פרטי כל ועדת כספים מס 25
עיריית בני ברק
לשכת מנכ"ל העירייה
פרוטוקול ישיבה מס' 25
של ועדת הכספים
מיום רביעי, כ' בתמוז ה'תשפ"א ()30.6.2021
- הופק ע"י: בונוס פרוטוקולים בע"מ, טלפון: 03-5373237 -
1
השתתפו:
הרב אברהם רובינשטיין, ראש העיר
הרב חנוך זייברט, מ"מ ראש העיר
הרב שלמה זכריה קוסטליץ, סגן רה"ע
הרב אליהו דדון, סגן רה"ע
הרב עו"ד גדליהו בן שמעון, סגן רה"ע
הרב יעקב אברהם זכריהו, משנה לרה"ע
הרב ישראל משה פרידמן, חבר הנהלה
הרב מיכאל קקון, חבר הנהלה
הרב שמחה שטיצברג, חבר הנהלה
הרב עו"ד משה דוד מורגנשטרן, חבר מועצה
הרב ישראל בן ששון, חבר מועצה
הרב עו"ד בצלאל נתן, חבר הנהלה
הרב משה שלום מלאכי, חבר מועצה
הרב מיכאל אלמליח, חבר מועצה
מר יעקב וידר, חבר מועצה
נכחו:
רו"ח אהרון אדלר, גזבר העירייה
עו"ד יהודה ליבוביץ, היועה"מ של העירייה
פרץ שפירא, לשכת רה"ע
אריאל הררי, עוזר להרב עו"ד גדליהו בן שמעון, סגן רה"ע
חנוך זיידמן, מנהל אגף תשתיות ופיתוח
מאיר שטיינרייך, מנהל אגף חוזים ומכרזים
עו"ד יעקב ראבד, מחלקה משפטית
יוסף יעקובוביץ, פניות ציבור
שמעון קשש, ס. מנהל אגף החינוך ומנהל תכנית לאומית 360
יהושע וינברגר
מר תומר, חברת אורבניקס
רו"ח שושי לרנר, מנהלת אגף יזמות וכלכלה
רו"ח גילה כמון, אגף יזמות וכלכלה
חיה לוין, ס. מנהל אגף דוברות
על סדר היום:
א. תיקון צו הארנונה לשנת 2022;
ב. שונות.
2
הרב אברהם רובינשטיין: תיקון צו הארנונה לשנת .2022
א. תיקון צו הארנונה לשנת .2022
רו"ח אהרון אדלר: ערב טוב. אנחנו, כמדי שנה, מביאים לתיקון צו הארנונה,
והשנה בחרנו, אחרי הרבה מחשבה, שלא לתקן שום סעיף בצו הארנונה, לאור לקחי העבר,
אלא רק סעיף אחד בודד שאנחנו רוצים להרחיב עליו. כמובן יש את הטייס האוטומטי של
ההתייקרות, שעוד מעט נראה אותו, לא זכור כרגע, עוד מעט נראה אותו בספרים,
שמאשרים באופן אוטומטי על פי מדדים מדינתיים.
אנחנו רוצים לדבר כרגע על שינוי בצו הארנונה לנכסים עסקיים מעל 5,000 מטר. הבאנו
לפה את תומר מחברת אורבניקס. חברת אורבניקס עשתה עבורנו עבודה מאד מהותית
ביחד עם רו"ח שושי לרנר. אני רוצה להרחיב טיפה ואחרי זה שושי תמשיך.
יש לנו את אזור ה-,BBC שבו מתפתח אזור שבו יהיו כ-22 מגדלים. באותם מקומות, בטח
בעקבות הקורונה, מתפתחת תחרות עזה בינינו לבין מתחמים אחרים, כמו מתחם האלף
בראשון, למרות שהוא ר חוק, אבל הוא נותן מלחמה מאד רצינית; כמו מתחמי ב.ס.ר בפתח
תקווה – ב.ס.ר בנו 4 מגדלי ענק בפתח תקווה, שעומדים להיות מאוכלסים. אף אחד לא
נשאר מאחור ויש פה מלחמה, תחרות, לא מלחמה, תחרות מאד גדולה על הארנונה.
לפני כחודש ישבו אצלנו משלחת של בעלי המגדלים – הפניקס, הכשרת הישוב ואמרו –
בואו נעשה משהו כדי למשוך אלינו לקוחות. למשוך לקוחות דרך צו הארנונה מאד מסובך,
כי מדינת ישראל מאד לא אוהבת, כמו שהיא קוראת לזה, לעשות תחרות על שימושי קרקע.
ברגע שאני מוריד את צו הארנונה בסעיף מסוים, אז בעצם נגרם לי נזק בארנונה, ואז אני
גם עושה תחרות מול רשויות אחרות על הפחתה, אומרת המדינה – תעשה תחרות בשירות,
אל תעשה תחרות דרך הארנונה. לכן חיפשנו איזה שהוא,
הרב משה מלאכי: מחר הם גם יורידו.
רו"ח אהרון אדלר: נכון, זה בדיוק העניין. לכן המדינה לא אוהבת. לכן חיפשנו
משהו שהוא גם הורדה של צו הארנונה וגם אנחנו יכולים לעבור עם זה את המדינה.
והעבודה שמוצגת בפניכם מתמצתת את העבודה הזאת.
הרב גדליהו בן שמעון: אריק, ברשותך, יש את הנושא של ה-10,000 מטר, ההנחה
המדוברת שהיתה, עכשיו אתה עושה .5,000
רו"ח אהרון אדלר: רגע, עוד לא שמעת מה אני רוצה, אתה לא יודע מה אני רוצה.
הרב גדליהו בן שמעון: ראיתי. שהעשירים ימשיכו להיות יותר עשירים ואלה שיש להם
משרדים קטנים יסבלו. ראשון ופתח תקווה,
רו"ח אהרון אדלר: לא, אבל סליחה,
הרב גדליהו בן שמעון: שניה, אני רוצה לשאול, תן לי לשאול.
רו"ח אהרון אדלר: לא, אבל לא הצגתי.
הרב גדליהו בן שמעון: בסדר, תן לי לשאול על דבריך, מה שאמרת.
רו"ח אהרון אדלר: לא אמרתי כלום.
הרב גדליהו בן שמעון: לא דיברת עד עכשיו?
3
רו"ח אהרון אדלר: לא. לא אמרתי מה אני רוצה.
הרב גדליהו בן שמעון: אז ברשותך, אני אשאל לפני שתדבר. המשרדים של ה-5,000
מטר, הרי לא אנחנו המצאנו את הגלגל. יבואו פתח תקווה, יבואו ראשון, יעשו את אותו
דבר. אבל אני רוצה לדעת, כיוון שהאוכלוסייה שלנו היא אוכלוסייה קצת שונה, למה לא
להגדיל ראש ולעזור למשרדים הקטנים יותר, להביא אותם הנה, מה שלא יעשה לך מתחם
האלף, מה שלא תעשה פתח תקווה, כי סוג האוכלוסייה שלה שונה. למה עוד פעם לתת
לעשירים להמשיך להיות עשירים ולאוכלוסיות הקטנות, שלוקחות 1,000 מטר, 500 מטר,
200 מטר, למה להם להמשיך לייקר להם את הארנונה, בשונה מהאנשים העשירים,
השבעים, שימשיכו להתעשר על חשבוננו?
