פרטי כל ועדת כספים מס 15

עיריית בני ברק

לשכת מנכ"ל העירייה

פרוטוקול ישיבה מס' 15

של ועדת הכספים

מיום שלישי, ח' בתמוז ה'תש"פ ()30.06.2020

- הופק ע"י: בונוס פרוטוקולים בע"מ, טלפון: 03-5373237 -

1

השתתפו:

הרב אברהם רובינשטיין - ראש העיר

הרב מנחם שפירא - סגן רה"ע

הרב יהושע מנדל - סגן רה"ע

הרב גדליהו בן שמעון - סגן רה"ע

הרב ישראל משה פרידמן - חבר הנהלה

הרב מיכאל קקון - חבר הנהלה

הרב שמחה שטיצברג - חבר הנהלה

הרב שלמה זכריה קוסטליץ - חבר הנהלה

הרב פרץ אברמוביץ - חבר מועצה

הרב יעקב זכריהו - חבר הנהלה

הרב ישראל בן ששון - חבר מועצה

הרב עו"ד בצלאל נתן - חבר הנהלה

הרב אברהם פרטוש - חבר הנהלה

מר יעקב וידר - חבר מועצה

נכחו:

מר שמואל ליטוב - מנכ"ל העירייה

רו"ח אהרון אדלר - גזבר העירייה

עו"ד יהודה ליבוביץ - היועמ"ש של העירייה

דוד פינקל - רמ"ט רה"ע

פרץ שפירא - לשכת רה"ע

אבי מאושר - לשכת רה"ע

יהודה ברטלר - עוזר לסגן רה"ע, הרב יהושע מנדל

דורון קדוש - עוזר לסגן רה"ע, הרב אליהו דדון

מאיר שטיינרייך - מנהל אגף חוזים ומכרזים

עו"ד צבי קורן

בנימין שטנייהרט - מנהל מחלקת שומת מוסדות

יוסף יעקובוביץ -פניות ציבור

אהרון טלר - מנהל המתנ"ס

אליהו שושן

יהושע וינברגר

חיה לוין - ס. מנהל אגף דוברות

על סדר היום:

א. צו ארנונה לשנת 2021 (מצ"ב החומר);

ב. שונות.

2

א. צו ארנונה לשנת 2021 (מצ"ב החומר);

רו"ח אהרון אדלר: ראש העיר ביקש שנתחיל, אנחנו מתחילים.

הדיון הזה הוא המשך של הדיון שהיה בשנה שעברה בצו הארנונה. אני רוצה להזכיר

לנוכחים שעיריית בני ברק – ועדת כספים ומועצת העיר עשתה דיון על צו הארנונה של

2020 לפני שנה וועדת כספים והמועצה אישרה את הדיון, והגשנו אותו למשרד הפנים כדי

שמשרד הפנים יאשר אותו. משרד הפנים חתם עליו. כשזה הגיע למשרד האוצר התברר

שהיות וזה ממשלת מעבר, לא ניתן לחתום על הצו, ואז לא אישרו לנו את צו הארנונה של

.2020 ואז בעצם חזרנו לצו הארנונה הישן, בלי שינויים.

אנחנו בעצם עכשיו מגישים את ההמשך של הדיון של צו הארנונה ההוא, שבעצם כבר אושר

על ידי ועדת כספים והמועצה ואושר על ידי משרד הפנים, ויש דברים שמשרד הפנים לא

אישר אז, אז בעקבות התיקונים שמשרד הפנים הציע אז, אלה התיקונים שאנחנו מגישים

עכשיו לאישור ועדת כספים והמועצה כהפקת לקחים מהדיון שלנו ב-2019 בגין 2020 על

צו הארנונה. אישרנו את ההצמדה, זה לא קשור. זה בנפרד מצו הארנונה. גם עכשיו אנחנו

הולכים לאשר הצמדה של %,1.1 זאת ההמלצה המדינתית שלנו.

אנחנו נלך פה עם המצגת לאורך השינויים בצו, שהוא מעבר לשינויים בעקבות הדיון עם

משרד הפנים ועוד דיונים שנעשו בעירייה. אני אדבר קצר ואז אני אשמח לאסוף את

ההערות מיד אחרי הדיון. תודה.

כמו שאמרתי, צו הארנונה נחתם ברובו על ידי משרד הפנים. הוא לא נחתם על ידי משרד

האוצר בגלל ממשלת מעבר. ההערות של משרד הפנים הוטמעו בצו כדי שהסעיפים האלה

יתקבלו על ידו השנה, והצו המבוקש הוא צו של שנה שעברה בהתאמות המתבקשות.

קצת נתונים: עיריית בני ברק סיימה את 2019 בשיא גבייה של %92.7 לעומת 88.4 ב-

2018 . המשמעות היא שבעצם לעיריית בני ברק היה חסר פרמטר אחד כדי שתהיה מוגדרת

כרשות יציבה, ובעזרת השם, עוד מעט כשנגיש את הדו"חות של ,2019 עיריית בני ברק

תיהפך לראשונ ה בתולדותיה לרשות יציבה. המשמעות היא כלפי הדיון הזה, מלבד ברוך

השם קידוש השם וסיעתא דשמיא, המשמעות של זה שאחרי שנקבל את הרשות היציבה,

מועצת העיר יהיה לה את ה-say ואת האישור להחליט על הפחתות של ארנונה בלי אישור

של משרד הפנים. אני מדגיש, זה עדיין לא קורה, אבל מילאנו את כל הפרמטרים ואנחנו

מקווים שלקראת סוף השנה זה יקרה וזו תהיה בשורה לעיר ולעירייה ולכל הדברים,

שאנחנו נוכל בשנה הבאה כבר לעשות את זה.

אני אתחיל להיכנס פנימה לעומק. זה עיקרי הדברים של הצו, הגשנו את זה גם בשנה

שעברה. ושוב, אני מדגיש, ועדת הכספים ומועצת העיר אישרה את זה. פנטהאוז – אנחנו

מפחיתים את התעריף לפנטהאוזים להפחתת סיווג והשוואתו לתעריף דירה רגילה.

הפחתה מ-91 עד 93 שקלים למטר ל-55 עד ,66 תלוי באזורים, תלוי בגודל הדירה ובאזור.

זה סעיף אחד. שוב, היה דיון על זה, אישרנו את זה במועצת העיר שנה שעברה. והדיון

השני – מרפסת בדירת מגורים – הפחתת סיווג לתעריף המינימאלי המותר. אנחנו

מבקשים את זה ל-36 ₪ למטר. ועוד בשורה נוספת, ששטח המרפסת לא יצטרף לשטח

הדירה. כי לנו בצו, דירה מעל 150 מטר, זה צו אחר וזה סעיף אחר, מאד מייקר את הצו,

הסיווג, סליחה. והחשש שלנו שאם המרפסת תצטרף לדירה, הרבה דירות יעברו ל-151

מטר ויגדל, לכן אנחנו עושים את זה כסיווג נפרד שהוא שונה מגודל הדירה ולכן הוא לא

יצטרף.

עוד סעיף נוסף מהותי, שוב, דיברנו על זה, מכון כושר – אנחנו מורידים ל-169 ₪ למטר.

עורך הדין מעיר לי שיש פה טעות סופר, זה לא 169 שקלים, זה היה שנה שעברה, נפלה פה

טעות סופר, זה 171.5 במקום ,169 עוד 2 שקלים. וגם בשני אותו דבר.

הרב אברהם רובינשטיין: תסביר למה.

3

רו"ח אהרון אדלר: בגלל הגידול של ה-%.1.1 פשוט זו מצגת,

הרב אברהם רובינשטיין: אבל תסביר למה מפחיתים.

רו"ח אהרון אדלר: כן, אני אסביר, בוודאי. עד היום מכוני כושר מסווגים עסק,

והיות וזה ארנונה מאד יקרה אז נאלצנו לעשות כל מיני תרגילים כדי לסווג אותם עמותות

ושליש. ככה אנחנו הולכים לדרך המלך ונותנים להם את הארנונה שהיא ממילא, רוב

מכוני הכושר מקבלים אותם, פשוט מסדרים את הצו שיהיה יותר נכון ויותר אמיתי.

והסעיף השני זה מוקד טלפוני מעל 700 מטר – כידוע לכם, בטח בעידן הקורונה עכשיו,

האבטלה, עוד לפני הקורונה, ובטח עכשיו בקורונה שהאבטלה בציבור החרדי היא נוראית,

אבל שוב אני מדגיש, הגשנו את זה גם לפני הקורונה, אנחנו רוצים לעודד תעסוקה למגזר

החרדי ויש לנו די הרבה גופים שפנו אלינו שרוצים להקים פה באזור ה-BBC מוקדים

טלפוניים שיעסיקו מאות טלפניות, ולכן, כדי לעודד את זה, אנחנו מבקשים להוריד את

הצו. זה לא משפיע לנו מאד על הצו, כי אין לנו היום מוקדים כאלה גדולים פה. אולי יש

לנו מוקד אחד כזה, ולכן זה יביא לנו מוקדים חדשים וזה יגביר את התעסוקה בעיר וזה

מאד מאד חשוב. לכן צריך מוקד מעל 700 מטר, שהוא יהיה מספיק אטרקטיבי כדי שיביא

מספיק תעסוקה לעיר. גם פה הטעות סופר, זה לא 169 שקלים, זה 171.5 ₪.

