פרוטוקול ישיבת מועצה מס 45 נגיש

עיר
בני ברק
ועדה
פרוטוקול ישיבת מועצה מס 45 נגיש
קטגוריה
פרוטוקול ישיבת מועצה מס 45 נגיש
תאריך
10/04/2022
מקור
הקובץ המקורי באתר בני ברק
עותק שמור
עותק מהארכיון שלנו (אם הקישור למקור אינו זמין)

פתח את קובץ ה-PDF באתר המקור

עיריית בני ברק

לשכת מנכ"ל העירייה

פרוטוקול ישיבת מועצה

מן המניין מס' 45

מיום ראשון, ט' בניסן ה'תשפ"ב ()10.04.2022

- הופק ע"י: בונוס פרוטוקולים בע"מ, טלפון: 03-5373237 -

1

השתתפו:

הרב אברהם רובינשטיין, ראש העיר;

הרב חנוך זייברט, מ"מ רה"ע;

הרב יהושע מנדל, סגן רה"ע;

הרב שלמה זכריה קוסטליץ, סגן רה"ע;

הרב אליהו דדון, סגן רה"ע;

הרב גדליהו בן שמעון, עו"ד, סגן רה"ע;

הרב יעקב אברהם זכריהו, משנה רה"ע;

הרב ישראל משה פרידמן, חבר הנהלה;

הרב מיכאל קקון, חבר הנהלה;

הרב שמחה שטיצברג, חבר הנהלה;

הרב רפאל אליהו גרינבאום, חבר מועצה;

הרב שמואל יהודה גוטסמן, חבר מועצה;

הרב שלמה שטרן, חבר הנהלה;

הרב ישראל הפטקה, חבר הנהלה;

הרב פרץ אברמוביץ, חבר הנהלה;

הרב ישראל בן ששון, חבר מועצה;

הרב אברהם פרטוש, חבר הנהלה;

הרב בצלאל נתן, עו"ד, חבר הנהלה;

הרב משה שלום מלאכי, חבר מועצה;

הרב אריאל ניר, חבר מועצה;

מר יעקב וידר, חבר מועצה.

נכחו:

שמואל ליטוב, מנכ"ל העירייה;

רו"ח אהרון אדלר, גזבר העירייה;

עו"ד יעקב ראבד, מ"מ יועה"מ של העירייה;

עו"ד מוטי בר לב;

דוד פינקל, רמ"ט רה"ע;

גודי סילמן, מנהל לשכת רה"ע;

בנצי וינטרוב, לשכת רה"ע;

פרץ שפירא, לשכת רה"ע;

יצחק פריימן, מנהל מחלקת קהילות וצעירים;

שמואל גוטמן, מחלקה משפטית;

דוד כץ, עוזר להרב שלמה זכריה קוסטליץ, סגן רה"ע;

דורון קדוש, עוזר להרב אליהו דדון, סגן רה"ע;

אריאל הררי, עוזר להרב גדליהו בן שמעון, עו"ד, סגן רה"ע;

משה גרינוולד, עוזר להרב מנחם שפירא, משנה רה"ע;

חנוך זיידמן, מנהל אגף תשתיות ופיתוח;

בנימין שטיינהרט, מנהל מחלקת שומת מוסדות חינוך;

קיוי הס, רכז הדוברות העירונית;

חזקי שכטר

רו"ח משה גרנטשטיין, סגן מנהל אגף חוזים ומכרזים;

שמואל איזנשטיין, לוגיסטיקה;

אלי ליבמן, לוגיסטיקה;

שעיה וינברג;

איתי גדסי;

גב' חיה לוין, ס.מנהל אגף דוברות וועדות עירוניות.

2

על סדר היום:

א. דברי זיכרון על מרן שר התורה הגאון רבי שמריהו יוסף חיים קנייבסקי זצוק"ל;

ב. הצעה לסדר יום של הרב משה שלום מלאכי, חבר מועצת העירייה (רצ"ב החומר);

ג. 2 הצעות לסדר יום של מר יעקב וידר, חבר מועצת העירייה (רצ"ב החומר);

ד. אישור מינוי עו"ד יעקב ראבד למ"מ היועמ"ש לעירייה;

ה. אישור תב"רים לחודש מרץ 2022 (מצ"ב החומר);

ו. הקצאה תקציבית מיוחדת בסך עד מיליון ₪ עבור חלוקת סלי מזון למשפחות

מעוטות יכולת (עפ"י קריטריון שייקבע ע"י האגף לשירותים חברתיים) במסגרת

מבצע קמחא דפסחא (רצ"ב החומר);

ז. אישור טיוטת הסכם התקשרות עם חברה קדישא למתן קבורת שדה לתושבי העיר,

עם שינויי נוסח ביחס לטיוטה שאושרה בישיבת מועצה מס' 32 אך ללא שינוי

במסגרת התקציב (רצ"ב החומר);

ח. שונות.

3

א. דברי זיכרון על מרן שר התורה הגאון רבי שמריהו יוסף חיים קנייבסקי זצוק"ל;

הרב אברהם רובינשטיין: אנחנו פותחים את ישיבת המועצה, השעה 6 ודקה ויש קוורום,

ישיבה מס' 45 נדחתה מיום כ"ח באדר ב' תשפ"ב .31.3.2022 אנחנו פותחים בסעיף א'

הכתוב – דברי זיכרון על מרן שר התורה הגאון רבי שמריהו יוסף חיים קנייבסקי זצוק"ל.

כל מי שירצה ידבר. אבל אני אגיד, אנחנו זכינו, העירייה, עיריית בני ברק זכתה, העיר

בני ברק ועיריית בני ברק זכתה שישכון בתוכה מלאך אלוקים.

וכפי שידוע, אני חושב לכולם, הוא ליווה את עבודת העירייה ועבודת העיר, אני חושב

שלאורך כל השנים, לפחות מה שאני יודע, שאני נמצא פה, כמעט יום יומי. יום יומי הוא

ליווה. הרבה תהפוכות ומהפכות בעיר נעשו על פי דעת קודשו. מה שיש פה את המים

בשבת. וגם אני אמרתי השבוע בתאגיד מי ברק, שעוד לפני ייסוד התאגיד כבר הוא היה

מונח בעניין, בכל ענייני התאגיד, בכל ענייני המים. אני רק מציין דברים. יש לנו ממש,

אני לא אוהב להגיד, לא אוהב לספר אותות ומופתים, אבל מי שיודע מה שהיה פה עם

משרד החינוך, כשהייתי ראש עיר בתקופה הקצרה, עם יהודה לוי, עלינו למשרד החינוך

ושם זרקו אותנו, אותי בבושת פנים, ואחרי זה מה שהיה, הדברים ידועים. ומי שלא יודע

– אני מוכן לפרט לו. פשוט, כל דבר פה בעיר הוא ליווה בצורה 'כאשר יישא האומן את

היונק'. היה חשוב לו כל דבר שנעשה פה בעיר. לא יאומן כי יסופר, ממש פרטים ופרטי

פרטים, ענייני הדת, ענייני השבת, כל הדברים, כל ה'יידיש קאייט' של העיר. האחדות

שיש פה ברבנים בבני ברק, זה גם היה דחיפה של הרב חיים. אין דבר שנעשה פה בעיר,

שאני הייתי קצת בעניין וכנראה עוד הרבה אחרים כמוני, שהוא לא היה בזה ודחף לזה

ועשה שהדברים יקומו ותהיה סיעתא דשמיא. וברוך השם יש לנו סיעתא דשמיא גדולה

בעיר הזאת.

אם יש עוד מישהו שרוצה להגיד כמה מילים, מילים ספורות, בבקשה.

הרב משה שלום מלאכי: אני מקדיש את ההצעה לסדר בעניין שבת לעילוי נשמת

הגאון הגדול הרב חיים קנייבסקי.

הרב נתן בצלאל: אני רוצה לתת כמה באמת, ששמעתי קצת מכבוד הרב, באמת,

היה אישיות גדולה מאד ובשבילנו זו אבדה מאד גדולה לאבד רב גדול בישראל היה, שר

התורה. אני אישית פעם גם קיבלתי עצה ממנו. לבתי היה עיכוב בשידוכים, וברוך השם

ידוע אצל כבוד הרב, אחד הדברים שהיה זה העניין של השמות. בתי, קוראים לה בת אל,

ואז הוא אמר שלא לקרוא לה שם זה אלא להחליף בתיה, ורואים באמת מופתים, אחרי

שהחלפנו את השם לבתיה ראינו באמת הצלחות וישועות בזכות כבוד הרב, באמת הברכה

שלו.

