פרטי כל מועצה מן המניין מס 13
1
עיריית בני ברק
לשכת מנכ"ל העירייה
פרוטוקול ישיבת מועצה
מן המניין מס' 13
מיום חמישי, כ"ד בסיון ה'תשע"ט ()27.06.2019
- הופק ע"י: בונוס פרוטוקולים בע"מ, טלפון: 03-5373237 -
1
2
השתתפו:
הרב אברהם רובינשטיין - ראש העיר;
הרב חנוך זייברט - מ"מ רה"ע;
הרב מנחם שפירא - סגן רה"ע;
הרב יהושע מנדל - סגן רה"ע;
הרב אליהו דדון - סגן רה"ע;
הרב גדליהו בן שמעון - סגן רה"ע;
הרב ישראל משה פרידמן - חבר הנהלה;
הרב שלמה זכריה קוסטליץ - חבר הנהלה;
הרב מיכאל קקון - חבר הנהלה;
הרב שמחה שטיצברג - חבר הנהלה;
הרב רפאל אליהו גרינבאום - חבר מועצה;
הרב שמואל יהודה גוטסמן - חבר מועצה;
הרב שלמה שטרן - חבר מועצה;
הרב מאיר סלומון - חבר מועצה;
הרב פרץ אברמוביץ - חבר הנהלה;
הרב יעקב אברהם זכריהו - חבר הנהלה;
הרב ישראל בן ששון - חבר מועצה;
הרב בצלאל נתן, עו"ד - חבר הנהלה;
הרב אברהם קאהן - חבר מועצה;
הרב משה שלום מלאכי - חבר מועצה;
הרב מיכאל אלמליח - חבר מועצה;
מר יעקב וידר - חבר מועצה.
נכחו:
הרב שמואל ליטוב - מנכ"ל העירייה;
רו"ח אהרון אדלר - גזבר העירייה;
עו"ד יהודה ליבוביץ - היועמ"ש של העירייה;
הרב בנימין שטיינהרט - מנהל שומת מוסדות חינוך
הרב יעקב רוזן - מנהל מחלקת תרבות;
הרב אברהם אלתר - מנהל מערכות מידע ומיחשוב;
הרב חנוך זיידמן - מנהל אגף תשתיות ופיתוח;
הרב נתנאל נחום - מנהל אגף התברואה
עו"ד צבי קורן -
מר פרץ שפירא - לשכת רה"ע;
הרב דורון קדוש - עוזר לסגן רה"ע;
הרב יהודה ברטלר - עוזר לסגן רה"ע;
הרב יוסף צימט - לשכת מ"מ רה"ע;
הרב יוסף יעקובוביץ - פניות ציבור;
הרב יהושע וינברגר -
איתי גדסי -
ישראל כהן -
אליהו שושן -
רו"ח שושנה גולדפינגר - מבקרת העירייה;
גב' אסתר פיק - מנהלת אגף ההכנסות;
גב' חיה לוין - מנהלת מחלקת ועדות עירוניות.
2
3
על סדר היום:
א. הצעה לסדר היום של הרב מיכאל אלמליח, חבר מועצת העירייה;
ב. הצעה לסדר היום של מר יעקב וידר, חבר מועצת העירייה;
ג. הצעה לסדר היום של מר יעקב וידר, חבר מועצת העירייה;
ד. היטל ארנונה כללית לשנת הכספים 2020 ;
ה. החלטות בבקשות הנחה למוסד מתנדב 2019 ;
ו. הצעה לדיון בכללים להפחתת ריבית ;
ז. אישור תקציב בלתי רגיל (תב"ר) – תוכנית תקשוב ה'תשע"ט ;
ח. הארכת תוקף גביה של חוקי עזר של העירייה המפורטים להלן: חוק עזר לבני ברק
(סלילת רחובות) ה'תשע"ו-2015 וחוק עזר לבני ברק (תיעול) ה'תשע"ו-.2016
3
4
הרב אברהם רובינשטיין: אנחנו פותחים ישיבת מועצה מן המניין מספר .13
א. הצעה לסדר היום של הרב מיכאל אלמליח, חבר מועצת העירייה
הרב אברהם רובינשטיין: הצעה לסדר היום של הרב מיכאל אלמליח חבר מועצת
העירייה. בבקשה, אתה רוצה להקריא או שכולם נקרא? אתה רוצה להקריא את ההצעה
שלך? הרב אלמליח, בבקשה.
הרב מיכאל אלמליח: לכבוד הרב אברהם רובינשטיין, ראש העיר. הנדון: הצעה לסדר
– מינוי נציגים וכינון הוועדות בהתאם לפסק דין כפי שמופיע בנספח שצורף, פסק דין
שעורכי הדין של העירייה עשו את זה בהסכמה, על פי דעת כל היושבים פה, שהם הסכימו
לזה. אז אני רק אקריא את מה שעורכי הדין הסכימו כבר.
על דעת חברי יו"ר הסיעה (שהיה בחו"ל) וחברי הרב משה שלום מלאכי, אבקש להעלות
לישיבת המועצה הזאת, שנועדה ליום חמישי, את הצעתי לכונן את הרכב הוועדות כולן
לפי תוקף פסק דין אשר ניתן בעניין וכפי שהוסכם בפני בית המשפט על ידי באי כוח
העירייה. שיבוץ נציג האופוזיציה ותיקון הרכב הוועדות כדין. ובנוסף, אבקש למנות
כחברים מטעם סיעת 'בני תורה' כדלהלן:
א. בוועדת הכספים ותכנון ובנייה, בהם יש 2 או 3 נציגים לאופוזיציה, בהתאם, כפי פסק
דין וכפי שהגשנו בעבר, נבקש למנות כחבר מטעמנו בוועדת הכספים את הרב משה שלום
מלאכי, וכממלא מקום את הרב אברהם קאהן.
בוועדת משנה לתכנון ובנייה נבקש למנות את הרב משה שלום מלאכי וכממלא מקום אתך
הרב מיכאל אלמליח.
בנוסף , נבקש למנות כנציג נוסף בוועדת הכספים, אותי, את הרב מיכאל אלמליח, לפי
הנוסח המופיע פה, שכן בוועדה זו בפסק דין יש 3 נציגים לאופוזיציה. על כן אבקש כנציג
שלישי בוועדה לקבל כפי חלקנו היחסי, הן מול שאר האופוזיציה והן מול כלל המועצה,
ולמנות את הרב מיכאל אלמליח כנציג שלישי מטעם האופוזיציה.
הרב אברהם רובינשטיין: טוב. אני עונה לך תשובה.
מבלי לפגוע בזכותו של כל חבר מועצה להגיש הצעה לסדר יומה של המועצה ועל מנת
להביא את מלוא התמונה, ההצעה לסדר לוקה בחסר מהנימוקים הבאים:
.1 פסק הדין עליו נשענת ההצעה הינו פסק דין שעוסק בהרכב ועדות המועצה ויחסי
הכוחות בין סיעות הקואליציה לסיעות האופוזיציה. ועל כך נתן בית המשפט את פסק
הדין החלקי.
2 . ההסכמות בפסק הדין הינן בנוגע ליחסי הכוחות בוועדות ולא באשר לאיושן.
3 . על מנת להשלים את פסק הדין, סיעות האופוזיציה אמורות היו להסדיר ביניהן את
מערכות היחסים ביניהן באשר לאיוש המקומות המיועדים בוועדות.
4 . לפי מיטב ידיעתנו, התכנסות כזאת של סיעות האופוזיציה התקיימה, אך בלא שהצליחו
להגיע להסכמות ביניהם באשר לחלוקה ביניהם.
5 . כפי שהוצג בפני בית המשפט וידוע גם לבא כוחכם, גם בדיון, גם בהתכתבויות, עמדת
העירייה שסיעות האופוזיציה אמורות לבוא בעמדה אחת באשר לאיוש המקומות
המיועדים לאופוזיציה.
6 . היה ולא תשכיל האופוזיציה להביא למליאת המועצה עמדה אחת, מליאת המועצה
תכריע באשר לזהות נציג האופוזיציה בכל ועדה וועדה.
זו התשובה שלנו. ולכן אני,
4
5
הרב משה מלאכי: אני רוצה להתייחס, שניה, שניה.
הרב אברהם רובינשטיין: לכן אני מסיר את ההצעה.
הרב משה מלאכי: רק שניה. אני רק רוצה להתייחס.
הרב אברהם רובינשטיין: מסדר היום. מי בעד להסיר את ההצעה?
הרב משה מלאכי: שניה אחת, שניה אחת. אני רוצה,
הרב אברהם רובינשטיין: תהיה לך שאילתה, אין לך זכות לדבר עכשיו.
הרב משה מלאכי: אבל יש לך פה אי הבנה ב - -
הרב אברהם רובינשטיין: מי בעד להוריד,
הרב משה מלאכי: למה? למה? כל הצעה לסדר יש לי זכות לדבר. זה לא נכון. יש
לי 5 דקות.
הרב חנוך זייברט: לא, לא, רק אם קיבלו החלטה לדון בזה. לא.
הרב משה מלאכי: לא. יש לי, על כל הצעה לסדר, לפני שמורידים מסדר היום, יש
לי 5 דקות לדבר, לכל סיעה.
הרב אברהם רובינשטיין: אנחנו מורידים מסדר היום. יש זכות לחברים במועצה לדבר?
אחרי שהשואל שאל,
הרב משה מלאכי: אני ביקשתי לפני שהורידו מסדר היום להגיד את דברי. על כל
הצעה לסדר,
הרב יעקב זכריהו: כיוון שהוא יודע את הפרטים מול עורך הדין, אני מבקש שהוא
יענה.
הרב אברהם רובינשטיין: השואל שאל,
הרב משה מלאכי: אני חושב שזה יהיה לתועלת כולם. אני חושב שאין לך מה
להפסיד בזה. אני חושב שנציג את הדברים שפשוט תהיה הבנה. לא הבנת את ה'טוויסט'.
הרב אברהם רובינשטיין: אני מציע להוריד מסדר היום.
הרב משה מלאכי: אתה יכול להחליט אחר כך מה שאתה רוצה, רק אני רוצה
להציג את הדברים. אני מבקש לקבל את האפשרות,
הרב יעקב זכריהו: רק רגע, היועץ המשפטי, מותר לו לדבר?
הרב אברהם רובינשטיין: השואל שאל.
עו"ד יהודה ליבוביץ: אני אקריא מה הסעיף בחוק אומר.
5
6
הרב אברהם רובינשטיין: בבקשה.
עו"ד יהודה ליבוביץ: סעיף 28 לפקודת העיריות: הצעה לסדר היום תובא לפני
המועצה על ידי חבר המועצה המגיש אותה. היתה התנגדות לדון בהצעה – יישמעו דברי
המציע ודברי מתנגד אחד להצעה במשך זמן שלא יעלה על 10 דקות לכל אחד. בתום
ההתנגדות, רשאית המועצה להחליט אחד מאלה: לא לכלול את הנושא בסדר היום,
להוסיף נושא לסדר היום,
הרב משה מלאכי: אבל בכל נושא שעל סדר היום מופיע בסעיף אחר כך שנושאים
בסדר היום, כנושא לסדר היום, יש זכות לכל חבר מועצה 5 דקות.
הרב אברהם רובינשטיין: רבותי, מי בעד להוריד את ההצעה הזאת מסדר היום?
הרב משה מלאכי: שניה אחת. זה שני דברים. שניה אחת.
הרב אברהם רובינשטיין: מי נגד? מי בעד להשאיר את זה?
הרב משה מלאכי: שניה, אנחנו באמצע פרשנות משפטית. שניה.
הרב אברהם רובינשטיין: ההצעה הוסרה מסדר היום. הלאה.
הרב משה מלאכי: עו"ד ליבוביץ, יש לך טעות. כנושא לסדר היום,
הרב אברהם רובינשטיין: אז תדונו אחר כך בטעות שלו.
הרב משה מלאכי: אבל אתה צריך לקרוא את כל החוק. החוק אומר שכל נושא
לסדר היום, לחבר מועצה יש 5 דקות לדבר.
הרב חנוך זייברט: אם זה בסדר היום, אבל זה הוסר מסדר היום.
הרב משה מלאכי: אבל לפני שזה הוסר אני צריך לדבר.
מר יעקב וידר: בזמן ההצעה הוא יכול לדבר 5 דקות.
הרב משה מלאכי: בזמן ההצעה. אני לא מבין על מה מדובר פה. יש סעיף נפרד על
נושא לסדר היום. זה נושא לסדר היום ואני ביקשתי לדבר. זה בסדר היום של המועצה,
רק הוא מסיר את זה. לפני שהוא מסיר,
הרב חנוך זייברט: הרב מלאכי, לא, לא, אתה מבקש להעלות לסדר היום והורידו.
זה לא בסדר היום. אתה לא קובע סדר יום.
הרב משה מלאכי: בסדר היום של המועצה זה הופיע, כי זה הוגש כחוק.
הרב חנוך זייברט: לא, לא, לא, לא, לא.
עו"ד יהודה ליבוביץ: הורד מסדר היום.
6
7
הרב משה מלאכי: הורד מסדר היום. לפני שזה מורד מסדר היום, יש לי את הזכות
לדבר על נושא בסדר היום. זה הועלה כהצעה ואני רוצה לדבר על זה, אני לא מבין. תראו
איך אתם סותמים פיות.
הרב אברהם רובינשטיין: אם אתם רוצים ... אני סוגר את הרמקולים. פעם ראשונה, פעם
שניה,
הרב חנוך זייברט: שניה, שניה, שניה, אתה רוצה לשמוע את החוק?
הרב משה מלאכי: את החוק אני מכיר, תאמין לי.
דובר: הוא הבין את זה. הוא הבין את החוק.
הרב חנוך זייברט: אל תעזור לי. אל תעזור לי. אני רוצה להסביר לרב קאהן,
בסדר? אדם מעלה הצעה לסדר, אתה מבקש להעלות הצעה לסדר, כשאתה מעלה הצעה
לסדר זו לא הצעה שראש העיר שם בסדר היום, אתה מבקש לצרף את זה לסדר היום.
הרב משה מלאכי: אבל זה נכלל בסדר היום.
הרב חנוך זייברט: אתה לא רוצה שאני אסביר? אז תודה. לא הסברתי.
הרב משה מלאכי: אין מה להסביר. זה חלק מסדר היום, אני לא מבין על מה אתם
מדברים. בסדר היום של המועצה זה מופיע.
הרב אברהם רובינשטיין: סעיף א' הורד מסדר היום. סעיף ב'.
הרב משה מלאכי: זה חלק מסדר היום, רק הוא מחליט להסיר את זה. הוא יכול
גם את צו הארנונה להסיר.
הרב אברהם רובינשטיין: אתה לא תשגע פה את המועצה. ההצעה הוסרה מסדר היום.
הרב משה מלאכי: אבל אתה הקראת דברים מתוך דף, אתה לא התייחסת להצעה.
הרב אברהם רובינשטיין: אנחנו עוברים, יש לנו יועץ משפטי מכובד, אני מבקש לכבד
אותו, והוא אמר שאין לך זכות דיבור. נקודה.
עו"ד יהודה ליבוביץ: אני אמרתי שהוא צריך לבדוק את זה שוב פעם כי הוא טועה.
הרב אברהם רובינשטיין: אז הוא בדק. פעם ראשונה, פעם שניה, פעם שלישית.
עו"ד יהודה ליבוביץ: היועץ המשפטי טועה פעם אחר פעם, מה לעשות?
הרב אברהם רובינשטיין: סליחה, דרך ארץ קצת. סעיף ב'.
הרב משה מלאכי: לא דרך ארץ. אם הוא יידע את החוק אז הוא יידע שנושא לסדר
היום,
7
8
הרב אברהם רובינשטיין: דרך ארץ. אני מבקש ממך, תכבד תלמיד חכם.
