פרטי כל מס 6 של ישיבת מועצה נגיש

הקש כאן למסמך נגיש

עיריית בני ברק

לשכת מזכיר העירייה ודוברה

פרוטוקול ישיבת מועצה

מן המניין מס' 6

מיום רביעי, כ"ו באדר א' תשע"ד )(26.02.2014

השתתפו:

הרב חנוך זייברט – ראש העיר

הרב אברהם רובינשטיין, מ"מ רה"ע

הרב מנחם שפירא, סגן רה"ע

הרב אליהו דדון, סגן רה"ע

הרב מנחם מנדל אייזנברג, סגן רה"ע

הרב ישראל משה פרידמן

הרב שלמה זכריה קוסטליץ

הרב מיכאל קקון

הרב נתן צבי כהן

הרב ישראל הפטקה

הרב שלמה שטרן

הרב פרץ אברמוביץ

הרב ישראל אברהם שכטר

הרב גדליהו בן שמעון

הרב עו"ד בצלאל נתן

הרב ניסן יגאל גואטה

הרב אברהם פרטוש

הרב משה שלום מלאכי

נכחו:

אהרון אדלר, רו"ח- גזבר העירייה;

אברהם טננבוים, מזכיר העירייה ודוברה;

עו"ד יהודה ליבוביץ – יועץ משפטי;

הרב חנוך זיידמן- מנהל אגף תשתיות ופיתוח;

הרב אברהם אלתר – מנהל מערכות מידע;

מרדכי ויסלובסקי, מנהל מח' איכות הסביבה;

ישראל לייזר, מנהל מח' חזות העיר;

מאיר שטיינרייך, סגן מנהל אגף תקציבים;

עו"ד עופר שפיר, יועץ חיצוני לחוקי – עזר;

משה בנדה, מנהל לוגיסטי, אגף מיכון ומיחשוב;

יוסף גרליץ, מנהל לשכת רה"ע;

נחמיה שקדי, עוזר הרב אברהם רובינשטיין, מ"מ רה"ע;

אליהו ארנד, עוזר הרב מנחם שפירא, סגן רה"ע;

יעקב זכריהו, עוזר הרב אליהו דדון, סגן רה"ע;

דוד לרנר, עוזר הרב מנחם מנדל אייזנברג, סגן רה"ע;

יוסף יעקובוביץ, עוזר הרב חיים מאיר לנגסאם;

רו"ח שושנה גולדפינגר – מבקרת העירייה;

גב' רחל שרמר – מנהלת אגף תקציבים;

רו"ח שושנה לרנר, משנה למנהלת אגף תקציבים;

גב' לאה רוזנשטיין, מנהלת תב"רים באגף תקציבים.

על סדר היום:

א. עדכון חוקי-עזר עירוניים בנושאי תעול וסלילת רחובות;

ב. סקירה על סטטיסטיקה עירונית – מר מאיר שיבר, סגן מנהל אגף משאבי אנוש ועורך הקובץ;

ג. תקציבים בלתי רגילים;

ד. מינוי נציגי מועצת העירייה בוועדת מכרזים לעובדים בכירים )הרב חנוך זייברט, הרב ישראל משה

פרידמן, הרב חיים מנחם רוחמקין(;

ה. קליטת הרב ישראל דרנגר, רמ"ט רה"ע, כעובד בשכר בכירים;

ו. דו"ח מבקר העירייה לשנת 2012;

ז. שונות.

הרב חנוך זייברט: רבותי, אנחנו ניתן כיבוד היום בגלל כמה סיבות: ראשית כל, מגיע מזל

טוב לרב ישראל משה פרידמן, אני הייתי בחתונה. כולם היו, אז ראשית כל, אפשר לשתות לחיים

פה. אלי דדון , סגן רה"ע עשה השבוע חתונה, באמצע שבע ברכות הוא הגיע להיות איתנו ביחד

בישיבת מועצה. הרב אברהם טננבוים, מזכיר העירייה ודוברה אירס את בנו. אנחנו רוצים לראות

עוד שמחות אצל הרב אברהם טננבוים בהמשך הדרך.

א. עדכון חוקי- עזר עירוניים בנושאי תעול וסלילת רחובות.

הרב חנוך זייברט: האמת היא שהנושא הראשון שצריך להיות זו סקירה על סטטיסטיקה

עירונית ע"י מאיר שיבר ברם, בגלל שנמצא איתנו פה עורך הדין שמטפל בסעיף השני – עדכון

חוקי- עזר עירוניים בנושאי תעול וסלילת רחובות – קיבלנו חומר בנושא הזה, כולם קיבלו חומר,

הנושא נדון בהרחבה בוועדת הכספים, משום כך נדון בזה בתחילה. אלו התאמות של האגרות לפי

חוק עזר שמחייב אותנו לעשות תיאום של המחירים לפי עליית המחירים. המחירים האלה היו

הנמוכים ביותר שהצלחנו לקבל אישור של משרד הפנים בנושא הזה. ההמלצה של ועדת הכספים

היתה למועצה להמליץ לאשר את זה. אם יש למישהו הערות אנחנו נשמע הערות, ולא – ניגש מיד

להצבעה.

הרב עו"ד נתן בצלאל: יש לי הערה. בחוק הישן, חוק העזר הישן, קודם כל, אני מבין שהחוק

הזה השתנה לגמרי מהחוק הישן, מהחוקים.

עו"ד עופר שפיר: ממש לא לגמרי. השינויים הם לא מהותיים.

הרב עו"ד נתן בצלאל: יש לי את החוק הישן, ויש לי את החוק החדש, המוצע, וכולו, אני רואה,

שינוי לגמרי , וגם יש את הנושא, קודם כל, בחוק עזר לבני ברק התעול. בחוק הישן, יש נכס

בפרוייקט שיקום. בחוק החדש הוא לא מועלה בכלל, ובנוסף, כמו שראש העיר אמר, הכל נעשה

בגלל עניין ההצמדות, ולכן גם המחירים השתנו. לגבי חוק עזר תעול, אני רואה שעלו המחירים ב-

%65 ובבניין בנוי ב- %.130 זו הצמדה הייתי שמח להשקיע פה השקעה מאד גדולה, ובחוק השני,

משום מה, בחוק עזר לסלילת רחובות, משום מה, ראיתי הפוך, אין עליית מחירים, אלא הורדה

במחירים. אם בחוק הישן קיבלנו 53 שקל, בחוק החדש אנחנו מקבלים 41 שקל בנכס למגורים. יש

פה קצת, לא מובן לי. אשמח מאוד לקבל את ההסבר.

הרב חנוך זייברט: או קיי. יש עוד שאלה למישהו?

הרב עו"ד נתן בצלאל: זה רק חלק מהשאלות.

הרב חנוך זייברט: רק חלק מהשאלות? תשאל את כל השאלות.

הרב עו"ד נתן בצלאל: לא, אני אומר, כל החוק הזה, תסלח לי שאני אומר, לא מובן, לעומת

החוק הישן, מה השינוי.

הרב חנוך זייברט: או קיי. תודה. יש לעוד מישהו שאלות על החוק? בבקשה.

עו"ד עופר שפיר: אני אענה על שתי השאלות שגלומות במה שהערת עכשיו. השאלה

הראשונה היתה – למה אותו הפטר חלקי שהיה בחוק הישן בגין נכס לשיקום לא מופיע כאן?

התשובה היא, שמשרד הפנים איננו מאשר עוד הפטר כזה. בעבר הוא אישר הפטרים כאלה. כיום,

איננו מאשר הפטרים כאלה מתשלומים מימוניים שמיועדים למימון תשתיות. הוא סבור, ואני

חושב שבצדק, שגם נכס מהסוג הזה, זה נכס שצריך לתרום את תרומתו לכלל עלות המערכת. אני

רוצה להזכיר, וזה מבוא לתשובה לשאלה השניה, שככל שתפטור יותר נכסים מחבות בהיטל, כך

התעריף ליתרה יעלה, ולכן, בין היתר, משרד הפנים, מהטעם הזה, לא מאפשר את זה. מה שמוביל

אותי לשאלה השניה. זה נכון שהתעריפים, ובעניין הזה אני רוצה לדייק, אינם תולדה של שינוי

מדדי בלבד, כלומר, אם תשווה את התעריפים של חוקי העזר הישנים לתעריפים דהיום, אין

הקבלה לעליית המדד, מהטעם הפשוט, שהתעריפים החדשים הם תולדה של תחשיבים מפורטים

שלוקחים בחשבון, מצד אחד, את צרכי העירייה בתשתיות הרלוונטיות, ומצד שני את סך כל

הנכסים החייבים ומחלקים אחד בשני, וזו תמציתם של התעריפים. עכשיו, מטבע הדברים,

שבחלוף 11 שנה ממועד עריכתם של התחשיבים הישנים, השתנו דברים בעיר הזאת. יש יותר

נכסים, יש ,מצד שני, יותר עלויות, ולכן התנודתיות שאתה מדבר עליה מבטאת את השינוי

בערכים, ומכוח זה התעריפים משתנים. זאת גם הסיבה מדוע אתה לא רואה בהכרח מתאם

בשינויים בין סלילת הרחובות לתעול, משום שכל אחד מתוחשב בפני עצמו.