אני רוצה להגיד עוד דבר – ידוע שכבוד מורנו ורבנו גם, הרב שלמה מחפוד, היה נפגש

איתו המון, עם הרב חיים, הוא כסנדק והוא כמוהל. ואתמול, פרשת שבת הגדול, שבת

הגדול בדרש ה, מורי ורבי הרב שלמה מחפוד הזכיר כמה דברים, ואני אתן לכם אולי קצת

דוגמאות, את גדולתו של כבוד הרב חיים. היה להם קשר מאד ידוע והדוק, שלפעמים גם

הרב שלמה היה שואל אותו שאלות, היה שואל את השאלה בברית הראשונה. בברית השניה

באותו היום היה מקבל תשובה, ובברית השלישית היה גם נותן לו פירוש לתשובה. ככה

זה לפעמים היה אצלם, המפגשים ביניהם.

היה סיפור ידוע גם עוד, לראות את גדולת מורנו ורבנו הרב חיים, שסיפר את זה עכשיו,

כי לא ידעו את זה באמת, היה איזה פעם ברית מילה שהרב שלמה הגיע ופתאום התברר

לו שזה לא התאום אלא הביאו את התאומה בטעות. ואז מיד הרב כיסה וכמובן הביאו את

4

הזה. אז כבוד הרב אמר – עכשיו אני יכול להגיד שכל מה שאני עושה זה לא על מנת שלא

לקבל פרס. בזה רואים כמה גדולת כבוד הרב היה.

עוד דבר – היתה פעם איזה ברית מסובכת מאד שאף מוהל לא הסכים לקבל על עצמו,

והלכו להרבה מוהל ים ולא הסכימו. עד שבאו גם לרב שלמה מחפוד והוא גם היה לו קשה,

הוא גם לא הסכים לקבל את הברית המסובכת הזאת. ואז הלכו לרב חיים והרב חיים אמר

– תלך לרב שלמה. הלך לרב שלמה ושלמה אמר – אני לא יכול. חזר עוד פעם לרב חיים,

הרב חיים אמר – תגיד לו שאני אמרתי שהוא יקבל אותו ואני אהיה הסנדק. ובאמת, הוא

אמר – אם כבר הרב גוזר אז גוזר. באמת היה קשה מאד. ולא רק זה, היתה שמחה מאד

שהרב לקח על עצמו את הכול, ובסוף הצליח וחתך עד שהגיע למה שצריך, כי אפילו לא

היתה עטרה ומצאו את הכול, ואמר לו גם פסוק. הרב נתן לו פסוק ש-3 שניות הצליח

להגיד את זה ורק אחרי 36 שעות הצליח לדעת את זה. רואים כמה גדולתו וקדושתו של

הרב היתה מאד גדולה. יהי זכרו ברוך.

הדבר האחרון שבאמת אנחנו, איך אומרים, רואים אדם שמשקיע את כל כולו בתורה, הוא

לא היה איש תקשורת, לא היה ראש ישיבה, לא היה ראש כולל, לא שום דבר, והלך שמו

מקצה העולם ועד קצה העולם בכל מקום. וזה בזכות התורה.

הרב אברהם רובינשטיין: גדליהו. אם אפשר לקצר.

הרב גדליהו בן שמעון: אני אקצר, ממש בקצרה, אבל אני מרגיש חובה לספר את

הסיפור האישי שלי עם מר"ן שר התורה הרב חיים קנייבסקי, שזה נפקא מינה גדולה מאד.

תושבי בני ברק הרי כולם יודעים שהרב חיים הבטיח שבבני ברק לא יפלו טילים. אני

הייתי ילד קטן בגיל 12.5 בכיתה ז' והגיעה מלחמת המפרץ. אבי ז"ל היה אחד מתלמידיו

המובהקים גם של מרן הסטייפלר וגם של בנו מרן שר התורה, ואצלנו אפילו לא אטמו את

החלונות ולא סגרו את החלו נות. היתה שבת, ראש העיר, אתה זוכר את אותה שבת שנפל

טיל ברחוב יונה? ואז אני כילד מאד מאד מאד פחדתי, אבא שלי החליט שהוא לוקח אותי

לרב חיים, כי כל הזמן אמרו בבית – הרב חיים הבטיח שבבני ברק לא יפלו טילים. לקחו

אותי לבית של הרב חיים, אבא שלי לקח אותי לבית של הרב חיים, הרב חיים לקח אותי

על הברכיים שלו, הביא לי ופל, שאל אותי איפה אני גר. אז אמרתי לו, אנחנו גרנו, ראש

העיר יודע איפה, בצמוד ל ... שכנים של כל גדולי ישראל, הוא שאל אותי – איפה אתה

לומד? אמרתי לו – בתשב"ר. אז הוא שואל עוד פעם – ואיפה אתה גר, צמוד ל ...? כן. הוא

אומר לי – וכי נראה לך שבבית מדרש של ... בבית מדרש של פוניבז', איפה שגרים כל

גדולי ישראל, שם סדאם חוסיין יזרוק טילים? לא שייך. אני מבטיח לך שלא יפלו טילים

ולא יהיה שום דבר בבני ברק. אני מבטיח לך.

זה סיפור שאני זכיתי ומאז, באמת, ברוך השם, זו הבטחה שהוא הבטיח לי, ששמעתי

אותה ממקור ראשון וזכיתי.

ב. הצעה לסדר יום של הרב משה שלום מלאכי, חבר מועצת העירייה (רצ"ב החומר);

הרב אברהם רובינשטיין: הצעה לסדר של הרב משה שלום מלאכי, חבר מועצת העירייה,

בבקשה.

הרב משה שלום מלאכי: אחר הצהריים טובים לכל החברים הנכבדים. עם חלק

הספקתי לשוחח באופן אישי לפני ישיבת המועצה, במהלך החודש האחרון, על הנושא

החשוב של שמירת השבת בצפון העיר ובכלל בכל העיר.

אני רוצה לציין, וחשוב לי להדגיש, שאנשים פה יידעו שלא מדובר בהצעה פופוליסטית.

5

אין לי שום מטרה שזה יתפרסם בשום מקום. אין לי מטרה לגזור על זה קופון. בשמים

שיהיה לזה שכר בעזרת השם. אין לי שום מטרה להתגדל בעניין הזה. מדובר פה בשבת

קודש קדושים, כל המטרה שלי, נוכחתי לראות את המצוקה בעניין הזה. הלכתי לבדוק

את העניין הזה. אני חושב, במשך כמה שבתות המשפחה שלי חיכתה שאני אחזור מסיורים

בצפו ן העיר. אני הקדשתי לזה זמן ואני לא שלפתי את זה מהמותן ככה כלאחר יד. אני

עשיתי את זה בכובד ראש הראוי להצעה שעוסקת בשבת קודש קדושים.

אני רוצה להגיד לכם יותר מזה – פניתי לפני תחילת הישיבה לראש העיר, הרב אברהם

רובינשטיין, אמרתי לו – תשמע, אין לי שום עניין בהצעה הזאת שאני אציע אותה, אני

מצידי יכול גם לא להציע את זה, תגיד לי שאני אשב על המדוכה למצוא פתרון – אני מוכן

לחכות. תעשה מצידי בישיבה הבאה משלך הצעה, או שתכניס את זה בתוך איזה שהוא

משהו. אין לי שום מטרה אישית בעניין הזה.

רק משנוכחתי לראות שאין אוזן קשובה, ואני לא יודע למה, אז אני פשוט נאלץ להציע

את ההצעה הזאת בצורה רשמית, ואני מאד מקווה שאנשים פה יתעשתו ויתמכו בהצעה.

וההצעה היא כלהלן.

אבקש להעלות את הצתי כלהלן: עקב ריבוי חילולי השבת באזור ה-BBC וצפונה,

הכוללים לעיתים התמודדות קשה עם שוכרים או בעלים שמגיעים לעשות עסקים במקום,

בעיצומה של שבת קודש רחמנא ליצלן, שלעיתים קשה לתת פתרון הולם. אבקש להעלות

לאישור המועצה הקצאת משאבים בסכומים ניכרים עבור שכירת עורכי דין מהמובילים

בתחום, ואשר הוכיחו את ניסיונם מול אתגרים מורכבים אלו ובפרט בעלי זמן פנוי לשאת

בנטל הכפול:

א. מתן מענה מניעתי מכאן ואילך, עם פתרונות מובהקים ואיתנים;

ב. מענה שוטף לכל בעיה, אם חס וחלילה תקרה (וכבר יש).

אני רוצה טיפה להרחיב על ה-כבר יש הזה, שתדעו במה מדובר.

אני כבר לפני כמה שנים, במהלך הקדנציה הקודמת, שה-BBC הלך והתפתח בצעדי ענק,

אפשר לבדוק את זה ב פרוטוקולים של תכנון ובניה, אני ואולי יש פה עוד איזה חבר מועצה

או שניים, אני לא רוצה להזכיר שמות, שמחו בכל העניין הזה שתהיה לנו בעיה אחר כך

לאכוף את העניין הזה של עסקים שפתוחים בשבת, או משרדים גדולים שיהיו פתוחים

בשבת ואנחנו לא נוכל לעשות עם זה כלום, כשחשוב לנו כעירייה חרדית לשמש כדוגמא

ומופת לכל הארץ כולה על חשיבות שמירת השבת בפרהסיה הציבורית. אין לנו שליטה על

מה שקורה לאנשים בתוך הבית, אנחנו לא בזמן של בית המקדש שיש סנהדרין הגדולה,

ואנחנו לא נמצאים בזמן שמלכות ישראל שולטת, אנחנו נמצאים בחשכת הגלות. אבל

אנחנו צריכים להיות מאוחדים, כאנשים חרדים, בדבר אחד – שהפרהסיה הציבורית

שנמצאת תחת שליטתנו, לעזוב את כל השיקולים האישיים, גם אני מוכן לעזוב את

השיקולים האישיים, ואמרתי לראש העיר ואני חוזר ואומר, אני מוכן לשים את ההצעה

בצד, שראש העיר יבוא ויגיד – הדבר חשוב לי ואני יודע שצריך למצוא פתרון ויהיה פתרון.

