פרטי כל מועצה שלא מן המניין מס 23 נגיש

עיר
בני ברק
ועדה
פרטי כל מועצה שלא מן המניין מס 23 נגיש
קטגוריה
פרטי כל מועצה שלא מן המניין מס 23 נגיש
תאריך
30/06/2020
מקור
הקובץ המקורי באתר בני ברק
עותק שמור
עותק מהארכיון שלנו (אם הקישור למקור אינו זמין)

פתח את קובץ ה-PDF באתר המקור

עיריית בני ברק

לשכת מנכ"ל העירייה

פרוטוקול ישיבת מועצה שלא מן המניין מס' 23

מיום שלישי, ח' בתמוז ה'תש"פ ()30.06.2020

- הופק ע"י: בונוס פרוטוקולים בע"מ, טלפון: 03-5373237 -

1

השתתפו:

הרב אברהם רובינשטיין - ראש העיר

הרב מנחם שפירא - סגן רה"ע

הרב יהושע מנדל - סגן רה"ע

הרב אליהו דדון - סגן רה"ע

הרב עו"ד גדליהו בן שמעון - סגן רה"ע

הרב ישראל משה פרידמן - חבר הנהלה

הרב שלמה זכריה קוסטליץ - חבר הנהלה

הרב מיכאל קקון - חבר הנהלה

הרב שמחה שטיצברג - חבר הנהלה

הרב עו"ד משה דוד מורגנשטרן - חבר מועצה

הרב ישראל הפטקה - חבר הנהלה

הרב פרץ אברמוביץ - חבר הנהלה

הרב יעקב אברהם זכריהו - חבר הנהלה

הרב ישראל בן ששון - חבר מועצה

הרב אברהם פרטוש - חבר הנהלה

הרב עו"ד בצלאל נתן - חבר מועצה

הרב משה שלום מלאכי - חבר מועצה

הרב מיכאל אלמליח - חבר מועצה

הרב שמעון רוט - חבר מועצה

הרב אריאל ניר - חבר מועצה

מר יעקב וידר - חבר מועצה

נכחו:

מר שמואל ליטוב - מנכ"ל העירייה

רו"ח אהרון אדלר - גזבר העירייה

עו"ד יהודה ליבוביץ - היועמ"ש של העירייה

עו"ד מוטי בר לב - משרד עו"ד בר לב

דוד פינקל - רמ"ט רה"ע

פרץ שפירא - לשכת רה"ע

אבי מאושר - לשכת רה"ע

יהודה ברטלר - עוזר לסגן רה"ע, הרב יהושע מנדל

דורון קדוש - עוזר לסגן רה"ע, הרב אליהו דדון

חנוך זיידמן - מנהל אגף תשתיות ופיתוח

מאיר שטיינרייך - מנהל אגף חוזים ומכרזים

עו"ד צבי קורן

בנימין שטנייהרט - מנהל מחלקת שומת מוסדות

יוסף יעקובוביץ - פניות ציבור

קיוי הס - רכז הדוברות העירונית

חזקי שכטר

אהרון טלר - מנהל המתנ"ס

אליהו שושן

יהושע וינברגר

איתי גדסי

רו"ח שושנה גולדפינגר - מבקרת העירייה

חיה לוין - ס. מנהל אגף דוברות

2

על סדר היום:

א. הצעה לסדר היום של הרב עו"ד גדליהו בן שמעון, סגן רה"ע (רצ"ב החומר);

ב. הצעה לסדר היום של הרב עו"ד גדליהו בן שמעון, סגן רה"ע (רצ"ב החומר);

ג. הצעה לסדר היום של מר יעקב וידר, חבר מועצת העירייה (רצ"ב החומר);

ד. צו ארנונה לשנת 2021 (מצ"ב החומר);

ה. איוש ועדות (מצ"ב החומר);

ו. אישור הגדלת חוזה משכ"ל להקמת בית ספר ברחוב יעל (מצ"ב החומר);

ו. שונות.

3

א. הצעה לסדר היום של הרב עו"ד גדליהו בן שמעון, סגן רה"ע (רצ"ב החומר);

הרב אברהם רובינשטיין: מתחילים ישיבת מועצת העיר מספר .23

סעיף א' – הצעה לסדר היום של הרב עו"ד גדליהו בן שמעון, סגן ראש העיר.

הרב גדליהו בן שמעון: אני הגשתי שתי הצעות לסדר. אני אתחיל עם הראשונה ואעבור

אחר כך להצעה השניה.

בישיבת המועצה, אני לא זוכר את התאריך, אני מבקש אוזן קשבת גם מגזבר העירייה וגם

מהיועץ המשפטי לעירייה. יש פה בספר התקציב, בנושא הדת, בנושא של רבני שכונות,

מופיע סעיף עלום שם – קבלני כוח אדם, קרוב ל-600,000 ₪. קבלני כוח אדם בסעיף רבני

שכונות, מלבד תקציב רבני שכונות, כתוב – 600,000 ₪ קבלני כוח אדם. וזה מלבד פרסום

רבני שכונות וחומרי דת וכדומה. אני מברך את ראש העיר שמגדיל את תקציבי הדת,

להרבות תורה ויראת שמיים, אין ספק, זה דבר מבורך. רק אני רוצה לשאול, קודם כל זו

שאלה ששאלתי והסתובבתי כמעט אצל כל אדם בעיריית בני ברק שיסביר לי מה הכוונה

קבלני כוח אדם. אף אחד לא ידע מה לענות לי, מה התשובה. אז אני אענה לכם מה זה

התשובה.

כיוון ששנים לא היה פה רב ליטאי, אז מה-600,000 שקל האלה מונו הרבה מאד רבני

קהילות - ואני מברך על כך, מונו הרבה רבני בתי כנסיות – ואני מברך על כך. אבל נודע

לי שהרבנים שלנו, הרבנים הספרדים, לא מקבלים שכר מהעירייה, וזה בהמשך לוועדת

הכספים. פניתי לחכם שלום, פה קדוש, שמר"ן הרב עובדיה אמר עליו שכל מי שעובר על

דברו אוי ואבוי לו, הוא הפנה אותי לרבנים, הרבנים ביקשו ממני לעלות למר"ן ראש

הישיבה ועלו למר"ן ראש הישיבה והסבירו לו איך עובד בעיריית בני ברק, שבעיריית בני

ברק, בזמן מרדכי קרליץ, כשהם התמנו, הבטיחו להם שכספי המיסים ישולמו גם מכספי

הארנונה. אז תמיד אמרו שזה לא הזמן וכן הזמן, ויש הבטחות וכו' וכו' וכו', אבל דיבורים

ולא נעשה שום דבר. אני יודע על פסק דין, יש איזה שהוא פסק דין מפורסם של קבלן

שהיה לו קשר עם העירייה, ואני מדגיש, זה לא קשור לעיריית בני ברק, שלא יחשבו, זה

לא קשור לעיריית בני ברק, היה לוקח כסף מוועד בית והתפלאו מאיפה יש כסף בקופה,

והתברר, ואני אומר שוב - זה לא קשור לעיריית בני ברק, שלא יחשבו שאני מקשר מישהו

למשהו, לקחו את הכסף, התברר שהעירייה היתה נותנת שירותים לבניין והבן אדם היה

לוקח את הכסף ומתעל אותו לדברים אחרים. אני משווה את זה לעובדה שאנחנו נמצאים

כאן היום.

יש לנו הרבה מאד כסף לעיריית בני ברק. העירייה לא מוכנה בשום פנים ואופן שהכסף

הזה יילך לרבנ ים ספרדים. היא שולחת אתנו למועצות דתיות, היא שולחת אותנו למיקור

חוץ, שנביא את הכסף הזה ממקומות אחרים. ארנונה לא תשולם למשפחה ספרדית,

ארנונה לא תשולם לרבנים ספרדים.

קרא אלי חכם שלום, שאל אותי אם הדבר נכון. אמרתי לו – כן. אני אגיד לכם את האמת,

חכם שלום לא האמין. הוא אמר – איך יכול להיות דבר כזה? וסיפרתי לו שגם יש רב

לתאגיד המים ויש גם רבנים למקוואות, ואין אף אחד ספרדי. והסברתי לו שבעיריית בני

ברק זה עובד אחרת. בעיריית בני ברק מקבלים משכורות מהעירייה, מכספי המיסים של

העירייה. אז באו אליו רבני השכונות, בנוסף לזה כתבו פה מכתבים. פניתי ליו"ר הסיעה

שלנו בתחינה כמה וכמה פעמים, שייכנס איתי למורנו ורבנו הגאון הגדול הרב בעדני,

שישמע אותי ביחד איתו, לדעת מדוע כספי הארנונה לא משולמים לרבנים העירוניים

הספרדים אלא רק לאשכנזים. יש פה 600,000 שקל כוח אדם. ויש תירוץ שמי שקצת מבין

מתבייש להגיד אותו שזה מועצה דתית. מועצה דתית זה דבר 'פייק', זה דבר שלא יהיה

כאן, ואם יהיה זה יהיה אולי לנכדים שלנו.

לכן, ניסינו בנועם שיח לדבר ולדבר עם ראש העיר ולדבר עם הרב דדון, ושום דבר לא צלח.

אני חייב להוציא את הדבר הזה החוצה עבור הציבור. הרבנים ביקשו ממני גם היום וחכם

4

שלום שלח אותי לפה היום ואמר לי – ואל יתבייש מן המלעיגים עליו, אתה הידיים שלך

נקיות, לא אתה ולא משפחתך נהנים מהעירייה, לא מקבלים שכר על שום דבר, אין פה לא

רב עיר ספרדי שממומן על ידי העירייה. רבותי, ואני קורא לא לתושבים שיושבים כאן,

אתם לא אוהבים אותנו, לתושבים שיושבים בבית, שיש פה רב חסידי, יש פה רב ליטאי

ולא מוכנים שיהיה פה רב עיר ספרדי שייהנה מכספי העירייה מארנונה, לא מהמועצה

הדתית. כרגע בירושלים דנים אם הרב יפוטר, לא יפוטר, רוצים להגיע למצב כזה שיהיה

גם בבני ברק, אנחנו רוצים שבבני ברק כספי הארנונה ישולמו לתקציבי הדת הספרדיים,

ערוב ספרדי, מקוואות על פי הדת הספרדית, רבני קהילות ספרדיים.

לכן אני מעלה הצעה לסדר בשם כל רבני השכונות הספרדים, מגדולם ועד קטנם, ובראשם

מורנו ורבנו פה קדוש, שאני מזהיר, לא אני אמרתי, מר"ן הרב עובדיה אמר, שכל מי

שעובר על דברו – היזהרו מלעבור על דברו. הוא אמר לי לגשת בראש מורם ולהציע את

ההצעה הזו לסדר בצורה כזו פשוטה וברורה שהנוסח הזה הוא עבר עליו. ואני מקריא:

לכבוד ראש העיר, הרב אברהם רובינשטיין,

בישיבת מועצת העיר הקודמת, אגב, ההצעה הזאת היא מ-19 בינואר, היא רק מוכיחה

שניסינו בדרכי נועם, ואני אמשיך, ואני לא אוותר. כספי הארנונה שאני משלם, אולי

חלקכם מקבלים הנחות וקומבינות, אבל כספי המיסים שהספרדים משלמים, הרבנים

שלהם לא נהנים מזה. ואני אלחם עד שאנחנו הספרדים, אפילו שאני לא פופולארי, אפילו

שצוחקים עלי, אבל אני לא מתבייש. כי האמת היא אמת כואבת והאמת מנצחת. אמת יש

אחת. והרבנים יודעים את האמת.

לכן, בעקבות זה שיש 600,000 שקל מתקציבי דת של קבלני כוח אדם ויש לי דוד שהוא רב

שכונה, שאלתי אותו – האם יש דבר כזה שמישהו פעם בא לסחוב לו את התיק? לכן אני

אומר, לפני שאני מגיש את ההצעה, תחשבו טוב, מי שמעז לעבור על דבריו של חכם שלום,

שהוא פה קדוש, שהוא מבקש הערב להעביר את ההצעה הזו לסדר, שכספי הארנונה יילכו

גם לרבנים הספרדים. ואל תשלחו אותנו למועצה הדתית. יש לנו את החרם, החרם

המפורסם על המועצה הדתית. היום בני ברק כולה מלאה בבני תורה שלא סומכים על

המועצה הדתית, לא רוצים מועצה דתית, כמו שאתם לא רוצים מועצה דתית, אנחנו גם

לא רוצים מועצה דתית. הרבנים שלנו, גדולי הדור, גדולי ישראל, רוצים את כספי העירייה

בדיוק כמו הרבנים שלכ ם. אל תפחיתו מערכנו ב"יידיש קייט". אל תפחיתו בערכנו

ברוחניות. אל תפחיתו. בני ברק של היום זה לא בני ברק של לפני 30 שנה. אנחנו לא רוצים

את המועצה הדתית. אנחנו רוצים את כספי הארנונה, שיילך גם לעירובים לפי דעת

הספרדים. שיישב הרב בן סניור ויקבל משכורת. לא יתכן שהוא יישב בשכונה שלו ורבנים

מקבילים שלו יקבלו כסף על חשבון העירייה. זה לא חוקי. אני לא מדבר כרגע על הלא

חוקי, אני מדבר כרגע על המצפון הספרדי. תהיו פעם אחת למען הציבור הספרדי, ואני

יודע שהרב דדון שומע אותי, ואני מכבד אותו. פניתי אליו וביקשתי ממנו שיילך איתי לרב

בעדני, להסביר לו – מועצה דתית לא שייך כאן בבני ברק כי אין הרכב מועצה דתית, אין

יו"ר מועצה דתית. והרבנים, וחכם שלום קבע שהרב מסעוד בן שמעון יהיה רב העיר. ולכן

אני מקריא פה בבקשה משהו היסטורי שיש לציבור הספרדי, לנציגים שלנו ששלחו אותנו

לרבנים, שהרבנים ה ם מורי דרכנו, ופנו אלי לא פעם ולא פעמיים, וניסו, גם פנו לכל

החברים. ואפילו פנה אלי הרב מזוז. ולכן אני מעלה את ההצעה הזו לסדר,

הרב אברהם רובינשטיין: הרב גדליהו בן שמעון, יש לך 10 דקות להעלות את ההצעה

הזאת. אז 10 הדקות אוזלות, תגיד את ההצעה.

הרב גדליהו בן שמעון: אל תגביל אותי.

הרב אברהם רובינשטיין: אני אגביל לפי החוק.

הרב גדליהו בן שמעון: אתה לצערי מגביל את הרבנים הספרדים, אותי אל תגביל. אני

5

מעלה את ההצעה לסדר.

בישיבת מועצת העיר הקודמת אושרו תקציבי הדת וברוך השם, כן ירבו, לצרכי חיזוק

וביצור חומות הדת בעיר. אני מברך על כך, ותראו בספר התקציב שחוץ מ-15 מיליון

שקלים לרבני שכונות, יש פה עוד כוח אדם 600,000 שקל, אף אחד לא יודע להסביר לי

מה זה כוח אדם. אני יודע ואתם יודעים. ואמר לי אחד מראשי הערים הקודמים, הוא

אומר – רק עכשיו עלית עלינו. אך לצערי נודע כי מקומם של רבני העיר הספרדים בשכונות

נפקד. אתם רוצים – תקראו לזה רבני שכונות, רבני קהילות. אתם קוראים להם רבני

קהילות, אין לנו בעיה להחליף להם את הטרמינולוגיה לרבני קהילות, אם זה מה שעושה

לכם את זה. נפקד כבר למעלה מ-20 שנה מתקציבים אלו, למרות שהרב מרדכי קרליץ

הבטיח את זה בכתובים. בימים אלו מדברים על קידומים של להבדיל עובדי עירייה. אין

ספק כי הדבר חשוב, אך רבני הקהילות הספרדיים אינם מקבלים שכר כלל ועיקר. ועל כן,

אין ספק כי מנחילי התורה קודמת לעובדי עירייה. וכספי הארנונה צריכים להיות

מחולקים שווה בשווה, אני רוצה שאזרח בבית ספרדי יידע שהוא משלם ארנונה – זה לא

הולך על ה"יידיש קייט" שלו.

לכן, אני מציע למועצת העיר כי תקום ועדה שתטפל בנושא ולבדוק האם הטענות שלי הן

טענות נכונות, שכספי הארנונה הספרדי לא נהנה מזה. הרבנים שלנו, הרב בן סניור, הרב

חזקיהו שמכתת את רגליו יום יום, הוא צריך לקבל משכורות מהמועצה הדתית? אני לא

יודע אם יהיה מועצה דתית בכלל.

הצעתי כדלהלן, הרב נתן בצלאל, אני מציע – לא לקבוע עובדות היום. אני מציע להקים

ועדה שתבדוק את טענותיי. בכל אופן, עשיתי על זה מחקר מאד גדול. מה שלא רציתם

לפתוח את הפצע הפתוח הזה, זה לא נעים, אבל צריך לעשות אותו. אני מציע כי ראש

העיר, שהוא ממקימי התורה וממנחילי התורה, הרב אברהם רובינשטיין, יחד עם סגנו

הרב חנוך זייברט, סגנו וממלא מקומו, ביחד עם יו"ר סיעת ש"ס, כן, יו"ר סיעת ש"ס הרב

אליהו דדון, ביחד עם היועץ המשפטי הרב יהודה ליבוביץ, יישבו, יקימו ועדה לבדוק האם

זה נכון הדבר שכספי הארנונה לא משולמים עבור הרבנים הספרדים ב-30 השנה

האחרונות, מלבד ה-10 שהתמנו, שחלקם כבר לא נמצאים בחייהם.