הערה אחרונה לגבי השינויים – אני לא רוצה לתת כאן הרצאה ארוכה. אני רק אומר שחוקי העזר

מ- 2003 התבססו על נוסחים שהיו קיימים אז. הנוסחים החדשים ביטאו שינויים מסויימים,

ובעיקר, תולדה של לקחים שנובעים מהפסיקה המשפטית שהתרחשה במהלך 11 השנים האחרונות

ומחוזר מנכ"ל שפרסם משרד הפנים בשנת ,2008 שבו הוא קבע מה שאנחנו, חוקי עזר מומלצים.

כלומר, הוא פרסם נוסחים מומלצים, ואמר תתבססו עליהם. אז אנחנו לקחנו את הנוסחים האלה

שביטאו כל מיני לקחים כאלה ואחרים, ערכנו בהם שינויים מותאמים לעירייה, וזהו המוצר הטוב

ביותר שאנחנו יכולים להציג היום בפני המועצה, גם למול תקיפה משפטית של קבלנים שמגישים

לא מעט תביעות כנגדיכם, אם אתה יודע או לא יודע, בגין חיובים שהם מקבלים.

הרב עו"ד נתן בצלאל: כן. אבל לא רואים ב... הראשון של תעול, אנחנו לא רואים את ההבדל

בין נכס למגורים או נכס תעשייתי, את ההבדל בשינויים במחירים. אותו דבר, אמרת שיש באמת

שינוי בעליה, אז אם ככה, אז למה באמת בחוק השני של סלילת רחובות יש ירידה במחירים ולא

עליה?

עו"ד עופר שפיר: מהטעם שהסברתי מקודם. המספרים מנצחים. אם נאמר סך כל עלות

המערכת בעיר עלתה, על פי ההערכות הנוכחיות איננה משיגה את המדד, ולעומת זאת כמות

הנכסים שנגיד אחוזי הבניה עלו בעיר הזאת, אז התעריף יירד, וזה בסדר שהוא יורד. אנחנו לא

מחפשים להטיל על תושבי העיר תעריף לא ריאלי. אם כתוצאה משינויים במונה ובמכנה, אז

התעריף יורד, אז אנחנו רק שמחים להקל על תושבי העיר.

הרב עו"ד נתן בצלאל: מה זה שונה לגבי התעול? הרי גם שם הנכסים גדלו?

עו"ד עופר שפיר: משום שבהחלט יכול להיות שהתעול התייקר הרבה יותר, משום

שהתעול, מדובר במערכת ניקוז, שבהחלט סביר להניח, וכך זה קורה, עלות המערכת מתייקרת.

עכשיו, כל הנתונים שמובילים למספרים האלה, הם נתונים שנלקחו מתכניות- אב, מתכניות עבודה

של העירייה. אני יכול לומר, אני את התחשיבים עכשיו לא יכול לפרש אותם בצורה מדוייקת, אתה

מוזמן לעיין בהם, אבל אני כן יכול לומר לך מניסיוני ברחבי הארץ, שמערכת התעול בארץ, בגלל

לקחים שנובעים משיטפונות ומצרכי ניקוז מוגברים ומסטנדרטים מוגברים, מערכות הניקוז

התייקרו מאד, הרבה יותר מאשר מערכות התשתית האחרות, ולכן תעריפי התעול, שהיו בעבר

יותר נמוכים, עולים. אתם הרי לא רוצים שהעיר הזאת, אתם רוצים שהעיר הזאת תיתן פיתרונות

טובים יותר לבעיות של הצפה מאשר היו עד עכשיו, ולמטרה הזאת נועד ההיטל.

הרב משה שלום מלאכי: אני רק רציתי להעיר לגבי העמלה של התעול, שלדעתי, מיותר

להטיל אותה כבר בשלב נתינת היתרי הבניה, מכמה וכמה סיבות: דבר ראשון – בשלב היתרי

הבניה אנחנו מצמצמים גם ככה יזמים כל מיני שמגיעים, אנחנו מטילים עליהם בעצם היטלים

שחלים לגבי סוף העבודה שלהם הקבלנית, ואנחנו מטילים את זה כבר בהתחלה בלי הצדקה, ואני

חושב שאפשר לרוקן את סעיף /2ג מהזה.

עו"ד עופר שפיר: אדוני ראש העיר, אני יכול לענות?

הרב חנוך זייברט: לא. זה לא הנושא שנדון כרגע. אנחנו משנים את החוק, לא משנים את

תאריך התשלום.

הרב משה מלאכי: כן, אבל בחוק הקודם זה לא קיים.

הרב חנוך זייברט: בחוק הקודם שילמו ומשלמים היום, אין שינוי.

עו"ד עופר שפיר: אדוני ראש העירייה, 3 משפטים. קודם כל, אתה לא צודק. בנושא הזה

לא חל שום שינוי, בין חוק העזר הקודם לחוק העזר הקיים,

הרב משה שלום מלאכי: חוק העזר הקודם מאפשר לגבות מלכתחילה את התשלום?

עו"ד עופר שפיר: אדוני חבר המועצה, תרשה לי לענות. אם תבדוק ותעיין היטב ותשווה

בין שני חוקי העזר, הקודם והחדש, ואותו דבר גם לגבי חוק העזר סלילה, אתה תראה שאירועי

החיוב לא השתנו. האירוע הראשוני הוא בעת הנחתה הראשונה של התשתית. בעיריית בני ברק זה,

כמעט, ולא קורה, כי העיר בעיקרון בנויה, ועיקר החיוב הוא בעת היתר הבנייה, ואני שואל אותך

– מתי כן יטילו? הרי החיוב הוא,

הרב משה שלום מלאכי: בעת ביצוע. בעת הביצוע.

עו"ד עופר שפיר: אבל הביצוע הוא לפעמים במקום הזה ולפעמים במקום הזה. זה, ברגע

שאדם בונה צריך לשלם.

הרב חנוך זייברט: זה חלק מהחוק, כבוד העורך דין, זה חלק מהחוק?

עו"ד עופר שפיר: לא, לא שונה כלום.

הרב חנוך זייברט: זהו. נגמר.

הרב משה שלום מלאכי: לא, זה לא מופיע בחוק הקודם.

הרב חנוך זייברט: בסדר.

עו"ד עופר שפיר: ממש אתה לא צודק.

הרב עו"ד נתן בצלאל: בחוק החדש כתוב – בניין לכל מטר מרובע בנוי – .65

??? אבל לא על זה הוא דיבר.

עו"ד עופר שפיר: בניין לכל, אז מתי מחייבים? כשהבניין נבנה.

הרב משה שלום מלאכי: אבל לפעמים לוקח שנה-שנתיים ממתי שמגישים את הבקשה

להיתר,

הרב חנוך זייברט: תודה, רבותי. מי בעד בבקשה? מי נגד? יש מישהו נמנע? תודה. 2

נמנעים. אני מאד מודה ומעריך את עורך הדין הנכבד. תודה רבה.

חוק עזר לבני ברק )תעול( ה'תשע"ד -2014

בתוקף סמכותה לפי סעיפים 250 ו-251 לפקודת העיריות ]נוסח חדש[1 )להלן – הפקודה(, מתקינה מועצת עיריית בני ברק חוק

עזר זה:

הגדרות

.1 בחוק עזר זה -

"אדמה חקלאית"- כל קרקע שאינה בנין שייעודה על פי תוכנית הוא לחקלאות ואין

משתמשים בה או שלא ניתן לגביה היתר לשימוש למטרה אחרת;

"אישור בניה חדשה" אישור מוסד תכנון המוסמך כמשמעותו בחוק התכנון והבניה,

2

התשכ"ה- 1965 )להלן - חוק התכנון והבניה( לבקשה להיתר בניה

להקמת בניה חדשה וטרם מתן היתר בניה;

"אזור איסוף"- שטח שעבודות התיעול שיבוצעו בו מיועדות לשמש במישרין או

בעקיפין את הנכסים שבו;

"בניה חדשה"- הקמת בנין חדש על גבי נכס או תוספת לבנין קיים הניצב בנכס;

"בניה חורגת" - בניה חדשה ללא היתר בניה או בסטייה מהיתר;