זה הדבר היחיד שמעניין אותי. לא מעניין אותי שום דבר אחר. אני לא רוצה להגיד איזה

קטרוגים יש, שיש חברי מועצה חרדים שבידם למחות על הדבר הנורא הזה שקורה, שאני

רואה שיש פה בצפון העיר פרצה אחר פרצה, כל שבת התמודדות חדשה, ואילולא זה שיש

עסקנים שהופכים את העולם, גם בקושי הם מצליחים. ההצלחה היא לפעמים בגדר ניסים

ולפעמים זה על גבול הכישלון, כשרק אחרי מאבקים ממושכים הם מצליחים.

אנחנו צריכים לתת, בראייה קדימה לחשוב שיש פה דבר שהיה חשוב לעם ישראל בכל

הדורות, זה דבר, השבת היא מקור הברכה ולהיפך, זה יכול להיות חס ושלום קטרוג גדול,

ואני לא רוצה שהקטרוג יהיה חס ושלום פה בעיר. אני לא אתן את ידי לדבר הזה. אני

רוצה להגיד לכם שחייבים להתייחס לזה בכובד ראש. אסור להתייחס לזה כדבר

פופוליסטי או כהצעה לסדר של חבר מועצה כזה או אחר. תתייחסו לזה כמו שזה. לכו

ותראו בעיניכם מה שקורה. מי שיש לו ספקות, אני מוכן להקדיש מזמני ולהראות לו.

מדובר פה בחילולי שבת, שכל פעם קורים במקום אחר, שפוגעים בפרהסיה הציבורית של

6

העיר בני ברק.

החלק הצפוני של העיר הוא חלק חשוב מהעיר. אנחנו לא יכולים להתייחס לזה רק כחלק

חשוב לעיר בשביל ההכנסה, בשביל הכסף. אין שום שווי לכסף כל עוד לא ישבו בו. אנחנו

יודעים שהתורה היא מעל הכול והיא חשובה יותר מהכול, וכנ"ל שבת קודש. ואם יש

אנשים שפוגעים פה בסטטוס- קוו, בתוך העיר שלנו, עיר חרדית, ואנחנו לא עושים מספיק,

אז זה יכול חס וחלילה להוות קטרוג על מי שלא עושה מספיק.

אני, אין לאל ידי להקצות משאבים. הדבר היחיד שאני יכול לעשות זה לדבר. הלכתי,

פניתי לראש העיר גם קודם. אני פונה אליכם, כל חברי המועצה, תעשו חשבון בנפשכם מה

באמת ריבונו של עולם רוצה מאיתנו בדבר הזה. לשמור על שבת קודש קדושים, זה הדבר

היחיד שיש לנו פה בפרהסיה שכולם מאוחדים עליו. אסור לתת לשום דבר אחר, אני לא

מחפש פה שאחר כך אפילו ייצאו הודעות שאני הצלחתי. מצידי, תצביעו בעד, תעבירו את

ההחלטה מצידי לישיבה הבאה, העיקר שיהיה פה פתרון אמיתי לטווח ארוך. כי אם לא

נמצא פתרון מהיום ואילך לטווח ארוך, המחיר יהיה שהעיר פה, הפרהסיה הציבורית

שלה, זה יתחיל בכרסום קטן וחס וחלילה יכול להימשך לכרסום הולך ומתמשך שאחריתה

מי ישורנו. אנא, תצביעו בעד.

מר יעקב וידר: אני רוצה להתייחס להצעה.

הרב חנוך זייברט: אין דבר כזה.

מר יעקב וידר: בטח שיש, ודאי שיש, על כל סעיף מוצר לי. אתה עוד לא ראש

העיר. אני יודע שאתה רוצה להעיף אותו, לבעוט אותו, אבל אתה עדיין לא ראש העיר, מה

לעשות?

הרב אברהם רובינשטיין: טוב, מורי ורבותי,

מר יעקב וידר: אני רוצה להתייחס לסעיף הזה. יש לכל חבר מועצה זכאות

להתייחס לכל סעיף. אני רוצה להתייחס לסעיף הזה.

אני קודם כל רוצה להתייחס להצעה של מלאכי. אני מסכים לחלוטין עם הבעיה. השבת

חשובה לכולם וגם לי, אבל הפתרון שלך ממש לא טוב. אני לא מסכים איתו.

לאורך ההיסטוריה, תמיד הרבנים והמנהיגים הלכו לפתור בעיות דתיות בדרכי נועם,

בשיח, בדרך ארץ, ב שכנוע, חס וחלילה לא במלחמה. ואני מציע גם שזו תהיה הדרך פה,

דרכיה דרכי נועם וכל נתיבותיה שלום, ואני חושב שההצעה הזו לא צריכה להתקבל. תודה.

הרב אברהם רובינשטיין: טוב, מורי ורבותי, בהתייחס להצעה של הרב מלאכי – אני רוצה

להגיד שאנחנו כולנו, גם הרב זייברט וגם אני ונראה לי שכל חברי המועצה עובדים אצל

הרב חיים ז"ל. עובדים כל השבוע, כל שבוע. נראה לי שכל חברי המועצה עובדים והצדיק

- - הנה, אז כולם עובדים אצלו, גם חברי הקואליציה וגם האופוזיציה. אני רק רוצה לספר

הרב משה שלום מלאכי: הם עובדים אצל השבת, לא אצלו.

הרב אברהם רובינשטיין: אבל הוא מעורר אותנו ואנחנו, העיר חייבת לו הכרת הטוב. כל

האדמורים, כל רבני העיר חייבים לו הכרת הטוב. רק אני רוצה להגיד שהוא עורר אותי

וכנראה עוד כמה חברי מועצה על קו 37 של אפיקים. כתבתי מכתב לחברת אפיקים על זה

שהם מוציאים, זה קו מבני ברק לראש העין, שהיציאה שלהם היתה בשעון קיץ בשעה 18

וכמה דקות, וכתבתי להם מכתב די תוקפני. זה היה עכשיו בימים האחרונים. קיבלתי

מהם מכתב בחזרה, שטעות, סליחה, מבקשים סליחה. הוא מעיר אותנו, הוא מעורר אותנו.

יש התייחסות של רבני העיר. בדרך כלל, אין פעם, אין פעם, מגיע לאיזה הודעה באינטרנט

7

שיש איזה חברת בת של חברת תיווך שרוצים להשכיר, אנחנו באופן קבוע, כולנו, כל יושבי

השולחן פה, כולנו מסתערים על המטרה בצורה הכי חריפה והכי ישירה. וברוך השם, בני

ברק נקיה. נכון, פעם נפתחת איזה מועדונית, אז הולכים, אז יש, האדמו"ר מגור נותן

ל'שטיבלעך' ללכת ולהפגין, אבל זה לא יעזור, לא עורכי דין ולא שום דבר. תעזור הפעילות

הקבועה והמסירות והעקביות שאנחנו שומרים.

אני רוצה להעלות עוד פעם על נס את הפעילות של הרב זלץ ושל כל הצוות שלו, שגם אני

מסתובב, בעבר הסתובבתי בלילות שבת, הוא עושה את זה בהתנדבות מלאה ואנחנו כולם

עובדים אצלו. לא מרפים משום דבר. כל איזה מחשבה שאולי עלול עלול עלול משהו, אנחנו

מיד נכנסים לעניין, בגיבוי הרבנים, רבני העיר, בגיבוי גדולי התורה, בגיבוי האדמורים,

ואנחנו עושים את הדברים האלה בשמחה.

לכן, ההצעה מיותרת, ואני מבקש להסיר אותה מסדר היום.

הרב משה שלום מלאכי: שניה, שניה,

הרב אברהם רובינשטיין: אנחנו בזה. אנחנו עסוקים בזה 24 שעות, 7 ימים בשבוע. ותר

לנו לעסוק בזה גם בשבת ואנחנו עוסקים. לכן ההצעה הזאת היא כן הצעה פופוליסטית,

הרב משה שלום מלאכי: אבל ההצעה היא טובה, היא לא פופוליסטית.

הרב אברהם רובינשטיין: ההצעה פופוליסטית, ואנחנו עסוקים בזה.

הרב משה שלום מלאכי: ההצעה היא לא פופוליסטית.