הרב משה מלאכי: אם הוא ... אני כרגע מנסה להתייחס אליו כיועץ משפטי. ואני
אומר לך,
הרב חנוך זייברט: אתה טועה, אתה טועה, מלאכי. אתה טועה. אתה טועה.
(השתקת מיקרופונים)
החלטה: הוחלט ברוב קולות להסיר את הצעתו לסדר של הרב מיכאל אלמליח מסדר
היום.
ב. הצעה לסדר היום של מר יעקב וידר, חבר מועצת העירייה
הרב אברהם רובינשטיין: הצעה לסדר היום של מר יעקב וידר, חבר מועצת העירייה. יש
לו 2 הצעות, יש לו זכות מבחינת החוק להציע הצעה אחת. תבחר אחד מבין,
עו"ד יהודה ליבוביץ: לא, לא, לא, הוא יכול את שתיהן.
הרב אברהם רובינשטיין: יש שתי הצעות? טוב. בבקשה, 2 הצעות. אני מקבל את מה
שהיועץ המשפטי אומר. היועץ המשפטי אמר שיש לך זכות – יש לך זכות.
מר יעקב וידר: ראשית כל, כדי לא לגזול עוד פעם זמן, אני רוצה שוב להתייחס
לנושא שדיברתם מקודם. ההצעות שהגשתם מקודם ואתם חושבים שהם עברו, לא הוגשו
בזמן. מדובר פה על הרבה מאד כסף, על הטבות בהרבה מאד כסף. אני לא חושב שחברי
מועצה יכולים ללמוד דבר כזה. אני רוצה להתייחס לזה, שניה.
הרב עו"ד נתן בצלאל: זה לא בהצעה לסדר.
מר יעקב וידר: זה במסגרת הדברים שאני מדבר. זה לא יתכן שיגישו לנו את
זה 12 שעות לפ ני כן, זה נוגד את החוק, גם נוגד את ההיגיון, זה לא יתכן שנקבל הטבות
כאלה כספיות גדולות בלי שנלמד אותן. אנחנו לא חותמות גומי, אני לפחות לא חותמת
גומי, וכשאתם רוצים להעביר את זה צריכים להעביר את זה בזמן, 12 יום לפני כן, וזה
לא הוגש בזמן. ולכן, ההצעה הזו לא חוקית, היא לא התקבלה מבחינתי.
דבר נוסף, אני רוצה לעבור להצעה לסדר. אני הגשתי הצעה לסדר,
הרב שמחה שטיצברג: תגיד לי, וידר, אם אתה לא חותמת גומי, איך אתה תמיד מצביע
נגד? אף פעם לא בעד.
מר יעקב וידר: כי אני לא מקבל תשובות. בוא, הנה, אני עכשיו שואל שאלה,
בוא נראה. אם אני אקבל תשובה – אני אצביע בעד.
הרב שמחה שטיצברג: תמיד בכל הישיבות נגד, איך? זה לא חותמת גומי נגד? יש לך
חותמת גומי נגד.
8
9
מר יעקב וידר: אם אני אקבל תשובה אני אצביע בעד. כי אני לא מקבל תשובה.
לא מקבל תשובה.
הרב עו"ד נתן בצלאל: זה לא מגומי, אצלו זה מברזל.
מר יעקב וידר: תקבל תשובה, אני אצביע בעד, אם התשובה תהיה טובה.
הרב עו"ד נתן בצלאל: זה חותמת ברזל, זה לא גומי.
מר יעקב וידר: טוב, ההצעה לסדר הראשונה, אני רוצה להקריא אותה:
מאז שנכנסתי לתפקידי כחבר מועצה, אני מקבל הרבה מאד פניות מהציבור על מקבלי
שכר שונים בעירייה. לאחרונה גם קיבלתי טענות שאנשים ידועים כמקבלי שכר מהעירייה
טוענים בפני אנשים שמגיעים לקבל שירות כי הם מתנדבים ולכן הם לא
מחויבים לטפל בפניות הציבור. אני ערכתי בדיקה בעניין הזה וגיליתי הפתעה – אין באתר
של העירייה או בכל מקום אחר רשימה מפורטת של מקבלי השכר מהעירייה וכל הגופים,
ולא קיבלתי פירוט על תחומי האחריות שלהם כפי שראוי שכל גוף ציבורי במדינת ישראל
יקרה, כולל בני ברק. בעיריית בני ברק יש הרבה מאד מקבלי שכר, יש פה עודף מקבלי
שכר, העירייה נועדה בשביל לשרת את התושבים, לא בשביל לייצר מנגנון תעסוקה
למקורבים וג'ובים.
ולכן, אני מציע הצעה, ואני מקווה שחברי המועצה ההגונים יצביעו בעד:
מועצת העיר מחליטה כי באתר העירייה תפורסם בתוך 7 ימים רשימה מפורטת של כלל
שמות מקבלי השכר מהעירייה, כולל עובדים זמניים, עובדי קבלן, יועצים, מומחים וכל
מה ש העירייה מעסיקה, תפקידם המדויק וגם כתובות דואר אלקטרוני, ומספר טלפון בו
הציבור יכול לקבל מהם שירות. אני מקווה שחברי המועצה יצביעו בעד. זו הצעה ראשונה.
הצעה שניה, שהיא לדעתי חמורה יותר,
הרב שמחה שטיצברג: וידר, אתה רוצה שכל פקיד בעירייה וכל פקידה, כל העיר תדע
כמה היא מרוויחה?
מר יעקב וידר: תעשה הצבעה. אדוני ראש העיר, הצבעה ונמשיך להצעה
השניה. זה שתי הצעות בנפרד.
הרב אברהם רובינשטיין: מי בעד להסיר את ההצעה שהציע מר יעקב וידר מסר היום? מי
בעד להוריד? מי נגד להוריד? יפה מאד. תודה רבה. ההצעה הוסרה מסדר היום.
החלטה: הוחלט ברוב קולות להסיר את הצעתו לסדר של מר יעקב וידר מסדר היום.
ג. הצעה לסדר היום של מר יעקב וידר, חבר מועצת העירייה
הרב אברהם רובינשטיין: הצעה שניה לסדר היום.
מר יעקב וידר: הצעה שניה – בחודש האחרון קיבלתי מאות פניות של בעלי
עסקים, יש לי פה פניות מיותר מ-300 בעלי עסקים, יותר מ-300 חתימות עם שמות, ולא
תקבלו לראות את זה כי תתנקמו בהם, אבל יש פה חתימות של בעלי עסקים, שמתלוננים
ובצדק שהם ניזוקו בצורה קשה מאד כתוצאה מההחלטה ההזויה לחלוטין שקיבלה ועדת
השילוט, מה השמצה? קיבלתם החלטה בוועדת שילוט. נגרם להם נזק עצום כתוצאה
מההחלטה הזו וחסרת התקדים. אני לא מכיר שום עיר בישראל שקיבלו החלטה כזו,
9
10
שצריך להסיר באופן מיידי את כל מסכי הפרסום ברוב חלקי העיר. ובמסכים שכן אושרו,
בעלי העסקים נדרשו להקרין רק טקסט. זה לא מסך ווידאו, בשביל זה יש שלט. וגם אותו
יוכלו לשנות רק פעם בחודש. זו החלטה הזויה לחלוטין, לא מתקבלת על הדעת, מופרכת
ולדעתי גם לא חוקית ולא יעבור בבית משפט.
דבר נוסף – חוק עזר שילוט ופרסום, חוק עזר לבני ברק, קובע כי על ראש העיר להקים
ועדה מקצועית שההרכב שלה מונה בין 6 ל-4 חברים ומנהל הפרסום של העירייה או נציג
שלו, היועץ המשפטי של העירייה או נציג שלו, מנהל האגף לעבודות ציבוריות של העירייה
או הנציג שלו, וכן מהנדס העיר או הנציג שלו – והיא תהיה רשאית לקבוע אמות מידה
לגבי הצגת שלטים ברחבי העיר. לכולי עלמא הדבר הזה לא בוצע. לא היתה ועדה כזו והיא
לא קיבלה החלטה כזו. כשגם ההחלטה הזו לא חוקית.
הרב אליהו דדון: וידר, אתה עברת על הפרוטוקול? עברת על הפרוטוקול?
מר יעקב וידר: עברתי. יש שם דברים הזויים.
הרב אליהו דדון: אז תקרא שוב את הפרוטוקול, כל מי שהזכרת נמצא שם.
מר יעקב וידר: זה לא ועדה מקצועית, זה ועדת שילוט, זה לא ועדה מקצועית.
ראש העיר לא הקים ועדה. הוא הקים ועדה?
הרב אליהו דדון: כן. ברור.
מר יעקב וידר: הוא לא הקים ועדה. זו ועדת שילוט. יתרה מזו, קראתי,
קראתי, שפירא, אני יודע גם לקרוא חומר, לא רק אתה. קראתי את הפרוטוקולים וגם
הראיתי לציבור ויש שם דברים הזויים לחלוטין. אני מציע לך לקרוא את זה בעיון. אתה
תהיה גם מופתע.
יתרה מזו, גם לו הוועדה המקצועית היתה שוקלת את סבירות ומידתיות ההחלטה ובכל
זאת קובעת שכן, הרי שחוק העזר קובע כי תוקפו של רישיון עד ה-31 בדצמבר בשנה שבו
ניתן. כך ששינוי המדיניות היה רק מתחילת השנה הלועזית הבאה.
ברור שעסקני העירייה לא מבינים את טיבו של שלט דיגיטלי, ואני אשמח להסביר להם,
שהוא שונה משלט רגיל, בשלט דיגיטלי צריך להגיש שינויים, מבצעים. מוכר פלאפל לא
יכול לעשות מבצע למשך חודש. הוא יכול להחליף את זה. הוא רוצה להחליף את זה מדי
יום – הוא יכול לעשות את זה.
למעשה, מלבד הנזק האדיר שנגרם לבעלי העסקים שהשקיעו סכומים עצומי בציוד יקר
והם ניזוקים מזה בצורה קשה מאד, מדובר בהתערבות גסה ולא מקובלת בזכות הקניין
וחופש העיסוק ברחבי העיר. ואין לזה שום תקדים בשום עיר בישראל, גם לא בערים
חרדיות.
כמו כן, ככל שיש בעיה בשלט דיגיטלי, וחברים, אין שום בעיה בשלט דיגיטלי, אם לכם
יש סמארטפון בכיס עם ווידאו, גם לחנות פלאפל הוא יכול להתפרנס עם ווידאו שמוצב
מחוץ לחנות שלו. מדוע, אם כך, העירייה אוסרת על עסקים, אבל מתירה לעצמה ולמפלגות
ולארגונים שמזוהים איתה, כן מתירה להם להציב מסכים? כשיהדות התורה עשתה כנס
וחסמה את כל העיר, הצבתם לא מסך, הצבתם מסך בגודל קולנוע במרכז העיר. לכם מותר
ולעסקים אסור? אין לכם בושה? אני שואל – אין לכם בושה? איך אתם מקבלים החלטה
שפוגעת בתושבים ופוגעת בעסקים ולעצמכם אתם מתירים?
העסקים הם נכס לעיר והם לא נטל וראוי שהעירייה תסייע להם, והמינימום – שלא תפריע
להם. אבל לצערי גם זה לא קורה. משכך, אני מציע בזאת החלטה, ואני שוב, מצפה מחברי
המועצה ההגונים להצביע בעד ההחלטה הזאת:
10
11
1 . מועצת העיר מחליטה כי אמות המידה לגבי שילוט דיגיטלי ולא דיגיטלי יהיו זהים. מה
שאפשר לפרסם בשלט לא דיגיטלי, יוכלו לפרסם בשלט דיגיטלי.
2 . מועצת העיר מחליטה להפסיק את האפליה של בעלי העסקים בתחום השילוט, ומכאן
והלאה, כל סוגי השילוט, גם עסקי, גם ציבורי, גם פוליטי, יעמדו תחת רגולציה שווה.
חברים, תפסיקו את האפליה הזו ותפסיקו להיות צבועים. הצביעות הזו לא מופיעה בתורה
ואין שום צורך לעשות אותה ואין שום סיבה בעולם שהמסכים האלה יוסרו ושהעסקים
לא יוכלו להתפרנס בכבוד. תודה רבה.
הרב אברהם רובינשטיין: מי בעד להוריד את ההצעה מסדר היום? מי נגד להוריד את
ההצעה הזאת מסדר היום? מי נמנע? יופי. ההצעה הוסרה מסדר היום.
החלטה: הוחלט ברוב קולות להסיר את הצעתו לסדר של מר יעקב וידר מסדר היום.
הרב אברהם רובינשטיין: הייתי פונה לאנשי בני תורה, אם אתם יודעים את הסיבות של
החלטות ועדת שילוט, הייתם צריכים להצביע עם רוב החברים.
הרב מיכאל אלמליח: מה הסיבות?
הרב אברהם רובינשטיין: לא, אל תגיד לי, אל תגיד לי.
הרב מיכאל אלמליח: מה הסיבות? תענה לי – מה הסיבות?
הרב אברהם רובינשטיין: אני לא מחויב לענות לך.
הרב מיכאל אלמליח: ... להציב ברחוב חזון איש מסך ענק וחנות גרביים אסור. אין
לך בושה. מדובר בצביעות, בערמה של צביעות, לא בתורה ולא ב ...
הרב חנוך זייברט: אתה לא מדבר למצלמה.
ד. היטל ארנונה כללית לשנת הכספים 2020 (רצ"ב צו הטלת הארנונה הכללית לבני
ברק לשנת 2020 הכולל הצגת השינויים שהתבקשו בצו הארנונה ל-2019
והשינויים המבוקשים בצו הארנונה לשנת )2020;
הרב אברהם רובינשטיין: סעיף ד' – הרב אדלר, בקצרה. דנו, היה דיון ארוך בוועדת
הכספים, אנחנו מבקשים להעלות בחזרה את הדיון על צו הארנונה, אבל דיון יותר מקוצר,
בגלל שהארכנו.
הרב משה מלאכי: שניה, אתה תקפת את בני תורה, אז אני חייב להגיד לך עניינית.
באמת, סליח ה, למען ההגינות. לנושא של הצניעות, לכן נמנענו, אנחנו באמת חושבים
שצריך לטפל בזה. אבל אנחנו מאד מתנגדים לזה שלא נותנים לבעלי עסקים להחליף
טקסטים באמצע חודש וכל הדברים האלה. זה דבר שהוא לא הגון. אז אנחנו נמנענו, זה
הכול. דרך אגב, גם השלטים הגדולים, אני חושב שזה מפריע לבניינים ממול. קיבלתי
הרבה תלונות, לכן נמנענו, כי אני חושב שבאמת השלטים האלה הם לפעמים מפגע לא
נעים. זה אור חזק לתוך המרפסות, לתוך הבתים. אבל אתם גם כן מכניסים בתוך זה את
העניין הזה של הטקסטים, שבעל עסק צריך לשווק. זה הכול.
הרב אברהם רובינשטיין: טוב. אריק אדלר.
11
12
רו"ח אהרון אדלר: ערב טוב. ועדת כספים סיימה דיון ארוך מאד ועמוק בנושא צו
הארנונה של 2019-20 , כאשר בראשית הדיון, לכן אנחנו נעשה את הדיון עכשיו יותר קצר,
כי ועדת כספים אישרה, המליצה למועצת העיר לאשר את הצו, אז אנחנו נדבר יותר
בקיצור.
דובר: יש פה חברי מועצה שהם לא חברי ועדת כספים ולא ידועים מה
נאמר שם.