לכן אני מבקש מחברים שלי, אתם לא מצביעים עבורי, אני לא מתמודד לשום תפקיד,

תצביעו עבור הרבנים ששלחו אתכם, עבור הקהילה ששלחה אתכם. היא לא רוצה מועצה

דתית, כי מועצה דתית זה 'פייק'. מועצה דתית, אם תהיה, היא תהיה אולי בקדנציה

הבאה. כי כולם יודעים מה זה מועצה דתית, כולם יודעים איך מקימים גוף של מועצה

דתית. אל תקנו את התותים האלה של מועצה דתית. אנחנו רוצים גם מועצה דתית, אבל

אנחנו רוצים שוויון. כספי הארנונה צריכים להיות מחולקים שווה בשווה לכולם. בשאר

הדברים זה מחולק שווה בשווה, חוץ מעובדי עירייה. אני לא מדבר כרגע. יבואו הצעות

לסדר נוספות, אבל כרגע בנושא תורני, יושב אברך ספרדי שאין לו מורה הוראה לשאול

בלילה כי הרב שלו לא מקבל שכר מהארנונה? הנשמע כדבר הזה?

לכן אני מבקש, רבותי, לא בשבילי, אני מבקש בשם חכם שלום, שכל העובר על דבריו –

היזהרו מלעבור על דבריו – את זה אמר הרב עובדיה. יכולים לצחוק פה מספר אשכנזים

צינים, אני לא פוחד מזה. אני יודע שאני לא פופולארי. אבל אמת יש רק אחת. מי שרוצה

– מוזמן, יש פה 15 מכתבים של רבני שכונות, חשובים מאד, מבוגרים מאד, שמבקשים

ממר"ן חכם שלום ומבקשים מיו"ר הסיעה ומבקשים מהרב רובינשטיין לטפל בנושא הזה,

כי הובטח להם שגם הם ייהנו מכספי הארנונה.

אני מבקש ל הצביע עבור ההצעה לסדר שאני מציע כרגע. אני מבקש שיצביעו עם המצפון

התורני וה"יידיש קייט" ולא בשביל ג'ובים. אני לא מקבל פה שום ג'וב בעירייה. והרבנים

האלה לא מקבלים שום גרוש מהעירייה. ויושבים אנשים שמקבלים כסף מהעירייה והם

אומרים לרבנים אחרים – לא תקבלו כסף מהעירייה. תחכו למועצה הדתית. האוטובוס

נוסע, השיירה עוברת ולא קורה שום דבר. ואני מבטיח לכם שאני אלחם על זה, ואני חוזר

שוב, גם אם אני אהיה לבד, אני לא מפחד מאף אחד, האמת תצא לאור. הארנונה צריכה

להיות מחולקת שווה בשווה. תודה רבה.

6

הרב אברהם רובינשטיין: הצעה שניה לסדר שלך בבקשה.

הרב שלום מלאכי: אני רוצה שניה להגיב על דברי חברי. אני שמעתי מנהמת ליבו,

אפשר באמת להבין מה שהוא אומר. אבל אם באמת כנים דבריך ואתה מדבר בשם

השוויוניות, האם ההצעה שלך מוכנה שהוועדה תדון גם, לנו אין ייצוג של רבנים בעיר,

אין לנו, אנחנו %,10.6 %10.6 מתושבי העיר הם מבני תורה. אין לנו ייצוג של רבנים ולא

משכורות לרבנים. אתה מוכן? האם חברי מוכן שהוועדה תדון בשוויוניות לציבור שלנו?

אני שואל אותך האם אתה מוכן. אני לא אומר שלא מגיע לכם, אבל גם לנו מגיע. אתה

מוכן, כסגן ראש עיר להגיד, שאתה מוכן לדון בזה שגם לנו מגיע ייצוג? אני לא מקבל את

דבריך. לא קיבלתי ממך תשובה. תודה.

הרב אברהם רובינשטיין: הרב גדליהו בן שמעון, ההצעה השניה לסדר.

הרב גדליהו בן שמעון: אבל אני רוצה לענות לרב מלאכי. אני לא נכנס כרגע לפוליטיקה

הפנימית בדגל התורה. אבל שב עם היועץ המשפטי ועם אריק אדלר, ישבתי עם ראש העיר

והוא גם לא ידע לענות לי. ה-600,000 שקל, בנוסף ל-15 מיליון שקל לרבני שכונות, תשאל

אותו לאן זה הולך. יש פה 600,000 שקל שהאשכנזים מקבלים את זה. תתחלקו, תסתדרו

ביניכם.

אני לא יכול להיכנס ב-600,000 שקל בק בלני כוח אדם שמקבלים האשכנזים, אני לא יודע

להבדיל מי שייך לזה ומי שייך לזה. אני רק יודע שהספרדים מאוחדים, לספרדים יש מר"ן

אחד, תורה אחת, פה קדוש, ולכן סיעתא דשמיא של תנועת ש"ס הולכת ונוסקת לשמיים,

כי אנחנו מאוחדים ומגובשים ועושים את הכול לשם שמיים. יושבים פה 15 רבנים שעשו

25 שנה ללא שכר. אתה יושב ומקבל שכר והרב בן סניור לא מקבל שכר. והרב חזקיהו לא

מקבל שכר. והרב דדון מקבל שכר.

ב. הצעה לסדר היום של הרב עו"ד גדליהו בן שמעון, סגן רה"ע (רצ"ב החומר);

הרב גדליהו בן שמעון: אני רוצה להעלות את ההצעה לסדר הנוספת. נושא של האפליה

בסמינרים. הנושא של האפליה בסמינרים, יושבים כרגע עשרות הורים, שמעתי,

הרב אברהם רובינשטיין: הרב גדליהו בן שמעון, השעה ,6:26 לכל הצעה לסדר 10 דקות.

הרב גדליהו בן שמעון: אתה רוצה ללכת איתי לפי החוק? לא כדאי לך.

הרב אברהם רובינשטיין: אם אתה תגלוש – אני מנתק לך את המיקרופון.

הרב גדליהו בן שמעון: אתה רוצה ללכת איתי לפי החוק? לא כדאי לך. כולם יודעים

שהנושא של הסמינרים,

הרב אברהם רובינשטיין: או-לה-לה, איזה יופי, איזה יופי.

הרב גדליהו בן שמעון: כן. כי, אתה יודע, כשעוברים על החוק רק בצד אחד זה לא

נעים. אתה רוצה שאני אמתין עם ההצעה לסדר הזאת לפעם הבאה? אני מוכן.

הרב אברהם רובינשטיין: לא. עכשיו.

הרב גדליהו בן שמעון: אין בעיה. בסדר גמור.

7

הרב אברהם רובינשטיין: 10 דקות.

הרב גדליהו בן שמעון: אין בעיה. כולם יודעים, אולי רובכם לא יודעים, כי אתם

אשכנזים ולא חוויתם מעולם אפליה, ומי שלא חווה אפליה, ואני אגלה לכם פה סוד, אולי

פינקל יהרוג אותי אחרי שהוא ייצא מהמועצה, שהוא מספר לי כמה הוא עזר לי להכניס

את הבן שלי ל ... הוא מתגלגל מצחוק עכשיו, אבל אני לא אחשוף את הכול, אל תדאג.

אני רק רוצה להראות לכם, שאדם שלא חווה אפליה מימיו לא מרגיש את זה על בשרו.

רבותי, אנחנו צוחקים, חלילה, אבל יושבים בבית כרגע עשרות בנות שכל הראש שלהן

כרגע כבוי, משפחות מתרסקות כי הפנטזיה שלהם התנפצה להם בפנים, כי הן לא

מתקבלות לסמינר ים אשכנזים. אני לא נכנס לנושא הזה, כי אני יודע שעשו שונא ליעקב,

נושא האפליה של הסמינרים היה עוד לפני שנולדתי. תקשיב, אני בוגר תשב"ר ואל תלמד

אותי, בסדר? תקשיב, המוסד היחיד שלמדתי זה היה פה, מוסד ספרדי. אני בוגר תשב"ר

ואני לא מתבייש להגיד את זה. יצא להם תלמיד מחונך כנראה. תשב"ר של הרב הלוי

ובית מר"ן החזון איש. זכיתי.

בכל אופן, הנושא הזה הוא נושא כאוב ואני לא בא כרגע לתקן את נושא האפליה, כי אני

יודע שהיא תישאר כאן, עד שיהיו כאן בחירות דמוקרטיות נושאי הסמינרים לא ייפתרו.

אלא מה, יש תופעה שהיא תופעה נלווית אחר כך, שהרב דדון עושה מאמצים מרובים,

שבנות לא מתקבלות, איזה 200 או 150 , על זה אין ויכוח. אני יודע שיש כאלה שמסתובבים

היום כבר באולפנים ואומרים – אין אפליות, הכול בסדר, השמש זורחת בבני ברק. אבל

בואו, אי אפשר לעבוד על ספרדים. עוד מעט אבשלום יגיע.

אני נתקלתי בתופעה מאד מאד כואבת, שהמשפחה מקבלת מכה פעמיים – גם בזה שהיא

לא מתקבלת לסמינר שהיא רצתה, וגם בזה שקובעים לה בצורה שרירותית לאן ללכת. בת

שהתרגלה לבית של בני תורה, בת שהתחנכה במוסדות מסוימים, שהבנים מחונכים

בישיבות, מציעים להם סמינרים, אני לא אנקוב בשום שם של סמינר חלילה כי, מודה ולא

אבוש, הבת שלי לא לומדת בבני ברק בכלל, אני לא מבין את הרמות של הסמינרים.

אבל אני כן יודע דבר, שמעתי שיש בזה המון המון אי סדרים והמון עוגמת נפש על עוגמת

נפש. זאת אומרת, לא רק שהיא לא התקבלה לסמינר שהיא חלמה עליו, בסוף משבצים

אותה ב על כורחה, וכולנו הרי יודעים שאין אדם לומד אלא במקום שליבו חפץ. אני לא

יודע אם הכוונה לזכר או נקבה, אבל אני מאמין שבעידן של היום, גברתי המבקרת תגיד

שזה הדדי, שאדם לומד במקום שליבו חפץ ואי אפשר להכריח אותו.

ומה שקורה זה שיושבים קבוצת עסקנים, שאני לא מתבייש לומר את זה, יש להם

אינטרסים לדחוף ולשבץ בלי אפילו להבין את היכולת להבין ולבחון מי מתאים למה.

ושמעתי, אני לא רוצה לנקוב בשם, שמעתי על משפחה שהיתה צריכה לעבור שבעה מדורי

גיהינום עד שלא קיבלו אותה לסמינר אשכנזי, ושבעה מדורי גיהינום עד שהיא רצתה את

הסמינר הספר די, בסוף שלחו אותה לסמינר, לא רוצה להגיד מה, שזה כמו שאני אגיד

לכם היום שבחור אשכנזי יילך ללמוד בישיבה ספרדית.

לכן א ני מציע, כמו שקיים בירושלים, לעשות מנוי של ועדת רבנים ספרדים, שעדיין לא

מקבלים משכורת, הם יקבלו מהעירייה. אגב, הסמינרים הם סמינרים עירוניים. מינוי

ועדת רבנים ספרדים לשיבוץ בנות הסמינרים. כידוע לך, אני פונה לראש העיר, גם זה מ-

1.4 , חשבנו שיהיה הצעה לסדר אבל לצערי מקטינים ראש, והספרדים יותר שנואים אולי,

אבל אני קצת מרגיש שכבר קצה נפשי, ואני אומר את זה גם פה, בהצעה לסדר הזו, גם

אם אני אהיה לבד במד בר, גם אם אני אהיה קול קורא לבד במדבר, אני לא אפחד מאף

אחד. הנושא של האפליה של הספרדים ייפתח במועצת העיר הזאת.

כידוע לך, זמן רישום הסמינרים טומנת במרכזה מחיר יקר של פגיעה בנפשות במשפחות

ובבנות העולות לסמינרים. כשזעקת האפליה זועקת, מנגד חלקן הגדול של בנות הסמינרים

נאלצות ללכת לסמינרים שלא מרצונן. ראש העיר, אני מקווה שאתה מקשיב לי. אם חווית

פעם אפליה, ואני יודע שאתה ער לאפליה ורגיש מאד, ועושה הכול באמת למען הציבור

8

הספרדי בנושא של הבנות של הסמינרים, אני רוצה להקל מעליך. כשזעקת האפליה זועקת

וחלקן הגדול של בנות הסמינרים נאלצות ללכת לסמינרים שלא מרצונן, ורק על פי החלטה

של עסקנים או מקורבים בלבד, ולעיתים אף באופן שרירותי על מנת לשבצן, על הפניות

שהגיעו למרנן ורבנן שליט"א, הרי איך הגיעו אלי? אין לי קשר עם הנושא הזה. נתתי את

כל הקרדיט לרב דדון. פנו אלי רבנים והשיבוץ נעשה אף במקומות לא מתאימים, והדבר

גורם לפגיעה ורמיסת הבנות הספרדיות שלומדות במקום שאין ליבן חפץ.

על כן אני מציע למועצת העיר ולחבריי מהסיעה, כי תקום מטעם העירייה ועדת רבנים

ספרדיים, שעדיין לא מקבלים שכר מהעירייה, בשביל שהם יהיו נייטראלים, ומטבע

הדברים הוועדה תהיה רגישה לחינוך בנות ישראל, ולית מאן דפליג שהרבנים מבינים

בחינוך יותר מכל אחד מאיתנו פה. שהוועדה הזאת תהיה רגישה לחינוך בנות ישראל

הספרדיות, ועל פיהם ועל פי ההלכה ייקבע מהו הסמינר בו תשובץ הנערה באופן סופי

ולאחר התייעצות עם ההורים, ולא באופן חד צדדי כמקובל היום. ובשם כך נקבל על עצמנו

דעת תורה, כי כל הנוטל עצה מן הזקנים אינו נכשל, וכך נפתור חלק מן האפליה העדתית

לבנות הסמינרים.

בברכה, עו"ד גדליהו בן שמעון.

אני מבקש, על פי החוק, להצביע על שתי ההצעות האלה, בנפרד. תודה רבה.

הרב אברהם רובינשטיין: אני מבקש מהרב אליהו דדון לענות להצעות לסדר.

הרב אליהו דדון: גדליהו העלה פה שני נושאים לסדר יום. אני אתחיל בנושא של

הסמינרים, כי זה נושא מאד כאוב. ובטח שגדליהו כואב לו העניין, לכן הוא שותף לעניין

הזה.

הנושא הזה הוא נושא מאד נפיץ וקל להעלות אותו לסדר היום וקל לדבר עליו. אבל מאד

מאד קשה לפעול ולסדר את הבנות ולשבץ אותן במקומות הנכונים. שנים רבות הנושא

הזה היה על השולחן, התקשורת חגגה על הנושא הזה, ההורים סבלו, הילדות עברו

טראומה עד שהגיעו לסמינר, עד שקיבלו כיסא לשבת, המנהלים אטמו את אוזנם וגם את

ליבם, עד לישיבה שהיתה לרב בעדני, חבר מועצת חכמי התורה, ביחד עם מר"ן ראש

הישיבה הרב שמע זצ"ל. ואז יצאה הוראה של מורנו ורבנו הרב בעדני, להתחיל לקחת את

עצמנו לידיים.

הרב גדליהו בן שמעון: אז למה מנעת שנה שעברה להקים סמינר ספרדי חדש?

הרב אליהו דדון: אני לא הפרעתי לך.

הרב אברהם רובינשטיין: אף אחד לא הפריע לך.

הרב אליהו דדון: לא הפרעתי לך, אל תפריע לי.

הרב גדליהו בן שמעון: למה מנעת?

הרב אברהם רובינשטיין: דרך ארץ.

הרב אליהו דדון: אני לא אתייחס אליך מפריע לי.

הרב גדליהו בן שמעון: למה מנעת להקים סמינר ספרדי חדש?

הרב אברהם רובינשטיין: אף אחד לא הפריע לך, תתנהג בהתאם.

9

הרב אליהו דדון: אל תפריע לי, גדליהו.

הרב גדליהו בן שמעון: למה מנעת להקים סמינר ספרדי? נוח לך המונופול הזה?

הרב אליהו דדון: ולכן, הרב בעדני נתן הוראה, לחזק את הסמינרים הספרדיים.

ובד בבד לפתוח סמינרים נוספים.

הרב גדליהו בן שמעון: אז למה התנגדת שנה שעברה, עברת על הוראתו של הרב בעדני?

הוא משקר.

הרב אליהו דדון: באותו מעמד, הרב בעדני באותו מעמד,

הרב אברהם רובינשטיין: דרך ארץ. דרך ארץ.

הרב גדליהו בן שמעון: אל תלמד אותי דרך ארץ.

הרב אברהם רובינשטיין: דרך ארץ.

הרב אליהו דדון: תודה, גדליהו.

הרב גדליהו בן שמעון: למדתי את זה בישיבה. מכם למדתי את זה.

הרב אליהו דדון: גדליהו, אני לא אמרתי שאתה משקר. אתה פשוט לא יודע. אבל

אני גם לא אומר לך שאתה משקר.

הרב גדליהו בן שמעון: אל תגיד לי לא יודע. התשובות הכי פשוטות זה לא יודע. אני

קצת יודע.

הרב אליהו דדון: אתה לא יודע, אז אל תדבר, אל תפריע לי עכשיו. תגיד כל מה

שאתה רוצה אחר כך. אבל אתה תשמע את מה שאני אומר.

הרב גדליהו בן שמעון: מר"ן פנה אליך במכתב שתפתח סמינר וצחקקת על זה.

הרב אליהו דדון: ואז, באותו מעמד, התחלנו לחשוב איך אנחנו פותחים סמינר

נוסף. והרב בעדני היה היוזם ופתח את הסמינר של גברא, שכיום נותן,

הרב גדליהו בן שמעון: הרב בע דני ביקש ממך לעזור לרב יונה והלכת אחר כך ואמרת

לו – הוא לא מתאים, צריך לסגור את זה.

הרב אליהו דדון: וכיום זה נותן מענה ל-650 בנות ספרדיות, שללא הסמינר הזה

אני לא יודע מה היה קורה היום. וברוך השם, מאז יש לנו עדנה. כל מה שידברו, הבנות

מסודרות. בשנה הראשונה זה היה קשה מאד לכוון את כל ההורים לסמינרים הספרדים.

בשנה השניה,

הרב גדליהו בן שמעון: מה זה מסודרות? הכנסת אותן בכוח, דחפת אותן, מה אתה

רוצה?