הרב מיכאל קקון: אני אומר, כשהעשירים באים ומרוויחים משהו, אז אנחנו
מרוויחים בסוף, לא? אריק, כשהעשירים מרוויחים,
הרב גדליהו בן שמעון: זו טענה הזויה, שתמשיך לתת לעשיר יותר כסף בשביל שהעני
יקבל? למה הפטרונות הזאת?
הרב מיכאל קקון: אני אסביר לך.
הרב גדליהו בן שמעון: תן גם לעני וגם לעשיר. אבל למה העשיר בבני ברק צריך להיות
מסודר כלכלית ולא לשלם ארנונה, ובן אדם שיש לו 1,000 מטר, 500 מטר, 3,000 מטר?
אגב, זו התחרות היחידה שאתה תוכל לעשות מול מתחם האלף. במתחם האלף הם לא
יתעסקו עם המשרדים הקטנים, זה לא ציבור חרדי.
רו"ח אהרון אדלר: ברשותך, אני אענה. השאלה היא יותר טובה מטובה. באמת,
שאלה שנוגעת לליבת העניין ודרך המצגת רציתי לענות לך על השאלה. אז אני רק בקצרה
אענה לך ואחר כך נמשיך למצגת.
היות ואני מטפל בנושא הארנונה מול משרדי הפנים והאוצר כבר 15 שנה, הסיכוי שמדינת
ישראל תסכים להוריד את הארנונה על משרדים קטנים הוא אפס בריבוע. למה? כי המבחן
הראשון, ולכן רציתי להראות לך את המצגת, שתבין איזה נישה תפסנו ב-.5,000 השאלה
הראשונה ששואלים אותך במשרד הפנים והאוצר, ואני מכיר את כל התבחינים האלה בעל
פה, אתה בא לשאול, אני אומר – תקשיבו, אני רוצה להוריד את הארנונה מ-329 ל-300
שקל. מצוין יגידו לך, פנטסטי. כמה גביה בחסר תהיה באותה שנה מהורדת הארנונה?
ברגע שגביית החסר שאני אומר היא יותר משקל, הסיכוי שאני אקבל הוא אפס. יש להם
בתבחינים להסכים לארנונה הזאת, שאין ירידה בגביה כתוצאה מהצו.
למה 5,000? כי אחרי בדיקה של חברת אורבניקס, שעשתה ביחד עם גב' לרנר, התברר לנו
לתדהמתנו ולשמחתנו, שבמדרגה בין 5,000 ל-10,000 אין אף נכס בעיריית בני ברק. שום
נכס בעירייה לא נמצא במדרגה שבין 5,000 ל-.10,000 וזו הזדמנות פז שלא תחזור עליה
שבה אני אומר למדינה – אני רוצה להוריד את הצו בין 5,000 ל-,10,000 כאשר הורדת
הצו הזאת אינה משפיעה לי על הארנונה, כי אין לי אף נכס כזה. מעל 10,000 יש לנו, ומעל
20,000 יש לנו. בין 5,000 ל-10,000 אין לנו מדרגה. אז מצד אחד אנחנו מביאים בשורה.
ואני אספר לך בשמחה רבה, שהשבוע פנה אלינו גוף גדול, שאסור לי לנקוב בשמו, ואמר
לי – תקשיבו, אנחנו רוצים לבוא לבני ברק, אנחנו 8,000 בני ברק. אמרתי לו – תקשיב,
התפרצת לדלת פתוחה (זה היה אתמול), אנחנו רוצים עכשיו, גוף מאד חשוב, גוף שאם
הוא יבוא הוא יביא איתו עוד 30,000 מטר, גוף מאד רציני שאני לא יכול כי יש סודיות,
אמרתי לו – תקשיב, התפרצת לדלת פתוחה. הוא אמר לי – אני מאד רוצה לבוא, אבל מה
זה 329 שקל? אמרתי לו – אדוני, אם תבוא מחר למועצת העיר, תראה שאנחנו מנסים, לא
מתחייבים, להוריד את זה. ואני אומר לך שאותו גוף זו בשורה נהדרת, כי אותו גוף גם
4
יספק עבודה, משרות למאות עובדים. ולכן הבשורה פה גדולה. אבל, ברשותך, אני אבקש
מגב' לרנר להציג את זה.
הרב שמחה שטיצברג: אריק, יש לך איזה סקר או איזה חישוב כמה עובדים תושבי
בני ברק עובדים? אני עובר שם. לא עובדים שם תושבי בני ברק.
רו"ח אהרון אדלר: אני אגיד לך איפה הטעות האופטית שלך, אני גם חשבתי על
זה. אתה רואה אנשים במסעדות ובטיולים.
הרב שמחה שטיצברג: לא, לא, לא.
רו"ח אהרון אדלר: רגע, הרב שטיצברג, תדע לך שהאנשים שלנו באים לעבוד,
נכנסים למשרד, גומרים את העבודה, יורדים, הולכים הביתה. לא מסתובבים.
הרב שמחה שטיצברג: כמה אנשים שלך אתה מכיר שעובדים שם?
רו"ח אהרון אדלר: ההערכה שלנו, הערכה לא מדעית, %,20-25 לא מדעית.
הרב שמחה שטיצברג: בסדר, אז זה לא כזה,
רו"ח אהרון אדלר: אז תחשוב שיהיו שם עוד מאות עובדים, זה חשוב, זו בשורה.
אבל ברשותכם, אני אבקש מהגברת לרנר שתמשיך את המצגת.
רו"ח שושי לרנר: אנחנו ניתן סקירה ככה קצרה לגבי התיקון שאנחנו מבקשים.
למעשה אנחנו מדברים, המיקוד שלנו זה באמת בחיוב ארנונה למשרדים. ראוי לציין נתון
מעניין, שהוא גם כן פרמטר חשוב של משרד הפנים כשהוא בא לאשר בקשה כזו של רשות,
ההתבססות של העירייה על הכנסות מארנונה יושבת ברובה הגדול על הרבה עסקים
קטנים. העירייה לא נשענת על עוגן אחד גדול או שניים גדולים שהם מהווים את כל
הכנסות הארנונה שלה, ולכן רמות הסיכון יורדות בהרבה.