הרב אברהם רובינשטיין: %.100 אריק, חבל על הזמן.
רו"ח אהרון אדלר: היות ויש בחירות במדינה וככה, אז על פי בקשת משרד הפנים
והיות וצו הארנונה של 2019 עוד לא אושר על ידי מדינת ישראל, אז על פי הנחיות משרד
הפנים אנחנו מבקשים אשרור של צו הארנונה 2019 ואני מכתיב את ההחלטה. מועצת
עיריית בני ברק חוזרת על בקשתה לשינויים שאושרו על ידה בצו הארנונה לבני ברק לשנת
2019 , נוכח העובדה שהמבוקש טרם אושר על ידי שרי הפנים והאוצר. זה לגבי אשרור צו
הארנונה של .2019
לגבי צו הארנונה של 2020 – יש פה שני נושאים עיקריים:
א', הקלה על תושבים מעוטי יכולת מבלי להקטין את ההכנסות.
ב', נוסחה הוגנת לחוקי המס מרפסות, ואני אאריך בהמשך בעניין הזה.
על פי חוקי מדינת ישראל, יש העלאה אוטומאטית של %2.58 בצו הארנונה. ראש העיר,
בבשו רה לתושבים, בעיקר מעוטי היכולת, אבל לא רק, מבקש להקטין את התעריף בגובה
ההעלאה האוטומאטית של ה-%2.58 לדירות המפורטות בשקף. כלומר, לדירות עד 150
מטר, כאשר התעריפים מוצגים בפניכם. זה אומר שאנחנו בעצם נשארים בתעריף .2019
השקף מוצג בפניכם.
היקף ההקטנה בהפחתה מלאה זה כ-6 מיליון ₪, כפי שמוצג בשקף, ל-44,613 נכסים,
וכאשר בשקלול ההנחות היקף ההפחתה הוא כ-3.3 מיליון ₪, שזה הבשורה לתושבים.
במקביל, היות ואנחנו מדברים פה על איזון בין ההכנסות להוצאות, אנחנו מבקשים
להגביל את מתן ההנחה עד 150 מטר, למשפחות מעל 14 נפשות זה עד 180 מטר, ויש מסלול
מיוחד למקרים חריגים. ובעצם אנחנו מדברים בשקף, כמו השקף שמוצג בפניכם, על
מקרה מודיעין עלית, שזה אומר שההנחה מוגבלת, כמו שכתוב, למעט הנחות שהחוק
הגדיר אחרת במפורש, למעט מקרים חריגים בהם תחליט ועדת הנחות ולאחר המלצה
מפורשת של הגזבר והיועץ המשפטי, כאשר משפחות מעל 14 נפשות זכאיות להנחה עד 180
מטר. ואנחנו מדברים על מבחן הכנסה שמוגבל ל-100 מטר עד 5 נפשות, מעל 5 ללא הגבלה,
על פי הצו.
אנחנו רק מראים פה שבבני ברק אחוזי הגבייה הם %86 שוטף משוטף, ואנחנו רוצים
להעלות את זה לאחוזים של שאר הרשויות החרדיות.
יש פה נושא שעלה בוועדתך כספים ואני לא מדבר עליו עכשיו, כי על פי החלטת ועדת
כספים אנחנו נדון עליו שוב בסוף שנה בדיון המועצה לאור איך שנראה את השינויים
במתן השירות לתושב בהנחות, לכן הנושא הזה יורד מסדר היום. אנחנו לא מדברים עליו.
אנחנו לא מדברים על זה כרגע.
ונקודה נוספת – מרפסות. האמת היא שהצו הזה הוא מאד מפורט והוגש לפניכם ולכן
בעצם המועצה מצביעה גם על החומרים שהוגשו בפניכם. אני רק מדבר על הדברים
העיקריים.
צו הארנונה למרפסות הקיים מדבר על ש-כל שטח הרצפה, אני מקריא את חלקו והוא
מוצג בפניכם במטרים מרובע ים בכל קומות הבניין, לא כולל שטח קירות חוץ ופנים, אך
כולל כל שטח מקורה או שאיננו מקורה הצמוד לנכס או שאיננו צמוד לו, אולם משמש את
המחזיק בנכס. והוא מדגיש – לרבות מרפסות מכל סוג שהוא. על פי הצו, אנחנו צריכים
12
13
לחייב מרפסות בסכום,
דובר: זה דבר חדש? זה לא היה עד עכשיו מרפסות?
רו"ח אהרון אדלר: לא, זה תמיד היה בצו. אנחנו רוצים, כדי לסדר על פי החוק
ולסדר את הצו, בסופו של דבר להקל על התושבים אל מול החוק וצו הארנונה הקיים,
אנחנו מבקשים לעשות, עיקרי השינויים מוצגים בפניכם, שזה אומר – צו 2020 נוסחה
אחידה והוגנת לכל הדירות בבניין. שטח המרפסת לא יעלה את סיווג הדירה. כל
המרפסות, מרפסת פתוחה שאינה מקורה תחויב בתעריף מינימום של 35 שקלים. ודירות
גג מחויבות כמו כל הדירות בבניין ולא בתעריף וילה. זאת אומרת, הצו שאנחנו מבקשים
הוא צו מקל אל מול הצו הקיים בפועל.
הרב משה מלאכי: אבל עד היום מרפסות לא חויבו בכלל.
רו"ח אהרון אדלר: אני מדבר על צו מול צו, על פי החיוב ועל פי החוק.
רכיבים נוספים לצו ,2020
דובר: דירות גג, זאת אומרת, החלק של המרפסת זה גם ...
רו"ח אהרון אדלר: כן.
הרב משה מלאכי: יש פה הכבדה מאד קשה לדעתי.
רו"ח אהרון אדלר: יש פה עוד 4 נושאים שאני מדבר עליהם בנפרד. אנחנו מדברים,
וזה גם תוקן בוועדת כספים, של דיוק הגדרת אולמות עד 600 מטר במבנה חינוך או דת,
ללא כפל הנחות, יחויבו בתעריף של 80 ₪ למטר, שזו בשורה לאולמות.
אנחנו מדברים על סיווג של מכוני כושר ומוקדים טלפוניים, כי זה גם נמצא ברשויות
דומות לנו במכוני קשר ומוקד טלפוני, כדי למשוך תעסוקה לעיר. אז אנחנו מבקשים
שהתעריף יהיה של 169.64 ₪.
ועוד הוספה טכנית, יש מוסדות חינוך ציבוריים פטורים שהיום הצו שלהם הוא צו
מקסימאלי, אז אנחנו מחייבים במקסימום ופוטרים במקסימום, וזה עושה לנו קשיים
בחיוב ברוטו, ואנחנו מבקשים,
(מדברים ביחד)
דובר: לא שייך לחייב אותו. אנחנו נותנים שירות ללא תשלום, לא
שייך לחייב אותו בארנונה. מכון כושר לעזרא למרפא ועזר מציון, הם נותנים שירות,
רו"ח אהרון אדלר: ולכן הם מגישים בקשה למוסד מתנדב ומקבלים את ההנחה
המקסימאלית כמוסד מתנדב. אמת, מודה, נכון.
הרב אליהו דדון: המכון נכנס לו בפנים גם.
רו"ח אהרון אדלר: נכון. אנחנו מכניסים את זה, אכן.
הרב חנוך זייברט: למה כתוב פה הוספת הגדרה? לא הבנתי.
רו"ח אהרון אדלר: איפה?
13
14
הרב חנוך זייברט: הוספת הגדרה למוסדות חינוך,
רו"ח אהרון אדלר: דיוק, דיוק הגדרה. הוספנו את המילים - או דת. לא רק מבני
חינוך, אלא הוספנו – או דת. והוספת הגדרה במוסדות חינוך?
הרב חנוך זייברט: זה היה ב-19 או לא היה ב-19?
הרב מיכאל קקון: היה ב-.19 היה. הנה.
הרב חנוך זייברט: אם זה עלה ב-19 לא צריך להכניס גם היום. זה היה ב-.19 זה
היה ב-,19 זה לא הוספה.
רו"ח אהרון אדלר: אז אנחנו מבקשים את זה בתעריף המינימום – .35.57
הרב חנוך זייברט: אני רוצה להגיד שזה לא הוספה של הגדרה. אני רוצה לדעת,
אריק, זה הגדרה חדשה או לא?
(מדברים ביחד)
רו"ח אהרון אדלר: זה חדש.
הרב חנוך זייברט: אני לא מסכים ...
רו"ח אהרון אדלר: מה? למה אתה לא מסכים?
הרב חנוך זייברט: כשאני שאלתי לפני הישיבה, אמרו לי,
רו"ח אהרון אדלר: על מה אתה מדבר? אנחנו מבולבלים. על מה?
הרב חנוך זייברט: מה זה הוספת הגדרה חדשה שלא היתה בדו"ח הקודם?
רו"ח אהרון אדלר: איזה? איזה? מהריבועים, מאיזה ריבוע?
הרב חנוך זייברט: מהריבועים בצד ימין למעלה.
רו"ח אהרון אדלר: אז אני אסביר.
הרב חנוך זייברט: אני רוצה לקבל קודם תשובה.
רו"ח אהרון אדלר: אבל רגע, בוא נסביר מה זה.
הרב חנוך זייברט: אני אסביר לך גם, שתבין על מה,
רו"ח אהרון אדלר: זה טכני.
הרב חנוך זייברט: זה טכני, אני יודע טכני, אני רוצה לקבל תשובה על הטכני
הקודם שעשינו ב-,19 נראה אם יאשרו את זה, נעשה טכני נוסף ב-.21 לא קיבלנו תשובה
על הטכני של .19 תאמין לי, אריק, לא קיבלנו תשובה על הטכני של .19
14
15
רו"ח אהרון אדלר: רגע, אבל ברשותך, זה מקל עלינו, למה אנחנו צריכים,
הרב חנוך זייברט: תן לי להקל שיאשרו את זה. בוא נראה שמאשרים את הטכני
של .19 יכול להיות שיגידו לך .80 מי אמר שזה לא 35? אני לא יודע מה יגידו לך.
רו"ח אהרון אדלר: כל מספר שיגידו לך שהוא מתחת ל-300 מקל עלינו.
הרב חנוך זייברט: לא מקל. אני יודע מה קורה היום, אריק.
הרב אברהם רובינשטיין: אל תשנה את ההגדרה. מה קרה?
הרב חנוך זייברט: למה צריך הגדרה חדשה? מה קרה שם?
הרב אליהו דדון: לא לשנות את ההגדרות.
הרב חנוך זייברט: בוא נבדוק את זה בעוד שנה. לא בוער שום דבר להגדרה חדשה
היום.
הרב אברהם קאהן: נכס ששייך לאדם פרטי ומושכר לבית כנסת לצורך ...
דובר: הוא מקבל פטור. הוא מקבל פטור.
רו"ח אהרון אדלר: ראש העיר, אתם ברובריקה הימנית למעלה, אתה רוצה להוריד
את זה מסדר היום, כבוד ראש העיר?
הרב אברהם רובינשטיין: כן. כן.
רו"ח אהרון אדלר: להוריד מסדר היום. ירד מסדר היום. זהו. זה צו הארנונה, ראש
העיר.
הרב אברהם רובינשטיין: בבקשה, מי רוצה להגיד קצר על צו הארנונה? רק רגע, תן קודם
לאופוזיציה, אחרי כן אתה תגיד.
הרב משה מלאכי: דבר ראשון, הייתי שמח שיעשו את ההצבעה סעיף סעיף כמו
שצריך בחוק, שנוכל במה שבאמת מקל על התושבים לתמוך, בהנחה המינורית שיש באי
ההגדלה לפי האחוזים של 19 ו-,20 אנחנו בהחלט שמחים. זה סך הכול זה 3 מיליון שקל,
אם נחלק את זה לכל העיר, זה לא הרבה לכל תושב, אבל עדיין אנחנו תומכים בזה.
אני חושב שכל הנושא של המרפסות והדירות מעל 150 מטר והנושא של הנכים שלא ייכנסו
בזה, אני חושב שיש פה הכבדה קשה על הרבה מאוכלוסיות חלשות פה בעיר, שחלק מהן
גרו בדירות גדולות וקשה להם למכור את הדירה שהם נהיים מבוגרים, ושאנחנו נחייב
אותם בצורה כזאת, זה יפגע בהם בצורה קשה ולא מידתית.
בנוסף, הנושא של מרפסות יעשה פה בלגאן שלם בעיר. אני לא מבין באמת את ראש העיר,
בשביל מה להיכנס לזה? אני באמת לא מבין. ראש העיר בא עם דבר חדש, זה פצצה, אין
פה בית שאין שם מרפסת שיתחילו פה חיובים ועניינים, למה להיכנס לדבר הזה? אני שואל
גם סתם ציבורית, באמת אני לא מבין. אני הייתי מופתע לחלוטין שראש העיר הסכים
להכניס כזה סעיף. אני לא מבין את זה, גם ציבורית. אני לא תוקף פה אישית, אני באמת
חושב שראש העיר, שהוא מסתכל על הארנונה, אני לא רוצה לתקוף את ההסתכלות שלו
15
16
על הארנונה כי אני יודע שיש לו רגישות לנושא של משפחות ברוכות ילדים, אני שמתי לב
שזה מדבר אליו, ואני חושב שפה ייפגעו הרבה אנשים. אני לא מבין למה להיכנס לזה. לכל
משפחה יש מרפסת, יתחילו פה חיובים, יתחיל פה זה, אנשים חיים על השקל, בשביל מה?
בשביל מה הדבר הזה? אז אני חושב,
הרב אברהם רובינשטיין: בסדר, טוב, מישהו עוד רוצה?
הרב משה מלאכי: שניה אחת. עכשיו יש פה גם את הנושא של הנכים. הנכים לא
יוכלו להגיש בדירות האלה הנחות. מה נעשה איתם? אין להם, אין להם אפשרות.
הרב אברהם רובינשטיין: קודם אני רק רוצה לתקן. עד 150 מטר אפשר,
הרב משה מלאכי: אבל יש הרבה שהם מעל 150 מטר.
הרב אברהם רובינשטיין: רק רגע, לא הרבה.
הרב משה מלאכי: אבל אלה שכן, מה, נפגע בהם?
הרב אברהם רובינשטיין: רק רגע. רק רגע. גם מי שיש לו 180 מטר, על ה-150 מטר הוא
מקבל הנחה רגילה.
הרב עו"ד נתן בצלאל: על ה-30 הוא לא יקבל.
הרב אברהם רובינשטיין: מה-150 עד ה-180 הוא נכנס לוועדת חריגים. אין לו הנחה
אוטומאטית. עד 150 יש לו אתך אותה הנחה, גם אם יש לו דירה של 250 מטר. המטראז'
מה-150 עד ,300 על זה הוא לא מקבל הנחה אוטומאטית, הוא צריך לבוא לוועדה. זה
הכול. לא קרה כלום.
הרב עו"ד נתן בצלאל: הוא זכאי לוועדת הנחות.
הרב אברהם רובינשטיין: מי שבאמת זכאי, יקבל את ההנחה.
הרב משה מלאכי: מה אתה עושה עם המרפסות?
הרב חנוך זייברט: יושב בשמש.
הרב אברהם רובינשטיין: עד עכשיו גבו מהמרפסות, קומה ראשונה, שניה, שלישית – גבו
65 שקל למטר, עכשיו יגבו 35 שקל, ומאזנים את זה עם המרפסות של עליות הגג. זה הכול.
הרב משה מלאכי: אבל עליות גג ישלמו יותר.
הרב אברהם רובינשטיין: אז אני חושב שזו בשורה ענקית. בסדר. הלאה. וידר.
הרב משה מלאכי: מרפסות הגג ישלמו יותר. אני לא חושב שיש סיבה להעלות.
