פרטי כל מועצה שלא מנין מס 5 מיום 02.06.2024

עיריית בני ברק

לשכת מנכ"ל העירייה

פרוטוקול ישיבת מועצה

שלא מן המניין מס' 5

מיום ראשון, כ"ה באייר ה'תשפ"ד ()02.06.2024

- הופק ע"י: בונוס פרוטוקולים בע"מ, טלפון: 03-5373237 -

1

השתתפו:

הרב חנוך זייברט, ראש העיר;

הרב מנחם שפירא, מ"מ רה"ע;

הרב גדליה סילמן, סגן רה"ע;

הרב יהושע מנדל, סגן רה"ע;

הרב אליהו דוד שושן, סגן רה"ע;

הרב שלמה אלחרר, סגן רה"ע;

הרב מיכאל קקון, סגן רה"ע;

הרב יוסף יצחק יעקובוביץ, משנה רה"ע;

הרב אהרן מרדכי אלבוים, משנה רה"ע;

הרב משה דוד מורגנשטרן, משנה רה"ע;

הרב ניר אריאל, משנה רה"ע;

הרב שלמה פדר, חבר הנהלה;

הרב שמחה שטיצברג, חבר מועצה;

הרב שלמה שטרן, חבר הנהלה;

הרב עקיבא שטרן, חבר הנהלה;

הרב אברהם בינדר, חבר הנהלה;

הרב יעקב ביטון, חבר הנהלה;

הרב אברהם גלברט, חבר הנהלה;

הרב אליעזר כהן, חבר הנהלה;

הרב שלמה חדד, חבר הנהלה;

הרב יונתן צדוק, חבר הנהלה;

הרב יוסף תורג'מן, חבר הנהלה;

הרב מרדכי פנחסי, חבר הנהלה;

הרב מנחם כרמל, חבר מועצה;

הרב חנניה יוסף לוריא, חבר מועצה;

מר יעקב וידר, חבר מועצה;

הרב שלמה אלבוים, חבר מועצה.

נכחו:

ישראל אירנשטיין, מנכ"ל העירייה;

רו"ח אהרון אדלר, גזבר העירייה;

עו"ד יעקב ראב"ד, משנה ליועה"מ של העירייה;

אליהו גולדמן, עוזר להרב מנחם שפירא, מ"מ רה"ע;

יהודה ברטלר, עוזר להרב יהושע מנדל, סגן רה"ע;

יצחק פוזן, עוזר של הרב גדליה סילמן, סגן רה"ע;

ראובן שלום שראבני, עוזר להרב שלמה אלחרר, סגן רה"ע;

פרץ שפירא, לשכת מבקרת העירייה;

חנוך זיידמן, מנהל אגף תשתיות ופיתוח;

אלי מרנשטיין, מנהל אגף ההכנסות;

בנימין שטיינהרט, מנהל שומת מוסדות;

שמעון קשש, מנהל אגף חינוך יסודי ועל יסודי ופרויקט 360;

אלי ליבמן, אגף לוגיסטיקה;

יצחק פריימן, מנהל אגף קהילות צעירים ונוער;

הרשי קניג, מנהל אגף הסעות;

קיוי הס, רכז הדוברות העירונית;

יעקב בורר, אגף החינוך;

2

משה גרנטשטיין, מנהל אגף תיאום ובקרה;

נחום פלקסר, קידום נוער;

משה גרינוולד;

יוסף שמוטץ;

ישראל הפטקה;

ישראל בן ששון;

רו"ח שושנה גולדפינגר, מבקרת העירייה;

גב' חיה לוין, ס. מנהל אגף דוברות העירייה וועדות עירוניות.

על סדר היום:

א. אישור שינוי צו הארנונה לשנת 2024 ולשנת 2025 (רצ"ב החומר);

ב. שונות.

3

הרב חנוך זייברט: אנחנו פותחים ישיבת מועצה שלא מן המניין, ישיבה מס' 5 של

רצף המועצות בקדנציה הזאת. אני מבקש עוד פעם מכולם, אני מבקש גם מאלה שעומדים

מאחורה, לשבת. הישיבה צריכה להתנהל בצורה מסודרת. אני מבקש לשבת.

א. אישור שינוי צו הארנונה לשנת 2024 ולשנת 2025 (רצ"ב החומר);

הרב חנוך זייברט: צו המיסים השנה נדון בתקופה מאד מאוחרת עקב המצב

המלחמתי שהמדינה שורה בו ולפי התאריכים שנקבעו בחוק לגבי שנת 2024 ולגבי שנת

.2025 יש בצו המיסים דברים שלא קשורים לעיריית בני ברק ולא קשורים לאף עירייה,

זה קשור להחלטות של משרד הפנים, של משרד האוצר וכל עירייה חייבת לנהוג לפי

הכללים וזה לא בא כרגע לדיון פה במועצה. מה שאנחנו רוצים להביא למועצה פה זה

דברים שאנחנו חושבים שצריך להקל על הציבור. יש דברים שאנחנו חושבים שנעשה פה

עוול בצו המיסים הקודם, או אי תשומת לב, לכן אנחנו מתקנים את זה כדי להקטין את

הדברים שאנחנו חושבים שהם תשלומים לא נכונים. למשל, אדם שהיה לו מחסן ובו הוא

השתמש לא למכירה, רק לאחסן טובין, הוא היה משלם עד היום אותו מחיר כמו חנות.

אני חושב שזה עוול שהיה צריך תיקון ואנחנו דורשים לתקן את זה בצו הנוכחי, כבר בשנת

הכספים 2024 . אותו דבר, יש את הנושא של דירות הגג או פנטהאוזים שהיה לזה תעריף

מיוחד, אנחנו משנים את זה כדי להקל על אנשים שהיו להם דירות גדולות והגיעו לגיל

קצת שהילדים לא אצלם וא ין שום סיבה שישלמו תעריף מיוחד על דירות הגג. יש את

הנושא של מכוני הכושר, שלא היה להם תעריף מסודר כמו בכל הערים מסביבנו ולכן הם

שילמו לפי עסק. וכמו כן, היה איזה תחשיב מסוים, שיסבירו עוד מעט, בדירות חד

קומתיות שלא קיימות גם ואין טעם לשים את זה בצו המיסים.

אנ י חושב שאנחנו עושים את המינימום הנדרש מאיתנו להקל על תושבי העיר. אנחנו רק

מקווים מאד שמשרד הפנים ומשרד האוצר יאשרו את זה, כי בשנים עברו כשהגשנו בקשות

לא תמיד זה אושר לנו. אני מקווה שהפעם זה יאושר לנו. יש לנו צוות מומחים שעסק בזה,

אנשים שהשקיעו בזה הרבה מחשבה ואני מקווה באמת שהפעם זה יאושר. אני הייתי

ממליץ בפני המועצה לאשר את צו המיסים, בפרט את הדברים הטובים שאנחנו מנסים

להעניק בזה, קצת להקל על התושבים. ואם מישהו מבקש להגיב, רוצה להגיב, הרב

אלבוים ביקש, בבקשה.

מר אלי מרנשטיין: קודם הבהרה קטנה לגבי התיקון, ממש טעות כתיב בצו. בשנה

הבאה התשלום הראשון צריך להיות 14.2 ולא 16 כמו שמופיע שם. זו רק טעות כתיב,

שיירשם לפרוטוקול, מבחינת השובר הראשון, מועד אחרון.

לגבי 3 דברים עיקריים שאנחנו עושים לטובת הציבור לבקשת ראש העיר – למעשה

המחסנים, כיום עסק שיש לו מחסן לא יכול לקבל, בגלל הצו עצמו, הוא לא יכול לקבל

תעריף של מחסן, שזה סביב ה-202 שקל, אלא הוא משלם לפי, תלוי באיזה אזור, בין 340

ל-350 שקל למטר. לכן אנחנו רוצים לבוא לקראת העסקים, באמת להקל עליהם ולתת

להם את הפתרון של מחסן, בשביל שבאמת יוכלו לנשום. המחסן, בהגדרה, חייב להיות

עם כניסה נפרדת, לא מתוך העסק אלא כניסה נפרדת. זה יכול להיות צמוד לעסק, אבל

לא מאותה כניסה. זאת אומרת, אם יש 'סופר', אז שלא יגידו שבין המדפים זה מחסן אלא

חייבת להיות כניסה נפרדת ושמאחסנים שם סחורה לעסק- (מגיב להערה שלא ניתן

לשמוע) גלריה, כל זמן שכניס ה היא מתוך העסק זה עדיין ייחשב כעסק. הגלריה עדיין

תיחשב כעסק. זה 202 שקל. זה התיקון הראשון.

הרב חנוך זייברט: ה'סופרים' משלמים היום, כולל כל המחסנים שלהם שנמצאים

4

בתוך הקומה של המסחר.

מר אלי מרנשטיין: לפי תעריף מלא.

הרב חנוך זייברט: (משיב לשאלה שלא ניתן לשמוע) אני אענה לך. עד היום, אם

מכון עוז והדר שנמצא בבית שמש שיש לו מחסן ספרים שהוא מאחסן אותם, שילם לפי

תעריף עסק.

דובר: לפי תעריף עסק?

הרב חנוך זייברט: כן, לצערנו. לכן ראינו שצריך לתקן את התיקון. זו הבעיה

שהיתה ולכן הגענו למסקנה שצריך לתקן את הנושא הזה.

דובר: ומחסן ביתי?

מר אלי מרנשטיין: מחסן ביתי זה לפי תעריף דירה.

הרב חנוך זייברט: לפי תעריף דירה.

עו"ד יעקב ראבד: 213 שקל מחסן ל-מ"ר.

מר אלי מרנשטיין: לא, זה לא נכון, זה יותר מעודכן, זה ,202 הוא לא רצה שיעלו.

עלות מוערכת של ההפחתה כתוצאה ממחסנים ה כ-3,000,000 שקל. ההכנסות שמשרד

הפנים דורש שאנחנו נראה מאיפה אנחנו הולכים לכסות את הגירעון הזה, מהבנייה

החדשה של ה-,BBC של המגדלים החדשים שאמורים להתאכלס במהלך השנה ומשכונת

המגורים החדשה. זה בעצם כתוצאה מההפחתה. זה לגבי המחסנים.

לגבי דירות בקומת גג – כרגע, למי שיש דירה בקומת גג ממטראז' של 91 מטר עד 150

מטר, משלם כמו דירות של 150 מטר, שזה תעריף יקר, כ-99 שקל למטר. אנחנו חושבים

שהדירות בקומת גג לא בהכרח הן פנטהאוז ולכן אנחנו מפחיתים את זה ומשווים את זה

לדירה רגילה. אותו דבר, ההערכה כרגע עומדת על כ-300,000 שקל, שזה גם מה-BBC

והשכונה החדשה, שזה יכסה את זה. (מגיב להערה שלא ניתן לשמוע) בעזרת השם הרבה

יותר.

הרב חנוך זייברט: כולל ה-BBC הוא אמר, תשמע מה הוא אמר.

מר אלי מרנשטיין: הדבר השלישי זה חדרי כושר, שכיום הם משלמים לפי עסק

רגיל, אנחנו מבינים שיש, כמו בריכות שחיה, שיש הרבה שטח שהוא מבוזבז, אבל בסוף

זה נדרש לחדר כושר, חוץ מהעלויות הגבוהות בהקמה של חדר כושר. ולכן השווינו את

התעריף, מגישים למשרד הפנים לאשר את התעריף כמו בערים מסביב ומפחיתים את זה

מעסק. זה לגבי העסקים. שימו לב שאנחנו מגישים את הצו לשנת 2024 וצו לשנת ,2025

שאם ב-2024 , בגלל שזה יחול רטרו מינואר, אם משרד הפנים יאשר, כל מה שאנחנו

מדברים פה חייב לעבור אישור של משרד הפנים, אם הוא מאשר – זה מינואר .2024 אם

וכאשר הוא יגיד שזה יגרע לשנת הכספים הזאת, זה יעבור, אנחנו מבקשים במקביל גם

לשנת ,2025 שזה ייכנס גם, שהאישור יחל גם, נותנים את האופציה למשרד הפנים לאשר

את זה רק מ-.2025

5

דובר: מי שכבר שילם יקבל החזר?

מר אלי מרנשטיין: מי ששילם יקבל החזר. כן. אלה בעצם 3 השינויים המהותיים

שיש בצו לטובת התושבים.

הרב שלמה אלבוים: אני רוצה להגיב על הדברים כמו שגם כן הגבתי על זה

בוועדת הכספים. היו פה הערות מחכימות שאני גם כן אציין אותן עכשיו.

ראשית כל, כל הדברים שמדברים פה עכשיו, כמו שאנחנו שמענו מספר פעמים, צריך לעבור

גם כן את האישור של משרד הפנים. למשרד הפנים הדברים מגיעים בטבלאות מדויקות,

מסודרות, והדברים היו צריכים להיות בפנינו כשאנחנו באים להצביע על כזה דבר. היינו

צריכים לדעת בדיוק על איזה סכומים מדובר, כמה מטרים מדובר, ואנחנו עכשיו נמצאים

פה באיזה שהוא מן דבר שסתם אנחנו שומעים מספרים, בלי איזה שהוא מישהו שאומר

איפה, מה, מו, מי. ולכן לדעתי, לא ניתן להצביע בצורה כזאת לפני שאנחנו רואים בעיניים

על מה מדובר, על איזה היקף מדובר. ומבחינת היועץ המשפטי, לדעתי הוא צריך גם כן

להגיד שלפני שאנחנו מקבלים את החומר הזה לא ניתן להצביע על כך.

עו"ד יעקב ראבד: אם ההכנסות שצפויות מהשכונה החדשה ומהמגדלים החדשים

שיתאכלסו באזור התעסוקה BBC הם יכסו מעל לגירעון שייווצר כתוצאה מהתנאים

האלה שבאים לטובת ולהיטיב עם תושבי העיר, אז למעשה קיבלנו מענה כחברי מועצה,

אני לא חבר מועצה, אבל אתם כחברי מועצה קיבלתם מענה מאיפה מגיעים הכספים. אם

משרד הפנים ידרוש פירוט יותר, אז אנשי המקצוע ייכנסו יותר לפרטים. אבל בשלב זה

יש לכם את כל הנתונים לקבל ולהחליט האם אתם מעוניינים להיטיב ולשנות את צו

הארנונה, כשאומר לכם מנהל ההכנסות – אני יודע מאיפה להביא את הכספים. אנחנו לא

מבקרים של מנהל ההכנסות, אנחנו רוצים לדעת באמת שיש כאן הצעה שהיא גם באה מצד

אחד להיטיב עם העיר; וגם מצד שני נבדקה וברור לנו שקופת העירייה לא תינזק מזה

אלא היא יודעת איך לאזן את עצמה. על זה קיבלתם מענה, אני לפחות מתרשם שקיבלתם

מענה בשביל להצביע.

הרב שלמה אלבוים: אני סבור, בכל אופן, כשיש טבלאות מסודרות שאפשר

לראות אותן, אין שום סיבה שאנחנו נגיע להצבעה עם נתונים כאלו באוויר.

הרב חנוך זייברט: אז מה אתה מציע, לא להצביע היום?

הרב שלמה אלבוים: כן, בוודאי שכן.

הרב חנוך זייברט: שנצביע.

הרב שלמה אלבוים: לא, שלא נצביע היום. שקודם נקבל את החומר.

הרב חנוך זייברט: אם לא נצביע היום, אז בטח לא יתקבל, כי זה תאריך אחרון.

אז מה אתה מציע, לוותר על הבקשה?

הרב שלמה אלבוים: אני חושב שזה במצב כזה שבו-

הרב חנוך זייברט: אז מה אתה מציע, לוותר על הבקשה?

6

הרב שלמה אלבוים: אני בוודאי לא רוצה להזיק לתושבי העיר, זה ברור.

הרב חנוך זייברט: אז מה אתה מציע? בוא נהיה מעשי.

הרב שלמה אלבוים: ואני צריך לקבל גם כן, לדעתי, ככל שאנחנו נראה את

החומרים-

הרב חנוך זייברט: הבנתי. אבל מה אתה מציע כרגע?

הרב שלמה אלבוים: אני אומר, אנחנו יכולים אולי להצביע באיזו שהיא צורה

שיהיה תלוי ועומד.

הרב חנוך זייברט: אין תלוי ועומד. אם אתה לא מגיש את הצו היום, עבר זמנו

בטל קורבנו, אז לא יהיה את ההנחה. אז תחליט, אם אתה רוצה לעזור לתושבי העיר, אז

אני חושב שצריך להצביע בעד; אם אתה רוצה להזיק לתושבי העיר, גם אם תצביע נגד אני

מאמין שרוב האחרים יצביעו בעד, אבל תגיד מה הבקשה שלך.

הרב שלמה אלבוים: תראה, אני בכל אופן-

הרב חנוך זייברט: לא, מה הבקשה שלך, שלא נצביע?

הרב שלמה אלבוים: נכון.

הרב חנוך זייברט: ואז, מה יקרה?

הרב שלמה אלבוים: אתה יודע בכל מקרה מה יקרה פה, אז זה לא משנה. אני את

דעתי אמרתי.

הרב מנחם שפירא: לפחות חודד שאתה לא אכפת לך שלא תהיה הנחה לתושבים.

הרב שלמה אלבוים: אני את שלי אמרתי, ככל שהדבר היה תלוי באמת בקול שלי,

הייתי באמת שוקל בעיון היטב מה צריכים פה לעשות. ככל שבאמת הדעה שלי פה כרגע

היא לא זו שמשקפת, אז אני אומר את דעתי, לדעתי היו צריכים להגיע פה לישיבה הזאת

כשהחומרים נמצאים בפנינו כבר מספר ימים כפי שהחוק קובע, לעבור על החומרים, לדעת

על מה אנחנו מצביעים.

