פרוטוקול ישיבת מועצה מס 10

עיר
בני ברק
ועדה
פרוטוקול ישיבת מועצה מס 10
קטגוריה
פרוטוקול ישיבת מועצה מס 10
תאריך
04/04/2019
מקור
הקובץ המקורי באתר בני ברק
עותק שמור
עותק מהארכיון שלנו (אם הקישור למקור אינו זמין)

פתח את קובץ ה-PDF באתר המקור

עיריית בני ברק

לשכת מזכיר העירייה ודוברה

פרוטוקול ישיבת מועצת העירייה שלא מן המניין,

ישיבה מספר ,10

מיום חמישי, כ"ח באדר-ב' ה'תשע"ט ()4/4/19

השתתפו:

הרב אברהם רובינשטיין - ראש העיר

הרב חנוך זייברט - מ"מ רה"ע

הרב יהושע מנדל - סגן רה"ע

הרב אליהו דדון - סגן רה"ע

הרב ישראל משה פרידמן

הרב שלמה זכריה קוסטליץ

הרב מיכאל קקון

הרב שמחה שטיצברג

הרב רפאל אליהו גרינבאום

הרב שמואל יהודה גוטסמן

הרב חיים מאיר לאנגסם

הרב ישראל הפטקה

הרב פרץ אברמוביץ

הרב אברהם פרטוש

הרב עו"ד נתן בצלאל

הרב אברהם קאהן

הרב משה שלום מלאכי

הרב מיכאל אלמליח

הרב אריאל ניר

מר יעקב וידר (הגיע בסיומה של הישיבה).

נכחו:

הרב שמואל ליטוב, מנכ"ל העירייה;

הרב דוד פינקל, רמ"ט רה"ע;

הרב גדליה סילמן, עוזר רה"ע;

יהודה ליבוביץ, עו"ד- היועה"מ של העירייה;

אברהם טננבוים, מזכיר העירייה ודוברה;

הרב חנוך זיידמן, מנהל אגף תשתיות ופיתוח;

מר שלמה מלכא, מנהל אגף אכיפה ופיקוח;

מר אברהם כף, מנהל דואר וארכיון.

על סדר היום:

א. דברי הספד על הגאון רבי משה יהודה לייב לנדא זצ"ל;

ב. הצעה לסדר-היום של מר יעקב וידר, חבר מועצת העירייה;

ג. שינויים בדירקטוריון של החברה הכלכלית לבני ברק (בחירת רו"ח מטי ברגמן לדירקטוריון

החברה);

ד. שינויים בדירקטוריון תאגיד "מי ברק" ותוספת חבר לדירקטוריון (בחירת הרב שמואל ליטוב,

מנכ"ל העירייה לחבר דירקטוריון ובחירת רו"ח מטי ברגמן לחברות בדירקטוריון);

ה. אישור הפעלה מחדש של מס' חשבון 289153 בבנק הפועלים, לצורך הקמת חניון דן, בשל חוסר

פעילות בחשבון בשנים האחרונות שגרם לסגירת החשבון;

ו. דברי סיכום על ההערכות העירונית לחג הפורים;

ז. אישור פרטי-כל ועדת ההקצאות;

ח. שונות.

2

א. דברי הספד על הגאון רבי משה יהודה לייב לנדא זצ"ל

הרב אברהם רובינשטיין - רה"ע: השבוע במוצאי שבת נפטר הגאון רבי משה יהודה לייב

לנדא זצ"ל. בני ברק ידועה בצביון שלה ובכשרות שלה במסורת של הרב יעקב לנדא ואחריו

הרב משה יהודה לייב לנדא. העיר הכי שמורה מבחינה דתית בנושאים של הכשרות,

בנושא ים של המקוואות, הצביון של העיר, הנראות הציבורית, הפרהסיה. אני חושב שלבני

ברק אין אח ורע בכל העולם, ויש לגאון הרב לנדא, בהובלה שלו, חלק גדול בצביון של

העיר. בהלוויה כולם שמעו שהתמנו בנושא של הכשרות ובנושא של המקוואות וכל ענייני

הדת והצביון של העיר, על דעת כל גדולי האדמו"רים, גדולי ראשי הישיבות וגדולי

הרבנים,

הרב אברהם קאהן: לא כל, אתה לא יכול להגיד "כל".

הרב אברהם רובינשטיין - רה"ע: כל גדולי הרבנים. כשאני אשאל אותך מה להגיד אז

תענה.

הרב אברהם קאהן: אני יודע שחלק מגדולי ישראל התנגדו לזה.

