פרוטוקול ישיבת מועצה 44
בס"ד
עיריית בני ברק
לשכת מזכיר העירייה ודוברה
פרוטוקול ישיבת מועצה
מן המניין מס' 44
מיום חמישי, ה' בתמוז תשע"ז ()29.06.2017
- הופק ע"י: בונוס פרוטוקולים בע"מ, טלפון: 03-5373237 -
www.bonuspro.net
2
השתתפו:
הרב חנוך זייברט - ראש העיר
הרב אברהם רובינשטיין - מ"מ ראש העיר
הרב מנחם שפירא - סגן ראש העיר
הרב מנחם מנדל אייזנברג - סגן ראש העיר
הרב אליהו דדון - סגן ראש העיר
הרב ישראל משה פרידמן
הרב שלמה זכריה קוסטליץ
הרב מיכאל קקון
הרב שמחה שטיצברג
הרב עזרא אברהם גרין
הרב פרץ אברמוביץ
הרב חיים מאיר לאנגסאם
הרב יעקב וירז'בינסקי
הרב שלמה שטרן
הרב פרץ אברמוביץ
הרב יאיר שוקרון
הרב ישראל אברהם שכטר
הרב דרור בן אפרים
הרב גדליהו בן שמעון
הרב עו"ד נתן בצלאל
הרב יהודה טוויל
הרב אברהם פרטוש
הרב חיים מנחם רוחמקין
הרב משה שלום מלאכי
נכחו:
אהרון אדלר, רו"ח- גזבר העירייה;
אברהם טננבוים- מזכיר העירייה ודוברה;
צבי קורן, עו"ד – נציג המח' המשפטית;
הרב יוסף צימט, עוזר רה"ע;
הרב חנוך זיידמן, מנהל אגף תשתיות ופיתוח;
הרב נחמיה שקדי, מנהל לשכת מ"מ רה"ע;
הרב צבי אייזן, לשכת מ"מ רה"ע;
הרב אליהו ארנד, עוזר הרב מנחם שפירא, סגן רה"ע;
הרב יעקב זכריהו, עוזר הרב אליהו דדון, סגן רה"ע;
הרב מנדל אשר, עוזר הרב מנחם מנדל אייזנברג, סגן רה"ע;
הרב יצחק וידר, עוזר חברי הנהלה ומועצה;
הרב יוסף יעקובוביץ, עוזר הרב חיים מאיר לנגסאם, חבר הנהלה;
מאיר שטיינרייך, סגן מנהל אגף תקציבים;
יעקב רוזן, מנהל מח' תרבות;
בנימין שטיינהרט, מנהל מח' סקר נכסים ומוסדות;
גב' שושנה גולדפינגר, רו"ח – מבקרת העירייה.
2
3
על סדר היום:
א. היטל הארנונה לשנת הכספים 2018;
ב. קריאה זמנית של מתחם מעונות ויז'ניץ לרחוב 435 (קוד הרחוב המוצע הוא
בתיאום עם משרד הפנים. הקריאה הזמנית היא עד לקריאת שם קבוע לרחוב ע"י
ועדת השמות העירונית);
ג. עדכון תקציב יוני 2017 (בעקבות אישור הגדלת מענק האיזון ולצורך אישור
התקציב במשרד הפנים;
ד. דו"ח רבעוני לרבעון ,1 שנת 2017;
ה. שונות.
הרב חנוך זייברט: ערב טוב לכולם. אני פותח את ישיבת המועצה מס' .44 אני רוצה
להגיד לכולם ברכות, לכל מי שמגיע, ושלכולם יהיה רק טוב מהיום והלאה. אברהם
טננבוים חיתן, וברוך השם, שיהיה הלאה בשמחות. ואם אני לא זוכר את כולם, לכן אני
אף פעם לא אוהב למנות, כי לפעמים אני שוכח. ברוך השם לכולם יש רק שמחות.
א. היטל הארנונה לשנת הכספים .2018
הרב חנוך זייברט: ועדת הכספים ישבה ודנה בנושא היטל הארנונה של השנה הבאה, בצו
המיסים החדש. ב צו המיסים החדש, יש מספר שינויים. יש שינויים במלל שכולם קיבלו
אותם. השינויים בהגדרות, ישנן כמה הגדרות חדשות שנכנסו בצו המיסים. אחד זה לגבי
שטחים בחנויות מזון שמשתמשים בזה לצורך אוכל, או שימוש אחר מחוץ לעסק. לא
מדובר על הוצאת סחורה, מדובר על חנויות ,בעיקר ב-,BBC שהן מפעילות מערך הסעדה
או מערך אחר בצמוד לחנויות, ואנחנו לא כל כך אוהבים את הנושא הזה, או כן אוהבים
את זה, זה לא הנושא כרגע. אין שום עניין שהם יעשו חנויות קטנות וישתמשו בהסעדה
בחוץ, וככה יחסכו להם את הכסף של המיסים. לכן, צו הארנונה מבקש %60 מהעסק
שישלמו גם מיסים, כמו %60 מהעסק. עד היום לא שילמו ארנונה, או קרקע תפוסה. לא
משמעותי.
הרב שלמה זכריה קוסטליץ: רישוי על המקום כן שילמו.
הרב חנוך זייברט: בחוץ? לא, לא הוצאות סחורה. פה מדובר בחצר של העסק עצמו. לא
מדובר פה, לא בקולונדות ולא מדובר פה בשטחי מעבר, ולא מדברים על שטחים ציבוריים.
המדובר, החנויות היו נכנסות פנימה לתוך השטח ועל זה מדובר פה. זה נושא אחד.
נושא שני – בחישובים, היו לנו תמיד ויכוחים, בחנויות גדולות, ב'דיזיין סנטר', שזו
החנות היחידה בבני ברק, אבל היו עוד חנויות כאלה, כמה גובים על השטחים שאלו שטחי
מעבר? בהתחלה לא גבו, לאט לאט כן גבינו מעברים. התחילו להיות לנו ויכוחים ודיונים.
בדקנו מה החיוב שעושים בערים הסמוכות לנו בשטחים האלה, ולפי זה אנחנו מחייבים
את השטחים האלה. ככה דיווחנו פה בוועדת הכספים.
והנושא השלישי – זה להתאים את הנושא של בריכות השחייה.
???: כמה כסף זה?
הרב חנוך זייברט: שאר הדברים הם בסך הכל תיקוני מילים. נכון? אני צודק? שאר
הדברים הם תיקוני מילים. כמה כסף לבריכות שחיה?
3
4
מר בנימין שטיינהרט: זה יעלה בערך 100 שקל.
הרב אברהם רובינשטיין: עד עכשיו מה היה?
הרב חנוך זייברט: עד עכשיו חייבו רגיל, ושני שליש עשו הנחה.
הרב אברהם רובינשטיין: מה היה?
מר בנימין שטיינהרט: עד עכשיו היה חיוב לפי עסק.
הרב חנוך זייברט: ועשו להם הנחות. ההנחות האלה לא היו חוקיות. לא הולכים לשלם
הרבה יותר, או הרבה פחות בפועל. זה לעשות את זה יותר מסודר, זה הכל.
הרב מיכאל קקון: העלאת הארנונה ב-%,2.18
הרב חנוך זייברט: זה לפי החוק. זו ההעלאה הרגילה של החוק.
הרב מיכאל קקון: מה זה לפי החוק?
הרב חנוך זייברט: כל ההעלאה של הארנונה בבני ברק היא לפי מה שמשרד הפנים קבע.
עיריית בני ברק לא ביקשה שום שינוי במחיר, אין לה דרך לא להוריד את זה ולא להעלות
את זה.
הרב מיכאל קקון: משרד הפנים מחייב או שאנחנו,
הרב חנוך זייברט: כן, זו חובה להעלות את המיסים. אני יכול להגיש בקשה להוריד, אבל
זו בקשה ,שבדרך כלל, לא נענית.
הרב עו"ד נתן בצלאל: סליחה, בריכות שחייה זה גם למי שיש לו.
הרב חנוך זייברט: למי שיש בריכה פרטית בבית לא מדובר פה.
הרב עו"ד נתן בצלאל: כתוב אבל למגורים. בזה כתוב – בנכס המשמש למגורים.
הרב חנוך זייברט: בנכס שמשמש למגורים, עושה בריכה ועושה מזה עסק.
הרב עו"ד נתן בצלאל: אז צריך ,אולי, להוסיף את המילה עסק.