הרב אברהם רובינשטיין: מרפסות הגג ישלמו, לא ישלמו יותר, בגלל שעד עכשיו, אני לא
רוצה להרחיב פה בפורום הזה,
16
17
הרב משה מלאכי: לא שילמו. נכון.
הרב אברהם רובינשטיין: נכון. אז לפי החוק הם צריכים לשלם. אומרים להם – תשלמו
את המינימום.
הרב משה מלאכי: נו, אתה יודע כמה מרפסות יש פה בבני ברק בגגות. אז בשביל
מה?
הרב אברהם רובינשטיין: %.100 אין מרפסות כמעט.
הרב משה מלאכי: אין מרפסות. או קיי. עכשיו, דבר אחרון, יש פה הסתייגות
משפטית קטנה, על זה הייתי רוצה שהיועץ המשפטי יתייחס לזה.
הרב שמחה שטיצברג: ראש העיר, מי שיש לו 80 מטר בגג, הוא יצטרך לשלם כל חודש
2,500 שקל?
הרב משה מלאכי: שמחה, שמחה, תן לי לסיים, שניה, יש לי משהו קטן.
בנושא הזה של מעל 150 מטר, כשמגיע לוועדה, אני חושב שהוועדה תאשר את זה בצורה
רגילה. לא צריך אישור מיוחד, אין הגדרה בחוק שבכפוף לאישור של היועץ המשפטי
והגזבר. הוועדה מאשרת אותה ברוב קולות, עם התנגדות או בלי התנגדות. זה שמצריכים
מעל 150 מטר בכפוף ליועץ משפטי וגזבר, זה דבר שהוא לא מופיע בחוק. זאת א ומרת,
אם אנחנו הולכים במתווה של ועדת הנחות, ועדת הנחות פועלת במתווה שלה, ברוב
קולות, וחבל שיו"ר ועדת הנחות לא נמצא פה, הרב בן שמעון, אני בטוח שהוא היה מסכים
איתי. והרב קוסטליץ נמצא פה, שהוא היה בעבר, הוא יודע את החוק טוב של ועדת הנחות.
ועדת הנחות מתכנסת ועושה ברוב קולות. דווקא זה שמצריכים מעל 150 מטר, הכניסו פה
סייג שאני לא יודע אם שמתם לב אליו, שזה בכפוף לאישור של היועץ המשפטי והגזבר.
זאת אומרת, שאם יהיה רוב קולות בוועדה והיועץ המשפטי והגזבר מתנגדים מעל 150
מטר לאשר, לא נוכל לאשר. כמה חברי מועצה יתמכו? ככה הופיע. אריק, תקן אותי אם
אני טועה.
הרב עו"ד נתן בצלאל: צריך לתקן את החוק.
הרב משה מלאכי: כתוב במפורש.
הרב עו"ד נתן בצלאל: הוא צודק, צריך לתקן את זה.
הרב משה מלאכי: זו טעות. אני חושב שכדאי לתקן את זה.
הרב אברהם רובינשטיין: אתה רוצה אחרי וידר או לפני וידר?
הרב שמחה שטיצברג: לא חשוב מתי.
הרב משה מלאכי: פרץ, אני חושב שאתה תסכים איתי, פרץ, זה מגביל, בשביל
מה?
דובר: ראש העיר אמר שיתקנו את זה.
17
18
רו"ח אהרון אדלר: לא, הוא לא אמר.
הרב אברהם רובינשטיין: לא, לא, לא אמרתי שיתקנו. אמרתי שזה מתוקן וזה טוב.
רו"ח אהרון אדלר: זה מקרה מודיעין עלית, ואמרנו, בואו ניקח את מה שקורה
במודיעין עלית לפה.
הרב משה מלאכי: מודיעין עלית גם לא יכולים לעשות החרגה. זה לא נכון.
רו"ח אהרון אדלר: בחוק מותר לנו.
הרב משה מלאכי: יש ועדת הנחות, אז ועדת הנחות יש לה מתווה איך היא עובדת.
רו"ח אהרון אדלר: זה לא קשור. זה לא קשור.
הרב משה מלאכי: זו גם שאלה משפטית, סתם ככה.
דובר: יש חוזר מנכ"ל.
רו"ח אהרון אדלר: מותר לנו. בדקנו את זה משפטית – מותר לנו. זה לא קשור
לוועדת הנחות.
הרב משה מלאכי: לא, אבל אם אתה מביא את זה לוועדה, אז הוועדה מקבלת
ברוב קולות, למרות ההתנגדות. אין כזה דבר.
הרב אברהם רובינשטיין: מר וידר, פתח פיך.
מר יעקב וידר: תודה, מר רובינשטיין. אני קודם כל רוצה להתייחס להורדה.
הורדתם, אבל לא הורדתם לכולם. יש פה הרבה מאד מקרים שאתם לא הורדתם. אתם
בחנתם מי המצביעים שלכם לכאורה, להם הורדתם ודפקתם את שאר הציבור. איך זה
יכול להיות שבית צמוד קרקע לא הורדתם? מי אמר שגר שם מיליונר? על סמך מה קבעתם
שהוא לא מיעוט יכולת? על סמך איזו עובדה? מי שגר בבית צמוד קרקע, הוא בית עשיר?
זה לא קשור.
הרב חנוך זייברט: בבית שלי ...
מר יעקב וידר: עזו ב את הבית שלך, אנחנו מדברים על תושבי בני ברק,
200,000 תושבי בני ברק. עזוב.
הרב חנוך זייברט: למי הורידו? למי הורידו?
מר יעקב וידר: יש פה מקרים שאתם החרגתם והורדתם. תראה את המקרים,
הרב חנוך זייברט: במקרים מסוימים, אבל לא,
מר יעקב וידר: ולמה זה לא שווה לכולם? זה צריך להיות שווה לכולם. אני בעד
הורדת הנחות. שאלתי אם אני אצביע בעד, אני אצביע תמיד, שתהיה תמיד הורדה, אבל
שתהיה הורדה שווה לכולם. לא יתכן שההורדה תהיה סלקטיבית.
18
19
דבר נוסף, יש הנחות שאתם שולחים לוועדת חריגים. ועדת חריגים זה פתח למאכערים,
לעסקנ ים, למקורבים. באמת, הרי איש פשוט שגר בפרדס כץ, שלא מכיר אף אחד בעירייה,
אין לו חברים, הוא לא יידע להגיע לוועדה הזו. הדבר הזה הוא רע. צריכה להיות הנחה
באופן ברור – מי מקבל, מי לא מקבל. ועדת חריגים,
הרב עו"ד נתן בצלאל: אז תדאג לו אתה.
מר יעקב וידר: מה זה תדאג לו אתה? אתה גם צריך לדאוג לו.
הרב עו"ד נתן בצלאל: אתה נציג הציבור שלהם.
מר יעקב וידר: למה, אני ראש העיר? כשאני אהיה ראש העיר אני אדאג לכולם.
הרב עו"ד נתן בצלאל: אתה נציג ציבור שלהם.
מר יעקב וידר: אני בשבועות לא אחלק רק למקורבים שלי, אני אחלק לכולם.
לא יתכן שבשבועות מחלקים רק לבתי כנסיות המקורבים ולא נותנים לכולם. הציבור
הספרדי סבל.
ולכן, אני דורש שלא יהיו ועדות חריגים ולא תהיה חריגות, שיקבלו כולם באופן שווה.
וגם בסעודות מלווה מלכה שאתה מחלק, שיחולק באופן שווה לכולם. זו דרישה הגיונית.
הרב אברהם רובינשטיין: תודה רבה. הרב דדון, בבקשה.
הרב משה מלאכי: שניה, רק את ההתייחסות של היועץ המשפטי לא קיבלתי. את
ההתייחסות של היועץ המשפטי להסתייגות שלי לגבי מה שהכניסו בוועדת הנחות
במרפסות.
עו"ד יהודה ליבוביץ: התשובה היא שזו סמכות של המועצה וזה לא שייך ל ...
הרב משה מלאכי: אבל בוועדת הנחות אין כזה סייג. אם אתה מכניס לוועדת
הנחות, אז אתה הולך לפי הכללים של ועדת הנחות. יש דינים לוועדת הנחות. אתה לא
יכול ליצור דינים חדשים.
הרב אברהם רובינשטיין: הרב דדון.
הרב אליהו דדון: אני חושב שהצו הזה הוא בשורה לתושבי העיר. מלבד
ההסתייגויות שהיו לנו בוועדת הכספים, אין ספק שזו בשורה. ואני רוצה לברך את ראש
העיר, את הגזבר, את מנהלת האגף, את עובדי האגף, אני חושב שעשו עבודה נפלאה. וזה,
שוב, בשורה לתושבי העיר וכולנו מברכים על זה.
הרב אברהם רובינשטיין: הרב שמחה שטיצברג.
הרב שמחה שטיצברג: מורי ורבותי, לא שמתי לב קודם לזה בוועדת כספים, היות ואני
קצת בבני ברק חי כמה שנים, אנשים בגגות של 90 או 100 מטר בנו חדרים של 28 מטר,
נשאר להם 120 מטר, אברכים, אנשים מבוגרים שהתמזל מזלם והם גרים בקומה שלישית,
עכשיו הולכים על הגג לחי יב אותם בכסף, לא יהיה להם לשלם, פתאום על המרפסת הזאת
צריך לשלם. עכשיו אומרים שזה על חשבון המרפסות למטה, אין להם מרפסות למטה,
כבר שנים שבונים בלי מרפסות למטה, כבר שנים שכולם סגרו את המרפסות ועשו חדרים
19
20
ומשלמים. עכשיו לדעתי, יכול להיות שצריך כסף לעירייה, לדעתי, צריך להוציא את
הסעיף הזה מסדר היום ולפנות לתושבי בני ברק ולתת להם אפשרות לסגור את הגג שלא
יהיה להם את המרפסת, בגלל שאנשים לא יעמדו בתשלום הזה.
הרב חנוך זייברט: אפשר. אפשר. מי שיסגור את היציאה לגג לא ישלם.
הרב שמחה שטיצברג: לא, צריך להודיע את זה.
הרב אליהו דדון: עם כל הכבוד, זה סטייה ניכרת, אתה לא יכול לעשות את זה.
הרב אברהם רובינשטיין: טור ביתד ובהמודיע ובהמבשר.
הרב שמחה שטיצברג: ההצעה שלי – לבטל את התשלום עבור מרפסות הגג, למחוק
את זה ובישיבה הבאה לדון בזה בכובד ראש. אי אפשר פתאום, בפרט שהמצב בעירייה
היום לא כל כך נורא, ברוך השם יש לנו בזכות הגזבר המוכשר וראש העיר הזה ולשעבר,
המצב הכספי כל כך טוב, באמת. הרבה חברות עסקיות מקנאים בהם, אז אני לא רואה
את הסיבה שצריך לחייב את האברכים ...
הרב חנוך זייברט: כל הכבוד. כל הכבוד. צודק לגמרי.
הרב אברהם רובינשטיין: הרב שלמה קוסטליץ, בבקשה.
הרב שלמה קוסטליץ: אני רוצה לפנות בבקשה לראש העיר בנושא סעיף של מוסדות
דת. מי כמו ראש העיר,
הרב אברהם רובינשטיין: זה ירד, ירד, ירד הנושא.
הרב שלמה קוסטליץ: ירד לגמרי?
הרב אברהם רובינשטיין: ירד, ירד, כן. מוסדות דת לא עלה. טוב, מי בעד?
(מדברים ביחד)
הרב אברהם רובינשטיין: אני מעלה את זה לדיון. גמרנו, די.
הרב מיכאל קקון: אני רוצה לשאול שאלה אחרת. אני רוצה לשאול את הגזבר,
אדוני הגזבר, אם בסופו של תהליך אנחנו נראה שאין אישור עדיין ל-3.3 מיליון, שזה ה-
%,2.2
הרב משה מלאכי: נכנס מעל 6 מיליון מהחיובים הנוספים, אל תדאג.
הרב מיכאל קקון: לא, לא, לא, אני מדבר על משהו אחר. אם שר הפנים לא יאשר
את זה ובעצם יצטרכו להעלות את המחיר, האם עדיין שאר הדברים האלה, של המרפסות
והכול, אתה משאיר אותם? זאת אומרת, אנחנו גם נשלם יותר וגם נשלם במרפסות יותר
וגם נשלם בדירות הגבוהות? אני שואל שאלה את הגזבר. האם אחד תלוי בשני?
רו"ח אהרון אדלר: לא.
20
21
הרב אברהם רובינשטיין: הרב נתן בצלאל.
הרב עו"ד נתן בצלאל: חבר'ה, היום זה יום באמת, לדעתי זה קודם כל יום היסטורי,
שא נחנו ברוך השם נותנים דברים טובים לתושבים ונותנים להם הנחה בארנונה, זה לדעתי
יום היסטורי שעושים דבר כזה.
הרב מיכאל קקון: איזה הנחה? איזה הנחה?
הרב אברהם רובינשטיין: אתה מוכן לתת לו לדבר? לא הפריעו לך, אז תן לו לדבר, תכבד
מישהו אחר.
הרב עו"ד נתן בצלאל: דבר נוסף, יש לי כמה הערות קטנות על צו הארנונה. בסעיף
1.10 , בנושא של מחסן, שכל עוד יהיה כתוב שנכס המשמש לאחסנה, יש הרבה נכסים שיש
להם אנשים שיש להם חנויות, עסקים, או דברים כאלה, שהחנות היא, סתם דוגמא, 20
מטר, ויש לו מחסן בתוך החנות, כמו חנות נעליים וכל מיני דברים כאלה, שהוא חייב
להיכנס דרך העסק, שזה 200 מטר, ומחשיבים לו את כל המחסן הזה כחנות.
הרב אברהם רובינשטיין: זה נוגע לשומה, זה לא נוגע,
הרב עו"ד נתן בצלאל: זה לא שומה. אבל שמים את זה בהגדרות פה. סליחה, זה בצו
הארנונה כתוב.
רו"ח אהרון אדלר: זה נוגע לצו של שנה שעברה שאנחנו לא דנים עליו עכשיו.
הרב עו"ד נתן בצלאל: זה הצו הזה שהראיתם לנו עכשיו.
רו"ח אהרון אדלר: זה נדון בשנה שעברה.
הרב עו"ד נתן בצלאל: יפה, אבל עכשיו?
רו"ח אהרון אדלר: אנחנו לא פותחים את זה.
הרב עו"ד נתן בצלאל: זה שנה שעברה ואתה רוצה לתקן, אתה לא מוחק אותו. אתה
לא מוחק אותו. יפה, אז בואו נתקן את זה, זה מה שאני אומר. אז תתקנו את זה. אם שנה
שעברה חישבנו שהמחסן הוא כחנות, אז בוא נתקן שלא יהיה דבר כזה. זה מה שאני רוצה
להציע למועצה.
דבר נוסף, מה שראיתי פה בצו שקיבלנו, כמו שכתבתם גם בנושא ארנונה בסיווגים, דיברנו
פה על 600 מטר אולמות במבני חינוך. פה כתוב עד 200 מטר.
רו"ח אהרון אדלר: לא, זה תוקן, תוקן.
הרב חנוך זייברט: שינינו. ישתנה.
רו"ח אהרון אדלר: ישתנה ל-.600
הרב עו"ד נתן בצלאל: מקובל. עכשיו, במוסדות חינוך ציבורי, לא כתוב שום דבר, אני
21
22
מבין שיש פטור, אז ממילא זה אפס.
רו"ח אהרון אדלר: ירד. הנושא הזה ירד.
