פרטי כל מועצה מן המנין מס 29 נגיש
עיריית בני ברק
לשכת מנכ"ל העירייה
פרוטוקול ישיבת מועצה
מן המניין מס' 29
מיום חמישי, ח' בשבט ה'תשפ"א ()21.01.2021
- הופק ע"י: בונוס פרוטוקולים בע"מ, טלפון: 03-5373237 -
1
השתתפו:
הרב אברהם רובינשטיין - ראש העיר
הרב חנוך זייברט - מ"מ רה"ע
הרב מנחם שפירא - סגן רה"ע
הרב יהושע מנדל - סגן רה"ע
הרב אליהו דדון - סגן רה"ע
הרב גדליהו בן שמעון, עו"ד - סגן רה"ע
הרב ישראל משה פרידמן - חבר הנהלה
הרב מיכאל קקון - חבר הנהלה
הרב שמחה שטיצברג - חבר הנהלה
הרב רפאל אליהו גרינבאום - חבר מועצה
הרב שמואל יהודה גוטסמן - חבר מועצה
הרב משה דוד מורגנשטרן, עו"ד - חבר מועצה
הרב חיים מאיר לאנגסם - חבר הנהלה
הרב שלמה שטרן - חבר הנהלה
הרב ישראל הפטקה - חבר הנהלה
הרב מאיר סלומון - חבר הנהלה
הרב פרץ אברמוביץ - חבר הנהלה
הרב יעקב אברהם זכריהו - חבר הנהלה
הרב ישראל בן ששון - חבר מועצה
הרב עו"ד בצלאל נתן - חבר הנהלה
הרב משה שלום מלאכי - חבר מועצה
הרב מיכאל אלמליח - חבר מועצה
הרב אריאל ניר - חבר מועצה
מר יעקב וידר - חבר מועצה
נכחו:
מר שמואל ליטוב - מנכ"ל העירייה (בזום)
רו"ח אהרון אדלר - גזבר העירייה
עו"ד יהודה ליבוביץ - היועמ"ש של העירייה
משה גרינוולד - עוזר להרב מנחם שפירא, סגן רה"ע
אריאל הררי - עוזר לעו"ד הרב גדליהו בן שמעון, סגן רה"ע
2
חנוך זיידמן - מנהל אגף תשתיות ופיתוח
בנימין שטיינהרט - מנהל שומת מוסדות
ישראל לייזר - מנהל חזות העיר
גדליה ליכטיג - חשב אגף ל.א.ה
אלי ליבמן - לוגיסטיקה
שמואל אייזנשטיין - לוגיסטיקה
אבי מאושר - לשכת רה"ע
יוסף יעקובוביץ - פניות ציבור
יעקב בורר
ישראל הינמן
אליהו שושן
יהושע וינברגר
איתי גדסי
אבשלום אוחיון
גב' חיה לוין - ס. מנהל אגף דוברות.
על סדר היום:
א. הצעה לסדר יום של מר יעקב וידר, חבר מועצת העירייה (מצ"ב החומר);
ב. אישור דו"ח רבעוני לשנת ,2020 רבעון 3 (מצ"ב החומר);
ג. אישור חברים לוועדת בטיחות בדרכים (רצ"ב החומר);
ד. אישור סגירת חשבונות בנק ישנים ובלתי פעילים (מצ"ב החומר);
ה. אישור הארכת כהונת היועמ"ש (רצ"ב החומר);
ו. אישור הסכם חכירה בין עיריית בני-ברק לבין אמונה תנועת האישה הדתית (רצ"ב
החומר);
ז. שונות.
הרב אברהם רובינשטיין: אני פותח ישיבה מן המנין מספר 29 של מועצת העיר. אני רוצה,
לפני ההצעה לסדר, אני רוצה להקריא פה, היו כל מיני דיבורים אם אפשר עכשיו בסגר
לעשות ישיבת מועצה. אז שלחתי שאילתא לכרמית פנטון, מנהלת המחוז, אז היא כותבת
לי, היא כתבה את זה כבר ב-24 או ב-26 בדצמבר, אז שאלתי אותה שוב אם יש דיבורים
אחרים בעניין, תקנות אחרות. אז היא כתבה לי היום: ניתן לקיים ישיבות מועצה פיזית,
3
הוחרגו כמו הכנסת, היוועדות חזותית ב'זום' בלתי אפשרי, לא עבר בכנסת. בהצלחה רבה
לכולם. אז הישיבה הזאת היא תקנית לפי מנהלת המחוז והכול בסדר.
ה. אישור הארכת כהונת היועמ"ש (רצ"ב החומר);
הרב אברהם רובינשטיין: אני רוצה לדלג ואני חושב שאולי להתחיל בסעיף ה' – אישור
הארכת כהונת היועץ המשפטי. היועץ המשפטי ייצא החוצה. צריך להקריא את המכתב או
כל אחד קיבל? כולם קיבלו את המכתב. מי בעד להאריך את הכהונה של היועץ המשפטי
בשנה, כמו שנכתב במכתב?
מר יעקב וידר: אני רוצה להתייחס לסעיף בבקשה.
הרב אברהם רובינשטיין: בבקשה.
הרב משה שלום מלאכי: עם כל הכבוד ליועץ המשפטי, יהודה ליבוביץ, אני חייב
להיות ענייני, ולהביע את אי שביעות רצוני מהתנהלות היועץ המשפטי. הוא לא עונה פה
לחברי המועצה למכתבים, הוא מאשר מחדלים על גבי מחדלים לאורך שנים. רק עכשיו,
השבוע יצא פסק דין של השופטת אגמון-גונן, שביקרה אותו בצורה ממש חריפה על
התעלמותו ממחדלי המקרקעין שנעשו בקדנציה הקודמת. אני חושב שאין לזה אח ורע
באף עירייה בארץ. הזכרתי בישיבת המועצה הקודמת את העניין של רבני עיר ותקציב של
משרד רב העיר והכשרות, שלא עומדים באף קנה מידה משפטי. שאלתי עורכי דין ואמרו
שיש פה ממש מעילה בכספי ציבור. אני חושב שזה ממש יושב על הרף הפלילי, והוא מאשר
את זה, למרות כל הפניות שנעשו בעניין הזה. אני חושב שהוא עושה את זה עקב היותו בן
אדם חרדי שמחויב לקודים חברתיים ואין לו את האומץ לעמוד מול העירייה בעניינים
האלה. העירייה צרי כה עורך דין אמיץ לב, שיעשה סדר וחוק ושלטון. לכן אני נאלץ
להתנגד. תודה.