"בנין" - מבנה בתחום שיפוט העירייה, בין שהוא ארעי ובין קבוע, בין שבנייתו

הושלמה ובין אם לאו, בין שהוא בנוי אבן ובין שהוא בנוי בטון, טיט,

ברזל, עץ או חומר אחר, לרבות חלק של מבנה כאמור וכל המחובר לו

חיבור של קבע;

"בעל נכס" - כל אחד מאלה :

)(1 בנכסים שאינם מקרקעי ציבור כמשמעותם בחוק המקרקעין,

1דיני מדינת ישראל, נוסח חדש ,8 עמ' .197

2 ס"ח, התשכ"ד, עמ' .307

התשכ"ט- 31969 )להלן – חוק המקרקעין( - הבעלים הרשום

של הנכס, ובהעדר רישום - בעליו של הנכס מכוח הסכם או

מסמך מחייב אחר ובהיעדרו מי שזכאי כדין להירשם כבעליו

ובהיעדרו מי שזכאי להפיק הכנסה מהנכס או ליהנות

מפירותיו של הנכס כבעלים;

)(2 בנכסים שהינם מקרקעי ציבור כאמור - החוכר לדורות,

כמשמעותו בחוק המקרקעין, בין שבדין ובין שביושר ובהיעדר

חוכר לדורות מי שניתנה לו הרשאה להשתמש בנכס, שניתן

לראותה מבחינת תוכנה כבעלות או כחכירה לדורות; ובהיעדר

חוכר לדורות או בר רשות כאמור - בעליו של הנכס;

"דמי פיתוח" דמי פיתוח ששולמו למנהל מקרקעי ישראל או למי מטעמו עבור מימון

עלות ביצוע עבודות תיעול, ובלבד שסכומם אושר בידי מינהל מקרקעי

ישראל;

"היטל קודם" היטל תיעול לפי חוק עזר קודם לעירייה;

"היטל תיעול" היטל המוטל לכיסוי הוצאות של התקנת מערכת תיעול ציבורי

ועבודות תיעול ציבורי לפי חוק עזר זה;

"היתר בניה",

"סטייה מהיתר"

"שימוש חורג"

"הקלה"- כמשמעותם בחוק התכנון והבניה;

"המהנדס" - הנדס מהנדס העירייה, לרבות עובד העירייה שהוא העביר אליו בכתב את

סמכויותיו לפי חוק עזר זה, כולן או מקצתן;

"העירייה" - עיריית בני ברק;

"הפרשי הצמדה"

"מדד" "תשלומי

פיגורים"- כהגדרתם בחוק הרשויות המקומיות )ריבית והפרשי הצמדה על

תשלומי חובה(, תש"ם-41980;

"חוק עזר קודם" חוק עזר לבני ברק )תיעול( , התשס"ג- .2003

"יציע", "עליית גג"- כהגדרתם בסעיף 1.00.1 לסימן א' לתוספת השלישית לתקנות התכנון

והבניה )בקשה להיתר, תנאיו ואגרות(, התש"ל - 51970 )להלן -תקנות

היתר בניה(;

3 ס"ח, התשכ"ט, עמ' .259

4 ס"ח, התש"ם , עמ' .46

5 ק"ת התש"ל , עמ' .1841

"מערכת תיעול" - "המערכת המשמשת את העירייה לניקוז מי נגר עילי והמצויה

בבעלותה, בחזקתה, ברשותה או בשליטתה, לרבות כל תעלה ומיתקן

המשמשים לתכלית זו ולהוציא תעלה פרטית;

"נכס"- המצוי בתחום העירייה וכמשמעותו בסעיף 269 לפקודה, לרבות דרכי

מעבר שאינן ציבוריות;

"נכס אחר" נכס המיועד לשמש לתכלית שאינה מגורים;

"נכס למגורים" נכס המיועד לשמש לתכלית מגורים לפי תכנית או היתר לשימוש חורג;

"נכס מעורב" נכס המיועד או משמש למגורים ולתכלית שאינה מגורים;

"נפח בניין" - הסכום במ"ק של שטחי כל הקומות בבניין, המוכפלים כל אחד מהם

בגובהה של אותה הקומה הנמדד במטר אורך, לפי כללי המדידה

שנקבעו בסעיף 1.00.5 לסימן ב' לתוספת השלישית לתקנות היתר

בניה, ולרבות נפח של בנין או תוספת לבנין העתידים להיבנות

שאושרה לגביהם בקשה להיתר בניה - לפי הבקשה שאושרה;

"עבודות תיעול עבודות להתקנת תיעול ציבורי כהגדרתו להלן ולרבות כל עבודה

ציבורי"- נלווית הנוגעת להתקנתה או לחפירתה ולתכלית לה נועדה לניקוז מי

נגר עילי, למעט עבודות תיעול מאסף;

"עבודות תיעול עבודה להתקנת תיעול מאסף כהגדרתו להלן ולרבות כל עבודה נלווית

מאסף"- הנוגעת להתקנתה או לחפירתה ולתכלית לה נועדה לניקוז מי נגר

עילי;

"קומה" - חלל המשתרע בין שתי רצפות סמוכות הנמצאות זו מעל זו, על-פי גובהו

המזערי של אותו חלל כקבוע בסעיף 2.03 לסימן ב' לחלק ב' לתוספת

השניה לתקנות היתר בניה, ככל שנקבע כזה, ולרבות, מרתפים,

מרפסות מקורות ופתוחות, , חדרי מדרגות, מעברים, גבליות, יציעים,

חדרי מעליות, עליות גג וכל שטח אחר בקומה; אך למעט שטחי שירות

כהגדרתם בתקנות התכנון והבניה )חישוב שטחים ואחוזי בניה בתכניות

ובהיתרים(, התשנ"ב-.1992

"ראש העירייה"- לרבות עובד העירייה שראש העירייה הסמיכו על פי סעיף 17 לחוק

הרשויות המקומיות )בחירת ראש הרשות וסגניו וכהונתם(, התשל"ה-

6

1975 , לעניין חוק עזר זה;

"שטח בנין" - הסכום במ"ר של שטחי כל הקומות בבניין, לרבות -

6 ס"ח תשל"ה, עמ' .211

)(1שטחה של בניה חורגת;

)(2 שטחו של בנין או שטחה של תוספת לבנין העתידים להיבנות

שאושרה לגביהם בקשה להיתר בניה על ידי מוסד תכנון - לפי

הבקשה שאושרה;

"שטח המיועד שטח המיועד לצרכי ציבור, לפי תוכנית שבתוקף, ואשר הוועדה

להפקעה" - המקומית לתכנון ולבניה הודיעה כי בכוונתה להפקיעו בהתאם

7

לסעיפים 5 ו-7 לפקודת הקרקעות )רכישה לצרכי ציבור( 1943 )להלן

– פקודת הקרקעות(;

"שטח קומה" - סכום המ"ר הכולל של שטח ההשלכה האופקית של רצפת הקומה,

בתוספת השטח שמתחת לקירותיה החיצוניים והפנימיים;

"שטח קרקע" - שטחה הכולל של הקרקע שבנכס לרבות הקרקע שעליה ניצב הבניין;

"שטח המיועד לצרכי שטח קרקע או שטח בנין המיועד בתכנית לצורכי ציבור;

ציבור" -

"תיעול מאסף" - תעלה או מערכת תעלות המיועדות בעיקרן לאיסוף מי נגר עילי

שמקורם בתעלה ציבורית,

"תיעול ציבורי" - תעלה או מערכת תעלות המיועדות בעיקרן לקליטת מי נגר עילי

שמקורם בתעלה פרטית;

"תיעול על"- חלקי מערכת התיעול הציבורי המצויים מחוץ לתחום שיפוטה של

העירייה ובתחום שיפוטה של העירייה, המשמשים או המיועדים

לשמש את העירייה ואת הנכסים שבתחום שיפוטה;

"תיעול צמוד"- חלקי מערכת התיעול הציבורי המותקנים או עתידים להיות

מותקנים, בתוך תחום שיפוטה של העירייה, וזאת על בסיס תכנית

האב לתיעול שנערכה על ידה;

"תכנית" - כמשמעה בחוק התכנון והבניה;

"תעודת העברה

7 ע"ר ,1943 תוס' ,1 עמ' .32

לרשם המקרקעין" - כאמור בסעיף 324 לפקודה;

"תעלה"- אפיק ניקוז, בין טבעי, ובין מותקן או מוסדר, המיועד להולכתם

ולניקוזם של מי נגר עילי, מי גשמים ומים אחרים למעט שפכים או מי

קולחין, לרבות צינור מוביל, מוביל יצוק, אביזר, תא ביקורת, תא

איסוף, תא קיבול וכל מתקן ואביזר אחרים המהווה חלק מהתעלה או

האפיק או הקשור בו;

"תעלה פרטית"- תעלה המשמשת נכס פלוני, שאינו בבעלות העירייה;

"תעלה ציבורית"- תעלה שאינה תעלה פרטית;

"תעריפי ההיטל תעריפי ההיטל שבתוספת הראשונה בשיעורם המעודכן בעת הוצאת

המעודכנים" – דרישת התשלום לפי חוק עזר זה;

"תעריפי ההיטל תעריפי ההיטל שבתוספת הראשונה לפי שיעורם המעודכן ביום

שבתוקף"- התשלום לקופת העירייה.

