פרטי כל מועצה מן המניין מס 39

עיריית בני ברק

לשכת מנכ"ל העירייה

פרוטוקול ישיבת מועצה

מן המניין מס' 39

מיום חמישי, י"ט בטבת ה'תשפ"ב ()23.12.2021

- הופק ע"י: בונוס פרוטוקולים בע"מ, טלפון: 03-5373237 -

1

השתתפו:

הרב אברהם רובינשטיין, ראש העיר

הרב חנוך זייברט, מ"מ רה"ע

הרב שלמה זכריה קוסטליץ, סגן רה"ע

הרב עו"ד גדליהו בן שמעון, סגן רה"ע

הרב מנחם שפירא, משנה רה"ע

הרב חיים מאיר לאנגסם, משנה רה"ע

הרב יעקב אברהם זכריהו, משנה רה"ע

הרב ישראל משה פרידמן, חבר הנהלה

הרב מיכאל קקון, חבר הנהלה

הרב רפאל אליהו גרינבאום, חבר מועצה

הרב שמואל יהודה גוטסמן, חבר מועצה

הרב עו"ד משה דוד מורגנשטרן, חבר מועצה

הרב שלמה שטרן, חבר הנהלה

הרב ישראל הפטקה, חבר הנהלה

הרב מאיר סלומון, חבר הנהלה

הרב פרץ אברמוביץ, חבר הנהלה

הרב ישראל בן ששון, חבר מועצה

הרב עו"ד בצלאל נתן, חבר הנהלה

הרב משה שלום מלאכי, חבר מועצה

הרב אריאל ניר, חבר מועצה

מר יעקב וידר, חבר מועצה

נכחו:

עו"ד יהודה ליבוביץ, היועמ"ש של העירייה

רו"ח אהרון אדלר, גזבר העירייה

דוד פינקל, רמ"ט רה"ע

גודי סילמן, מנהל לשכת רה"ע

יצחק פריימן, מנהל מחלקת קהילות וצעירים

אברהם מאושר, לשכת רה"ע

עו"ד יעקב ראבד, מחלקה משפטית

עו"ד אריאל יונגר, מחלקה משפטית

עו"ד שמואל גוטמן, מחלקה משפטית

הרב ישראל הפטקה, חבר הנהלה

ישראל דרנגר, רמ"ט מ"מ רה"ע

דוד כץ, עוזר להרב שלמה קוסטליץ, סגן רה"ע

מאיר שטיינרייך, מנהל אגף חוזים ומכרזים

חנוך זיידמן, מנהל אגף תשתיות ופיתוח

שמעון קשש, ס. מנהל אגף החינוך ומנהל תכנית לאומית 360

יוסף סטל, מנהל מחלקת גני ילדים

יוסף רובינשטיין, מנהל מחלקת נכסים

קיוי הס, רכז הדוברות העירונית

יוסף יעקובוביץ, פניות ציבור

אברומי כף, מנהל ארכיב ודואר

יעקב לידר

איתי גדסי

אבשלום אוחיון

2

רו"ח תמר בורובסקי, אגף תקציבים

רו"ח לאה פדידה, אגף תקציבים

גב' חיה לוין, ס.מנהל אגף דוברות וועדות עירוניות

על סדר היום:

א. הצעה לסדר היום של מר יעקב וידר, חבר מועצת העירייה (מצ"ב החומר);

ב. קבלת אשראי בבנקים השונים לעיריית בני ברק לשנת 2022 (מצ"ב החומר);

ג. עדכון תקציב לשנת 2021 (מצ"ב החומר);

ד. תוכנית שנתית – העסקת אנשים עם מוגבלות לשנת 2022 (מצ"ב החומר).

ה. אישור איחוד וחלוקה בין מגרשים במסגרת תוכנית מסוף תחבורה בני ברק,

תוכנית מס' 0185785 -501 (מצ"ב החומר);

ו. אישור הסכם חכירה בין עיריית בני ברק לבין אמונה תנועת האישה הדתית

("אמונה") ביחס למקרקעין בשטח כולל של 16,660 מ"ר הידועים כמגרש א2 לפי

תב"ע בב/,726 גוש 6641 חלקות (חלק): ,38 ,41 ,44 ,48 ,89 .91 מדובר במקרקעין

בייעוד מגרש מיוחד שאמונה חכרה ממינהל מקרקעי ישראל לפי חוזה חכירה

משנת 1980 . המקרקעין הופקעו על ידי עיריית בני ברק בשנת .2018 במסגרת

ההסכם צומצם השטח המוחכר לאמונה והוא יעמוד על 10,489 מ"ר בלבד ויתרת

השטח בסך של 6,191 מ"ר יוותרו בבעלות חופשית של עיריית בני ברק (מצ"ב

החומר);

ז. אישור הצעת חוק עזר עירוני: "חוק עזר לבני ברק (מניעת רעש) (שימוש במפוח

עלים)". (מצ"ב הנוסח המוצע ודברי הסבר);

ח. קביעת מועדי ישיבות מועצה מן המנין לשנת 2022 כדלקמן:

יום חמישי, כ"ה בשבט ה'תשפ"ב ()27/1/22

יום חמישי, כ"ג אדר א' ה'תשפ"ב ()24/2/22

יום חמישי, כ"ח אדר ב' ה'תשפ"ב ()31/3/22

יום חמישי, כ"ז בניסן ה'תשפ"ב ()28/4/22

יום חמישי, כ"ה באייר ה'תשפ"ב ()26/5/22

יום חמישי, כ"ד בסיון ה'תשפ"ב ()23/6/22

יום חמישי, ט"ו בתמוז ה'תשפ"ב ()14/7/22

יום חמישי, כ"ו באלול ה'תשפ"ב ()22/9/22

יום חמישי, ב' בחשון ה'תשפ"ג ()27/10/22

יום חמישי, ל' בחשון ה'תשפ"ג ()24/11/22

יום חמישי, כ"א בכסלו ה'תשפ"ג ()15/12/22

יום חמישי, ה' בטבת ה'תשפ"ג ()29/12/22 – אישור תקציב העירייה.

ט. שונות.

3

הרב אברהם רובינשטיין: אני פותח את ישיבת המועצה מן המניין, ישיבה מספר .39 סעיף

ראשון – הצעה לסדר של מר יעקב וידר. בבקשה.

א. הצעה לסדר יום של מר יעקב וידר, חבר מועצת העירייה (מצ"ב החומר);

מר יעקב וידר: ערב טוב. לפני שנתחיל, אני רוצה להעלות נושא ואני אשמח גם

להתייחסותו של היועץ המשפטי.

אני הגשתי בתאריך ,18.10 הגשתי שאילתה לך ראש העיר, שמתייחסת לנושא של שימוש

בכספי ציבור לצורך הפגנות פרטיות. עד לרגע זה לא קיבלתי שום תשובה. פשוט מאד לא

קיבלתי תשובה לשאילתה הזאת. השאילתה מתייחסת לשימוש בכספי ציבור לצורך

קמפיינים, לצורך הפגנות פרטניות נגד עסקים ותושבים בעיר. חלפו מאז השאילתה, מר

רובינשטיין, יותר מחודשיים, יותר מחודשיים חלפו, יותר משתי ישיבות מועצה, עד לרגע

זה לא אני ולא חברי המועצה לא קיבלנו שום תשובה. תראה, מר רובינשטיין, חשוב לי

שתקשיב.

דובר: הרב.

מר יעקב וידר: רבנים יש בבית הכנסת, לא פה.

דובר: תכבד. תכבד.

מר יעקב וידר: אני מכבד, זה מספיק מכבד מר. אני רוצה לומר לך, אתה לא

עושה טובה, אתה פשוט לא עושה טובה בזה שאתה עונה, אתה פשוט מחויב, מחויב להשיב.

ולא לי כ חבר מועצה, אלא לתושבים. אנחנו מייצגים את התושבים ואתה מחויב להשיב.

ואני אומר, יכול מאד להיות שיש סיבה להתחמקות הזו מהמענה, יכול להיות שיש גם לחץ

של מקורבים או בני משפחה, אולי יש ניסיון להסתיר משהו מתושבי בני ברק, או אולי גם

מגורמי אכיפת החוק, אבל שום דבר לא אמור לשנות את העובדה המאד פשוטה שאתה

נשאל ומוגשת לך שאילתה, אתה פשוט מאד מחויב לענות. זה אותו החוק של מדינת ישראל

שבחסות שלו אתה מקבל משכורת, אתה מקבל עוזרים, תקציבי לשכה מנופחים, תקציב

לטיסות, יועצי תקשורת, נהגים. כמובן העלו את זה בזמן הקורונה. אותו חוק גם מחייב

אותך פשוט מאד להשיב לשאילתות שהציבור באמצעותנו נציגי הציבור שואל אותך. אני

באמת אומר, עצוב לי שהיועץ המשפטי שיושב כאן לא מעמיד את ראש העירייה על כך

שהוא פשוט מצפצף על החוק ברגל גסה. אז אני פשוט אעשה את המלאכה שלו אני אקריא

את לשון החוק.

החוק אומר: לא יאוחר מ-7 ימים לפני תחילת ישיבה מן המניין, רשאי חבר מועצה להגיש

לראש העירייה שאילתה בכתב. ראש העירייה חייב להשיב בכתב לשאילתה ויקרא את

התשובה כאן בישיבה. הוא רשאי לדחות את התשובה שלו עד הישיבה מן המניין שלאחר

הישיבה. כזכור, עברו כבר יותר משתי ישיבות. השאילתה והתשובה יחולקו לחברי

המועצה בכתב. במידה ולא נמסרה תשובה לשאילתה בשתי ישיבות מן המניין שהתקיימו,

הרב משה שלום מלאכי: לא קיבלנו תשובה.

מר יעקב וידר: יועמד הנושא לשאילתה לפי דרישת השואל כסעיף ראשון על

סדר היום בישיבה מן המניין הקרובה, וראש העיר יהיה מחויב להשיב. אז כפי שהחוק

4

קובע, אני דורש להציב את השאילתה הזו בראש סדר היום, וכפי שהחוק דורש ממך – אני

דורש כאן בישיבה לקבל תשובה לשאילתה הזו.

הרב משה שלום מלאכי: שניה, שניה,

מר יעקב וידר: שניה, אני אסיים, אני אסיים.

הרב משה שלום מלאכי: אבל יש לך טעות.

מר יעקב וידר: זה לא טעות.

הרב משה שלום מלאכי: הוא יכול לענות על השאילתה גם במועצה לא בכתב,

מר יעקב וידר: לא, לא, לא, אני אסיים, שניה, מלאכי, שניה, שניה,

הרב משה שלום מלאכי: השאלה אם יש לו תשובה.

מר יעקב וידר: עשרות שנים העסקנים בעיריית בני ברק התרגלו לחגוג עם

כספי הציבור בלי שום בקרה ומעצור ולשאת בנכסים הציבוריים פשוט ככל העולה על

רוחם. חבר'ה, כל עוד אני פה, זה לא יקרה. זה יהיה קשה מאד, זה יהיה מאד קשה.

בעיריית בני ברק תהיה נציגות לא רק לעסקנים ולחצרות, אלא גם לתושבים, לתושבי בני

ברק. חוקי התורה בטח לא מעניינים אתכם, זה די ברור, אבל נגזר גורלה של עיריית בני

ברק והיא נמצאת בתחומי מדינת ישראל. והחוקים של מדינת ישראל, מה לעשות, חלים

גם על עיריית בני ברק.

תראו, בישיבת ועדת ביקורת שאני כינסתי, אני ושאר חברי הוועדה שמחנו לשמוע שסוף

כל סוף, באמת, סוף כל סוף העירייה הגיעה למקום ראשון במדד אובייקטיבי כלשהו,

במקום שאי אפשר לקנות בכספי התושבים. אבל, מהר מאד השמחה התחלפה בעצב גדול

מאד, כשהתברר שמדובר בראש הרשויות המקומיות שהתקבלו בהן הכי הרבה תלונות. זו

העירייה שקיבלה הכי הרבה תלונות במדינת ישראל. הנתונים, שהם פשוט מדהימים,

מראים שיש גם גידול דרמטי בתלונות תושבים, סחבת מתישה בטיפול בתלונות, זלזול,

פשוט זלזול סדרתי בפונים, אי התייחסות לפונים, תלונות שפשוט נעלמות, פשוט נעלמות

– בנוגע לזבל, לתשתיות, להצפות ביוב. תלונות שנעלמות בנוגע לשחיתות עירונית, פשוט

נעלמות. ובעוד הרבה מאד נושאים חמורים.