הרב אברהם רובינשטיין - רה"ע: אתה לא צריך לתקן אותי, בגלל שאני יודע מה

שאני אומר. כל גדולי הרבנים וראשי הישיבות, חברי מועצות גדולי התורה סמכו את

ידיהם על המהלך שבעז"ה בני ברק תמשיך להתנהל בצביון, בכשרות, במקוואות, בכל

ענייני הדת שיש לנו בבני ברק. בעז"ה אנחנו אור לכל הערים ולכל עם ישראל, לא רק

בארץ ישראל אלא בכל העולם כולו. אני רוצה לכבד את הרב זייברט להמשיך בדברים.

הרב חנוך זייברט, מ"מ רה"ע: כפי שהזכיר ראש העיר, אני זכיתי להיות קצת בקשר

עם הרב לנדא בשנים האחרונות. ראינו את הטרחה שלו ואת המסירות שלו על כל דבר

שבקדושה. אחד הדברים שהתפלאנו וראינו, ויעיד על כך עו"ד יהודה ליבוביץ' שיושב

מולי, איך שביום שישי אחר הצהריים היה את הדיון על הנושא של שבת. למרות שאמרנו

לו שנסתדר בלי הופעתו בבית המשפט, הוא הטריח את עצמו והגיע בכוונה לבית המשפט,

כדי להוכיח שלמרות מעמדו וכבודו, הוא לא מוותר על הנושא והמלחמה בקדושת השבת.

אני חושב שעצם הופעתו השפיעה על מהלך הדיון. אני חושב שכולם יודעים את המסירות

שלו ואת המלחמה שלו לצביונה של העיר בני ברק, לקשר שלה, למהות שלה, ואני חושב

שהעיר בני ברק נראית, כמו שהיא נראית, הרבה בזכותו והרבה מאוד בזכות המלחמות

שהוא הפעיל בעיר בני ברק. כל נושא המקוואות, הכשרות והעירובין; אני חושב שכל אדם

ידע לסמוך על זה וידע לתת גם את הגמישות בשנים האחרונות בנושא המקוואות,

מקוואות בכל מקום לפי המנהג. בכל מקום מצאו את הפתרונות המצויים והטובים. אני

חושב שהעיר בני ברק זכתה. אמר לי את זה הרב ... פעם בשעתו, שבירושלים יש רבנים

שגרים, אבל בני ברק היא עיר שמנוהלת על ידי הרבנים. אני חושב שזה היופי של העיר

שלנו, וזה הכבוד של העיר שלנו ואיבדנו אבידה קשה מאוד השבוע. השם יעזור שיוכלו

להמשיך הלאה, כפי שהזכיר ראש העיר, בדרך הזאת בחינוך שהוא הנחיל לנו, בכיוון שהוא

הנחיל לנו. אני חושב שהעיר שלנו צריכה להתנהל בצורה נכונה, כי המהות של העיר שלנו,

והנראות של העיר והיחודיות של העיר שלנו חשובה לכולם, ורק שנמשיך בדרך הזאת נוכל

להצליח בזה והשם יעזור לנו. כ שנמשיך הלאה בזה, ונצליח הלאה בזה והשם יעזור שבני

ברק תישאר בני ברק הרבה, הרבה שנים.

הרב אברהם רובינשטיין - רה"ע: אני רק רוצה להגיד שהמהלך ההיסטורי הזה, שלצערנו

נעשה, בהלוויה, כשצער ושמחה התערבבו ביחד, זה מהלך שהיה על דעת הרב לנדא כבר

שנה וחצי. המהלך הזה, הוא היה מעורב בכל התהליכים וחבל שהוא לא זכה לראות את

זה ולהנות מהפירות, אבל הוא זוכה לראות את זה בשמיים איך שכל עם ישראל שמח. אני

חושב שלא ראיתי מעודי כזאת שמחה אצל אנשים וכל סוגי האנשים מכל המגזרים. לא

3

ראיתי בן אדם אחד שמחמיץ פנים לדבר הזה. שמחה עצומה יש בכלל ישראל וב"ה שזכינו.

הרב משה שלום מלאכי: כנראה, שחוץ ממאה אנשים שסובבים אותך אתה לא רואה, אף

אחד, ראש העיר.

הרב אליהו דדון: התרומה של הרב לנדא לעיר בני ברק ולכלל היהדות החרדית אין לה אח

ורע. התרומה שלו היא עצומה. היחודיות של ההכשרים המיוחדים במינם, שאנחנו כפרנסי

הציבור בעצם תומכים בזה. התקציב של 52 מיליון ₪ שהולך לשירותי הדת, המקוואות

וכו' מצדיק כל שקל שנמצא שם. אין ספק שמה שנאמר על ידי ראש העיר ומה שנאמר על

ידי מ"מ ראש העיר הם דברים ברורים, נוכחים שצריך לומר אותם בגאווה גדולה, שהעיר

הזאת זכתה לאדם כמו הרב לנדא שתרם תרומה עצומה ליהדות החרדית. זאת אני רוצה

להוסיף, שב"ה הגענו למצב שיהיו שלושה רבנים, גם ספרתי בעז"ה, שאנחנו נבחר במועצה

הדתית, וגם הרב חיים יצחק אייזיק לנדא שנבחר, והרב הליטאי- הרב שבח צבי רוזנבליט

שנבחר. ללא ספק זה עונה לכל הצרכים של העיר וכולנו מברכים על כך.