הרב חנוך זייברט: אני רוצה להגיד לך שהחומרים מסודרים, אנחנו עובדים עם

משרד הפנים הרבה שנים, יש פה אנשי מקצוע שמתעסקים בזה, לא אני. אגב, עשו את זה

כבר בקדנציה הקודמת, זה רצף מהקדנציה הקודמת, השקיעו בזה הרבה זמן.

הרב שלמה אלבוים: אז בוודאי השאלה למה זה לא נמצא בפנינו.

הרב חנוך זייברט: זה נמצא בפניך. אתה לא אמור לקבל את כל החומרים. אתה

אמור לקבל את החומר שהגיע לפניך.

הרב שלמה אלבוים: אני רוצה שניה להתייחס גם כן לדברים הפרטניים שגם

העליתי בפעם הקודמת, אני רוצה גם להתייחס לזה עכשיו.

7

גם לגבי המחסנים, שאנחנו מדברים פה בהסבר שיש בזבוז על כל הדיונים שיש סביב זה,

היינו צריכים לקבל פילוח, פירוט, כמה דיונים היו סביב זה, כמה זה נפקמינא לדברים

האלו. אנחנו נמצאים פה באיזה שהם הסברים מאד כלליים שהם לא מגובים, לא

מפורטים. אנחנו צריכים פשוט לקבל את ההסברים ולהמשיך הלאה.

הרב חנוך זייברט: תגיד מה אתה רוצה להציע לציבור לעשות.

הרב שלמה אלבוים: אני כבר אמרתי את שלי.

הרב חנוך זייברט: להצביע נגד.

הרב שלמה אלבוים: בוודאי.

הרב חנוך זייברט: למה? כי אתה יודע שלא יקבלו את ההצעה שלך.

הרב שלמה אלבוים: אני יודע שהדבר הזה, כל עוד שהוא לא תלוי-

הרב חנוך זייברט: אבל אם יקבלו את ההצעה שלך, מה היית מציע?

הרב שלמה אלבוים: אני רוצה לראות שיקבלו את ההצעה שלי.

הרב חנוך זייברט: אז היית מציע להצביע נגד?

הרב שלמה אלבוים: כן.

הרב חנוך זייברט: לא מאמין לך. ממש לא.

הרב שלמה אלבוים: אני רוצה להתייחס לדברים נוספים גם כן.

הרב חנוך זייברט: למה עוד לא התייחסת?

הרב שלמה אלבוים: למשל, לגבי דירות הגג.

הרב חנוך זייברט: אהה, בבקשה. בבקשה, מה שאתה רוצה.

הרב שלמה אלבוים: לגבי דירות הגג, אני רוצה לדעת, יש מספרים, כמה? זאת

אומרת, האם מדובר פה בדירות גג שכמו שאמרנו זוגות שכבר חיתנו את הילדים? או

שמדובר פה בדירות גג שפיצלו אותן ל-2 יחידות וכולם משתמשים איתם לכל מיני, פשוט

תן איזה שהוא פירוט על כמה מדובר, על מה מדובר. הדברים כלליים פה, הדברים

סתמיים, לא ניתן-

עו"ד יעקב ראבד: (תחילת הדברים לא למיקרופון) ... לא משנה אם זה דירת גג

או צמוד קרקע, כל הדירות הן בסיווג אחיד לפי גודל שטח, הגירעון כתוצאה מהשינוי הזה

הוא 300,000 ₪. מהי ההגדרה? ההגדרה היא כפי שמופיעה לך בצו הארנונה שנמחקה. גם

מ ופיע לך מה היתה ההגדרה בשנה שעברה ומה רוצים שתהיה ההגדרה השנה. זה הכול

מופיע ועל זה מתבקשים להצביע.

הרב שלמה אלבוים: משהו כללי. אני רוצה גם להתייחס באופן כללי, גם על מה שלא

8

קרה שינויים, היה לנו את הדו- שיח הזה גם כן בוועדת הכספים. גם על דברים שאין

שינויים בהם, המועצה צריכה להצביע על זה. צריך להבין את העניין של המפות, את אזור

א', את אזור ב', איך זה יכול להיות שיש מצב כזה שוילה ברמת אהרון משלמת פחות

מאשר משלמים בפונביז'. יש דברים שאנחנו מצביעים אותם. גם מה שאין שינוי, המועצה

היא זאת שמאשרת אותם והיא צריכה להבין, היא צריכה לקבל הסברים על המפה של

החלוקה בין אזורים כאלה ואזורים אחרים. אני רוצה שהיועץ המשפטי יתייחס לזה.

הרב חנוך זייברט: אנחנו ניסינו בעבר להפחית מיסים לאזורים העיקריים

ולהשוות אותם לאזורים הנמוכים, או לעשות איחוד בין שניהם. אמרו לנו – אתה יכול

להעל ות את הנמוך אבל אתה לא יכול להוריד את הגבוה. יוצא שאם נחליט להשוות את

א' ו- ב', נגרום לעליית מחירים לחצי עיר, לא נוריד שקל למישהו אחר. אני לא חושב שיש

פה מישהו שבא להציע שנעלה עכשיו 4 או 5 אחוז מעבר למה שהמדינה מעלה מיסים

למישהו כדי שנקרא א' ו-ב' ביחד. לכן, אנחנו לא נוגעים בנושא הזה, כי אם ניגע בזה

סה"כ נגרום נזק לחצי עיר. אני לא מאמין שאתה מציע הצעה לפגוע באנשים האלה, אני

לפחות מקווה ככה.

הרב מנחם שפירא: אני דווקא הייתי רוצה לדבר על תופעה מאד מדאיגה. אני לא

נוקב בשמות, אבל יש איזה חבר מסוים, בלי לנקוב בשמות, שאני מקווה מאד שהוא יודע

לקרוא, אני לא רוצה להגיד שהוא לא יודע לקרוא, אני מאמין שהוא יודע לקרוא אבל הוא

מעדיף לעוות את המציאות על אף שהוא יודע לקרוא. וברגע שהוא מקבל למשל איזו

הזמנה למליאה שכתוב שם את המילה ארנונה, ישר הוא מעדיף לצאת בסרטון ולהשמיץ

את העירייה ולספר לכל התושבים כאילו העירייה הולכת להעלות את הארנונה, בלי

להסתמך על מה שכתוב בכלל, כשההיפך הוא הנכון והעירייה מביאה את צו הארנונה שבא

להקל על התושבים בכמה וכמה דברים. הוא מעדיף את אותו קרדיט שיתנו לו בתקשורת,

אני לאי ודע אם נותנים לו בכלל, אם זה מעניין מישהו, כי דווקא בבחירות ראינו שזה לא

כל כך עבד, אבל הוא מעדיף לפחות את הכפיים שהוא מוחא לעצמו שהוא הצליח להשמיץ

ולשקר ולהטעות את התושבים, כאילו הולכים להעלות להם את הארנונה, בזמן שביקשו

לאשר צו ארנונה שבא להקל בכמה דברים, שגם הוא לא אושר בפעם הקודמת על ידי משרד

הפנים כי משרד הפנים לא נותן לעשות הנחות, מאד מאד קשה לעשות הנחות בארנונה

לעיר כמו בני ברק, וכל מה שעולה זה הדבר שעולה באופן אוטומטי, זה המדד שעולה

באופן אוטומטי בכל הערים. ואני חושב שזו תופעה מאד מדאיגה, שאנשים מעדיפים את

הסטטוסים ואת המערכת הזאת של להשמיץ את העירייה במקום לדייק בדברים. אם יש

מה לתקוף כשזה אמיתי, אז מילא. אבל לחפש מה לתקוף כשאין – אני חושב שזו תופעה

מסוכנת וחבל שחברי עירייה מנצלים את הכוח שיש להם בשביל לעשות דברים הזויים.

אני לא אומר שמות.

מר יעקב וידר: גם אני לא אגיד שמות.

הרב חנוך זייברט: בבקשה, מי עוד רוצה לדבר? בבקשה.

מר יעקב וידר: מר שפירא דיבר על תופעה מדאיגה, אני לא מדבר עליו, אני

מספר משהו שהוא אמר, הוא דיבר על תופעה מדאיגה. אני רוצה לומר לך, מר שפירא,

מהי תופעה מדאיגה. תופעה מדאיגה-זה שפירא, מהי תופעה מדאיגה.

הרב חנוך זייברט: אם אתה רוצה לדבר איתו, תצאו לדבר בחוץ.

מר יעקב וידר: גם בחוץ אני אדבר איתו. אבל אמרנו שלא מפריעים, זייברט.

9

עכשיו אתה צריך לצאת החוצה, כי הפרעת לי. אני אגיד לך מה מדאיג, מה שמדאיג אותי

זה שאתה, זייברט ושפירא, מטילים גזירות על תושבי בני ברק. גזירת שפירא וזייברט.

אתם מטילים גזירה על תושבי בני ברק.

הרב מנחם שפירא: שקר.

מר יעקב וידר: תושבים שמתקשים-

הרב מנחם שפירא: אתה מוכן להגיד את זה גם אם המסך יהיה סגור?

מר יעקב וידר: הנה, שוב-

הרב מנחם שפירא: אתה מוכן להגיד את זה גם כשהמסך יהיה סגור או שאתה

אומר את זה פה בשביל המסך שיהיה לך סטטוס? אפשר לקרוא לך מלך הסטטוסים. אתה

חבר מועצת הסטטוסים.

מר יעקב וידר: אני אצלם גם אותך. לך יש יתד נאמן שמצלמת אותך, קול

העיר, יש המון שמצלמים אותך ומהדהדים ומשבחים אותך. אז לי יש מצלמה פה.

תתמודד.

הרב חנוך זייברט: אתה לא מצליח להתמודד כשאומרים לך מילה אחת.

מר יעקב וידר: הרב זייברט, אתה ביקשת ממני לא להפריע-

הרב חנוך זייברט: לא, דבר מה ביקשת להגיד, תסביר.

מר יעקב וידר: אתם לא מפסיקים להפריע. זייברט, אתה ביקשת לא להפריע,

אתם לא מפסיקים להפריע. אם אתם רוצים את תרבות ההפרעה, אין לי בעיה, אני יודע

לעשות את זה.

הרב חנוך זייברט: דבר לעניין.

מר יעקב וידר: אל תגיד לי דבר לעניין. אני אגיד מה שאני חושב ומה שמפריע

לתושבי בני ברק, גם אם זה לא נעים לכם. אני יודע, עשו לכם מסאז' בגב עד עכשיו, ליקקו

לכם אחד לשני, אני לא אעשה את זה, אני לא אעשה את זה.

הרב חנוך זייברט: גם אם זה לא לעניין, אתה גם אומר?

מר יעקב וידר: אני לא אעשה את זה. אני לא אעשה את זה. אני כבר מודיע לך.

הרב גדליה סילמן: תציג נתונים.

הרב חנוך זייברט: אתה כבר מדבר לא לעניין. דבר לעניין.

מר יעקב וידר: אתה לא תגיד לי אם אני מדבר לא לעניין. קודם כל, אני לא

מדבר, תושבי בני ברק מדברים, אני משמיע אותם.

הרב חנוך זייברט: תושבי בני ברק יותר פיקחים ממך.

10

(צועקים ביחד)

הרב משה מורגנשטרן: תושבי בני ברק הראו את עצמם בבחירות, וידר, ראינו מה

תושבי בני ברק חושבים על האפס עשייה שלך, בבחירות.

מר יעקב וידר: המלחמה עלתה 250 מיליארד שקל. עכשיו אני אחד לכם משהו,

הכסף לא מגיע מהאוויר, הוא לא מגיע מהאוויר. הזוי, אהה? הוא לא מגיע מהעצים, הוא

מגיע מתושבי מדינת ישראל. תושבי מדינת ישראל צריכים להתמודד עם מצב קשה מאד

של העלאת מחירים , כולנו מרגישים את זה, כולנו יודעים את זה, ולבוא דווקא בתקופה

הזו להעלות להם את הארנונה, להטיל עליהם מיסים-

(צועקים ביחד)

הרב מנחם שפירא: למה אתה משקר לתושבים בפנים? למה?

הרב משה מורגנשטרן: תלמד לקרוא.

הרב מנחם שפירא: אתה יכול להגיד לי מה התושבים אשמים שאתה מתעלל בהם

וממציא להם דברים? מה הם אשמים?

מר יעקב וידר: אני יודע, זה כואב לכם.

הרב מנחם שפירא: מה הם עשו לך רע?

מר יעקב וידר: כואב לכם לשמוע את האמת.

הרב מנחם שפירא: בטח שכואב לנו. כואב לנו שאתה, במקום ללכת, קיבלת מנדט,

קיבלת מנדט בשביל לבוא לעזור לתושבים, במקום זה אתה משמיץ ומשקר ומטעה את

התושבים,נותן להם להיות בהפחדות שווא.

הרב משה מורגנשטרן: מורידים, וידר, תלמד לקרוא – מ-ו-ר-י-ד-י-ם.

מר יעקב וידר: מר שפירא וזייברט, אתם מפריעים לי לדבר, כי זה כואב לכם.

הרב מנחם שפירא: אנחנו לא מפריעים לך לדבר, אנחנו מפריעים לך לשקר את

התושבים, אנחנו מפריעים לך לעוות את המציאות.

מר יעקב וידר: אתם לא מסוגלים לשמוע ביקורת, כי אתם רגילים שמלקקים

לכם.

דובר: הם מפריעים לך לשקר. הם מפריעים לך לעוות את הדברים ולא

לדבר.

מר יעקב וידר: עכשיו תראו, אני לפני הבחירות, תקשיבו, זה מעניין, אני לפני

הבחירות, באו אלי חברי מועצה מדגל-

הרב משה מורגנשטרן: למה לא הצביעו לך אם באו אליך? באו, באו, באו 6 שנים ואף

אחד לא מצביע לך.

11

מר יעקב וידר: אני אספר לך למה הם הצביעו לכם. לא בגללך, מורגנשטרן, לא

בגלל שפירא-

הרב משה מורגנשטרן: זה ההבדל. 6 שנים של שקר, אפס עשייה ומנדט אחד. מנדט

אחד.

הרב חנוך זייברט: תראה, אין ברירה, 2 דקות הוא גומר וגומרים.

מר יעקב וידר: בערב הבחירות באו לציבור, הראו להם תמונות של רבנים

ואמרו להם – אתם שונאים אותנו, אנחנו חוגגים על חשבונכם, אתם מתעבים אותנו, אתם

מחריבים את בני ברק, אבל אתם לא מצביעים לנו, אתם מצביעים לרב, לגדולי ישראל

אתם מצביעים.

דובר: וידר, אבל אתה שמרחת את התמונות שלך, למה לא הצביעו

לך?

מר יעקב וידר: ... להעלות את מחירי הארנונה כדי לממן ג'ובים.

דובר: אתה כן מרחת את התמונות שלך, אז למה לא הצביעו לך?

מר יעקב וידר: מי? איזה רב התיר לכם? איזה רב התיר לך, שפירא? רב אחד –

זייברט, שהתיר לכם להעלות את הארנונה.

(צועקים ביחד)

הרב מנחם שפירא: אני לא רוצה להגיע למציאות שאתה לא יודע לקרוא ולא מבין

את מה שאמרו. אני חושב שאתה יודע לקרוא ואתה עושה את זה אף על פי כן. אתה יודע

שלא-

מר יעקב וידר: למה זה מפריע לך?

הרב מנחם שפירא: למה זה מפריע לי שאתה בשביל כותרת וסטטוס מוכן לעוות

את המציאות?

מר יעקב וידר: זייברט, אתה מונע מחבר מועצה לדבר כי מדברים נגדך.

הרב משה מורגנשטרן: יושב חבר מועצה ומשקר במצח נחושה. משקר במצח נחושה.

מורידים ולא מעלים.

הרב חנוך זייברט: תן לי שניה, מורגנשטרן, תן לי שניה. באותה אמת שאני מפריע

לחבר מועצה לדבר, באותה אמת אנחנו מעלים את הארנונה. זה בסדר, אותו דבר, אין

הבדל. אין הבדל. אין הבדל.

הרב משה מורגנשטרן: אותה אמת שבזכותו עלה ושינו שמות ו- הכול בזכותו.

מר יעקב וידר: לפני הבחירות אני אמרתי לתושבי בני ברק – העסקונה פה

הולכת לחתום לכם הסכמי ג'ובים וקומבינות ומי שישלם על זה, זה אתם, תושבי בני ברק.

12

הכחשתם. ישבו פה חברי מועצה מול ציבור ואמרו – אנחנו לא נעלה. הרי זה פלא, הנה,

תושבי בני ברק צריכים לממן את החגיגות ג'ובים שלכם, את ההסכמים המבזים שלכם.

הרב מנחם שפירא: אנחנו לא מעלים. אנחנו לא מעלים.

מר יעקב וידר: הרי לא פרסמתם לציבור את ההסכמים. שפירא, אתה מחייך,

אתה לא פרסמת לציבור את ההסכם הקואליציוני.

הרב משה מורגנשטרן: איפה מעלים? מורידים. לקרוא. בוגר משפטים, תקרא – מ-ו-

ר-י-ד-י-ם.

מר יעקב וידר: אתם לא מתביישים לשלוח פעם אחר פעם יד לכיס של תושבי

בני ברק כדי לממן את החגיגות שלכם. אם זה מס שמירה, אם זה כל דבר אפשרי.

הרב מנחם שפירא: למה אתה-

מר יעקב וידר: שפירא, אני יודע שזה כואב לכם, אתה לא מסוגל לשמוע. הנה,

אני 5 דקות-

הרב מנחם שפירא: מאד. למה אתה לא מעלה בסטטוס את הסרטונים במלואם

ואתה חותך אותם איך שמשתלם לך? מה כל כך מפחיד בסרטון כשהוא מלא? מה מפחיד

אותך בסרטון כשהוא מלא?

מר יעקב וידר: בוא נעשה הסכם.

הרב חנוך זייברט: מספיק.

מר יעקב וידר: רגע, מה זה מספיק? הוא הפריע לי לדבר. מגיע לי 5 דקות,

אני פתחתי פה סטופר, מנעת ממני 5 דקות, תאפשר לי להשלים את ה-5 דקות.