עוד נקודה מאד חשובה, שגם עליה דיברנו, אבל קיבלנו הערה, פה זו הערה טכנית – חלוקה

בין אזור א' לאזור ב', רשמנו אותה בטוש עבה ומבקשים שנרשום את זה בטוש דק. אין

לזה שום משמעות אופרטיבית, אבל הטוש העבה קצת דרך על דירות ועשה חוסר בהירות

ואנחנו צריכים לעשות את זה מסודר.

הרב שמחה שטיצברג: לפני 60 שנה היו אזורים,

רו"ח אהרון אדלר: הרב שטיצברג, שניה, אמרתי גם לרבי נתן בצלאל, בוא נאסוף

הערות. רבי נתן בצלאל ביקש להעיר ואמרתי לו שברשותו אני מבקש לעשות את ההערות

האלה מסודר אחר כך. אז, ברשותך, אני מסיים עוד 2 דקות ואז ניקח את כל ההערות.

אולמות במבני חינוך או דת עד 600 מטר – אנחנו מבקשים תעריף, ביקשנו תעריף של

שליש מחיוב אולם רגיל, בגלל שזה שימוש מעורב של מוסד חינוכי ודת עם האולם. 84 ₪

למטר במקום 252 . עשינו הגדרה די דומה בשנה שעברה וביקשנו שלא יהיה רשום, רשמנו

– מופעלים על ידי מוסדות ללא כוונת רווח. משרד הפנים לא אהב את ההערה הזאת ולכן

קיבלנו עכשיו תיקון שאומר – בלי זהו המחזיק, וזה כנראה מקובל על משרד הפנים. אני

מדגיש, גם היום אנחנו מאד רוצים לעזור לאותם אולמות ואנחנו עושים כל מיני נוסחאות

של שימושים מעורבים כדי להגיע לשליש. היות ואנחנו רוצים שהצו ידבר בעד עצמו, זה

לא שינוי מ הותי לתושבים ולאולמות, אבל זה מסדר את זה כך שההנחה תינתן להם בדרך

המלך, בצו, בסיווג מיוחד.

דובר: מהמטר הראשון?

רו"ח אהרון אדלר: בוודאי. כן. אנחנו נמשיך הלאה.

מחסנים – סיווג המחסנים שיש לנו היום הוא מאד ישן, הוא מאד מקשה עלינו לתת את

הסיווג הזה רק ל מחסנים מאד מאד ספציפיים. כדי להרחיב את הגדרת המחסן אנחנו

צריכים לשנות את הסיווג. ובאמת, יש פה שני צדדים – יש פה מצד אחד, הצו שמוגדר פה,

שאני מקריא לכם אותו, הגדרה חדשה – נכס המשמש לאחסנת טובין, כשבנכס לא

מתקיימת מכירת טובין או תצוגה או שיווק או הפצה ואין בו קבלת לקוחות, שהכניסה

אליו נפרדת ולא מתוך נכס גובל המשמש לצורך עסקי. זה התיקון עכשיו. התיק הזה נועד

להרחיב את היכולת שלנו להכניס עוד עסקים לתוך המסגרת של מחסנים. בעצם להקל על

התושבים, אבל מנגד, היות ואנחנו צריכים לתת מקור תקציבי, אנחנו מבקשים להגדיל

את הצו של המחסנים מ-190 ₪ למטר ל-202 ₪ למטר, זה לא רשום פה במצגת לכן חשוב

4

להדגיש את זה. ומנגד, להרחיב את הצו כך שיותר מקומות בעיר ייכנסו תחת כנפי הצו

הזה ויותר נכסים, נוכל לעזור בעצם באופן גורף ליותר נכסים.

אלה הבקשות העיקריות. יש עוד דברים, ניסוחים קטנים, שוועדת הכספים והמועצה

אישרה את זה כבר בישיבה הקודמת. זה כל מיני נוסחים קטנים. אם יש לכם שאלות גם

על נוסחים קטנים – עו"ד צביקה קורן ובנימין שטיינהרט שעבדו קשה, מגיע להם המון

תודה רבה על זה. הם עבדו קשה על הצו הזה, אז הם פה לרשותנו לשאלות ספציפיות.

אנחנו נפתח את זה לשאלות. הרב בצלאל, רצית לשאול שאלה.

הרב עו"ד נתן בצלאל: יש לי כמה הערות פשוט מאד בעניין של הניסוח פה גם. בסעיף

ראשון, בהגדרות קודם כל, בשטח נכס למגורים, אנחנו כותבים פה גם – שטח למגורים

לרבות מרפסות. האם כל המרפסות עכשיו נחייב אותן בארנונה? כי פה אני רואה שכתוב

– לרבות מרפסות מכל סוג שהוא. עד עכשיו לא היה לנו חיוב על מרפסות.

רו"ח אהרון אדלר: היה גם היה. אנחנו לא מוסיפים שטחים שלא חויבו בעבר.

הרב עו"ד נתן בצלאל: כשאתה מגדיר את זה בהגדרה פה – לרבות מרפסות, אז כולל

מרפסת, מרפסת שמש או כל מרפסת אחרת, זה יחויב בארנונה. לא היה דבר כזה שחויבו

מרפסות. לא היה עד היום. אני יודע שגם במקומות אחרים, בערים אחרות לא מחייבים

על מרפסות, שהיא לא מקורה כמובן.

רו"ח אהרון אדלר: ההגדרה הזאת היא הגדרה שקיימת בצו הארנונה של בני ברק

כבר לפחות 30 שנה. לא היה בה שינוי. כמו שאתה אומר, היא כוללת מרפסות. על פי הצו

הזה, עיריית בני ברק מחויבת לחייב בארנונה מרפסות. ההקלה שהעירייה יצרה עכשיו,

מדברת על מרפסת פתוחה לא מקורה. זאת אומרת, זה יוצא החוצה, זה נכנס להגדרה של

ה-36 ₪ למטר מרובע, מופיע בסעיף 2 של הצו אם תהפוך את הדף. המרפסות ככלל

מחויבות בארנונה לא מהיום, 30 שנה.

הרב עו"ד נתן בצלאל: בסעיף ,2 איפה? מרפסת פתוחה ולא מקורה.

רו"ח אהרון אדלר: זה מוריד את הסעיף.

הרב עו"ד נתן בצלאל: או קיי. מצד שני, יש לנו עניין של הסככות, שבסככה, אתם

כותבים – סככות מכל סוג שהוא. זאת אומרת, אם בן אדם יש לו סככה עם יוטה, אז גם

יחייבו אותו בארנונה?

רו"ח אהרון אדלר: אבל זה לא מה ששינינו השנה. עוד פעם, זה אותם 30 שנה.

הרב עו"ד נתן בצלאל: לא, זה לא היה קודם. לא חייבנו בסככות כאלה, מכל סוג

שהוא.

עו"ד צבי קורן: הועבר על ידי מזכירות העירייה, הועברה לצורך הישיבה הזאת

טיוטה מצו הארנונה, שאמורה להיות מאושרת על ידי המועצה ל-.2021 כל מה שצבוע

באדום, אלו שינויים, או שנמחק, או שהוסף. מה שבצבע שחור, בכתיב שחור, זה הצו של

עיריית בני ברק מקדמא דנא. על זה לא היה דיון.

הרב עו"ד נתן בצלאל: או קיי. אז אני טוען, כמו שאמר מקודם חברי שמחה, היה א'

ו-ב' 30 שנה. אז מה שהיה 30 שנה, יכול להיות שאנחנו כמועצה פה, אני מציע את זה גם

לחברים, יכול להיות שגם הפעם הגיע הזמן אולי לשנות את הדברים. 30 שנה היה ככה,

5

זה לא אומר שעכשיו, ב-,31 לא נתקן את הדברים, את מה שעשינו ב-30 שנה. זה לא אומר

שבגלל זה נמשיך הלאה באותו מה שהיה לאורך 30 שנה. אפשר גם היום בשנת 31 לתקן

את הדברים אולי.

עו"ד צבי קורן: עשינו הרבה חשיבה ואכן הצענו תיקונים ויש דברים שגם אם

נבקש תיקונים, מדינת ישראל לא תסכים לנו.

הרב עו"ד נתן בצלאל: בסדר. אני רק מעלה את זה בפני החברים, חברי המועצה, וגם

כמובן אנשי המקצוע, ואיך אומרים, לתת את הדיון בעניין ולתת את הנושא ואת המחשבה.