הרב עו"ד נתן בצלאל: בזכאים להנחה בסעיף ,3 כתוב שם שתוספת הבטחת הכנסה,
ידוע שאנשים היו מקבלים השלמת הכנסה. האם זה הכוונה להבטחת הכנסה פלוס השלמת
הכנסה, או שזה רק בלבד הבטחת הכנסה? אני חושב שצריך להוסיף בתמליל גם נושא –
פלוס השלמת הכנסה.
רו"ח אהרון אדלר: זה קשור לצו 19 שאנחנו לא מדברים עליו.
הרב אברהם רובינשטיין: טוב, רבותי, נתן בצלאל, תגמור.
הרב עו"ד נתן בצלאל: אני ממשיך את ההערות שלי, שאני חושב שצריך לתקן אותן
בנושא הזה.
אותו דבר לגבי סעיף 18 במקבלי תשלום מזונות מהביטוח הלאומי – פה אנחנו מקבלים
שזה החל מ-2003 . יש כאלה שמקבלים מזונות, התחילו לקבל גם עכשיו. אז השאלה, רק
מי שהתחילה לקבל ב-,2003 או מ-2003 והלאה?
רו"ח אהרון אדלר: החוק לא נותן.
הרב עו"ד נתן בצלאל: או קיי. ייאמר לזכותכם גם, שהורדנו את זה שבעלי הכנסה
נמוכה מ-6 ל-,5 זה מצוין.
דבר נוסף, יש פה בסעיף ,35 ,36 כתוב – מתנדבת בשירות לאומי. יש גם מתנדבים בשירות
לאומי. אז צריך כמובן לתקן את זה.
הרב חנוך זייברט: בכל מקום שכתוב זה גבר ואישה אותו דבר.
הרב עו"ד נתן בצלאל: לא כתוב למטה שזה לשון זכר ונקבה.
רו"ח אהרון אדלר: מקבלים גם גברים.
הרב אברהם רובינשטיין: גם גברים וגם נשים.
הרב עו"ד נתן בצלאל: לא כתוב.
רו"ח אהרון אדלר: אנחנו לא מדירים גברים.
הרב עו"ד נתן בצלאל: אבל כתוב מתנדבת, אז אני מבקש, שלא יגידו שאנחנו מדירים.
רו"ח אהרון אדלר: לא מדירים גברים.
הרב מיכאל קקון: נתן, גם הנכים וגם הנכות.
הרב עו"ד נתן בצלאל: אנחנו לא מדירים, לא נכים ולא נכות.
הרב אברהם רובינשטיין: מי בעד ההצעה,
22
23
הרב שמחה שטיצברג: לפני הצבעה, אני רוצה הודעה.
אני מו דיע שאני מבקש להצביע להוריד את הסעיף הזה של המרפסות. למען הגילוי הנאות,
היות ואני רואה שלא הולכים להצביע על זה, היות ולי יש מרפסת ואני בעל עניין,
הרב משה מלאכי: שטיצברג, אתה צודק, כל הכבוד.
הרב שמחה שטיצברג: אני מודיע שאני לא משתתף בהצבעה.
הרב משה מלאכי: כל הכבוד.
הרב אברהם רובינשטיין: בסדר. מי בעד צו הארנונה עם כל ההסתייגויות שאמרנו?
הרב משה מלאכי: לא, אבל צריך להצביע סעיף סעיף.
הרב אברהם רובינשטיין: מי בעד?
הרב משה מלאכי: ההצבעה צריכה להיות סעיף סעיף.
הרב אברהם רובינשטיין: מי בעד? אני מעלה להצבעה. דנו מספיק. מי בעד?
הרב משה מלאכי: סעיף סעיף צריך להצביע.
הרב אברהם רובינשטיין: לא צריך סעיף סעיף.
הרב משה מלאכי: חייבים סעיף סעיף.
הרב אברהם רובינשטיין: מי בעד צו הארנונה? אני רוצה לראות – מי בעד? מי נגד? מי
נמנע? תודה רבה. צו הארנונה עבר עם כל ההסתייגויות שאמרנו.
הרב משה מלאכי: אבל לא הצביעו סעיף סעיף. חלק מהחומר הגיע מאוחר. צריך
להצביע ממילא סעיף סעיף.
הרב אברהם רובינשטיין: בסדר גמור. תודה רבה.
החלטה: ההצעה אושרה ברוב קולות, להוציא את הרב שמחה שטיצברג, הרב אברהם
קאהן, הרב משה שלום מלאכי, הרב מיכאל אלמליח ומר יעקב וידר שהתנגדו.
23
24
צו הטלת הארנונה הכללית
לבני ברק
לשנת 2020
הצגת השינויים בצו הארנונה לב"ב לשנת 2020
בהשוואה לנוסח צו הארנונה לב"ב לשנת 2018
ולנוסח צו הארנונה לב"ב לשנת 2019 הכולל את
השינויים שהתבקשו.
הערה: הנוסח המוסף ו/או הנגרע המתייחס לצו הארנונה לשנת 2019 הינו בצבע אדום
ולשנת 2020 הינו בצבע ירוק.
24
25
עיריית בני-ברק
היטל ארנונה כללית
לשנת הכספים 2019 2020
תוכןהעניינים:
.1 כללי - הגדרות
.2 ארנונה למגורים
.3 ארנונה שלא מגורים
.4 הנחות
.5 הסדרי תשלומים
סיון ה'תשע"ט
יוני 2019
• התיקונים ו/או השינויים בצו הטלת הארנונה לב"ב לשנת 2018 ושבגינם הוגשה לשר הפנים והאוצר
בקשה לשינויים שטרם ניתנה בגינה החלטה, מוצגים בשל כך בעותק זה ולמען הסדר הטוב בהדפסה
אדומה.
• התיקונים ו/או השינויים שהוכנסו בצו הטל הארנונה לב"ב לשנת 2020 בהשואה לצו שבתוקף, ,2018
מוצגים בעותק זה בהדפסה ירוקה כדי להבדילם מהשינויים שהתבקשו בצו הטלת הארנונה לשנת .2019
25
26
היטלארנונהכלליתלשנתהכספים(2020)2019
בתוקף סמכותה ע"פ חוק הסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב) התשנ"ג – 1992 וחוק
הסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנת הכספים ,)2006 התשס"ו
- ,2006 החליטה מועצת עירית בני-ברק בישיבתה מספר __ מיום ___ סיון תשע"ט – __ יוני ,2019 להטיל ארנונה
כללית בתחום שיפוטה שתשולם ע"י המחזיקים בהתאם לשיעורים ולמועדי התשלום המפורטים להלן:
.1 הגדרות :
1.1 "נכס" בניין או קרקע בתחום העירייה, המוחזק ע"י אדם ומיועד
או משמש למטרה מהמטרות המפורטות בצו זה, כאשר
סיווגו של נכס מכל סוג שהוא לענין התעריף יקבע לפי עיקר
שימושו של המחזיק בנכס בבחינת ילך הטפל אחר העיקר.
1.2 "בנין" מבנה או חלק ממנו, העשוי מכל חומר שהוא, לרבות %10
משטח הקרקע התחום בקוי הבנין כחצר או כגינה או לכל
צורך אחר של אותו בניין אך לא יותר מ-50 מ"ר.
1.3 "מטר רבוע" (מ"ר) (מ"ר) פירושו (מ"ר) פירושו כל מטר רבוע או חלק ממנו.
1.4 "שטח נכס שלא כל שטח הרצפה במטרים רבועים, בכל קומות הבניין, כולל
למגורים" שטח קירות חוץ ופנים וכן כל שטח מקורה או שאיננו
מקורה, הצמוד לנכס או שאיננו צמוד לו אולם משמש את
המחזיק בנכס, לרבות, מרפסות מכל סוג שהוא, מחסנים,
ארכיונים, מרתפים, מקלטים, חדרי אוכל ומטבחים, חדרי
שרות, גלריות, חניונים לרכב, סככות וכו' וכיו"ב.
1.5 "שטח נכס כל שטח הרצפה במטרים רבועים, בכל קומות הבנין, לא
למגורים" כולל שטח קירות חוץ ופנים אך כולל כל שטח מקורה או
שאיננו מקורה, הצמוד לנכס או שאיננו צמוד לו אולם
משמש את המחזיק בנכס, לרבות מרפסות מכל סוג שהוא,
מחסנים, מרתפים, מקלטים, חדרי אוכל, מטבחים, חדרי
שרות, גלריות, חניונים לרכב, סככות וכו' וכיו"ב
1.6 "קומה" חלל בכל צורה גיאומטרית, שבין ריצפת החלל ובין התקרה
שמעליו, לרבות חלל כאמור שמתחת לפני הקרקע ושעל
הגג.
1.7 "גלריה" (יציע) יציע) מפלס המצוי בתוך חלל הקומה ומחלק פיזית בין
ריצפת הקומה לתקרתה בין בכל שטח הקומה ובין בחלקה
כאשר המרחק מתחתית ממרצפת הגלריה עד תחתית
התקרה עולה על 180 ס"מ (כולל עובי הרצפה).
1.8 "סככה" שטח קרקע מקורה בגג מכל סוג שהוא, ללא קירות או שיש
לו קיר אחד בלבד, יחויב ב - %60 מתעריף החיוב של הנכס
אליו צמודה הסככה על פי שימוש עיקרי בנכס, למעט
סככות בתחנות דלק שבהן התעריף יהא %100 מתעריף
הנכס אליו הן צמודות.
במקום שהסככה אינה צמודה לנכס אחר תחויב הסככה
ב-%60 מהתעריף, על פי השימוש שעושים בפועל בסככה.
26
27
1.9 "עסקים וחנויות" עסקים מכל סוג שהוא, לרבות; חנויות לכל שימוש שהוא,
אשר פונות לחזית הרחוב או לפסז', חנויות לממכר ולמתן
שירותים, אולמות תצוגה, עסקים מכל סוג שהוא
המתנהלים בדירות מגורים, עסקים ליבוא ויצוא, מחסני
מכר ומחסני שיווק, למעט העסקים המפורטים בצו זה.
1.10 "מחסן" נכס המשמש לאחסנה שלא למטרות מכירה או תצוגה,
והמהווה עיקר שימושו של המחזיק בנכס שהכניסה אליו
עצמאית ואין אפשרות להכנס אליו מתוך נכס אחר.
נכס המשמש לאחסנה הצמוד או הגובל בנכס אחר ושיש
מעבר אליו מתוך הנכס האחר יסווג כפי סיווגו של הנכס
האחר.
נכס המשמש לאחסנה של ציוד ביתי בלבד והממוקם בבנין
מגורים יסווג כדירה.
1.11 "תחנת דלק" כל שטח תחנת הדלק, בין מקורה ובין שאינו מקורה,
לרבות מבנים, סככות וכל שטח מקורה, רציפי משאבות
דלק, חניות ודרכי גישה.
1.12 "מוסכים" מוסכים ותחנות שרות לרכב, לרבות כל בית מלאכה ו/או
מכון שעיסוקו בתיקון ו/או שיפוץ ו/או טיפול מכל סוג
שהוא ברכב או בכל חלק ממנו, בכלי שייט, וכלי תעופה
לכל סוגיו.
1.13 "אדמה חקלאית" כל קרקע לא מקורה המיועדת לחקלאות ואשר משתמשים
בה לצורכי חקלאות בלבד.
1.14 "קרקע תפוסה" קרקע שאינה מקורה, שאינה אדמה חקלאית, ושאינה חצר
ואשר מחזיקים או משתמשים בה לכל מטרה.
1.15 "ממגורות" לרבות סילוסים ומיכלי אחסון חומרים מכל סוג שהוא
1.16 "אזור" חלוקת העיר לאזורים הן למגורים והן שלא למגורים הנה
לפי המפה המוצגת בבנין העירייה, כאשר קווי התיחום בין
האיזורים עוברים במרכז הכביש ו/או הרחוב החוצץ
בינהם, וכאשר מדובר בקו הגבול בין בני ברק לעיר שכנה,
ישמש קו הגבול העירוני כקו תיחום.
1.17 "משרדים בנין או חלק ממנו המשמש משרד, המוחזק על ידי מחזיק
מיוחדים" אחד, אשר השטח הכולל המוחזק על-ידו לאותו שימוש
במבנה אחד עולה על 10,000 מ"ר.
1.18 "בנק" נכס המשמש בנק כהגדרת מוסד בנקאי לסעיף 1 לחוק
בנק ישראל תשי"ד – 1954 ו/או "תאגיד אחזקה בנקאית"
כהגדרתו בחוק הבנקאות (רישוי) תשמ"א – 1981 ו/או
תאגיד בשליטתו או מטעמו של הבנק, ומוחזק על ידם
בלבד ומעניקים בו שירותי בנק ישירים ללקוחות
1.19 "הנהלת בנק" נכס במבנה אחד ששטחו לא יפחת מ- 5000 מ"ר, המשמש
הנהלה של בנק ו/או תאגיד אחזקה בנקאית ו/או תאגיד
בשליטתו של הבנק, כהגדרתו בחוק הבנקאות (רישוי)
תשמ"א – 1981 ומוחזר על ידם בלבד ולצרכי ניהול הבנק,
כשבהגדרת נכס זה כלולים שטחי עזר מכל סוג שהוא ולכל
שימוש שהוא, למעט שטחו של סניף בנק כהגדרתו בסעיף
27
28
1.18 לעיל , ככל שקיים כזה בשטח הנכס, שלא יכלל בשטח
הנכס.
1.20 "הנהלת חברת נכס במבנה אחד ששטחו לא יפחת מ- 5000 מ"ר, המשמש
ביטוח" הנהלה של חברת ביטוח שמוגדרת כ"מבטח" כמשמעותו
בחוק הפיקוח על עסקי ביטוח תשמ"א – 1981 והמחזיקה
ברשיון מבטח, למעט נכס המוחזק ע"י סוכן או סוכן
ביטוח, כמשמעותם בחוק הנ"ל.
1.21 "בית תוכנה" נכס שעיקר הפעילות המתבצעת בו הינה ייצור או פיתוח
תוכנה המיועדת למכירה לציבור הרחב כתוכנת מדף
ושאינה מיועדת לשימושו של מייצר ומפתח התוכנה
המחזיק בנכס ועושה שימוש בתוכנה לשם מתן שרות
ללקוחות.
1.22 "מרכז קניות" בנין שפועלים בו חנויות מכר המתוחזק ו/או מנוהל ע"י
(קניון) חברת ניהול, שיש בו לפחות כניסה משותפת אחת שניתן
לנעלה למניעת כניסה לבנין.
1.23 "שטח ציבורי שטחי מעבר בין החנויות במרכז הקניות המשמשים
במרכז קניות" להולכי רגל, חדרי מדרגות, חדרי שירות מכל סוג שהוא
וכיו"ב.
1.24 "שטח נלווה שטח הגובל במסעדה ו/או בבית קפה ו/או עסק דומה ו/או
למסעדה ו/או ליד כל אלה, בין מקורה ובין שאינו מקורה, שהמחזיק
לבית קפה" בשטח זה עושה בו שימוש לצרכיו בדרך של העמדת
שולחנות ו/או כסאות ו/או כל רהוט שהוא לכל פרק זמן
שהוא.
1.25 "מוסדות דת" שטחים מבונים המוחזקים ע"י בתי כנסת, ישיבות,
תלמודי תורה, כוללים, בתי הוראה רבניים, ו/או
מיקוואות.
1.26 "מבנים עירוניים" נכסים בבעלות עיריית בני ברק (להלן – "העירייה"), ו/או
שהעירייה שוכרת והם מוחזקים ומשמשים את העירייה
ו/או מי מטעמה.
1.27 "אולמות במבני חינוך אולמות לכינוסים ו/או לאירועים ו/או לשמחות המצויים
או דת" בתוך בתי כנסת ומוסדות חינוך המופעלים ע"י מוסדות
ללא כוונת רווח.