הרב אברהם רובינשטיין: לכן אני מבקש להוריד מסדר היום,

הרב משה שלום מלאכי: קשה לך, שניה, שניה, שניה - -

הרב אברהם רובינשטיין: מי בעד להוריד את ההצעה מסדר היום?

הרב משה שלום מלאכי: מאד עגום מה שקורה פה. שניה אחת. שניה, שניה.

הרב אברהם רובינשטיין: להצביע. לא, אין שניה.

הרב משה שלום מלאכי: יש לי מה להגיד, סליחה.

הרב אברהם רובינשטיין: אמרת – עניתי.

הרב משה שלום מלאכי: אבל אתה אמרת לא מן העניין. סליחה, אף אחד לא עובד

אצל חיים זלץ, הוא יהודי חשוב - -

הרב אברהם רובינשטיין: מי בעד ההצעה הזאת?

הרב משה שלום מלאכי: אתם עובדים אצל שבת קודש.

הרב אברהם רובינשטיין: מי בעד ההצעה הזאת?

הרב משה שלום מלאכי: אתה צריך לדעת - -

8

הרב אברהם רובינשטיין: ההצעה הוסרה ברוב קולות. זוהי הצעה פופוליסטית.

החלטה: הוחלט, ברוב קולות , להסיר את הצעתו לסדר של הרב משה שלום מלאכי מסדר

יום המועצה. להוציא את הרב משה שלום מלאכי שהתנגד.

הרב משה שלום מלאכי: אתה צריך לדעת, אני מודה לרב בן שמעון שתמך בהצעה.

עכשיו אני רוצה להגיד לך דבר אחד – אתה טועה בגישה שלך, ואני אגיד לך למה, אתה

לוקח את זה כאופוזיציה וקואליציה. אתה צריך לקחת את זה כמו שזה העסק שלך,

שהכסף שלך מושקע שם, ואז אתה היית לוקח את עורכי הדין הכי טובים ולא היית נח

לרגע. סליחה ממך, זה בושה וחרפה שאתה מתייחס לזה בכזה זלזול. אף אחד לא עובד

אצלו, הוא עושה עבודת קודש. אבל אנחנו עובדים אצל שבת קודש ונמשיך בעזרת השם

לעבוד - -

הרב אברהם רובינשטיין: %.100 הלאה, סעיף ב'.

הרב משה שלום מלאכי: ואני מקווה שהחברים פה יתעשתו וימחו על מה שקורה

פה. לא יתכן שראש עיר חרדי, ראש עיר חרדי יעיף כזה דבר כלאחר יד, שנעשה לאחר

התייעצות ממושכת עם רבנים גדלים מכל החוגים.

הרב אברהם רובינשטיין: %.100

הרב משה שלום מלאכי: שאמרו שבלי שיהיה פה פתרון איתן של עורכי דין

שתפקידם יהיה לשבת על זה – לא יהיה פתרון בטווח הארוך. ואתה מנפנף את זה כלאחר

יד. את הביזנס שלך, אתה יושב כל היום וכל הלילה לספור ולראות איך אתה מגן על זה.

הרב אברהם רובינשטיין: אתה פופוליסט, אתה פופוליסט קטן.

הרב משה שלום מלאכי: על זה קל לך בשתי מילים להעיף. זה בושה וחרפה. זה

יהדות התורה והשבת? אתה לא יהדות התורה ולא השבת. אתה מעלה פה על נס את הרב

חיים קנייבסקי, תוך כדי שאת שבת קודש מעיף ככה. זה ממש בושה. בושה וחרפה. אתה

מעלה את הרב חיים קנייבסקי, זה כבוד בשבילו שזה הנציגים שלו? תתבייש.

הרב אברהם רובינשטיין: אתה פופוליסט קטן, פצפון, פצפון,

הרב משה שלום מלאכי: אתה עושה קטרוג מהשמיים, מהשמיים קוראים לו

לשמוע מה הנציג שלו עושה פה בעולם התחתון. תתבייש. אני יודע שאין לי פה שום נגיעות

אישית. אני השקעתי בזה המון שעות, לא חיים זלץ העיר אותי ולא אף אחד. ראיתי

בעיניים שלי.

הרב אברהם רובינשטיין: %.100 וידר,

הרב משה שלום מלאכי: אתם לא ראיתם בעיניים שלכם, לא יכול להיות. כי אתם

רואים שיש חילולי שבת.

הרב אברהם רובינשטיין: וידר, אתה רוצה לדבר?

מר יעקב וידר: כשאני אוכל, אני אדבר.

9

הרב משה שלום מלאכי: זה לא יתכן, אנחנו עירייה חרדית, אני עושה את המחאה

המקסימלית שאני יכול כמו שזה הכבוד שלי, כבוד שבת. נקודה.

הרב אברהם רובינשטיין: %.100

הרב גדליהו בן שמעון: אבל אם היתה פה אי הבנה מצידי, אני עם הקואליציה ואני

מחויב לקואליציה ומצביע עם הקואליציה. אז אם הבנת אותי לא נכון אז - -

הרב אברהם רובינשטיין: %.100 וידר.

ג. הצעה לסדר יום של מר יעקב וידר, חבר מועצת העירייה – הטרור בבני ברק (רצ"ב

החומר);

מר יעקב וידר: ערב טוב. הטרור שמשתולל בישראל הגיע לבני ברק והיכה בה

בכל הכוח. בני ברק ספגה אבדות קשות מאד – אבות לילדים קטנים נרצחו באכזריות

שפשוט אין לתאר, על מזבח של שנאה, של הסתה, שנושבת במה שהם מכנים העם

הפלשתיני. לא רק בגוף הטרור היכה, גם בנפש, והרבה מאד לצערי. אני מקבל אין סוף

פניות מתושבים ואני מאמין שגם אתם מקבלים, שנמצאים בחרדות ובטראומות, גם

ילדים, גם מבוגרים, שמתקשים פשוט להירדם בלילה אחרי מה שעברנו פה.

זה אירוע קשה מא ד, שהרבה מתושבי בני ברק עוד לא התאוששו ממנו, והאמת שהוא יכול

היה להיות הרבה הרבה יותר קשה לולא הגבורה של השוטר הגיבור אמיר חורי ז"ל.

אני רוצה בהזדמנות הזאת להודות לראש האופוזיציה, בנימין נתניהו, שבא כבר בשעה

הראשונה, בשעה הראשונה שהם התיישבו שבעה, הוא בא לנחם את המשפחות היקרות.

ואני חייב לשתף אתכם במשהו אישי.

כשפנו אלי מהלשכה שלו וביקשו לתאם את ההגעה, ביקשתי שיחכה, מה הלחץ? חכה. עוד

יום, עוד יומיים, אין שום לחץ. אבל הוא פשוט סירב והוא התעקש לבוא עכשיו ומיד –

לחבק, להקשיב ולנחם, לתת מעט של תקווה למשפחות היקרות הללו .ישבתי איתו שעה

ארוכה אצל כל משפחה, הוא הקשיב קשב רב, שיתף מהחוויה שלו כבן למשפחה שכולה,

והוא נתן גם תקווה, כי זה מה שחשוב למשפחה שכולה. ואני רוצה להודות לו על כך בשם

תושבי בבני ברק.

אני רוצה לשלוח שוב חיבוק חם למשפחות של הנרצחים, בשם כל תושבי העיר, למשפחות

היקרות והאהובות של הקדושים אבישי דוד יחזקאל ויעקב ישראל שלום הי"ד. וגם

למשפחות של אזרחי אוקראינה - אלכסנדר ויקטור ודימיטרי מירטקי ז"ל. וגם למשפחה

של גיבור ישראל, רב סמל מתקדם אמיר חורי ז"ל, שלמרות שהוא ידע, הוא ידע היטב

כשהוא בא למקום, שהוא נכנס לקרב קשה מאד עם מחבל רצחני, נטול כל חמלה, הוא

יכול היה להיפגע, הוא ידע את זה הוא יכול היה להיפגע, ולמרות זאת, הוא והחבר שלו

לא היססו לרגע, נכנסו לקרב הזה בלי להסס, חתרו בנחישות למגע, באומץ לב ובגבורה,

ובכך אולי מנעו אסון ומסע רצח קשה ואכזרי הרבה יותר, ואולי גם נפילה של קורבנות

נוספים.

מן הראוי שאנחנו כעירייה ננציח את זכרם של הקדושים והנרצחים, וראוי שנמצא את

הדרך הראויה לעשות את זה, ואני מתכוון לעשות את זה. חשוב שננציח את זכרו של גיבור

ישראל, רב סמל מתקדם אמיר חורי ז"ל. חשוב שנזכור לנצח את עוז רוחו וכך לבטא,

אפילו במעט ממה שאנחנו יכולים, את הערכתם העמוקה של כל תושבי בני ברק למעשה

10

הגבורה שלו.