.2 היטל תיעול

)א( היטל תיעול נועד לכיסוי הוצאות העירייה בשל התקנת מערכת התיעול הציבורי וביצוע עבודות התיעול הציבורי

בתחומה, ללא זיקה לעלות ביצוע עבודת תיעול המשמשת את נכס החייב או הגובלת בו.

)ב( החליט המהנדס על קביעת שטח כאזור איסוף, תונח החלטתו במשרד מועצת העירייה ותהא פתוחה לעיון

הציבור; הודעה על החלטת המהנדס תפורסם בעיתונות בדרך הקבועה בסעיף 1א' לחוק התכנון והבניה.

)ג( היטל תיעול יוטל על בעל נכס בהתקיים אחד מהתנאים הבאים:

)(1 ביצוע עבודות תיעול באזור האיסוף שבו מצוי הנכס נושא החיוב;

לעניין זה, "ביצוע עבודות תיעול" – גמר תוכניות לביצוען של עבודות תיעול באזור האיסוף בו מצוי הנכס

נושא החיוב וכן אישור של העירייה, בנוסח שבטופס 1 לתוספת השנייה, שלפיו בכוונתה לצאת למכרז

לביצוע עבודות התיעול או להתקשר כדין בדרך אחרת לביצוע עבודות כאמור, בתוך 12 חודשים ממועד

מתן האישור;

)(2 אישור בניה חדשה;

לא בוצעו עבודות תיעול באזור האיסוף שבו מצוי הנכס בעת אישור הבקשה להיתר בניה כאמור או טרם

הוחל בביצוע העבודות בפועל של עבודות התיעול, תאשר העירייה, בנוסח שבטופס 2 לתוספת השנייה, כי

הליך תכנונן של עבודות התיעול כאמור מצוי בעיצומו ותחילת ביצוע העבודות צפויה להתקיים בתוך 12

חודשים ממועד מתן האישור.

)(3 בניה חורגת – כקבוע בסעיף 6 ובהתאם למועד התגבשות החיוב הקבוע בו.

)ד( היטל שעילתו בניה חדשה או בניה חורגת, ישולם גם אם בוצעו עבודות תיעול באזור האיסוף שבו מצוי הנכס, לפני

תחילתו של חוק עזר זה.

.3 היטל תיעול לנכס למגורים

)א( היטל תיעול לנכס למגורים, יחושב לפי שטח הקרקע ושטח הבנין שבנכס, וסכומו יהיה הסכום המתקבל ממכפלת

שטח הקרקע ושטח הבנין בנכס, בשיעור תעריפי ההיטל המעודכנים.

)ב( היטל שעילתו הינה לפי סעיפים )2ג()(1 ו-),(3 )7ד( ו-)ו( ישולם לפי תעריפי ההיטל המעודכנים;

היטל שעילתו הינה לפי סעיף )2ג()(2 ו-)7ה( ישולם לפי תעריפי ההיטל שבתוקף בעת מתן ההיתר.

)ג( שולמו בעבור נכס, בשל ביצוע עבודות תיעול, דמי פיתוח )להלן - חיוב קודם( לא ייכללו שטח הקרקע ושטח הבנין

בנכס, בעת הטלתו של החיוב הקודם, במניין השטחים לפי סעיף קטן )א(, לצורך חישוב ההיטל לפי חוק עזר זה.

)ד( שולם בעבור נכס חיוב קודם, יחויב בעל הנכס פעם נוספת בתשלום היטל תיעול, בעד בניה חדשה שאושרה לאחר

ששולם החיוב הקודם.

)ה( אושרה בניה חדשה תחת בנין שנהרס ושולם בעדו חיוב קודם או היטל תיעול לפי חוק עזר זה, יחושב ההיטל בשל

הבניה החדשה על בסיס שטחה בניכוי שטח הבנין שנהרס כאמור.

)ו( נוכחה העירייה לדעת, לאחר גמר בנייתו של בנין, כי השטח הבנוי בפועל אינו זהה לשטח הבנין כפי שצוין בתכניות

הבניה שעל פיהן שולם היטל תיעול, תשיב לבעל הנכס, או תיגבה ממנו בהתאם להוראות כל דין, את סכום

ההפרש הנובע מפער השטחים שהתגלה; סכום ההפרש כאמור יחושב על בסיס תעריפי ההיטל שהיו בתוקף בעת

תשלום ההיטל, בתוספת הפרשי הצמדה.

.4 היטל תיעול לנכס אחר

)א( היטל תיעול לנכס אחר, יחושב לפי שטח הקרקע ונפח הבנין שבנכס, וסכומו יהיה הסכום המתקבל ממכפלת שטח

הקרקע ונפח הבנין בנכס, בשיעור תעריפי ההיטל המעודכנים.

)ב( על אף האמור בסעיף קטן )א(, בשל שטח בנין בנכס אחר שאינו מקורה בגג יחושב ההיטל לפי שטחו וזאת בהתאם

לחישוב ההיטלים הקבוע לשטח בניין לנכס למגורים כקבוע בסעיף )3א(.

)ג( הוראות סעיף )3ב( עד )ז( יחולו בשינויים המחויבים לפי הענין גם על היטל התיעול לנכס אחר.

)ד( על אף האמור בסעיפים קטנים )א( עד )ג(, בשל שטח בניין לא מקורה המצוי בתחומו של נכס אחר יוטל ויחושב

ההיטל לפי שטחו.

.5 היטל תיעול לנכס מעורב

היטל תיעול לנכס מעורב יחושב וייקבע בהתאם לכללים הבאים :

)(1 בשל חלק הנכס המיועד למגורים, יחושב וייקבע סכום ההיטל כהיטל תיעול לנכס למגורים לפי סעיף 3

לחוק עזר זה;

)(2 בשל חלק הנכס המיועד לתכלית שאינה למגורים יחושב וייקבע סכום ההיטל כהיטל תיעול לנכס אחר לפי

סעיף 4 לחוק עזר זה.

.6 היטל בשל בניה חורגת

)א( בשל בנייה חורגת שנבנתה בנכס בין טרם תחילתו של חוק עזר זה ובין לאחריו חייב בעל נכס בתשלום היטל תיעול

בשל אותה בנייה.

)ב( לעניין סעיף קטן )א(, יראו את יום תחילת הבניה החורגת, כפי שייקבע בידי המהנדס או את מועד תחילתו של

חוק עזר זה או את יום תחילת ביצוע עבודות התיעול באזור האיסוף שבו מצוי הנכס, לפי המועד המאוחר

מביניהם, כמועד שבו התגבש מועד החיוב בהתאם לסעיף )2ג()(1 )להלן - מועד התגבשות החיוב(.

)ג( סכום ההיטל בשל הבניה החורגת יהא הסכום הגבוה מבין אלו:

)(1 סכום המחושב לפי תעריפי ההיטל במועד התגבשות החיוב בתוספת תשלומי פיגורים;

)(2 אם הועלו תעריפי ההיטל במועד כלשהו לאחר מועד התגבשות החיוב )להלן-מועד ההעלאה( - סכום

המחושב לפי תעריפי ההיטל המעודכנים בתוספת תשלומי פיגורים החל מהמועד המאוחר מבין אלו:

)א( מועד ההעלאה;

)ב( חמש שנים טרם המועד שבו התגלתה הבניה החורגת;

לעניין זה "הועלו תעריפי ההיטל" – העלאת תעריפים באמצעות תיקונו של חוק העזר.

)ד( שולם ההיטל ונהרס בניין המהווה בניה חורגת בתוך 5 שנים מיום תחילת הבניה, תשיב העירייה לבעל הנכס את

ההיטל ששילם בשל הבניה החורגת, בניכוי %20 משיעור ההיטל בשל כל שנה או חלק ממנה, בצירוף הפרשי

הצמדה מיום התשלום ועד יום ההשבה.

.7 היטל תיעול באדמה חקלאית

)א( בעל נכס מסוג אדמה חקלאית פטור מחבות בהיטל.

)ב( חדל נכס מלהיות אדמה חקלאית, יחויב בעליו בהיטל תיעול לפי הוראות חוק עזר זה ובהתאם לסעיפים קטנים )ג(

– )ו(.

