פרטי כל מועצה מן המניין נגיש 48
עיריית בני ברק
לשכת מנכ"ל העירייה
פרוטוקול ישיבת מועצה
מן המניין מס' 48
מיום חמישי, כ"ד בסיון ה'תשפ"ב ()23.06.2022
- הופק ע"י: בונוס פרוטוקולים בע"מ, טלפון: 03-5373237 -
1
השתתפו:
הרב אברהם רובינשטיין, ראש העיר
הרב חנוך זייברט, מ"מ רה"ע
הרב יהושע מנדל, סגן רה"ע
הרב שלמה קוסטליץ, סגן רה"ע
הרב אליהו דדון, סגן רה"ע
הרב גדליהו בן שמעון, עו"ד, סגן רה"ע
הרב מנחם שפירא, משנה רה"ע
הרב חיים מאיר לאנגסם, משנה רה"ע
הרב יעקב זכריהו, משנה רה"ע
הרב שמחה שטיצברג, חבר הנהלה
הרב רפאל אליהו גרינבאום, חבר מועצה
הרב שמואל יהודה גוטסמן, חבר מועצה
הרב משה דוד מורגנשטרן, עו"ד, חבר מועצה
הרב שלמה שטרן, חבר הנהלה
הרב ישראל הפטקה, חבר הנהלה
הרב מאיר סלומון, חבר הנהלה
הרב פרץ אברמוביץ, חבר הנהלה
הרב ישראל בן ששון, חבר מועצה
הרב אברהם פרטוש, חבר הנהלה
הרב בצלאל נתן, עו"ד, חבר הנהלה
הרב משה שלום מלאכי, חבר מועצה
הרב מיכאל אלמליח, חבר מועצה
הרב שמעון רוט, חבר מועצה
הרב אריאל ניר, חבר מועצה
מר יעקב וידר, חבר מועצה
נכחו:
שמואל ליטוב, מנכ"ל העירייה
רו"ח אהרון אדלר, גזבר העירייה
עו"ד יעקב ראב"ד, מ"מ יועה"מ של העירייה
שלמה פולק, מנכ"ל החברה הכלכלית
בן ציון וינטרוב, לשכת רה"ע
גודי סילמן, לשכת רה"ע
פרץ שפירא, לשכת רה"ע
יוסף צימט, עוזר להרב חנוך זייברט, מ"מ רה"ע
יהודה ברטלר, עוזר להרב יהושע מנדל, סגן רה"ע
אריאל הררי, עוזר להרב גדליהו בן שמעון, סגן רה"ע
משה גרינוולד, עוזר להרב מנחם שפירא, משנה רה"ע
מאיר שטיינרייך, מנהל אגף חוזים ומכרזים
חנוך זיידמן, מנהל אגף תשתיות ופיתוח
עו"ד צבי קורן, מחלקה משפטית
שמואל דדון, ס.מנהל אגף החינוך
שמעון קשש, ס.מנהל אגף החינוך ומנהל תכנית לאומית 360
גדליה ליכטיג, חשב אגף ל.א.ה.
ישראל לייזר, מנהל מחלקת חזות העיר
דוד אולבסקי, מנהל מח' רישוי עסקים
יצחק פריימן, מנהל מחלקת קהילות וצעירים
קיוי הס, רכז הדוברות העירונית
יוסף יעקובוביץ, פניות ציבור
אברהם קורנפלד
אבשלום אוחיון
יה ושע וי ינבר גר
חזקי שכטר
יצחק לידר
איתי גדסי
גב' חיה לוין, ס. מנהל אגף דוברות העירייה וועדות עירוניות
2
על סדר היום:
א. הצעה לסדר היום של הרב משה שלום מלאכי, חבר מועצת העירייה (רצ"ב החומר);
ב. 2 הצעות לסדר היום של מר יעקב וידר, חבר מועצת העירייה (רצ"ב החומר);
ג. אישור החלטותיה של ועדת המכרזים לבחירת עובדים בכירים לתפקידים הבאים:
.1 מהנדס העירייה; .2 היועץ המשפטי לעירייה; .3 מנהל אגף החינוך (רצ"ב תמצית
החלטת הוועדה וקורות החיים של המועמדים שנבחרו על ידה);
ד. אישור צו הארנונה לשנת 2023 (רצ"ב החומר);
ה. אישור תב"רים (רצ"ב החומר);
ו. אישור התקשרות עם החברות דן חברה לתחבורה ציבורית בע"מ ואשטרום נכסם
בע"מ לביצוע עבודות פיתוח בתחום תוכנית בב/מק/ /566ג בפטור ממכרז בהתאם
להמלצת הוועדה המקצועית לפי סעיף 198 א לפקודת העיריות (רצ"ב החומר);
ז. שונות.
3
הרב אברהם רובינשטיין: אנחנו פותחים את ישיבת מועצת העיר מספר ,48 ישיבה מן
המניין. קודם כל, בפתיחת הישיבה אני רוצה, בשם חברי מועצת העיר, להביע תנחומים
לרב חנוך זייברט, על פטירת אחותו, אשת חיל, אני יודע את זה באופן אישי, בבית שלי
גם הכירו אותה, אישה אנרגטית, עושה מצוות, כל היום מחפשת מצוות, חיפשה מצוות.
נפטרה בטרם עת. תנחומים לכל משפחת זייברט ולמשפחת שלסר. המקום ינחם אתכם
בתוך שאר אבלי ציון וירושלים.
הרב עו"ד בצלאל נתן: אמן.
הרב אברהם רובינשטיין: עכשיו הרב קקון חסר לנו בגלל שהוא עושה חתונה. אנחנו
מאחלים לו 'טוב לל כת לבית האבל', התחלנו מבית אבל, אנחנו עוברים לבית משתה
ואנחנו מברכים את הרב קקון בברכת מזל טוב לנישואי בנו.
הרב עו"ד בצלאל נתן: ובשמו, הוא אמר שהוא מזמין את כל הציבור.
הרב אברהם רובינשטיין: רפואה שלמה לרב ישראל משה פרידמן.
אני רוצה להעלות להצבעה שאת ההצעות לסדר היום נעשה בסוף הישיבה. מי בעד?
מר יעקב וידר: לא, לא, לא, לא, לא.
הרב עו"ד בצלאל נתן: אני בעד.
הרב משה מלאכי: אי אפשר. אי אפשר.
הרב עו"ד בצלאל נתן: אפשר. אפשר.
הרב אברהם רובינשטיין: מי נגד?
הרב משה מלאכי: אי אפשר.
הרב אברהם רובינשטיין: מורי ורבותי-
הרב משה מלאכי: אי אפשר. אי אפשר.
הרב אברהם רובינשטיין: ההצעות לסדר היום-
הרב משה מלאכי: אי אפשר.
הרב אברהם רובינשטיין: תמשיכו לצעוק, אין בעיה, הכול בסדר.
הרב משה מלאכי: אי אפשר, אי אפשר, זה בתקנות העיריות כתוב. סליחה,
סליחה, ראש העיר, סליחה, בתקנות העיריות מופיע שבתחילת הישיבה עולה ההצעות
לסדר יום.
מר יעקב וידר: אמרו לי שיש לכם תוכנית פה, 'ואואו', ילדים קטנים,
עבריינים, אתם עוברים על החוק, אסור לכם. אסור לכם לעקוף את זה.
הרב משה מלאכי: ראש העיר, סליחה, יש בתקנות העיריות, דבר ראשון, בפתח
הישיבה יעלו ההצעו ת לסדר מהאופוזיציה. בפתח הישיבה. אתה לא יכול לנהוג אחרת.
4
אתה נוהג תקנות העיריות. אתה לא יכול להעלות את זה להצבעה אפילו. אני אפתח בהצעה
לסדר שלי.
עו"ד יעקב ראבד: אני רק אתייחס. קודם כל, לא תקנות העיריות אלא פקודת
העיריות.
מר יעקב וידר: מי אתה? אתה לא רלוונטי לשום דבר.
עו"ד יעקב ראבד: בתוספת השניה-
מר יעקב וידר: אדוני, אתה לא רלוונטי.
עו"ד יעקב ראבד: בתוספת השניה לפקודת העיריות באמת נאמר שקודם כל יעלו
ההצעות לסדר, אבל גם ניתנה סמכות למועצה להחליט ברוב של שני שליש.
הרב משה מלאכי: זה לא מופיע.
עו"ד יעקב ראבד: על שינוי בסדר היום.
הרב משה מלאכי: זה לא מופיע אבל שאפשר לדחות את הנוהל.
עו"ד יעקב ראבד: בסעיף (25ב) אפשר לעשות שינוי, אם התקבלה פה החלטה ברוב
של שני שליש-
הרב משה מלאכי: לא, אתה לא יכול אבל לשנות את הנוהל עצמו.
עו"ד יעקב ראבד: השינוי הוא חוקי ותקף.
הרב משה מלאכי: אתה יכול את סדרי הדיון האחרים, לא את זה. זה טעות. אני
בדקתי את זה כבר פעם.
מר יעקב וידר: אתה לא היועץ המשפטי, נכון, אולי היועץ המשפטי אנחנו
נשאל אותו, אתה לא יועץ משפטי. אתה יכול לשים פראק, לשים כובע, יועץ משפטי אתה
לא.
הרב משה מלאכי: אני מעלה את ההצעה לסדר-
הרב אברהם רובינשטיין: סעיף ג'. אני לא נותן לך להעלות. הוחלט שזה יהיה בסוף
הישיבה.
ג. אישור החלטותיה של ועדת המכרזים לבחירת עובדים בכירים לתפקידים הבאים:
.1 מהנדס העירייה; .2 היועץ המשפטי לעירייה; .3 מנהל אגף החינוך (רצ"ב
תמצית החלטת הוועדה וקורות החיים של המועמדים שנבחרו על ידה)
הרב אברהם רובינשטיין: אישור החלטות ועדת מכרזים לבחירת עובדים בכירים
לתפקידים הבאים: .1 מהנדס עיר; .2 היועץ המשפטי לעירייה; .3 מנהל אגף החינוך.
קיבלנו עכשיו מכתב מעורך דין לא לדון ביועץ משפטי, אני לא חושב שאנחנו מחויבים
להתייחס. מכתב, אין צו מניעה, אין שום דבר, אנחנו דנים בזה ואני מעלה את זה להצבעה.
מר יעקב וידר: אני רוצה לדבר על זה.
5
הרב אברהם רובינשטיין: %,100 בבקשה. לדבר על הנושא הזה, דברו. כל אחד יש לו 5
דקות.
מר יעקב וידר: אני רוצה להתייחס לנושא הזה של מינוי בכירים. כמו שציינתי
בוועדת ביקורת, ואני אטען גם פה, יש טענות קשות מאד-
הרב משה מורגנשטרן: תציין שוועדת ביקורת היתה עם עצמך, היא פעלה בצורה לא
חוקית, בלי קוורום, אפרופו לעבור על החוק, כמו כל מה שאתה עושה בוועדת ביקורת.
מר יעקב וידר: אני לא יודע איפה למדת משפטים, אבל אין קוורום בוועדות.
הרב משה מורגנשטרן: אהה, הבנתי, קטונתי.
מר יעקב וידר: אני למדתי גם משפטים. עכשיו בוא, אני אספר לכם.
הרב משה מורגנשטרן: אין קוורום בוועדות. ברור שיש.
מר יעקב וידר: אני קיבלתי טענות קשות מאד מקרב חברים בוועדה למינוי
בכירים, גם, אולי אנשים שאתה חושב שהם חברים שלך, מר רובינשטיין, וגם מצד
הציבור, וגם מצד מועמדים פוטנציאליים, על כל ההליך של הבחירה, כל ההליך של
הבחירה, על הצורה שהדברים התנהלו, על כל ההליך איך שהוא התנהל בצורה תמוהה
מאד. אגב, אין לנו פה פרו טוקולים, אנחנו לא יודעים למה הם מונו. אני אשמח מאד
לראות פרוטוקולים. ואם אין פרוטוקולים, זה חמור מאד, שאין פרוטוקולים. יש שאלות
מאד מאד קשות ואני חושב שהמבקרת היתה צריכה לפתוח בחקירה, אבל כנראה
שהמבקרת פחות בעניין לבדוק דברים בצורה יסודית.
הרב שמחה שטיצברג: תבדוק בוועדת ביקורת את המבקרת.
מר יעקב וידר: מינוי בכירים בעירייה נועד להתנהל בצורה תקינה.
הרב שמחה שטיצברג: וידר, תבדוק את המבקרת בוועדת ביקורת.
הרב משה מורגנשטרן: פה אחד. פה אחד.
מר יעקב וידר: להתנהל, שטיצברג, בצורה טהורה וחוקית.
