פרטי כל מועצה מס 8 נגיש

בס"ד

עיריית בני ברק

לשכת מזכיר העירייה ודוברה

פרוטוקול ישיבת מועצה

מן המניין מס' 8

מיום רביעי, ל' בניסן תשע"ד ()30.04.2014

- הופק ע"י: בונוס פרוטוקולים בע"מ, טלפון: 03-5373237 -

www.bonuspro.net

2

השתתפו:

הרב חנוך זייברט, ראש העיר

הרב אברהם רובינשטיין, מ"מ רה"ע

הרב מנחם שפירא, סגן רה"ע

הרב אליהו דדון, סגן רה"ע

הרב מנחם מנדל אייזנברג, סגן רה"ע

הרב ישראל משה פרידמן

הרב מיכאל קקון

הרב שמחה שטיצברג

הרב נתן צבי כהן

הרב חיים מאיר לאנגסם

הרב יעקב וירז'בינסקי

הרב ישראל הפטקה

הרב פרץ אברמוביץ

הרב ישראל אברהם שכטר

הרב דרור בן אפריים

הרב גדליהו בן שמעון

הרב עו"ד בצלאל נתן

הרב אברהם פרטוש

הרב חיים מנחם רוחמקין

הרב משה שלום מלאכי

נכחו:

יהודה ליבוביץ, עו"ד – יועץ משפטי;

אברהם טננבוים, מזכיר העירייה ודוברה;

ישראל דרנגר, רמ"ט רה"ע;

הרב חנוך זיידמן, מנהל אגף תשתיות ופיתוח;

הרב אברהם אלתר, מנהל אגף מידע ומחשוב;

נתנאל נחום, מנהל אגף תברואה;

יעקב רוזן, מנהל מח' תרבות;

ישראל לייזר, מנהל מח' חזות העיר;

אהרון מחלוף, מנהל מח' חשמל ואנרגיה;

משה בנדה, מנהל לוגיסטי, אגף מיכון ומחשוב;

יוסף גרליץ, יועץ רה"ע;

נחמיה שקדי, עוזר הרב אברהם רובינשטיין, מ"מ רה"ע;

צבי אייזן, לשכת מ"מ רה"ע;

אליהו ארנד, עוזר הרב מנחם שפירא, סגן רה"ע;

יעקב זכריהו, עוזר הרב אליהו דדון, סגן רה"ע;

דוד לרנר, עוזר הרב מנחם מנדל אייזנברג, סגן רה"ע;

יוסף יעקובוביץ, עוזר הרב חיים מאיר לנגסאם;

שמעון קשש, מנהל מח' תכנית לילדים ולנוער;

מנהלים באגף התברואה:

רפאל ושדי, אשר ג'רבי, יעקב טל, יוסף שמרון, יהודה יפת, מנשה שמש, דוד לוי,

אילן כהן, דני עזרא, אילן מנצור;

רו"ח שושנה גולדפינגר, מבקרת העירייה.

3

על סדר היום:

א. סקירת מר נתנאל נחום, מנהל אגף התברואה על ההערכות, ההכנות והפעילות במסגרת

"מבצע פסח ה'תשע"ד";

ב. פתיחת חשבונות עזר בבנק דקסיה למענקי "מפעל הפיס";

ג. אישור חוזה בכירים לאברהם טננבוים, מזכיר העירייה ודוברה, בהתאם להנחיות חוזר

מנכ"ל משרד הפנים ()4/2011 והממונה על השכר במשרד האוצר לגבי עובדים

סטטוטוריים;

ד. שכר בכירים לעובדים: יוסף גרליץ, אליהו ארנד, יעקב זכריהו, ישראל דרנגר;

ה. קריטריונים לתארי "יקיר העיר;

ו. דירקטוריון לחברה הכלכלית לבני ברק.

4

הרב חנוך זייברט: רבותי, אני מתכבד לפתוח את הישיבה. בלי להזכיר שמות,

אני מאמין שחלק גדול מהחברים, מגיע להם מזל טוב מהחודש האחרון, אז ברכת מזל

טוב לכל אחד ואחד. אני לא רוצה להגיד שמות, כי אני עלול לשכוח שמות, ולכל אחד

ברוך השם שמחות לרוב.

עברנו את חג הפסח ברוך השם ואני חושב שבאמת, אני חושב שההערכות שעשינו לפסח

היתה יפה ומכובדת. אני חושב שהצלחנו להביא קידוש שם שמים במצב של העיר בחג

הפסח, גם בימים שלפני הפסח, גם בימים של ערב פסח בעצמו וגם בחול המועד. אלו 3

תקופות, שכל 3 התקופות האלה עברו, אני חושב, בצורה יפה ומכובדת, ומגיע באמת

י שר כוח גדול לאגף התברואה. אנחנו ניתן להם להשמיע את הדברים פה ונשמע אותם

בסקירה מורחבת בישיבה הזאת. הדיון הראשון באמת יהיה על הנושא הזה, ואני מבקש

ממחזיק התיק, סגן ראש העיר הרב מנחם שפירא, לפתוח.

א. סקירת מר נתנאל נחום, מנהל אגף התברואה על ההערכות, ההכנות והפעילות

במסגרת "מבצע פסח ה'תשע"ד".

הרב מנחם שפירא: כבוד ראש העיר, הרב חנוך זייברט, ממלא מקומו הרב אברהם

רובינשטיין, סגני ראש העיר – הרב דדון, הרב אייזנברג, חברי לקואליציה, עובדים

יקרים. אני שמחתי מאו ד לקבל את השליחות לעמוד בראש אגף תברואה, כי אני חושב

שאגף התברואה זה האגף שמתחכך באופן יום יומי עם התושבים. לכל אחד יש את

האשפה הפרטית שלו, כל אחד יוצא לרחוב ורואה באופן יום יומי, מתחכך עם העבודה

והפעילות של האגף. בעצם זה הבוקר טוב של העירייה לתושב, איך שהוא קם בבוקר,

איך שהוא רואה את העירייה, ככה הוא רואה את פני העירייה. הנושא הזה הוא חשוב

ביותר גם מבחינה גשמית, שההרגשה הטובה של בן אדם כשהוא יוצא לרחוב ורואה את

הניקיון בעיר ורואה את הפיקוח והאחזקה של העיר. זה גם חשוב מבחינה רוחנית, כי

בני ברק היא סמל של עיר התורה והחסידות, שבאים אליה תושבים מכל חלקי הארץ

ורואים את העיר כשהיא נקיה, כשהיא מטופחת, כשהיא מתוחזקת כמו שצריך, זה

קידוש השם גדול, שדווקא אנחנו שמנהלים את העיר, ציבור חרדי, שאנשים, יש, חס

ושלום, איזה שהוא קטרוג שחרדים לא יודעים לנהל ולא יודעים להשקיע בדברים

האלה, ודווקא הם יודעים להביא את העיר שתהיה עיר נקיה, שתהיה עיר מתוחזקת

ושתהיה עיר יפה.

אני רוצה להדגיש שמאז שאני נבחרתי לתפקיד, אני רואה את הדחף של ראש העיר

לראות את העיר נקיה, את העיר מטופחת ומתוחזקת. אני מצפה דבר ראשון להגדלת

התקציב. כפי שכולם יודעים פה, באגפים רבים היה קיצוץ בעירייה, נאלצו לקצץ, אבל

דווקא באגף תברואה ראש העיר השקיע הרבה כסף, הרבה משאבים. אבל זה לא מתבטא

רק בזה, זה מתבטא גם בדחף שראש העיר מראה גם לעובדים במחלקה, באגף, בגזברות,

בכל מקום, בכל נושא. תמיד כשיש ישיבות הוא שם דגש על החשיבות של הנושא, על

החשיבות של העניין ועד כמה שהוא היה רוצה לראות את העיר תמיד יותר נקיה, יותר

מטופחת, יותר מושקעת, ולא מוותר על שום דבר. עושה סיורים, סיורי פתע, מה שצריך,

ישיבות קבועות. אפילו בע רב החג, אני לא יודע אם כולם יודעים, עד כמעט הצפצוף,

בערב פסח, עם הקפוטה, עשה סיורים בשטח, לראות מה המצב בעיר ובאמת לדעת

שכשהתושבים יוצאים לבית הכנסת ולראות עיר מבריקה כל כך, להיות רגוע באופן

אישי, לבוא ולעקוב אחרי הכל מקרוב.