1.28 "מכון כושר" מכון ו/או אולם בו מתאמנים במכשירים המפעילים את
השרירים בתנאים של מאמץ גופני המופעל לצרכים
עסקיים ואינו מוחזק ו/או מופעל ע"י מוסד ללא כוונת
רווח.
1.29 "מוקד טלפוני" נכס ששטחו מעל 700 מ"ר המשמש כמוקד שירות טלפוני
באמצעות מוקדנים, שהשירות ניתן בו ע"י המחזיק בנכס
במיקור חוץ לגורם שאינו המחזיק בנכס או מפעילו.
28
29
.2ארנונהלמגורים*
2.1שיעוריהארנונהלמגורים
הארנונה הכללית בעד נכסים נקבעת בהתחשב עם האזור וסוג הבנין. סך שקלים חדשים
לכל מ"ר כאמור להלן :
הגדרת סוג בנין בנין אזור קוד צו עפ"י צו החוקי בקשה
הבקשה לשנת 2020 לשינויים
לשנת 2019 העלאה הנדרשת ל 2020*
בשיעור 2.58 %
1ד.ירה גג (פנטהאוז) או דירה בבית צמוד 1 א 115 90.12 92.45
קרקע או בית צמוד קרקע ששטחה מ-
91 מ"ר ומעלה
דירת גג (פנטהאוז) או דירה בבית צמוד 1 ב 125 90.12 92.45
קרקע או בית צמוד קרקע ששטחה מ-
91 מ"ר ומעלה
2ד.ירה בבית משותף שאינה דירת גג 1 א 111 90.12 92.45
ששטחה מ-151 מ"ר ומעלה
דירה בבית משותף שאינה דירת גג 1 ב 121 87.79 90.05
ששטחה מ--151מ"ר ומעלה
3ד.ירת גג (פנטהאוז) או דירה בבית צמוד 2 א 116 65.18 66.86 65.18**
קרקע או בית צמוד קרקע מ-51 עד 90
מ"ר.
דירת גג (פנטהאוז) או דירה בבית צמוד 2 ב 126 59.52 61.05 59.52**
קרקע או בית צמוד קרקע מ-51 עד 90
מ"ר.
4ד.ירה בבית משותף שאינה דירת גג 2 א 112 64.05 65.71 64.05**
ששטחה מ-51 מ"ר עד 151 מ"ר.
דירה בבית משותף שאינה דירת גג 2 ב 122 59.52 61.05 59.52**
ששטחה מ-51 מ"ר עד 151 מ"ר.
5ד.ירה ששטחה עד 51 מ"ר 3 א 113 58.50 60.01 58.50**
דירה ששטחה עד 51 מ"ר 3 ב 123 53.04 54.41 53.04**
מרפסת פתוחה ולא מקורה בדירת 35.68**
מגורים
6ב.ית אבות 3 א 139 89.23 91.53
בית אבות 3 ב 129 86.91 89.15
7א. חרים א 114 120.54 123.65
אחרים ב 124 120.54 123.65
*באמור בטבלה הנ"ל לא התבקשו שינויים בצו הארנונה לב"ב לשנת 2019 בהשוואה לצו הארנונה לב"ב לשנת
.2018
29
30
** תעריפי הארנונה לנכסי מגורים ושלא למגורים הועלו בהשוואה לשנת 2019 ב -%2.58 למעט תעריפי הארנונה
לדירות מגורים בבית משותף ששטחן פחות מ-150 מ"ר.
.3הארנונהלאלמגורים*
סווג ראשי סיווג משני קוד
צו עפ"י צו החוקי בקשה
הבקשה לשנת לשינויי
לשנת 2020 העלאה ם ל
2019 הנדרשת 2020
בשיעור 2.58 %
3.1 משרדים, תחנות דלק 310 300.81 308.57
שירותים, ומסחר עסקים אזור א' 311 315.06 323.19
עסקים אזור ב' 312 294.96 302.57
משרדים 314 317.60 325.79
משרדים מעל 10,000 מ"ר 315 224.13 229.92
משרדים מעל 15,000 מ"ר 316 179.32 183.94
משרדים מעל 20,000 מ"ר 317 164.35 168.59
שטח ציבורי במרכז קניות אזור א' 320 78.66 228.50 80.69
שטח ציבורי במרכז קניות אזור ב' 321 73.74 213.84 75.64
מוסכים 323 222.75 218.93
שטח נלווה (ס'1.24 לצו) אזור א' 324 208.53 228.50
שטח נלווה (ס'1.24 לצו) אזור ב' 325 208.53 213.91
מחסנים 326 183.91 188.65
בתי ספר, וגני ילדים 335 294.71 302.31
מרפאות ובתי חולים 338 294.71 302.31
אחרים 341 317.6 325.79
בריכות שחיה אזור א' 346 222.75 228.50
בריכות שחיה אזור ב' 347 208.46 213.84
אולמות במבני חינוך או דת עד 600 350 80.40 249.99 82.47
מ"ר
אולמות מ 200 מ"ר 351 243.71 249.99
מכון כושר 348 169.64
3.2 בנקים וחברות ביטוח סניפי בנקים וחברות ביטוח 330 1390.82 1,426.71
הנהלות בנקים וחברות ביטוח 332 477.03 489.34
3.3 תעשיה, 422 165.37 169.64
בתי תוכנה 423 165.37 169.64
מוקד טלפוני 424 169.64
3.4 בתי מלון חמשה כוכבים 327 146.13 149.90
אחרים 337 75.98 77.94
3.5 מלאכה מוסכים 323 213.42 218.93
אחרים 380 165.37 169.64
3.6 מוסדות פטור מוסדות דת 613 34.68 35.57
מבניים עירוניים 614 34.68 35.57
3.7 אדמה חקלאית (לדונם) 634 27.65
3.8 קרקע תפוסה קרקע המשמשת תח' דלק 709 143.35 147.05
קרקע לשימושים אחרים 733 18.21 18.68
30
31
3.9 חניונים חניונים מקורים בתשלום 750 67.31 69.04
חניונים מקורים לא בתשלום 751 28.08 28.81
חניונים שאינם מקורים 752 18.21 18.68
4.0 נכסים אחרים מרכזיות לטלפון וחשמל 510 309.21 317.19
תחנות טרנספורמציה 511 162.78 166.98
ממגורות 226.69 232.54
סוג 1 בגובה מעל 25 מ' 520
סוג ,2 בגובה עד 25 מ' 521 206.18 221.50
סוג ,3 בגובה עד 20 מ' 522 187.44 192.28
סוג ,4 בגובה עד 15 מ' 523 170.63 175.03
סוג ,5 בגובה עד 10 מ' 524 154.93 158.92
סוג ,6 בגובה עד 5 מ' 525 140.82 144.46
אחרים 590 309.21 317.19
.4הנחות:
4.1 כל ההנחות בפרק זה הנן בכפוף להגדרות ולהוראות בתקנות הסדרים במשק המדינה (הנחות
מארנונה) התשנ"ג .1993
4.2 מחזיקים בנכס למגורים יזוכו בהנחות כמפורט להלן, בלבד שהזכאי מתגורר בדירה ותקופת
השכירות אינה פחותה משנה.
4.3 כל ההנחות המפורטות בצו למעט ההנחות בסעיף 28 ו- 29 להלן, יהיו מוגבלות עד ל - 150 מ"ר
משטח הנכס, כאשר משפחה שמספר הנפשות בה עולה על 14 , ההנחה תוגבל עד 180 מ"ר משטח
הנכס, אלא אם צוינה הגבלת שטח אחרת.
4.4 במקרים בהם מקור הגבלת השטח הינו בצו הארנונה ולא בחוק, תהא ועדת ההנחות מוסמכת לדון
ולאשר הנחה לשטח העולה על ההגבלה הנקובה בצו לאחר שניתנה המלצה בכתב של הגזבר והיועץ
המשפטי.
4.5 רשימת הזכאים, שיעורי ההנחות ומבחני משנה לזכאות:
סעיף/ שעור
הזכאים להנחה הגבלה לשטח מבחני משנה
תקנה ההנחה
.1 אזרח ותיק (ע"פ חוק האזרחים הותיקים) (9ב) %30.00 ל-100 מ'ר הכנסה הממוצעת
במשק *
.2 אזרח ותיק המקבל אחת מהקצבאות ()1(2א) %25.00 ל-100 מ'ר
הבאות: מקבלי קצבת זיקנה (שאינם
זכאים כאזרחים ותיקים), שארים,
תלויים, נכות בשל פגיעה בעבודה
.3 מקבלי קצבת זיקנה אזרח ותיק המקבל ()1(2ב) 100.00 ל-100 מ'ר
אחת מהקצבאות האמורות בסע' 2 לעיל %
ותוס' הבטחת הכנסה
.4 מקבלי קצבת זיקנה לנכה 251 לחוק %100 ל-100 מ"ר
בט"ל
.5 נכה בדרגת אי כושר %75 המקבל קצבה ()2(2א) %80.00
מלאה
.6 נכה בדרגת אי כושר %75 המקבל קצבת ()2(2ב) %80.00
זיקנה
.7 נכה בדרגת %90 (נכות רפואית) )3(2 %40.00 בתנאי שאין
בבעלותו נכס נוסף
31
32
סעיף/ שעור
הזכאים להנחה הגבלה לשטח מבחני משנה
תקנה ההנחה
.8 מקבלי גימלה כאסיר ציון או בן-משפחה של ()4(2א) %66.66 ל-70 מ'ר למשפ' עד 4 נפש'
הרוג מלכות
מקבלי גימלה כאסיר ציון או בן-משפחה של ()4(2א) %66.66 ל-90 מ'ר למשפ' מעל 4 נפש'
הרוג מלכות
.9 מקבלי גמלת נכות לפי חוק נכי רדיפות ()4(2ב) %66.66 ל-70 מ'ר למשפ' עד 4 נפש'
הנאצים
מקבלי גמלת נכות לפי חוק נכי רדיפות ()4(2ב) %66.66 ל-90 מ'ר למשפ' מעל 4 נפש'
הנאצים
.10 מקבלי גמלת נכות ממשלת גרמניה ()4(2ג) %66.66 ל-70 מ'ר למשפ' עד 4 נפש'
מקבלי גמלת נכות ממשלת גרמניה ()4(2ג) %66.66 ל-90 מ'ר למשפ' מעל 4 נפש'
.11 מקבלי גמלת נכות ממשלת הולנד ()4(2ד) %66.66 ל-70 מ'ר למשפ' עד 4 נפש'
מקבלי גמלת נכות ממשלת הולנד ()4(2ד) %66.66 ל-90 מ'ר למשפ' מעל 4 נפש'
.12 מקבלי גמלת נכות ממשלת אוסטריה ()4(2ה) %66.66 ל-70 מ'ר למשפ' עד 4 נפש'
מקבלי גמלת נכות ממשלת אוסטריה ()4(2ה) %66.66 ל-90 מ'ר למשפ' מעל 4 נפש'
.13 מקבלי גמלת נכות ממשלת בלגיה ()4(2ו) %66.66 ל-70 מ'ר למשפ' עד 4 נפש'
מקבלי גמלת נכות ממשלת בלגיה ()4(2ו) %66.66 ל-90 מ'ר למשפ' מעל 4 נפש'
.14 בעל תעודת עיוור )5(2 %90.00
.15 עולה חדש )6(2 %90.00 ל-100 מ'ר ולמשך 12 חודשים
.16 עולה התלוי בעזרת הזולת הזכאי לגמלה 6(2א) %80.00 ע"פ תעודת זכאות
מיוחדת מבט"ל
.17 איש צד"ל (2א)(6א) %90 ל-100 מ"ר למשך 12 חוד' מתוך
36 חודשים מיום
שהגיע לישראל
.18 מקבלי תשלום מזונות מהמוסד לביטוח תיקון לתק' %70.00
לאומי, שהחלו לקבלה ביום 1.1.2003 הסדרים
ומאז לא חלה הפסקה בת 6 חודשים 23.12.03
רצופים לפחות בזכאותם.
.19 מקבלי גימלת סעוד ()7(2ג) %70.00
.20 מקבלי הבטחת הכנסה מהמוסד לביטוח תיקון לתק' %70.00
לאומי, שהחלו לקבלה ביום 1.1.2003 הסדרים
ומאז לא חלה הפסקה בת 6 חודשים 23.12.03
רצופים לפחות בזכאותם.
.21 בעלי הכנסה נמוכה עד שש חמש נפשות )8(2 בהתאם ל-100 מ"ר *
לטבלה
בעלי הכנסה נמוכה מעל שש חמש נפשות )8(2 בהתאם *
לטבלה
.22 חסידי אומות העולם או בן זוגו )9(2 %66.66
.23 הורה יחיד עצמאי )10(2 %20.00 ל-100 מ"ר
.24 מקבלי ילד של המחזיק הזכאי לגמלה )11(2 %33.00 ל-100 מ'ר
לילד נכה
.25 פדוי שבי הזכאי לתשלום לפי חוק פדויי (2א)()12 %20
שבי
.26 מבקש נזקק – על פי החלטת ועדת 7 עד %70 *
ההנחות
.27 חייל מילואים פעיל 3ו %5 בהצגת תעודת
משרת מילואים
.28 בנין חדש )1(12 100.00 עד שנים-עשר חודש
2 %
6
.29 בנין ריק (13א)()1 100.00 לששה חודשים
% הראשונים
32
33
סעיף/ שעור
הזכאים להנחה הגבלה לשטח מבחני משנה
תקנה ההנחה
.30 הנחות לעסקים (14ג) לפי שיקול דעת
הועדה – בכפוף
לתקנות
.31 חייל בשרות סדיר 14ה(()1א) 100.00 ל-70 מ'ר כל עוד הוא חייל +
% 4 חודשים
.32 חייל בשרות סדיר 14ה(()1א) 100.00 ל-90 מ'ר למשפ' מעל 4 נפש
% כל עוד הוא חייל +
4 חודשים
.33 הורה של חייל שפרנסתו עליו 14ה(()1ב) 100.00 ל-70 מ"ר
%
.34 הורה של חייל שפרנסתו עליו 14ה(()1ב) 100.00 ל-90 מ"ר למשפ' מעל 4 נפש'
%
.35 מתנדבת בשירות לאומי 14ה(()1ג) 100.00 ל-70 מ"ר
%
.36 מתנדבת בשירות לאומי 14ה(()1ג) 100.00 ל-90 מ"ר למשפ' מעל 4 נפש'
%
.37 מקבלי תגמולים לפי חוק הנכים 14ה(()2א) %66.66 ל-70 מ'ר למשפ' עד 4 נפש'
מקבלי תגמולים לפי חוק הנכים 14ה(()2א) %66.66 ל-90 מ'ר למשפ' מעל 4 נפש'
.38 מקבלי תגמולים לפי חוק מלחמה בנאצים 14ה(()2ב) %66.66 ל-70 מ'ר למשפ' עד 4 נפש'
מקבלי תגמולים לפי חוק מלחמה בנאצים 14ה(()2ב) %66.66 ל-90 מ'ר למשפ' מעל 4 נפש'
.39 מקבלי תגמולים לפי חוק המשטרה 14ה(()2ג) %66.66 ל-70 מ'ר למשפ' עד 4 נפש'
מקבלי תגמולים לפי חוק המשטרה 14ה(()2ג) %66.66 ל-90 מ'ר למשפ' מעל 4 נפש'
.40 מקבלי תגמולים לפי חוק משפחות חיילים 14ה(()2ד) %66.66 ל-70 מ'ר למשפ' עד 4 נפש'
שנספו
מקבלי תגמולים לפי חוק משפחות חיילים 14ה(()2ד) %66.66 ל-90 מ'ר למשפ' מעל 4 נפש'
שנספו
.41 מקבלי תמלוגים לפי חוק בתי הסוהר 14ה(()2ה) %66.66 ל-70 מ'ר למשפ' עד 4 נפש'
נכים ונספים
מקבלי תמלוגים לפי חוק בתי הסוהר 14ה(()2ה) %66.66 ל-90 מ'ר למשפ' מעל 4 נפש'
נכים ונספים
.42 מקבלי תגמולים לפי חוק נפגעי פעולות 14ה(()2ו) %66.66 ל-70 מ'ר למשפ' עד 4 נפש'
איבה
מקבלי תגמולים לפי חוק נפגעי פעולות 14ה(()2ו) %66.66 ל-90 מ'ר למשפ' מעל 4 נפש'
איבה
.43 משרתי שרות אזרחי
למשרת 40 שעות שבועיות בתקופה של 12 14 ה()1 (ה) 100.00 ל-70 מ"ר למשפ' עד 4 נפש'
חודשים % כל עוד הוא משרת
למשרת 40 שעות שבועיות בתקופה של 12 14 ה()1 (ה) 100.00 ל-90 מ"ר למשפ' מעל 4 נפש'
חודשים % כל עוד הוא משרת
למשרת בשרות אזרחי בטחוני 36 שעות 14 ה()1 (ה) 100.00 ל-70 מ"ר למשפ' מעל 4 נפש'
שבועיות במשך שנתיים % כל עוד הוא משרת
למשרת בשרות אזרחי בטחוני 36 שעות 14 ה()1 (ה) 100.00 ל-90 מ"ר למשפ' מעל 4 נפש'
שבועיות במשך שנתיים % כל עוד הוא משרת
למשרת 30 שעות שבועיות במשך שנתיים 14 ה (1א) %75.00 ל-70 מ"ר למשפ' עד 4 נפש'
למשרת 30 שעות שבועיות במשך שנתיים 14 ה (1א) %75.00 ל-90 מ"ר למשפ' מעל 4 נפש'
למשרת 20 שעות שבועיות במשך שנתיים 14 ה ()3 %50.00 ל-70 מ"ר למשפ' עד 4 נפש'
(מסלול מפוצל) כל עוד הוא משרת
למשרת 20 שעות שבועיות במשך שנתיים 14 ה (()3א) %50.00 ל-90 מ"ר למשפ' מעל 4 נפש'
(מסלול מפוצל) כל עוד הוא משרת
למשרת 20 שעות שבועיות במשך 3 שנים 14 ה (()3ג) %50.00 ל-70 מ"ר למשפ' מעל 4 נפש'
(שירות אזרחי חברתי) כל עוד הוא משרת
למשרת 20 שעות שבועיות במשך 3 שנים 14 ה (()3ג) %50.00 ל- 90 מ"ר למשפ' מעל 4 נפש'
(שירות אזרחי חברתי) כל עוד הוא משרת
33
34
* מותנה בהצגת אסמכתאות המעידות על הכנסה כולל אישור תקופות ביטוח ומעסיקים ואישור
תשלומים מהמוסד לביטוח לאומי, ובחתימת המבקש על הסכמה לאימות נתונים.