ביהדות, מלאכי, אין ערך יותר חשוב מהצלת חיי אדם. ואחד מהערכים החשובים ביותר

ביהדות הוא הכרת הטוב. ואני רוצה להודות לכל חברי המועצה שהודיעו למשפחה והודיעו

גם לי באופן אישי שהם מתכוונים לתמוך בהנצחה. זה אמנם מובן מאליו, זה לא איזה

שהוא משהו שהוא לא מובן, אבל גם לדבר מובן מאליו, למדתי פה שצריך להגיד תודה

רבה ויישר כוח.

אז אני באמת רוצה לומר לכל אחד מכם יישר כוח. חשוב שתצא פה החלטה מפה לפה, של

כל חברי מועצת העיר, שאנחנו מכירים ומוקירים את זכרו. זה הרצון של תושבי בני ברק

וזוהי דרכה של היהדות. אני שוחחתי עם המשפחה של אמיר ז"ל וגם עם האבא, ג'ריס,

שיחיה לאורך ימים שנים, והם מאד מאד מאד שמחו על ההודעה הזאת, והם שמחו על

התמיכה שהם קיבלו, גם מחברי המועצה. חלקם ביקרו, חלקם צלצלו, והם שמחו מאד על

התמיכה שיש לתושבי בני ברק, עם ההצעה להנציח את הבן הגיבור שלהם פה בבני ברק.

מעבר להכרת הטוב, יש פה גם עניין של קידוש השם. שכולם יידעו, כולם, תושבי ישראל

ותושבי העולם, שבני ברק ותושביה מעריכים את מי שהגן בגופו, ממש בגופו, על חיי אדם,

תהיה דתו ועדתו ככל שתהיה, גיבור הוא וכך תמיד נזכור אותו.

ולכן, אני מבקש מכם לתמוך פה אחד בהצעה להנציח את זכרו של רב סמל אמיר חורי

ז"ל. תודה רבה. מר

הרב בצלאל נתן: אני רוצה גם, באותה הזדמנות כבר, באותה ההצעה שמציע

כבוד ידידי יעקב וידר, אז אני הייתי מציע, כנציג אפשר לומר, בשם חבריי לסיעת ש"ס,

הייתי מבקש להנציח לא רק את אמיר, אלא את כל הנרצחים שנרצחו באותו ערב, לעשות

הנצחה בעניין. ואני אשמח מאד שהחברים יקבלו את ההצעה שלנו.

הרב אברהם רובינשטיין: רבותי, אני רוצה את כל נושא ההנצחות, יכול להיות שמועצת

העיר בסוף תצטרך להחליט, אבל אני מעביר את כל נושא ההנצחות לוועדת שמות,

בראשות ידידינו הרב אברהם פרטוש, את כל נושא ההנצחות – מה, איך, כמה למה – אני

מעביר. מי בעד להעביר את הנושא לוועדת שמות? מי נגד?

מר יעקב וידר: אני מוכן. מקבל. מקבל.

הרב אברהם רובינשטיין: תודה רבה. הצעה שניה רצית.

הרב משה שלום מלאכי, חבר מועצת העירייה לא נכח בסעיף זה.

החלטה: הוחלט, פה אחד, להעביר את נושא ההנצחות לוועדת השמות, בראשות הרב

אברהם פרטוש, חבר הנהלת העירייה, יו"ר הועדה.

ג/.2 הצעה לסדר יום של מר יעקב וידר, חבר מועצת העירייה – המצב הביטחוני בעיר

(רצ"ב החומר);

מר יעקב וידר: הצעה שניה – אני אתייחס להצעה השניה שמדברת על המצב

הביטחוני בעיר. בתקופה האחרונה, הגשתי את ההצעה הזו עוד לפני הפיגוע בבני ברק.

קיבלתי הרבה מאד תלונות מתושבים, ואני מאמין שגם אתם קיבלתם, על פחד, פחד של

אנשים להסתובב עקב כמויות אדירות של שוהים בלתי חוקיים שמסתובבים וגם לנים,

11

לנים בבתים נטושים בבני ברק. כל מי שעובר ברחוב ז'בוטינסקי וברחוב אהרונוביץ בסוף,

רואה את הכמויות האלה. אני הבוקר ראיתי אותם. וחשבתי שאחרי הפיגוע תקרה איזו

שהיא התעוררת, גם מצד העירייה וגם מצד המשטרה – זה לא קרה. השוהים הבלתי

חוקיים מסתוב בים ואנשים, נשים וילדים פוחדים, פשוט רועדים לצאת מהבית. ואני חושב

שזה שהעירייה זורקת את זה על המשטרה ולא לוקחת על עצמה את מה שהיא צריכה גם

לעשות, היא הרי גובה מהתושבים מס שמירה – היא צריכה לקחת את זה גם. אז אני חושב

שגם העירייה צריכה לקחת את זה על עצמה ולא לזרוק רק על המשטרה. ואני רוצה

להקריא את ההצעה שלי.

כספי הציבור צריכים לשמש אך ורק את הציבור כל השנה, אבל כשמדובר בנושא של פיקוח

נפש, זה חמור עוד יותר. תושבי בני ברק ובעלי העסקים בבני ברק משלמים מיליוני שקלים

עבור מיסי שמירה בעבור שירות שהם בכלל לא מקבלים.

בעקבות ההחמרה במצב הביטחוני, אני אבקש להעלות את הנושא לסדר היום של מועצת

העיר ולדון בפתרונות שהעלו התושבים ובעלי העסקים, במטרה לסייע בהגברת תחושת

הבטחון בעיר. בין השאר, העלו התושבים מספר הצעות ואני אבקש להעלות אותן במסגרת

הדיון, ומי שרוצה להוסיף עוד – הרי תבוא עליו הברכה.

.1 עד לאחר חג הפסח וכפוף למצב הביטחוני, השיטור העירוני יתמקד בעיקר באבטחה

ובסיוע במעטפת הביטחונית למשטרה ופחות במתן דו"חות. בני ברק מצטיינת

בכמות דו"חות מהגבוהים ביותר בארץ. קצת להרגיע עם הדו"חות ולהגביר את

הביטחון של התושבים.

.2 יתקיים תגבור של הסיורים ברחובות המרכזיים של העיר – במוסדות חינוך,

במוסדות תפילה, במבני ציבור, בגינות ציבוריות, במקומות התקהלות – כשתהיה

התמקדות גדולה יותר בשבת ובחגים שלאנשים אין טלפון.

.3 עיריית בני ברק תפעל לפתרון מיידי של תופעת ה-שב"חים המתקבצים באזורי

ההתקהלות ברחובות אהרונוביץ, ז'בוטינסקי, רבי עקיבא ואזורים נוספים בעיר,

דבר שפשוט מסכן את חיי התושבים. אני כתבתי את זה לפני הפיגוע, אבל זה הוכח,

זה פשוט מסכן את חיי תושבי בני ברק.

.4 יוקם מוקד ייעודי לציבור לנושא הביטחוני, שייתן מענה לא רק באמצעות הטלפון,

גם באמצעות הווטס-אפ, המייל, ושאר הרשתות החברתיות, בוא ניתן יהיה לדווח

ולהתייעץ בכל נושא ביטחוני, והמוקד יופעל גם בשבתות וחגים.

.5 בכדי לוודא שהנושא מטופל היטב ולא נמרח, בכל ישיבת מועצה, עד לתום המצב

הביטחוני, מנכ"ל העירייה, ידווח למועצת העיר בפירוט מדויק מה העירייה עשתה

עד כה ומה היא מתכוונת לעשות הלאה. תודה רבה.

הרב אברהם רובינשטיין: טוב, אני רוצה לענות על ההצעה לסדר של וידר. אני קיבלתי

מכתב מרב פקד אריק ברק, קיבלתי אותו לפני כמה ימים, ואני מקריא את המכתב,

שהדברים מדברים בעד עצמם:

לאחרונה התרחשו אירועים מורכבים בעיר, אשר חייבו היערכות משטרתית מורכב בהיבט

תנועה ובכל מיני היבטים, הערכות לפורים, הרב קנייבסקי, פיגוע ירי ברחובות העיר בני

ברק. באירועים אלו, וללא בקשתי, פנה אלי מנהל אגף אכיפה בעיר, מר שלומי מלכה,

12

בנכונות לסייע, וכן נרקם חיבור מבצעי שיוביל לעמידה מלאה במשימות המורכבות.

הסיוע הרב שניתן למערך התנועה ולכל העניינים, בא לידי ביטוי במספר רב של פקחים.

בקיצור, הוא כותב, משבח את הפיקוח העירוני והשיטור העירוני בצורה יוצאת מן הכלל.

לכן אני חושב שההצעה , יש את העבודה, יש ישיבות קבועות עם המשטרה, יש עבודת צוות

משותפת וכולם מציינים את זה – הממ"ר, כל הפיקודים, התחנה, השיטור העירוני – אני

חושב שכל תוספת, אם צריך, אנחנו מבצעים אותה. לכן ההצעה היא לא הצעה עניינית,

בגלל שהדברים נעשים בין כה וכה בצורה יוצאת מן הכלל, כמו שאנחנו רואים במכתבים.

