פרטי כל מועצה מס 9

עיריית בני ברק

לשכת מזכיר העירייה ודוברה

פרוטוקול ישיבת מועצת העירייה שלא מן המניין

ישיבה מספר 9

מיום רביעי, כ' באדר-ב' ה'תשע"ט ()27,3,19

השתתפו:

הרב אברהם רובינשטיין - ראש העיר

הרב חנוך זייברט - מ"מ רה"ע

הרב מנחם שפירא - סגן רה"ע

הרב יהושע מנדל - סגן רה"ע

הרב אליהו דדון - סגן רה"ע

הרב גדליהו בן שמעון - סגן רה"ע

הרב ישראל משה פרידמן

הרב שלמה זכריה קוסטליץ

הרב מיכאל קקון

הרב שמחה שטיצברג

הרב רפאל אליהו גרינבאום

הרב עו"ד משה דוד מורגנשטרן

הרב ישראל הפטקה

הרב מאיר סלומון

הרב יעקב אברהם זכריהו

הרב אברהם קאהן

הרב משה שלום מלאכי

הרב מיכאל אלמליח

מר יעקב וידר

נכחו:

הרב שמואל ליטוב, מנכ"ל העירייה;

הרב דוד פינקל, רמ"ט רה"ע;

הרב גדליה סילמן, עוזר רה"ע;

יהודה ליבוביץ, עו"ד- היועה"מ של העירייה;

אהרון אדלר, רו"ח גזבר העירייה;

אברהם טננבוים, מזכיר העירייה ודוברה;

מאיר שטיינרייך, מנהל אגף חוזים ומכרזים;

הרב יצחק לידר, עוזר חברי הנהלה ומועצה;

הרב יעקב רוזן, מנהל מחלקת תרבות;

רו"ח שושנה גולדפינגר, מבקרת העירייה;

רו"ח שושנה לרנר, מנהלת אגף יזמות וכלכלה;

רו"ח גילה כמון, מנהלת מדור תקציבים וכלכלה;

רו"ח תמר בורובסקי;

גב' בראון.

2

א. תקציב העיריה לשנת הכספים 2019

הרב אברהם רובינשטיין, רה"ע: אנו בישיבת מועצת העיר שלא מן המניין מס' .9 על סדר

היום תקציב העיריה לשנת הכספים .2019 הצעת התקציב הופצה לחברי המועצה כבר ביום

רא שון השבוע. מורי ורבותי, אני רוצה לציין לשבח את העבודה המאומצת של הגזברות,

כוח אדם מצומצם, אבל חלוץ ויעיל מאוד ברמה גבוהה שעושה עבודה נפלאה בבני ברק,

ושמה של בני ברק בעבודת הגזברות יוצא מסוף העולם עד סופו. עשו פה עבודה יוצאת מן

הכלל, אני חושב שאנחנו בתקציב בשורה. על מה שדיברנו, לפני הבחירות, נושא של

תברואה, הוספנו בתקציב סכום נכבד של כ-16 מיליון שקל לתברואה, שאני מקווה שתהיה

פה מהפכה ותוצאות טובות. יש נושא של תחבורה, גם כן, ששמנו לנו ליעד. אני מקווה

שהמועצה תאשר תקציב ליועצים, יועצים למיניהם, שאנחנו נשפר את התחבורה במצב

כמות שהוא , גם זו בשורה טובה וגדולה. יש לנו עוד כמה תקציבי תרבות לטובת תושבי

העיר, לטובת הבחורים , לטובת הנוער, לטובת הנוער המתמודד. אני חושב ששיפרנו את

הנושא של הנוער המתמודד, את התקציב של הנוער המתמודד, את התקציבים סתם של

הנוער. אני חושב שזה תקציב עם הרבה בשורות, ואני רוצה לכבד את רו"ח אהרון אדלר,

גזבר העיריה, לתת, קודם שמוליק. בסדר. יש לנו בשורה עכשיו רבותי, פעם ראשונה

שמנכ"ל העיריה מופיע לפני מועצת העירייה, אני חושב שבתקופה הקצרה שהוא עובד

רואים תוצאות מאוד, מאוד טובות, על העבודה המסורה שלו. אנחנו רוצים לברך אותו

על התחלה טובה, וכמו שההתחלה הייתה טובה כך ההמשך של כל השנים הבאות עלינו

לטובה יהיו יעילות וטובות. הרב שמואל ליטוב, בבקשה.

הרב שמואל ליטוב: ערב טוב. כמו שהזכיר ראש העיר, אכן, התקציב משקף גידול גם

בנושא של תברואה, גם בנושא של קהילות, בנושא של תרבות, בכל מה שקשור לנוער

מתמודד ובכל מה שקשור לנושא של יועצי תחבורה. כמו שהזכיר ראש העיר, להתכנס

לתקציב זו משימה, ולהתכנס לתקציב שיש בו גידול בהוצאות מסויימות זו משימה עוד

יותר קשה. באמת הגזברות, התגייסה פה, ואני רוצה להגיד תודה גם לאריק וגם לכל

ה צוות שלו, לרחל שרמר שלא איתנו, לשושי, לכל אחד ואחד שם שהיה שותף בכל התהליך

הזה. זה היה תהליך שדרש הרבה מאמץ והרבה התכנסות. בסופו של יום, אנחנו נמצאים

במצב שכבר עשר שנים העיריה מאוזנת, ולהגיע למצב שגם שומרים על האיזון וגם

מצליחים להגדיל לפי יעדים של ראש עיר זה אתגר. היינו גם בדיון שהתקיים בוועדת

כספים שהיה דיון ממצה ונשאלו בו הרבה שאלות וירדו לפרטים ומי שהיה, דברים

שנשאלו נענו על ידי הגזברות גם לפני וגם אחרי, ולא נותר לי אלא לברך ולהודות שוב גם

לראש העיר וגם לגזברות ולקוות שזה יאושר ונוכל לפעול עם התקציב החדש.

הרב אברהם רובינשטיין - רה"ע: רו"ח אהרון אדלר, בבקשה.

רו"ח אהרון אדלר: ערב טוב. אנחנו מגישים פה לדיון את תקציב העיריה ל-.2009

חבר מוצה: .2019

רו"ח אהרון אדלר: 2019 . עשר שנים, שמוליק, בילבלת אותי עם העשר שנים של האיזון.

גם ב-2009 היינו מאוזנים. אנחנו מגישים את התקציב הזה עם הרבה אחריות ועם הרבה

רצינות, כדי שהעיריה תמשיך גם להיות מאוזנת וגם לעלות במעלות השירות, כי, בעצם,

אין שום משמעות לתקציב מאוזן אם לא שיש בצידו בשורה לתושבים. האיזון הוא לא

מטרה שעומדת בפני עצמה. המטרה היא, בעצם, לתת כל שקל שאפשר לתושב, וכמו שראש

העיר והמנכ"ל אמרו, יש בתקציב הזה הרבה בשורה, הרבה אג'נדה חדשה של ראש העיר,

עם הדגשים של תברואה, של תחבורה, של קהילות, ובשם השם נעשה ונצליח בהצגה. אני

אאריך קצת, כי זה תקציב שנתי. היה בוועדת הכספים דיון ארוך וממצה, ולמרות זאת

היות והרבה חברים לא היו בוועדת הכספים, אני אחזור על עיקרי הדברים שנאמרו

בוועדת הכספים ואני אשמח מאוד לדיון ושאלות. אני רוצה להגיד פה עוד משהו חשוב,

אמרתי את זה הרבה פעמים. אני מזמין כל חבר מועצה לגזברות לשבת עם הצוות המופלא

3

שיש לגזברות וגם איתי, לשבת ולשאול שאלות כל השנה, בטח לפני מועד הכנת התקציב.