הרב משה שלום מלאכי: אין לי שום בעיה שימנו רבנים איזה שרוצים, אבל אם רוצים

להוציא תקציבים מהעירייה יש נוהל איך עושים את זה. המועצה הדתית היא זאת

שאחראית על פי חוק, והעירייה יכולה לסבסד רק חלק. זה עניין של 60-40 ביחס כזה

,פחות או יותר, ובמאות אלפים ולא במיליונים. ככל והעירייה רוצה לסבסד שירותי דת

זה צריך לעבור מכרז וזה צריך להעשות בצורה שקופה. צר לי שהדברים נעשו ככה

ושמוציאים כספים, עשרות מיליונים מקופת העירייה בניגוד לחוק. אין לי שום דבר נגד

הרב לנדא ואנחנו לא מדברים פה באופן אישי. אני מדבר באופן כללי שיש נוהל איך דברים

עובדים. אני חושב שהדבר הזה הוא חמור, אנחנו לא רואים את זה בעין יפה בכלל, וככל

והעירייה תרצה להמשיך ולהוציא כספים אני ארצה את החוו"ד של היועמ"ש ושל שאר

הגורמים הרלוונטיים האם העירייה יכולה לסבסד את הדבר הזה שהוא פרטי. ככל שנראה

שכן, נראה איך נתמודד עם זה הלאה. תודה.

הרב יהושע מנדל, סגן רה"ע: שניה, ביקשו שלא להגיב, אבל אני חושב שאתה ממלא את

מקומו של מי שיושב בדרך כלל לימינך.

הרב אברהם קאהן: אני מצטרף לדברים. הרב לנדא תרם תרומה מאוד, מאוד גדולה

למערכת הכשרות המיוחדת שיש פה בעיר וגם כן לשמירה על הצביון הכללי, בכך שהוא

לא הרשה מ ערכת של בילויים בחנויות שתחת כשרותו. אבל אני רוצה לשאול שאלה: ראש

העיר הכריז בלוויה על מינוי על דעת כל רבני העיר. כפי הידוע לי, הגאון הגדול רבי צבי

פרידמן שצועדים לאורו 6,600 איש שהצביעו, ממש תושבי העיר, הוא בכלל לא בא בסוד

העניינים. כפי הידוע לי, יתכן שאנ י טועה. אז שאלה חשובה מאוד שגם הוא צריך להיות

בסוד העניין הזה, בגלל שהוא רב גדול מאוד, ששוב אני חוזר ואומר, צועדים לאורו אלפי

אלפי אנשים פה בעיר בני ברק. אז חבל שזה לא נעשה.

הרב שמחה שטיצברג: יש סיפור ידוע על מלך שהיו לו את כל הצרות שבעולם ופעם

אבדה אצלו איזו כוס קטנה והוא בכה. שאלו אותו למה הוא בוכה והוא אמר שבמפעל

הזה שמייצרים את הכוסות המיוחדות זה נגמר, ובעד כל הון שבעולם אי אפשר לקנות

יותר. אנחנו שמענו וקראנו בספרים שרב זה לא כבוד הרב, אלא מרא דאתרא והוא בעל

הבית של העיר, ואין בכל העולם אני חושב, אולי בחו"ל יש במקום אחד או שניים, רב

עיר, כמו שהרב לנדא היה רבה של בני ברק ... ואחז את העיר על כל הדברים: מקוואות,

עירובין, צביון העיר. לא נפרט את זה. בני ברק זכתה הרבה שנים לכזה רב מכובד שהיה

רבה של בני ברק, ואנחנו מקווים גם כן שהמהלך הזה, כמו שאמרת, שכולם בהלוויה בכו

ושמחו בהישג הזה, ואשרי חלקם של כל מי שתרמו להישג הזה של השלום והשם יעזור.

שיהיה כמו שאמרת "האמת והשלום אהבו".

הרב עו"ד נתן בצלאל: אני רוצה להוסיף דברי הספד. הגאון הרב משה לנדא שנפטר,

באמת, היה חשוב בעיר ולא רק כזה, שמו הלך בכל העיר, ובכל העולם אפשר לומר, בעניין

4

עמידתו האיתנה בנושא הכשרות. באמת שהוא יהיה לנו חסר בעיר ובעולם, אפשר לומר.

