פרטי כל מועצה מס 15 נגיש

עיר
בני ברק
ועדה
פרטי כל מועצה מס 15 נגיש
קטגוריה
פרטי כל מועצה מס 15 נגיש
תאריך
28/10/2014
מקור
הקובץ המקורי באתר בני ברק
עותק שמור
עותק מהארכיון שלנו (אם הקישור למקור אינו זמין)

פתח את קובץ ה-PDF באתר המקור

הקש כאן למסמך נגיש

בס"ד

עיריית בני ברק

לשכת מזכיר העירייה ודוברה

פרוטוקול ישיבת מועצה

מן המניין מס' 15

מיום שלישי, ד' בחשון תשע"ד ()28.10.2014

- הופק ע"י: בונוס פרוטוקולים בע"מ, טלפון: 03-5373237 -

www.bonuspro.net

2

השתתפו:

הרב חנוך זייברט - ראש העיר

הרב אליהו דדון, סגן רה"ע

הרב ישראל משה פרידמן

הרב שלמה קוסטליץ

הרב עזרא אברהם גרין

הרב נתן צבי כהן

הרב יעקב וירז'בינסקי

הרב ישראל הפטקה

הרב שלמה שטרן

הרב פרץ אברמוביץ

הרב ישראל אברהם שכטר

הרב דרור בן אפרים

הרב עו"ד בצלאל נתן

הרב ניסן יגאל גואטה

הרב אברהם פרטוש

הרב משה שלום מלאכי

הרב חיים מנחם רוחמקין

נכחו:

יהודה ליבוביץ, עו"ד –יוע"מ;

אברהם טננבוים, מזכיר העירייה ודוברה;

שלמה איצקוביץ, מנהל אגף הכנסות;

צבי קורן, עו"ד;

נתנאל נחום, מנהל אגף תברואה;

מאיר שטיינרייך, סגן מנהל אגף תקציבים;

בנימין שטיינהרט, מנהל מח' סקר נכסים;

משה בנדה, מנהל לוגיסטי, אגף מיכון ומחשוב;

צבי אייזן, לשכת הרב אברהם רובינשטיין, מ"מ רה"ע;

שמעון קשש, מנהל מח' תכנית לילדים ולנוער בסיכון;

שלמה מלכא, מנהל מח' שיטור עירוני;

יוסף ויכסלבוים, מתמחה במשרד עו"ד צבי קורן;

נחמיה שקדי, עוזר הרב אברהם רובינשטיין, מ"מ רה"ע;

אליהו ארנד, עוזר הרב מנחם שפירא, סגן רה"ע;

גדליהו ליכטיג, חשב אגף רכש ולוגיסטיקה;

שלמה בנזימן, מח' נוער.

על סדר היום:

א. סקירה על מצב הוצאת סחורה ברחובות העיר בתקופת החגים – הרב ישראל הפטקה,

חבר מועצת העירייה ויו"ר הוועדה העירונית להוצאת סחורה;

ב. מיצוי הליכי גביה – מחיקת חובות, בהתאם לנוהל משרד הפנים;

ג. הצעה לסדר היום של הרב חיים מנחם רוחמקין, חבר מועצת העירייה;

ד. שונות.

2

3

הרב חנוך זייברט: יש לנו שני נושאים על סדר היום. ראשית כל, חורף בריא.

אני רוצה לברך את כל חברי המועצה שעברו את החגים, שהשפע שקיבלנו בחגים

ימשיך ללוות אותנו כל השנה. שיהיה לכולם חורף בריא ושנה טובה ועבודה פוריה

בעירייה.

אני חושב שמגיע את מלוא ההערכה והתודה והכבוד לכמה מחלקות בעירייה, על מה

שנעשה כאן במהלך חודש החגים.

הנושא של הוצאת סחורה, שהוביל אותו חבר המועצה הרב ישראל הפטקה, אני

חושב שזו שנה ראשונה שניתן היה ללכת ברחוב בצורה מסודרת. הלכנו עם זה.

אברהם רובינשטיין לא נמצא פה היום, אבל הרב רובינשטיין אמר לנו תמיד – או

שהולכים עד הסוף, או שלא עושים בכלל. אז קיבלנו את ההצעה של אברהם

רובינשטי ין והלכנו עד הסוף עם הנושא הזה, וראינו שלכולם היו אתרוגים, לכולם

היו לולבים, לכולם היו הדסים, לכולם היו אפילו קישוטים, וגם כולם יכלו ללכת

ברחוב. תודות מגיע גם לשלומי מלכה. אני חושב שהצוות שלו, איתו ביחד, עשה

עבודה נפלאה בתחום הזה.

אני חושב שמגיעות תודות לאגף התברואה, ביחד עם מנהל האגף, נתי נחום, מחזיק

התיק סגן ראש העיר – מנחם שפירא, על העבודה המאומצת לפנות ולנקות את העיר

בתקופה של החגים. אני חושב שהם עשו עבודה נפלאה. זה לא היה קל. היו ימים

צמודים עם יום ששי באמצע. כמות הזבל שהוציאו מבני ברק, לעומת חגים אחרים

גם גדלה. אני לא יודע להגיד לכם איך זה גדל השנה. אני לא יודע, הלולבים לא היו

יותר גדולים, אני לא יודע למה זה גדל, אבל אני חושב שהעיר עמדה במבחן שלה.