הרב משה מלאכי: אני רוצה להעיר לחברי שהמבקרת כנראה לא דנה בזה בגלל
שהיועץ המשפטי הוא אחיין שלה.
מר יעקב וידר: אני רוצה לסיים.
הרב משה מלאכי: אחד המועמדים שעולה פה, הוא אחיין שלה. אז כנראה היא
הזיזה את עצמה הצידה. עניין טכני כנראה.
מר יעקב וידר: בסדר, תן לי לסיים, מלאכי. מינוי בכירים נועד להתנהל בצורה
ישרה וטהורה, במטרה שגם העירייה תתנהל, מר מורגנשטרן, בצורה ישרה ושתשמש את
התושבים, לא את העסקנים. וחשוב מאד שהטענות האלה ייבדקו. אני רוצה שיבדקו
לדוגמא האם אתם, חברי ועדה, זייברט, אתה חבר ועדה, רובינשטיין, האם נפגשתם עם
מועמדים לפני כן? אולי יש אפילו תיעוד של זה, יכול להיות. האם נפגשתם? זה פלילי, זה
6
לא חוקי וחשוב שתדווחו על זה לחברי המועצה. אני רוצה לדעת האם מועמדים שנבחרו
הם בני משפחה מדרגה ראשונה של עובדים בכירים מאד בעירייה או בגופים שסמוכים
לה. האם נרשם פרוטוקול מסודר? למה אתם לא מראים לנו? מורגנשטרן, אתה הולך
להצביע בלי שראית פרוטוקול של הוועדה. אתה יודע מה היה בוועדה? אין לך מושג. אתה
מצביע כמו קוף, ככה, למעלה-למטה, למעלה-למטה.
הרב משה מורגנשטרן: עדיף קוף על פני יו"ר ועדת ביקורת כמו ליצן.
מר יעקב וידר: אני רוצה לדעת האם ניסו לזייף מסמכי תאגיד ולהעלים את
הפרוטוקול, או שבכלל לא היה. האם היו לדוגמא איומים על חברי ועדה? שמעתי שהיו
איומים על חברי ו עדה. הנה, חבר ועדה מספר את זה. האם מועמדים שזכו בסופו של דבר
היו במקום פחות מבחינת המדרוג לבין המועמדים שלא זכו? האם כל ההליך היה תקין
ולפי החוק ולפי חוזר מנכ"ל? והאם נכונות הטענות על שיקולים זרים בבחירת המועמדים?
ויש לי עוד סיפור מעניין – שלחו מועמדים להתראיין אצל אנשים זרים. תתראיין אצלו –
הוא יאשר לכם אם להיות מינוי. מדובר בבושה וחרפה. זו עירייה, חבר'ה, אני לא יודע
מה אתם חושבים, זו עירייה שאמורה להתנהל בצורה חוקית וזה לא חוקי, לשלוח לאדם
זר לעבור ראיון אצלו לפני הוועדה. דבר נוסף – האם נכונות הטענות על ניגוד עניינים
חמור מאד של חברי ועדה ושל בכירים מאד בעירייה שדחפו והצביעו על מועמדים איתם
לחברים עצמם יש ניגוד עניינים? איפה ליטוב? גם הוא חבר ועדה.
יש עוד הרבה מאד שאלות שתמוהות מאד בעניין, ואני חושב שאתם לא צריכים להביא
את זה לאישור. זה לא חוקי, אין לנו את הפרטים המלאים כדי לדעת להצביע על זה ומן
הראוי שתורידו את זה מסדר היום כדי שלא תתבזו אחר כך. זהו, תודה רבה.
הרב משה מלאכי: אני חבר בוועדה, אני רוצה להגיד שגם הפרוטוקולים שנרשמו
בוועדה הם לא שיקפו את מה שנאמר שם ואת מה שלא נאמר שם. אחד המועמדים לי
אמר, אני לא רוצה לנקוב בשמות, שאחד מהאנשים הכי קרובים לראש העיר דיבר איתו
ושידל אותו להגיש מועמדות. אני לא רוצה להיכנס לגופו של עניין. אני קיבלתי כמו כולכם
את המכתב וגיליתי שמדובר, לפחות בתפקיד של היועץ המשפטי, במצב משפטי שלא
מאפשר את המינוי שלו. אני חושב שדי הגיוני בעיני שבליל שבת כל משפחת זינגר, שלום
זינגר, איך קוראים לו, יוסף? יוסף זינגר ובטח שושנה גולדפינגר הדודה, יבואו ביחד
לסעודה וידונו מה לעשות במדוכה שיש פה ניגוד עניינים. אני מניח שהם יישבו על זה
וידברו. אבל אני רוצה להגיד להם שבשבת אסור לדבר על דברים כאלה, לא להעלות את
זה, חס וחלילה. אבל, אני הייתי מצפה ממנו, הייתי מצפה ממנו לא בסעודת שבת להתאסף
ביחד ולחסוך מעצמו ביזיונות, כי אני חושב שאף אחד לא יאשר את זה. אנחנו לא אמורים
לפחות להעלות את זה. אני לא ידעתי את זה בשעת הוועדה ובאמת לא ידעתי מכל הדבר
הז ה. אני קיבלתי את המכתב ואני ראיתי שמדובר פה בקרבה משפחתית, שהאבא הוא
יועץ משפטי של החברה הכלכלית. יש פה דודה שהיא מבקרת עירייה, היא צריכה לבקר
גם אותו, היא אחראית גם עליו. והוא, כיועץ משפטי, אמור להיות גם אחראי סמכות על
גם על החברה הכלכלית. זה דבר שלא יעבור. ולמה זה מפריע לי? כי עוד מעט יש הקצאות,
כולנו רוצים שההקצאות יעברו לטובת הציבור. מה אנחנו צריכים, שיהיה יועץ משפטי
שכולם יגידו – תשמעו, הכול נפסל טכנית? ולי זה מפריע, כי אני נלחם על ההקצאות
לציבור שלנו, לציבור שלנו אין איפה להיות, אין איפה להיות, משלמים כולם שכירויות
ברמות הזויות. ואני חושב שלפחות בזה ראש העיר יודה, שהמלחמה שלי היא צודקת,
המלחמה בנושא של ההקצאות. נלחמתי בזה תמיד בצורה עניינית, חתרתי למטרה למען
הציבור. אני חושש שהרוחות העולות מהרחוב, יש כאלה שלא יהיו איתנו בעד ההקצאות,
לצערנו, מאינטרסים ז רים, אולי מאינטרסים פסולים אבל, והם יטפסו על הדבר הזה
שהיועץ המשפטי הוא מנוע מלשמש בתפקיד, ובסוף יפסלו את הכול, ניכנס לשנת בחירות
ונישאר בלי הקצאות. לי אישית, ראש העיר, זה מפריע, לא ברמה האישית, המינוי
7
פרסונלית, עזוב את החוק עכשיו, מפריע לי החוק, אבל אני אומר, בוא נחשוב גם לאיפה
אנחנו הולכים עם כל הדבר הזה. ולכן זה מפריע לי. לכן אני חושב שאנחנו נתנגד לזה. אני
חושב שגם תחשבו אולי לעשות ישיבה בשבוע הבא, לבחון את זה משפטית. אם נקבל חוות
דעת שזה עובר, אני סמוך ובטוח, לפי מה שאני לפחות שמעתי ואני קצת ניסיתי בחצי שעה
שנשאר לי מקבלת המכתב שוידר שלח מעורכי דין טלמור, הרמתי טלפון אחד או שניים,
לא היה עורך דין אחד שדיברתי איתו בדרך לפה שאמר לי שיש סיכוי קטן שמישהו יאשר
את זה, ודאי ובוודאי שידחו את זה על הסף. מקסימום, אם יגיעו, בית משפט ידחה את
זה. אז למה אנחנו צריכים להיכנס לזה? ראש העיר, עזוב כרגע את הדבקות במטרה כל
דבר להעביר. בואו נחשוב עכשיו קדימה. אני באמת, מה אכפת לי היועץ המשפטי הזה-
הרב אברהם רובינשטיין: נגמר 5 דקות. הרב זייברט ביקש, בוא נכבד. טוב, הרב זייברט
מכבד את הרב משה מורגנשטרן.
הרב משה מורגנשטרן: רק כיוון שמקודם סיפר פה מישהו בגאווה שהוא למד משפטים
וכו' וכו', אז אדון וידר, אני אקריא לך מהמדריך לנבחר ברשות המקומית ,2018 מניין
חוקי קוורום – רוב חברי הוועדה הם מניין חוקי בישיבותיה, אלא אם כן נקבע בחוק
שהחלטה מסוימת טעונה רוב מיוחד. אז אם ישבת עם עצמך והחלטת פה אחד, בפה של
עצמך, את השטויות שלך ביום ראשון, זה לא רלוונטי. כל הוועדות שעשית באופן לא חוקי
הן לא חוקיות, ואל תדבר בפעם הבאה מי למד משפטים ומי לא. קצת ענווה וצניעות.
הרב אברהם רובינשטיין: הרב זייברט.
הרב חנוך זייברט: אני רוצה להתייחס רגע לנושא של המינויים. אני ישבתי
בישיבה של המינויים, אני לא הייתי לפני זה, אני לא חבר במנגנון העירייה, אני חבר
בוועדת המכרזים, ועדת נבחרים מה שנקרא, מינוי בכירים, אני ישבתי שם. אני רוצה
להגיד שהיו 3 דיונים: מהנדס עיר, יועץ משפטי ומנהל אגף חינוך, מינהל חינוך, סליחה.
אני חושב שהדיונים והשיקולים שהתנהלו שם, התנהלו בהיגיון, ביושר. אנשים נבחנו,
אנשים נבחרו ונבחרו האנשים הראויים להיבחר.
לכן, אני רוצה להגיד דבר מאד מאד פשוט ואני אגיד מה מפריע לי, ומפריע לי קצת גם
חלק מהחברים האחרים שיושבים פה. שיושבים 5-6 אנשים ובודקים מתוכם מישהו, מאד
נוח לבדוק מישהו. אתה בודק 5 אנשים, היו מקומות שהיו 7 אנשים אני חושב, אפילו
יותר, ,8 מאד נוח לבחור מתוך ,8 ואתה מדרג, חושב מה יותר טוב, מה פחות טוב, ואתה
בוחר לך את הטוב ביותר. אני חושב שגם היתה אחדות דעים בין כל החברים מה הטוב
ביותר. גם אם היה ויכוח, היה ויכוח אחד למעלה, אחד למטה. אבל פחות או יותר אחדות
דעים היתה בנושא הזה.
הרב משה מלאכי: לא, לא היתה אחדות דעים, חנוך.
הרב חנוך זייברט: אני אמרתי אחדות דעים שהדיון ענייני. לא אמרתי שכל אחד
זה כאילו אותו דבר.
הרב משה מלאכי: שמנכ"ל מאיים על אחד מחברי הוועדה, זה נקרא ענייני?
הרב חנוך זייברט: אני הפרעתי לך? מלאכי, מלאכי, תן לי, תהיה רגוע שאני מדבר.
הרב משה מלאכי: לא, אבל תכבד גם את הדעה של האופוזיציה.
הרב חנוך זייברט: תן לי לדבר רגוע, אחר כך אני אעזור לך
8
הרב משה מלאכי: נראה לי שהסתדרתי לבד דווקא, לא?
הרב חנוך זייברט: כן. רק בחידודים אני אעזור לך. אני אעזור לך, תאמין לי. אז
אני חושב שזה היה ככה, אני העליתי את זה גם בדיון שם ואני אומר את זה, דיברו איתי
גם חברים אחרים. כשיש מועמד אחד בודד זו הרגשה יותר קשה, כי אין לך זכות בחירה.
יש מועמד, שלא נבחר בוועדה. מה פירוש לא נבחר בוועדה? הוא הגיע כמועמד בודד
לבחירה. זאת אומרת, לנו, חברי הוועדה, לא היה שיקול דעת, כי לא היה מישהו אחר
נוסף שעמד מול ו. אני לא יודע, זה תלוי בחברים. אני חושב שהחברים צריכים לשקול
האם הם רוצים להגיע למצב שיש מועמד אחד והוא נבחר, כי היה מועמד אחד, כי לא היה
שיקול דעת לבחור מועמד אחר; או שרוצים לנסות לבקש בכל זאת לראות אם אפשר לבחור
מועמד אחד מכמה. את דעתי האישית אני לא רוצה להגיד כרגע, כי אני עוד לא יודע אם
זה מבטא את ההצבעה בנושא הזה. לכן, אם היה אפשר להבדיל בין השניים לאחד, אז
היינו יכולים לשאול את החברים האם הם חושבים שראוי לבחור ממועמד בודד אחד או
לא. נכון שהוועדה המליצה לבחור בו, כי לא היה מועמד אחר. השאלה אם זה ראוי ונכון
להשתמש במצב שיש מועמד בודד, או שראוי באמת לתת פרסום נוסף ולחפש שיהיו חברים
אחרים נוספים.