הרב חנוך זייברט: אני אתן לך להשלים.

מר יעקב וידר: תאפשר לי להשלים את ה-5 דקות.

הרב חנוך זייברט: אני מבקש אבל דקה שקט, אתה תשלים.

מר יעקב וידר: בלי להפריע לי. גם אתה אל תפריע לי, זייברט.

הרב חנוך זייברט: אני לא שואל אותך.

מר יעקב וידר: אתה אל תפריע לי.

הרב חנוך זייברט: אני מבקש ממך שקט. כרגע אני מדבר.

מר יעקב וידר: אני לא עובד אצלך. אני עובד אצל הציבור.

הרב חנוך זייברט: עוד דקה אתה מדבר אני עושה הצבעה. שקט. אני רוצה להגיד

13

דבר מאד פשוט, רבותי, אני מבקש לתת לכל אחד לדבר. יש לו עוד 2 דקות לדבר, ניתן לו

להשלים את 2 הדקות שיש לו. אבל אני רוצה להגיד לכם משהו אחד מאד פשוט, באמת-

מר יעקב וידר: אני מבקש לא להפריע ואתה מפריע.

הרב חנוך זייברט: אתה תקבל להשלים את 2 הדקות שלך.

מר יעקב וידר: אתה מפריע לי אבל. תן לי לסיים אבל. תן לי לסיים. אחר כך

תקלל אותי, בסדר? תן לי לסיים אבל.

הרב חנוך זייברט: אם אתה ממשיך לצעוק, אני מצביע. תשתוק ותן לי לדבר, אתה

תקבל את זכות הדיבור.

מר יעקב וידר: קדימה.

הרב חנוך זייברט: אני רוצה להגיד לכם, אנחנו נשמור על תרבות דיבור ותרבות

דיון. מה לעשות שיש אנשים שחושבים שתושבי בני ברק הם אידיוטים, לא מבינים כלום.

ואם יבוא מישהו ויגיד להם שעיריית בני ברק העלתה גם את המע"מ, יגידו שהעירייה

לקחה ג'ובים, כי היא העלתה את המע"מ. או אם תגיד להם שעיריית בני ברק העלתה את

המחירים של הבשר, יגידו שעיריית בני ברק העלתה את המחיר של הבשר. הם לא מבינים,

יש כאלה שחושבים שלא מבינים שיש שלטון מקומי ויש החלטות של משרדי הממשלה ויש

החלטות של אנשים אחרים, אבל מה הבעיה לצעוק? אגב, מי שייקח את כל הדרשות של

וידר, מהיום שהוא בא לפה עד היום, לא השתנתה הדרשה שלו. אותה דרשה כל פעם –

ג'ובים, גנבות. מעניין שהפעם הדבר היחידי שהוא לא דיבר זה על השוחטים. כנראה הוא

משאיר את זה לישיבה הבאה של התקציב. על זה הוא לא דיבר, מעניין.

מר יעקב וידר: אולי המשטרה תדבר איתך על זה, אולי.

הרב חנוך זייברט: המשטרה תדבר איתי. אתה מפריע?

מר יעקב וידר: אתה מפריע לי כבר 5 דקות.

הרב משה מורגנשטרן: אפס עשייה, רק דיבורים.

מר יעקב וידר: אתה לא מאפשר לי לדבר ואתה בחוצפתך עוד אומר שאני

מפריע לך. אתה כמו הפלשתינים.

הרב חנוך זייברט: אתה תקבל את 2 הדקות שלך.

מר יעקב וידר: אתה כמו הפלשתינים.

הרב חנוך זייברט: אתה תקבל את 2 הדקות שלך. וירד לך גם לדקה וחצי כי דיברת

חצי דקה. ולכן, כל פעם יש לו דרשה אחת קבועה שהוא חוזר עליה, למה? כי הוא לא עוסק

בשום דבר אחר. אם הוא היה עוסק במשהו אחר, היו דרשות אחרות. אבל, רבותי, תנו לו

את הדקה וחצי שנשאר לו בכבוד. דקה וחצי, תסתכל על השעון, דקה וחצי תנו לו לדבר.

בבקשה.

מר יעקב וידר: תראו, מה שאני משמיע זה מה שתושבי בני ברק משמיעים. אני

14

משמיע את דעתם של תושבי בני ברק. אל תפריע, זייברט. אל תפריע.

הרב חנוך זייברט: דקה וחצי.

מר יעקב וידר: מה שאני משמיע את הזעקה של תושבי בני ברק, אבל זה קשה

לכם, אתם רגילים שמלקקים לכם ומשבחים לכם. היה פה חבר מועצה שהראה פה מופע

אור- קולי שבצפון קוריאה אין, בליקוקים ובשבחים עצמיים, כשתושבי בני ברק סובלים.

יש פה תושבים שמתקשים לקנות לחם וחלב, ואתם כל פעם שולחים להם יד לכיס. כל

הזדמנות שיש לכם אתם שולחים יד לכיס, כדי לממן משהו. וזייברט מדבר על קומבינות

וג'ובים, נכון, אני אשמיע את זה ואני אמשיך להשמיע את זה שוב ושוב ושוב עד שתפסיקו

לנהוג ככה. עד שתפסיקו לנהוג ככה. חתמתם הסכמים, בניגוד לחוק אתם לא מפרסמים

אותם לציבור ואולי עכשיו אני מבין למה. אני מבין למה. כי אתם לא רוצים שתושבי בני

ברק יידעו מה חתמתם שם, כדי שתושבי בני ברק לא יידעו מה עוללתם בכסף שלהם. והנה

עכשיו זו הזדמנות לשלוח שוב יד לתושבי בני ברק לכיס ולגבות מהם את זה. וזו בושה

וחרפה, תתביישו לכם. אין שום רב, שום רב שיתיר לכם לעשות את זה. ואתם יודעים מה,

גם לא שאלתם שום רב, כי זה לא מעניין אתכם. אתם משתמשים בו בערב הבחירות,

תולים מודעה גדולה ואתם אומרים – אתה לא מצביע לי, אתה מצביע לרב. לרב, לא

בשבילי, לרב, וזהו. אז, רבותי, אם תביאו לי רב אחד שמתיר לכם לשלוח את היד שוב

לכיס של תושבי בני ברק, אני גם אצביע בעד ההעלאה הזו. אבל אין שום רב שיעשה את

זה. תודה רבה.

הרב חנוך זייברט: ראשית כל, שאף אחד לא יצביע בעד העלאת מיסים שהעירייה

מחליטה, אנחנו מצביעים רק על הורדת מיסים. מי שהעלה את המיסים זה ממשלת

הליכוד. היא העלתה את המיסים לצערנו הרב. וכולנו מבקשים ממנה, ואנחנו מקבלים פה

החלטה לשלוח לה בקשה-

מר יעקב וידר: אתה מעלה לתושבי בני ברק. ממשלת ליכוד? אתה מעלה

לתושבי בני ברק את המחיר. אתה מתלוצץ?

הרב חנוך זייברט: הנה, עוד פעם, לא יכול לשתוק שניה. לא יכול לשתוק שניה.

מר יעקב וידר: אתה מתלוצץ? אתה שולח יד לכיס של התושבים, אתה אומר

לי הליכוד?

הרב משה מורגנשטרן: אתה לא מבין. אפס הבנה.

מר יעקב וידר: אתה מעלה. אתה לא מתבייש?

הרב משה מורגנשטרן: 6 שנים, עוד לא הבנת איך הולכת הארנונה.

מר יעקב וידר: אתה לא מתבייש?

הרב חנוך זייברט: או קיי, מי בעד בבקשה?

מר יעקב וידר: תתבייש לך. תתביישו לכם. גזירות שפירא וזייברט.

הרב אליעזר כהן: יש רב אחד שמתיר לך לעשות את מה שאתה עושה? לשקר, לבוא

15

להביא טלוויזיה לתוך עיר חרדית, לבוא ולהוציא כביסה שהיא-

מר יעקב וידר: אם ביתד נאמן יפרסמו את הדברים שלי, אני לא מביא

טלוויזיה יותר. אם קול העיר יפרסם את הדברים שלי, בוא, עזוב, נו. כולם מלקקים לכם.

(צועקים ביחד)

מראה מול הפנים.

הרב אליעזר כהן: אני לא הפרעתי לך. אל תפריע לי. אני לא הפרעתי לך.

מר יעקב וידר: כולם הפריעו לי פה. כולם הפריעו לי.

הרב חנוך זייברט: אליעזר, עזוב, הלשון-

הרב אליעזר כהן: אל תנפנף ברבים כשאתה ...

מר יעקב וידר: אתם משמשים ברבנים וזורקים לפח.

הרב אליעזר כהן: תתחיל להקשיב לרבנים. תשובות מרבנים.

מר יעקב וידר: אתם משתמשים ברבנים וזורקים לפח.

הרב חנוך זייברט: מי בעד?

הרב משה מורגנשטרן: מי בעד להוריד את המיסים?

הרב חנוך זייברט: להוריד את המיסים. אתה לא בעד להוריד?

הרב משה מורגנשטרן: שיהיה ברור.

הרב מנחם שפירא: הנה, תראה גם את זה בסרטון, תראה-

(צועקים ביחד)

הרב חנוך זייברט: מי בעד? מי נגד? הנה, נגד להוריד את המיסים בעיריית בני

ברק.

הרב משה מורגנשטרן: וידר נגד להוריד את המיסים לתושבי העיר.

מר יעקב וידר: אני נגד להעלות את המיסים.

הרב משה מורגנשטרן: וידר נגד להוריד את המיסים.

הרב חנוך זייברט: תודה רבה. הישיבה נעולה.

מר יעקב וידר: אני מערער על ההצעה. אני מערער על ההצבעה. אני מערער על

16

ההצבעה, מר זייברט, אני מערער על ההצבעה.

הרב חנוך זייברט: נעלתי את הישיבה.

מר יעקב וידר: אני מערער על ההצבעה.

הרב חנוך זייברט: נעלתי את הישיבה.

מר יעקב וידר: אתה לא מוכן להעלות את זה, בסדר.

הרב מנחם כרמל, לא נכח באולם המועצה בסעיף זה.

החלטה: הוחלט, ברוב קולות, לאשר את שינוי צו הארנונה לשנת 2024 להוציא את הרב

יוסף לוריא, מר יעקב וידר והרב שלמה אלבוים שהתנגדו.

החלטה: הוחלט, ברוב קולות, לאשר את שינוי צו הארנונה לשנת 2025 להוציא את הרב

יוסף לוריא, מר יעקב וידר והרב שלמה אלבוים שהתנגדו.

17

הצגת השינויים בצוי הארנונה

לב"ב לשנת 2024 ולשנת 2025

הסעיף כותרת נושא ביאור

בצו הסעיף

הארנונה

1.8 "סככה" • הוספת המילים;"בין מרוצף ובין שלא" חידוד ההגדרה.

לאחר המילים; "...מכל סוג שהוא" בשורה אין משמעות כספית לשינוי המבוקש

הראשונה להגדרה

1.10 * • הוספת המילים; "בנכס שלא למגורים" חדש. תיקון נוסח ההגדרה התבקש נוכח

"מחסן"

לאחר המילה: "מחסן" בכותרת הסעיף. העובדה שההגדרה שהיתה בצווי הארנונה

• מחיקת האות "ת" במילה "לאחסנת לב"ב דיברה למעשה בסוג מחסן אחד,

טובין" בשורה הראשונה להגדרה והחלפתה כדוגמת מחסן שהוא "בונדד", כשבשל כך

באות: "ה" כך שיכתב; "לאחסנה". גם מקום שנכס שימש בעיקר לאחסנת טובין

• מחיקת המילים; "... טובין שלא למטרות שיועדו למכירה שלא משטח הנכס ששימש

מכירה או תצוגה והמהווה עיקר שימושו של לאחסנה, בשונה ממחסני מכר ומחסני

המחזיק בנכס", והוספת משפט לאחר שיווק, הוא סווג כעסק בשל ההגדרה המאד

מחיקת הנ"ל; "ללא קבלת קהל ושהכניסה מצמצמת.

אליו נפרדת ואינה מתוך נכס אחר המשמש בחינת סיווג מחסנים בערים סמוכות בגוש

לפעילות עסקית, למעט מחסני מכר ומחסני גן העלתה כי בשל ההגדרה המצמצמת

שיווק". עסקים המחזיקים בסמוך לנכס העסקי

בשטח לאחסנה, משלמים מס ארנונה בשעור

גבוה משמעותית לעומת עסקים דומים

ברשויות סמוכות, כאשר בשל כך עסקים

רבים בב"ב מתקשים לעמוד בנטל המס

הגבוה, ולכן הגדרה המכלילה יותר נכסים

בגדרי מחסן עם תעריף הוגן בצידה, תסייע

לעסקים שעומדים בהגדרה החדשה,

ותאפשר להרבה יותר בעלי העסקים לשלם

את מס הארונה בלא להצטרך להתדיין בפני

מנהל הארנונה ו/או וועדת הערר לעניין

ארנונה אודות סיווג הנכס, מה שיביא לכך

שכמות התביעות בגין אי תשלום הארנונה,

בין השאר בכלל גובהה, או ההתדיינויות

בפני מנהל הארנונה או וועדת הערר יפחתו,

ובפועל ההכנסות השוטפות יגדלו.

כיון שיש בעולה מההגדרה שינוי בחיוב

ביחס לחיוב בעבר, אזי לבד מהאמור לעיל

ביחס לגידול בהכנסות השוטפות, ככל שלא

יקרה כך והשינוי יביא להפחתה בהכנסות,

השלמת הסכומים הפוחתים יבוא מגביית

ארנונה ממגדלי המשרדים שנבנו ונבנים

בצפון העיר.

יש לתיקון ההגדרה משמעות כספית.

18

הסעיף כותרת נושא ביאור

בצו הסעיף

הארנונה

1.16 "אזור" מחיקת המילים: "המוצג בבנין העיריה". התיקון נדרש כהבהרה לעולה ממפת

הוספת משפט בסוף ההגדרה הקיימת; האזורים שבה מוצגים האזורים בצורה

"... הרצ"ב, כאשר קוי התיחום בין האזורים גרפית והוא נועד להקל על המעין במפה

עוברים במרכז הדרך החוצצת ביניהם בדרך של הסבר מילולי.

וכשידובר בקו הגבול בין בני ברק לעיר

שכנה, ישמש קו הגבול העירוני כקו

התיחום".

1.25 "מכון חדש. סיווג זה הוסף כצעד מתבקש מהכנסת

כושר" העיריה ל"רשת ערים בריאות" ומתוך רצון

לעודד קידום בריאות בעיר, כשאם תעריף

הארנונה שעל מכוני כושר לשלם יופחת

באופן כזה שבמקום שיסווגו כ"עסקים" כפי

שסווגו, ישווה תעריף הארנונה שישלמו

מפעילי מכון כושר לתעריף הארנונה המושת

על מכוני כושר בערים סמוכות יביא מהלך

זה לפתיחת מכוני כושר נוספים בעיר

שייוחדו לאוכלוסיה החרדית, על כל

המשתמע מכך, ואז אולי להפחתה במחירי

הכניסה למכוני הכושר, כשהתוצאה לבסוף

תביא להגדלת תודעת שמירה על הבריאות

בקרב תושבי בני ברק.

יש לנ"ל משמעות כספית. הפחתה

בהכנסות.

3.1 סיווג מכוני הוספת סיווג משני "מכוני כושר" ותעריף. התעריף נגזר מהשוואה לתעריפי מכוני כושר

כושר בערים סמוכות.

2.1 "שעורי • ביטול ההבדל בין דירות גג בבית משותף בשל העובדה שברוב הבתים המשותפים בבני

הארנונה לדירות בבית משותף וכתוצאה מכך ביטול ברק אין מעליות, ובאלו שיש, אין מעליות

למגורים" הסיווגים; 115; 125; 116 ו-.126 שבת בשל האיסור ההלכתי שנוהג בבני ברק

לפיו אין להשתמש בשבת במעלית, אזי

לדירות הגג בעיר אין אותו "מעמד" כמו

במקומות בהם אפשר לעשות שימוש במעלית

המותאמת לשבת, ולכן למעשה, מי שמחזיק

בדירות הממוקמות בקומה הגבוהה בבנין

הינם לרוב זוגות נשואים לא מבוגרים, שכן

למבוגרים קשה לעלות ברגל לדירת הגג

בשבת, לכן "מעמדה" של דירת גג בבית

משותף בבני ברק אינו שונה ממעמדן של

שאר הדירות בבנין שכזה, ומטעם זה סבורה

העיריה כי אין להבדיל בין דירת הגג לדירות

האחרות בבנין, ונכון לחייב

19

הסעיף כותרת נושא ביאור

בצו הסעיף

הארנונה

את כל הדירות בבית משותף רק ע"פ

גדלן, ומכאן ההשואה בין כל הדירות

בבנין.

2.1 "שעורי ביטול ההבדל בין בתים צמודי קרקע לדירות בשל כך שבבני ברק אין בתים צמודי

הארנונה בבית משותף וכתוצאה מכך ביטול הסיווגים: קרקע ששטחם קטן 151 מ"ר אין טעם

למגורים" ,115 ,125 116 ו-.126 בקיומה של מדרגת מס הארנונה

המיוחסת לבתים צמודי קרקע בשטח

שבין 91 עד 151 מ"ר וככל שיש כאילו,

והם מועטים, מדובר בבתים ישנים

מאד שחלקם מיועד להריסה או שהם

לא מאוכלסים ומשכך נכון להקל

לגביהם.

יש לנ"ל משמעות כספית. הפחתה

בהכנסות.

2.1 "שעורי • נוכח האמור לעיל נדרש ביטול מילים ראה הסבר לעיל

הארנונה בעמודת הגדרת סוג הבנין בכל מקום שנכתב;

למגורים "דירת גג (פנטהאוז) או דירה בבית צמוד

קרקע" וכן בכל מקום שנכתב; "בבית משותף

שאינה דירת גג".