הרב אברהם רובינשטיין: טוב. אני מוחה על הדברים. יש לנו עורך דין שחוץ מזה שהוא
משפטן דגול, הוא גם תלמיד חכם מופלג ,ואני חושב שלדבר בו סרה זו עוולה גדולה.
הרב משה שלום מלאכי: אני מוכן שתקבל אותו לכולל.
4
הרב אברהם רובינשטיין: אני חושב שהוא גם משפטן ברמה עולמית. לכן אני מוחה על
הדברים. אני מעמיד להצבעה – מי בעד להאריך את הכהונה של היועץ המשפטי? מי נגד?
כמו שכתוב בפרוטוקול – בשנה. מי נגד? כולם בעד. 1 נגד.
החלטה: הוחלט ,ברוב קולות, לקבל את המלצת ועדת הכספים ולאשר את התקציב לשנת
.2021 להוציא את מר יעקב וידר.
הרב חנוך זייברט: לא נתנו לי לדבר לפני ההצבעה. אני חושב שיהודה ליבוביץ הוא
עורך דין מעולה. אני חושב שהעירייה בזכותו מגיעה להישגים גדולים. אחד האנשים
המומחים והטובים ביותר שיש כמשפטן וכיועץ משפטי לעירייה. אני ודאי לא מסכים עם
הדברים שאמר פה ואני מגנה אותם, אני שמח שהאריכו לו את תקופתו בשנה נוספת. השם
יעזור לו באריכות ימים ושנים, בטוב ובנעימים.
הרב אברהם רובינשטיין: תודה רבה.
הרב משה שלום מלאכי: לגבי ההישגים – בית משפט תוקף אותם פעם אחר
פעמיים, אז כך שהישגים - -
א. הצעה לסדר יום של מר יעקב וידר, חבר מועצת העירייה (מצ"ב החומר);
הרב אברהם רובינשטיין: הצעה לסדר של וידר, וידר לא נמצא, אז אנחנו מורידים את זה
מסדר היום.
ב. אישור דו"ח רבעוני לשנת ,2020 רבעון 3 (מצ"ב החומר);
הרב אברהם רובינשטיין: סעיף ב' – אנחנו הצבענו על הדו"ח הרבעוני. הגזבר נסע, יש לו
"יורצא ייט" של אמא שלו. ועדת הכספים אישרה להמלצה את הדו"ח הרבעוני. מי בעד
לאשר? מי נגד? ברוב קולות – כולם בעד, 1 נגד – אושר הדו"ח הרבעוני.
החלטה: הוחלט, ברוב קולות, לקבל את המלצת ועדת הכספים ולאשר את הדו"ח הרבעוני
לשנת ,2020 רבעון .3 להוציא את הרב משה שלום מלאכי שהתנגד.
5
טופס 1 - תמצית מאזן
30.9.20 31.12.19
נכסים
נכסים נזילים: קופה ובנקים 42,818 95,559
הכנסות מתוקצבות שטרם התקבלו 76,866 40,993
חייבים - תשלומים לא מתוקצבים 12,593 465
סה"כ רכוש שוטף 132,277 137,017
השקעות מיועדות לכסוי קרן לעבודות פיתוח 64,715 67,161
השקעות במימון קרנות מתוקצבות 56,657 56,657
סה"כ השקעות 121,372 123,818
גרעונות בתקציב הרגיל והבלתי רגיל
גרעון לראשית השנה 102,969 101,175
סכום שהתקבל להקטנת הגרעון (במינוס) ()1
גרעון (עודף) שוטף בתקופת הדוח 37,926 1,794
סה"כ גרעון מצטבר בתקציב הרגיל 140,895 102,969
גרעונות סופיים בתב"רים
סכום שהתקבל להקטנת הגרעון הסופי בתבר"ים (במינוס) ()2
סה"כ גרעון מצטבר בתב"רים סופיים
גרעונות בתקציב הבלתי רגיל
גרעונות מימון זמניים 125,661 86,429
עודפי מימון זמניים )(55,215 )(51,141
גרעון נטו 70,446 35,288
סה"כ נכסים 464,990 399,092
התחייבויות ועודפים
בנקים: משיכות יתר והלוואות 4,172
משרדי ממשלה 18 53
מוסדות שכר - הוצאות מתוקצבות שטרם שולמו 54,107 51,945
ספקים וזכאים (*) - הוצאות מתוקצבות שטרם שולמו 238,106 197,627
תקבולים לא מתוקצבים:
פקדונות, הכנסות מראש ואחרים 48,564 25,531
סה"כ התחיבויות שוטפות 344,967 275,156
קרן עבודות פיתוח ועודפים בתקציב הרגיל
קרנות בלתי מתוקצבות ()3 63,366 67,279
קרנות מתוקצבות 56,657 56,657
עודפים בתקציב הרגיל
עודף לראשית השנה
עודף (גרעון) בתקופת הדוח
סה"כ עודף מצטבר בתקציב הרגיל
העברת עודפי שנים קודמות לתקציב הרגיל (במינוס)
עודפים בתקציב הבלתי רגיל
עודפי מימון זמניים
גרעונות מימון זמניים
סה"כ התחייבויות ועודפים 464,990 399,092
6
חשבונות מקבילים
חייבים בגין אגרות והיטלים 1,149,459 968,696
עומס מלוות לפרעון (משוערך) לשנים הבאות 213,485 184,450
ערבויות שנתנו 57 32
פירוט מקורות מימון לכסוי הגרעון בתקציב הרגיל ()1
הלוואות לכסוי הגרעון
מענקים לכסוי הגרעון
קרנות / הפחתת חובות ספקים בהסדר
גבייה מפיגורים לכסוי הגרעון
סה"כ מקורות לכסוי הגרעון
פירוט מקורות מימון לכסוי הגרעון הסופי בתב"רים ()2
הלוואות לכסוי הגרעון
מענקים לכסוי הגרעון
קרנות /אחר לכיסוי הגרעון
גבייה מפיגורים לכסוי הגרעון
סה"כ מקורות לכסוי הגרעון
הרכב קרנות בלתי מתוקצבות ()3
קרן עודפים בתקציב הרגיל
קרן היטל השבחה 17,987 17,248
קרן ממכירת נכסים 570 570
קרן היטל מים
קרן היטל ביוב
קרנות אחרות 44,809 49,461
סה"כ קרנות 63,366 67,279
(*) מתוך זה הפרשה בגין תביעות תלויות 3731 3021
7
טופס 2 - תקציב רגיל
תקציב שנתי * תקציב יחסי סטיה סטיה
ביצוע מצטבר