ואיפה כל זה קורה? לא בעירייה ענייה חלשה, אלא בעירייה עשירה מאד, בעירייה בעלת

תקציב שנתי מהגבוהים ביותר במדינת ישראל, בעירייה שיש בה את כמות העובדים

הגבוהה ביותר במדינת ישראל. זה לא אמור לקרות בכזו עירייה. מירב התלונות

מתייחסות לזלזול סדרתי ומקומם, אדוני ראש העיר, בלשכה שלך. זלזול בפניות תושבים.

זה דו"ח שאנחנו בוועדה קיבלנו, וכתב את זה מי שאני טוען שכותב מדי פרווה על מה

שקורה פה. למרות זאת זה נכתב. וזה פשוט מרתיח ומקומם. עזבו, באמת, עזבו את החוק

הזה שקובע שיש זמן קצוב לענות לכל פונה ומתלונן. מה שמקומם את תושבי בני ברק,

ובצדק, זה פשוט החוצפה, באמת, כמה חוצפה צריך כדי לזלזל בתושב שפונה לסיוע. כמה

חוצפה צריך כדי לזלזל בתושב שעובד קשה מאד, באמת, עובד קשה מאד כדי לשלם את

המשכורות המנופחות שלכם. כמה אטימות ורשעות צריך כדי להתעמר במי שבכסף שלו

אתם משתמשים כדי לעשות את חגיגות הבזבוזים, כדי לממן את מפעל הג'ובים

למקורבים, שהקמתם פה, באמת, מפעל ג'ובים מהמפוארים ביותר במדינת ישראל.

5

קיבלנו בוועדת ביקורת עוד עדכון על הישג, הישג מדהים של עיריית בני ברק, שעיריית

בני ברק הגיעה אליו במקום הראשון, והוא שהעירייה הזו היא עירייה שעומדת במקום

הראשון במספר אחוזי התלונות שנמצאות מוצדקות לאחר מכן.

הרב משה שלום מלאכי: הראשון?

מר יעקב וידר: כן, הראשון. הישג מדהים נוסף של עיריית בני ברק הוא מצב

התשתיות. באמת, מצב התשתיות הנפלא בעיר. אין כמעט ישיבה ואין דיון שאני לא מעלה

את הנושא הזה. אחרי השבוע הקשה הזה שעבר על תושבי בני ברק, זה באמת פשוט מדהים

שאני היחידי שמעלה את הנושא הזה, היתה התמוטטות מוחלטת של כל התשתיות בעיר

– ביוב, ניקוז – היתה התמוטטות מוחלטת. אני אומר, אולי נמצא סנגוריה, חיפשתי,

חשבתי איך אפשר ללמוד סנגוריה, ומצאתי. בזמן שכולם פה טבעו בביוב ובבוץ ובגשם

ובבורות, נסעו האחראים לחגוג ולנפוש באילת, כמובן בהוראת גדולי ישראל הם נסעו

לאילת, ח ס וחלילה, לא נסעו לנפוש, הכול בהוראת גדולי ישראל. ומי שילם על זה? כמובן,

תושבי בני ברק שילמו על זה.

אז בואו, אני אספר לכם, כשלא היית פה, מה עבר על תושבי בני ברק. היו הצפות ענק של

ביוב, בורות, כבישים מרוטשים, רחובות שלמים שהוצפו במי גשמים שהתערבבו בביוב,

ו כל זה לא הגיע מהשמיים, זה הגיע כתוצאה מהזנחה פושעת של שנים על גבי שנים. תראו,

במדינת עולם שלישי אפשר לראות שלטון שהוא עשיר מאד, עשיר, פשוט עשיר. מנהיגי

מדינה עשירים מאד. אבל, המדינה, קורה בדיוק ההיפך, המדינה נכשלת, השירות רקוב

ומושחת ומסואב, אין תשתיות, יש יחס סלקטיבי בין מקורבים ובני משפחה לשאר

התושבים, שסובלים פשוט, שפירא, סובלים סבל נוראי. חבר'ה, עסקני עיריית בני ברק

מתנהלים בדיוק ככה, כמו במדינת עולם שלישי, מוודאים שקופת העירייה תתאשר, הנה,

עכשיו עוד מצלמות שמו, שהמיסים יוגדלו, והוגדלו מאד בתקופת הקורונה, ושהתושבים

ישלמו עוד ועוד ועוד, ובשביל מה? כדי שהעסקים יתעשרו. שיהיו להם עוד נכסים להשתלט

עליהם, כדי שיהיו עוד שטחים ציבוריים שהם יוכלו לתת לבני משפחה, שיהיו עוד

תקציבים למקורבים. ואז פשוט מאד, לתושבים לא נשאר, לא נשאר כלום. גם לפיתוח

העיר לא נשאר. לא נש אר לתיקון הכבישים המרוטשים. לא נשאר לבניית מערכת ניקוז

מודרנית. אין תקציב לפתרון מקיף של בעיית הצפות הביוב, שלא רק מסריחה פשוט, היא

פשוט מסכנת חיי אדם.

לתושבי בני ברק הנפלאים מגיע לחיות בעיר שיש בה הנהגה ישרה, שדואגת לצרכי

התושבים ולא רק לצרכי עצמם, מר רובינשטיין, ולמקורביה. מגיע להם לחיות בעיר יפה

ונקיה, עם שירות מהיר וחדשני, לא בעיר מוזנחת, עם תשתיות רקובות ומרוסקות.

בעירייה שאין בה הנהגה, מסואבת ומושחתת, ובדיוק על זה אני נאבק.

לאור הנתונים, מר זייברט, לאור הנתונים, מר רובינשטיין ומר זייברט, זה קשה לכם,

הרב אברהם רובינשטיין: אל תגיד לנו מה לעשות.

מר יעקב וידר: אני בזמני אגיד מה שאני רוצה, גם אם זה לא נוח לכם, תאלצו

לשמוע, מה לעשות?

לאור הנתונים הקשים שהוצגו לנו בוועדת הביקורת, אני מציע לקבוע יעד קשיח של

מקסימום 5 ימים, לא ביקשתי יום, 5 ימים, עד לסיום טיפול בכל תלונה שמתקבלת

מהתושבים. בכל עיר לא היה צריך להגיע הדבר הזה להצבעה, אבל פה זה צריך להגיע

6

להצבעה. אז אני מבקש להעלות את זה להצבעה. תודה רבה.

הרב אברהם רובינשטיין: אני מבקש להוריד את ההצעה לסדר של מר יעקב וידר. מי בעד

להוריד את ההצעה? מי נגד להוריד את ההצעה? תודה רבה. ברוב קולות מוחץ, חוץ

משניים שהיו בעד ההצעה, כולם הצביעו נגד.

החלטה: הוחלט, ברוב קולות, להסיר מסדר היום את ההצעה לסדר היום של חבר

המועצה מר יעקב וידר. להוציא את הרב משה שלום מלאכי ומר יעקב וידר שהתנגדו.

מר יעקב וידר: רוב קולות מוחץ, דפקת את התושבים. כל הכבוד. תהיה גאה

בזה. תוציא הודעה למבשר על ההישג הזה שלך, ליתד נאמן.

הרב משה שלום מלאכי: שניה, ראש העיר, בלי להיכנס להרחבה, מה אכפת לך

שיתנו מענה הולם? זו בקשה מאד,

הרב אברהם רובינשטיין: רבותי, נותנים מענה והוא קיבל תשובה.

מר יעקב וידר: איזה מענה? בדו"ח ביקורת,

הרב אברהם רובינשטיין: כל הדיבורים שלו זה דיבורים קנטרניים.

מר יעקב וידר: לא קיבלתי תשובה, סליחה, לשאילתה.

הרב אברהם רובינשטיין: אתה מצטרף אליו.

מר יעקב וידר: מר רובינשטיין, לא קיבלתי תשובה לשאילתה. תציג לנו אותה.

אני רוצה התייחסות של היועץ המשפטי לשאילתה.

הרב משה שלום מלאכי: לתושבים אני רוצה שיתנו מענה.

הרב משה שלום מלאכי: אני הגשתי שאילתה לפני חודשיים ולא קיבלתי. זה

חוקי? זה חוקי? זה לפי החוק?

הרב אברהם רובינשטיין: מורי ורבותי, עד עכשיו זו היתה ישיבה לצורך הקנטרנות.

עכשיו נתחיל את הישיבה האמיתית של ישיבת מועצת העיר. עכשיו להירגע, אנחנו רוצים

לברך את אבשלום, שביום שלישי הוא עשה ברית, ההורים שלו עשו אבל הוא כנראה מימן

את הברית. איך קוראים לילד, תספר. איך קוראים לילד?

הרב אבשלום אוחיון: עילאי.

ב. קבלת אשראי בבנקים השונים לעיריית בני ברק לשנת 2022 (מצ"ב החומר);

הרב אברהם רובינשטיין: סעיף ב' – קבלת אשראי בבנקים השונים לעיריית בני ברק –

דנו בזה בוועדת הכספים,

הרב משה שלום מלאכי: לא דנו, ראש העיר, לא דנו.

7

הרב אברהם רובינשטיין: הקריאו.

הרב משה שלום מלאכי: לא דנו. אתה הקראת. הקראת. שאלתי שאלות – לא

ענית.

הרב אברהם רובינשטיין: הקריאו. אני מעמיד את זה להצבעה. אם מישהו רוצה להגיב –

שיגיב.

הרב משה שלום מלאכי: כן, אני רוצה להגיב.

מר יעקב וידר: אני גם רוצה.

הרב אברהם רובינשטיין: בבקשה, תגיבו שני חברי האופוזיציה. דיברו, הקריאו את כל

הנוסח שאריק כתב לליטוב ואנחנו הצבענו על זה. בבקשה, שני חברי האופוזיציה מוזמנים

להגיד את דברם.

הרב משה שלום מלאכי: דבר ראשון, צר לי שרק חברי האופוזיציה אומרים את

דברם וכולם פה שותקים.

הרב אברהם רובינשטיין: בגלל שהם רוצים 'לקנטר'.

הרב משה שלום מלאכי: כמו עדר של כבשים. אף אחד לא רוצה לקלקל, ראש

העיר,

הרב אברהם רובינשטיין: 'לקנטר' ולקלקל, כן.

מר יעקב וידר: מה יש לקלקל פה? מה יש לקלקל? יש פה משהו לקלקל? מה יש

לקלקל?

הרב משה שלום מלאכי: נשאלת שאלות ענייניות, אף אחד לא 'קנטר' אותך. אם

הייתי רוצה 'לקנטר' אותך, תאמין לי שיכולתי לעשות את זה יותר טוב. אבל שאלתי אותך

שאלות. האם מישהו פה ידע לתת תשובות? אף אחד לא ידע. ואני אגיד לך גם למה אף

אחד לא ידע, כי גם אתה לא יודע. אתה יודע בסופו של דבר שאתה רוצה שאריק יסדר לך

את הטבלאות יפה ואתה לא יודע להסביר לאיפה הכסף הולך. שאלתי – למה נדרשו

שינויים ממה שהיה ובאיזה סעיפים? ואני חוזר ושואל פה, ואני אומר שאני לא שואל את

זה בחלל ריק, אני יודע מה שאני שואל. למה נדרשתם לעשות שינויים ובאיזה סעיפים?

הרב אברהם רובינשטיין: אפשר לדבר על שני הסעיפים ביחד.

הרב משה שלום מלאכי: שאלתי את זה אולי 20 פעם והצעתי לך אפילו, ראש

העיר, אם לא שמת לב, שאם יש איזה סעיף אחד שאתה יודע להגיד לי למה צריך לעשות

שם שינוי, שתגיד. לא ידעת להגיד לי. שאלת איפה אריק, אריק לא הגיע. לא לחינם הוא

לא הגיע. ישב פה מאיר שטיינרייך, שניסה גם כן להגיד, שאני אגיד לו מה הוא צריך

להגיד. אני לא צריך להגיד לך מה אתה צריך להגיד. בוועדת כספים דנים סעיף סעיף, למה

עושים את השינוי ובאיזה סעיף עושים שינוי. כשיש סעיפים שכתוב עליהם פעולות

כלליות, כללי, כלליו ת, שזה מופיע יותר מדי פעמים, אצלי זה לא רק מדליק נורה אדומה,

יש לי גם תשובת למה זה ואני גם יודע מה שאני אומר.