הרב אליהו דדון: אתה רוצה שאני אוציא אותך, גדליהו?

10

הרב גדליהו בן שמעון: תנסה.

הרב אליהו דדון: אני אקח פטיש ואני אוציא אותך. בשנה השניה זה היה יותר

קשה.

הרב גדליהו בן שמעון: 12 שנה השתקת אותי. 12 שנה השתקת אותי.

הרב אליהו דדון: לא ראיתי שהזזת משהו.

הרב גדליהו בן שמעון: 12 שנה השתקת אותי, עד שזה נגמר בבחירות של חילול השם.

צריך להוציא את הדברים האלה החוצה.

הרב אברהם רובינשטיין: כנראה יש בין חברי המועצה שלא יודע מה זה עשיו, הוא לא

למד חומש, הוא לא יודע מה זה עשיו, מה זה יעקב.

הרב גדליהו בן שמעון: למדתי חומש, חומש ליטאי. יכול להיות שלא למדתי יידיש.

הרב אברהם רובינשטיין: הוא בא להשוות. אם מדבר יהודי שמתפלל 3 פעמים ביום על

עשיו ו יעקב, על אנשים יראים ושלמים, ואם מדבר, אומר פה ברשות הרבים, אחד אומר

לחברו שקרן, אני מאד מתבייש בזה ואני מוחה.

הרב גדליהו בן שמעון: כי אחד שעובר על דבריו של מר"ן ראש הישיבה פה קדוש – אני

מוחה.

הרב אברהם רובינשטיין: אני מוחה.

הרב גדליהו בן שמעון: כי מר"ן הרב עובדיה אמר – היזהרו לעבור על דבריו. והוא כתב

לו מכתב, יש את המכתב הזה, שהוא מורה לו לפתוח עוד סמינר והוא צחקק על זה.

הרב אליהו דדון: זה חלק מהדברים שאתה לא יודע.

הרב גדליהו בן שמעון: אם מר"ן לא היה כותב לו – לא הייתי מתערב.

הרב אליהו דדון: זה חלק מהדברים שאתה לא יודע. בכל אופן, הרב בעדני נתן

הוראה, ומאז ברוך השם, שנה אחר שנה, כל הבנות משובצות. ואני רוצה לומר לכם, מגיע

תודה רבה להרבה מאד אנשים שמוסרים נפש, מוסרים נפש לילה ויום, ומטפלים בבנות

הספרדיות בנושא הסמינרים, וזה מתחיל בראש העיר הנוכחי, הרב אברהם רובינשטיין,

וראש העיר לשעבר הרב חנוך זייברט, והרב יעקב זכריהו שמוסר נפש, ורחל ... שמוסרת

נפש, וכל בת יושבת על השולחן, יש את ה-קב"סיות, יש צוות שלם,

הרב גדליהו בן שמעון: מה זה קב"סיות? למה משפחה של בני תורה צריכה לעבור

קב"סיות? למה משפחה של בן תורה צריכה לעבור קב"סית בשביל להתקבל לסמינר? אתה

מתכחש לעובדה שיש אפליה בסמינרים?

הרב אליהו דדון: עוד רגע אני גם אתייחס לזה.

הרב גדליהו בן שמעון: זה לא סוד. זה לא סוד.

11

הרב אליהו דדון: זה אופוזיציה נחמדה, אבל זה לא מועיל.

הרב גדליהו בן שמעון: לא, זה לא אופוזיציה.

הרב אליהו דדון: אתם לא תשתיקו אותי.

הרב יעקב זכריהו: מה אתה רוצה, לחנך את מנהלי הסמינרים? מה זה קשור

אלינו?

הרב אליהו דדון: עזוב את זה רגע.

הרב גדליהו בן שמעון: זה תקציב עירוני, מה זה מה?

הרב יעקב זכריהו: בסדר, אז צריך לדבר עם מנהלי סמינרים. בינתיים אף בת לא

התקבלה דרך ציוץ. עובדים פה לילה ויום, לילה ויום, ראש העיר והרב דדון, בשביל הבנות

האלה. הכי קל זה לצעוק.

הרב גדליהו בן שמעון: ולכן מאד אוהבים אותו בציבור.

הרב יעקב זכריהו: יום ולילה.

הרב גדליהו בן שמעון: ולכן מאד אוהבים אותו בציבור, ולכן מאד מאד משבחים אותו.

הרב יעקב זכריהו: ברוך השם, הכול מסתדר. מבחינת הסמינרים, כל שנה, ברוך

השם.

הרב גדליהו בן שמעון: אתה סיימת ללקק לאריה, ובסוף לא נהיית חבר כנסת?

הרב אליהו דדון: עכשיו אתה גם על הכוונת. אני רוצה לומר, באמת מגיע תודה

רבה, אני אומר שהציבור הספרדי צריך ... לילות וימים בשביל להסדיר את הנושא של

הסמינרים. ולו הייתם יודעים כמה ראש העיר יושב איתי,

הרב גדליהו בן שמעון: למה להצדיק? הכול מסודר אמרת. אמרת הכול מסודר.

הרב אליהו דדון: ביחד עם הרב יעקב זכריהו, ומנסה את כל הכיוונים

האפשריים, ופתאום קמים אנשים, אני יכול לומר על עצמי, במשך כל כך הרבה שנים שאני

מטפל בנושא הזה הסדרתי אלפי בנות. לא מאות, אלפי בנות. אתם יכולים להצביע כמה

בנות סידרתם. ואני לא מבקש גם שתסדרו, כי זה לא תפקידכם. אבל אתם לא יודעים מה

קורה. אין לכם בעיה לפרסם פוסט שאתם כותבים בו, אנשים ללא דעת, ללא חמלה, נציגי

ציבור, שמשבצים על ראשם של הבנות. רק לכם יש חמלה? רק לכם יש דעת? לראש העיר

אין דעת? לחנוך זייברט שטיפל אין דעת? לרב יעקב אין דעת? אני הקטן אין לי דעת?

הרב גדליהו בן שמעון: אתה בא להגיד שאין אפליה בסמינרים?

הרב אליהו דדון: איך אתה מפרסם כאלה דברים בחוץ?

הרב גדליהו בן שמעון: אתה בא להגיד שאין אפליה בסמינרים?

12

הרב אליהו דדון: אנשים ללא דעת. אני פרסמתי עליך,

הרב גדליהו בן שמעון: אין אפליה בסמינרים?

הרב יעקב זכריהו: אבל גם אנחנו נגד אפליה. מה, אנחנו לא נגד אפליה?

הרב אליהו דדון: עסקנים נטולי דעה וחמלה. הורסים עשרות משפחות בגלל

שיבוץ כפוי בסמינרים. זה באמת מה שאנחנו עושים?

הרב גדליהו בן שמעון: כן.

הרב אליהו דדון: אנחנו הרי יושבים לילות כימים על כל בת ובת.

הרב גדליהו בן שמעון: אתה יודע טוב מאד, בסמינר מסוים,

הרב אליהו דדון: ויבואו אנשים שלא נוקפים אצבע ולא מכירים את מנהלי

הסמינרים, ולא סידרו ולו בת אחת במהלך חייהם לסמינר מסוים, ואין להם בעיה. אין

להם בעיה לומר – הבנות לא מסודרת. כופים על ההורים.

הרב גדליהו בן שמעון: אתה יו"ר אגף החינוך.

הרב אליהו דדון: ואני רוצה לומר לכם,

הרב גדליהו בן שמעון: אני מתעסק בארנונה.

הרב אליהו דדון: שכל בת, כל בת שאנחנו שיבצנו בעבר,

הרב גדליהו בן שמעון: שיבצת בכפיה.

הרב אליהו דדון: זה בדחילו ורחימו, כל בת יש לנו תיעוד מה מצבה הלימודי,

הרב גדליהו בן שמעון: אז מה אתה מפחד שתהיה ועדת רבנים?

הרב אליהו דדון: כל בת יש לנו תיעוד מה מצבה הלימודי, מה מצבה הרוחני.

הרב אברהם רובינשטיין: יש גבול. יש גבול.

הרב גדליהו בן שמעון: כי הוא טוען שאין אפליה.

הרב אברהם רובינשטיין: יש גבול.

הרב גדליהו בן שמעון: זה לא יעזור שתצעק עלי. אני לא מפחד ממך.

הרב אברהם רובינשטיין: יש גבול לגסות רוח.

הרב אליהו דדון: אנחנו לא מדברים על אפליה.

13

הרב גדליהו בן שמעון: הוא טוען שאין אפליה.

הרב אליהו דדון: אני רוצה רק לומר דבר נוסף. ברוך השם, המתווה הזה שקבע

מורנו הרב בע דני פה בבני ברק, בישיבת מועצת חכמי התורה בירושלים, ומר"ן ראש

הישיבה, זו ההוראה שהוא נתן לנציגי העירייה באירוע עיריית ירושלים לפעול בדיוק

במתווה הזה של בני ברק. להתחיל להסדיר את הבנות הספרדיות בסמינרים הספרדיים.

זו ההוראה וא ותה אנחנו מבצעים ומבצעים אותה בגאווה גדולה. אנחנו לא מרגישים

שאנחנו, עם כל הכבוד, אנחנו לא סוג ב'. אנחנו יודעים לטפל בבעיות שלנו.

הרב גדליהו בן שמעון: למה לא ביצעת את הבקשה של נשיא מועצת חכמי התורה?

הרב אליהו דדון: אלא מה, האפשרות השניה היא קלה. מה האפשרות השניה?

שנזעק חמאס ונמשיך הלאה להשתפן, ונמשיך בתחנונים ... נמשיך הלאה. הרבנים החליטו

– די, להפסיק עם זה, אנחנו נתחיל באמת לטפל בבעיה שלנו בכוחות עצמנו, לקחת את

עצמנו לידיים ולטפל בבעיות. אז כשמטפלים בבעיות, במתווה שהרבנים שלנו מכתיבים,

אז יש טענות. איך אתם משבצים? אילו היית יודע איך משבצים והיית יושב בוועדה,

הרב גדליהו בן שמעון: אבל לא הבנת מה ההצעה לסדר שהגשת.

הרב אליהו דדון: היית יושב בוועדה של השיבוץ, והיית בא ואומר – רבותי, יש

פה עוול. אבל אתה לא יושב בשום פורום. אתה לא יושב בוועדה, אתה לא יודע מה נעשה,

ואין לך בעיה לפרסם, עם כל הכבוד, ראש כזה בחוץ. אני אף פעם, קודם כל, אני לא

מתעסק בדברים האלה, אבל גם לו הייתי מתעסק, בטח ובטח לא הייתי פוגע בך באופן

אישי ולא הייתי מזכיר את שמך ולא כותב עסקנים נטולי דעת ונטולי חמלה. אני לא מכיר,

באמת, כשהקדוש ברוך הוא חילק דעת, חילק את זה רק לסוג מסוים וחמלה לסוג מסוים

ולאחר אחר. אני רק רוצה לומר לך, אתה יודע שמספרים על רב אחד שאמר 'וורט' –

רבותי, ראשי תיבות של פרשת בלק זה ואהבת לרעך כמוך. כולם שמעו, מפני כבודו של

הרב לא הגיבו. אבל לאחר מכן, לאחר השיחה הם שאלו את הרב – כבוד הרב, איך זה

מסתדר? איך זה מסתדר? זה ו', זה ב', זה כ' וזה ק', איך זה מסתדר? אמר להם – בדיוק,

ואהבת לרעך כמוך כשזה לא מסתדר. גם אם לא מסתדר לך, יש איזה שהם כללים שלא

עוברים עליהם. גם אם לא מסתדר לך, אתה לא יכול לזרוק רפש באחרים, עם כל הכבוד.

לעולם לא תוכל לבוא ולהגיד שאני זרקתי בך רפש במקום מסוים.

הרב גדליהו בן שמעון: תחנך את הילדים שלך, לא אותי. כאן זה מקום עבודה. תחנך

את הילדים שלך, לא אותי.

הרב אליהו דדון: אי אפשר לומר ואי אפשר לפרסם, שום דבר, עם כל הכבוד. ואני

רוצה להגיב לדבר נוסף.

הרב גדליהו בן שמעון: אתה כנראה לא קראת את המועצה. אני לא ביקשתי להתקבל

לסמינרים אשכנזים. אני ביקשתי ועדת רבנים שתשבץ את הבנות לסמינרים הספרדיים.

לא דיברתי על אשכנזים, אתה כנראה לא יודע לקרוא.

הרב אליהו דדון: בינתיים אתה לא נותן לי להגיב.

הרב גדליהו בן שמעון: אתה לא קראת את ההצעה לסדר. אל תסלף את הדברים שלי.

על זה לא ישבת עם הרב שטיינמן.

14

הרב אליהו דדון: לכן, האנשים המסורים האלה, קרי ראש העיר, הרב יעקב,

הרב גדליהו בן שמעון: תראה כמה פעמים אתה מזכיר את ראש העיר.

הרב אליהו דדון: אנוכי הקטן ואחרים, שבאמת מוסרים נפש, באמת, לא חשבנו.

הרי זה כיסוי בשבילנו לעשות ועדת רבנים. לא חשבנו על זה? אני רוצה לומר לך שראש

העיר העלה,

הרב גדליהו בן שמעון: אתה זוכר שביקשתי ממך גם בהקצאות לעשות ועדת רבנים?

הרב אליהו דדון: ראש העיר העלה את הנושא הזה.

הרב גדליהו בן שמעון: גם בהקצאות אמרתי לך – בוא תעשה ועדת רבנים.

הרב אליהו דדון: ראש העיר העלה את הנושא הזה.

הרב גדליהו בן שמעון: וצחקת עלי, למה?

הרב אליהו דדון: ראש העיר העלה את הנושא הזה ובכל זאת, אחרי כל מה ש -

הרב גדליהו בן שמעון: ביקשתי ממך – תעשה ועדת רבנים גם בנושא הזה, למנוע לזות

שפתיים.

הרב אליהו דדון: אחרי הכול, החלטנו שבשלב זה אנחנו לא עושים את זה.

הרב גדליהו בן שמעון: החלטנו, אתה שליח של רבנים.

הרב אליהו דדון: אני עונה לך, אתה רק לא שומע.

הרב גדליהו בן שמעון: אני שומע טוב מאד.

הרב אליהו דדון: אחרי שישבנו, ואמרתי לך שראש העיר העלה את הנושא הזה,

לעצם השאלה שלך, הוא העלה אם זה כדאי להקים ועדת רבנים, שבעצם זה אינטרס שלנו,

שזה ייתן יד, וזה סיוע בשבילנו שתהיה ועדת רבנים ואפילו כיסוי להחלטות שלנו. אבל

אנחנו החלטנו שעם כל הדבר הטוב שיש בזה, בשלב זה,

הרב גדליהו בן שמעון: אם תקום ועדה, אני מסיר את ההצעה לסדר.

הרב אליהו דדון: אני עונה ואתה לא נותן לי לענות. בשלב זה אנחנו החלטנו

שעדיין,

הרב גדליהו בן שמעון: הבעיה שלך להצביע זה עם גדליהו? אני לא בתחרות איתך, אלי.

אלי, אני לא בתחרות איתך. אם יש ועדה – אני מסיר את ההצעה הזאת לסדר.

הרב אליהו דדון: בשלב זה החלטנו שעדיין אנחנו לא מקימים ועדת רבנים. אני

רוצה לומר עוד מילה אחת. אנחנו פנינו לפני כשנה, קצת פחות משנה, וכינסנו את הרבנים,

ביקשנו שהרבנים יתכנסו. אנחנו יודעים הרי שזה קל להתקיל אותנו בדברים מסוימים.

15

הרב גדליהו בן שמעון: איזה רבנים התכנסו? אתה יכול להגיד לציבור?

הרב אליהו דדון: והרבנים כתבו מכתב.

הרב גדליהו בן שמעון: אתה יכול להגיד לציבור?

הרב אליהו דדון: ואני השתדלתי לא להקריא את המכתב הזה ולא להוציא אותו

החוצה.

הרב גדליהו בן שמעון: אתה רוצה שאני אקריא את המכתב של חכם שלום?

הרב אליהו דדון: אבל אין לי ברירה, אני אקריא אותו בפניכם. לחברי סיעת ש"ס

בני ברק, השם יחייהו וישמרהו,

הרב גדליהו בן שמעון: איזה רבנים? על איזה רבנים? למה הרב שלמה בן שמעון לא

היה שם?

הרב אליהו דדון: כמקדמת דנא, נבקשכם להמשיך בשיתוף הפעולה ביניכם ובין

כלל חברי מועצת העיר. בכלל זאת אנו מודים לכם בזה, כי בכל הנושאים הקשורים

למועצת העיר, הצעות לסדר, שאילתות, הצבעות במועצת העיר או כל נושא אחר שיידון

לטובת הציבור הספרדי, יהא אך ורק לאחר ישיבת סיעה בהסכמה מלאה, או על פי החלטת

רוב חברי הסיעה בלבד. ומורנו הרב בעדני מוסיף בכתב ידו: ואחר כך לשאול דעת חברי

התנועה. השומעים לנו ישכון לבטח.

וחתומים על זה: מורנו הרב שמעון בעדני, מורנו הרב מכלוף פחימה, מורנו הרב שלמה

מחפוד.

זה לא מספק. פנינו לחכם,

הרב גדליהו בן שמעון: למה לא פנית לרב שלמה בן שמעון? תתבייש לך.

הרב אליהו דדון: פנינו.

הרב גדליהו בן שמעון: אתה סילקת את הרב בן שמעון ממועצת החכמים של בני ברק?

הרב אליהו דדון: פנינו, אבל אחרי שפנינו התשובה היתה,

הרב גדליהו בן שמעון: אתה לא פנית. בושה וחרפה.

הרב אליהו דדון: התשובה היתה שקיבלו הוראה ממך.

הרב גדליהו בן שמעון: בושה וחרפה לקחת את הרב שלמה בן שמעון ועשית ממנו

קרקס. בושה וחרפה. אתה מוסיף חטא על פשע.

הרב אליהו דדון: לצערי הרב, אתה לא שומע בקול הרבנים שמינו אותך.

