פרוטוקול ישיבת מועצה מן המניין מס 23 מיום 07.09.2025

עיריית בני ברק

לשכת מנכ"ל העירייה

פרוטוקול ישיבת מועצה מן המניין מס' 23

מיום ראשון, י"ד אלול ה'תשפ"ה ()07.09.2025

- הופק ע"י: בונוס פרוטוקולים בע"מ, טלפון: 03-5373237 -

1

השתתפו:

הרב חנוך זייברט, ראש העיר;

הרב מנחם שפירא, מ"מ רה"ע;

הרב גדליה סילמן, סגן רה"ע;

הרב אליהו דוד שושן, סגן רה"ע;

הרב שלמה אלחרר, סגן רה"ע;

הרב יוסף יצחק יעקובוביץ, משנה רה"ע;

הרב אהרן מרדכי אלבוים, משנה רה"ע;

הרב משה דוד מורגנשטרן, משנה רה"ע;

הרב ניר אריאל, משנה רה"ע;

הרב שלמה פדר, חבר הנהלה;

הרב זאב ליפשיץ, חבר הנהלה;

הרב עקיבא שטרן, משנה רה"ע;

הרב אברהם בינדר, חבר הנהלה;

הרב אברהם גלברט, חבר הנהלה;

הרב אליעזר כהן, חבר הנהלה;

הרב שלמה חדד, חבר הנהלה;

הרב יונתן צדוק, חבר הנהלה;

הרב יוסף תורג'מן, חבר הנהלה;

הרב מרדכי פנחסי, חבר הנהלה;

הרב מנחם כרמל, חבר מועצה;

הרב חנניה יוסף לוריא, חבר מועצה;

מר יעקב וידר, חבר מועצה;

הרב שלמה אלבוים, חבר מועצה.

נכחו:

רו"ח אהרון אדלר, גזבר העירייה

עו"ד יעקב ראב"ד, משנה ליועה"מ של העירייה

עו"ד שמואל גוטמן, מחלקה משפטית

דוד גוטליב, עוזר רה"ע

אליהו גולדמן, עוזר להרב מנחם שפירא, מ"מ רה"ע

מנחם מילצקי, לשכת מ"מ רה"ע

ראובן שלום שראבני, עוזר להרב שלמה אלחרר, סגן רה"ע

דב רבינוביץ

נתן ברייש, לשכת מנכ"ל

חנוך זיידמן, מנהל אגף תשתיות ופיתוח

נתנאל נחום, מנהל אגף התברואה

אלי מרנשטיין, מנהל אגף ההכנסות

אלי ליבמן, אגף לוגיסטיקה

נחום פלקסר, קידום נוער

יוסי צלניקר, יועץ תקשורת

יוסף שמוטץ

יהושע ויינברגר

דוד כץ

יצחק לידר

רו"ח שושנה לרנר, מנהלת אגף יזמות וכלכלה

רו"ח שושנה גולדפינגר, מבקרת העירייה

2

על סדר היום:

א. 2 הצעות לסדר של מר יעקב וידר, חבר מועצת העיר (רצ"ב החומר);

ב. הצעה לסדר יום של הרב ניר אריאל, משנה רה"ע (רצ"ב החומר);

ג. הצעה לסדר יום של הרב יוסף תורג'מן, משנה רה"ע ( רצ"ב החומר);

ד. דיון בדו"ח מבקרת העירייה לשנת 2024 (רצ"ב החומר);

ה. אישור תב"רים ספטמבר 2025 (רצ"ב החומר);

ו. עקב פרישתו לגמלאות – ביטול הסמכת סגן גזבר העירייה לשעבר, מר יעקב שטיינר,

כמוסמך לחתום על התחייבות כספית לפי סע' (203ב) לפקודת העיריות.

ז. אישור להתקשרות העירייה בהסכם להשכרת שטח קומות המשרדים שבבעלות

ה עירייה במגדל התעסוקה הידוע בשם "מגדל נמרודי" בסך כולל של 10,683 מ"ר

(ברוטו) לחברת הכשרת היישוב מקבוצת נמרודי בע"מ (רצ"ב החומר);

ח. אישור התקשרות עם חברת חשמל לישראל לצורך החכרת חדר טרנספורמציה

הנמצא ברח' רבי טרפון ליד מס' 20 בני ברק, מקרקעין הידועים כגוש 6123 חלקה

38;

ט. הודעה בדבר אישור מדיניות אכיפה חדשה ע"י ועדת המשנה המקומית לתכנון

ובניה (רצ"ב החומר);

י. שונות.

3

הרב חנוך זייברט: אני פותח את ישיבת המועצה מס' .23 יש הצעות של יעקב וידר,

הוא לא נמצא, נדחה את זה לאחרי זה שהוא יבוא. לא ננצל את זה שהוא הגיע מאוחר.

ניתן לו להעלות את ההצעות לסדר. יוסף תורג'מן נמצא? בבקשה. סליחה, ניר אריאל

לפניך. ניר, בבקשה.

ב. הצעה לסדר יום של הרב ניר אריאל, משנה רה"ע (רצ"ב החומר);

הרב ניר אריאל: אני חושב שזה לא סוד, לכן אני מרשה לעצמי לדבר פה,

שהמערכה לא נגמרה ולא היינו רוצים שהקשיים שחווינו בפעם הראשונה לפתיחה של כל

מיני מקומות שהם ציבוריים במהותם יחזרו על עצמם. הנושא של הפתיחה של המקלטים

הוא בנפשו של הציבור. אני לא רוצה להזכיר מוסדות, אבל אני אתן כדוגמא את חב"ד,

שבכל מקום פותחים את הבית ופה היה צריך לריב על פתיחה של כל מקום וכל עמותה.

ואני רוצה שזה יהיה ממוסד בהקצאה, בגוף ההקצאה. כשבן אדם מקבל הקצאה, הוא

חותם ומשאיר מפ תח שבזמנים של ביטחון יש מי שפותח את המקלטים, הציבור יכול

להיכנס, יש מי שסוגר אחרי זה. יש לנו רכזי רובע, זה יכול להיות חלק מהתפקוד שלהם.

אני רוצה שזה יהיה תנאי שמופיע כתנאי בני גד ובני ראובן בכל הקצאה. הקרקע משמשת

לציבור, הנכס משמש לציבור ואין צורך לציבור יותר גבוה מביטחון, ולכן אני מצפה

שהנושא הזה שהמקלטים הם בבעלות העירייה, הם בבעלות הציבור, הם השירות הראשוני

לציבור שבעל העמותה מתחייב לתת, במסגרת מטרות העמותה, במסגרת החובות שלו

כעמותה לטובת הציבור.

הרב חנוך זייברט: אני חייב להתייחס למה שאמר הרב ניר אריאל. המקלטים בבני

ברק, אני חושב מוחזקים טוב, בגלל שהם נמצאים בידי עמותות שמתפעלות את המקום

כל הזמן. אני חושב שבדרך כלל כל העמותות יודעות לפתוח את זה והכול היה בסדר, יכול

להיות שהיה מקרה אחד או שניים שהיה אחרת, אבל אין לנו מקלטים יותר נוספים

להקצות, ככה שאין דרך לעשות עכשיו הקצאות חדשות. וממילא, אני חושב שהנושא הזה

הוא מטופל והוא מסודר, וגם בעיות שהיו טופלו. אם אתה רוצה להשאיר את הדיון, אז

אני אוריד את זה. אם אתה מסתפק בזה, אז תסתפק וזהו.

הרב ניר אריאל: אני רוצה לשאול. אנחנו מדברים על הקצאות שמכאן ולהבא?

הרב חנוך זייברט: אמרתי לך שאין מקלטים שהולכים להקצות, ככה שזה לא

אקטואלי.

הרב ניר אריאל: הולך להיבנות. אנשים הולכים לבנות בתי ספר, הולכים לבנות

בתי כנסת-

הרב חנוך זייברט: אנחנו לא מחליטים שבית ספר שנבנה שהמקלט חייב להיות

ציבורי, ממש לא. אנחנו מדברים על מקלטים ציבוריים, זה שני דברים נפרדים. היו גם

מקרים של בתי ספר שהשתמשו בדברים שלא כל כך ראויים, לא כל כך הגונים, אני לא

רוצה להיכנס לזה פה. אין תנאי שבית ספר חייב לשמש, מקלט בית ספר הוא שטח ציבורי,

ממש לא.

הרב ניר אריאל: עמותה שקיבלה שטח, היא קיבלה אותו-

הרב חנוך זייברט: עמותה ... המקלט שלה לא משמש את הציבור. לא. יש מקלטים

שמוגדרים כמקלט ציבורי, על זה אנחנו מדברים.

4

הרב ניר אריאל: טוב.

הרב חנוך זייברט: או קיי, הסתפקת בזה? תודה.

הרב ניר אריאל: מבחינתי תוריד את ההצעה, אבל אני אומר לך שהדבר הזה

שאנ שים מקבלים הקצאה וזה לא מופיע בהקצאה שהדאגה לביטחון הציבור היא הדבר

הראשון במעלה, זה מבחינתי בעיה.

הרב חנוך זייברט: אמרת והורדנו מסדר היום, זה בסדר. הרב תורג'מן.

החלטה: הצעתו לסדר של משנה רה"ע הרב ניר אריאל הוסרה על פי בקשתו.

ג. הצעה לסדר יום של הרב יוסף תורג'מן, משנה רה"ע ( רצ"ב החומר);

הרב יוסף תורג'מן: ההצעה לסדר שלי היא ייעול תהליך תשלומים לספקים ונותני

שירות. בישיבות התקציב שהיו כאן בתחילת השנה הלועזית דיברנו על העניין הזה של

השוטף + 90 ולהפוך את זה לדיפרנציאליות מסוימת, כדי שהתשלומים לא יהיו שוטף +

90 ופלוס פלוס, אלא לתת את הדעת על תשלומים יותר מהירים, לפי הסכומים שהספקים

מביאים. וגם, זה משהו שישנה את התדמית של העירייה בתור מישהי שמשלמת באריכות

ולכן מעלים לנו את המחירים או לא באים לקראתנו בכל מיני מכרזים. לכן אני חושב

שטוב הכריז אז ראש העיר בז מנו בישיבת התקציב שאנחנו ננסה לטפל בנושא הזה של

התשלומים ולשוטף פלוס. ניסו לעשות כל מיני במהלך החודשים האחרונים איזו שהיא

התקדמות עם המערכת, אבל לא באמת עשו ישיבה מסודרת עם הגורמים המקצועיים

להקל בחתימות, להקל בזמנים ובאמת לתת איזו שהיא תוכנית עבודה מסודרת.