יש לנו פה איזו שהיא סקירה של ההכנסות מארנונה במתחם ה-.BBC אנחנו רואים את
הבניינים שכבר כעת נמצאים, כמובן חלקם לא באכלוס מלא ואין פה השפעות קצה, אבל
כן אנחנו יכולים לראות למעשה את המגדלים הגדולים שמכניסים, שבהם גם יש שימוש
במדרגות ההנחה לגודל, מבחינת היקף שטחים של משרדים. הפילוח שאנחנו רואים בשקף
הזה מראה לנו את המשרדים ברמה של גודל נכסים לפי מספר נכסים לגודל. אז אנחנו
רואים שבנכסים הקטנים יש לנו את מרבית העסקים – עד 100 מטר, 100-300 מטר, -300
500 מטר וכו', ובאמת ברמות הנכסים שבאזור ה-4,000-5,000 ממש אין לנו נכסים. זה
בדיוק כמו שהגזבר ציין קודם, בבואנו לאשר כזה דבר במשרד הפנים, המעשה הראשון
שה וא הולך לבדוק זה איזה נכסים, ואנחנו אמורים להגיש את זה כחלק מהנספחים
כשאנחנו באים לבקש כזו בקשה, איזה נכסים כיום בעירייה ייכנסו למדרגה המבוקשת
ומה תהיה ההשפעה על העירייה. והיות שכל ההכנסות של הארנונה הן פקטור מאד מרכזי
במענק האיזון ובכל הדברים האלה, מלבד התחרות על שימושי קרקע, גם משרד הפנים
לא מאשר באופן גורף את הדברים הללו שבהם יש הפחתה מהותית של ארנונה. כשאנחנו
באים ומציגים מצג שבו אנחנו מדברים על מדרגה שבה לרשות אין שום הפסד, אז רמת
ה-incentive שלהם לאשר, לאור כל היתרונות שאנחנו תיכף נציג, היא הרבה יותר גבוהה.
הרב גדליהו בן שמעון: שאלה: אם למשל חברה כמו הפניקס, שלוקחת בניין שלם,
עדיין לא החליטה מה היא עושה איתו, היא מקבלת אוטומטית את ההנחה?
רו"ח אהרון אדלר: לא.
5
הרב גדליהו בן שמעון: למה לא?
רו"ח אהרון אדלר: אם חברת הפניקס תעבור לשם,
רו"ח שושי לרנר: יש לו כבר .110,000
רו"ח אהרון אדלר: אם חברת הפניקס תעבור לשם, בוודאי שהיא תקבל.
הרב גדליהו בן שמעון: לא, הפניקס נדמה לי בונים בניין שלהם שם. או לוינשטיין בונה
בניין שלו. או הכשרת הישוב בונה, לא איפה שקבוצת הרכישה, הוא בונה, הוא כבר
אוטומטית מקבל את ההנחה הזאת.
רו"ח אהרון אדלר: לא. לא.
הרב גדליהו בן שמעון: למה לא?
רו"ח אהרון אדלר: כי ההנחה היא לפי החוק למשתמשי קצה.
רו"ח שושי לרנר: למשלם.
רו"ח אהרון אדלר: משתמשי הקצה הם הקובעים את גודל ההנחה.
הרב גדליהו בן שמעון: כן, אבל בינתיים זה עומד ריק עד שזה יחויב ארנונה.
רו"ח אהרון אדלר: כשזה עומד ריק, כן. אבל כשעומד ריק גם יש פטור לנכס ריק
ונכס לא ראוי.
הרב גדליהו בן שמעון: אחרי שהוא יגמור את הפטור.
רו"ח אהרון אדלר: כן, כן, בסדר.
הרב גדליהו בן שמעון: אז הוא ייכנס ל-5,000 מטר.
רו"ח אהרון אדלר: לא, גם לא, כי ה-5,000 זה לעסקים. מה שאתה אומר, אחרי
שהוא גומר והוא עדיין נשאר ריק, זה מן תעריפי מינימום כאלה,
הרב חנוך זייברט: גדליהו, פה בבני ברק ...
רו"ח אהרון אדלר: הרב זייברט, גם אם בסוף נגבה את זה לפי תעריפי מינימום,
(מדברים ביחד)
הרב עו"ד בצלאל נתן: מה שנקרא טופס אכלוס.
רו"ח אהרון אדלר: נכסים ריקים זה רק תעריפי מינימום, עליהם אין את ההנחה,
זה תעריפים זניחים, זה לא תעריפים יקרים.
רו"ח שושי לרנר: אנחנו רואים פה בשקף הבא את הטבלאות של הרדיוסים לפי
6
רשויות, ואנחנו רואים באמת איפה המתחרים החזקים של בני ברק יושבים, כמובן מזהים
את תל אביב, את רמת גן ואזורים מסוימים בפתח תקווה, האזורים המערביים יותר.
יצרנו איזו שהיא השוואה ולפני שיצרנו השוואה עשינו איזה שהוא שקלול של שיטת
החיוב, מה המשמעות שלה, וראינו שגם בה בני ברק נמצאת במקום יחסית גבוה. שוב, זה
לא דבר שניתן לשינוי לפי משרד הפנים, אבל כן משהו שאנחנו רצינו לבדוק אותו בטרם
התקדמנו עם ההמלצות.
אני לא יודעת אם לסקור את כל ההשוואות, אין צורך אני חושבת, אני אתקדם ל - -
רו"ח אהרון אדלר: דרך אגב, העבודה שנעשתה פה היא מאד מקיפה. תיקחו אותה
אליכם גם, היא טובה לכם סתם ביום יום. כששואלים אתכם כחברי מועצה שאלות, יש
פה סקירה מקיפה על כל הארנונה בכל האזור של גוש דן.
הרב חנוך זייברט: ... לא טוב.
רו"ח אהרון אדלר: אנחנו יוצאים שמאז שהתחלנו לחייב את ה-שצ"מים, אנחנו
נמצאים במחירי ארנונה דומים מאד למחירים בגוש דן.
רו"ח שושי לרנר: ההמלצות שלנו למעשה מתמקדות בדבר הבא: התעריף שלנו
למשרדים הוא תעריף של 320 שקל ויש לנו מדרגות כבר כיום, בצו הארנונה כיום מוטמעות
מדרגות של הפחתה לגודל – מעל ,10,000 מעל 15,000 ומעל .20,000 אנחנו רוצים ליצור
מדרגה חדשה ונוספת של נכסים בגודל של בין 5,000 מטר ל-10,000 מטר בתעריף מופחת,
כאשר התעריף תומך במדרגות הירידה שכבר יש לנו, במדרגות שכבר אושרו על ידי משרד
הפנים והאוצר. שוב, צריך לעבור פה מהלך, צריך להבין, מועצת העיר מאשרת וזה רק
תחילתו של תהליך. המדרגות של ה-,10,000 ה-15,000 וה-20,000 זה מדרגות הפחתה של
%,25 %35 וקרוב ל-%,40 ואנחנו מבקשים ל-בין 5,000 ל-10,000 הפחתה של %,15 שנותנת
את התעריף של 279.96 ₪.
הרב שלמה קוסטליץ: רק שאלה, יש לכם סקר נכסים, כמה נכסים כאלה יש לנו?
רו"ח אהרון אדלר: אין, אין, זה מה שאמרתי, אין לנו.
רו"ח שושי לרנר: אין כאלה.
רו"ח אהרון אדלר: אחר לא היה סיכוי, אתם צריכים לאשר, אתם המנהלים. שניה,
הרב קוסטליץ, רק להגיד תודה רבה לתומר מחברת אורבניקס, עשו עבודה מופלאה פה,
אז רק להגיד תודה רבה לעושי העבודה. זה הדיון, ראש העיר.