אבל בהזדמנות זו אני רוצה גם להזכיר שלפני כמה חודשים, לאחר מחלה קשה ויסורים

קשים, נפטר מורנו ורבנו רב העיר לשעבר, הרב שלמה קורח. נפטר גם ב-י"ב בחשוון. הוא

גם עסק בכל הנושא של לא רק הכשרות, אלא היה מוביל ברבני זקני תימן, גם היה מעודד

הרבה בחורי ישיבות, דאג לאברכים. כמובן שידוע שהוא בעל "עריכת שולחן", יש לו ספר

שהוציא "עריכת שולחן" ילקוט חיים. הוסיפו לו את השם "ילקוט חיים" וזה בגלל שהיה

לו את הרב יעקובי חיים, אחד מאלה שתרמו לו מאוד ועזרו לו בהפצת ספרים, שאחד

הדברים שהוא אמר שמי שיעזור בהפצת ספריו. כמובן, שתהיה לו ברכה מאוד גדולה

ואנחנו משתדלים לעשות את זה. בצעירותו הוא למד אצל הרב אהרון קוטלר. הייתה לו

אז מסירות נפש לתורה והייתה לו שקידה בנושא. הוא ממש, כפי שאני יודע, בכל אופן,

והשתתפתי הרבה בשיעורים שלו. הוא היה ממש ספר תורה מהלך, צדיק ועניו. בסיום

דברי, אני רק רוצה להגיד כמה מילים שהוא הפקיד במכתב אצל מורי ורבי הרב שלמה

מחפוד, וכתב בו שהוא ביקש למנות את בנו הגאון הרב עמרם קורח, כבנו ממשיכו, ממשיך

דרכו. גם ברבנות, בהנהגה, בהלכה ובהוצאת חיבוריו, ואף העיד עליו שמנעוריו ועד היום

שוקד על דלתות התורה יום ולילה, והוא ראוי למעלה מן הראוי. ולא רק זה, הוא כתב

שם גם שאם הוא כתב למישהו, או שמישהו יגיד ויאמר שהוא נתן לו איזו הסמכה, שיהיה

במקום אחריו אז הוא מבוטל.

הרב אליהו דדון: נתן, זה לא במסגרת המועצה, עם כל הכבוד.

הרב עו"ד נתן בצלאל: אני רק אומר דברי הספד.

הרב אליהו דדון: אתה אומר פה הכתרות.

הרב עו"ד נתן בצלאל: סליחה, אני לא הכתרתי, ואם צריך להכתיר אנחנו נכתיר.

הרב אליהו דדון: תדלג על זה.

הרב עו"ד נתן בצלאל: אני חולק עליך בעניין, ובעניין הזה, כפי שידוע לנו מן ההלכה,

יש עניין של בנו ממשיך דרכו, אז אני רק מזכיר את זה, וכשיגיע הזמן לכל דבר אנחנו

נעשה את זה.

הרב חנוך זייברט: הרב קורח היה רב מאוד חשוב ולא עושים אותו במחטף, אתה עושה

אותו ... מספידים רב אחד אתה מספיד גם אותו.

(מדברים יחד)

הרב עו"ד נתן בצלאל: לא עשינו לו אז הספד. אני מכבד את כבוד הרב לנדא, חס

וחלילה, אני מכבד את כל רבני העיר. מה שאמרתי סך הכל, כמו שאמר ראש העיר בהלוויה

שיש בנו ממשיך דרכו, אז אנחנו רק הזכרנו כי ככה ביקש כבוד הרב. זאת צוואתו ואני רק

מבקש.

הרב אברהם רובינשטיין - רה"ע: הרב נתן בצלאל, תודה רבה. אני חושב שהדברים

שאמרת היו במקום, והיה ראוי שיעלו את מעשיו של הרב קורח על נס פה במועצה. טוב

שתיקנת את המעוות. תודה רבה.

ב. הצעה לסדר היום של מר יעקב וידר, חבר מועצת העירייה.

הרב אברהם רובינשטיין - רה"ע: מישהו יקרא את זה? אני שואל את היועמ"ש: יש פה

את ההצעה שלו, כולם קיבלו. אנחנו יכולים לדון בזה?

הרב משה שלום מלאכי: הוא לא נמצא אבל.

הרב אברהם רובינשטיין - רה"ע: גם אם הוא לא נמצא, לא אכפת לי לדון בזה, הוא כתב

מכתב. אפשר לדון, בלעדיו, לפי החוק?

יהודה ליבוביץ, עו"ד: על פי החוק, הוא צריך להציג את ההצעה. אם הוא איננו,

5

הרב אברהם רובינשטיין - רה"ע: אז אנחנו יכולים לדון בהצעה שלו?

יהודה ליבוביץ, עו"ד: אין מה לדון,

הרב אברהם רובינשטיין - רה"ע: אבל הוא כתב את זה, הוא העלה את זה על הכתב, אני

יכול לדון בזה. להסיר את זה או לא, לדון בזה.

יהודה ליבוביץ, עו"ד: להגיד שכיוון שהוא לא נמצא, אז המועצה ...