הרב חנוך זייברט: הרב תורג'מן, אתה צודק במה שאתה אומר, אתה אומר דברי

טעם, ואתה צודק שהתחילו לעשות את זה. היה תאריך קובע שזה היה 1.8 אני חושב או

1.9 , אני לא זוכר, ופרצה המלחמה. ואז אנשים קצת ירדו מזה. אנחנו לא ירדנו מזה.

אנחנו, באמת, קודם כל רוצים לעמוד בשוטף + .90 אחרי שנעמוד בשוטף + 90 נחשוב איך

יורדים ל-.60 אי אפשר להתחיל מיד להגיד שיורדים מ-150 להגיד שתרד ל-.30

הרב חנוך זייברט: התוכנית הולכת להתבצע. אני מקווה שמיד אחרי סוכות, יש

הערכות עכשיו, יתבצע שאדם שנותן תשלום יידע מיד מתי הוא יקבל את הכסף של זה. זה

הולך להיות מה שדיברנו. אתה היית נוכח בישיבה שדיברנו על זה ואתה צודק, לא כולם

אוהבים את זה, אבל כולם יאהבו את זה כשזה יהיה. זה נכון, זה להיכנס למסגרות, זה

להקל חתימות, להקל אישורים, להקל את כל הדברים האלה, זה יהיה. אין דרך לנהל עיר

בצורה אחרת פשוט. ע יר חייבת להתנהל, אריק, זה גם קצת שייך לך, עיר חייבת להתנהל

עם לוחות זמנים, ואריק שותף לזה, אריק מוביל את המהלך הזה שיהיו זמנים קבועים

של תשלומים מסודרים. אמרתי, המלחמה קצת שיבשה את זה, אבל אנחנו חוזרים לזה

בחזרה. אם ירצה השם, אני מקווה שהתאריך הקובע יהיה למחרת סוכות, זה יוצא 1

לחודש.

רו"ח אהרון אדלר: אבל גם עד התאריך הקובע, כבר היום שנדע את זה שהעסק

הרבה יותר קל, הרבה יותר מסודר.

הרב חנוך זייברט: זה הרבה יותר טוב. אנחנו רוצים לעשות קבוע, הוא רוצה את

השקיפות. יהיה את השקיפות.

רו"ח אהרון אדלר: אין אנשים במסדרונות שבעבר היה-

5

הרב חנוך זייברט: אנחנו משלמים יותר בזמן, אבל אנחנו רוצים שזה יהיה,

מלכתחילה יש תוכנית מסודרת בנושא הזה, עובדים על זה, גם בלשכת מנכ"ל, גם בלשכת

הגזבר, יש שיתוף פעולה מצוין בנושא הזה, זה הולך להיות. אז בוא תחכה לראות שזה

מתבצע וא חר כך נחשוב איך עושים את זה יותר טוב. אבל הצעתך מקובלת.

הרב יוסף תורג'מן: השאלה אם אחרי החגים תהיה איזו שהיא תוכנית-

הרב חנוך זייברט: אם תהיה מלחמה נוספת – לא יודע. אם אין מלחמה – יש

תוכנית סדורה, שעבדו על זה בלשכת מנכ"ל ביחד עם הלשכה של הגזבר – איך עובר סדר

החתימות, כמה ימים צריך להיות מוכן בכל מקום, יחד עם המחשוב. זה עובד בצורה

מסודרת.

הרב יוסף תורג'מן: מצוין. רק נקודה אחת, הקטע של הדיפרנציאליות, זאת

אומרת, שאם-

הרב חנוך זייברט: ההצעה שלך יותר טובה מההצעה שלנו, אני מסכים איתך, אבל

קודם צריך להיכנ ס להליך. אחרי שיש הליך שנוסע, אתה יכול לחשוב איך משפרים אותו.

כשאין הליך, אתה מדבר על פרטים, כשיהיה הליך שייסע ויהיה כסף וכל הדברים יעבדו,

נחשוב איך אתה מקל בדברים קטנים, סוגי עבודות, צורת הדברים. בוא קודם נבנה את

הכביש שנוסע, אחרי זה נמשיך. זו תשובה גם לך. וידר, בבקשה. למרות שקראנו לך ולא

היית פה, שמרנו לך את הזכות.

החלטה: הוחלט פה אחד להסיר מסדר יום המועצה את הצעתו לסדר של משנה רה"ע

הרב יוסף תורג'מן.

א. 2 הצעות לסדר של מר יעקב וידר, חבר מועצת העיר (רצ"ב החומר);

מר יעקב וידר: על מה תודה? זה היה צריך לעלות בישיבה הקודמת. אתה על

הישיבה הקודמת מכסה או על הישיבה הזאת?

הרב חנוך זייברט: אני אענה לך גם על זה אם אתה רוצה.

מר יעקב וידר: לא, הוא שאל.

הרב חנוך זייברט: לא, אני יכול לענות לך.

מר יעקב וידר: טוב, יש לי 2 הצעות לסדר, אני אעלה את הראשונה שבהן.

תראו, במהלך המלחמה היו פה הרבה מאד כשלים של העירייה, הרבה מאד כשלים, ודבר

יותר חמור מכשל שנוצר ממלחמה הוא טיפול לאחר המלחמה. אתם קיבלתם כסף ממדינת

ישראל כדי לחלק לתושבים. הרבה מאד מהכסף הזה לא הגיע. הרבה מאד מהכסף הזה

הגיע בצורה מעוותת. יש הרבה מאד תלונו ת על טיפול בכל הנושא של הנפגעים. גם היום

אני מקבל טלפונים מאנשים שפשוט לא מטפלים בהם, פשוט לא מטפלים בהם. אם זה

גניבה מדירות, אין שם שמירה, אם זה חוסר מענה וטיפול בבעיות שלהם, אם זה טיפול

לקוי בכל הפינוי והשהות שלהם. הרבה מאד בעיות שהיו. הדיון הזה היה צריך להיות

לפני חודש, לא עכשיו, אבל לצערי, ראש העירייה בחר לעבור על החוק ולא להעלות את

זה, להסיר את ההצעה ולא לדון בה, ולכן עכשיו יתכן שזה כבר מאוחר יותר ולכן אני לא

אקריא את כולה, אבל אני אומר את זה באופן עקרוני – גם היום יש דברים שעדיין לא

טופלו וצריכים להיו ת מטופלים. ואני חושב שהדבר היחידי שטופל היטב בנושא של

הנפגעים, זה הדוברות. ראש העיר רק נחת מחו"ל, ברוך השם, המערכת המשומנת של

הדוברות פמפמה לכל התקשורת הקנויה על העבודות הנפלאות שלו, עם תמונות מדהימות,

6

תקשיב, אני לא יודע אם לסטלין היו תמונות כאלה. אם לסטלין היו דוברים כאלה, יכול

להיות שמצבו היה יותר טוב בתדמית. אבל בפועל התושבים סבלו סבל רב ועדיין חלק

מהתושבים סובלים וצריך לתת על זה את הדין. אני משמיע את הצעקה שלהם פה. אני

מאד מקווה שאם חלילה ניקרא לאירוע חוזר, תתנו למישהו אחר לנהל את זה, כי עיריית

בני ברק כשלה בטיפול בנושא הזה.

הרב חנוך זייברט: או קיי, אתם יודעים שפעם היתה תחרות בין ארצות הברית

לברית המועצות. אז אמרו שברית המועצות זכתה במקום השני וארצות הברית מקום אחד

לפני האחרון. אין בעיה לבוא ולהגיד שבני ברק לא תפקדה נכון. מה לעשות? הרי גם משרד

הפנים-

מר יעקב וידר: אבל באתי לקראתך, לא הקראתי. יש לי פה רשימה, זייברט,

יש לי פה רשימה.

הרב חנוך זייברט: לא, לא, אני לא הפרעתי לך. אם אתה תדבר לא בזמן שלך, אתה

לא תדבר. אמרתי לך את זה. אני קורא אותך לסדר פעם ראשונה.

מר יעקב וידר: יש לי רשימה פה. רשימה ארוכה. לא בעל פה אמרתי.

הרב חנוך זייברט: אני קורא אותך לסדר פעם ראשונה ואתה תתרגל לשמוע. מה

לעשות, שגם אני הייתי במשרד הפנים, ויושב פה גם אריק אדלר, הוא יודע ששיבחו אותנו

על העבודה הנפלאה שלנו. אני יודע שכואב לך שאתה שומע, אבל זה בסדר.

מר יעקב וידר: אתה שיבחת את עצמך, מה? כתבת במקלדת שבחים על עצמך,

שמת ב'המודיע', ואז אתה אומר – ואואו המודיע משבח אותי. נו, באמת.

הרב חנוך זייברט: פעם שניה. אני אקרא לך פעם שלישית ואני מוציא אותך החוצה

עוד רגע.

מר יעקב וידר: אני לא אצא.

הרב חנוך זייברט: אתה לא תצא, כאילו שאתה בחוץ.

מר יעקב וידר: אתה תצא.

הרב חנוך זייברט: או קיי, בבקשה, צא החוצה בבקשה.

מר יעקב וידר: אני לא אצא. אתה תצא.

הרב חנוך זייברט: צא החוצה בבקשה.

מר יעקב וידר: אני לא אצא.

הרב חנוך זייברט: מהרגע הזה אתה לא קיים פה. תודה.