מאושר לתקופה מהתקציב מהתקציב ב%
הכנסות
ארנונה כללית 348,815 261,611 217,753 )(43,858 %)(17
הכנסות ממכירת מים 180 135 178 43 %32
עצמיות חינוך 22,597 16,948 12,737 )(4,211 %)(25
עצמיות רווחה 11,039 8,279 6,766 )(1,513 %)(18
עצמיות אחר 109,211 81,908 59,119 )(22,789 %)(28
סה"כ עצמיות 491,842 368,882 296,553 )(72,329 %)(20
תקבולים ממשרד החינוך 438,886 329,165 346,400 17,236 %5
תקבולים ממשרד הרווחה 165,438 124,079 117,907 )(6,172 %)(5
תקבולים ממשלתיים אחרים 50,088 37,566 38,864 1,298 %3
מענק כללי לאיזון 91,988 68,991 68,998 7 %0
מענקים מיועדים 63,469 47,602 70,583 22,981 %48
תקבולים אחרים 38,494 28,871 23,926 )(4,945 %)(17
סה"כ הכנסות לפני כיסוי גרעון
מצטבר והנחות בארנונה 1,340,205 1,005,154 963,231 )(41,923 %)(4
מענק לכיסוי גרעון מצטבר
הנחות בארנונה (הכנסות) 156,500 117,375 142,911 25,536 %22
סה"כ הכנסות 1,496,705 1,122,529 1,106,142 )(16,387 %)(1
הוצאות
הוצאות שכר כללי 216,907 162,680 166,025 3,345 %2
פעולות כלליות 231,669 173,752 169,136 )(4,616 %)(3
הוצאות רכישת מים
סה"כ כלליות 448,576 336,432 335,161 )(1,271 %0
שכר עובדי חינוך 324,975 243,731 259,058 15,327 %6
פעולות חינוך 275,086 206,315 190,690 )(15,625 %)(8
סה"כ חינוך 600,061 450,046 449,748 )(298 %)(0
שכר עובדי רווחה 41,444 31,083 32,348 1,265 %4
פעולות רווחה 216,337 162,253 149,179 )(13,074 %)(8
סה"כ רווחה 257,781 193,336 181,527 )(11,809 %)(6
סה"כ הוצאות לפני פרעון מלוות,
מימון, כיסוי גרעון מצטבר והנחות
בארנונה 1,306,418 979,814 966,436 )(13,378 %)(1
פרעון מלוות מים וביוב 973 730 727 )(3 %)(0
פרעון מלוות אחרות 23,183 17,387 17,429 42 %0
סה"כ פרעון מלוות 24,156 18,117 18,156 39 %0
8
הוצאות מימון 2,880 2,160 2,000 )(160 %)(7
העברות והוצאות חד פעמיות 6,751 5,063 14,565 9,502 %188
סה"כ הוצאות לפני כיסוי גרעון
מצטבר והנחות בארנונה 1,340,205 1,005,154 1,001,157 )(3,997 %)(0
העברה לכיסוי גרעון מצטבר
הנחות בארנונה (הוצאות) 156,500 117,375 142,911 25,536 %22
סה"כ הוצאות 1,496,705 1,122,529 1,144,068 21,539 %2
עודף (גרעון) )(37,926 )(37,926
9
טופס 3 - תקציב בלתי רגיל
תקופת שנה
הדוח קודמת
תקבולים בתקופת הדוח
מלוות מהאוצר
מלוות מאחרים 15,000 25,000
השתתפות משרדי ממשלה
משרד הפנים 8,738 6,481
משרד הבטחון
משרד החינוך 44,533 55,613
משרד הדתות
משרד העבודה והרווחה 42
משרד איכות הסביבה
משרד הבינוי והשיכון
משרד התשתיות 183
משרד התיירות
משרד התחבורה
משרדים אחרים 400 1,201
סה"כ השתתפות משרדי ממשלה 53,671 63,520
אחרים
השתתפות בעלים
מקורות אחרים 38,985 77,326
העברה מקרנות הרשות 37,839 133,156
השתתפות תקציב רגיל
השתתפות תבר"ים אחרים
סגירת גרעונות סופיים בתב"רים
סה"כ תקבולים 145,495 299,002
תשלומים בתקופת הדוח
עבודות שבוצעו במשך השנה 168,835 226,939
הוצאות אחרות (תכנון, ציוד וכד') 11,818 16,460
העברת מלוות שנתקבלו לתקציב הרגיל
העברת מלוות שנתקבלו להקטנת הגרעון
העברה לקרנות פיתוח
העברת עודפים לתבר"ים אחרים
סה"כ תשלומים 180,653 243,399
10
עודף (גרעון) בתקופת הדוח )(35,158 55,603
תקבולים ותשלומים שנצברו לתחילת השנה
תקבולים שנצברו (תחילת שנה) 568,246 460,607
תשלומים שנצברו (תחילת שנה) 603,534 551,498
יתרות זמניות נטו לתחילת השנה )(35,288 )(90,891
תקבולים ותשלומים שנצברו לסוף התקופה
תקבולים שנצברו (סוף תקופה) 696,569 568,246
תשלומים שנצברו (סוף תקופה) 767,015 603,534
עודף (גרעון) נטו )(70,446 )(35,288
הרכב היתרה
עודפי מימון זמניים 55,215 51,141
גרעונות מימון זמניים 125,661 86,429
עודף (גרעון) נטו )(70,446 )(35,288
(*)לאחר נכוי השקעות בפרויקטים שנסגרו בתקופת הדוח
תקבולים (בנכוי פרויקטים שנסגרו) 17,172 191,363
תשלומים (בנכוי פרויקטים שנסגרו) 17,172 191,363
ג. אישור חברים לוועדת בטיחות בדרכים (רצ"ב החומר);
הרב אברהם רובינשטיין: אישור חברים לוועדת בטיחות בדרכים.
הרב אריאל ניר: אני רוצה רגע, ברשותכם, דקה לדבר על, אולי זה קשור לדו"ח
הרבעוני, על הנושא של מימון הפעולות לנוער נושר.
עוד מעט מגיע פורים, ובמתכונת של אחרי שנה של סגר להגיע לפורים, זה מתכון לפיצוץ.
מה שהלך להיות בעיר למיטב הבנתי הוא כאין וכאפס לעומת מה שהיה שנים שעברו.
