פרוטוקול מועצה מס 53
בס"ד
עיריית בני ברק
לשכת מזכיר העירייה ודוברה
פרוטוקול ישיבת מועצה
מן המניין מס' 53
מיום שלישי, א' בסיון ה'תשע"ח ()15.05.2018
- הופק ע"י: בונוס פרוטוקולים בע"מ, טלפון: 03-5373237 -
השתתפו:
הרב חנוך זייברט - ראש העיר
הרב אברהם רובינשטיין - מ"מ ראש העיר
הרב מנחם שפירא - סגן ראש העיר
הרב מנחם מנדל אייזנברג - סגן ראש העיר
הרב מיכאל קקון
הרב נתן צבי כהן
הרב יעקב וירז'בינסקי
הרב שלמה שטרן
הרב פרץ אברמוביץ
הרב יאיר שוקרון
הרב ישראל אברהם שכטר
הרב גדליהו בן שמעון
הרב עו"ד בצלאל נתן
הרב יהודה טוויל
הרב אברהם פרטוש
הרב משה שלום מלאכי
נכחו:
אהרון אדלר, רו"ח-גזבר העירייה;
יהודה ליבוביץ, עו"ד-היועה"מ;
אברהם טננבוים, מזכיר העירייה ודוברה;
הרב ישראל דרנגר, רמ"ט רה"ע;
הרב יוסף צימט, עוזר רה"ע;
הרב חנוך זיידמן, מנהל אגף תשתיות ופיתוח;
הרב נחמיה שקדי, עוזר הרב אברהם רובינשטיין, מ"מ רה"ע;
הרב אליהו ארנד, עוזר הרב מנחם שפירא, סגן רה"ע;
הרב מנדל אשר, עוזר הרב מנחם מנדל אייזנברג, סגן רה"ע;
הרב יוסף יעקובוביץ, עוזר הרב חיים מאיר לנגסאם, חבר הנהלת העירייה;
הרב יצחק וידר, עוזר חברי הנהלה ומועצה;
מאיר שטיינרייך, מנהל אגף חוזים ומכרזים;
הרב יעקב רוזן, מנהל מח' תרבות;
הרב מרדכי ויסלובסקי, מנהל מח' איכות הסביבה;
הרב דוד אולבסקי, סגן מנהל מח' רישוי עסקים;
רו"ח שושנה לרנר, מנהלת אגף יזמות וכלכלה;
רו"ח תמר בורובסקי, אגף תקציבים.
גב' גילה כמון, אגף תקציבים.
2
על סדר היום:
א. סיכום מבצע פסח ה'תשע"ח;
ב. דיווח על מצב התחבורה והתשתיות ברחוב הרב כהנמן;
ג. הסכם בין העירייה לבין רמ"י (רשות מקרקעי ישראל) בנושא תקציב פיתוח
תב"ע בב/572;
ד. טבלת סל תלמיד – עיריית בני ברק (רצ"ב דף נתונים);
ה. חוק עזר לבני ברק (סלילת רחובות) – תעריפים מתוקנים לאחר תיקון הטעות
החישובית בתחשיב חוק העזר;
ו. עדכון בתקציב הרגיל לשנת 2018 – רצ"ב פירוט הסעיפים לעדכון וריכוז לפי
רבעוני, לפי פרק ורצף הסעיפים (רצ"ב פרטי העדכון);
ז. אישור דו"ח רבעון 4 לשנת 2017 – (הדו"ח צורף);
ח. תיקון טעות בפרטי-כל מועצה ,47 סעיף ה' – צורף הסבר;
ט. תב"ר תשלום לכפר מל"ל, בסך 1,841,427.15 ₪, בגין פיצויי הפקעה, לפי פס"ד
בימ"ש ;
י. הסכם עם מלון אריסטוקרט, רחוב דמשק אליעזר ,16 בני ברק למתקן קליטה
לאוכלוסייה בש עת חירום, במקום ההסכם הקודם עם מלון ויז'ניץ שהחליף
בעלות (רצ"ב הנהלים העוסקים בתחום);
יא. תב"רים בסכום כולל של 2,630,000 ₪ (רצ"ב הפירוט והמסמכים הנוגעים
בדבר);
יב. שונות.
3
א. סיכום מבצע פסח ה'תשע"ח.
הרב חנוך זייברט: אני מתכבד לפתוח את ישיבת המועצה מספר .53 סיכום
מבצע פסח ה'תשע"ח. לפני שנתי מריץ את המצגת שלו, אני חושב שבאמת, אנחנו
חושבים שבמבצע פסח הזה, אני באמת לא רוצה להאריך בדברים, אף פעם לא היתה לנו
כזאת ישיבה ארוכה של ועדת כספים כמו הפעם, אז נזדרז בישיבת המועצה.
אני חושב שמבצע פסח השנה עבד מאוד, מאוד יפה. העסק עבד יפה. הניקיון בעיר הורגש
המאמץ. אני חושב שמגיע פה את מלוא ההערכה לנתי, מגיע את מלוא ההערכה לישראל
דרנגר שנרתם להיות ראש הצוות בתקופה של השבועיים לפני פסח. נתי, בבקשה.
מר נתנאל (נתי) נחום: שלום לכולם. כפי שראש העיר אמר, השנה הזאת היתה
לנו שנה מיוחדת באגף תברואה. עבודה מתוכננת ומבוקרת וגם התוצאה. אני לא זוכר
שנה שהיתה לנו תוצאה, כמו שהיתה לנו השנה, גם מבחינת הניקיון וגם מבחינת ה'פיד-
בק' שקיבלנו מהתושבים, מהשטח, מכל מי שפגשנו, היה 'פיד-בק' מצויין.
מה היה לנו בשנה הזאת מיוחד יותר מכל שנה? היתה לנו הערכות מוקדמת כבר בחודש
תשרי. בחגי תשרי היתה לנו הזמנת ציוד, פינוי וניקיון, מיד לאחר חגי תשרי של שנה
שעברה.
הוקם חמ"ל תברואה ופיקוח. כל בוקר בשעה 7 בבוקר היה חמ"ל תברואה, בראשות
ישראל דרנגר, שזה דבר שתרם לנו מאוד, כולל כל המנהלים המשפיעים שנמצאים
בשטח.
היה לנו גם כן תגבור הצוותות הקיימים. על כל משאית אשפה, תגברנו את המשאית
בשני פועלים נוספים, ככה שהיו 4 פועלים, שהרווח שלנו היה שגם כן העובדים הרגילים
שהיו מגיעים לערי מות לא קיבלו הלם מהערמות שהיו להם, אלא הם קיבלו עזרה גדולה.
גם הרווחנו מהירות תגובה של ההרמה של האשפה וגם כן העבודה זרמה יותר.
איסוף אשפה – את מדור אשפה, תחמנו לו את הפעילות – משעה 10 בלילה עד השעה 8
בבוקר, ככה שמשעה 8 בבוקר יכולנו לטאטא את העיר כמו שצריך, ולא כמו כל שנה
שהיה חוסר במשאיות, חוסר בכלים, שמדור אשפה היה מעורבב עם מחלקת שירותי
ניקיון, ואז כל היום היינו מתעסקים רק בניקיון.
ניצול משאבים – היה לנו נהג ייעודי – ברגע שמשאית התמלאה, לא הצוות ולא הנהג
נסעו לאתר חירייה לשפוך את האשפה, אלא היו פה נהגים שלקחו את המשאיות, והצוות
עלו למשאית אחרת וניקו מייד את האזורים.
ביעור חמץ – היה לנו השנה גם כן, הקבלן, את אותו כסף הוא קיבל, אבל גם הקבלן
הבין שהוא צריך לסיים את העבודה במהירות. הוא גם תגבר את הכלים שלו ללא שום
עלות, וסילוק האשפה, היו לנו 2 נקודות של שפיכה, שגם חסכנו את הזמן של הנסיעה
לאתר חירייה.
התוצאה – למרות מצב הרוח, ידוע שבשבוע האחרון של פסח היה לנו, מיום ראשון, שזה
4 ק"מ לשעה רוח, ביום רביעי היה לנו, הנתונים פה הם לא נכונים, היה לנו ,7.2 וביום
חמישי היה לנו 8.3 וביום ששי היה לנו ,7.8 שכמה שאתה מטאטא, העסק רץ. היה לנו
קושי גדול בטיאוט של הרחובות.
נתוני איגוד ערים דן לסילוק אשפה – בשנת 2015-16 היה לנו 1,054 טון יותר בתאריכים
המקבילים לשנת .2017-18 בשנה הזאת היה לנו 1,464 טון יותר, שזה %11 יותר אשפה.
סוף זמן ביעור חמץ השנה היה לנו ב-.11:28 כניסת החג היתה ב-.18:37 7 שעות היו לנו
לפעילות, גם לטיאוט, גם לאיסוף אשפה וגם לפינוי כל המכולות של ביעור חמץ.
סיום מבצע פסח – ב-2017 ב-16:30 סיימנו. ב-2018 ב-14:15 סיימנו את הנושא הזה של
ביעור חמץ, שזה אודות לכלים הנוספים שהיו.
הרב אברהם רובינשטיין: לי יש ביקורת על הדבר הזה. אני בעצמי, ברמת אלחנן, שעה
לפני שריפת חמץ כבר עמדו הזרנוקים.
4
מר נתנאל נחום: אבל לא כיבו, לא כיבו.
הרב אברהם רובינשטיין: הלכו לכבות ורבו עם אנשים, היו בהרבה מקומות מריבות עם
אנשים ואני הלכתי בעצמי להפריד.
מר נתנאל נחום: אני אשמח לתת לך הסרטה שגם ברמת אלחנן ניקו בזמן.
הרב אברהם רובינשטיין: לא לספר לי סיפורים. אני הייתי, ואפשר לשאול את הפקחים
שהיו שם שאני הפרדתי בין הניצים.
הרב עו"ד נתן בצלאל: אם כבר מדברים בנושא ביעור חמץ, אצלנו לא היו מכולות,
חוץ ממכולה אחת.
הרב אברהם רובינשטיין: ... לא על חשבון זמן שריפת חמץ.
מר נתנאל נחום: סוף זמן שריפת חמץ היה ב-,11:28 ואז ... את המכולות.
הרב אברהם רובינשטיין: וכבר ב-10:30 עמדו שם וניסו להתגרות באנשים.
מר נתנאל נחום: אף אחד לא מנסה להתגרות באנשים.
הרב אברהם רובינשטיין: אתה אומר לי? היית שם? אני הייתי שם. למה להתווכח?
הרב עו"ד נתן בצלאל: סליחה, אם כבר מעירים בנושא של ביעור חמץ, אז באזור
שלנו לא היו מכולות, חוץ ממכולה אחת לכל השכונה. זה לא הספיק בכלל וזה היה
מוגזם.
הרב חנוך זייברט: שכונה קטנה.
הרב עו"ד נתן בצלאל: שכונה קטנה מאוד. אני יודע שאתה מאוד מלגלג על השכונה,
אבל בסדר.
הרב חנוך זייברט: אני מלגלג על השכונה שלך?
הרב עו"ד נתן בצלאל: מלגלג, תמשיך ללגלג, בסדר. אין בעיה. אני מקבל את ההערה
שלך, ראש העיר.
מר נתנאל נחום: אבל, נתן, ברחוב בירנבוים אתה זה שאמרת להוציא את
המכולה משם, תיזכר.
הרב עו"ד נתן בצלאל: בסדר, שימצאו מקום אחר, אבל זה המקום היחיד שאתה לא
נותן, ובגלל זה היו גם שריפות של פחים אחרים.