מר יעקב וידר: אני קיים ועוד איך. אתה לא קיים.

הרב חנוך זייברט: מי בעד להוריד את ההצעה מסדר היום? תודה רבה. אין הצעה.

בבקשה, הנושא הבא.

7

מר יעקב וידר: רגע, אבל לא אמרת מי בעד, מה זה מי נגד?

הרב חנוך זייברט: מי בעד לדון בזה? אתה.

מר יעקב וידר: מי נמנע?

הרב חנוך זייברט: מי נמנע?

מר יעקב וידר: אתה רוצה שאני אתחלף איתך? אתה לא יודע את העבודה.

הרב חנוך זייברט: תודה. אתה לא פה. הלאה.

החלטה: הוחלט, ברוב קולות, להסיר מסדר יום המועצה את הצעותיו לסדר של חבר

המועצה מר יעקב וידר. להוציא את מר יעקב וידר והרב שלמה אלבוים שהתנגדו.

ד. דיון בדו"ח מבקרת העירייה לשנת 2024 (רצ"ב החומר);

הרב חנוך זייברט: סעיף ד' – דיון בדו"ח מבקרת העירייה. בבקשה.

רו"ח שושנה גולדפינגר: כמו תמיד, אנחנו מתחילים בלהגיד תודה לשותפים, שזה

בעיקר מנהלי מחלקות בעירייה, החל מאריק, יועץ משפטי וכו', ויש לנו רשימה פה של כל

המחלקות שנכללו בביקורת השנה. אנחנו גם כותבים התייחסות לדו"ח של מבקר משרד

הפנים. עברנו על נושא של חניה; במסגרת של שכר נושא של ימי מחלה; נושא של חובות

ארנונה – על חובות ישנים, שזו סוגיה משפטית נפרדת; פניות ציבור, בהיותנו גם כן

בממשק עם הנציבות בנושא הזה וגם חשופים לקהילה; ביטחון מוסדות חינוך, שזה נושא

שתמיד מעניין, אנחנו בתקופת מלחמה; ונושא של אזרחים ותיקים, שזה נושא שבמסגרת

הרווחה. מעבר לתודות לעובדים שיחד איתי, החל מפרץ שפירא שלוקח חלק נכבד

מהעבודה על כתפיו, תודות גם לחברי ועדת ביקורת, ליו"ר ועדת הביקורת ולחברים –

עו"ד מורגנשטרן ואחרים, שמלווים את התהליך הזה לאורך כל הדרך ועושים דיונים

מפורטים בכל נושא ונושא שמופיע בדו"ח.

החברים מתבקשים לאשר לפרסום את הדו"ח שהוגש. מבחינת היסטוריה, הטיוטה מוגשת

לראש העיר וליו"ר ועדת הביקורת ואחר כך לכל חברי ועדת הביקורת לדיון, והחל מה-

1.9 אפשר לדון ולאשר במועצה. תודה.

הרב חנוך זייברט: או קיי, מי בעד?

מר יעקב וידר: אני רוצה להתייחס לזה.

הרב חנוך זייברט: אתה לא פה מבחינתי.

מר יעקב וידר: אתה לא פה.

הרב חנוך זייברט: בסדר. הלאה.

הרב מנחם כרמל: ראש העיר, אני מבקש להתייחס.

הרב חנוך זייברט: בבקשה. שאלתי מי רוצה להתייחס, לא אמרת.

מר יעקב וידר: אם אתה לא תתן לי זכות דיבור, אני אקח. אין דבר כזה.

8

הרב חנוך זייברט: אתה לא תקבל זכות, אתה בחוץ.

מר יעקב וידר: אתה בחוץ.

הרב חנוך זייברט: נו, בסדר, בוא נראה.

הרב מנחם כרמל: יש לי הערה אחת. הדו"ח, ממה שהצלחנו לעבור ברגעים אלה,

מאד מעניין, אבל יש להגיש את הדו"ח לפני הישיבה שדנים בו. להבא צריך שהדו"ח יוגש

לפחות 24 שעות לפני זה לחברים. תודה.

הרב חנוך זייברט: אישרנו את זה כבר. סעיף הבא.

החלטה: הוחלט ,ברוב קולות, לאשר את דו"ח מבקרת העירייה לשנת .2024 להוציא את

מר יעקב וידר והרב שלמה אלבוים שהתנגדו.

ה. אישור תב"רים ספטמבר 2025 (רצ"ב החומר);

הרב חנוך זייברט: אישור תב"רים, בבקשה אריק.

רו"ח אהרון אדלר: בוועדת כספים אתה פתחת ואמרת שיש פה תב"רים גדולים

מאד שנבעו מהמלחמה, אז זה הסכום הגדול של ה-תב"רים. מעבר לכך, יש פה עוד תב"ר,

אני אגיד את העיקריים: שיפוצים במבנה חינוך – ,6,500,000 לפי פירוט; תב"ר כללי של

תכנון מבנה חינוך של 3,000,000; ו-תב"ר גדול של הקמת בית ספר תפארת תמר, 48

כיתות. הבנתי בוועדת כספים שכבר היום 48 כיתות כבר לא מספיקות. השתתפות העירייה

היא 21,000,000 . זהו. את שאר הדברים אנחנו לא מעלים, אז ראש העיר-

הרב חנוך זייברט: יעלה בישיבה הבאה.

רו"ח אהרון אדלר: כן.

הרב חנוך זייברט: בבקשה.

הרב שלמה אלבוים: אני רוצה להתייחס פה ברשימת ה-תב"רים. ה-תב"ר הראשון

שיש לנו פה בפנינו זה 2335 – הנגשת כיתות, אני רואה שוב פעם סמינר אקשטיין. הייתי

בטוח, אחרי שבפעם הקודמת שהעליתם את סמינר אקשטיין בשביל המעלית, הייתם

עכשיו יותר זהירים ובודקים את המקום. אני הייתי במקום, מדובר בחורבה. בניין שבור,

חרב, אני לא מצליח להבין איך מעלים פה בפני חברי המועצה לאשר תב"ר לכזה מקום.

בניירת מופיעה הכתובת של הבניין ההרוס והשבור, ולא בחינם, שאר הבניין שנמצא פה

עכשיו הוא בניין שכור, אי אפשר לאשר שם כיתות אקוסטיות, אי אפשר לאשר שם מעלית.

איפה זה נמצא? בכניסה לעיר. תראה את הכתובת שמופיעה פה בנייר שצירפת. תסתכל

שם, אל תשאל אותי, תסתכל. אתה הסתכלת, נכון? גם אני הסתכלתי. זה בדיוק מופיע

שם. ואני שואל את השאלה פעם שניה, איך לא, הדבר הזה עלה כבר ואני מעלה את זה

שוב פעם – איך מאשרים דברים כאלה לבית ספר, שבית הספר הזה לא קיים בכלל, הבניין

הזה לא קיים.

הרב חנוך זייברט: הלאה, תמשיך, נענה לך על הכול ביחד.

הרב שלמה אלבוים: אני מבין למה כותבים את זה ככה, כי המבנה האחר זה שכור,

בשכור אי אפשר לתת את הדברים האלה.

9

הרב חנוך זייברט: אפשר לתת כיתה נגישה גם בשכור.

הרב שלמה אלבוים: בשכור אפשר לתת כיתה נגישה? וגם מעלית?

הרב חנוך זייברט: זה לא מעלית. אגב, אם בית ספר קיים בהסכם עם העירייה

לכמה שנים, אפשר גם מעלית.

הרב שלמה אלבוים: וגם אם יש שם מעלית.

הרב חנוך זייברט: אתה שאלת אם אפשר לתת.

הרב שלמה אלבוים: אני אומר, אני הייתי שם-

הרב חנוך זייברט: אין שום בעיה, תשאל את כל השאלות, תקבל תשובות. אני

מקווה שאני אזכור את הכול.

הרב שלמה אלבוים: אבל הכתובת שמופיעה בפנינו זה לא הבניין השכור.

הרב חנוך זייברט: הלאה. הלאה.

הרב שלמה אלבוים: אני מתייחס לשיפוצים במבני חינוך לקראת שנת הלימודים.

שוב פעם, אנחנו נמצאים במצב כזה שבדיעבד. זה תב"ר שכבר אושר בעבר, זה המשך של

תב"ר, זה לא תב"ר חדש כמו שנראה לנו פה. פעם אחת כבר ישבו ולקחו .5,000,000 עכשיו

שוב פעם, אנחנו לא יודעים למה זה הולך, על מה זה הולך, אין לנו פירוט, אין לנו כלום,

זה כ סף שהוצא כבר. כל הדברים האלה, מדובר פה בפתיחת שנת הלימודים, מדובר פה על

השנה הקרובה אז כבר כל זה יצא. איך אנחנו עכשיו יושבים ומוציאים עוד פעם כסף,

אנחנו לא יודעים מה קורה, לא כתוב לנו פה שזה המשך של תב"ר. אני חושב שהדבר הזה

הוא דבר שהוא חמור. לא יכול להיות שכל פעם מחדש יש לנו את האירוע הזה ששופכים

לנו ככה בלי שנדע, בלי שנבדוק, בלי שנוכל בכלל לחוש על מה זה הולך. אותו דבר גם כן

תכנון מבני חינוך, אותו דבר, הרושם שיש פה זה כאילו משהו חדש. שוב פעם, זה מקום

ששם נשפכים כספים, המשך מהעבר, אנחנו לא יודעים על מה זה הולך והדבר הזה לא

שייך שאנחנו נשב פה ונאשר דברים בלי שיהיה לנו את המינימום שנדע מה קורה במקום

הזה.

אני רוצה להתייחס לשיפוץ מקלט מבני ציבור, ה-תב"ר הבא. דבר ראשון, מה זאת אומרת,

שיפוץ מקלט מבני חינוך, מה זה? למה אין לי את הכתובת שאני אוכל לראות מה-מו-מי?

הרב חנוך זייברט: כתוב לך.

הרב שלמה אלבוים: מה כתוב לי?