הרב גדליהו בן שמעון: אני לא שומע? מי שמינה אותך זה חכם שלום.

הרב אליהו דדון: זו האמת, כי כתוב לך, אומרים לך מפורשות,

16

הרב גדליהו בן שמעון: מי שמינה אותך זה חכם שלום.

הרב אליהו דדון: ישיבת הסיעה פתוחה בפניך.

הרב גדליהו בן שמעון: אתה היית צריך לעוף בכלל.

הרב אליהו דדון: תעלה כל נושא שאתה רוצה בישיבת סיעה, תקבל החלטה ברוב,

תעלה אותה כאן. תאמין לי, כולנו נגבה אותך, אם תתקבל החלטה ברוב. בינתיים אתה

לא מעלה החלטות, אתה לא מעלה את זה לישיבת סיעה, אתה פועל לבד.

הרב גדליהו בן שמעון: איזה ישיבת סיעה? אתה מכנס ישיבת סיעה?

הרב אליהו דדון: והיות ואתה פועל לבד,

הרב גדליהו בן שמעון: פניתי אליך בהודעות,

הרב אליהו דדון: הרבנים אומרים מפורשות שאנחנו נצביע נגדך, כיוון שאתה לא

שומע בקול הרבנים שמינו אותך.

הרב גדליהו בן שמעון: אלי, בוא נשב, פניתי אליך בהודעות, אתה זלזלת, פניתי אליך

בהודעות, לא הקשבת. העדפת ללכת לרב בעדני לבד.

הרב אליהו דדון: לכן, מועצת חכמי התורה בבני ברק קיבלה החלטה,

הרב גדליהו בן שמעון: מה חששתם שהרב בן שמעון יהיה שם?

הרב אליהו דדון: ואת ההחלטה הזאת אתה לא מבצע, לצערי הרב. ובשביל זה

אתה מכתיב לנו דברים אחרים מבחוץ. זה דבר ראשון.

הרב גדליהו בן שמעון: אני רוצה להקריא את המכתב של חכם שלום.

הרב אליהו דדון: ראש העיר רוצה להגיב על הנושא השני.

הרב גדליהו בן שמעון: לא, לא, לא, כיוון שהוא נגע בגדולי ישראל, אדוני, כיוון שהוא

נגע בגדולי ישראל והוא נותן רמז כאי לו אני מזלזל בגדולי ישראל, אני אקריא לכם מכתב,

ממר"ן פה קדוש, שמי שעובר על דבריו, אני לא מאחל לו.

בוודאי שיש לחזק את ידידנו הרב גדליהו בן שמעון, המשמש כסגן ראש העיר, על כל

העזרה שעוזר לאחינו בענייני הארנונה. ועוד בפרט שהוא דואג ומבקש את עזרת הרבנים

ובאמת שזהו תפקיד של כל חברי העירייה לעזור לבני עדתו אם אין מי שחושב עליהם.

ויהי רצון שימשיך בדרכו וחפץ השם בידו יצלח, ויעלה את ההצעה הזאת לסדר היום.

הכותב וחותם, לעוסקים בצרכי הציבור באמונה, חכם שלום. ועל זה הצטרף במכתב נפרד

הרב צבי סימן טוב: הנני לחזק את ידידנו הרב פעלים הרב גדליהו בן שמעון, שבפועלו

למען רבני העיר בני ברק ולמען מענק הרבנים הספרדים שלא מקבלים שכר, לך בכוחך זה,

אל תירא ואל תחת, וסוף האמת להישמע.

אז אל תוציא אותי נגד רבנים. אתה העדפת לקחת את זקן הדיינים, הרב שלמה בן שמעון,

זקן הרבנים בן שמעון, והוצאת אותו ממועצת הרבנים. תתבייש לך.

הרב אברהם רובינשטיין: רבותי, אני רוצה להעלות להצבעה את ההצעות לסדר.

17

הרב גדליהו בן שמעון: מי שמצביע כרגע, עובר על דברו של חכם שלום.

הרב אברהם רובינשטיין: אני רוצה להגיד ככה, בנושא ההצעות של הרבנים הספרדים,

אני רוצה להגיד כדלהלן:

הרב גדליהו בן שמעון: מי שעובר על דבריו של חכם שלום, עובר על דבריו של מר"ן

הרב עובדיה יוסף, שאמר עליו מר"ן פה קדוש.

הרב אברהם רובינשטיין: במשך למעלה מ-20 שנה,

הרב גדליהו בן שמעון: מי שעובר על דברו, עובר על מר"ן פה קדוש והציבור ישפוט את

זה.

הרב אליהו דדון: סליחה, ראש העיר, מי שמצביע בעד ההצעה הזאת, הוא פועל

בדיוק נגד מועצת חכמי התורה הספרדים בבני ברק.

הרב גדליהו בן שמעון: למה זרקת את הרב שלמה בן שמעון? מה זרקת את הרב שלמה

בן שמעון?

הרב אליהו דדון: אתה יודע בדיוק למה הוא לא חתם.

הרב גדליהו בן שמעון: למה זרקת את הרב שלמה בן שמעון? תתבייש לך את זה.

הרב אליהו דדון: אתה יודע בדיוק למה הוא לא חתם.

הרב גדליהו בן שמעון: אתה תשלם מחיר על זה. הרי כולם יודעים למה נשארת

בקדנציה הבאה. כולם יודעים למה נשארת. אתה מעז לזלזל ברב שלמה בן שמעון? בושה

וחרפה. בושה וחרפה. אתה מזלזל גם ברב שלמה בן שמעון וגם בחכם שלום.

הרב עו"ד נתן בצלאל: גדליהו, אני מבקש, זו לא ישיבת סיעה, זו ישיבת מועצה.

חבר'ה, מספיק, סמינרים, לא צריך יותר מדי לעשות את כל הביזיונות פה. ישיבת סיעה

נעשה שם. פה זה ישיבת מועצה בבקשה, אז להפסיק עם הצחוקים האלה.

הרב גדליהו בן שמעון: אתם עוברים כרגע על דבריו של חכם שלום. נקודה.

הרב אברהם רובינשטיין: רבותי, יש שתי הצעות לסדר. בקשר לרבנים הספרדים – לעניות

דעתי, למעלה מ-20 שנה, אני לא חושב שמונו רבנים חדשים בכל המגזרים בעיר הזאת.

הרב גדליהו בן שמעון: אז מה זה ה-600,000 שקל כוח אדם?

הרב אברהם רובינשטיין: שקט. שקט.

הרב עו"ד נתן בצלאל: תן לנו לשמוע. שמענו אותך, גדליהו, תן לי לשמוע את ראש

העיר.

הרב גדליהו בן שמעון: שאלתי אותך, אמרתי לי אתה לא יודע.

18

הרב אברהם רובינשטיין: ובכן,

הרב גדליהו בן שמעון: מה זה ובכן? איפה כל החברים שלי? למה 600,000 שקל זה לא

מעניין אתכם? למי זה הולך? ראש העיר, ברור, מה הוא יגיד לך, שזה הולך לספרדים? די

כבר עם ההתחנפות הזאת. תהיו אמיצים פעם אחת.

הרב יעקב זכריהו: תשמע את ראש העיר, הוא רוצה לדבר. הנה, הוא יגיד לך.

הרב עו"ד נתן בצלאל: תכבה את ה'פיוז'.

הרב גדליהו בן שמעון: אבא שלי לא קיבל הקצאה. אבא שלי לא קיבל טובת הנאה. די,

תהיו ישרים פעם אחת. לזה נבחרנו, לזה נשלחנו, הגיע הזמן שהציבור יידע – אנחנו

דואגים ציבור הספרדי. גם אם זה לא נעים לך לשמוע.

הרב יעקב זכריהו: ממש, אתה דואג, בטח.

הרב גדליהו בן שמעון: אני דואג בלי לקבל שכר.

הרב יעקב זכריהו: מתי קיבלת בכלל קהל בשנה וחצי האחרונות? על מה אתה

מדבר? אתה בא בכלל ללשכה?

הרב גדליהו בן שמעון: בלי לקבל שכר.

הרב עו"ד נתן בצלאל: יעקב, חבר'ה הש"סניקים, מספיק פה, מספיק.

הרב גדליהו בן שמעון: תבדוק, כל האחים שלך, איפה הם מקבלים הנחות. אל תבלבל

לי במוח.

הרב יעקב זכריהו: שטויות במיץ.

הרב גדליהו בן שמעון: תשאל את אריק אדלר, מאז שאני יו"ר ועדה, כמה נזק עשיתי

לעירייה.

הרב עו"ד נתן בצלאל: אדלר לא ש"סניק. שקט.

הרב אברהם רובינשטיין: רבותי, בקשר לרבנים הספרדים – אני חושב, אולי אני טועה,

אבל אני לא יודע, אני לא חושב שמונו בזמן האחרון רבנים. אריק, מונו רבנים בזמן

האחרון? לא ידוע לי.

הרב גדליהו בן שמעון: אז מה זה ה-600,000 שקל? מה זה ה-600,000 שקל, רבותי?

למה מעולם לא נשאלה השאלה הזאת, 600,000 שקל?

הרב עו"ד נתן בצלאל: גדליהו, כשתהיה הצעת תקציב, תשאל את השאלה. בהצעת

התקציב, לא עכשיו.

הרב אברהם רובינשטיין: אני לא אתן לך את התענוג,

הרב גדליהו בן שמעון: מה תענוג? אני לא מחפש תענוג. היום בלילה יש לי 'וורט' של

19

הבן שלי,

הרב אברהם רובינשטיין: אני לא אתן לך את התענוג שיקחו לך את הרמקול. אתה תעכב

פה את כל החברים עוד 3 שעות.

הרב גדליהו בן שמעון: תאמין לי, זה לא תענוג בשבילי.

הרב אברהם רובינשטיין: אמרתי לכולם, הולכת להיות פה הצגה, גדליהו בן שמעון הולך

לעשות פה הצגה.

הרב גדליהו בן שמעון: לא, ממש לא הצגה.

הרב אברהם רובינשטיין: תיקחו סבלנות.

הרב גדליהו בן שמעון: ממש לא הצגה.

הרב אברהם רובינשטיין: הביאו לפה אוכל, הכול בסדר.

הרב גדליהו בן שמעון: ממש לא הצגה. ממש לא הצגה.

הרב אברהם רובינשטיין: הביאו לפה הצגה של גדליהו בן שמעון,

הרב גדליהו בן שמעון: גם אם זה הצגה, אני מצפה שזה לא יהיה קהל היעד שלי.

הרב אברהם רובינשטיין: טוב, רבותי, בקשר לרבנים הספרדים,

הרב גדליהו בן שמעון: לא ענית תשובה במועצת העיר מה זה ה-600,000 שקל קבלני

כוח אדם ורבני שכונות. זה פלילי, אתה יודע את זה. אלא מה, זה מחולק למי שמקורב.

אני רוצה שזה יהיה מחולק לרבנים הספרדים. מה קרה לרב דדון שלא רוצה לתת משכורת

לרב בן סניור? לרב חזקיהו? לרב נידאם? לרב חממי? מה קרה? מה הרעות הזאת? מה

הרעות הזאת?

הרב עו"ד נתן בצלאל: תן זכות דיבור לראש העיר.

הרב גדליהו בן שמעון: שהוא יגיד. הוא אומר לך – אני לא יודע.

הרב עו"ד נתן בצלאל: תן לו, רגע, הוא עוד לא סיים את המשפט.

הרב גדליהו בן שמעון: הוא אומר לך – אני לא יודע.

הרב עו"ד נתן בצלאל: תן לסיים משפט לראש העיר.

הרב אברהם רובינשטיין: מותר לי לדבר, גדליהו? אפשר לבקש רשות?

הרב גדליהו בן שמעון: אתה אבל תגיד אני לא יודע, אז בוא נמתין עם זה.

הרב אברהם רובינשטיין: מותק שלי, מותר לדבר?

20

הרב עו"ד נתן בצלאל: נגיש הצעה.

הרב גדליהו בן שמעון: אני מוכן להסיר את זה עד שתבדוק את זה, אין בעיה.

הרב אברהם רובינשטיין: אני לא רוצה שתסיר, אני רוצה שתשאיר אותה. מותר לדבר?

אתה מרשה לי? תודה רבה. אל תאהב אותי, אוהבים דגים ואוכלים אותם. אז אל תאהב

אותי ואל תגיד לי שאני ממנחילי התורה ותדבר כל דבר,

הרב גדליהו בן שמעון: למה, זה לא נכון?

הרב אברהם רובינשטיין: %.100

הרב גדליהו בן שמעון: זה נכון מאד.

הרב אברהם רובינשטיין: סליחה, תן לי לדבר עכשיו בדרך ארץ.

הרב גדליהו בן שמעון: דרך ארץ אל תלמד אותי, אתה לא מורה רוחני. אתה לא מורה

רוחני של חברי המועצה פה, סליחה. זה לא כולל פה.

הרב אברהם רובינשטיין: רבותי, בקשר לרבנים הספרדים – אני אכן אקים ועדה לגבי

הרבנים הספרדים, אבל לגבי כל הרבנים אולי, יחד עם הרב דדון והרב יעקב זכריהו, יחד

עם הרב, אני רואה שהוא משקיף עלינו, הרב חנוך, אתה מוכן להיכנס לוועדה? הנה, הרים

יד.

הרב עו"ד נתן בצלאל: הוא מאשר.

הרב אברהם רובינשטיין: אז אנחנו מקבלים את ההצעה שלך. הרב גדליהו בן שמעון והרב

חנוך זייברט, יחד עם הרב דדון והרב יעקב זכריהו, יחד איתי, אנחנו באמת נקים ועדה,

הרב עו"ד נתן בצלאל: נציג מכלל החסידים גם צריך.

הרב אברהם רובינשטיין: נקים ועדה לעניין הזה. ואני לא יודע, אולי כן התקבלו ב-20

שנה האחרונות, אולי לא, באמת אני לא יודע. לא מודע.

דבר שני, בנוגע לבנות הספרדיות,

הרב גדליהו בן שמעון: אני רוצה לברך אותך.

הרב אברהם רובינשטיין: אל תברך אותי. לא ביקשתי.

הרב גדליהו בן שמעון: אני רוצה לברך אותך, עשית פה היום צעד אמיץ, צעד אמיץ,

ש פתחת את הנושא הזה. תודה רבה לך. אם היית אומר לי את זה לפני כן, היית מונע את

זה. אלא מה, כנראה רציתם לראות פה את המריבות, קיבלתם, סבבה, ואין לי שום בעיה

עם זה. אמרתי, אני לא מתבייש ואל יתבייש מן המלעיגים עליו. אם אדם בסופו של דבר

רב יקבל את המגיע לו, או תושב ספרדי בסוף יקבל את הארנונה שמגיעה לו, אני מוכן

לחטוף את הביזיונות האלה.

הרב אברהם רובינשטיין: לגבי ההצעה השניה, אני רוצה להגיד לך,

21

הרב שלום מלאכי: מה עם נציג לאופוזיציה בועדת רבנים?

הרב אברהם רובינשטיין: אתה יודע מה, בישיבה הבאה אולי נדון בזה. יכול להיות.

הרב מלאכי, תעלה את זה הצעה לסדר בישיבה הבאה.

רבותי, אני רוצה לשנות את הניסוח, לא ועדה, אנחנו לא מקיימים ועדה, אנחנו צוות

היגוי, צוות היגוי לגבי הרבנים, לא ועדה. לא ועדה, צוות היגוי. אני משנה את הניסוח –

צוות היגוי לנושא של הרבנים הספרדים.

הרב עו"ד נתן בצלאל: לכלל הרבנים.

הרב אברהם רובינשטיין: אני מעלה את זה שוב: הרב זייברט, הרב דדון, הרב יעקב

זכריהו ואני,

הרב עו"ד נתן בצלאל: כל זמן שיעקב עוד חבר מועצה כמובן.

הרב אברהם רובינשטיין: צוות היגוי. זה דבר ראשון.

דבר שני, בנושא הסמינרים – אני רוצה להגיד לציבור פה. אם מדברים על ועדת רבנים,

אני חושב שיש יותר מוועדת רבנים. ביום ראשון, שלשום, היינו שעה ארוכה אצל הרב

בע דני בנושא הסמינרים, איך לפעול. אנחנו מקבלים את הדרכתו בנושא הבנות הספרדיות,

הדרכתו המלאה. הוא יזם את רוב הסמינרים הספרדים פה, בפרט סמינר גברא, שהוא לא

רק יזם, הוא הקים את סמינר גברא, ליווה את הדבר הזה.

אני בסיבוב הקודם כ שהייתי ראש עיר, פתחנו את הסמינר הזה בבני ברק, היה לי את

הזכות לטעת, ובכל נושא הסמינרים הספרדים אנחנו בהתייעצות מתמדת איתו, עם הרב

בעדני, ומקבלים את המלצותיו בעניי ן הזה. אז אני לא יודע איך, אם זה נקרא שאנחנו

מורידים את ההצעה השניה מסדר היום או לא. אני חושב אנחנו נוריד את ההצעה מסדר

היום לגבי הסמינרים הספרדים, שזה יהיה ברור. אבל שיהיה ברור בנושא הסמינרים

הספרדים, אנחנו בהתייעצות מתמדת עם הרב בעדני.

מי בעד להוריד את ה הצעה של נושא הסמינרים מסדר היום? תודה. מי בעד להשאיר את

ההצעה? תודה רבה.

החלטה: הוחלט, ברוב קולות, להסיר מסדר היום את הצעתו לסדר של הרב גדליהו בן

שמעון (ב) בנושא הסמינרים , להוציא את הרב גדליהו בן שמעון, סגן רה"ע ומר יעקב

וידר שהתנגדו.

הרב אברהם רובינשטיין: אני רוצה בניסוח, לפי ההתייעצויות, מה שאני מתכוון, בהצעה

הראשונה של הרבנים, אנחנו קודם כל מורידים את ההצעה מסדר היום. מי בעד להוריד

את ההצעה מסדר היום בעניין הרבנים? מי נגד להוריד את ההצעה בעניין הרבנים? ההצעה

הורדה.