)ג( ההיטל יוטל בכפוף לקיומו של תיעול באזור האיסוף בו מצוי הנכס או בכפוף לביצוע עבודות להתקנתו של תיעול

כאמור, בהתאם להגדרת "ביצוע עבודות תיעול" בסעיף )2ג()(1 לעיל.

)ד( חדל נכס להיות אדמה חקלאית מכוח שינוי יעודה על פי תכנית, ישולם ההיטל על פי תעריפי ההיטל המעודכנים.

)ה( חדל נכס מלהיות אדמה חקלאית, משניתן לגביו היתר לשימוש חורג, ישולם ההיטל לפי תעריפי ההיטל שבתוקף

וכתנאי למתן ההיתר.

)ו( חדל נכס מלהיות אדמה חקלאית שלא מכוח תכנית לפי סעיף קטן )ג( או מבלי שניתן לגביו היתר כאמור בסעיף

קטן )ד(, יחולו הוראות סעיף ,6 בשינויים המחויבים.

.8 חיוב בהיטל בשל שטח המיועד להפקעה

)א( לא יוטל חיוב בהיטל תיעול בשל שטח המיועד להפקעה.

)ב( שילם בעל נכס היטל בעבור נכס ובמהלך 5 השנים שממועד תשלום ההיטל כאמור, הוחל בהליך הפקעה וניתנה

הודעה בהתאם לסעיפים 5 ו- 7 לפקודת הקרקעות )רכישה לצרכי ציבור( - ,1943 תשיב העירייה לבעל הנכס את

ההיטל ששילם בניכוי %20 מסכום ההיטל בעבור כל שנה או חלק ממנה, בצרוף הפרשי הצמדה מיום התשלום

ועד יום ההשבה.

.9 דרישה לתשלום ההיטל

)א( לצורך תשלום ההיטל, תמסור העירייה לחייב דרישת תשלום, שבה יפורט חוק העזר מכוחו הוטל ההיטל, סכום

ההיטל, המועד לתשלומו, שטחו או נפחו של הנכס לפי הענין ותעריפי ההיטל המעודכנים אשר שימשו בסיס

לחישוב סכום ההיטל ודרכי תשלום ההיטל.

)ב( דרישת התשלום תימסר בעת התגבשות עילת החיוב כאמור בסעיפים )2ג(, 6 ו-7;

ואולם אם לא נמסרה מסיבה כלשהי דרישת תשלום באחד מהמועדים הנקובים בסעיפים האמורים )להלן- מועד

החיוב המקורי(, רשאית העירייה למסור את דרישת התשלום טרם מתן תעודת העברה לרשם המקרקעין או טרם

מתן אישורה לצורך העברת זכויות חכירה במנהל מקרקעי ישראל; במקרה זה ייקבע סכום החיוב על בסיס

תעריפי ההיטל כפי שהיו בתקפם במועד החיוב המקורי בתוספת הפרשי הצמדה.

)ג( אין בפגם שנפל בדרישת תשלום כדי לגרוע מחובת בעל נכס בתשלום היטל תיעול.

)(1 דרישת תשלום שנמסרה לפי סעיפים )2ג()(1 ו-),(3 ,6 )7ג( ו- )7ו( תיפרע בתוך 30 ימים ממסירתה לבעל

הנכס;

)(2 דרישת תשלום שנמסרה לפי סעיפים )2ג()(2 ו- )7ה(, תיפרע עד לתום החודש במהלכו נמסרה לבעל הנכס,

ובכל מקרה כתנאי למתן ההיתר או התעודה המבוקשים.

.10 שערוך חיובים וחובות

)א( לא שולם במועדו היטל תיעול שנמסרה לגביו דרישת תשלום לפי סעיפים )2ג()(1 ו-),(3 )6ג( ו- )7ו(, יתווספו לסכום

המצוין בדרישת התשלום תשלומי פיגורים החל מהמועד שנקבע לתשלומו בחוק עזר זה ועד למועד התשלום

בפועל.

)ב( לא שולם במועדו היטל תיעול שנמסרה לגביו דרישת תשלום לפי סעיפים )2ג()(2 ו- )7ה(, תפקע דרישת התשלום;

בדרישת תשלום חדשה שתימסר לחייב יצוינו תעריפי ההיטל המעודכנים.

)ג( על אף האמור בסעיף קטן )ב(, אם ניתנו ההיתר, התעודה או האישור נושא הסעיפים האמורים בלא ששולם

ההיטל או חלק ממנו, אזי יתווספו לסכום שלא שולם תשלומי פיגורים, החל מהמועד שנקבע לתשלומו בחוק עזר

זה ועד למועד התשלום בפועל.

.11 חיוב בעלים משותפים

היה נכס בבעלות משותפת, תחול חובת ההיטל על כל אחד מהבעלים המשותפים בנכס כפי חלקם היחסי בבעלות בנכס.

.12 טיפול בתעלה

)א( לא יטפל אדם בתעלה ציבורית, לא יחבר אליה צינור ולא ישתמש במים הזורמים בתוכה, אלא על פי היתר בכתב

מאת ראש העירייה ובהתאם לתנאי ההיתר.

)ב( לא יטיל אדם לתעלה חפץ, מי שופכין, מים דלוחים, מי פסולת תעשיה או כל נוזל אחר.

)ג( לא יחסום אדם תעלה, לא יטה מימיה ולא יעשה בהם פעולה אחרת שיש בה כדי לשבש את שימושה הסדיר.

.13 החזרת מצבה של תעלה לקדמותה

)א( ראש העירייה רשאי לדרוש בהודעה בכתב ממי שעשה מעשה בניגוד להוראות סעיפים 12 )א( עד )ג(, לבצע את

העבודות הדרושות לשם החזרת התעלה למצב שבו היתה נתונה לפני שנעשה המעשה.

)ב( בהודעה יצוינו התנאים, הפרטים והדרכים לביצוע העבודות וכן התקופה שבה יש לבצען.

)ג( מי שקיבל הודעה כאמור חייב למלא אחריה.

)ד( מבלי לגרוע מהאמור בסעיף 12 ובסעיפים קטנים )א( עד )ג(, רשאית העירייה לבצע כל עבודה הדרושה לשם

החזרת תעלה למצב בו היתה נתונה לפני שנעשה מעשה בניגוד להוראות סעיפים 12 )א( עד )ג(; בוצעה עבודה

כאמור, רשאית העירייה לגבות ממי שהיה חייב בביצועה לפי סעיפים קטנים )א( עד )ג( את ההוצאות שהיו

כרוכות בכך; תעודה מאת המהנדס תשמש ראיה לכאורה לשיעורן של ההוצאות כאמור; ובלבד שהתראה על כך

ניתנה לאותו אדם זמן סביר מראש.

.14 התקנת תעלה בידי בעל נכס

)א( ראש העירייה רשאי, בהודעה בכתב, לדרוש מבעל נכס, או להתיר לו, לבקשתו, לבצע עבודות תיעול לצורך התקנת

תעלה פרטית לנכסו, שתחובר לתעלה הציבורית, או לשנות או לתקן תעלה פרטית שבנכסו; ההודעה תפרט את

התנאים ואת אופן ביצוען של עבודות התיעול, וכן את משך הזמן שבו יש לסיימן; כן תכלול ההודעה אזהרה בדבר

סמכותה של העירייה כקבוע בסעיף )13ד( לבצע את העבודות בעצמה אם לא יבצען בעל הנכס תוך השתת עלותן

על בעל הנכס.

)ב( עבודות תיעול לפי היתר או דרישה כאמור בסעיף קטן )א( תתבצענה בהתאם לתנאים שפורטו בהודעה, לפי תכנית

ביצוע ומפרטים שאישר המהנדס, וכן על פי אומדן תקציבי שאושר על ידי המהנדס ועל ידי גזבר העירייה.

)ג( ביצע אדם עבודות תיעול שלא כאמור בסעיפים קטנים )א( ו- )ב(, רשאית העירייה לשנות או להרוס את התעלה

שהותקנה כאמור, או לבצע בעצמה את עבודות התיעול מחדש, ולגבות מאותו אדם את ההוצאות שהוציאה

לשינוי התעלה או להריסתה ולהתקנתה מחדש ובלבד שהתראה על כך ניתנה לאותו אדם זמן סביר מראש.

)ד( לא מילא בעל הנכס אחר הודעת ראש העירייה, כאמור בסעיף קטן )א(, או השתמשה העירייה בסמכותה לפי סעיף

קטן )ג(, יחויב הוא במלוא ההיטל לפי הוראות חוק עזר זה, ובלבד שהתראה על כך ניתנה לאותו אדם זמן סביר

מראש.

)ה( ביצע בעל הנכס עבודות תיעול כאמור בסעיף קטן )א(, או השתמשה העירייה בסמכותה לפי סעיף קטן )ג(, ינוכו

הוצאות עבודות התיעול שהוציא בעל הנכס או העירייה, לפי העניין, מסכום ההיטל שחויב בו לפי הוראות חוק

עזר זה ; סכום הוצאות עבודות התיעול שהוציאה העירייה יקבע על ידי המהנדס.