הרב אברהם רובינשטיין: אני דוחה את ההצעה. אני דוחה. נצביע אם לקבל את ההצעה
שלי או את ההצעה של זייברט. אני רוצה את שלושתם ביחד. אני לא רואה סיבה ואני לא
רואה שאם מ הנדס עיר ניגש למכרז לעוד שנתיים, נקבל עוד. הרי הגישו לשלב האחרון
שניים, אחד פרש. אני לא חושב שאם ניגש לעוד תהליך של מכרז, עוד חצי שנה, נקבל
מישהו אחר.
אבל אין. חיפשו פה.
הרב חנוך זייברט: קח חודש.
הרב אברהם רובינשטיין: אבל מה, היה חודש כבר, היה כבר כמה חודשים. טוב, מורי
ורבותי-
הרב חנוך זייברט: מה יקרה אם זה יהיה בעוד שבועיים?
הרב עו"ד בצלאל נתן: חנוך, מתי הוא צריך להיכנס לתפקיד?
הרב חנוך זייברט: עוד חודש הוא יכול להיכנס.
עו"ד יעקב ראבד: התייחסות קצרה לטענות שהועלו. טענה ראשונה, בהקשר
לפרוטוקולים, אז כתוב, נקבע בסעיף 31 לתקנות העיריות מכרזים, כל המסמכים של ועדת
מכרזים מטבע הדברים הם סודיים וניתן לבקש, ניתן לפנות בבקשה. צריך להשחיר
פרטים.
הרב משה מלאכי: אבל תשאירו לחברי הוועדה. לי לא השאירו פרוטוקול.
עו"ד יעקב ראבד: חברי המועצה קיבלו את קורות החיים של המועמדים, שמות
של המועמדים וניתן לפנות ולבקש פרטים ומסמכים, וגם מתוכם צריך להשחיר פרטים
לפני שמוסרים. זה לגבי פרוטוקולים.
הרב משה מלאכי: אבל שניה, ינקי, לי לא מסרו שום פרוטוקול.
9
עו"ד יעקב ראבד: לגבי טענות שהועלו כאן נושא של קרבת משפחה, סעיף 174
לפקודת העיריות קובע שלא ימונו קרובי משפחה ככל ויש כפיפות ביניהם. וכאן לא מדובר
בקרבת משפחה ככל ואני שמעתי שיש ביניהם יחסי כפיפות לא באותה יחידה. אם כי נכון
שיש נוהל של משרד הפנים שמנחה שלגבי תפקידים במחלקה המשפטית.
הרב משה מלאכי: לא, אתה טועה, המבקרת צריכה לבקר את היועץ המשפטי גם.
לא, זה לא נכון.
עו"ד יעקב ראבד: אני מבקש, רגע, הדברים שלי לא יישמעו בצורה מסודרת אם
אתה תתפרץ לדברים.
הרב משה מלאכי: אבל החברה הכלכלית זה כפוף לעירייה. הוא סמכות על.
מר יעקב וידר: הם לא אמורים להישמע, לא בצורה מסודרת ולא בצורה לא
מסודרת.
עו"ד יעקב ראבד: כאן מדובר שאין יחסי כפיפות. הנוהל של משרד הפנים מרחיב
את זה גם לגבי יועץ משפטי. בכל מקרה, כאשר יש חשש לנושא של בעייתיות מקרבת
מש פחה, הסעיף מורה לפנות לוועדת שירות. ואם נראה שיש צורך בכך, אז כמובן תהיה
פניה לוועדת שירות ונקבל ממנה את ההכרעה בעניין הזה.
הנושא השלישי זה נושא ההצבעה, אם לחלק את ההצבעה, להצביע על הכול במאוחד.
התפקיד של המועצה הוא לאשר או לא לאשר את ההחלטה של הוועדה למינוי תפקידים
בכירים. ההחלטה של מינוי תפקידים בכירים נמצאת בפניכם, היא התקבלה ברוב קולות-
הרב שמחה שטיצברג: על סמך מה אתה אומר את זה שאי אפשר לפצל? אתה לא צודק.
עו"ד יעקב ראבד: רגע, אני אומר לך על סמך מה.
הרב שמחה שטיצברג: כל דבר אפשר לפצל.
עו"ד יעקב ראבד: לא אמרתי לפצל. לא דיברתי על פיצול. דיברתי על זה שעלה
כאן העניין של הפיצול, אני רוצה להסביר מה תפקידה של המועצה כשהיא באה לדון
בהחלטה של הוועדה של המכרזים למינוי תפקידים בכירים בעירייה. תפקידה של המועצה
הוא לאשר או לא לאשר את ההחלטה של אותה ועדה שדנה.
הרב שמחה שטיצברג: לא, אבל היא יכולה אחד כן ואחד לא.
עו"ד יעקב ראבד: רק רגע, אני לא אמרתי עדיין אחד כן אחד לא. ואני אומר
שבפניכם מונחת ההחלטה, ההחלטה היתה ככה: לגבי מהנדס – לאשר אותו; לגבי יועץ
משפטי היתה החלטה ברוב קולות לאשר; וכך היתה גם ההחלטה לגבי מנהל יחידת חינוך.
ולכן, המועצה צריכה לדון האם היא מאשרת את החלטת הוועדה או לא מאשרת את
החלטת הוועדה.
הרב שמחה שטיצברג: לא, היא יכולה לאשר חלק מהחלטות הוועדה.
עו"ד יעקב ראבד: בסדר גמור. בסדר גמור. אבל זאת- אבל שיקול הדעת הוא צר
ביותר ואני לא רואה כיצד ניתן להתערב בהחלטת הוועדה מהנימוקים שהועלו פה.
10
הרב שמחה שטיצברג: אז אל תגיד לי שזה ההחלטה. זה מה שחנוך הציע – על חלק
להצביע ועל חלק לא.
עו"ד יעקב ראבד: אני רק הסברתי לכם מה תפקידה של המועצה בשלב הזה.
הרב שמחה שטיצברג: בסדר.
הרב משה מלאכי: שניה, ינקי, סליחה, אני רוצה להעיר דברים פה.
הרב אברהם רובינשטיין: טוב, מורי ורבותי, אני מקבל את ההצעה של הרב זייברט. אין
לך זכות דיבור, דיברת 5 דקות על הסעיף הזה. רבותי, אני מקבל את ההצעה של הרב
זייברט. אנחנו נותנים עוד שבועיים לאנשים להגיש מועמדות לתפקיד מהנדס. אם עד עוד
שבועיים לא יגישו.
הרב חנוך זייברט: זו החלטה של המועצה.
מר יעקב וידר: תתביישו לכם.
הרב אברהם רובינשטיין: אני מעלה להצבעה את היועץ המשפטי ומנהל אגף החינוך. משה
רוזנטל, מנהל אגף החינוך, ויוסף זינגר, יועץ משפטי.
הרב חנוך זייברט: אז ידונו על זה בעוד שבועיים,
הרב אברהם רובינשטיין: אנחנו נותנים שבועיים.
הרב חנוך זייברט: אז נבדוק את זה בשבועיים האלה.
הרב אברהם רובינשטיין: מי בעד? מי נגד? יופי. ברוב קולות אושרו, אישרתי את שניהם.
הרב עו"ד בצלאל נתן: הרב רובינשטיין, מי נמנע?
הרב אברהם רובינשטיין: מי נמנע? תודה רבה.
החלטה: הוחלט ברוב קולות לאשר את החלטותיה של ועדת המכרזים לבחירת עובדים
בכירים לתפקידים הבאים: .1 היועץ המשפטי לעירייה; .2 מנהל אגף החינוך; .3 לגבי
תפקיד מהנדס העירייה – תינתן אורכה בת שבועיים לבחינה נוספת. להוציא את הרב
משה שלום מלאכי, הרב מיכאל אלמליח , הרב שמעון רוט שהתנגדו ומר יעקב וידר נמנע.
ד. אישור צו הארנונה לשנת 2023 (רצ"ב החומר)
הרב אברהם רובינשטיין: סעיף ד' – אישור צו הארנונה – הארכנו מאד בישיבת ועדת
הכספים. מי בעד צו הארנונה? מי נגד? בסדר, אתה יכול לדבר 5 דקות, תסתכל על השעון.
הרב עו"ד בצלאל נתן: שתי מילים. אני רק רוצה לברך, משה, תן לי שתי מילים. אני
רוצה לברך על תיקון צו הארנונה. ברוך השם לדעתי זו בשורה טובה לציבור, ותודה לכל
חברי המועצה וביניהם ראש העיר.
הרב משה מלאכי: לתקן אותך, שיש 10 דקות לדבר בכל נושא לסעיף שעל סדר
היום. אני לא יודע מי הכניס לך לראש 5 דקות.
11
הרב אברהם רובינשטיין: 5 דקות.
הרב משה מלאכי: תסתכל בפקודת העיריות, אני לא יודע. היות ועלה פה הנושא
של הארנונה וד נו בזה בהרחבה בוועדת כספים, בעיקר שמענו את הקול של הגזבר ועו"ד
קורן, אני רוצה להגיד לכם שמבחינה כלכלית הם עשו ביזנס טוב – העלו לאנשים
מסוימים, הורידו לאנשים אחרים. אבל בסך הכולל לעירייה ההכנסות עלו. זה אומר
שאנחנו צריכים להסתכל ממי לקחו את הכסף. היות ואני ראיתי שלקחו בסעיפים
מסוימים את הכסף מאזרחים שאין להם מה לאכול, לקחו את זה מאנשים שגם ככה קשה
להם בארנונה, אז טוב, אז עשו איזה כמה עסקים, נתנו להם איזה הטבה קטנה אחרי זה,
סוכריה מפוררת. אבל זה לא רציני, זה לא רציני. בסופו של דבר אני יודע להסתכל על
המספרים. זה מיטיב עם העירייה, ואין לי עם זה בעיה. לעירייה יש אינטרס, אבל אנחנו
צריכים להסתכל על האינטרס לטובת התושבים. אנחנו נמצאים בעירייה שקוראים לה
עיריית בני ברק, היא בדירוג א', בשרשור של משרד הפנים של הסוציו-אקונומי אנחנו הכי
נמוך שיש. (מגיב להערה של הרב זייברט) זה טוב לנו בשביל המענקים, חנוך, אבל אנחנו
צריכים גם לתת לתושבים כסף קצת, להוריד להם את הארנונה. יש יש המחסנים זה
תושבים. זה עוד דיון, אבל אתה יודע שיש לזה השלכות.
עכשיו אני רוצה להגיד משהו – היות וכך, לבוא ולקחת מהכיס של התושבים העניים, זה
בעיני דבר הכי הכי חמור שיכול להיות. אף פעם לא תמכתי, מאז שנכנסתי לעירייה,
לפגיעה בתושבים בארנונה. ברוך השם. אני שמח שכך. אני מתפלא שאף אחד, היה אולי
איזה 2-3 קולות שאני שמעתי פה בעניין הזה שהביעו התנגדות, אבל לא התנגדות איתנה.
איפה אתם עם הציבור שלכם? בציבור החסידי אין מחסנים? ציבור החסידי אין אנשים
שייפגעו מכל הסעיפים הללו? בטח שיש. בציבור הספרדי? בטח שיש. ועוד הציבור הספרדי
מקודם קבל על האפליה ב-תב"רים, זאת אומרת, שהיטלי ההשבחה לא מגיעים לכולם
באופן שווה, וגם לנו לא מגיע, בכלל. אז אתם הולכים לתמוך בלקחת מהציבור שלכם
כסף? מהציבור הספרדי, מהציבור החסידי, מהציבור הליטאי אפילו? אני לא מבין את זה.
אני באמת לא מבין את זה. יושבים אברכים בכולל פוניבז', מקבלים 500 שקל, יש אברכים
שגם את ה-500 שקל לא מקבלים. ועכשיו יש להם איזה מחסנון מסכן שהם שמים שם את
הסכך, מתחילים להעלות להם את הכסף. זה לא הגיוני. איפה הקול שלכם?
רו"ח אהרון אדלר: זה לא מחסני מגורים, זה לא קשור. רק מחסנים של עסקים.
הרב משה מלאכי: אבל באיזה סעיף העליתם לתושבים? אתה בעצמך אמרת.
רו"ח אהרון אדלר: לא, הכול עסקי.
הרב משה מלאכי: במגורים לא נגעתם?
רו"ח אהרון אדלר: מה פתאום? לא, לא. אם לא הבהרנו את זה, אז אנחנו מבהירים
את זה. לא נגענו.
הרב משה מלאכי: אין שום סעיף שפוגע במגורים?