מי בעד להוריד את ההצעה מסדר היום? מי נגד להוריד את ההצעה? מי בעד ההצעה? תודה

רבה. ההצעה הוסרה מסדר היום.

החלטה: הוחלט, ברוב קולות, להסיר את הצעתו (השניה) לסדר של מר יעקב וידר בנושא

המצב הביטחוני בעיר מסדר יום המועצה. להוציא את מר יעקב וידר שהתנגד.

הרב חנוך זייברט: אני חייב להגיד דבר אחד. בעבר, המשטרה קובעת מטלות.

המשטרה עובדת עם העירייה, וקובעת מטלות – מה הדברים שהם רואים בעיניהם מטלות

חשובות. בעבר, עד לפני כמה שנים טובות, אחת המטלות היתה פינוי ה-שב"חים. בתקופה

של השנים האחרונות, עוד לפני קום הממשלה הזאת, כשהמשרד לביטחון פנים יודעים

אצל מי הוא היה, רשימת המטלות של להוציא את ה-שב"חים מהאזור, הם לא הסכימו

לקחת את זה כאחת מהמטלות שקיימות.

הרב אברהם רובינשטיין: טוב. אני רק רוצה לציין דבר שהוא לא בסדר היום, אבל קיבלנו

היום מכתב ממשרד הפנים שהתקציב שאישרנו במועצה הקודמת אושר. משרד הפנים

אישר את התקציב. אז לכל המקטרגים והמעוררים למיניהם, יש מכתב מעו"ד כרמית

פנטון, אם אתם רוצים אני אקריא את זה, אבל זה מיותר, כנראה סומכים.

ד. אישור מינוי עו"ד יעקב ראבד למ"מ היועמ"ש לעירייה;

הרב אברהם רובינשטיין: סעיף ד' – אישור מינוי עו"ד יעקב ראבד למ"מ היועמ"ש

לעירייה.

מר יעקב וידר: אני רוצה להתייחס לסעיף הזה בבקשה.

הרב אברהם רובינשטיין: בבקשה, תתייחס, הנה, הרשות נתונה.

הרב משה שלום מלאכי: אני מודיע שאני לא לוקח חלק בכל הדבר הזה. אני יוצא

החוצה. אני מצטער.

מר יעקב וידר: ההצעה הזו, רבותי, מזכירה מדינת עולם שלישי. מר

רובינשטיין, כדאי שתקשיב את זה, כי זה יכול לסבך גם אותך. זה מזכיר מדינת עולם

שלישי, לא עיר במרכז מדינת ישראל, עיר שמינית בגודלה. כל ההליך, ההליך פשוט לא

חוקי. לא חוקי, מכף רגל ועד ראש.

תפקיד היועץ המשפטי הוא תפקיד חשוב ביותר, חשוב ביותר, במיוחד בעירייה, הוא אמור

לייצג ולשרת אך ורק את החוק לטובת העיר ותושביה. פה מדובר במינוי פוליטי, במינוי

פוליטי לכל דבר, של אדם שלא עומד בתנאי הסף של התפקיד.

13

חשוב להבהיר – נשלח מכתב התראה מפורט ביותר. מי שרוצה – אני אעביר לו את זה

אחר כך. וככל שהחוק לא יכובד, מר רובינשטיין, זה יתקדם הלאה לערכאות המתאימות

לכך. אני לא אאפשר שעסקני עיריית בני ברק יעשו צחוק מתושבי בני ברק ומחוקי מדינת

ישראל. מר רובינשטיין, על הרבה פחות מזה נשלחו לכלא. אני רק אומר לך, על הרבה

פחות מזה. וכדאי שתתעשתו ובהקדם, ואני קורא לחברים, כל מי שמצביע על ההצעה הזו,

היא לא חוקית, שותף לזה. ולכן אני קורא לו להסיר את ההצעה הזאת הלא חוקית מסדר

היום של המועצה. אין שום מסמך, קראתי את מה שצירפתם, שום מסמך שמספר מי

האיש, מה הוא עשה מה הופך אותו למתאים. אתם רוצים שנצביע בעבורו, מה הניסיון

שלו? מה עם ניגוד העניינים שהוא נתון בהם? מישהו פה קיבל? אני לא קיבלתי. ובכלל,

מה מספר הזהות שלו? אני בדקתי באינטרנט, יש הרבה יעקב ראבד, איזה מהם הוא

המועמד לממלא מקום? אין לי מושג. לא ציינתם אפילו את זה. יש צורך באישור של

הגזבר, אישור של המנכ"ל. המנכ"ל, אני לא ראיתי שאתה אישרת את זה, ואני אשמח

לראות. אתה צריך לאשר שהוא עומד בתנאי הסף, אני לא ראיתי שום מסמך שאתה אישרת

שהוא עומד בתנאי הסף. ולכן, ההליך הזה פשוט מסריח מכף רגל ועד ראש.

עו"ד בר לב: נתבקשתי לבוא ולדבר על העניין, מפני שהנוגע בעניין לא יכול

לדבר בעניין, עו"ד ראבד, אז הוא יצא החוצה, ואני אומר פה את הדברים כך:

משרד הפנים ביקש, אחרי התכתבות איתו, ביקש לקיים ישיבת מועצה להעלות את הנושא

להצבעה. חזקה היא שהוא בדק, אחרי כל ההתכתבויות, את כל הטענות שעלו. ואם הוא

ביקש לקיים את הישיבה – אני לא רוצה שום מניעה מלקיים את הישיבה. אחד.

שתיים – לעניין המכתב – המכתב הגיע היום, הישיבה היתה ידועה מבעוד מועד. המכתב

לכשעצמו, בלי להיכנס לתוכנו, בסוגריים – אני לא מסכים לניתוח המשפטי שם, המכתב

לכשעצמו לא יכול למנוע את הישיבה או לפגום בהחלטת ישיבת המועצה. אז אתם רשאים

להעלות את הנושא על סדר היום.

הרב אברהם רובינשטיין: מי בעד לאשר את עו"ד יעקב ראבד לממלא מקום היועץ

המשפטי לעירייה?

מר יעקב וידר: אתם עוברים על החוק.

הרב אברהם רובינשטיין: מי נגד?

מר יעקב וידר: לא נגד. אתם מקבלים החלטה ...

הרב אברהם רובינשטיין: עו"ד יעקב ראבד אושר על ידי מועצת העיר לממלא מקום היועץ

המשפטי לעירייה.

הרב משה שלום מלאכי, חבר מועצת העירייה ועו"ד יעקב ראבד לא נכחו בסעיף זה.

החלטה: הוחלט, ברוב קולות, לאשר את מינויו של עו"ד יעקב ראבד לממלא מקום היועץ

המשפטי לעירייה. להוציא את מר יעקב וידר שהתנגד.

שמואל ליטוב: ראש העיר, אני רק מבקש לומר לפרוטוקול, בהמשך לדברים

שנשמעו כלפי חובתי לבדוק את המינוי, שאני קיבלתי אסמכתאות משפטיות לגבי העמידה

בתנאי הסף ולפיכך, כפי שאמרתי,

14

מר יעקב וידר: אתה בדקת? אתה מנכ"ל עירייה ... אתה לא יודע ... תנאי סף?

אתה לא יודע? אני אלמד אותך.

שמואל ליטוב: אני חוזר ואומר, מבחינתי הנוהל קוים כיוון שקיבלתי

אסמכתאות משפטיות לעמידה בתנאי הסף.

מר יעקב וידר: זה יהיה בערכאות הנכונות.

עו"ד בר לב: חברים, לדעתי אין שום בעיה חוקית לדון, אין מניעה מלדון.

מר יעקב וידר: כבודו מדבר בכובע של?

עו"ד בר לב: עורך דין, יועץ משפטי לרשויות מקומיות והוזמנתי.

מר יעקב וידר: גם אני יועץ משפטי.

עו"ד בר לב: אז תבוא ותציג את העמדה שלך.

מר יעקב וידר: היא לא רלוונטית. אתה מקבל שכר ממישהו על זה, על התפקיד

הזה?

עו"ד בר לב: אני נותן שירותים לעיריית בני ברק בנושאים משפטיים.

מר יעקב וידר: למי?

עו"ד בר לב: לעיריית בני ברק.

מר יעקב וידר: ואת מי אתה מייצג פה בדיון?

עו"ד בר לב: את היועץ המשפטי.

מר יעקב וידר: מי היועץ המשפטי? מי היועץ המשפטי של העירייה? הוא לא

קיים. אתה מביא בן אדם מכובד, איש נחמד, אבל בתור מה הוא מדבר פה? בתור מה? מה

הוא רלוונטי לדיון פה?

עו"ד בר לב: אין מניעה מלדון בנושא הזה ולקבל החלטה ואין מניעה במילוי

המקום, ומי שנבחר, רק למען הסדר הטוב גם אדוני המנכ"ל, מי שנבחר במכרז והוא עובד

עירייה,

מר יעקב וידר: יש חוזר מנכ"ל מפורש שקובע מי יכול להיות. הוא לא מתאים

לזה, מה? על סמך מה אתם קובעים?