אני לא מכריח או מאלץ, מחייב, אלא רק מעלה נושאים, מה שראיתי בעיני, שלדעתי צריך

אולי לתקן אותם.

עו"ד צבי קורן: תודה.

הרב עו"ד נתן בצלאל: יש בנושא גם של עסקים וחנויות, אני רואה שגם מחקו את

המילה חנויות, ופה מחייבים את כל העסקים. האם זה גם כולל משרדים? כי לא כתוב פה

בתיקון גם משרדים.

עו"ד צבי קורן: חנויות נמחק בגלל שבתוך הסעיף עצמו כתוב חנויות, אז לא

צריך פעמיים. כתוב – עסקים מכל סוג שהוא.

הרב עו"ד נתן בצלאל: עסקים מכל סוג שהוא, האם זה כולל? ברגע שאתה מפרט

בהמשך – לממכר ... אולמות, תצוגה, עסקים, אם זה מכל סוג שהוא, אז אל תפרט.

עו"ד צבי קורן: לא, זה כתוב לרבות. ה-לרבות הוא אף פעם לא מצמצם, יכול

להיות מעבר לאלה, אבל עסקים מכל סוג שהוא כולל גם משרדים. ולמשרדים יש לך תעריף

מיוחד בסעיף .3.1

הרב עו"ד נתן בצלאל: או קיי. נושא של המחסנים, ,1.10 יש עניין של המחסן. כתוב

שהנכס המשמש לאחסנת טובין, כפי שידוע, המחסן הוא לא תמיד, יש הרבה חנויות, כמו

דוגמת חנויות חד פעמי, חנויות נעליים, שיש להם מחסנים צמודים, והפתח שלהם, כמו

שאנחנו מכירים את הבעיה הזאת, שהפתח שלו הוא מתוך החנות או מבחוץ, או שיש גם

כאלה שיש להם מחסנים חיצוניים בכלל. ואיך אומרים, הוא לא רק מוציא סחורה ומכניס,

הוא לפעמים גם שם מוציא תעודת משלוח או תעודת קבלה. אז בגלל דבר כזה עלולים

לפסול לו, להגיד לו – תשמע, היתה פה מכירה, היתה פה קניה, אז פוסלים לו את הנושא

של מחסן ואומרים לו – זה לא מקום לזה, זה חנות ולא מחסן. האם צריך גם לחשוב

במחשבה הזאת? כי פה לפי מה שכתוב, או שיווק או הפצה בלבד.

עו"ד צבי קורן: לא, מה שכתוב זה לא כך. ההגדרה שהיתה לפני כן, צמצמה את

היכולת של עיריית בני ברק לתת או לסווג מחסנים למשהו שהוא דוגמת 'בונדד'. זאת

אומרת, כשאתה נוסע לחוץ לארץ, אתה משאיר שם את האוטו שלך, אתה חוזר מחוץ לארץ

– אתה לוקח את האוטו שלך. זו היתה הגדרת המחסן בעיריית בני ברק. זה הקשה על כל

העסקים בעיר. ל כן קבעו לא מהיום, קבעו את זה כבר מזמן, שיהיו קריטריונים מסוימים

שהם יגדירו מהו מחסן לצורך הגדרת מחסן. נכון שזה לא היה בצו, אבל היתה איזו שהיא

מדיניות שכך עבדו. מה שעושים כרגע, מנסים את המדיניות להכניס לתוך הסעיף. זאת

אומרת, על מנת שמישהו יסווג את הנכס שלו כמחסן, אם הוא נכנס לתוך המחסן מתוך

הנכס שלו, כמו אותה חנות נעליים שדיברת, היינו, שבפרונט יש חנות נעליים ומאחורה

יש את הנעליים, לא בגלל שהם לא צריכים להיות שם אלא הוא לא צריך להחזיק את כל

הסחורה, אם אתה בא לקנות נעל מספר 48 – אז הוא לא יחזיק 17 סוגים של 48 בחנות,

6

הוא מחזיק את זה מאחורה. לצרכנו, זה עסק, זה אותו דבר. אבל, אם לאותו מחסן תהיה

כניסה מבחוץ ולא מתוך החנות, הוא יסווג כמחסן לפי ההגדרה החדשה.

הרב עו"ד נתן בצלאל: כן, אבל לא תמיד אפשרי בכל חנות כזאת לעשות דלת מבחוץ

או מסביב.

עו"ד צבי קורן: לכן אמר הגזבר קודם, שהעלו את השיעור של הארנונה באותם

סכומים שהעלו בגלל זה שרוצים לאזן בין אלה שיישארו לאלה שיקבלו את ההטבה. נכון

שלא כולם יקבלו את ההטבה. אבל עד היום כולם סווגו כעסק. היו מעט

מאד נכסים בעיר שסווגו כמחסן. על פי ההגדרה החדשה, חלק לא מבוטל מהנכסים בעיר

יסווגו כמחסן.

הרב עו"ד נתן בצלאל: אבל יש מחסנים שהם באמת מחסן בלבד, ויש לו שם, הוא

מוציא תעודות משלוח.

רו"ח אהרון אדלר: זה מקסימום ההרחבה שיכולנו לתת. אין לנו שום סיכוי לאשר,

כי מה שאתה אומר בעצם – לאשר מחצית מהעסקים של בני ברק כמחסן.

הרב עו"ד נתן בצלאל: כי זה באמת משמש כמחסן. זו המציאות. אם אתה הולך בשטח

ורואה את המציאות, את העסק הזה, זה עסק של מחסנים. אחרת אנחנו נהרוס את

העסקים. כולם יברחו מפה ויחפשו מחסנים במושבים או בכל מיני מקומות אחרים.

רו"ח אהרון אדלר: סליחה, אני מתקן, אנחנו באנו להקל על התושבים. אתה רוצה

להקל עוד יותר.

הרב עו"ד נתן בצלאל: נכון, אני רוצה להקל, כי הוא רוצה את זה צמוד לעסק, קרוב

לעסק.

רו"ח אהרון אדלר: זאת זכותך, חובתך. אבל אנחנו צריכים לאזן בין צרכי

התושבים לצרכי העירייה. ואם נעשה כמו שאתה אומר, זה יעלה לנו 10 מיליון שקל ואז

משרד הפנים לא יאשר את זה, ואז 'תפסת מרובה לא תפסת'.

עו"ד צבי קורן: ועוד דבר, בשנה שעברה ניסינו ללכת בדרך קצת יותר מקלה,

משרד הפנים אמר שהוא שוקל את הדבר הזה, משרד האוצר לא אישר. לכן זה תוקן. בשנה

שעברה ההגדרה היתה אחרת. מה שאישרתם בשנה שעברה, ניסינו ללכת קצת יותר טוב,

משרד האוצר לא נתן.

הרב עו"ד נתן בצלאל: פה אנחנו כרגע מקשים עליהם יותר בעניין הזה. מה שרציתי

עוד דבר, יש פה בנושא של בתי מלון שזה כתוב רק על 5 כוכבים, מ-5 כוכבים ומעלה.

עו"ד צבי קורן: לא שינינו בצו כלום אבל.

הרב עו"ד נתן בצלאל: לא, בסדר, אני רק מעלה את הדבר שראיתי. בנושא של

ההנחות, יש פה הנחות של מקבלי גמלת נכות מממשלת גרמניה, הולנד, אוסטרליה וכו'

וכו'. אני הייתי חושב שגם צריך להעלות, להכניס גם הנחות לאלה שמקבלים מביטוח

לאומי כנגד, מה שנקרא, גזזת. אלה שנפגעו מגזזת.

7

הרב גדליהו בן שמעון: נתן, כספי הארנונה הספרדים לא נהנים. אל תבנה על זה.

הרב עו"ד נתן בצלאל: אני לא מסתכל ספרדי-אשכנזי. גזזת,

הרב גדליהו בן שמעון: אני כן מסתכל, כי לזה נשלחנו.

הרב עו"ד נתן בצלאל: בסדר. אז אני רוצה, אני חושב שצריך להעלות סעיף כזה,

להכניס נושא של נכ ות של אלה שמקבלים ביטוח לאומי בעבור הגזזת, שגם זה יהיה זכאי

להנחה כמו שכל הנכויות האחרות שמופיעות פה.

רו"ח אהרון אדלר: זה בסמכות שר הפנים. אנחנו נשמח אם תפנה לשר הפנים, אם

הוא יאשר את זה ברמת המדינה – זה יהיה מצוין.

הרב עו"ד נתן בצלאל: אם אתה רוצה שאני אישית, אני חושב שאני לא אישי פה

בעירייה, אני לא נציג יחיד, אבל אני חושב שבתור עירייה, לפני קודם כל שנאשר את זה,

אז אם ככה – נחכה, קודם כל נעלה את זה הלאה למעלה. או, שיהיה בכפוף כמובן.