רו"ח אהרון אדלר: במחסנים? מה פתאום.
הרב משה מלאכי: לא במחסנים, במגורים.
רו"ח אהרון אדלר: לא, לא נגענו. מגורים הורדנו.
12
הרב משה מלאכי: כשדיברת על מחסנים, הכוונה מחסנים של עסקים
רו"ח אהרון אדלר: כן. יכול להיות שהנושא לא הובהר, רק מחסנים עסקיים.
הרב אברהם רובינשטיין: טוב, נגמר ה- 5 דקות. אני רוצה לקיים הצבעה אל אישור צו
הארנונה. מי בעד? מי נגד צו הארנונה על תיקוניו? מי נמנע? תודה רבה. צו הארנונה עבר
ברוב קולות.
החלטה: הוחלט, ברוב קולות, לאשר את צו הארנונה לשנת .2023 בלי מחיקת המילים
בסעיף ,1.2 בלי הוספת סעיף 1.25 והסווג הנובע מהוספתו כמוצג בסעיף 3.1 , ובהוספת
סעיף שינוסח בדבר מתן הנחה בשיעור %50 למחזיק בדירת אבלים למשך 12 חודש
מפטירת המוריש. להוציא את הרב משה שלום מלאכי, הרב מיכאל אלמליח, הרב שמעון
רוט ומר יעקב וידר שהתנגדו.
13
עיריית בני-ברק
היטל ארנונה כללית
לשנת הכספים 2023 *
תוכןהעניינים:
.1 כללי - הגדרות
.2 ארנונה למגורים
.3 ארנונה שלא מגורים
.4 הנחות
.5 הסדרי תשלומים
הנוסח המוסף או הנגרע המתייחס לצו הטלת הארנונה לבני ברק לשנת 2023 בהשוואה לצו
הטלת הארנונה לשנת 2022 שבתוקף, מודפס בצבע אדום. מחיקות נוסח - בקו בצבע שחור.
סיון ה'תשפ"ב
יוני 2022
14
היטלארנונהכלליתלשנתהכספים2022
בתוקף סמכותה ע"פ חוק הסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב) התשנ"ג –
1992 וחוק הסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנת
הכספים ,)2006 התשס"ו - ,2006 החליטה מועצת עירית בני-ברק בישיבתה מספר __ מיום כ"ד סיון
תשפ"ב – 23 יוני 2023 להטיל ארנונה כללית בתחום שיפוטה שתשולם ע"י המחזיקים בהתאם
לשיעורים ולמועדי התשלום המפורטים להלן:
.1 הגדרות :
1.1 "נכס" בניין או קרקע בתחום העירייה, המוחזק ע"י אדם ומיועד
או משמש למטרה מהמטרות המפורטות בצו זה, כאשר
סיווגו של נכס מכל סוג שהוא לעיניין התעריף יקבע לפי
עיקר שימושו של המחזיק בנכס בבחינת ילך הטפל אחר
העיקר.
1.2 "בנין" מבנה או חלק ממנו, העשוי מכל חומר שהוא, לרבות %10
משטח הקרקע במפלס הקרקע התחום בקוי הבנין כחצר
או כגינה או לכל צורך אחר של אותו בניין. אך לא יותר
מ-50 מ"ר.
1.3 "מטר רבוע" (מ"ר) כל מטר רבוע או חלק ממנו.
1.4 "שטח נכס שלא כל שטח הרצפה במטרים רבועים, בכל קומות הבניין, כולל
למגורים" שטח קירות חוץ ופנים וכן כל שטח מקורה או שאיננו
מקורה, הצמוד לנכס או שאיננו צמוד לו אולם משמש את
המחזיק בנכס, לרבות, מרפסות מכל סוג שהוא, מחסנים,
ארכיונים, מרתפים, מקלטים, חדרי אוכל ומטבחים, חדרי
שרות, גלריות, חניונים לרכב, סככות וכיו"ב.
1.5 "שטח נכס כל שטח הרצפה במטרים רבועים, בכל קומות הבנין, לא
למגורים" כולל שטח קירות חוץ ופנים אך כולל כל שטח מקורה או
שאיננו מקורה, הצמוד לנכס או שאיננו צמוד לו אולם
משמש את המחזיק בנכס, לרבות מרפסות מכל סוג שהוא,
מחסנים, מרתפים, מקלטים, חדרי אוכל, מטבחים, חדרי
שרות, גלריות, חניונים לרכב, סככות וכיו"ב.
1.6 "קומה" חלל בכל צורה גיאומטרית, שבין ריצפת החלל ובין התקרה
שמעליו, לרבות חלל כאמור שמתחת לפני הקרקע ושעל
הגג.
1.7 "גלריה" (יציע) מפלס המצוי בתוך חלל הקומה ומחלק פיזית בין ריצפת
הקומה לתקרתה, בין בכל שטח הקומה ובין בחלקה, כאשר
המרחק מתחתית רצפת הגלריה עד תחתית התקרה עולה
על 180 ס"מ.
1.8 "סככה" שטח קרקע מקורה בגג מכל סוג שהוא, בין מרוצף ובין
שלא, ללא קירות או שיש לו קיר אחד בלבד, יחויב ב - %60
מתעריף החיוב של הנכס אליו צמודה הסככה על פי שימוש
עיקרי בנכס, למעט סככות בתחנות דלק שבהן התעריף יהא
%100 מתעריף הנכס אליו הן צמודות.
במקום שהסככה אינה צמודה לנכס אחר תחויב הסככה ב-
%60 מהתעריף, על פי השימוש שעושים בפועל בסככה.
15
16
1.9 "עסקים" עסקים מכל סוג שהוא, לרבות; חנויות לכל שימוש שהוא ,
חנויות לממכר ולמתן שירותים, אולמות תצוגה, עסקים מכל
סוג שהוא המתנהלים בדירות מגורים, עסקים ליבוא ויצוא,
מחסני מכר ומחסני שיווק, למעט העסקים המפורטים בצו זה.
1.10 "מחסן בנכס נכס המשמש לאחסנה בלבד, שאין בו קבלת קהל ושהכניסה
שלא למגורים" אליו נפרדת ואינה מתוך נכס גובל המשמש לצורך עסקי. טובין
שלא למטרות מכירה או תצוגה והמהווה עיקר שימושו של
המחזיק בנכס.
1.11 "תחנות דלק" לרבות מבנים, סככות וכל שטח מקורה .
1.12 "מוסכים" מוסכים ותחנות שרות לרכב, לרבות כל בית מלאכה ו/או מכון
שעיסוקו בתיקון ו/או שיפוץ ו/או טיפול מכל סוג שהוא ברכב
או בכל חלק ממנו, בכלי שייט, וכלי תעופה לכל סוגיו.
1.13 "אדמה כל קרקע לא מקורה המיועדת לחקלאות ואשר משתמשים בה
חקלאית" לצורכי חקלאות בלבד.
1.14 "קרקע קרקע שאינה מקורה, שאינה אדמה חקלאית, ושאינה חצר
תפוסה" ואשר מחזיקים או משתמשים בה לכל מטרה.
1.15 "ממגורות" לרבות סילוסים ומיכלי אחסון חומרים מכל סוג שהוא
1.16 "אזור" חלוקת העיר לאזורים הן למגורים והן שלא למגורים הנה לפי
המפה המוצגת בבנין העירייה. הרצ"ב, כאשר קוי התיחום בין
האזורים עוברים במרכז הדרך החוצצת ביניהם וכשידובר בקו
הגבול בין בני ברק לעיר שכנה, ישמש קו הגבול העירוני כקו
תיחום.
1.17 "משרדים בנין או חלק ממנו המשמש משרד, המוחזק על ידי מחזיק
מיוחדים" אחד, אשר השטח הכולל המוחזק על-ידו לאותו שימוש
במבנה אחד עולה על 10,000 מ"ר.
17
1.18 "בנק" נכס המשמש בנק כהגדרת מוסד בנקאי לסעיף 1 לחוק בנק
ישראל תשי"ד – 1954 ו/או "תאגיד אחזקה בנקאית"
כהגדרתו בחוק הבנקאות (רישוי) תשמ"א – 1981 ו/או
תאגיד בשליטתו או מטעמו של הבנק, ומוחזק על ידם בלבד
ומעניקים בו שירותי בנק ישירים ללקוחות.
1.19 "הנהלת בנק" נכס במבנה אחד ששטחו לא יפחת מ- 5000 מ"ר, המשמש
הנהלה של בנק ו/או תאגיד אחזקה בנקאית ו/או תאגיד
בשליטתו של הבנק, כהגדרתו בחוק הבנקאות (רישוי) תשמ"א
– 1981 ומוחזר על ידם בלבד ולצרכי ניהול הבנק, כשבהגדרת
נכס זה כלולים שטחי עזר מכל סוג שהוא ולכל שימוש שהוא,
למעט שטחו של סניף בנק כהגדרתו בסעיף 1.18 לעיל , ככל
שקיים כזה בשטח הנכס, שלא יכלל בשטח הנכס.
1.20 "הנהלת נכס במבנה אחד ששטחו לא יפחת מ- 5000 מ"ר, המשמש
חברת ביטוח" הנהלה של חברת ביטוח שמוגדרת כ"מבטח" כמשמעותו בחוק
הפיקוח על עסקי ביטוח תשמ"א – 1981 והמחזיקה ברשיון
מבטח, למעט נכס המוחזק ע"י סוכן או סוכן ביטוח,
כמשמעותם בחוק הנ"ל.
1.21 "בית תוכנה" נכס שעיקר הפעילות המתבצעת בו הינה ייצור או פיתוח
תוכנה המיועדת למכירה לציבור הרחב כתוכנת מדף ושאינה
מיועדת לשימושו של מייצר ומפתח התוכנה המחזיק בנכס
ועושה שימוש בתוכנה לשם מתן שרות ללקוחות.
1.22 "מרכז קניות בנין שפועלים בו חנויות מכר המתוחזק ו/או מנוהל ע"י חברת
(קניון)" ניהול, שיש בו לפחות כניסה משותפת אחת שניתן לנועלה
למנעת כניסה לבנין.
1.23 "שטח ציבורי שטח מעבר בין החנויות במרכז הקניות המשמשים להולכי
במרכז קניות" רגל, חדרי מדרגות, חדרי שירות מכל סוג שהוא וכיו"ב.
1.24 "שטח נלווה שטח הגובל במסעדה ו/או בבית קפה ו/או עסק דומה ו/או
למסעדה ו/או ליד כל אלה, בין מקורה ובין שאינו מקורה, שהמחזיק בשטח
זה עושה בו שימוש לצרכיו בדרך של העמדת שולחנות ו/או
לבית קפה"
כסאות ו/או כל רהיט שהוא לכל פרק זמן שהוא.
נכס שלא למגורים שהכניסה אליו בתשלום בו מתאמנים
1.25 "מכון כושר"
במכשירים המפעילים את השרירים בתנאים של מאמץ גופני.
18
.2ארנונהלמגורים*
2.1שיעוריהארנונהלמגורים
הארנונה הכללית בעד נכסים נקבעת בהתחשב עם האזור וסוג הבנין. סך שקלים חדשים
לכל מ"ר כאמור להלן :
הגדרת סוג בנין בנין אזור קוד תעריף תעריף
העלאה ב-2022 העלאה ב-2023
בשיעור %1.92 בשיעור %1.37
1ד.ירת גג (פנטהאוז) או דירה בבית צמוד 1 א 115 95.26 96.56
קרקע או בית צמוד קרקע ששטחם מ-
91 מ"ר ומעלה
דירת גג (פנטהאוז) או דירה בבית צמוד 1 ב 125 95.26 96.56
קרקע או בית צמוד קרקע ששטחם מ-
91 מ"ר ומעלה
2ד.ירה בבית משותף שאינה דירת גג 1 א 111 95.26 96.56
ששטחה מ-151 מ"ר ומעלה
דירה בבית משותף שאינה דירת גג 1 ב 121 92.79 94.06
ששטחה מ--151מ"ר ומעלה
3ד.ירת גג (פנטהאוז) או דירה בבית 2 א 116 68.89 69.84
צמוד קרקע או בית צמוד קרקע
ששטחם מ-51 עד 90 מ"ר.
דירת גג (פנטהאוז) או דירה בבית 2 ב 126 62.91 63.77
צמוד קרקע או בית צמוד קרקע
ששטחם מ-51 עד 90 מ"ר.
4ד.ירה בבית משותף שאינה דירת גג 2 א 112 67.70 68.63
ששטחה מ-51 מ"ר עד 151 מ"ר.
דירה בבית משותף שאינה דירת גג 2 ב 122 62.91 63.77
ששטחה מ-51 מ"ר עד 151 מ"ר.