.15 הטלת חיובים מכוח חוק עזר קודם

)א( היתה העירייה מוסמכת לחייב בעל נכס בתשלום היטל קודם על פי חוק העזר הקודם )להלן- חיוב קודם( וזה לא

נדרש על ידה, ישלם בעל הנכס לעירייה, לפי דרישתה, את החיוב הקודם, וזאת בהתאם להוראות חוק העזר

הקודם שמכוחו מוסמכת היתה העירייה להטילו ובכפוף להוראות סעיפים קטנים )ב( או )ג(.

)ב( סכום ההיטל שישלם בעל הנכס כאמור בסעיף קטן )א(, יעמוד על סכומו המשוערך במועד התשלום בפועל;

לעניין זה, "סכום משוערך"- סכומו הנומינאלי של ההיטל במועד שבו היה אמור להיות מוטל לפי חוק עזר קודם

בתוספת הפרשי הצמדה מאותו מועד עד למועד התשלום בפועל;

)ג( סכום ההיטל הקודם אותו ישלם בעל הנכס כאמור בסעיף קטן )א( ייקבע לפי תעריפי ההיטל הקודם;

לעניין זה, "תעריפי ההיטל הקודם", התעריפים שהיו תקפים בעת היווצרות החיוב הקודם בתוספת הפרשי

הצמדה מאותו מועד עד למועד התשלום בפועל.

)ד( הוראת סעיף קטן )א( תחול ביחס לשטח הקרקע ושטח הבניין כפי שהיו במועד היווצרותו של החיוב הקודם; אין

בתשלום היטל קודם כאמור בסעיף קטן )א( כדי לגרוע מחובתו של בעל נכס לשלם היטל עבור בניה חדשה

שנבנתה בנכס או שנתבקשה בנייתה לאחר מועד היווצרות החיוב הקודם, בהתאם לקבוע בחוק עזר זה.

.16 קרן ייעודית

תקבולי ההיטל יופקדו בקרן ייעודית וישמשו אך ורק למימון צרכי פיתוח תיעול.

.17 מסירת הודעות

מסירת דרישת תשלום לפי חוק עזר זה תהא בדרך של מסירה לידי האדם שאליו היא מכוונת או מסירה במקום מגוריו

או במקום עסקיו הרגילים או הידועים לאחרונה, לידי אחד מבני משפחתו הבגירים או לידי אדם בגיר העובד או

המועסק שם או משלוח במכתב רשום הערוך אל אותו אדם לפי מען מגוריו או עסקיו הרגילים או הידועים לאחרונה;

אם אי אפשר לקיים את המסירה כאמור, תהא המסירה בדרך של הצגה במקום בולט לעין באחד המקומות האמורים

או על הנכס שבו היא דנה.

.18 הצמדה למדד

סכומי ההיטלים שננקבו בתוספת הראשונה, יעודכנו ב- 16 בכל חודש שלאחר פרסומו של חוק עזר זה )להלן- יום

העדכון(, לפי שיעור שינוי המדד, שפורסם לאחרונה לפני יום העדכון לעומת המדד שפורסם לאחרונה לפני יום העדכון

שקדם לו.

.19 מגבלת גבייה

החל ביום י"ט בטבת התשע"ג )1 בינואר ,(2013 הטלת היטל בשיעור המעודכן לפי חוק עזר תהא טעונה אישורם של

העירייה ושר הפנים או מי מטעמו.

.20 ביטול

חוק עזר לבני ברק )תיעול(, התשס"ג – -2003 בטל.

.21 הוראת שעה

על אף האמור בסעיף ,18 יעודכנו סכומי ההיטלים הנקובים בתוספת השנייה, במועד פרסומו של חוק עזר זה ברשומות

)להלן – יום העדכון הראשון(, לפי שיעור שינוי המדד, מן המדד שפורסם לאחרונה לפני יום העדכון הראשון לעומת מדד

חודש אפריל שנת .2012

תוספת ראשונה

שיעור ההיטל

בשקלים חדשים

שיעורי ההיטל

בשקלים חדשים

.1

)א( קרקע, לכל מ"ר משטח הקרקע 32.05

)ב( בניין, לכל מ"ר בנוי 48.23

בניין, לכל מ"ק בנוי 16.08

תוספת שניה

טופס 1

לכל מאן דבעי

הח"מ, מהנדס עיריית בני ברק מאשר בזאת כי התוכניות לביצוע עבודות תיעול ___________ החלה, וכי בכוונת העירייה

לצאת למכרז לביצוע עבודות התיעול הנ"ל / להתקשר כדין בדרך של _________________ לביצוע עבודות התיעול הנ"ל

)מחק את המיותר( וזאת לא יאוחר מיום __________.

_____________

מהנדס העירייה

טופס 2

לכל מאן דבעי

הח"מ, מהנדס עיריית בני ברק מאשר בזאת כי הליך תכנון עבודות תיעול ___________ מצוי בעיצומו, וכי תחילת התיעול

צפויה להתקיים לא יאוחר מיום __________.

_____________

מהנדס העירייה

נתאשר היום יום ____________ _______________

הרב חנוך זייברט

ראש עיריית בני ברק

חוק עזר לבני ברק )סלילת רחובות(, ה'תשע"ד - 2014

בתוקף סמכותה לפי סעיפים 250 ו- 251 לפקודת העיריות ]נוסח חדש[ )8להלן – הפקודה(, מתקינה מועצת עיריית בני ברק חוק

עזר זה:

הגדרות

בחוק עזר זה

"אדמה קרקע שאין עליה בניין, שייעודה על פי תכנית הוא לחקלאות ושלא

חקלאית" ניתן לגביה היתר לשימוש למטרה אחרת, ואין משתמשים בה

בפועל למטרה אחרת;

"אישור בקשה אישור בקשה למתן היתר בניה בידי מוסד התכנון המוסמך לפי

להיתר בניה" חוק התכנון והבניה, התשכ"ה – 91965 )להלן- חוק התכנון

והבנייה(;

"בניה חדשה" הקמת בניין חדש בנכס או תוספת לבניין קיים הניצב בנכס;

"בניה חורגת" בניה חדשה שנבנתה בלא היתר בניה או בסטייה מהיתר;

"בניין" מבנה בתחום שיפוט העירייה, בין שהוא ארעי ובין קבוע, בין

שבנייתו הושלמה ובין אם לאו, בין שהוא בנוי אבן ובין שהוא בנוי

בטון, טיט, ברזל, עץ או חומר אחר, לרבות חלק של מבנה כאמור

וכל המחובר לו חיבור של קבע;

"בעל נכס" כל אחד מאלה:

)(1 בנכסים שאינם מקרקעי ציבור כהגדרתם בסעיף 107 לחוק

המקרקעין, התשכ"ט- 1969 10 )להלן – חוק המקרקעין(-

הבעל הרשום של הנכס, ובהעדר רישום - בעלו של הנכס

מכוח הסכם או מסמך מחייב אחר ובהעדרו - מי שזכאי

כדין להירשם כבעל הנכס ובהעדרו -מי שזכאי להפיק

הכנסה מהנכס או ליהנות מפירותיו של הנכס כבעלים;

)(2 בנכסים שהינם מקרקעי ציבור כאמור -החוכר לדורות

כמשמעותו בחוק המקרקעין, בין שבדין ובין שביושר,

ובהעדר חוכר לדורות- מי שניתנה לו הרשאה להשתמש

בנכס, שניתן לראותה מבחינת תוכנה כבעלות או כחכירה

לדורות; ובהעדר חוכר לדורות או בר רשות כאמור - בעלו

של הנכס;

"דמי פיתוח" גאגכד דמי פיתוח ששולמו למנהל מקרקעי ישראל או למי מטעמו, לאגודה

8 דיני מדינת ישראל, נוסח חדש ,8 עמ' .197

9 ס"ח, התשכ"ד, עמ' .307

10 ס"ח התשכ"ט, עמ' .259

שיתופית או לוועד מקומי לטובת כיסוי הוצאות סלילה של רחובות

בתחום העיר בה מצוי הנכס;

"היטל" או

"היטל סלילת

רחובות" היטל המוטל לכיסוי הוצאות סלילת כביש, סלילת מדרכה או

סלילת רחוב משולב, לפי העניין;

"היטל קודם" היטל סלילת רחובות לפי חוק עזר קודם;

"היתר בניה",

"סטיה מהיתר",

"שימוש חורג" כמשמעותם בחוק התכנון והבניה;