הצענו מספר פעמים פשוט לדאוג לנוער הזה לפעילות באזור מרוחק, באזור הלח"י, באזור
שהוא מבודד משאר העיר, להביא להם את הזמרים שהם אוהבים, בכלל לא מעניין אותי
הזהות שלהם או איך הם נראים, העיקר שכל אחד מבני הנוער ירגיש שהוא פראייר אם
הוא לא היה שם. הוא ירגיש שהוא, תשמע, ב-3 בבוקר הגיע עומר אדם ולא ראינו את זיו
פניו. הדבר הזה, בסך הכול מדובר פה בפעולה שהיא, פשוט למשוך את כל העץ החוצה,
11
לתת להם שם להתפרע, כל מה שהם רוצים שיעשו שם, כל הפיצוצים, נספק להם פיצוצים,
לא משנה, זו פעולה מאד פשוטה. כל מי שמתקשר עם הנוער בגובה העיניים, מבין
שהפעולה הזאת מתבקשת. זה לא משהו מסובך. גם עכשיו המדינה הקצתה 70 מיליון
שקלים לפעילות של אמנים. אם העירייה תשתמש בזה להביא אמנים לשם ולהשאיר אותם
עד אור הבוקר, בסך הכול אנחנו צריכים לגרור עד אור הבוקר. זה
כל מה שאנחנו צריכים לגרור. וזה לא הרבה זמן. אפשר לעשות את זה בצורה מתוחכמת,
בצורה כזו, בצורה אחרת, אני לא נכנס עכשיו למינון המדויק איך לעשות, את מי להביא.
אבל יש מספיק אנשים שהנוער ירגיש שהוא חייב להיות שם. אם הוא יפסיד את החוויה
הזאת, הוא הפסיד משהו מאד גדול. ואני חושב שזה משהו שהוא פותר כל כך הרבה בעיות
בעיר. אנחנו נוציא הרבה יותר על משטרות, אנחנו נוציא הרבה יותר על נזקים, פשוט
לשים להם שם את כל מה שהם רוצים, מדובר על ליל שישי, יחזרו עייפים הביתה, בשבת
יירגעו, הכול יעבור בשלום.
הרב אברהם רובינשטיין: טוב, אני רק רוצה להגיד, אני חושב, אנחנו לוקחים את זה
לתשומת ליבנו מה שהרב ניר אריאל ואנחנו עושים את זה. וכבר בשבועות האחרונים היו
לנו כמה שבועות של ונדליזם מטורף, בעיקר ברחוב כהנמן/השומר, אהרונוביץ, וברוך
השם ב-3 השבועות האחרונים יש שיפור ניכר. גם שכרנו חברות אבטחה, גם המשטרה
תגברה את כוחותיה, ג ם מסתובבים מדריכי חבורות רחוב. יש לנו פה כמה מדריכי חבורות
רחוב שמסתובבים עם ערמות פיצוחים ועושים עם הילדים. השבת זה הולך להשתדרג,
השבת בעזרת השם זה הולך להשתדרג, לוקחים חלק מהבחורים לכל מיני מתקנים, חלק
למתקנים אחרים, עסוקים בזה יום ולילה. מה שקרה בשבועיים האחרונים, קרה דבר
אחר, שזה לא נוער נושר, ואני בישיבת המועצה קורא לכל מי שבידו לעשות, אני קראתי,
הרמתי טלפון לרבנים, זו מלחמה כביכול נגד זק"א או נגדנו, נגד כל מי שבעניין הזה. ואז,
ברחוב ירושלים פינת רבי עקיבא בן זכאי, באזור שם, בשעה 3 אחר הצהריים, כל שבת
נהיה מצב לא נורמאלי. וזה הכול ילדים ממשפחות טובות, ילדים נורמטיביים, שבסוף הם
יגיעו למקומות לא טובים.
אני קורא פה מעל הבמה הזאת, מי שיכול לעזור בעניין הזה, למגר את התופעה הזאת –
יבורך. אני לא יודע אם אנחנו יכולים הרבה לעשות. אנחנו לא יכולים להביא שיטור, זה
הכול ילדים קטנים שלנו. אני קורא לכל האבות שישגיחו על הילדים שלהם בשעות האלה.
פשוט זה דבר בלתי נסבל.
ד. אישור סגירת חשבונות בנק ישנים ובלתי פעילים (מצ"ב החומר);
12
הרב אברהם רובינשטיין: סעיף ד' – אישור סגירת חשבונות בנק ישנים ובלתי פעילים.
היה בישיבת ועדת הכספים. הומלץ לאשר. מי בעד? מי נגד? אני רואה שאין נגד .מי נמנע?
אין גם נמנעים. אז עבר פה אחד. יפה מאד.
החלטה: הוחלט, פה אחד, לקבל את המלצת ועדת הכספים ולאשר את סגירת חשבונות
הבנק הישנים ובלתי פעילים.
ו. אישור הסכם חכירה בין עיריית בני-ברק לבין אמונה תנועת האישה הדתית (רצ"ב
החומר);
הרב אברהם רובינשטיין: סעיף ו' – אישור הסכם חכירה בין עיריית בני-ברק לבין אמונה
תנועת האישה הדתית (רצ"ב חומר). אני מבקש מהיועץ המשפטי, שכולם שיבחו אותו
כשהוא לא היה פה, מקצת שבחו, אפילו שזה היה לא בפניו, ואנחנו מודים לו על כל
העבודה שלו, על כל העבודה שהוא לוקח על עצמו והוא עושה, והוא משפטן דגול. כמובן
הזכרנו פה גם שהוא תלמיד חכם גדול מאד. אז אם כבוד הרב יהודה ליבוביץ יציג לנו את
כל העניין עם אמונה, בבקשה.
עו"ד יהודה ליבוביץ: הקרקע הרלוונטית הופקעה על ידי עיריית בני ברק. לפני
ההפקעה היה לאמונה הסכם חכירה מול מינהל מקרקעי ישראל. על פי הנחייה של היועץ
המשפטי לממשלה, כל מקום שבו גוף מסוים היה חוכר של המינהל, גם אם הקרקע
הופקעה על ידי העירייה, העירייה חייבת להיכנס בנעלי המינהל ולהמשיך את הסכם
החכירה.