אני שמח שיש חברי מועצה שניצלו את זה. אני לא אפרט את שמותיהם, אבל חברי מועצה,

שהיו מספיק אחראיים ושהתקציב והתושב יקר להם, ניצלו את זה וישבו עם הצוות של

הגזברות ושאלו שאלות וקיבלו תשובות, וכל מי שלא בא וישב איתנו, ההפסד הוא של

תושבי העי ר. הדיון פה כמה שיהיה דיון ארוך הוא לא יכול למצות ולא יכול להיות במקום

דיון עם אנשי הגזברות קודם, ואני שוב מפציר בכל חברי המועצה לבוא ולשאול שאלת

לפני הדיונים, כי אחר כך לשאול שאלות בדיון עצמו בלי לשבת קודם איתנו, יש בזה איזו

שהיא בעיה. בהמשך למה שאמר ראש העיר, זכינו השנה במנכ"ל חדש, ודיוני התקציב

השנה היו מצוי ינים בהנחיית המנכ"ל. אני חושב שעלינו מדרגה. תודה לך המנכ"ל. אני

רוצה להתחיל עם הנחות יסוד של כלכלת מקרו, כי אנחנו מדברים על תקציב שנושק ל-

1.4 מיליארד ₪, שזה כבר תקציב גדול מאוד, ושינויים בכלכלת המדינה עלולים להשפיע

על כלכלת העיר ולכן חשוב שנפרוש בפניכם את הנחות היסוד. הן פרושות בפניכם בשקף

ואנחנו נעבור עליהן, הנחות היסוד שהובילו להנחות היסוד של התקציב. שיעור הרבית

במשק היום הוא %0.25 , כאשר יש הסתברות נמוכה להעלאה. יכול להיות שנגיד בנק

ישראל עוד יעלה את הריבית, אבל ההסתברות, אנחנו הנחנו שהריבית במשק לא תעלה

ויש למושג הזה השפעה גדולה על תקציב העיריה בזוויות של הוצאות מימון, הלוואות,

ריביות לכל מיני אנשים, הכנסות ריבית, ולכן זאת הנחת העבודה שהריבית במשק תישאר

נמוכה. תחזית דומה היא גם תחזית האינפלציה, אנחנו מדברים על יעד אינפלציה –

וכשאנחנו אומרים 'אנחנו' – זה על פי כלכלני בנק ישראל שמניחים שיעד האינפלציה,

אנחנו יודעים ש-12 חודשים אחורה היה %1.4 ואנחנו מניחים ש-12 חודשים קדימה יהיה

%1.5 ואנחנו עומדים ביעד התקציב של הממשלה ומשכך אין לזה השפעה על התקציב

שלנו. מדד ינואר היה %0.1 ומדד פברואר %,-0.1 אנחנו רואים שהמדדים מתנהגים בדומה

להנחת העבודה. שיעור המע"מ הוא חשוב, הוא %,17 אבל פה אנחנו יודעים שיש עוד

משתנה. הגירעון הלאומי בימים אלה נע בין 12-15 מיליארד ₪, והמשמעות של גרעון כזה

שבועיים לפני בחירות אומר שהפעולה הראשונה של הממשלה לאחר הבחירות תהיה לאזן

את התקציב המדינתי ולאזן תקציב מדינתי אפשר בכמה אופנים, כאשר שני האופנים

הנפוצים זו העלאת המע"מ. כדי להעלות את המע"מ באחוז לא צריכים שום חוק, זו

החלטת ממשלה, וזה המכשיר הקל ביותר לממשלת ישראל, ולנו, היות ואנחנו לא חברה

מסחרית, אנחנו לא חברה בע"מ, אז אנחנו לא מקזזים מע"מ, לכן אם אנחנו משלמים

לספק 100 שקלים פלוס מע"מ, ,117 אנחנו נשלם לו 118 ₪, ויש לזה השלכה תקציבית

מיידית. בניגוד לחברה מסחרית שהמרכיב של המע"מ שלה הוא רק על הרווח, על הדלתא,

אצלנו זה על ההוצאה מהשקל הראשון, ובהוצאות בקנה מידה כזה זה משפיע גם על

התקציב העירוני. אז אנחנו מניחים ששיעור המע"מ יישאר %,17 בטח ברוב השנה, ולכן

ההשפעה שלו תהיה מינורית ואם זה יהיה אנחנו נבוא למועצת העיר לבקש איזה שהוא

שינוי תקציבי, כאשר יש עוד סיכון של קיצוץ רוחבי. קיצוץ רוחבי עלול להשפיע עלינו

יותר גרוע, כי אם עושים קיצוץ פלאט במשרד הפנים אז מענק האיזון יכול לרדת מ-92

מיליון ל-89 מיליון לצורך העניין. זה יכול לרדת. הנחת העבודה שלנו גם על פי משרד

הפנים, גם על פי הנחיות משרד הפנים להשאיר את ה-92 מיליון ₪ של מענק האיזון

בספרים, אבל אנחנו חייבים לשים את הנתון הזה פה מולכם.

חבר מועצה: .... בממשלה.

רו"ח אהרון אדלר: נכון. עדיין אנחנו בתקציב שנתי ואנחנו מפרטים, אתה צודק, לכן לא

הנחנו ולא שינינו את התקציב, אבל היה חשוב לנו שתדעו מזה, כדי שאם יהיה שינוי

דרסטי נבוא ביוני-יולי לשנות את התקציב, ולחפש מקורות תקציביים אחרים להוצאה

הזאת, בתקווה שזה לא יהיה. המשך עקרונות התקציב, אנחנו מדברים על גידול ריאלי

מהכנסות בארנונה. בכל מה שקשור לארנונה יהיה עוד מעט שקף מיוחד להכנסות

מארנונה. אנחנו נעבור על כל הארנונה בפרוטרוט. מבחינת מענקים יש לנו כמה סוגים,

4

יש לנו מענק איזון שהוא, לשמחתנו, עלה השנה בכ-3 מיליון ₪, ועוד לשמחתנו, בעקבות

עבודה מאומצת של כמה רשויות חרדיות, יחד עם משרד הפנים, עלה מענק המודל של

משרד הפנים, ואני אסביר. יש במשרד הפנים שני סוגי פרמטרים: יש מענק מודל ויש מענק

משולם. מענק מודל הוא מענק שעל פי הנוסחאות המתמטיות של משרד הפנים, משרד

הפנים קובע בצורה מתמטית לכל הרשויות כמה מענק עיריית בני ברק אמורה לקבל. הוא

סוכם את כל המענקים ויוצא לו בערך 4 מיליארד, אבל יש רק 3.2 מיליארד ₪ בתקציב,

אז הוא מחלק את המענקים באופן פרופורציונלי בנוסחה אחרת, כך שלא כל רשות מקבלת

את כל מלוא מענק המודל. בגלל שהיה שינוי גדול מאוד במענק המודל ב-,2017 לשמחתנו

עלינו בכ-30 מיליון ₪ במענק המודל בגלל עבודה מאומצת, בעיקר, של הגזברות של בני

ברק ושושי לרנר עשתה עבודה מופלאה שם. עלה מענק המודל בכ-30 מיליון ₪, ואז כשבאו

לחלק אותו לא ידעו לתת לנו 30 מיליון ש"ח, אז הורידו לנו את אחוז המימוש. אחוז

המימוש שלנו, היום, מדבר על %.77 היינו ב-%86 מימוש. אחוז המימוש ירד מ-%,86

הרב אברהם רובינשטיין - רה"ע: אנחנו מקדמים בברכה את הרב יוסי דייטש, סגן ראש

עירית ירושלים. נבקש מהציבור לכבד אותו ולתת לו לשבת ליד השולחן.

רו"ח אהרון אדלר: שואלים פה מה זה אחוזי מימוש, ואני אסביר שוב. נגיד שמגיע

לעירית בני ברק מענק מודל של 100 מיליון. לצורך העניין, כשסוכמים כמה מגיע לבני

ברק, לבת ים וכו', מגיע ל-4 מיליארד. למדינת ישראל יש רק 3 מיליארד בתקציב. אז מה

היא עושה? היא נותנת רק חלק מהאחוז. היא לא נותנת את כל המימוש, היא נותנת חלק.

פה זה הולך גם פר רשות. יש רשויות שהיא תיתן להן %,90 יש רשויות שהיא תיתן להם

%.80 עיריית בני ברק קיבלה %77 מהמודל. זאת אומרת העלו לנו את התקציב מ-89

מיליון ל-92 מיליון, אבל אחוז המימוש ירד מ-%86 ל-%.77 זה אומר שאמנם ב-2019

אנחנו מקבלים רק 92 מיליון , אבל יש לנו פוטנציאל מאוד גדול לגידול במענק המודל,

ולכן ב-2020 אנחנו מקווים שיהיה שוב גידול במענק האיזון, איפה? בקטע של המימוש.

אנחנו נלחץ על הממשלה שיעלו את המימוש מ-%77 ל-80 ומשהו אחוזים, ואז נקבל מענק

איזון גדול יותר. אנחנו ממשיכים. גם אם לא מקשיבים זה מוקלט ויש תרשומת

אוטומטית, לכן מי שלא הקשיב עד הסוף מחר יוכל לראות את זה בפרוטוקול וזה בסדר.

אנחנו ממשיכים. הנחת העבודה אחר כך, אנחנו קיבלנו מענק מיוחד מארנונה שדה תעופה,

כמו שנת ,2018 12.2 מיליון ₪, כאשר יהיה ספק גדול לגבי המשך המענק הזה ב-,2020 כי

הגישו בג"צ ויעשו חישוב מחדש. אז אנחנו לא יודעים להגיד האם ב-2020 נקבל את זה,

ובהנחת העבודה לגבי משכורות אנחנו מניחים שזחילת השכר תהיה כ-%2 זה משפיע

בהיקפים כאלה גדולים, זה משפיע במיליוני שקלים על תקציב השכר. ההתייקרות הכללית

תהיה בשיעור של %1.2 אם אתם זוכרים מקודם, זה בדומה לשיעור ההתייקרות של

האינפלציה. יש לנו פי רעון מלוות על פי לוחות סילוקין כאשר נראה שקף מפורט על

ההלוואות, אבל אנחנו עם הרבה גאווה אומרים שההלוואות לשוטף הולכות וקטנות.

עיריית בני ב רק לא לוקחת הלוואות לשוטף כבר כמה שנים, והיקף ההלוואות הולך וקטן

וזה משפר את היחסים הפיננסיים של הרשות. כמו שאמרו ראש העיר והמנכ"ל, יש לנו

תקציבים נוספים להעלאת רמת השירות בעיר, יש תוספת תקציב לנקיון העיר, נראה את

זה בשקף מפורט. יש תקציב ייעודי לתרבות, ניקיון העיר ואיכות הסביבה, יש הרחבת

שירותי מוקד רואה ופעילות המוקד העירוני, מגמת שיפור הניקיון במקוואות העירוניים

והרחבת פעילות התרבות לנוער. העיריה ממשיכה בסל תלמיד מים וחשמל, כאשר

ממשיכים בתקצוב צריכת המים והחשמל לתלמידי מוסדות הפטור. סיימנו את הפרק של

ההנחות והעקרונות, ואנחנו עוברים לפרק המספרים ורואת החשבון שושי לרנר תמשיך.