אני חושב שאנשים נהנו פה בחגים, אלה שגרים פה ואלה שבאו לפה, ומגיעות התודה

והברכה לאלה שעשו את המלאכה.

מגיעה גם תודה, אני שמעתי מאנשים שאנשים קיבלו בברכה את התהליך שעשינו

בבני ברק עם הפחים של השמיטה. יזמה מבורכת של מנחם שפירא, שמייצג את אגף

התברואה. כל הכבוד על הנושא הזה. אני חושב שעיריית בני ברק יודעת לתת לציבור

את כל מה שהוא צריך. כל חומרה שיש לאנשים או שאנשים מקפידים, אפילו שלא

כולם מקפידים בנושא הזה, אנחנו יודעים לתת לחוגים שמקפידים ולאנשים

שמקפידים, וכל פעם זה בכיוון אחר. עוד פעם, אני לא אומר בשום כיוון אחר, שכל

אחד ואחד מקבל את מה שהוא צריך בעיר פה, כי אני חושב שאם מישהו מקפיד על

משהו, או מחפש משהו, העירייה צריכה לתת לו את האפשרות לקבל את השירות

המתאים שמגיע.

אני הייתי רוצה לבקש, באמת, מחבר המועצה, הרב ישראל הפטקה, שיתן לנו

סקירה על מהלך העניינים בחודש החגים. בבקשה.

א. סקירה על מצב הוצאת סחורה ברחובות העיר בתקופת החגים – הרב ישראל

הפטקה, חבר מועצת העירייה ויו"ר הוועדה העירונית להוצאת סחורה.

הרב ישראל הפטקה: דבר ראשון, בפעילות הכללית, מאז שהתחיל הנושא של

הוצאת סחורה, שזה התחיל שלב א' של רחוב רבי עקיבא ושלוחותיו, ואחר כך כל

העיר. בשבוע שעבר כבר עברנו לשלב ג', קראו ל-5 סוחרים לשימוע, ואם הם לא

יעמדו בתנאים, תוך 60 יום אמרו להם שסוגרים להם את העסק. לקחו 5 סוחרים

שיש להם גם בעיות בסגירת עסקים בלילה.

בערב החגים, לפני החגים התקיימה אסיפה אצל ראש העיר. ישבו שם כל האגפים.

קבעו שם שלא תהיה הוצאת סחורה ברחוב רבי עקיבא גם של ארבעת המינים.

הצוותים, בשביל זה הלכו והקימו 6 מתחמים, כשלמעשה בפועל פעלו רק .2 הקטן

גם פעל פה, 2 פעלו בגדול – זה היה במתחם בנדיקט ואחד היה ברחוב לנדאו, שם

היתה עיקר הפעילות. זה גם מראה שהשווקים, בעיקר, הלכו לאולמות וכאלה

מקומות, ככה שהצעקה קודם שאמרו,

הרב משה שלום מלאכי: הרב הפטקה, הערה, למה אפשרתם ברחוב השומר,

הרב חנוך זייברט: לא מקובל עלי שיעשו הפרעות לאדם שמדבר באמצע.

3

4

הרב משה שלום מלאכי: אני רוצה לשאול,

הרב חנוך זייברט: לא, לא מקובל, לא מקובל. אתה תבקש לדבר – תקבל

לדבר. לא מקובל שתפריע באמצע.

הרב משה שלום מלאכי: אנחנו מדברים על אותו עניין, ברחוב השומר, מדוע

אפשרתם להתנהל,

הרב חנוך זייברט: אתה לא תפריע למישהו לדבר באמצע שהוא מדבר.

הרב משה שלום מלאכי: ... מיותרת.

הרב חנוך זייברט: תודה. תודה. זכות הדיבור, כל אחד בזמנו. בבקשה.

הרב ישראל הפטקה: בכל אופן, שני המתחמים, בעיקר, שפעלו לארבעת המינים

זה היה המתחם בבנדיקט והמתחם בלנדאו. מתחם לסכך היה איפה שהיה קינג-

דייויד לשעבר. הכינו מצגת, רק המחשב לא עובד. הדברים לא עובדים. יש פה את

הפעילות. היו 223 אירועים, שזה הולך ככה. יש גם חידוש שהשנה אכפו יותר, זה

הנושא של הרמקולים בערבים. אכפו את הנושא הזה. אני לא יודע כמה אנשים שמו

לב, אבל יכלו לישון בלילה, משעה 7 בערב היתה אכיפה בתחום. היו 86 הפרעות

רעש, 129 ... כללי, עבירות רישוי היו ,3 בריונות ואלימות היו 4 – אחד מהדברים זה

מה שהיה ברחוב בן יעקב. שם בן אדם שסגר נתיב בכביש, את המדרכה, וקיבל 4

פעמים באותו יום התראות. גם מר שלומי מלכה, בעצמו, ירד לשטח והתריע בו. לא

היתה ברירה. הורידו משאית למקום. החרימו את הדברים. היתה שם התפרעות.