הרב חנוך זייברט: רחוב זמבא.

הרב שלמה אלבוים: מה זה רחוב זמבא?

הרב חנוך זייברט: יש רחוב כזה, מה לעשות?

הרב שלמה אלבוים: כן, אני יודע שיש רחוב, למה לא כתוב-

10

הרב חנוך זייברט: יש מוסד כזה.

הרב שלמה אלבוים: למה לא כתוב לאיזה מוסד חינוך.

הרב חנוך זייברט: כתוב, למוסד שיש שם, יש שם בית ספר חסידי של דושינסקי.

הרב שלמה אלבוים: כדי שהדבר הזה יוכל גם להשתקף, אני הייתי גם כן בקשר

איתם, עם קרן היסוד, הדבר הזה צריך להיות פשוט כתוב, שיוכלו לראות איפה עשו, מה

עשו.

הרב חנוך זייברט: יראו, יראו, אין שום בעיה.

הרב שלמה אלבוים: לא יראו. כשאנחנו צריכים לאשר אנחנו צריכים לקבל. הדבר

הזה שמבחינתנו הוא מוסתר, לא מקבלים את המידע. לפני שאנחנו יושבים פה במועצה

אנחנו צריכים לדעת על מה אנחנו הולכים להצביע.

הרב מנחם שפירא: בשביל זה מקבלים 10 ימים קודם, היית יכול לבדוק. למה

מקבלים 10 ימים? שתוכל לעיין.

הרב חנוך זייברט: תמשיך, תמשיך, אני אענה לך על הכול.

הרב שלמה אלבוים: אני רוצה להתייחס לגבי המבנים היבילים ממשרד החינוך. אני

לא ראיתי פה ממשרד החינוך אישור שהם הולכים לשלם את הדברים האלה. לא מצורף

לפה שמשרד החינוך אישר את זה.

הרב חנוך זייברט: את מה?

הרב שלמה אלבוים: ה-תב"ר של רכישת מבנים יבילים ופיתוח תשתיות וכו'. למה

זה לא מגיע ממס רכוש? למה זה מגיע בכלל ממשרד החינוך? למה זה לא מגיע ממס רכוש?

דברים של מלחמה, כל הדברים של המלחמה צריכים להגיע ממס רכוש.

הרב חנוך זייברט: לא, אני אגיד לך מה ההבדל. חלק מהדברים מגיע ממס רכוש.

מבני ציבור, המדינה מתחשבת עם מס רכוש והמדינה משלמת.

הרב שלמה אלבוים: משרד החינוך אבל אישר את הדבר הזה? למה לא מצורף לנו

הדברים האלה?

הרב חנוך זייברט: כי דברים כנראה הגיעו יותר מאוחר. אישורים בעל פה קיבלנו.

שלא תגיד שאנחנו מבצעים לפני זה, לפני האישור, אז דחינו את זה לאישור בשביל לבצע

את זה. גם כשאנחנו עושים משהו טוב, גם בסוף יש לך טענות. בסדר, לא נורא.

הרב שלמה אלבוים: לגבי היטלי פיתוח – היטלי פיתוח פה, יש פה 2,000,000 שקל.

הרב חנוך זייברט: איפה?

הרב שלמה אלבוים: בסעיף הזה של רכישת מבנים יבילים. אין מצב בהיטלי פיתוח

לקחת כסף על הדבר הזה. בהיטלי פיתוח יש בדיוק קרן למה זה עשוי להיות.

הרב חנוך זייברט: כן, אבל יש שם, בשיפוצים של בתי הספר, כשעושים את

11

השיפוצים, עושים גם עבודות תשתית חדשות שזה נקרא היטלי פיתוח.

הרב שלמה אלבוים: לא, היטלי פיתוח יש מדויק על מה זה וזה לא יכול להיות על

דברים כאלה.

הרב חנוך זייברט: יש שם תיעול חדש וכבישים חדשים.

הרב שלמה אלבוים: לא, לא, לא, לא שם, הדבר הזה הוא לא במקום של השטח של

בית הספר. הוא רק בכבישים. יש הגדרה בחוק בדיוק למה מותר לקחת, ואסור לקחת

היטלי פיתוח לדברים האלה. אותו דבר גם כן אני מתייחס עכשיו לבית ספר מקור חיים,

גם כן, דברים של בדיעבד. אין ממשרד החינוך שום מסמך, למרות שכתוב פה, אין שום

מסמך שמשרד החינוך מאשר את הדבר הזה.

הרב חנוך זייברט: אגב, אתה לא קורא נכון, מקור חיים זה בית ספר שהעברנו

אותו לישיבה התיכונית, משרד החינוך הודיע לי שהוא יאשר לי את התקציב, הוא אמר

לי – תבצע, אני אאשר לך.

הרב שלמה אלבוים: אבל אין לנו את האישורים פה.

הרב חנוך זייברט: אנחנו מאשרים את זה על סמך הבטחה, כי אתה לא רוצה, בסוף

אנחנו צריכים לבצע, פתיחת שנת לימודים, אנחנו רוצים לאשר את העבודות היום ואנחנו

סומכים שיגיע הכסף. הכול בסדר.

הרב שלמה אלבוים: או קיי. אני אומר, תפארת תמר גם כן, אנחנו מאשרים פה דבר

שגם ידענו מראש שהולך להיות פה הרבה כספים מעבר למכרז-

הרב חנוך זייברט: נכון.

הרב שלמה אלבוים: הדבר הזה שבו אתה מגיע עם מכרז, אומר מה שאתה צריך,

מגיע עם תב"ר מראש ופתאום אתה מוסיף עוד דברים, הדבר הזה הוא דבר שבעצם נותן

לאנשים לעשות מה שהם רוצים. הדבר הזה חייב להיות סגור ומראש אתה יודע מה המחיר

שאתה צריך.

הרב חנוך זייברט: או קיי, אני אענה לך. גמרת? אני אענה לך על הכול. אחר כך

כבר לא דנים, אז אין בעיה.

הרב שלמה אלבוים: רגע, רגע, רגע, עוד לא סיימתי, לא.

הרב חנוך זייברט: אז בוא אני אענה לך דבר אחד. אגב, תשים לב שכל הסכום

שאתה מדבר איתי, על כל המוסדות ביחד שמופיע למעלה, זה תקציב חיצוני של 180,000

שקל ותקציב של העירייה 80,000 שקל, זה 10 מקומות. נו, באמת.

הרב שלמה אלבוים: לא, גם היטלי פיתוח, רגע.

הרב חנוך זייברט: לא, אני מדבר על .2235 התחלתי לענות לך תשובות. העבודות

שם הן עבודות קטנות שאתה עושה איזה תיקון קל בגבס או משהו כזה כדי שהכיתה תהיה

נגישה. אני חושב שהיה מתאים שיישב חבר מועצה ויגיד שכל ילד בעיר עם בעיות שמיעה

או בעיות אחרות והעירייה עושה לו נגישות, קצת מילים טובות לעירייה. אבל אין לך את

זה, זה בסדר, אין לך את זה.

12

הרב שלמה אלבוים: אם הייתי יודע שהדבר הזה, כמו שדיברנו על הפחים, אז אני

הייתי רגוע.

הרב חנוך זייברט: אז אתה תלך לשאול בבקשה את מי שעושה את זה כמה כיתות

נגישות יש בעיר. וכל ילד שמבקש כיתה נגישה וצריך את זה – ברוך השם ברוך השם מקבל

את זה.

הרב שלמה אלבוים: על זה אין לי שום התנגדות. אין לי שום התנגדות.

הרב חנוך זייברט: אז לכן באמת, אני חושב שלא מתאים, לא מתאים. אני רוצה

להתייחס לשיפוץ של מבני חינוך. זה נכון שהיה תקציב של 5,500,000 שקל כללי. מה

לעשות, ואמרתי את זה גם בוועדת כספים, אתה היית נוכח, מתברר השנה שאין בית ספר

שלא היה צריך כיתות חדשות או אגפים חדשים ודברים חדשים. היינו חייבים לפתוח ויש

צוות שלם שיושב על זה, זה מבוצע על ידי אגף החינוך, זה לא תלוי באף חבר מועצה ולא

בי, צוות אגף החינוך מגיש את ההמלצות, הן נבדקות עם יועצים, כתבי כמויות וכל

הדב רים האלה, ולפי זה נבנה התקציב. חלק עוד לא בוצעו, חלק נמצאים ב-תב"רים

הקודמים. ופה פעם אחת דייקנו את השמות, ביקשת שנדייק שמות, הבאנו את כל השמות

שהשקיעו את הכסף, הדברים מפורטים פה. אני גאה גם בזה שהעירייה השקיעה השנה

המון המון כספי ם בפתיחת שנת הלימודים. לא קל השנה עם תקציבי פיתוח מי שיודע, לא

קל עם תקציבי היטלי השבחה השנה, אבל העירייה ראתה לעצמה משימה שכל בית ספר

שצריך ייפתח כמו שצריך. ואני חושב שגם על זה, ותאמין לי שהכסף הלך למקומות האלה,

אתה יכול לבדוק את זה גם, זה לא מפריע לי שתבדוק, הכסף הלך לעבודות האלה. ואני

חושב שמגיע פה באמת שאפו גדול לעירייה. לא לי רק, לרב משה רוזנטל, לרב שמואל

דדון, לשמואל כהן צדק, לכל אלה שרצו מהבוקר עד הערב, מבית ספר לבית ספר, שהשנה

תיפתח בזמן. וביום של פתיחת הלימודים עוד איחרנו את פתיחת הלימודים בכמה מוסדות

כדי להצליח לפתוח את השנה כמו שצריך. אני הייתי אומר כמה מילות שבח ואחר כך

אומר – תשמע, תראה לי את זה ואת זה. אני חושב שהעירייה, כולם תמימי דעים עם

הנושא הזה שהעירייה פתחה את השנה בצורה נאותה וטובה.