* המחזיק באולם בשטח של עד 600 מ"ר הממוקם במבני חינוך או דת שבגין אחזקתו באולם יחויב עפ"י
תעריף סיווג "אולמות במבני חינוך או דת עד 600 מ"ר" (קוד סיווג )350 לא יהיה זכאי להנחה נוספת מכל
סוג שהוא לרבות הנחה בשל היות המחזיק מוסד מתנדב לצרכי הציבור.
34
35
הסדריומועדיתשלוםהארנונהלשנת2019
5.1 המועד לתשלום ארנונה הכללית לשנת ,2020 הינו יום רביעי ד' טבת ה'תש"פ (1
ינואר .)2020
5.2 למרות האמור בסעיף 5.1 לעיל, מי שישלם את מלוא הארנונה הכללית במזומן
עבור כל התקופה עד יום שישי י"ט שבט ה'תש"פ (14 פברואר )2020 יזכה בהנחה
בשיעור של %,2 אך לא יופטר מתוספות ארנונה שיחולו במהלך השנה, ככל
שיחולו.
5.3 מבלי לפגוע באמור לעיל, מאפשרת מועצת העירייה, לשלם את הארנונה הכללית
בהסדר של 6 תשלומים שווים שישולמו במלואם ביום ה-16 לכל חודש גרגוריאני
אי זוגי כאשר סכום התשלום יהיה צמוד למדד המחירים לצרכן, ולהעלאות
אשר יקבעו עפ"י החוק, וכאשר יום 14 בפברואר 2020 יהא היום האחרון
לתשלום התשלום הראשון מתוך ששת התשלומים לענין חיוב בהפרשי הצמדה
וריבית למי ששילם תשלום זה בפיגור.
5.4 נישום שיבחר לשלם את הארנונה הכללית בהוראת קבע ישלם זאת ב-12
תשלומים.
5.5 אי פרעון שני תשלומים במועד כאמור לעיל, מהוה הפרת ההסדר ויאפשר
לעירייה לגבות לאלתר את מלוא החיוב השנתי, בצרוף הפרשי ריבית והצמדה,
כאמור בחוק.
5.6 הסדרי התשלומים בפרק זה מותנים במתן ערובות להבטחת התשלומים
במועדם.
__________________
הרב אברהם רובינשטיין
ראש העיריה
35
36
מפת האזורים
36
37
ה. החלטות בבקשות הנחה למוסד מתנדב 2019
הרב אברהם רובינשטיין: סעיף ה' – החלטות בבקשות הנחה למוסד מתנדב. אריק אדלר,
תעלה את השקף.
רו"ח אהרון אדלר: אנחנו דנו בוועדת כספים על אישור המלצות ועדת הנחות
למוסד מתנדב. ועדת ההנחות דנה במקרים, המקרים נמצאים מולכם.
הרב עו"ד נתן בצלאל: לאיזה שנה זה?
הרב אברהם רובינשטיין: מי בעד לאשר את ההנחה למוסד מתנדב?
מר יעקב וידר: היועץ המשפטי טען שלא יכולים להעביר את זה, לא הגשתם
את זה בזמן, זה לא חוקי. זה לא חוקי, אתם לא יכולים להגיש יום לפני כן. אתם לא
יכולים להגיש יום לפני כן את הפרטים. את זה הגשתם לי יום לפני כן, תבדוק במייל.
דובר: 48 שעות.
מר יעקב וידר: לא נכון, צריך 12 יום. תבדוק במייל. בהתחלה אמרתם
שהגשתם בזמן, עכשיו פתאום אתם טוענים שהגשתם אתמול. הוגש אתמול וזה לא חוקי.
היועץ המשפטי אמר.
הרב אברהם רובינשטיין: טוב, אחרי זה נדון.
מר יעקב וידר: היועץ המשפטי, זה חוקי מאתמול? הוא טוען שזה לא חוקי, נו.
אתה עובר על החוק.
הרב אברהם רובינשטיין: מי בעד לאשר את הבקשה להנחה למוסד מתנדב? מי בעד?
שירים יד. מי בעד?
מר יעקב וידר: ההצבעה לא חוקית.
הרב אברהם קאהן: היועץ המשפטי אומר שאי אפשר להעלות את זה להצבעה.
מר יעקב וידר: ההצבעה לא חוקית. היועץ המשפטי לא אישר. אתה לא מקשיב
לו.
הרב אברהם רובינשטיין: שמענו אותך. מי נגד?
הרב אברהם קאהן: היועץ המשפטי אומר שאי אפשר להעלות את זה להצבעה.
הרב אברהם רובינשטיין: מי נגד? הוא לא אומר.
מר יעקב וידר: אמרת שבמידה וזה עלה אתמול, זה עלה אתמול, אין מחלוקת,
הם עכשיו גם אומרים שזה עלה אתמול.
37
38
דובר: זה לא עלה אתמול. זה עלה לפני כן.
הרב אברהם רובינשטיין: מי נגד?
מר יעקב וידר: תפתח את המייל. תפתח את המייל.
הרב אברהם רובינשטיין: מי נגד? אף אחד לא נגד.
מר יעקב וידר: אני לא מציע על הצעה לא חוקית.
הרב אברהם רובינשטיין: 3 נגד. ההצעה להנחה למוסד מתנדב עברה. תודה רבה.
החלטה: הוחלט ברוב קולות לאשר את ההצעה, להוציא את הרב אברהם קאהן, הרב משה
שלום מלאכי, הרב מיכאל אלמליח ומר יעקב וידר שהתנגדו.
הרב ישראל משה פרידמן והרב שמחה שטיצברג יצאו מחדר הישיבות בזמן הדיון.
הרב אברהם רובינשטיין: ההצעה עברה.
הרב חנוך זייברט: אין לי בעיה אם ההצעה עברה או לא. אני רוצה להגיד שהנושא
הזה של מוסדות מתנדב, לקריטריונים שהתקבלו, יהיו לזה השלכות ארוכות טווח
בעירייה, אם לא נשכיל לנהל את זה כמו שצריך. אני לא רוצה להרחיב את היריעה, אבל
אני חושב שהמצב הזה שחלק מהאנשים שיש להם שימוש דומה ישלמו וחלק לא, זה יכול
לגרום לנו לפגיעה קשה מאד באנשים. צריך לקחת את זה בחשבון בזמן ההצבעה. לדעתי
צריך לפטור את כולם. אני לא אומר לחייב מישהו, אני אומר הפוך. צריך לפטור את כולם.
הרב אליהו דדון: אני רוצה, הרב חנוך, עם כל הכבוד, היו קריטריונים ברורים
איך נעשה העניין.
הרב חנוך זייברט: עדיף שלא נדבר.
הרב אברהם רובינשטיין: רבותי, הדיון בנושא נגמר.
הרב חנוך זייברט: עדיף שלא תדבר.
38
39
39
29,342
139
חיובי
כן
עמותה
כן
כן
כן
כן
כן
כן
כן
כן
כן
כן
%84
%3
כן
כן
580430767
דמשקאליעזר10
בצוותא
24
חיובי
כן
עמותה
כן
כן
כן
כן
כן
כן
כן
כן
כן
כן
%4
%47
בהשוואתתעריפים
כן
580445310
זבוטינסקי168
שלוםבנייך
23
21,773
103
לאורייחודיותהשירותישקושי
6,119
29
חיובי
כן
עמותה
כן
כן
כן
כן
כן
כן
כן
כן
כן
כן
%100
%0
כן
כן
580617777
ירושלים6
ועידוד
חזקוחיזוק
22
הבקשה
לתקופת
כן
עמותה
כן
קייטרינג
כן
כן
לאכן
פרשנותצרה-
כן
לארלוונטי
כן
לא
-%2
מגזראולמות
-%98
אולמות
מגזר
ברמהדומה
כן
580073146
שלמההמלך29
חסדינעמי
21
התחייבות
כתב
על
פעילות
רווחה-כן
כללי-תקין
תקין
כללי-
לא-לאולמותבאזור
979,183
6,122
בחתימה
מותנה
מתקיימת
פרשנותרחבה
לשנה-
אישור
חיובי-
במקום
לא-
הבקשה
לתקופת
כן
עמותה
כן
כן
כן
כן
לאכן
פרשנותצרה-
כן
לארלוונטי
כן
לא
%0
מגזרשיניים-
שיניים-%101
%77
כן
580012490
הלפרין8
ירושלים
כוללחיבת
20
התחייבות
כתב
על
רווחה-כן
כללי-תקין
לשירותטיפולי
לפיבדיקתשטח-
17,410
89
בחתימה
מותנה
פרשנותרחבה
תקין
כללי-
%60
לשנה-
אישור
חיובי-
לא-לפיהצהרה-
146,836
747
שלילי
כן
עמותה
כן
כן
כן
כן
כן
לא
לאדווח
לא
כן
%2
%97
לא-%70
כן
580279321
ברכוכבא19
להכשרה
מרכזחרדי
19
88,448
450
שלילי
כן
בע"מ
חברה
לא
כן
כן
כן
כן
לא
%70
לא
לא
כן
כן
580586568
אהרנוביץ8
פרוג
18
23,196
118
שלילי
כן
עמותה
כן
כן
כן
כן
כן
כן
כן-%90
כן
כן
%35
ללאמתנדבים
%59
כן-%90לפידיווח
כן
580534618
הירדן18
נפשלנפש
17
לא-%65לפידיווח
העמותה
כן
עמותה
כן
העמותה
כן
כן
כן
כן
לא
%55
כן
כן
%35
%11
כן
כן
580559607
הרבקוק10
קומולך
16
5,122
24
את
המשמש
המשמשאת
לשטח
חיובי-רק
לשטח
רק
20,219
119
שלילי
כן
עמותה
כן
כן
כן
לא
כן
כן
%75
כן
כן
כן
כן
כן
580152833
סוקולוב44
תודעה
15
שלילי
כן
עמותה
כן
כן
כן
לאכן
פרשנותצרה-
כן
לארלוונטי
כן
לא
%1
%99
לא-%87
כן
580047124
אבנינזר10
אםוילד
14
193,891
4,105
פרשנותרחבהבריאות-כן
7,940
186
שלילי
כן
עמותה
כן
כן
כן
לבירור
כן
כן
כן
לארלוונטי
כן
כן
%1
%99
ביןמשרדית
כן
580083111
ר'עקיבא55
עמינדב
13
לא-ע"פמחיריועדה
108,851
516
שלילי
כן
עמותה
כן
כן
כן
כן
כן
לא
חברים
לא-מועדון
%1
לא
כן
%0
לא-%87
כן
58007235
ברוךהירש14
צה"ל
צוות-גמלאי
12
70,501
433
שלילי
כן
בע"מ
חברה
לא
כן
כן
לדיווח
ממתין
כן
לא
לא
%50
עולהעל
לדיווח
ממתין
לא
%0
לא
כן
515107787
בןגוריון1
כדורגל
מנהלתליגת
11
אינו
לאדווח-
3,226
76
חיובי
כן
עמותה
כן
כן
כן
כן
כן
כן
כן
לארלוונטי
כן
כן
%55
%20
כן
כן
580562775
בןגוריון69
מקום
10
25,739
233
חיובי
כן
עמותה
כן
כן
כן
כן
כן
כן
כן
לארלוונטי
כן
כן
%96
%4
כן
כן
580245637
הירקון35
אחתמתשע
9
35,528
382
חיובי
כן
עמותה
כן
כן
כן
כן
כן
כן
כן%95
כן
כן
%93
%7
כן
כן
580453520
הנשיאהראשון49
יביעאומר
8
145,502
942
חיובי
כן
עמותה
כן
כן
כן
כן
כן
כן
כן
כן%90
כן
כן
%0.29
%99.71
כן%40
כן
580350932
ידחדוה
7
122,057
577
חיובי
כן
עמותה
כן
כן
כן
כן
כן
כן
כן
כן%75
כן
כן
%94.83
%5.17
כן
כן
580377695
קופתהעיר
6
10,248
815
חיובי
כן
עמותה
כן
כן
כן
כן
כן
כן
כן%95
כן
כן
%70
%30
כן-%15
כן
580509685
ר'עקיבא17
מידליעד
5
32,734
155
חיובי
כן
עמותה
כן
כן
כן
כן
כן
כן
כן
כן-%75
כן
כן
%63
%37
כן
כן
580159044
ירושלים6
טשוב
כוללסוכו
4
21,298
101
חיובי
כן
עמותה
2019
אישור
חסר
כן
כן
כן
כן
כן
כן
לארלוונטי
כן
כן
%100
כן
כן
580424539
מיכה9
נותניםתקוה
3
115,830
685
חיובי
כן
עמותה
כן
כן
כן
כן
כן
כן
לא
כן-%70
כן
כן
%80
%20
כן
כן
580098751
מנחם9
ערכים
2
25,552
121
חיובי
כן
חל"צ
כן
כן
כן
כן
כן
כן
כן
כן-%75
כן
כן
%95
%0
כן
כן
513873147
ס'אז"ר6
לתתתקוה
1
ממשלתית<
עמותה
מס'
כתובת
מוסד
שם
מס'
אחר
התנדבותית
(תמיכה
הוק
מוסמכתלפעול
חינוךעד25
(אחוז)
רשות
סביר
שלילי
חיובי/
ס'
לפי
לפטור
לפעילות
רק
פוליטית
בפ.