5ד.ירה ששטחה עד 51 מ"ר 3 א 113 61.84 62.69
דירה ששטחה עד 51 מ"ר 3 ב 123 56.06 56.83
מרפסת פתוחה ולא מקורה בדירת א,ב 120 36.77 37.28
מגורים בין מרוצפת ובין שחלקה
משמש בקרקע לא מרוצפת
6ב. ית אבות 3 א 139 94.31 95.60
בית אבות 3 ב 129 91.86 93.12
7א. חרים א 114 127.41 129.16
אחרים ב 124 127.41 129.16
19
הבהרה והסבר לגבי סעיף 2
להלן השינויים בתעריפי חיובה של דירת גג (פנטהאוז) כתוצאה מהשוואת תעריפי מס הארנונה שיחולו על
מחזיקיה לתעריפי מס הארנונה המושתים על דירה בבית משותף.
צו 2022 צו מוצע ל-2023
בתעריפי 2022
סעיף סווג סוג בנין/סוג משנה תעריפי
בצו ראשי 2023
אזור קוד תעריף אזור קוד תעריף
סווג סווג
דירת גג מעל 151 מ"ר א' 115 95.26 א' 111 95.26 96.56
דירת גג מעל 91 מ"ר עד 150 א' 115 95.26 א' 112 67.70 68.63
2.1 מגורים מ"ר
דירת גג מעל 151 מ"ר ב' 125 95.26 ב' 121 92.79 94.06
דירת גג מ-91 מ"ר עד 150 ב' 125 95.26 ב' 122 92.91 63.77
מ"ר
דירת גג מ-51 מ"ר עד 90 מ"ר א' 116 68.89 א' 112 67.70 68.63
דירת גג מ-51 מ"ר עד 90 מ"ר ב' 126 62.91 ב' 122 62.91 63.77
20
.3הארנונהלאלמגורים:
סיווג ראשי סיווג משני קוד
תעריף
העלאה הנדרשת
בשיעור %1.37
3.1 משרדים, תחנות דלק 310 322.31 322.31
שירותים, ומסחר עסקים אזור א' 311 337.58 337.58
עסקים אזור ב' 312 316.04 316.04
משרדים 314 340.30 340.30
משרדים מעל 5,000 מ"ר 318 283.80 283.80
משרדים מעל 10,000 מ"ר 315 240.15 240.15
משרדים מעל 15,000 מ"ר 316 192.14 192.14
משרדים מעל 20,000 מ"ר 317 176.09 176.09
שטח ציבורי במרכז קניות אזור א' 320 84.28 84.28
שטח ציבורי במרכז קניות אזור ב' 321 79.01 79.01
שטח נלווה (ס'1.24 לצו) אזור א' 324 238.67 238.67
שטח נלווה (ס'1.24 לצו) אזור ב' 325 223.43 223.43
מחסנים 326 197.05 211.63
בתי ספר, וגני ילדים 335 315.77 315.77
מרפאות ובתי חולים 338 315.77 315.77
אחרים 341 340.30 340.30
בריכות שחיה אזור א' 346 238.67 238.67
בריכות שחיה אזור ב' 347 223.37 223.37
מכון כושר 348 108.94
אולמות במבני חינוך או דת עד 350 86.79 86.79
600 מ"ר
אולמות 351 260.36 260.36
3.2 בנקים וחברות ביטוח סניפי בנקים וחברות ביטוח 330 1490.23 1490.23
הנהלות בנקים וחברות ביטוח 332 511.13 511.13
3.3 תעשיה 422 177.19 177.19
בתי תוכנה 423 177.19 177.19
3.4 בתי מלון חמשה כוכבים 327 156.58 156.58
אחרים 337 81.41 81.41
3.5 מלאכה מוסכים 323 228.68 228.68
אחרים 380 177.19 177.19
3.6 אדמה חקלאית (לדונם) 634 28.88 28.88
3.7 קרקע תפוסה קרקע המשמשת תח' דלק 709 153.59 153.59
קרקע לשימושים אחרים 733 19.52 19.52
3.8 חניונים חניונים מקורים בתשלום 750 72.12 72.12
חניונים מקורים לא בתשלום 751 30.09 30.09
חניונים שאינם מקורים 752 19.52 19.52
3.9 נכסים אחרים מרכזיות לטלפון וחשמל 510 331.31 331.31
תחנות טרנפורמציה 511 174.42 174.42
ממגורות
סוג 1 בגובה מעל 25 מ' 520 242.89 242.89
סוג ,2 בגובה עד 25 מ' 521 220.92 220.92
סוג ,3 בגובה עד 20 מ' 522 200.84 200.84
סוג ,4 בגובה עד 15 מ' 523 182.82 182.82
סוג ,5 בגובה עד 10 מ' 524 166.00 166.00
סוג ,6 בגובה עד 5 מ' 525 150.89 150.89
אחרים 590 331.31 331.31
21
.4הנחות:
4.1 כל ההנחות בפרק זה הנן בכפוף להגדרות ולהוראות בתקנות הסדרים במשק המדינה (הנחות
מארנונה) התשנ"ג .1993
4.2 מחזיקים בנכס למגורים יזוכו בהנחות כמפורט להלן ובלבד שהזכאי מתגורר בדירה ותקופת
השכירות אינה פחותה משנה.
4.3 במקרים בהם מקור הגבלת השטח הינו בצו הארנונה ולא בחוק, תהא ועדת ההנחות מוסמכת לדון
ולאשר הנחה לשטח העולה על ההגבלה הנקובה בצו לאחר שניתנה המלצה בכתב של הגזבר והיועץ
המשפטי.
4.4 רשימת הזכאים, שיעורי ההנחות ומבחני משנה לזכאות
סעיף/ שעור
הזכאים להנחה הגבלה לשטח מבחני משנה
תקנה ההנחה
.1 אזרח ותיק (ע"פ חוק האזרחים הותיקים) (9ב) %30.00 ל-100 מ'ר הכנסה הממוצעת
במשק
.2 אזרח ותיק המקבל אחת מהקצבאות ()1(2א) %25.00 ל-100 מ'ר
הבאות: זיקנה, שארים, תלויים, נכות
בשל פגיעה בעבודה
.3 אזרח ותיק המקבל אחת מהקצבאות ()1(2ב) %100.00 ל-100 מ'ר
האמורות בסע' 2 לעיל ותוס' הבטחת
הכנסה
.4 מקבלי קצבת זיקנה לנכה 251 לחוק %100 ל-100 מ"ר
בט"ל
.5 נכה בדרגת אי כושר %75 המקבל קצבה ()2(2א) %80.00
מלאה
.6 נכה בדרגת אי כושר %75 המקבל קצבת ()2(2ב) %80.00
זיקנה
.7 נכה בדרגת %90 (נכות רפואית) )3(2 %40.00 בתנאי שאין
בבעלותו נכס נוסף
.8 מקבלי גימלה כאסיר ציון או בן-משפחה של ()4(2א) %66.66 ל-70 מ'ר למשפ' עד 4 נפש'
הרוג מלכות
מקבלי גימלה כאסיר ציון או בן-משפחה של ()4(2א) %66.66 ל-90 מ'ר למשפ' מעל 4 נפש'
הרוג מלכות
.9 מקבלי גמלת נכות לפי חוק נכי רדיפות ()4(2ב) %66.66 ל-70 מ'ר למשפ' עד 4 נפש'
הנאצים
מקבלי גמלת נכות לפי חוק נכי רדיפות ()4(2ב) %66.66 ל-90 מ'ר למשפ' מעל 4 נפש'
הנאצים
.10 מקבלי גמלת נכות ממשלת גרמניה ()4(2ג) %66.66 ל-70 מ'ר למשפ' עד 4 נפש'
מקבלי גמלת נכות ממשלת גרמניה ()4(2ג) %66.66 ל-90 מ'ר למשפ' מעל 4 נפש'
.11 מקבלי גמלת נכות ממשלת הולנד ()4(2ד) %66.66 ל-70 מ'ר למשפ' עד 4 נפש'
מקבלי גמלת נכות ממשלת הולנד ()4(2ד) %66.66 ל-90 מ'ר למשפ' מעל 4 נפש'
.12 מקבלי גמלת נכות ממשלת אוסטריה ()4(2ה) %66.66 ל-70 מ'ר למשפ' עד 4 נפש'
מקבלי גמלת נכות ממשלת אוסטריה ()4(2ה) %66.66 ל-90 מ'ר למשפ' מעל 4 נפש'
.13 מקבלי גמלת נכות ממשלת בלגיה ()4(2ו) %66.66 ל-70 מ'ר למשפ' עד 4 נפש'
מקבלי גמלת נכות ממשלת בלגיה ()4(2ו) %66.66 ל-90 מ'ר למשפ' מעל 4 נפש'
.14 בעל תעודת עיוור )5(2 %90.00
.15 עולה חדש )6(2 %90.00 ל-100 מ'ר ולמשך 12 חודשים
.16 עולה התלוי בעזרת הזולת הזכאי לגמלה 6(2א) %80.00 ע"פ תעודת זכאות
מיוחדת מבט"ל
.17 איש צד"ל (2א)(6א) %90 ל-100 מ"ר למשך 12 חוד' מתוך
36 חודשים מיום
שהגיע לישראל
22
סעיף/ שעור
הזכאים להנחה הגבלה לשטח מבחני משנה
תקנה ההנחה
.18 מקבלי תשלום מזונות מהמוסד לביטוח תיקון לתק' %70.00
לאומי, שהחלו לקבלה ביום 1.1.2003 הסדרים
ומאז לא חלה הפסקה בת 6 חודשים 23.12.03
רצופים לפחות בזכאותם.
.19 מקבלי גימלת סעוד ()7(2ג) %70.00
.20 מקבלי הבטחת הכנסה מהמוסד לביטוח תיקון לתק' %70.00
לאומי, שהחלו לקבלה ביום 1.1.2003 הסדרים
ומאז לא חלה הפסקה בת 6 חודשים 23.12.03
רצופים לפחות בזכאותם.