רו"ח שושנה לרנר: אנחנו נמצאים עם סקירת מקרו של התפלגות התקציב. יש לנו בצד

ימין את התפלגות ההכנסות ובצד שמאל את התפלגות ההוצאות. ההתפלגות היא ברמת

כותרות, כפי שמשרד הפנים נוטה לבחון אותן. בצד ההכנסות יש לנו את ההכנסות

מארנונה שמהוות %28 מצד התקציב, יש לנו את הכנסות הממשלה שהן כ-%50 מסך

5

התקציב, הכנסות הממשלה מבטאות את ההכנסות ממשרד החינוך בעיקר, משרד הרווחה

ומשרד הפנים, עצמיות אחרות והנחות ארנונה. סך הכל התקציב בצד ההכנסות 1.4

מיליארד.

חבר מועצה: מהן ההכנסות מארנונה?

רו"ח שושנה לרנר: הנחות ארנונה מוצגות בהכנסה ובהוצאה, כפי שאתה רואה.

הרב אברהם קאהן: למה הנחות ארנונה נקראות הכנסות, זה פחות נכנס?

רו"ח שושנה לרנר: הנחות ארנונה, על פי החוק של משרד הפנים, מוצגות גם בצד ההכנסה

וגם בצד ההוצאה, כ די לשקף את זה בתמונת ברוטו, כדי שיראו בכל נקודת זמן מה

ההוצאה להנחות ארנונה, ומנגד מה הייתה אמורה להיות ההכנסה אילו לא הייתה ניתנת

ההנחה.

חבר מועצה: איך את יכולה לדעת מה רמת ההנחה בארנונה? הרי את לא יודעת מה יגישו

במהלך השנה בקשות.

רו"ח שושנה לרנר: אני מזכה בספרים לפי ההנחה.

חבר מועצה: אבל בקשות משתנות כל הזמן. לפי העבר?

רו"ח שושנה לרנר: זה סוג של תקציב המשכי. אנחנו יוצאים מנקודת מצב של תקציב

קודם, הרי כל ההתייקרויות של הארנונה הן, שוב, על בסיס של סקרי נכסים ונתוני

חיובים שהיו, כולל קידום קדימה.

רו"ח אהרון אדלר: אתה תראה שאנחנו רואים גידול. אנחנו מצפים לגידול בהנחות

בארנונה. אם שנה שעברה סיימנו ב-135 מיליון, אנחנו מניחים שהשנה נסיים ב-140

מיליון . זה דומה כשיש לך גידול בהכנסות, יש גם גידול בהנחות.

רו"ח שושנה לרנר: בצד ההוצאות, יש לנו חלוקה גם כן נפוצה לשכר, פעולות ופירעון

המלוות. ההוצאה לשכר בעיריית בני ברק, אמורה, להסתכם בשנת 2019 ב-547 מיליון

שקל, זה סכום גבוה מאוד. הוא מייצג, בין היתר, הוצאה לתשלום פנסיה שהיא למעלה

מ-70 מיליון שקל, הוצאות שכר חינוך שהן גבוהות מאוד, ונראה על זה שקף נפרד, ושכר

רווחה. הסך הכללי זה %39 מהתקציב.

רו"ח אהרון אדלר: רק משפט על השכר. כמו שאמרה שושי, אנחנו משלמים כ-70 מיליון

ש"ח פנסיה. היות ומשנת 2000 בערך כבר אין פנסיה תקציבית, אז בשנים הקרובות זה

עדיין ימשיך ויעלה, אבל לאט, לאט הגרף הזה ירד ככל שיהיו יותר עובדים פנסיונרים

בפנסיה צוברת ופחות בפנסיה תקציבית.

רו"ח שושנה לרנר: ההוצאות לפעולות מייצגות, למעשה, את הפעולות הכלליות ברשות,

פעולות חינוך ורווחה ופרע"מ ממימון זה פרע"מ, הוצאות פירעון מלוות, בעיקר, של

הלוואות זמן ארוך, כי בשוטף אין לנו הלוואות. זה, באמת, הפלח שמיועד לפירעון.

הרב אברהם קאהן: מה זה עצמיות ואחרות? איך יש הכנסות חוץ מארנונה והכנסות

ממשלה?

רו"ח שושנה לרנר: אני אסביר. יש לנו את הנושא של הארנונה, משרד הפנים נוטה לבחון

אותו בנפרד, כי הכנסות מארנונה זה תחום ספציפי ששמים עליו דגש. גם מענק האיזון

מתחשב בו מאוד חזק, מה גובה הכנסות ארנונה של הרשות. בנוסף להכנסות ארנונה, יש

את ההכנסות העצמיות שזה משילוט חוצות, הכנסות מחניה, הכנסות ממקוואות, הכנסות

עצמיות של השתתפויות של הורים בחינוך, הכנסות עצמיות של השתתפויות צד ג' ברווחה,

כל מה שהוא הכנסות עצמיות שהעיריה מכניסה, אבל הוא לא תחת פרק ארנונה, וזה גם

כן פלח משמעותי שמלמד על היציבות של הרשות המקומית כשהיא יודעת להביא עוד 170

מיליון שקל בהכנסות עצמיות, בנוסף על ה-380 מיליון שקל של הארנונה, זה מלמד על

איזו שהיא איתנות פיננסית.

רו"ח אהרון אדלר: היום תראו את היחס. בעצם, הכנסות ממשלה מהוות מעל %50

מהכנסות הרשות. אם תראו את התקציב של עיריית תל אביב, למשל, אתם תראו יחס

אחר לגמרי, כי בעיריית תל אביב, יש בערך, סכום מקורב של 4-5 מיליארד ₪ ארנונה,

6

ותראו ש-%70 מהכנסות הרשות הן עצמיות. זה משקף את העובדה שיש לנו הרבה הנחות

בארנונה, שיש לנו הרבה מענקי איזון, שיש לנו הרבה תמיכה ממשלתית של חינוך ורווחה,

ולכן התמהיל נוטה לכיוון יותר הכנסות ממשלה ופחות הכנסות עצמיות. בעוד כמה שנים

כשמהמשרדים יהיו לנו בעזרת השם עוד 200 מיליון ₪ היחס ישתפר לכיוון יותר הכנסות

עצמיות ופחות הכנסות ממשלה.

רו"ח שושנה לרנר: בתקציב 2019 עדיין לפני הצלילה פנימה ברמה של מחלקות

ספציפיות, עדיין כמה דגשים בתקציב של 2019 , מה יש לנו כאן בצורה ששווה להקדיש

לזה דיבור נפרד. אז הנושא הראשון זה, באמת, נושא של חינוך סביבתי בתחום של איכות

הסביבה ושיפור רמת הניקיון בעיר. המיזם שדיבר עליו המנכ"ל והגזבר, נושא נוסף זה

פעילות קהילתית לנוער, שגם כן יכנס תחת התחום של תרבות עם איזה שהוא סכום נוסף

שיועד לנושא הזה. הספריה העירונית נמשכת בעלות נוספת של 1 מיליון שקל בשנת ,2019

פינת חי עם 1.5 מיליון שקל, שיפור שירות במקוואות העירוניים, רמת נקיון יותר גבוהה

ושיפור שירות כללי בעוד 1.4 מיליון. יש לנו את הנושא של השתתפות מים במקוואות,

הרב אברהם קאהן: מה קרה שפינת החי גדל ה...

רו"ח שושנה לרנר: הוא לא גדל. הוא היה ב-,2018 ואנחנו עדיין באים ואומרים, זה משהו

חדש שנוצר ב-.2018 הוא נמצא פה גם בתקציב ,2019 וזה עדיין בשורה חדשה לעיר.

רו"ח אהרון אדלר: זו פינת חי חדשה שנחנכה ב-.2018 יש יותר עובדים, גדיים נולדים

שם, קופים מגיעים לשם, היא מקבלת פעילות כאשר חשוב להדגיש, אנחנו לאור הגידול,

יש מאות אלפי ביקורים שם בשנה, ואנחנו שוקלים למסד את הפעילות שם. זאת אומרת

ב-2019 נעשה עבודה בעניין כדי להכניס את כל נושא פינת החי לאיזו שהיא מתכונת

כלכלית ונראה את זה בפעילות השוטפת של הפינה.

חבר מועצה: זו מדיניות ראש העיר?

רו"ח אהרון אדלר: כל מה שקורה בעיריה זו מדיניות ראש העיר. לנו אין שום אג'נדה

נפרדת בעניין הזה.

רו"ח אהרון אדלר: שוקלים.

רו"ח שושנה לרנר: אבל זה עדיין בבחינה אם זה יהיה חלק מ,

גב' שושנה לרנר: אולי נרחיב על זה.

הרב חנוך זייברט: אנשי העיריה של היום ....

רו"ח אהרון אדלר: הרב זייברט, בזמנך פתחנו את זה. כשהיינו בפיילוט לא לקחנו. עכשיו

כשאנחנו מתמסדים, יש הרבה,

הרב מיכאל קקון: ... משהו קטן בעיריה,

רו"ח אהרון אדלר: לא, לא כסף. יש לנו דרישה הולכת וגוברת לעשות שם פעילות,

רו"ח שושנה לרנר: של תרפיות,

רו"ח אהרון אדלר: תרפיות, יש הרבה פעילות. אנחנו צריכים למסד, אנחנו מדברים על

הכל, אנחנו בוחנים, לא אמרתי מה. אנחנו בוחנים את האופציה לקחת את פינת החי ולמנף

אותה.

הרב מיכאל קקון: .... בשנה?

רו"ח אהרון אדלר: זה יהיה לא רציני להגיד מספרים.

(מדברים ביחד)

הרב מיכאל קקון: אתה עכשיו כבר מחליט את זה?

חבר מועצה: לא, הוא אומר שהוא רק חושב על זה. יש אפשרות לבחון את זה.

רו"ח אהרון אדלר: אנחנו בודקים את זה, כאשר ברור לגמרי שככל ש, הרי אם ההוצאות

מפינת החי יקטנו, תסכים איתי שהכסף יילך לפעילות אחרת חדשה לתושבים.