אבל אין ספק, שכל ההצלחה הזאת לא מגיעה ללא מסירות מיוחדת של העובדים,

שבאמת עובדים עם כל הנשמה והלב. אנשים ראו את זה יותר בערב פסח, במבצע הגדול

של פסח, שזה מבצע, באמת, שעובדים מסביב לשעון ימים רבים, לחץ מטורף, כולם

מוציאים את האשפה, מוציאים בכמויות מטורפות, ולעמוד בכל הלחצים האלה ולשמוע

כ ל תלונה, כל בקשה ולתת את השירות, ולהגיע לרמת ניקיון כזאת, עם כל השריפות

חמץ, להוציא את כל נקודות שריפות החמץ ולנקות אותן ולהביא לרמה כזאת של

ניקיון, אין ספק שבלי מסירות של העובדים, בפרט מנהל האגף נתי נחום, שבאמת מפקח

על העניין באופן אישי ועובד במסירות מיוחדת בשביל להביא את הדבר הזה, אני חושב

שבאמת מגיעה להם תודה רבה מיוחדת. חשוב גם לציין שהאגף, מטבע הדברים, צריך

שיתוף פעולה מאגפים אחרים בעירייה, ובאמת, אני חושב שהאגפים האחרים גם עובדים

5

ברוחב לב על מנת שהעיר, כולם רואים את טובת העיר ואת ההצלחה של כולם, בפרט

המוקד העירוני, שלמה בורובסקי, שזו עבודה יותר שוטפת, באופן יום יומי, מול האגף

והמחלקה. אני חושב שזה לא דבר של מה בכך, שצריך לשים על זה באמת את הלב.

אפילו פיקוח החניה שעבד בערב החג עד ממש לשעות כניסת החג, שבא ועזר באופן

אישי.

באמת, כאן המקום להודות לראש העיר וצוות לשכתו, שבאמת הם מלווים את האגף

באופן תמידי ובשיתוף פעולה מיוחד, שיתוף פעולה כללי ושיתוף פעולה מיוחד לצורך

האגף וכל עובדי האגף, לגזברות, שאר המחלקות והאגפים, וכל חברי העירייה שנותנים

גיבוי מלא לאגף באופן שוטף במהלך כל השנה, שהשם יעזור שנצליח הלאה לקדש שם

שמים ולשמור על חזות וצביון העיר בני ברק, שתיראה כמו שמתאים לעיר התורה

והחסידות.

הרב חנוך זייברט: תודה רבה לסגן ראש העיר, מנחם שפירא. אני מבקש ממנהל

האגף, אני חושב שאפשר לאחל לו הצלחה, נתי, מותר להגיד? מנהל האגף בפועל היום,

לא ממלא מקום.

מר נתנאל נחום: בן שבוע.

הרב חנוך זייברט: כן. בן שבוע.

מר נתנאל נחום: שלום לכולם. אני שמח על ההזדמנות שניתנה לאגף התברואה

להציג בנגיעות את הפעילות של האגף, ובעיקר את הפעילות האחרונה שהיתה לנו,

הפעילות הלוגיסטית הגדולה של מבצע פסח. נתחיל עם המצגת.

כמו שראש האגף הזכיר לפני, את הדחף של ראש העיר לנושא של הניקיון. אני יכול

להגיד שברמה האישית, יום יום, גם ברמת ישיבות וגם ברמת סיורים, גם ברמה של

נציגי ראש העיר, תמיד התעסקנו המון שעות, גם בתכנון וגם בביצוע של הנושא של

הניקיון של העיר, שחלק מהחזון של ראש העיר זו סביבת מגורים מטופחת, נקיה

ובאיכות חיים טובה לתושב.

בצד תהליך ההתפתחות של העיר ושינוי התדמית בכל המובנים, ראש העיר הציב לנו

יעדים מאוד מאו ד גבוהים וראינו את זה גם כן בישיבות התקציב, שהאגף שלא נפגע זה

אגף התברואה, על מנת להשיג את העיר לעיר נקיה.

הרב שמחה שטיצברג: איפה זה הפח הטמון היפה הזה?

מר נתנאל נחום: ליד קקון. ואני לא מתכוון אליך. בכל אופן, היעד המרכזי של

האגף זו השגת עיר נקיה. וכמו שאני אמרתי, לא פגעו לנו בתקציבים ואנחנו עומדים

בבקרות מאוד, מאוד גבוהות שלא עמדנו בהן עד היום.

תחומי האחריות של אגף התברואה – אגף התברואה מפנה את האשפה בעיר, אשפה

רטובה ואשפה יבשה, על ידי קבלנים, על ידי עובדי עירייה וכלי אצירה שונים, כגון

מכולות, טמוני קרקע ודחסנים. טיאוט רחובות מתבצע על ידי קבלנים ועובדי כוח אדם

ומכונות מכניות. ההדברה – אנחנו מבצעים אותה במרחב הציבורי ובמרחב הפרטי בתוך

הרכוש המשותף, לא בתוך הדירות הפרטיות, וגם כן במוסדות חינוך. האגף דואג לכל

התפעול של מוצרי המחזור, שאלו קרטונים, בקבוקים, בדים ונייר, שאנחנו נראה

בהמשך גם את ההישגים שיש לאגף בנושא הזה. גרירת רכבים נטושים מהמרחב

הציבורי, על פי חוק. הדבר הזה הוא מאוד מורכב, וכיום אנחנו מטפלים ב-200 רכבים

נטושים שיש לנו ברחבי העיר. מטפל בחוקי העזר העירוניים. פינוי גזם וגרוטאות. פינוי

פגרים, גם מהמרחב הציבורי וגם מהמרחב הפרטי ברכוש המשותף. ברכוש המשותף יש

נוהל, שרק אם במרחב הפרטי רואים את הפגר, אנחנו באים ולוקחים אותו. הוצאת

סחורה – אנחנו מטפלים בבקשות וגביית התשלום. באכיפה מטפל השיטור העירוני.

ייזום ובדיקת שיטות פינוי במרחב הפרטי והציבורי, זה תיאום מול התושב, מה שיטת

הפינוי הכי טובה אצלו. זה גם במוסדות חינוך, במרכזי מסחר ובכל המקומות האלה,

והמטרה שלנו זה שיפור איכות חיי התושב באמצעות מיחזור, הפרדת האשפה במקור,

שהאגף מתחיל לטפל, אחרי שראש העיר נתן את ברכתו להסכם עם החברות שמטפלות

6

בנושא הפרדה במקור. האגף מפעיל 9 חברות נותנות שירות, מהטובות בתחום שלהן

במדינת ישראל, שהן – חברת 'חן המקום', 'נאות דורית', 'אמניר', 'המנוף אילת',

ק.מ.מ, 'רוזניר', ... 'גינדל' ו'טבע הדברות'. לאגף יש 39 כלים שונים על מנת להפעיל את

כל מה שראינו עד עכשיו. כל נושא פינוי האשפה, יש לו 39 כלים ו-180 עובדים

שמתפעלים את הכלים האלה. זה המבנה של האגף.

זו טבלת נתוני תקציב, משנת 2007 עד שנת ,2014 שהגידול פה שאתם רואים, מ-39 ל-

,72 זה לא ברמת התפעול, אלא זה ברמת היטל הטמנה שתמיד היטל ההטמנה גדל ו-

תב"רים שאנחנו מתעסקים איתם.

כלי אצירה בעיר שיש – יש לנו 13,000 עגלות אשפה, שהם כבר גדלו, לפחות, בכמה

מאות. 180 מוטמנים.