הרב חנוך זייברט: אריק, שניה, זה לא מדויק, את ה-10,000 ואת ה-20,000 אישרו
לנו גם כשהיו לנו נכסים כאלה, כי הבינו שצריך לקדם את הפיתוח באזור בעבר. זה לא
מדויק שלא אישרו בגלל שאין שום נכס, זה קצת לא,
רו"ח אהרון אדלר: הרבה יותר קשה.
הרב חנוך זייברט: יותר קשה, אבל אישרו לנו את ה-10,000 ואת ה-.20,000
רו"ח אהרון אדלר: לקח לנו שנתיים שלוש לאשר את זה.
הרב חנוך זייברט: בסדר. אבל זה לא בגלל שאין 5,000 לכן לא מאשרים. אתה
מאשר בגלל שאתה חושב שאתה מאמין בצדקת הדרך. אם לא נתחרה עם האחרים לידינו,
7
יהיו לנו בתים ריקים.
רו"ח אהרון אדלר: נכון.
הרב חנוך זייברט: זו האמת. צריך להגיד את האמת. אנחנו יודעים מה שקורה
היום בשוק, אנחנו יודעים מה שקורה בהכול, ואני חושב שאפילו, יכול להיות שבשנה
הבאה, אם נראה שצריך להתחרות נוכל להביא עוד הצעות.
רו"ח אהרון אדלר: נכון. אנחנו לא שוללים.
הרב חנוך זייברט: לא, לא, צריך להגיד את האמת.
רו"ח אהרון אדלר: מסכים.
הרב חנוך זייברט: אנחנו חייבים להתחרות. אגב, עיריית ראשון לציון מורידה לא
לפי החוק. הם לא מחפשים כל הזמן חישובים. אני לא רוצה להגיד לך איך דואגים לעשות
את זה. אנחנו מתחרים פה עם מתחרים קשים מאד, ותבין מה שאתה גדל פה יותר אתה
מתחרה קשה יותר עם אנשים אחרים.
רו"ח אהרון אדלר: נכון.
הרב חנוך זייברט: ואני חושב שצריך לעשות שיקול איך באמת מתחרים ומביאים
לפה תושבים. הרי החוכמה זה לא לבנות בתים, החוכמה ליישב אותם.
רו"ח אהרון אדלר: נכון.
הרב עו"ד בצלאל נתן: סליחה, אני רוצה להעיר הערה. לא רק הערה, גם הצעה. אולי
זו בעיה טכנית, אני שלחתי למזכירה, לחיה לוין, אבל היא טוענת שהיא לא קיבלה את
המייל, אבל אני בכל אופן רוצה להעלות את ההצעה הזאת בישיבת המועצה.
כמו שאמרו פה, עשיתם פה עדכון לצו, אני רוצה לעשות עוד תקנה בעדכון הצו פה
לארנונה, כבר דיברתי עליה אולי בעבר, אבל עכשיו אני רוצה, אם כבר מתקנים, אז
שיתקנו את זה גם, כי ראיתי את זה גם בערים אחרות. וזה מה שנקרא, יש מה שנקרא
הגדרה של נכס ריק. והנכס הריק שמקבלים זה ללא אדם וחפץ ואז מקבלים 6 חודשים.
מה שראיתי, ויש דבר כזה, מה שנקרא דירת אבלים או תיקנו את זה לשנת אבל, לא יודע
מה, קורה הרבה מקרים כאלו, וגם נתקלתי עם זה בערים אחרות, שלא עלינו, נפטרה אם
המשפחה או מישהו מהמשפחה, ובמשך השנה השלמה לא נוגעים שום דבר בחפצים בדירה
ולא שום דבר, ולא גרים, והאנשים מבקשים נכס ריק בעניין הזה ולא מקבלים, כי הדירה
יש בה חפצים ויש בה הכול.
אני יכול רק להגיד לכם שלמשל בעיריית חולון וגם זה בתקנון, בתקנון בצו, אני יכול
להביא לכם דוגמא, יש פה, דירת אבלים מה שנקרא, בניין ריק מסוג דירת מגורים אשר
הבעלים התגורר בה בגפו עד ערב מותו ואין משתמשים בה, אלא למעט אזכרה לעילוי
נשמתו של הבעלים בתדירות שהינו פעם בחודש, לא תיחשב שימוש בדירה, ובלבד שאינה
כרוכה בפעולות כמו לינה וסעודה. בסדר, זה קורה שאנשים עושים אזכרה בבית או דברים
כאלה, אבל להתגורר לא גרים.
אני רוצה את ההצעה הזו באמת להעלות אותה, שבן אדם שמבקש בגלל הסיבה הזאת,
שיקבל לכל הפחות שנת אבל עד שגרים בה או עד שמוכרים את הדירה, לא יודע מה, השנה
הראשונה. וההוכחה לזה זה תעודת פטירה, מיום הפטירה עד 12 חודש יהיה זכאי לקבל
נכס ריק, אף על פי שיש חפצים בדירה. זו הצעה שאני רוצה להביא לעדכון הצו כשהדירה
ריקה.
8
רו"ח אהרון אדלר: שנה הבאה.
הרב אברהם רובינשטיין: רבותי, אני חושב שההצעה של הרב נתן בצלאל היא הצעה
ראויה שצריך לבחון אותה. אני מבקש מהגזברות שיבחנו, לראות בערים אחרות. אם זה
מקובל על פי חוק, אם זה תלוי במשרד הפנים, זה תלוי בנו, מה ההשלכות של העניין הזה,
ותבוא עם המלצות.
הרב עו"ד בצלאל נתן: אני אשמח מאד שזה כבר יהיה ל-.2022
הרב יעקב זכריהו: ראש העיר, עוד הצעה קטנה, אנחנו מתקרבים בעזרת השם
לשנת השמיטה, ואני לא יודע אם זה בשמיטה האחרונה היה, לפני 7 שנים, אבל לפני 14
שנה היה דבר כ זה שהחנויות של הירקות, היו מתחשבים בהם בארנונה, בגלל שהם לא
מרוויחים בשנה הזאת ויש הרבה הוצאות, אם אפשר גם כן לבחון את זה.
דובר: אריק, ש"ס היא מפלגה חברתית.
הרב יעקב זכריהו: היו דברים כאלה. היו דברים. זו לא הצעה חדשה.
מר יעקב וידר: כל כך חברתית שדואגת לכל החברים לפרנסה ברוך השם, מאד
חברתית.
הרב אברהם רובינשטיין: אז החנויות שמוכרות דברי חנוכה, בחודש סיון הם גם במצב
לא פשוט והייתי מציע, רבותי, שמיטה, אני לא חושב שצריך לתת לי מוסר על שמיטה,
אני לא חושב שזה נכון. אני לא חושב שהירקנים, נכון שהם לא מרוויחים אחוזים, אבל
יש להם, נותנים להם, ועדות השמיטה נותנות להם מספיק מקום להתפרנס ומתחשבים
בהם. הכשרות של רבני העיר, אני יודע שהם לוקחים את זה לתשומת לב. גם הרב זייברט
היה איתי בישיבה וגם הרב שטיצברג (איפה הוא? הלך) היו איתנו בישיבה והם מודעים
לזה. ועדת השמיטה המקומית מודעת לדברים האלה ולוקחת את זה בחשבון. אז אני לא
חושב שזו סיבה, השמיטה היא קדושה, ובני ברק היא החלוצה של שמירת השמיטה, כך
היה לעולמים וכך יהיה לעולמים.