מר נתנאל נחום: קריאות מוקד בפסח 2017 – היו לנו 6,700 פניות. ב-2018 –
6,600 פניות. בשעה עשרים לשש התקבלה הפנייה האחרונה, שמבחינתנו, מי שזוכר את
שנה שעברה, יודע מה המשמעות של השעה הזאת, שההודעה האחרונה למוקד העירוני
היתה בשעה הזאת, כשכניסת החג היתה שעה אחרי. המוקד פשוט היה ריק מפניות
בנושא תברואה.
5
עוד קצת נתונים על מה שהיה לנו בחג הזה – במהלך התקופה שבין פורים לפסח דווח
על 1,700 ערי מות גזם וגרוטאות, שהמשמעות של זה שבכל יום, כל בוקר שאנחנו
מגיעים, מתחילים את העבודה, יש לנו 80 ערימות מוכרזות, שאנחנו יודעים שיש לנו
באזורים. בתקופה של מבצע פסח אלו היה 80 ערימות בכל אזור, שזו משמעות אחרת,
זו הערכות אחרת.
עוד קצת נתונים: בכל שנה, בשעות הבוקר הובאו לטיפול, אמרנו, כ-80 ערימות בממוצע
לכל אזור. ביום רגיל יש כ-80 ערימות בכל העיר. 90 משאיות דחס ומנופים שפכו בערב
חג בשטח התפעול, דבר שגרם לפינוי מהיר מכל נקודות העיר. בסך הכל, במבצע פסח
היו לנו 2,228 משאיות לפינוי האשפה מהעיר.
סיום פעילות פינוי אשפה – כלל האשפה בעיר פונתה עד השעה 7:30 כל בוקר, כמו
שאמרנו שזה דבר שעזר לנו לניקיון, גם במוצאי יום טוב ראשון וגם במוצאי יום טוב
שני, ששם הערימות הן פי ,2 פי 3 בכמויות.
ביקור חג עשינו, זה חתם לנו את הפעילות. תודה רבה.
הרב חנוך זייברט: באמת, אני חושב שצריך להודות לאגף על העבודה המסורה
שהיתה, לכל עובדי האגף שהיו שותפים לזה, אגפים נוספים היו שותפים לנושא
התחבורה ולנושאים אחרים. תודה לכולם. תודה לשיטור על העבודה שלו. תודה לכל
הצוות, וגם תודה לגזברות שנתנו לנו אפשרות להגדלת התקציב. נמשיך הלאה בסדר
היום.
הרב משה שלום מלאכי: סליחה ראש העיר, אני רציתי להגיד רק, בשנה שעברה
אני הערתי על זה שצריך להגדיל את התקציב של התברואה, כי היה חסר באמת בתקציב.
השנה אני קיבלתי פניות מתושבים שכל מי שפנה למוקד בזמן, תוך זמן של בערך
שעתיים כל האשפה ברחוב פונתה, ואני חושב שמגיע פה צל"ש למנהל של אגף התברואה,
יחד עם המנהל של,
הרב חנוך זייברט: או קיי, תודה.
הרב משה שלום מלאכי: עשו שיתוף פעולה יפה ואני חושב שגם את זה, מתי
שיש,
הרב חנוך זייברט: נכון, אמרתי את זה בהתחלה, חבל שלא שמעת.
הרב משה שלום מלאכי: אז ראוי להגיד את זה.
הרב חנוך זייברט: או קיי, תודה. רבותי, אני חייב לפני שמתחילים את המשך
הדיון, להשתתף בצער של ידידנו הרב שלמה שטרן על הפטירה של הכלה שלו. בדרך
כלל, אנחנו נוהגים להיות באירועים שמחים, אבל אני חושב שהידידות והחברות היא
גם לחזק חברים בתקופות קשות יותר. השם יעזור שלא יידעו יותר צער, ותמיד מהיום
והלאה תהיה רק השמחה שרויה במעונם שלהם ושל כל אחד ואחד.
ב. דיווח על מצב התחבורה והתשתיות ברחוב הרב כהנמן
הרב חנוך זייברט: אני רוצה לעבור לנושא מצב התחבורה ברחוב הרב כהנמן.
לרחוב הרב כהנמן יש 3 נושאים חשובים שאני רוצה להעלות: אחד – אני יודע שהנושא
הזה היה נושא שדובר הרבה בשנה האחרונה, הנושא של המצלמות. היום אין לנו רווח
מהמצלמות. אני רוצה להגיד את האמת, היום הכמות של הקנסות שיש מהמצלמות,
לעומת הקנסות הקודמים הם אותו דבר, לא חיפשנו להרוויח כסף, אבל היום, ברוך
6
השם, רחוב הרב כהנמן הוא רחוב שהוכח שאפשר לנסוע בו. גם התחנות, היה רעש גדול
בנושא של התחנות, הצלחנו ברוך השם, מי שעובר היום רואה את המפרץ החדש שעשינו
בצמוד לקוקה קולה, תחנת ההורדה נמצאת בתוך מפרץ, סך הכל הבדל של 30-40 מטר
מהמקום הקודם, וברוך השם אני חושב שזה פתר את הבעיה של הכניסה לעיר. גם הנושא
של היציאה מהעיר, ההזזה של התחנות, אנחנו מודעים לקושי שהתחנות זזו מהמקום
שלהם, אנחנו לא חושבים שזה המקום הכי אידיאלי. אנחנו מקווים שבהמשך, כשייפתר
הנושא של "עוף בני ברק" במפרץ שם ובמקומות אחרים, נמצא פיתרונות נוספים. כרגע,
יש דיונים, בית משפט עוד חודש, ואנחנו מאמינים שנתקדם. אם לא עושים לא מגיעים
לשום מקום, אבל ברוך השם, כמו שהצלחנו לפתור את הבעיה בכניסה, אני מאמין שגם
ביציאה, אבל כל מי שעובר היום ברחוב, רואה שהיציאה מהעיר היא הרבה הרבה יותר
טובה ממה שהיתה לאין ערוך.
יש עוד שיפור אחד נוסף שאנחנו רוצים לעשות באופן מיידי, יש במפרץ הקודם שהיו בו
תחנות אוטובוס, בהמשך שלו, מי שמכיר, יש את ה'ברוכים הבאים לבני ברק', יש את
תחנת בזק שיושבת על הכביש. אנחנו פועלים, הרב וירז'בינסקי יושב פה, פועלים מאוד
קשה להזיז את הקופסא של בזק בימים הקרובים, אני מקווה שדי מהר זה הולך לזוז,
ואז יהיה מסלול נוסף. היום יש מסלול אחד שעולה לגשר שמאלה ומסלול אחד שממשיך
ישר. אם נצליח להתגבר גם על הבעיה הזאת, ואנחנו מקווים לעשות את זה מאוד בקרוב.
יש 2 מסלולים שיסעו ישר, אחד המסלול הקבוע ואחד המסלול שהיה תחנות, ואז
הקיבולת שצריכה לעבור את הרמזור תהיה קיבולת כפולה. אני חושב שבתנאים הלא
יאומנים שהיו באזור הזה, אני חושב שהצלחנו להגיע לאיזה שהוא פיתרון שמיטיב
הרבה מאד עם התושבים. נכון, יש תושבים שקשה להם, הולכים עוד 10 מטר. יש כאלה
שבהעלאה צריכים לרדת לרחוב כהנמן או מקומות אחרים, אבל ההכרח לא יגונה. אני
באמת מקווה שבקרוב מאד נוכל לקדם את הנושא של רחוב הרב כהנמן גם במסלול
הנוסף. יש את המפרץ הראשון שעשינו גם מיד אחרי הצבי, חלק מהתחנות נמצאות שם.
כאשר הרב וירז'בינסקי יגמור לנו את הישיבה, אז גם שם ייכנס מסלול נוסף, ואז אני
חושב שבכלל הרחוב הזה ישונה ללא היכר.
אגב, זה לא מופיע בתכנית. מי שמכיר את רחוב חזון איש, גם שם השינוי שעשו ברחוב
הרב דסלר וכל זה, הרחוב זורם הרבה יותר טוב מאשר בעבר. יהיו גם רמזורים לביטחון
הילדים, יכול להיות שזה קצת יאט את התנועה. אני חושב שרמזור נועד לביטחון, לא
תמיד לזרז תנועה, אבל אני מקווה שגם ייפתח את התנועה. זה דיווח על הנושא ברחוב
הרב כהנמן. ל א יפריע, זה בדוק, כי חלק נוסעים ישר. חלק ממשיכים ישר וחלק לוקחים
שמאלה, ואז היום שניהם נדחפים למסלול אחד.
הרב פרץ אברמוביץ: אבל היום הנתיב מלא מהרמזור עד,
הרב חנוך זייברט: אלה שנוסעים ישר הם תקועים, אבל אנחנו בדקנו את זה, זה
יקל. עוד פעם, אנחנו מחפשים כל דרך להקל. להכביד זה בטח לא יכביד יותר.
הרב פרץ אברמוביץ: למה לא להאריך את הרמזור שם?
הרב חנוך זייברט: תאמין לי, הרמזור לא בבעלותנו. אין לנו דרך להאריך את
זה. זה לא בשליטה שלנו. אנחנו מדברים איתם, פונים אליהם, מבקשים מהם, זה לא
שייך לנו הרמזור. אם היה שייך לנו תאמין לי שהיינו משנים אותו.
מסוף האוטובוסים – דיברנו על זה בעבר, זה נמצא בתכניות מול משרד התחבורה.
אישרו שם מסוף קטן במתחם של סמינר כהנא, אבל עוד פעם, זה דברים שהם לוקחים
זמן.
הרב עו"ד נתן בצלאל: כבוד ראש העיר, למה אי אפשר לפתוח את רחוב מתתיהו?
7
הרב חנוך זייברט: כי זה גבוה יותר רחוב מתתיהו, אי אפשר להוריד את זה. וגם
זה יעשה צומת נוסף שרק יכביד על התנועה, ככה אומרים מומחי התנועה. כנראה, שיש
מומחים שמבינים בזה יותר טוב ממני, לכן אני שומע מה שהם אומרים.
הרב אברהם רובינשטיין: השאלה אם אי אפשר קצת, בנושא של המצלמות, קצת
להאריך את הזמן. היום יש מוניות שפוחדות להוריד שם נוסעים.
הרב חנוך זייברט: אני רוצה לגלות לכם סוד - אין שום מונית שפוחדת להוריד
נוסעים, זה לא מדוי יק. כשרואים שמונית מורידה נוסעים, היא לא מקבלת דו"ח. אם
זקן יקח לו לצאת מהמונית 10 דקות, לא יתנו דו"ח למונית הזאת. זה לא מדוייק שזה
מצלם 2 דקות אוטומאטית. יש מישהו שבודק.
הרב אברהם רובינשטיין: על זה צריך לצאת בהסברה.
הרב עו"ד נתן בצלאל: כולל הסעות ילדים.
הרב חנוך זייברט: כל אלה שמסיעים ילדים לא מקבלים דו"חות. רבותי, בואו
שתבינו קצת דבר מאוד פשוט, יש הסדר עם כל בתי הספר. אגב, חלק גדול מהטענות
שהגיעו הגיעו ממקומות בכלל שאין שם מצלמות. יש צמתים שאין בהם מצלמות והגיעו
תלונות שאי אפשר להגיע לבית ספר נווה מאיר, בתקופה שלא היו שם בכלל מצלמות.
או כל מיני מקומות אחרים. זאת אומרת שהטענות, בין הטענות לבין המציאות המרחק
רב.
הרב אברהם רובינשטיין: האוטובוסים בנווה מאיר כן היו, שהם חיכו שם לציוד.
הרב חנוך זייברט: הם לא קיבלו דו"חות. פחדו, לא קיבלו, לא קיבלו. הם לא
עמדו שם, כי בצד שם, אין מצלמה בצד של נווה מאיר.
הרב אברהם רובינשטיין: לא, אבל בצד השני.