החלטה: הוחלט, ברוב קולות, להסיר מסדר היום את הצעתו לסדר של הרב גדליהו בן

שמעון (א) בנושא הרבנים, להוציא את הרב גדליהו בן שמעון, סגן רה"ע ומר יעקב וידר

שהתנגדו.

הרב אברהם רובינשטיין: ההצעה הורדה. אבל, בלי קשר להצעה,

הרב גדליהו בן שמעון: אחרי שמינית ועדה?

22

הרב אברהם רובינשטיין: אז הורדנו את זה. הורדנו את זה.

הרב גדליהו בן שמעון: אחרי שמינית ועדת היגוי, ועדה בראשותך, לא משנה.

הרב אברהם רובינשטיין: הורדנו את זה. עכשיו, בלי קשר להצעה,

הרב גדליהו בן שמעון: אני לא מחפש כבוד. אני אומר לך תודה, מצוין, שיחקת אותה.

כל הכבוד.

הרב אברהם רובינשטיין: בלי קשר להצעה, אנחנו מקימים צוות היגוי, כמו שאמרנו

מקודם – הרב זייברט, הרב דדון, הרב יעקב זכריהו ואני, בנושא.

ג. הצעה לסדר היום של מר יעקב וידר, חבר מועצת העיר (רצ"ב החומר);

הרב אברהם רובינשטיין: הצעה לסדר היום של יעקב וידר. בבקשה.

מר יעקב וידר: ערב טוב, אני יושב פה היום ומתבייש. אתם דנים כבר יותר

משעה, על מה? על ג'ובים. לא על הארנונה שעולה, על ג'ובים. על זה דנים פה יותר משעה

כבר, כל מועצת העיר. יש פה עשרות אנשים, אבל היחידי, היחידי שמייצג פה את הציבור

זה אני.

במקום דיון דחוף במועצ ת העיר איך לעזור לתושבי בני ברק לעבור את התקופה הכל כך

קשה הזאת, במקום דיון דחוף איך להגדיל את מספר הבדיקות, מועצת העיר מתכנסת

לדיון דחוף כדי לקחת עוד כסף מתושבי בני ברק. ובשביל מה? בשביל עוד ג'ובים. בשביל

עוד קומבינות. בשביל עוד עובדי קבלן עלומים. בשביל עוד יועצי תקשורת, שינסו, אבל

לא יצליחו לטשטש את הקריסה המוחלטת של העסקנים. ואת העובדה שברגע האמת הם

פשוט ברחו. אם האלוף נומה לא היה מסכים להגיע ולהיות ראש העיר בפועל, אני לא יודע

איך המצב פה היה נראה. חשבתי לעצמי שאולי, אולי העסקנים ילמדו לקח, יסיקו לפחות

מ סקנה, מסקנה אחת אפילו. אבל לא. טעיתי. כולנו התושבים שילמנו את המחיר

וממשיכים לשלם את המחיר.

אני אפתיע אתכם – בשיא משבר הקורונה, כשלתושבי בני ברק היה אסור לצאת מהבית,

הוזעקו צוות של עובדים לבניין העירייה למשימה מאד מאד מאד חיונית, להעביר עשרות

אלפי שקלים לח שבונות הבנק של העסקנים. גם אני לא האמנתי כששמעתי את זה. אבל

בואו, אני אספר לכם יותר מזה. זה לא היה חד פעמי. השכר של ראש העיר ושלושת סגניו

הועלה, רבותי, בשיא משבר הקורונה, ומעכשיו הם מקבלים רבע מיליון שקל בחודש, מר

רובינשטיין, רבע מיליון שקל בחודש. העסקנים התנתקו לגמרי, לגמרי מהמציאות.

בזמן שאתם פה משתוללים עם כספי הציבור, בואו אני אספר לכם מה קורה בחוץ. בחוץ

יש אנשים שקשה להם לקנות עוף לשבת. בחוץ, מר שפירא, יש אנשים שקשה להם לקנות

לחם וחלב לילדים. משפחות ברוכות ילדים. בחוץ יש חרדים עובדים, שעכשיו כבר לא

עו בדים, כי פיטרו אותם, והמצב בעיר הולך ומחמיר. ולאנשים האלה אתם רוצים לשלוח

יד לכיס ולהוציא את השקלים האחרונים. ומה התשובות שלכם? כרגיל – הרבנים החליטו.

שקר וכזב. פשוט שקר. בואו ניכנס ביחד לאיזה רב אתם רוצים, ונראה מה הוא אומר.

אתם מפחדים, כי אתם יודעים שאין אפילו רב אחד, אפילו לא רב ב'חיידר' שהיה מתיר

לגנוב.

בואו אני אספר לכם סיפור. לפני כמה ימים צלצל אלי יהודי מוכר בעיר לבקש עזרה.

זייברט, אני מקווה שאתה שומע אותנו. מדובר על מישהו שאתה מכיר מצוין מאד,

מקהילה חסידית. שאלתי אותו – למה אתה פונה אלי? תפנה לנציג שלכם. הרי הוא מגיע

כל הזמן לאדמו"ר, מצטלם, מספר גם שהוא מייצג אתכם. אמר לי הנציג – עזוב, לא רק

אנחנו התייאשנו ממנו לגמרי, אלא גם הרבי התייאש ממנו לגמרי. הוא לא מקשיב לאף

23

אחד ולא עוזר לאף אחד. עזרתי לו, אני עוזר לכולם, אבל הסיפור זה שהעסקנים לא רק

התנתקו מהציבור, אלא גם התנתקו מהרבנים. העסקנים פשוט לא מקשיבים לאף אחד.

אני היחיד בחדר הזה שמייצג את הציבור, היחיד.

כבר היום בבני ברק משלמים ארנונה גבוהה יותר מהרצליה פיתוח, מסביון, מקיסריה, אז

להעלות את זה עוד יותר? ודווקא עכשיו, בשיא המשבר, השתגעתם? אני שואל, מר

רובינשטיין, השתגעתם? בדקתי, בערים רבות בישראל לא העלו את הארנונה ואפילו

הורידו. ואפילו השכנים שלנו, רמת גן וגבעת שמואל, שסבלו הרבה פחות מתושבי בני

ברק, לא רק שלא העלו את הארנונה, הורידו את הארנונה. אבל אלו ערים שהתושבים

שלהם יחסית עשירים. ודווקא כאן בבני ברק, אתם שולחים בלי שום בושה, בלי שום

נקיפות מצפון, יד לכיסי התושבים.

אבל מילא זה היה פעם ראשונה, ניחא. בשיא משבר הקורונה פניתי לכל חברי השרים וגם

לראש הממשלה, שיעזרו לתושבי בני ברק. הסברתי להם שהעירייה קרסה והעסקים ברחו

והגיע איש צבא לנהל את העיר וחייבים כסף. יום אחד קיבלתי טלפון מלשכת ראש

הממשלה, שקיבלו את הבקשה והחליטו להעביר מיליונים לתושבי בני ברק. הכסף עבר

לחשבון של העירייה, אבל 'הופ', מה קרה לו? נעלם. העסקנים שכרו מכספי התושבים

יועצי תקשורת מומחים, שייעצו להם לתקוף ולהאשים את כל העולם, כדי שתושבי העיר

ישכחו שמי שקרס וברח זה העסקנים. התושבים הרבה יותר חכמים, אפילו יותר

מהיועצים, וגם מהעסקנים, וזה כמובן לא הצליח.

אבל, פניתי ליועצי התקשורת היקרים ושאלתי – לאן נעלמו המיליונים שהממשלה

העבירה? אתם חושבים שקיבלתי תשובה? קדחת. לא קיבלתי. אולי זה הלך אליהם ולכן

הם לא עונים. עוד דקה ראש העיר יבקש מכם, מכל חברי המועצה, להצביע בעד העלאת

הארנונה. תהיו, רבותי, ישרים, תהיו ישרים לציבור, לתושבי בני ברק, תצביעו נגד

ההעלאה, ואל תשקרו לציבור שאתם מורידים, כי אתם מעלים את הארנונה. כולנו כאן

שליחי ציבור והתפקיד שלנו הוא לשרת את הציבור ולא לשדוד את הציבור.

חברים, תצביעו נגד. תודה רבה. בעד ההצעה שלי, נגד ההצעה להעלות את הארנונה.

הרב אברהם רובינשטיין: יש הצעה לסדר שלך, הרב מלאכי, יש הצעה לסדר שלך.

הרב שלום מלאכי: כן. אני עוד לא הגעתי להצעה לסדר שלי.

הרב אברהם רובינשטיין: תקבל עוד מעט זכות דיבור להצעה לסדר שלך.

הרב שלום מלאכי: אני רוצה אבל להגיב על הדברים שלו. אני אוהב להיות פרקטי.

יש פה את הטענה שנשמעת שבאמת המצב של התושבים קשה ויש פה את הטענה שגם

העירייה צריכה לשרוד ולהחזיק את עצמה ויש את הטענות שהוא דואג לכספים

למקורבים, הכול יכול לעלות על השולחן.

יש דבר אחד שאני אוהב להשתמש בפרקטיקה. היום התפרסם ששר הפנים, אריה דרעי,

העלה לעירייה תקציב של 2.8 מיליון שקל בתקציב השוטף. אני חושב שאת הכסף הזה

אנחנו נסבסד להנחות בארנונה. יש הרבה אנשים שקשה לעזור להם. במקום להוריד

מקופת העירייה, שבאמת יש פה גם את השיקול מהצד כנגד, ואני לא אצליח לשכנע את

ראש העיר להוריד את הארנונה בצורה סתמית, אלא להשתמש בתוספת. אני חושב שזה

פיתרון שיהיה מקובל על כולם. המטרה היא באמת למען התושבים. אני לא מחפש

'ספוילרים'.

הרב עו"ד נתן בצלאל: מלאכי, אני הייתי מציע שתעזור לאנשים בוועדת הנחות ואחר

כך תגיד שאתה רוצה לעזור לאנשים האלה.

הרב שלום מלאכי: תשאל את הרב גדליהו מי דואג לציבור הספרדי בוועדות.

24

הרב עו"ד נתן בצלאל: אני שאלתי את גדליהו. לא ספרדים, אל תסתכל לי ספרדים.

תרבות לכל הציבור. לא ספרדי-אשכנזי.

הרב שלום מלאכי: גדליהו, אני דואג בוועדת הנחות או לא?

הרב עו"ד נתן בצלאל: זה לא מעניין אותי. אני לא מסתכל ספרדי-אשכנזי. אני נציג

ציבור, לא נציג ספרדי ולא אשכנזי.

הרב שלום מלאכי: אדוני, אני מקבל קהל לפעמים ב-12 בלילה על הנחות בארנונה.

מתי אתה עשית את זה פעם אחת? אז בבקשה, עד כאן. עד כאן.

הרב אברהם רובינשטיין: זהו, עד כאן. אני מבקש שקט.

הרב גדליהו בן שמעון: אני רוצה שניה להגיד. יש אנשים שיושבים פה וחושבים שלחלק

ארטיקים או לחלק סלי מזון זו השליחות הציבורית. רבותי, לא לשבת בלשכה ולהסתכל

על הקיר ות ולעשות בטלה סמויה, זה נקרא שליחות ציבורית. מי שנמצא בוועדת הנחות

בארנונה, כל יום כמעט, 5-6 שעות, שזה דברים שאנשים לא יודעים אותם. 5-6 שעות

ועוזרים ונעזרים בנו כלל תושבי העיר, ואריק יודע את זה.

אריק, אתה תמיד פרגנת ואמרת – תקשיב, מאז שהוועדה הזאת בראשותך, אתה מכנס

אותה לעיתים תכופות. וכאן ייאמר לשבחם של כל הצוות, גם של הרב מלאכי וגם של הרב

פרץ אברמוביץ, אנחנו עושים את זה בהרמוניה מלאה, בשיתוף פעולה, ללא אפליות. אין

אצלנו את המושג. והאמת היא ... ממלאכי שהוא לוחם גדול למען הציבור הספרדי ואין

לי איתו כלום.

רו"ח אהרון אדלר: תן לי רק משפט. א', גדליהו, כל מה שאתה אומר – אתה צודק,

כיו"ר ועדה אתה עושה עבודת קודש.

הרב גדליהו בן שמעון: לא, החברים שלי טוענים שלא.

רו"ח אהרון אדלר: לא, לא, לא, בסדר. אני רציתי רק להגיד לרב מלאכי, הרב

מלאכי, הצעת פה הצעה, מה שאכן נכון, משרד הפנים העביר בתחילת השבוע מענק

לרשויות, לחלק גדול מהרשויות בישראל, וקיבלנו אכן 2.8 מליון ₪. אתה התפרצת לדלת

פתוחה, כי אני חושב שקיבלתם זימון לישיבת מועצה שתהיה בשבוע הבא, ושם יעלה

לדיון, אחד הדיונים שיעלה כחלק מכל, יש הרי הרבה שינויים תקציביים שיהיו, אתה

תראה שם, ואני לא רוצה להקדים את המאוחר, אתה תראה שראש העיר הנחה אותנו

באמת להגדיל גם את ההנחות בארנונה כתוצאה ממה שקרה בקורונה. אז איך אומרים,

זה רמז לישיבת המועצה הבאה, אבל באמת זאת הערה ובאמת התפרצת לדלת פתוחה,

ראש העיר הנחה אותנו בעניין הזה.

הרב אברהם רובינשטיין: אני רוצה את ההצעה לסדר של יעקב וידר – מי בעד להוריד את

ההצעה מסדר היום? מי נגד להוריד את ההצעה מסדר היום? תודה רבה. ההצעה הוסרה

מסדר היום.

החלטה: הוחלט, ברוב קולות, להסיר מסדר היום את הצעתו לסדר של מר יעקב וידר,

להוציא את הרב משה שלום מלאכי ומר יעקב וידר שהתנגדו.

ה. איוש ועדות (רצ"ב החומר);

25

הרב אברהם רובינשטיין: הרב מלאכי, בבקשה.

הרב שלום מלאכי: אנחנו הצענו הצעה לסדר בהתאם לפקודת העיריות ולהחלטת

כבוד השופטת אסתר נחליאלי חיאט, בעתירת משנה 12013/12/19 בה היא הורתה לעירייה

למנות ולשנות את הרכבי הוועדות ואת שיבוצי האופוזיציה בהן ביחס מתאים. ובוועדות

שבהן אין נציגות לאופוזיציה, מצד אחד להגדיל את הנציגות, במקומות אחרים לא

להשאיר שום ועדה ללא נציגות אופוזיציה חלילה, אף לא יום אחד. וכמובן גם בחברה

הכלכלית, היא קבעה עיקרון של רוטציה, בה ניר אריאל היה צריך לקבל שנה, אנחנו 3

שנים ויעקב וידר שנה. עשינו חלוקה, למעלה מן הצורך, כי אמרה במפורש שאין צורך

להחלטה פה אחד של האופוזיציה, אלא מספיק שהאופוזיציה תבחר ברוב. אנחנו התחשבנו

בצרכיו של ניר אריאל ובצרכו של יעקב וידר.

עשינו חלוקה, כל אחד ויתר, יש כאלה שויתרו פחות, לא ניכנס לעניין הזה כרגע, הגשנו

את זה כהצעה, שלחנו את זה לחברים. יש פה את הרשימה, כולם קיבלו במייל. גם את זה,

קיבלו את זה בהתחלה רק אחר מאבק, וחבל. אבל כולם קיבלו את זה במייל ורואים את

השיבוצים של האופוזיציה בכל הוועדות. אני מציע לקבל את זה ללא שום שינוי, כמו

שנקבע בבית המשפט. אין לי מה להוסיף. פשוט מאד אני רק רוצה לסייג, שלגבי תאגיד

המים והחברה למתנ"סים, העניין נמצא בבחינה משפטית נפרדת ואנחנו לא מוותרים על

זה חלילה. ויש עוד נקודה של נציגי ציבור, שבשיבוצים שהעירייה שלחה לא מופיע, והיא

קבעה בבית המשפט, היא נוכח בדיון עו"ד מוטי בר לב ועו"ד יהודה ליבוביץ, היא אמרה

להם שגם בנציגי הציבור צריכה להיות נציגות לאופוזיציה. אז העירייה צריכה לתקן את

זה ולהוסיף את נציגי הציבור בהתאם. אני מציע להעלות את זה כחלק מההצעה של

השיבוצים, ללא שום שינוי. תודה.

הרב משה מורגנשטרן: בהתאם לסעיף 28 לתקנות לפקודת העיריות, יש לי זכות כחבר

מועצה להתנגד. אני מתנגד להצעה בהתאם לסעיף ,)1(28 אני מבקש לא לכלול אותה בסדר

היום, להסיר אותה מסדר היום.

הרב שלום מלאכי: איזה סעיף?

הרב משה מורגנשטרן: 28 לתקנון, לפקודת העיריות.

הרב שלום מלאכי: ש-מה?

הרב משה מורגנשטרן: שקובע שיש לי זכות להתנגד.

הרב שלום מלאכי: אתה יכול לעצור ועדות? אני רוצה להגיד לראש העיר משהו.

הרב אברהם רובינשטיין: מי בעד להוריד את ההצעה מסדר היום?

הרב שלום מלאכי: רק שניה, לפני שאתה מעלה. אתה יודע, אני רוצה להגיד את

זה, שכולם ישמעו, אני שלחתי למשרד הפנים, ואתה יודע את זה, אני דיברתי איתך על זה

כמה וכמה פעמים, כבר בקדנציה הקודמת, שהיה הרב חנוך זייברט ראש עיר, אני שלחתי

פניה מטעם סיעת בני תורה למשרד הפנים וענה לזה סגן הממונה על המחוז נסראת כיוף,

בנושא של חדר לסיעת בני תורה. אנחנו היום הסיעה הגדולה באופוזיציה. הוא שלח לכם

את האסמכתאות ואת טיעוני, והוא אמר לכם שהוא רוצה את התגובה של העירייה.

העירייה לא היה לה מה להגיב לו בהתאם לפקודת העיריות, והעירייה התחייבה בפניו,

כבר ב-2014 , שהיא תקיים בהקדם תוכנית בנייה ותתן חדר לסיעת האופוזיציה בני תורה.