חבר מועצה: זה ברור, אבל ההכנסה היא זניחה.

חבר מועצה: זו הייתה הפעילות הכי חשובה.

7

רו"ח אהרון אדלר: זה עדיין.

הרב מיכאל קקון: לא מסכימים.

רו"ח אהרון אדלר: אמרתי רק שהנושא נמצא בבחינה, גם לסדנאות, גם לכל מיני

פעילויות.

הרב מיכאל קקון: למה זה בהוצאות?

רו"ח שושנה לרנר: קודם כל הנושא נמצא,

חבר מועצה: אני לא חושב שתמצא אפילו חבר מועצה אחד שיסכים איתך.

הרב מיכאל קקון: אריק, למה זה בהוצאות?

רו"ח שושנה לרנר: כי יש לזה עלות של שכר, של פעילות.

רו"ח אהרון אדלר: יש לנו שם חמישה עובדים,

הרב מיכאל קקון: אה, זה לא מה שאתה רוצה להרוויח.

רו"ח אהרון אדלר: לא.

רו"ח שושנה לרנר: לא. זה בצד ההוצאות.

הרב מיכאל קקון: אריק, אני למדתי מראש העיר הקודם שאומרים גזירה אחת בשביל

ל הביא גזירה אחרת. מה הגזירה שבאמת אתה רוצה? כך היה בארנונה.

רו"ח אהרון אדלר: זה תקציב שהוא כולו בשורות.

הרב מיכאל קקון: לא, ככה היה בפעם שעברה. עשו מסמך כזה ומסמך כזה, ובסוף הכל

מסמך אחד. השאלה אם יש לכם פה עוד תכנית.

רו"ח אהרון אדלר: אני לא מבין מה אתה אומר.

רו"ח שושנה לרנר: כמו שצויין, הנושא של אגף התברואה, סך ההגדלה בנטו שלו הוא

7.8 מיליון. יש לזה הגדלה יותר גדולה אם מייחסים לזה את מלוא ההכנסה, אבל בנטו זה

קרוב ל-8 מיליון . יעוץ וקידום נושאי תשתיות, תחבורה ושיפור פני העיר, והמשך סל

תלמיד מים וחשמל, זו נק ודה מאוד חשובה להכיר בה ולראות איזה יופי שזה נמשך, מים

וחשמל או אחזקה, מה שזה לא יהיה למוסדות חינוך, 6.7 מיליון שקל, ל.... ולילדי החינוך

בעיר. זה בתחום ההוצאות. בתחום ההכנסות יש לנו גם כן כמה היילייטס שרצינו לציין

אותם. הראשון זה מענק שדות התעופה, 12.5 מיליון שקל, גידול נטו במענקי משרד הפנים,

עוד 1.5 מיליון , עמלת ניהול מרשות מקרקעי ישראל בהמשך להסכם הפיתוח המוצלח

שנחתם בין רשות מקרקעי ישראל, עירית בני ברק והחברה הכלכלית. העיריה מפתחת את

אזור תב"ע 572 והותמ"ל של ,1045 שבעקבותיו כל המכרזים של "מחיר למשתכן" יצאו

לדרך. עמלת הניהול של העיריה בענין הזה לשנת 2019 צפויה להיות 10 מיליון שקל בנטו,

רק לעיריה, חוץ מכל מה שנקבל מרשות מקרקע ישראל בנוסף, בשביל לשלם לכל היועצים

שאנחנו מעסיקים לטובת העניין הזה והקצאת מענקי פיס לטובת שירותים קהילתיים. זה

גם נושא חדש שנכנס השנה, יש לנו 2 מיליון שקל ממפעל הפיס לתחום הרווחה.

רו"ח אהרון אדלר: בעצם, מפעל הפיס שינה את התמהיל שלו. מפעל הפיס נותן לנו באמת

המידה שלו כ-10 מיליון ש"ח בשנה, וזה היה כסף תב"רי. השנה, לראשונה, הוא מחייב

להפריש מתוך ה-10 מיליון, לפחות, %15 ועד %25 לשוטף. אז, אנחנו, ניקח מה-2 מיליון

האלה, נוריד מהתב"ר ונוסיף לשוטף בכל מיני פעילויות של העיריה 2 מיליון ₪. אנחנו

נמשיך הלאה לדו"ח מקורות ושימושים. נלך יותר מהר. סעיף הארנונה, אני מדבר פה על

הארנונה, ונדבר על זה שוב בשקף מיוחד לאור החשיבות שלו. סיימנו את הארנונה בכ-

360 מיליון ₪, ואנחנו חושבים בצורה ריאלית, אבל ריאלית חזקה, ריאלית בהרבה עבודה

מאומצת שאנחנו נסיים ב-387 מיליון. המענק הכללי עלה לנו ב-2.5 מיליון, המענקים

המיועדים ירדו ב-1 מיליון זה בגלל המענק של תמרוץ דיור, בעיקר, שירד מ-3.8 מיליון

לכמעט 1 מיליון. משק החניה עלה לנו ב-2 מיליון ש"ח, משק הפרסום ב-0.5 מיליון ₪

ואחרות ב-1 מיליון. סך הכל גידול בהכנסות במקורות של 33 מיליון ₪ ,שזה בעצם גידול

יפה מאוד,

הרב מיכאל קקון: ...

8

רו"ח שושנה לרנר: באחרות נמצא למשל הנושא של תקבולים עבור תשלומים של פנסיה

שיש לנו שיפוי מהמדינה, כל מיני נושאים אחרים שהם פשוט,

הרב מיכאל קקון: זה גדל ב-12 מיליון מהתקציב הקודם, לא מהביצוע.

רו"ח שושנה לרנר: לא, מ-37 ל-.38 אה, לא, שם נמצא רמ"י. תב"ע .580 ב-2017 עוד לא

היה לנו את ההכנסה מרשות מקרקעי ישראל, ב-2018 זה נכנס ול-2019 שינויים מינוריים,

אז ה-10 מיליון שקל נבלע, לכן ציינו אותו קודם, כי פה לא רואים אותו.

הרב מיכאל קקון: למה זה לא מצוין?

רו"ח שושנה לרנר: ציינו את זה קודם. כשהייתי בשקף הקודם. פה ציינתי את עמלת ניהול

רמ"י. זה מכל מיני זויות. הרי אי אפשר להכיל עכשיו 3000 סעיפי תקציב ולעבור סעיף-

סעיף. אז מנסים לתקוף את זה מכל הכיוונים.

רו"ח אהרון אדלר: אנחנו מגיעים לכל הפירוטים. אתה מקבל סקירה מדויקת על רוב

הפרקים שיש. דו"ח שימושים הוא יותר ארוך. אנחנו מדברים פה בהבדל בין שירותים

ממלכתיים לשירותים עירוניים, כאשר סך השירותים הממלכתיים 18 מיליון, כשאנחנו

רואים, תראו, משק החינוך תבינו את הסיפור: משק החינוך עולה לעיריית בני ברק 116

מיליון ₪ מתקציבה, היא בנטו. זאת אומרת מדינת ישראל, אחרי כל מה שהיא נותנת,

עדיין עיריית בני ברק מכספה שלה נותנת 116 מיליון ₪, כאשר ב-2019 לבד זה עולה ב-

10 מיליון ₪. זה כמעט טייס אוטומטי לטובת ילדי העיר.

הרב מיכאל קקון: למה הולך הכסף הזה? מה משלמים איתו?

רו"ח אהרון אדלר: כל החינוך.

הרב מיכאל קקון: מה משלמים איתו, מה שמשרד החינוך משלם, מה אנחנו צריכים

להוסיף?

רו"ח אהרון אדלר: יש את ה- .25-75

הרב מיכאל קקון: זה ה-%,25

רו"ח אהרון אדלר: גם. זה בעיקר. כל הגני ילדים.

רו"ח שושנה לרנר: אני אסביר.

חבר מועצה: ... שכר דירה.

רו"ח שושנה לרנר: לא רק שכר דירה. אפילו תקני השכר, תקני המזכירות והשרתות

עולים. %87 מזה יש הכנסה ממשרד החינוך, אבל ה-%,13 התייקרויות של ה-%,13 זה מה

שנכנס

רו"ח אהרון אדלר: כל הגננות, 15 מיליון ₪, הסעות, שמירה,

רו"ח שושנה לרנר: שמירה ממומנת .64-36 ה-%36 העירוני,

הרב משה שלום מלאכי: אלו דברים שקיימים. איפה ה-10 התוספת.

רו"ח שושנה לרנר: ההתייקרויות.

רו"ח אהרון אדלר: גידול בעיר.

רו"ח שושנה לרנר: התייקרויות, הרוב המוחלט התייקרויות.

רו"ח אהרון אדלר: פותחים גני ילדים, פותחים גני ילדים לחינוך מיוחד,

הרב אברהם רובינשטיין - רה"ע:....

חבר מועצה: משק הרווחה.

רו"ח אהרון אדלר: משק הרווחה כ- 58 מיליון ₪, תרבות 11 מיליון ₪, בריאות,

יעקב וידר: .... כל דבר. גם קבלנים... בחינוך יש. בתקציב כמו עיריית תל אביב יש פירוט

לכל דבר למה הכסף הולך, מה תכנית העבודה. פה שום דבר. סעיף, מילה. שוחטי בקר עוד

נגיע, נקבל פירוט על זה, לא? שוחטי בקר. מהישיבה של ועדת הכספים חיפשתי בקר בבני

ברק, לא מצאתי. אולי ראש העיר יסביר איפה שוחטי בקר? זה מצולם, אתם יכולים לדבר,

התושבים שומעים את זה. זה מצולם.