הרב נתן צבי כהן: זה כולל גם המקולקלים והשבורים?

מר נתנאל נחום: ,13,400 בתוכם יש את המקולקלים ואת השבורים. מה ששבור

אנחנו לא מחשיבים ל-.2 זה חצי ועוד חצי, זה אחד.

הרב נתן צבי כהן: 12 עגלות באזור קובלסקי.

מר נתנאל נחום: כן. 180 מוטמנים. 99 מכולות. 980 עגלות כחולות לפינוי נייר

ופעמוניות, איסכוריות , מכבשים, מתקני בקבוקים ומתקני בדים. דרך אגב, על כל דבר,

אני רץ את הדברים, אבל כל דבר פה זו מצגת בפני עצמה אפשר לדבר.

הממשקים שיש לאגף התברואה זה עם מוקד עירוני, חינוך – אלה המחלקות שאנחנו

נמצאים איתן. רוב מחלקות העירייה, אגפי העירייה, אנחנו נמצאים איתם בממשקים,

או שהם עוזרים לנו, או שאנחנו עוזרים להם, אבל יש שיתוף פעולה מלא עם המחלקות

שנמצאות על השקף הזה.

הכלים שיש לאגף, וכאן אנחנו מגיעים למבצע פסח, שזה הדבר שהיום, זה הדבר העיקרי

שאני רוצה לדבר עליו. המבצע החל, מבצע פסח התחיל בטקס חנוכת משאית חדשה

לאגף, שהיה בהשתתפות ראש העיר, ראש האגף ועובדי האגף. השנה העירייה יצאה

בפרסום יחודי, שהוא לא היה לנו כל שנה, עם הודעות ברורות לתושב, שבנוסף, השנה

הזאת גם כן, בנוסף לימי הפינוי האזוריים, ניתנה אפשרות יומית, שראש העיר יזם

אותה, שהתושבים יכולים להוציא מה שהם רוצים, כולל חומרי בניה, כולל מה שאנחנו

לוקחים, מה שאנחנו לא לוקחים, כל מי שרוצה יכול להוציא למרחב הפרטי מה שהוא

רוצה ואנחנו לוקחים אותם. הפרוייקט הצליח מעל המשוער, כמו שאנחנו נראה תיכף

בשקף הבא. המבצע כלל פרסום בעיתונים היומיים ובמודעות הרחוב, שזה היה פרסום

מאסיבי שתיכף נראה את השקף, ואנחנו נבין שהתושבים כאן, ברובם, שיתפו איתנו

פעולה.

במוקד העירוני, זה שקף של המוקד, ביום רגיל אגף התברואה מקבל מתוך כלל הפניות

שיש למוקד 220 פניות, ביום הזה של הרישום למהפכת הניקיון, זה היה 833 פניות. זה

משהו מטורף, משהו שלא היה לנו אף פעם. גם המוקד העירוני באותו יום היו לו מעל

1,200 פניות, שגם הוא שבר שיא, שאף פעם הוא לא הצליח לעבור את רף ה-.1,000

למטה יש לנו שקפים של פניות, כמות פניות בפורים, כמות פניות לחודש וכמות פניות

שבוע לפני פסח. גדלנו בכל הפניות ב-%25 מהפניות, שרוב הפניות האלה אלו פניות שגם

נבדקו. המוקד תוגבר בחזרה לתושב, חזרו לתושב ושאלו אותו אם הוא מרוצה או לא

מרוצה, ובדקו את איכות הטיפול שהתושב קיבל. ביום הזה גם, יש לציין כאן את שלמה

בורובסקי, אני לא יודע אם הוא נמצא כאן, אבל הוא ישב מהבוקר עד הלילה, ישבנו

וניתחנו את כל הפנ יות, את כל האזורים. אזור שראינו שקצת מתחיל להיות לחץ שם,

הפנינו כלים. זה היה יום 'חבל על הזמן', גם מבחינת הפניות וגם מבחינת הביצועים,

שתיכף נראה את הכמויות שאספנו באותו יום. ביום רגיל העירייה אוספת 230 טון,

עובדי העירייה, באותו יום אספו 264 טון. הקבלן אוסף 70 ביום רגיל, באותו יום אספנו

320 טון. אותו דבר מיחזור, 4 ו-11 טון, שהסך הכל זה 304 ביום רגיל, וכאן 595 ביום

המבצע. גם אם הייתי אומר לכם שזה גדל מ-304 ל-312 טון, זה לא פשוט, הטונז'ים

האלה, להרים אותם, לאסוף אותם. זה יכול להיות באלפי ערימות קטנות, זה משהו

שהוא מאוד, מאוד, מאו ד, זה מבצע שהצריך מאיתנו גם כן המון כוח אדם לפעילות

7

הזאת. אותו דבר כמו שראינו מקודם, את הקריאות של המוקד, את הקריאות של יום

המבצע, של יום רגיל ויום מבצע.

גם כן יצאנו בפרסום, העירייה יצאה בפרסום של ניקיון, קירות מבריקים, רחובות

נקיים, גרפיטי, יצאה עם הודעה ברורה לתושב. טיפלנו, קודם כל, בהודעות שהגיעו

למוקד על ידי התושבים. הפעלנו שני רכבים – את הרכב שכולנו מכירים אותו, השטיפה

בלחץ, ששם שטפנו גרפיטי וגם כן הורדנו מודעות פירטיות וקירות של טיח ודברים

כאלה, שיכלנו לצבוע אותם. היתה לנו מכונת ארלס שצבעה וחידשה קירות שהיו עליהם

כתובות גרפיטי, שזה בסיוע אגף התשתיות.

בנוסף, יצאה עוד מודעה ואלה המודעות העיקריות שיצאו לנו בחג, יצאה מודעה שהיא

אומרת, פרסום הנחיות ונהלים ברורים לעיקר התכניות, שהן למעשה, הן אלה שמביאות

את הניקיון לעיר. אלו זמני פינוי ו ריקון כלי אצירה שבאחריות האגף, שאנחנו פינינו,

מקומות שפינינו פעמיים ביום, אבל לפני החג כל יום פינינו את העגלות, תיאום חלוקות

'קמחא דפסחא', שהיה שיתוף פעולה נפלא השנה ותיאום של הגעלות כלים, ברמת

הניקיון וברמת פינוי הכלים.

ביעור חמץ – זה היום הלוגיסטי הגדול שלנו.

הרב נתן צבי כהן: יכול להיות שהפחים היו יותר קטנים מכל שנה?

מר נתנאל נחום: לא, לא חושב. אלו אותם פחים שהיו שנה שעברה.

הרב נתן צבי כהן: אני כן חושב. תבדוק את זה.

מר נתנאל נחום: איך הקטינו אותם?

הרב נתן צבי כהן: אלו לא אותם פחים.

מר נתנאל נחום: אלו אותם פחים בדיוק.

הרב נתן צבי כהן: יש מקומות, באזור נווה אחיעזר, הפח שעמד ברחוב יצחק

ניסים פינת רחוב בירנבוים, הוא היה פי 2 או פי 1.5 מגודל הקיבולת.

מר נתנאל נחום: אין מצב.

הרב נתן צבי כהן: תציין, תבדוק ותראה.

מר נתנאל נחום: אולי הסתכלת בתוך הפח – היו פחים יותר מלאים ופחות

מלאים.

הרב נתן צבי כהן: נתי, אתה יודע שאני,

מר נתנאל נחום: או קיי, רבותי, היום של ביעור החמץ – אני רוצה להגיד לכם

פה משהו,

הרב נתן צבי כהן: אולי באזורים שונים.

מר נתנאל נחום: הרב נתן, אבל אלו אותם פחים ואתה רואה אותם על המשאית

גם. אחד נכנס בתוך השני, תיכף אתה תראה את שיטת הפינוי.

הרב נתן צבי כהן: אני ראיתי.

מר נתנאל נחום: אז לא יכול להיות שפח הוא שונה.