הרב חנוך זייברט: כתוב שזה עסק. כתוב. אין ויכוח. מי שיש לו בריכה פרטית לעצמו,
לא מדובר פה.
הרב עו"ד נתן בצלאל: לא, לא כתוב. בניסוח לא כתוב.
הרב חנוך זייברט: מי שיש לו בריכה פרטית משלם יותר, כי זה חלק מהדירה שלו.
הרב מיכאל קקון: בתיקון כתוב שיש לו חיוב כעסק.
הרב חנוך זייברט: כתוב. כתוב.
4
5
הרב עו"ד נתן בצלאל: באיזה סעיף?
הרב מיכאל קקון: .1.25 תראה.
הרב חנוך זייברט: כתוב. כתוב.
הרב מיכאל קקון: מצד שמאל. בביאור.
הרב חנוך זייברט: או קיי, רבותי, מי בעד,
הרב עו"ד נתן בצלאל: אבל סליחה, ביאור זה לא חוק. לא כתוב את זה בחוק.
הרב חנוך זייברט: עסק, עסק, כתוב עסק.
הרב עו"ד נתן בצלאל: אולי כדאי להוסיף את המילה עסק.
הרב חנוך זייברט: עסק, אין ויכוח, זה רק עסק.
הרב עו"ד נתן בצלאל: ביאור זה לא חוק.
הרב חנוך זייברט: או קיי. יש עוד שאלות, רבותי?
הרב עו"ד נתן בצלאל: סליחה, אני לא הייתי בוועדת כספים, אני הייתי רוצה להציע,
הרב חנוך זייברט: אי אפשר להציע הצעות לשנות. אפשר להגיד כן או נגד, אי אפשר
להציע הצעות.
הרב עו"ד נתן בצלאל: בסדר, אין בעיה. יש, כפי שידוע לנו, הרבה פעמים, עניין של נכס
ריק.
הרב חנוך זייברט: יש חוק, אי אפשר לגעת בנכס ריק.
הרב עו"ד נתן בצלאל: בסדר. אבל יש בערים אחרות, אם אנחנו באים ונותנים,
הרב חנוך זייברט: אין בערים אחרות אחרת. מי שקבע את החוק,
הרב עו"ד נתן בצלאל: כבודו לא שמע מה אני רוצה להגיד.
הרב חנוך זייברט: נו, תגיד מה אתה רוצה.
הרב עו"ד נתן בצלאל: אולי יחלוק עלי, אין בעיה, זכותו. יש בערים אחרות, וגם זה נהוג
אני חושב, שאולי אפשר להנהיג אותו קצת אצלנו, יש אנשים ,שלצערנו, קורה שהמשפחה,
מישהו מהמשפחה, הורים נפטרו, ובתוך שנת אבל יש כאלה שלא מוכרים את הדירה ולא
שום דבר, ומה שנקרא, אי אפשר לזכות אותם על ארנונה נכס ריק. כי יש את הדברים
והכל, ואנשים, מבחינת רגש והכל, לא מוציאים את הדברים מהבית עד שנה שלמה. הייתי
רוצה להציע שאם אפשר, ראיתי את זה גם בערים אחרות, להנהיג ,אולי, בחוק, ששנה של
שנת אבל יהיה אפשר אולי לפטור אותה מארנונה בשנה הזאת, בשנה הראשונה של האבל.
5
6
אני מכיר את זה מעיריית חולון, שם נתקלתי.
רו"ח אהרון אדלר: יכול להיות, כשיהיו לנו את העודפים של עיריית חולון גם אנחנו נעשה
את זה.
הרב עו"ד נתן בצלאל: זה דוגמא נתתי.
הרב חנוך זייברט: אני לא חושב שזה עניין של זה. נכס ריק, רבותי, אני אסביר, אני רוצה
להסביר. אני קצת עסקתי בזה. לדאבוני הרב, נכס ריק יש לו הגדרות איך בודקים נכס
ריק.
הרב עו"ד נתן בצלאל: אבל אפשר להוסיף.
הרב חנוך זייברט: דקה, תן לי לדבר.
הרב עו"ד נתן בצלאל: בבקשה.
הרב חנוך זייברט: החוק קובע על נכס ריק מה אני יכול לגבות, מה אני לא יכול לגבות.
מה שאנחנו עושים בדיקה היום, אם לא זז שם מים, חשמל וזה, מבחינתנו פחות או יותר
הנכס ריק. אם זז, עושים ביקורת. זה סתם. פעם היה נכס לא ראוי שיכולת לתת פטור
לנכס לא ראוי לכמה שנים, גם היום הגבילו את זה ל-3 שנים. נכס לא ראוי מעל 3 שנים
מחויי ב במיסים. אין לנו דרך לגעת בזה, כי את החוק הזה קובע, אין לי דרך להכניס
סעיפים בצו המיסים, אין דרך.
???: נכס ריק, החוק אומר חצי שנה. הוא אומר לך,
הרב חנוך זייברט: זה חוק. זה לא קשור בי.
הרב עו"ד נתן בצלאל: בשנת אבל אפשר, זה חוק עזר עירוני.
הרב חנוך זייברט: זה חוק עזר עירוני, זה לא בצו המיסים.
הרב עו"ד נתן בצלאל: אנחנו יכולים לשנות את זה אם אנחנו רוצים.
הרב חנוך זייברט: חוק עזר זה לא פה, אי אפשר בצו המיסים. זה מה שאמרתי לך, צו
המיסים לא נותן לי לשנות הגדרות. זה מה שאמרתי.
הרב עו"ד נתן בצלאל: אז ,אולי, באמת נתקן את זה.
הרב חנוך זייברט: תעלה את זה פעם אחרת.
הרב עו"ד נתן בצלאל: חנוך, דבר נוסף, לגבי מחסן עסקי. יש כאלה שלפעמים חנות לא
מצליחים להשכיר אותה תקופה. השאלה אם אפשר לעשות להם במקום שיחייב אותו
להחזיק את המקום, להעביר לו לסיווג, בזמן שהנכס ריק, כדין מחסן.
הרב חנוך זייברט: הסיווג נקבע לפי היתר הבנייה בהיתר. אין לי דרך שאדם שיגיד
שקוראים לו מחסן או קוראים לו, אין דרך כזאת.
6
7
הרב עו"ד נתן בצלאל: חנוך, שתהפך בזמן שריק, הוא לא משכיר אותו ולא כלום.
הרב חנוך זייברט: הוא יכול לעשות את זה שטח שירות. אין דבר כזה.
הרב עו"ד נתן בצלאל: יש לזה גם דוגמאות מערים אחרות.
הרב חנוך זייברט: יכול להיות. אנחנו יודעים לעשות לפי היתר הבנייה.
הרב מיכאל קקון: יש לי שאלה. אני חושב שהוא צודק בעניין הזה. הנושא של בריכה,
בריכה פרטית בבית פרטי, גם הוא יצטרך לשלם לפי זה.
הרב חנוך זייברט: משלם אוטומטית. בבית פרטי אתה משלם גם על המקלט שלך, גם על
המרתף שלך, אתה משלם פחות, לפי מגורים.
הרב מיכאל קקון: אבל אם מחר יעבור שם פקח ויראה בריכה,
הרב חנוך זייברט: מותר. אם הבריכה זה לא עסק, אתה משלם לפי שטח המגורים שלך.
הרב מיכאל קקון: לא כתוב עסק, בדקנו עכשיו.
הרב חנוך זייברט: אז תיקנו את זה, דיברו כבר, בסדר. הוא אמר שיחדד את זה, אבל זו
המטרה. יחדדו את זה, אין ויכוח. זו הכוונה. אם לא מחודד – יחדדו.
הרב עו"ד נתן בצלאל: שיחדדו את החוק הזה ויכתבו את זה בתוך החוק.
הרב משה שלום מלאכי: אני מבין, דבר ראשון, שהעירייה תגיש בקשה למשרד הפנים
להשאיר את הצו של הארנונה כמו שנה שעברה. אין שום סיבה להכביד על התושבים, שגם
ככה קורעים תחת הנטל, ואנחנו שומעים כל יום סיפורים חדשים. אנשים קשה להם ואין
שום סיבה להעלות להם את זה כל שנה בעוד %2-3 וזה חבל. אז בוא נעשה את שלנו, נגיש
את הבקשה ואחר כך נדבר.