הרב אברהם רובינשטיין - רה"ע: שוחטי בקר...

יעקב וידר: אני רוצה לשמוע. בוא נמשיך עם זה. איפה הכסף לשוחטי בקר, תושבי בני

9

ברק שואלים.

רו"ח אהרון אדלר: אני מציע להמשיך בסקירה ואחרי זה נשאל שאלות.

(מדברים ביחד)

רו"ח אהרון אדלר: סך הכל סעיף מקוואות 24 מיליון ש”ח, עליה של 2.4 מיליון ₪, הייתה

פה מהפכה אדירה במקוואות, התווספו חדרים ואיכות השרות,

הרב אברהם קאהן: במקוואות לנשים משלמים משהו כמו 40-50 שקל.

רו"ח אהרון אדלר: נכון, ועדיין זה גרעוני מאוד, מאוד.

רו"ח שושנה לרנר: גם היום משלמים פחות, יש תעריפים נפרדים לכל סוג. זה תחת

הנחיות של משרד הדתות. אנחנו לא חורגים מהנחיות.

רו"ח אהרון אדלר: יש כל מיני סוגי שירות, לא חייבים לקחת את כל השירות.

הרב אברהם קאהן: עדיין המקוואות גרעוניים.

רו"ח שושנה לרנר: יש לנו שקף על זה להראות כמה זה גירעוני.

רו"ח אהרון אדלר: עוד לא הגיעה אישה לבני ברק בלי כסף ולא נכנסה. זו הנחיה. לא

קרה. לא היה דבר כזה.

חבר מועצה: הוא לא שאל אותך, הוא שאל אותך אם זה גירעוני.

רו"ח שונה לרנר: יש לנו שקף, נראה את זה.

רו"ח אהרון אדלר: שירותים עירוניים, אנחנו מדברים על מינהל כספי וכללי 68 מיליון,

זה כולל הוצאות שכר. תברואה, נדבר על זה באריכות, תברואה 98 מיליון, אלה הסעיפים

העיקריים. פנסיה 83 מיליון ₪. מימון ופירעון מלוות 26 מיליון ₪. במימון פירעון מלוות

יש לנו קיטון. ירדנו בכמעט 1 מיליון ₪, שזה כסף אמיתי שנחסך, כי כל שקל שאנחנו

משלמים למימון זה חבל על הכסף.

הרב מיכאל קקון: אבל למה בין 2017 ל-2018 ירד 4 מיליון?

רו"ח אהרון אדלר: כי יש כל מיני הלוואות שנפרעו דרסטית. יש לוח סילוקין והשנה

נגמרו פחות הלוואות, אבל הירידה היא ירידה מתמשכת, נראה את זה בשקף נפרד. אנחנו

עכשיו עוברים להצגת אגפים.

הרב משה שלום מלאכי: באחרים שמתם 24 מיליון שקל. מה זה אחרים? שמעתי שראש

העיר מוציא כספים ונותן לאנשים, שמעתי שחילקו לשמרטפיות כסף, אני לא שמעתי

שהנגישו את זה לציבור עם קריטריונים אחרים. ה-24 מיליון שקל זה אחרים,...

רו"ח שושנה לרנר: אנחנו נסביר.

הרב משה שלום מלאכי: דרך אגב, לא רק זה.

הרב אברהם רובינשטיין - רה"ע: יש שוחטי בקר, שמרטפיות..

חבר מועצה: אתה מתלוצץ על הכסף של התושבים. עושה צחוקים, מיליון פה, מיליון שם,

צחוקים אה, מצחיק. משעשע.

רו"ח אהרון אדלר: לשאלתו של הרב מלאכי, אחרים, דרך אגב זו שאלה ממש טובה. זה

סימן שאתה מקשיב, כי זה באמת סעיף מהותי שהיינו צריכים להסביר אותו.

הרב משה שלום מלאכי: אני רואה 24 מיליון שקל,

רו"ח אהרון אדלר: זה כל מיני סעיפים, כמו שיטור עירוני, מוקד עירוני,

רו"ח שושנה לרנר: משרדי הרשות, כל הביטוחים. אלו דברים שיחסית אין בהם גידול.

אני רוצה להסביר,

הרב משה שלום מלאכי: נגיד ראש העיר פינה שני בתי כנסת פה עם עובדים של העיריה,

שילם שכירות לבתי כנסת, איפה זה מופיע בתקציב? לאיפה הוא לקח את הכסף? מי אישר

לו את הכסף?

מר יעקב וידר: זה מופיע בעבודות ציבוריות קבלניות. יש סעיף בהמשך.

הרב משה שלום מלאכי: לא שמעתי שזה... למי שהוא רוצה הוא נותן, למי שהוא לא

רוצה הוא לא נותן? הבנתי. אז הוא נותן כסף... קריטריונים לזה. נשמח לשמוע אם יש

10

קריטריונים לזה. כי מה שידוע לי אין לזה שום קריטריונים, הוא נותן את זה לאנשים

שלו.

רו"ח אהרון אדלר: אנחנו מרגישים שענינו. בואו נעבור לשקף הבא.

רו"ח שושנה לרנר: השקף הזה מציג רק מקורות ושימושים, איפה חל השינוי מתקציב

קודם לתקציב הזה?

רו"ח אהרון אדלר: נציג עכשיו אגפים נבחרים, נתחיל עם אגף החינוך.

רו"ח שושנה לרנר: תקציב אגף החינוך מייצג כ-%43 מהתקציב העירוני, לכן, כמובן, נתנו

עליו דגש מיוחד. נסקור אותו. למעשה, באגף החינוך יש לנו את מינהל החינוך, יש לנו את

החינוך הרגיל, הקדם- יסודי, יש לנו גני ילדים, בתי ספר יסודיים, בתי ספר על יסודיים

ואת החינוך המיוחד. אנחנו יכולים לראות שבחינוך הרגיל יש לנו עליה של 2.5 מיליון

לכיוון של 34 מיליון שקל. זה, באמת, מייצג את החלק של הרשות, זה סך הכל עלויות

בנטו, ההצגה פה כולה היא הצגה בנטו, הוצאה בניכוי הכנסה. הגידול מייצג את חלק

הרשות, במצ'ינג, החלק שהרשות נותנת על הגידול בהוצאות בנושא של פתיחת גני ילדים

חדשים, התייקרויות של הפעולות, התייקרויות של השכר, קידומי שכר וכו', כל מה

שנמצא פה זה חלק הרשות מבוטא לאחר הכנסה ממשרד החינוך.

חבר מועצה: אריק, החינוך המיוחד והחינוך הרגיל מגיע כמעט אותו תקציב?

רו"ח אהרון אדלר: מה לעשות, כן. החינוך המיוחד הוא מאוד יקר. הוא כל שבעה ילדים

גן, ההסעות ... אבל חינוך מיוחד הוא יקר מאוד. כן.

חבר מועצה: מה הבדל בין מינהל החינוך ל...

רו"ח שושנה לרנר: מינהל החינוך, למעשה, מחזיק את כל הנושא של אגף החינוך ברשות,

הבטיחות של מוסדות החינוך,

רו"ח אהרון אדלר: אנשי מינהלה.

רו"ח שושנה לרנר: החלק שקשור למנהלה. זה 10 מיליון.

חבר מועצה: למה אין פירוט איך זה מתחלק?

רו"ח אהרון אדלר: פה אנחנו מביאים בהיילייטים.

רו"ח שושנה לרנר: זה ההמשך, הצגת נושא החינוך. גם פה, אנחנו רואים את הנושאים

ברמה רוחבית, הסעות תלמידים, אגרת חוץ וכו'. הסך הכללי עוד 40 מיליון שקל לנושא

אגף החינוך. אגף הרווחה מייצג %19 מהתקציב. הגידול שלו בנטו הוא 3 מיליון, אבל זה

3 מיליון אחרי שנכנסה בשנת 2019 הכנסה נוספת של 2 מיליון שקל ממפעל הפיס, לכן

הגידול האמיתי הוא 5 מיליון. בניכוי 2 מיליון שנכנסו, לכן הנטו הוא .3 באגף התברואה

אנחנו נותנים פה סקירה, סך ההכנסות גדלות מ-2.6 מיליון ל-,7.8 זה בעקבות התקשרות

עם תאגיד תמיר ואמור להיות פה מענק שמעוכב לרשות על פני שנתיים ויותר. במידה

והפלונטר הזה יפתר צפויה פה הכנסה שמיד תנותב להעלאת השירות בעיר, וההוצאה

לקבלני תברואה בעיר תעלה. בנוסף יש לנו עליה באיגוד ערים לתברואה, גידול בהוצאות

השכר, הוצאות טיאוט, הוצאות החגים, כל ההוצאות כולן, למעשה.

חבר מועצה: מה זה הכנסות תברואה?

רו"ח אהרון אדלר: אמניר, כל מיני פינוי נייר נגיד.

רו"ח שושנה לרנר: משק התברואה, בעיקרון, הוא משק הוצאתי. הוא לא כמו חינוך שיש

לו רכיב הכנסה כבד. עם זאת, באחוזים, אמנם, זה יחסית מינורי, מדברים על 100 מיליון

שקל הוצאות ו-10 מיליון שקל הכנסות, הסדרי גודל לא גבוהים, אבל עדיין יש כמה

רכיבים של הכנסות באגף התברואה. אחד מהם למשל מכירה של קרטונים. אנחנו אוספים

את הקרטונים ומזדכים על כל טון קרטון שאנחנו מוכרים לחברת אמניר. הוצאת סחורה,

אנחנו נותנים כמה קנסות פה ושם, אנחנו מזדכים וכו'. אז יש הכנסות, לא מאוד גבוהות,

אבל יש.