ממשלתית
אד-
שאינה
בהםהרשות
או
רווחה
בבריאות
תושבי
בעיקר
ושכר
כלכלית
הציבור
רווחת
הועדה:
זכאי
אינו
התאגדות
תקין
ניהול
אישור
הנכסמשמש
עיסוק
ללא
תמיכה
אחוז
פעילות
עיסוקבתחומים
המוסדעוסק
משרת
המוסד
הנאה
העדר
עסקית
פעילות
יחסהתרומה
התמורה
יחס
יחסלמחירשוק
המוסד
מטרת
הנחה
שווי
שטח
המלצת
סיכום
-12
קריטריון
-11
קריטריון
-11
קריטריון
קריטריון-10
-9
קריטריון
-8
קריטריון
-7
קריטריון
קריטריון-6
(-)2
קריטריון5
(-)1
קריטריון5
-4
קריטריון
-3
קריטריון
קריטריון-2
קריטריון-2
קריטריון-2
-1
קריטריון
40
ו. הצעה לדיון בכללים להפחתת ריבית
הרב אברהם רובינשטיין: סעיף ו' – הצעה לדיון בכללים להפחתת ריבית.
רו"ח אהרון אדלר: הכללים להפחתת ריבית בגין חוב המגיע לעירייה,
הרב משה מלאכי: אני מבקש לדבר לפני ההצבעה.
רו"ח אהרון אדלר: נשלח חומר מפורט לחברי המועצה.
הרב עו"ד נתן בצלאל: אריק, רק ריבית ולא הצמדה?
רו"ח אהרון אדלר: כן, רק ריבית. אנחנו פועלים לפי חוזר מנכ"ל. הכללים הם,
קיבלתם את החומרים האלה ויש פה הצעה מאד מאד מפורטת. יש פה רקע, יש פה הוראות
כלליות ויש פה את הסיווג להפחתת ריבית עד לשיעור ריבית החשכ"ל. יש פה 5 סעיפים
שבהם, בהתקיים הסעיפים האלה אנחנו יכולים לעשות את זה. וסיווג להפחתת ריבית
מתחת לשיעור ריבית חשכ"ל באישור ועדת פשרות. כל החומר נמצא בפניכם. ראש העיר,
אני מבקש שתעלה את זה להצבעה.
הרב משה מלאכי: אני מבקש לדבר.
הרב אברהם רובינשטיין: נו, דבר, דבר קודם.
הרב משה מלאכי: ההחלטה הזו, יש לזה משמעות כספית ואתם לא הגשתם את זה
בזמן, ולכן אני מבקש לפרוטוקול, לא הגשתם בזמן. גם אם תשקרו אלף פעמים, זה לא
ישנה את השקר. זה לא הוגש בזמן ויש לזה משמעות.
(מדברים ביחד)
הרב משה מלאכי: ולכן, ההצבעה לא חוקית, כפי שאמר היועץ המשפטי.
הרב חנוך זייברט: מה הוא אמר?
הרב משה מלאכי: הוא אמר שאם לא הוגש בזמן זה לא חוקי.
הרב אברהם רובינשטיין: אני רוצה להעלות להצבעה את סעיף ו' – מי בעד סעיף ו' איך
שהגזבר הסביר? מי בעד סעיף ו'? מי נגד סעיף ו'? תודה רבה. ההצעה עברה ברוב קולות.
הרב משה מלאכי: לא קיבלנו.
הרב חנוך זייברט: מתי קיבלת?
הרב משה מלאכי: אולי שלחת אם יונת דואר, לא יודע, לא קיבלתי במייל.
החלטה: הוחלט ברוב קולות לאשר את ההצעה, להוציא את הרב אברהם קאהן, הרב משה
שלום מלאכי, הרב מיכאל אלמליח ומר יעקב וידר שהתנגדו.
40
41
לכבוד
חברי מועצת העיר
הנדון: הצעה לדיון בכללים למחיקת ריבית בגין חוב המגיע לעירייה
.
מוגשת בזאת הצעה לדיון בכללים למחיקת ריבית פיגורים בגין חוב המגיע לעירייה בהתאם לנוהל מחיקת חובות
שפורסם בחוזר מנכ"ל משרד הפנים 5/2012 (להלן: "הנוהל").
רקע
.1 בתאריך 28.10.14 אישרה מועצת עיריית בני ברק כללים למיצוי הליכי גביה לצורך מחיקת חובות אבודים
בהתאם לסעיף 338 לפקודת העיריות (נ"ח), ולהוראות הנוהל.
.2 לגבי חובות שאינם אבודים, העירייה רשאית, בהתאם לסעיף 339 לפקודת העיריות (נ"ח), באישור הממונה
על המחוז במשרד הפנים, למחוק חוב המגיע לה אף שאינו חוב אבוד, וזאת מטעמים של טובת הציבור ובהתאם
למסלולים שנקבעו בנוהל, כאשר הנוהל מאפשר בין היתר מחיקת ריבית בשיעור מלא או חלקי כפי שיפורט
להלן.
הוראות כלליות
.1 בהתאם להוראות הנוהל, ככלל, תשולם יתרת חוב הארנונה, בתוספת הפרשי הצמדה וריבית כדין ממועד
התגבשות החיוב.
.2 הנוהל קובע כי העירייה רשאית, על פי כללים שנקבעו על ידה לבחון אפשרות למחיקת ההפרש שבין ריבית
הפיגורים שהצטברה על הקרן לפי חוק הרשויות המקומית (ריבית והפרשי הצמדה על תשלומי חובה), התש"ם-
,1980 לבין ריבית החשב הכללי, עד לשיעור ריבית החשב הכללי, ובמקרים חריגים הנובעים ממצב חומרי
קשה במיוחד של החייב, תהא העירייה רשאית להמליץ על מחיקת ריבית בשיעור גבוה מהאמור, עד לאיפוסה,
לאחר שניתנה חוות דעת של מנהל מחלקת רווחה והמלצה מנומקת בכתב של צוות שיורכב ממנכ"ל העירייה,
הגזבר והיועץ המשפטי.
.3 לגבי חוב שאינו ארנונה, נדרשת המלצת ועדת הנחות.
.4 מחיקת הריבית מותנית בהסדרת תשלום יתרת החוב של החייב.
סיווג להפחתת ריבית עד לשיעור ריבית חשכ"ל:
.1 החייב הוכיח כי לא פרע את חובותיו במועד משום שלא היה מודע לקיומם, ולא בשל התחמקותו, למשל במקרים
בהם לא נשלחו דרישות תשלום, או נשלחו לכתובת שגויה, שלא באשמת החייב. המלצה למחיקה תהא כפופה
לאימות הטענה מול הרשום בספרי העירייה.
.2 מדובר בחובות שנוצרו עקב חיוב רטרואקטיבי (כגון במצב שלא היה בידי העירייה מידע אודות זהות החייב או
הנכס, או במקרה של חיוב רטרואקטיבי של יורשים בגין התקופה שלאחר פטירת המוריש) ובתנאי שהחייב לא
תרם לאי חיובו במועד על ידי העלמת מידע מהעירייה או על ידי התעלמות מכוונת מאי חיובו בארנונה.
41
42
.3 מדובר בחייב בעל יכולת כלכלית נמוכה שהחל לשלם את חובותיו והוא עומד בהסדר תשלומים שנעשה עמו
בהתאם ליכולתו הכלכלית במשך שנה לפחות ובשל גובה התשלום החודשי המותאם ליכולתו הכלכלית יתרת
החוב אינה פוחתת למרות עמידתו בהסדר התשלומים. לצורך בחינת יכולתו הכלכלית, החייב ימלא שאלון
ויצרף מסמכים בהתאם לטופס הרצ"ב כנספח א'.
.4 מדובר בחוב של חייב שאין ברשותו נכס בעל ערך הניתן למימוש מלבד נכס מקרקעין שהוא דירת מגוריו
היחידה ושעקב מצבו הכלכלי הוקפאו הליכי הגביה כנגדו בשל המתנה למימוש נכס, או נעשה עמו הסדר
תשלומים מיוחד (קוד )99 המיועד לחייבים מוגבלים שאין ברשותם חשבון בנק ו/או מקרי רווחה קשים. המחיקה
תהיה בכפוף לכך שהחייב ימציא הוכחות על מצבו החומרי, לרבות דפי חשבון בנק המעידים על הכנסותיו
והוצאותיו בתקופה הרלוונטית.
.5 מדובר בחוב שהתיישן והחייב מעוניין לשלמו בכפוף להפחתת ריבית.
סיווג להפחתת ריבית מתחת לשיעור ריבית חשכ"ל באישור ועדת פשרות:
.1 מדובר במקרה חריג הנובע ממצב חומרי קשה במיוחד של החייב וניתנה בעניין זה חוות דעת של אגף הרווחה.
.2 החייב איננו בעל הנכס שבגינו נצבר החוב, חלפו 7 שנים מיום שבו התגבש החוב ולא מתקיימים לגביו סייגים
להתיישנות על פי חוק ההתיישנות, תשי"ח-.1958
בכבוד רב,
אהרון אדלר, רו"ח
גזבר העירייה ומנהל הארנונה
42
43
ז. אישור תקציב בלתי רגיל (תב"ר) – תוכנית תקשוב ה'תשע"ט
הרב אברהם רובינשטיין: אישור תקציב בלתי רגיל – תוכנית תקשוב ה'תשע"ט.
רו"ח אהרון אדלר: משרד החינוך אישר ל-3 מוסדות עירוניים תב"ר של 550,000
שקל במימון מלא של משרד החינוך ללא השתתפות העירייה. אנחנו מבקשים את אישור
המועצה בהמשך לאישור ועדת כספים של ה-תב"ר לתוכנית תקשוב.
הרב אברהם רובינשטיין: בית ספר 'לאורו נלך',
רו"ח אהרון אדלר: 'סמינר תורני גברא', 'לאורו נלך' ו'סגולה'.
הרב אברהם רובינשטיין: מי בעד סעיף ז'? מי נגד סעיף ז'? מי נמנע? עבר.
החלטה: הוחלט ברוב קולות לאשר את ההצעה, להוציא את הרב אברהם קאהן, הרב משה
שלום מלאכי, הרב מיכאל אלמליח ומר יעקב וידר שהתנגדו.
ח. הארכת תוקף גביה של חוקי עזר של העירייה המפורטים להלן: חוק עזר לבני ברק
(סלילת רחובות) ה'תשע"ו-2015 וחוק עזר לבני ברק (תיעול) ה'תשע"ו-.2016
הרב אברהם רובינשטיין: סעיף ח' – הארכת תוקף גביה של חוקי עזר של העירייה
המפורטים להלן: חוק עזר לבני ברק (סלילת רחובות) ה'תשע"ו-2015 וחוק עזר לבני ברק
(תיעול) ה'תשע"ו-.2016 רצ"ב החומר.
מר יעקב וידר: גם פה לא צורף החומר. לא צורף החומר, רק אתמול. אתם
פשוט עושים צחוק מהעניין. זה לא צורף, לא הגיע אלינו. לא הגיע אלינו בדואר כנדרש,
ותבדקו גם במייל אפילו זה לא הגיע. שלחתם את זה אתמול. זה לא חוקי ההצבעה הזאת.
היועץ המשפטי אומר לכם את זה. לא שלחתם.
הרב אברהם רובינשטיין: אריק, מה זה?
רו"ח אהרון אדלר: לא, זה בסעיף שונות. אנחנו מבקשים,
דובר: זה חוק עזר לתיעול.
רו"ח אהרון אדלר: יש חוק עזר לתיעול.
הרב עו"ד נתן בצלאל: אבל לא ראינו את זה, לא ראינו.
רו"ח אהרון אדלר: אז מה? הם מבקשים.
הרב עו"ד נתן בצלאל: מבקשים מה?
43
44
רו"ח אהרון אדלר: רגע, אז אני אסביר. אני אסביר.
מר יעקב וידר: תצביע נגד. תצביע נגד. לא הגישו לך, צריכים להגיש לך. אני
עוזר.
הרב עו"ד נתן בצלאל: תן לי לשמוע.
רו"ח אהרון אדלר: אני אסביר, ברשותכם, שניה. אני מקריא לכם בבקשה. יש
בחוק העזר של בני ברק סלילת רחובות, קבועה מגבלות גביה בסעיף 17 לחוק, לפיכך החל
מה-1 באוגוסט 2019 הטלת ההיטל לפי חוקי העזר תותנה באישור של מליאת העיר ושל
שר הפנים או מי מטעמו, כמפורט להלן.
מיום 11 באוגוסט 2019 , הטלת היטל לפי חוק עזר זה טעונה אישור של מליאת העירייה
ושל שר הפנים או מי מטעמו. זה חוק עזר שהעירייה פועלת,
מר יעקב וידר: מה החוק אומר?
רו"ח אהרון אדלר: שמי שבונה בניין ובא לבקש היתר בנייה, משלם כל מיני
היטלים. זה אחד מההיטלים שהעירייה גובה. אנחנו לא רוצים שום שינוי במצב. שום
שינוי במצב. אנחנו עכשיו מגבשים תחשיבים חדשים עם משרד הפנים ואנחנו עובדים על
זה. אנחנו מבקשים להאריך את החוק הישן, ללא שום שינוי, עד ליום,
הרב אברהם קאהן: מה זה חוק עזר לתיעול, זה גם כן לבנייה חדשה?
רו"ח אהרון אדלר: כן, כן, כן. עד ליום 1 לאוגוסט .2020
הרב אברהם רובינשטיין: רבותי, מי בעד?
רו"ח אהרון אדלר: תודה רבה, זהו, אז אנחנו מבקשים את האישור של המועצה
כדי שנוכל לגבות את החוב הזה. כבוד ראש העיר, אנא תעלה את זה להצבעה.
הרב אברהם רובינשטיין: רבותי, מי בעד?
מר יעקב וידר: זה לא חוקי. מופיע בפירוש, אני מקריא – הזמנה תימסר
לישיבה לכל אחד מחברי המועצה על כל נושא תקציבי. ההצבעה פה לא חוקית.
עו"ד יהודה ליבוביץ: זה לא נושא תקציבי.
מר יעקב וידר: ההצבעה לא חוקית, לא משנה,
רו"ח אהרון אדלר: הארכת חוק העזר בעוד שנה, זה הכול.
הרב עו"ד נתן בצלאל: הארכה לעוד שנה של מה, תיעול וביוב בן אדם שבונה בניין?
רו"ח אהרון אדלר: לא ביוב. מה ביוב?
44
45
הרב עו"ד נתן בצלאל: אז מה?
רו"ח אהרון אדלר: חוק עזר לבני ברק, סלילת רחובות.
הרב אברהם רובינשטיין: מי בעד סעיף ח'? מי נגד? תודה רבה. ההצעה עברה ברוב קולות.
הישיבה נעולה.
החלטה: הוחלט ברוב קולות לאשר את ההצעה, להוציא את מר יעקב וידר שהתנגד. הרב
אברהם קאהן, הרב משה שלום מלאכי והרב מיכאל אלמליח נמנעו.
45