דבר שני, לגבי מה שכבר דיברנו כמה פעמים והציעו את זה, זה כל העסקים שנפגעו במתחם
של הרכבת הקלה, לכל אורך הציר. יש שם עסקים שממש לא מתפקדים ואנחנו גובים מהם
ארנונה מלאה. יש ערים אחרות, בתל אביב וברמת גן, שבאו לקראתם והתחשבו בהם. אני
חושב שעיריית בני ברק יכולה לשמש דוגמא בנושא הזה, ולשבת עם בעלי העסקים ולבוא
איתם לאיזה הסדר בנושא. אי אפשר לגבות %100 בזמן שהם לא מתפקדים.
הרב חנוך זייברט: מצויין.
הרב עו"ד נתן בצלאל: עוד דבר אחד, תיקון טעות סופר פשוט מאד, ב-5.2 צריך רק לשנות
את התאריך, לא 2017 ולא תשע"ז אלא 2018 תשע"ח.
הרב חנוך זייברט: תודה על התיקון. מי בעד לאשר את צו הפרסום כפי שפורסם בהמלצת
ועדת כספים? מי נגד?
הרב משה מלאכי: אני נמנע.
הרב חנוך זייברט: מצויין.
7
8
החלטה: הוחלט לאשר את היטל הארנונה לשנת הכספים 2018 כפי שהומלץ על ידי ועדת
הכספים, להוציא את הרב משה שלום מלאכי שנמנע.
8
9
ורסיה להגשה
בס"ד
עיריית בני-ברק
היטל ארנונה כללית
לשנת הכספים 2018
תוכןהעניינים:
.1 כללי - הגדרות
.2 ארנונה למגורים
.3 ארנונה שלא מגורים
.4 הנחות
.5 הסדרי תשלומים
תמוז ה'תשע"ז
יוני 2017
9
10
היטלארנונהכלליתלשנתהכספים2018
בתוקף סמכותה ע"פ חוק הסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב) התשנ"ג – 1992 וחוק
הסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנת הכספים ,)2006 התשס"ו
- ,2006 החליטה מועצת עירית בני-ברק בישיבתה מספר מיום ה' תמוז תשע"ז– ()29/06/2017 , להטיל ארנונה
כללית בתחום שיפוטה שתשולם ע"י המחזיקים בהתאם לשיעורים ולמועדי התשלום המפורטים להלן:
.1 הגדרות :
1.1 "נכס" בניין או קרקע בתחום העירייה, המוחזק ע"י אדם ומיועד
או משמש למטרה מהמטרות המפורטות בצו זה, כאשר
סיווגו של נכס מכל סוג שהוא לעיניין התעריף יקבע לפי
עיקר שימושו של המחזיק בנכס בבחינת ילך הטפל אחר
העיקר.
1.2 "בנין" מבנה או חלק ממנו, העשוי מכל חומר שהוא, לרבות %10
משטח הקרקע התחום בקוי הבנין כחצר או כגינה או לכל
צורך אחר של אותו בניין אך לא יותר מ-50 מ"ר.
1.3 "מטר רבוע" (מ"ר) (מ"ר) פירושו כל מטר רבוע או חלק ממנו.
1.4 "שטח נכס שלא כל שטח הרצפה במטרים רבועים, בכל קומות הבניין, כולל
למגורים" שטח קירות חוץ ופנים וכן כל שטח מקורה או שאיננו
מקורה, הצמוד לנכס או שאיננו צמוד לו אולם משמש את
המחזיק בנכס, לרבות, מרפסות מכל סוג שהוא, שטח
מדרך המדרגות הפנימיות המחברות בין הקומות בתוך
הנכס, מחסנים, ארכיונים, מרתפים, מקלטים, חדרי אוכל
ומטבחים, חדרי שרות, גלריות, חניונים לרכב, סככות
וכו'...וכיו"ב.
1.5 "שטח נכס כל שטח הרצפה במטרים רבועים, בכל קומות הבנין, לא
למגורים" כולל שטח קירות חוץ ופנים אך כולל כל שטח מקורה או
שאיננו מקורה, הצמוד לנכס או שאיננו צמוד לו אולם
משמש את המחזיק בנכס, לרבות מרפסות מכל סוג שהוא,
שטח מדרך המדרגות הפנימיות המחברות בין הקומות
בתוך הנכס, מחסנים, מרתפים, מקלטים, חדרי אוכל,
מטבחים, חדרי שרות, גלריות, חניונים לרכב, סככות
וכו'...וכיו"ב.
1.6 "קומה" חלל בכל צורה גיאומטרית, שבין ריצפת החלל ובין התקרה
שמעליו, לרבות חלל כאמור שמתחת לפני הקרקע ושעל
הגג.
1.7 "גלריה" (יציע) (יציע) מפלס המצוי בתוך חלל הקומה ומחלק פיזית בין
ריצפת הקומה לתקרתה, בין בכל שטח הקומה ובין
10
11
בחלקה כאשר המרחק מתחתית מרצפת הגלריה עד
תחתית התקרה עולה על 180 ס"מ (כולל עובי הרצפה).
1.8 "סככה" שטח קרקע מקורה בגג מכל סוג שהוא, ללא קירות או שיש
לו קיר אחד בלבד, יחויב ב - %60 מתעריף החיוב של הנכס
אליו צמודה הסככה על פי שימוש עיקרי בנכס, למעט
סככות בתחנות דלק שבהן התעריף יהא %100 מתעריף
הנכס אליו הן צמודות.
במקום שהסככה אינה צמודה לנכס אחר תחויב הסככה
ב-%60 מהתעריף, על פי השימוש שעושים בפועל בסככה.
1.9 "עסקים" עסקים מכל סוג שהוא, לרבות; חנויות לכל שימוש שהוא,
וחנויות" אשר פונות לחזית הרחוב או לפסז', חנויות לממכר ולמתן
שירותים, אולמות תצוגה, עסקים מכל סוג שהוא
המתנהלים בדירות מגורים, עסקים ליבוא ויצוא, מחסני
מכר ומחסני שיווק, למעט העסקים המפורטים בצו זה.
1.10 "מחסן" נכס בבנין שאינו למגורים המשמש לאחסנת לאחסנה
טובין בלבדש שלא למטרות מכירה או תצוגה, והמהווה
עיקר שימושו של המחזיק בנכסשהכניסה אליו עצמאית
ואין אפשרות להכנס אליו מתוך נכס אחר.
נכס בבנין שאינו למגורים המשמש לאחסנה הצמוד או
הגובל בנכס אחר ושיש מעבר אליו מתוך הנכס האחר יסווג
כפי סיווגו של הנכס האחר.
נכס בבנין למגורים המשמש לאחסנה בלבד יסווג כפי סווג
הדירות בבנין שבו מצוי הנכס..
1.11 "תחנת דלק" לרבות מבנים, סככות וכל שטח מקורה.
1.12 "מוסכים" מוסכים ותחנות שרות לרכב, לרבות כל בית מלאכה ו/או
מכון שעיסוקו בתיקון ו/או שיפוץ ו/או טיפול מכל סוג
שהוא ברכב או בכל חלק ממנו, בכלי שייט, וכלי תעופה
לכל סוגיו.
1.13 "אדמה כל קרקע לא מקורה המיועדת לחקלאות ואשר משתמשים
חקלאית" בה לצורכי חקלאות בלבד.
1.14 "קרקע קרקע שאינה מקורה, שאינה אדמה חקלאית, ושאינה חצר
תפוסה" ואשר מחזיקים או משתמשים בה לכל מטרה.
1.15 "ממגורות" לרבות סילוסים ומיכלי אחסון חומרים מכל סוג שהוא.
1.16 "אזור" חלוקת העיר לאזורים הן למגורים והן שלא למגורים הנה
לפי המפה המוצגת בבנין העירייה.
1.17 "משרדים בנין או חלק ממנו המשמש משרד, המוחזק על ידי מחזיק
מיוחדים" אחד, אשר השטח הכולל המוחזק על-ידו לאותו שימוש
במבנה אחד עולה על 10,000 מ"ר.
1.18 "בנק" נכס המשמש בנק כהגדרת מוסד בנקאי לסעיף 1 לחוק
בנק ישראל תשי"ד – 1954 ו/או "גוף פיננסי" כהגדרתו
בסעיף 1 לחוק בנק ישראל ה'תש"ע – 2010 ו/או "תאגיד
בנקאי" ו/או "תאגיד עזר" ו/או "תאגיד אחזקה בנקאית"
11
12
כהגדרתו כהגדרתם בחוק הבנקאות (רישוי) תשמ"א –
1981 ו/או תאגיד בשליטתו או מטעמו של הבנק, ומוחזק
על ידם בלבד ומעניקים בו שירותי בנק ישירים ללקוחות.