.21 בעלי הכנסה נמוכה עד חמש נפשות )8(2 בהתאם ל-100 מ"ר *
לטבלה
בעלי הכנסה נמוכה מעל חמש נפשות )8(2 בהתאם *
לטבלה
.22 חסידי אומות העולם או בן זוגו )9(2 %66.66
.23 הורה עצמאי )10(2 %20.00 ל-100 מ"ר
.24 ילד של המחזיק הזכאי לגמלה לילד נכה )11(2 %33.00 ל-100 מ'ר
.25 פדוי שבי הזכאי לתשלום לפי חוק פדויי (2א)()12 %20
שבי
.26 מבקש נזקק – על פי החלטת ועדת 7 עד %70 *
ההנחות
.27 חייל מילואים פעיל 3ו %5 בהצגת תעודת
משרת מילואים
.28 בנין חדש )1(12 %100.00 עד שנים-עשר חודש
2
6
.29 בנין ריק (13א)()1 %100.00 לששה חודשים
הראשונים
.30 הנחות לעסקים (14ג) לפי שיקול דעת
הועדה – בכפוף
לתקנות
.31 חייל בשרות סדיר 14ה(()1א) %100.00 ל-70 מ'ר כל עוד הוא חייל +
4 חודשים
.32 חייל בשרות סדיר 14ה(()1א) %100.00 ל-90 מ'ר למשפ' מעל 4 נפש
כל עוד הוא חייל +
4 חודשים
.33 הורה של חייל שפרנסתו עליו 14ה(()1ב) %100.00 ל-70 מ"ר
.34 הורה של חייל שפרנסתו עליו 14ה(()1ב) %100.00 ל-90 מ"ר למשפ' מעל 4 נפש'
.35 מתנדבת בשירות לאומי 14ה(()1ג) %100.00 ל-70 מ"ר
.36 מתנדבת בשירות לאומי 14ה(()1ג) %100.00 ל-90 מ"ר למשפ' מעל 4 נפש'
.37 מקבלי תגמולים לפי חוק הנכים 14ה(()2א) %66.66 ל-70 מ'ר למשפ' עד 4 נפש'
מקבלי תגמולים לפי חוק הנכים 14ה(()2א) %66.66 ל-90 מ'ר למשפ' מעל 4 נפש'
.38 מקבלי תגמולים לפי חוק מלחמה בנאצים 14ה(()2ב) %66.66 ל-70 מ'ר למשפ' עד 4 נפש'
מקבלי תגמולים לפי חוק מלחמה בנאצים 14ה(()2ב) %66.66 ל-90 מ'ר למשפ' מעל 4 נפש'
.39 מקבלי תגמולים לפי חוק המשטרה 14ה(()2ג) %66.66 ל-70 מ'ר למשפ' עד 4 נפש'
מקבלי תגמולים לפי חוק המשטרה 14ה(()2ג) %66.66 ל-90 מ'ר למשפ' מעל 4 נפש'
.40 מקבלי תגמולים לפי חוק משפחות חיילים 14ה(()2ד) %66.66 ל-70 מ'ר למשפ' עד 4 נפש'
שנספו
מקבלי תגמולים לפי חוק משפחות חיילים 14ה(()2ד) %66.66 ל-90 מ'ר למשפ' מעל 4 נפש'
שנספו
23
סעיף/ שעור
הזכאים להנחה הגבלה לשטח מבחני משנה
תקנה ההנחה
.41 מקבלי תמלוגים לפי חוק בתי הסוהר 14ה(()2ה) %66.66 ל-70 מ'ר למשפ' עד 4 נפש'
נכים ונספים
מקבלי תמלוגים לפי חוק בתי הסוהר 14ה(()2ה) %66.66 ל-90 מ'ר למשפ' מעל 4 נפש'
נכים ונספים
.42 מקבלי תגמולים לפי חוק נפגעי פעולות 14ה(()2ו) %66.66 ל-70 מ'ר למשפ' עד 4 נפש'
איבה
מקבלי תגמולים לפי חוק נפגעי פעולות 14ה(()2ו) %66.66 ל-90 מ'ר למשפ' מעל 4 נפש'
איבה
.43 משרתי שרות אזרחי
למשרת 40 שעות שבועיות בתקופה של 14 ה()1 (ה) %100.00 ל-70 מ"ר למשפ' עד 4 נפש'
12 חודשים כל עוד הוא משרת
למשרת 40 שעות שבועיות בתקופה של 14 ה()1 (ה) %100.00 ל-90 מ"ר למשפ' מעל 4 נפש'
12 חודשים כל עוד הוא משרת
למשרת בשרות אזרחי בטחוני 36 שעות 14 ה()1 (ה) %100.00 ל-70 מ"ר למשפ' מעל 4 נפש'
שבועיות במשך שנתיים כל עוד הוא משרת
למשרת בשרות אזרחי בטחוני 36 שעות 14 ה()1 (ה) %100.00 ל-90 מ"ר למשפ' מעל 4 נפש'
שבועיות במשך שנתיים כל עוד הוא משרת
למשרת 30 שעות שבועיות במשך שנתיים 14 ה (1א) %75.00 ל-70 מ"ר למשפ' עד 4 נפש'
למשרת 30 שעות שבועיות במשך שנתיים 14 ה (1א) %75.00 ל-90 מ"ר למשפ' מעל 4 נפש'
למשרת 20 שעות שבועיות במשך שנתיים 14 ה ()3 %50.00 ל-70 מ"ר למשפ' עד 4 נפש'
(מסלול מפוצל) כל עוד הוא משרת
למשרת 20 שעות שבועיות במשך שנתיים 14 ה (()3א) %50.00 ל-90 מ"ר למשפ' מעל 4 נפש'
(מסלול מפוצל) כל עוד הוא משרת
למשרת 20 שעות שבועיות במשך 3 שנים 14 ה (()3ג) %50.00 ל-70 מ"ר למשפ' מעל 4 נפש'
(שירות אזרחי חברתי) כל עוד הוא משרת
למשרת 20 שעות שבועיות במשך 3 שנים 14 ה (()3ג) %50.00 ל- 90 מ"ר למשפ' מעל 4 נפש'
(שירות אזרחי חברתי) כל עוד הוא משרת
* מותנה בהצגת אסמכתאות המעידות על הכנסה כולל אישור תקופות ביטוח ומעסיקים ואישור
תשלומים מהמוסד לביטוח לאומי, ובחתימת המבקש על הסכמה לאימות נתונים.
24
.5 הסדריומועדיתשלוםהארנונהלשנת2023
5.1 המועד לתשלום ארנונה הכללית לשנת ,2023 הינו יום ראשון ח' טבת ה'תשפ"ג
(1 ינואר .)2023
5.2 למרות האמור בסעיף 5.1 לעיל, מי שישלם את מלוא הארנונה הכללית במזומן
עבור כל התקופה עד יום שלישי כ"ג שבט ה'תשפ"ג (14 פברואר )2023 יזכה
בהנחה בשיעור של %,2 אך לא יופטר מתוספות ארנונה שיחולו במהלך השנה,
ככל שיחולו.
5.3 מבלי לפגוע באמור לעיל, מאפשרת מועצת העירייה, לשלם את הארנונה
הכללית בהסדר של 6 תשלומים שווים שישולמו במלואם ביום ה-16 לכל חודש
גרגוריאני אי זוגי כאשר סכום התשלום יהיה צמוד למדד המחירים לצרכן,
ולהעלאות אשר יקבעו עפ"י החוק, וכאשר יום 14 בפברואר 2023 יהא היום
האחרון לתשלום התשלום הראשון מתוך ששת התשלומים לענין חיוב בהפרשי
הצמדה וריבית למי ששילם תשלום זה בפיגור.
5.4 נישום שיבחר לשלם את הארנונה הכללית בהוראת קבע ישלם זאת ב-12
תשלומים.
5.5 אי פרעון שני תשלומים במועד כאמור לעיל, מהוה הפרת ההסדר ויאפשר
לעירייה לגבות לאלתר את מלוא החיוב השנתי, בצרוף הפרשי ריבית והצמדה,
כאמור בחוק.
5.6 הסדרי התשלומים בפרק זה מותנים במתן ערובות להבטחת התשלומים
במועדם.
_______________
אברהם רובינשטיין
ראש העיר
25
מפת האזורים
26
ה. אישור תב"רים (רצ"ב החומר)
הרב אברהם רובינשטיין: אישור תב"רים – אני רוצה להגיד עוד פעם, מה שהיה עם ש"ס.
אני אמרתי לגבי המוסדות הספרדיים, אוצר החיים, עטרת רחל – אם רוצים שאני אגיד,
אני חושב שהסכומים שאנחנו מקציבים לשיפוצים זה יותר מ- 2 מיליון שקל. הם רצו שאני
אגיד, המו"מ עם ש"ס, אם אני אגיד 2 מיליון אז אני אומר שלהערכתי זה למעלה מ- 2
מיליון שקל, ואני חושב שאני אעמוד בדיבורי. אני מעמיד להצבעה.
יעקב זכריהו: לא יתכן שישבנו עם רה"ע שבוע שעבר וביקשנו הבהרות על נושא התב"רים
ואמר שיבדוק ולא רק שלא תוקן אלא שביום ראשון לפני ישיבת המועצה קיבלנו טבלה
מעודכנת של תב"רים בלי תקציב נוסף למוסדות שדברנו.
הרב אברהם רובינשטיין: אני חוזר ואומר, ואני רוצה לדייק בדיבורי. אמרתי פה בוועדת
הכספים, אני אביא לישיבה הבאה כסף, אני אגיד שאני אשפץ את אוצר החיים, וכל
הדברים האלה הם למעלה מ- 2 מיליון שקל. אני אומר, הם למעלה מ- 2 מיליון שקל. מי
בעד ה-תב"רים? מי נגד?
הרב משה מלאכי: כמו שאמרתי בוועדת כספים בעניין של ה-תב"רים, ראש העיר
לא קשוב לצרכים של התושבים. הוא עושה פוליטיקה. הוא מחלק את הכסף למי שהוא
רוצה. אבל אנחנו ציבור שיש לו 3 נציגים בעירייה, אף מוסד שלו לא מקבל תב"רים
מהעירייה. זה לא כסף פרטי, ראש העיר, זה היטלי השבחה. היטלי השבחה צריכים להגיע
לצרכי התושבים. אמר את זה מקודם הרב אליהו דדון. נכון? אתה מסכים עם זה, נכון?
הרב אליהו דדון: שניה, אני מסכים-
הרב משה מלאכי: שניה, אני חושב שאתה אמרת את זה. אל תפצל את דיבורך.
הרב אליהו דדון: תן לי להגיד מה אני מסכים, מה לא מסכים.
הרב משה מלאכי: אל תפצל את דיבורך בין ציבור לציבור. כי אם כן, אז אין לך
גם כן זכות. שניה, הרב דדון, זה נכון שצריך להתחלק בין התושבים שווה בשווה?
הרב אליהו דדון: תן לי. עזוב את זה רגע.
הרב משה מלאכי: או שאתה חוזר בך גם מזה?
הרב גדליהו בן שמעון: אתם לקחתם הכול ...
הרב משה מלאכי: מה לקחנו? איפה אתה רואה פה תב"ר אחד לציבור שלנו?
הרב אליהו דדון: אל תדאג לנו.
הרב משה מלאכי: אין לנו שקל פה, על מה אתה מדבר? אתה חי בדמיונות.
הרב אליהו דדון: בסדר, אין לך, זה בסדר.
הרב עו"ד בצלאל נתן: אבל זה לא ליטאי .
הרב משה מלאכי: הרב גדליהו, אתה צריך לדעת שיש שני ציבור ליטאי. אנחנו לא
קיבלנו כלום. היות וכך, היות ולא קיבלנו כלום- הוא תמיד אוהב לעשות את זה.
27
הרב חנוך זייברט: מלאכי, אתה הרי לא לוקח כסף מהמדינה, רק מוסדות
שלוקחים מהמדינה.
הרב משה מלאכי: מהעירייה מצווה לקחת, אפילו לגנוב. חס וחלילה לגנוב
בצחוק, בצחוק.
הרב עו"ד בצלאל נתן: מלאכי, למי אתם שייכים? לליטאים? לספרדים? לחסידים?
למי אתם שייכים? יש בארץ משהו אחר – מוסלמים, נוצרים, יהודים. אז תגיד למי אתם
שייכים. פה אנחנו יודעים.
הרב משה מלאכי: אני מוחה על הדברים. כשיהיו לכם אברכים כמו שיש לנו,
תפתח את הפה שלך. תתבייש לך.
הרב עו"ד בצלאל נתן: אני לא מתבייש. אתה טועה.
הרב משה מלאכי: כשיהיו לך אברכים טיפה ממה שיש לנו – תפתח את הפה שלך.
תתבייש שלך, שרברב קטן ונבזה. אתה לא תפתח את הפה שלך על אברכים, תתבייש.
אברכים שלנו אין להם מה לאכול וראש העיר לא נותן להם תב"רים.
הרב עו"ד בצלאל נתן: מי זה האברכים שלכם?
הרב משה מלאכי: אתה פותח את הפה שלך נגדם? מי אתה בכלל?
הרב עו"ד בצלאל נתן: אני שואל מי זה האברכים שלכם.
הרב משה מלאכי: תתבייש.
הרב עו"ד בצלאל נתן: אני שואל.
הרב משה מלאכי: תתבייש. מה אתה עושה בחיים שלך? בקושי עורך דין. תסתום
את הפה שלך.
הרב עו"ד בצלאל נתן: לא עושה כלום.
הרב משה מלאכי: הציבור שלנו זה אברכים עמלי תורה.
(השתקת המיקרופון)
הרב אברהם רובינשטיין: אני לא אפתח. אני לא שמעתי מה הוא אומר ולא שמעתי שהוא
אמר דברים, לא שמעתי.
הרב משה מלאכי: תתבייש לך.
הרב עו"ד בצלאל נתן: הוא אמר שהם לא ליטאים, לא ספרדים ולא חסידים. זה מה
שהוא אמר.
הרב משה מלאכי: ככה מתבטא פה ליד כולם?
הרב עו"ד בצלאל נתן: אני שואל מה.
28
הרב משה מלאכי: אתה יודע מה זה כבוד התורה?
הרב עו"ד בצלאל נתן: לא יודע. תגיד לי מה זה.
הרב משה מלאכי: אתה פעם נישקת ספר תורה כמו שהאברך שלנו מנשק? אברך
שעמל 24 שעות ביממה בתורה תתבייש.
הרב עו"ד בצלאל נתן: בסדר. אבל שאלתי למי אתה שייך.
הרב משה מלאכי: אל תגיד לי, אל תחנך אותי.
הרב עו"ד בצלאל נתן: לא מחנך.
הרב אליהו דדון: די בצלאל, די.
הרב משה מלאכי: לא, הרב דדון, אתה יו"ר המפלגה – תגער בחבר שלך. לא ידברו
פה נגד אברכים. לא יקרה.
הרב עו"ד בצלאל נתן: לא דיברתי נגד אברכים.
הרב משה מלאכי: אתה דיברת נגד אברכים. של נעליך מעל רגליך ותשתוק. אחרי
שתגמור להוריד את הנעליים, תשתוק. בעיקר תשתוק. זהו. עכשיו אני רוצה להגיד, אני
אמשיך בנושא של ה-תב"רים. היות והציבור שלנו הוא ציבור הכי יקר בעיר-
הרב אברהם רובינשטיין: אני חושב שתם זמנך. עברו גם 10 דקות. לכן אני חושב שהרב
דדון ידבר.