8

שאלתי שאלה ולא קיבלתי עליה תשובה, שאלה שניה – לעירייה היה משבר תקציבי באמצע

שנת 2021 . כולם יודעים את זה פה, היינו כולנו בישיבות מועצה, דנו בזה, התחננו, אולי

צריך לקחת הלוואות בשביל זה. לקראת סוף השנה הציעו הלוואה של 20 מיליון שהתנגדנו

אליה ושמעתי שעדיין לא מימשו אותה, אולי בינתיים השבוע כן. עד לשבוע האחרון

שמעתי שלא מימשו את ההלוואה. אבל שמעתי שהעירייה,

הרב אברהם רובינשטיין: עד השבוע האחרון, אמר לך מאיר שטיינרייך שלא מימשו, מה

אתה מדבר על,

הרב משה שלום מלאכי: לא מימשו, עד עכשיו לא מימשו.

הרב אברהם רובינשטיין: אתה מדבר כאילו יש לך איזה מידע. קיבל מידע מהמלאך.

הרב משה שלום מלאכי: נשאלת השאלה, ראש העיר, נשאלת השאלה – מאיפה

פתאום לעירייה יש כסף? הרי העירייה לא היה לה לשלם לספקים, דחו ספקים, לא היו

כספים לפעילויות. פתאום יש פעילויות, פתאום יש כספים. שאלתי שאלה – איך זה

שבמקביל לכספים שנכנסו ממקום מסוים, פתאום יש לך כסף? תסביר לי. ביקשתי ממך

להגיד לפרוטוקול הצהרה שלא ניי דו כספים, אפילו לזמן מועט, מתקציבים של תב"רים

ומהיטלי השבחה. אם אתה מוכן להצהיר את זה פה – בבקשה, אני רוצה אחר כך שנבדוק

את זה.

הרב אברהם רובינשטיין: %,100 בסדר, טוב.

הרב משה שלום מלאכי: אתה מוכן להצהיר את זה?

הרב אברהם רובינשטיין: אני אחליט מה אני אגיד.

הרב משה שלום מלאכי: לא, תחליט עכשיו.

הרב אברהם רובינשטיין: אתה תגיד לי מה להחליט?

הרב משה שלום מלאכי: כן. דין וחשבון אתה צריך לתת לי או לתושבים.

הרב אברהם רובינשטיין: מצאת.

הרב משה שלום מלאכי: לא, אני שאלתי אותך שאלה,

הרב אברהם רובינשטיין: מלאכי, מלאכי,

הרב משה שלום מלאכי: אז אל תגיד 'לקנטר'. זו שאלה עניינית, ראש העיר.

הרב אברהם רובינשטיין: אתה 'מקנטר'.

הרב משה שלום מלאכי: זה לא 'קנטור'. זה לא 'קנטור'.

הרב אברהם רובינשטיין: אתה החלטת בחודשים האחרונים 'לקנטר' בגלל סיבות לא

ענייניות.

9

הרב משה שלום מלאכי: אם אני נכנס בך אישית זה 'קנטור', אתה 'מקנטר' אותי.

הרב אברהם רובינשטיין: בגלל סיבות לא ענייניות החלטת 'לקנטר'.

הרב משה שלום מלאכי: בכל הכבוד, ראש העיר, אף אחד לא 'מקנטר' אותך.

הרב אברהם רובינשטיין: וידר, בבקשה.

הרב משה שלום מלאכי: שאלתי שאלות ענייניות ואני רוצה תשובות.

הרב אברהם רובינשטיין: וידר, דבר, תתייחס לסעיף ב' ו-ג'.

מר יעקב וידר: משפט אחד. לפני שאתם לוקחים הלוואה, אני אומר, לפני

שאתם לוקחים הלוואה, תתייעלו. שעסקני עיריית בני ברק יתחילו להתייעל לפני

שלוקחים הלוואה. זה מה שאני רוצה לומר.

הרב אברהם רובינשטיין: %.100 טוב, אני מעלה להצבעה סעיף ב' – קבלת אשראי

בבנקים השונים, מה שהצגנו בוועדת הכספים והצבענו בעד – מי בעד?

הרב משה שלום מלאכי: אתה הבטחת לי תשובה, ראש העיר.

הרב אברהם רובינשטיין: אני לא הבטחתי כלום.

הרב משה שלום מלאכי: אמרת שאתה תענה.

הרב אברהם רובינשטיין: לא הבטחתי כלום.

הרב משה שלום מלאכי: אז אין לך מה לענות.

הרב אברהם רובינשטיין: אתה הבטחת לעצמך. מי בעד?

הרב משה שלום מלאכי: אבל למה אתם מצביעים בעד? אתם יודעים על מה אתם

מצביעים? לא הסבירו לנו בוועדת כספים.

הרב אברהם רובינשטיין: מי נגד? תצביע נגד, נו.

הרב משה שלום מלאכי: ודאי שנגד.

הרב אברהם רובינשטיין: יופי.

הרב משה שלום מלאכי: אבל אני לא מבין. תסביר לנו איזה שינויים אתה עושה,

הרב אברהם רובינשטיין: סעיף ב' עבר ברוב קולות מלבד שני מתנגדים. תודה רבה.

החלטה: הוחלט, ברוב קולות, לאשר קבלת אשראי בבנקים השונים לעיריית בני ברק

לשנת .2022 להוציא את הרב משה שלום מלאכי ומר יעקב וידר שהתנגדו.

ג. עדכון תקציב לשנת 2021 (מצ"ב החומר);

10

הרב אברהם רובינשטיין: עדכון תקציב לשנת .2021 דיברנו על זה, דנו על זה בוועדת

הכספים. מי בעד?

מר יעקב וידר: רגע, אני רוצה להתייחס לזה, מה זה מי בעד?

הרב אברהם רובינשטיין: התייחסת.

מר יעקב וידר: לא התייחסתי. זה סעיף אחר. אני לכל סעיף אתייחס, סליחה,

עם כל הכבוד.

הרב אברהם רובינשטיין: בבקשה, תתייחס. תתייחסו. תמשיכו הלאה 'לקנטר'. תמשיכו

הלאה 'לקנטר'.

הרב משה שלום מלאכי: בהמשך לדברים שאמרתי, אני מוחה על זה שאתה

מתייחס לזה כ'קנטור'.

הרב אברהם רובינשטיין: אני אומר שאתה 'מקנטר'.

הרב משה שלום מלאכי: אתה מוזמן להתמודד עם הטענות באופן ענייני.

הרב אברהם רובינשטיין: %.100

הרב משה שלום מלאכי: כבוד ראש העיר הנכבד. יפה? זה מספיק או שאני צריך

להגיד שבחים יותר גדולים? אתה מוזמן לעמוד מולי ולתת תשובות לשאלות שאני שואל

אותך. אם אין לך מה לענות, אתה יכול להסמיך את יהודה ליבוביץ, מצידי אפילו את

פינקל שיענה. אולי זה הנחתות של פינקל עליך, אני לא יודע. אבל תסביר לי תשובות

לשאלות, מה קורה בכספים של העירייה? אני יכול לתת לך דוגמא. אני אתן לך דוגמא.

אתה יודע מה, אני רוצה לרדת לפרטים, כנראה הרזולוציה לא מספיקה. בנוסף למה

שאמרתי קודם, אני רוצה להציג דבר נוסף. נמצא פה יצחק פריימן, הוא ממחלקת קהילות

וצעירים. באמצע שנת 2021 נגמר הכסף באגף של קהילות וצעירים. לא היה לעירייה לשלם

לספקים. אריק אדלר סגר את השיבר, יכול להיות שבצדק, יכול להיות שלא בצדק, אני

לא מבין למה הוא נתן להם להתפרע עד אז, ובהחלט התפרעו. אני יכול להגיד לכם שיש

לי עדויות שכספים, נעשה בהם שימוש בצורה פלילית. הלוואי ויבואו ויחקרו את מה

שקורה פה בעירייה, יבואו מלהב 433 פעם אחת לעירייה ויבדקו מה קורה פה. אני בטוח

שתהיה להם סחורה יותר מכל העיריות ביחד שיש בארץ. פשוט הפקרות מה שקורה פה

בעירייה. הפקרות, הפקרות, אני עומד מאחורי המילים שלי. יש פה אנשים, מי שרוצה

מוזמן ביום ראשון לבוא איתי לתבוע אותי דיבה. אפילו בלי זה, אתם יכולים לעשות איזה

תביעה שאתם רוצים, בסדר? אני מוכן לשלם לכם גם את עורך הדין. ואני רוצה שהדברים

האלה יתבררו. יבואו ויחקרו מה קורה פה. זה הפקרות מה שקורה פה בעירייה. אני לא

אומר את זה סתם. יש פה הפקרות. וגם כשיש שימוש בקופה קטנה, מי מפקח על זה? אני

רוצה תשובות לשאלות האלה. כמה כסף הזרימו לקופה הקטנה? כמה פעמים הזרימו כסף

לקופה הקטנה? למה היו צריכים את זה כל כך הרבה? מי עשה קניות לשבת בכסף של

העירייה? אני רוצה תשובות לשאלות האלה.

ואני רוצה להגיד יותר מזה, הכספים האלה שנגמרו, הם לא נגמרו לחינם, הם לא נגמרו

לחינם. כשאני אומר לכם לא לחינם, די לחכימא ברמיזא. ולכן, מתבקשת השאלה – איך

זה שלקראת המשך שנת 2021 פתאום יש כסף? יש כסף, רבותי, אתם לא יודעים, יש כסף.

11

אני אמרתי, רבותי, יש פה קסם. יהודה ליבוביץ לא ידוע לי כקוסם. ראש העיר, עם כל

הכבוד שאני רוצה לכבד, לא ידוע לי כקוסם. פינקל ודאי לא קוסם. מי עשה את מעשה

הקסמים הזה? אולי קיבלו ... לא נראה לי.

דובר: קופת העיר מממנת.

הרב משה שלום מלאכי: קופת העיר, אני מאמין. אתה יודע מה, גודי, לזה אני

מאמין. לזה אני מאמין. רבותי, בואו נעשה הצבעה על התמיכה של קופת העיר. אני זורם.

עכשיו אני רוצה להגיד לך משהו, אני אומר את הדברים האלה, זו היתה הערה נחמדה,

אבל אני רוצה להגיד לכם, בואו נהיה רציניים רגע אחד, בואו נחזור להיות רציניים. זו

לא בדיחה, זה כספי ציבור, זה כספים שהיו צריכים להגיע לציבור. אני שואל שאלות, אני

לא מקבל תשובות. ואני אומר שמישהו יבוא ויבדוק את זה. זה צריך להיות מישהו מבחוץ.

אני בטוח שימצאו הרבה דברים. ויש דברים שאני לא מעלה פה, בכוונה אני לא מעלה

אותם, שיבדקו ויגלו פשעים לא קלים. אני אומר את זה בפה מלא – פשעים לא קלים.

ולכן, היות וקצת מצפון נשאר לי ונשאר קצת לכם, וכל אחד רוצה לדאוג שלתושבים שלו,

תושבי העיר שאנחנו כל כך אוהבים, החרדים לדבר השם, יהיה את מה שמגיע להם, זה

מה שפוגע בהם, ההתנהלות הזאת פוגעת בכם ובתושבים ובאלה ששלחו אתכם. ולכן אני

חושב שצריך להתנגד לכל סעיף תקציבי בעידן הזה, לאור ההתנהלויות הקשות שאנחנו

רואים פה. אני אומר דברים חמורים ואני עומד מאחוריהם. זה דברים חמורים ביותר.

ואנחנו לא יכולים לעבור על זה לסדר היום, ודאי לא לתת לעירייה להמשיך ככה.

ולכן, אני מבקש מכולם, או לצאת החוצה בהצבעה, או לשקול להימנע לפחות. אתם לא

יכולים להצביע בעד דברים שיום אחד יתבררו כפליליים. אני מבקש שתיקחו את זה

לתשומת לבכם. תודה.

מר יעקב וידר: טוב, אני אתייחס גם. אתם מבקשים לעדכן את התקציב. אני

לא יודע פה מי מהחברים עבר על הסעיפים שמבקשים, כי אתם מצביעים כלאחר יד. אפשר

גם לבקש מכם לקבל החלטה, להצביע שעכשיו קיץ או כל דבר אתם פשוט תצביעו לפי

ההוראות. לא תבדקו. אף אחד פה לא מדבר, לא מצייצים, רק בזירה הזו מדברים. זה

פשוט מדהים.

תראו, בהצעה עכשיו אתם מפנים מיליונים, כדי מה? כדי להעלות שכר, פשוט כדי להעלות

שכר. וכנראה כדי להעביר למשחטות ולעוד כל מיני מקומות עלומים. אבל ממי לוקחים?