אני מבקש להעלות את ההצעה של הגזברות לסדר היום. מי בעד?
הרב משה מלאכי: אני באמת רוצה להבין את ההיגיון הכלכלי בהצעה הזאת, כי
הרי כל ההצעה בנויה על היצע וביקוש. התחרות, הרי נאמר פה בהרחבה שהתחרות היא
עזה. אנחנו הולכים להוריד כעת כסף לגופים עסקיים, כשבמקומות אחרים מתחרים איתנו
על אותו נתח. אני בעיני ר וחי, לא צריך להיות גאון גדול להבין, שמחר או מחרתיים,
עיריית פתח תקווה וראשון לציון יעשו את המהלך הזה עם 100 שקל פחות אפילו, 50 שקל
פחות, 10 שקל פחות. למה לנו למהר? בואו נזרוק להם עצם, שהם יורידו ואז אחר כך
אנחנו נעשה את הסגירה. למה אנחנו צריכים להיות הראשונים ולא נרוויח מזה? כי
התחרות תישאר אותו דבר.
הרב אברהם רובינשטיין: טוב. אני מעלה את ההצעה של הגזברות לסדר היום – מי בעד
ההצעה לצו הארנונה? מי נגד? תודה רבה. ההצעה עברה ברוב קולות.
החלטה: הוחלט, ברוב קולות, להמליץ למועצת העיר לאשר את צו הארנונה ואת התיקון
לצו הארנונה לשנת .2022 להוציא את הרב משה שלום מלאכי והרב מיכאל אלמליח ומר
יעקב וידר שהתנגדו.
9
עיריית בני-ברק
היטל ארנונה כללית
לשנת הכספים 2022
תוכןהעניינים:
.1 כללי - הגדרות
.2 ארנונה למגורים
.3 ארנונה שלא מגורים
.4 הנחות
.5 הסדרי תשלומים
תמוז ה'תשפ"א
יוני 2021
10
היטלארנונהכלליתלשנתהכספים2022
בתוקף סמכותה ע"פ חוק הסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב) התשנ"ג –
1992 וחוק הסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנת
הכספים ,)2006 התשס"ו - ,2006 החליטה מועצת עירית בני-ברק בישיבתה מספר __ מיום _ תמוז
__________להטיל ארנונה כללית בתחום שיפוטה שתשולם ע"י המחזיקים בהתאם לשיעורים
ולמועדי התשלום המפורטים להלן:
.1 הגדרות :
1.1 "נכס" בניין או קרקע בתחום העירייה, המוחזק ע"י אדם ומיועד
או משמש למטרה מהמטרות המפורטות בצו זה, כאשר
סיווגו של נכס מכל סוג שהוא לעיניין התעריף יקבע לפי
עיקר שימושו של המחזיק בנכס בבחינת ילך הטפל אחר
העיקר.
1.2 "בנין" מבנה או חלק ממנו, העשוי מכל חומר שהוא, לרבות %10
משטח הקרקע התחום בקוי הבנין כחצר או כגינה או לכל
צורך אחר של אותו בניין אך לא יותר מ-50 מ"ר.
1.3 "מטר רבוע" (מ"ר) כל מטר רבוע או חלק ממנו.
1.4 "שטח נכס שלא כל שטח הרצפה במטרים רבועים, בכל קומות הבניין, כולל
למגורים" שטח קירות חוץ ופנים וכן כל שטח מקורה או שאיננו
מקורה, הצמוד לנכס או שאיננו צמוד לו אולם משמש את
המחזיק בנכס, לרבות, מרפסות מכל סוג שהוא, מחסנים,
ארכיונים, מרתפים, מקלטים, חדרי אוכל ומטבחים, חדרי
שרות, גלריות, חניונים לרכב, סככות וכיו"ב.
1.5 "שטח נכס כל שטח הרצפה במטרים רבועים, בכל קומות הבנין, לא
למגורים" כולל שטח קירות חוץ ופנים אך כולל כל שטח מקורה או
שאיננו מקורה, הצמוד לנכס או שאיננו צמוד לו אולם
משמש את המחזיק בנכס, לרבות מרפסות מכל סוג שהוא,
מחסנים, מרתפים, מקלטים, חדרי אוכל, מטבחים, חדרי
שרות, גלריות, חניונים לרכב, סככות וכיו"ב.
1.6 "קומה" חלל בכל צורה גיאומטרית, שבין ריצפת החלל ובין התקרה
שמעליו, לרבות חלל כאמור שמתחת לפני הקרקע ושעל
הגג.
1.7 "גלריה" (יציע) מפלס המצוי בתוך חלל הקומה ומחלק פיזית בין ריצפת
הקומה לתקרתה בין בכל שטח הקומה ובין בחלקה כאשר
המרחק מתחתית רצפת הגלריה עד תחתית התקרה עולה
על 180 ס"מ.
1.8 "סככה" שטח קרקע מקורה בגג מכל סוג שהוא, ללא קירות או שיש
לו קיר אחד בלבד, יחויב ב - %60 מתעריף החיוב של הנכס
אליו צמודה הסככה על פי שימוש עיקרי בנכס, למעט
סככות בתחנות דלק שבהן התעריף יהא %100 מתעריף
הנכס אליו הן צמודות.
במקום שהסככה אינה צמודה לנכס אחר תחויב הסככה ב-
%60 מהתעריף, על פי השימוש שעושים בפועל בסככה.
11
1.9 "עסקים" עסקים מכל סוג שהוא, לרבות; חנויות לכל שימוש שהוא ,
חנויות לממכר ולמתן שירותים, אולמות תצוגה, עסקים מכל
סוג שהוא המתנהלים בדירות מגורים, עסקים ליבוא ויצוא,
מחסני מכר ומחסני שיווק, למעט העסקים המפורטים בצו זה.
1.10 "מחסן" נכס המשמש לאחסנת טובין שלא למטרות מכירה או תצוגה
והמהווה עיקר שימושו של המחזיק בנכס.
1.11 "תחנות דלק" לרבות מבנים, סככות וכל שטח מקורה .
1.12 "מוסכים" מוסכים ותחנות שרות לרכב, לרבות כל בית מלאכה ו/או מכון
שעיסוקו בתיקון ו/או שיפוץ ו/או טיפול מכל סוג שהוא ברכב
או בכל חלק ממנו, בכלי שייט, וכלי תעופה לכל סוגיו.
1.13 "אדמה כל קרקע לא מקורה המיועדת לחקלאות ואשר משתמשים בה
חקלאית" לצורכי חקלאות בלבד.
1.14 "קרקע קרקע שאינה מקורה, שאינה אדמה חקלאית, ושאינה חצר
תפוסה" ואשר מחזיקים או משתמשים בה לכל מטרה.
1.15 "ממגורות" לרבות סילוסים ומיכלי אחסון חומרים מכל סוג שהוא
1.16 "אזור" חלוקת העיר לאזורים הן למגורים והן שלא למגורים הנה לפי
המפה המוצגת בבנין העירייה.