הרב משה מלאכי: שניה, אבל אני רוצה לסיים.
הרב אברהם רובינשטיין: רוצה לסיים, תיקח את הזמן שלך. אתה לוקח את הזמן שלך
לארגן פה חגיגות.
הרב משה מלאכי: אף אחד לא מארגן חגיגות. אולי פספסת את מה שקרה פה,
כדרכך. עכשיו אני רוצה להגיד ככה, אני רואה פה את הרשימה של ה-תב"רים-
הרב אברהם רובינשטיין: רגע, ביקשתי שתפסיק לדבר. תפסיק את ההקלטה. דדון ידבר.
דדון ידבר עכשיו, פתחתי לו את ההקלטה.
הרב משה מלאכי: טוב, אז אני ממשיך את הדברים שלי. היות ויש פה תב"רים-
ראש העיר, זה לא יילך, זה לא יילך, תתן לי לסיים את הדברים שלי.
הרב אליהו דדון: אני שמח שראש העיר קיבל את העמדה, הבין את העניין, כי
בסך הכול אנחנו לא מחפשים להצביע נגד, אנחנו בתוך הקואליציה. אבל, אני שמח שראש
העיר הבין את הצרכים ומוכן לתקן את העניין, ואנחנו מקבלים את זה, ואנחנו נצביע
בעד.
הרב אברהם רובינשטיין: מי בעד? אל תצביע, תצביע נגד. מי בעד? מי בעד? מי נגד? מי
נגד? מי נמנע? ה-תב"רים עברו ברוב קולות.
החלטה: הוחלט, ברוב קולות, לאשר את ה-תב"רים. להוציא את הרב משה שלום מלאכי,
הרב מיכאל אלמליח, הרב משעון רוט שהתנגדו ומר יעקב וידר שנמנע.
29
תברים לאישור מועצה – יוני 2022
מס' תקציב עירוני
הפרויקט תקציב חיצוני גורם מימון הערות
תב"ר ה. השבחה ה. פיתוח
הקמת בי"ס שערי תוספת תקציב בגין עבודות התחברות
1907 אהרון ומתחם גנ"י 3,076,524 משרד החינוך למבנה ישן, תוספת בניה בשטח 612
3,000,000
הנסיכים מ"ר,
סמינר עמלניות חינוך
2001 תוספת כיתות,
מיוחד רחוב גרוסברד 2,000,000
2002 ת"ת פני מנחם שיפוץ מבנה
300,000
השלמת מימון לתוצאות מכרז, תוספת
1958 בי"ס בן פתחיה
3,250,000 קומה ועבודות נוספות,
שיפוץ והשלמת בינוי
2003 שיפוץ מבנים בתמורה ציבורית
מבני חינוך 7,000,000 1,300,000
סמינר וולף מבנה
2004 שיפוץ, תוספת 4 כתות לימוד וחדרי ספח
דרומי 1,900,000
תוספת לבינוי אגף בהתאם לתוצאות
1324 בינוי בי"ס גור בן זומא
3,000,000 מכרז
2005 סמינר תהילה שיפוץ כללי למבנה
1,000,000
הערכות לפתיחת שיפוץ מבני חינוך לפתיחת שנה"ל
2006
שנה"ל 7,945,000 תשפ"ג ,
הקמת בי"ס תיכון
1909 8,346,951 משרד החינוך בי"ס אלכורת בינוי בשטח 1539 מ"ר
הקישון 20
2007 סלילת רחובות בעיר שלב א
5,000,000
2008 סמינר וויזניץ שיפוץ מבנה
500,000
סמינר וולף הירש
2012 שיפוץ מבנה
מרכזי 1,000,000
1780 בינוי בי"ס בית מלכה עבודות נוספות להשלמת המבנה
700,000
2009 סמינר אור ברכה שיפוץ מבנה
300,000
2010 עמותת זה לזה שיפוץ מבנה רח כהנמן -מכבי,
300,000
סמינר כלל חסידי
2011 שיפוץ מבנה
קלישר 500,000
- שינוי מקורות מימון, השתתפות משרד
1922 פתוח גן חזני 1,891,500 משרד השיכון
1,291,500 השיכון,הקטנת תקציב עירוני
סה"כ 13,314,975
31,403,500 6,300,000
סך כולל 13,314,975
37,703,500
ו. אישור התקשרות עם החברות דן חברה לתחבורה ציבורית בע"מ ואשטרום נכסים
בע"מ לביצוע עבודות פיתוח בתחום תוכנית בב/מק/ /566ג בפטור ממכרז בהתאם
להמלצת הוועדה המקצועית לפי סעיף 198 א לפקודת העיריות (רצ"ב החומר)
הרב אברהם רובינשטיין: אריק, אישור התקשרות עם חברת דן, מי מדבר על זה? המנכ"ל,
לתחבורה ציבורית בע"מ ואשטרום נכסים בע"מ לביצוע עבודות פיתוח בתחום תוכנית
בב/מק/ /566ג בפטור ממכרז בהתאם להמלצת הוועדה המקצועית לפי סעיף 198 א לפקודת
העיריות (רצ"ב החומר). בבקשה, מי מסביר?
הרב משה מלאכי: אני רוצה להשלים את הדברים שלי בבקשה, בנושא של ה-
תב"רים. ראש העיר, זה לא יילך. הנושא של ה-תב"רים מאד כואב לי, כי גיליתי
שהכספים- של ה-תב"רים הולכים למקומות לא נכונים. גיליתי, רבותי, שזה מסחרה.
גיליתי שהכספים של ה-תב"רים לא הולכים לאיפה שהם כתובים. עושים מה שרוצים,
30
כדרככם. ולכן, הנושא של ה-תב"רים לא יעבור בשתיקה.
הרב אברהם רובינשטיין: בוא לפה, ליטוב, דבר מפה.
שמואל ליטוב: בפתח הדברים, דבר ראשון אני רוצה לעשות מחאה שלא יישמע
שקר ויהיה בשקט, שהוא אמר קודם שמנכ"ל העירייה איים עליו במרכאות, אני רוצה
לספר את העובדות.
הרב משה מלאכי: תתבייש לך
שמואל ליטוב: מר מלאכי לקח שני טבלטים שם רכוש העירייה, שהיה בפנים
חומר חסוי, לקח אותם אליו לחדר, אולי בגלל מה שהוא אמר קודם שמצוה לגנוב כספי
ציבור, ולכן הוא קיבל מכתב חריף מאד מהיועץ המשפטי שאנחנו שומרים לעצמנו את כל
הזכות לנקוט הליכים חשוב שהדברים יובהרו והוא לא יעלה ויגיד משפטים כאלה או
אחרים ודבר שני,
הרב משה מלאכי: שניה, לא, אתה לא יכול לדבר ואני לא יכול להגיב. אין דבר
כזה. אין דבר כזה שאני לא אגיב על מה שאתה אומר. אתה לא תדבר לבד, אני אגיב למה
שאתה אומר. אתה הגבת, יש הקלטה של זה, יש ממש איומים. אתה הגבת באיומים.
(הרב מלאכי והמנכ"ל ליטוב מחליפים האשמות – לא ניתן לשמוע)
שמואל ליטוב: דבר שני בנוגע לסעיף שעל סדר יום מדובר בבקשת פטור חריגה
שהובאה ע"י הגזברות ונבחנה ע"י הועדה המקצועית ונמצאה כעומדת בתנאים ולפיכך
אבקש מהמועצה הנכבדה לאשר.
הרב חנוך זייברט: ... אני חושב שאם החניון ייפתח בקרוב, שווה גם שהכביש יהיה
גמור, זה חשוב, שני ם ביחד ישלימו אחד את השני. באמת תודות על התקדמות העבודות
בנושא הזה. אם העירייה היתה עושה פיתוח בעבר, יכול להיות שלא היו מגיעים לזה, אבל
כיוון ש-
הרב אברהם רובינשטיין: האגף ליזמות וכלכלה, תקרא לו בשמו.
הרב משה מלאכי: סיימת, חנוך? סיימת? אז ככה, היות ובסעיף הזה פער את פיו
המנכ"ל בדברי שקר, המנכ"ל אני קורא לו, אז בזמנו הוא התחנן על נפשו שמינו אותו
ועלינו על זה שהוא לא עומד בתנאי הסף, הוא אמר לי – תאמין לי שאני אהיה בן אדם,
אני 'מענטש'. אתה לא 'מענטש', אתה כלומניק, ואתה רמאי ושקרן. אתה מרמה מה שהיה
בוועדה, ואני אחשוף את מה שהיה בוועדה.
הרב משה מורגנשטרן: זה לא מכובד, מלאכי, זה לא מכובד. תכבד את עצמך. אמרת
שאתם בני תורה.
הרב משה מלאכי: אתה אל תגיד לי איך לכבד את עצמי, הרב מורגנשטרן.
הרב משה מורגנשטרן: המלבין פני חברו, אברכים יקרים.
הרב משה מלאכי: אל תגיד לי המלבין פני חברו, בן אדם שאיים עלי וניסה-
(השתקת המיקרופון)
31
הרב אברהם רובינשטיין: דברי טינופת זה לא מתאים למועצת העיר.
הרב משה מלאכי: תתבייש לך. כשמדברים על המנכ"ל המהולל שלך-
לגופו של עניין-
הרב אברהם רובינשטיין: עבר לך כבר 3 דקות.
הרב משה מלאכי: סליחה, בוא, טיפה. אז הוא עמד ודיבר שהוא לא איים. הוא
איים ובוועדה הוא פחד אפילו לחזור בו מזה לעיני נציגת משרד הפנים. וזה חתום
בפרוטוקול שהיא לקחה וזה מצולם. עכשיו אני רוצה להגיד לכם למה הוא איים, כי הוא
יודע שהמינוי הוא מינוי מופרך. לא לחינם לא העליתם את זה להצבעה, את המינוי של
היועץ המשפטי.
הרב חנוך זייברט: הצביעו על זה.
הרב משה מלאכי: לא, לזה לא הצביעו.
הרב עו"ד בצלאל נתן: למה לא?
הרב משה מלאכי: לא הצביעו על זה.
הרב עו"ד בצלאל נתן: אז אתה לא יודע.
הרב משה מלאכי: לא הצביעו. על החינוך-
הרב אברהם רובינשטיין: טוב, הסתיימו 5 הדקות, אני מעלה להצבעה את סעיף ו'.
הרב משה מלאכי: אין 5 דקות, יש 10 דקות, סליחה.
הרב אברהם רובינשטיין: מי בעד סעיף ו'? מי נגד? מי נמנע? סעיף ו' עבר.
החלטה: הוחלט, ברוב קולות, לאשר התקשרות עם החברות דן חברה לתחבורה ציבורית
בע"מ ואשטרום נכסים בע"מ לביצוע עבודות פיתוח בתחום תוכנית בב/מק/ /566ג בפטור
ממכרז בהתאם להמלצת הוועד המקצועית לפי סעיף 198א לפקודת העיריות. להוציא את
הרב משה שלום מלאכי, הרב מיכאל אלמליח, הרב שמעון רוט שהתנגדו ומר יעקב וידר
שנמנע.
ז. שונות
הרב אברהם רובינשטיין: שונות – אני רצה להעלות משהו בשונות. השבוע הייתה החלטת
בית משפט לגבי החלטה של תמיכות, לא קוראים לזה תמיכות, אבל סל תלמיד, שבקדנציה
שעברה נתנו לתלמידים ובית משפט ערער על זה וביטל את ההחלטה. אנחנו מקימים צוות
מקצועי – נציג של הגזברות, נציג של אגף החינוך, נציג של המחלקה המשפטית – שיתנו
למועצה הבאה כבר נ וסח החלטה, שתהיה החלטה מקובלת לגבי סל תלמיד. זו הודעה. לא
צריך לקיים על זה הצבעה?
דובר: כדאי. כדאי.
32
הרב אברהם רובינשטיין: מי בעד? מי נגד? תודה. הישיבה נעולה.
החלטה: הוחלט, ברוב קולות, לאשר הקמת ועדה שתכלול נציג הגזברות, נציג אגף
החינוך ונציג המחלקה המשפטית – שתביא בפני מועצת העיר נוסח החלטה לגבי 'סל
תלמיד. להוציא את הרב משה שלום מלאכי, הרב מיכאל אלמליח, הרב משעון רוט
שהתנגדו ומר יעקב וידר שהתנגדו.
הרב משה מלאכי: לא, יש הצעות לסדר.
הרב אברהם רובינשטיין: הצעות לסדר, סליחה, צודקים. הצעות לסדר.