הרב אברהם רובינשטיין: בכפוף לאישור שר הפנים.

הרב עו"ד נתן בצלאל: בסדר, אין בעיה, מקבל. אני מוכן לקבל את זה, אבל להעלות

את העניין הזה.

אני רואה שיש גם עוד דבר, באזרח ותיק, יש כאלה שמקבלים זכאות מזקנה, שארים,

תאונות עבודה, ומה קורה אם יש לו גם לא תאונת עבודה אלא תאונת דרכים? לא זכאי?

מה ההבדל בין תאונת עבודה לתאונת דרכים, אם הוא נפגע?

עו"ד צבי קורן: זה מה שכתוב בתקנות. הסעיף הזה הוא לא סעיף שאתה כתבת

אותו, זה לא סעיף שהעירייה כתבה, זה סעיף של התקנות.

הרב עו"ד נתן בצלאל: כן, אבל זה חוק עזר עירוני שהעירייה זכאית גם להוסיף או

לגרוע בהנחות.

רו"ח אהרון אדלר: זה תקנות ההסדרים למשק. זה לא קשור אלינו. אתה כאילו

בכנסת פה עכשיו. זה לא כנסת, זה מועצת העיר.

הרב עו"ד נתן בצלאל: טוב, יעקב, תעזור לנו.

עו"ד צבי קורן: תבקש מיעקב שיעזור לך.

הרב עו"ד נתן בצלאל: הנה, אני כבר העליתי את זה בפניו.

רו"ח אהרון אדלר: זה עושה לנו הרגשה טובה, אבל זה לא המקום.

הרב עו"ד נתן בצלאל: עוד דבר, רק להבנה, הזכאים להנחה, כתוב פה – הורה עצמאי.

מה ההבדל בין עצמאי ליחיד? הפרשנות הזאת שכתבנו פתאום עצמאי במקום יחיד.

רו"ח אהרון אדלר: אתה שוב בכנסת.

8

הרב עו"ד נתן בצלאל: אז בזה סיימתי.

רו"ח אהרון אדלר: תודה. הרב שטיצברג.

הרב שמחה שטיצברג: אני רציתי להציע, אולי צריך במועצת העיר, החלוקה הזאת א',

ב' ו-ג', זה עריכה מלפני 60 שנה. אזורים שלמים שהיו אזורי וילות, היום בונים שם בתים

של 6 קומות ו-7 קומות וזה מזמן לא אזור וילות. אני לא יודע אם היום יש, פעם היה מי

שעשה, בנה בניין עם חימום תת קרקעי, הסקה תת קרקעית, אז הוא שילם יותר מיסים.

צריך להקים ועדה שתחלק את העיר מחדש לגושים ולא שתהיה כמו שפעם. ואני מציע את

זה, יכול להיות, ראש העיר, שצריך להציע את זה בישיבת המועצה אחרי זה, כשיעלה צו

הארנונה. מה, עשו את זה? חילקו? הציעו, יכול להיות.

הרב אברהם רובינשטיין: שמחה, אני חושב שאנחנו הרבה שנים, כל שנה מקימים ועדה.

הרב שמחה שטיצברג: נו, מי הוועדה? שיקימו ועדה מחברי מועצה. אני מציע שיקימו

ועדה פה מחברי המועצה. ראש העיר, אני מציע שעד סוף השנה תוקם ועדה מחברי מועצה.

הרב אברהם רובינשטיין: מקבל את ההצעה.

הרב שמחה שטיצברג: יופי. עכשיו עוד משהו, בעניין האולמות, אני רוצה להגיד,

השאלה למי אנחנו רוצים לעזור – לבעלי האולמות או לאזרחים. 600 מטר ... שיתנו את

ההנחה הזאת לאנשים, תושבי העיר המסכנים שעושים שם חתונות ולא שהכסף הזה יילך

לבעלי, אני לא יודע איך אפשר לעשות את זה, אבל צריך לעשות את זה בצורה כזאת.

תודה.

הרב פרץ אברמוביץ: ראש העיר, בנושא של האולמות במבני חינוך, דיברו על זה כבר

גם שנה שעברה. יש הרבה ישיבות ובתי כנסת שיש להם אולם קידושין או חדר אוכל

שנותנים את זה לפעמים בערבים לשמחות. עד היום נתנו להם פטור, אנחנו עכשיו הולכים

לחייב אותם ארנונה. היתה הנחה, גם רוצים לתת הנחה. אבל ההצעה שהתקבלה שנה

שעברה היתה שאולמות מעל 250 או 300 מטר יחויבו. אולם עד 250 או 300 מטר במבנה

חינוך לא ייחשב אולם.

רו"ח אהרון אדלר: ל א קיבלו פטור עד עכשיו. אני יושב פה עם בנימין, לא קיבלו

פטור.

הרב שלמה קוסטליץ: נכון, נכון, לא קיבלו פטור, היה איזה הסדר של הנחה.

רו"ח אהרון אדלר: אבל אנחנו עכשיו רוצים לתקן אותה. בהנחה היה מדובר שליש

ואנחנו מגיעים לשליש מהכיוון החוקי יותר, המסודר יותר. אם לא קראו לזה אולם, מה

שונה הצו הזה מהצו הקודם? מה זה משנה? אם זה לא אולם אז מה הדיון פה?אני קורא

לזה? איפה קראתי לזה אולם? זה לא קשור לצו הזה.

הרב שלמה קוסטליץ: אריק, אנחנו רוצים להסדיר את זה, וכרגע כשאנחנו מסדירים

את זה, צריך לדעת מה התוכן של אולם בתלמוד תורה. אולם בתלמוד תורה משמש כחדר

אוכל לילדים, אתה יודע את זה טוב מאד. יש גם תוספת בערב שנותנים שם אירוע. זה

עלה כבר בישיבות סגורות, שאם אולם כזה שמשמש גם למבנה החינוך, הוא משמש לילדים

לצורך ארוחת צהריים, ובערב הוא משמש, אין שם מטבח בישול, וגם לפעמים הם משרתים

רק את בני הקהילה, שם צריך לתת להם הסדר שהיה הסדר בעבר ואולי גם להגדיל את

ההסדר, לתת להם הנחה יותר. אבל יש הבדל ברור בין אולם לחדר אוכל של תלמוד תורה.

9

רו"ח אהרון אדלר: איפה זה בצו? זה לא דיון של צו הארנונה.

הרב שלמה קוסטליץ: זה היה בעבר, אריק.

רו"ח אהרון אדלר: זה לא דיון של צו הארנונה.

הרב עו"ד נתן בצלאל: אריק, זה שוב לכנסת?

רו"ח אהרון אדלר: זה לא לכנסת, זה למקום אחר לגמרי. זה לא קשור לצו. זה

כאילו שאתה אומר – אם אין שם,

הרב עו"ד נתן בצלאל: זה צריך לעלות ב-בג"צ.

רו"ח אהרון אדלר: לא, תבין, אני אומר דבר אחד,

הרב אברהם רובינשטיין: לא על זה אנחנו מצביעים. אתה רוצה להגיע להסדר – תפגוש

אותו.

רו"ח אהרון אדלר: אנחנו אומרים שיש פה שימוש מעורב, שאולם בשימוש מעורב

משלם שליש, משלם 80 שקל. אתה אומר לי – תקשיב, אם האולם משמש רק את הקהילה,

זה לא שימוש מעורב בכלל, זה רק בית ספר. למה? כי 90-10 זה לא מעורב. מה זה קשור

לצו? אי אפשר לכתוב דברים כאלה בצו, הצו לא סובל דברים כאלה. אתה רוצה לדבר

איתי אחרי זה? תקבע פגישה אצל ראש העיר, נדבר.

הרב שלמה קוסטליץ: אין בעיה, בסדר, או קיי. עוד דבר אחד, הנושא של מרפסות,

בסדר, אישרו אותן. אבל יש מרפסות של סוכה, שזה קיים על רלסים, זה לא מאושר, לא

תקני. אני חושב שיש מרפסות ומחייבים היום לשלם ארנונה, כשמגיע הסוקר מכניסים

את מרפסות הסוכה, אני חושב שכאלה מרפסות, שעוד פעם, הן לא תקניות מבחינת תכנון

ובנייה, אבל בכל אופן, היא מרפסת על ברזלים, היא לא מרפסת תקנית, היא לא דבר

שמשמש גם בדרך כלל רוב השנה, צריך לקבל יחס אחר. ככה אני מציע.

רו"ח אהרון אדלר: אומר בנימין פה, שוב, זה לא קשור לצו, שאם זה לא משמש כל

השנה, זה לא קשור לצו כי זה לא מרפסת.