1.17 "משרדים בנין או חלק ממנו המשמש משרד, המוחזק על ידי מחזיק
מיוחדים" אחד, אשר השטח הכולל המוחזק על-ידו לאותו שימוש
במבנה אחד עולה על 10,000 מ"ר.
1.18 "בנק" נכס המשמש בנק כהגדרת מוסד בנקאי לסעיף 1 לחוק בנק
ישראל תשי"ד – 1954 ו/או "תאגיד אחזקה בנקאית"
כהגדרתו בחוק הבנקאות (רישוי) תשמ"א – 1981 ו/או
תאגיד בשליטתו או מטעמו של הבנק, ומוחזק על ידם בלבד
ומעניקים בו שירותי בנק ישירים ללקוחות.
12
1.19 "הנהלת בנק" נכס במבנה אחד ששטחו לא יפחת מ- 5000 מ"ר, המשמש
הנהלה של בנק ו/או תאגיד אחזקה בנקאית ו/או תאגיד
בשליטתו של הבנק, כהגדרתו בחוק הבנקאות (רישוי) תשמ"א
– 1981 ומוחזר על ידם בלבד ולצרכי ניהול הבנק, כשבהגדרת
נכס זה כלולים שטחי עזר מכל סוג שהוא ולכל שימוש שהוא,
למעט שטחו של סניף בנק כהגדרתו בסעיף 1.18 לעיל , ככל
שקיים כזה בשטח הנכס, שלא יכלל בשטח הנכס.
1.20 "הנהלת נכס במבנה אחד ששטחו לא יפחת מ- 5000 מ"ר, המשמש
חברת ביטוח" הנהלה של חברת ביטוח שמוגדרת כ"מבטח" כמשמעותו בחוק
הפיקוח על עסקי ביטוח תשמ"א – 1981 והמחזיקה ברשיון
מבטח, למעט נכס המוחזק ע"י סוכן או סוכן ביטוח,
כמשמעותם בחוק הנ"ל.
1.21 "בית תוכנה" נכס שעיקר הפעילות המתבצעת בו הינה ייצור או פיתוח
תוכנה המיועדת למכירה לציבור הרחב כתוכנת מדף ושאינה
מיועדת לשימושו של מייצר ומפתח התוכנה המחזיק בנכס
ועושה שימוש בתוכנה לשם מתן שרות ללקוחות.
1.22 "מרכז קניות בנין שפועלים בו חנויות מכר המתוחזק ו/או מנוהל ע"י חברת
(קניון)" ניהול, שיש בו לפחות כניסה משותפת אחת שניתן לנועלה
למנעת כניסה לבנין.
1.23 "שטח ציבורי שטח מעבר בין החנויות במרכז הקניות המשמשים להולכי
במרכז קניות" רגל, חדרי מדרגות, חדרי שירות מכל סוג שהוא וכיו"ב.
1.24 "שטח נלווה שטח הגובל במסעדה ו/או בבית קפה ו/או עסק דומה ו/או
למסעדה ו/או ליד כל אלה, בין מקורה ובין שאינו מקורה, שהמחזיק בשטח
זה עושה בו שימוש לצרכיו בדרך של העמדת שולחנות ו/או
לבית קפה"
כסאות ו/או כל רהיט שהוא לכל פרק זמן שהוא.
13
.2ארנונהלמגורים*
2.1שיעוריהארנונהלמגורים
הארנונה הכללית בעד נכסים נקבעת בהתחשב עם האזור וסוג הבנין. סך שקלים חדשים
לכל מ"ר כאמור להלן :
הגדרת סוג בנין בנין אזור קוד תעריף
העלאה
הנדרשת
בשיעור %1.92
1ד.ירת גג (פנטהאוז) או דירה בבית צמוד 1 א 115 95.26
קרקע ששטחה מ-91 מ"ר ומעלה
דירת גג (פנטהאוז) או דירה בבית צמוד 1 ב 125 95.26
קרקע ששטחה מ-91 מ"ר ומעלה
2ד.ירה בבית משותף שאינה דירת גג 1 א 111 95.26
ששטחה מ-151 מ"ר ומעלה
דירה בבית משותף שאינה דירת גג 1 ב 121 92.79
ששטחה מ--151מ"ר ומעלה
3ד.ירת גג (פנטהאוז) או דירה בבית 2 א 116 68.89
צמוד קרקע מ-51 עד 90 מ"ר.
דירת גג (פנטהאוז) או דירה בבית 2 ב 126 62.91
צמוד קרקע מ-51 עד 90 מ"ר.
4ד.ירה בבית משותף שאינה דירת גג 2 א 112 67.70
ששטחה מ-51 מ"ר עד 151 מ"ר.
דירה בבית משותף שאינה דירת גג 2 ב 122 62.91
ששטחה מ-51 מ"ר עד 151 מ"ר.
5ד.ירה ששטחה עד 51 מ"ר 3 א 113 61.84
דירה ששטחה עד 51 מ"ר 3 ב 123 56.06
מרפסת פתוחה ולא מקורה בדירת א,ב 120 36.77
מגורים
6ב. ית אבות 3 א 139 94.31
בית אבות 3 ב 129 91.86
7א. חרים א 114 127.41
אחרים ב 124 127.41
14
.3הארנונהלאלמגורים:
סיווג ראשי סיווג משני קוד
תעריף
העלאה
הנדרשת
בשיעור %1.92
3.1 משרדים, תחנות דלק 310 317.96
שירותים, ומסחר עסקים אזור א' 311 333.02
עסקים אזור ב' 312 311.77
משרדים 314 335.70
חדש משרדים מעל 5,000 מ"ר 318 279.96
משרדים מעל 10,000 מ"ר 315 236.91
משרדים מעל 15,000 מ"ר 316 189.54
משרדים מעל 20,000 מ"ר 317 173.71
שטח ציבורי במרכז קניות אזור א' 320 83.14
שטח ציבורי במרכז קניות אזור ב' 321 77.94
שטח נלווה (ס'1.24 לצו) אזור א' 324 235.45
שטח נלווה (ס'1.24 לצו) אזור ב' 325 220.42
מחסנים 326 194.39
בתי ספר, וגני ילדים 335 311.50
מרפאות ובתי חולים 338 311.50
אחרים 341 335.70
בריכות שחיה אזור א' 346 235.45
בריכות שחיה אזור ב' 347 220.35
אולמות במבני חינוך או דת עד 350 85.61
600 מ"ר
אולמות 351 256.84
3.2 בנקים וחברות ביטוח סניפי בנקים וחברות ביטוח 330 1470.09
הנהלות בנקים וחברות ביטוח 332 504.22
3.3 תעשיה 422 174.80
בתי תוכנה 423 174.80
3.4 בתי מלון חמשה כוכבים 327 154.46
אחרים 337 80.31
3.5 מלאכה מוסכים 323 225.58
אחרים 380 174.80
3.6 אדמה חקלאית (לדונם) 634 28.49
3.7 קרקע תפוסה קרקע המשמשת תח' דלק 709 151.52
קרקע לשימושים אחרים 733 19.25
3.8 חניונים חניונים מקורים בתשלום 750 71.14
חניונים מקורים לא בתשלום 751 29.68
חניונים שאינם מקורים 752 19.25
3.9 נכסים אחרים מרכזיות לטלפון וחשמל 510 326.83
תחנות טרנפורמציה 511 172.06
ממגורות
סוג 1 בגובה מעל 25 מ' 520 239.61
סוג ,2 בגובה עד 25 מ' 521 217.93
15
סוג ,3 בגובה עד 20 מ' 522 198.13
סוג ,4 בגובה עד 15 מ' 523 180.35
סוג ,5 בגובה עד 10 מ' 524 163.76
סוג ,6 בגובה עד 5 מ' 525 148.85
אחרים 590 326.83
.4הנחות:
4.1 כל ההנחות בפרק זה הנן בכפוף להגדרות ולהוראות בתקנות הסדרים במשק המדינה (הנחות
מארנונה) התשנ"ג .1993
4.2 מחזיקים בנכס למגורים יזוכו בהנחות כמפורט להלן ובלבד שהזכאי מתגורר בדירה ותקופת
השכירות אינה פחותה משנה.