הרב חנוך זייברט: אבל אמרתי לך, שבצד של נווה מאיר אין דו"חות, והיום
סידרנו בכלל שכל התלמידים, שכל הרכבים שבאים, אגב, בא לנו מוסד מפתח תקווה
שאמר לנו שהוא מוריד ילדים בבית ספר בבני ברק והוא קיבל דו"חות. אמרנו לו –
תשלח לי את כל הדו"חות של חברת המוניות שלך. בדקנו את הדו"חות, מתוך 9 דו"חות
שהוא הגיש, 8 היה קניה של אנשים בחנויות אחרות, לא קשור בכלל לבית הספר. אפילו
מד"א, יושב פה קקון ויגיד, שאפילו מד"א שהגיש בקשות, חלק מהבקשות שהוא הגיש
שהוא בא למקרים דחופים, לא היו בדיוק למקרים דחופים. הרוב כן, אבל חלק. אני
הייתי זהיר בכבוד של מד"א יותר מהכבוד של אחרים. האמת היא, שלפי החוק, באדום
לבן אסור לעמוד בכלל, אבל מה אנחנו אומרים? עוד פעם, ישבתי גם עם אנשים, רבותי,
אם יתחילו להאריך את הדברים האלה הרחוב לא יהיה פתוח. תמיד יגידו 2 דקות, אפשר
3 דקות. היום הג ענו למצב, יש גם מצב של התחשבות, שרואים שאדם מוריד מישהו.
אגב, אין מישהו שבא ובדקו לו את הסרט, ואחרי שהוא ראה את הסרט הוא בא כמו
שהוא בא. כל אחד שרואה את הסרט, שאומר לך 2 דקות, זה היה 6 דקות, 7 דקות.
מראים לו שהוא הלך למקומות אחרים. אנשים לא מאמינים שיש סרט. הוא רואה לפי
התמונה. הוא אומר לך – בתמונה רואים שאני עומד עקום. אני אומר לו – אבל תפתח
את הסרט שלך, כשפותחים את הסרט רואים שהוא הלך, קנה פלאפל, יצא בחזרה לאט,
לאט, לא מיהר לשום מקום.
הרב פרץ אברמוביץ: המצלמות זה רק על "אדום לבן", או על דברים אחרים?
8
הרב חנוך זייברט: המצלמות הן רק על אדום לבן ותחנות אוטובוס. הן לא על
כחול לבן.
הרב פרץ אברמוביץ: ועל תחנות מוניות?
הרב חנוך זייברט: "אדום לבן" ותחנות אוטובוס ומוניות, זה אותו דבר. כל אלה
של 250 ו-.500 לא על דו"חות של 100 שקל.
הרב מיכאל קקון: גם כניסה לחניות מקבלים.
הרב חנוך זייברט: זה "אדום לבן". כניסה לחניות הם "אדום לבן". ואני חושב
שהרווח שיצא, אין היום רווח של דו"חות. בפועל אין דו"חות היום כל כך הרבה, למי
שקצת יודע את המספרים. מה שיש כן, שאנשים פשוט למדו לא להחנות. זה לא סוף
העולם שאנשים לא חונים. זו היתה המטרה. המטרה היתה שאנשים לא יחנו. ברוך השם
אנשים לא חונים.
הרב יעקב וירז'בינסקי: ... טענות של בעלי עסקים.
הרב חנוך זייברט: הטענות של בעלי העסקים הן טענות מאוד צודקות, אבל מה
לעשות שעסק שיש לו עסק צריך לדאוג שתהיה לו חניה. זה שבני ברק לא דורשת מבעלי
עסקים שיהיו להם חניות, זה לא אומר שצריך להפסיד מסלול בכניסה לחנות שלו. באו
בעל החנויות שרצו פריקה וטעינה, התרנו להם פריקה וטעינה, לא מ-10 עד 12 כמו
במקומות אחרים, אלא מ-9:30 עד 12:30 או לפני 7 בבוקר. כאשר גם אדם שבא ברכב
פרטי ומוריד סחורה. לאו דווקא רכב מסחרי, אנשים שמוכרים סלטים, מוכרים כאלה
דברים, גם אנחנו מקלים בדברים האלה. גם אלה שלוקחים לחמים ואוכל ל"עזר מציון"
ולכל המקומות האלה, גם הגיעו איתם להבנות, אבל עסק שלא דואג שתהיה לו חניה
והוא לא מביא חניה לעסק שלו, לא יכול להיות שתבוא משאית, לפעמים מביא סחורה
ב-2 בצהריים, בשעות הכי עמוסות, ותתפוס מסלול שלם ברחוב השומר.
הרב יעקב וירז'בינסקי: ...
הרב חנוך זייברט: אז לכן אתה מציע ש-מה? שנסגור את הכביש.
הרב יעקב וירז'בינסקי: אני לא מציע. אני מציע לעשות סדר בהכל, לא לבוא בצורה
כזאת.
הרב חנוך זייברט: השעות של האכיפה הן מ-7 בבוקר עד גמר הנסיעות של
האוטובוסים, 1 בלילה.
הרב אברהם רובינשטיין: אבל פריקה וטעינה מתי?
הרב חנוך זייברט: פריקה וטעינה מ-9:30 עד ,12:30 או לפני .7
הרב עו"ד נתן בצלאל: קודם כל, יש לברך באמת על המצלמות, אבל יש את השילוט
של האזהרה, תמרורי אזהרה,
הרב חנוך זייברט: הגדילו אותם כבר.
9
הרב עו"ד נתן בצלאל: הגדילו אותם, זה מצויין, אבל שמו אותם מעל עיני בני אדם.
הרב חנוך זייברט: לא, לא, היום השלטים גדולים. רבותי, אי אפשר לפרסם על
9:30 כי אין תמרור כזה. זו החלטה פנימית שלנו שאין אכיפה. כל בעלי החנויות יודעים
את זה. אם אתה מפרסם שאתה מאשר פריקה וטעינה, זה כל אחד יכול לעמוד, לכן
אנחנו לא מפרסמים. אין תמרור שכתוב פריקה וטעינה מ-9:30 עד .12:30 אבל כל בעלי
העסקים שישבו איתנו יודעים שאפשר, אתה יכול לעשות סקר, כל בעלי העסקים יודעים
שמ-9:30 עד 12:30 מותרות פריקה וטעינה. מי שאומר לך שהוא לא יודע, כי הוא רוצה
להגיד לך תירוץ למה הוא פרק ב-9 או פרק ב-.13 כולם יודעים.
???: חנוך, זמני האכיפה שונים בשאר העיר?
הרב חנוך זייברט: לא. לא שונים. לפי החוק, לא שונים. אנחנו בעצמנו, ברחובות
לא מרכזיים בעיר, אומרים לפקחים לא לאכוף לפני 9 בבוקר. אנחנו בעיר עצמה, לא
בצירים ראשיים, לא מקפידים כל כך בבוקר. ליד בתי כנסת או מקומות כאלה אין לנו
בעיה שאנשים ימצאו להם מקומות חניה. ברחוב רבי עקיבא, ברחוב השומר, במקומות
כאלה שאלו רחובות ראשיים, האכיפה מתחילה ב-7 בבוקר.
הרב מיכאל קקון: יש לי שאלה אחרת, יש כאלה שיש להם תו נכה שעל פי החוק
הוא יכול לעמוד, הוא לא ירד מהאוטו, ירד מהאוטו מישהו לקנות משהו אחר, אבל הוא
נכה, הוא יושב בתוך האוטו.
הרב חנוך זייברט: אני אענה לך. יש שני סוגי תווי נכה – יש תו נכה של הנכה
עצמו ויש תו נכה של אדם שהוא מלווה של נכה. כל נכה זכאי היום ל-2-3 רכבים נוספים.
היום ,כמעט, %90 מהרכבים בבני ברק שנוסעים, לדאבוני הרב, הם נכים אם אתה שם
לב.
הרב מיכאל קקון: גם בתל אביב, גם ברמת גן.
הרב חנוך זייברט: גם בתל אביב וגם ברמת גן. אין להם שום זכות על פי חוק
להחנות במקומות שאסור להחנות בהם, גם אם יש לו תו נכה.
הרב מיכאל קקון: רק אם הנכה באוטו.
הרב חנוך זייברט: רק אם הנכה באוטו. אנחנו רואים, בדרך כלל מצליחים
לראות מי ירד מהאוטו, מי נכנס לאוטו וכל דבר אחר.
הרב מיכאל קקון: מי שיורד זה לא הנכה.
הרב חנוך זייברט: אבל רואים גם מאיזה צד, אם הוא יוצא מהצד של האוטו,
אם יש מישהו באוטו, אפשר לדעת. גם רואים מי הרכב, אם הרכב הוא של הנכה, או לא.
אם מתברר לנו שנכה היה באוטו והוא זה שנהג או כל דבר אחר,
הרב מיכאל קקון: או מישהו אחר נהג והוא ירד לקנות משהו.
הרב חנוך זייברט: אמרתי לך, אם הנכה בפועל היה באוטו, על פי חוק מותר לו
לעמוד שם. גם, בתחנת אוטובוס אסור לו, במקומות אחרים מותר לו, יש את הדברים
האלה,
10
הרב מיכאל קקון: "אדום לבן" מותר לו.
הרב חנוך זייברט: איפה שמותר, אנחנו מקלים בנושא הזה, אם הנכה עצמו היה
במקום.
הרב מיכאל קקון: איך אתה יכול לבדוק את זה? זו השאלה.
הרב חנוך זייברט: איך אני רואה? יש,
הרב מיכאל קקון: האוטו דלוק, הנהג הלך וקנה לו עכשיו שתיה. אתה לא יכול
לדעת.
הרב חנוך זייברט: אז אנחנו הולכים לחומרה. תאמין לי שיודעים. יודעים אם
הנהג היה באוטו או לא. מי שמשאיר את הנכה באוטו כבוי וסגור,
הרב מיכאל קקון: לא, לא, דלוק.
הרב חנוך זייברט: לא, אף אחד לא ישאיר את האוטו דלוק ויילך לקנות שתיה.
הרב גדליהו בן שמעון: חנוך, אני מבקש, אם אפשר, לחדד את השעות. אנשים, יש
להם איזו שהיא תפיסה שבבני ברק עד שעה 7 או עד שעה ,8 והם פשוט לא משכילים
להבין שבעצם יש, לראשונה, בבני ברק יש הבדל בין רחוב השומר לרחוב רבי עקיבא.
גם לגבי ימי ששי.
הרב חנוך זייברט: לגבי ימי ששי עשינו הקלה מסויימת בתקופה האחרונה.
הרב גדליהו בן שמעון: עד איזו שעה?
הרב חנוך זייברט: היו דו"חות בבני ברק גם ביום ששי. בתקופה האחרונה
ביקשנו להקל את האכיפה של "כחול לבן" בתוך העיר בני ברק ביום ששי.
הרב גדליהו בן שמעון: אני מדבר על אדום לבן.
הרב חנוך זייברט: לא פרסמנו על זה, אגב. רק בפועל נתנו הוראה לפקחים
להפחית אכיפה של "כחול לבן" ביום ששי, כדי להקל על האנשים גם לעמוד ליד חנויות
ולא להכביד עליהם בימי ששי. זה רק מוכיח שאנחנו לא מחפשים את הכסף. המטרה
שלנו, כל זמן שהתחבורה הציבורית עובדת, אנחנו משתדלים לתת דו"חות כדי
שהאוטובוסים יוכלו לנסוע ולא לעכב את הנסיעה של האוטובוסים. מי שיודע מה
שקורה ביום ששי בצהריים ברחוב הרב כהנמן (השומר), יודע שכל רכב שמעכב את
התנועה גורם בסוף לפקק.