עו"ד בר לב: אז כל הפרטים שלו ידועים בעירייה והוא כנראה עומד - -

מר יעקב וידר: הוא לא עומד. מה זה כנראה? הוא לא עומד.

עו"ד בר לב: ואם המנכ"ל בדק – הוא עומד.

מר יעקב וידר: תוכיחו לי שהוא עומד.

15

עו"ד בר לב: תודה. אפשר להצביע.

מר יעקב וידר: תביאו לנו.

הרב אברהם רובינשטיין: כבר הצביעו, הצבענו.

ו. הקצאה תקציבית מיוחדת בסך עד מיליון ₪ עבור חלוקת סלי מזון למשפחות

מעוטות יכולת (עפ"י קריטריון שייקבע ע"י האגף לשירותים חברתיים) במסגרת

מבצע קמחא דפסחא (רצ"ב החומר);

הרב אברהם רובינשטיין: סעיף ו' - הקצאה תקציבית מיוחדת בסך עד מיליון ₪ עבור

חלוקת סלי מזון למשפחות מעוטות יכולת (עפ"י קריטריון שייקבע ע"י האגף לשירותים

חברתיים) במסגרת מבצע קמחא דפסחא. החומר נשלח.

מר יעקב וידר: אני רוצה להתייחס גם לזה. אני רוצה להתייחס גם לזה.

הרב אברהם רובינשטיין: בוועדת הכספים זה אושר פה אחד, אז תתייחס, בבקשה.

מר יעקב וידר: טוב, קודם כל, ההחלטה של ה-תב"רים היא נכונה, ואני שמח

שכפי שהבטחתי לתושבים, תהיה פה סוף כל סוף הקמה של מגרשי ספורט. אני שמח

שהל חץ הכבד ביותר שאני מפעיל מאז כניסתי למועצת העיר עובד, וסוף כל סוף מתחילים

לשפץ תשתיות ובונים מגרשי ספורט. זה אמנם מעט מדי ומאוחר מדי, אבל זה צעד קטן,

זייברט, בכיוון הנכון. אני מדבר על ה-תב"רים.

הרב בצלאל נתן: יעקב, מדברים על הקמחא דפסחא.

מר יעקב וידר: אז אחר כך תמחקו את זה. שניה, אני אדבר, אחר כך תמחקו,

שניה, תמחקו. לא משנה, אני התכוננתי לישיבה אז כתבתי את זה מראש. לא כמוכם, אני

לא מאלתר.

הרב בצלאל נתן: כשיעלו את הסעיף הזה תדבר.

מר יעקב וידר: אתה רוצה שאני אקרא אחר כך? אין בעיה, אני אעכב אתכם.

הרב בצלאל נתן: בסדר.

מר יעקב וידר: עצוב לי שהייתי צריך להפעיל לחץ כל כך כבד וממושך בשביל

דברים שהם אמורים להיות מובנים מאליהם, שזה תיקון תשתיות מרוסקות, מגרשי

ספורט, שיפוץ והכשרת נתיבי תחבורה וכן הלאה. אבל אני אמשיך להפעיל לחץ כדי שזה

יימשך, והצעד הראש וני יהיה רק סימן לבאות. כספי הציבור צריכים לשמש רק לדבר אחד

– לשמש את הציבור.

עכשיו אני אתייחס לקמחא דפסחא. קודם כל, אני הייתי מצביע פעמיים בעד. קודם כל,

אני בעד לסייע למשפחות ערב חג פסח.

שתיים – יש דבר שאני יותר בעד, אתם יודעים מה? שהכסף הזה, אתה עורך דין, אני לא

יודע אם עברת על זה, אבל הכסף הזה מגיע מתקציב שנועד - - מר

הרב גדליהו בן שמעון: מה זה נקרא להצביע פעמיים?

16

מר יעקב וידר: לא, אני בעד פעמיים, לא מצביע פעמיים. אני לא אביר קרא.

ואתם יודעים למה? הכסף הזה מגיע מכסף שהיה מיועד לעובדי קבלן עלומים. אז כבר

סיבה טובה להצביע פעמיים בעד. אני שמח שגם פה, אחרי הלחץ הכבד והממושך שאני

הפעלתי על הנושא הזה של עובדי הקבלן העלומים, גם בנושא הזה הלחץ עבד, והכסף סוף

סוף מופנה למען התושבים.

ואני כבר מספר לכם – בישיבת המועצה הבאה, אני אציע יעדים טובים, גם מהתקציב של

השוחטים העלומים ושאר הסעיפים העלומים, כדי להעביר אותם לתושבי בני ברק. תודה.

הרב משה שלום מלאכי: אני רוצה להעלות על נס את הרב רכניץ, את הקרן שעל

ידי הרב רכניץ, שניהלה פה למופת, יחד עם עיריית בני ברק, אפשר לומר מבצע שלא היה

כדוגמתו בתולדות העיר. %75 השתתפות בסל למשפחות הכי חלשות בעיר, שזכאים של

%90 . מי כמו חברי המועצה יודעים שזה המשפחות מהחתך הכי נמוך שיש בעיר מבחינת

הצרכים, משפחות באמת שהסל הזה מציל להם את החג. ואני רוצה גם להוסיף, שתחת

הכותרת 'יחד שבטי ישראל', הרב רכניץ ושלוחיו דאגו שכל הקהילות יקבלו את מה

שמתאים להן, הן מבחינת רמת הכשרות של כל אחד והן מבחינת שיהיה סל שוויוני

שמתאים לכל צרכי תושבי העיר ללא יוצא מן הכלל. מדובר פה בנדיבות לב שחייבים כולם

להוקיר אותה ולדעת שזה ממש קידוש השם, ואני שמח להיות חלק מהדבר הזה ולאשר

את זה בפה אחד. תודה.

הרב אברהם רובינשטיין: קודם כל, אני חוזר עוד פעם, סעיף ו', נושא זה קמחא דפסחא

– מי בעד? מי נגד? אף אחד. פה אחד.

החלטה: הוחלט, פה אחד, לאשר את ההקצאה התקציבית המיוחדת בסך עד מיליון ש"ח

עבור חלוקת סלי מזון למשפחות מעוטות יכולת (עפ"י קריטריון שייקבע ע"י האגף

לשירותים חברתיים) במסגרת מבצע קמחא דפסחא.

ה. אישור תב"רים לחודש מרץ 2022 (מצ"ב החומר);

הרב אברהם רובינשטיין: סעיף ה' – אישור תב"רים לחודש מרץ – אישרנו את זה,

המלצנו, ועדת הכספים המליצה להעביר את זה למועצה. מי בעד אישור ה-תב"רים? מי

נגד?

הרב משה שלום מלאכי: אני. אין פה שוויוניות בדבר הזה. מצטער.

הרב אברהם רובינשטיין: %.100 תודה רבה. סעיף ה' אישור תב"רים עבר ברוב קולות,

למעט קול אחד שהתנגד. תודה רבה.

17

מס' הפרויקט ה.השבחה ה. פיתוח תקציב גורם הערות

תב"ר חיצוני מימון

1642 פיתוח תשתיות 4,000,000 המשך ביצוע הפרויקט – שלב

רחוב הלוחמים ב'

1878 שיפוץ מרכזיה 1,500,000 תוספת תקציב עבור שיפוץ

פדגוגית מבנה בשטח של 1500 מ"ר

1433 בינוי אהל שרה 1,400,000 תוספת תקציב מעבר למימון

מרכז שלמה משרד החינוך להשלמת הבניה

בהתאם לתוצאות מרכז

1920 פיתוח תשתיות 2,000,000 תוספת תקציב לביצוע עבודות

בעיר פיתוח תשתיות בעיר כולל

סלילת כבישים ומדרכות

1957 הקמת ישיבת 700,000 תוספת תקציב מעבר למימון

חמד משרד החינוך, מימון משה"ח כ-

7 מלש"ח, אומדן עלויות

בהתאם לתוצאות מכרז 7.7

מלש"ח

1992 הקמת אולם 1,170,000 מ.המדע

ספורט צפון התרבות

העיר והספורט

1993 גן מוזיקה 2,000,000 השלמת בינוי למבנה תמורה

ציבורית, בניה בשטח 250 מ"ר

כולל פיתוח חצר ומתקני

ג ' מ ב ו ר י

1994 שיפוץ מבנה 1,500,000 בהתאם להסכם מיום

חלופי לקופ"ח 14/10/2018

כללית

סה"כ 8,270,000 6,000,000 6,427,600

סך כולל 14,270,000 14,270,000 6,427,600

החלטה: הוחלט, ברוב קולות, לאשר את התב"רים לחודש מרץ .2022 להוציא את הרב

משה שלום מלאכי שהתנגד.

הרב אברהם רובינשטיין: הישיבה נעולה. חג כשר ושמח.