עצרו שם כמה אנשים. למחרת הבן אדם הגיע, התנצל, שילם את הקנס ועבר הלאה.

ביקשתי ממנו גם לחלק את זה לפי הרחובות. עיקר הרחובות לפני החג היה ברחוב

הרב ש"ך ובחול המועד, עצמו, היה ברחוב רבי עקיבא. גם בחול המועד עצמו היו

222 אירועים. ובנוסף על כל זה, הפניות שמקבלים במוקד 100 היו עוד 284 אירועים

בכל השבועיים האלה. סך הכל אירועים שהם טיפלו אלו היו 729 אירועים. התראות

שניתנו – אלו היו .31 דו"חות היו .35 והחרמות – היו 17 החרמות. יש פה כמה

תמונות שאפשר לראות את הפעילות. יש פה גם את הנושאים שהשיטור מטפל. היו

פה אנשים שגזמו סכך בלי אישור. גם הם ניסו לאכוף את הבעיה הזאת של למכור

את הסכך במקומות מורשים שלא היה פה בעיר, אז הם הסתובבו עם טנדרים ככה.

יש פה בחג עצמו מה שעשו. בגדול אפשר להגיד שזה היה דבר מבורך. הציבור נהנה.

קיבלתי מאות תודות איפה שאנשים מסתובבים, איפה שרואים. נהנו מהפעילות. גם

בנושא של כפרות – היה תיאום עם אגף התברואה קודם ואגף התברואה אחרי זה

דאג למקום וניקו את כל המקומות האלה. גם במקומות של השווקים, מיד במוצאי

החג המקומות היו נקיים ולא הכירו בכלל שהיו שם שווקים קודם. כל זה הודות

לעמידה האיתנה של ראש העיר על הדברים האלה לאורך הדרך, בקביעות, בזכות זה

הדבר הזה הצליח. אין מישהו שכן, מישהו שלא, כולם אותו דבר. דרנגר שדאג לזה.

שלומי מלכה, שמבחינתי זה היה ממש הפתעה בהיקף הפרוייקט. נתי נחום שדאג

לכל החלקים שלו, הכל נשאר נקי אחרי זה. הרב חנוך זיידמן שדאג למחסומים בכל

המקומות האלה, הוא גם התעניין כדי שהדבר יצליח. אהרון מכלוף דאג לתאורה

במקומות האלה, היתה תאורה. גם היה פיקוח תנועה בכל המקומות האלה, שלא

יצטברו שם פקקים. גם הנושא של הוצאת סחורה, אפשר להגיד, עזר מאד לנושא

התנועה בעיר, וחוץ מזה, שהם בערב החג הקדישו לזה כוח מיוחד. הם גם קיבלו

הוקרה מיוחדת, נתנו לכל אחד משהו. הם באמת התאמצו, והצלחנו להגיע לתוצאות

מבורכות.

הרב חנוך זייברט: אני חושב שאחד הדברים שחשוב לציין, ואני חושב שמי

שנסע ברחוב השומר ברחוב רבי עקיבא בערב החג, לא נעים להגיד, אבל לפעמים

מיום ששי הזה אני חושב היה יותר מסובך לנסוע מאשר בערב החג.

הרב משה שלום מלאכי: ממש לא נכון.

4

5

הרב חנוך זייברט: ברוך השם שיש מישהו שאומר שלא נכון. אם כולם היו

אומרים שזה נכון היה רע מאוד.

הרב משה שלום מלאכי: זה להתייחס למציאות. אני רוצה להעיר.

הרב חנוך זייברט: אתה תדבר כשתקבל רשות, אחרת לא תקבל גם רשות

לדבר.

הרב משה שלום מלאכי: או קיי. אם זה רוסיה, אז אנחנו נסתדר עם רוסיה.

הרב חנוך זייברט: אין בעיה. אני חושב שמגיעות כל התודות, באמת,

לפיקוח. הוא העמיד את הפקחים שלו לאורך רחוב השומר, הם הזרימו את התנועה,

הם לא נתנו למכוניות להחנות איפה שלא צריך להחנות. באמת אני חושב ראויה לכל

ברכה הפעילות הזאת. ניסינו לעשות את זה בחלק משבתות הקיץ, ביום ששי אחה"צ.

נצטרך לשקול גם איך, אם אנחנו ממשיכים עם הדברים האלה בימי ששי, כדי

שאנשים יוכלו, באמת, להגיע ולהיכנס ולצאת מהעיר ביתר קלות. דבר אחד ברור,

אנחנו במשך כל החורף, כמו שעברנו את החגים האלה בשמחה, נעבור את ט"ו

בשבט, נעבור את פורים, אני מקווה שגם נעבור את פסח. לא נשנה את המדיניות

שלנו, ואנחנו ממשיכים הלאה לשלבים הנוספים, למקומות שלא נגענו בהם עד היום,

לראות שהמדרכות יהיו שייכות לתושבים. ישראל משה, בבקשה.