הרב גדליהו בן שמעון: אז אני חושב שצריך לפרסם שביום ששי עד כניסת שבת,
הרב חנוך זייברט: לא עד כניסת שבת. זה בערך שעה וחצי לפני כניסת שבת.
הרב גדליהו בן שמעון: בניגוד לשאר רחובות העיר, אנשים לא יודעים את זה. אנשים
חושבים שיש עד השעה ,1 עד השעה .2
הרב פרץ אברמוביץ: ההסברה בנושא הזה היתה לקויה.
11
הרב חנוך זייברט: לכן באנו לקראת האנשים בחודש הראשון. אחרי זה, תאמין
לי, אתה הולך ברחוב היום, אתה רואה שאף אחד לא עומד, סימן שיודעים.
הרב משה שלום מלאכי: אני בנושא הזה רציתי להגיד שני דברים: דבר ראשון,
בנושא של העסקים שנפגעו ברחוב הזה וזה יוכח. מי שקצת מעורה במה שקורה ברחוב
שם, רוב בעלי העסקים נפגעו מבחינת מחזור העסקים שלהם מאז שהתחיל הנושא הזה
של המצלמות. אני חושב, שכמו שבערים מתקדמות אחרות הולכים לקראת העסקים
בנושא של ארנונה, וכיוון שהרבה עסקים אפילו נסגרו מהפסדים, אני חושב שהעירייה
צריכה לתת את הדעת על זה ולא לקחת ארנונה מלאה מאנשים שמפסידים כל חודש
כסף.
הרב חנוך זייברט: או קיי. אני בדקתי בערים מתקדמות בעולם, אין אף עיר
מתקדמת בעולם שפוטרת עסקים מארנונה.
הרב משה שלום מלאכי: אז תבדוק. תבדוק.
הרב חנוך זייברט: בדקתי. תודה רבה. אנחנו עוברים לסעיף הבא, רבותי.
הרב עו"ד נתן בצלאל: רגע, רגע, ראש העיר, השילוט, אני מבקש אם אפשר להוריד
את זה לגובה העיניים. כי יש באהרונוביץ ,12 זה מעל המצלמות. כל נהג נורמאלי לא
רואה את השילוט.
הרב חנוך זייברט: או קיי, נבדוק את זה.
הרב עו"ד נתן בצלאל: אז בבקשה, השילוט גדול, אבל לא רואים אותו.
הרב משה שלום מלאכי: דבר נוסף, שעדיין לא הוכח שהבעיה נפתרה בגלל
המצלמות האלה. אני חושב שעדיין רחוב הרב כהנמן הוא בעייתי מאוד. לוקח המון זמן
לנסוע שם. זה פתר את הבעיה, אולי ב-20-25 אחוז. עדיין ברחוב כהנמן, לחצות אותו
לוקח המון זמן. בשביל לפתור את זה העירייה צריכה להקצות משאבים והעירייה
ממאנת לעשות את זה, ועל זה חבל. ועושים את זה, עוד פעם, מהכיס של התושבים
לקחת דו"חות והבעיה לא נפתרת לגמרי. אז ממש חבל.
הרב חנוך זייברט: אני ממש חושב שחבל שלא אמרת, שלא דיברת על זה בישיבה
הקודמת, לכן השקיעו משאבים בפעם הזאת, אבל לא נורא.
הרב משה שלום מלאכי: אם היית רוצה לפתור את הבעיה היית משקיע כסף,
אתה יודע שיש פיתרונות שהציעו.
ג. הסכם בין העירייה לבין רמ"י (רשות מקרקעי ישראל) בנושא תקציב פיתוח
תב"ע בב/.572
הרב חנוך זייברט: סעיף מספר 3 – הסכם בין העירייה לבין רמ"י (רשות מקרקעי
ישראל) בנושא תקציב פיתוח תב"ע .572 הנושא הוצג בהרחבה בוועדת כספים. נציג את
זה פעם נוספת יותר במהירות מוועדת הכספים, בבקשה.
רו"ח שושנה לרנר: בימים אלה, אנחנו לקראת חתימה עם רשות מקרקעי ישראל
12
על הסכם פיתוח בנוגע ל-תב"ע 572 וותמ"ל .1045 תצ"א של המתחם – אנחנו מדברים
על המתחם הצפוני של העיר, בגבולות – ממזרח-כביש ,4 בצפון-נחל הירקון, מדרום-אם
המושבות. אנחנו רואים את המתחם. המתחם הזה נכלל ב-תב"ע 572 בשנת 2012 וקיבל
תוקף, כולו כ-תב"ע לתעסוקה. בשנת 2014-2015 למעשה, אולי קצת קודם, ראש העיר
החל בתהליך למעשה לשדרג ולהיטיב את הזכויות של ה-תב"ע הזאת, כאשר לא לוותר
על אף מטר מבחינת תעסוקה, אלא לצופף אותם שמאלה, ומימין-לאפשר שכונת מגורים
חדשה במסגרת תוכנית הותמ"ל, במסגרת תכניות מועדפות לקידום תכניות למגורים.
ואכן, במתחם הזה הולכות להתאשר 3 תכניות במקביל, כאשר מימין מתוכננת שכונת
מגורים בת 2,000-2,100 יחידות דיור במסגרת הותמ"ל; מצפון – פארק מטרופוליני
בהיקף של 350 דונם; ומשמאל – מתחם תעסוקה של 1.5 מיליון מטר. אנחנו רואים את
זה שוב כאן. אפשר לציין שב-1.5 מיליון מטר כלולים גם 300,000 מטר של שטחי ציבור.
הסכם הפיתוח, בפועל, מתייחס לאמדן עלויות של 1.3 מיליארד, כאשר זה אמדן של
הוצאות ישירות של הפרוייקט. הסכום הזה לא כולל עוד הרבה הרבה הוצאות נוספות,
שבסך הכללי,
הרב חנוך זייברט: אני רק רוצה להגיד משהו אחד. בגלל שאין לנו 5,000 יחידות
דיור, אם היו לנו 5,000 יחידות דיור היינו נכנסים במסגרת הסכם גג. מכיוון שאנחנו
נמצאים ב-4,700 יחידות דיור, חסרות לנו כמה מאות יחידות דיור, אנחנו נמצאים
בהסכם פיתוח לכל מתחם בנפרד, כאשר אנחנו יודעים שיש לנו עוד, לפחות, מתחם אחד
שיהיה הסכם פיתוח נוסף עם רמ"י. למתחם 580 אנחנו משווקים את הקרקע, אז
הפיתוח על חשבוננו. ב-תב"ע 708 נמצא הסכם נוסף עם המינהל להסכם פיתוח נוסף.
רו"ח שושנה לרנר: אבל לכאורה, המתחם הזה זה המתחם בעל עלויות הפיתוח
הכי גבוהות.
הרב חנוך זייברט: נכון, אני סתם אמרתי, שיבינו שזה כמו הסכם גג, זו
המשמעות של הסכם גג.
רו"ח שושנה לרנר: כן, נכון, זה החלק של הסכם הגג. ואגב, הרבה מאוד
מההטבות שיש בהסכם גג ייכללו בהסכם הזה. יש לנו עוד הרבה מאוד דברים.
הרב חנוך זייברט: זה עלות הפיתוח. כל התוספות של הסכם גג יכנסו בנפרד
להסכם הזה.
רו"ח שושנה לרנר: העלויות הישירות של הפיתוח, אם כן, מסתכמות ב-1.3
מיליארד שקל, כאשר מעבר לזה יש לנו עוד סכומים בהיקף של כ-700 מיליון שקל, שזה
מול תאגיד המים, עלויות מים וביוב, שישולמו, כרגיל, על ידי רמ"י. הנושא השני זה
מול חברת חשמל, העתקת קווי מתח עליון והטמנה שלהם. והנושא השלישי – הקמת
גשר הרלינג שיאפשר כניסה למתחם המגורים ולפארק.
הרב חנוך זייברט: ולא חוצה את אם המושבות, מי שמוטרד.
רו"ח שושנה לרנר: ולא חוצה את אם המושבות. השפעה של הסכם הפיתוח על
תקציב הפיתוח ועל התקציב הרגיל, רצינו לתת איזו סקירה קצרה. אז קודם כל, תכנית
הפיתוח הזאת אמורה להימשך על פני, אנחנו מחלקים את זה לשני חלקים: בחלק
הראשון זה היותר זמין, זה הותמ"ל, כמו שראש העיר מעדכן שאמור להתאשר מחר,
תוכנית המגורים; והנושא השני זו תכנית הפארק. אנחנו מעריכים אותו בפרק זמן של
3-4 שנים, כאשר באמת ההתחייבות,
13
???: הפארק והמגרשים למגורים.
רו"ח שושנה לרנר: הפארק והמגרשים למגורים, כאשר ההתחייבות, באמת, מול
רמ"י, הרי רמ"י משלמת והיא צריכה להתחיל לשווק את הקרקעות, אז יש פה,
הרב חנוך זייברט: הכסף של הפארק הוא כסף נפרד. זאת אומרת, התשלום
לפארק הוא תשלום נפרד, לא מתייחס לשיווקים. הכסף של הפיתוח מתייחס לשיווקים.
ככה שהתשלום לפארק יגיע גם, בשלב ראשון, ללא כל קשר לשיווקים.
רו"ח שושנה לרנר: והנושא השני, זה הפיתוח של מתחמי התעסוקה, שזו באמת
תב"ע מחוזית שתיקח קצת יותר זמן, לכן אנחנו מעריכים את המשך המלא של הפיתוח
על פני כ-10 שנים.
התהליך של הביצוע – העירייה עומדת להתקשר, העירייה קודם כל חותמת, היא זאת
שחותמת מול רשות מקרקעי ישראל. העירייה מנגד, מצד שני, חותמת עם החברה
הכלכלית את ההסכם לביצוע העבודות בפועל. רמ"י אמורה לאשר כל חשבון וחשבון,
מעבר לאישור הכולל שהיא כבר עכשיו נמצאת בתהליך בדיקה מאוד, מאוד עמוקה לגבי
התקציב והעלויות והכמויות, גם כל מכרז ומכרז בפני עצמו היא תאשר אותו לפני כן.
כל מכרז נכתב עם הרבה,
הרב חנוך זייברט: גם את התשלומים הם מאשרים בסוף.
רו"ח שושנה לרנר: גם את לוח התשלומים. וגם כל מכרז, צריך להבין שכל
ההסכמים שלנו מול היזמים הם הסכמי מדף של רמ"י. אנחנו משתמשים בהסכמים
שלהם שכוללים בתוכם הרבה הגנות – הגנות של תשלומים, back to ,back שלא תהיה
חשיפה תזרימית, כל מיני נושאים של ביטוחים ופוליסות וכל הדברים האלה, למעשה,
אנחנו מעתיקים מודל קיים.
רו"ח אהרון אדלר: גם בתזרים המזומנים, אמרנו את זה בוועדת כספים, לא
הדגשנו,
הרב חנוך זייברט: רק אחד מול השני.
רו"ח אהרון אדלר: לא רק זה, אלא התזרים בנוי, ככה, שהקבלן מגיש חשבון,
אנחנו מגישים את החשבון ל-רמ"י, רמ"י משלמים לנו, ואז אנחנו משלמים לקבלן.
הרב חנוך זייברט: רק בתשלום מול רמ"י.
רו"ח אהרון אדלר: אף פעם לא יוצא כסף, גם מימון הביניים לא יהיה לנו מימון
ביניים.
הרב חנוך זייברט: אין מימון ביניים, זה תשלום מול תשלום.