רו"ח אהרון אדלר: בהמשך למה שראש העיר אמר בהתחלה,

הרב מיכאל קקון: יש פה משהו לא נכון במספרים.

11

רו"ח שושנה לרנר: נכון.

הרב מיכאל קקון: ... מיליון, 11 מיליון ב-,106 זה 14 מיליון.

רו"ח אהרון אדלר: זו טעות סופר.

הרב משה שלום מלאכי: מה זה הוצאות כלליות? תפרטו.

רו"ח שושנה לרנר: הוצאות כלליות של האגף של הרכבים.

מר יעקב וידר: אבל למה לא כתוב בפירוט?

רו"ח שושנה לרנר: כי זו הצגה שאנחנו נותנים,

רו"ח אהרון אדלר: בהשקפת עולמנו המקצועית זו הצגה מספקת.

מר יעקב וידר: בהשקפת עולמי, כנבחר ציבור, זה לא משקף שום דבר. אגב החוק מחייב

גם. החוק מחייב לרשום..

(מדברים ביחד)

מר יעקב וידר: תעבור על תקציב של עיריית תל אביב, זה דומה למה שקורה פה?

כלום. מעבירים 1.4 מיליארד ככה, לפה לשם,

דובר : ... .

מר יעקב וידר: אנחנו גרים בכפר? מה?

הרב אברהם רובינשטיין - רה"ע: פה אפשר לשבת פגישה עם הגזבר.

מר יעקב וידר: למה פגישה? אני צריך לקבל בספר פירוט. אני לא מבין את זה. ראש

העיר, יש לך אחריות על זה. חמש דקות, שעה להעביר 1.4 מיליארד שקל.

רו"ח אהרון אדלר: כדי לענות לקנטרנות אני אומר, על התקציב הזה עובדים, לפחות, 10

עובדים בגזברות וכל המנכ"ל וצוותו וצוות ראש העיר במשך חודשיים וחצי, לפחות. אני

אחזור ואגיד את זה ביותר מרמז, כל חבר מועצה שהתקציב הזה מעניין אותו ידע להרים

לי טלפון ולבוא לצוותי ואלי ולדבר וקיבל את כל המידע. אז מי שמעניין אותו,

מר יעקב וידר: הספר צריך להיות מפורט וראש העיר צריך להיות...

הרב משה שלום מלאכי: אריק, סליחה שאני אענה לך. לא מתעניינים אצלך, כי מה שרשום

פה זה לא מחייב מה שיקרה אחר כך. אני יודע על כספים שיוצאים ולא רושמים ומכניסים

את זה, לוקחים את זה מסעיפים שאתה רושם אותם. זאת אומרת, שהכל פה זה מסווה,

זו כסות עיניים, כל התקציב הזה, לכן, אנחנו דורשים פירוט מלא ושנוכל לפרט בצורה

מלאה על כל הכספים הללו, ולא לחינם הפירוט לא מלא, בגלל שהכספים לא מגיעים

ליעודם וזה בדוק. יש פה יועץ משפטי שהוא עוצם עיניים, יש פה גזבר שעוצם עיניים ויש

פה ראש עיר שהוא פושע. לא לחינם סגרת את המיקרופון שלי. אני חוזר ואומר את זה

למיקרופון שהכספים לא מגיעים ליעודם במלואם, כספים יוצאים ואני בדקתי שהם

יוצאים בצורה כזאת שלא מופיעים בשום סעיף. הוא מוציא את זה לאנשים שהוא רוצה

וזה לא מונגש לכלל התושבים בצורה שוויונית והכל נעשה ככסות עיניים. זה שלא באים

לשאול אותך, כי לא מאמינים שאתה יכול לתת תשובות על זה.

הרב חנוך זייברט: אם זה הנוסח של הדברים אנחנו מפסיקים את הדיון.

הרב משה שלום מלאכי: סליחה, מה שאתה בא להגיד שאתה חלק מהחגיגה. אזה אתה

חלק מהחגיגה. נכון, גם בזמן זייברט זה היה.

הרב חנוך זייברט: אף אחד לא יכול לקרוא פושע לשום אדם במועצה, אין דבר כזה.

הרב משה שלום מלאכי: אם הוא רוצה שיתבע אותי. אני אומר את זה, ואם הוא רוצה

שיתבע אותי כי יש לי מה להגיד בדבר הזה.

חבר מועצה: ... שיח שלהם.

הרב משה שלום מלאכי: זה לא השיח שלהם, נעשה פה פשע ואלו כספי הציבור. הכספים

לא מגיעים לייעודם...

חבר מועצה: לאיים זה לא פשע?

12

הרב משה שלום מלאכי: הכל כסות עיניים.

(מדברים ביחד)

רו"ח אהרון אדלר: צפי ארנונה 2019 – 387 מיליון, כאשר ארנונה שוטפת 340 מיליון,

ארנונה פיגורים 30 מיליון, המשך אכלוס מגורים 9 מיליון והעמקת גביה נוספת בהיקף

של 7 מיליון ₪, סך הכל 387 מיליון ₪ ארנונה בשנת .2019 כאשר אנחנו רואים פה את

הארנונה, אתם רואים את השקף היפה הזה לגבי הגידול של ארנונה עסקים באזור

התעסוקה ,BBC ב-.2019 החוב המצרפי, נמשיך הלאה, כמו שדיברנו מקודם, אתם רואים

פה קיטון בעומס החוב, הגירעון המצטבר נמצא כל הזמן באזורים של 100 מיליון ₪ ויש

פה קיטון בעומס המלוות, בחוב המצרפי, כאשר אחוז הגרעון המצרפי מהתקציב הוא %,8

כאשר מותר לנו על פי נתוני משרד הפנים להיות ב-%.12.5 זה הריכוז הרבעוני של

התקציב, זו ההצגה השמרנית, סך הכל 1.4 מיליארד ₪ בהכנסות, 1.4 מיליארד ₪

בהוצאות. אנחנו מבקשים בהמשך להמלצת ועדת כספים מהמועצה לאשר את התקציב.

אנחנו מודים לכולם על העבודה המאומצת,

הרב משה שלום מלאכי: אנחנו דורשים שיהיה דיון חוזר בוועדת כספים מפורט.

רו"ח אהרון אדלר: אנחנו מודים לראש העיר על ההכוונה שלו, מודים למנכ"ל ולשכת

המנכ"ל על כל התוספת האדירה בגיבוש התקציב, ואחרונים, אחרונים חביבים, צוות

הגזברות שזכיתי לעמוד בראשו שעשה עבודה מופלאה והגיש תקציב יפה ובזמן, ואנחנו

מבקשים לדון ולאשר אותו.

הרב אברהם רובינשטיין - רה"ע: מי רוצה זכות דיבור?

הרב אברהם קאהן: אני אדגיש קודם, לבקשת הרב מלאכי, אני מדבר בשמי, משתדל גם

בשם הרב אלמליח אני קודם כל אציין שאין לי כל כך מידע ונסיון קודם בעניין הזה של

בניית תקציב בכלל, כל שכן בבניית תקציב עירוני, ומשום שכך מר אריק אדלר הואיל

לשבת איתי ישיבה, אמנם, קצרה, אבל הוא נתן סקירה קצרה ודי ממצה בשביל אחד כמוני

שלא מצוי בעניין הזה. זה היה באווירה טובה והדברים הוצגו בפתיחות, ומאוד ברור היה

העניין. זה תרם הרבה, ואני מודה לו על כך. בספר התקציב שהונח לפנינו מדובר על תקציב

של 1.5 מיליארד שקלים, כולל התב"רים. אני בא לשאול שלפי מה שנראה אין כאן כל כך

התייחסות לציבור ששלח שלושה נציגים לעיריה. זה בא לידי ביטוי בשירותים שניתנים

לקהילות ובתי הכנסת בעיר, ועוד סעיפים שאין הזמן לפרט. אני אשמח לשבת עם ראש

העיר, כמו שכבר ישבתי, ולנסות למצות בתוך התקציב המדובר, להפנות את המשאבים

לכלל תושבי העיר בצורה שווה ולכל המגזרים ולכל הקהילות. אני אעלה כמה נקודות

קצרות: בפתיחה מצויין תחת הכותרת "הוצאות ייעודיות" שבתקציב נכלל משהו חדש,

תקציבים מיוחדים שהוגדרו בחזון ראש העיר. אני רוצה לציין שהדברים הם, באמת,

חשובים, אני מאוד התרשמתי, זה כולל את תחום התברואה והניקיון של העיר ואני אגיד

שאולי אנחנו לא נוהגים ככה, אבל זה מאוד חשוב. לי מאוד חשוב אישית ואני חושב שזה

מאוד חשוב לתושבי העיר, האווירה הנקייה שיש בעיר. זה גם בשביל לימוד התורה חשוב.

את איכות הסביבה במיזם שכונות וקהילות זה גם כן, לדעתי, רעיון מוצלח לשתף את

הקהילות עצמן בחזות פני העיר. זה באמת מאוד חשוב, אנחנו באמת רוצים להיות שותפים

לזה. ממש, אם יקימו ועדה, או משהו זה חשוב, ואנחנו רוצים להיות שותפים לזה. נושא

התחבורה גם כן קריטי, היום איחרתי לפגישה בגלל בעיית התחבורה. אריק וצוותו הואילו

להסביר שאת התכנית שיכולה להיות, בעזרת השם זה יעזור גם בזה, לדעתי, זה נושא

קריטי ביותר לעיר, הצורה, הכניסה, הנעימות, בכלל החיים פה בעיר זה חשוב מאוד,

ואנחנו בהחלט רוצים להיות חלק מזה, אם תוקם ועדה איך לסדר את זה, אם זו לא תהיה

רק ועדה מקצועית אלא גם פוליטית אז אני וחברי סיעתי מאוד מעוניינים להיות כחלק

מהעניין הזה. אנחנו רוצים לדעת איך הולכים ליישם את הפעילויות המבורכות האלה

ונשמח להיות חלק מהעניין הזה ולא לשכוח את שלושת חברי הסיעה שלנו שיהיו שותפים

13

בכל הפעילות המבורכת הזו. יש בעמוד 52 בספר סעיף של שירותים עירוניים וסעיף משנה

חגיגות וטקסים. רציתי לשאול קודם, אבל אני אשאל מה זה חגיגות וטקסים?