בתי המשפט הרחיבו את ההיקף של ה-מעין מחויבות הזו, שגם מקום שבו דרכו של המינהל
היתה להאריך את הסכמי החכירה גם מקום שבו הגוף החוכר איחר בבקשות וכל מיני
דברים מהסוג הזה, יש לכבד את הסכם החכירה גם מול הבעלים החדשים. אנחנו עברנו
סיבוב קודם בפסק דין שניתן מול אמונה בשנת, היתה עתירה מנהלית לגבי קרקע נוספת,
לפני כמה שנים, שנתיים שלוש, שהשופטת מיכל רובינשטיין, שהיתה בזמנו סגנית נשיא,
היא בעצם ביטלה לנו אפילו את ההפקעה. הלכנו לעליון ואז הגענו איתם להסכם, מעין
הנוסח של ההסכם הזה.
בכללות, כמו בכל דבר בחיים, כאשר שוקלים את הסיכונים מול סיכויים, אז ההסכם
שמשתקף בהסכם הזה נראה לי סביר וראוי.המשא ומתן נוהל על ידי צוות בכיר (ב-ח' וב-
13
כ') של העיר. ראש העיר היה מעורב, עו"ד יונגר ועוד עורכי דין אני מבין, והגיעו בעצם
לפשרה הזו, שהתוצאה שלה שבמקום להאריך את הסכם החכירה על כל השטח, חלק
מהשטח נשאר בחכירה של אמונה ו-6 דונם בעצם אנחנו מקבלים לשימוש המוחלט שלנו.
זה מן פשרה ראויה בין הסיכון לבין הסיכוי, כי ברור שהיינו נגררים לבית משפט והיו
צווי מניעה וכל הדברים הללו, לא יכולנו לנצל את השטח. בעיני זה הסכם ראוי וכך היה
נראה כמובן בעיני הצוות שניהל את המו"מ. אני לא הייתי שותף למו"מ.
לו דעתי היתה נשמעת, אני ממליץ על האישור של ההסכם הזה.
הרב אברהם רובינשטיין: הרב זייברט.
הרב חנוך זייברט: ראשית כל, כולם צריכים לשבח את הרב יהודה ליבוביץ, הוא
אמר דבר נורא נכון – הוא לא היה שותף להסכם הזה, הוא רק ממליץ לכבד אותו. כי אם
הוא היה שותף להסכם, יכול להיות שהיינו רואים הסכם אחר. אבל לפחות הכנות של הבן
אדם מעידה עליו.
עו"ד יהודה ליבוביץ: זה לא מה שאמרתי, אבל,
הרב חנוך זייברט: תאמין לי, אני יודע מה אמרת.
מר יעקב וידר: הרב זייברט, אתה לא בבידוד? אני שמח שאתה בארץ, מר
זייברט, אני שמח מאד שאתה בארץ.
הרב חנוך זייברט: לפחות יהודה ליבוביץ אמר את האמת, את הדבר הזה. עכשיו
אני רוצה להגיד כמה הערות.
ראשית כל, ההסכם של אמונה במשפט הקודם שהיה, היה באמצע הליך של זמן החקירה.
א גב, במועצה פה, מי שיודע הרי, אמונה עדיין לא קיבלה את המגרש, בינתיים אנחנו
מחזיקים את המגרש אצלנו ולא נותנים להם את המגרש, אבל לא ניכנס לזה כרגע, זה
כבר תסבוכת אחרת שאנחנו מחזיקים את החבר'ה בשני הקצוות, אבל לא ניכנס לזה כרגע
פה בסיפור.
בהסכם הזה שאנחנו מחזיקים היום, הסכם החכירה של אמונה נגמר לפני 7 שנים. אמונה
היתה צריכה לבקש הארכה של החוזה, היא לא ביקשה. הקרקע עברה לבעלות העירייה.
בפועל היום הקרקע הזאת היא קרקע חומה בבעלות עירייה, שאין הסכם חכירה שחל עליה
14
ושתקף עליה. יכול להיות שצריך לתת את זה לאמונה. אבל נוהל ההקצאות חל על זה. אין
שום דרך לעשות הסכם חכירה, העירייה אין לה נוהל חכירה. נוהל חכירה יש רק למינהל,
בהסכם קודם הוא בהארכה. בהסכם הזה גם לא הופיעה התחייבות להארכה. היתה
אופציה לבקשה, שלא יהיה מחויב המינהל לתת את זה. גם המינהל עצמו, שיש לו קרקעות
היום, הוא מוציא את האנשים מהקרקעות שלו. לראיה, כל ,572 יש לנו שם קרקעות של
יכין חק"ל ושל אחרים, שהיתה להם אפשרות הארכה, ולא נותנים להם להאריך אותם.
או קרקעות אחרות. המינהל עושה את שיקוליו האישיים. הוא לא גובה כסף, הוא גובה
חצי אחוז, 2 אחוז.
אנחנו בהסכם פה, שנמצאים 6 שנים אחרי החכירה של המגרש, אין לנו הליך של חכירה.
כי זה לא הסכם הארכה של חכירה. אם היית נכנס בתוך תקופת החכירה של המינהל
ומבקש הארכה, יכולת לבקש הארכה. לעשות הסכם הארכה. כרגע אנחנו נמצאים 7 שנים
מאז שתמה תקופת החכירה של ההסכם. כיום אנחנו באים ונותנים בצורה מסוימת קרקע
לאמונה, כאשר כולם יודעים שאין שום צורך עירוני לתת קרקע לאמונה, 10 דונם לאמונה.
אני חייב להקדים ולומר, שראשית כל, אני חושב שראש העיר עושה מאמצים כבירים
להוציא מוסדות מתוך העיר, ראה ערך צביה ואחרים, אבל באמת, אני חושב שהוא עושה
עבודת קודש . וצריך לעשות את העבודה הזאת עד שנצליח להוציא אותם מתוך העיר. אבל
אתה לוקח מצב, שאתה עוד לא יודע מה הסיכויים שלך, לא בדקת את זה, אתה מתלבט
אם לתת להם 10 דונם לנצח נצחים, בלב שכונה חרדית, שאתה נותן להם אפשרות להתפתח
שם, ובהסכם, מי שקורא את ההסכם, מופיע שהם יכולים לבנות שם בתי ספר חדשים,
יכולים להגיש פרוגראמות חדשות, העירייה מתחייבת לבנות להם, להגיש את
הפרוגראמות וכל הדברים האלה. זאת אומרת, שאמונה הולכת לפתוח לה מבצר בעיר בני
ברק, בתוך השכונה הקיימת, מה שהם לא יכולים לעשות היום. היום לא יכולים לתת
להם, לא איש ורי בניה, לא אישורי הרחבה, לא שום דבר. הם מקבלים באמת רק 6 דונם
פחות, אבל מבחינת אחוזי בניה ומבחינת כל הדברים האחרים, הם יכולים לגדול שם.