20

תקציר השינויים שהוכנסו בצו הטלת הארנונה לבני ברק ל-2024* ול-2025**

.1 סעיף 1.8 לצו (סע' הגדרות)

הוספת המילים "בין מרוצף ובין שאינו מרוצף". חידוד ההגדרה.

.2 סעיף 1.10 לצו (סע' הגדרות)

הגדרת מחסן כפי ניסוחה בצו הארנונה לשנת 2024 הינה הגדרה מצמצמת שבגין ניסוחה הדווקני ניתן היה

להחילה עד עתה רק על מחסנים דוגמת "בונדד" וכדו'.

ההגדרה המוצעת מאפשרת לכלול בהגדרת מחסן יותר נכסים, שכן לפיה נכס יסווג כמחסן בהנתן כי הוא

משמש 1לאחסנה בלבד 2שאין בו קבלת קהל 3ושהכניסה אליו נפרדת ולא מתוך נכס אחר המשמש לפעילות

עסקית, למעט מחסני מכר ומחסני שיווק שיסווגו כ"עסקים".

ע"פ הנ"ל יותר נכסים יוגדרו כ"מחסן" במקום כ"עסק". השינוי יביא לירידה בהכנסות. איזון ההכנסות

שיגרעו בשל כך יבוא מתוספת ההכנסות שמקבלת ותקבל העיריה ממגדלי העסקים שנבנו ונבנים בשטח ה-

B.B.C בצפונה של בני ברק

.3 סעיף 1.16 לצו (סע' הגדרות)

חידוד הגדרת "אזור". מוצג כהסבר למפת האזורים שצורפה לצו. (עמ' )12

.4 סעיף 1.25 לצו (סע' הגדרות) – חדש

הוספת הגדרת "מכון כושר". חוייב בעבר ע"פ תעריף "עסק".

התוצאה מבוטאת בהוספת סווג "מכון כושר" בסעיף 3.1 לצו בתעריף מופחת שנגזר מהשוואה לתעריפים

ברשויות סמוכות.

.5 סעיף 2.1 לצו

א. דירות גג ובתים צמודי קרקע

ביטול האבחנה בין דירות גג ובתים צמודי קרקע והשוואת מעמדם לדירות מגורים ע"פ שטחן והאזור

בו הם נמצאים.

תוצאת השינוי מבוטאת בטבלה שבסעיף 2 לצו המוצע הכולל את השינויים.

21

* לחלק מהשינויים המוצגים בתקציר זה נדרש אישורם של שרי הפנים והאוצר וככל שיאושרו תחולתם תהיה מיום

01.01.2024 ואילך.

** השינויים שיוכנסו בצו הטלת הארנונה לשנת 2025 יהיו כמו אלה שלשנת 2024 בעדכון תעריפי החיוב בשעור

שיקבע.

22

בס"ד

עיריית בני-ברק

היטל ארנונה כללית

לשנת הכספים 2024

תוכןהעניינים:

.1 כללי - הגדרות

.2 ארנונה למגורים

.3 ארנונה שלא מגורים

.4 הנחות

.5 הסדרי תשלומים

צו הארנונה של הרשות נקבע ע"י מועצת העירייה. בשל הבחירות לרשויות המקומיות נדחה המועד להטלת הארנונה לשנת

.2024 משכך, ע"פ הדין ובהתאם לקביעת משרד הפנים, החיוב הנוכחי כולל עלייה בשיעור של %2.68 ביחס לתעריפי שנת

.2023

ככל ומועצת העירייה תחליט על שינויים כלשהם בצו הארנונה, ייושמו שינויים אלו לאחר קבלת אישור שרי הפנים והאוצר

וזאת החל מחודש ינואר 2024 ומשכך אין לראות בצו זה כסופי לשנת .2024

טבת ה'תשפ"ד

ינואר 2024

23

היטלארנונהכלליתלשנתהכספים2024

בתוקף סמכותה ע"פ חוק הסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב) התשנ"ג –

1992 וחוק הסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנת

הכספים ,)2006 התשס"ו - ,2006 החליטה מועצת עירית בני-ברק להטיל ארנונה כללית בתחום

שיפוטה שתשולם ע"י המחזיקים בהתאם לשיעורים ולמועדי התשלום המפורטים להלן:

.1 הגדרות :

1.1 "נכס" בניין או קרקע בתחום העירייה, המוחזק ע"י אדם ומיועד או משמש

למטרה מהמטרות המפורטות בצו זה, כאשר סיווגו של נכס מכל סוג

שהוא לעיניין התעריף יקבע לפי עיקר שימושו של המחזיק בנכס

בבחינת ילך הטפל אחר העיקר.

1.2 "בנין" מבנה או חלק ממנו, העשוי מכל חומר שהוא, לרבות %10 משטח

הקרקע התחום בקוי הבנין כחצר או כגינה או לכל צורך אחר של אותו

בניין אך לא יותר מ-50 מ"ר.

1.3 "מטר רבוע" (מ"ר) כל מטר רבוע או חלק ממנו.

1.4 "שטח נכס שלא כל שטח הרצפה במטרים רבועים, בכל קומות הבניין, כולל שטח קירות

למגורים" חוץ ופנים וכן כל שטח מקורה או שאיננו מקורה, הצמוד לנכס או

שאיננו צמוד לו אולם משמש את המחזיק בנכס, לרבות, מרפסות מכל

סוג שהוא, מחסנים, ארכיונים, מרתפים, מקלטים, חדרי אוכל

ומטבחים, חדרי שרות, גלריות, חניונים לרכב, סככות וכיו"ב.

1.5 "שטח נכס כל שטח הרצפה במטרים רבועים, בכל קומות הבנין, לא כולל שטח

למגורים" קירות חוץ ופנים אך כולל כל שטח מקורה או שאיננו מקורה, הצמוד

לנכס או שאיננו צמוד לו אולם משמש את המחזיק בנכס, לרבות

מרפסות מכל סוג שהוא, מחסנים, מרתפים, מקלטים, חדרי אוכל,

מטבחים, חדרי שרות, גלריות, חניונים לרכב, סככות וכיו"ב.

1.6 "קומה" חלל בכל צורה גיאומטרית, שבין ריצפת החלל ובין התקרה שמעליו,

לרבות חלל כאמור שמתחת לפני הקרקע ושעל הגג.

1.7 "גלריה" (יציע) מפלס המצוי בתוך חלל הקומה ומחלק פיזית בין ריצפת הקומה

לתקרתה בין בכל שטח הקומה ובין בחלקה כאשר המרחק מתחתית

רצפת הגלריה עד תחתית התקרה עולה על 180 ס"מ.

1.8 "סככה" שטח קרקע מקורה בגג מכל סוג שהוא, ללא קירות או שיש לו קיר

אחד בלבד, יחויב ב - %60 מתעריף החיוב של הנכס אליו צמודה

הסככה על פי שימוש עיקרי בנכס, למעט סככות בתחנות דלק שבהן

התעריף יהא %100 מתעריף הנכס אליו הן צמודות.

במקום שהסככה אינה צמודה לנכס אחר תחויב הסככה ב-%60

מהתעריף, על פי השימוש שעושים בפועל בסככה.

24

1.9 "עסקים" עסקים מכל סוג שהוא, לרבות; חנויות לכל שימוש שהוא , חנויות לממכר

ולמתן שירותים, אולמות תצוגה, עסקים מכל סוג שהוא המתנהלים בדירות

מגורים, עסקים ליבוא ויצוא, מחסני מכר ומחסני שיווק, למעט העסקים

המפורטים בצו זה.

1.10 "מחסן" נכס המשמש לאחסנת טובין שלא למטרות מכירה או תצוגה והמהווה עיקר

שימושו של המחזיק בנכס.

1.11 "תחנות דלק" לרבות מבנים, סככות וכל שטח מקורה .

1.12 "מוסכים" מוסכים ותחנות שרות לרכב, לרבות כל בית מלאכה ו/או מכון שעיסוקו בתיקון

ו/או שיפוץ ו/או טיפול מכל סוג שהוא ברכב או בכל חלק ממנו, בכלי שייט,

וכלי תעופה לכל סוגיו.

1.13 "אדמה חקלאית" כל קרקע לא מקורה המיועדת לחקלאות ואשר משתמשים בה לצורכי חקלאות

בלבד.

1.14 "קרקע קרקע שאינה מקורה, שאינה אדמה חקלאית, ושאינה חצר ואשר מחזיקים או

תפוסה" משתמשים בה לכל מטרה.

1.15 "ממגורות" לרבות סילוסים ומיכלי אחסון חומרים מכל סוג שהוא

1.16 "אזור" חלוקת העיר לאזורים הן למגורים והן שלא למגורים הנה לפי המפה המוצגת

בבנין העירייה.

1.17 "משרדים בנין או חלק ממנו המשמש משרד, המוחזק על ידי מחזיק אחד, אשר השטח

מיוחדים" הכולל המוחזק על-ידו לאותו שימוש במבנה אחד עולה על 10,000 מ"ר.

1.18 "בנק" נכס המשמש בנק כהגדרת מוסד בנקאי לסעיף 1 לחוק בנק ישראל תשי"ד –

1954 ו/או "תאגיד אחזקה בנקאית" כהגדרתו בחוק הבנקאות (רישוי) תשמ"א

– 1981 ו/או תאגיד בשליטתו או מטעמו של הבנק, ומוחזק על ידם בלבד

ומעניקים בו שירותי בנק ישירים ללקוחות.

1.19 "הנהלת בנק" נכס במבנה אחד ששטחו לא יפחת מ- 5000 מ"ר, המשמש הנהלה של בנק ו/או

תאגיד אחזקה בנקאית ו/או תאגיד בשליטתו של הבנק, כהגדרתו בחוק

הבנקאות (רישוי) תשמ"א – 1981 ומוחזר על ידם בלבד ולצרכי ניהול הבנק,

כשבהגדרת נכס זה כלולים שטחי עזר מכל סוג שהוא ולכל שימוש שהוא, למעט

שטחו של סניף בנק כהגדרתו בסעיף 1.18 לעיל , ככל שקיים כזה בשטח הנכס,

שלא יכלל בשטח הנכס.

25

1.20 "הנהלת חברת נכס במבנה אחד ששטחו לא יפחת מ- 5000 מ"ר, המשמש הנהלה של חברת

ביטוח" ביטוח שמוגדרת כ"מבטח" כמשמעותו בחוק הפיקוח על עסקי ביטוח תשמ"א

– 1981 והמחזיקה ברשיון מבטח, למעט נכס המוחזק ע"י סוכן או סוכן ביטוח,

כמשמעותם בחוק הנ"ל.

נכס שעיקר הפעילות המתבצעת בו הינה ייצור או פיתוח תוכנה המיועדת

1.21 "בית תוכנה" למכירה לציבור הרחב כתוכנת מדף ושאינה מיועדת לשימושו של מייצר ומפתח

התוכנה המחזיק בנכס ועושה שימוש בתוכנה לשם מתן שרות ללקוחות.

בנין שפועלים בו חנויות מכר המתוחזק ו/או מנוהל ע"י חברת ניהול, שיש בו

לפחות כניסה משותפת אחת שניתן לנועלה למנעת כניסה לבנין.

1.22 "מרכז קניות

(ק ניו ן)"

שטח מעבר בין החנויות במרכז הקניות המשמשים להולכי רגל, חדרי מדרגות,

חדרי שירות מכל סוג שהוא וכיו"ב.

1.23 "שטח ציבורי

במרכז קניות" שטח הגובל במסעדה ו/או בבית קפה ו/או עסק דומה ו/או ליד כל אלה, בין

מקורה ובין שאינו מקורה, שהמחזיק בשטח זה עושה בו שימוש לצרכיו בדרך

של העמדת שולחנות ו/או כסאות ו/או כל רהיט שהוא לכל פרק זמן שהוא.

1.24 "שטח נלווה

למסעדה ו/או לבית

קפה"

26

.2ארנונהלמגורים*

2.1שיעוריהארנונהלמגורים

הארנונה הכללית בעד נכסים נקבעת בהתחשב עם האזור וסוג הבנין. סך שקלים חדשים

לכל מ"ר כאמור להלן :

הגדרת סוג בנין בנין אזור קוד תעריף

העלאה

בשיעור 2.68 %

.1דירת גג (פנטהאוז) או דירה בבית צמוד קרקע ששטחה 1 א 115 99.15

מ-91 מ"ר ומעלה

דירת גג (פנטהאוז) או דירה בבית צמוד קרקע ששטחה 1 ב 125 99.15

מ-91 מ"ר ומעלה

.2דירה בבית משותף שאינה דירת גג ששטחה מ-151 1 א 111 99.15

מ"ר ומעלה

דירה בבית משותף שאינה דירת גג ששטחה מ--151 1 ב 121 96.58

מ"ר ומעלה

.3דירת גג (פנטהאוז) או דירה בבית צמוד קרקע מ-51 2 א 116 71.71

עד 90 מ"ר.

דירת גג (פנטהאוז) או דירה בבית צמוד קרקע מ-51 2 ב 126 65.48

עד 90 מ"ר.

.4דירה בבית משותף שאינה דירת גג ששטחה מ-51 מ"ר 2 א 112 70.47

עד 151 מ"ר.

דירה בבית משותף שאינה דירת גג ששטחה מ-51 מ"ר 2 ב 122 65.48

עד 151 מ"ר.

.5דירה ששטחה עד 51 מ"ר 3 א 113 64.36

דירה ששטחה עד 51 מ"ר 3 ב 123 58.35

מרפסת פתוחה ולא מקורה בדירת מגורים א,ב 120 38.28

.6בית אבות 3 א 139 98.17

בית אבות 3 ב 129 95.62

.7אחרים א 114 132.62

אחרים ב 124 132.62

27

.3הארנונהלאלמגורים:

סיווג ראשי סיווג משני קוד

תעריף העלאה

בשיעור 2.68 %

3.1 משרדים, תחנות דלק 310 330.95

שירותים, ומסחר עסקים אזור א' 311 346.63

עסקים אזור ב' 312 324.51

משרדים 314 349.42

משרדים מעל 5,000 מ"ר 318 291.40

משרדים מעל 10,000 מ"ר 315 246.59

משרדים מעל 15,000 מ"ר 316 197.28

משרדים מעל 20,000 מ"ר 317 180.81

שטח ציבורי במרכז קניות אזור א' 320 86.54

שטח ציבורי במרכז קניות אזור ב' 321 81.13

שטח נלווה (ס'1.24 לצו) אזור א' 324 245.07

שטח נלווה (ס'1.24 לצו) אזור ב' 325 229.42

מחסנים 326 202.33

בתי ספר, וגני ילדים 335 324.24

מרפאות ובתי חולים 338 324.24

אחרים 341 349.42

בריכות שחיה אזור א' 346 245.07

בריכות שחיה אזור ב' 347 229.35

אולמות במבני חינוך או דת עד 600 מ"ר 350 89.11

אולמות 351 267.34

3.2 בנקים וחברות ביטוח סניפי בנקים וחברות ביטוח 330 1530.17

הנהלות בנקים וחברות ביטוח 332 524.82

3.3 תעשיה 422 181.94

בתי תוכנה 423 181.94

3.4 בתי מלון חמשה כוכבים 327 160.77

אחרים 337 83.59

3.5 מלאכה מוסכים 323 234.80

אחרים 380 181.94

3.6 אדמה חקלאית (לדונם) 634 29.66

3.7 קרקע תפוסה קרקע המשמשת תח' דלק 709 157.71

קרקע לשימושים אחרים 733 20.04

3.8 חניונים חניונים מקורים בתשלום 750 74.05

חניונים מקורים לא בתשלום 751 30.90

חניונים שאינם מקורים 752 20.04

3.9 נכסים אחרים מרכזיות לטלפון וחשמל 510 340.19

תחנות טרנפורמציה 511 179.09

ממגורות סוג 1 בגובה מעל 25 מ' 520 249.40

סוג ,2 בגובה עד 25 מ' 521 226.84

סוג ,3 בגובה עד 20 מ' 522 206.23

סוג ,4 בגובה עד 15 מ' 523 187.72

סוג ,5 בגובה עד 10 מ' 524 170.45

סוג ,6 בגובה עד 5 מ' 525 154.93

אחרים 590 340.19

28

.4הנחות:

4.1 כל ההנחות בפרק זה הנן בכפוף להגדרות ולהוראות בתקנות הסדרים במשק המדינה (הנחות

מארנונה) התשנ"ג .1993

4.2 מחזיקים בנכס למגורים יזוכו בהנחות כמפורט להלן ובלבד שהזכאי מתגורר בדירה ותקופת

השכירות אינה פחותה משנה.

4.3 במקרים בהם מקור הגבלת השטח הינו בצו הארנונה ולא בחוק, תהא ועדת ההנחות מוסמכת לדון

ולאשר הנחה לשטח העולה על ההגבלה הנקובה בצו לאחר שניתנה המלצה בכתב של הגזבר והיועץ

המשפטי.