רו"ח שושנה לרנר: או קיי. חשוב פה לציין עוד נקודה אחת, הנקודה הזאת של
הפטור מהיטלי פיתוח לשטחים שמשווקים על ידי רמ"י. כמו שראש העיר אמר קודם,
לנושא של הפארק בכלל לא היו אמורים להיות היטלי פיתוח, ככה שזה כסף בחינם
שאנחנו מקבלים, מפתחים פארק בשווי של 250 מיליון שקל, זה חוץ למעשה. אבל הנושא
של המגרשים שכן משווקים, המסחריים והמגורים, היו יכולים להיות מתומחרים
בהיטלי פיתוח. בגלל שאלו סכומים יותר נמוכים, בחרנו בדרך הזאת, אבל נצטרך לתת,
באמת, פטור מהיטלי פיתוח לכל מי שיבוא להוציא את היתרי הבנייה במקומות האלה.
14
הרב חנוך זייברט: אני חייב להוסיף דבר אחד. אחד הדברים באמת בשיקולים
שעמדו מולנו, חוץ מהרווח הכספי, היה גם שרצינו שהפארק ייבנה בדרך שנוכל לדאוג
שהוא יתאים לציבור שלנו. הפארק הולך להיות מגודר, הולך להיות פארק עם מאפיינים
שיתאימו לאנשים שרוצים שישתמשו בו, וגם אנחנו בטוחים שאם אנחנו נעשה את
העבודה, נדאג שהעבודה תיעשה בחומרים ובאיכויות טובות יותר.
הרב מיכאל קקון: כמה גודל הפארק יהיה בסוף?
הרב חנוך זייברט: 350 דונם.
הרב מיכאל קקון: מי יחזיק את זה? מי יממן את זה?
רו"ח שושנה לרנר: שאלה יפה. אנחנו מנסים להוביל שם כל מיני דברים
מסחריים שיניבו לעירייה קצת הכנסות שיהיה ממה לממן.
הרב חנוך זייברט: אפשר, עד שיהיה כסף, להשאיר את השער סגור.
הרב אברהם רובינשטיין: רק אולי שני דברים. אני רוצה להתייחס,
רו"ח שושנה לרנר: אני יכולה לגמור?
הרב חנוך זייברט: תן לה, היא עוד לא גמרה.
רו"ח שושנה לרנר: בנוסף לכך, יש השפעה נוספת, השפעה של תקבול שהעירייה
מקבלת בגין הניהול של הנושא הזה, זו עמלה גלובאלית. העמלה הגלובאלית הזאת
,למעשה, מבטאת את התשלום של רמ"י למי שמנהל מטעמה. בדרך כלל אלו רשויות
מקומיות או חברות כלכליות, את הפיתוח בערים שלהם. זה מיועד לעלויות תכנון,
תקורות, ניהול הפרויי קט, פיקוח על העבודות וכו'. יש איזו שהיא מטריצה לקביעת
גובה האחוז, וצריך להבין שזה פקטור מאוד משמעותי. אז יש בזה הרבה, הרבה
פרמטרים שמשפ יעים, המורכבות של הקרקע, דרישות סביבתיות, קרקע מזוהמת אם
קיימת או לא, כל מיני דברים שיצטרכו לעשות, נושא של שיפוע, תשתיות על כבדות.
בוא נגיד, לנו יש את גשר הרלינג, זו תשתית על כבדה. חברת חשמל זו תשתית
משמעותית, ובשל כך, באמת, היקף העמלה צפוי להיות %.15 המשמעות של זה היא
,כמעט, 200 מיליון שקל בהערכות הנוכחיות.
רו"ח אהרון אדלר: אני אמשיך את מה ששושי אמרה. אנחנו צופים שההכנסות
שיתפרסו לאורך 10 השנים הקרובות יהיו כ-200 מיליון ₪, שמתוכן כמחצית יועברו
לחברות הניהול ולקונסטרוקטורים ולכל היועצים למיניהם, וכמחצית, שזה כ-100
מיליון ₪, ישארו להכנסות שוטפות לעירייה לאורך 10 שנים.
הרב חנוך זייברט: יילכו לעירייה תמורת הניהול של הפרוייקט, שהעירייה
תעביר אותם לצרכים.
הרב מיכאל קקון: בסופו של דבר לא יישאר לך שום כסף. אתה יודע כמה כסף
אתה צריך להחזיק את הפארק הזה לשנה?
הרב חנוך זייברט: כמה אנחנו משלמים? 5 מיליון שקל.
15
הרב מיכאל קקון: איזה 5 מיליון? זה לא יספיק לך. אז דיברת על איזה 12-10
מיליון שקל.
רו"ח שושנה לרנר: מה זה קשור? אבל היינו צריכים להחזיק אותו גם אם היו
בונים את זה לעצמם. מה זה קשור לעניין של התקורות?
הרב מיכאל קקון: היה פעם בזמנו דיבור, האם לפתח את המקום הזה בגלל
ההחזקה הכבדה.
רו"ח אהרון אדלר: הרב קקון, ברוך השם שהגענו למצב שהעירייה יודעת
להסתכל קדימה. תראו, אם תסתכלו על התקציב של 2018 ו-,2019 אתם תראו שכל הזמן
מקוואות. אתם יודעים, אישרתם לשפץ 10 מקוואות יפהפיות בעיר בהיקף של 100
מיליון שקל, דיברנו על זה הרבה פעמים. אתם יודעים כמה כוח אדם נוסף אנחנו צריכים
לגייס כדי לעשות את זה?
רו"ח שושנה לרנר: עלויות תחזוקה של המקוואות עלו מ-2 מיליון ל-6 מיליון
שקל.
רו"ח אהרון אדלר: אני אומר את זה גם, אפילו אנחנו כגזברים קמצנים,
כשמדברים על זה, אשרינו שזכינו.
הרב אברהם רובינשטיין: דרך אגב, אני חושב שגם ההכנסות צריכות לעלות, בגלל
שבאים מחוץ לעיר.
הרב חנוך זייברט: לא, אבל לא באותו קנה מידה.
הרב אברהם רובינשטיין: צריך לעשות, אולי, לעשות תחשיב, אולי לגבות כרטיס תושב
וכרטיס לא תושב.
רו"ח אהרון אדלר: רעיון מעניין. נעשה את זה.
הרב אברהם רובינשטיין: דיברנו על זה.
רו"ח אהרון אדלר : נכון, נכון, נכון.
הרב משה שלום מלאכי: לא צריך להכביד בנושא של המקוואות על אנשים
שבאים מבחוץ. אלו אנשים שבאים להיטהר ... לא על חשבון הטהרה, עם כל הכבוד.
הרב מיכאל קקון: בוודאי שזה דבר מבורך לפתוח פארק גדול.
רו"ח אהרון אדלר: מה שאנחנו נראה עוד רגע בדיון הבא, היות ואנחנו פורסים
פה 10 מיליון ₪ למשך 10 שנים, אתם תראו בדיון הבא שראש העיר מביא לאישור
המועצה, וזה כבר אושר בוועדת כספים, גם כל מיני המשך שיפורים לתושבי העיר, ועוד
מעט נראה את זה בסיפור הבא, עוד מעט נדבר על זה בדיון הבא, אבל המשמעות היא
שבעצם החלק הארי מהסכום הזה, שחלקו הגדול גם מתקבל השנה, כי אנחנו בסייעתא
דשמיא נקבל כבר השנה כ-30 מיליון ₪. אנחנו לא נוציא את זה השנה על השוטף, אלא
אנחנו נשאיר את רוב הכסף לשנים הבאות, וגם את הכסף של השנה, מחציתו תלך לאיזון
התקציבי ולפעילות השוטפת ומחציתו לפעילות שאנחנו נתאר עוד מעט בעוד כמה דקות.
16
הרב חנוך זייברט: או קיי, מי בעד, בבקשה?
הרב אברהם רובינשטיין: רק רגע, רק רגע. אני רק רוצה, בוועדת הכספים שתי נקודות:
ראש העיר אמר שחברת הניהול, אמנם זה לא נוגע אלינו לישיבת המועצה, זו החברה
הכלכלית, אבל רק לציין את העובדות מה שנאמר. היה פטור ממכרז על חברת הניהול,
זה דבר ראשון. דבר שני, אמר הגזבר שאפשר לצאת מההסכם עם חברת הניהול בכל זמן
נתון, חודשיים קודם, בהתראה של חודשיים קודם,
רו"ח אהרון אדלר: חודשיים, שלושה, כן.
הרב אברהם רובינשטיין: חודשיים שלושה, בלי שום קנסות ובלי שום טענות של הפרת
הסכם. רק לציין את זה.
הרב חנוך זייברט: ואם ראש העיר אמר, תציין גם שראש העיר אמר שאנחנו לא
דנים, כרגע, בחברה הכלכלית. אלו בעיות של החברה הכלכלית ואין לזה שום קשר
להצעה שמועלית פה היום.
הרב משה שלום מלאכי: כרגע, לגבי התכנית, רציתי להגיד שכרגע, חוץ מהנושא
של הפארק שהוא מבורך, כלל התכנית יש בה בעיות תכנוניות כבדות. אני חושב שאם
רמ"י יבחנו את זה, הם מ צאו את זה. זה לא המקום פה להרחיב כי זו לא ועדת תכנון.
אני חושב שהתכנית היא גרועה מאוד ולא ראוי כרגע להשקיע בה כסף.
הרב חנוך זייברט: או קיי, תודה. מי בעד בבקשה?
הרב משה שלום מלאכי: אני חושב שצריך להתנגד לזה.
הרב חנוך זייברט: מי בעד?
הרב משה שלום מלאכי: אני נגד.
הרב חנוך זייברט: מי נגד?
הרב יעקב וירז'בינסקי: כל מה שדובר פה, 192 מיליון, 100 מיליון,
הרב חנוך זייברט: זה הכל תחשיב שאנחנו עושים חשבון כמה נשאר אצלנו. זה
לא בהסכם. אנחנו מאשרים רק את ההסכם עם רמ"י. ההסכם עם רמ"י קובע שאנחנו
עושים א ת התכנית ומקבלים תקורה. מה שהסביר לך פה הגזבר,
הרב יעקב וירז'בינסקי: איפה ראיתם את התקורה?
הרב חנוך זייברט: התקורה היא %.15
הרב יעקב וירז'בינסקי: זה כתוב בהסכם פה?
הרב חנוך זייברט: לא, זה בנפרד. אנחנו מאשרים את ההסכם, זה מה שהסברתי
קודם.
הרב יעקב וירז'בינסקי: כן, אבל יש דברים שלא מופיעים פה.
17
הרב חנוך זייברט: לא מופיע. מה שאנחנו מאשרים זה רק את ההסכם.
רו"ח אהרון אדלר: אני אסביר עוד משפט. השאלה שלך מצויינת. עדיין ה-%15
שאמרנו אלו עדיין הסכמות בעל פה שעוד לא באו לידי ביטוי בהסכם. ההסכם עכשיו,
א נחנו מביאים פה כי אנחנו אחראים, אנחנו מביאים פה טיוטת הסכם לדיווח ואנחנו
אומרים לכם גם, מעבר לזה, מה יש כבר הסכמות בעל פה.
הרב יעקב וירז'בינסקי: לא אמרתם את המילה בעל פה. כל מה שהיה מדובר שזה מה
שיש.
רו"ח אהרון אדלר: אמרתי שכבר יש מועד לחתימה.
הרב חנוך זייברט: אנחנו מביאים את ההסכם. ההסכם הוא רק הסכם ראשון,
הדגשתי את זה 3 פעמים, לכן דנים פה בכל הדברים האחרים. ההסכם הוא רק הסכם
שאנחנו מתקשרים עם רמ"י לביצוע העבודות.
הרב יעקב וירז'בינסקי: כתוב פה ,192
הרב חנוך זייברט: הוא אמר לך מה ההערכה שלנו.
הרב יעקב וירז'בינסקי: זה לא מופיע.