"המהנדס" מהנדס העירייה או עובד עירייה שסמכויות מהנדס העירייה הואצלו

לו לפי סעיף 6 לחוק הרשויות המקומיות )מהנדס רשות מקומית(,

11

התשנ"ב-1991 ;

"העירייה" עיריית בני ברק;

"הפרשי

הצמדה" "מדד"

"תשלומי

פיגורים" כהגדרתם בחוק הרשויות המקומיות )ריבית והפרשי הצמדה על

תשלומי חובה(, התש"ם – 1980 12;

"חוק התכנון חוק התכנון והבניה, התשכ"ה - 131965;

והבניה"

"חוק עזר

קודם" חוק עזר לבני ברק )סלילת רחובות(, התשס"ג- .2003

"יציע",

"עליית

גג" כהגדרתם בפרט 1.00.1 לתוספת השלישית של תקנות התכנון והבניה

)בקשה להיתר, תנאיו ואגרות(, התש"ל - 141970 )להלן –תקנות

היתר בניה(;

"כביש" רחוב או חלק מרחוב המיועד למעבר כלי רכב או לחנייתם;

"מדרכה" חלק מרחוב המיועד למעבר הולכי רגל, לרבות אבני שפה, קיר משען,

11 ס"ח התשנ"ב, עמ' .6

12 ס"ח התש"ם , עמ' .46

13 ס"ח התשכ"ה, עמ' .307

14 ק"ת התש"ל, עמ' .1841

מדרגות וקירות תומכים;

"מרפסת" חלק חיצון של בניין אשר –

)(1 רצפתו קשורה לרצפת פנים הבניין ודלת מעבר ביניהם;

)(2 לא יותר משלושת רבעי היקף רצפתו מוקפים קירות;

)(3 לאורך שאר שוליו ניצב מעקה שגובהו אינו עולה על 1.1 מטר

מהמפלס של רצפתו;

"מרתף" חלק מבניין שהחלל שבין רצפתו ותחתית תקרתו נמצא כולו או רובו

מתחת למפלס פני הקרקע המקיפה אותו, או מתחת למפלס כביש או

מדרכה הנמצאים במרחק אשר אינו עולה על 1.5 מטר ממישור הקיר

החיצון שלו; לעניין זה, "מפלס פני הקרקע" וכן "מפלס כביש או

מדרכה"- הגובה של כל אחד מהם במרכז מישור הקיר החיצון

כאמור, ולגבי קיר שיש בו תפרי התפשטות- גובהו של כל אחד מהם

במרכז שבין כל שני תפרי ההתפשטות האמורים או במרכז שבין תפר

התפשטות הסמוך לקצה הבניין ובין קצה הבניין;

"נכס" כמשמעותו בסעיף 269 לפקודת העיריות ]נוסח חדש[;

"נכס אחר" נכס המיועד לשמש לתכלית שאינה למגורים;

"נכס גובל"- נכס הגובל ברחוב או בקטע מרחוב, בין אם יש גישה לנכס מאותו

רחוב ובין אם אין גישה כאמור, ובכלל זה נכס שיש אליו גישה

מאותו רחוב או קטע רחוב דרך נכס אחר או דרך מדרכה, לרבות

נכס, שבינו ובין אותו רחוב, או קטע רחוב, יש תעלה, חפירה, רצועת

ירק, נטיעות, שדרה או כיוצא בהם, או שטח המיועד לשימוש כאמור

לפי תכנית, ולרבות נכס שבינו לבין אותו רחוב מפריד נכס אחר,

ובלבד שקיימת גישה מאותו הרחוב לנכס האמור שלא דרך רחוב

אחר;

"נכס למגורים" נכס המיועד או המשמש בפועל למגורים לפי תכנית או היתר

לשימוש חורג;

"נכס מעורב" נכס המיועד או המשמש למגורים ולתכלית שאינה למגורים;

"נפח בניין" הסכום במ"ק של שטחי כל הקומות בבניין, המוכפלים כל אחד מהם

בגובהה של אותה הקומה הנמדד במטר אורך, לפי כללי המדידה

שנקבעו בפרט 1.00.5 לתוספת השלישית של תקנות היתר בניה,

ולרבות נפח של בניין או תוספת לבניין העתידים להיבנות, שאושרה

לגביהם בקשה להיתר בניה – לפי הבקשה שאושרה;

"סוג רחוב" כביש, מדרכה או רחוב משולב;

"סלילת רחוב" סלילת כביש ומדרכה או סלילתם של כביש בלבד או מדרכה בלבד או

רחוב משולב, או הרחבתם, לרבות עשיית עבודות ומטלות הדרושות

לסלילה או קשורות בה, כולן או חלקן, ובכלל זה תכנון, פיקוח,

ביצוע הסלילה, התקנת מערכות נלוות כדוגמת תאורה וכל עבודה

אחרת הכרוכה בסלילה או הקשורה בה;

"קומה" חלל המשתרע בין שתי רצפות סמוכות הנמצאות זו מעל זו, הנמדד

על-פי גובהו המזערי של אותו חלל, כקבוע בפרט 2.03 לתוספת

השניה של תקנות היתר בניה, ככל שנקבע כזה, ולרבות בניני עזר,

מרתפים, מרפסות, מחסנים, חדרי מדרגות, מעברים, גבליות, מרתפי

חניה, חניות מקורות, יציעים, חדרי מעליות, עליות גג וכל שטח אחר

בקומה;

"ראש

העירייה" ראש העירייה לרבות עובד עירייה שהוסמך על ידו על פי סעיף 17

לחוק הרשויות המקומיות )בחירת ראש הרשות וסגניו וכהונתם(,

15

התשל"ה-1975 ;

"רחוב" שטח המיועד על פי תכנית לדרך, כהגדרתה בחוק התכנון והבניה;

"רחוב גובל" רחוב הגובל בנכס או בחלק מהנכס, בין אם יש גישה לנכס מאותו

רחוב ובין אם אין גישה כאמור, ובכלל זה רחוב שיש דרכו גישה

לאותו נכס או לחלק ממנו דרך נכס אחר או דרך מדרכה, לרבות

רחוב, שבינו ובין אותו נכס, יש תעלה, חפירה, רצועת ירק, נטיעות,

שדרה או כיוצא בהם, או שטח המיועד לשימוש כאמור לפי תכנית,

ולרבות רחוב שבינו לבין הנכס מפריד נכס אחר, ובלבד שקיימת

גישה לאותו נכס מהרחוב האמור שלא דרך רחוב אחר;

"רחוב משולב" רחוב המשמש למעבר הולכי רגל ולמעבר כלי רכב גם יחד, בין אם

מדובר ברחוב העשוי בין מחומר אחד ובין ממספר חומרים, בין

במפלס אחד ובין במספר מפלסים;

"שטח בניין" הסכום במ"ר של שטחי כל הקומות בבניין לרבות:

)(1 שטחה של בניה חורגת;

)(2 שטחו של בניין או שטחה של תוספת לבניין העתידים

להיבנות שאושרה לגביהם בקשה להיתר בניה על ידי

מוסד תכנון– לפי הבקשה שאושרה;

"שטח המיועד

להפקעה" שטח המיועד לצרכי ציבור ואשר הועדה המקומית לתכנון ולבניה

הודיעה כי בכוונתה להפקיעו בהתאם לסעיפים 5 ו- 7 לפקודת

16

הקרקעות )רכישה לצרכי ציבור(, 1943 ;

"שטח המיועד

לצרכי ציבור" שטח קרקע או שטח בניין המיועד בתכנית לצרכי ציבור;

15 ס"ח התשל"ה, עמ' 211

16 ע"ר ,1943 תוס' ,1 עמ' .32

)(1 תחילת "שטח קומה" הסכום המ"ר הכולל של שטח ההשלכה האופקית של רצפת הקומה,

סלילת בתוספת השטח שמתחת לקירותיה החיצוניים והפנימיים;

סוג

רחוב "שטח קרקע" שטחה הכולל של הקרקע שבנכס לרבות הקרקע שעליה ניצב בניין;

הגובל

"תכנית" כהגדרתה בחוק התכנון והבניה;

היטל סלילת רחובות

"תעודת העברה

לרשם המקרקעין" כאמור בסעיף 324 לפקודה;

"תעריפי ההיטל תעריפי ההיטל שבתוספת הראשונה בשיעורם המעודכן במועד

המעודכנים" הוצאת דרישת התשלום לפי חוק עזר זה;

"תעריפי ההיטל

שבתוקף" תעריפי ההיטל שבתוספת הראשונה לפי שיעורם המעודכן ביום

התשלום לקופת העירייה.

)א( היטל סלילת רחובות נועד לכיסוי הוצאות העירייה בשל סלילת רחובות בתחומה, בלא זיקה לעלות ביצוע

עבודות סלילת רחוב הגובל בנכס נושא החיוב או המשמש אותו.