26

יש לי את המסמך אצלי ואני שלחתי אותו גם לראש העיר.

אני שואל את ראש העיר, אתה כראש עיר שיודע מה זה יחס של רשויות אחת בין השניה,

יש לך את משרד הפנים, טיפה אמון, אתה נתת מילה למשרד הפנים – תעמוד בזה. זה

הכול. ולמה אני אומר את זה בוועדות? אני אגיד לך למה. כי אותה חוצפה שיש פה, שמעלה

חבר מועצה, אנחנו עבדנו על זה קשה, על הנושא של הוועדות, ולא היינו צריכים לעבוד

על זה קשה. קיבלנו את זה בצדק, וכמו שאנחנו צריכים לקבל את זה אנחנו צריכים לקבל

את החדר. את שניהם אתה דוחה מאותו מקום, של זלזול בחוק.

הרב אברהם רובינשטיין: טוב. מי מקבל את ההצעה לסדר היום של הרב מלאכי? מי בעד

ההצעה של מלאכי? ואחרי זה נצביע – מי נגד להוריד את ההצעה מסדר היום? מה

שמורגנשטרן מציע. מי בעד ההצעה של מלאכי? מי נגד ההצעה של מלאכי? ההצעה הוסרה

מסדר היום. תודה רבה.

החלטה: הוחלט, ברוב קולות, להסיר מסדר היום את הצעתו לסדר של הרב משה שלום

מלאכי. להוציא את הרב משה שלום מלאכי, הרב מיכאל אלמליח והרב שמעון רוט

שהתנגדו.

הרב אברהם רובינשטיין: עכשיו אנחנו הולכים לדיון על צו הארנונה.

הרב אריאל ניר: אני מבקש, ברשותכם, 5 דקות לדבר על הנושא של הקורונה.

אם הסגר האחרון היה סיוט, תזכרו שהוא התחיל ב-א' בניסן. בחורף הקרוב צפויה לנו

קטסטרופה של ממש. מה שחווינו עד עכשיו היתה רעידת האדמה שלפני הצונאמי. בחורף,

תאמינו לי, יגיע הצונאמי. לא רק ששיעורי ההדבקה בכל מחלה בחורף הם גבוהים, עומסי

החורף הרגילים על קופות החו לים, על בתי החולים, שפעת חורף רגילות, דלקות ראות,

סתם כאב גרון – כולנו נהיה פה בבידוד מתמשך אם לא נשכיל להתכונן מהיום לחורף.

מה אני מציע באופן מעשי? להתמקד מראש ובכל מה שלאל ידינו לעשות, הצעתי ואני

מעלה שוב לבדוק את הנושא – נחושת או צבע של ציפוי נחושת על כל מנחי היד במקומות

הציבוריים. הדבר הזה מדביק והדבר הזה יכול למנוע הדבקה. חשיבה מראש על חלוקת

מרחבים כללית, בעיקר לגילאי .2-8 אני רוצה לציין שהילדים מגיל 8 יכולים להסתדר

בבית לבד, והגילאים הנמוכים, גני ילדים צריכים להיכנס לכיתות בתי ספר וכיוצא בזה.

בואו נת כונן לחורף מראש. אני מבקש שכל ישיבת מועצה תיפתח בסקירת קורונה. נדע מה

אנחנו הולכים לעשות לחורף הקרוב.

כל מה שחווינו עד עכשיו, זה באמת משחק ילדים, זה קדימון לעומת מה שקורה בחורף.

בכל העולם, במקומות שיש חורף, הקטסטרופה הזאת הולכת וצוברת תאוצה. ויש

פיתרונות. יש דברים קטנים שאנחנו בתור מועצה יכולים לעשות. ואני אומר, זה גם חשוב,

הרי בני ברק היתה בכותרות, בני ברק היתה בכותרות באופן כל כך שלילי, בואו נעשה

משהו חיובי, בואו נעשה משהו טיפה יותר ממועצות אחרות. בואו נגיד כן – צבע נחושת

או נחושת, משהו שאפשר לשים במנחי היד, לפחות במקומות הציבוריים. הרי אצלנו כל

הזמן מתכנסים – בבתי תפילות, במועצה שכולם מגיעים לשם – בואו נעשה את הדברים

שאנחנו יכולים לעשות, לפחות נדע שעשינו כל מה שאנחנו יכולים.

אני באמת מבקש, אם זה בסדר מצד כולכם, שכל ישיבת מועצה, אני יודע שטרחו ועמלו,

יוש ב פה לידי אריק אדלר שאני יודע כמה הוא טרח ויגע ולילות וימים, ופינקל, רואים

אותו ב-3 בבוקר מותש כולו, בואו נתכונן לחורף. אמא שלי היתה מנהלת מחלקת תפעול

בבזק, היא היתה אחראית על כל תפעול בזק. כשהייתי נכנס אליה למשרד, היה שלט ענק

– גם השנה הפתיע אותנו הגשם ודווקא בחורף. זה השלט שהיה שם. כל הזמן היא היתה

אומרת לעובדים – אל תהיו מופתעים. אנחנו יודעים מה הולך להגיע. בואו נפתח כל ישיבת

27

מועצה בסקירת קורונה, אני מבקש מראש העיר אם זה בסדר, ולחשוב על הנושא, מה

אפשר לעשות עם הנושא של הנחושת, עם דברים אחרים, כדי שהדברים יהיו לטובת כולנו

בצורה טובה.

הרב אברהם רובינשטיין: אם הישיבות תהיינה יותר נינוחות יהיה אפשר לעשות את זה.

אני מקבל את ההצעה, במידה והישיבות תהיינה יותר נינוחות ויותר ממוקדות. בגלל שלפי

ההתנהלות של הישיבה היום, אני לא חושב שזה אפשרי. אבל, באמת, יש לבני ברק הרבה

הרבה מה לספר בעניין הקורונה. בני ברק מלמדת את כל הערים במדינת ישראל וגם בכל

העולם. מכל העולם באים לראות את החמ"ל שלנו, את העבודה המופלאה שלנו, שהיום

ראש החמ"ל יושב לימינך, ויש הרבה מה לספר. ואנחנו מתמודדים, המצב בבני ברק,

באמת, מאד מאד לא פשוט. היום היו 71 חולים מאומתים חדשים.

החמ"ל שלנו גם יודע, בסיעתא דשמיא, לאבחן מה מקורות ההדבקה – אם זה במקומות

כאלה, התאספויות כאלה או כאלה. מה שאנחנו מזהים שהמקורות הראשונים של

ההדבקה, זה בשמחות וחתונות. לכן אני קורא לתושבי העיר מעל במה זו – למעט ללכת

לשמחות. זה לא נעים כל כך לא ללכת לשמחות, אבל חלק גדול מההדבקה, שאוכלים אחד

עם השני ונוגעים אחד בשני, זה מקורות ההדבקה. גם בחורים בישיבות, גם אחרים,

נדבקים בשמחות ואירועים חגיגיים. זה מה שיש לי להגיד להיום, ואנחנו מאד בדאגה

לאור ריבוי התחלואה בעיר.

ד. צו ארנונה לשנת 2021 (רצ"ב החומר);

הרב אברהם רובינשטיין: עכשיו ניגש לסעיף ד' – צו הארנונה. אריק, היות והארכת

בוועדת הכספים, רוב החברים היו בוועדת הכספים, קיימנו הצבעה, תגיד את זה בתקציר

שבתקצירים בגלל שהציבור כבר מתעייף פה וצריך להזדרז. לא רגילים לכאלה ישיבות

מועצה ארוכות.

רו"ח אהרון אדלר: היה באמת דיון ארוך ומעמיק בוועדת כספים. אני מציג פה את

הרציו במצגת שפרוסה בפניכם. בעצם, הדיון הזה כבר היה בשנה שעברה בישיבת מועצת

העיר והכספים וזה אושר. רק בגלל שזה היה ממשלת מעבר, משרד האוצר לא יכול היה

לאשר את זה. אז בעצם זה כמעט דיון חוזר משנה שעברה ולכן אנחנו חוזרים על זה השנה.

עיקרי הדברים הם כלהלן: אנחנו מבקשים להפחית את התעריף פנטהאוזים מ-93 שקל

למטר ל-65 -55 ₪ למטר, תלוי בגודל הדירה והאזור. רוצים להפחית את המרפסת בדירת

המגורים לתעריף המינימאלי המותר, מ-93 -55 לפי האזור, ל-36 ₪ למטר. וכמו כן, בשורה

נוספת ששטח המרפסת לא יצטרף לשטח הדירה ולא יעלה את סיווג גודל הדירה. זו נקודה

אחת.

נקודה שניה, בקצרה – מכון כושר – אנחנו רוצים להקטין את התעריף מ-305 או 325 ל-

,171.5 זו טעות סופר פה ,169 171.5 ₪ למטר. אותו דבר מוקד טלפוני מעל 700 מטר, כדי

לעודד תעסוקה חרדית למוקדניות, אז הפחתת תעריף מ-329 ₪ למטר ל-171.5 ₪ למטר.

אזורים, יש פה משהו טכני, עשינו את זה בטוש עבה והם רוצים את זה בטוש דק, אין לזה

משמעות, זה רק משמעות לצבוע את זה בצורה מסוימת.

אולמות ומבני דת וחינוך עד 600 מטר – אנחנו מבקשים להקטין את זה מ-252 ₪ למטר

ל-84 ₪ למטר. כאשר גם היום אנחנו הולכים לקראת התושבים ואנחנו מדברים על שימוש

מעורב ואנחנו רוצים ללבן את זה ושיהיה בצורה מאד מסודרת, בסיווג מיוחד בצו, סיווג

מיוחד לזה, ואז לא נצטרך להשתמש בהנחה המיוחדת שנתנו. כמובן לא תהיה הנחה על

הנחה.

מחסנים עסקיים – אנחנו מבקשים להגדיר נכס המשמש לאחסנת טובין, כשבנכס לא

מתקיימת מכירת טובין או תצוגה ו/או שיווק ו/או הפצה ואין בו ... ולא מתוך נכס גובל

המשמש לצורך עסקי. אני אסביר בשניה. כיום אנחנו, לפי הנוסח היום, מאד קשה לנו

28

לתת סיווג מחסנים. כדי לפשט את זה וכדי שיותר עסקים ייכנסו להגדרת מחסנים, אנחנו

משנים את הסיוו ג, אבל כדי שיהיה מקור תקציבי לכך אנחנו מבקשים להעלות את תעריף

המחסנים מ-190 ₪ ל-202.5 ₪ . ובמקביל, לפשט ולהרחיב את הסיווג כך שזה מתאזן.

זהו. אלה עיקרי הדברים. היה דיון ארוך בוועדת כספים. אני מבקש ממועצת העיר, לאור

המלצת ועדת הכספים, לאשר את הצו להגשה למשרד הפנים. וכמובן, בנוסף לכך, יש את

ההעלאה האוטומאטית של %,1.1 זו ההעלאה המדינתית. תודה רבה, ראש העיר.

הרב גדליהו בן שמעון: אני רוצה לחזור על הדברים שלי בוועדת הכספים, כי אני

הבנתי שאין פרוטוקול, אז אני אחזור על זה עוד פעם, גם אם זה לא נעים.

רו"ח אהרון אדלר: יש פרוטוקול.

הרב גדליהו בן שמעון: אני רוצה גם פרוטוקול למועצת העיר, כי איך אמר לי יהודי

מבוגר השבוע? הוא אומר לי – אני בתקופת הקורונה הייתי משועמם ונאלצתי לחפור

בפרוטוקולים של עיריית בני ברק, וראיתי שם שנציגי הציבור הספרדים כמעט ולא

מדברים על נושאי ם ספרדיים לגמרי. אני נהניתי מהרעיון. ואני מבטיח לך שאני גם אעלה

את הנושא של הרב עובדיה. כל מועצה אני אעלה משהו שקשור לציבור הספרדי, בלא נדר,

לא אכפת לי. אני הקדנציה הזאת חרטתי על דגלי, אני יותר לא מאמין לאף אחד, אני

אעשה את העבודה.

אבל בוא נחזור לענייננו, אריק, כספי הארנונה כידוע הם כספים שכולנו משלמים שווה

בשווה, וזה אני יודע מתוקף היותי מתעסק בנושא הזה הרבה ואני עוזר באמת לכולם

ומשתדל לעזור לכולם. כספי הארנונה אמורים להיות מחולקים שווה בשווה. משאבי

העירייה לא יכולים להיות מחולקים סקטוריאליים.

משאבי העירי יה בנויים על ארנונה. הארנונה הזאת לא משולמת לתקציבי הדת הספרדית

– לא ערוב, לא רבנים. רבני העדה הספרדית, רבני קהילות, לא מקבלים ולא נהנים

מהארנונה. זה אומר שמשפחת בוזגלו או משפחת זכריהו או משפחת דדון שמשלמת

ארנונה, הקרובים שלהם, הרבנים שלהם, אם הם מתייעצים עם רבנים, לא נהנים ולא

מקבלים שכר. לעומת זאת, הרבנים האחרים כן מקבלים שכר מהארנונה שאני ואתה

משלמים, כי אני מאמין שגם אתה ואני לא מקבלים הנחות בארנונה.

לכן, מפריע לי מאד, אני יודע שראש העיר היה בעד להפחית את הארנונה, כי חשוב לו

שתושבי העיר יידעו שבתקופה כזאת מפחיתים ארנונה ולא מעלים, אבל זה צרכי משרד

הפנים. אבל כואב לי דבר אחד, שהארנונה הזאת היא סלקטיבית, הארנונה הזאת לא

הולכת לרב העיר הספרדי, היא לא הולכת לרבני השכונות הספרדיים.

לכן, מפריע לי מאד הנושא הזה שאנחנו מופלים לרעה בכספי הארנונה. זה משול לאותו

א דם שלוקח ועד בית ולוקח את הכסף הזה למי שנראה לו ולוקח תקציבים ממקומות

אחרים. אני שמח שבסופו של דבר זה נסגר בזה שראש העיר נענה לקריאה של הרבנים,

לא לקריאה שלי, אני לא מחפש פה אגו, לא כבוד, תאמין לי שזה לא נעים. אבל, בנוסף

לזה, אני אומר שוב, שבסופו של דבר אני שמח, אבל אני אעקוב ואבדוק לראות שזה לא

כסת"ח. הוועדות האלה, אני אעקוב, אני אתן לזה זמן, לבדוק ולראות. אני בסופו של דבר

שליחם של גדולי ישראל, גם של הרב שלמה בן שמעון שדדון פגע בו, וגם בחכם שלום

שהוא פגע בו. אני אבוא לפה עוד חודש, אני אגיש עוד הצעות, שלא יהיה למישהו חשוב

שזה כסת"ח, ועדה, ובזה ייגמר הסיפור.

לכן אני אומר, הארנונה הזאת, קשה לי להצביע איתה, אני מחויב לקואליציה, יש לפעמים

דברים שסותמים את האף ומצביעים. אבל בנקודה הזאת, שלחו אותי מלא רבנים. אני לא

אקבל שזה ועדת כסת"ח, שהיא תהיה תקפה לאיזה 30 יום בשביל להשתיק אותי, כי אני

לא הולך לשתוק. כל נושא ספרדי בלבד, ספרדי בלבד שלא נגעו בו, אני אגע בו על מנת

שאנחנו בסוף הקדנציה הזאת נדע להצביע, חוץ מחלוקת ארטיקים וחוץ מחלוקת מזון

לקמחא דפסחא, עשינו עוד כמה דברים לטובת הציבור הספרדי. 30 שנה לא נגענו.

29

ואני שואל אותך בפעם האחרונה – האם אתה יודע לענות לי בישיבת מועצה מה זה ה-

600,000 שקל קבלני כוח אדם רבני שכונות?

הרב אליהו דדון: אני חייב להגיב על מה שאמר גדליהו בסוף, שחס ושלום אנחנו

פוגעים ברבנים. לצערי הרב, מי שפוגע ברבנים זה גדליהו.

הרב גדליהו בן שמעון: תתבי יש לך, למה לא הבאת את הרב שלמה בן שמעון לישיבה?

למה לא שאלת את חכם שלום?

הרב אליהו דדון: אתה יודע את הסיבה האמיתית.

הרב גדליהו בן שמעון: ביקשתי ממך לבוא יחד עם הרב בעדני, פחדת ממני? ממה אתה

פוחד ממני? קשה לך להתמודד איתי? תתמודד. אני נציג של הרב שלמה בן שמעון. יש לך

בעיה עם זה? למה פחדת? למה הישיבה הזאת התפוצצה? למה הרב בעדני אמר לפוצץ את

הישיבה הזאת? למה? כי הרב בן שמעון לא שם.

הרב אליהו דדון: אתה יודע מה עשית. והיות ואתה יודע מה עשית,

הרב גדליהו בן שמעון: מה עשיתי? אני אחנך אותך. זה מה שאני אעשה. אני לא פוחד,

כי אני לא באתי לפה לקבל שכר. לא אני ולא משפחתי. ישבתי 12 שנה בשקט. 12 שנה

ישבתי בשקט. הרב שלמה בן שמעון נתן הוראה לכל המשפחה שלו – אין טובות הנאה

מעיריית בני ברק.

הרב אליהו דדון: אבל אתה לא נותן לדבר. תפסיק לדבר. תשמע גם.

הרב גדליהו בן שמעון: אתה ביזית את הרב שלמה בן שמעון. אתה רוצה שאני אקריא

לך מה הרב שלמה בן שמעון כתב לאריה דרעי על הישיבה הזאת? אני אקריא לך.

הרב אליהו דדון: אנחנו מכבדים את הרבנים שלנו. שוב, אנחנו מכבדים את

הרבנים שלנו ואל תוציא לעז אחרים. ואנחנו מכבדים את ראש הישיבה. ואנחנו מכבדים

את הגאון הרב בן שמעון. ואנחנו צריכים לכבד גם את כל מועצת חכמי התורה בלי יוצא

מן הכלל.