הרב חנוך זייברט: לא מופיע בהסכם. הלאה, קיבלנו.
החלטה: הוחלט לאשר את ההסכם בין העירייה לבין רמ"י (רשות מקרקעי ישראל)
בנושא תקציב פיתוח תב"ע בב/,572 כפי שהומלץ לאישור בועדת הכספים, להוציא את
הרב משה שלום מלאכי שהתנגד.
18
19
20
21
22
23
24
25
ד. טבלת "סל תלמיד" – עיריית בני ברק
הרב חנוך זייברט: טבלת "סל תלמיד" – רבותי, הזכיר את זה אריק אדלר קודם, הגזבר
שלנו הנכבד, יש "סל תלמיד", הסל אושר בוועדת כספים, הציבור קיבל את זה. גולת
הכותרת שבזה,
הרב משה שלום מלאכי: אני חושב שצריך להכניס את כל המוסדות, כל מי שלומד
בעיר במוסד ששייך ל - -
הרב חנוך זייברט: אתה מוכן לתת לי לדבר, בבקשה? גולת הכותרת שבעסק הזה, שיש
מספר פרמטרים איך נותנים לילדים ב-ת"תים, איך נותנים לילדים רגילים בחינוך
העצמאי, איך נותנים לכולם. יכול להיות שאפשר לתת ליותר. מי בעד בבקשה?
הרב משה שלום מלאכי: אתה לא יכול להציע דבר שהוא לא שוויוני. אתה לוקח
תקציב שהוא עירוני, אתה צריך לחלק אותו בין כל התושבים.
הרב חנוך זייברט: מי נגד? אתה נגד לתת ל-ת"תים?
הרב משה שלום מלאכי: אני חושב,
הרב חנוך זייברט: אני שואל – מי נגד? מי בעד?
הרב משה שלום מלאכי: אתה לא תחליט מי ת"תים ולא ת"תים. אתה צריך לתת –
אתה תיתן לכולם. כן, אני נגד.
הרב חנוך זייברט: שמעתי אותך. אתה נגד?
הרב משה שלום מלאכי: ברור.
הרב חנוך זייברט: מצוין. טוב שאתה נגד. אני שמח.
החלטה: הוחלט לאשר את טבלת סל תלמיד – עיריית בני ברק, כפי שהוצגה בוועדת
הכספים, להוציא את הרב משה שלום מלאכי שהתנגד.
26
הרב משה שלום מלאכי: אתה לא יכול לקחת כסף של התושבים ולחלק אותו רק לחלק
מהתושבים. זה דבר שלא מתקבל על הדעת. אם אתה מחלק, אתה לא מחלק כסף שלך.
אתה צריך לחלק את זה בצורה שוויונית.
הרב חנוך זייברט: כל הילדים מקבלים שוויוני, מה אתה רוצה?
הרב משה שלום מלאכי: זה לא כל הילדים. אני רוצה שתגיד לי, כשאני מגיע אליך עם
תלמוד תורה שהוא לא מוסד פטור, שאתה מקבל כסף. מה, מוסד פרטי לא יכול לקבל
גם כן?
הרב חנוך זייברט: גם סאטמר מקבל.
הרב עו"ד נתן בצלאל: סליחה, אני רציתי רק לשאול שאלה קטנה את הגזבר.
הרב משה שלום מלאכי: סתם צועק. ... פטור ומוכר, נכון? מה עם מוסדות פרטיים?
הרב חנוך זייברט: גם תשב"ר וסאטמר מקבלים.
הרב משה שלום מלאכי: לא תשב"ר, אני שואל אותך על מוסד שהוא לא רשום במשרד
החינוך.
הרב חנוך זייברט: סאטמר לא מופיע במשרד החינוך. עניתי לך, אתה לא שומע?
הרב עו"ד נתן בצלאל: השאלה שלי היא, באמת זה דבר מבורך, אבל מאיפה הכסף
מגיע?
הרב חנוך זייברט: הוא אמר לך.
הרב עו"ד נתן בצלאל: לא שמעתי. אני מתנצל.
27
הרב משה שלום מלאכי: אז צריך לתקן את הרישום. צריך לתקן. כתוב פה רק,
רו"ח אהרון אדלר: שניה, נשאלה פה שאלה, אני רוצה לענות. יש פה איזו אי בהירות,
אני חייב להסביר את זה עוד פעם. היו פה שתי מצגות, ואני חייב לחבר ביניהן.
היתה פה מצגת שאנחנו, באמת, אנחנו חושבים שיש פה סייעתא דשמיא גדולה לעירייה
ואני חושב שפה, אם לא הסברתי את זה עד עכשיו, אני אסביר את זה עכשיו יותר בהיר.
מגיע צל"ש גדול (ראש העיר, אל תקשיב) לראש העיר, שהיתה פה תב"ע ,572 שהייתה
כולה עסקים, וקיבלה תוקף. היינו אמורים לבנות פה 1.5 מיליון מטר על מבנים של 10
קומות ו-15 קומות, והלך ראש העיר ב-10 אצבעות ושינה את ה-תב"ע וזה הולך להיות
מאושר עכשיו, יהיו פה שני חלקים – במקום מגדלים של 10 קומות מבוזבזים ו-15
קומות, יהיו מגדלים של 20 קומות ו-30 קומות, מודרניים רגילים, וביתרה הולכת
להיבנות שכונת הדגל של בני ברק, של 2,200-2,100 יחידות דיור. נקודה אחת, במחיר
למשתכן, עם כל התבחינים ועם הכל.
משכך, אני אסביר משהו שלא הסברתי קודם, משכך, עד עכשיו ל-רמ"י, תב"ע 572 לא
עניינה את רמ"י ולא עניינה את הותמ"ל, כי את הותמ"ל לא מעניינים עסקים, מעניינים
רק מגורים. באותה שניה שנכנסו למשוואה 2,100 דירות למגורים, כל משרד האוצר
התעורר לחיים, כי, פתאום, יש בגוש דן, בלב העיר, פיתרון לחרדים. זה פתאום פתר
למשרד האוצר בעיה מטורפת. פתאום הותמ"ל, במקום שאנחנו נגיד להם מה לעשות,
התייצבו פה ואמרו – רגע, אנחנו לשירותכם. מה צריך? הם לחצו על רמ"י שיהיה הסכם
פיתוח. פתאום הכול התעורר לחיים.
הרב משה שלום מלאכי: אז אם אתה רוצה להביא פיתרונות, תתכנן את זה בצורה
ראויה.
הרב עו"ד נתן בצלאל: תן לו לסיים, אדון מלאכי.
הרב משה שלום מלאכי: לא, הוא מציג את זה כ -
הרב חנוך זייברט: אתה לא תפריע. אתה לא תפריע. מלאכי, לא להפריע בבקשה.
רו"ח אהרון אדלר: וזה היה קטליזטור מטורף שהניע את כל העסק, ופתאום רמ"י
קיבלו תיאבון ואז, וכל הסכם הפיתוח שתואר פה בהרחבה מקודם, עם ה-1.3 מיליארד
וכל הנכונות של צחי דוד מ-רמ"י וכל צמרת המינהל עם הותמ"ל, המינהל נסע אל
הותמ"ל, היה פה שיתוף פעולה, דברים שקורים 6 שנים ו-7 שנים, ובגלל כל הנושא של
המגורים קיבל תאוצה לא נורמאלית. המשמעות היא שבעצם, על הדרך הרווחנו את
אותם 100 מיליון ₪ , שלמרות שאמר וירז'בינסקי שזו תורה בעל פה, אבל זו תורה שבעל
פה שאצלם היא כבר כתובה. אנחנו יודעים את המספרים האלה, לכן, אנחנו אומרים
את זה בוודאות גדולה מאוד. חלילה וחס, אם זה לא ככה. אנחנו מספיק אחראים לבוא
לפה ולתקן את עצמנו. כשאנחנו אומרים משהו, זה אומר שאנחנו יודעים את זה, ואם
זה לא יהיה ככה אנחנו נבוא לתקן, אנחנו מספיק אחראים לתקן.
ומשכך, נולדו 100 מיליון ₪ לתקציב השוטף ב-10 שנים, שמתוכם אנחנו מקבלים
מקדמה כנראה בעוד 60 יום של 30 מיליון ₪. את אותם 30 מיליון ₪, שבא ראש העיר
ואמר – רגע, יש פה תקציב, אנחנו לא צריכים 30 מיליון ₪ כדי לגמור את התקציב
השנה, גם אני כגזבר אומר – חבר'ה, יותר מדי, לא צריך כל כך הרבה, אז צריכים
להוציא את זה באיזו שהיא דרך, ונבחרה דרך שבעינינו היא מאד אחראית ואומרת –
תראו, ה-30 מיליון ₪, כבר 20 מיליון ₪ אנחנו לוקחים לשנים ,2020-2019 כדי שגם
בשנים 2020-2019 תהיה הרחבה. נוכל לתת את אותם 10 מיליון, כל שנה, שלא יהיה
כאילו הוצאות של שנת בחירות, יהיה כל שנה. את ה-10 מיליון ₪ הנותרים הביא ראש
העיר לפה, ואתם הצבעתם על זה לפני 2 דקות, שאומר, מתוך ה-10 מיליון כ-5 מיליון,
28
שכרגע המועצה, אתם אישרתם, ותאשרו עוד דקה עוד פעם בעדכון התקציבי, כ-3.8
מיליון. אני מקווה שראש העיר ישכח שזה ,3.8 אבל אני מכיר אותו, הוא לא ישכח. אז
אני מניח, שבמועצות הקרובות אנחנו נידרש לאשר עוד 1.2 מיליון תוספת לתקציב
השוטף, וה-5 מיליון השניים, אנחנו משאירים אותם פה כבלתי צפוי גם להוצאות
שוטפות, כי אולי נרצה יותר לתת בתברואה, אולי אלף דברים אחרים, אני לא מתערב.
אני כגזבר ר וצה תברואה, סתם אני אומר, כי זה הצורך. זכותכם, מה שתחליטו יבוצע,
אנחנו פקידים. אבל המשמעות היא שיש פה בעצם אמירה ש-5 מיליון ₪ נכנסים
לתקציב, 3.8 אתם מאשרים היום. אני מדגיש עכשיו משפט שלא אמרנו בוועדת כספים
– זה בכפוף לכך שנקבל את הכסף. זאת אומרת, בעוד 60 יום נקבל את הכסף,
הרב חנוך זייברט: אולי נקבל בעוד 90 יום.
רו"ח אהרון אדלר: אנחנו נוציא את הכסף, אבל, אם חלילה וחס לא נקבל, אז לא נוציא.
זו הכנסה והוצאה מותנים אחד בשני, צריכים להדגיש את זה, אבל אנחנו יודעים כבר
שזה בוודאות מאוד, מאוד, מאוד קרובה, כי הם כבר מתאמים איתנו תאריכים לקביעת
החוזה, לחתימה על החוזה. הם כבר מדברים על מתי אפשר לחתום על זה.
הרב חנוך זייברט: ועם החתימה עוברת המקדמה.
רו"ח אהרון אדלר: נכון. מיידית, עובר לחתימה מקבלים את המקדמה. משכך, הנה
התמונה הכללית, הנה ההכנסה, הנה ההוצאה, ובסייעתא דשמיא גדולה מאוד וקידוש
השם גדול שבני ברק היום יודעת לחתום חוזים כאלה ולעמוד מאחוריהם ולהכניס את
ההוצאות האלה, ו-2 מיליארד לפתח את העיר זו דרמה, ואנחנו נצליח, יש לנו סייעתא
דשמיא.
הרב חנוך זייברט: אני רוצה רק להמשיך, להגיד עוד שני סעיפים שלא מוגדרים פה
בסעיף הזה פה – אחד זה הנושא של הקייטנות,
רו"ח אהרון אדלר: לא, זה מוזכר.