הרב ישראל משה פרידמן: אני רוצה להודות לראש העיר על הפעילות הברוכה של

שחרור המדרכות לתושבים. זו היתה עבודה מאומצת, עבודה קשה, עבודה עם הרבה

אתגר. היו כמה מקרים שראש העיר עמד עם זה עד הסוף והצליח ויש לזה השלכות

חיוביות רוחביות מאד.

אני רוצה רק להעיר הערה אחת קטנה קודם. דיברו שערב סוכות היה באמת. הנושא

של ארבעת המינים היה מצויין. היה אפשר לקנות בשקט, בכל המקומות. הרחובות

היו משוחררים, גם כפרות. אבל אולי כדאי לשנה הבאה, הנושא של ערבות להושענא

רבא, אין שווקים ואין שום דבר ותמיד היה נהוג ליד בתי הכנסת, וזה גם לא היה.

היתה בעיה השנה לדעת בדיוק איפה מוכרים ערבות להושענא רבא. צריכים למצוא

את הפיתרון גם לנוש א הזה, איפה יהיו ערבות להושענא רבא. מקומות מיוחדים, לא

משנה, אבל צריכים לחשוב על הפיתרון לכיוון הזה.

אני רוצה גם להודות לנושא הזה של הרמקולים, שזה דבר מאוד מאוד חשוב, אבל

אני רוצה גם להעיר הערה שהרמקולים צריכים להיפסק לגמרי. חוץ מלוויות, אין

שום היתר להפעיל רמקול. שייכים דברים כאלה. יש אנשים, גם לפני הצהריים, יש

אנשים חולים, שלא ישנו כל הלילה, מחוברים לכל מיני מכשירים, יש את השעתיים-

שלוש שהם יכולים לישון ביום, פתאום מגיע רמקול והורס להם את כל היום. יש

משפחתונים שהילדים ישנים שם כמה שעות, 3 שעות באמצע היום, ורמקול באמצע

היום – הלך המשפחתון, הלכו כל הדברים האלה. אנחנו לא יכולים להיכנס לכל בית

ובית ולהפריע. רמקול, זאת אומרת שנכנסתי לבית ואני מפריע. אין שום היתר

לעשות את זה. לוויות, יש בגמרא שצריכים לסגור את כל החנויות עד שישים ריבוא,

בסדר, לא ניכנס לזה. אבל חוץ מזה, אין שום היתר, לכן אני מציע שנקפיד עם

הרמקולים עוד יותר, שלא יהיו בכלל רמקולים בעיר.

נושא של התברואה, שאמרו שפינו את כל הפינויים שעשו בסוכות. רציתי להעיר עוד

נקודה. עשו פחי שמיטה. אני רוצה להעיר הערה קטנה גם כן. לפי ההלכה אסור

לדרוך על סכך. יש סיפור ידוע אצל חתם סופר, שבאו שניים לבקש ... הוראה, לאחד

הוא נתן, לאחד הוא לא נתן, כי הוא אמר שהוא ראה בחלום שהוא דרך על סכך. הוא

אמר, הוא לא יוכל להיות מורה הוראה, לכן אני חושב שצריכים לפרסם לפני סוכות,

לפרסם זמנים ומקומות איפה שאנשים יניחו את הסכך ולעשות פינוי של הסכך כמו

שצריך, לפנות אותו במשאיות מיוחדות ולשרוף אותו, כדי שלא לערב את זה עם

אשפה אחרת, כי לפי ההלכה צריכים לשמור על קדושת הסכך. לכן אני מציע שנעשה

גם מבצע על הסכך.

בקשר לפעילות – כיוון שהפעילות היא מאוד, מאוד מוצלחת, אנחנו גם צריכים

5

6

להיזהר לא להגז ים בדברים אחרים. בשיטור העירוני נכנסו כבר לעשות גם דו"חות

משטרתיים על דברים קטנים של זריקת פיצוחים על הרצפה. בחור בן 17 אכל

גרעינים, נפלו לו קליפות על הרצפה, קיבל דו"ח משטרתי, ואני חושב שצריכים

מאוד, מאו ד להיזהר ולא להשתמש עם הכוח הגדול שאנחנו נותנים לשיטור עירוני

גם לדברים קטנים, שיש דרכים אחרות איך לטפל בזה ולא דרך דו"חות משטרתיים.

תודה.

הרב חנוך זייברט: אני רוצה להתייחס ל-3 נקודות. אחת – לגבי הסכך – אני

חושב שהדבר נעשה. צריך לתת לזה יותר פרסומת. לגבי הרמקולים – אנחנו נמצאים

בדיונים בנושא הזה. אני מאמין שיהיה איזה הסדר בנושא של הרמקולים. בנושא

השלישי שדיברת – אני חושב שהמקרים לא ידועים לך במדוייק. אני חושב שהשיטור

העירוני עושה מלאכתו נאמנה. ברור שצריך להיות זהירים כל פעם, לבדוק את

עצמנו כל פעם מחדש, אבל מי שיודע את הסיפורים יותר לאשורם, לא נותנים

דו"חות למי שזורק רק גרעינים ברחוב. זה לא בדיוק הסיפור.