הרב עו"ד נתן בצלאל: דבר קטן, נושא של התשלומים – בנושא התשלומים כתוב שאי

פירעון שני תשלומים יבקשו ממנו את כל התשלומים לכל השנה. אני חושב שאולי את זה

צריך לעשות על 2019 או על שנים קודמות, אבל על אותה שנה, שייתן לו את הצ'אנס עד

סוף השנה לשלם את הכול.

הרב אברהם רובינשטיין: בסדר. הרב גדליהו בן שמעון.

הרב גדליהו בן שמעון: ערב טוב. גזבר העירייה, אני מאד הייתי שמח אם היית מקשיב

לי. אני קודם כל רוצה לברך את ראש העיר, אני יודע שהוא עושה מאמצים כבירים

להפחית את הארנונה ואני יודע כיו"ר ועדה כמה זה חשוב לו, ויש דברים שזה לא

בשליטתו, נו שא של העלאה אוטומאטית וכדומה, ומנסים מן הגורן ומן היקב. לכן אני

חושב שאם היה באפשרות שלו למצוא מקור תקציבי אחר, אני חושב שראש העיר היה

הראשון שמפחית את תשלומי הארנונה. עד כאן בנושא של ראש העיר. אבל אני רוצה

לעבור לנושא אחר.

10

כספי הארנונה נועדים לתת שירות לתושב. לי מפריע כתושב ספרדי שכספי הארנונה,

תקציבי הדת, עירובין, רבנות, הרבנים הספרדים לא נהנים מזה כמאומה. ועכשיו בפרט

שמגדילים את הארנונה, קשה לי מאד עם זה ועם ציבור שולחי, שיודעים שכל הרבנים

מלבד 10 רבנים מלפני 30 שנה, לא נהנים מהארנונה עבור עבודתם בשירותי הדת. הדבר

הזה צריך תיקון. לכן היום, כשמאשרים בוועדת הכספים העלאה של נושא ארנונה

והארנונה הזאת, אומרים לנו בצורה מפורשת – נושא תורני ספרדי לא ייהנה, אדוני

הגזבר, נושא תורני ספרדי לא ייהנה מהארנונה, זאת אומרת, שהארנונה שאני משלם,

ואני משלם הרבה כסף ארנונה, לא ייהנה בנושא דת "יידיש קייט" ספרדי בכלל לא. זה

ייהנה לרבנים אחרים, זה ייהנה לרבני מקוואות, לרבני תאגידי מים, לרבנים חסידיים,

לרבנים ליטאיים. רבנים ספרדים לא נהנים מזה בכלל. הדבר זה כואב לי, צריך להפסיק

עם זה. מה שהיה לפני 30 שנה לא מתאים להיום. הרבה דברים שינו והשתנו. אני חושב

שניתן לפתור את זה. קשה לי עם הדבר הזה. ציבור שולחי והרבנים עצמם לא רוצים לא

מועצות דתיות ולא מקור חוץ ולא מיקור חוץ ולא לקחת תקציבים אחרים. הם רוצים

לדעת שהארנונה שמשלמים כולם, הם נהנים מזה בדיוק כמו הרבנים האחרים.

לכן, בנושא של ההעלאה היום ובנושא שמאשרים תקציב ארנונה, שאני יודע במודע

ובמכוון ובחוסר תום לב שזה לא הולך עבור תקציבי דת לציבור הספרדי, קשה לי עם

הדבר הזה. אתה יכול לתת לי בבקשה הסבר?

רו"ח אהרון אדלר: ראש העיר, אתה רוצה להתייחס?

הרב אברהם רובינשטיין: אני לא חושב, אנחנו לא דנים פה מה עושים עם הכסף, אנחנו

דנים על צו הארנונה, לכן זה לא רלוונטי, אני לא רוצה להתייחס.

מר יעקב וידר: אני גם רוצה לדבר. תראו, אני פונה דווקא לנציגי הציבור,

פחות לפקידות. יש מצב קטסטרופאלי בעיר. יש פה עשרות אלפי מובטלים, יש פה עלייה

במאות אחוז ים. בשביל למצוא יועצי תקשורת בלי מכרז, מצאתם את כל הדרכים. בשביל

להעלות את השכר שלכם, של ראש העיר ושל הסגנים – ידעתם לעשות את זה באמצע

הקורונה. אני לא מדבר על הורדה של הארנונה, להקפיא את הארנונה – לא מצאתם

דרכים. משרד הפנים אשם, מצאתם אלף האשמות, מדובר בבושה וחרפה ואני מצטער

שאני היחידי שאומר את זה. אף אחד פה לא אומר את זה. מדובר בבושה וחרפה. הערים

השכנות הקפיאו ואפילו הורידו, ודווקא בבני ברק, שהמצב פה הגרוע ביותר מבין כל

הערים, יש העלאה בארנונה. מדובר בבושה וחרפה, ואני קורא לחבריי, חברי מועצת העיר,

להצביע נגד הביזיון הזה. תצביעו נגד, תהיו אמיצים, תצביעו בעד התושבים, לפחות

הפעם, באמת, לפחות הפעם.

הרב אברהם רובינשטיין: טוב, מי בעד צו הארנונה? מי נגד? מי נמנע? יש פה רוב, 2

מתנגדים ו-3 נמנעים. עבר ברוב קולות צו הארנונה.

החלטה: הוחלט, ברוב קולות, להמליץ למועצת העיר לאשר את צו הארנונה ,2021 להוציא

את מר יעקב וידר שהתנגד.

11

צו הטלת הארנונה הכללית

לבני ברק

לשנת 2021

הכולל את השינויים שיתוקפו,

ככל שיתוקפו, לאחר אישור שרי הפנים והאוצר

הערה: הנוסח המוסף ו/או הנגרע המתייחס לצו הארנונה לשנת ,2021 בהשוואה לצו הטלת הארנונה לשנת 2020

שבתוקף, הינו בצבע אדום

ורסיה מוצעת

12

עיריית בני-ברק

היטל ארנונה כללית

לשנת הכספים 2021

תוכןהעניינים:

.1 כללי - הגדרות

.2 ארנונה למגורים

.3 ארנונה שלא מגורים

.4 הנחות

.5 הסדרי תשלומים

תמוז ה'תש"ף

יוני 2020

13

היטלארנונהכלליתלשנתהכספים2021

בתוקף סמכותה ע"פ חוק הסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב) התשנ"ג – 1992 וחוק

הסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנת הכספים ,)2006 התשס"ו

- ,2006 החליטה מועצת עירית בני-ברק בישיבתה מספר __ מיום ח' תמוז תש"ף – 30 יוני ,2020 להטיל ארנונה

כללית בתחום שיפוטה שתשולם ע"י המחזיקים בהתאם לשיעורים ולמועדי התשלום המפורטים להלן:

.1 הגדרות :

1.1 "נכס" בניין או קרקע בתחום העירייה, המוחזק ע"י אדם ומיועד

או משמש למטרה מהמטרות המפורטות בצו זה, כאשר

סיווגו של נכס מכל סוג שהוא לענין התעריף יקבע לפי עיקר

שימושו של המחזיק בנכס בבחינת ילך הטפל אחר העיקר.

1.2 "בנין" מבנה או חלק ממנו, העשוי מכל חומר שהוא, לרבות %10

משטח הקרקע התחום בקוי הבנין כחצר או כגינה או לכל

צורך אחר של אותו בניין אך לא יותר מ-50 מ"ר.

1.3 "מטר רבוע" (מ"ר) (מ"ר) פירושו (מ"ר) פירושו כל מטר רבוע או חלק ממנו.

1.4 "שטח נכס שלא כל שטח הרצפה במטרים רבועים, בכל קומות הבניין, כולל

למגורים" שטח קירות חוץ ופנים וכן כל שטח מקורה או שאיננו

מקורה, הצמוד לנכס או שאיננו צמוד לו אולם משמש את

המחזיק בנכס, לרבות, מרפסות מכל סוג שהוא, מחסנים,

ארכיונים, מרתפים, מקלטים, חדרי אוכל ומטבחים, חדרי

שרות, גלריות, חניונים לרכב, סככות וכו' וכיו"ב.

1.5 "שטח נכס כל שטח הרצפה במטרים רבועים, בכל קומות הבנין, לא

למגורים" כולל שטח קירות חוץ ופנים אך כולל כל שטח מקורה או

שאיננו מקורה, הצמוד לנכס או שאיננו צמוד לו אולם

משמש את המחזיק בנכס, לרבות מרפסות מכל סוג שהוא,

מחסנים, מרתפים, מקלטים, חדרי אוכל, מטבחים, חדרי

שרות, גלריות, חניונים לרכב, סככות וכו' וכיו"ב

1.6 "קומה" חלל בכל צורה גיאומטרית, שבין ריצפת החלל ובין התקרה

שמעליו, לרבות חלל כאמור שמתחת לפני הקרקע ושעל

הגג.