4.4 רשימת הזכאים, שיעורי ההנחות ומבחני משנה לזכאות

29

סעיף/ שעור

הזכאים להנחה הגבלה לשטח מבחני משנה

תקנה ההנחה

.1 אזרח ותיק (ע"פ חוק האזרחים הותיקים) (9ב) %30.00 ל-100 מ'ר הכנסה הממוצעת

במשק

.2 אזרח ותיק המקבל אחת מהקצבאות ()1(2א) %25.00 ל-100 מ'ר

הבאות: זיקנה, שארים, תלויים, נכות

בשל פגיעה בעבודה

.3 אזרח ותיק המקבל אחת מהקצבאות ()1(2ב) %100.00 ל-100 מ'ר

האמורות בסע' 2 לעיל ותוס' הבטחת

הכנסה

.4 מקבלי קצבת זיקנה לנכה 251 לחוק %100 ל-100 מ"ר

בט"ל

.5 נכה בדרגת אי כושר %75 המקבל קצבה ()2(2א) %80.00

מלאה

.6 נכה בדרגת אי כושר %75 המקבל קצבת ()2(2ב) %80.00

זיקנה

.7 נכה בדרגת %90 (נכות רפואית) )3(2 %40.00 בתנאי שאין

בבעלותו נכס נוסף

.8 מקבלי גימלה כאסיר ציון או בן-משפחה של ()4(2א) %66.66 ל-70 מ'ר למשפ' עד 4 נפש'

הרוג מלכות

מקבלי גימלה כאסיר ציון או בן-משפחה של ()4(2א) %66.66 ל-90 מ'ר למשפ' מעל 4 נפש'

הרוג מלכות

.9 מקבלי גמלת נכות לפי חוק נכי רדיפות ()4(2ב) %66.66 ל-70 מ'ר למשפ' עד 4 נפש'

הנאצים

מקבלי גמלת נכות לפי חוק נכי רדיפות ()4(2ב) %66.66 ל-90 מ'ר למשפ' מעל 4 נפש'

הנאצים

.10 מקבלי גמלת נכות ממשלת גרמניה ()4(2ג) %66.66 ל-70 מ'ר למשפ' עד 4 נפש'

מקבלי גמלת נכות ממשלת גרמניה ()4(2ג) %66.66 ל-90 מ'ר למשפ' מעל 4 נפש'

.11 מקבלי גמלת נכות ממשלת הולנד ()4(2ד) %66.66 ל-70 מ'ר למשפ' עד 4 נפש'

מקבלי גמלת נכות ממשלת הולנד ()4(2ד) %66.66 ל-90 מ'ר למשפ' מעל 4 נפש'

.12 מקבלי גמלת נכות ממשלת אוסטריה ()4(2ה) %66.66 ל-70 מ'ר למשפ' עד 4 נפש'

מקבלי גמלת נכות ממשלת אוסטריה ()4(2ה) %66.66 ל-90 מ'ר למשפ' מעל 4 נפש'

.13 מקבלי גמלת נכות ממשלת בלגיה ()4(2ו) %66.66 ל-70 מ'ר למשפ' עד 4 נפש'

מקבלי גמלת נכות ממשלת בלגיה ()4(2ו) %66.66 ל-90 מ'ר למשפ' מעל 4 נפש'

.14 בעל תעודת עיוור )5(2 %90.00

.15 עולה חדש )6(2 %90.00 ל-100 מ'ר ולמשך 12 חודשים

.16 עולה התלוי בעזרת הזולת הזכאי לגמלה 6(2א) %80.00 ע"פ תעודת זכאות

מיוחדת מבט"ל

.17 איש צד"ל (2א)(6א) %90 ל-100 מ"ר למשך 12 חוד' מתוך

36 חודשים מיום

שהגיע לישראל

.18 מקבלי תשלום מזונות מהמוסד לביטוח תיקון לתק' %70.00

לאומי, שהחלו לקבלה ביום 1.1.2003 הסדרים

ומאז לא חלה הפסקה בת 6 חודשים 23.12.03

רצופים לפחות בזכאותם.

.19 מקבלי גימלת סעוד ()7(2ג) %70.00

.20 מקבלי הבטחת הכנסה מהמוסד לביטוח תיקון לתק' %70.00

לאומי, שהחלו לקבלה ביום 1.1.2003 הסדרים

ומאז לא חלה הפסקה בת 6 חודשים 23.12.03

רצופים לפחות בזכאותם.

.21 בעלי הכנסה נמוכה עד חמש נפשות )8(2 בהתאם ל-100 מ"ר *

לטבלה

30

בעלי הכנסה נמוכה מעל חמש נפשות )8(2 בהתאם *

לטבלה

.22 חסידי אומות העולם או בן זוגו )9(2 %66.66

.23 הורה עצמאי )10(2 %20.00 ל-100 מ"ר

.24 ילד של המחזיק הזכאי לגמלה לילד נכה )11(2 %33.00 ל-100 מ'ר

.25 פדוי שבי הזכאי לתשלום לפי חוק פדויי (2א)()12 %20

שבי

.26 מבקש נזקק – על פי החלטת ועדת 7 עד %70 *

ההנחות

.27 חייל מילואים פעיל 3ו %5 בהצגת תעודת

משרת מילואים

.28 בנין חדש )1(12 %100.00 עד שנים-עשר חודש

2

6

.29 בנין ריק (13א)()1 %100.00 לששה חודשים

הראשונים

.30 הנחות לעסקים (14ג) לפי שיקול דעת

הועדה – בכפוף

לתקנות

.31 חייל בשרות סדיר 14ה(()1א) %100.00 ל-70 מ'ר כל עוד הוא חייל +

4 חודשים

.32 חייל בשרות סדיר 14ה(()1א) %100.00 ל-90 מ'ר למשפ' מעל 4 נפש

כל עוד הוא חייל +

4 חודשים

.33 הורה של חייל שפרנסתו עליו 14ה(()1ב) %100.00 ל-70 מ"ר

.34 הורה של חייל שפרנסתו עליו 14ה(()1ב) %100.00 ל-90 מ"ר למשפ' מעל 4 נפש'

.35 מתנדבת בשירות לאומי 14ה(()1ג) %100.00 ל-70 מ"ר

.36 מתנדבת בשירות לאומי 14ה(()1ג) %100.00 ל-90 מ"ר למשפ' מעל 4 נפש'

.37 מקבלי תגמולים לפי חוק הנכים 14ה(()2א) %66.66 ל-70 מ'ר למשפ' עד 4 נפש'

מקבלי תגמולים לפי חוק הנכים 14ה(()2א) %66.66 ל-90 מ'ר למשפ' מעל 4 נפש'

.38 מקבלי תגמולים לפי חוק מלחמה בנאצים 14ה(()2ב) %66.66 ל-70 מ'ר למשפ' עד 4 נפש'

מקבלי תגמולים לפי חוק מלחמה בנאצים 14ה(()2ב) %66.66 ל-90 מ'ר למשפ' מעל 4 נפש'

.39 מקבלי תגמולים לפי חוק המשטרה 14ה(()2ג) %66.66 ל-70 מ'ר למשפ' עד 4 נפש'

מקבלי תגמולים לפי חוק המשטרה 14ה(()2ג) %66.66 ל-90 מ'ר למשפ' מעל 4 נפש'

.40 מקבלי תגמולים לפי חוק משפחות חיילים 14ה(()2ד) %66.66 ל-70 מ'ר למשפ' עד 4 נפש'

שנספו

מקבלי תגמולים לפי חוק משפחות חיילים 14ה(()2ד) %66.66 ל-90 מ'ר למשפ' מעל 4 נפש'

שנספו

.41 מקבלי תמלוגים לפי חוק בתי הסוהר 14ה(()2ה) %66.66 ל-70 מ'ר למשפ' עד 4 נפש'

נכים ונספים

מקבלי תמלוגים לפי חוק בתי הסוהר 14ה(()2ה) %66.66 ל-90 מ'ר למשפ' מעל 4 נפש'

נכים ונספים

.42 מקבלי תגמולים לפי חוק נפגעי פעולות 14ה(()2ו) %66.66 ל-70 מ'ר למשפ' עד 4 נפש'

איבה

מקבלי תגמולים לפי חוק נפגעי פעולות 14ה(()2ו) %66.66 ל-90 מ'ר למשפ' מעל 4 נפש'

איבה

.43 משרתי שרות אזרחי

למשרת 40 שעות שבועיות בתקופה של 14 ה()1 (ה) %100.00 ל-70 מ"ר למשפ' עד 4 נפש'

12 חודשים כל עוד הוא משרת

למשרת 40 שעות שבועיות בתקופה של 14 ה()1 (ה) %100.00 ל-90 מ"ר למשפ' מעל 4 נפש'

12 חודשים כל עוד הוא משרת

31

למשרת בשרות אזרחי בטחוני 36 שעות 14 ה()1 (ה) %100.00 ל-70 מ"ר למשפ' מעל 4 נפש'

שבועיות במשך שנתיים כל עוד הוא משרת

למשרת בשרות אזרחי בטחוני 36 שעות 14 ה()1 (ה) %100.00 ל-90 מ"ר למשפ' מעל 4 נפש'

שבועיות במשך שנתיים כל עוד הוא משרת

למשרת 30 שעות שבועיות במשך שנתיים 14 ה (1א) %75.00 ל-70 מ"ר למשפ' עד 4 נפש'

למשרת 30 שעות שבועיות במשך שנתיים 14 ה (1א) %75.00 ל-90 מ"ר למשפ' מעל 4 נפש'

למשרת 20 שעות שבועיות במשך שנתיים 14 ה ()3 %50.00 ל-70 מ"ר למשפ' עד 4 נפש'

(מסלול מפוצל) כל עוד הוא משרת

למשרת 20 שעות שבועיות במשך שנתיים 14 ה (()3א) %50.00 ל-90 מ"ר למשפ' מעל 4 נפש'

(מסלול מפוצל) כל עוד הוא משרת

למשרת 20 שעות שבועיות במשך 3 שנים 14 ה (()3ג) %50.00 ל-70 מ"ר למשפ' מעל 4 נפש'

(שירות אזרחי חברתי) כל עוד הוא משרת

למשרת 20 שעות שבועיות במשך 3 שנים 14 ה (()3ג) %50.00 ל- 90 מ"ר למשפ' מעל 4 נפש'

(שירות אזרחי חברתי) כל עוד הוא משרת

* מותנה בהצגת אסמכתאות המעידות על הכנסה כולל אישור תקופות ביטוח ומעסיקים ואישור

תשלומים מהמוסד לביטוח לאומי, ובחתימת המבקש על הסכמה לאימות נתונים.

32

.5 הסדריומועדיתשלוםהארנונהלשנת2024

5.1 המועד לתשלום ארנונה הכללית לשנת ,2024 הינו יום שני כ' טבת ה'תשפ"ד (1

ינואר .)2024

5.2 למרות האמור בסעיף 5.1 לעיל, מי שישלם את מלוא הארנונה הכללית במזומן

עבור כל התקופה עד יום חמישי ו' אדר א' ה'תשפ"ד (15 פברואר )2024 יזכה

בהנחה בשיעור של %,2 אך לא יופטר מתוספות ארנונה שיחולו במהלך השנה,

ככל שיחולו.

5.3 מבלי לפגוע באמור לעיל, מאפשרת מועצת העירייה, לשלם את הארנונה

הכללית בהסדר של 6 תשלומים שווים שישולמו במלואם ביום ה-16 לכל חודש

גרגוריאני אי זוגי כאשר סכום התשלום יהיה צמוד למדד המחירים לצרכן,

ולהעלאות אשר יקבעו עפ"י החוק, וכאשר יום 15 בפברואר 2023 יהא היום

האחרון לתשלום התשלום הראשון מתוך ששת התשלומים לענין חיוב בהפרשי

הצמדה וריבית למי ששילם תשלום זה בפיגור.

5.4 נישום שיבחר לשלם את הארנונה הכללית בהוראת קבע ישלם זאת ב-12

תשלומים.

5.5 אי פרעון שני תשלומים במועד כאמור לעיל, מהוה הפרת ההסדר ויאפשר

לעירייה לגבות לאלתר את מלוא החיוב השנתי, בצרוף הפרשי ריבית והצמדה,

כאמור בחוק.

5.6 הסדרי התשלומים בפרק זה מותנים במתן ערובות להבטחת התשלומים

במועדם.

_______________

אברהם רובינשטיין

ראש העיר

33

מפת האזורים

34

בס"ד

עיריית בני-ברק

היטל ארנונה כללית

לשנת הכספים 2024

תוכןהעניינים:

.6 כללי - הגדרות

.7 ארנונה למגורים

.8 ארנונה שלא מגורים

.9 הנחות

.10 הסדרי תשלומים

* הנוסח המוסף או הנגרע המתייחס לצו הטלת הארנונה לבני ברק לשנת 2024 מודפס בצבע

אדום. מחיקות נוסח מוצגות בקו בצבע שחור שנמתח על גבי המילים המתייתרות.

אייר ה'תשפ"ד

יוני 2024

35

היטלארנונהכלליתלשנתהכספים2024

בתוקף סמכותה ע"פ חוק הסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב) התשנ"ג –

,1992 חוק הסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנת

הכספים ,)2006 התשס"ו – 2006 והחוק לתיקון פקודת העיריות (מס' 156 – הוראת שעה – החלטה

על הטלת ארנונה כללית לגבי שנת כספים )2024 ה'תשפ"ד – ,2024 החליטה מועצת עירית בני-ברק

בישיבתה מספר __ מיום כ"ה אייר ה'תשפ"ד – 2 יוני 2024 לאשר את הטלת הארנונה הכללית

בתחום שיפוטה שתשולם ע"י המחזיקים בהתאם לשיעורים ולמועדי התשלום המפורטים להלן:

.1 הגדרות :

1.1 "נכס" בניין או קרקע בתחום העירייה, המוחזק ע"י אדם ומיועד

או משמש למטרה מהמטרות המפורטות בצו זה, כאשר

סיווגו של נכס מכל סוג שהוא לעיניין התעריף יקבע לפי

עיקר שימושו של המחזיק בנכס בבחינת ילך הטפל אחר

העיקר.

1.2 "בנין" מבנה או חלק ממנו, העשוי מכל חומר שהוא, לרבות %10

משטח הקרקע התחום בקוי הבנין כחצר או כגינה או לכל

צורך אחר של אותו בניין אך לא יותר מ-50 מ"ר.

1.3 "מטר רבוע" (מ"ר) כל מטר רבוע או חלק ממנו.

1.4 "שטח נכס שלא כל שטח הרצפה במטרים רבועים, בכל קומות הבניין, כולל

למגורים" שטח קירות חוץ ופנים וכן כל שטח מקורה או שאיננו

מקורה, הצמוד לנכס או שאיננו צמוד לו אולם משמש את

המחזיק בנכס, לרבות, מרפסות מכל סוג שהוא, מחסנים,

ארכיונים, מרתפים, מקלטים, חדרי אוכל ומטבחים, חדרי

שרות, גלריות, חניונים לרכב, סככות וכיו"ב.

1.5 "שטח נכס כל שטח הרצפה במטרים רבועים, בכל קומות הבנין, לא

למגורים" כולל שטח קירות חוץ ופנים אך כולל כל שטח מקורה או

שאיננו מקורה, הצמוד לנכס או שאיננו צמוד לו אולם

משמש את המחזיק בנכס, לרבות מרפסות מכל סוג שהוא,

מחסנים, מרתפים, מקלטים, חדרי אוכל, מטבחים, חדרי

שרות, גלריות, חניונים לרכב, סככות וכיו"ב.

1.6 "קומה" חלל בכל צורה גיאומטרית, שבין ריצפת החלל ובין התקרה

שמעליו, לרבות חלל כאמור שמתחת לפני הקרקע ושעל

הגג.

1.7 "גלריה" (יציע) מפלס המצוי בתוך חלל הקומה ומחלק פיזית בין ריצפת

הקומה לתקרתה בין בכל שטח הקומה ובין בחלקה כאשר

המרחק מתחתית רצפת הגלריה עד תחתית התקרה עולה

על 180 ס"מ.

1.8 "סככה" שטח קרקע מקורה בגג מכל סוג שהוא, בין מרוצף ובין

שלא, ללא קירות או שיש לו קיר אחד בלבד, יחויב ב - %60

מתעריף החיוב של הנכס אליו צמודה הסככה על פי שימוש

36

עיקרי בנכס, למעט סככות בתחנות דלק שבהן התעריף יהא

%100 מתעריף הנכס אליו הן צמודות.

במקום שהסככה אינה צמודה לנכס אחר תחויב הסככה ב-

%60 מהתעריף, על פי השימוש שעושים בפועל בסככה.

1.9 "עסקים" עסקים מכל סוג שהוא, לרבות; חנויות לכל שימוש שהוא ,

חנויות לממכר ולמתן שירותים, אולמות תצוגה, עסקים מכל

סוג שהוא המתנהלים בדירות מגורים, עסקים ליבוא ויצוא,

מחסני מכר ומחסני שיווק, למעט העסקים המפורטים בצו זה.

1.10 "מחסן"בנכס נכס המשמש לאחסנתה טובין שלא למטרות מכירה או תצוגה

שלא למגורים והמהווה עיקר שימושו של המחזיק בנכס בלבד ללא קבלת

קהל ושהכניסה אליו נפרדת ואינה מתוך נכס אחר המשמש

לפעילות עסקית, למעט מחסני מכר ומחסני שיווק..

1.11 "תחנות דלק" לרבות מבנים, סככות וכל שטח מקורה .

1.12 "מוסכים" מוסכים ותחנות שרות לרכב, לרבות כל בית מלאכה ו/או מכון

שעיסוקו בתיקון ו/או שיפוץ ו/או טיפול מכל סוג שהוא ברכב

או בכל חלק ממנו, בכלי שייט, וכלי תעופה לכל סוגיו.

1.13 "אדמה כל קרקע לא מקורה המיועדת לחקלאות ואשר משתמשים בה

חקלאית" לצורכי חקלאות בלבד.

1.14 "קרקע קרקע שאינה מקורה, שאינה אדמה חקלאית, ושאינה חצר

תפוסה" ואשר מחזיקים או משתמשים בה לכל מטרה.

1.15 "ממגורות" לרבות סילוסים ומיכלי אחסון חומרים מכל סוג שהוא

1.16 "אזור" חלוקת העיר לאזורים הן למגורים והן שלא למגורים הנה לפי

המפה המוצגת בבנין העירייה.הרצ"ב, כאשר קוי התיחום בין

האזורים עוברים במרכז הדרך החוצצת ביניהם וכשידובר בקו

הגבול בין בני ברק לעיר שכנה, ישמש קו הגבול העירוני כקו

התיחום.

1.17 "משרדים בנין או חלק ממנו המשמש משרד, המוחזק על ידי מחזיק

מיוחדים" אחד, אשר השטח הכולל המוחזק על-ידו לאותו שימוש

במבנה אחד עולה על 10,000 מ"ר.