הרב נתן צבי כהן: טוב. תבדוק.

8

מר נתנאל נחום: בכל אופן, אני רוצה להגיד לכם משהו פה, שמנהל אגף

תברואה, כשהוא מגיע ליום הזה הוא נמצא בלחץ הכי גדול, אבל, אם הוא חכם, הוא

משתדל בחודש שלפני, במיוחד שהוא מכיר את העיר ומכיר את הצרכים ומכיר את ה-

בלת"מים גם, שה- בלת"מים הם לא דברים כל כך ברורים. אני יודע שאני קם לבוקר

כזה, אני צופה גם את הניסיון שיש לי מהעבר וגם את הדברים שאני לוקח עליהם את

ה'ריזיקה' שיכול להיות שהם יקרו. מה שקרה לנו השנה לא קרה לי אף פעם. קמתי

לבוקר, שתיכף אנחנו נראה את זה, שלא חלמתי על זה, שאם לא היינו מקבלים את

ההחלטה, ובסוף ראינו שזאת החלטה הכי נכונה שהיתה, לא היינו יכולים לפנות את

האשפה מהעיר, היינו נכנסים לחג שכולו מלא ערימות, ואולי במכסימום כולם היו רק

מנחמים אותי – תשמע, זה קורה, זה הכול משמים. בבוקר קמנו לבוקר שאתר חיריה,

הבור, מי שמכיר את הבור באתר, הבור היה מלא אשפה עד לגובה של 4 מטר יותר גבוה.

בתוך האתר של חיריה היו לערך 80 משאיות אשפה שהמתינו לפינוי, ועל כביש גהה, מי

שמכיר איפה הכניסה לחיריה, עד לצומת מסובים, משאיות רק עמדו ועמדו ועמדו. זה

אומר שמשאית שיוצאת לי מהעיר, היא חוזרת לי אחרי 5 ו-6 שעות, ובינתיים אין לנו

פינויים ולא יכולים לעשות 'נאגלות'. במכסימום, הייתי יכול להשתמש בכל משאית

פעמיים, ולא כמו שאנחנו משתמשים כל פעם, 5 ו-6 פעמים. אני קיבלתי החלטה באותו

יום, למרות שהנהגים והקבלנים התמרמרו עליה, למה? כי הם אמרו לי – תשמע, החופש

שלנו זה שאנחנו נוסעים לחיריה, אז אנחנו נחים, נוסעים. אנחנו לא כל דקה, נוסעים,

עוצרים. זה דבר ששיגע אותם, ההחלטה, תיכף אתם תראו את ההחלטה שלי שהיתה,

והיו עם זה קשיים, אבל המנהלים ישבו, דיברו איתם, וזה הדבר שעזר מאוד והיה

שיתוף פעולה מאוד, מאו ד גדול. הם השקיעו, הקבלנים השקיעו מעל ומעבר במה שהם

יכלו, וההחלטה שלי היתה שהולכים, מפנים את המחסן ושופכים שם את כל האשפה,

קרוב ל-50 משאיות שפכנו בתוך מחסני העירייה, אף אחד לא יודע מזה. וגם החלטה

שקיבלתי, לקחנו בשיקול את הסירחון שיהיה שם, אבל זבל מתחיל לתסוס אחרי 3

ימים. מיד בצאת החג הבאנו מנופים ופינינו את כל מה שהיה במחסנים. יש לי פה איזה

שהוא סרטון קטן, שאני אפילו לא יודע איך הגיע אלי הסרטון הזה, רק שתראו את

הפקק איך היה, מצומת מסובים עד לאתר חיריה, וזה הדבר שלמעשה הביא לנו את

העיר לעיר נקיה, כי הקבלנים גם יצאו וגם, אפילו את השעה שהם תמיד נוסעים

לחיריה, הם לא הרוויחו אותה, כי הם מיד יצאו למלא את המשאיות עוד פעם, וזה

הפקק שהיה שם, חוץ ממה שהיה בתוך האתר. אני חושב שקיבלתי את ההחלטה הנכונה.

*** הקרנת סרטון ***

בכל אופן, זו ההחלטה ואני שמח בהחלטה הזאת, והיא החלטה שעזרה לנו להביא את

העיר לעיר מבריקה בערב החג. התקלה הזאת עלתה לעירייה כ-50,000 שקלים, שהיינו

בטוחים שהיא תעלה הרבה יות ר, אבל הפינוי במנופים, לא לקחנו בחשבון שהמשאית

מביאה את הזבל כשהוא דחוס, אז ממילא עם מנופים הרמנו את הכול והיו פחות

משאיות ממה שנכנסו לאתר חיריה.

זאת מודעה שהעירייה פרסמה את אזורי ההצבה של מכולות לביעור חמץ. השנה הזאת

יצא מכרז, בתקופת הרב רובינשטיין יצאנו פעם ראשונה, אולי אני אקדים. כל שנה יש

לנו בעיה עם הנושא הזה של ביעור חמץ, שמי שמרים למעשה את השאריות של החמץ,

מרימים את זה למשאיות עם מנוף שלנו, שכשהם נכנסים לתוך מדורה, או הגלגל נשרף,

או הכף שלהם, היא כף מלאה שמן, או שהשמן מתפוצץ ואז כל היום מתעסקים עם

הדבר הזה וזה כאב ראש לא קטן. בשנה שעברה, בתקופת הרב רובינשטיין, לקחנו את

זה לניסיון, את הפרויי קט הזה, אגף התשתיות סייע לנו גם כן בדבר הזה, קיבלנו

טרקטורים עם כף נפתחת, משאית רכינה שהיתה, והעסק עבד כמו שהוא עבד. והשנה

ראש העיר, הרב זייברט, יצא למכרז, עם השיטה הזאת, וכל מי שהסתובב בעיר (תיכף

נראה גם איזה שהוא סרטון קטן על הדבר הזה), יראה את השיטה שהיא פעלה מצויין.

לקראת המבצע, לביעור חמץ, רק למבצע הזה לבד, חוץ משאר המבצעים שהיו לנו ביום

הזה, היו לנו 55 מכולות לביעור חמץ, באותו גודל כולן, 5 משאיות רכינה, 5 ביוביות, 5

טרקטורים עם כף נפתחת, 5 משאיות להובלת המכולות, 1 סמיטריילר שהיה בכיבוי אש

וחיכה, הוא היה תחנת מעבר. המשאיות הקטנות שהסתובבו בעיר, הביאו את המכולות

9

ושמו אותן על הסמיטריילר הזה, והשנה קיבלנו סיוע גדול וענק, ותודה רבה להם,

לפקחי רשות החניה, שגם פיזרו את המכולות לפי תכנית עבודה, וגם אספו, נצמדו

למשאיות, לכל סט, והרימו את המשאיות, שזו עבודה לא פשוטה, והם ביצעו את זה

בכבוד וברמה מאוד, מאוד גבוהה. זהו תרשים הזרימה איך העסק הזה עבד. פה יש לנו

הסרטה קטנה גם כן לפעילות.

*** הקרנת סרטון ***

אתם רואים, הביוב ית מגיעה, מכבה את המכולה, מלא חמץ נשרף גם כן על הכביש,

הטרקטור מרים את זה. אתם רואים, בינתיים מרימים את המכולה, הטרקטור מרים

ויש לו משאית מאחורה שהוא שופך אליה. את החמץ הזה קשה מאוד לכבות, כי גם

כשמכבים אותו, המשאית נוסעת והוא נדלק, אבל בגלל שזו משאית רכינה, אז זה נמצא

בתוך זה, זה דולק בתוך קופסא של ברזל. אין לנו בעיה עם הדבר הזה. גם כן מרחוק

רואים את המכולה של תיבת נוח שלנו, שאנחנו, מקומות של תגבור שאנחנו עובדים עם

הרבה אשפה,

הרב מיכאל קקון: איפה אתה מניח את כל הזה עד הניקיון?