הרב אברהם רובינשטיין - רה"ע: טוב. מר יעקב וידר מעלה הצעה לפתוח את רחוב רבי

יהודה הנשיא. הוא סגור על פי חוק. יש היום רמזורים, משרד התחבורה. יושב פה חנוך

זיידמן שעסק בזה יחד עם הרב זייברט ואיתי. עסקנו בזה הרבה שנים וב"ה לשביעות רצון

כולם הרחוב שם סגור. מי בעד להסיר את ההצעה מסדר היום?

הרב מיכאל אלמליח: אין הצעה.

הרב אברהם רובינשטיין - רה"ע: יש הצעה. מי רוצה לדון בהצעה שיציע.

הרב מיכאל אלמליח: אני רוצה להגיד משהו לגופם של דברים.

(מדברים יחד)

הרב מיכאל אלמליח: אז אל תעלה את זה להצבעה.

הרב אברהם רובינשטיין - רה"ע: נסיר את ההצעה מסדר היום.

(מדברים יחד)

הרב מיכאל אלמליח: אתה שם הצעה לסדר היום. יש פה הצעה שאתה מסיר אותה,

אז צריך להגיד עליה משהו.

הרב אברהם רובינשטיין - רה"ע: כן, מסיר, זה הכל.

הרב מיכאל אלמליח: אז אני רוצה להגיד משהו על ההצעה הזאת.

הרב אברהם רובינשטיין - רה"ע: לא, לא, אין מה להגיד. היית יכול לבקש.

הרב מיכאל אלמליח:אתה לפני שנייה אמרת שהעירייה פועלת לסגור כבישים בשבת

וברחוב רבייהודה הנשיא, מבארי עד לשם פתוח בשבת,

הרב אברהם רובינשטיין - רה"ע: אני עובר לסעיף ד', רבותי.

הרב מיכאל אלמליח: ... שום דבר בשביל הדבר הזה, ולכן הכביש הזה צריך להישאר

סגור.

מחליטים: להסיר את ההצעה מסדר-היום, להוציא את הרב אברהם קאהן, הרב משה

שלום מלאכי והרב מיכאל אלמליח שהתנגדו.

ג. שינויים בדירקטוריון של החברה הכלכלית לבני ברק (בחירת רו"ח מטי ברגמן

לדירקטוריון החברה).

הרב אברהם רובינשטיין - רה"ע: אני עובר לסעיף ד'. תיכף נראה על הפעילות העירונית

בחג הפורים. ביום הפורים. בהלכה עדיין לא כתוב שזה חג בהלכה, אז אני מתנצל.

הרב אברהם קאהן: סליחה, יש פה משהו לא תקין, לא שלחו לנו מראש את החומר.

הרב אברהם רובינשטיין - רה"ע: הגיע במכתב.

הרב מיכאל אלמליח: לא שלחו את החומר. צריך פירוט של ההצעה.

הרב אברהם רובינשטיין - רה"ע: בסדר, אחרי זה תתלוננו ליועץ המשפטי.

הרב אברהם קאהן: זה לא תקין.

הרב אברהם רובינשטיין - רה"ע: אז אומר היועמ"ש שזה תקין.

הרב אברהם קאהן: צריך לשלוח לחברי המועצה את השינויים המוצעים.

הרב משה שלום מלאכי: יש שם ארבעה חברי מועצה, בזמן שאתם התחייבתם לבית

המשפט שיהיו שלושה.

6

הרב אברהם רובינשטיין - רה"ע: לפי ההנחיות של היועמ"ש החלטנו לדון בזה. שאלתי

מי בעד, אני מעלה עוד הפעם להצעה. מי נגד? תודה רבה, ההצעה הועברה ורו"ח מטי

ברגמן נבחרה לחברת דירקטוריון בחברה הכלכלית, במקומה של גב' אסתר פיק.

ההצעה- אושרה, להוציא את הרב אברהם קאהן, הרב משה שלום מלאכי והרב מיכאל

אלמליח שהתנגדו.

ד. שינויים בדירקטוריון תאגיד "מי ברק" ותוספת חבר לדירקטוריון (בחירת הרב

שמואל ליטוב, מנכ"ל העירייה לחבר בדירקטוריון ובחירת רו"ח מטי ברגמן

לחברות בדירקטוריון).

הרב מיכאל אלמליח: למה אתה לא ... חבר מועצה בחברה הכלכלית?

הרב אברהם רובינשטיין - רה"ע: מי בעד? מי נגד? תודה רבה.

הרב מיכאל אלמליח: שניה אחת, אני רוצה להבין. למה אתה לא מקיים את ההבנות

שאתם חתמתם עליהם בבית משפט? זה קיבל פסק דין. אתם הבטחתם לתקן את

הדירקטוריון כך שיהיו רק שלושה חברי מועצה, ואחד מתוכם מהאופוזיציה, וכן את שאר

הוועדות. אתם לא מקיימים.