4.3 במקרים בהם מקור הגבלת השטח הינו בצו הארנונה ולא בחוק, תהא ועדת ההנחות מוסמכת לדון
ולאשר הנחה לשטח העולה על ההגבלה הנקובה בצו לאחר שניתנה המלצה בכתב של הגזבר והיועץ
המשפטי.
4.4 רשימת הזכאים, שיעורי ההנחות ומבחני משנה לזכאות
סעיף/ שעור
הזכאים להנחה הגבלה לשטח מבחני משנה
תקנה ההנחה
.1 אזרח ותיק (ע"פ חוק האזרחים הותיקים) (9ב) %30.00 ל-100 מ'ר הכנסה הממוצעת
במשק
.2 אזרח ותיק המקבל אחת מהקצבאות ()1(2א) %25.00 ל-100 מ'ר
הבאות: זיקנה, שארים, תלויים, נכות
בשל פגיעה בעבודה
.3 אזרח ותיק המקבל אחת מהקצבאות ()1(2ב) %100.00 ל-100 מ'ר
האמורות בסע' 2 לעיל ותוס' הבטחת
הכנסה
.4 מקבלי קצבת זיקנה לנכה 251 לחוק %100 ל-100 מ"ר
בט"ל
.5 נכה בדרגת אי כושר %75 המקבל קצבה ()2(2א) %80.00
מלאה
.6 נכה בדרגת אי כושר %75 המקבל קצבת ()2(2ב) %80.00
זיקנה
.7 נכה בדרגת %90 (נכות רפואית) )3(2 %40.00 בתנאי שאין
בבעלותו נכס נוסף
.8 מקבלי גימלה כאסיר ציון או בן-משפחה של ()4(2א) %66.66 ל-70 מ'ר למשפ' עד 4 נפש'
הרוג מלכות
מקבלי גימלה כאסיר ציון או בן-משפחה של ()4(2א) %66.66 ל-90 מ'ר למשפ' מעל 4 נפש'
הרוג מלכות
.9 מקבלי גמלת נכות לפי חוק נכי רדיפות ()4(2ב) %66.66 ל-70 מ'ר למשפ' עד 4 נפש'
הנאצים
מקבלי גמלת נכות לפי חוק נכי רדיפות ()4(2ב) %66.66 ל-90 מ'ר למשפ' מעל 4 נפש'
הנאצים
.10 מקבלי גמלת נכות ממשלת גרמניה ()4(2ג) %66.66 ל-70 מ'ר למשפ' עד 4 נפש'
מקבלי גמלת נכות ממשלת גרמניה ()4(2ג) %66.66 ל-90 מ'ר למשפ' מעל 4 נפש'
.11 מקבלי גמלת נכות ממשלת הולנד ()4(2ד) %66.66 ל-70 מ'ר למשפ' עד 4 נפש'
מקבלי גמלת נכות ממשלת הולנד ()4(2ד) %66.66 ל-90 מ'ר למשפ' מעל 4 נפש'
.12 מקבלי גמלת נכות ממשלת אוסטריה ()4(2ה) %66.66 ל-70 מ'ר למשפ' עד 4 נפש'
מקבלי גמלת נכות ממשלת אוסטריה ()4(2ה) %66.66 ל-90 מ'ר למשפ' מעל 4 נפש'
16
סעיף/ שעור
הזכאים להנחה הגבלה לשטח מבחני משנה
תקנה ההנחה
.13 מקבלי גמלת נכות ממשלת בלגיה ()4(2ו) %66.66 ל-70 מ'ר למשפ' עד 4 נפש'
מקבלי גמלת נכות ממשלת בלגיה ()4(2ו) %66.66 ל-90 מ'ר למשפ' מעל 4 נפש'
.14 בעל תעודת עיוור )5(2 %90.00
.15 עולה חדש )6(2 %90.00 ל-100 מ'ר ולמשך 12 חודשים
.16 עולה התלוי בעזרת הזולת הזכאי לגמלה 6(2א) %80.00 ע"פ תעודת זכאות
מיוחדת מבט"ל
.17 איש צד"ל (2א)(6א) %90 ל-100 מ"ר למשך 12 חוד' מתוך
36 חודשים מיום
שהגיע לישראל
.18 מקבלי תשלום מזונות מהמוסד לביטוח תיקון לתק' %70.00
לאומי, שהחלו לקבלה ביום 1.1.2003 הסדרים
ומאז לא חלה הפסקה בת 6 חודשים 23.12.03
רצופים לפחות בזכאותם.
.19 מקבלי גימלת סעוד ()7(2ג) %70.00
.20 מקבלי הבטחת הכנסה מהמוסד לביטוח תיקון לתק' %70.00
לאומי, שהחלו לקבלה ביום 1.1.2003 הסדרים
ומאז לא חלה הפסקה בת 6 חודשים 23.12.03
רצופים לפחות בזכאותם.