אנחנו יודעים היום שב-10 דונם אפשר לבנות היום 5 בתי ספר, 6 בתי ספר.
לכן אני חושב שהנושא הזה, א', אני חושב שהוא לא נכון, לא צריך לתת לאמונה 10 דונם.
צריך לצאת למאבק ומותר להיאבק כמה שנים, גם לראות אחרי זה איפה אנחנו עומדים.
ב' – אני לא חושב שההליך הוא הליך נכון, לעשות הסכם חכירה כאשר זו קרקע עירונית.
קרקע עירונית צריכה להיות מוקצית, היא לא יכולה להיות מוחכרת, אין דבר כזה, אני
לא יודע מאיפה לקחו את הדבר הזה. גם ההסכם שהגיע לחברי המועצה, יהודה ליבוביץ,
לא נעים לי להגיד, אתה לא חתום עליו. אני לא יודע למה. מה שנשלח לחברי המועצה.
15
הרב אברהם רובינשטיין: מאושר. תביא את ההסכם,
הרב חנוך זייברט: מאמין לך, תאמין לי, מה, אני חושב שאתה משקר? לא, אני
הסתכלתי על מה שאני קיבלתי.
הרב שמחה שטיצברג: חנוך, איפה בדיוק המגרש?
הרב חנוך זייברט: המגרש נמצא בגניחובסקי. 16 דונם יש להם. אנחנו באמת
רוצים 6 דונם. יכול להיות שיש כאלה שרואים בזה הישג, וזה נכון שלהוציא 6 דונם זה
משהו טוב, אבל אין שום הצדקה לתת היום בהליך ל-100 שנה לאמונה, שיש להם בסך
הכול 80 ילדים שם או 100 ילדים שם, שרובם מגיעים מחוץ לעיר, לתת להם 10 דונם בתוך
השכונות שלנו. בלי מאבק משפטי, בלי כלום, כאשר אני לא יודע מי הצוות הבכיר שעסק
בזה. היהודי הבכיר שאנחנו המלצנו עליו היום שהוא הבכיר מכולם, ראה את ההסכם,
הוא לא היה שותף לפעילות של הנושא הזה. דיברתי גם עם עורכי דין אחרים שעסוקים
בזה, לא ידעו להסביר לי בדיוק מה ההליך ולמה מדוע.
אז אני לא מבין, אם הייתי יודע, אני מצטער שאני מעלה את זה פה בישיבת המועצה,
אבל אם הייתי יודע מזה קודם, אם היו מדברים איתי קודם, הייתי אומר את השגותי
קודם ויכול להיות שזה היה יותר נחמד ויותר יפה. אבל כיוון שזו הדרך היחידה שלי
להעלות את זה פה, אני לא חושב שאנחנו צריכים להסכים להעביר 10 דונם לאמונה. אין
לזה הצדקה, אין לזה חוקיות, ובטוח לא מוסריות במצב שנמצאים היום לתת לאמונה 10
דונם. אני חושב שמאבק משפטי יכול להצליח. בכל אופן, אני לא יודע מי הצוות המשפטי
שעשה את זה , אני לא חושב שאנחנו נוכל לתמוך בהסכם הזה שנותן 10 דונם לאמונה.
הרב משה שלום מלאכי: אני רוצה להוסיף כמה דברים ולחדד. אני רוצה לחדד
כמה דברים, ברשות החברים. אני רוצה להתייחס לזה באמת עניינית ולא כאיזה שהוא
מאבק פוליטי, כי זה שטחים עירוניים שבאמת צריך להתייחס אליהם בכובד ראש. עד
כמה שידוע לי, הסטטוס של השטח הזה שנמצא בחזקת אמונה, אני חושב שהם מחזיקים
בו לא כדין. ויתרה מזו, אין לעירייה היום את הסמכות לחתום איתם על החוזה הזה. אני
חושב שאין לו תוקף משפטי. יתקן אותי, אם יש פה איזה משפטן שמבין, אז אני חושב
שהעי רייה אין לה תוקף משפטי לאשר ולעשות חוזה כזה שנקרא חכירה. העירייה יכולה
להוציא הקצאה בהליך של הקצאה ולהגיד שבוועדות הקצאות לוקחים בשיקול את
הצרכים של אמונה ושהם מחזיקים במקום בעבר, ולוקחים את זה בחשבון. זה שיקול של
16
ועדת הקצאות ואחר כך בא לדיון במועצה. אין כזה הליך, מה שנעשה פה אין לו תוקף
משפטי. אני חושב שגם אפשר יהיה לבטל את ההחלטה של המועצה בבית משפט.
אני רוצה להתייחס רק גם לעניין של הצרכים. אני סיירתי במקום כמה פעמים, גם
בתקופה האחרונה. מי שיודע איך המקום הזה פועל ועל איזה שטחים גדולים עם יושבים,
אז הוא פשוט משפשף את עיניו בתדהמה – לא ידענו שבבני ברק יש כל כך הרבה שטחים
והילדים שלנו מצטופפים בכמה מטרים, דוחסים אותם ודוחסים, ושם הם יושבים, יש
להם מגרשים ומעברים רחבים וכיתות ענקיות, על ילדים שחלקם הגדול מגיע מחוץ לעיר,
שבסך הכול אני חושב שאין להם יותר מ-100 ילדים. זו פשוט שערוריה שאנחנו הולכים
לתת להם 10 דונם במתנה, בגלל שאנחנו מפחדים ממאבק מי לוקח את הקרדיט על השטח
הזה – האם זה יהיה בקדנציה הזו או בקדנציה הבאה. וגם אני יכול להגיד לראש העיר,
אולי אתה תהיה ראש העיר גם בקדנציה הבאה, למה אתה לחוץ? למה אתה לחוץ? חכה.
אין פה אמירה פוליטית. אני אומר, מה הלחץ פה כעת לריב מי ייקח את הקרדיט? אולי
יהיה ספרדי, הכול יכול להיות.
בקיצור, בואו נהיה ענייניים. אני רוצה להגיד שלמשל אנחנו, כל ה'חיידרים' שלנו, ויש
לנו 5 סניפים, כולם נמצאים בשכירות. בתי הספר שלנו בשכירות. הסמינר בשכירות.