1.19 "הנהלת בנק" נכס במבנה אחד ששטחו לא יפחת מ- 5000 מ"ר, המשמש
הנהלה של בנק ו/או גוף פיננסי ו/או תאגיד אחזקה
בנקאית ו/או תאגיד בשליטתו של הבנק, כהגדרתו בחוק
הבנקאות (רישוי) תשמ"א – 1981 ומוחזר על ידם בלבד
ולצרכי ניהול הבנק, כשבהגדרת נכס זה כלולים שטחי עזר
מכל סוג שהוא ולכל שימוש שהוא, למעט שטחו של סניף
בנק כהגדרתו בסעיף 1.18 לעיל , ככל שקיים כזה בשטח
הנכס, שלא יכלל בשטח הנכס.
1.20 "הנהלת חברת נכס במבנה אחד ששטחו לא יפחת מ- 5000 מ"ר, המשמש
ביטוח" הנהלה של חברת ביטוח שמוגדרת כ"מבטח" כמשמעותו
בחוק הפיקוח על עסקי ביטוח תשמ"א – 1981 והמחזיקה
ברשיון מבטח, למעט נכס המוחזק ע"י סוכן או סוכן
ביטוח, כמשמעותם בחוק הנ"ל.
1.21 "בית תוכנה" נכס שעיקר הפעילות המתבצעת בו הינה ייצור או פיתוח
תוכנה כשהתוכנה מיועדת למכירה בהיקף נרחב, לצבור
משתמשים רחב, ולא לשימושו של אותו מחזיק בנכס
העושה בה שימוש לשם מתן שרות ללקוחות, או משתמש
בנכס לצורך מתן שרות ללקוחות.
1.22 "מרכז קניות" בנין שפועלים בו חנויות מכר המתוחזק ו/או מנוהל ע"י
(קניון) חברת ניהול, שיש בו לפחות כניסה משותפת אחת שניתן
לנעלה למניעת כניסה לבנין.
1.23 "שטח ציבורי שטחי מעבר בין החנויות במרכז הקניות המשמשים
במרכז קניות" להולכי רגל, חדרי מדרגות, חדרי שירות מכל סוג שהוא
וכיו"ב.
1.24 "שטח נלווה שטח הגובל במסעדה ו/או בבית קפה ו/או עסק דומה ו/או
למסעדה ו/או ליד כל אלה, בין מקורה ובין שאינו מקורה, שהמחזיק
לבית קפה" בשטח זה עושה בו שימוש לצרכיו בדרך של העמדת
שולחנות ו/או כסאות ו/או כל רהוט שהוא לכל פרק זמן
שהוא.
1.25 "בריכת שחיה" מתקן שניתן לשחות בו ושעושים בו שימוש עסקי בין שהוא
ממוקם בנכס המשמש למגורים ובין בנכס שאינו משמש
למגורים, בין שהוא מוחזק ע"י גורם פרטי ובין ע"י גורם
ציבורי, עמותה ו/או חברה וכיו"ב.
.2ארנונהלמגורים
12
13
2.1שיעוריהארנונהלמגורים
הארנונה הכללית בעד נכסים נקבעת בהתחשב עם האזור וסוג הבנין. סך שקלים חדשים
לכל מ"ר* כאמור להלן :
הגדרת סוג בנין בנין אזור קוד תעריף
העלאה
הנדרשת
בשיעור %2.18
1ד.ירת גג (פנטהאוז) או דירה בבית צמוד 1 א 115 89.84
קרקע ששטחה מ-91 מ"ר ומעלה
דירת גג (פנטהאוז) או דירה בבית צמוד 1 ב 125 89.84
קרקע ששטחה מ-91 מ"ר ומעלה
2ד.ירה בבית משותף שאינה דירת גג 1 א 111 89.84
ששטחה מ-151 מ"ר ומעלה
דירה בבית משותף שאינה דירת גג 1 ב 121 87.51
ששטחה מ--151מ"ר ומעלה
3ד.ירת גג (פנטהאוז) או דירה בבית צמוד 2 א 116 64.97
קרקע מ-51 עד 90 מ"ר.
דירת גג (פנטהאוז) או דירה בבית צמוד 2 ב 126 59.33
קרקע מ-51 עד 90 מ"ר.
4ד.ירה בבית משותף שאינה דירת גג 2 א 112 63.85
ששטחה מ-51 מ"ר עד 151 מ"ר.
דירה בבית משותף שאינה דירת גג 2 ב 122 59.33
ששטחה מ-51 מ"ר עד 151 מ"ר.
5ד.ירה ששטחה עד 51 מ"ר 3 א 113 58.32
דירה ששטחה עד 51 מ"ר 3 ב 123 52.87
6ב.ית אבות 3 א 139 88.94
בית אבות 3 ב 129 86.63
7א. חרים א 114 120.16
אחרים ב 124 120.16
* תעריפי הארנונה לנכסי מגורים או שלא למגורים הועלתה בהשוואה לשנת 2017 ב-%2.18 ע"פ העדכון הנדרש.
.3הארנונהלאלמגורים:
13
14
סיווג ראשי סיווג משני קוד
תעריף
העלאה
הנדרשת
בשיעור
%2.18
3.1 משרדים, תחנות דלק 310 299.85
שירותים, ומסחר
עסקים אזור א' 311 314.06
עסקים אזור ב' 312 294.02
משרדים 314 316.58
משרדים מעל 10,000 מ"ר 315 223.42
משרדים מעל 15,000 מ"ר 316 178.75
משרדים מעל 20,000 מ"ר 317 163.82
שטח ציבורי במרכז קניות אזור א' 320 78.41
שטח ציבורי במרכז קניות אזור ב' 321 73.50
שטח נילווה (ס' 1.24 לצו) אזור א' 324 188.43
שטח נילווה (ס' 1.24 לצו) אזור ב' 325 176.41
מחסנים 326 183.32
בתי ספר וגני ילדים 335 293.77
מרפאות ובתי חולים 338 293.77
אחרים 341 316.58
בריכת שחיה 346 103.62
אולמות 351 242.93
3.2 בנקים וחברות ביטוח סניפי בנקים וחברות ביטוח 330 1386.39
הנהלות בנקים וחברות ביטוח 332 475.51
3.3 תעשיה, 422 164.84
בית תוכנה 423 164.84
3.4 בתי מלון חמשה כוכבים 327 145.67
אחרים 337 75.73
3.5 מלאכה מוסכים 323 212.74
אחרים 380 164.84
3.6 אדמה חקלאית 634 26.87
(לדונם)
3.7 קרקע תפוסה קרקע המשמשת תח' דלק 709 142.89
קרקע לשימושים אחרים 733 18.16
3.8 חניונים חניונים מקורים בתשלום 750 67.09
חניונים מקורים לא בתשלום 751 27.99
חניונים שאינם מקורים 752 18.16
3.9 נכסים אחרים מרכזיות לטלפון וחשמל 510 308.22
תחנות טרנפורמציה 511 162.26
ממגורות 225.97
סוג 1 בגובה מעל 25 מ' 520
סוג ,2 בגובה עד 25 מ' 521 205.52
סוג ,3 בגובה עד 20 מ' 522 186.85
סוג ,4 בגובה עד 15 מ' 523 170.08
סוג ,5 בגובה עד 10 מ' 524 154.43
סוג ,6 בגובה עד 5 מ' 525 140.37
אחרים 590 308.22
.4הנחות:
14
15
4.1 כל ההנחות בפרק זה הנן בכפוף להגדרות ולהוראות בתקנות הסדרים במשק המדינה (הנחות
מארנונה) התשנ"ג .1993
4.2 מחזיקים בנכס למגורים יזוכו בהנחות כמפורט להלן ובלבד שהזכאי מתגורר בדירה ותקופת
השכירות אינה פחותה משנה.