37

1.18 "בנק" נכס המשמש בנק כהגדרת מוסד בנקאי לסעיף 1 לחוק בנק

ישראל תשי"ד – 1954 ו/או "תאגיד אחזקה בנקאית"

כהגדרתו בחוק הבנקאות (רישוי) תשמ"א – 1981 ו/או

תאגיד בשליטתו או מטעמו של הבנק, ומוחזק על ידם בלבד

ומעניקים בו שירותי בנק ישירים ללקוחות.

1.19 "הנהלת בנק" נכס במבנה אחד ששטחו לא יפחת מ- 5000 מ"ר, המשמש

הנהלה של בנק ו/או תאגיד אחזקה בנקאית ו/או תאגיד

בשליטתו של הבנק, כהגדרתו בחוק הבנקאות (רישוי) תשמ"א

– 1981 ומוחזר על ידם בלבד ולצרכי ניהול הבנק, כשבהגדרת

נכס זה כלולים שטחי עזר מכל סוג שהוא ולכל שימוש שהוא,

למעט שטחו של סניף בנק כהגדרתו בסעיף 1.18 לעיל , ככל

שקיים כזה בשטח הנכס, שלא יכלל בשטח הנכס.

1.20 "הנהלת נכס במבנה אחד ששטחו לא יפחת מ- 5000 מ"ר, המשמש

חברת ביטוח" הנהלה של חברת ביטוח שמוגדרת כ"מבטח" כמשמעותו בחוק

הפיקוח על עסקי ביטוח תשמ"א – 1981 והמחזיקה ברשיון

מבטח, למעט נכס המוחזק ע"י סוכן או סוכן ביטוח,

כמשמעותם בחוק הנ"ל.

1.21 "בית תוכנה" נכס שעיקר הפעילות המתבצעת בו הינה ייצור או פיתוח

תוכנה המיועדת למכירה לציבור הרחב כתוכנת מדף ושאינה

מיועדת לשימושו של מייצר ומפתח התוכנה המחזיק בנכס

ועושה שימוש בתוכנה לשם מתן שרות ללקוחות.

1.22 "מרכז קניות בנין שפועלים בו חנויות מכר המתוחזק ו/או מנוהל ע"י חברת

(קניון)" ניהול, שיש בו לפחות כניסה משותפת אחת שניתן לנועלה

למנעת כניסה לבנין.

1.23 "שטח ציבורי שטח מעבר בין החנויות במרכז הקניות המשמשים להולכי

במרכז קניות" רגל, חדרי מדרגות, חדרי שירות מכל סוג שהוא וכיו"ב.

1.24 "שטח נלווה שטח הגובל במסעדה ו/או בבית קפה ו/או עסק דומה ו/או

למסעדה ו/או ליד כל אלה, בין מקורה ובין שאינו מקורה, שהמחזיק בשטח

זה עושה בו שימוש לצרכיו בדרך של העמדת שולחנות ו/או

לבית קפה"

כסאות ו/או כל רהיט שהוא לכל פרק זמן שהוא.

נכס שלא למגורים שהכניסה אליו בתשלום שמתאמנים בו

1.25 "מכון כושר"

במכשירים המפעילים את השרירים בתנאים של מאמץ גופני.

38

.2ארנונהלמגורים*

2.1שיעוריהארנונהלמגורים

הארנונה הכללית בעד נכסים נקבעת בהתחשב עם האזור וסוג הבנין. סך שקלים חדשים

לכל מ"ר כאמור להלן :

הגדרת סוג בנין בנין אזור קוד תעריף

העלאה בשיעור

2.68 %

8ד.ירת גג (פנטהאוז) או דירה בבית צמוד 1 א 115 99.15

קרקע ששטחה מ-91 מ"ר ומעלה

דירת גג (פנטהאוז) או דירה בבית צמוד 1 ב 125 99.15

קרקע ששטחה מ-91 מ"ר ומעלה

9ד.ירה בבית משותף שאינה דירת גג 1 א 111 99.15

ששטחה מ-151 מ"ר ומעלה

דירה בבית משותף שאינה דירת גג 1 ב 121 96.58

ששטחה מ--151מ"ר ומעלה

10ד.ירת גג (פנטהאוז) או דירה בבית 2 א 116 71.71

צמוד קרקע מ-51 עד 90 מ"ר.

דירת גג (פנטהאוז) או דירה בבית 2 ב 126 65.48

צמוד קרקע מ-51 עד 90 מ"ר.

11ד.ירה בבית משותף שאינה דירת גג 2 א 112 70.47

ששטחה מ-51 מ"ר עד 151 מ"ר.

דירה בבית משותף שאינה דירת גג 2 ב 122 65.48

ששטחה מ-51 מ"ר עד 151 מ"ר.

12ד.ירה ששטחה עד 51 מ"ר 3 א 113 64.36

דירה ששטחה עד 51 מ"ר 3 ב 123 58.35

מרפסת פתוחה ולא מקורה בדירת א,ב 120 38.28

מגורים

13ב.ית אבות 3 א 139 98.17

בית אבות 3 ב 129 95.62

14א.חרים א 114 132.62

אחרים ב 124 132.62

39

.3הארנונהלאלמגורים:

סיווג ראשי סיווג משני קוד

תעריף

העלאה בשיעור

2.68 %

3.1 משרדים, תחנות דלק 310 330.95

שירותים, ומסחר עסקים אזור א' 311 346.63

עסקים אזור ב' 312 324.51

משרדים 314 349.42

משרדים מעל 5,000 מ"ר 318 291.40

משרדים מעל 10,000 מ"ר 315 246.59

משרדים מעל 15,000 מ"ר 316 197.28

משרדים מעל 20,000 מ"ר 317 180.81

שטח ציבורי במרכז קניות אזור א' 320 86.54

שטח ציבורי במרכז קניות אזור ב' 321 81.13

שטח נלווה (ס'1.24 לצו) אזור א' 324 245.07

שטח נלווה (ס'1.24 לצו) אזור ב' 325 229.42

מחסנים 326 202.33

בתי ספר, וגני ילדים 335 324.24

מרפאות ובתי חולים 338 324.24

אחרים 341 349.42

בריכות שחיה אזור א' 346 245.07

בריכות שחיה אזור ב' 347 229.35

מכון כושר 348 115.55

אולמות במבני חינוך או דת עד 350 89.11

600 מ"ר

אולמות 351 267.34

3.2 בנקים וחברות ביטוח סניפי בנקים וחברות ביטוח 330 1530.17

הנהלות בנקים וחברות ביטוח 332 524.82

3.3 תעשיה 422 181.94

בתי תוכנה 423 181.94

3.4 בתי מלון חמשה כוכבים 327 160.77

אחרים 337 83.59

3.5 מלאכה מוסכים 323 234.80

אחרים 380 181.94

3.6 אדמה חקלאית (לדונם) 634 29.66

3.7 קרקע תפוסה קרקע המשמשת תח' דלק 709 157.71

קרקע לשימושים אחרים 733 20.04

3.8 חניונים חניונים מקורים בתשלום 750 74.05

חניונים מקורים לא בתשלום 751 30.90

חניונים שאינם מקורים 752 20.04

3.9 נכסים אחרים מרכזיות לטלפון וחשמל 510 340.19

40

תחנות טרנפורמציה 511 179.09

ממגורות סוג 1 בגובה מעל 25 מ' 520 249.40

סוג ,2 בגובה עד 25 מ' 521 226.84

סוג ,3 בגובה עד 20 מ' 522 206.23

סוג ,4 בגובה עד 15 מ' 523 187.72

סוג ,5 בגובה עד 10 מ' 524 170.45

סוג ,6 בגובה עד 5 מ' 525 154.93

אחרים 590 340.19

.4הנחות:

4.5 כל ההנחות בפרק זה הנן בכפוף להגדרות ולהוראות בתקנות הסדרים במשק המדינה (הנחות

מארנונה) התשנ"ג .1993

4.6 מחזיקים בנכס למגורים יזוכו בהנחות כמפורט להלן ובלבד שהזכאי מתגורר בדירה ותקופת

השכירות אינה פחותה משנה.

4.7 במקרים בהם מקור הגבלת השטח הינו בצו הארנונה ולא בחוק, תהא ועדת ההנחות מוסמכת לדון

ולאשר הנחה לשטח העולה על ההגבלה הנקובה בצו לאחר שניתנה המלצה בכתב של הגזבר והיועץ

המשפטי.

4.8 רשימת הזכאים, שיעורי ההנחות ומבחני משנה לזכאות

סעיף/ שעור

הזכאים להנחה הגבלה לשטח מבחני משנה

תקנה ההנחה

.44 אזרח ותיק (ע"פ חוק האזרחים הותיקים) (9ב) %30.00 ל-100 מ'ר הכנסה הממוצעת

במשק

.45 אזרח ותיק המקבל אחת מהקצבאות ()1(2א) %25.00 ל-100 מ'ר

הבאות: זיקנה, שארים, תלויים, נכות

בשל פגיעה בעבודה

.46 אזרח ותיק המקבל אחת מהקצבאות ()1(2ב) %100.00 ל-100 מ'ר

האמורות בסע' 2 לעיל ותוס' הבטחת

הכנסה

.47 מקבלי קצבת זיקנה לנכה 251 לחוק %100 ל-100 מ"ר

בט"ל

.48 נכה בדרגת אי כושר %75 המקבל קצבה ()2(2א) %80.00

מלאה

.49 נכה בדרגת אי כושר %75 המקבל קצבת ()2(2ב) %80.00

זיקנה

.50 נכה בדרגת %90 (נכות רפואית) )3(2 %40.00 בתנאי שאין

בבעלותו נכס נוסף

.51 מקבלי גימלה כאסיר ציון או בן-משפחה של ()4(2א) %66.66 ל-70 מ'ר למשפ' עד 4 נפש'

הרוג מלכות

מקבלי גימלה כאסיר ציון או בן-משפחה של ()4(2א) %66.66 ל-90 מ'ר למשפ' מעל 4 נפש'

הרוג מלכות

.52 מקבלי גמלת נכות לפי חוק נכי רדיפות ()4(2ב) %66.66 ל-70 מ'ר למשפ' עד 4 נפש'

הנאצים

מקבלי גמלת נכות לפי חוק נכי רדיפות ()4(2ב) %66.66 ל-90 מ'ר למשפ' מעל 4 נפש'

הנאצים

.53 מקבלי גמלת נכות ממשלת גרמניה ()4(2ג) %66.66 ל-70 מ'ר למשפ' עד 4 נפש'

מקבלי גמלת נכות ממשלת גרמניה ()4(2ג) %66.66 ל-90 מ'ר למשפ' מעל 4 נפש'

41

סעיף/ שעור

הזכאים להנחה הגבלה לשטח מבחני משנה

תקנה ההנחה

.54 מקבלי גמלת נכות ממשלת הולנד ()4(2ד) %66.66 ל-70 מ'ר למשפ' עד 4 נפש'

מקבלי גמלת נכות ממשלת הולנד ()4(2ד) %66.66 ל-90 מ'ר למשפ' מעל 4 נפש'

.55 מקבלי גמלת נכות ממשלת אוסטריה ()4(2ה) %66.66 ל-70 מ'ר למשפ' עד 4 נפש'

מקבלי גמלת נכות ממשלת אוסטריה ()4(2ה) %66.66 ל-90 מ'ר למשפ' מעל 4 נפש'

.56 מקבלי גמלת נכות ממשלת בלגיה ()4(2ו) %66.66 ל-70 מ'ר למשפ' עד 4 נפש'

מקבלי גמלת נכות ממשלת בלגיה ()4(2ו) %66.66 ל-90 מ'ר למשפ' מעל 4 נפש'

.57 בעל תעודת עיוור )5(2 %90.00

.58 עולה חדש )6(2 %90.00 ל-100 מ'ר ולמשך 12 חודשים

.59 עולה התלוי בעזרת הזולת הזכאי לגמלה 6(2א) %80.00 ע"פ תעודת זכאות

מיוחדת מבט"ל

.60 איש צד"ל (2א)(6א) %90 ל-100 מ"ר למשך 12 חוד' מתוך

36 חודשים מיום

שהגיע לישראל

.61 מקבלי תשלום מזונות מהמוסד לביטוח תיקון לתק' %70.00

לאומי, שהחלו לקבלה ביום 1.1.2003 הסדרים

ומאז לא חלה הפסקה בת 6 חודשים 23.12.03

רצופים לפחות בזכאותם.

.62 מקבלי גימלת סעוד ()7(2ג) %70.00

.63 מקבלי הבטחת הכנסה מהמוסד לביטוח תיקון לתק' %70.00

לאומי, שהחלו לקבלה ביום 1.1.2003 הסדרים

ומאז לא חלה הפסקה בת 6 חודשים 23.12.03

רצופים לפחות בזכאותם.

.64 בעלי הכנסה נמוכה עד חמש נפשות )8(2 בהתאם ל-100 מ"ר *

לטבלה

בעלי הכנסה נמוכה מעל חמש נפשות )8(2 בהתאם *

לטבלה

.65 חסידי אומות העולם או בן זוגו )9(2 %66.66

.66 הורה עצמאי )10(2 %20.00 ל-100 מ"ר

.67 ילד של המחזיק הזכאי לגמלה לילד נכה )11(2 %33.00 ל-100 מ'ר

.68 פדוי שבי הזכאי לתשלום לפי חוק פדויי (2א)()12 %20

שבי

.69 מבקש נזקק – על פי החלטת ועדת 7 עד %70 *

ההנחות

.70 חייל מילואים פעיל 3ו %5 בהצגת תעודת

משרת מילואים

.71 בנין חדש )1(12 %100.00 עד שנים-עשר חודש

2

6

.72 בנין ריק (13א)()1 %100.00 לששה חודשים

הראשונים

.73 הנחות לעסקים (14ג) לפי שיקול דעת

הועדה – בכפוף

לתקנות

.74 חייל בשרות סדיר 14ה(()1א) %100.00 ל-70 מ'ר כל עוד הוא חייל +

4 חודשים

.75 חייל בשרות סדיר 14ה(()1א) %100.00 ל-90 מ'ר למשפ' מעל 4 נפש

כל עוד הוא חייל +

4 חודשים

42

סעיף/ שעור

הזכאים להנחה הגבלה לשטח מבחני משנה

תקנה ההנחה

.76 הורה של חייל שפרנסתו עליו 14ה(()1ב) %100.00 ל-70 מ"ר

.77 הורה של חייל שפרנסתו עליו 14ה(()1ב) %100.00 ל-90 מ"ר למשפ' מעל 4 נפש'

.78 מתנדבת בשירות לאומי 14ה(()1ג) %100.00 ל-70 מ"ר

.79 מתנדבת בשירות לאומי 14ה(()1ג) %100.00 ל-90 מ"ר למשפ' מעל 4 נפש'

.80 מקבלי תגמולים לפי חוק הנכים 14ה(()2א) %66.66 ל-70 מ'ר למשפ' עד 4 נפש'

מקבלי תגמולים לפי חוק הנכים 14ה(()2א) %66.66 ל-90 מ'ר למשפ' מעל 4 נפש'

.81 מקבלי תגמולים לפי חוק מלחמה בנאצים 14ה(()2ב) %66.66 ל-70 מ'ר למשפ' עד 4 נפש'

מקבלי תגמולים לפי חוק מלחמה בנאצים 14ה(()2ב) %66.66 ל-90 מ'ר למשפ' מעל 4 נפש'

.82 מקבלי תגמולים לפי חוק המשטרה 14ה(()2ג) %66.66 ל-70 מ'ר למשפ' עד 4 נפש'

מקבלי תגמולים לפי חוק המשטרה 14ה(()2ג) %66.66 ל-90 מ'ר למשפ' מעל 4 נפש'

.83 מקבלי תגמולים לפי חוק משפחות חיילים 14ה(()2ד) %66.66 ל-70 מ'ר למשפ' עד 4 נפש'

שנספו

מקבלי תגמולים לפי חוק משפחות חיילים 14ה(()2ד) %66.66 ל-90 מ'ר למשפ' מעל 4 נפש'

שנספו

.84 מקבלי תמלוגים לפי חוק בתי הסוהר 14ה(()2ה) %66.66 ל-70 מ'ר למשפ' עד 4 נפש'

נכים ונספים

מקבלי תמלוגים לפי חוק בתי הסוהר 14ה(()2ה) %66.66 ל-90 מ'ר למשפ' מעל 4 נפש'

נכים ונספים

.85 מקבלי תגמולים לפי חוק נפגעי פעולות 14ה(()2ו) %66.66 ל-70 מ'ר למשפ' עד 4 נפש'

איבה

מקבלי תגמולים לפי חוק נפגעי פעולות 14ה(()2ו) %66.66 ל-90 מ'ר למשפ' מעל 4 נפש'

איבה

.86 משרתי שרות אזרחי

למשרת 40 שעות שבועיות בתקופה של 14 ה()1 (ה) %100.00 ל-70 מ"ר למשפ' עד 4 נפש'

12 חודשים כל עוד הוא משרת

למשרת 40 שעות שבועיות בתקופה של 14 ה()1 (ה) %100.00 ל-90 מ"ר למשפ' מעל 4 נפש'

12 חודשים כל עוד הוא משרת

למשרת בשרות אזרחי בטחוני 36 שעות 14 ה()1 (ה) %100.00 ל-70 מ"ר למשפ' מעל 4 נפש'

שבועיות במשך שנתיים כל עוד הוא משרת

למשרת בשרות אזרחי בטחוני 36 שעות 14 ה()1 (ה) %100.00 ל-90 מ"ר למשפ' מעל 4 נפש'

שבועיות במשך שנתיים כל עוד הוא משרת

למשרת 30 שעות שבועיות במשך שנתיים 14 ה (1א) %75.00 ל-70 מ"ר למשפ' עד 4 נפש'

למשרת 30 שעות שבועיות במשך שנתיים 14 ה (1א) %75.00 ל-90 מ"ר למשפ' מעל 4 נפש'

למשרת 20 שעות שבועיות במשך שנתיים 14 ה ()3 %50.00 ל-70 מ"ר למשפ' עד 4 נפש'

(מסלול מפוצל) כל עוד הוא משרת

למשרת 20 שעות שבועיות במשך שנתיים 14 ה (()3א) %50.00 ל-90 מ"ר למשפ' מעל 4 נפש'

(מסלול מפוצל) כל עוד הוא משרת

למשרת 20 שעות שבועיות במשך 3 שנים 14 ה (()3ג) %50.00 ל-70 מ"ר למשפ' מעל 4 נפש'

(שירות אזרחי חברתי) כל עוד הוא משרת

למשרת 20 שעות שבועיות במשך 3 שנים 14 ה (()3ג) %50.00 ל- 90 מ"ר למשפ' מעל 4 נפש'

(שירות אזרחי חברתי) כל עוד הוא משרת

* מותנה בהצגת אסמכתאות המעידות על הכנסה כולל אישור תקופות ביטוח ומעסיקים ואישור

תשלומים מהמוסד לביטוח לאומי, ובחתימת המבקש על הסכמה לאימות נתונים.