הישיבות הקטנות בשכירות וכן הלה וכן הלאה. הכול בשכירות ואין לנו שטח אחד
שהוקצה על ידי העיר, הכול תוך התעלמות בוטה של ועדת ההקצאות ושל העירייה. אני
חושב שאם יש לנו כרגע שטח של 16 דונם שהעירייה יכולה להקצות אותו, אין ראויים
מאיתנו מלזכות בוועדת ההקצאות באמון ועדת ההקצאות בהוכחת הצרכים והתבחינים
ולזכות בשטח הזה, שהוא גם מבונה, ואני חושב שאמונה לא יהיה להם say בבית משפט,
בזמן שהם מחזיקים במקום כל כך קצת תלמידים, בפרט לאור זה שהשטח שאם יחייבו
את העירייה כבר לתת להם בהתחשב בצרכיהם, זה לא יותר מבניין אחד. יש שם כמה
מבנים ועוד שטחים גדולים נרחבים אחרים. אני חושב שזה לא ראוי ולא בסמכות
העירייה, ואני באמת, לא בקטע פוליטי, ולא כלום, אני חושב שכולם צריכים להתנגד לזה.
הרב אברהם רובינשטיין: וידר, בבקשה.
מר יעקב וידר: היתה פסיקה של בית משפט השבוע, אני מאמין שכולם שמעו
עליה, וזה גם קשור לנושא של ההקצאות,
הרב אברהם רובינשטיין: זו הצעה לסדר?
17
מר יעקב וידר: לא. לא. הצעתי הצעה לסדר. אתה רוצה לתת לי להעלות את
ההצעה לסדר? לא, נו, אתה רואה? מה שהוגן הוגן, אני הוגן. אבל אתם דיברתם על
ההקצאות ואני כן רוצה להתייחס להקצאות.
באמת, היתה פסיקה פשוט מבישה, אני מקווה שדיברו על זה לפני שהגעתי. אם לא, זה
חמור מאד. בזמן שאנשים סגורים בבתים, אנשים מאבדים את הפרנסה שלהם, אנשים
מתקשים לקנות פת לחם לילדים, ועוד שניה נדבר על מסעות זייברט בחו"ל, כי זה גם
קשור לזה, הולכים ומקצים לבני משפחה ולמקורבים, בזמן שמוסדות חינוך אין להם,
בזמן שלילדים נכים אין, בזמן שיש מחסור,
הרב אברהם רובינשטיין: טוב, אני מציע שכן תגיד את ההצעה לסדר. זה ההצעה לסדר
שלך, נו, חבל.
מר יעקב וידר: אתה רוצה? זה לא ההצעה לסדר שלי, לא, ההצעה לסדר שלי
היא על שוחד, היא על שוחד. זה ההצעה לסדר.
הרב אברהם רובינשטיין: %.100
מר יעקב וידר: אבל נשמור אותה לפעם הבאה. על מעטפות כסף. ודבר נוסף,
על מסעות זייברט. אני רוצה להתייחס לממלא מקום ראש העיר.
הרב אברהם רובינשטיין: סליחה, בן אדם נסע לנסיעה פרטית, אני חושב שזה חוצפה
שאתה מעלה. אני מציע לרב זייברט לתבוע תביעת דיבה.
מר יעקב וידר: שיתבע, אין בעיה, בסדר גמור. זכותי לדבר על זה. בזמן
שאנשים מתקשים להביא אוכל לבית, מתקשים להביא אוכל לבית, במהלך השנה
האחרונה, ממלא מקום ראש העיר מטייל בכל העולם – בארצות הברית, בדובאי,
באירופה. אני שואל – איפה הבושה? מר זייברט, איפה הבושה? בזמן שאתה צריך לקבל
משכורת על זה, אתה לא עובד בחינם. אתה צריך לעבוד למען התושבים, אתה מסתובב
בכל העולם.
הרב אברהם רובינשטיין: של נעליך מעל רגליך. של נעליך מעל רגליך. של נעליך מעל
רגליך. מה אתה נכנס לבן אדם לחיים הפרטיים?
18
מר יעקב וידר: ולא רק זה, מר רובינשטיין, ואתה גם שותף לזה, העברתם
בתקציב האחרון כסף לטיסות,
הרב אברהם רובינשטיין: של נעליך מעל רגליך. מה אתה נכנס לחיים הפרטיים של בן
אדם?
מר יעקב וידר: לטיסות אתם מחלקים כסף.
הרב אברהם רובינשטיין: יש איזה מוסריות בחיים האלה גם.
מר יעקב וידר: במקום לקחת את כספי הציבור,
הרב אברהם רובינשטיין: לא לקחת לנגח בן אדם על החיים הפרטיים שלו.
מר יעקב וידר: על מה אתה מדבר חיים פרטיים? הוא נבחר ציבור. הוא מקבל
משכורת מהציבור. ובתקופה הכי קשה של תושבי בני ברק, כשהעיר קורסת, ממלא מקום
ראש העיר, שחלק מהטוענים טוענים שהוא ראש העיר בפועל, לא נכנס למריבות בין
העסקנים מי מושך יותר חזק למי, אבל יש כאלה שטוענים שהוא ראש העיר בפועל,
מסתובב בכל העולם, מטייל בדובאי, מטייל באירופה, מטייל בארצות הברית. זו בושה
וחרפה. אני אומר את זה, שוב, יכול להיות שזה חוקי, אבל זו בושה וחרפה ואני רציתי
לומר את זה.
עו"ד יהודה ליבוביץ: אני אענה בקצרה שתי הערות למה שנאמר פה. אחד – בדיוק
באותה מתכונת היה הסכם פשרה בתיק הקודם בבית המשפט העליון וחזקה עליהם שהם
גם יודעים את החוק, לא פחות מהדוברים פה, בכל הכבוד הראוי.
דובר: המצב לא היה אותו מצב. הם היו תחת הסכם.
עו"ד יהודה ליבוביץ: זה לא עבר תחת נושא הקצאות.
הרב שלום מלאכי: הם היו תוך כדי חקירה אבל.
19
עו"ד יהודה ליבוביץ: שתיים – בהסכם הזה מופיע במפורש סעיף שהעסקה הזו, שהיא
בעצם עסקה סמי מסחרית נקרא לזה ככה, כפופה לסעיף 188 בפקודת החברות, שאומר
שכל עסקה של העירייה כפופה לאישור משרד הפנים. אז ממילא בעצם כל הטענות כאן
ודאי ייבדק ו על ידי משרד הפנים גם כן. לנו יש חוות דעת משלנו. את השיקולים
המסחריים, כמו שאמרתי, ניהלו בכירי העירייה. החלק המשפטי, אני סבור שניתן לעשות
את זה בנסיבות המיוחדות האלו. ובכל מקרה, הנושא ייבדק על ידי משרד הפנים.