הרב שלמה אלבוים: כן, רק את השקיפות הייתי רוצה בנושא הזה-

הרב חנוך זייברט: השקיפות קיימת פה, אגב, לבקשתך מופיעה השקיפות.

הרב שלמה אלבוים: לגבי היטלי השבחה אני אומר גם כן-

הרב חנוך זייברט: תן לי, תן לי, אני אענה לך על הכול, תן לי לגמור. תכנון מבני

חינוך – פשוט כל הרשאה שמגיעה ממשרד החינוך, לפי זה אנחנו מתכננים. לא מתכננים

מבנים שלא נמצאים בהרשאות. ככה שבסוף מגיעה הרשאה, השלב הראשון זה תכנון לפני

שמגיע הכסף, אנחנו מכניסים מקדמה של הכסף של תכנון, זה לפי ההרשאות שמגיעות.

בית ספר, הסברתי לך, אנחנו מקבלים את הכסף ממשרד החינוך לבתי הספר לפי כיתות

שקיבלנו מהם, א נחנו עבדנו לפי הסכום שקיבלנו מהם. אם יהיו חריגות, כי יכול להיות

שהעירייה תשקיע קצת יותר כדי שיהיה יותר טוב ויותר יפה, נצטרך להציג את זה בהמשך.

על השאר אני חושב שעניתי לך.

הרב שלמה אלבוים: לגבי היטלי השבחה של תפארת תמר גם כן, 4,000,000 שקל,

אני אומר אותו דבר.

הרב חנוך זייברט: תפארת תמר, אני רוצה גם להגיד פה לחברי המועצה משהו

אחד. תפארת תמר, במכרזים האחרונים שעשינו היה צריך להגיע בית הספר ל-

13

.115,000,000 115 או 118 . אנחנו רצנו למכרז ועוד מכרז, חצי שנה התעכבה הבניה, עד

שחסכנו, הפער היה צריך להיות .37,000,000 רק בגלל מאמץ העירייה והתעקשות שלנו

להילחם ולמצוא קבלן שיעשה יותר בזול, ונקווה שנצליח, השם יעזור בסיעתה דשמיא,

הפער הוא הפער הזה שכתוב פה. לולא העבודה שלנו, הפער היה ב-20,000,000 שקל

נוספים. אז גם במקרה בדברים שאתה מעלה הפעם יש צד שני של שבח. אבל לא אכפת לי

שמי שמעלה, צריך להעיר את שני הצדדים. אבל זה טוב, כי אחרת לא הייתי אומר את

השבח. אם אתה לא היית מעלה את השאלות, לא הייתי משבח את העירייה. אנחנו לא

נוהגים לשבח את עצמנו. אבל אם אתה אומר את הצד הזה-

הרב שלמה אלבוים: אני מתייחס לגבי היטלי השבחה ולגבי השקיפות.

הרב חנוך זייברט: מופיע בשקיפות. כי הודענו כל הזמן שיש פער בבית הספר הזה,

זה היה ידוע כל הזמן. עוד מישהו רוצה להעיר משהו בבקשה? מי בעד בבקשה לאשר את

ה-תב"רים? מי נגד? מי נמנע? תודה.

החלטה: הוחלט, ברוב קולות, לאשר את התב"רים לחודש ספטמבר 2025 לפי הטבלה

שצורפה להוציא את התב"רים הממונים ע"י משרד הפנים (מס' ,2341 ,2342 )2343

שיעלו לדיון בישיבה הבאה. להוציא את הרב מנחם כרמל ומר יעקב וידר שנמנעו. הרב

שלמה אלבוים שהתנגד.

14

תברים לאישור מועצה ספטמבר 2025

גורם מימון הערות

תקציב תקציב

הפרויקט

מס'

תב"ר עירוני חיצוני

ה. השבחה ה. פיתוח

הנגשת כיתות במוסדות הבאים: סמינר

2335 הנגשת כיתות לליקויי שמיעה 60,000 180,000 מ, החינוך אקשטיין,ת"ת איש מצליח,מוס ביאלא,ב"י

גור,גנ"י חיי טייב,בי"ס זכרון מאיר,

ביצוע עבודות שיפוצים ,תכנון ופקוח

לפתיחת שנה"ל כדלהלן :ת"ת זכרון

מאיר 1 מלש"ח, רמת אלחנן 1 מלש"ח,

6,500,000 ת"ת אור דוד 410 אלש"ח, עטרת חיה

שיפוצים במבני חינוך

2316

לפתיחת שנה"ל

1.2 מלש"ח, סמינר חסידי 1.5 מלש"ח

וסמינר תהילה1 מלש"ח, והוצאות בגין

תכנון ופיקוח 390 אלש"ח.

תכנון מבני חינוך לצורך הגשת התכנויות

למ, החינוך לקבלת פרוגרמות לבינוי

2297 תכנון מבני חינוך 3,000,000

מבני חינוך,מדידות, כתבי כמויות, והכנת

תכניות לשיפוצים במבני חינוך שנים,

קרן היסוד המגבית מימון שיפוץ מקלט במבנה חינוך רח

2337 שיפץ מקלט במבנה ציבורי 341,800

המאוחדת לישראל זמבא,

אומדן ראשוני לביצוע במבנים הנ"ל,אוצר

הריסה ושיפוץ מבנים

החיים, מקור חיים, אוהלי אליעזר,אוהל

מס רכוש

22,000,00

2338 עירוניים בעקבות פיגוע

0 שרה, בי גאמפ,גני פתחיה,בי"ס חורב

במלחמת עם כלביא

,גני טוננפלד,גן המכבים,

רכישת 46 מבנים יבילים, עבור כתות

רכישת מבנים יבילים כולל לימוד וגנ"י, כולל עבודות פתוח

משרד החינוך ותשתיות,למבני חינוך כדלהלן: אוצר

28,000,00

2339 פתוח תשתיות בעקבות פיגוע 2,000,000

0

במלחמת עם כלביא החיים,אוהל שרה,גנים טוננפלד,ומתחם

גניחובסקי,בהשתתפות משרד החינוך,

שינויים והתאמות במבנה הישיבה

500,000 משרד החינוך

בי"ס מקור חיים העברה

2340

לישיבה תיכונית, התיכונית עבור מקור חיים

הקמת בי"ס תפארת תמר כולל בינוי של

2 מבנים, כאשר בשלב א יוקם המבנה

הצפוני ובשלב ב המבנה הדרומי,הכולל

2235 הקמת בי"ס תפארת תמר 17,000,000 4,000,000 גם אולם,בהתאם לתוצאות המכרז יש

לאשר תוספת תקציב מעבר למימון מ,

החינוך בהיקף של כ-21 מלש"ח במימון

עירוני.

2089 ת"ת קרלין רח' חבקוק 500,000 עבודות גמר במבנה.

2341 רכישת טמוני קרקע 3,362,000 מ. הפנים רכישת טמוני קרקע במימון משרד הפנים

פיתוח מערכות מידע ושדרוג מיחשוב

2342 שדרוג מערכות מידע 1,500,000 מ. הפנים

במימון משרד הפנים

ביצוע סקר נכסים בעיר למטרות חיוב

שטחים ציבוריים משותפים, שטחים

2343 סקר נכסים 2,000,000 מ. הפנים

שאינם מחויביים כיום ותיקון סיווגים

במימון משרד הפנים

סה"כ 27,060,000 6,000,000 57,883,800

15

ו. עקב פרישתו לגמלאות – ביטול הסמכת סגן גזבר העירייה לשעבר, מר יעקב

שטיינר, כמוסמך לחתום על התחייבות כספית לפי סע' (203ב) לפקודת העיריות.

הרב חנוך זייברט: עקב פרישתו לגמלאות של יעקב שטיינר אז פשוט צריך לבטל

את זכות החתימה שלו. מי בעד בבקשה? מישהו נגד לבטל את החתימה שלו? רוצים שיוכל

לחתום? מישהו נמנע? אתה נגד או נמנע?

הרב שלמה אלבוים: לא, אני רוצה לשאול. היום, מטעם העירייה, מי זה שחותם?

הרב חנוך זייברט: זה לא הדיון כרגע. זה לא הדיון כרגע.

מר יעקב וידר: זה כן הדיון.

החלטה: הוחלט, ברוב קולות, לבטל את הסמכת סגן גזבר העירייה לשעבר, מר יעקב

שטיינר, כמוסמך לחתום על התחייבות כספית לפי סע' (203ב) לפקודת העיריות, עקב

פרישתו לגמלאות. להוציא את מר יעקב וידר שנמנע.

ז. אישור להתקשרות העירייה בהסכם להשכרת שטח קומות המשרדים שבבעלות

ה עירייה במגדל התעסוקה הידוע בשם "מגדל נמרודי" בסך כולל של 10,683 מ"ר

(ברוטו) לחברת הכשרת היישוב מקבוצת נמרודי בע"מ (רצ"ב החומר);

הרב חנוך זייברט: אישור להתקשרות העירייה בהסכם. בבקשה. אני רוצה להדגיש

בנושא הזה פעם נוספת. העירייה קיבלה 10 קומות בבניין הכשרת הישוב, בבניין החדש

שנקרא הבניין הגבוה של הכשרת הישוב. היתה עבודה מאד מאומצת בקדנציה הראשונה

שלי ביחד עם אריק, ביחד עם גב' לרנר, ביחד עם אחרים, שהצלחנו שהעירייה תקבל שם

שטחים גדולים בתוך הבניין. שני השליש העליונים שייכים להכשרת הישוב, השליש

התחתון, 10,000 מטר, 10 או 11 קומות שייך לעירייה. הכשרת הישוב השכירה את הבניין

למטרות מסוימות. אנחנו לא הצלחנו במשך 3 שנים להשכיר את הבניין. למה או לא למה,

זה כרגע לא משנה, זו המציאות. ההצעה שעומדת היום על הפרק זה אגף הרכש במשרד

הביטחון. לא שייך לצבא, לא הולך להיות צבאי, זה לא קשור לצבא. זה שייך לאגף הרכש.

אין חילול שבת באגף הרכש.