??? מי שנפל לו.

הרב חנוך זייברט: בדיוק, למי שנפל לו. בוא ניתן גיבוי לאנשים שעושים לנו

את העבודה.

הרב משה שלום מלאכי: עוד מעט אני אעיר גם כן לנושא הרמקולים. אני

בעיקר רציתי לקבל הסבר, אני מניח שיש לזה הסבר, רק אני ממש לא מבין. מיצינו

את מידת הדין עם הסוחרים ברחוב רבי עקיבא, בעיקר, ובאזורים המרכזיים

שגובלים, ויש הרבה שמברכים על כך, וקטונתי מלהכריע בעד או נגד. רק אני רוצה

להעיר, שבעיני היציאה מהעיר זו אחת מהתופעות הקשות של העיר, ודווקא בערב

החג, כשהע ומס התחבורתי הוא כל כך כבד, אני מתפלא מדוע העירייה אפשרה

לקיים שם שוק, באזור הכי צפוף והכי חנוק של העיר, כשיש כל כך הרבה מרכזים

אחרים, כמו שגם כן ציין הרב הפטקה, שרוב הקונים הלכו למקומות סגורים, שזה

דבר גם הרבה יותר נוח וגם פראקטית, מבחינת השטחים שקיימים בעירייה. אז אני

מתפלא על ההיתר שניתן לפתוח שם שוק ועל כל הבעיות שזה יצר.

דבר שני שאני רוצה להתייחס אליו, זה הנושא של הרמקולים שהעלו פה. לא חשבתי

להתייחס לזה. אני רק רוצה לציין שמבחינת חוק מפגעי רעש במקומות ציבוריים,

חל איסור על כל כרוז שהוא. כך שאנחנו נכנסים פה למשהו מאד בעייתי. ואם אנחנו

כבר מפעילים אכיפה בנושא הזה, אז כדאי לציין שכיום השיטור העירוני מפעיל

אכיפה סלקטיבית, כשרמקולים שלא מוצאים חן בעיני מי שמקבל שם את

ההחלטות, כנראה שמקבלים קנסות ואפילו מחרימים אותם. לעומת זאת, רמקולים

אחרים מסתובבים חופשי בעיר ואלו מעשים שמתועדים בהסרטות, ואלו דברים

שאני אומר, אני נותן לזה כיסוי מלא, ומבחינת החוק כולם שווים. אם אנחנו

נכנסים לסוגיה הזאת, אני חושב שנתייחס לזה בזהירות. תודה.

הרב אברהם פרטוש: כל אחד פה עשה סקירה, ואני רוצה להתייחס לעובדות.

אני בתקופה הזאת של לפ ני החגים, שבמיוחד זה סוכות, אני בעצם עבדתי בקשר

ישיר עם הפיקוח העירוני, עם השיטור העירוני. עבדתי מול ראשי האגפים, ואני לא

בא להגיד סיפורים, אלא לציין עובדות. היו הרבה מקרים שפניתי לשלומי באופן

ישיר, לגבי מקרים שאנשים שהוציאו סחורה, והתחיל תהליך של קבלת דו"חות וכל

הדברים האלה. שלומי ,אישית, ניגש למקום וטיפל בדברים האלה בצורה הכי טובה

שיכולה להיות. היו מקרים של ערימות אשפה. בזמנים מאד צפופים, כמו ערב שבת

ודברים כאלה, אישית, נתי הגיע למקום ווידא שמנוף יפנה את הדברים. כנ"ל לאחר

סוכות, לגבי פינוי הסכך, ממש, ממש סמוך לשבת הגיע למקום מנוף ופינה סכך

בכמה מקומות בעיר. אני חושב שביצוע של מלאכה בצורה כזאת, יבואו לברכה

אותם אנשים שעסקו. אני רוצה להודות באופן ישיר גם לנתי נחום וגם לשלומי

מלכה, שאני, אישית, עמדתי מולם, ואכן ראיתי את הדברים איך שהם מתבצעים.

כבוד ראש העיר, היתה תופעה שאני לא יודע אם כולם יודעים אותה, אבל הקמת

ועדה מצומצמת של הוצאת סחורה. הוועדה הזאת היתה אמורה לדון במקרים

6

7

חריגים של סוחרים שהוציאו סחורה החוצה, שיש ביניהם דין ודברים לגבי האם

השטח שייך להם, או שייך לשטח הציבורי. היתה ועדה כזאת, היא היתה אצל יהושע

דהן. שלומי מלכה, אני טועה? היתה ועדה מצומצמת אצל יהושע דהן, ואתה, לגבי

הנושא של הוצאת סחורה במקומות מסוימים, כמו למשל 'הכול בשקל' או מקומות

כאלה.

הרב חנוך זייברט: לא היתה ועדה מצומצמת. יהושע דהן בדק את התיקים,

הוא נתן חוות דעת לשלומי מלכה. לא ועדה ולא שום דבר.