חבר מועצה: כמה כסף זה?

הרב אברהם קאהן: מדובר על 1.6 מיליון.

רו"ח שושנה לרנר: הפרק הזה של חגיגות וטקסים מאחד את כל הפעילות שהרשות נדרשת

אליה על פי הנחיות משרד הפנים וגם צרכים כלליים של העיריה, כמו כנסי יום העצמאות

איפה שצריך, והנושא של טקסי אזכרה, פרס תרבות תורנית על שם גרשטנקורן וכו'.

התקציב הזה מבטא גם את הוצאות האבטחה לאירועים כאלה, והוצאות הקמת הבמות

אם צריך.

הרב אברהם קאהן: זה לא כולל נגיד הכנסת ספר תורה שהעיריה שותפה לזה, זה לא קשור

לזה?

רו"ח שושנה לרנר: לא, באופן כללי לא, אלו ממש טקסים ייעודיים ממלכתיים שיש בהם,

לכן זה לא סעיף אחד, זה גם כיבוד וגם שמירה וגם סדרנים, כל מה שצריך לאירועים

לאורך כל השנה.

הרב אברהם קאהן: בעמוד 100 יש את סעיף התרבות. 20 מיליון, נכון?

רו"ח שושנה לרנר: אני אסביר. בפרק תרבות, באופן כללי, נכנסים כמה נושאים שיש בהם

שונות מהאחד לשני. יש את נושא התרבות הקלאסי, כמו שכולנו מכירים, תרבות ילדים

ונוער, כל הנושא של בין הזמנים, ובחגים וכל מה שניתן לילדי העיר בשנים האחרונות.

רו"ח אהרון אדלר: חלק מזה גם ממומן על ידי הממשלה, משרד הפריפריה, אנחנו

מקבלים חלק מזה חזרה.

הרב אברהם קאהן: זה מה שהיה לימוד לילות שבת, שעשו תמלוגים לילדים?

רו"ח שושנה לרנר: לא, למשל שהיה במשואות, בחול המועד, ובחנוכה,

רו"ח אהרון אדלר: כל הגנים שהסתובבו פה אנשים ושימחו את הילדים,

רו"ח שושנה לרנר: שמחת בית השואבה, זה חלק אחד.

הרב אברהם קאהן: הכנסת ספר תורה גם כן, זה גם כלול בסעיף הזה, בתרבות?

רו"ח שושנה לרנר: כן, תחת הנושא של תרבות תורנית, וההיקף שלו הוא כ-150,000 שקל.

זאת אומרת, הוא סעיף יחסית זניח. בנוסף לנושא הזה, יש בתרבות את כל האולמות

העירוניים שנפתחו החל בשנים האחרונות, אולם ... אולם רבינוב, אולם אורליאן, כל

ההוצאה שלהם נמצאת תחת פרק תרבות שאלו הוצאות שכר והוצאות נקיון, כך שזה לא

רק תרבות, זה מה שאני מנסה לבטא.

הרב אברהם קאהן: 15 בתי כנסת שלנו, אנחנו נוכל להיות שותפים לזה? זה כולל, אנחנו

מאוד מעוניינים להיות חלק מזה, שמחת בית השואבה שתהיה עוד חצי שנה,

רו"ח שושנה לרנר: .. לראש העיר.

הרב אברהם קאהן: אני רוצה עוד נקודה מאוד חשובה, לדעתי. בעיר שלנו חיים אברכים

לומדי תורה שידם לא משגת אפילו למינימום של חיי היום יום, ואני חושב שחג הפסח

שממשמש ובא זו הזדמנות נאותה לעיריה לעשות איזה שהוא סעיף בתוך התקציב, אני לא

יודע בדיוק איך לעשות את זה, של חלוקת קמחא דפסחא לאברכים נצרכים.

הרב אברהם רובינשטיין - רה"ע: אנחנו באמת מחפשים לזה מקור תקציבי.

חבר מועצה: ראש העיר כראש כולל באמת מבין את המצוקה.

הרב אברהם רובינשטיין - רה"ע: כן, אנחנו מחפשים לזה מקור תקציבי באמת.

הרב משה שלום מלאכי: בסעיף של אחרים תיקח מזה.

הרב אברהם קאהן: כידוע, החיים, בעצמם, חשובים יותר מתברואה. אני, באמת, ממש

קרוב לזה, אבל תחבורה וכל זה, אבל בחיים עצמם, יש אברכים שפשוט אין להם בבית,

מגיע גם חג עם הרבה הוצאות גדולות, אז אני מציע. נקודה אחרונה אני אעלה. להערכתי,

ראוי, לכאורה, צריך להקים ועדה שתפקידה לבדוק במשך השנה ביצוע מול תכניות. יש

כאן ספר של תכניות נפלאות,

14

רו"ח שושנה לרנר: כיוונו. זה נעשה.

הרב אברהם קאהן: לא, במשך השנה. תכנון מול ביצוע.

רו"ח שושנה לרנר: בוודאי, כבר שנים ארוכות.

הרב אברהם קאהן: אנחנו רוצים להיות חלק מהוועדה הזאת.

רו"ח אהרון אדלר: זו ועדה מקצועית....

הרב משה שלום מלאכי: אבל אין לזה פיקוח בתוך האופוזיציה, הכל בתוך השמנת של

הקואליציה.

הרב אברהם רובינשטיין - רה"ע: רבותי, מי עוד רוצה לדבר?

הרב משה שלום מלאכי: אני מודה לידידי הרב קאהן על הדברים הנפלאים. אני רוצה

להתייחס, כרגע, באופן כללי לאור נסיוני בעבר עם הנושא של התקציב מול הביצוע שלו.

אני אומר את הדברים כאן ואני אומר את זה באחריות מלאה, הסעיפים של התקציב פה,

בחלקם הגדול יתכן שמגיעים ליעדם, חלק מהסעיפים שרשומים פה בסופו של דבר,

הכספים בדרכים כאלה ואחרות מוצאים את עצמם מגיעים לא ליעדם ולא ליעוד המקורי

שלשם הם אושרו ונשלחו .יתירה מזו, כספים רבים יוצאים מקופת העיריה שלא כדין,

ללא כל פיקוח. ראש העיר סך הכל פחות מחצי שנה מאז שנכנס לתפקידו, כבר הוציא

מקופת העיריה כספים ללא דת ודין בצורה פלילית. כשאני אומר פלילית, אלו כספים שלא

עומדים בשום קריטריון שפורסם ולא קריטריון שמונגש לכלל הציבור, אלא כפי מאווייו

האישיים. זה לא קורה בשום עיריה מתוקנת. בכל עיריה מתוקנת הייתה חקירת משטרה

על הדברים האלה. פה בעיריית בני ברק הוא חי בתחושה שהוא מוציא מהכיס שלו והוא

נותן למי שהוא רוצה, למי שהוא לא רוצה הוא לא נותן והדוגמאות לכך רבות, יכול להיות

שאם אגיד את זה פה כבר יספיקו להעלים ראיות. אני עומד מאחרי הדברים שלי ואני

אומר שאין בכל התקציב הזה למול מה שקורה בשטח שום קשר. בחלק ממנו כן, בוודאי.

כשנותנים משכורות למורות זה מגיע, כשנותנים משכורות לבלניות זה מגיע, אבל יש הרבה

מרחב תמרון ובמרחב תמרון הזה לא מדובר בכסף קטן, ולכן אני חושב שיש פה פשיעה

של ראש העיר, יש פה עצימת עין של היועץ המשפטי, יש פה עצימת עין, או אפילו שהוא

כן יודע או שהוא לא יודע של הגזברות, אני מוחה על כך ואנחנו מתנגדים בכל תוקף

לתקציב הזה. תודה.

יעקב וידר : אני רוצה לומר לך כי כעסת, הטענה שלי לגבי ה.... גם אני לא איש מקצוע,

אני איש ציבור ואני אומר את זה כאיש מקצוע. אל תיפגע, המטרה היא לא להיפגע אלא

להיות פה ענייני. ועדת הכספים העירונית התכנסה לדיון של חצי שעה בערך על 1.5

מיליארד שקל, בעניין תקציב העיריה לשנת .2019 כמעט 1.5 מיליארד שקל בחצי שעה.