43

.5 הסדריומועדיתשלוםהארנונהלשנת2024

5.1 המועד לתשלום ארנונה הכללית לשנת ,2024 הינו יום שני כ' טבת ה'תשפ"ד (1

ינואר .)2024

5.2 למרות האמור בסעיף 5.1 לעיל, מי שישלם את מלוא הארנונה הכללית במזומן

עבור כל התקופה עד יום חמישי ו' אדר א' ה'תשפ"ד (15 פברואר )2024 יזכה

בהנחה בשיעור של %,2 אך לא יופטר מתוספות ארנונה שיחולו במהלך השנה,

ככל שיחולו.

5.3 מבלי לפגוע באמור לעיל, מאפשרת מועצת העירייה, לשלם את הארנונה

הכללית בהסדר של 6 תשלומים שווים שישולמו במלואם ביום ה-16 לכל חודש

גרגוריאני אי זוגי כאשר סכום התשלום יהיה צמוד למדד המחירים לצרכן,

ולהעלאות אשר יקבעו עפ"י החוק, וכאשר יום 15 בפברואר 2023 יהא היום

האחרון לתשלום התשלום הראשון מתוך ששת התשלומים לענין חיוב בהפרשי

הצמדה וריבית למי ששילם תשלום זה בפיגור.

5.4 נישום שיבחר לשלם את הארנונה הכללית בהוראת קבע ישלם זאת ב-12

תשלומים.

5.5 אי פרעון שני תשלומים במועד כאמור לעיל, מהוה הפרת ההסדר ויאפשר

לעירייה לגבות לאלתר את מלוא החיוב השנתי, בצרוף הפרשי ריבית והצמדה,

כאמור בחוק.

5.6 הסדרי התשלומים בפרק זה מותנים במתן ערובות להבטחת התשלומים

במועדם.

_______________

אברהם רובינשטיין

ראש העיר

44

מפת האזורים

45

בס"ד

עיריית בני-ברק

היטל ארנונה כללית

לשנת הכספים 2025

תוכןהעניינים:

.11 כללי - הגדרות

.12ארנונה למגורים

.13ארנונה שלא מגורים

.14הנחות

.15 הסדרי תשלומים

אייר ה'תשפ"ד

יוני 2024

46

היטלארנונהכלליתלשנתהכספים2025

בתוקף סמכותה ע"פ חוק הסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב) התשנ"ג –

1992 וחוק הסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנת

הכספים ,)2006 התשס"ו - ,2006 החליטה מועצת עירית בני-ברק בישיבתה מספר __ מיום ראשון

כ"ה אייר ה'תשפ"ד - 2 יוני 2024 להטיל ארנונה כללית בתחום שיפוטה שתשולם ע"י המחזיקים

בהתאם לשיעורים ולמועדי התשלום המפורטים להלן:

.1 הגדרות :

1.1 "נכס" בניין או קרקע בתחום העירייה, המוחזק ע"י אדם ומיועד או משמש

למטרה מהמטרות המפורטות בצו זה, כאשר סיווגו של נכס מכל סוג

שהוא לעיניין התעריף יקבע לפי עיקר שימושו של המחזיק בנכס

בבחינת ילך הטפל אחר העיקר.

1.2 "בנין" מבנה או חלק ממנו, העשוי מכל חומר שהוא, לרבות %10 משטח

הקרקע התחום בקוי הבנין כחצר או כגינה או לכל צורך אחר של אותו

בניין אך לא יותר מ-50 מ"ר.

1.3 "מטר רבוע" (מ"ר) כל מטר רבוע או חלק ממנו.

1.4 "שטח נכס שלא כל שטח הרצפה במטרים רבועים, בכל קומות הבניין, כולל שטח קירות

למגורים" חוץ ופנים וכן כל שטח מקורה או שאיננו מקורה, הצמוד לנכס או

שאיננו צמוד לו אולם משמש את המחזיק בנכס, לרבות, מרפסות מכל

סוג שהוא, מחסנים, ארכיונים, מרתפים, מקלטים, חדרי אוכל

ומטבחים, חדרי שרות, גלריות, חניונים לרכב, סככות וכיו"ב.

1.5 "שטח נכס כל שטח הרצפה במטרים רבועים, בכל קומות הבנין, לא כולל שטח

למגורים" קירות חוץ ופנים אך כולל כל שטח מקורה או שאיננו מקורה, הצמוד

לנכס או שאיננו צמוד לו אולם משמש את המחזיק בנכס, לרבות

מרפסות מכל סוג שהוא, מחסנים, מרתפים, מקלטים, חדרי אוכל,

מטבחים, חדרי שרות, גלריות, חניונים לרכב, סככות וכיו"ב.

1.6 "קומה" חלל בכל צורה גיאומטרית, שבין ריצפת החלל ובין התקרה שמעליו,

לרבות חלל כאמור שמתחת לפני הקרקע ושעל הגג.

1.7 "גלריה" (יציע) מפלס המצוי בתוך חלל הקומה ומחלק פיזית בין ריצפת הקומה

לתקרתה בין בכל שטח הקומה ובין בחלקה כאשר המרחק מתחתית

רצפת הגלריה עד תחתית התקרה עולה על 180 ס"מ.

1.8 "סככה" שטח קרקע מקורה בגג מכל סוג שהוא, ללא קירות או שיש לו קיר

אחד בלבד, יחויב ב - %60 מתעריף החיוב של הנכס אליו צמודה

הסככה על פי שימוש עיקרי בנכס, למעט סככות בתחנות דלק שבהן

התעריף יהא %100 מתעריף הנכס אליו הן צמודות.

במקום שהסככה אינה צמודה לנכס אחר תחויב הסככה ב-%60

מהתעריף, על פי השימוש שעושים בפועל בסככה.

47

1.9 "עסקים" עסקים מכל סוג שהוא, לרבות; חנויות לכל שימוש שהוא , חנויות לממכר

ולמתן שירותים, אולמות תצוגה, עסקים מכל סוג שהוא המתנהלים בדירות

מגורים, עסקים ליבוא ויצוא, מחסני מכר ומחסני שיווק, למעט העסקים

המפורטים בצו זה.

1.10 "מחסן" נכס המשמש לאחסנת טובין שלא למטרות מכירה או תצוגה והמהווה עיקר

שימושו של המחזיק בנכס.

1.11 "תחנות דלק" לרבות מבנים, סככות וכל שטח מקורה .

1.12 "מוסכים" מוסכים ותחנות שרות לרכב, לרבות כל בית מלאכה ו/או מכון שעיסוקו בתיקון

ו/או שיפוץ ו/או טיפול מכל סוג שהוא ברכב או בכל חלק ממנו, בכלי שייט,

וכלי תעופה לכל סוגיו.

1.13 "אדמה חקלאית" כל קרקע לא מקורה המיועדת לחקלאות ואשר משתמשים בה לצורכי חקלאות

בלבד.

1.14 "קרקע קרקע שאינה מקורה, שאינה אדמה חקלאית, ושאינה חצר ואשר מחזיקים או

תפוסה" משתמשים בה לכל מטרה.

1.15 "ממגורות" לרבות סילוסים ומיכלי אחסון חומרים מכל סוג שהוא

1.16 "אזור" חלוקת העיר לאזורים הן למגורים והן שלא למגורים הנה לפי המפה המוצגת

בבנין העירייה.

1.17 "משרדים בנין או חלק ממנו המשמש משרד, המוחזק על ידי מחזיק אחד, אשר השטח

מיוחדים" הכולל המוחזק על-ידו לאותו שימוש במבנה אחד עולה על 10,000 מ"ר.

1.18 "בנק" נכס המשמש בנק כהגדרת מוסד בנקאי לסעיף 1 לחוק בנק ישראל תשי"ד –

1954 ו/או "תאגיד אחזקה בנקאית" כהגדרתו בחוק הבנקאות (רישוי) תשמ"א

– 1981 ו/או תאגיד בשליטתו או מטעמו של הבנק, ומוחזק על ידם בלבד

ומעניקים בו שירותי בנק ישירים ללקוחות.

48

1.19 "הנהלת בנק" נכס במבנה אחד ששטחו לא יפחת מ- 5000 מ"ר, המשמש הנהלה של בנק ו/או

תאגיד אחזקה בנקאית ו/או תאגיד בשליטתו של הבנק, כהגדרתו בחוק

הבנקאות (רישוי) תשמ"א – 1981 ומוחזר על ידם בלבד ולצרכי ניהול הבנק,

כשבהגדרת נכס זה כלולים שטחי עזר מכל סוג שהוא ולכל שימוש שהוא, למעט

שטחו של סניף בנק כהגדרתו בסעיף 1.18 לעיל , ככל שקיים כזה בשטח הנכס,

שלא יכלל בשטח הנכס.

1.20 "הנהלת חברת נכס במבנה אחד ששטחו לא יפחת מ- 5000 מ"ר, המשמש הנהלה של חברת

ביטוח" ביטוח שמוגדרת כ"מבטח" כמשמעותו בחוק הפיקוח על עסקי ביטוח תשמ"א

– 1981 והמחזיקה ברשיון מבטח, למעט נכס המוחזק ע"י סוכן או סוכן ביטוח,

כמשמעותם בחוק הנ"ל.

נכס שעיקר הפעילות המתבצעת בו הינה ייצור או פיתוח תוכנה המיועדת

1.21 "בית תוכנה" למכירה לציבור הרחב כתוכנת מדף ושאינה מיועדת לשימושו של מייצר ומפתח

התוכנה המחזיק בנכס ועושה שימוש בתוכנה לשם מתן שרות ללקוחות.

בנין שפועלים בו חנויות מכר המתוחזק ו/או מנוהל ע"י חברת ניהול, שיש בו

לפחות כניסה משותפת אחת שניתן לנועלה למנעת כניסה לבנין.

1.22 "מרכז קניות

(ק ניו ן)"

שטח מעבר בין החנויות במרכז הקניות המשמשים להולכי רגל, חדרי מדרגות,

חדרי שירות מכל סוג שהוא וכיו"ב.

1.23 "שטח ציבורי

במרכז קניות" שטח הגובל במסעדה ו/או בבית קפה ו/או עסק דומה ו/או ליד כל אלה, בין

מקורה ובין שאינו מקורה, שהמחזיק בשטח זה עושה בו שימוש לצרכיו בדרך

של העמדת שולחנות ו/או כסאות ו/או כל רהיט שהוא לכל פרק זמן שהוא.

1.24 "שטח נלווה

למסעדה ו/או לבית

קפה"

49

.2ארנונהלמגורים*

2.1שיעוריהארנונהלמגורים

הארנונה הכללית בעד נכסים נקבעת בהתחשב עם האזור וסוג הבנין. סך שקלים חדשים

לכל מ"ר כאמור להלן :

הגדרת סוג בנין בנין אזור קוד תעריף

העלאה בשיעור

5.29 %

15ד.ירת גג (פנטהאוז) או דירה בבית צמוד 1 א 115 104.40

קרקע ששטחה מ-91 מ"ר ומעלה

דירת גג (פנטהאוז) או דירה בבית צמוד 1 ב 125 104.40

קרקע ששטחה מ-91 מ"ר ומעלה

16ד.ירה בבית משותף שאינה דירת גג 1 א 111 104.40

ששטחה מ-151 מ"ר ומעלה

דירה בבית משותף שאינה דירת גג 1 ב 121 101.69

ששטחה מ--151מ"ר ומעלה

17ד.ירת גג (פנטהאוז) או דירה בבית 2 א 116 75.50

צמוד קרקע מ-51 עד 90 מ"ר.

דירת גג (פנטהאוז) או דירה בבית 2 ב 126 68.94

צמוד קרקע מ-51 עד 90 מ"ר.

18ד.ירה בבית משותף שאינה דירת גג 2 א 112 74.20

ששטחה מ-51 מ"ר עד 151 מ"ר.

דירה בבית משותף שאינה דירת גג 2 ב 122 68.94

ששטחה מ-51 מ"ר עד 151 מ"ר.

19ד.ירה ששטחה עד 51 מ"ר 3 א 113 67.77

דירה ששטחה עד 51 מ"ר 3 ב 123 61.44

מרפסת פתוחה ולא מקורה בדירת א,ב 120 40.30

מגורים

20ב.ית אבות 3 א 139 103.36

בית אבות 3 ב 129 100.68

21א.חרים א 114 139.64

אחרים ב 124 139.64

50

.3הארנונהלאלמגורים:

סיווג ראשי סיווג משני קוד

תעריף העלאה

בשיעור 5.29 %

3.1 משרדים, תחנות דלק 310 348.46

שירותים, ומסחר עסקים אזור א' 311 364.96

עסקים אזור ב' 312 341.68

משרדים 314 367.90

משרדים מעל 5,000 מ"ר 318 306.82

משרדים מעל 10,000 מ"ר 315 259.64

משרדים מעל 15,000 מ"ר 316 207.72

משרדים מעל 20,000 מ"ר 317 190.38

שטח ציבורי במרכז קניות אזור א' 320 91.12

שטח ציבורי במרכז קניות אזור ב' 321 85.42

שטח נלווה (ס'1.24 לצו) אזור א' 324 258.03

שטח נלווה (ס'1.24 לצו) אזור ב' 325 241.56

מחסנים 326 213.04

בתי ספר, וגני ילדים 335 341.39

מרפאות ובתי חולים 338 341.39

אחרים 341 367.90

בריכות שחיה אזור א' 346 258.03

בריכות שחיה אזור ב' 347 241.48

אולמות במבני חינוך או דת עד 600 מ"ר 350 93.83

אולמות 351 281.48

3.2 בנקים וחברות ביטוח סניפי בנקים וחברות ביטוח 330 1611.12

הנהלות בנקים וחברות ביטוח 332 552.59

3.3 תעשיה 422 191.56

בתי תוכנה 423 191.56

3.4 בתי מלון חמשה כוכבים 327 169.28

אחרים 337 88.01

3.5 מלאכה מוסכים 323 247.22

אחרים 380 191.56

3.6 אדמה חקלאית (לדונם) 634 31.23

3.7 קרקע תפוסה קרקע המשמשת תח' דלק 709 166.05

קרקע לשימושים אחרים 733 21.10

3.8 חניונים חניונים מקורים בתשלום 750 77.97

חניונים מקורים לא בתשלום 751 32.53

חניונים שאינם מקורים 752 21.10

3.9 נכסים אחרים מרכזיות לטלפון וחשמל 510 358.18

תחנות טרנפורמציה 511 188.57

ממגורות סוג 1 בגובה מעל 25 מ' 520 262.60

סוג ,2 בגובה עד 25 מ' 521 238.84

סוג ,3 בגובה עד 20 מ' 522 217.13

סוג ,4 בגובה עד 15 מ' 523 197.65

סוג ,5 בגובה עד 10 מ' 524 179.47

סוג ,6 בגובה עד 5 מ' 525 163.13

אחרים 590 358.18

51

.4הנחות:

4.9 כל ההנחות בפרק זה הנן בכפוף להגדרות ולהוראות בתקנות הסדרים במשק המדינה (הנחות

מארנונה) התשנ"ג .1993

4.10 מחזיקים בנכס למגורים יזוכו בהנחות כמפורט להלן ובלבד שהזכאי מתגורר בדירה ותקופת

השכירות אינה פחותה משנה.

4.11 במקרים בהם מקור הגבלת השטח הינו בצו הארנונה ולא בחוק, תהא ועדת ההנחות מוסמכת לדון

ולאשר הנחה לשטח העולה על ההגבלה הנקובה בצו לאחר שניתנה המלצה בכתב של הגזבר והיועץ

המשפטי.