מר נתנאל נחום: את מה, את המכולות האלה?

הרב מיכאל קקון: כן.

מר נתנאל נחום: איפה שאנחנו יודעים שיש לנו במוצאי חג עבודה קשה,

שהפחים לא מספיקים. המכולה הזאת, אתם רואים, כאן הביובית שוטפת,

הרב מיכאל קקון: לא, לא מכולה, המכולות של החמץ.

הרב אברהם רובינשטיין: איפה הפינוי שלהן?

מר נתנאל נחום: דקה, רבותי, אתם רואים פה את הביובית, הביובית שטפה

לפני, נכנס רכב טיאוט ואז זה ה'סמי' שאוסף את הזה. המכולות יוצאות לכיוון ברקת,

הן לא נמצאות בעיר, לא נשארות בעיר, וזה הישג ענק, כי פעם העיר בני ברק היתה

עשנה בערב חג וכולם הבינו שככה זה, מה לעשות, זה הווי העיר, אבל ברוך השם, בשנים

האחרונות המכולות יצאו מחוץ לעיר.

כמויות האשפה מפורים עד פסח – האגף לומד את כל הנתונים האלה. הנתונים האלה,

מהם נגזרת תכנית עבודה, שממנה אנחנו מבינים מהן הכמויות ובאיזו תקופה אנחנו

צריכים להשקיע. בסך הכל הכללי, במבצע פסח הזה, אספנו 9,621 טון ב-1,496 משאיות

אשפה.

נושא המיחזור שהאגף מטפל – זו התקופה, משנת 2007 עד ,2013 האיסוף של הקרטון.

בני ברק נמצאת במקום ראשון בארץ באיסוף עצמי. קיבלנו על זה גם תעודת הוקרה

מהשר להגנת הסביבה, גם מ'אמניר', ש'אמניר' היא הספק הגדול של,

הרב ישראל משה פרידמן: למה ב-2013 ירדת?

מר נתנאל נחום: ב-2013 ירדנו, זה משהו טכני של קיצוץ שעות, כי אסור לעובד

לעבוד יותר מ-60 שעות, אבל הדבר הזה הוא גם כן מטופל מול הגזברות.

הרב ישראל משה פרידמן: אז אפשר לקחת עוד עובד שיעבוד 60 שעות.

מר נתנאל נחום: נכון. זה הדבר שמטופל ובעזרת השם, אני מקווה שהשנה

אנחנו נראה עליה שתפצה על שנה שעברה.

נתוני מחזור כלליים של קרטון, בדים, נייר לבן, נייר עיתון ופלסטיקים. מתקני מחזור

לאיסוף בקבוקים ייחודיים לבני ברק, ששם, על המתקנים יש נעילה עליונה ותחתונה.

10

אין אפשרות לפתוח את המתקן מבחוץ. כשאני אומר, במתקנים האחרים יש את זה. אלו

מתקנים שבמיוחד מסדרים את הדברים האלה לנו, לעיר בני ברק. ועם מתקן שמשלב

מקום לאיסוף סוללות ודיסקים למחזור.

הרב עו"ד נתן בצלאל: יש הרבה מתקנים שהם פרוצים.

מר נתנאל נחום: אנחנו, המנהלים אצלנו, כל מתקן פתוח סוגרים אותו עם

אזיקונים. אנחנו לא יודעים מי כל הזמן פורץ לנו וגונב מנעולים. הם סוגרים את זה עם

אזיקונים ברגע שהם רואים. הם מסתובבים כל היום ומתעסקים בזה. זו אחת מהמטלות

שלהם הדבר הזה. למה? כי הם אחר כך צריכים לאסוף את הבקבוקים, זה הרבה יותר

קשה מ-לשים אזיקון.

הרב עו"ד נתן בצלאל: לא, כי הילדים מפזרים את זה.

מר נתנאל נחום: אז אני אומר לך, המנהל מקפיד על זה, כי אחר כך יותר קשה

לו לאסוף בקבוקים מאשר לשים אזיקון. בעבר היו מדביקים בצורה פיראטית על כל עץ

בעיר. על מתקני הבקבוקים יש מקום מיוחד למודעות קטנות ויש פחות,

הרב עו"ד נתן בצלאל: מה הקריטריונים לשים את המתקנים האלה? איפה לשים

ואיפה לא לשים?

מר נתנאל נחום: מקום. איפה שיש מעבר להולכי רגל ושיש אפשרות.

הרב עו"ד נתן בצלאל: יש מקומות שיש 2 - 3 באותו מקום.

מר נתנאל נחום: פה יש לנו את המהפכה בשקועי קרקע. שקוע קרקע,

כשהתחלתי עם הפרוייקט הזה היו לי קשיים מאוד, מאוד גדולים להכניס אותו לעיר.

היום המצב הוא ההיפך כולם רוצים את הפח הזה. יש קריטריונים קשוחים לקבלת הפח

הזה. היום יש לנו 180 טמוני קרקע כאלה בעיר, שזו פשוט הצלה לעיר. מבחינת

המיקום, שבכל נקודה כזאת לא רואים עגלות אשפה, לא רואים זבל, יש לנו גם קבלן פה

שמפנה את זה.

הרב מנחם מנדל אייזנברג: כמה התקינו בחצי שנה האחרונה?

מר נתנאל נחום: בחצי שנה האחרונה לא התקינו. 3 התקינו. לפח הזה יש

יתרונות, כמו שכולנו יודעים.

הרב מנחם מנדל אייזנברג: אם הוא כל כך טוב, למה לא מתקינים?

מר נתנאל נחום: מתקינים. עכשיו יש תכנית עבודה שעובדים עליה ומתקינים.

הרב נתן צבי כהן: יש כוונה ל ...

מר נתנאל נחום: בעזרת השם יש כוונה להתקין טמוני קרקע, כן. בשנה

הקרובה, בעזרת השם, תהיה תוספת משמעותית בעיר. האגף מטפל ברכבים נטושים.

חגים וזמנים לששון – טיפלנו בל"ג בעומר, שוק ארבעת המינים, סכך, כפרות, פורים

ופסח. כל אלה הם פרוייקטים שהאגף מטפל בהם.

בחגי תשרי, ואני אומר לכם, כל מילה שכתובה כאן היא מהניסיון שיש לנו מהעבר, של

איך העסק הזה צריך לעבוד, גם לגבי ראש השנה, גם לגבי מוצאי ראש השנה. כשאני

אומר, כולנו מדברים על ניקיון לכבוד החג, באגף התברואה חושבים גם על יום אחרי

החג, כי בחגים פה הכמויות של האשפה הן זהות ליום של ערב החג. כפרות – זה ניקיון

לפני ואחרי. גם כן בכפרות יש לנו פה גם חגיגה גדולה, שאם אנחנו לא מבריקים את

המקום, יש לנו בעיה עם פגרים וריחות, ואנשים שהולכים ביום כיפור ברחוב, יש בעיות

11

של ריחות וכל הדברים האלה.

סוכות – גם כן מתארגנים, גם לגבי הרוכלים לפינוי שלהם על מנת שנוכל לנקות. סגירת

שוק ארבעת המינים, או כל הרוכלים של ארבעת המינים, ואחרי סוכות, פינוי סכך

בקדושה. כל הדברים האלה התושבים יודעים מהם. בהקמת שוק הסכך עזרנו בעבר.

מבצע 'פורים שפיל' – יש לנו הערכות מיוחדת לפינוי האשפה, וזה סילוק פחים ועגלות

מחזיתות, שלא ישרפו.

ל"ג בעומר – היתה לנו הערכות לשמירה בגנים ציבוריים. פיזור מכולות מיוחדות

להדלקות אדמו"רים ורבנים. היו לנו כמה מכולות כאלה.

הרב נתן צבי כהן: עוד מעט, זה עוד פעם ל"ג בעומר.

מר נתנאל נחום: וניקוי העיר למחרת ליל ל"ג בעומר, שזה העיקר, שאנשים

יקומו לבוקר שלא ירגישו שהיה ל"ג בעומר במקום.