זו השאלה, ממי לוקחים? אתם מקטינים את הסיוע לתוכנית התנדבות. אתם מקטינים

את הסיוע לטיפול בעולים. אתם מקצצים בחינוך. אתם מקצצים ברווחה, בפעילות לנכים,

בסיוע לילדים, לילדים עיוורים, לא סתם לילדים. קצצתם בטיפול בנוער מתמכר. זו פשוט

בושה, איך אתם לוקחים מהדברים החשובים ומעבירים ל-מה, לשכר. לשכר אתם דואגים

ונאבקים. גם בוועדת ביקורת, כל פעם אומרים לי – חסר כוח אדם. בבני ברק יש את כמות

עובדי העירייה באחוזים מהגבוהות ביותר במדינת ישראל. זה מה שחסר לעיריית בני ברק,

כוח אדם? חסר שתתייעלו. תפסיקו להשתמש בכספים של הציבור לצרכים שהם לא הייעוד

שלהם.

ולכן אני מתכוון להצביע נגד. ובניגוד למלאכי, אני לא מצפה מאף אחד מכם שתצביעו

נגד. כי מה לעשות, אתכם לא תושבי בבני ברק מינו, העסקים מינו, ואם תצביעו נגד

העסקים – בפעם הבאה לא תשבו פה. פשוט מאד.

12

הרב משה שלום מלאכי: אבל העלינו שאלות חמורות לראשונה. העלינו שאלות

בעלות משמעות.

מר יעקב וידר: אני לא מצפה. אני לא מצפה.

הרב משה שלום מלאכי: התייחסתי נקודתית לשאלות. אם מישהו יש לו תשובות,

אדרבא, שיתקן אותי. אני בטוח שלאף אחד מכם אין מה לענות, גם ביחידות. כי בפעם

הקודמת ש ... קצת פחות פתחתי את הפה, אף אחד לא בא והביא לי תשובות, אמרו לי –

יפה דיברת. אני שואל אם יש למישהו תשובה שאני אשמח לקבל. אני אומר לכם שהדברים

האלה לא מגיעים בחלל ריק, זה דברים כבדי משקל. חבל שהגענו לזה, זה המצב. תודה.

הרב אברהם רובינשטיין: אף אחד לא יענה לך תשובות בגלל שכל הדיבורים שלכם, שלך

ושל חברך,

הרב משה שלום מלאכי: הכי קל להגיד 'לקנטר'. אל תענה ככה, תענה,

הרב אברהם רובינשטיין: הם דיבורים 'קנטרניים'.

מר יעקב וידר: זו התשובה שאתה עונה לתושב?

הרב אברהם רובינשטיין: אף אחד לא מתכוון לענות לך.

מר יעקב וידר: זו התשובה שאתה עונה לתושב שפונה אליך, שזו תלונה

קנטרנית? עכשיו אני מבין למה התלונות על הלשכה שלך כל כך גבוהות. כל פונה, אתה

עונה לו – שאלה 'קנטרנית'.

הרב אברהם רובינשטיין: מי בעד סעיף ד' – עדכון 2021? מי נגד? תודה רבה. כולם בעד,

מלבד שניים נגד.

החלטה: הוחלט, ברוב קולות, לאשר עדכון תקציב לשנת .2021 להוציא את הרב משה

שלום מלאכי ומר יעקב וידר שהתנגדו.

13

ריכוז לפי דוח רבעוני

רבעוני תקציב העירייה לשנת 2021 הפרש תקציב מוצע לשנת 2021

תקבולים -1,552,555 -10,534 -1,563,089

ארנונה כללית -415,000 -4,000 -419,000

הנחות בארנונה (הכנסות) -167,000 - -167,000

הכנסות ממכירת מים -180 -170 -350

עצמיות חינוך -19,593 1,906 -17,687

עצמיות רווחה -7,987 -497 -8,484

עצמיות אחר -110,686 -1,288 -111,974

תקבולים ממשרד החינוך -472,334 569 -471,765

משרד המשטרה -8,800 2,000 -6,800

תקבולים ממשרד הרווחה -163,793 523 -163,270

משרד התמ"ת -19,535 1,267 -18,268

תקבולים ממשלתיים אחרים -9,312 -1,476 -10,788

מענק כללי לאיזון -91,243 -2,802 -94,045

מענקים מיועדים -5,159 -10,092 -15,251

תקבולים אחרים -49,333 -6,074 -55,407

מענקים מותנים -12,600 9,600 -3,000

תשלומים 1,552,555 10,534 1,563,089

הוצאות שכר כללי 223,855 3,701 227,556

פעולות כלליות 232,391 23,779 256,170

הוצאות מותנות 12,600 -9,600 3,000

שכר עובדי חינוך 351,774 15,663 367,437

פעולות חינוך 280,447 -25,717 254,730

שכר עובדי רווחה 44,221 -1,972 42,249

פעולות רווחה 206,492 1,232 207,724

פרעון מלוות אחרות 25,928 - 25,928

פרעון מלוות מים וביוב 945 - 945

הוצאות מימון 2,880 - 2,880

העברות והוצאות חד פעמיות 4,022 3,448 7,470

הנחות בארנונה (הוצאות) 167,000 - 167,000

נטו - - -

14

ריכוז לפי פרק ראשי

תקציב העירייה לשנת תקציב מוצע לשנת

פרק שם פרק הפרש

2021 2021

תקבולים -1,552,555 -10,534 -1,563,089

11 ארנונות -582,000 -4,000 -586,000

12 אגרות -422 - -422

16 הכנסות מימון -465 - -465

19 מענקים כלליים -109,002 -3,294 -112,296

21 תברואה -7,151 3,500 -3,651

22 שמירה ובטחון -5,700 -3,467 -9,167

23 תכנון ובניין עיר -12,102 -2,562 -14,664

24 נכסים ציבוריים -2,804 - -2,804

26 שרותים עירוניים שונים -652 - -652

28 פיקוח עירוני -15,227 557 -14,670

31 חינוך -500,237 4,390 -495,847

32 תרבות -8,496 -671 -9,167

33 בריאות -1,740 -200 -1,940

34 רווחה -191,615 1,364 -190,251

35 דת -13,485 -31 -13,516

37 איכות הסביבה -775 -38 -813

41 מים -2,691 158 -2,533

43 נכסים ציבוריים -6,088 - -6,088

44 תחבורה -42,450 934 -41,516

47 מפעל הביוב -1,220 - -1,220

51 ריבית והחזר הוצאות משנים קודמות -6,365 - -6,365

59 החזר מקרנות והכנסות מיוחדות -41,868 -7,174 -49,042

תשלומים 1,552,555 10,534 1,563,089

61 מינהל כללי 46,108 -204 45,904

62 מינהל כספי 27,729 731 28,460

63 הוצאות מימון 2,880 - 2,880

64 פרעון מלוות 25,928 - 25,928

71 תברואה 101,009 7,917 108,926

72 שמירה ובטחון 3,480 1,617 5,097

73 תכנון ובניין עיר 23,170 2,873 26,043

74 נכסים ציבוריים 24,080 707 24,787

75 חגיגות, מבצעים ואירועים 2,277 - 2,277

76 שרותים עירוניים שונים 6,632 674 7,306

78 פיקוח עירוני 9,789 101 9,890

81 חינוך 637,867 -15,467 622,400

82 תרבות 23,451 5,789 29,240

83 בריאות 5,167 800 5,967

84 רווחה 254,900 -4,927 249,973

85 דת 53,126 2,044 55,170

87 איכות הסביבה 2,947 -343 2,604

91 מים 2,506 -164 2,342

93 נכסים ציבוריים 22,569 1,353 23,922

94 תחבורה 17,772 539 18,311

96 חשמל 3,143 -101 3,042

97 מפעל הביוב 1,220 - 1,220

98 פנסיה ופיצויים 995 778 1,773

99 תשלומים בלתי רגילים 253,810 5,817 259,627

15

ד. תוכנית שנתית – העסקת אנשים עם מוגבלות לשנת 2022 (מצ"ב החומר).

הרב אברהם רובינשטיין: תוכנית שנתית – העסקת אנשים עם מוגבלות לשנת .2022

מר יעקב וידר: אני רוצה גם להתייחס.

הרב אברהם רובינשטיין: מי מציג את זה? רק רגע. מי יודע להציג את הסיפור הזה?

מר יעקב וידר: אני יכול להציג לך את הסיפור הזה. אני מכיר פה את הסיפור.

הרב אברהם רובינשטיין: מישהו יודע?

הרב עו"ד בצלאל נתן: היועץ המשפטי יכול להיות.

הרב אברהם רובינשטיין: מי הכניס את זה לסדר היום? ינקי, אתה יודע על מה מדובר?

מר יעקב וידר: בואו, אני אציג לכם, אני אציג לכם. מר רובינשטיין, אני אציג

לך, בוא, אני אעזור לך. זה לא ייאמן.

הרב משה שלום מלאכי: איך נפלתם עם זה? בעירייה דנים על מוגבלים? על מה

דנים פה?

מר יעקב וידר: אתה לא הבנת, מלאכי, אתה לא הבנת על מה הם דנים. עוד

מעט תבין על מה הם דנים.

הרב משה שלום מלאכי: אני מעדיף לחזור לאבשלום עם הנכד מאשר לזה. מה

קורה פה? ראש העיר שאל מי הכניס את זה.

הרב ניר אריאל: זו חובה חוקית כל שנה להתייחס לנושא של קידום אוכלוסיות

חלשות או אנשים עם מוגבלויות, חובה כל שנה להתייחס. העירייה, קודם כל צריך להגיד

מה היא עשתה.

הרב אברהם רובינשטיין: עו"ד יעקב ראבד מציג.

עו"ד יעקב ראבד: בהתאם לחובה החוקית המוטלת על העירייה על פי חוק,

העירייה מציגה על פי החובה החוקית המוטלת עליה את הפעולות שהיא עשתה לקידום

זכויותיהם של אנשים עם מוגבלות בשנת התקציב החולפת, שנת ,2021 שנה אזרחית.

דובר: תוכנית שנתית ל-.2022

עו"ד יעקב ראבד: בסדר גמור, אני אגיע גם לזה. היעד היה לגבי מספר המשרות

הייעודיות שתוכנן לשנה החולפת. אז דובר על איוש משרות בהתאם לצורך ולאישורי

תקנים, ובהחלט היה כאן ברמת הביצוע, מספר משרות כולל שפרסמה העירייה – ,39

ואוישה משרה אחת גם לניסיון.

ואני רואה, לגבי הכוונה לתוכנית לשנת ,2022 אם תרצו בעמוד ,2 שגם כן מיועדות מספר

משרות ייעודיות של 2 משרות לשנה הקרובה, הכול כדי לקדם את זכויותיהם של אנשים

16

עם מוגבלות. ומה המועצה נדרשת? לאשר את התוכנית.

מר יעקב וידר: שניה, אני רוצה להתייחס לזה.

דובר: שזה הובא לידיעתה.

עו"ד יעקב ראבד: הובא לידיעתה ולאשר את התוכנית.

מר יעקב וידר: קודם כל, מר רובינשטיין, חמור מאד שלא עמדו ביעד, יעד

שקבעו, של העסקת אנשים עם מוגבלות. אני מצפה ממך, ראש העירייה, להציג תוכנית

לעמידה ביעד בשנה הבאה ולא להגיש מסמך מלא תירוצים למה לא עומדים ביעד וגם למה

לא מתכוונים לעמוד ביעד. זה מה שאני מצפה וכל תושבי בני ברק מצפים ממך וגם מדינת

ישראל.

הרב אברהם רובינשטיין: %.100 מי בעד סעיף ד'? מי נגד? כולם בעד. יפה מאד.

הרב משה שלום מלאכי: אתה רואה, ראש העיר, זה ענייני. כשדנים באנשים עם

מוגבלויות אנחנו מצביעים בעד.

הרב אברהם רובינשטיין: ענייני, אתם ממש ענייניים.

הרב משה שלום מלאכי: אפילו שלא ידעת להציג את זה, הלכתי איתך, אתה

רואה?

מר יעקב וידר: הצבעת עניינית פעם אחת בהצעות שלי? בחיים לא.

הרב אברהם רובינשטיין: אפילו שלא ידעת להציג את זה, תמכנו.

מר יעקב וידר: אנחנו גאים להיות ענייניים.