הרב אברהם פרטוש: אני גם דיברתי עם ישראל דרנגר והוא אישר את הדברים.

הרב חנוך זייברט: יהושע דהן בדק.

הרב אברהם פרטוש: אז אני רוצה לברך על זה. אתה מכחיש? תהיה בריא.

הרב חנוך זייברט: לא, היה דיון, לא ועדה.

הרב אברהם פרטוש: לא משנה. הם הגדירו את זה ועדה מצומצמת. בסדר, אל

תפחד, לא נעשה לך כלום, למרות שאני חבר ועדה לא אעשה לך כלום.

הרב חנוך זייברט: לא, לא, לא.

הרב אברהם פרטוש: בדיוק, תירגע. בכל אופן, מה שייאמר לזכותם, שכל תיק

שהגיע למקום, לא טיפלו באותם אנשים עד לאחר שקיבלו. אני רוצה לברך על הדבר

הזה ולהגיד שזה נעשה בצורה הוגנת לחלוטין.

הרב חנוך זייברט: אני חושב שקיבלנו החלטה מושכלת שלי, של הסגנים, של

ממלא מקומי, שאנחנו לא מתערבים בנושא הזה. פנו אלינו, לא קיבלנו פניות מאף

אחד. אמרנו לכולם שיש אדם אחד שמטפל בזה. מי שיש לו השגות חוקיות יכול

לפנות רק לאדם אחד – לתובע העירוני, כדי שלא תהיה אחר כך מחשבה שיש פה

איזה חשבון אחד ככה, אחד ככה. כולם ידעו שאין הבדל בין אחד לשני, לא משנה מי

בעל החנות, למי שייכת החנות. הכל התבצע בצורה המסודרת ביותר. באמת, אני

חושב שזה היה היופי של המבצע הזה ואני מעריך את הברכות שלך.

הרב אברהם פרטוש: אז אני באתי להעריך את זה, מפני שאני הרגשתי את זה

בפועל בשטח.

יש דבר נוסף שאני חושב שצריכים להעיר על כך – אתם גם התייחסתם לנושא הזה

של עופות לכפרות וביקשתם תנאים מסוימים כדי שיעמדו בזה. היה רצוי מאד, וזה

התושבים ביקשו, שי היה פרסום, שכל אדם שרוצה בא ומבקש מהרשות העירונית

לעשות 'באסטה' של כפרות ויהיה פרסום היכן אפשר לעשות כפרות.

הרב חנוך זייברט: כל הבעיה שכפרות זה לא 'באסטה', אבל זה בסדר.

הרב אברהם פרטוש: תגדיר את זה מה שאתה רוצה. הכל בסדר, אבל אנשים לא

ידעו איפה יש נקוד ות. לא כל אחד מכיר את הטלפון של נתי נחום. בכל אופן ,תודה

רבה על ההשתדלות ועל המאמץ. ישר כוח.

הרב חנוך זייברט: תודה. נתן בצלאל.

הרב עו"ד נתן בצלאל: אני רוצה רק לברך, באמת, שחג הסוכות הזה באמת שונה

מכל החגים, גם משנים קודמות, ברוך השם עבר בשלום גם בכל העיר. גם במקומות

של מכירת ארבעת המינים, בכל השווקים שהיו, הן הפרטיים והן העירוניים, אבל

מה שהייתי רוצה באמת, הערה קטנה בנושא של השיטור.

הייתי מבקש באמת מהשיטור קצת יותר רגש, כי אלו אנשים פה. הציבור שלנו הוא

7

8

ציבור חרדי, ציבור בני תורה, ולצערי, אפשר לומר שהשיטור, לפעמים יש להם את

החוסר של הרגש כלפי הציבור שלנו, ואותם לא מעניין, אותם מעניין החוק, אבל

מעל החוק יש גם קצת, אנחנו בני אדם. אז הייתי מבקש קצת, לפני שחושבים לתת

דו"ח או כל דבר, להתייחס לבן אדם, לחשוב לפני כן מה היו עושים לפני כן. אני

אומר את זה גם בתור עורך דין. על השאר אני מברך המשך הצלחה.

הרב חנוך זייברט: תודה. ועם כל זאת, אנחנו מגבים את השיטור העירוני. זה

בסדר.

הרב אליהו דדון: אני הייתי מעורה בסיפור של רחוב בן יעקב ביחד עם

שלומי, עם כל האחרים, ואני חושב שהתנהלו שם ממש ברגש גדול. לא התלהמו,

חיפשו דרכים להגיע לפשרות ולהסיר את הבעיות שם במקום. אני חושב שממש מגיע

כל הכבוד לשלומי ולכל הצוות שעבד שם. במלוא הרגישות פעלו שם, ואם כבר

מדברים בעניין הזה של רגישות, אז באמת אני חושב שזה מה שהם עשו לכל אורך

הדרך, במקרה הזה וגם במקרים אחרים שאנחנו נפגשנו בהם. בכל המקרים שאני

נפגשתי בהם והייתי מעורה בהם, אני חושב שהם במלוא הרגישות פעלו שם. זה מה

שאני ראיתי, לכן, גם בוא, צריך לומר את הדברים. גם הנושא של הסכך – אצלנו

בכל אופן, בנווה אחיעזר, כל האזור שם, שיכון ו', פינו את הסכך במשאיות בנפרד,

ללא האשפה.