1.7 "גלריה" (יציע) יציע) מפלס המצוי בתוך חלל הקומה ומחלק פיזית בין

ריצפת הקומה לתקרתה בין בכל שטח הקומה ובין בחלקה

כאשר המרחק מתחתית ממרצפת הגלריה עד תחתית

התקרה עולה על 180 ס"מ (כולל עובי הרצפה).

1.8 "סככה" שטח קרקע מקורה בגג מכל סוג שהוא, ללא קירות או שיש

לו קיר אחד בלבד, יחויב ב - %60 מתעריף החיוב של הנכס

אליו צמודה הסככה על פי שימוש עיקרי בנכס, למעט

סככות בתחנות דלק שבהן התעריף יהא %100 מתעריף

הנכס אליו הן צמודות.

14

במקום שהסככה אינה צמודה לנכס אחר תחויב הסככה

ב-%60 מהתעריף, על פי השימוש שעושים בפועל בסככה.

1.9 "עסקים וחנויות" עסקים מכל סוג שהוא, לרבות; חנויות לכל שימוש שהוא,

אשר פונות לחזית הרחוב או לפסז', חנויות לממכר ולמתן

שירותים, אולמות תצוגה, עסקים מכל סוג שהוא

המתנהלים בדירות מגורים, עסקים ליבוא ויצוא, מחסני

מכר ומחסני שיווק, למעט העסקים המפורטים בצו זה.

1.10 "מחסן" נכס המשמש לאחסנת טובין כשבנכס לא מתקיימת מכירת

טובין שלא למטרות מכירה ו/או תצוגה והמהווה את עיקר

שימושו של המחזיק בנכס ו/או שווק ו/או הפצה, ואין בו

קבלת לקוחות כשהכניסה אליו נפרדת ולא מתוך נכס גובל

המשמש לצורך עסקי.

1.11 "תחנת דלק" לרבות מבנים, סככות וכל שטח מקורה.

1.12 "מוסכים" מוסכים ותחנות שרות לרכב, לרבות כל בית מלאכה ו/או

מכון שעיסוקו בתיקון ו/או שיפוץ ו/או טיפול מכל סוג

שהוא ברכב או בכל חלק ממנו, בכלי שייט, וכלי תעופה

לכל סוגיו.

1.13 "אדמה חקלאית" כל קרקע לא מקורה המיועדת לחקלאות ואשר משתמשים

בה לצורכי חקלאות בלבד.

1.14 "קרקע תפוסה" קרקע שאינה מקורה, שאינה אדמה חקלאית, ושאינה חצר

ואשר מחזיקים או משתמשים בה לכל מטרה.

1.15 "ממגורות" לרבות סילוסים ומיכלי אחסון חומרים מכל סוג שהוא

1.16 "אזור" חלוקת העיר לאזורים הן למגורים והן שלא למגורים הנה

לפי המפה המוצגת בבנין העירייה, כאשר קווי התיחום בין

האיזורים עוברים במרכז הכביש ו/או הרחוב החוצץ

בינהם, וכאשר מדובר בקו הגבול בין בני ברק לעיר שכנה,

ישמש קו הגבול העירוני כקו תיחום.

1.17 "משרדים בנין או חלק ממנו המשמש משרד, המוחזק על ידי מחזיק

מיוחדים" אחד, אשר השטח הכולל המוחזק על-ידו לאותו שימוש

במבנה אחד עולה על 10,000 מ"ר.

1.18 "בנק" נכס המשמש בנק כהגדרת מוסד בנקאי לסעיף 1 לחוק

בנק ישראל תשי"ד – 1954 ו/או "תאגיד אחזקה בנקאית"

כהגדרתו בחוק הבנקאות (רישוי) תשמ"א – 1981 ו/או

תאגיד בשליטתו או מטעמו של הבנק, ומוחזק על ידם

בלבד ומעניקים בו שירותי בנק ישירים ללקוחות

1.19 "הנהלת בנק" נכס במבנה אחד ששטחו לא יפחת מ- 5000 מ"ר, המשמש

הנהלה של בנק ו/או תאגיד אחזקה בנקאית ו/או תאגיד

בשליטתו של הבנק, כהגדרתו בחוק הבנקאות (רישוי)

תשמ"א – 1981 ומוחזר על ידם בלבד ולצרכי ניהול הבנק,

כשבהגדרת נכס זה כלולים שטחי עזר מכל סוג שהוא ולכל

שימוש שהוא, למעט שטחו של סניף בנק כהגדרתו בסעיף

1.18 לעיל , ככל שקיים כזה בשטח הנכס, שלא יכלל בשטח

הנכס.

15

1.20 "הנהלת חברת נכס במבנה אחד ששטחו לא יפחת מ- 5000 מ"ר, המשמש

ביטוח" הנהלה של חברת ביטוח שמוגדרת כ"מבטח" כמשמעותו

בחוק הפיקוח על עסקי ביטוח תשמ"א – 1981 והמחזיקה

ברשיון מבטח, למעט נכס המוחזק ע"י סוכן או סוכן

ביטוח, כמשמעותם בחוק הנ"ל.

1.21 "בית תוכנה" נכס שעיקר הפעילות המתבצעת בו הינה ייצור או פיתוח

תוכנה המיועדת למכירה לציבור הרחב כתוכנת מדף

ושאינה מיועדת לשימושו של מייצר ומפתח התוכנה

המחזיק בנכס ועושה שימוש בתוכנה לשם מתן שרות

ללקוחות.

1.22 "מרכז קניות" בנין שפועלים בו חנויות מכר המתוחזק ו/או מנוהל ע"י

(קניון) חברת ניהול, שיש בו לפחות כניסה משותפת אחת שניתן

לנעלה למניעת כניסה לבנין.

1.23 "שטח ציבורי שטחי מעבר בין החנויות במרכז הקניות המשמשים

במרכז קניות" להולכי רגל, חדרי מדרגות, חדרי שירות מכל סוג שהוא

וכיו"ב.

1.24 "שטח נלווה שטח הגובל במסעדה ו/או בבית קפה ו/או עסק דומה ו/או

למסעדה ו/או ליד כל אלה, בין מקורה ובין שאינו מקורה, שהמחזיק

לבית קפה" בשטח זה עושה בו שימוש לצרכיו בדרך של העמדת

שולחנות ו/או כסאות ו/או כל רהוט שהוא לכל פרק זמן

שהוא.

1.25 "אולמות במבני חינוך אולמות לכינוסים ו/או לאירועים ו/או לשמחות המצויים

או דת" בתוך בתי כנסת ו/או מוסדות חינוך.

1.26 "מכון כושר" מכון ו/או אולם בו מתאמנים במכשירים המפעילים את

השרירים בתנאים של מאמץ גופני המופעל לצרכים

עסקיים.

1.27 "מוקד טלפוני" נכס ששטחו מעל 700 מ"ר המשמש כמוקד שירות טלפוני

באמצעות מוקדנים, שהשירות ניתן בו ע"י המחזיק בנכס

במיקור חוץ לגורם שאינו המחזיק בנכס או מפעילו.

16

.2ארנונהלמגורים*

2.1שיעוריהארנונהלמגורים

הארנונה הכללית בעד נכסים נקבעת בהתחשב עם האזור וסוג הבנין. סך שקלים חדשים

לכל מ"ר כאמור להלן :

הגדרת סוג בנין בנין אזור קוד צו חוקי לשנת 2021*

העלאה הנדרשת בשיעור 1.10 %

1ד.ירה גג (פנטהאוז) או דירה בבית צמוד 1 א 115 93.47

קרקע או בית צמוד קרקע ששטחה מ-

91 מ"ר ומעלה

דירת גג (פנטהאוז) או דירה בבית צמוד 1 ב 125 93.47

קרקע או בית צמוד קרקע ששטחה מ-

91 מ"ר ומעלה

2ד.ירה בבית משותף שאינה דירת גג 1 א 111 93.47

ששטחה מ-151 מ"ר ומעלה

דירה בבית משותף שאינה דירת גג 1 ב 121 91.04

ששטחה מ--151מ"ר ומעלה

3ד.ירת גג (פנטהאוז) או דירה בבית צמוד 2 א 116 67.60

קרקע או בית צמוד קרקע מ-51 עד 90

מ"ר.

דירת גג (פנטהאוז) או דירה בבית צמוד 2 ב 126 61.72

קרקע או בית צמוד קרקע מ-51 עד 90

מ"ר.

4ד.ירה בבית משותף שאינה דירת גג 2 א 112 66.43

ששטחה מ-51 מ"ר עד 151 מ"ר.

דירה בבית משותף שאינה דירת גג 2 ב 122 61.72

ששטחה מ-51 מ"ר עד 151 מ"ר.