החלטה: הוחלט, פה אחד, לאשר את התוכנית השנתית להעסקת אנשים עם מוגבלות

לשנת .2022

ה. אישור איחוד וחלוקה בין מגרשים במסגרת תוכנית מסוף תחבורה בני ברק,

תוכנית מס' 501-0185785 (מצ"ב החומר);

הרב אברהם רובינשטיין: אישור איחוד וחלוקה בין מגרשים במסגרת תוכנית מסוף

תחבורה בני ברק, תוכנית מס' .501-0185785 אריאל יונגר, בבקשה, תציג את העניין, תציג

את התוכנית.

עו"ד אריאל יונגר: כבוד ראש העיר והיועץ המשפטי, אנחנו מדברים פה על תב"ע

שהוועדה המחוזית קידמה יחד איתנו, שהיא חלה על איפה שהיה פעם סמינר כהנא, ששם

זו היתה קרקע בבעלות העירייה.

הרב אברהם רובינשטיין: הרבה שנים. התחיל את זה חנוך, נכון?

עו"ד אריאל יונגר: כן, חנוך התחיל את זה.

17

דובר: זה מהתקופה של ביבי.

הרב אברהם רובינשטיין: יעקב אשר התחיל את זה והמשיך חנוך ועכשיו אנחנו.

עו"ד אריאל יונגר: מנגד, הקרקע השניה זה איפה שהיום הקרקע שנמצאים

ארמונות פרידמן ויש שם עוד מרכז מסחרי, כל הגג למעלה. מה שבעצם יצרו במקום הזה,

זה לקחו ועשה החלפת שטחים. זאת אומרת, את הגג שנמצא מעל ארמונות פרידמן, מעל

כל המרכז המסחרי, שטח מסוים ממנו של בערך 4 דונם הופך להיות בבעלות עיריית בני

ברק, ואנחנו מקבלים זכויות בנייה למוסדות ציבור במקום הזה; ומנגד, הקרקע של

העירייה, איפה שהמסוף התחבורתי, שם זה הופך להיות קרקע בבעלות פרטית חלקית.

זאת אומרת, לעירייה יש קומה שלמה ציבורית ב- -1 שם, אבל מעבר לזה, יהיה מסוף

תחבורתי.

הרב משה שלום מלאכי: מה גודל הקרקע שם?

עו"ד אריאל יונגר: הרבה פחות.

הרב משה שלום מלאכי: אז זה לא פייר.

עו"ד אריאל יונגר: הפוך. אתה קיבלת.

הרב משה שלום מלאכי: אתה תקבל יותר?

עו"ד אריאל יונגר: קיבלתי יותר. קיבלתי יותר וגם שטח בפנים. לא רק זה,

הרב משה שלום מלאכי: זכויות בניה זה גם יותר?

עו"ד אריאל יונגר: גם מסוף תחבורתי בסופו של דבר, זה שטח ציבורי, כי זה משרת

את כל תושבי העיר. זאת אומרת, בעצם כל האוטובוסים שבאים היום, חלק מהשינוי

התחבורתי שהולך להיות לפי תוכנית המתאר, זה שמסופים תחבורתיים, במקום

שאוטובוס שבא מירושלים יסתובב בכל בני ברק עד שהאחרון האחרון יגמור בתחנה

האחרונה, ככה כולם עומדים במסוף התחבורתי ומשם יש 'שאטלים' לכל העיר. זה גם

איכות סביבה הרבה יותר טובה, גם נוחות, גם זמינות וגם פחות פקקים. והמסוף

התחבורתי הוא בסופו של דבר גם תרומה לציבור, לנוחות הציבור.

הוועדה המחוזית כתנאי למתן תוקף ביק שה את אישור שר הפנים. תנאי לאישור שר הפנים

זה אישור הוועדה המקומית. אני רוצה לומר שאחד, קודם כל יש דו"ח שמאי שאמר

שההחלפה מאוזנת. גם התוכנית עצמה, שהיא היתה בסמכות מחוזית,

הרב מנחם שפירא: ועדה מקומית או מועצת העיר?

הרב חנוך זייברט: מועצת העיר.

עו"ד אריאל יונגר: מועצת העיר, מועצת העיר.

הרב מנחם שפירא: לא הוועדה המקומית.

18

עו"ד אריאל יונגר: לא, לא, לא, המועצה, סליחה, באישור שר הפנים. יש גם

שמאות שלנו שנעשתה. גם הוועדה המחוזית, השמאי של הוועדה המחוזית בדק את זה.

גם הוועדה המחוזית העלתה את זה למתן תוקף וכרגע מחכים לנו לאישור. זה כרגע מה

שאני מבקש, את האישור של המועצה להחלפת השטחים הזאת.

הרב עו"ד בצלאל נתן: אני רוצה לשאול בעניין הזה, אמרת שהמסוף הזה הולך להיות

לתושבי העיר ולכולם. אני הייתי שמח מאד שגם המסוף הזה יבטל לנו בבקשה את המסוף

שנמצא בשיכון ו',

הרב חנוך זייברט: לא יבטל.

עו"ד אריאל יונגר: לא יבטל, לא יבטל.

הרב עו"ד בצלאל נתן: או קיי, אבל רק אני מבקש. חבר'ה, אתם ישר כבר קופצים

שלא. אבל תבינו, אי אפשר לסבול בשיכון ו' את מה שקורה. קודם כל, כל האוטובוסים

מגיעים לשיכון ו', ושיכון ו' ושיכון נווה אליעזר לא מקבלים את השירות.

עו"ד אריאל יונגר: בצלאל, תבוא לוועדה המקומית, תדבר על זה.

הרב עו"ד בצלאל נתן: תן לי לסיים.

הרב מנחם שפירא: זה גם לא קשור לוועדה מקומית, זה ועדת תחבורה.

הרב עו"ד בצלאל נתן: אנחנו מדברים על בניית מסוף.

עו"ד אריאל יונגר: זו גם תב"ע בתוקף.

הרב מנחם שפירא: פה זה אישור החלפת שטחים.

הרב עו"ד בצלאל נתן: זה החלפת שטחים, אבל אנחנו הולכים על התוכנית הזו ואני

רוצה באותה הזדמנות להעלות את העניין. זו ההזדמנות.

עו"ד אריאל יונגר: אני מבקש לאשר את החלפת השטחים, ברשותכם.

הרב עו"ד בצלאל נתן: רגע, בנוסף, בתוכנית הזאת גם, כפי שראיתי, יש חנויות כלפי

רחוב כהנמן. איך אפשר לעשות שם חנויות בשטח הזה כלפי כהנמן שיש קטע כזה קטן של

10 מטר ששם ...

עו"ד אריאל יונגר: בצלאל, זו תב"ע בתוקף, הוועדה המחוזית אישרה את זה, אני

שואל אותך בתור ועדה קניינית, לא בתור ועדת תכנון.

(מדברים ביחד)

הרב עו"ד בצלאל נתן: לא מרחיבים את הכביש שם גם, אין הרחבת הכביש.

עו"ד אריאל יונגר: בצלאל, אבל מה הקשר? זו תב"ע לפני מתן תוקף.

הרב עו"ד בצלאל נתן: אבל בסופו של דבר זו תוכנית.

19

הרב מנחם שפירא: זו תוכנית לאישור החלפת שטחים.

עו"ד אריאל יונגר: תבוא לוועדה המקומית ותדבר על זה.

הרב עו"ד בצלאל נתן: בוועדה מקומית מתי נעלה את זה?

הרב מנחם שפירא: אבל אנחנו באישור החלפת שטחים, זה לא קשור עכשיו לכאן.

הרב עו"ד בצלאל נתן: לא, אתה גם מאשר ...

הרב מנחם שפירא: לא, לא, אתה לא מאשר ...

עו"ד אריאל יונגר: אתה מאשר את ההחלפה.

הרב מנחם שפירא: אתה מאשר רק את ההחלפה.

הרב עו"ד בצלאל נתן: סליחה, כל זה על פי תוכנית .501

הרב מנחם שפירא: רק החלפת שטחים. אתה מאשר רק את ההחלפה.

דובר: אני רוצה להעיר בעניין הזה. אני רוצה שיתנו פה את הדעת על

זה, שבשטח החלופי יש פסק דין שאומר שגם מוסדות עירוניים, בפרט אם זה חטיבות

הסמינרים, צריכים לעבור בהליך של הקצאה, גם אם זה סמינרים עירוניים, גם אם זה

מוסדות עירוניים אחרים, זה צריך לעבור בהליך של הקצאה. למה אני אומר את זה גם?

כי על השטח,

הרב עו"ד בצלאל נתן: זה לא קשור עכשיו.

דובר: אנחנו דנים כבר למי לתת את זה עוד לפני שעשו הליך הקצאה.

עו"ד אריאל יונגר: אבל זה מוקצה למי שהיה שם.

הרב משה שלום מלאכי: חלק מהזכויות הולכות אליו וחלק הולכים לתת למישהו

אחר. ככה אני שמעתי. אז אני אומר, אם זה אחד מול השני, צריך לראות אם זה פטור

מהקצאה או לא, אני לא יודע, זו שאלה משפטית. אבל ככל ונכנסים שם לזכויות

ולשטחים, תהיו ערניים לדבר הזה. זו ההסתייגות שלי, זה הכול.

מר יעקב וידר: אני גם רוצה להתייחס. אני שמח שמקדמים את העניין הזה של

מסוף התחבורה, זה רעיון שלי, שכתבתי אותו גם במצע הבחירות. אני יודע שרגילים פה

לגנוב קרדיטים וגם ל שלם לעיתונות לפרסם, הרבה דברים פורסמו בעבר, רק שהם לא

קרו. ואני שמח שסוף סוף מקבלים פה גם החלטה חיובית ובעלת תועלת לתושבי בני ברק.

תראו, זה לא שאני סומך עליכם שפתאום פה נהייתם צדיקים ואתם דואגים לתושבי בני

ברק, הוועדה המחוזית הארצית לתכנון ובנייה דחפה אז זה עובר פה לאישור. זו באמת

החלטה חשובה שתעזור לתושבי בני ברק ואני אצביע בעדה.

הרב חנוך זייברט: אגב, רק צריך להגיד פה, כבר אמרנו את זה בפעם הקודמת למי

שלא זוכר, שראש עיריית גבעת שמואל הצליח להפעיל את השרה מירי רגב להתנגד.

20

מר יעקב וידר: אתה אמרת לי באופן אישי שאתה מסרב להקים מסופים

אחרים עד שלא יאשרו לך את המסוף הזה. נו, עזוב.

הרב אברהם רובינשטיין: רבותי, מי בעד סעיף 5? מי נגד? כולם בעד.

החלטה: הוחלט, פה אחד, לאשר את האיחוד והחלוקה בין מגרשים במסגרת תוכנית

מסוף תחבורה בני ברק, תוכנית מס' 0185785 -.501

ו. אישור הסכם חכירה בין עיריית בני ברק לבין אמונה תנועת האישה הדתית

("אמונה") ביחס למקרקעין בשטח כולל של 16,660 מ"ר הידועים כמגרש א2 לפי

תב"ע בב/,726 גוש 6641 חלקות (חלק): ,38 ,41 ,44 ,48 ,89 .91 מדובר במקרקעין

בייעוד מגרש מיוחד שאמונה חכרה ממינהל מקרקעי ישראל לפי חוזה חכירה

משנת .1980 המקרקעין הופקעו על ידי עיריית בני ברק בשנת .2018 במסגרת

ההסכם צומצם השטח המוחכר לאמונה והוא יעמוד על 10,489 מ"ר בלבד ויתרת

השטח בסך של 6,191 מ"ר יוותרו בבעלות חופשית של עיריית בני ברק (מצ"ב

החומר);

הרב אברהם רובינשטיין: סעיף ו' – אישור הסכם חכירה בין עיריית בני ברק לבין אמונה

תנועת האישה הדתית ("אמונה") ביחס למקרקעין בשטח כולל של 16,660 מ"ר הידועים

כמגרש א2 לפי תב"ע בב/,726 גוש 6641 חלקות (חלק): ,38 ,41 ,44 ,48 ,89 .91 מדובר

במקרקעין בייעוד מגרש מיוחד שאמונה חכרה ממינהל מקרקעי ישראל לפי חוזה חכירה

משנת 1980 . המקרקעין הופקעו על ידי עיריית בני ברק בשנת .2018 במסגרת ההסכם

צומצם השטח המוחכר לאמונה והוא יעמוד על 10,489 מ"ר בלבד ויתרת השטח בסך של

6,191 מ"ר יוותרו בבעלות חופשית של עיריית בני ברק (מצ"ב חומר). מי בעד?

מר יעקב וידר: לא, לא, לא, שניה, יש לי מה להגיד פה.