(מדברים יחד)

מחליטים: לאשר את תוספת חבר לדירקטוריון-בחירת הרב שמואל ליטוב, מנכ"ל

העירייה לחבר בדירקטוריון ובחירת רו"ח מטי ברגמן לחברות בדירקטוריון, במקומה של

גב' אסתר פיק, להוציא את הרב אברהם קאהן, הרב משה שלום מלאכי והרב מיכאל

אלמליח שהתנגדו.

ה. אישור הפעלה מחדש של מס' חשבון 289153 בבנק הפועלים, לצורך הקמת חניון

דן, בשל חוסר פעילות בחשבון בשנים האחרונות שגרם לסגירת החשבון.

הרב מיכאל אלמליח:זה לא בסדר יום.

הרב אברהם רובינשטיין - רה"ע: החשבון לא פעל, סגרו אותו ורוצים להפעיל את החשבון

הזה.

הרב מיכאל אלמליח: אז תשלח את החומר. זה לא בסדר יום.

הרב אברהם רובינשטיין - רה"ע: זה דבר טכני.

הרב מיכאל אלמליח: שום דבר לא טכני, אנחנו צריכים לקבל את החומר, זה לא הולך

ככה.

הרב אברהם רובינשטיין - רה"ע: מי בעד? מי נגד? תודה רבה. עבר.

הרב אברהם רובינשטיין - רה"ע: בסעיף ז' אנחנו לא דנים. סעיף ח' שונות אין.

הרב מיכאל קקון: ...

הרב אברהם רובינשטיין - רה"ע: כן, אפשר להעלות נקודה במסגרת שונות, אבל

מוקצבות לך שלוש דקות.

7

הרב מיכאל קקון: רבותי, אני רציתי לדבר על נושא מאוד חשוב. הרבה חברים, פה נפגשו

ב-24 שעות, או 48 שעות האחרונות עם בעיה ברחוב הרב הרצוג בבני ברק. בעיה עם "מי

ברק", עם העבודה שהייתה להם שם. כל העיר צועקת על מה שהיה שם. אני רוצה לתת

הסטוריה קטנה של דקה, בפרט לאותם חברי מועצה חדשים, או אלה שלא היו פה לפני

למעלה מעשור. עד לפני כעשר שנים המים והביוב היו בידי העירייה. לפני כעשור החליטה

הממשלה שהיא מעבירה את המים והביוב לתאגידים. אני ביקשתי באותו זמן, כשזה עבר

לתאגיד, וראש העיר בזמנו היה יעקב אשר, הבאתי לו פרוטוקולים מישיבות מועצה בחיפה

ובירושלים והסברתי ל ו שיבוא יום שהתאגיד יהיה חזק, הוא גם לא ידבר אתנו כעירייה.

אנחנו צריכים פיקוח על העבודות. הם מבקשים מאתנו חתימה בדיוק, כמו שחברת חשמל

ובזק מבקשים. אין לנו שום כוח ושום אפשרות לעשות שום דבר בעבודה שלהם, אין לנו

פיקוח, הם יכולים לעשות מה שהם רוצים, והיום הם עושים מה שהם רוצים: ברחוב הרב

הרצוג, ברחוב בר-יוחאי, ברחוב המכבים ועוד, הרשימה ארוכה. הם פותחים מקום, לא

מסתדר להם, או חסר להם חלק, הם יכולים לסגור רחוב, מדרכות לחודש-חודש וחצי,

כמו שקרה ברחוב הרב הרצוג, ואת אף אחד זה לא מעניין, שבסופו של דבר לתושבים אין

לאיפה ללכת. עוד 4,000 שקל וקחו מנוף, קחו את זה למקום אחר- אין עם מי לדבר, כי

אין לנו כוח כעירייה. בזמנו ביקשתי את זה מראש העירייה יעקב אשר, אבל אז היה עדין

כוח לעירייה לשלוט. היום התאגיד הוא כבר תאגיד חזק. אני חושב שאפשר לראות המון

עיריות שביצעו את זה, צריך להחזיר את הכוח לעירייה, שיהיה פיקוח לעירייה שתוכל

לבצע דברים ושינויים במה שקורה גם ב"מי ברק", בעיקר בעבודות. בסופו של תהליך,

צריך לדעת שאלו המון עבודות בעיר. זה לא כמו חברת החשמל, שזה משהו נקודתי. אלו

המון עבודות בעיר. שבסופו של דבר אנחנו כחברי עירייה, ראש העיר כל המערכת-

התושבים רואים בנו כאשמים. ויש בזה מן הצדק ומן הדין, כי אנחנו, בסופו של דבר,

צריכים להסביר להם למה הרחוב סגור חודש, חודשיים, למה היא אפשר ללכת במדרכה

חודשיים.