הרב גדליהו בן שמעון: לכבוד ידידי, הרב אריה דרעי, ידוע לי כי לישיבה זאת לא

הוזמנתי, נועדה היום בכדי למנוע מהנציג שלנו, סגן ראש העיר הרב גדליהו בן שמעון,

לומר את דברו ולדאוג למשכורות הרבנים הספרדיים. וכל מטרת הישיבה נועדה את

הפעילות והחסד. וגם ראיתי את מכתבו של ... ואינני מבין מדוע נציגינו עוברים על דברו

של הרב ... על כן, אני מחזק את ידו לפעול למען הרבנים ומורה לו להמשיך בכל הכוח

בכל ישיבה להעלות נושאים הקשורים לציבור הספרדי.

ידוע לך שאני נשלחתי מטעם הרב שלמה בן שמעון והרב ... בן שמעון, שיש להם פה קהילות

מבורכות וגדולות וחשובות, והם הורו לי את אשר הורו לי והם ימשיכו להורות לי את

אשר יורו לי. אם אתה רוצה, התחננתי בפניך בווטס-אפ – בוא תיקח אותי לרב בעדני

איתך ביחד. אני יכול ללכת, אבל אני לא נוהג את זה, כי אני עם ערכים. להשמיע לבן אדם

צד אחד? בוא תתמודד מולי איתו ביחד. פחדת. לכן גם לא הבאת את הרב שלמה בן שמעון.

אני רוצה שהציבור יידע את זה.

הרב עו"ד נתן בצלאל: רציתי להגיד בקשר לארנונה. אני מאמין שהארנונה שאנחנו

מעלים כאן, 1.1 , זה רק בארנונה, והיטל השמירה, רק רציתי להדגיש, שזה אני מבין אין

30

העלאה. ההעלאה היא בארנונה בלבד ולא להיטל שמירה.

רו"ח אהרון אדלר: היטל השמירה מתנהג אחרת, מחושב אחרת. לא אמרתי אם

הוא יעלה או לא יעלה, הוא מחושב אחרת.

הרב עו"ד נתן בצלאל: מחושב אחרת. רציתי דבר אחר, להעלות פה הצעה לחברים פה,

היות ואנחנו ברוך השם, זה בעניין הארנונה,

רו"ח אהרון אדלר: בוא נצביע שניה.

הרב אברהם רובינשטיין: נתן בצלאל, די.

הרב עו"ד נתן בצלאל: לא, יש משהו, רגע, שניה, היות ואנחנו פה מעלים את ההצעה

הזאת של העלאת הארנונה וברוך השם אנחנו הולכים להיות רשות יציבה, וגם יש לנו די

מספיק, העיר הזאת ברוך השם יש בה הרבה תרבות, יש בה הרבה עזרה והרבה הכול, אבל

יש לנו דבר אחד שלצערנו בעיר הזאת, שתמיד באים אלי והרבה אזרחים מחוץ אורחים,

אומרים שלצערנו התברואה והזבל פה עולה על גדותיו.

ואנחנו מתביישים בזה. אבל אני, איך אומרים, לא כל כך מתבייש, כי אצלם לצערנו, בכל

בית יש אולי שני ילדים, אבל פה בכל בית יש 10 ילדים, ברוכים יהיו כן ירבו.

מה שברצוני להציע לחברים פה, וזה אני חושב שחובה לעשות את זה, וזה אחרי שבדקתי

בערים אחרות גם זה קורה, לא רק בעיר הזאת, זה נושא של פחי אשפה חינם לכל תושבי

העיר. לא יתכן שמי שמזיק לפחים של תושבי העיר, זה מחלקת התברואה בעצמה. אולי

אולי %5 שמזיקים בעיר הזאת לפחי האשפה.

בזמן האחרון גם נודע ל י, הרי יש מצלמות, והיה ונדליזם בשבוע האחרון או משהו כזה,

לא מובן לי גם, הרי אנחנו משלמים היטל שמירה, איך לא עלו על הוונדליזם הזה? אבל

אני הייתי מציע באמת, כמו בערים אחרות, התקציב הוא לא כזה גדול, אפשר להציע שפחי

האשפה יהיו על חשבון העירייה והעירייה תחליף אותם כשצריך לפי הצורך. וזה מאד

חשוב הדבר הזה.

אם נסתכל בחשבון בגדול, זה אולי 5,000 פחים בשנה, שהערך שלהם אולי מיליון שקל עד

1.2 מיליון שיעלה לעירייה בתקציב החלפת הפחים. ואז גם נחסוך, גם מהציבור שלנו, כל

נושא הקנסות. גם נקבל פחים חדשים ויפים, כי הציבור לא יכול כל פעם להרשות לעמו

וועדי בתים להחליף פחים, ואז גם ייראה ניקיון יותר, אני חושב חשוב.

אז אני הייתי מציע ומבקש את זה.

הרב אברהם רובינשטיין: תודה רבה. מי בעד ההצעה לצו הארנונה 2021 – מי בעד? מי

נגד? מי נמנע? צו הארנונה לשנת 2021 אושר.

החלטה: הוחלט, ברוב קולות, לאשר את צו הארנונה לשנת ,2021להוציא את הרב משה

שלום מלאכי, הרב מיכאל אלמליח, הרב שמעון רוט שנמנענו. מר יעקב וידר שהתנגד.

31

צו הטלת הארנונה הכללית

לבני ברק

לשנת 2021

הכולל את השינויים שיתוקפו,

ככל שיתוקפו, לאחר אישור שרי הפנים והאוצר

הערה: הנוסח המוסף ו/או הנגרע המתייחס לצו הארנונה לשנת ,2021 בהשוואה לצו הטלת הארנונה לשנת 2020

שבתוקף, הינו בצבע אדום

ורסיה מוצעת

32

עיריית בני-ברק

היטל ארנונה כללית

לשנת הכספים 2021

תוכןהעניינים:

.1 כללי - הגדרות

.2 ארנונה למגורים

.3 ארנונה שלא מגורים

.4 הנחות

.5 הסדרי תשלומים

תמוז ה'תש"ף

יוני 2020

33

היטלארנונהכלליתלשנתהכספים2021

בתוקף סמכותה ע"פ חוק הסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב) התשנ"ג – 1992 וחוק

הסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנת הכספים ,)2006 התשס"ו

- ,2006 החליטה מועצת עירית בני-ברק בישיבתה מספר __ מיום ח' תמוז תש"ף – 30 יוני ,2020 להטיל ארנונה

כללית בתחום שיפוטה שתשולם ע"י המחזיקים בהתאם לשיעורים ולמועדי התשלום המפורטים להלן:

.1 הגדרות :

1.1 "נכס" בניין או קרקע בתחום העירייה, המוחזק ע"י אדם ומיועד

או משמש למטרה מהמטרות המפורטות בצו זה, כאשר

סיווגו של נכס מכל סוג שהוא לענין התעריף יקבע לפי עיקר

שימושו של המחזיק בנכס בבחינת ילך הטפל אחר העיקר.

1.2 "בנין" מבנה או חלק ממנו, העשוי מכל חומר שהוא, לרבות %10

משטח הקרקע התחום בקוי הבנין כחצר או כגינה או לכל

צורך אחר של אותו בניין אך לא יותר מ-50 מ"ר.

1.3 "מטר רבוע" (מ"ר) (מ"ר) פירושו (מ"ר) פירושו כל מטר רבוע או חלק ממנו.

1.4 "שטח נכס שלא כל שטח הרצפה במטרים רבועים, בכל קומות הבניין, כולל

למגורים" שטח קירות חוץ ופנים וכן כל שטח מקורה או שאיננו

מקורה, הצמוד לנכס או שאיננו צמוד לו אולם משמש את

המחזיק בנכס, לרבות, מרפסות מכל סוג שהוא, מחסנים,

ארכיונים, מרתפים, מקלטים, חדרי אוכל ומטבחים, חדרי

שרות, גלריות, חניונים לרכב, סככות וכו' וכיו"ב.

1.5 "שטח נכס כל שטח הרצפה במטרים רבועים, בכל קומות הבנין, לא

למגורים" כולל שטח קירות חוץ ופנים אך כולל כל שטח מקורה או

שאיננו מקורה, הצמוד לנכס או שאיננו צמוד לו אולם

משמש את המחזיק בנכס, לרבות מרפסות מכל סוג שהוא,

מחסנים, מרתפים, מקלטים, חדרי אוכל, מטבחים, חדרי

שרות, גלריות, חניונים לרכב, סככות וכו' וכיו"ב

1.6 "קומה" חלל בכל צורה גיאומטרית, שבין ריצפת החלל ובין התקרה

שמעליו, לרבות חלל כאמור שמתחת לפני הקרקע ושעל

הגג.

1.7 "גלריה" (יציע) יציע) מפלס המצוי בתוך חלל הקומה ומחלק פיזית בין

ריצפת הקומה לתקרתה בין בכל שטח הקומה ובין בחלקה

כאשר המרחק מתחתית ממרצפת הגלריה עד תחתית

התקרה עולה על 180 ס"מ (כולל עובי הרצפה).

1.8 "סככה" שטח קרקע מקורה בגג מכל סוג שהוא, ללא קירות או שיש

לו קיר אחד בלבד, יחויב ב - %60 מתעריף החיוב של הנכס

אליו צמודה הסככה על פי שימוש עיקרי בנכס, למעט

סככות בתחנות דלק שבהן התעריף יהא %100 מתעריף

הנכס אליו הן צמודות.

במקום שהסככה אינה צמודה לנכס אחר תחויב הסככה

ב-%60 מהתעריף, על פי השימוש שעושים בפועל בסככה.

1.9 "עסקים וחנויות" עסקים מכל סוג שהוא, לרבות; חנויות לכל שימוש שהוא,

אשר פונות לחזית הרחוב או לפסז', חנויות לממכר ולמתן

שירותים, אולמות תצוגה, עסקים מכל סוג שהוא

34

המתנהלים בדירות מגורים, עסקים ליבוא ויצוא, מחסני

מכר ומחסני שיווק, למעט העסקים המפורטים בצו זה.

1.10 "מחסן" נכס המשמש לאחסנת טובין כשבנכס לא מתקיימת מכירת

טובין שלא למטרות מכירה ו/או תצוגה והמהווה את עיקר

שימושו של המחזיק בנכס ו/או שווק ו/או הפצה, ואין בו

קבלת לקוחות כשהכניסה אליו נפרדת ולא מתוך נכס גובל

המשמש לצורך עסקי.

1.11 "תחנת דלק" לרבות מבנים, סככות וכל שטח מקורה.

1.12 "מוסכים" מוסכים ותחנות שרות לרכב, לרבות כל בית מלאכה ו/או

מכון שעיסוקו בתיקון ו/או שיפוץ ו/או טיפול מכל סוג

שהוא ברכב או בכל חלק ממנו, בכלי שייט, וכלי תעופה

לכל סוגיו.

1.13 "אדמה חקלאית" כל קרקע לא מקורה המיועדת לחקלאות ואשר משתמשים

בה לצורכי חקלאות בלבד.

1.14 "קרקע תפוסה" קרקע שאינה מקורה, שאינה אדמה חקלאית, ושאינה חצר

ואשר מחזיקים או משתמשים בה לכל מטרה.

1.15 "ממגורות" לרבות סילוסים ומיכלי אחסון חומרים מכל סוג שהוא

1.16 "אזור" חלוקת העיר לאזורים הן למגורים והן שלא למגורים הנה

לפי המפה המוצגת בבנין העירייה, כאשר קווי התיחום בין

האיזורים עוברים במרכז הכביש ו/או הרחוב החוצץ

בינהם, וכאשר מדובר בקו הגבול בין בני ברק לעיר שכנה,

ישמש קו הגבול העירוני כקו תיחום.

1.17 "משרדים בנין או חלק ממנו המשמש משרד, המוחזק על ידי מחזיק

מיוחדים" אחד, אשר השטח הכולל המוחזק על-ידו לאותו שימוש

במבנה אחד עולה על 10,000 מ"ר.

1.18 "בנק" נכס המשמש בנק כהגדרת מוסד בנקאי לסעיף 1 לחוק

בנק ישראל תשי"ד – 1954 ו/או "תאגיד אחזקה בנקאית"

כהגדרתו בחוק הבנקאות (רישוי) תשמ"א – 1981 ו/או

תאגיד בשליטתו או מטעמו של הבנק, ומוחזק על ידם

בלבד ומעניקים בו שירותי בנק ישירים ללקוחות

1.19 "הנהלת בנק" נכס במבנה אחד ששטחו לא יפחת מ- 5000 מ"ר, המשמש

הנהלה של בנק ו/או תאגיד אחזקה בנקאית ו/או תאגיד

בשליטתו של הבנק, כהגדרתו בחוק הבנקאות (רישוי)

תשמ"א – 1981 ומוחזר על ידם בלבד ולצרכי ניהול הבנק,

כשבהגדרת נכס זה כלולים שטחי עזר מכל סוג שהוא ולכל

שימוש שהוא, למעט שטחו של סניף בנק כהגדרתו בסעיף

1.18 לעיל , ככל שקיים כזה בשטח הנכס, שלא יכלל בשטח

הנכס.

1.20 "הנהלת חברת נכס במבנה אחד ששטחו לא יפחת מ- 5000 מ"ר, המשמש

ביטוח" הנהלה של חברת ביטוח שמוגדרת כ"מבטח" כמשמעותו

בחוק הפיקוח על עסקי ביטוח תשמ"א – 1981 והמחזיקה

ברשיון מבטח, למעט נכס המוחזק ע"י סוכן או סוכן

ביטוח, כמשמעותם בחוק הנ"ל.

35

1.21 "בית תוכנה" נכס שעיקר הפעילות המתבצעת בו הינה ייצור או פיתוח

תוכנה המיועדת למכירה לציבור הרחב כתוכנת מדף

ושאינה מיועדת לשימושו של מייצר ומפתח התוכנה

המחזיק בנכס ועושה שימוש בתוכנה לשם מתן שרות

ללקוחות.

1.22 "מרכז קניות" בנין שפועלים בו חנויות מכר המתוחזק ו/או מנוהל ע"י

(קניון) חברת ניהול, שיש בו לפחות כניסה משותפת אחת שניתן

לנעלה למניעת כניסה לבנין.

1.23 "שטח ציבורי שטחי מעבר בין החנויות במרכז הקניות המשמשים

במרכז קניות" להולכי רגל, חדרי מדרגות, חדרי שירות מכל סוג שהוא

וכיו"ב.

1.24 "שטח נלווה שטח הגובל במסעדה ו/או בבית קפה ו/או עסק דומה ו/או

למסעדה ו/או ליד כל אלה, בין מקורה ובין שאינו מקורה, שהמחזיק

לבית קפה" בשטח זה עושה בו שימוש לצרכיו בדרך של העמדת

שולחנות ו/או כסאות ו/או כל רהוט שהוא לכל פרק זמן

שהוא.

1.25 "אולמות במבני חינוך אולמות לכינוסים ו/או לאירועים ו/או לשמחות המצויים

או דת" בתוך בתי כנסת ו/או מוסדות חינוך.

1.26 "מכון כושר" מכון ו/או אולם בו מתאמנים במכשירים המפעילים את

השרירים בתנאים של מאמץ גופני המופעל לצרכים

עסקיים.

1.27 "מוקד טלפוני" נכס ששטחו מעל 700 מ"ר המשמש כמוקד שירות טלפוני

באמצעות מוקדנים, שהשירות ניתן בו ע"י המחזיק בנכס

במיקור חוץ לגורם שאינו המחזיק בנכס או מפעילו.

36

.2ארנונהלמגורים*

2.1שיעוריהארנונהלמגורים

הארנונה הכללית בעד נכסים נקבעת בהתחשב עם האזור וסוג הבנין. סך שקלים חדשים

לכל מ"ר כאמור להלן :

הגדרת סוג בנין בנין אזור קוד צו חוקי לשנת 2021*

העלאה הנדרשת בשיעור 1.10 %

1ד.ירה גג (פנטהאוז) או דירה בבית צמוד 1 א 115 93.47

קרקע או בית צמוד קרקע ששטחה מ-

91 מ"ר ומעלה

דירת גג (פנטהאוז) או דירה בבית צמוד 1 ב 125 93.47

קרקע או בית צמוד קרקע ששטחה מ-

91 מ"ר ומעלה

2ד.ירה בבית משותף שאינה דירת גג 1 א 111 93.47

ששטחה מ-151 מ"ר ומעלה

דירה בבית משותף שאינה דירת גג 1 ב 121 91.04

ששטחה מ--151מ"ר ומעלה

3ד.ירת גג (פנטהאוז) או דירה בבית צמוד 2 א 116 67.60

קרקע או בית צמוד קרקע מ-51 עד 90

מ"ר.

דירת גג (פנטהאוז) או דירה בבית צמוד 2 ב 126 61.72

קרקע או בית צמוד קרקע מ-51 עד 90

מ"ר.

4ד.ירה בבית משותף שאינה דירת גג 2 א 112 66.43

ששטחה מ-51 מ"ר עד 151 מ"ר.

דירה בבית משותף שאינה דירת גג 2 ב 122 61.72

ששטחה מ-51 מ"ר עד 151 מ"ר.