הרב משה שלום מלאכי: איזה נסיבות מיוחדות יש פה, כבוד היועץ המשפטי? אין
פה שום נסיבות מיוחדות, חוץ מזה שהם מחזיקים 10 דונם בשביל 80 ילדים או מקסימום
100 ילדים. זה פשוט לא הגיוני והעירייה נותנת להם, בלי הקצאה, בלי כלום, נגמר הסכם
החכירה. תתייחס לזה. אל תגיד דברים כוללניים כחותמת של גומי. משרד הפנים זה לא,
אתה יודע.
הרב חנוך זייברט: אני מבקש שתהיינה שתי הצבעות: הצבעה אחת בעד או נגד;
הצבעה אחת אני מבקש לדחות את הדיון.
הרב אברהם רובינשטיין: אני מעלה את ההצבעה בעד או נגד, אחרי ששמענו את דבריו
של הרב יהודה ליבוביץ, הנושא הזה היה פה,
הרב חנוך זייברט: אפשר לבקש שני סוגי הצבעות, יהודה? אני מבקש שנצביע
עכשיו אם לדחות את זה.
הרב אברהם רובינשטיין: הוא יכול להעלות הצעה כזאת?
הרב חנוך זייברט: אנחנו נבקש לדחות את ההצבעה,
הרב אברהם רובינשטיין: הנושא הזה היה על סדר היום. אני רוצה להצביע בעד ונגד.
עו"ד יהודה ליבוביץ: כל חבר מועצה יכול לבקש לדחות והמועצה תחליט.
הרב אברהם רובינשטיין: זאת אומרת, אבל אם אני מעלה את זה להצבעה בעד או נגד,
20
זה לדחות את ההצעה שלו. זה אוטומאטית דוחה את ההצעה שלו. אז אני מעלה להצבעה:
מי בעד הסכם החכירה?
הרב משה שלום מלאכי: שניה אחת, שניה אחת, ראש העיר, אולי ניקח חודש,
נלמד,
הרב אברהם רובינשטיין: אני לא מקבל את ההצעה. אני מצביע בעד ונגד. מי בעד? בואו
נספור, רבותי. צריך ספירה. 14 בעד. מי נגד?
הרב משה שלום מלאכי: היה לך .9
הרב אברהם רובינשטיין: יש לי .14 אם אתה רוצה, תספור עוד פעם.
הרב משה שלום מלאכי: בוא נספור.
הרב אברהם רובינשטיין: אפשר לעשות שמית. בוא נעשה שמית. הרב שפירא?
הרב מנחם שפירא: בעד.
הרב אברהם רובינשטיין: בעד. הרב דדון? בעד. הרב גדליהו? בעד. הרב נתן בצלאל? בעד.
יעקב זכריהו? בעד. בן ששון? בעד. גרינבאום? בעד. מאיר סלומון? בעד.
נמשיך הלאה. לאנגסם – נגד. הרב זייברט – נגד. הרב מנדל – נגד. הרב פרידמן – בעד.
הרב קקון – בעד. הרב שטרן – בעד. הרב גוטסמן – נגד. הרב מורגנשטרן – בעד. הרב
אלמליח – נגד. הרב מלאכי – נגד. הפטקה – נגד. שטיצברג – נגד. ניר אריאל – נמנע. וידר
– נגד. כמה יש לנו? אני בעד גם.
ההצעה ברוב קולות בעד ההסכם עם אמונה. תודה רבה לכולם.
הרוב בעד. ההסכם עם אמונה אושר ברוב קולות.
הרב שמחה שטיצברג: לא, לא, אם היתה הצבעה שמית, צריך מספרים. זה לא הולך
ככה.
הרב אברהם רובינשטיין: אז אמרו מספרים. 13 בעד, 9 נגד, 1 נמנע. תודה רבה. הישיבה
21
נעולה.
החלטה: הוחלט, ברוב קולות, (13 – בעד, 9 – נגד, 1 - נמנע), לאשר את הסכם החכירה
בין עיריית בני ברק לבין אמונה תנועת האישה הדתית. להוציא את הרב חנוך זייברט,
הרב יהושע מנדל, הרב שמחה שטיצברג, הרב שמואל יהודה גוטסמן, הרב חיים מאיר
לאנגסם, הרב ישראל הפטקה, הרב משה שלום מלאכי, הרב מיכאל אלמליח, הרב יעקב
וידר שהתנגדו והרב אריאל ניר שנמנע.
הרב אברהם רובינשטיין: ... הוגשו השמות. מי בעד השמות שהוגשו לחברי המועצה?
מר יעקב וידר: רגע, צריך להיות נציגות לאופוזיציה.
הרב אברהם רובינשטיין: יש נציגות לאופוזיציה.
מר יעקב וידר: אני גם חבר באופוזיציה. אף אחד לא דיבר איתי.
הרב אברהם רובינשטיין: בסדר. אז תגיש עתירה.
מר יעקב וידר: אתה מזלזל בפסק דין של בית משפט.
הרב אברהם רובינשטיין: אני לא מזלזל. דיברתי עם האופוזיציה, עם הקבוצה הגדולה
באופוזיציה.
מר יעקב וידר: אני חלק מהאופוזיציה. אתה מזלזל בפסק דין של בית משפט.
הרב אברהם רובינשטיין: אתה יודע מה, אתה רוצה – אני מוסיף אותך גם לוועדת
בטיחות בדרכים. מוסיפים את יעקב וידר. הוא לא רשום. למעשה אמרנו לרשום אותך,
אבל טעות סופר. אז נציגי האופוזיציה, יש שניים, יש להם כמעט רוב בוועדת בטיחות
בדרכים.
הרב שמחה שטיצברג: אי אפשר, אי אפשר, אתה יכול רק 7 חברים.
22
הרב אברהם רובינשטיין: הרב אלמליח ווידר, שניהם חברים בוועדת בטיחות בדרכים.
הרב אברהם רובינשטיין: ראש העיר, אתה לא יכול, יש לך רק 7 חברים.
הרב חנוך זייברט: אנחנו נוריד אחד, אין בעיה.
הרב אברהם רובינשטיין: הכול בסדר. אני רוצה רק, צריך את הוועדה הזאת 4 פעמים
בשנה, אנחנו נעשה בדיקה אם כל החברים מגיעים 4 פעמים בשנה.
_______________ __________________
שמואל ליטוב הרב אברהם רובינשטיין
מנכ"ל העירייה ראש העיר
23