הרב חנוך זייברט: רבותי, אני רוצה להגיד לכם נקודה אחת. אני באמת

חושב שכל אחד צריך להתנהג ברגישות וצריך להתנהג בזהירות והכל צודק והכל

טוב ויפה. יש אנשים שבטוחים שלא יגעו בהם. הם אומרים, אני, יש לי טלפון

בעירייה, אני אראה לכם שהכל יסתדר. כל הטלפונים שצלצלו לעירייה, לאף אחד לא

עזר שום דבר, לשמחתנו. זה גרם קצת למתיחות, כי אנשים התריסו בפקחים, הם

אמרו להם – אנחנו נראה לכם, אני אראה לכם שאתם תעופו מפה, אני אראה לכם

ככה. רבותי, הפקחים עושים את העבודה בשבילנו, עושים את העבודה עבורנו. הם

גם צריכים להתנהג בסדר, זה לא סותר אחד את השני, אבל אני חושב שהתוצאה

מחייבת אותנו לתת את הגיבוי המלא.תם הנושא הזה. מישהו רוצה להזכיר עוד

משהו בנושא הזה? או קיי, תודה רבה.

ב. מיצוי הליכי גביה - מחיקת חובות, בהתאם לנוהל משרד הפנים.

הרב חנוך זייברט: נושא שני על סדר היום, רבותי, ישבה פה קודם ועדת

הכספים, המליצה לאשר את חוברת הליך מחיקת חובות עירוניים. זה הליך מחיקת

חובות שלא ניתן לגבות אותם, שמשרד הפנים דורש מאיתנו לעשות נהלים איך אפשר

למחוק את החובות האלה, כיוון שלא ניתן לגבות אותם והם סתם רשומים בספרי

העירייה, כספים שלא ניתן לגבות אותם. ועדת הכספים המליצה לאשר את זה.

החומר נמצא לפנינו, ואני רוצה להביא את זה בבקשה להצבעה. מי בעד בבקשה? מי

נגד? יש אחד נמנע – מלאכי.

חוב של יחיד

עד מעל

עד עד מ-30,000

פעולות גביה/סכום החוב 30,00 50,00 תוצאות

1,000 15,000 עד 50,000

0 0

נסיון איתור ומסירת דרישת תשלום והתראה + + + + + נמסר/לא

נמסר

איתור ועיקול חשבונות בנק וכספים אצל צד ג' + + + + + עוקל/לא

נמצאו כספים

איתור במרשמים שונים + + + + בוצע/לא

נמצא רכוש

איתור החייב ע"י חברה פרטית (הוצל"פ או + + + אותר/לא

8

9

חקירות) אותר

רישום ועיקול מטלטלין + + + א.מ.ל/עוקל

חקירה מורחבת-מרשמים שונים, חקירת + + בוצע/לא

נדל"ן-רכוש ויכולת, והליכי גבייה ע"פ נמצא רכוש

מימצאים אלו

עיקול נדל"ן-רישום הערת אזהרה + א.מ.ל/עוקל

נקיטת הליכים משפטיים + נמצא בפש"ר

(בחוב מעל 100,000 ₪ ,

לרבות הכרזת מוגבלותו הכספית של החייב)

חוב של חברה

15,000 עד מעל

פעולות גביה/סכום החוב עד 15,000 50,000 עד 300,000 תוצאות

50,000 300,000

נסיון איתור ומסירת דרישת + + + + נמסר/לא

תשלום והתראה נמסר

איתור ועיקול חשבונות בנק + + + + עוקל/לא

וכספים אצל צד ג' נמצאו

כספים

איתור במרשמים שונים + + + + בוצע/לא

נמצא רכוש

איתור החייב ע"י חברה + + + אותר/לא

פרטית (הוצל"פ או חקירות). אותר

יש לבצע איתור של מען

החברה, מנכ"ל החברה או

בעל השליטה בה-לצורך

מסירת דרישת התשלום.

רישום ועיקול מטלטלין + + + א.מ.ל/עוקל

חקירה מורחבת-רשמים + + + בוצע/לא

שונים, חקירת נדל"ן-רכוש נמצא רכוש

ויכולת, והליכי גבייה ע"פ

מימצאים אלו

עיקול נדל"ן-רישום הערת + + א.מ.ל/עוקל

אזהרה

נקיטת הליכי פירוק + + בוצע/לא

בחוב מעל 100,000 ₪ בוצע

פתיחה בכינוס הליכים ו/או הגשת

תביעה להרמת מסך ולרבות הכרזת

מוגבלותו הכספית של החייב

צו פירוק לחברה + קיים צו/לא

קיים

כל האמור לעיל מותנה בבדיקות האמורות להלן:

א. בבדיקת עלות ההוצאה שהעירייה תאלץ לשאת בה כדי לגבות את החוב מול סכום החוב (עלות-תועלת), לצורך קבלת

החלטה בדבר המשך ביצוע פעולות הגביה, לאחר שהפעולות שכבר נעשו שיקפו את המאמץ של העירייה לגביית

החוב. הקביעה בדבר מיצוי הפעולות ובחינת ההוצאה ( עלות – תועלת ) תקבע ע"י גזבר העירייה.