מר יעקב וידר: מה הבעיה שזה יהיה קשור לצבא? למה אתה מתנצל?

הרב חנוך זייברט: זה עובדות. אני לא מתנצל.

מר יעקב וידר: אבל למה אתה מתנצל?

הרב חנוך זייברט: אתה לא פה. אני לא עונה לך.

מר יעקב וידר: תהיה גאה בזה, למה אתה מתנצל? סוף סוף אתה עושה משהו

טוב, אתה מתנצל? אני גאה בזה. זה דבר טוב.

הרב חנוך זייברט: אגף הרכש לא מחלל שבת. אין חילול שבת. אגף הרכש הוא כמו

כל משרד ממשלתי אחר שלא פועל בשבת וזה הנתונים. טוב או לא טוב, זה הנתונים לכל

השואלים. כרגע ההסכם, יש עוד כל מיני פרטים של ההסכם, עוד פעם, אני רוצה להגיד

את האמת, לפני 5 שנים שעשו את הבניה שם, המצב בבני ברק היה קצת אחרת, היינו

בטוחים שהמחירים יהיו יותר טובים, פחות טובים. כרגע, בגלל שההסכם הוא ארוך טווח,

16

הוא הסכם שכדאי לנו, הסכם שטוב, ופשוט, היום אנחנו משלמים כסף על דמי ניהול

הבניין, משלמים דמי ניהול, לפחות אנחנו נתחיל להכניס כסף ולא להוציא כסף. וגם אנחנו

מביאים קצת הכנסות, משרד ממשלתי משלם פחות כסף אבל הוא משלם גם מיסים. רגע,

חכה, אתה תקבל לדבר, עוד לא הציגו את ההסכם.

עו"ד יעקב ראבד: מה שחשוב לומר מהבחינה המשפטית רק, אני אקדים- אתם

רוצים לתאר קודם את ההסכם? בבקשה.

גב' שושנה לרנר: העירייה למעשה מתקשרת עם חברת הכשרת הישוב לצורך

השכרת הנכס. הנכס המדובר הוא 9 קומות, בבניין נמרודי, כאשר כל קומה היא כ-1,100

מטר. חברת הכשרת הישוב מתקשרת גב אל גב עם משרד הביטחון ולמעשה משרד הביטחון

משתמש בנכס. משך ההתקשרות הוא 3 שנים, התקופה הראשונית היא בת 36 חודש, יש 2

שנים נוספות – שנה ועוד שנה. לאחר 5 השנים הראשונות לשוכר מוקנית אופציה, למעשה

3 אופציות בנות 5 שנים כל אחת ובסה"כ הסכם שכירות ל-20 שנה. ההסכם המשולש הזה,

מי ששאל, באמת הסיבה לזה, משרד הביטחון עמד על כך לקבל את הנכס ברמת גמר. הנכס

הזה למעשה, כפי שהעירייה רצת להשכיר אותו, הוא ברמת is .as עמדו על הפרק

אפשרויות של לבצע בו גמר. הגמר הוא מאד מאד יקר, הוא עשרות מיליונים. עיריית בני

ברק בחרה לא להיכנס לפוזיציה הזאת ולכן אנחנו משכירים את הנכס ברמת is .as מאחר

ומשרד הביטחון עמד על כך שהוא יקבל את הנכס ברמת גמר וכפי שהציג קודם ראש העיר,

משרד הביטחון כבר קיבל מאת הכשרת הישוב למעלה מ-30 קומות בנכס הזה, שחברת

הכשרת הישוב היה לה את כל הידע והמקצועיות ובעלי המקצוע וגם מחירים יותר טובים

בשביל לבצע את עבודות הגמר. משכך, עיריית בני ברק משכירה להכשרת הישוב. הכשרת

הישוב מבצעת את כל עבודות הגמר בהתאם לדרישה של משרד הביטחון וכל ההליך

המקצועי, גם המחירים שמוכרים למשרד הביטחון כפי שקיים בכל 30 הקומות הראשונות.

ולאחר מכן, משרד הביטחון שוכר את הנכס מאת הכשרת הישוב. ההסכם הוא גב אל גב.

עיריית בני ברק מקבלת עבור כל מטר 45 שקל, כאשר המחיר שאותו משרד הביטחון משלם

להכשרת הישוב הוא 50 שקל. בשנתיים הראשונות המחיר הוא 44,43 ₪ למ"ר בהתאמה.

צפי התחלת השכירות הוא בעזרת השם .1.4.2026 מדובר על עבודות תכנון וביצוע ברמה

מאד מאד מהירה של כל 9 הקומות, כאשר הדחיפות של משרד הביטחון משפיעה על הקצב

שבו הדברים ייעשו. סוכם שכל קומה מתחילה להיות מחויבת בתשלום דמי שכירות, עם

המועד שבו הושלמו עבודות הגמר. לצורך הנוחיות, קבענו מנגנון, זה מופיע בהסכם, קבענו

מנגנון של ביצוע ממוצע כלכלי. כלומר, אם קומות למשל ,7 ,8 9 יהיו מוכנות ב-1.12

וקומות ,4 ,5 6 יהיו ב-1.1 ו-,1 ,2 3 ב-,1.2 אז דצמבר-ינואר-פברואר, אז כל הקומות

יחויבו החל מה-1.1 וככה התשלום יהיה אחוד. כמובן בנוסף לתשלום השכירות, החל

ממועד קבלת השכירות,

משרד הביטחון ישלם גם את דמי הניהול, גם את הארנונה וגם את כל יתר החיובים אשר

עד אז הוא עדיין לא משלם.

הוראות נוספות ככה חשובות לציון: עיריית בני ברק משתתפת בעלויות הגמר ב-5,000,000

שקל, מתוך כמעט 60,000,000 שקל שאמורות להתבצע עבודות הגמר. למשרד הביטחון

שמורה האופציה בנסיבות קיצון, בעיקר ביטחוניות במגדל, או נסיבות ביטחוניות

במגדלים גובלים, יש לו את האפשרות להפסיק את השכירות במקרה כזה. ולשוכר יש את

האופציה להיכנס בנעלי משרד הביטחון ולהמשיך את השכירות באותו אופן. ההסכם הזה,

מאחר והוא באמת ארוך והוא למעלה מ-5 שנים, הוא טעון אישור שר הפנים, וזה חשוב

לציין את זה. ההסכם מותנה באישור שר הפנים. ומאחר וכרגע אנחנו עוד לא התחלנו, לא

התנענו את המהלך, כי רק אחרי אישור המועצה נוכל, התנענו אבל אין לנו יכולת להעריך

מה יהיה הקצב של האישור של שר הפנים, לכן בהסכם ישנה הוראה שאומרת שבעוד חודש,

17

באוקטובר העירייה תעדכן את חברת הכשרת הישוב לגבי-

הרב חנוך זייברט: מתי החברים קיבלו את ההסכם?

גב' שושנה לרנר: לפני 10 ימים.

הרב חנוך זייברט: אז הם קראו את זה. מה, תקריאי את כל ההסכם? תגידי את

הקטעים ש-

גב' שושנה לרנר: אני מסיימת. בכל אופן, מה שחשוב להגיד בעניין הזה, שככל

שהעירייה תעריך שההסכם צפוי להתקבל, כי אז הכשרת הישוב תתחיל בביצוע העבודות

והעירייה תתחייב לשפות את החברה במידה וחלילה בסופו של דבר לא יתקבל האישור.

במידה ובעוד חודש העירייה תעריך שהסיכוי לקבלת אישור שר הפנים הוא נמוך מאד, כי

אז אנחנו כעירייה מחויבים לשלם רק את הוצאות התכנון בגין הקומות שבחודש הקרוב

יבוצעו, זה לא יותר מאשר 150,000 שקל לקומה.

שווה ככה לומר מילה בקשר לתקציב הכולל. למעשה בשנתיים שחלפו עיריית בני ברק

שילמה את דמי הניהול עבור הנכס, כי זה נכס בתוך מגדל שעובד ומתפקד והכול והחבות

היא חבות, לכן החל מ-1.4.2026 העירייה תרשום למעלה מ-10,000,000 שקל הכנסות בגין

אותן קומות וזה הסכם ל-20 שנה, זו עסקה של קרוב ל-200,000,000 שקל, עסקה ראויה

מאד. תודה לכולם.

רו"ח אהרון אדלר: ראש העיר, אני רוצה רק משפט אחד. אני חושב שזה יום חג

לעירייה. יש מעט מאד רשויות בישראל, אפשר למנות אותן על כף יד אחת או שתיים,

שבעצם עושות הכנסה לא רק מארנונה אלא גם מיזמות כלכלית. מעט מאד רשויות – תל

אביב, ירושלים – שנמצאות בליגה הכלכלית הנכונה, שלוקחות בעצם חלק מההכנסה שלהן

לא מארנונה אלא מיזמות כלכלית. יש לנו את החניון, אתם זוכרים שאישרתם את החניון?

החניון היום מניב גם כ-8,000,000 שקל בשנה, הנכס הזה יניב 10,000,000 שקל בשנה.

החוכמה היא בעצם בסוף לתת שירות לתושבים מכספים שלא מגיעים מהתושבים. לכן,

מבחינת הזה, כשאם מצביעים על זה, זה יום חג לעירייה ויום חג לתושבים שבסוף יהיה

לנו כ-20,000,000 שקל לשנה. ודרך אגב, תנסו להיכנס לחניון, אין מקום בחניון. אני יכול

עכשיו להשכיר עוד 500 מקומות, אין לי להשכיר, אין לנו להשכיר. אין לנו מקומות

להשכיר. זה יום חג שאנחנו יכולים לתת מיליונים לתושבים מבלי לקחת את זה מהם.

ומעט רשויות עושות את זה. אז זהו. תודה רבה לגב' לרנר מנהלת אגף יזמות, באמת תודה

רבה גדולה; תודה ר בה למשרד שחר בן עמי שליווה אותנו; ינקי ראבד שעבר על זה; וכמובן

מעל הכול, לראש העיר, שדחף ודחף ודחף ודחף להסכם הזה. אני אגיד עוד משפט, בעקבות

העובדה שמשרד הביטחון מגיע ל-9 קומות, כבר אנחנו רואים ביקוש במגדלים שמסביב.