4.12 רשימת הזכאים, שיעורי ההנחות ומבחני משנה לזכאות

52

סעיף/ שעור הגבלה

הזכאים להנחה מבחני משנה

תקנה ההנחה לשטח

.87 אזרח ותיק (ע"פ חוק האזרחים הותיקים) (9ב) %30.00 ל-100 הכנסה הממוצעת במשק

מ'ר

.88 אזרח ותיק המקבל אחת מהקצבאות הבאות: זיקנה, שארים, תלויים, נכות בשל פגיעה ()1(2א %25.00 ל-100

בעבודה ) מ'ר

.89 אזרח ותיק המקבל אחת מהקצבאות האמורות בסע' 2 לעיל ותוס' הבטחת הכנסה ()1(2ב %100.00 ל-100

) מ'ר

.90 מקבלי קצבת זיקנה לנכה 251 %100 ל-100

לחוק מ"ר

בט"ל

.91 נכה בדרגת אי כושר %75 המקבל קצבה מלאה ()2(2א %80.00

)

.92 נכה בדרגת אי כושר %75 המקבל קצבת זיקנה ()2(2ב %80.00

)

.93 נכה בדרגת %90 (נכות רפואית) )3(2 %40.00 בתנאי שאין בבעלותו

נכס נוסף

.94 מקבלי גימלה כאסיר ציון או בן-משפחה של הרוג מלכות ()4(2א %66.66 ל-70 מ'ר למשפ' עד 4 נפש'

)

מקבלי גימלה כאסיר ציון או בן-משפחה של הרוג מלכות ()4(2א %66.66 ל-90 מ'ר למשפ' מעל 4 נפש'

)

.95 מקבלי גמלת נכות לפי חוק נכי רדיפות הנאצים ()4(2ב %66.66 ל-70 מ'ר למשפ' עד 4 נפש'

)

מקבלי גמלת נכות לפי חוק נכי רדיפות הנאצים ()4(2ב %66.66 ל-90 מ'ר למשפ' מעל 4 נפש'

)

.96 מקבלי גמלת נכות ממשלת גרמניה ()4(2ג) %66.66 ל-70 מ'ר למשפ' עד 4 נפש'

מקבלי גמלת נכות ממשלת גרמניה ()4(2ג) %66.66 ל-90 מ'ר למשפ' מעל 4 נפש'

.97 מקבלי גמלת נכות ממשלת הולנד ()4(2ד %66.66 ל-70 מ'ר למשפ' עד 4 נפש'

)

מקבלי גמלת נכות ממשלת הולנד ()4(2ד %66.66 ל-90 מ'ר למשפ' מעל 4 נפש'

)

.98 מקבלי גמלת נכות ממשלת אוסטריה ()4(2ה %66.66 ל-70 מ'ר למשפ' עד 4 נפש'

)

מקבלי גמלת נכות ממשלת אוסטריה ()4(2ה %66.66 ל-90 מ'ר למשפ' מעל 4 נפש'

)

.99 מקבלי גמלת נכות ממשלת בלגיה ()4(2ו) %66.66 ל-70 מ'ר למשפ' עד 4 נפש'

מקבלי גמלת נכות ממשלת בלגיה ()4(2ו) %66.66 ל-90 מ'ר למשפ' מעל 4 נפש'

.100 בעל תעודת עיוור )5(2 %90.00

.101 עולה חדש )6(2 %90.00 ל-100 ולמשך 12 חודשים

מ'ר

.102 עולה התלוי בעזרת הזולת הזכאי לגמלה מיוחדת 6(2א) %80.00 ע"פ תעודת זכאות

מבט"ל

.103 איש צד"ל (2א)(6 %90 ל-100 למשך 12 חוד'

א) מ"ר מתוך 36 חודשים מיום

שהגיע לישראל

.104 מקבלי תשלום מזונות מהמוסד לביטוח לאומי, שהחלו לקבלה ביום 1.1.2003 ומאז לא חלה תיקון %70.00

הפסקה בת 6 חודשים רצופים לפחות בזכאותם. לתק'

הסדרי

ם

.23.12

03

.105 מקבלי גימלת סעוד ()7(2ג) %70.00

.106 מקבלי הבטחת הכנסה מהמוסד לביטוח לאומי, שהחלו לקבלה ביום 1.1.2003 ומאז לא חלה תיקון %70.00

הפסקה בת 6 חודשים רצופים לפחות בזכאותם. לתק'

הסדרי

ם

.23.12

03

.107 בעלי הכנסה נמוכה עד חמש נפשות )8(2 בהתאם ל-100 *

לטבלה מ"ר

בעלי הכנסה נמוכה מעל חמש נפשות )8(2 בהתאם *

לטבלה

.108 חסידי אומות העולם או בן זוגו )9(2 %66.66

.109 הורה עצמאי )10(2 %20.00 ל-100

מ"ר

53

.110 ילד של המחזיק הזכאי לגמלה לילד נכה )11(2 %33.00 ל-100

מ'ר

.111 פדוי שבי הזכאי לתשלום לפי חוק פדויי שבי (2א)(1 %20

)2

.112 מבקש נזקק – על פי החלטת ועדת ההנחות 7 עד %70 *

.113 חייל מילואים פעיל 3ו %5 בהצגת תעודת משרת

מילואים

.114 בנין חדש )1(12 %100.00 עד שנים-עשר חודש

2

6

.115 בנין ריק (13א)( %100.00 לששה חודשים

)1 הראשונים

.116 הנחות לעסקים (14ג) לפי שיקול דעת הועדה –

בכפוף לתקנות

.117 חייל בשרות סדיר 14ה()1 %100.00 ל-70 מ'ר כל עוד הוא חייל + 4

(א) חודשים

.118 חייל בשרות סדיר 14ה(1 %100.00 ל-90 מ'ר למשפ' מעל 4 נפש

)(א) כל עוד הוא חייל + 4

חודשים

.119 הורה של חייל שפרנסתו עליו 14ה(1 %100.00 ל-70

)(ב) מ"ר

.120 הורה של חייל שפרנסתו עליו 14ה(1 %100.00 ל-90 למשפ' מעל 4 נפש'

)(ב) מ"ר

.121 מתנדבת בשירות לאומי 14ה(1 %100.00 ל-70

)(ג) מ"ר

.122 מתנדבת בשירות לאומי 14ה(1 %100.00 ל-90 למשפ' מעל 4 נפש'

)(ג) מ"ר

.123 מקבלי תגמולים לפי חוק הנכים 14ה(2 %66.66 ל-70 מ'ר למשפ' עד 4 נפש'

)(א)

מקבלי תגמולים לפי חוק הנכים 14ה(2 %66.66 ל-90 מ'ר למשפ' מעל 4 נפש'

)(א)

.124 מקבלי תגמולים לפי חוק מלחמה בנאצים 14ה(2 %66.66 ל-70 מ'ר למשפ' עד 4 נפש'

)(ב)

מקבלי תגמולים לפי חוק מלחמה בנאצים 14ה(2 %66.66 ל-90 מ'ר למשפ' מעל 4 נפש'

)(ב)

.125 מקבלי תגמולים לפי חוק המשטרה 14ה(2 %66.66 ל-70 מ'ר למשפ' עד 4 נפש'

)(ג)

מקבלי תגמולים לפי חוק המשטרה 14ה(2 %66.66 ל-90 מ'ר למשפ' מעל 4 נפש'

)(ג)

.126 מקבלי תגמולים לפי חוק משפחות חיילים שנספו 14ה(2 %66.66 ל-70 מ'ר למשפ' עד 4 נפש'

)(ד)

מקבלי תגמולים לפי חוק משפחות חיילים שנספו 14ה(2 %66.66 ל-90 מ'ר למשפ' מעל 4 נפש'

)(ד)

.127 מקבלי תמלוגים לפי חוק בתי הסוהר נכים ונספים 14ה(2 %66.66 ל-70 מ'ר למשפ' עד 4 נפש'

)(ה)

מקבלי תמלוגים לפי חוק בתי הסוהר נכים ונספים 14ה(2 %66.66 ל-90 מ'ר למשפ' מעל 4 נפש'

)(ה)

.128 מקבלי תגמולים לפי חוק נפגעי פעולות איבה 14ה(2 %66.66 ל-70 מ'ר למשפ' עד 4 נפש'

)(ו)

מקבלי תגמולים לפי חוק נפגעי פעולות איבה 14ה(2 %66.66 ל-90 מ'ר למשפ' מעל 4 נפש'

)(ו)

.129 משרתי שרות אזרחי

למשרת 40 שעות שבועיות בתקופה של 12 חודשים 14 %100.00 ל-70 למשפ' עד 4 נפש'

ה()1 מ"ר כל עוד הוא משרת

(ה)

למשרת 40 שעות שבועיות בתקופה של 12 חודשים 14 %100.00 ל-90 למשפ' מעל 4 נפש'

ה()1 מ"ר כל עוד הוא משרת

(ה)

למשרת בשרות אזרחי בטחוני 36 שעות שבועיות במשך שנתיים 14 %100.00 ל-70 למשפ' מעל 4 נפש'

ה()1 מ"ר כל עוד הוא משרת

(ה)

למשרת בשרות אזרחי בטחוני 36 שעות שבועיות במשך שנתיים 14 %100.00 ל-90 למשפ' מעל 4 נפש'

ה()1 מ"ר כל עוד הוא משרת

(ה)

למשרת 30 שעות שבועיות במשך שנתיים 14 ה %75.00 ל-70 למשפ' עד 4 נפש'

(1א) מ"ר

למשרת 30 שעות שבועיות במשך שנתיים 14 ה %75.00 ל-90 למשפ' מעל 4 נפש'

(1א) מ"ר

54

למשרת 20 שעות שבועיות במשך שנתיים (מסלול מפוצל) 14 ה %50.00 ל-70 למשפ' עד 4 נפש'

()3 מ"ר כל עוד הוא משרת

למשרת 20 שעות שבועיות במשך שנתיים (מסלול מפוצל) 14 ה %50.00 ל-90 למשפ' מעל 4 נפש'

(()3א) מ"ר כל עוד הוא משרת

למשרת 20 שעות שבועיות במשך 3 שנים (שירות אזרחי חברתי) 14 ה %50.00 ל-70 למשפ' מעל 4 נפש'

(()3ג) מ"ר כל עוד הוא משרת

למשרת 20 שעות שבועיות במשך 3 שנים (שירות אזרחי חברתי) 14 ה %50.00 ל- 90 למשפ' מעל 4 נפש'

(()3ג) מ"ר כל עוד הוא משרת

* מותנה בהצגת אסמכתאות המעידות על הכנסה כולל אישור תקופות ביטוח ומעסיקים ואישור

תשלומים מהמוסד לביטוח לאומי, ובחתימת המבקש על הסכמה לאימות נתונים.

55

.5 הסדריומועדיתשלוםהארנונהלשנת2025

5.1 המועד לתשלום ארנונה הכללית לשנת ,2025 הינו יום שני א' טבת ה'תשפ"ה (1

ינואר .)2025

5.2 למרות האמור בסעיף 5.1 לעיל, מי שישלם את מלוא הארנונה הכללית במזומן

עבור כל התקופה עד יום ראשון יח' שבט ה'תשפ"ה (16 פברואר )2025 יזכה

בהנחה בשיעור של %,2 אך לא יופטר מתוספות ארנונה שיחולו במהלך השנה,

ככל שיחולו.

5.3 מבלי לפגוע באמור לעיל, מאפשרת מועצת העירייה, לשלם את הארנונה

הכללית בהסדר של 6 תשלומים שווים שישולמו במלואם ביום ה-16 לכל חודש

גרגוריאני אי זוגי כאשר סכום התשלום יהיה צמוד למדד המחירים לצרכן,

ולהעלאות אשר יקבעו עפ"י החוק, וכאשר יום 16 בפברואר 2025 יהא היום

האחרון לתשלום התשלום הראשון מתוך ששת התשלומים לענין חיוב בהפרשי

הצמדה וריבית למי ששילם תשלום זה בפיגור.

5.4 נישום שיבחר לשלם את הארנונה הכללית בהוראת קבע ישלם זאת ב-12

תשלומים.

5.5 אי פרעון שני תשלומים במועד כאמור לעיל, מהוה הפרת ההסדר ויאפשר

לעירייה לגבות לאלתר את מלוא החיוב השנתי, בצרוף הפרשי ריבית והצמדה,

כאמור בחוק.

5.6 הסדרי התשלומים בפרק זה מותנים במתן ערובות להבטחת התשלומים

במועדם.

_______________

חנוך זייברט

ראש העיר

56

מפת האזורים

57

בס"ד

עיריית בני-ברק

היטל ארנונה כללית

לשנת הכספים 2025

תוכןהעניינים:

.16 כללי - הגדרות

.17ארנונה למגורים

.18ארנונה שלא מגורים

.19הנחות

.20 הסדרי תשלומים

* הנוסח המוסף או הנגרע המתייחס לצו הטלת הארנונה לבני ברק לשנת 2025 מודפס בצבע

אדום. מחיקות נוסח מוצגות בקו בצבע שחור שנמתח על גבי המילים המתייתרות.

אייר ה'תשפ"ד

יוני 2024

58

היטלארנונהכלליתלשנתהכספים2025

בתוקף סמכותה ע"פ חוק הסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב) התשנ"ג –

1992 וחוק הסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנת

הכספים ,)2006 התשס"ו - 2006 החליטה מועצת עירית בני-ברק בישיבתה מספר __ מיום כ"ה אייר

ה'תשפ"ד – 2 יוני 2024 לאשר את הטלת הארנונה הכללית בתחום שיפוטה שתשולם ע"י המחזיקים

בהתאם לשיעורים ולמועדי התשלום המפורטים להלן:

.1 הגדרות :

1.1 "נכס" בניין או קרקע בתחום העירייה, המוחזק ע"י אדם ומיועד או משמש

למטרה מהמטרות המפורטות בצו זה, כאשר סיווגו של נכס מכל סוג

שהוא לעיניין התעריף יקבע לפי עיקר שימושו של המחזיק בנכס

בבחינת ילך הטפל אחר העיקר.

1.2 "בנין" מבנה או חלק ממנו, העשוי מכל חומר שהוא, לרבות %10 משטח

הקרקע התחום בקוי הבנין כחצר או כגינה או לכל צורך אחר של אותו

בניין אך לא יותר מ-50 מ"ר.

1.3 "מטר רבוע" (מ"ר) כל מטר רבוע או חלק ממנו.

1.4 "שטח נכס שלא כל שטח הרצפה במטרים רבועים, בכל קומות הבניין, כולל שטח קירות

למגורים" חוץ ופנים וכן כל שטח מקורה או שאיננו מקורה, הצמוד לנכס או

שאיננו צמוד לו אולם משמש את המחזיק בנכס, לרבות, מרפסות מכל

סוג שהוא, מחסנים, ארכיונים, מרתפים, מקלטים, חדרי אוכל

ומטבחים, חדרי שרות, גלריות, חניונים לרכב, סככות וכיו"ב.

1.5 "שטח נכס כל שטח הרצפה במטרים רבועים, בכל קומות הבנין, לא כולל שטח

למגורים" קירות חוץ ופנים אך כולל כל שטח מקורה או שאיננו מקורה, הצמוד

לנכס או שאיננו צמוד לו אולם משמש את המחזיק בנכס, לרבות

מרפסות מכל סוג שהוא, מחסנים, מרתפים, מקלטים, חדרי אוכל,

מטבחים, חדרי שרות, גלריות, חניונים לרכב, סככות וכיו"ב.

1.6 "קומה" חלל בכל צורה גיאומטרית, שבין ריצפת החלל ובין התקרה שמעליו,

לרבות חלל כאמור שמתחת לפני הקרקע ושעל הגג.

1.7 "גלריה" (יציע) מפלס המצוי בתוך חלל הקומה ומחלק פיזית בין ריצפת הקומה

לתקרתה בין בכל שטח הקומה ובין בחלקה כאשר המרחק מתחתית

רצפת הגלריה עד תחתית התקרה עולה על 180 ס"מ.

1.8 "סככה" שטח קרקע מקורה בגג מכל סוג שהוא, בין מרוצף ובין שלא, ללא

קירות או שיש לו קיר אחד בלבד, יחויב ב - %60 מתעריף החיוב של

הנכס אליו צמודה הסככה על פי שימוש עיקרי בנכס, למעט סככות

בתחנות דלק שבהן התעריף יהא %100 מתעריף הנכס אליו הן צמודות.

במקום שהסככה אינה צמודה לנכס אחר תחויב הסככה ב-%60

מהתעריף, על פי השימוש שעושים בפועל בסככה.

59

1.9 "עסקים" עסקים מכל סוג שהוא, לרבות; חנויות לכל שימוש שהוא , חנויות לממכר

ולמתן שירותים, אולמות תצוגה, עסקים מכל סוג שהוא המתנהלים בדירות

מגורים, עסקים ליבוא ויצוא, מחסני מכר ומחסני שיווק, למעט העסקים

המפורטים בצו זה.

1.10 "מחסן בנכס שלא נכס המשמש לאחסנתה טובין שלא למטרות מכירה או תצוגה והמהווה עיקר

למגורים" שימושו של המחזיק בנכס בלבד ללא קבלת קהל ושהכניסה אליו נפרדת ואינה

מתוך נכס אחר המשמש לפעילות עסקית, למעט מחסני מכר ומחסני שיווק.

1.11 "תחנות דלק" לרבות מבנים, סככות וכל שטח מקורה .

1.12 "מוסכים" מוסכים ותחנות שרות לרכב, לרבות כל בית מלאכה ו/או מכון שעיסוקו בתיקון

ו/או שיפוץ ו/או טיפול מכל סוג שהוא ברכב או בכל חלק ממנו, בכלי שייט,

וכלי תעופה לכל סוגיו.

1.13 "אדמה חקלאית" כל קרקע לא מקורה המיועדת לחקלאות ואשר משתמשים בה לצורכי חקלאות

בלבד.

1.14 "קרקע קרקע שאינה מקורה, שאינה אדמה חקלאית, ושאינה חצר ואשר מחזיקים או

תפוסה" משתמשים בה לכל מטרה.

1.15 "ממגורות" לרבות סילוסים ומיכלי אחסון חומרים מכל סוג שהוא

1.16 "אזור" חלוקת העיר לאזורים הן למגורים והן שלא למגורים הנה לפי המפה המוצגת

בבנין העירייה הרצ"ב, כאשר קוי התיחום בין האזורים עוברים במרכז הדרך

החוצצת ביניהם וכשידובר בקו הגבול בין בני ברק לעיר שכנה, ישמש קו הגבול

העירוני כקו התיחום.

1.17 "משרדים בנין או חלק ממנו המשמש משרד, המוחזק על ידי מחזיק אחד, אשר השטח

מיוחדים" הכולל המוחזק על-ידו לאותו שימוש במבנה אחד עולה על 10,000 מ"ר.

1.18 "בנק" נכס המשמש בנק כהגדרת מוסד בנקאי לסעיף 1 לחוק בנק ישראל תשי"ד –

1954 ו/או "תאגיד אחזקה בנקאית" כהגדרתו בחוק הבנקאות (רישוי) תשמ"א

– 1981 ו/או תאגיד בשליטתו או מטעמו של הבנק, ומוחזק על ידם בלבד

ומעניקים בו שירותי בנק ישירים ללקוחות.

60