פרסום, הסברה ויחסי ציבור – היה לנו פה כנס מדהים של איכות הסביבה, שכל

הרשויות הגיעו לבני ברק. בעזרת השם אני מקווה שהדבר הזה יעשה איזה עוד סיבוב

בקדנציה הזאת. זה דבר, שלדעתי, הרים את העיר מבחינה של היחצ"נות שלה. ראשי

ערים שהגיעו לפה זה – ראשון לציון, גבעתיים, תל-אביב (לא ראש העיר), גם מנהלי

אגפים או ראש י אגפים או ראשי מינהלים, של ראשון לציון, גבעתיים, תל-אביב,

ירושלים, עפולה, באר שבע ואילת. כל אלה היו צמודים לתכניות עבודה של אגף

התברואה של עיריית בני ברק. כולם באו, ולא פגישה אחת, הם באו לכמה פגישות, היה

החלפת מידעים ולדעתי זה הביא גם קידוש השם גדול לעיר.

בנ"י – זה גם פרויקט שאגף התברואה הוביל מתחילת דרכו. גם עם התושבים, זה היה,

גם ברחבי העיר, זה היה משהו 'חבל על הזמן'. אמנת שירות שעכשיו עובדים עליה. האגף

מטפל בהדברות עשביה, ניקיון גרפיטי. יש לנו מערכות ניהול ובקרה מתוחכמות,

מערכות ,GPS שבכל רגע נתון אתה רואה את הרכבים, את המשאיות. אתה גם רואה

איפה לא היו המשאיות. יש תושב שמתקשר בבוקר ואומר – תשמעו, לא פינו לי את

האשפה בלילה. אתה רואה אם פינו או לא פינו. ברעיון, שאם המשאית עמדה ליד

הבניין, אני מעריך שהיא פינתה, לא שהיא לא פינתה.

ויש לנו תודות לאגפים, מה שכתוב כאן זה באמת אגפים שסייעו בידינו – זה אגף

התשתיות, רשות החניה, אגף לוגיסטיקה, קצין הרכב, מוקד עירוני, תאגיד המים, לשכת

הדובר, ונותני שירות אלו החברות שלנו.

הרב שמחה שטיצברג: מה זה נותני שירות, הם עובדים בחינם?

מר נתנאל נחום: נותני שירות הם הקבלנים.

הרב שמחה שטיצברג: עובדים בחינם?

מר נתנאל נחום: אצלנו כולם שירות. אצלנו אין עבדים.

הרב שמחה שטיצברג: לא, לא, אני הבנתי, התודות.

מר נתנאל נחום: יש נותני שירות. אני מודה, גם למי שמקבל ממני כסף, אני

מודה לו – כל הכבוד לך שעשית את זה. יפה מאוד, ובראשם אגף התשתיות. הרב קקון.

תתפלא לשמוע, הממשקים היו מצויינים איתם.

הרב מיכאל קקון: לא, לא, בדף של הממשקים לא הופענו.

מר נתנאל נחום: הופעתם שם ואני יכול להחזיר גם את השקף. בראשם לראש

העיר, זה הרב זייברט, שבאמת ליווה אותנו ברמה שלא קיבלנו אף פעם כזה דבר. יו"ר

האגף, הרב שפירא, עם הסיורים, עם העצות, עם כל הבעיות שעלו והיו לנו. רל"ש ראש

העיר, זה הרב דרנגר, גם, נפלא, העזרה שקיבלנו ממנו, והרב ארנד, וכמובן, אחרונים

חביבים ועיקריים, אלו עובדי האגף, שעשו, לילות כימים, למען הצלחת מבצע פסח

12

וצוות המשרד, כל אחד בתחומו, להצלחת המבצע.

יש לי רק עוד בקשה אחת, עשינו איזה שהוא סרטון קטן שחשוב לי שאתם תראו אותו.

כל תמונה שאתם תראו פה, במצגת הזאת, זו תמונה שאגף התברואה היה. לא הלכנו

למקומות לקבל תמונות, כל תמונה קשורה לאחד המבצעים שיש לנו באגף.

*** הקרנת סרטון ***

מר נתנאל נחום: (מתייחס לשיר שמלווה את הסרטון) דרך אגב, רבותי, זה שיר

של תושב שנעזר על ידי אגף התברואה, הוא בא הביא לי. לפני שנה הוא בא, הביא לי

שיר, אמר לי – תעשה איתו מה שאתה רוצה. זה שיר שאני כתבתי ואני שר אותו. תודה

רבה לכולם.

הרב יעקב וירז'בינסקי: נתי, תכנית עבודה שבועית – איפה מנקים כל יום? איפה

מנקים פעם בחודש?

מר נתנאל נחום: יש תוכנית עבודה שבועית שנמצאת בתוך המוקד.

הרב יעקב וירז'בינסקי: תספר לנו – איפה מנקים פעם בחודש? איפה פעם ביום?

מר נתנאל נחום: אני לא יכול להגיד לך כל יום איפה מנקים ואיפה נמצאים.

הרב משה מלאכי: אני רוצה להגיד כמה דברים פה על הסעיף הזה.

הרב חנוך זייברט: איזה סעיף?

הרב משה מלאכי: של הסקירה.

הרב חנוך זייברט: כן, בבקשה.

הרב משה שלום מלאכי: ברשות כל הקהל הקדוש, זה לא סוד שבעיריית בני

ברק יש באמת הרבה זבל. אני רוצה להיות הוגן,

??? לעיר בני ברק.

הרב משה שלום מלאכי: לעיר. אני רוצה להיות הוגן ולהתייחס בצורה עניינית

לסקירה וגם למצב בתוככי העיר.

אני לא רוצה לקלקל את החגיגה ביום שמחתו של הרב נתנאל נחום, שאנחנו מאוד מכבדים. רק להיות

הוגנים לגופו של עניין. מאוד קשה להוכיח ניקיון של עיר בתמונות ובדיבורים, כי כל תמונה אני יכול

לצלם מקום מלוכלך, תגידו – זה שניה לפני שניקו. אני אביא תמונה ממקום, תגיד – ניקו פה עכשיו,

צילמת. אני מזמין כל אחד ואחד מהנוכחים פה איתי לסיור, באיזה זמן שהוא בוחר, אני אקח אותו

למקומות מובחרים פה בבני ברק, ונבחן – האם כך פני הדברים ואנחנו חיים בעיר נקיה יותר? אני חושב

שהתשובה תהיה ברורה – לא. אני חושב שזה גם כן בגלל סיבה מאוד פשוטה. הדגש של העיר, אין ספק

שזה אתגר לא כמו עיר רגילה, זו עיר ברוכת ילדים, הדגש בניקיון של העיר צריך להיות יותר ממה שהיה

עד היום. בנוסף לזה, אני חושב, לגופם של דברים, שהעיר לא תהיה נקיה יותר מהתעסקות של אנשים

בבלוגים ובטירור וברדיפה של אנשים בתוך העיר, במקום להתעסק באתגר שניצב בפניהם. עד כאן דברי.

הרב עו"ד נתן בצלאל: ראש העיר, שאלה קטנה. מה עושה האגף שבזמן שהאגף מנקה את האשפה והכל

בסדר, מצויי ן, אבל פחי האשפה נשברים על ידי האגף והתושבים חסרי אונים עם פחים שבורים?

הרב חנוך זייברט : אתה צודק. שמענו על השאלה שלך. תודה. מכיוון שהתודה

13

והברכה לא מגיעות לנתי לבד, מגיע את זה לכל עובדי האגף שלו, אני מבקש מעובדי

האגף שלו לבוא לפה, מעובדי האגף בלבד, לעמוד פה איתנו וניתן להם תעודה, איתו עם

כל עובדי האגף ביחד.

מר אברהם טננבוים: ראש העיר ביקש שאני אקריא את מה שכתבו בתעודת

ההוקרה שתוענק למר נתנאל נחום, מנהל אגף התברואה:

מכובדי, שותף לעשיה העירונית, הרב נתנאל נחום הי"ו!