4.3 רשימת הזכאים, שיעורי ההנחות ומבחני משנה לזכאות
סעיף/
הזכאים להנחה שעור ההנחה הגבלה לשטח מבחני משנה
תקנה
.1 אזרח ותיק (ע"פ חוק האזרחים הותיקים) (9ב) %30.00 ל-100 מ'ר הכנסה הממוצעת
במשק
.2 מקבלי קצבת זיקנה (שאינם זכאים ()1(2א) %25.00 ל-100 מ'ר
כאזרחים ותיקים)
.3 מקבלי קצבת זיקנה ותוס' הבטחת ()1(2ב) %100.00 ל-100 מ'ר
הכנסה
.4 מקבלי קצבת זיקנה לנכה 251 לחוק %100 ל-100 מ"ר
בט"ל
.5 נכה בדרגת %75 המקבל קצבה מלאה ()2(2א) %80.00
.6 נכה בדרגת %75 המקבל קצבת זיקנה ()2(2ב) %80.00
.7 נכה בדרגת %90 )3(2 %40.00 בתנאי שאין בבעלותו
נכס נוסף
.8 מקבלי גימלה כאסיר ציון או בן-משפחה של ()4(2א) %66.66 ל-70 מ'ר למשפ' עד 4 נפש'
הרוג מלכות
מקבלי גימלה כאסיר ציון או בן-משפחה של ()4(2א) %66.66 ל-90 מ'ר למשפ' מעל 4 נפש'
הרוג מלכות
.9 מקבלי גמלת נכות לפי חוק נכי רדיפות ()4(2ב) %66.66 ל-70 מ'ר למשפ' עד 4 נפש'
הנאצים
מקבלי גמלת נכות לפי חוק נכי רדיפות ()4(2ב) %66.66 ל-90 מ'ר למשפ' מעל 4 נפש'
הנאצים
.10 מקבלי גמלת נכות ממשלת גרמניה ()4(2ג) %66.66 ל-70 מ'ר למשפ' עד 4 נפש'
מקבלי גמלת נכות ממשלת גרמניה ()4(2ג) %66.66 ל-90 מ'ר למשפ' מעל 4 נפש'
.11 מקבלי גמלת נכות ממשלת הולנד ()4(2ד) %66.66 ל-70 מ'ר למשפ' עד 4 נפש'
מקבלי גמלת נכות ממשלת הולנד ()4(2ד) %66.66 ל-90 מ'ר למשפ' מעל 4 נפש'
.12 מקבלי גמלת נכות ממשלת אוסטריה ()4(2ה) %66.66 ל-70 מ'ר למשפ' עד 4 נפש'
מקבלי גמלת נכות ממשלת אוסטריה ()4(2ה) %66.66 ל-90 מ'ר למשפ' מעל 4 נפש'
.13 מקבלי גמלת נכות ממשלת בלגיה ()4(2ו) %66.66 ל-70 מ'ר למשפ' עד 4 נפש'
מקבלי גמלת נכות ממשלת בלגיה ()4(2ו) %66.66 ל-90 מ'ר למשפ' מעל 4 נפש'
.14 בעל תעודת עיוור )5(2 %90.00
.15 עולה חדש )6(2 %90.00 ל-100 מ'ר ולמשך 12 חודשים
.16 עולה התלוי בעזרת הזולת הזכאי לגמלה 6(2א) %80.00 ע"פ תעודת זכאות
מיוחדת מבט"ל
.17 מקבלי תשלום מזונות %70.00
.18 מקבלי גימלת סעוד ()7(2ג) %70.00
.19 מקבלי הבטחת הכנסה מהמוסד לביטוח חוק %70.00
לאומי הבטחת
הכנסה
.20 בעלי הכנסה נמוכה עד שש נפשות – )8(2 בהתאם לטבלה ל-100 מ"ר
בעלי הכנסה נמוכה מעל שש נפשות – )8(2 בהתאם לטבלה
.21 חסידי אומות העולם או בן זוגו )9(2 %66.66
.22 הורה יחיד )10(2 %20.00 ל-100 מ"ר
.23 מקבלי גמלה לילד נכה )11(2 %33.00 ל-100 מ'ר
15
16
סעיף/
הזכאים להנחה שעור ההנחה הגבלה לשטח מבחני משנה
תקנה
.24 מבקש נזקק – על פי החלטת ועדת 7 עד %70
ההנחות
.25 בנין חדש )1(12 %100.00 עד שנים-עשר חודש
.26 בנין ריק (13א)()1 %100.00 לששה חודשים
הראשונים
.27 הנחות לעסקים (14ג) לפי שיקול דעת הועדה –
בכפוף לתקנות
.28 חייל בשרות סדיר 14ה(()1א) %100.00 ל-70 מ'ר כל עוד הוא חייל + 4
חודשים
.29 הורה של חייל שפרנסתו עליו 14ה(()1ב) %100.00 ל-70 מ"ר
.30 מתנדבת בשירות לאומי 14ה(()1ג) %100.00 ל-70 מ"ר
.31 מקבלי תגמולים לפי חוק הנכים 14ה(()2א) %66.66 ל-70 מ'ר למשפ' עד 4 נפש'
מקבלי תגמולים לפי חוק הנכים 14ה(()2א) %66.66 ל-90 מ'ר למשפ' מעל 4 נפש'
.32 מקבלי תגמולים לפי חוק פעולות איבה 14ה(()2ו) %66.66 ל-70 מ'ר למשפ' עד 4 נפש'
מקבלי תגמולים לפי חוק פעולות איבה 14ה(()2ו) %66.66 ל-90 מ'ר למשפ' מעל 4 נפש'
.33 מקבלי תגמולים לפי חוק מלחמה בנאצים 14ה(()2ב) %66.66 ל-70 מ'ר למשפ' עד 4 נפש'
מקבלי תגמולים לפי חוק מלחמה בנאצים 14ה(()2ב) %66.66 ל-90 מ'ר למשפ' מעל 4 נפש'
.34 מקבלי תגמולים לפי חוק המשטרה 14ה(()2ג) %66.66 ל-70 מ'ר למשפ' עד 4 נפש'
מקבלי תגמולים לפי חוק המשטרה 14ה(()2ג) %66.66 ל-90 מ'ר למשפ' מעל 4 נפש'
.35 מקבלי תגמולים לפי חוק משפחות חיילים 14ה(()2ד) %66.66 ל-70 מ'ר למשפ' עד 4 נפש'
שנספו
מקבלי תגמולים לפי חוק משפחות חיילים 14ה(()2ד) %66.66 ל-90 מ'ר למשפ' מעל 4 נפש'
שנספו
.36 מקבלי תמלוגים לפי חוק בתי הסוהר 14ה(()2ה) %66.66 ל-70 מ'ר למשפ' עד 4 נפש'
נכים ונספים
מקבלי תמלוגים לפי חוק בתי הסוהר 14ה(()2ה) %66.66 ל-90 מ'ר למשפ' מעל 4 נפש'
נכים ונספים
.37 מקבלי תגמולים לפי חוק נפגעי פעולות 14ה(()2ו) %66.66 ל-70 מ'ר למשפ' עד 4 נפש'
איבה
מקבלי תגמולים לפי חוק נפגעי פעולות 14ה(()2ו) %66.66 ל-90 מ'ר למשפ' מעל 4 נפש'
איבה
.38 משרתי שרות אזרחי
למשרת 36 שעות שבועיות 14 ה()1 (ה) %100.00 לשנתיים ל-70 מ"ר למשפ' עד 4 נפש'
למשרת 36 שעות שבועיות 14 ו' %100.00לשנתיים ל-90 מ"ר למשפ' מעל 5 נפש'
למשרת 30 שעות שבועיות 14 ה ()1 (א) %75.00 לשנתיים ל-70 מ"ר למשפ' עד 4 נפש'
למשרת 30 שעות שבועיות 14 ו' %75.00 לשנתיים ל-90 מ"ר למשפ' מעל 5 נפש'
למשרת 20 שעות שבועיות 14 ה ()3 ()2 %50.00 ל-3 שנים ל-70 מ"ר למשפ' עד 5 נפש'
למשרת 20 שעות שבועיות 14 ו' %50.00 ל-3 שנים ל-90 מ"ר למשפ' מעל 5 נפש'
16
17
.5הסדריומועדיהתשלום:
5.1 המועד לתשלום ארנונה הכללית לשנת ,2018 הנו יום שני י"ד בטבת ה'תשע"ח
(1 בינואר .)2018
5.2 למרות האמור בסעיף 5.1 לעיל, מי שישלם את מלוא הארנונה הכללית במזומן
עבור כל התקופה עד יום רביעי ד' בשבט ה'תשע"ז (31 בינואר )2018 ואין לו
חובות כלשהם, יזכה בהנחה בשיעור של %.2
5.3 מבלי לפגוע באמור לעיל, מאפשרת מועצת העירייה, לשלם את הארנונה הכללית
בהסדר של 6 תשלומים שווים שישולמו במלואם כאשר הארנונה תהא צמודה
למדד המחירים לצרכן, ולהעלאות אשר יקבעו עפ"י החוק.