הרב אברהם רובינשטיין - רה"ע: הרב מיכאל קקון בסדר. הבנו את הדבר, אבל אמרנו

שלוש דקות, ואני חושב שיש צדק בדבריך. הנה, רק עכשיו הרי אנחנו מחליפים את

הדירקטוריון של "מי ברק", אז יכול להיות שהם יעשו שם יותר פעילות, יצליחו יותר

לתקשר איתם. יש לנו פה את חנוך זיידמן, יש עוד כל מיני ממשקים. בגדול, צריך לבדוק

את מה שאתה אומר. אני לא מתכחש למה שאתה אומר וצריך לבדוק את הדברים האלה,

ללמוד אותם ומה שאפשר לתקן בעז"ה אנחנו נתקן. כמו שאמרתי מקודם, נתקן עם חנוך

זיידמן, יש לנו ... שאנחנו בדיונים עם התאגיד לכאן ולכאן. אני מקווה שהדבר ישתפר.

הרב אליהו דדון: כשתאגיד המים הוא עירוני והבעיה היא רק תיאום.

הרב מיכאל קקון: צריך שיהיה לעירייה כוח פיקוח שיוכלו לעשות פה דברים.

הרב עו"ד נתן בצלאל: אני רוצה להגיד לך שתי מילים, הרב מיכאל, כי אני חבר

דירקטוריון ב"מי ברק". אני יודע מהישיבות שישבנו, שיש שיתוף פעולה מלא עם העירייה

ו"מי ברק", וכל העבודות הללו זה לפני כן.

הרב מיכאל קקון: השיתוף הוא חתימה בלבד.

הרב אברהם רובינשטיין - רה"ע: רבותי, זה מחוץ לסדר היום. אמרתי שאנחנו נבדוק את

זה, אנחנו לוקחים את זה לתשומת הלב. אני חושב שיש מה לתקן וכבר התחלנו לעשות

ממשקים איתם. אגף התשתיות ואיתם, יושבים ביחד, ואני מקווה שיהיה שיפור גדול

בהקדם.

ו. דברי סיכום על הפעילות העירונית לחג הפורים.

8

(שיח קצר לא רלוונטי לדיון)

מר שלמה מלכא: שלום לכולם. בהערכות שלנו לפסח, אחרי מספר ישיבות היערכות שהיו

לנו בראשות ראש העיר עם פיקוד מרחב דן, הוצגו על ידי מפקד השיטור תכניות לערב

פורים וליום שאחרי. חילקנו את זה לשניים: טרום החג, שם עשינו מספר פעילויות

שהתחלקו בשלב הראשון להסברה ודוברות. בוצעו ארבעה ראיונות רדיו, בעיתונים

מקומיים ואתרי אינטרנט, הסבר על הסכנות הכרוכות בשימוש בנפצים. בוצע סבב עם

פיקוד מרחב דן ומספר רבנים, כדי שיעבירו מסרים לאותן קהילות כדי שיימנעו מהפעלת

נפצים. הופעל סרטון ובוצע מבצע עם פקחי משרד הכלכלה בעסקים בעיר בני ברק. נבדקו

12 חנויות, בהן בוצעו חיפושים. נתפשו צעצועים מסוכנים ומשרד הכלכלה פתח תיקי

חקירה כנגד עסקים. מעבר לזה, ביצענו 11 צווי חיפוש כנגד חשודים שעל פי מידע שקיבלנו

שרובו היה מתושבים. המידע הגיע למוקד העירוני,

הרב משה שלום מלאכי: כמה נמצאו מתוך החיפושים הללו?

מר שלמה מלכא: ב-11 צווי חיפוש שהוצאנו על סמך מידע מוקדם, כשמשטרת מרחב דן

הלכו להוציא צו חיפוש בבתים, ב-9 בתים נתפסו כמויות גדולות של נפצים וחזיזים. זאת

אומרת, ברמה שהיא מעל לנפצים הרגילים. בוצעו גם חיפושים ללא צו. ברגע שיש חשד

לע בירה פלילית כן מותר להיכנס לבית ושם נעצרו שלושה נוספים. ביום פורים עצמו,

מבחינת ההערכות, סך הכל היו פרושים ברחבי העיר 102 שוטרים ושלושה קצינים.

שוטרים, פקחים ושלושה קצינים. על פי דרישה של ראש העיר תגברנו את המערך, גם

מבחינת כניסות ויציאות לעיר. ארבעה צוותים של ביטחון שוטף שנתנו ביטחון שוטף בעת

קריאת המגילה, ובכלל באזור בתי כנסת וישיבות. חמישה צוותים לטיפול באירועים של

100 ו-106 , הערכות מוקדמת של צוותי בילוש, יס"מ ומשמר הגבול. סך הכל, כמו

שאמרתי, 102 שוטרים ושלושה קצינים. סך הכל אירועים שטופלו הם 576 אירועים,

מתוכם אירועי הפרות סדר- 10 אירועים. בשביל לסבר את האוזן, היו לנו אירועים מאוד

אלימים ברוזנהיים, באורליאן, במספר מקומות שהיו שם הפרות סדר מאוד, מאוד קשות.