נו, באמת לכתוב על נתי זה לספר על חשיבה לכבודה של העיר

תברואה שהפכה לסמל יצירתיות, מנוע עשייה יסודי וצעיר

נ קי כאן, זו עובדה, בשילוב כוחות בערב חג חוללת מהפך מהיר

אי אפשר שלא להתרשם: אזורים, רבעים, כולם הצלחת להעיר!

ל אורך היממה היית שם, יחד עם המוקד, בצוות מסודר ובהיר.

ניקוי וקרצוף בכל פינה ושדרה כחלק מתכנית, עמל חשיבה ועבודה

חתומה שמך על המלאכה, בכל שעה להביא את העיר לכבודה

ו ערב החג האחרון מעיד ומכריז נאמנה: בני ברק נקיה , ועודה!

מ לאכתך קודש, שליחת ציבור ועשייה באמונה, זה הוא ייעודה!

יהי רצון שתשרה ברכה והצלחה בכל מעשה ידיך עד בלי די!

ע ל החתום: חנוך זייברט, ראש העיר; אברהם רובינשטיין, מ"מ רה"ע; מנחם שפירא,

סגן רה"ע, סגני רה"ע וחברי מועצה.

ב. פתיחת חשבונות עזר בבנק דקסיה למענקי "מפעל הפיס".

הרב חנוך זייברט: רבותי, אנחנו מאשרים פתיחת חשבון בבנק דקסיה לצורך

מענקי מפעל הפיס. חשבון יחודי. בבקשה, מי בעד? תודה רבה. יש מישהו נגד?

החלטה: הוחלט, ברוב קולות, לאשר פתיחת חשבונות עזר בבנק דקסיה למענקי "מפעל

הפיס".

ג. אישור חוזה בכירים לאברהם טננבוים, מזכיר העירייה ודוברה, בהתאם

להנחיות חוזר מנכ"ל משרד הפנים ()4/2011 והממונה על השכר במשרד האוצר

לגבי עובדים סטטוטוריים.

הרב חנוך זייברט: אישור חוזה בכירים לאברהם טננבוים, מזכיר העירייה

ודוברה, בהתאם להנחיית חוזר מנכ"ל משרד הפנים ()4/2011 והממונה על השכר במשרד

האוצר לגבי עובדים סטטוטוריים. אגב, אני מקריא גם את הרשימה של שאר העובדים

שקיבלו שכר בכירים לפי החלטה של המועצה הקודמת.

הרב משה שלום מלאכי: בנפרד. הגשת את זה לבד, תעשה על זה הצבעה.

הרב חנוך זייברט: מי בעד? בבקשה.

החלטה: הוחלט , פה אחד, לאשר חוזה בכירים לאברהם טננבוים, מזכיר העירייה

ודוברה, בהתאם להנחיות חוזר מנכ"ל משרד הפנים ()4/2011 והממונה על השכר

במשרד האוצר לגבי עובדים סטטוטוריים. (%85 משכר בכירים).

ד. שכר בכירים לעובדים: יוסף גרליץ, אליהו ארנד, יעקב זכריהו, ישראל דרנגר.

הרב חנוך זייברט: אני מאשר גם את שאר העובדים שזכו במכרז. אישרנו אותם

בפעם הקודמת, ואני מודיע רק לעירייה את השכר שאושר להם. יוסף גרליץ, עוזר ראש

14

העיר, שכר בכירים 30 -40 אחוז. אליהו ארנד, עוזר סגן ראש העיר הרב מנחם שפירא,

שכר בכירים -30 40 אחוז. יעקב זכריהו, עוזר סגן ראש העיר הרב אליהו דדון, שכר

בכירים -30 40 אחוז. ישראל דרנגר, רמ"ט ראש העיר, שכר בכירים 55 -65 אחוז. הרב

אברהם טננבוים, מזכיר העירייה ודוברה, %.85 מי בעד בבקשה? מי נגד?

הרב משה שלום מלאכי: אנחנו בעד, חוץ מארנד, שיש לנו הסתייגות, על עצם

ההעסקה שלו בעירייה, עקב תיקים שונים.

הרב חנוך זייברט: אין בעיה, אנחנו רשמנו שאתה נגד, אין שום בעיה.

החלטה: הוחלט, פה אחד, לאשר את שכר הבכירים לעובדים עפ"י הרשימה שקרא

ראש העיר: יוסף גרליץ - 30 – 40 אחוז; יעקב זכריהו - 30 – 40 אחוז; ישראל דרנגר

55 -65 אחוז. אשר לאליהו ארנד: הוחלט לאשר שכר בכירים 30 – 40 אחוז , ברוב

קולות, להוציא חיים מנחם רוחמקין ומשה שלום מלאכי שהתנגדו.

ה. קריטריונים לתארי "יקיר העיר".

הרב חנוך זייברט: רבותי, יש לי שני נושאים בסעיף שונות שאני מביא אותם.

כולם יודעים שבישיבה הבאה, או שתהיה ישיבה אחת עוד באמצע, נחגוג את שנות ה-90

לבני ברק. נעשה ישיבה חגיגית. במהלך זה אנחנו נכריז על 10 אנשים כיקירי העיר. אני

לא רציתי לעשות קריטריונים חדשים. נברתי בהחלטות קודמות שהיו בעירייה בעבר.

מצאתי פרוטוקול משנת תשמ"ד, שהיה את הקריטריונים של יקירי העיר. אני אקריא

את זה: ייבחרו 10 יקירי העיר, בתוספת מועמד נוסף שיומלץ על ידי ראש העיר. זה היה

הסעיף הראשון. גיל המקבל – 70 שנה לפחות. זה אנשים שלא היו חברי מועצה לשעבר.

חבר מועצה לשעבר שהיה חבר במשך 2 קדנציות לפחות וגילו 60 שנה לפחות, תושב העיר

שפעל רבות למענה, או גם מי שאינו תושב, אך הינו בעל זכויות רבות לפיתוחה וקידומה

של העיר. כמובן, שכנראה שהוא חייב להיות בגיל .70 אני מאמין שזו היתה הכוונה.

מקבל התואר לא יהיה חבר מועצה או עובד עירייה בעת קבלת התואר. אני חושב שמגיע

לכבד קצת אנשים מהעבר. ההצעה שלי – המודעה הזאת תפורסם, יהיה אפשר להגיש

תוך שבועיים מועמדים, ולישיבת המועצה של 90 שנה נעניק את התואר לאנשים.

הרב משה שלום מלאכי: מי הוועדה שיושבת ומחליטה?

הרב שמחה שטיצברג: אני קיבלתי את רשות הדיבור. בנוסף, כנראה שלא מצאת

בפרוטוקול, בנוסף ליקיר העיר עשו גם אזרח כבוד של העיר, ואז קיבל את זה הרב יצחק

מאיר שהיה ראש העיר. לראשי העיר, תמצא את זה בפרוטוקולים, היה מושג של אזרח

כבוד של העיר. והיות ויש כמה ראשי עיר שעברו את גיל ה-,70 אחד או שניים, אז צריך

באותה הזדמנות לתת לראשי העיר הקודמים אזרח כבוד של העיר.

הרב חנוך זייברט: מקובלת עלי הצעתך. נקבל את השמות של האנשים, נוכל

להגדיל את זה בעוד 2 -3 שמות.

הרב שמחה שטיצברג: לא, לא, לא יקיר העיר, אזרח כבוד של העיר. זה תואר מיוחד.

הרב חנוך זייברט: הבנתי. מקובל. קיבלתי את ההצעה שלך. הוועדה שתדון בזה,

זה הצוות הבכיר שיושב, של הסגנים, הצוות הבכיר שיושב עם הסגנים. בסדר? או קיי.

עוד הערות?

הרב משה שלום מלאכי: ראוי להכניס נציגים מהאופוזיציה.