א. הצעה לסדר יום של הרב משה שלום מלאכי, חבר מועצת העירייה (רצ"ב החומר)
הרב משה מלאכי: לפני שאני אדבר על ההצעה לסדר, אני צריך להשלים את
הנושא בנושא שדיבר מקודם היהודי שעמד לידך, אתה קורא לו מנכ"ל. העניינים לא
התנהלו בצורה מסודרת. התנהלו בצורה בזויה. בפרט בנושא של היועץ המשפטי. אני
דיברתי על זה, ולא לחינם שלושת חבריי התנגדו לזה, וזה מסיבה מאד פשוטה – שאנחנו
לא הולכים להתבזות עוד פעם ועוד פעם בכל מיני מקומות, ובסוף יהיו לנו בעיות. אנחנו
רוצים להתקדם ולעשות למען הציבור.
עכשיו אני אציע את ההצעה לסדר בעניין של שבת קודש, במעבר חד ראש העיר, במעבר
חד.
בצפון העיר עכשיו מוקם חניון, לא חניון רגיל, חניון שמיועד לטעינה של אוטובוסים
חשמליים. מה הכוונה? הכוונה שאוטובוסים ממרחב דן, מגוש דן, יבואו להטעין את
האוטובוסים שלהם. זאת אומרת, זה תחנה בלעדית, אין עוד תחנה כזאת באזור גוש דן.
זה הפיילוט. כולם יבואו להטעין את האוטובוסים שלהם אצלנו. אם זה היה כל כך תמים,
אז בסדר, הכול טוב. מה הבעיה? הבעיה שהאוטובוסים האלה, חלקם לצערנו נוסעים
בשבת. הם יבואו להטעין את האוטובוסים שלהם בשבת קודש אצלנו בעיר, פה, יד רמי
לוי, עכשיו מקימים את החניון הזה, והם ייצאו, אחרי שהם גמרו להטעין את
האוטובוסים, הם ייצאו החוצה, גם בשבת. יבואו וייכנסו ותהיה פה אווירה של חילולי
שבת בעיר, דבר שלא היה מעולם.
היות ומדובר בעניין של שבת, ויש פה המון חברים שאני בטוח שזה יקר לליבם, ביניהם
חברי סיעת יהדות התורה והשבת, ואולי גם חברים בש"ס, אני הייתי מצפה, אברשה,
שבת, מה אתה אומר? אוטובוסים, חניון אוטובוסים, זה נראה לך הגיוני? שבת, כן, תחנה
אזורית בשבת. מה אתה אומר לחברים שלך להצביע, בעד? כי בירושלים אחד מהחברים
שלכם יצא החוצה, אברשה. בירושלים כשהצביעו על מתחם התחנה, אחד החברים יצא
החוצה. אברשה, תדאג לזה.
מה אני רוצה להגיד? אני רוצה להגיד שזה רציני. אנחנו, משום מה, כשמדובר בכספים
אנחנו רואים שהעירייה שוקדת על זה יומם ולילה, לא ישבתו, כל שקל ושקל מחושבן מה
יילך למקורבים, מה יילך לחברי סיעות האלה, מה יילך למגזר הזה, מה אפשר לעשות מפה
ומה אפשר משם. אבל כשמדובר בשבת אני לא רואה את זה. אני לא רואה שפה מישהו
משתולל ומקדיש מזמנו את כל הזמן שלו לדבר הזה. זה הדבר הראשון, רבותי. ראש העיר,
בחדר שלך תולה תמונה של הרב שך, מאחורי הכיסא שלך. אתה, אם אתה תולה את זה,
כנראה שיש לך טיפה רספקט לרב שך. הרב שך היה הראשון בדור הזה שצעק שה-'יידיש
33
קייט' זה לפני כסף. בניגוד לאחרים. על זה קמה דגל התורה בזמנו, שהיום נמצאת
במחוזות אחרים. אתה צריך לדעת שאם אתה תולה את התמונה שלו זה מחייב. התמונה
שלו זה לא בשביל לעשות תמונה ושיצטלם יפה. הרב שך אמר שה-'יידיש קייט' זה לפני
הכסף.
ולכן, גם מי שכבר חושב שהכסף זה דבר חשוב, אבל שבת זה לפני זה. לכולי עלמא, השבת
זה לפני זה. בואו כולם ביחד נצביע בשביל דבר אחד – שהעירייה לא תניח את הנושא הזה
מסדר היום. יהיו צוותים שלמים שיישבו מסביב לזה כל הזמן, שזה יבוא על פתרונו, שלא
יהיו חילולי שבת. ואני חייב להזכיר שבחניון שהיה ברחוב הירקון, שזה לא היה
לאוטוב וסים חשמליים, והסברתי מקודם שהאוטובוסים החשמליים, הפחד הוא כי זה
תחנה אזורית, יבואו מערים אחרות, והם יצטרכו, חלק זה אוטובוסים שנוסעים בשבת,
יבואו יצטרכו להטעין, לא ייכנסו בשבת? מה אז נגיד? נגיד שכבר מאוחר. אז לכן אני
מדבר על זה מבעוד מועד. אני התרעתי על זה אז בזמנו בהצעה שלי לסדר הקודמת ואני
מתריע על זה עכשיו. החניון הרגיל שהיה קודם ברחוב הירקון, הוא היה חניון של
אוטובוסים רגילים, וגם שם היו חילולי שבת בהיקף נרחב. זאת אומרת שפה אנחנו יכולים
להיות במצב של איבוד שליטה.
ולכן, כיוון שאנחנו עירייה חרדית, בואו כולם דבר אחד נהיה מאוחדים, שיהיו צוותים
שיתאחדו, מקצועיים, עורכי דין, הכול, יישבו על הדבר הזה ויביאו פתרון. זה הכול.
הרב אברהם רובינשטיין: מורי ורבותי, בקשר להצעה לסדר של הרב מלאכי, היות
ובהצעה שלו הוא מכניס פוליטיקה וכל ההצעה שלו היא פופוליסטית, אז אני רוצה ככה,
אני רוצה להציע הצעה נגדית, לא את ההצעה שלו. לדחות את ההצעה שלו, בגלל הכניס
דגל התורה, לא דגל התורה, איבדה דגל התורה. הוא הכניס פוליטיקה בשבת הזאת, זה
גועל נפש צורת האמירות שלו, הוא לא מתכוון לשבת, הוא מתכוון לפוליטיקה. לכן אני
מציע ונצביע על ההצעה שלו ואחרי זה על ההצעה שלי.
העירייה פעלה ופועלת ותפעל למנוע חילולי שבת בכל העיר וכמובן בכל שטח צפון העיר.
מי בעד ההצעה של מלאכי? מי נגד ההצעה של מלאכי? ההצעה של מלאכי ירדה.
מי בעד ההצעה שלי? מי נגד ההצעה שלי? תודה רבה. ההצעה שלי התקבלה. המועצה
החליטה לאשר את ההצעה שלי.
החלטה: הוחלט, ברוב קולות, להסיר מסדר היום את הצעתו של הרב משה מלאכי בנושא
חניון האוטובוסים ולקבל לחילופין את הצעת ראש העיר בנושא. להוציא את הרב משה
שלום מלאכי, הרב מיכאל אלמליח, הרב שמעון רוט שהתנגדו ומר יעקב וידר שנמנע.
ב. 2 הצעות לסדר יום של מר יעקב וידר, חבר מועצת העירייה (רצ"ב החומר)
מר יעקב וידר: ראש העיר, תאפשר לי לדבר. אני רוצה להתייחס קודם כל
להצעה שהועלתה פה, הנושא של שבת חשוב, הוא חשוב לכולם לדעתי פה, אני חושב שכל
הנושא של שבת צריך לבוא בסבר פנים, בהסברה, בחיבוק, לא בענישה, לא בצורה
דורסנית. ככה זה היהדות אני מכיר וזו היהדות האמיתית. ולדעתי, גם בנושא הזה, מן
הראוי שהדברים ייעשו בצורה-
דובר: ... ישראל השניה.
מר יעקב וידר: נכון, ישראל השניה, נכון. יהדות שמחבקת ומשכנעת ולא
34
דורסת ומאיימת, כי ככה לא משכנעים אף אחד לשמור שבת, ולכן נמנעתי בהצעה הזו.
לגבי ההצעה לסדר, אני רוצה להקריא לכם, נעשה פה דבר חמור מאד, מר רובינשטיין,
דבר חמור מאד, אתה הפרת בצורה גסה גם את המעט שיש לאופוזיציה, וזה להציג את
ההצעה לסדר בראש סדר הישיבה. אין לך שום זכות לעשות את זה. אני לא יודע מה
אומרים לך בחוץ, שאתה קיסר, מלך, אני לא יודע מה מספרים לך בחוץ, אבל אני אומר
לך שוב ושוב, אולי כבר לא, כי זה עבר אולי השלטון לחצר אחר, אני לא יודע, אבל אתה
לא, אתה כפוף לחוקי מדינת ישראל, וחוקי מדינת ישראל, מה לעשות, קובעים שהצעות
לסדר צריכות לעלות בצורה ראשונה בסדר היום של הישיבה, ואתה לא יכול לשנות את
זה. ולכן, אני אקריא את סעיף מספר 29 לפקודת העיריות /25א:
עם פתיחת ישיבה מן המניין, ידונו בתחילה בבקשות לתיקון הפרוטוקול - - זה התבלגן
לי בפלאפון.
הרב עו"ד בצלאל נתן: זה לא כתוב.
מר יעקב וידר: כתוב, כתוב. החוק אומר בצורה מפורשת שצריך להעלות את
ההצעות לסדר בתחילת הישיבה, וזה לא קרה פה. ולכן זה חמור מאד. אני מתכוון גם
לפנות לגורמים הרלוונטיים. זה דבר שלא קרה ולכן זה חמור מאד.
לגבי הנושא של הבכירים דיברתי כבר.
לנושא של ועדת ביקורת – אני חושב שצריך לחזק את מעמדה של ועדת ביקורת. מה שעשו
החברים המכובדים בוועדת הביקורת, הם ביזו את הוועדה כיוון שלא היה בשום אופן
נוהג כזה, פנה אלי חבר מועצה ואמר – למה לא התייעצת איתי לגבי השעות, מר גרינבאום,
אולי תקשיב, לגבי השעות של הדיונים? איתי מעולם לא התייעצו על שעות של דיוני ועדת
כספים, או על ועדות אחרות מעולם לא שאלו אותי האם לקיים בנושא מסוים דיון.
ולכן, זו החלטה של יו"ר הוועדה, ככה החוק קובע, ככה זה קורה בוועדת ביקורת. ואני
מצפה מכם, חברי ועדת ביקורת, לבוא, להשתתף בדיונים. אתם לא תסכימו איתי, אני גם
לא אסכים אתכם, תאמרו את מה שאתם רוצים לומר, אני אף פעם לא סתמתי לכם את
הפה ואני גם לא אסתום, לא אסתום לכם את הפה כמו שעושים לי. ולכן, מן הראוי
שתבואו, תחזקו את ועדת הביקורת, ויכול להיות שלא נגיע להסכמה.
עכשיו דבר נוסף, יש לכם רוב. אם אתם מתנגדים לנושא מסוים, תצביעו נגדו, זה יפול.
אבל לבוא ולהתנהג ולדרוס את הוועדה הזו, זו פגיעה גם בדמוקרטיה וגם במעט שיש לנו
יכולת לבקר את ההתנהלות העירונית פה. זה הכול. תודה.
הרב משה מורגנשטרן: אני רוצה להגיב, ראש העיר, אני רוצה להגיב על ועדת ביקורת.
ראש העיר, אני רוצה להעיר על ועדת ביקורת. אפשרי?
מר יעקב וידר: אמרת שאסור לדבר על הצעה לסדר. אני לא מבין, אמרת
שאסור לדבר על הצעה לסדר. לו אתה מאפשר ולי לא?
הרב משה מורגנשטרן: דיבר פה יו"ר ועדת ביקורת-
מר יעקב וידר: איך זה עובד פה? מי שבא עם עניבה? עם פראק? לאחד אתה
נותן ולאחד לא?
35
הרב משה מורגנשטרן: דיבר פה יו"ר ועדת ביקורת על חיזוק מעמדה של הוועדה. חבל
שרוב חברי המועצה לא פה, אבל אני רוצה שבאמת חברי המועצה ישמעו מהי ועדת
ביקורת. מר וידר, שעכשיו קם והולך, הפך את הוועדה לקרקס-
מר יעקב וידר: לא, אני מסדר את הדברים. אני מקשיב.
הרב משה מורגנשטרן: למקום שהוא נטו נועד לניגוח פוליטי. ואני אתן כמה דוגמאות:
מר וידר כהצעה לביקורתך- טוב, אדוני, חבל על הזמן.
הרב אברהם רובינשטיין: הישיבה נעולה, רבותי.
_______________ __________________
שמואל ליטוב הרב אברהם רובינשטיין
מנכ"ל העירייה ראש העיר
36