5ד.ירה ששטחה עד 51 מ"ר 3 א 113 60.67

דירה ששטחה עד 51 מ"ר 3 ב 123 55.00

מרפסת פתוחה ולא מקורה בדירת א,ב 36.08

מגורים

6ב.ית אבות 3 א 139 92.53

בית אבות 3 ב 129 90.13

7א. חרים א 114 125.01

אחרים ב 124 125.01

*תעריפי הארנונה הועלו בשנת 2021 בהשוואה לתעריפי הארנונה בשנת 2020 ב-%.1.10

17

.3הארנונהלאלמגורים*

סיווג ראשי סיווג משני קוד

תעריף בקשה לשינויים ל

החוקי ל 2021

2021 העלאה

הנדרשת בשיעור

1.10 %

3.1 משרדים, תחנות דלק 310 311.97

שירותים, ומסחר עסקים אזור א' 311 326.74

עסקים אזור ב' 312 305.90

משרדים 314 329.37

משרדים מעל 10,000 מ"ר 315 232.43

משרדים מעל 15,000 מ"ר 316 185.97

משרדים מעל 20,000 מ"ר 317 170.44

שטח ציבורי במרכז קניות אזור א' 320 81.58

שטח ציבורי במרכז קניות אזור ב' 321 76.47

מוסכים 323 221.34

שטח נלווה (ס'1.24 לצו) אזור א' 324 231.01

שטח נלווה (ס'1.24 לצו) אזור ב' 325 216.26

מחסנים 326 190.73 202.79

בתי ספר, וגני ילדים 335 305.64

מרפאות ובתי חולים 338 305.64

אחרים 341 329.37

בריכות שחיה אזור א' 346 231.01

בריכות שחיה אזור ב' 347 216.20

אולמות עד 200 מ"ר 350 167.83 84.00

אולמות במבני חינוך או דת עד 600

מ"ר

אולמות מ 200 מ"ר 351 252.00

מכון כושר 348 171.50

3.2 בנקים וחברות ביטוח סניפי בנקים וחברות ביטוח 330 1442.40

הנהלות בנקים וחברות ביטוח 332 494.72

3.3 תעשיה 422 171.50

בתי תוכנה 423 171.50

מוקד טלפוני 424 171.50

3.4 בתי מלון חמשה כוכבים 327 151.55

אחרים 337 78.79

3.5 מלאכה מוסכים 323 221.34

אחרים 380 171.50

3.6 אדמה חקלאית (לדונם) 634 27.96

3.7 קרקע תפוסה קרקע המשמשת תח' דלק 709 148.66

קרקע לשימושים אחרים 733 18.89

3.8 חניונים חניונים מקורים בתשלום 750 69.80

חניונים מקורים לא בתשלום 751 29.12

חניונים שאינם מקורים 752 18.89

3.9 נכסים אחרים מרכזיות לטלפון וחשמל 510 320.68

תחנות טרנספורמציה 511 168.82

ממגורות 235.10

סוג 1 בגובה מעל 25 מ' 520

סוג ,2 בגובה עד 25 מ' 521 213.83

סוג ,3 בגובה עד 20 מ' 522 194.40

סוג ,4 בגובה עד 15 מ' 523 176.96

סוג ,5 בגובה עד 10 מ' 524 160.67

סוג ,6 בגובה עד 5 מ' 525 146.05

אחרים 590 320.68

18

.4הנחות:

4.1 כל ההנחות בפרק זה הנן בכפוף להגדרות ולהוראות בתקנות הסדרים במשק המדינה (הנחות

מארנונה) התשנ"ג .1993

4.2 מחזיקים בנכס למגורים יזוכו בהנחות כמפורט להלן ובלבד שהזכאי מתגורר בדירה ותקופת

השכירות אינה פחותה משנה.

4.3 במקרים בהם מקור הגבלת השטח הינו בצו הארנונה ולא בחוק, תהא ועדת ההנחות מוסמכת לדון

ולאשר הנחה לשטח העולה על ההגבלה הנקובה בצו לאחר שניתנה המלצה בכתב של הגזבר והיועץ

המשפטי.

4.4 רשימת הזכאים, שיעורי ההנחות ומבחני משנה לזכאות:

סעיף/ שעור

הזכאים להנחה הגבלה לשטח מבחני משנה

תקנה ההנחה

.1 אזרח ותיק (ע"פ חוק האזרחים הותיקים) (9ב) %30.00 ל-100 מ'ר הכנסה הממוצעת

במשק *

.2 אזרח ותיק המקבל אחת מהקצבאות ()1(2א) %25.00 ל-100 מ'ר

הבאות: זיקנה , שארים, תלויים, נכות

בשל פגיעה בעבודה

.3 אזרח ותיק המקבל אחת מהקצבאות ()1(2ב) 100.00 ל-100 מ'ר

האמורות בסע' 2 לעיל ותוס' הבטחת %

הכנסה

.4 מקבלי קצבת זיקנה לנכה 251 לחוק %100 ל-100 מ"ר

בט"ל

.5 נכה בדרגת אי כושר %75 המקבל קצבה ()2(2א) %80.00

מלאה

.6 נכה בדרגת אי כושר %75 המקבל קצבת ()2(2ב) %80.00

זיקנה

.7 נכה בדרגת %90 (נכות רפואית) )3(2 %40.00 בתנאי שאין

בבעלותו נכס נוסף

.8 מקבלי גימלה כאסיר ציון או בן-משפחה של ()4(2א) %66.66 ל-70 מ'ר למשפ' עד 4 נפש'

הרוג מלכות

מקבלי גימלה כאסיר ציון או בן-משפחה של ()4(2א) %66.66 ל-90 מ'ר למשפ' מעל 4 נפש'

הרוג מלכות

.9 מקבלי גמלת נכות לפי חוק נכי רדיפות ()4(2ב) %66.66 ל-70 מ'ר למשפ' עד 4 נפש'

הנאצים

מקבלי גמלת נכות לפי חוק נכי רדיפות ()4(2ב) %66.66 ל-90 מ'ר למשפ' מעל 4 נפש'

הנאצים

.10 מקבלי גמלת נכות ממשלת גרמניה ()4(2ג) %66.66 ל-70 מ'ר למשפ' עד 4 נפש'

מקבלי גמלת נכות ממשלת גרמניה ()4(2ג) %66.66 ל-90 מ'ר למשפ' מעל 4 נפש'

.11 מקבלי גמלת נכות ממשלת הולנד ()4(2ד) %66.66 ל-70 מ'ר למשפ' עד 4 נפש'

מקבלי גמלת נכות ממשלת הולנד ()4(2ד) %66.66 ל-90 מ'ר למשפ' מעל 4 נפש'

.12 מקבלי גמלת נכות ממשלת אוסטריה ()4(2ה) %66.66 ל-70 מ'ר למשפ' עד 4 נפש'

מקבלי גמלת נכות ממשלת אוסטריה ()4(2ה) %66.66 ל-90 מ'ר למשפ' מעל 4 נפש'

.13 מקבלי גמלת נכות ממשלת בלגיה ()4(2ו) %66.66 ל-70 מ'ר למשפ' עד 4 נפש'

מקבלי גמלת נכות ממשלת בלגיה ()4(2ו) %66.66 ל-90 מ'ר למשפ' מעל 4 נפש'

.14 בעל תעודת עיוור )5(2 %90.00

.15 עולה חדש )6(2 %90.00 ל-100 מ'ר ולמשך 12 חודשים

.16 עולה התלוי בעזרת הזולת הזכאי לגמלה 6(2א) %80.00 ע"פ תעודת זכאות

מיוחדת מבט"ל

19

סעיף/ שעור

הזכאים להנחה הגבלה לשטח מבחני משנה

תקנה ההנחה

.17 איש צד"ל (2א)(6א) %90 ל-100 מ"ר למשך 12 חוד' מתוך

36 חודשים מיום

שהגיע לישראל

.18 מקבלי תשלום מזונות מהמוסד לביטוח תיקון לתק' %70.00

לאומי, שהחלו לקבלה ביום 1.1.2003 הסדרים

ומאז לא חלה הפסקה בת 6 חודשים 23.12.03

רצופים לפחות בזכאותם.

.19 מקבלי גימלת סעוד ()7(2ג) %70.00

.20 מקבלי הבטחת הכנסה מהמוסד לביטוח תיקון לתק' %70.00

לאומי, שהחלו לקבלה ביום 1.1.2003 הסדרים

ומאז לא חלה הפסקה בת 6 חודשים 23.12.03

רצופים לפחות בזכאותם.