הרב חנוך זייברט: או קיי, תודה.

15

הרב משה שלום מלאכי: אלו גם חלקים של האוכלוסייה.

הרב חנוך זייברט: אפשר להגיש המלצות, לא משנה לאיזה חוג הוא שייך.

הרב שמחה שטיצברג: ראש העיר קיבל את ההצעה שלי, לראשי העיר גם לתת עכשיו

אזרח כבוד.

הרב חנוך זייברט: יגישו. מי שיגיש המלצה יהיה אפשר לתת לו.

הרב שמחה שטיצברג: המלצות לאזרחי כבוד.

ו. דירקטוריון החברה הכלכלית לבני ברק.

הרב חנוך זייברט: עוד נושא אחד – החברה הכלכלית לבני ברק. בחברה

הכלכלית יש מינויים שעוד לא השלמנו, אנחנו נשלים עכשיו חלק ונשלים חלק אחד

בהמשך, נוסף. בגלל שיש לנו בעיות עם נשים וכל הסיפורים האלה. שלושת חברי

המועצה שכבר נמצאים, היו 2 חברי מועצה עד עכשיו, אני הייתי בתור חבר מועצה

ויגאל גואטה היה בתור חבר מועצה ומנחם שפירא שימש גם בתור חבר מועצה.

הרב משה שלום מלאכי: מה הנושא?

הרב אברהם רובינשטיין: דירקטוריון החברה הכלכלית.

הרב משה שלום מלאכי: זה לא על סדר היום.

הרב חנוך זייברט: זה בשונות.

הרב משה שלום מלאכי: דירקטוריון החברה הכלכלית, אני חושב שצריך לבדוק

את העניין של חברות של הנציג מהאופוזיציה.

הרב חנוך זייברט: בסדר. תבדוק. לגבי נשים – עד היום היו מלי גורדון, רחל

שרמר ואריק אדלר. רחל שרמר כרגע יוצאת, במקומה זמנית, עד שנגמור את כל סדר

הדברים, נכנסת גב' אסתר פיק. מבחינת אישי ציבור, היה רפאל פנחסי.

הרב אברהם רובינשטיין: מלי גורדון נשארת.

הרב חנוך זייברט: מלי גורדון נשארת.

הרב אברהם רובינשטיין: אבל זה לא מינוי חדש.

הרב חנוך זייברט: נכנסת גב' שרביט.

הרב שמחה שטיצברג: ובריסק.

הרב חנוך זייברט: לא, בריסק לא נכנס עכשיו. רפי אסרף. יש לנו אפשרות

להכניס חברים חדשים, נעשה את זה בהמשך, נסדר את כל הדברים שיהיה טוב לכולם.

זו ההצעה שלי. מי בעד בבקשה?

הרב משה שלום מלאכי: אולי אפשר בישיבה הבאה להביא את הרשימה.

הרב חנוך זייברט: אגב, זו הרשימה הסופית, אני מודיע. תהיה רשימה של חברים

16

נוספים רק כדי שאפשר יהיה להפעיל את החברה. חברי המועצה זה – ראש העיר, מנחם

שפירא ויגאל גואטה. עובדי העי רייה צריכים להיות בעלי תואר אקדמי, לכן אנחנו

לוקחים בינתיים עובדים, עד שאנחנו נסדר את הדברים. אז עוד פעם, עובדי העירייה זה

– אהרון אדלר – רו"ח; גב' מלי גורדון – רו"ח וגב' אסתר פיק – רו"ח, אלו האנשים

שיש לנו. אישי ציבור הם – משה מורגנשטרן-עו"ד; רפאל אסרף-עו"ד וגב' אביגיל

שרביט-M,A חיפשנו עובדי עירייה בכירים שיש להם תואר אקדמי.

הרב אברהם רובינשטיין: רבותי, ראש העיר מקריא את שמות חברי הדירקטוריון

החדשים. אין חובה לפרסם, אדוני, תקריא את החברים החדשים – הם החברים

החדשים.

הרב חנוך זייברט: חנוך זייברט, מנחם שפירא, יגאל גואטה, רפי אסרף – אלו לא

חדשים, חלק כבר קיימים, זה לא חדשים.

הרב שמחה שטיצברג: זה לא משנה, אבל עכשיו אתה בוחר אותם מחדש.

הרב חנוך זייברט: לא בוחר מחדש. לא משנה. רפי אסרף, אפרת שרביט, אהרון

אדלר, מלי גורדון, משה מורגנשטרן ואסתר פיק.

הרב אברהם רובינשטיין: תודה רבה.

הרב חנוך זייברט: מי בעד? תודה. מי נגד?

הרב משה שלום מלאכי: אנחנו בעד שיעשו הצבעה אחרי שהרשימה תגובש.

הרב חנוך זייברט: הרשימה הזאת מגובשת.

הרב משה שלום מלאכי: אתה אמרת שאתה רוצה להכניס נוספים.

הרב חנוך זייברט: מותר לנו להוסיף חברים. אנחנו נוסיף בהמשך.

החלטה: הוחלט, ברוב קולות, לאשר את הרכב חברי דירקטוריון החברה הכלכלית לבני

ברק, כפי שהוצג על ידי ראש העיר, כדלקמן: חנוך זייברט, ראש העיר; מנחם שפירא,

סגן רה"ע; יגאל גואטה, חבר הנהלת העירייה; רפאל אסרף-עו"ד; אהרון אדלר-רו"ח;

משה מורגנשטרן-עו"ד; מלי גורדון-רו"ח; אסתר פיק-B,A במינהל עסקים; אביגיל

שרביט- מוסמכת אוניברסיטה.

__________________ _______________

חנוך זייברט אברהם טננבוים

ראש העיר מזכיר העירייה

17

קובץ החלטות

ב. פתיחת חשבונות עזר בבנק דקסיה למענקי "מפעל הפיס".

החלטה: הוחלט ברוב קולות לאשר פתיחת חשבונות עזר בבנק דקסיה למענקי "מפעל

הפיס".

ג. אישור חוזה בכירים לאברהם טננבוים, מזכיר העירייה ודוברה, בהתאם

להנחיות חוזר מנכ"ל משרד הפנים ()4/2011 והממונה על השכר במשרד האוצר

לגבי עובדים סטטוטוריים.

החלטה: הוחל ט , פה אחד, לאשר חוזה בכירים לאברהם טננבוים, מזכיר העירייה

ודוברה, בהתאם להנחיות חוזר מנכ"ל משרד הפנים ()4/2011 והממונה על השכר

במשרד האוצר לגבי עובדים סטטוטוריים. (%85 משכר בכירים).

ד. שכר בכירים לעובדים: יוסף גרליץ, אליהו ארנד, יעקב זכריהו, ישראל דרנגר.

החלטה: הוחלט, פה אחד, לאשר את שכר הבכירים לעובדים עפ"י הרשימה שקרא

ראש העיר: יוסף גרליץ - 30 – 40 אחוז; יעקב זכריהו - 30 – 40 אחוז; ישראל דרנגר

55 -65 אחוז. אשר לאליהו ארנד: הוחלט לאשר שכר בכירים 30 – 40 אחוז , ברוב

קולות, להוציא חיים מנחם רוחמקין ומשה שלום מלאכי שהתנגדו

ה. קריטריונים לתארי "יקיר העיר".

ו. דירקטוריון החברה הכלכלית.

החלטה: הוחלט, ברוב קולות, לאשר את הרכב חברי דירקטוריון החברה הכלכלית לבני

ברק, כפי שהוצג על ידי ראש העיר, כדלקמן: חנוך זייברט, ראש העיר; מנחם שפירא,

סגן רה"ע; יגאל גואטה, חבר הנהלת העירייה; רפאל אסרף-עו"ד; אהרון אדלר-רו"ח;

משה מורגנשטרן-עו"ד; מלי גורדון-רו"ח; אסתר פיק-B,A במינהל עסקים; אביגיל

שרביט- מוסמכת אוניברסיטה.