חלקם, אפילו צולמו ופורסמו באמצעי התקשורת.

הרב משה שלום מלאכי: רציתי להעיר שברחוב השומר, אני במקרה הייתי במעייני

הישועה בליל פורים. הגיעו לשם כמה וכמה פצועים מגז מדמיע.

שלמה מלכא: בחלקם, פקחים. מי שהשתמש בגז מדמיע זה אחד החשודים מתוך 21

איש שנעצרו.

הרב משה שלום מלאכי: לא, לא, בחורי ישיבה מכל הזרמים.

שלמה מלכא: וגם פקחים. כנגד פקחים התיזו גז מדמיע ברוזנהיים.

הרב משה שלום מלאכי: יש בחורי ישיבה שנפגעו.

שלמה מלכא: אז אני אומר לך שגם פקחים. הרי הגז מתפזר לכל מי שנמצא.

הרב משה שלום מלאכי: שנה לפני זה, זה לא היה.

שלמה מלכא: חבר המועצה, הגז מתפזר לכל מי שנמצא במקום. הוא לא בוחר למי

להיכנס לעיניים ולמי לא.

הרב משה שלום מלאכי: השאלה היא אם אין איך למנוע את זה בעתיד. זה מה שאני

שואל.

הרב אליהו דדון: שלומי, אנחנו מעריכים את כל מה שעשיתם, אין ספק, אבל כל הלילה

חגגו לנו עם החזיזים בשכונת נוה- אחיעזר. הייתה חגיגה כל הלילה רק שתדעו.

שלמה מלכא: לגבי תופעת הנפצים. סך הכל הכוח של השיטור ומי שהיה. על פי

בקשה של ראש העיר תוגברנו בערב פורים. סך הכל זה 102 שוטרים. אני מניח שאם אנחנו

מחלקים צוותים, שחלקם מתעסקים בתגובה לאירועים והחלק השני במקומות מסוימים

ששם היינו חייבים, כמו אורליאן, לתת שם כוח, כי היו שם המון מתפרעים. דרך אגב,

בערב פורים נעצרו 21 איש. 21 איש זה נתון, שאף פעם לא היה. זאת אומרת, כוח יס"מ

9

וכוח בילוש עבד שם עד שהגיע השקט מה שנקרא. הותקפו שוטרים ופקחים, פקחים הגיעו

לבית החולים לקבל טיפול רפואי וחלקם נפגעו מגז, שבגז השתמשו חשודים שהיו שם

ונעצרו. לא היה שימוש בגז מצד שוטרים ופקחים. נתפסו כמויות ענקיות של נפצים, ברור

שהיה שימוש בנפצים ברחבי העיר, אי אפשר למנוע את השימוש בכלל, אבל מהכמויות של

הנפצים שנתפסו צומצמה כמות השימוש בו ועדיין זה היה הרבה.

הרב אריאל ניר: הפעילות הייתה ניכרת וראו את השוטרים ברחובות, אבל השאלה היא

מה התועלת שזה הביא, כי לפי האנשים שאני מכיר, דיברו איתי על 30 עצורים בליל פורים

ואתה מדבר על .21 המספר הוא לא רחוק. השקיעו כל כך הרבה כספים בזה. אפשר לראות

כמה כסף הושקע בזה, השאלה היא אם אפשר להשקיע חלק מהכסף הזה בצורה שהיא לא

רק ... כי צריך גם כוח מול הבחורים האלה. אני מסכים, אי אפשר רק ללטף אותם, אבל

אפשר חלק מהדברים לעשות אירועים בצורה,

הרב אברהם רובינשטיין - רה"ע: אני מקבל את ההצעה שלך ואני חושב שצריך כבר עכשיו

לצאת לדיונים בעניין הזה. יכולה להיות הסברה, כמו בל"ג בעומר, כי מבינים כולם שאותו

דבר,

(מדברים יחד)

הרב אברהם רובינשטיין - רה"ע: גם לטפל בנוער, גם הסברה כמה הנפצים האלה

מסוכנים. לטפל בנוער המתמודד. אני חושב שלקחנו על עצמנו להשתדל לטפל בהם ובעז"ה

יש לנו תכניות. נראה אם נציע אותם למועצה, או שאולי נפעל מיד. ההנחיות של "בטרם"

עברו בכל בתי הספר. תודה רבה לכולם, תודה רבה לשלומי מלכה.

__________________ _______________

הרב אברהם רובינשטיין אברהם טננבוים

ראש העיר מזכיר העירייה

10