5ד.ירה ששטחה עד 51 מ"ר 3 א 113 60.67

דירה ששטחה עד 51 מ"ר 3 ב 123 55.00

מרפסת פתוחה ולא מקורה בדירת א,ב 36.08

מגורים

6ב.ית אבות 3 א 139 92.53

בית אבות 3 ב 129 90.13

7א. חרים א 114 125.01

אחרים ב 124 125.01

37

*תעריפי הארנונה הועלו בשנת 2021 בהשוואה לתעריפי הארנונה בשנת 2020 ב-%.1.10

.3הארנונהלאלמגורים*

סיווג ראשי סיווג משני קוד

תעריף בקשה לשינויים ל 2021

החוקי ל

2021 העלאה

הנדרשת בשיעור

1.10 %

3.1 משרדים, תחנות דלק 310 311.97

שירותים, ומסחר עסקים אזור א' 311 326.74

עסקים אזור ב' 312 305.90

משרדים 314 329.37

משרדים מעל 10,000 מ"ר 315 232.43

משרדים מעל 15,000 מ"ר 316 185.97

משרדים מעל 20,000 מ"ר 317 170.44

שטח ציבורי במרכז קניות אזור א' 320 81.58

שטח ציבורי במרכז קניות אזור ב' 321 76.47

מוסכים 323 221.34

שטח נלווה (ס'1.24 לצו) אזור א' 324 231.01

שטח נלווה (ס'1.24 לצו) אזור ב' 325 216.26

מחסנים 326 190.73 202.79

בתי ספר, וגני ילדים 335 305.64

מרפאות ובתי חולים 338 305.64

אחרים 341 329.37

בריכות שחיה אזור א' 346 231.01

בריכות שחיה אזור ב' 347 216.20

אולמות עד 200 מ"ר 350 167.83 84.00

אולמות במבני חינוך או דת עד 600

מ"ר

אולמות מ 200 מ"ר 351 252.00

מכון כושר 348 171.50

3.2 בנקים וחברות ביטוח סניפי בנקים וחברות ביטוח 330 1442.40

הנהלות בנקים וחברות ביטוח 332 494.72

3.3 תעשיה 422 171.50

בתי תוכנה 423 171.50

מוקד טלפוני 424 171.50

3.4 בתי מלון חמשה כוכבים 327 151.55

אחרים 337 78.79

3.5 מלאכה מוסכים 323 221.34

אחרים 380 171.50

3.6 אדמה חקלאית (לדונם) 634 27.96

3.7 קרקע תפוסה קרקע המשמשת תח' דלק 709 148.66

קרקע לשימושים אחרים 733 18.89

3.8 חניונים חניונים מקורים בתשלום 750 69.80

חניונים מקורים לא בתשלום 751 29.12

חניונים שאינם מקורים 752 18.89

3.9 נכסים אחרים מרכזיות לטלפון וחשמל 510 320.68

תחנות טרנספורמציה 511 168.82

ממגורות 235.10

סוג 1 בגובה מעל 25 מ' 520

סוג ,2 בגובה עד 25 מ' 521 213.83

סוג ,3 בגובה עד 20 מ' 522 194.40

סוג ,4 בגובה עד 15 מ' 523 176.96

38

סוג ,5 בגובה עד 10 מ' 524 160.67

סוג ,6 בגובה עד 5 מ' 525 146.05

אחרים 590 320.68

.4הנחות:

4.1 כל ההנחות בפרק זה הנן בכפוף להגדרות ולהוראות בתקנות הסדרים במשק המדינה (הנחות

מארנונה) התשנ"ג .1993

4.2 מחזיקים בנכס למגורים יזוכו בהנחות כמפורט להלן ובלבד שהזכאי מתגורר בדירה ותקופת

השכירות אינה פחותה משנה.

4.3 במקרים בהם מקור הגבלת השטח הינו בצו הארנונה ולא בחוק, תהא ועדת ההנחות מוסמכת לדון

ולאשר הנחה לשטח העולה על ההגבלה הנקובה בצו לאחר שניתנה המלצה בכתב של הגזבר והיועץ

המשפטי.

4.4 רשימת הזכאים, שיעורי ההנחות ומבחני משנה לזכאות:

סעיף/ שעור

הזכאים להנחה הגבלה לשטח מבחני משנה

תקנה ההנחה

.1 אזרח ותיק (ע"פ חוק האזרחים הותיקים) (9ב) %30.00 ל-100 מ'ר הכנסה הממוצעת

במשק *

.2 אזרח ותיק המקבל אחת מהקצבאות ()1(2א) %25.00 ל-100 מ'ר

הבאות: זיקנה , שארים, תלויים, נכות

בשל פגיעה בעבודה

.3 אזרח ותיק המקבל אחת מהקצבאות ()1(2ב) 100.00 ל-100 מ'ר

האמורות בסע' 2 לעיל ותוס' הבטחת %

הכנסה

.4 מקבלי קצבת זיקנה לנכה 251 לחוק %100 ל-100 מ"ר

בט"ל

.5 נכה בדרגת אי כושר %75 המקבל קצבה ()2(2א) %80.00

מלאה

.6 נכה בדרגת אי כושר %75 המקבל קצבת ()2(2ב) %80.00

זיקנה

.7 נכה בדרגת %90 (נכות רפואית) )3(2 %40.00 בתנאי שאין

בבעלותו נכס נוסף

.8 מקבלי גימלה כאסיר ציון או בן-משפחה של ()4(2א) %66.66 ל-70 מ'ר למשפ' עד 4 נפש'

הרוג מלכות

מקבלי גימלה כאסיר ציון או בן-משפחה של ()4(2א) %66.66 ל-90 מ'ר למשפ' מעל 4 נפש'

הרוג מלכות

.9 מקבלי גמלת נכות לפי חוק נכי רדיפות ()4(2ב) %66.66 ל-70 מ'ר למשפ' עד 4 נפש'

הנאצים

מקבלי גמלת נכות לפי חוק נכי רדיפות ()4(2ב) %66.66 ל-90 מ'ר למשפ' מעל 4 נפש'

הנאצים

.10 מקבלי גמלת נכות ממשלת גרמניה ()4(2ג) %66.66 ל-70 מ'ר למשפ' עד 4 נפש'

מקבלי גמלת נכות ממשלת גרמניה ()4(2ג) %66.66 ל-90 מ'ר למשפ' מעל 4 נפש'

.11 מקבלי גמלת נכות ממשלת הולנד ()4(2ד) %66.66 ל-70 מ'ר למשפ' עד 4 נפש'

מקבלי גמלת נכות ממשלת הולנד ()4(2ד) %66.66 ל-90 מ'ר למשפ' מעל 4 נפש'

.12 מקבלי גמלת נכות ממשלת אוסטריה ()4(2ה) %66.66 ל-70 מ'ר למשפ' עד 4 נפש'

מקבלי גמלת נכות ממשלת אוסטריה ()4(2ה) %66.66 ל-90 מ'ר למשפ' מעל 4 נפש'

.13 מקבלי גמלת נכות ממשלת בלגיה ()4(2ו) %66.66 ל-70 מ'ר למשפ' עד 4 נפש'

מקבלי גמלת נכות ממשלת בלגיה ()4(2ו) %66.66 ל-90 מ'ר למשפ' מעל 4 נפש'

.14 בעל תעודת עיוור )5(2 %90.00

.15 עולה חדש )6(2 %90.00 ל-100 מ'ר ולמשך 12 חודשים

39

סעיף/ שעור

הזכאים להנחה הגבלה לשטח מבחני משנה

תקנה ההנחה

.16 עולה התלוי בעזרת הזולת הזכאי לגמלה 6(2א) %80.00 ע"פ תעודת זכאות

מיוחדת מבט"ל

.17 איש צד"ל (2א)(6א) %90 ל-100 מ"ר למשך 12 חוד' מתוך

36 חודשים מיום

שהגיע לישראל

.18 מקבלי תשלום מזונות מהמוסד לביטוח תיקון לתק' %70.00

לאומי, שהחלו לקבלה ביום 1.1.2003 הסדרים

ומאז לא חלה הפסקה בת 6 חודשים 23.12.03

רצופים לפחות בזכאותם.

.19 מקבלי גימלת סעוד ()7(2ג) %70.00

.20 מקבלי הבטחת הכנסה מהמוסד לביטוח תיקון לתק' %70.00

לאומי, שהחלו לקבלה ביום 1.1.2003 הסדרים

ומאז לא חלה הפסקה בת 6 חודשים 23.12.03

רצופים לפחות בזכאותם.

.21 בעלי הכנסה נמוכה עד שש חמש נפשות )8(2 בהתאם ל-100 מ"ר *

לטבלה

בעלי הכנסה נמוכה מעל שש חמש נפשות )8(2 בהתאם *

לטבלה

.22 חסידי אומות העולם או בן זוגו )9(2 %66.66

.23 הורה עצמאי )10(2 %20.00 ל-100 מ"ר

.24 ילד של המחזיק הזכאי לגמלה לילד נכה )11(2 %33.00 ל-100 מ'ר

.25 פדוי שבי הזכאי לתשלום לפי חוק פדויי (2א)()12 %20

שבי

.26 מבקש נזקק – על פי החלטת ועדת 7 עד %70 *

ההנחות

.27 חייל מילואים פעיל 3ו %5 בהצגת תעודת

משרת מילואים

.28 בנין חדש )1(12 100.00 עד שנים-עשר חודש

2 %

6

.29 בנין ריק (13א)()1 100.00 לששה חודשים

% הראשונים

.30 הנחות לעסקים (14ג) לפי שיקול דעת

הועדה – בכפוף

לתקנות

.31 חייל בשרות סדיר 14ה(()1א) 100.00 ל-70 מ'ר כל עוד הוא חייל +

% 4 חודשים

.32 חייל בשרות סדיר 14ה(()1א) 100.00 ל-90 מ'ר למשפ' מעל 4 נפש

% כל עוד הוא חייל +

4 חודשים

.33 הורה של חייל שפרנסתו עליו 14ה(()1ב) 100.00 ל-70 מ"ר

%

.34 הורה של חייל שפרנסתו עליו 14ה(()1ב) 100.00 ל-90 מ"ר למשפ' מעל 4 נפש'

%

.35 מתנדבת בשירות לאומי 14ה(()1ג) 100.00 ל-70 מ"ר

%

.36 מתנדבת בשירות לאומי 14ה(()1ג) 100.00 ל-90 מ"ר למשפ' מעל 4 נפש'

%

.37 מקבלי תגמולים לפי חוק הנכים 14ה(()2א) %66.66 ל-70 מ'ר למשפ' עד 4 נפש'

מקבלי תגמולים לפי חוק הנכים 14ה(()2א) %66.66 ל-90 מ'ר למשפ' מעל 4 נפש'

.38 מקבלי תגמולים לפי חוק מלחמה בנאצים 14ה(()2ב) %66.66 ל-70 מ'ר למשפ' עד 4 נפש'

מקבלי תגמולים לפי חוק מלחמה בנאצים 14ה(()2ב) %66.66 ל-90 מ'ר למשפ' מעל 4 נפש'

40

סעיף/ שעור

הזכאים להנחה הגבלה לשטח מבחני משנה

תקנה ההנחה

.39 מקבלי תגמולים לפי חוק המשטרה 14ה(()2ג) %66.66 ל-70 מ'ר למשפ' עד 4 נפש'

מקבלי תגמולים לפי חוק המשטרה 14ה(()2ג) %66.66 ל-90 מ'ר למשפ' מעל 4 נפש'

.40 מקבלי תגמולים לפי חוק משפחות חיילים 14ה(()2ד) %66.66 ל-70 מ'ר למשפ' עד 4 נפש'

שנספו

מקבלי תגמולים לפי חוק משפחות חיילים 14ה(()2ד) %66.66 ל-90 מ'ר למשפ' מעל 4 נפש'

שנספו

.41 מקבלי תמלוגים לפי חוק בתי הסוהר 14ה(()2ה) %66.66 ל-70 מ'ר למשפ' עד 4 נפש'

נכים ונספים

מקבלי תמלוגים לפי חוק בתי הסוהר 14ה(()2ה) %66.66 ל-90 מ'ר למשפ' מעל 4 נפש'

נכים ונספים

.42 מקבלי תגמולים לפי חוק נפגעי פעולות 14ה(()2ו) %66.66 ל-70 מ'ר למשפ' עד 4 נפש'

איבה

מקבלי תגמולים לפי חוק נפגעי פעולות 14ה(()2ו) %66.66 ל-90 מ'ר למשפ' מעל 4 נפש'

איבה

.43 משרתי שרות אזרחי

למשרת 40 שעות שבועיות בתקופה של 12 14 ה()1 (ה) 100.00 ל-70 מ"ר למשפ' עד 4 נפש'

חודשים % כל עוד הוא משרת

למשרת 40 שעות שבועיות בתקופה של 12 14 ה()1 (ה) 100.00 ל-90 מ"ר למשפ' מעל 4 נפש'

חודשים % כל עוד הוא משרת

למשרת בשרות אזרחי בטחוני 36 שעות 14 ה()1 (ה) 100.00 ל-70 מ"ר למשפ' מעל 4 נפש'

שבועיות במשך שנתיים % כל עוד הוא משרת

למשרת בשרות אזרחי בטחוני 36 שעות 14 ה()1 (ה) 100.00 ל-90 מ"ר למשפ' מעל 4 נפש'

שבועיות במשך שנתיים % כל עוד הוא משרת

למשרת 30 שעות שבועיות במשך שנתיים 14 ה (1א) %75.00 ל-70 מ"ר למשפ' עד 4 נפש'

למשרת 30 שעות שבועיות במשך שנתיים 14 ה (1א) %75.00 ל-90 מ"ר למשפ' מעל 4 נפש'

למשרת 20 שעות שבועיות במשך שנתיים 14 ה ()3 %50.00 ל-70 מ"ר למשפ' עד 4 נפש'

(מסלול מפוצל) כל עוד הוא משרת

למשרת 20 שעות שבועיות במשך שנתיים 14 ה (()3א) %50.00 ל-90 מ"ר למשפ' מעל 4 נפש'

(מסלול מפוצל) כל עוד הוא משרת

למשרת 20 שעות שבועיות במשך 3 שנים 14 ה (()3ג) %50.00 ל-70 מ"ר למשפ' מעל 4 נפש'

(שירות אזרחי חברתי) כל עוד הוא משרת

למשרת 20 שעות שבועיות במשך 3 שנים 14 ה (()3ג) %50.00 ל- 90 מ"ר למשפ' מעל 4 נפש'

(שירות אזרחי חברתי) כל עוד הוא משרת

* מותנה בהצגת אסמכתאות המעידות על הכנסה כולל אישור תקופות ביטוח ומעסיקים ואישור תשלומים

מהמוסד לביטוח לאומי, ובחתימת המבקש על הסכמה לאימות נתונים.

41

הסדריומועדיתשלוםהארנונהלשנת2021

5.1 המועד לתשלום ארנונה הכללית לשנת ,2021 הינו יום שישי י"ז טבת ה'תשפ"א

(1 ינואר .)2021

5.2 למרות האמור בסעיף 5.1 לעיל, מי שישלם את מלוא הארנונה הכללית במזומן

עבור כל התקופה עד יום ראשון ב' אדר א' ה'תשפ"א (14 פברואר )2021 יזכה

בהנחה בשיעור של %,2 אך לא יופטר מתוספות ארנונה שיחולו במהלך השנה,

ככל שיחולו.

5.3 מבלי לפגוע באמור לעיל, מאפשרת מועצת העירייה, לשלם את הארנונה הכללית

בהסדר של 6 תשלומים שווים שישולמו במלואם ביום ה-16 לכל חודש גרגוריאני

אי זוגי כאשר סכום התשלום יהיה צמוד למדד המחירים לצרכן, ולהעלאות

אשר יקבעו עפ"י החוק, וכאשר יום 14 בפברואר 2021 יהא היום האחרון

לתשלום התשלום הראשון מתוך ששת התשלומים לענין חיוב בהפרשי הצמדה

וריבית למי ששילם תשלום זה בפיגור.

5.4 נישום שיבחר לשלם את הארנונה הכללית בהוראת קבע ישלם זאת ב-12

תשלומים.

5.5 אי פרעון שני תשלומים במועד כאמור לעיל, מהוה הפרת ההסדר ויאפשר

לעירייה לגבות לאלתר את מלוא החיוב השנתי, בצרוף הפרשי ריבית והצמדה,

כאמור בחוק.

5.6 הסדרי התשלומים בפרק זה מותנים במתן ערובות להבטחת התשלומים

במועדם.

__________________

הרב אברהם רובינשטיין

ראש העיריה

42

מפת האזורים

43

הרב גדליהו בן שמעון: אני שואל את יו"ר הסיעה – האם אתה קיבלת על זה גושפנקא

רוחנית לפתוח פה בית ספר ממלכתי חרדי? אתה פותח? שאלת את חכם שלום? שאלת את

חכם שלום בנושא הזה? אתה יודע כמה הוא חריף בנושא הזה? אתה מזלזל בחכם שלום,

זה לא יעבור לך לסדר היום.

הרב אברהם רובינשטיין: מה קרה? מי פתח?

הרב גדליהו בן שמעון: זה לא יעבור לך לסדר היום.

הרב אברהם רובינשטיין: מי פותח ממ"ח?

הרב גדליהו בן שמעון: ראיתי בסדר המועצה שהולכים לפתוח ממלכתי חרדי.

הרב אברהם רובינשטיין: מי פותח ממ"ח?

הרב גדליהו בן שמעון: ראיתי שפותחים ממלכתי ברחוב יעל. אמרו לי שזה ממלכתי

חרדי.

הרב אברהם רובינשטיין: אני מבקש להתנצל.

הרב עו"ד נתן בצלאל: מה, הם לא בני אדם?

הרב גדליהו בן שמעון: אמרו לי שפותחים ממלכתי חרדי בבני ברק.

הרב עו"ד נתן בצלאל: אולי תגיד ממ"ח, זה ממלכתי חיות? מה אתה רוצה להגיד?

הרב אברהם רובינשטיין: הרב רוט צריך להקריא הצהרה? איך זה הולך? הרב רוט, צריך

לפרוטוקול, להקלטה. תגיד בקול.

הרב רוט: (לא הוקלט – לא דיבר למיקרופון)

הרב גדליהו בן שמעון: אני רק רוצה בהזדמנות זאת, למרות שאני לא פופולארי, אבל

אני נלחם למען הרבנים הספרדיים, אני מזמין הערב את כולם ל'וורט' של בני בכורי ברחוב

גרוסברד 3 בשעה ,9 אצל משפחת פנחסי. אני אשמח לראות את כולם.

הרב עו"ד נתן בצלאל: מזל טוב.

הרב גדליהו בן שמעון: בשמחות אצל כולם.

הרב אברהם רובינשטיין: מורי ורבותי, הישיבה נעולה.

דובר: אתה מתחייב לשמור אמונים למדינת ישראל ולמלא באמונה

את שליחותך במועצה.

הרב רוט: מתחייב.

_______________ __________________

שמואל ליטוב הרב אברהם רובינשטיין

מנכ"ל העירייה ראש העיר

44