הרב אברהם רובינשטיין: %.100

הרב חנוך זייברט: הנושא הזה היה בישיבת מועצה בעבר, ואני לא יודע למה זה

מגיע פעם נוספת. אם אני י ודע למה זה מגיע פעם נוספת, כיוון שלא היה רוב מחברי

המועצה שתמכו בזה.

הרב אברהם רובינשטיין: היה רוב, אבל לא היה מספר.

הרב חנוך זייברט: לא היה מספר כולל. לכן זה מגיע פעם נוספת.

עו"ד יהודה ליבוביץ: היתה טעות בספירה.

הרב חנוך זייברט: אין בעיה. כיוון שזה מגיע פעם נוספת, אני חייב להתייחס למה

שהתייחסו בפעם הקודמת, לדברים שהתייחסו בפעם הקודמת. אז אני רוצה להתייחס

בכמה דקות ואני אעשה את זה בקצרה.

ראשית כל, אני זוכר שאז ראש העיר אמר שהצוות המקצועי ... והוא זה שקיבל את

ההחלטות, לכן קל לי יותר לדבר, כי אני לא אוהב לדבר נגד החלטותיו של ראש העיר.

אבל כיוון שראש העיר כבר אמר אז שזה החלטות של הצוות המקצועי, יותר קל לי

להתייחס לזה.

21

הרב אברהם רובינשטיין: אני בעד ההחלטות של הצוות המקצועי, בחנתי אותן.

הרב חנוך זייברט: אמרתי שאתה אמרת שאתה בעד. אבל זה לא שלך, זה לא נגדך,

זה מה שאמרתי.

מספר התלמידים הלומדים בבית הספר שם הוא 150 ילדים, מתוכם 38 ילדי תושבי העיר

בני ברק. בפועל, ב-10 דונם שניתנים להם, לפי ההצרחות שהיו לאחרונה ברוך השם

לעירייה, אפשר לבנות על 10 דונם קרוב ל-100 כיתות לימוד. יוצא שכל ילד בני ברקי

שלומד במקום שם יכול לקבל 3 כיתות לימוד, לפי התחשיב הזה. אבל אני מבין שכנראה

שהגיעו למסקנה שלא ניתן להגיע איתם להסדר ולכן חייבים לעשות הסכם, ועושים הסכם.

אבל כשעושים הסכם עם מישהו, צריך לדעת מה אני מקבל ומה אני נותן.

בהסכם הזה שאני מקבל, אם היה 19 דונם והיו מחלקים את המגרש ל-,3 שני שליש היתה

מקבלת אמונה ושליש לעירייה, אז אנחנו מציגים מצג ששני שליש מקבלת אמונה ושליש

מקבלת העירייה חזרה. מי שבודק את התוכנית ורואה את התוכנית, העירייה מקבלת, יש

את זה לכל אחד אני חושב בדפים שהוא קיבל, העירייה מקבלת 6 דונם בצורת ח', מסביב

לבניינים שקיימים היום שם בשטח. זאת אומרת, אין מגרש מרכזי של 6 דונם שאפשר

לבנות עליו משהו מסודר, רק זה מגרש,

הרב אברהם רובינשטיין: יש תוכנית של עדן בר, מה אנחנו יכולים לבנות.

הרב חנוך זייברט: כן, אני מציג אותה, אני מציג אותה, מציג אותה, תאמין לי.

חלק מהשטח הזה הופך להיות גם כבישים. זאת אומרת, אין 6 דונם נטו שנשאר לעירייה,

כי כדי להגיע למגרשים האלה, המגרשים האלה כלואים מאחורה, ולצורך זה צריך לעשות

כבישים. מה-6 דונם עוד יורד שטח נוסף.

מעבר לזה, ופה אני ... אני דיברתי עם עדן בר ואני מכיר את המגרשים שם, התוכנית

הזאת לא תואמת למגרשים. שאלתי אותו אם נעשתה תוכנית מדידה שלפי זה נערכו

התוכניות שלו. לפי התשובה שקיבלתי ממנו, אין תוכנית מדידה, הוא לקח מה-GIS

העמדה ולפי זה קבע את התוכנית. לפי הבדיקות שאני עשיתי מול תוכניות אחרות

שקיימות בעירייה, תוכנית המדידה שצורפה להסכם הזה, התוכנית שמצורפת להסכם לא

עומדת בתוכנית המדידה. ואני לא חושב שאנחנו צריכים לעשות הסכם עם בן אדם,

הרב אברהם רובינשטיין: שמואל כהן צדק העביר תוכנית מדידה לעדן בר, אז אני לא

יודע ממתי אתה מעודכן.

הרב חנוך זייברט: אין תוכנית מדידה.

הרב אברהם רובינשטיין: יש תוכנית מדידה. יש תוכנית מדידה.

הרב חנוך זייברט: הנה התוכנית, זו לא תוכנית מדידה.

הרב אברהם רובינשטיין: אז אני לא יודע, אולי זה לא הוגש למועצה, אבל יש תוכנית

מדידה אצל עדן בר.

הרב חנוך זייברט: אתה יודע מה, אני מוכן ללכת איתך, אני מוכן, אם יתברר אבל

שאין תוכנית מדידה, רק יש תוכנית שהורידו מה-,GIS לא תוכנית מדידה שמדדו את

22

השטח, ותוכנית המדידה האמיתית לא מתאימה בדיוק, יש שם שטח ירוק שצורף, ומי

שמסתכל על התוכנית של הבתים ליד, הבתים האלה, יודע שיש סתירה בין,

הרב אברהם רובינשטיין: עדן בר נתן תוכנית פרוגרמתית על כמה כיתות אפשר לבנות

שם.

הרב חנוך זייברט: עוד פעם, עדן בר שרטט את השטח,

הרב אברהם רובינשטיין: אז אני לא יודע.

הרב חנוך זייברט: יש מפה שבמפה משורטט שטח כחול שזה השטח שמופיע

בהסכם.

הרב אברהם רובינשטיין: לי נאמר על ידי אנשי המקצוע אחרת.

הרב חנוך זייברט: אז בסדר, אז בוא נסכם שאם בכל אופן יש טעות לאנשי

המקצוע, אז הולכים אחרת. אני מקבל את זה. אם אני טועה, אז אני חזור בי ממה שאני

אומר ואני מסכים עם מה שאומר ראש העיר, בלי ויכוח בכלל, בנושא הזה. אבל אם

התוכנית הזאת שמופיעה פה היא לא לפי תוכנית מדידה, ותוכנית המדידה תוכיח שהיא

אחרת, אני חושב שכולם יסכימו איתי שאי אפשר לבנות על GIS ולא על תוכנית מדידה.

לכן אני מציע, שיבדקו אם יש תוכנית מדידה. אם יש – אז יש תוכנית מדידה. אם אין

תוכנית מדידה, אז שיעשו תוכנית מדידה ושיביאו את תוכנית המדידה החדשה לאישור,

עם תוכנית מדידה. כי אני חושב שהרוחב של המגרשים שנותרו השתנו בתוכנית המדידה,

ואז תוכנית ההעמדה, לא בטוח שנוכל לעמוד ביעד שלה.

לכן אני חושב שחייבת להיות מצורפת להסכם תוכנית מדידה שמראה את גודל המגרשים.

הרב אברהם רובינשטיין: ינקי, יש תוכנית מדידה?

עו"ד יעקב ראבד: יש.

הרב חנוך זייברט: זו תוכנית של ,GIS זו לא תוכנית מדידה.

עו"ד אריאל יונגר: חנוך, זו מפה טופוגרפית.

הרב חנוך זייברט: זו מפה טופוגרפית שנלקחה מה-.GIS

עו"ד יעקב ראבד: רגע אחד, כיוון שנטענות טענות מקצועיות, גם אני מרגיש בנוח

להגיב לטענות. ניתנה תוכנית מדידה לעדן בר, וגם התוכנית שמוצגת לוועדה זו תוכנית

מדידה כמובן, אין בכלל שאלה בעניין הזה. גם בעניין של הצורה, האופן שבו נערכת

החלוקה, צריך לדעת קודם כל מבחינה משפטית, מה שקרה זה ככה – אמונה היתה חוכרת

היסטורית של השטח,

הרב חנוך זייברט: רגע, אני עוד מעט אגיע לנושא הזה, דקה. אני שאלתי שאלה.

23

לא הוצגה במצורפות פה תוכנית מדידה. התוכנית הזאת היא תוכנית שהורדה מה-,GIS

היא לא תוכנית מדידה.

עו"ד יעקב ראבד: אם זאת שאלה, אז התשובה היא – יש כאן תוכנית מדידה.

הרב חנוך זייברט: בוא נפתח את זה ונסכם שאם אין תוכנית מדידה או יש תוכנית

מדידה, אפשר לבדוק את זה.

עו"ד יעקב ראבד: אני לא צריך לסכם כי יש תוכנית לפני. היא הועברה לכולם,

לכל חברי המועצה.

הרב חנוך זייברט: תודה. עכשיו אני חוזר לנושא המשפטי ולדברים האלה. הכול

מוצג פה נכון חוץ מנושא אחד שלא מוצג, שההסכם עם אמונה פג תוקף. אין הסכם עם

אמונה. זה לא שהעירייה, שנמצאת בתוך מהלך בהפקעה בזמן שיש את ההסכם עם אמונה,

ההסכם עם אמונה נגמר. יש הסתמכות שאתה כותב עליה בחוות הדעת שלך, שאפשר

להאריך את ההסכם גם אם הוא לא קיים או כן קיים. אין החלטה, ואתה כותב, לפי חוות

דעת של היועץ המשפטי, אין חוות דעת של היועץ המשפטי שמאפשרת או מחייבת את

העירייה להמשיך את ההסכם.

הרב אברהם רובינשטיין: יש פה יועץ משפטי, שיגיד.

הרב חנוך זייברט: אגב, אני שאלתי את אותה שאלה פעם קודמת, אז הוא אמר לי

שלא הוא כתב את החוזה. הפעם הוא אומר אחרת.

עו"ד יהודה ליבוביץ: השאלה הזו עלתה גם בישיבה הקודמת וניתנו תשובות, ואותן

תשובות שניתנו אז תקפות גם לעכשיו. זו לא שאלה חדשה.

הרב חנוך זייברט: אני יודע. אז לא ענית תשובה נכונה וגם הפעם אתה לא עונה לי

תשובה נכונה. זאת אומרת, לא היתה לך תשובה. כי אתה כותב שעל פי חוות דעת, אני

קורא את הכתב שלך וכתוב שלפי חוות דעת של היועץ המשפטי לממשלה, חייבים להאריך.

תראה באיזה מקום נמצאת חוות דעת הזאת.

הרב אברהם רובינשטיין: מה, הוא חייב להגיד לך מקורות? הוא חייב להביא מקורות?

הוא לא חייב.

הרב חנוך זייברט: אתה כתבת דוגמא מהמשפט שהיה לגבי גנים אחרים בבני ברק.

שם היה ההסכם בתוקף. אי אפשר להביא ראיה ממקום שההסכם בתוקף למקום שההסכם

הוא פג תוקף. אתה הסתמכת בחוות הדעת שלך על המשפט שהיה לעירייה עם גני הילדים

בזמן שהסכם החכירה נמצא בתוקף.

עו"ד יהודה ליבוביץ: גם בעיר הזאת היו לנו משפטים, לא בתיק הזה,

עו"ד יעקב ראבד: בלוין מרישא .15

עו"ד יהודה ליבוביץ: בלוין מרישא ,15 שגם שם אנחנו, הפוך, שם אנחנו, בגלל שפג

תוקף אנחנו הפקענו את זה לטובתנו, והצד השני הלך לבית משפט, ובית משפט נפנף אותם.

הרב חנוך זייברט: כי בית המשפט טען שהזכויות שלו שהוא קנה, הוא רכש

24

זכויות.

עו"ד יעקב ראבד: לא, לא, לפני הרכישה, לפני הרכישה.

עו"ד יהודה ליבוביץ: יש הפקעה רשומה בנסח עד עצם היום הזה.

הרב חנוך זייברט: על איזה גודל?

עו"ד יהודה ליבוביץ: אני לא זוכר את הפרטים. אני מדבר על העיקרון.

הרב חנוך זייברט: זה לא אותו דבר כמו במקרה הזה.

עו"ד יהודה ליבוביץ: העיקרון הוא, שגם כשפורמלית, כיוון שמדיניות רמ"י להאריך

כמעט באופן אוטומטי את הדברים, זו בעצם הקונספציה וכל הסיבה לרישומי החכירה

מסיבות היסטורית שאני לא רוצה עכשיו לעמוד עליהן, ובית משפט מפרט אותן באריכות.