זה דבר שלא נראה לי הגיוני לחלוטין. אנחנו שוב בדיון במועצת העירייה לאישור תקציב

עצום של עיריית בני ברק, והתקציב הזה ללא נימוקים ללא הסברים כפי שצריך להיות

תקציב. המסמך שהוגש לא חוקי, החוק מחייב אותך, ראש העיר, להגיש לנו תקציב מפורט

עם נימוקים על תכניות עבודה, אין פה שום הסבר על העברות של מאות מליוני שקלים

מה כסף של התושבים ויש רשימה של סעיפים תמוהים, עובדי קבלן, תקציבי עזר, חגיגות,

מבצעים, מנחות הורים, ... סל גמיש, חבורות רחוב, שוחטי בקר, הוצאות בלתי רגילות,

ייעוץ נישואין, אתם רוצים עוד? חבר'ה, יש פה דברים שאני לא מצליח להבין ואני לא

מבין אתכם חברי המועצה, למה אתם שותקים? למה רק בצד שלנו צועקים על זה? עד

לרגע זה לא קיבלתי שום תשובה לשאלות שלי וגם לא... ראש העיר, ממלא המקום שלו

מחייך, יאללה, עוד מיליון ועוד מיליון , לא קיבלתי תשובה עד לרגע זה. אני חושב שכל

המסמך הזה לא חוקי וכל הדיון הזה לא חוקי, כי הספר הזה היה צריך להיות עם פירוט,

עם הסברים. שאלתי גם בוועדת הכספים וגם עכשיו אני שואל, מדוע לא מתבצעת תכנית

התייעלות בעיריה, מדוע עודפי גביה והכנסות ממשרדי ממשלה לא מועברים להורדת

מחירי ארנונה, או לפחות לשיפוץ התשתיות הקורסות של העיר. חגגת וסיפרת,

הרב מיכאל קקון: יעקב, אם יהיה לך פירוט אתה תצביע בעד?

15

יעקב וידר: אם אני אקבל תשובות לשאלות, כמו שוחטי בקר, עד עכשיו לא קיבלתי

תשובות. אם אני אקבל תשובות והן יהיו טובות אני אצביע בעד, כן.

הרב מיכאל קקון: על החגיגות לא קיבלת תשובה? זה גם ...

יעקב וידר: תושבי העיר, עד לרגע זה, לא קיבלו תשובה, ואני דורש מראש העיר להשיב

לתושבים להיכן מבוזבז 1.4 מיליארד שקל מהכסף שלהם. לפי החוק, יש צורך בדברי

הסבר על כל המחלקות, אין שום דבר כזה, זה מסמך הזוי ומופרך לחלוטין. אני לא אהיה

חותמת גומי שלך ראש העיר, לכל ההעברות שלכם. לא קיבלתי תשובה, לדוגמא, כמה

תקני כח אדם יש, מדוע זקוקים לשלם מליונים על עובדי כח אדם כשיש כל כך הרבה

עובדי עיריה ובכלל מה תכניות העבודה. בהצצה קלה באינטרנט, אדוני ראש העיר, יש לך

אינטרנט, לא הטלפון שאתה מראה, הטלפון השני, יש תקציב עיריה. הוא לא קרוב למה

שקורה פה, ואני בכוונה אומר את זה כדי שתסתכל ותראה את ההבדלים. ראש העיר נחוש

להעלים קרוב ל-1.5 מיליארד שקלים בצורה לא חוקית ומסתיר מהתושבים להיכן הולך

הכסף שלהם. מצב התשתיות בעיר קורס, מצב התחבורה בעיר נוראי, פקוק, אין שום

תכנית ארוכת טווח לפיתרון הדבר הזה, העיר בני ברק עם תשלומי ארנונה מהגבוהים

בארץ התמורה כמו במחנה פליטים, זו התמורה של התושבים. עם תקציב של כמעט 1.5

מיליארד שקל אפשר להפוך את העיר לעיר מתקדמת, ובמקום זה אתם משקיעים את

הכסף במקומות הזויים ומופרכים. לתושבי בני ברק מגיעים הסברים מה העסקנים עושים

בכסף שלהם ומדוע ישיבות התקציב מתנהלות בצורה לא חוקית. אני לא מתכוון להרפות

מהעניין הזה גם אם אהיה היחידי שעושה את זה. פניתי גם ליועץ המשפטי של העיריה

בדרישה לעצור את העברות הכספים האלה ואני מתכוון להמשיך לפנות לכל הגורמים

הרלבנטיים כדי שההתנהלות הלא חוקית הזאת תיעצר. בסוף, רבותי, גם העסקנים יבינו

שהחגיגה נגמרת. תודה רבה.

הרב אברהם קאהן: אני מציע רק, לגופו של עניין, לדחות את ההצבעה על התקציב ושראש

העיר יקיים פסק דין חלוט של בית המשפט להוסיף את החברים בוועדת הכספים, עוד שני

חברים מהאופוזיציה וכנ"ל בשאר הוועדות, ואז נקיים דיון בוועדת הכספים עם פיקוח

אמיתי של האופוזי ציה. אני רואה שניר אריאל אפילו לא טרח להגיע לפה, עם דיון אמיתי

ופתוח יותר ואנחנו נדרוש פירוט מלא ונעקוב אחרי זה גם כן בשטח במשך השנה ונעשה

הצבעה מחדש, למה אתה ממהר? למה מיהרת לעשות את הכל לפני שביצעת את הדברים

הללו?

הרב חנוך זייברט: אני גם אנצל את זכות הדיבור לשתי דקות. ראשית כל, אני רוצה לברך

על התקציב, לכל הצוות שעשה את זה, לראש העיר, הגזבר, המנכ"ל, אני חושב שהגישו

תקציב מבורך. צר לי שאנשים בעלי דמגוגיה זולה מנצלים רמקולים ובמות ומצלמות

להציג הצגות מיותרות. ספר התקציב הזה הוא ספר שמוכיח פעילות עירונית ענפה, אם

מתוך ה-1.4 מיליארד יש 100 מיליון שקל שהולך לתעבורה, או שיש %43 לחינוך או שיש

דברים אחרים, אני חושב שהעיר עושה פעילות מבורכת מאוד לתושבים ואני חושב שכל

חברי המועצה שיושבים פה, מלבד אלה שמשתמשים במצגות,

הרב משה שלום מלאכי: אלו מצגות? אתה הסתובבת בעיר לאחרונה? על מה אתה מדבר

בכלל?

הרב חנוך זייברט: תדבר למצלמות. הפרעתי לך שדיברת? אין לך דרך ארץ. תשב בשקט.

אתה דמגוג ותשב בשקט כשמישהו אחר מדבר. קצת דרך ארץ. אני אגיד, דוגמה לדמגוגיה

אם הוא רוצה לשמוע מה דוגמה לדמגוגיה. מי שמסתובב ברחבי העיר היום רואה

שמושקעים היום 40 מיליון שקל בתשתיות בפרוייקט "מעיר לעיר". נכון, התשתיות קרסו,

אבל משקיעים 40 מיליון שקל בעיר. לא שמעתי אותו אומר מילה אחת על ה-40 מיליון

שקל שמושקעים היום בעיר. לא שמעתי מילה אחת שיודעים להגיד על הדברים שנעשים

כי במצלמה שמכוונת מצטלמות יפה הטענות.

(מדברים ביחד)

16

הרב משה שלום מלאכי: ברור שחלק מהכסף מגיע למקום שלו, השאלה מה קורה עם

השאר. למה לעשות כאילו,

הרב חנוך זייברט :לא הפריעו לך לדבר. לכן אני חושב שחברי המועצה שיושבים פה,

שמכירים את הפעילות העירונית ואת הפעילות של כל הדברים,

הרב משה שלום מלאכי: חברי המועצה ידברו יפטרו אותם, על מה אתה מדבר? יש כמה

עסקנים שממנים את כולם, הם יעיזו לדבר? אנחנו היחידים שלא פוחדים.

הרב חנוך זייברט: אתה היחיד שמדבר לא לעניין פה.

הרב משה שלום מלאכי: ספר לי איפה הכסף הזה של שוחטי הבקר הולך. אל תחייך.

תענה. תענה לי לאיפה הכסף הזה הולך.

הרב חנוך זייברט: אגב, מעניין לדעת אם יש סעיף הכנסה לשוחטי בקר, או רק סעיף

הוצאה.

רו"ח שושנה לרנר: כן.

הרב חנוך זייברט : מה הפער בין שני הסעיפים? אדם יושב פה לא עושה דמגוגיה, מדבר

ארבעה חודשים, על שוחטי בקר, הוא לא בדק אם יש הכנסה והוצאה. הרי יש הכנסה

והוצאה. הפער בין הכנסה להוצאה בשוחטי הבקר,

רו"ח אהרון אדלר: רוב הסעיף ממומן על ידי הכנסה.

הרב משה שלום מלאכי: שוחטי בקר למה, למה העיריה צריכה שוחטי בקר? למה תושב

בני ברק צריך לשלם על שוחט בקר, אתה יכול להסביר לי?

הרב חנוך זייברט: 1.4 הולך לשוחטי בקר.

(מדברים ביחד)

הרב חנוך זייברט : אני מברך את חברי המועצה שמספיק להם דיון קצר וממצה ומכירים

את פעילות העיריה ומעריכים אותה, ואנחנו מברכים את ראש העיר על התקציב ונשמח

מאוד לאשר אותו.

הרב אברהם רובינשטיין - רה"ע: מי בעד לאשר את התקציב?

הרב משה שלום מלאכי: צריך להצביע סעיף-סעיף

(מדברים ביחד)

הרב אברהם רובינשטיין - רה"ע: מי נגד? אני רואה ארבעה מהאופוזיציה נגד. תודה.

הישיבה נעולה.

הרב משה שלום מלאכי: היועץ המשפטי, זה לא חוקי הדבר הזה. צריך סעיף-סעיף.

מחליטים: לאשר את הצעת תקציב העירייה לשנת הכספים ,2019 כפי שנשלחה בספר

התקציב לחברי המועצה, והומלץ בועדת הכספים העירונית. חברי המועצה הצביעו בעד,

להוציא את הרב אברהם קאהן, הרב משה שלום מלאכי, הרב מיכאל אלמליח ומר יעקב

וידר שהתנגדו.

17

18

__________________ _______________

הרב אברהם רובינשטיין אברהם טננבוים

ראש העיר מזכיר העירייה

19