5.5 אי פרעון אחד התשלומים במועד כאמור לעיל, מהוה הפרת ההסדר ויאפשר
לעירייה לגבות לאלתר את מלוא החיוב השנתי, בצרוף הפרשי ריבית והצמדה,
כאמור בחוק.
5.6 הסדרי התשלומים בפרק זה מותנים במתן ערובות להבטחת התשלומים
במועדם.
______________
חנוך זייברט
ראש העיר
17
18
מפת האזורים
18
19
ב. קריאה זמנית של מתחם מעונות ויז'ניץ לרחוב 435 (קוד הרחוב המוצע הוא
בתיאום עם משרד הפנים. הקריאה הזמנית היא עד לקריאת שם קבוע לרחוב ע"י
ועדת השמות העירונית).
הרב חנוך זייברט: סעיף ב' – קריאה זמנית של מתחם מעונות ויז'ניץ לרחוב 435 (קוד
הרחוב המוצע הוא בתיאום עם משרד הפנים. הקריאה הזמנית היא עד לקריאת שם קבוע
לרחוב ע"י ועדת השמות העירונית).
יש רחוב במעונות ויז'ניץ שאין לו שם . משרד הפנים דורש לתת שם שמות. עד שיחליטו
בדרך שקובעים שם שם, יש לו שם זמני, רחוב .435
הרב מיכאל קקון: תגיד לי, משרד הפנים לא ביקש שיש רחובות שיש להם 4 שמות שיהיה
להם רק שם אחד?
הרב חנוך זייברט: זה מה שביקשו מאיתנו, לפי זה פעלנו. מי בעד בבקשה?
???: לפי איך יחלקו את זה? צריך לחלק את זה לפי מפתח פוליטי.
הרב חנוך זייברט: ועדת שמות, אני אגיב על זה בסוף, אם תרצה – אני אתייחס בסוף
הישיבה. אם יהיה צריך לעשות רחוב נוסף בהמשך במקום נוסף, עד שיחליטו יהיה סדר
רץ – .436 מי בעד ההחלטה הזאת בבקשה? ירים את ידו. תודה.
החלטה: הוחלט, פה אחד, לאשר את הקריאה הזמנית של מתחם מעונות ויז'ניץ לרחוב
,435 בתיאום עם משרד הפנים.
ג. עדכון תקציב יוני 2017 (בעקבות אישור הגדלת מענק האיזון ולצורך אישור
התקציב במשרד הפנים).
הרב חנוך זייברט: עדכון תקציב יוני 2017 בעקבות אישור הגדלת מענק האיזון. זה נדון
בהרחבה בוועדת הכספים.
הרב אברהם רובינשטיין: בהרחבה גדולה.
הרב חנוך זייברט: בהרחבה גדולה מאוד. בעבר אנחנו הפחתנו בתקציב לאור זה שחשבנו,
משרד הפנים אמר שאנחנו נגיש את מענק האיזון בפחות כסף. היום אנחנו יודעים שמענק
האיזון יעמוד על 85 מיליון, למרות שהמודד שלנו עלה ל-115 מיליון, אבל כיוון שלא
נותנים את הכל, נהיה 85 מיליון. לאור זה, עשינו תיקונים בתקציב. מי בעד אישור עדכון
התקציב בבקשה? מי נגד? 2 נגד?
הרב אברהם רובינשטיין: קיבלו עוד 11 מיליון שקל. מה קרה?
הרב חנוך זייברט: קיבלו כסף. לא הפחיתו כסף.
הרב אברהם רובינשטיין: 11 מיליון שקל. מה, אצלך זה קל?
החלטה: הוחלט לאשר את עדכון תקציב יוני 2017 בעקבות אישור הגדלת מענק האיזון,
להוציא את הרב משה שלום מלאכי שהתנגד.
19
20
עדכוני תקציב יוני 2017 - ריכוז לפי רבעוני
תקציב מעודכן עדכון כולל
תקציב מקורי תקציב מעודכן
רבעוני עדכון נוכחי יוני -2017 מוגש מתקציב מקורי
לשנת 2017 מאי 2017
לאישור (דצמבר להיום)
1 2 )(4-2=3 4 )(4-1=5
10 ארנונה כללית -353,500 -346,500 2,913 -343,587 9,913
15 הנחות בארנונה (הכנסות) -130,000 -130,000 - -130,000 -
25 עצמיות חינוך -12,712 -12,842 - -12,842 -130
26 עצמיות רווחה -6,255 -6,255 -72 -6,327 -72
30 עצמיות אחר -73,065 -80,065 3,119 -76,946 -3,881
40 תקבולים ממשרד החינוך -309,967 -311,312 -994 -312,306 -2,339
50 תקבולים ממשרד הרווחה -140,824 -140,824 -27 -140,851 -27
60 תקבולים ממשלתיים אחרים -2,654 -2,754 -2,000 -4,754 -2,100
70 מענק כללי לאיזון -80,000 -63,493 -22,539 -86,032 -6,032
80 מענקים מיועדים -3,931 -3,931 - -3,931 -
85 תקבולים אחרים -23,684 -23,684 - -23,684 -
כיסוי ממקורות הרשות
87 בש.הבאות -600 -600 - -600 -
100 הכנסות מותנות -6,000 -22,507 16,507 -6,000 -
תקבולים -1,143,192 -1,144,767 -3,093 -1,147,860 -4,668
110 הוצאות שכר כללי 182,068 182,068 - 182,068 -
120 פעולות כלליות 179,152 179,152 - 179,152 -
140 שכר עובדי חינוך 254,083 254,051 720 254,771 688
150 פעולות חינוך 159,653 161,161 2,274 163,435 3,782
160 שכר עובדי רווחה 32,634 32,634 - 32,634 -
170 פעולות רווחה 164,162 164,262 99 164,361 199
180 פרעון מלוות אחרות 27,589 27,589 - 27,589 -
185 פרעון מלוות מים וביוב 1,142 1,142 - 1,142 -
190 הוצאות מימון 3,800 3,800 - 3,800 -
195 העברות והוצאות חד פעמיות 3,909 3,909 - 3,909 -
200 הנחות בארנונה (הוצאות) 130,000 130,000 - 130,000 -
300 הוצאות מותנות 5,000 5,000 - 5,000 -
תשלומים 1,143,192 1,144,767 3,093 1,147,860 4,668
סה"כ - - 0 - -
20
21
ד. דו"ח רבעוני לרבעון ,1 שנת .2017
הרב חנוך זייברט: דו"ח ריבעוני לריבעון 1 שנת .2017 ועדת הכספים המליצה לאשר את
הדו"ח הרי בעוני. אם יש הערות על זה, אפשר לשאול שאלות. אם לאף אחד אין שאלות,
אז נאשר אותו. מי בעד, בבקשה? מי נגד? מי נמנע?
הרב מיכאל קקון: רגע, תגיד לי, בדו"ח ריבעוני ירד כסף? לא הבנתי, מה?
הרב חנוך זייברט: לא היית בוועדת כספים?
הרב אברהם רובינשטיין: הוא היה נגד.
הרב מיכאל קקון: בדו"ח הריבעוני הכול מינוס? בתקציב.
הרב חנוך זייברט: אני אענה עוד שניה. לא אתחמק מזה, אל תפחד. רבותי, אני באמת
מתנצל לחב רים שאנחנו קצת מיהרנו היום פה, יש לנו היום, אחרי האירוע פה, אנחנו
נותנים למישהו לארח פה ועידה של אנשי היי-טק שרוצים להקים פה מרכז חרדי, כדי
שעסקים גדולים יפתחו שלוחות בבני ברק ויעסיקו בתוך בני- ברק נשים חרדיות שעובדות,
שלא יצטרכו ללכת ,חס וחלילה, לעבוד במקומות שאינם הולמים ואינם מתאימים.
העירייה מארחת אותם פה לשכנע אותם באמת להקים פה בבני- ברק את המקום שלהם.