ז. אישור טיוטת הסכם התקשרות עם חברה קדישא למתן קבורת שדה לתושבי העיר,

עם שינויי נוסח ביחס לטיוטה שאושרה בישיבת מועצה מס' 32 אך ללא שינוי

במסגרת התקציב (רצ"ב החומר);

הרב אברהם רובינשטיין: רבותי, הישיבה בטעות ננעלה, אבל יש לנו עוד סעיף אחד

ששכחנו ואני מחזיר את הישיבה.

יש הסכם שדיברנו עליו רבות והיה על זה הרבה, נשפך על זה, הסכם טיוטה התקשרות עם

חברה קדישא למתן קבורת שדה לתושבי העיר, עם שינויי נוסח ביחס לטיוטה שאושרה

בישיבת מועצה מס' 32 אך ללא שינוי במסגרת התקציב. התקציב היה אני חושב 12.5

מיליון שקל. יש שינויים.

מורי ורבותי, הכול מותנה, ההסכם הזה מותנה בהסכמת מועצת עיריית אלעד, לידיעת

הציבור. ההסכם הוא טיוטה, טיוטה שכנראה, אני מקווה שזו תהיה הטיוטה הסופית.

כולם קיבלו את ההסכם. מי בעד?

מר יעקב וידר: רגע, אני רוצה להתייחס לזה, רגע, רוצה להתייחס, רגע, רוצה

להתייחס. אני מתייחס ברצינות להצבעות. שטיצברג, מה זה הזלזול הזה? אתה יודע כמה

כסף זה? זה מיליונים. מה זה שקיעה? תתפלל, לך תתפלל, תעכבו את הדיון.

אני ביררתי עם לא מעט מומחי משפט ואף אחד, אף אחד מהם לא מכיר את המינוח –

18

רישיון קבורה אזורי. אף אחד. אני רוצה לדעת, קודם כל, האם הייעוץ המשפטי שניתן

לעירייה בדק את טיב הרישיון של החברה קדישא? אני אשמח מאד לדעת. במידה וכן,

מדוע לא ניתנה לנו, כחברי מועצה, אתה רוצה שנצביע בעד, חוות דעת שתסביר לנו מה

יכולה חבר'ה קדישא לעשות להבטיח לנו בהסכם הזה.

אני קראתי את ההסכם הזה, באמת, מקצה לקצה, והרבה מאד דברים לא הבנתי. לכאורה,

יש פה פשוט זריקה לפח, אולי גם גרוע מזה, של 12.5 מיליון שקל מכספי הציבור. זה

הרבה מאד כסף. לכן אני רוצה להוסיף עוד כמה דברים תמוהים מאד שמצאתי בהסכם

הזה.

.2 האם י כול הייעוץ המשפטי שניתן לעירייה לאשר בצורה משפטית שמותר לחברה קדישא

להבטיח לנו שאת מה שהיא מקבלת על עצמה בהסכם, מבחינת ההסכם שלה עם עיריית

אלעד, מבחינת ההסכם של החברה קדישא עם המוסד לביטוח לאומי, ומבחינת הרגולציה

של משרד הדתות, יכולה להבטיח דבר כזה? אני לא ראיתי שום מסמך כזה.

3 . לא הוצג לנו, ואני אשמח לדעת מדוע, לא הוצג לנו הדו"ח הכלכלי שמאשר את הנתון

שלפיו עלות פיתוח של 100 קברים היא 700,000 שקל, מר רובינשטיין. אולי מדובר בסכום

אחר, יכול להיות שהסכום הוא לא נכון. איך נאשר בלי לדעת את הנתונים המלאים?

.4 א ני רוצה לדעת האם ביצענו, כעירייה, בדיקה משלנו מטעם העירייה, לגבי המצג

שהוצג, שלפיו קיימת אפשרות להרחבה עתידית של בית הקברות. זה רשום בהסכם. אני

רוצה לדעת האם בוצעה בדיקה? מישהו בכלל בדק את זה? במידה וכן, מדוע לא הצגתם

לנו, לחברי המועצה, את המצג הזה?

.5 הא ם הייעוץ המשפטי שניתן לעירייה מאשר שהיתה בדיקה ושרשאית חברה קדישא

לקבל על עצמה את ההתחייבות שנמצאת בסעיף 3 בהסכם, בהתחשב בהוראות החוק

ובהתחשב בהסכם שבין החברה קדישא למלל?

.6 בסעיף4 לא הוצגו לנו התוכניות. במידה וקיימות תוכניות כאלה, למה לא הצגתם לנו

אותן?

.7 לעניין סעיפים 5 ו-9 – נדרש לקבוע מועדים ברורים להצגה בפנינו של אישור קיום

הביטוחים. זה לא הוצג. אתם פשוט מזלזלים. אתם רואים בנו חותמות גומי. שטיצברג

אולי הוא חותמת גומי, אולי מנדל, אולי קוסטליץ, אני לא חותמת גומי, ואני חושב שמן

הראוי גם לחותמת גומי להציג את כל המידע הזה.

.8 לסעיף 6 – נחוץ לקבוע מנגנון פיקוח של עיריית בני ברק, שיקיים פיקוח מטעם עיריית

בני ברק, במימון החברה קדישא, לראות שבאמת התוכניות שבהסכם מתקיימות.

אף אחד לא קבע את זה בהסכם.

.9 סעיף 10 בהסכם – צריך לציין שעלות הפיקוח תהיה במימון החברה קדישא. זה לא

צוין. אני אשמח לדעת למה.

.10 אני חושב שצריך לקבוע פיצוי מוסכם בגובה 3 מיליון ₪ לפחות למקרה של הפרה

יסודית של ההסכם מצד החברה קדישא. לא הוצג שום דבר כזה. אם במידה והם יפרו את

ההסכם, הם קיבלו כסף בלי לתת כלום. שום דבר לא הוצג שם. אני מאד חושש שזה כסף

שהולך לפח, כסף של תושבי בני ברק.

11 . נחוץ וחיוני לכונן הסדר של ערבויות לביצוע התחייבות החברה קדישא. אנחנו נותנים

להם 12.5 מיליון שקל, בלי שום ערבות. אין דבר כזה בשום מקרה אחר. לכן, אני חושב

שצריך לקבל ערבות בנקאית אוטונומית למלוא התשלום והבטחת כל ההתחייבויות של

החברה קדישא, ולא יתכן שניתן בלי לקבל שום דבר.

12 . אני רוצה לדעת האם נעשה איזה שהוא ייעוץ משפטי לנושא הזה של ההסכם הזה.

ובמידה וכן, מי עשה אותו? כי אין יועץ משפטי לעיריית בני ברק. במידה וכן, מן הראוי

שתציג לנו, חברי המועצה, מי עשה את ההסכם הזה, כדי שנבדוק מה ניגוד האינטרסים

שלו. תודה רבה. מר

הרב חנוך זייברט: אני חושב שכל פתרון שפותר את בעיית הקבורה בבני ברק,

19

תמיד הוא טוב וצריך לברך.

מר יעקב וידר: אני מדבר על זה שזה לא פותר. העליתי פה מספר שאלות שאולי

זה לא פותר. אולי זה לא פותר. אולי זה גניבת כסף. אם אני אקבל תשובות – אני אצביע

בעד. אני רק רוצה תשובות.

הרב משה שלום מלאכי: יש לי משהו להגיד. אני רוצה באמת תשובה, אנחנו תמיד

תמכנו בדבר הזה, אני הייתי מהראשונים שתמכו בזה, עוד בזמן שאחרים פה הסתפקו

והתנדנדו. אבל, במשך הזמן אנחנו קצת העלינו כמה שאלות שהגיעו גם לראש העירייה.

כשבן אדם נפטר, הוא בוחר מקום קבורה. מי יפקח על זה שחברה קדישא, תמורת בחירת

המקום, לא יעשה קופה? זו שאלת השאלות. אם יש לנו אפשרות לתת חינם אמיתי, אז

שיהיה מנגנון פיקוח, שגם על בחירת המקום לא ייקחו כסף. יעשו את זה תוך כדי הרגישות

המתבקשת של שומרי שבת וקריטריונים כאלה, אבל לא בכסף.

עו"ד יעקב ראבד: ....

הרב אברהם רובינשטיין: מי בעד ההסכם? מי נגד? מי נמנע?

הרב משה מלאכי: לא ענית על בחירת המקומות.

הרב אברהם רובינשטיין: אושר ברוב קולות.

החלטה: הוחלט, ברוב קולות, לאשר את טיוטת הסכם ההתקשרת עם חברה קדישא למתן

קבורת שדה לתושבי העיר, עם שינויי נוסח ביחס לטיוטה שאושרה בישיבת מועצה מס'

32 אך ללא שינוי במסגרת התקציב. להוציא את מר יעקב וידר שנמנע.

הרב משה שלום מלאכי: יש לך תשובה על בחירת המקומות?

הרב בצלאל נתן: הישיבה נעולה.

הרב משה שלום מלאכי: אין תשובה.

_______________ __________________

שמואל ליטוב הרב אברהם רובינשטיין

מנכ"ל העירייה ראש העיר

20