ככה המדיניות של בתי המשפט. ובית משפט, אותנו, כשהיינו בדיוק בסיטואציה הפוכה,

נפנפו אותנו, ולכן נזקקנו למאבק משפטי מאד קשה עם הרוכשים, איך קוראים לעמותה

שם, אני לא זוכר את השם שלה,

הרב חנוך זייברט: ברכת אליהו.

הרב אברהם רובינשטיין: טוב, מורי ורבותי,

הרב משה שלום מלאכי: שניה, שניה, שניה.

עו"ד יהודה ליבוביץ: אני עומד על חוות הדעת שלי. אני רק אומר, השאלה הזאת היא

לא שאלה שמועלית בפעם הראשונה.

הרב משה שלום מלאכי: מורי ורבותי, מדובר פה בתוכנית כבדת משקל. אני רוצה

להגיד לחברים כאן כמה דברים שהרב חנוך זייברט דילג עליהם לצערי.

מר יעקב וידר: אגב, יש לך פה מקום, חנוך, שמרנו לך.

הרב משה שלום מלאכי: אני רוצה להתייחס עניינית לדבר הזה, קצת רצינות.

מדובר פה בשטח גדול מאד, שניתן להם בזמנו, בזמן, אני יכול להגיד, המנדט הבריטי,

והם נמצאים שם, ידם תקיפה. רוב מוסדות העיר אז, לפחות חלק גדול מהם, היו שייכים

לפועל המזרחי. כיום, כל מספר התלמידים שנמצאים במקום, זה לא יותר מ-,100

מקסימום 120 תלמידים, שיושבים על 16 דונם. זה דבר שהוא בלתי נתפס. החוזה איתם

נגמר. חוות הדעת המשפטית שאתה הבאת, ליבוביץ, אני בדקתי מה כתוב אצל היועץ

המשפטי ולפני שהיועץ המשפטי מתייחס לדברים שלו, הוא לא בא לגרוע ממה שקבע בית

המשפט העליון וממה שקבוע בחוק. המקום הזה זו קרקע עירונית וגם הקצאה תקפה עד

זמן מסוים, כל עוד היא מצדיקה את השימוש במקום. זה נמצא בנוהל ההקצאות, אתה

יכול לבדוק את זה. אם יש גוף מסוים שהוא לא מצדיק שימוש ב-16 דונם, אפילו בחצי

דונם הוא לא מצדיק שימוש. אני רוצה להראות לכם פה בתי ספר שיש לנו בעיר, בתי ספר

שלנו שיושבים בקושי על חצי דונם עם אלף תלמידות, האם זה נראה לכם הגיוני שאתם

הולכים לתת 6 דונם ל-100 תלמידות, שחלק מהן מגיעות מחוץ לעיר? זה דבר שהוא פשוט

אבסורד. מי שניהל את המו"מ,10 דונם, סליחה, מי שניהל את המו"מ הזה, סליחה שאני

אומר, צריך לצאת מהסיפור הזה, הוא לא כשיר לנהל מו"מ. מיומנויות של מו"מ אין לו.

25

לא כזו עסקה הייתי מצפה שיביאו לנו למועצה. קצת כבוד ויקר לתושבים שבאמת אין

להם איפה ללמוד. בכל הכבוד, אני האחרון שאגיד שגם במזרחי, שאני מנוגד לדעתם, מגיע

להם בית וקורת גג ללמוד שם לא ללמוד ברחוב. ויהיה להם, 100 מ"ר אני מכניס את

כולם. אתם יודעים מה, 300 מטר הייתי נדיב. אבל לתת להם 10 דונם בזמן שהם לא

יודעים איך להשתמש בשטח הזה? אני הסתובבתי שם עשרות פעמים והייתי בטוח שיום

אחד נרים שם כמה מוסדות שלנו שנמצאים בשכירות. אין לנו איפה להיות. כל המוסדות

שלנו בשכירות, אין להם איפה להיות, וראש העיר יודע את זה. חברי המועצה יודעים את

זה. הולכים ונותנים להם 10 דונם, על מה?

השאלה הזאת היא לא שאלה סתם שהיא כביכול משא ומתן, היא שאלה שנוגעת לשורשו

של הליך. כל חוות הדעת שעליה נשען היועץ המשפטי, זה על זה שממילא אי אפשר להוציא

אותם. אבל מה לעשות שכבר בזמנו, כשהם נכנסו לשטח הם היו בעלי זכויות ,X וכיום,

כשיש את נוהל ההקצאות של היום, הם לא בעלי זכויות בשטח יותר, כי אין להם אפשרות

לממש את השימוש בשטח. כלל א' ו-ב' של ההקצאות זה יכולת מימוש השימוש בשטח. מי

שלא יודע את זה, שלא יקרא לעצמו יועץ משפטי ולא עורך דין, אני מצטער מאד. זה הכול

עסקה גרועה ביותר, שלא היתה כדוגמתה בבני ברק. אני לא מבין איך אתם בכלל נשארים

אדישים. יש לנו ילדים, כולם נמצאים בשכירות. גם בציבור הספרדי וגם בציבור החסידי

וגם בליטאי, וכל שכן הציבור שלנו שהוא ב-%100 נמצא בשכירות. אין לנו מוסד אחד

שנמצא בהקצאה, מוסד אח ד, לא 'חיידר' ולא בית ספר ולא גני ילדים ולא סמינר, כולם

בשכירות, ואתם יושבים ככה ומאשרים את זה בהינף יד. זה דבר שהוא לא מתקבל על

הדעת כיוון שאין לזה שום משענת משפטית.

ואת זה אני אומר בנוסף לדברים שהעלה הרב חנוך זייברט, שהם גם ראויים. מפת המדידה

היא לא נכונה. ההתייחסות שלי היתה אני חושב באמת מתבקשת המציאות. כולם צריכים

להתנגד לזה. תודה.

עו"ד אריאל יונגר: אני פשוט, ראש העיר, אנסה לענות בהיבט המשפטי בלבד, לא

בשום דבר אחר, ברשותכם, זה בסדר? הנושא הזה של חוכרים, זו לא קרקע של העירייה

שאת המקצה אותה. יש פה קרקע בחכירות היסטוריות. היה לנו את זה בכמה מקומות

בעיר הזאת ויש עוד כמה מקומות, שאנחנו מנסים להגיע איתם להסדר. פעמים הסדר בלי

בית משפט ולפעמים הסדר עם בית משפט.

הרב משה שלום מלאכי: אתה לא רשאי לגרוע, לעשות 'דילים' על חשבון

התושבים. אל תעשה הסדר, לך איתם לבית משפט, שבית משפט יגיד ש-10 תלמידות

יכולות לקחת 10 דונם. תעזוב אותך, זה לא יחזיק מים, אתה יודע את זה. אתה יודע שהם

רוצים לעשות מחטף.

עו"ד אריאל יונגר: מלאכי, תן לי להוכיח לך משפטית, לא זה.

הרב משה שלום מלאכי: אבל אתה יודע, בוא.

עו"ד אריאל יונגר: כמו שהיועץ המשפטי אמר, היה לנו תיק אחד מול אמונה, ששם

היה מעון לאנשים מבוגרים, ובאה אמונה והיא סילקה אותם מתביעת פינוי, והלכנו בהליך

של הפקעה. אמונה השכירה את זה לעירייה לפני, אני מדבר איתך ב-2010 עוד קודם,

והעירייה לא שילמה שכר דירה. ובאה אמונה והגישה תביעת פינוי בכל הערכאות וזכתה.

ואז הלכנו ועשינו הפקעה לאמונה. הלכה אמונה בעתירה מנהלית אצל השופטת

רובינשטיין אסתר, וביטלו את ההפקעה. הלכנו לעליון וביטלו את ההפקעה.

26

עו"ד יהודה ליבוביץ: הגענו להסדר.

עו"ד אריאל יונגר: בדיוק. זה היה פעם ראשונה. הקטע הזה שבעלים רשומים עם

חכירה מול המינהל, שאנחנו מפקיעים להם את זה,

הרב משה שלום מלאכי: הם לא בעלים רשומים.

עו"ד אריאל יונגר: הם בעלים רשומים.

הרב משה שלום מלאכי: הם בהסתייגות של נוהל הקצאות. גם עליהם חל נוהל

הקצאות שחל בשנת, איזה שנה?

עו"ד אריאל יונגר: אתה טועה. טועה. קרא נסח טאבו. נסח טאבו חכירה,

הרב חנוך זייברט: אריאל, הם היו צריכים להגיש בקשה,

עו"ד אריאל יונגר: אתה טועה. טועה.

הרב משה שלום מלאכי: לא, לא, לא,

עו"ד אריאל יונגר: אתה טועה. הם לא חידשו מולך, הם חודשו מול הבעלים, מול

המינהל. מול המינהל הם מחדשים, לא מולך בכלל. גם אמונה אז וגם אמונה היום, כולם

מחדשים מול המינהל. מה שאת היכול להפקיע, אתה מפקיע את זכות הבעלות המשוערת

שהיא שום דבר. ואז מתחילים איתם במו"מ ומתחילים לגרוע כמה שאפשר לקחת שטח.

הרב משה שלום מלאכי: אני שואל אותך שאלה, מבחינה משפטית אתה בא להגיד

לי, שמי שפעם היה לו מוסד של 10,000 תלמידות, היום יש לו 10 תלמידות, לעד הוא

יחזיק בנכסי העיר? תענה לי כן או לא.

עו"ד אריאל יונגר: זה לא נכסי העיר.

הרב משה שלום מלאכי: זה נכסי העיר.

עו"ד אריאל יונגר: לא.

הרב משה שלום מלאכי: מי שבנה את זה, זה משרד החינוך עבור תושבי העיר.

עו"ד אריאל יונגר: לא נכון. אתה טועה. גם בזה אתה טועה.

הרב משה שלום מלאכי: כן. כן.

עו"ד אריאל יונגר: אתה פשוט טועה, כי אתה לא יודע את העובדות. מי שבנה את

זה, זה תנועת אמונה, בחכירה ישירה מול המינהל, עוד לפני שנולדתי ונולדת. זה מ-,1967

והחכירה רשומה, הם לא צריכים אותך לחדש את החכירה הזאת.

הרב משה שלום מלאכי: אבל היום, תתייחס היום, מה קורה היום.

27

הרב חנוך זייברט: אריאל, עם כל הכבוד, יש תאריך, כתוב בהסכם שלהם,

עו"ד אריאל יונגר: ויש להם זכות הארכה.

הרב חנוך זייברט: לא כתוב זכות הארכה.

עו"ד אריאל יונגר: יש הארכה.

הרב חנוך זייברט: לא מופיע.

עו"ד אריאל יונגר: בטח מופיע.

הרב חנוך זייברט: אין, לא מופיע.

עו"ד אריאל יונגר: חנוך ,מופיע.

הרב חנוך זייברט: אז תקריא לי.

עו"ד אריאל יונגר: אני אקריא לך.

הרב חנוך זייברט: לא מופיע.

עו"ד אריאל יונגר: אני אראה לך.

הרב חנוך זייברט: הם היו צריכים להגיש בקשה עד תאריך מסוים, הם לא הגישו.

עו"ד אריאל יונגר: הם הגישו.

הרב חנוך זייברט: הם היו צריכים להגיש, לא הגישו.

הרב משה שלום מלאכי: הם לא הגישו. דיברנו על זה בפעם הקודמת.

הרב חנוך זייברט: יש כאלה שזה הארכה אוטומטית, אצלם זה לא הארכה

אוטומטית.

עו"ד יעקב ראבד: מה לעשות ... התייחס לטענה הזאת כמה פעמים ודחה אותה.

הרב חנוך זייברט: מי דחה את זה?

עו"ד יעקב ראבד: בית משפט מחוזי.

הרב חנוך זייברט: אני לא ראיתי אף פסק דין.

עו"ד יעקב ראבד: אני אראה לך כמה. תגיד לי כמה אתה רוצה – אני אראה לך.

הרב משה שלום מלאכי: ... תראה את ההליך,

עו"ד יעקב ראבד: בהליך, אבל לא נקבל כלום. בסוף לא נצא גם לא עם דונם. כי

28

מה לעשות שבתי משפט דוחים את הטענה הזאת?

הרב משה שלום מלאכי: שיבואו וידחו. שיבואו וידחו. בואו נביא את זה לבית

משפט, אדרבא.