כל מי שעובד עם משרד הביטחון רוצה להיות ליד משרד הביטחון. אז בעצם זה נותן תחיה

גם לעוד מקומות. ינקי רצה להגיד כמה מילים.

עו"ד יעקב ראבד: רק את המסגרת המשפטית של הדיון כאן. מאחר ומדובר

בהסכם שכירות, ככלל, הסכם שכירות לא טעון אישור במועצה. אבל מאחר והתקופות,

יחד עם תקופת האופציה, עולות על 5 שנים, אז נדרש אישור לפי סעיף 188 לפקודת

העיריות.

גם היה נדרש מכרז על פי תנאי ההתקשרות כאן, אלא שהעירייה אישרה, מועצת העיר

אישרה בישיבה קודמת בחודש אב, מועצת העיר אישרה לפי תקנה /22ו לתקנות העיריות

מכרזים, מאחר והיו כאן כמה מכרזים שכשלו בשל המצב, אישרה להתקשר גם ללא מכרז.

וההתקשרות הזאת באמת, כפי ששמענו, הניבה פירות והגענו לתוצאה מאד מאד טובה

18

כפי ששמענו מהצוות הכלכלי שבחן את העסקה הזאת, ולכן זה מונח לפתחכם על מנת

שתאשרו.

אני רק רוצה להתייחס למכתב שקיבלתי מחבר המועצה שלמה אלבוים בטענה שלא צורפו

כל הנספחים. בהח לט צורפו כל הנספחים. כל מה שצוין בהסכם כנספח, מצורף. יש חלקים

מהסכם שהוא לא מצורף כאן במלואו, שהם חלקים שהם חסויים, חלקים של הסכם בין

משרד הביטחון לבין השוכרת,

זה לא חלקים שהם מהותיים כדי לאשר את פרטי העסקה. כל הפרטים המהותיים של

העסקה כן פורטו בפניכ ם וקיבלתם פירוט מאד מאד נרחב מהגב' לרנר. אז אין שום מניעה

להצביע ולקבל את ההחלטה לאשר את ההתקשרות הזו.

הרב מנחם כרמל: כבוד ראש העיר, מ"מ ראש העיר, הסגנים, חברי המועצה

החשובים, מוגש לפנינו חוזה תמים של שכירות, חוזה של נכס של העירייה שלא הצליחו

להשכיר אות ו לאחר מספר מכרזים. חוזה שהעירייה חותמת מול הכשרת הישוב. אבל

החוזה אינו תמים כל כך. החוזה הוא תיקון למה שאמר ראש העיר בישיבה הקודמת, כי

העירייה תשכיר את הנכס לצבא. על מנת להסתיר ולהרחיק מחברי המועצה ומתושבי העיר

את העובדה שהעירייה משכירה נכס כל כך מהותי לצבא, בתוככי בני ברק, לכן הרחיקו

ומשכירים אותו בשכירות משנה לחברת הכשרת הישוב. מדוע הצבא מעוניין לשלם 50 ₪

למטר דווקא בבני ברק? בעוד במרחק של דקות, כגון בפתח תקווה, יש מגדלים שניתן

לשכרם ב-20 ובפחות, פחות מחצי, הרבה פחות מחצי ממה שמשלמים בבני ברק. אני

מדגיש כי השוכר, חברת הכשרת הישוב, יכול לעשות בנכס כרצונו. לאחר חוזה השכירות

שיחתום עליו משרד הביטחון, אגף הרכש, אגף הרכש חותם על כל השכירויות, על כל

החוזים. הוא יכול לעשות פה כרצונו. אין שום מניעה שמחר בבוקר לא יהיו שם שימושים

אחרים. רבותי, לא פתח תקווה, לא מקומות יותר קרובים, מקומות אטרקטיביים יותר,

האין זה שקוף שהמטרה היא בני ברק? האם ניתן לכך הרשות של הרבנים והאדמורים

שליט"א? ברצוני להבין, בעצם המאבק להגנת עמלי התורה בארץ ישראל הוא עניי ממלכתי

ולא מוניציפלי. ובעצם לא הייתי צריך לדבר פה על עניין מוניציפלי, כי אנחנו צריכים

לדאוג להכנסות של העיר, אני מסכים עם הגזבר ועם העוזרים. אנחנו צריכים לדאוג

להכנסות. והעניין הוא עניין ממלכתי. אך כבוד ראש העיר, אם הרב ליפשיץ מיד להכין

היה פונה אל ראש העיר, שאיזו עמותה של מיסיונרים עומדת לשכור נכס מהותי בעיר,

האם ראש העיר לא הי ה הופך עולמות על מנת שזה לא יקרה? אני מכיר אותו, היה הופך

עולמות. מי יעלה על דעתו שהעירייה עצמה היתה משכירה לגוף כזה נכס של עשרות אלפי

מטרים? הצבא, רבותי, אינו מעוניין בבסיסים בבני ברק. המדינה והצבא אינם מעוניינים

בחיילים חרדים, הם מעוניינים 'לחלן' אותנו.

הרב גדליה סילמן: הרב כרמל, אולי תצאו לחסום כבישים?

הרב מנחם כרמל: אני מבקש לא להפריע לי.

הרב גדליה סילמן: זה לא מספיק למחות על זה בישיבת המועצה. תחסמו כבישים.

הרב מנחם כרמל: הם לא מעוניינים בחיילים חרדים, מעוניינים 'לחלן' אותנו. הם

מבינים שרק אם אנ חנו נשלוט בטכנולוגיה על כל הפרטים הטמאים שבה, הם יצליחו

'לחלן' אותנו. הם מעוניינים שנעבוד בטכנולוגיה .24/7 הם מעוניינים להפוך אותנו להיות

בדיוק כמו החילונים. הם מעוניינים שיהיה בפינו כמו בפי החילונים. לא כן, לא מלך ולא

מצוות הבורא. לכך הם צריכים בניין כזה בתוככי בני ברק. גם היום, כשיש שם בסיסים

של הצבא, רואים איך זה פוגע שאלה שהיו אתמול אברכים פתאום נכנסים עם לבוש כאילו

חרדי לתוכם ואיך הם יוצאים. באחת הכתבות שהיו לאחרונה בעיתונות החילונית מוזכר

כמה אחוזים מאלה שנכנסו ל'חילון' של הכוך של הצבא, כמה נשארו חרדים או שומרי

19

מצוות, פחות מ-%30 . האם זה לא מיסיון ראש העיר? בבקשה, אני מבקש מראש העיר,

מממלא מקומו, מהסגנים, מהמשנים, מחברי המועצה היקרים, שאני בטוח שמה שאני

אומר נוגע לליבם, עצרו את הכנסת המיסיון עכשיו לבני ברק. זה לא יום חג לבני ברק, זה

יום אבל, יום אבל היסטורי. ואל תתנו יד ל'חילון' בני ברק. תודה.

הרב חנוך זייברט: (מגיב להערות של מר יעקב וידר) לא, לא, אדוני, אתה לא

בפנים. רגע, תן לי לדבר. אתה תתן לי לדבר.

מר יעקב וידר: אני עוזר לך.

הרב חנוך זייברט: אל תעזור לי. אל תעזור לי. הרב כרמל, אני שמח שהיה לך את

הבמה להביע את עמדתך ולכסות בה את ערוותך. זה בסדר. אין לי בעיה עם זה. אבל, כמו

שאמרת, אני יודע מה שאנחנו בדקנו את הנושא הזה, לא הולך להיות שם, לא משנה אם

זה כן או לא, במציאות מי שהולך לשבת שם זה אגף הרכש. תן לי לדבר, לא הפרעתי לך,

הרב כרמל. הרב כרמל, אתה רוצה שאני אקרא לך לסדר? לא. אז בבקשה.

הרב מנחם כרמל: אבל זה כל חוזה-

הרב חנוך זייברט: שמעתי את זה פעם אחת.

הרב מנחם כרמל: תשאל את עורכי הדין.

הרב חנוך זייברט: אני אמרתי לך שאתה כיסית את ערוותך, זה בסדר. אז תן לי

לדבר.

הרב מנחם כרמל: אני מדבר מהלב.

הרב חנוך זייברט: הלב שלך לא מדבר. הכול בסדר. הדף שלך, תמיד הדף, תחלק

אותו לכולם. אני רוצה להגיד לך משהו, הרב כרמל, אגף הרכש, יש רכש שחותם על

הסכמים ויש אגף הרכש. אגף הרכש מעביר את משרדיו למקום הזה. צודק מה שאמר אריק

אדלר, ברגע שאגף הרכש יושב פה, זה מרים את האזור כולו ללא מסחרי שזה טוב יותר.

זה נכון שיכול להיות שבגלל שכבר הצבא נמצא בחלק העליון והביטחון של הבניין מושקע

שם, שווה להם להשקיע שהבניין כולו, תהיה להם שליטה ביטחונית על הבניין כולו ושלא

ייכנסו לשם אנשים על דעת עצמם, לא נשכיר את זה לכל מיני גופים אחרים. ולכן שווה

להם להשקיע. אבל מבדיקה שעשינו, מי שהולך לשבת שם זה אגף הרכש. ולכן, אם זה היה

מיסיון, אגב, אני מכיר את הרב ליפשיץ, אנחנו דוגלים ברב ליפשיץ, לא... את לב לאחים,

את יד לאחים, בסדר, אנחנו עובדים בסדר.

דובר: זה בסדר. היום הוא גם נגד לב לאחים וגם נגד יד לאחים.