הרב חנוך זייברט: לא דיברנו על זה. אני רוצה לדבר על זה. בבא אני אדבר על זה.
רו"ח אהרון אדלר: לא, דבר על זה עכשיו, זה בסדר.
הרב חנוך זייברט: אחד הדברים שאנחנו מוסיפים, אחד הדברים שבני ברק התפארה
זה שהקייטנות בחופש עלו 100 שקל לתלמיד. השנה משרד הפריפריה, לצערנו, הוריד
את ההשתתפות שלו. עיריית בני ברק לקחה על עצמה את ההשתתפות הזאת, כי אנחנו
חושבים שמגיע להורים לשלוח ילד ב-100 שקל. אנחנו גם נעשה הנחות בקייטנות של
היסודי, א-ב-ג זה בית ספר של הקיץ. בשנה שעברה עלה 280 שקל, השנה נוריד את
המחיר ל-180 שקל. נשתדל לעשות כל מיני הטבות נוספות, כדי שהילדים בזמן החופש
לא יסתובבו ברחובות רק יהיו במסגרות חינוכיות בעלות מינימאלית לטובת הורים. זה
נמצא בתיקוני תב"ר בהמשך.
הרב מנחם שפירא, סגן רה"ע, יצא מהישיבה ולא שב אליה.
ה. חוק עזר לבני ברק (סלילת רחובות) תעריפים מתוקנים לאחר תיקון הטעות
החישובית בתחשיב חוק העזר
29
הרב חנוך זייברט: אני ממשיך הלאה – טבלת חוק העזר. בבקשה, אריק, תקריא את
זה. אנחנו יכולים להסתמך על מה שוועדת הכספים אישרה, או שצריך להקריא את
הנוסח?
אהרון אדלר, רו"ח: חוק-העזר לבני ברק, (סלילת רחובות) ה'תשע"ו-,2015 כולל
תעריפי היטלי סלילת כביש ומדרכה, בהתאם לעלות החיוב השונות הקבועות בחוק
העזר. התעריפים התבססו על תחשיב שהוכן ע"י חב' מקצועית, בעבור העירייה,
מוכרת ומאושרת ע"י משרד הפנים, חב' "מימד ,21 מערכות כלכליות". החוק אושר
ע"י משרד הפנים ופורסם ב"רשומות".
באחרונה, בבדיקה שנערכה נמצא, כי נפלה טעות חישובית בתחשיב (הוצב נתון
שגוי של שטחי קרקע ובנוי לא מגורים), ובגינה נתקבלו תעריפי היטל סלילת
מדרכה לא למגורים נמוכים משמעותית מהנדרש, וגרמו לעירייה הפסדים כספיים
ניכרים, בהיקף משמעותי.
הטעות שנתגלתה הינה:
א. בחישוב מרכיב היטל סלילת מדרכה לא למגורים הוצב נתון שגוי של שטח
בנוי לא למגורים של 5,27 מליון מ"ר, במקום 1,6 מליון מ"ר, כפי שחושב
ונדרש לאורך התחשיב.
ב. בנוסף נתגלתה גם טעות ביחס לרכיב הקרקע של היטל סלילת המדרכה לא
למגורים, כאשר הוצב נתון של 3,402 מליון מ"ר ולא 1,099 מליון מ"ר, כפי
שחושב ונדרש בתחשיב.
ג. מקור הטעות הינו, כי עורך התחשיב הציב בשגגה נתון המתייחס לכלל העיר,
במקום בו היה נדרש להציב נתון המתייחס לקרקע ובניה לא למגורים בלבד.
לאחר תיקון הטעות החישובית בחוק-העזר, להלן פירוט של התעריפים
המתוקנים:
שם המרכיב תעריף נוכחי-שגוי תעריף מתוקן
היטל סלילת מדרכה 7.1 ₪ למ"ק 23.43 ₪ למ"ק
לא למגורים- למ"ק
בנוי
היטל סלילת מדרכה 17.8 ₪ למ"ר 55.05 ₪ למ"ר
לא למגורים-קרקע
הרב חנוך זייברט: החוק מ צורף לכולם, מצרפים את זה לפרוטוקול. ועדת כספים דנה
ואישרה את זה. מי בעד, בבקשה?
החלטה: הוחלט לאשר את חוק עזר לבני ברק (סלילת רחובות) – תעריפים מתוקנים
לאחר תיקון הטעות החישובית בתחשיב חוק העזר, כפי שאושר בוועדת הכספים,
להוציא את הרב משה שלום מלאכי שהתנגד.
30
31
ו. עדכון בתקציב הרגיל לשנת 2018 – רצ"ב פירוט הסעיפים לעדכון וריכוז לפי
רבעוני, לפי פרק ורצף הסעיפים
הרב חנוך זייברט: עדכון תקציב הרגיל – דיברתי על העדכונים, חלק מהדברים. מי בעד
העדכון כפי שהוצג בוועדת הכספים? בבקשה, מי בעד? מישהו נגד?
הרב משה שלום מלאכי: אני נגד.
הרב חנוך זייברט: אתה נגד? מצוין.
הרב משה שלום מלאכי: לא בטוח שמצוין, אבל,
הרב חנוך זייברט: למה לא? מי שהוא נגד – נגד.
החלטה: הוחלט לאשר את העדכון בתקציב הרגיל לשנת ,2018 כפי שהוצג בוועדת
הכספים, להוציא את הרב משה שלום מלאכי שהתנגד.
32
33
34
מר אברהם טננבוים: עדכון בתקציב הרגיל אמרת?
הרב חנוך זייברט: כן, זה אושר.
מר אברהם טננבוים: אתה נגד, נכון?
הרב משה שלום מלאכי: אני אמרתי כבר.
הרב חנוך זייברט: כן, הוא נגד הקייטנות, זה ברור.
הרב משה שלום מלאכי: אם אתה מדבר פרטני, אז אני אענה לך פרטני. סליחה, ראש
העיר, אם אתה רוצה להתייחס פרטני, אז אני אענה לך פרטני.
הרב חנוך זייברט: לא, לא, לא צריך, לא צריך.
הרב משה שלום מלאכי: לא, אני אענה לך.
הרב חנוך זייברט: לא צריך.
הרב משה שלום מלאכי: או קיי, לא צריך אז לא.
ז. אישור דו"ח ריבעון 4 לשנת :2017
הרב חנוך זייברט: אישור דו"ח ריבעון 4 לשנת 2017 – זה נדון בוועדת כספים, הוועדה
המליצה לאשר את הדו"ח הרבעוני, כאשר אמרנו שנדון על זה בהרחבה בישיבת מועצה
שתדון על הדו"ח הסופי.
רו"ח אהרון אדלר: ראש העיר, שניה, משפט בבקשה – הדו"ח השנתי ידון בהרחבה
אחרי שרואי החשבון יאשרו אותו, אבל, חשוב להדגיש בשמחה רבה, עם הרבה
התרגשות, שהעירייה סיימה את 2017 באיזון, וכמו כל השנים וגם .2018
הרב חנוך זייברט: או קיי, מי בעד בבקשה? תודה.
החלטה: הוחלט לאשר דו"ח ריבעון 4 לשנת ,2017 כפי שהומלץ על ידי ועדת הכספים,
להוציא את הרב משה שלום מלאכי.
35
טופס 1 - תמצית מאזן
31.12.17 31.12.16
נכסים
נכסים נזילים: קופה ובנקים 86,024 68,955
הכנסות מתוקצבות שטרם התקבלו 19,847 33,936
חייבים - תשלומים לא מתוקצבים 12,554 221
סה"כ רכוש שוטף 118,425 103,112
השקעות מיועדות לכסוי קרן לעבודות פיתוח 62,212 72,427
השקעות במימון קרנות מתוקצבות 55,783 55,833
סה"כ השקעות 117,995 128,260
גרעונות בתקציב הרגיל והבלתי רגיל
גרעון לראשית השנה 99,760 97,934
סכום שהתקבל להקטנת הגרעון (במינוס) ()1
גרעון (עודף) שוטף בתקופת הדוח 1,264 1,826
סה"כ גרעון מצטבר בתקציב הרגיל 101,024 99,760
גרעונות סופיים בתב"רים
סכום שהתקבל להקטנת הגרעון הסופי בתבר"ים (במינוס) ()2
סה"כ גרעון מצטבר בתב"רים סופיים
גרעונות בתקציב הבלתי רגיל
גרעונות מימון זמניים 80,728 85,667
עודפי מימון זמניים )(31,288 )(41,887
גרעון נטו 49,440 43,780
סה"כ נכסים 386,884 374,912
התחייבויות ועודפים
בנקים: משיכות יתר והלוואות 24,219 27,306
משרדי ממשלה 1,555 1,731
מוסדות שכר - הוצאות מתוקצבות שטרם שולמו 43,940 41,915
ספקים וזכאים (*) - הוצאות מתוקצבות שטרם שולמו 182,651 167,975
תקבולים לא מתוקצבים:
פקדונות, הכנסות מראש ואחרים 14,155 7,725
סה"כ התחיבויות שוטפות 266,520 246,652
קרן עבודות פיתוח ועודפים בתקציב הרגיל
קרנות בלתי מתוקצבות ()3 64,581 72,427
קרנות מתוקצבות 55,783 55,833
עודפים בתקציב הרגיל
עודף לראשית השנה
עודף (גרעון) בתקופת הדוח
סה"כ עודף מצטבר בתקציב הרגיל
העברת עודפי שנים קודמות לתקציב הרגיל (במינוס)
עודפים בתקציב הבלתי רגיל
עודפי מימון זמניים
גרעונות מימון זמניים
סה"כ התחייבויות ועודפים 386,884 374,912
36
חשבונות מקבילים
חייבים בגין אגרות והיטלים 851,487 822,650
עומס מלוות לפרעון (משוערך) לשנים הבאות 205,258 218,938
ערבויות שנתנו 32 32
פירוט מקורות מימון לכסוי הגרעון בתקציב הרגיל ()1
הלוואות לכסוי הגרעון
מענקים לכסוי הגרעון
קרנות / הפחתת חובות ספקים בהסדר
גבייה מפיגורים לכסוי הגרעון
סה"כ מקורות לכסוי הגרעון
פירוט מקורות מימון לכסוי הגרעון הסופי בתב"רים ()2
הלוואות לכסוי הגרעון
מענקים לכסוי הגרעון
קרנות /אחר לכיסוי הגרעון
גבייה מפיגורים לכסוי הגרעון
סה"כ מקורות לכסוי הגרעון
הרכב קרנות בלתי מתוקצבות ()3
קרן עודפים בתקציב הרגיל
קרן היטל השבחה 6,931 58
קרן ממכירת נכסים 2,188 12,616
קרן היטל מים
קרן היטל ביוב
קרנות אחרות 55,462 59,753
סה"כ קרנות 64,581 72,427
(*) מתוך זה הפרשה בגין תביעות תלויות 5210 3441
37
טופס 2 - תקציב רגיל
תקציב שנתי * תקציב יחסי סטיה סטיה
ביצוע מצטבר
מאושר לתקופה מהתקציב מהתקציב ב%
הכנסות
ארנונה כללית 337,999 337,999 338,844 845 %0
הכנסות ממכירת מים 200 200 549 349 %175
עצמיות חינוך 13,609 13,609 14,512 903 %7
עצמיות רווחה 6,492 6,492 6,728 236 %4
עצמיות אחר 81,640 81,640 86,927 5,287 %6
סה"כ עצמיות 439,940 439,940 447,560 7,620 %2
תקבולים ממשרד החינוך 327,030 327,030 350,826 23,796 %7
תקבולים ממשרד הרווחה 128,781 128,781 130,729 1,948 %2
תקבולים ממשלתיים אחרים 31,745 31,745 29,563 )(2,182 %)(7