הם לקחו בניין גדול מעל מכבי, את המקום הזה החברה הזאת. אני רוצה לברך אותם
בהצלחה. אני מאמין שהם גם יצליחו. לקחו כמה משקיעים היי-טק, הם מקימים מרכז
היי- טק שהם משכירים לחברות, רוצים לתת לחברות להקים שם עמדות, שחברות כמו
מיקרוסופט, או כל חברה אחרת תוכלנה להקים שם את העמדות שלהן, והם יעסיקו את
העובדות במקום שם, כדי שזה יהיה מקום שיתאים למגזר שלנו, לציבור שלנו, לרוח שלנו.
אנחנו מארחים פה את אנשי העסקים, לשכנע אותם באמת שיבואו להשקיע פה בבני- ברק
בהמשך. לכן אנחנו קצת בבלגאן פה, לכן לקחנו את הכיסאות שלכם, לכן הכל, לכן גם
הקדמנו את הישיבה, ולכן אנחנו נסיים אותה בעוד 2 דקות, אחרי שאני אסביר על ועדת
שמות.
???: יש ...
הרב חנוך זייברט: לא. חוץ מהסעודה של היום לא.
רו"ח אהרון אדלר: יש איזה קול קורא,
הרב חנוך זייברט: יש קול קורא. הקול קורא זה לא לזה, הקול קורא הולך להיות מקביל
לזה. בוא אני אסביר לך גם מה זה הקול קורא, הקול קורא הולך במקביל לזה. יכול להיות
שהעירייה תשתלב בתוך העסק הזה, תקים גם UP שלה בתוך המקום שם, ואז אנשים, לא
חברות, אנשים פרטיים יוכלו להפעיל את היוזמות שלהם בתוך המקום הזה.
הרב אברהם רובינשטיין: קול קורא יכול להיות לדברים אחרים.
הרב חנוך זייברט: לא, לא, הקול קורא הוא לזה, יש קול קורא מיוחד לנושא הזה.
הרב אברהם רובינשטיין: נכון, אבל יכול להיות להרחיב את הנושא הזה.
הרב חנוך זייברט: בסדר, זה מרחיב, זה לא למה שהם עושים. אני בפירוש אומר, זה
21
22
משהו מקביל.
הרב גדליהו בן שמעון: אדוני ראש העיר, אני מברך על היזמה, אבל אני חושב שמחובתנו
גם לדאוג לעסקים הקטנים. העסקים הקטנים הם ,בעצם, מנוע הצמיחה היום,
הרב חנוך זייברט: אין קשר.
הרב גדליהו בן שמעון: לא. אז אני חושב שיפה שגם אם העירייה תיקח את הנושא של
העסקים הקטנים ותנסה גם שם למצוא טופינים,
הרב חנוך זייברט: אין בעיה. אחד הדברים שדיברנו עליו ברמז כרגע, זה שננסה להכניס
קצת עסקים קטנים בתוכו.
הרב אברהם רובינשטיין: המשרד לנגב והגליל יוציא קול קורא.
הרב גדליהו בן שמעון: אני לא מדבר על הנגב והגליל, אני מדבר אנחנו, כעיריית בני ברק,
שתמיד רוצה לדאוג לכולם.
הרב חנוך זייברט: יש את מעוף, ויש את מרכז הכוון ויש דברים נוספים.
הרב גדליהו בן שמעון: חוץ ממעוף, יש עוד הרבה דברים שניתן לעשות.
הרב חנוך זייברט: רבותי, אני חושב שהעירייה עושה בנושא הזה דברים מאד יפים
ותמשיך לעשות דברים יפים בנושא הזה.
לגבי ועדת שמות – יושב פה הרב פרטוש, שתאמין לי, עושה לי כבר את המים באוזניים
שצריך לקדם את הנושא הזה, ובצדק. צריך לקדם את הנושא הזה. מצד שני, יש אנשים
שטוענים לי ואומרים לי שלהתחיל להחליף 50-40 רחובות בעיר, מבול התלונות שנקבל
יהיה מעבר לכל פרופורציה. אני הצעתי, ואני מציע את זה גם עכשיו עוד פעם, ללכת באיזו
שהיא שלביות. אז הוא אומר לי – תשמע, אם לא נעשה את כולם ביחד לכל אחד יהיו
טענות. אני לא יודע איך אפשר להחליף בעיר ביום אחד 50-40 רחובות, או 20 רחובות.
אני חושב שצריך להתחיל ביום אחד 4 רחובות, עוד 4 רחובות, להתחיל להרגיל את
האנשים שמחליפים. עד היום אתה בא לבן אדם, תשאל אותו – איפה זה השומר? הוא לא
יודע אם הוא גר בהרב כהנמן, השומר, אהרונוביץ. עד היום אנשים, אתה היום אתה שואל
מישהו – לאיפה אתה הולך? אני הולך לרחוב הגפן. אתה יודע איפה זה רחוב הגפן? אז
הוא אומר לי –אין כזה רחוב בעיר. יש רחוב בעיר. אין רחוב בעיר. יש רחוב בעיר. עד
היום אנשים מתווכחים על רחוב קטן כזה של 4 בתים, כולו 10 בתים, עד מספר 12 אני
חושב רחוב הגפן, מתווכחים איפה זה רחוב הגפן. היום קוראים לזה אפשטיין. לא היום,
קוראים לזה אפשטיין כבר 25 שנה אני חושב, ועד היום יש אנשים שקוראים לזה הגפן.
אז צריך לעשות את זה במידה. זו הדרך שאני חושב שהיא הדרך הנכונה ללכת. אם יילכו
בדרך הזאת, אני אהיה בעד ואתמוך בזה. אם יתחילו להחליף 30-20 רחובות, אני לא יודע
איך אני עומד בלחץ הזה. הסברתי לך את זה, הרב פרטוש. הרב פרטוש חולק עלי, אבל
מה לעשות?
הרב אברהם פרטוש: אני רוצה להגיב. מותר לי להגיב?
הרב חנוך זייברט: כן, בשתי דקות הקרובות כן.
הרב אברהם פרטוש: בשתי דקות האלה. כבוד ראש העיר פשוט מטרטר אותנו בשיטה של
22
23
4 ו-4 ו-2 ו-.2 אני חושב שהשיטה של ראש העיר, אולי, באיזה שהוא מקום היא מטרטרת
את האנשים. אני מציע הצעה פשוטה, יש את החלטת ועדת שמות שהיתה בקדנציה
הקודמת, ראש העיר מתנגד לפיצול רחובות, אותם רחובות שפיצלנו אותם ניתן
אלטרנטיבה. נקבל החלטה שאנחנו את השמות האלה מאשרים אותם וכבוד ראש העיר,
מתי שירצה לשחרר את השלטר, שישחרר את השלטר. אבל לא כל פעם לטרטר אותנו
שנעשה ישיבה.
הרב חנוך זייברט: אבל תעשה לי את הסדר. תרשום לי, אין לי בעיה, אני מוכן, תרשום
לי את זה בעדיפות של סדר רץ אני הולך איתך.
הרב אברהם פרטוש: אין שום בעיה.
הרב חנוך זייברט: אז תכין לי את זה בסדר רץ.
הרב אברהם פרטוש: עכשיו, יחד עם זה, אי אפשר להתעלם מכל אותם רבנים שנפטרו
לאחרונה, גם להם צריכים לתת את הדעת.
הרב חנוך זייברט: אבל יש נוהל. בנוהל צריך לפרסם קודם את הרחובות ואחר כך להגיש
בקשות. נכון, הרב אברהם?
הרב אברהם פרטוש: אנחנו נקיים ועדת שמות, שבשלב הראשוני נדון לגבי ההחלטה של
הקדנציה הקודמת, עם השינויים שעשינו לגבי רחובות.
הרב חנוך זייברט: ועם סדר רץ.
הרב אברהם פרטוש: עם סדר רץ.
הרב חנוך זייברט: אין בעיה.
הרב אברהם פרטוש: ובאותה ישיבה אנחנו נעשה הפסקה, ניכנס לשלב השני. בדקנו את
זה גם משפטית, זה ניתן, ונדון באותם רבנים שנפטרו ב-10 השנים האחרונות. כבוד ראש
העיר, אני אשמח אם,
הרב חנוך זייברט: או קיי, אין בעיה.
הרב אברהם פרטוש: אז נעשה הצבעה על הנושא הזה?
הרב חנוך זייברט: לא צריך הצבעה, זה לא דיון.