הרב אברהם רובינשטיין: רבותי, אני רוצה לסיים,

עו"ד יעקב ראבד: לא יתכן שכולם פה יהיו יועץ משפטי, לא יתכן שכולם פה יהיו

עורכי דין.

עו"ד אריאל יונגר: סעיף 9 לחוזה החכירה נותן חידוש חכירה, קודם כל.

הרב חנוך זייברט: אתה רוצה להגיש לבקש את זה,

עו"ד אריאל יונגר: דקה, חנוך.

הרב חנוך זייברט: לא, אל תגיד דקה, תקשיב לי.

עו"ד אריאל יונגר: חנוך, תקשיב שניה, אני מכבד אותך מאד, אתה יודע את זה.

תסלח לי, כמו שעשינו במקומות אחרים ורבנו עם כולם ואתה ... את זה ובצדק, בצבי

הרלינג לקחנו משרותי בריאות כללית את כל השטח נוסף; לקחנו מהסוכנות, בזכותך,

באמת, גם בזכות ראש העיר, אבל מי שהתחיל את ההפקעה בוולפסון זה היית אתה,

הרב חנוך זייברט: נכון.

עו"ד אריאל יונגר: עם אותו דבר. פירקנו אותם.

עו"ד יעקב ראבד: בכל מקום הגענו לפשרות, למה לא לקחנו מהם?

עו"ד אריאל יונגר: הפקענו להם בכוח,

הרב אברהם רובינשטיין: למה לא לקחנו בבארי? למה לא התחלנו את התהליך הזה לפני

10 שנים מול אמונה? למה לא לקחנו את ה-16 דונם לפני 10 שנים? פתאום כשאנחנו באים

ועושים משהו, עושים איזה פשרה, פתאום מתנפלים עלינו?

הרב משה שלום מלאכי: מה בוער אבל? מה בוער?

הרב אברהם רובינשטיין: למה לא לפני 10 שנים? למה לא לפני 8 שנים עשו את זה?

הרב חנוך זייברט: רגע, רגע, אני חייב לענות על השאלה, אני חייב לענות על

השאלה.

הרב משה שלום מלאכי: תאמין לי שבית משפט לא ייתן להם את השטח.

הרב אברהם רובינשטיין: אם היינו כאלה גיבורים, לפני 8 שנים היינו יכולים לקחת את

זה.

הרב חנוך זייברט: אנחנו התחלנו, בפעם הראשונה ראינו שהצלחנו להוציא בית

29

ספר אחד של ה-ממ"ד. קיבלנו תיאבון, זה נכון. אין שום ויכוח.

עו"ד אריאל יונגר: שירותי בריאות כללית.

הרב חנוך זייברט: הוצאנו בית ספר וחצי של ה-ממ"ד, באמת ביחד עם אברהם

רובינשטיין, הצלחנו להקים,

מר יעקב וידר: אתה מתגאה בזה? אתה מתגאה בזה? אל תתגאה בזה.

הרב חנוך זייברט: הצלחנו להקים את בית ספר,

מר יעקב וידר: מגיע פה לכולם בצורה שוויונית, גם לדתי לאומי, גם לספרדים,

גם לאשכנזים, לכולם מגיע שוויוני.

הרב אברהם רובינשטיין: רבותי, אני מעלה את זה להצבעה. מי בעד סעיף ו'?

הרב משה שלום מלאכי: שתדע שההצבעה אין לה תוקף, אתה ... שאין לך

הסכמה.

הרב אברהם רובינשטיין: %.100

הרב משה שלום מלאכי: כי האמת האמיתית זה שהם צריכים להיות בחוץ. בית

משפט יגיד את זה.

הרב אברהם רובינשטיין: %.100 בסדר גמור.

הרב חנוך זייברט: אני מבקש לראות שיש מפת מדידה בבקשה, עו"ד יונגר, תהיה

אחראי לזה, עו"ד ליבוביץ.

הרב אברהם רובינשטיין: יש מפת מדידה הוא אומר לך. גמרנו. מיצינו את הדיון. אני

רוצה להעלות להצבעה ולעשות ספירה. מי בעד סעיף ו'?

הרב משה שלום מלאכי: אני רק רוצה להשיב על הדברים. שניה, שניה.

הרב אברהם רובינשטיין: שניה? דיברת מספיק. סליחה שאני סופר. יש לנו 14 בעד.

הרב משה שלום מלאכי: אני רוצה להגיד משהו, ברשותך.

הרב אברהם רובינשטיין: מי נגד?

הרב משה שלום מלאכי: לא, לא, לא, לא, לא.

הרב אברהם רובינשטיין: מי נגד?

הרב משה שלום מלאכי: שניה.

הרב אברהם רובינשטיין: דיברת מספיק.

30

הרב משה שלום מלאכי: לא, אבל הוא אמר דברים,

הרב אברהם רובינשטיין: דיברת מספיק. מי נגד? מי נגד? נו, מי נגד? נגד .1 מי עוד נגד?

מי נמנע?

הרב משה שלום מלאכי: הוא נמנע. טוב, אני רוצה להגיד עכשיו דבר אחד כזה.

הרב אברהם רובינשטיין: ההצבעה עברה ב-14 קולות בעד, 1 נגד והשאר נמנעים.

החלטה: הוחלט, ברוב קולות, לאשר את הסכם החכירה בין עיריית בני ברק לבין

אמונה תנועת האישה הדתית ("אמונה") ביחס למקרקעין בשטח כולל של 16,660 מ"ר

הידועים כמגרש א2 לפי תב"ע בב/,726 גוש 6641 חלקות (חלק): ,38 ,41 ,44 ,48 ,89 .91

מדובר במקרקעין בייעוד מגרש מיוחד שאמונה חכרה ממינהל מקרקעי ישראל לפי חוזה

חכירה משנת .1980 המקרקעין הופקעו על ידי עיריית בני ברק בשנת .2018 במסגרת

ההסכם צומצם השטח המוחכר לאמונה והוא יעמוד על 10,489 מ"ר בלבד ויתרת השטח

בסך של 6,191 מ"ר יוותרו בבעלות חופשית של עיריית בני ברק. להוציא את הרב משה

שלום מלאכי שהתנגד ומר יעקב וידר שנמנע.

הרב משה שלום מלאכי: ההסכם הזה הוא פיקטיבי.

הרב אברהם רובינשטיין: %.100 שמענו אותך.

הרב משה שלום מלאכי: אין לך סמכות לעשות אותו. לא בסמכות המועצה לאשר

אותו.

הרב אברהם רובינשטיין: סעיף ז',

הרב משה שלום מלאכי: בית משפט היה מוציא צו לאלתר.

ז. אישור הצעת חוק עזר עירוני: "חוק עזר לבני ברק (מניעת רעש) (שימוש במפוח

עלים)". (מצ"ב הנוסח המוצע ודברי הסבר);

הרב אברהם רובינשטיין: אישור הצעת חוק עזר לבני ברק – מניעת רעש, שימוש במפוח,

מצ"ב הנוסח המוצע ודברי הסבר. יש הצעת חוק, כולם קיבלו אותה. ראיתם אותה? שאי

אפשר לנקות במפוחים עם סוללות. מי בעד? מי נגד?

החלטה: הוחלט, פה אחד, לאשר את הצעת חוק העזר העירוני: "חוזר עזר לבני ברק

(מניעת רעש) (שימוש במפוח עלים)".

הצעה לסדר היום

בנושא: חוק עזר עירוני לצורך הסדרת השימוש במפוח עלים חשמלי למטרות ניקיון ברחבי העיר

דברי הסבר להצעה

בשנת 2011 אושר תיקון לתקנות למניעת מפגעים (מניעת רעש), תשנ"ג-,1992 במסגרתו נקבע איסור גורף

על הפעלה של מפוח עלים הגורם לרעש באזור מגורים.

מאז התיקון ועד היום חלו התפתחויות בשוק מפוחי העלים, כך שכיום קיימים מפוחי עלים חשמליים,

שקטים יותר, המאפשרים שימוש ראוי וסביר גם באזורי מגורים.

31

חוק העזר המוצע נועד לאפשר הפעלתו של מפוח עלים חשמלי באזור מגורים בימים שאינם ימי מנוחה,

בין השעות ,8:30-14:00 ובשטח המשמש לצרכי ציבור, גם בין השעות ,16:00-19:00

כדי שיאזן באופן מיטבי בין צרכי התברואה המתאימה לבין מניעת רעש.

על מנת לקצר את ההליך הבירוקרטי וכדי לקבל במהירות את אישור הגורמים הרלוונטיים, מוצע חוק

עזר זה בנוסח דומה לחקיקת העזר שאושרה בערים נוספות (תל אביב ומודיעין).

מצורף לעיונכם נוסח חוק העזר המוצע שייחקק בכפוף להסכמת השרה להגנת הסביבה.

ח. קביעת מועדי ישיבות מועצה מן המניין לשנת 2022 כדלקמן:

יום חמישי, כ"ה בשבט ה'תשפ"ב ()27/1/22

יום חמישי, כ"ג אדר א' ה'תשפ"ב ()24/2/22

יום חמישי, כ"ח אדר ב' ה'תשפ"ב ()31/3/22

יום חמישי, כ"ז בניסן ה'תשפ"ב ()28/4/22

יום חמישי, כ"ה באייר ה'תשפ"ב ()26/5/22

יום חמישי, כ"ד בסיון ה'תשפ"ב ()23/6/22

יום חמישי, ט"ו בתמוז ה'תשפ"ב ()14/7/22

יום חמישי, כ"ו באלול ה'תשפ"ב ()22/9/22

יום חמישי, ב' בחשון ה'תשפ"ג ()27/10/22

יום חמישי, ל' בחשון ה'תשפ"ג ()24/11/22

יום חמישי, כ"א בכסלו ה'תשפ"ג ()15/12/22

יום חמישי, ה' בטבת ה'תשפ"ג ()29/12/22 – אישור תקציב העירייה.

הרב אברהם רובינשטיין: סעיף ח', צריך לקרוא את זה או כולם קוראים? לפי הלו"ז

שכתוב – מי בעד? מועדים של ישיבות מועצה ל-.2022 מי נגד? תודה רבה. הישיבה נעולה.

החלטה: הוחלט, פה אחד, לאשר את מועדי ישיבות המועצה מן המניין לשנת 2022

כדלקמן:

יום חמישי, כ"ה בשבט ה'תשפ"ב ()27/1/22

יום חמישי, כ"ג אדר א' ה'תשפ"ב ()24/2/22

יום חמישי, כ"ח אדר ב' ה'תשפ"ב ()31/3/22

יום חמישי, כ"ז בניסן ה'תשפ"ב ()28/4/22

יום חמישי, כ"ה באייר ה'תשפ"ב ()26/5/22

יום חמישי, כ"ד בסיון ה'תשפ"ב ()23/6/22

יום חמישי, ט"ו בתמוז ה'תשפ"ב ()14/7/22

יום חמישי, כ"ו באלול ה'תשפ"ב ()22/9/22

יום חמישי, ב' בחשון ה'תשפ"ג ()27/10/22

יום חמישי, ל' בחשון ה'תשפ"ג ()24/11/22

יום חמישי, כ"א בכסלו ה'תשפ"ג ()15/12/22

יום חמישי, ה' בטבת ה'תשפ"ג ()29/12/22 – אישור תקציב העירייה.

הרב אברהם רובינשטיין: רק רגע, אני רוצה לספר לציבור על סייעתא דשמיא, שני דברים

גדולים שקרו השבוע.

אחד – יום חמישי שעבר, אבל ברוך השם, היה לנו מורסה, מורסה זה מוגלה, עם הנושא

של לוין מרישא, המועדון של הקשישות, שחצופים שיושבים פה אתגרו את הנשים והוציאו

32

להפגנות ועשו נזק בלתי הפיך. וברוך השם בסייעתא דשמיא, עם העבודה של היועצים

המשפטיים, בראשות הרב יעקב ראבד, הצליחו, למרות החצופים שיושבים פה, שניסו

להדיח את הנשים האלה, היה לנו סייעתא דשמיא.

דבר שני – היום היה בבית המשפט עתירה, חצופים, אנשים חצופים, ניסו לאמלל את

האנשים, אנשים שיושבים פה וצועקים, אנשים שיושבים פה וצועקים. דבר שני – הייתה

עתירה של ... באלעד בבית המ שפט, על החברה קדישא, על קבורת השדה, וברוך השם בית

המשפט הוריד את העתירה.

הרב עו"ד בצלאל נתן: ברוך השם.

_______________ __________________

שמואל ליטוב הרב אברהם רובינשטיין

מנכ"ל העירייה ראש העיר

33