.21 בעלי הכנסה נמוכה עד חמש נפשות )8(2 בהתאם ל-100 מ"ר *
לטבלה
בעלי הכנסה נמוכה מעל חמש נפשות )8(2 בהתאם *
לטבלה
.22 חסידי אומות העולם או בן זוגו )9(2 %66.66
.23 הורה עצמאי )10(2 %20.00 ל-100 מ"ר
.24 ילד של המחזיק הזכאי לגמלה לילד נכה )11(2 %33.00 ל-100 מ'ר
.25 פדוי שבי הזכאי לתשלום לפי חוק פדויי (2א)()12 %20
שבי
.26 מבקש נזקק – על פי החלטת ועדת 7 עד %70 *
ההנחות
.27 חייל מילואים פעיל 3ו %5 בהצגת תעודת
משרת מילואים
.28 בנין חדש )1(12 %100.00 עד שנים-עשר חודש
2
6
.29 בנין ריק (13א)()1 %100.00 לששה חודשים
הראשונים
.30 הנחות לעסקים (14ג) לפי שיקול דעת
הועדה – בכפוף
לתקנות
.31 חייל בשרות סדיר 14ה(()1א) %100.00 ל-70 מ'ר כל עוד הוא חייל +
4 חודשים
.32 חייל בשרות סדיר 14ה(()1א) %100.00 ל-90 מ'ר למשפ' מעל 4 נפש
כל עוד הוא חייל +
4 חודשים
.33 הורה של חייל שפרנסתו עליו 14ה(()1ב) %100.00 ל-70 מ"ר
.34 הורה של חייל שפרנסתו עליו 14ה(()1ב) %100.00 ל-90 מ"ר למשפ' מעל 4 נפש'
.35 מתנדבת בשירות לאומי 14ה(()1ג) %100.00 ל-70 מ"ר
.36 מתנדבת בשירות לאומי 14ה(()1ג) %100.00 ל-90 מ"ר למשפ' מעל 4 נפש'
.37 מקבלי תגמולים לפי חוק הנכים 14ה(()2א) %66.66 ל-70 מ'ר למשפ' עד 4 נפש'
מקבלי תגמולים לפי חוק הנכים 14ה(()2א) %66.66 ל-90 מ'ר למשפ' מעל 4 נפש'
17
סעיף/ שעור
הזכאים להנחה הגבלה לשטח מבחני משנה
תקנה ההנחה
.38 מקבלי תגמולים לפי חוק מלחמה בנאצים 14ה(()2ב) %66.66 ל-70 מ'ר למשפ' עד 4 נפש'
מקבלי תגמולים לפי חוק מלחמה בנאצים 14ה(()2ב) %66.66 ל-90 מ'ר למשפ' מעל 4 נפש'
.39 מקבלי תגמולים לפי חוק המשטרה 14ה(()2ג) %66.66 ל-70 מ'ר למשפ' עד 4 נפש'
מקבלי תגמולים לפי חוק המשטרה 14ה(()2ג) %66.66 ל-90 מ'ר למשפ' מעל 4 נפש'
.40 מקבלי תגמולים לפי חוק משפחות חיילים 14ה(()2ד) %66.66 ל-70 מ'ר למשפ' עד 4 נפש'
שנספו
מקבלי תגמולים לפי חוק משפחות חיילים 14ה(()2ד) %66.66 ל-90 מ'ר למשפ' מעל 4 נפש'
שנספו
.41 מקבלי תמלוגים לפי חוק בתי הסוהר 14ה(()2ה) %66.66 ל-70 מ'ר למשפ' עד 4 נפש'
נכים ונספים
מקבלי תמלוגים לפי חוק בתי הסוהר 14ה(()2ה) %66.66 ל-90 מ'ר למשפ' מעל 4 נפש'
נכים ונספים
.42 מקבלי תגמולים לפי חוק נפגעי פעולות 14ה(()2ו) %66.66 ל-70 מ'ר למשפ' עד 4 נפש'
איבה
מקבלי תגמולים לפי חוק נפגעי פעולות 14ה(()2ו) %66.66 ל-90 מ'ר למשפ' מעל 4 נפש'
איבה
.43 משרתי שרות אזרחי
למשרת 40 שעות שבועיות בתקופה של 14 ה()1 (ה) %100.00 ל-70 מ"ר למשפ' עד 4 נפש'
12 חודשים כל עוד הוא משרת
למשרת 40 שעות שבועיות בתקופה של 14 ה()1 (ה) %100.00 ל-90 מ"ר למשפ' מעל 4 נפש'
12 חודשים כל עוד הוא משרת
למשרת בשרות אזרחי בטחוני 36 שעות 14 ה()1 (ה) %100.00 ל-70 מ"ר למשפ' מעל 4 נפש'
שבועיות במשך שנתיים כל עוד הוא משרת
למשרת בשרות אזרחי בטחוני 36 שעות 14 ה()1 (ה) %100.00 ל-90 מ"ר למשפ' מעל 4 נפש'
שבועיות במשך שנתיים כל עוד הוא משרת
למשרת 30 שעות שבועיות במשך שנתיים 14 ה (1א) %75.00 ל-70 מ"ר למשפ' עד 4 נפש'
למשרת 30 שעות שבועיות במשך שנתיים 14 ה (1א) %75.00 ל-90 מ"ר למשפ' מעל 4 נפש'
למשרת 20 שעות שבועיות במשך שנתיים 14 ה ()3 %50.00 ל-70 מ"ר למשפ' עד 4 נפש'
(מסלול מפוצל) כל עוד הוא משרת
למשרת 20 שעות שבועיות במשך שנתיים 14 ה (()3א) %50.00 ל-90 מ"ר למשפ' מעל 4 נפש'
(מסלול מפוצל) כל עוד הוא משרת
למשרת 20 שעות שבועיות במשך 3 שנים 14 ה (()3ג) %50.00 ל-70 מ"ר למשפ' מעל 4 נפש'
(שירות אזרחי חברתי) כל עוד הוא משרת
למשרת 20 שעות שבועיות במשך 3 שנים 14 ה (()3ג) %50.00 ל- 90 מ"ר למשפ' מעל 4 נפש'
(שירות אזרחי חברתי) כל עוד הוא משרת
* מותנה בהצגת אסמכתאות המעידות על הכנסה כולל אישור תקופות ביטוח ומעסיקים ואישור
תשלומים מהמוסד לביטוח לאומי, ובחתימת המבקש על הסכמה לאימות נתונים.
18
.5 הסדריומועדיתשלוםהארנונהלשנת2021
5.1 המועד לתשלום ארנונה הכללית לשנת ,2022 הינו יום ראשון כט' טבת ה'תשפ"ב
(2 ינואר .)2022
5.2 למרות האמור בסעיף 5.1 לעיל, מי שישלם את מלוא הארנונה הכללית במזומן
עבור כל התקופה עד יום שישי י"ב שבט ה'תשפ"ב (14 פברואר )2022 יזכה
בהנחה בשיעור של %,2 אך לא יופטר מתוספות ארנונה שיחולו במהלך השנה,
ככל שיחולו.
5.3 מבלי לפגוע באמור לעיל, מאפשרת מועצת העירייה, לשלם את הארנונה
הכללית בהסדר של 6 תשלומים שווים שישולמו במלואם ביום ה-16 לכל חודש
גרגוריאני אי זוגי כאשר סכום התשלום יהיה צמוד למדד המחירים לצרכן,
ולהעלאות אשר יקבעו עפ"י החוק, וכאשר יום 14 בפברואר 2022 יהא היום
האחרון לתשלום התשלום הראשון מתוך ששת התשלומים לענין חיוב בהפרשי
הצמדה וריבית למי ששילם תשלום זה בפיגור.
5.4 נישום שיבחר לשלם את הארנונה הכללית בהוראת קבע ישלם זאת ב-12
תשלומים.
5.5 אי פרעון שני תשלומים במועד כאמור לעיל, מהוה הפרת ההסדר ויאפשר
לעירייה לגבות לאלתר את מלוא החיוב השנתי, בצרוף הפרשי ריבית והצמדה,
כאמור בחוק.
5.6 הסדרי התשלומים בפרק זה מותנים במתן ערובות להבטחת התשלומים
במועדם.
_____________
אברהם רובינשטיין
ראש העיר
19
מפת האזורים
_______________ __________________
שמואל ליטוב הרב אברהם רובינשטיין
מנכ"ל העירייה ראש העיר ויו"ר ועדת הכספים
20