הרב חנוך זייברט: ב', אני רוצה להתייחס לנושא נוסף. אני קראתי אותך פעם

שניה לסדר. הרב כרמל, תשב, שאני לא אקרא אותך לסדר ואגיד שאתה גם לא פה. אתה

לא מוכן שאני אגיד שאתה גם לא פה. אז בבקשה. הרב כרמל, אני רוצה להגיד לך משהו

אחד שתבין, אנחנו עוסקים בשני נושאים – יש את הנושא של להתגייס לצבא או לא

להתגייס לצבא, זה נושא אחד. אנחנו לא מתייחסים לצבא כדבר שפוגע בעם ישראל. הצבא

זה בכל זאת אנשים שנהרגים שם, נלחמים שם במסירות נפש למען עם ישראל. זה שאנחנו

רוצים להתגייס או לא להתגייס, זה לא הנושא שאנחנו הולכים לדון בזה פה כרגע, זה לא

הדיון פה. אי לכך, תאמין לי שבדקנו את הנושא והבעת את מחאתך וזה בסדר גמור.

20

דובר: אני רוצה לשאול רגע שאלה ...

הרב חנוך זייברט: אם לא הבנת, יתנו לך להבין. אבל אנחנו צריכים לגמור את

הישיבה בעוד 7 דקות כי מנחה, אז תזדרז.

דובר: ... יש שם בערך ... 10,000 מטר.

רו"ח אהרון אדלר: כמעט 11,000 מטר.

דובר: כפול 5 זה 50,000 לחודש, כפול 12 זה 600,000 לפני מע"מ,

900,000 אחרי מע"מ. אבל העירייה יכולה להכניס 11,000,000 ...

רו"ח אהרון אדלר: מצוין.

הרב חנוך זייברט: לא יכולנו. לא יכולנו. בדקנו, לא יכולנו.

רו"ח אהרון אדלר: שניה, אני רק אסביר.

הרב חנוך זייברט: לא יכולנו. בדקנו. בדקנו. תאמין לי, לא יכולנו. זה לא נעשה

בגלל שרצינו להכשיר את חלב ישראל בתוך הפרה של הגוי. לא בגלל זה.

רו"ח אהרון אדלר: זה היה התנאי.

הרב חנוך זייברט: זה היה תנאי שלהם.

הרב שלמה אלבוים: אני רוצה גם מילה. אני כבר התייחסתי בעבר, אבל אני רוצה

להתייחס כן למה שאמר הרב כרמל, אני רוצה להתייחס אליו. אני גם חושב ש-בוא תוכיח

שאתה אומר דברים מהלב ולא סתם בשביל לצאת ידי חובה. אני יכול לתת לך פתרון

שאתה יכול לעצור את זה בלי נאום. בוא נראה שתחליף בכל תפקידי האופוזיציה שיש לך,

תודיע לראש העיר שאתה מתפטר משם, אני מקבל את זה, תאמין לי שאתה עוצר את כל

העסק. בוא נראה אותך. בוא נראה אותך. אם אתה רציני, בוא נראה אותך. הכול זה הצגה

אחת גדולה.

הרב חנוך זייברט: מי בעד בבקשה? מי נגד?

הרב שלמה אלבוים: שניה, אני רוצה עוד מילה אחת לגבי ההסכם.

הרב חנוך זייברט: אבל באמת קצר.

הרב שלמה אלבוים: הכנתי הרבה על ההסכם הזה, כבר דיברתי בעבר, אני רוצה

להתייחס לזה. אין פה הסכם משנה. אין פה שום התחייבות של שכירות משנה. מדובר פה

בהשקעה חיצונית של מישהו שהולך להשקיע ולגרוף כסף. לפי הסעיפים שאני קראתי

בהסכם, אין שום התחייבות בהכשרת הישוב לשלם שכירות שהיא גובה מהצבא לעירייה.

היא במפורש מתחייבת, נו, לא ישלמו, לא ישלמו.

הרב חנוך זייברט: אין דבר כזה. זה לא נכון.

הרב שלמה אלבוים: תסתכלו -12.1

21

הרב חנוך זייברט: זה לא נכון.

הרב שלמה אלבוים: אני יכול להקריא לך.

הרב חנוך זייברט: זה לא נכון. אני מציע לך, אלבוים, באמת, תשב איתם אחרי זה

ותבדוק, תראה שזה לא נכון. תבדוק את זה. אם תשכנע אותם שזה לא נכון, נביא את זה

לדיון. מי בעד? מישהו נגד?

החלטה: הוחלט ברוב קולות לאשר התקשרות העירייה בהסכם להשכרת שטח קומות

המשרדים שבבעלות העירייה במגדל התעסוקה הידוע בשם "מגדל נמרודי" בסך כולל

של 10,683 מ"ר (ברוטו) לחברת הכשרת היישוב מקבוצת נמרודי בע"מ (רצ"ב החומר).

להוציא את הרב מנחם כרמל, הרב יוסף לוריא והרב שלמה אלבוים שהתנגדו.

ח. אישור התקשרות עם חברת חשמל לישראל לצורך החכרת חדר טרנספורמציה

הנמצא ברח' רבי טרפון ליד מס' 20 בני ברק, מקרקעין הידועים כגוש 6123 חלקה

38;

הרב חנוך זייברט: רבותי, תנו לי לעשות בקיצור עוד שני נושאים. יש אישור

התקשר ות עם חברת חשמל, זה נושא סטנדרטי של טרנספורמציה ברחוב רבי טרפון, זה

נותן לכמה בתים שם באזור – אחד זה לישיבה שאמורה להיות בנויה ברחוב יהושע ושני

בתים סמוכים. מי בעד בבקשה? מי נגד? או קיי.

החלטה: הוחלט, פה אחד, לאשר התקשרות עם חברת חשמל לישראל לצורך החכרת חדר

טרנספורמציה הנמצא ברח' רבי טרפון ליד מס' ,20 בני ברק, מקרקעין הידועים כגוש

6123 חלקה 38 (רצ"ב טיוטת ההסכם ו חוות דעת משפטית);

ט. הודעה בדבר אישור מדיניות אכיפה חדשה ע"י ועדת המשנה המקומית לתכנון

ובניה (רצ"ב החומר);

הרב חנוך זייברט: כולם קיבלו, יש את האישור של מדיניות האכיפה. מנחם, אתה

רוצה להגיד על זה כמה מילים?

הרב מנחם שפירא: אני אקצר. יש מנחה. אנחנו בוועדת משנה בפעם האחרונה

אישרנו פה, אחרי שנים רבות שלא היתה פה מדיניות אכיפה בעיר, אישרנו מדיניות

אכיפה, על מנת שתהיה פה אכיפה בבניה בצורה שוויונית, עם נוהל ברור, שקוף, שמפורסם

ויפורסם, שאנשים יידעו מה נמצא ברמה גבוהה, מה במדרג גבוה, מה במדרג בינוני, מה

במדרג נמוך. אין ספק שהעירייה חייבת לאכוף כל דבר, גם את המדרג הנמוך וגם את

הבינוני, אבל סדרי העדיפויות יהיו לפי המדרג הגבוה, לאחר מכן הבינוני והנמוך. הדברים

האלה הם שקופים. הדבר הזה עבר אישור גם של הרשות לאכיפת מקרקעין, גם של יועצים

משפטיים שלנו שהכינו את המדיניות הזאת, אישרנו את זה כבר בוועדת משנה ואנחנו

התחלנו גם ליישם את זה. היום הפיקוח עובד לפי המדיניות הזאת ואנחנו גם נפרסם את

זה לציבור על מנת שכל הציבור יידע על המדיניות.

הרב חנוך זייברט: יש למישהו הערות?

הרב שלמה אלבוים: כן, שני דברים: ראשית כל, אנחנו לא במקום הנכון, זה לא

צריך להגיע למועצת העיר, זה אמור להגיע למועצה המקומית לתכנון ובניה.

22

הרב חנוך זייברט: לא, לא, זו רק ידיעה בעלמא.

מר יעקב וידר: אני מבקש להתייחס.

הרב חנוך זייברט: אם אתה תדבר כמו בן אדם אני אתן לך, למרות שאתה בחוץ.

מר יעקב וידר: מה? לא שמעתי.

הרב חנוך זייברט: למרות שאתה בחוץ, אני אתן לך אם תדבר יפה.

מר יעקב וידר: איך אני אדבר אם אני לא פה?

הרב שלמה אלבוים: מי שיש לו עבירות בניה בפועל, צריך לדעת שזה, איך אומרים,

שלא יהיה פה מעורב באירוע הזה, זה הכול.

מר יעקב וידר: אני רוצה להתייחס, קודם כל לסיים את הדברים שדיבר פה

כרמל. אני חושב שכרמל דיבר דברים מזעזעים, שלא אמורים להישמע משום בן אדם שחי

במדינת ישראל ויודע טוב מ אד שצה"ל יושב על הגבולות שלנו ומגן מפני הטרור והפורעים.

עכשיו לגבי הסעיף הזה. מה זה סותר? מה זה לדבר על צה"ל כמיסיון? מה זה? תתביישו

לכם.

אני רוצה להתייחס לנושא הזה. תראו, אחת מהתלונות המרכזיות שאני מקבל, שפירא,

זה הנושא של האכיפה הסלקטיבית בכל הנושא של תכנון ובניה. כשאחד בונה מילימטר

החוצה והוא לא מקורב ולא קשור לאף אחד, כל עיריית בני ברק מתלבשת עליו. השני

בונה על גינה, מגיעים להסדר אחר כך. להסדר סודי, אגב, אף אחד לא יודע מה ההסדר.

הרב חנוך זייברט: או קיי, המדיניות באה לפתור את זה. מי בעד?

מר יעקב וידר: מה זה לפתור? לא סיימתי.

הרב חנוך זייברט: מי בעד? מי נגד?

מר יעקב וידר: זה לא נעים לך לשמוע. זייברט, לא נעים לך לשמוע את זה.

הרב חנוך זייברט: מי נגד? אתה נגד, הרב אלבוים?

מר יעקב וידר: עוד לא סיימתי לדבר.

הרב חנוך זייברט: אתה נגד או בעד?

מר יעקב וידר: לא סיימתי לדבר.

הרב חנוך זייברט: או קיי, אני נועל את הישיבה.

23