מענק כללי לאיזון 86,450 86,450 86,032 )(418 %)(0
מענקים מיועדים 7,234 7,234 4,414 )(2,820 %)(39
תקבולים אחרים 25,201 25,201 25,486 285 %1
סה"כ הכנסות לפני כיסוי גרעון
מצטבר והנחות בארנונה 1,046,381 1,046,381 1,074,610 28,229 %3
מענק לכיסוי גרעון מצטבר
הנחות בארנונה (הכנסות) 139,000 139,000 142,931 3,931 %3
סה"כ הכנסות 1,185,381 1,185,381 1,217,541 32,160 %3
הוצאות
הוצאות שכר כללי 184,742 184,742 187,327 2,585 %1
פעולות כלליות 177,534 177,534 178,927 1,393 %1
הוצאות רכישת מים
סה"כ כלליות 362,276 362,276 366,254 3,978 %1
שכר עובדי חינוך 267,583 267,583 271,980 4,397 %2
פעולות חינוך 174,473 174,473 193,812 19,339 %11
סה"כ חינוך 442,056 442,056 465,792 23,736 %5
שכר עובדי רווחה 35,291 35,291 35,269 )(22 %)(0
פעולות רווחה 170,267 170,267 171,216 949 %1
סה"כ רווחה 205,558 205,558 206,485 927 %0
סה"כ הוצאות לפני פרעון מלוות,
מימון, כיסוי גרעון מצטבר והנחות
בארנונה 1,009,890 1,009,890 1,038,531 28,641 %3
פרעון מלוות מים וביוב 1,142 1,142 1,142
פרעון מלוות אחרות 27,370 27,370 27,331 )(39 %)(0
סה"כ פרעון מלוות 28,512 28,512 28,473 )(39 %)(0
הוצאות מימון 2,930 2,930 3,104 174 %6
העברות והוצאות חד פעמיות 5,049 5,049 5,766 717 %14
סה"כ הוצאות לפני כיסוי גרעון
מצטבר והנחות בארנונה 1,046,381 1,046,381 1,075,874 29,493 %3
העברה לכיסוי גרעון מצטבר
הנחות בארנונה (הוצאות) 139,000 139,000 142,931 3,931 %3
38
סה"כ הוצאות 1,185,381 1,185,381 1,218,805 33,424 %3
עודף (גרעון) )(1,264 )(1,264
39
טופס 3 - תקציב בלתי רגיל
תקופת הדוח שנה קודמת
תקבולים בתקופת הדוח
מלוות מהאוצר
מלוות מאחרים 10,000 35,000
השתתפות משרדי ממשלה
משרד הפנים 6,153 7,746
משרד הבטחון
משרד החינוך 49,696 34,992
משרד הדתות
משרד העבודה והרווחה 3,077
משרד איכות הסביבה
משרד הבינוי והשיכון
משרד התשתיות 3,068 2,280
משרד התיירות
משרד התחבורה
משרדים אחרים
סה"כ השתתפות משרדי ממשלה 61,994 45,018
אחרים
השתתפות בעלים 400
מקורות אחרים 35,518 24,676
העברה מקרנות הרשות 96,278 76,199
השתתפות תקציב רגיל 210
השתתפות תבר"ים אחרים
סגירת גרעונות סופיים בתב"רים
סה"כ תקבולים 203,790 181,503
תשלומים בתקופת הדוח
עבודות שבוצעו במשך השנה 185,892 147,981
הוצאות אחרות (תכנון, ציוד וכד') 23,558 20,494
העברת מלוות שנתקבלו לתקציב הרגיל 5,000
העברת מלוות שנתקבלו להקטנת הגרעון
העברה לקרנות פיתוח
העברת עודפים לתבר"ים אחרים
סה"כ תשלומים 209,450 173,475
עודף (גרעון) בתקופת הדוח )(5,660 8,028
תקבולים ותשלומים שנצברו לתחילת השנה
תקבולים שנצברו (תחילת שנה) 423,530 319,454
תשלומים שנצברו (תחילת שנה) 467,310 371,262
יתרות זמניות נטו לתחילת השנה )(43,780 )(51,808
תקבולים ותשלומים שנצברו לסוף התקופה
תקבולים שנצברו (סוף תקופה) 371,938 423,530
תשלומים שנצברו (סוף תקופה) 421,378 467,310
עודף (גרעון) נטו )(49,440 )(43,780
הרכב היתרה
עודפי מימון זמניים 31,288 41,887
גרעונות מימון זמניים 80,728 85,667
עודף (גרעון) נטו )(49,440 )(43,780
(*)לאחר נכוי השקעות בפרויקטים שנסגרו בתקופת הדוח
40
תקבולים (בנכוי פרויקטים שנסגרו) 255,382 77,427
תשלומים (בנכוי פרויקטים שנסגרו) 255,382 77,427
ח. תיקון טעות בפרטי-כל מועצה ,47 סעיף ה'
הרב חנוך זייברט: תיקון טעות בפרטי-כל .47 אנחנו העברנו את ההקדמה של
המקוואות ל-,2020-2019 ועדת הכספים המליצה לאשר את זה. מי בעד, בבקשה?
החלטה: הוחלט לאשר תיקון טעות בפרטי-כל מועצה ,47 סעיף ה' – על פי המלצת
ועדת הכספים, להוציא את הרב משה שלום מלאכי שהתנגד, כדלקמן: לתקן את
ההחלטה בפרטי כל מועצה ,47 סעיף ה', ולכתוב שהעירייה מאשרת את בקשת התקציב
מ"מפעל הפיס", כולל התייחסות להקדמת אמת המידה של העירייה לשנים -2020
.2019
ט. תב"ר תשלום כפר מל"ל, בסך 1,841,427.15 ₪, בגין פיצויי הפקעה, לפי פס"ד
בימ"ש.
הרב חנוך זייברט: תב"ר תשלום לכפר מל"ל – דיברנו על זה בוועדת כספים, שכפר
מל"ל הגיע לו חוב בגין פיצוי הפקעה, ואנחנו מאשרים את ה-תב"ר הזה. מי בעד
בבקשה? מי נגד?
החלטה: הוחלט לאשר תב"ר תשלום כפר מל"ל, בסך 1,841,427.15 ₪, בגין פיצויי
הפקעה, לפי פס"ד בימ"ש – על פי המלצת ועדת הכספים, להוציא את הרב משה שלום
מלאכי שהתנגד.
י. הסכם עם מלון אריסטוקרט, רחוב דמשק אליעזר ,16 בני ברק למתקן קליטה
לאוכלוסייה בשעת חירום, במקום ההסכם הקודם עם מלון ויז'ניץ שהחליף
בעלות.
הרב חנוך זייברט: הסכם עם מלון אריסטוקרט, היה מלון ויז'ניץ פעם, הבעלים
החליפו וזה היום אריסטוקרט. יש את אותו הסכם שהיה בעבר, עושים הסכם היום. מי
בעד, בבקשה? מי נגד? אין נגד.
החלטה: הוחלט לאשר את ההסכם עם מלון אריסטוקרט, רחוב דמשק אליעזר 16 בני
ברק, למתקן קליטה לאוכלוסייה בשעת חירום, במקום ההסכם הקודם עם מלון ויז'ניץ
שהחליף בעלות, להוציא את הרב משה שלום מלאכי שהתנגד.
יא. תב"רים בסכום כולל של 2,630,000 ש"ח
הרב חנוך זייברט: תב"רים בסכום של 2,630,000 ₪, מופיעים ברשימה – מי בעד? מי
נגד? תודה.
החלטה: הוחלט לאשר תב"רים בסכום כולל של 2,630,000 ₪ על פי הרשימה שהומלצה
בוועדת הכספים, להוציא את הרב משה שלום מלאכי שהתנגד.
41
הרב חנוך זייברט: שונות אין. ערב טוב לכולם. אני מודה לכולם על ההשתתפות ויש
עכשיו מנחה פה.
_______________ __________________
הרב חנוך זייברט אברהם טננבוים
ראש העיר מזכיר העירייה
42
קובץ החלטות
ג. הסכם בי ן העירייה לבין רמ"י (רשות מקרקעי ישראל) בנושא תקציב פיתוח
תב"ע בב/.572
החלטה: הוחלט לאשר את ההסכם בין העירייה לבין רמ"י (רשות מקרקעי ישראל)
בנושא תקציב פיתוח תב"ע בב/,572 כפי שהומלץ בועדת הכספים, להוציא את הרב
משה שלום מלאכי שהתנגד.
ד. טבלת "סל תלמיד" – עיריית בני ברק
החלטה: הוחלט לאשר את טבלת סל תלמיד – עיריית בני ברק, כפי שהוצגה והומלצה
בוועדת הכספים, להוציא את הרב משה שלום מלאכי שהתנגד.
ה. חוק עזר לבני ברק (סלילת רחובות) תעריפים מתוקנים לאחר תיקון הטעות
החישובית בתחשיב חוק העזר
החלטה: הוחלט לאשר את חוק עזר לבני ברק (סלילת רחובות) – תעריפים מתוקנים
לאחר תיקון הטעות החישובית בתחשיב חוק העזר, כפי שהומלץ לאשר בוועדת
הכספים, להוציא את הרב משה שלום מלאכי שהתנגד.
ו. עדכון בתקציב הרגיל לשנת 2018 – רצ"ב פירוט הסעיפים לעדכון וריכוז לפי
רבעוני, לפי פרק ורצף הסעיפים
החלטה: הוחלט לאשר את העדכון בתקציב הרגיל לשנת ,2018 כפי שהוצג והומלץ
בוועדת הכספים, להוציא את הרב משה שלום מלאכי שהתנגד.
ז. אישור דו"ח ריבעון 4 לשנת 2017
החלטה: הוחלט לאשר דו"ח ריבעון 4 לשנת 2017 כפי שהומלץ על ידי ועדת הכספים,
להוציא את הרב משה שלום מלאכי שהתנגד.
ח. תיקון טעות בפרטי-כל מועצה ,47 סעיף ה'
החלטה: הוחלט לאשר תיקון טעות בפרטי-כל מועצה ,47 סעיף ה' – על פי המלצת
ועדת הכספים, להוציא את הרב משה שלום מלאכי שהתנגד.
ט. תב"ר תשלום כפר מל"ל, בסך 1,841,427.15 ₪, בגין פיצויי הפקעה, לפי פס"ד
בימ"ש.
החלטה: הוחלט לאשר תב"ר תשלום כפר מל"ל, בסך 1,841,427.15 ₪, בגין פיצויי
הפקעה, לפי פס"ד בימ"ש – על פי המלצת ועדת הכספים, להוציא את הרב משה שלום
מלאכי שהתנגד.
י. הסכם עם מלון אריסטוקרט, רחוב דמשק אליעזר ,16 בני ברק למתקן קליטה
43
לאוכלוסייה בשעת חירום, במקום ההסכם הקודם עם מלון ויז'ניץ שהחליף
בעלות.
החלטה: הוחלט לאשר את ההסכם עם מלון אריסטוקרט, רחוב דמשק אליעזר 16 בני
ברק, למתקן קליטה לאוכלוסייה בשעת חירום, במקום ההסכם הקודם עם מלון ויז'ניץ
שהחליף בעלות, פי שהומלץ בוועדת הכספים, להוציא את הרב משה שלום מלאכי
שהתנגד.
יא. תב"רים בסכום כולל של 2,630,000 ש"ח
החלטה: הוחלט לאשר תב"רים בסכום כולל של 2,630,000 ₪ על פי הרשימה שהומלצה
לאישור בוועדת הכספים, להוציא את הרב משה שלום מלאכי שהתנגד.
44