.21 בעלי הכנסה נמוכה עד שש חמש נפשות )8(2 בהתאם ל-100 מ"ר *

לטבלה

בעלי הכנסה נמוכה מעל שש חמש נפשות )8(2 בהתאם *

לטבלה

.22 חסידי אומות העולם או בן זוגו )9(2 %66.66

.23 הורה עצמאי )10(2 %20.00 ל-100 מ"ר

.24 ילד של המחזיק הזכאי לגמלה לילד נכה )11(2 %33.00 ל-100 מ'ר

.25 פדוי שבי הזכאי לתשלום לפי חוק פדויי (2א)()12 %20

שבי

.26 מבקש נזקק – על פי החלטת ועדת 7 עד %70 *

ההנחות

.27 חייל מילואים פעיל 3ו %5 בהצגת תעודת

משרת מילואים

.28 בנין חדש )1(12 100.00 עד שנים-עשר חודש

2 %

6

.29 בנין ריק (13א)()1 100.00 לששה חודשים

% הראשונים

.30 הנחות לעסקים (14ג) לפי שיקול דעת

הועדה – בכפוף

לתקנות

.31 חייל בשרות סדיר 14ה(()1א) 100.00 ל-70 מ'ר כל עוד הוא חייל +

% 4 חודשים

.32 חייל בשרות סדיר 14ה(()1א) 100.00 ל-90 מ'ר למשפ' מעל 4 נפש

% כל עוד הוא חייל +

4 חודשים

.33 הורה של חייל שפרנסתו עליו 14ה(()1ב) 100.00 ל-70 מ"ר

%

.34 הורה של חייל שפרנסתו עליו 14ה(()1ב) 100.00 ל-90 מ"ר למשפ' מעל 4 נפש'

%

.35 מתנדבת בשירות לאומי 14ה(()1ג) 100.00 ל-70 מ"ר

%

.36 מתנדבת בשירות לאומי 14ה(()1ג) 100.00 ל-90 מ"ר למשפ' מעל 4 נפש'

%

.37 מקבלי תגמולים לפי חוק הנכים 14ה(()2א) %66.66 ל-70 מ'ר למשפ' עד 4 נפש'

מקבלי תגמולים לפי חוק הנכים 14ה(()2א) %66.66 ל-90 מ'ר למשפ' מעל 4 נפש'

.38 מקבלי תגמולים לפי חוק מלחמה בנאצים 14ה(()2ב) %66.66 ל-70 מ'ר למשפ' עד 4 נפש'

מקבלי תגמולים לפי חוק מלחמה בנאצים 14ה(()2ב) %66.66 ל-90 מ'ר למשפ' מעל 4 נפש'

.39 מקבלי תגמולים לפי חוק המשטרה 14ה(()2ג) %66.66 ל-70 מ'ר למשפ' עד 4 נפש'

מקבלי תגמולים לפי חוק המשטרה 14ה(()2ג) %66.66 ל-90 מ'ר למשפ' מעל 4 נפש'

20

סעיף/ שעור

הזכאים להנחה הגבלה לשטח מבחני משנה

תקנה ההנחה

.40 מקבלי תגמולים לפי חוק משפחות חיילים 14ה(()2ד) %66.66 ל-70 מ'ר למשפ' עד 4 נפש'

שנספו

מקבלי תגמולים לפי חוק משפחות חיילים 14ה(()2ד) %66.66 ל-90 מ'ר למשפ' מעל 4 נפש'

שנספו

.41 מקבלי תמלוגים לפי חוק בתי הסוהר 14ה(()2ה) %66.66 ל-70 מ'ר למשפ' עד 4 נפש'

נכים ונספים

מקבלי תמלוגים לפי חוק בתי הסוהר 14ה(()2ה) %66.66 ל-90 מ'ר למשפ' מעל 4 נפש'

נכים ונספים

.42 מקבלי תגמולים לפי חוק נפגעי פעולות 14ה(()2ו) %66.66 ל-70 מ'ר למשפ' עד 4 נפש'

איבה

מקבלי תגמולים לפי חוק נפגעי פעולות 14ה(()2ו) %66.66 ל-90 מ'ר למשפ' מעל 4 נפש'

איבה

.43 משרתי שרות אזרחי

למשרת 40 שעות שבועיות בתקופה של 12 14 ה()1 (ה) 100.00 ל-70 מ"ר למשפ' עד 4 נפש'

חודשים % כל עוד הוא משרת

למשרת 40 שעות שבועיות בתקופה של 12 14 ה()1 (ה) 100.00 ל-90 מ"ר למשפ' מעל 4 נפש'

חודשים % כל עוד הוא משרת

למשרת בשרות אזרחי בטחוני 36 שעות 14 ה()1 (ה) 100.00 ל-70 מ"ר למשפ' מעל 4 נפש'

שבועיות במשך שנתיים % כל עוד הוא משרת

למשרת בשרות אזרחי בטחוני 36 שעות 14 ה()1 (ה) 100.00 ל-90 מ"ר למשפ' מעל 4 נפש'

שבועיות במשך שנתיים % כל עוד הוא משרת

למשרת 30 שעות שבועיות במשך שנתיים 14 ה (1א) %75.00 ל-70 מ"ר למשפ' עד 4 נפש'

למשרת 30 שעות שבועיות במשך שנתיים 14 ה (1א) %75.00 ל-90 מ"ר למשפ' מעל 4 נפש'

למשרת 20 שעות שבועיות במשך שנתיים 14 ה ()3 %50.00 ל-70 מ"ר למשפ' עד 4 נפש'

(מסלול מפוצל) כל עוד הוא משרת

למשרת 20 שעות שבועיות במשך שנתיים 14 ה (()3א) %50.00 ל-90 מ"ר למשפ' מעל 4 נפש'

(מסלול מפוצל) כל עוד הוא משרת

למשרת 20 שעות שבועיות במשך 3 שנים 14 ה (()3ג) %50.00 ל-70 מ"ר למשפ' מעל 4 נפש'

(שירות אזרחי חברתי) כל עוד הוא משרת

למשרת 20 שעות שבועיות במשך 3 שנים 14 ה (()3ג) %50.00 ל- 90 מ"ר למשפ' מעל 4 נפש'

(שירות אזרחי חברתי) כל עוד הוא משרת

* מותנה בהצגת אסמכתאות המעידות על הכנסה כולל אישור תקופות ביטוח ומעסיקים ואישור

תשלומים מהמוסד לביטוח לאומי, ובחתימת המבקש על הסכמה לאימות נתונים.

21

הסדריומועדיתשלוםהארנונהלשנת2021

5.1 המועד לתשלום ארנונה הכללית לשנת ,2021 הינו יום שישי י"ז טבת ה'תשפ"א

(1 ינואר .)2021

5.2 למרות האמור בסעיף 5.1 לעיל, מי שישלם את מלוא הארנונה הכללית במזומן

עבור כל התקופה עד יום ראשון ב' אדר א' ה'תשפ"א (14 פברואר )2021 יזכה

בהנחה בשיעור של %,2 אך לא יופטר מתוספות ארנונה שיחולו במהלך השנה,

ככל שיחולו.

5.3 מבלי לפגוע באמור לעיל, מאפשרת מועצת העירייה, לשלם את הארנונה הכללית

בהסדר של 6 תשלומים שווים שישולמו במלואם ביום ה-16 לכל חודש גרגוריאני

אי זוגי כאשר סכום התשלום יהיה צמוד למדד המחירים לצרכן, ולהעלאות

אשר יקבעו עפ"י החוק, וכאשר יום 14 בפברואר 2021 יהא היום האחרון

לתשלום התשלום הראשון מתוך ששת התשלומים לענין חיוב בהפרשי הצמדה

וריבית למי ששילם תשלום זה בפיגור.

5.4 נישום שיבחר לשלם את הארנונה הכללית בהוראת קבע ישלם זאת ב-12

תשלומים.

5.5 אי פרעון שני תשלומים במועד כאמור לעיל, מהוה הפרת ההסדר ויאפשר

לעירייה לגבות לאלתר את מלוא החיוב השנתי, בצרוף הפרשי ריבית והצמדה,

כאמור בחוק.

5.6 הסדרי התשלומים בפרק זה מותנים במתן ערובות להבטחת התשלומים

במועדם.

__________________

הרב אברהם רובינשטיין

ראש העיריה

22

מפת האזורים

23

הרב עו"ד נתן בצלאל: ראש העיר, בעקבות כך שהעלינו את צו הארנונה, הייתי רוצה

כמה מילים לאחר שהעלינו.

הרב אברהם רובינשטיין: אז רק רגע, יש ישיבת מועצה.

הרב עו"ד נתן בצלאל: או קיי, במועצה נעלה, אין בעיה.

הרב אברהם רובינשטיין: רק רגע, אם יישאר לנו זמן.

ב. הגדלת היקף חוזה להקמת בית ספר ברחוב יעל (מצ"ב החומר);

הרב אברהם רובינשטיין: יש סעיף 2 – הגדלת היקף חוזה להקמת בית ספר ברחוב יעל

(מצ"ב החומר). בבקשה, אדוני הגזבר. אין צורך להעלות את זה.

אני סוגר את ישיבת ועדת הכספים.

_______________ __________________

שמואל ליטוב הרב אברהם רובינשטיין

מנכ"ל העירייה ראש העיר ויו"ר ועדת הכספים

24