9

10

ב. בבדיקה האם נקיטה בהליכי פש"ר ו/או בפירוק עד לסיומם, לרבות העלות של תהליכים אלו והמשאבים שיידרשו

(אגרות בימ"ש, שכ"ט והוצ' משפטיות שונות), בייחס לגובה החוב, סיכויי התביעה וסיכויי הגבייה- יביאו תועלת

ממשית לעיריה.

ג. בבדיקה האם העלות של הפעלת הליכי פירוק בתאגיד עד לסיומם יהיו גבוהים ביחס לחוב.

החלטה: הוחלט לאשר את נושא מיצוי הליכי גביה – מחיקת חובות, בהתאם לנוהל

משרד הפנים, להוציא את הרב משה שלום מלאכי שנמנע.

ג. הצעה לסדר היום של הרב חיים מנחם רוחמקין, חבר מועצת העירייה.

הרב חיים מנחם רוחמקין: ערב טוב לראש העיר, לכל חברי המועצה. אני רוצה

להעלות נושא שאני מתפלא שלא העלו אותו קודם, ואני מתפלא שזה לא מטריד את

הציבור. שלחו את התזכיר כבר קודם. הסיפור של קופות הצדקה. ברוך השם העיר,

יש בה הרבה מפעלי חסד וכל אחד מרגיש שהוא צריך לזכות את הציבור במתן

צדקה. לפני תקופה מסויימת העירייה הקצתה בעמודים שיש להגביה אותם ושישאר

אותו גודל, שיוכלו קופות הצדקה לשים שם את הקופות שלהן, מעל העמודים, אבל

הבדיחה הגדולה שעשו קופות גם שם ואת הקודמים לא הורידו. אני מתפלא על

הדבר הזה. כל יום אני מקבל תלונות, ואני מתאר לעצמי שגם לעירייה מגיעות

תלונות, על אנשים שעוברים ונתקלים בהן ונקרעים בגדים, ואף יותר חמור מכך,

לפעמים גם ישנן פציעות. שלא לדבר על זה שיש מקומות שפשוט אי אפשר לעבור.

הקימו מתקנים ענקיים כאלה, אי אפשר לעבור שם. עכשיו צריך להתחיל לשאול את

העירייה. אחרי שהעירייה עבדה קשה והצליחה לנקות את העיר מהוצאת סחורה,

אני חושב שהעירייה צריכה לטפל בזה בצורה יסודית ויפה שעה אחת קודם.

הרב חנוך זייברט: הנושא נמצא על סדר היום של הנהלת העירייה. אם אתה

מסתפק בזה – טוב, אם לא – אני אבקש להסיר את זה מסדר היום. אני מאחל

לכולם חורף בריא. תודה רבה לכולם.

ד. שונות.

הרב משה שלום מלאכי: כבוד ראש העיר, מותר על פי חוק לבקש למסור

הודעה מיוחדת למועצה. אני מבקש למסור הודעה מיוחדת ואני מבקש את רשות

הדיבור מראש העיר.

דבר ראשון – חורף בריא לכלל חברי המועצה.

הרב חנוך זייברט: לא, אתה הולך לתת דרשות, זו לא הודעה. הודעה דקה

אפשר, סתם לתת דרשות – זה לא על סדר היום.

הרב יגאל גואטה: אני מוחה על זה שראש העיר לא מסכים לתת דרשות.

הרב חנוך זייברט: רבותי, ערב טוב. אתה רוצה משפט – בבקשה, דרשה אין

לנו זמן.

הרב משה שלום מלאכי: לא משפט. אם יש לי מה להגיד, אני אגיד.

הרב חנוך זייברט: רק בהצעה לסדר היום מדברים, לא כל אחד יכול לקבל

לדבר.

הרב משה שלום מלאכי: אבל הודעה מיוחדת למועצה, זה נמצא בתקנון של

העיריות. אם אתה רוצה לעבור על תקנון העיריות – בבקשה. בקיצור, אני רוצה

10

11

שהמועצה תגנה מעשי אלימות שנעשו בעיר.

הרב חנוך זייברט: או קיי, רבותי, תודה, ערב טוב, שלום. הישיבה נעולה.

תודה רבה.

________________ _________________

הרב חנוך זייברט אברהם טננבוים

ראש העיר מזכיר העירייה

קובץ החלטות

ב. מיצוי הליכי גביה - מחיקת חובות, בהתאם לנוהל משרד הפנים.

החלטה: הוחלט לאשר את נושא מיצוי הליכי גביה – מחיקת חובות, בהתאם לנוהל

משרד הפנים, להוציא את הרב משה שלום מלאכי שנמנע.

11