הרב אברהם פרטוש: אני רוצה להתחיל לעבוד.
הרב חנוך זייברט: אתה תביא, זה לא על סדר היום, אתה תביא רשימה לפי סדר רץ, כל
פעם נעשה ,3-4 אין לי בעיה.
הרב אברהם פרטוש: עוד פעם התחלנו?
הרב חנוך זייברט: זה מה שביקשת הרגע, לא?
23
24
הרב אברהם פרטוש: לא. אני התכוונתי להגיש את כל הרשימה ונקבע סדר ואתם תריצו
את זה בשטח.
הרב חנוך זייברט: נכון, 4-3 כל פעם, מה אמרתי?
הרב אברהם פרטוש: בסדר.
הרב חנוך זייברט: אין בעיה. תביא סדר רץ. אבל תדע מה ראשון, מה שני, שלא תגיד
אחר כך – למה זה יצא קודם?
הרב אברהם פרטוש: אין שום בעיה.
החלטה: הוחלט לאשר את הדו"ח הריבעוני לריבעון ,1 שנת ,2017 להוציא את הרב משה
שלום מלאכי שהתנגד.
24
25
טופס 2 - תקציב רגיל
תקציב שנתי * תקציב יחסי סטיה סטיה
ביצוע מצטבר
מאושר לתקופה מהתקציב מהתקציב ב%
הכנסות
ארנונה כללית 353,500 88,375 87,881 )(494 %)(1
הכנסות ממכירת מים 24 24
עצמיות חינוך 12,712 3,178 1,842 )(1,336 %)(42
עצמיות רווחה 6,255 1,564 1,524 )(40 %)(3
עצמיות אחר 74,207 18,552 17,593 )(959 %)(5
סה"כ עצמיות 446,674 111,669 108,864 )(2,805 %)(3
תקבולים ממשרד החינוך 302,267 75,567 79,207 3,640 %5
תקבולים ממשרד הרווחה 121,894 30,474 29,679 )(795 %)(3
תקבולים ממשלתיים אחרים 35,284 8,821 7,347 )(1,474 %)(17
מענק כללי לאיזון 80,000 20,000 16,617 )(3,383 %)(17
מענקים מיועדים 3,931 983 2,064 1,081 %110
תקבולים אחרים 23,142 5,786 3,701 )(2,085 %)(36
סה"כ הכנסות לפני כיסוי גרעון
מצטבר והנחות בארנונה 1,013,192 253,298 247,479 )(5,819 %)(2
מענק לכיסוי גרעון מצטבר
הנחות בארנונה (הכנסות) 130,000 32,500 39,489 6,989 %22
סה"כ הכנסות 1,143,192 285,798 286,968 1,170 %0
הוצאות
הוצאות שכר כללי 183,318 45,830 45,910 81 %0
פעולות כלליות 180,245 45,061 45,492 431 %1
הוצאות רכישת מים
סה"כ כלליות 363,563 90,891 91,402 511 %1
שכר עובדי חינוך 255,583 63,896 65,333 1,437 %2
פעולות חינוך 159,653 39,913 41,396 1,483 %4
סה"כ חינוך 415,236 103,809 106,729 2,920 %3
שכר עובדי רווחה 33,384 8,346 8,703 357 %4
פעולות רווחה 164,162 41,041 39,812 )(1,229 %)(3
סה"כ רווחה 197,546 49,387 48,515 )(872 %)(2
סה"כ הוצאות לפני פרעון מלוות,
מימון, כיסוי גרעון מצטבר והנחות
בארנונה 976,345 244,086 246,646 2,560 %1
פרעון מלוות מים וביוב 1,142 286 289 4 %1
פרעון מלוות אחרות 27,589 6,897 6,959 62 %1
סה"כ פרעון מלוות 28,731 7,183 7,248 65 %1
הוצאות מימון 3,800 950 793 )(157 %)(17
העברות והוצאות חד פעמיות 4,316 1,079 1,310 231 %21
סה"כ הוצאות לפני כיסוי גרעון
מצטבר והנחות בארנונה 1,013,192 253,298 255,997 2,699 %1
25
26
העברה לכיסוי גרעון מצטבר
הנחות בארנונה (הוצאות) 130,000 32,500 39,489 6,989 %22
סה"כ הוצאות 1,143,192 285,798 295,486 9,688 %3
עודף (גרעון) )(8,518 )(8,518
26
27
טופס 3 - תקציב בלתי רגיל
תקופת הדוח שנה קודמת
תקבולים בתקופת הדוח
מלוות מהאוצר
מלוות מאחרים 35,000
השתתפות משרדי ממשלה
משרד הפנים 7,746
משרד הבטחון
משרד החינוך 8,852 34,992
משרד הדתות
משרד העבודה והרווחה
משרד איכות הסביבה
משרד הבינוי והשיכון
משרד התשתיות 210 2,280
משרד התיירות
משרד התחבורה
משרדים אחרים
סה"כ השתתפות משרדי ממשלה 9,062 45,018
אחרים
השתתפות בעלים 400
מקורות אחרים 7,842 24,676
העברה מקרנות הרשות 41,609 76,199
השתתפות תקציב רגיל 210
השתתפות תבר"ים אחרים
סגירת גרעונות סופיים בתב"רים
סה"כ תקבולים 58,513 181,503
תשלומים בתקופת הדוח
עבודות שבוצעו במשך השנה 39,271 147,981
הוצאות אחרות (תכנון, ציוד וכד') 5,787 20,494
העברת מלוות שנתקבלו לתקציב הרגיל 5,000
העברת מלוות שנתקבלו להקטנת הגרעון
העברה לקרנות פיתוח
העברת עודפים לתבר"ים אחרים
סה"כ תשלומים 45,058 173,475
עודף (גרעון) בתקופת הדוח 13,455 8,028
תקבולים ותשלומים שנצברו לתחילת השנה
תקבולים שנצברו (תחילת שנה) 423,530 319,454
תשלומים שנצברו (תחילת שנה) 467,310 371,262
יתרות זמניות נטו לתחילת השנה )(43,780 )(51,808
תקבולים ותשלומים שנצברו לסוף התקופה
תקבולים שנצברו (סוף תקופה) 481,113 423,530
תשלומים שנצברו (סוף תקופה) 511,438 467,310
עודף (גרעון) נטו )(30,325 )(43,780
הרכב היתרה
עודפי מימון זמניים 53,871 41,887
גרעונות מימון זמניים 84,196 85,667
עודף (גרעון) נטו )(30,325 )(43,780
(*)לאחר נכוי השקעות בפרויקטים שנסגרו בתקופת הדוח
תקבולים (בנכוי פרויקטים שנסגרו) 930 77,427
תשלומים (בנכוי פרויקטים שנסגרו) 930 77,427
27
28
הרב חנוך זייברט: או קיי. אני מודה לכולם על ההשתתפות. תודה רבה ושבת שלום
לכולם.
__________________ _______________
הרב חנוך זייברט מר אברהם טננבוים
ראש העיר מזכיר העירייה
28
29
קובץ החלטות
א. היטל הארנונה לשנת הכספים .2018
החלטה: הוחלט ,ברוב קולות, לאשר את היטל הארנונה לשנת הכספים 2018 כפי
שהומלץ על ידי ועדת הכספים, להוציא את הרב משה שלום מלאכי שנמנע.
ב. קריאה זמנית של מתחם מעונות ויז'ניץ לרחוב 435 (קוד הרחוב המוצע הוא
בתיאום עם משרד הפנים. הקריאה הזמנית היא עד לקריאת שם קבוע לרחוב ע"י
ועדת השמות העירונית).
החלטה: הוחלט ,פה אחד, לאשר את הקריאה הזמנית של מתחם מעונות ויז'ניץ לרחוב
,435 בתיאום עם משרד הפנים.
ג. עדכון תקציב יוני 2017 (בעקבות אישור הגדלת מענק האיזון ולצורך אישור
התקציב במשרד הפנים).
החלטה: הוחלט לאשר את עדכון תקציב יוני 2017 ,בעקבות אישור הגדלת מענק האיזון,
להוציא את הרב משה שלום מלאכי שהתנגד.
ד. דו"ח ריבעוני לריבעון ,1 שנת .2017
החלטה: הוחלט לאשר את הדו"ח הריבעוני לריבעון ,1 שנת ,2017 להוציא את הרב משה
שלום מלאכי שהתנגד.
29