)ב( היטל סלילת רחובות יוטל על בעל נכס, בהתקיים אחד מאלה:

)(1 תחילת סלילת סוג רחוב הגובל בנכס; לעניין זה, "תחילת סלילה" – גמר תכניות לביצוע סלילה של סוג

הרחוב הגובל וכן אישור של העירייה, לפי הנוסח של טופס 1 שבתוספת השניה, לפיו בכוונתה לצאת

למכרז לביצוע עבודות הסלילה או להתקשר כדין בדרך אחרת לביצוע עבודות כאמור, בתוך 12 חודשים

ממועד מתן האישור;

)(2 אישור בקשה להיתר בניה וזאת בכפוף לקיומו של רחוב הגובל בנכס שנסלל על ידי העירייה; לא קיים

רחוב סלול הגובל בנכס בעת אישור הבקשה להיתר בניה כאמור, תאשר העירייה, לפי הנוסח של טופס 2

שבתוספת השניה, כי הליך תכנון עבודות הסלילה של הרחוב הגובל בנכס מצוי בעיצומו ותחילת סלילת

הרחוב צפויה בתוך 12 חודשים ממועד מתן האישור;

)(3 בניה חורגת בנכס.

)ג( היטל שעילתו אישור בקשה להיתר בניה עבור בניה חדשה או בניה חורגת, ישולם גם אם הרחוב הגובל בנכס,

נסלל לפני תחילתו של חוק עזר זה.

.3 היטל סלילת רחובות לנכס למגורים

)א( היטל סלילת רחובות לנכס למגורים, יחושב לפי שטח הקרקע ושטח הבניין שבנכס וסכומו יהיה הסכום

המתקבל ממכפלת שטח הקרקע ושטח הבניין בנכס, בתעריפי ההיטל שבתוספת הראשונה.

)ב( היטל שעילתו קבועה בסעיפים 2 )ב( )(1 או 7 )ב( ישולם לפי תעריפי ההיטל המעודכנים; היטל שעילתו קבועה

בסעיף 2 )ב( )(2 או 7 )ג( ישולם לפי תעריפי ההיטל שבתוקף.

)ג( שולמו בעד נכס, בשל סלילת סוג רחוב הגובל בנכס, היטל סלילת רחובות, דמי השתתפות או דמי פיתוח )להלן -

חיוב ראשון( לא ייכללו שטח הקרקע ושטח הבניין המצויים בפועל בנכס, בעת הטלתו של החיוב הראשון, במניין

השטחים לפי סעיף קטן )א(, לצורך חישוב ההיטל לפי חוק עזר זה בשל אותו סוג רחוב שבעדו שולם החיוב

הראשון.

)ד( שולם בעד נכס חיוב ראשון, יחויב בעל הנכס פעם נוספת בתשלום היטל סלילת רחובות, בעד בניה חדשה,

שאושרה לאחר ששולם החיוב הראשון.

)ה( אושרה בקשה להיתר בניה עבור בניה חדשה תחת בניין שנהרס וששולם בעדו חיוב ראשון, יחושב ההיטל בשל

הבניה החדשה על בסיס שטחה בניכוי שטח הבניין שנהרס כאמור.

)ו( נוכחה העירייה לדעת, לאחר גמר בנייתו של בניין, כי שטחו הבנוי בפועל אינו זהה לשטח הבניין שלגביו אושרה

הבקשה להיתר בניה ושעל פיו שולם ההיטל, תשיב לבעל הנכס או תגבה ממנו, לפי העניין ובהתאם להוראות כל

דין, את סכום ההפרש הנובע מפער השטחים שהתגלה; סכום ההפרש כאמור יחושב על בסיס תעריפי ההיטל

שהיו בתוקף בעת תשלום ההיטל, בתוספת הפרשי הצמדה.

.4 היטל סלילת רחובות לנכס אחר

)א( היטל סלילת רחובות לנכס אחר, יחושב לפי שטח הקרקע ונפח הבניין שבנכס, וסכומו יהיה הסכום המתקבל

ממכפלת שטח הקרקע ונפח הבניין בנכס, בתעריפי ההיטל שבתוספת הראשונה.

)ב( סעיפים 3 )ב( עד )ו( יחולו בשינויים המחויבים ולפי העניין גם על היטל סלילת רחובות לנכס אחר.

.5 היטל סלילת רחובות לנכס מעורב

היטל סלילת רחובות לנכס מעורב יחושב בהתאם לכללים הבאים :

)(1 בשל חלק הנכס המיועד או המשמש בפועל לשימושים של נכס מגורים - יחושב סכום ההיטל כהיטל לנכס

למגורים;

)(2 בשל חלק הנכס המיועד או המשמש לשימושים של נכס אחר – יחושב סכום ההיטל כהיטל לנכס אחר.

.6 היטל בשל בניה חורגת

)א( בעל נכס חייב בתשלום היטל סלילת רחובות בשל בניה חורגת שנבנתה בנכס.

)ב( לעניין סעיף קטן )א( יראו את יום תחילת הבניה החורגת, כפי שייקבע בידי המהנדס, או את יום תחילת ביצוע

עבודות הסלילה, לפי המועד המאוחר שבהם, כמועד שבו התגבש החיוב בהיטל סלילת הרחובות )להלן - מועד התגבשות

החיוב(.

)ג( לצורך תשלום ההיטל לפי סעיף זה, תמסור העירייה לחייב דרישת תשלום.

)ד( סכום ההיטל בשל הבניה החורגת יהא הסכום הגבוה מבין אלו:

)(1 סכום המחושב לפי תעריפי ההיטל במועד התגבשות החיוב, בתוספת תשלומי פיגורים;

)(2 אם הועלו תעריפי ההיטל במועד כלשהו לאחר מועד התגבשות החיוב )להלן - מועד ההעלאה( - סכום

המחושב לפי תעריפי ההיטל המעודכנים, בתוספת תשלומי פיגורים החל מהמועד המאוחר מבין אלו:

)א( מועד ההעלאה;

)ב( חמש שנים טרם המועד בו התגלתה הבניה החורגת;

לעניין סעיף קטן זה, "הועלו תעריפי ההיטל" – העלאת תעריפים באמצעות תיקונו של חוק העזר.

)ה( שולם ההיטל ונהרס בניין המהווה בניה חורגת בתוך 5 שנים מיום תחילת הבניה, תשיב העירייה לבעל הנכס את

ההיטל ששילם בשל הבניה החורגת, בניכוי %20 משיעור ההיטל בעבור כל שנה או חלק ממנה, בצירוף הפרשי

הצמדה מיום התשלום ועד יום ההשבה.

.7 היטל סלילת רחובות באדמה חקלאית

)א( בעל נכס מסוג אדמה חקלאית פטור מחבות בהיטל.

)ב( חדל נכס מלהיות אדמה חקלאית, יחויב בעליו בהיטל סלילה לפי חוק עזר זה ובהתאם לסעיפים קטנים )ג( עד

)ה(; ההיטל יוטל בכפוף לקיומו של רחוב גובל בנכס או בכפוף לתחילת עבודות לסלילתו, בהתאם להגדרת

"תחילת סלילה" בסעיף )2ב().(1

)ג( חדל נכס להיות אדמה חקלאית מכוח שינוי יעודה על פי תכנית, ישולם ההיטל על פי תעריפי ההיטל

המעודכנים.

)ד( חדל נכס מלהיות אדמה חקלאית, משניתן לגביו היתר לשימוש חורג, ישולם ההיטל לפי תעריפי ההיטל שבתוקף

וכתנאי למתן ההיתר.

)ה( חדל נכס מלהיות אדמה חקלאית שלא מכוח תכנית לפי סעיף קטן )ג( או מבלי שניתן לגביו היתר כאמור בסעיף

קטן )ד(, יחול סעיף ,6 בשינויים המחויבים.

.8 חיוב בהיטל בשל שטח המיועד להפקעה

)א( לא יוטל חיוב בהיטל סלילת רחובות בעד שטח המיועד להפקעה.

)ב( שילם בעל נכס היטל בעבור נכס ובמהלך 5 השנים שממועד תשלום ההיטל הוחל בהליך הפקעה וניתנה הודעה

בהתאם לסעיפים 5 ו- 7 לפקודת הקרקעות )רכישה לצרכי ציבור(, ,1943 תשיב העירייה לבעל הנכס את ההיטל

ששילם בניכוי %20 מסכום ההיטל בעבור כל שנה או חלק ממנה, בצירוף הפרשי הצמדה מיום התשלום ועד יום

ההשבה.

.9 דרישה לתשלום ההיטל

)א( לצורך תשלום ההיטל, תמסור העירייה לחייב דרישת תשלום, שבה יפורטו הסעיף בחוק העזר שמכוחו הוטל

ההיטל, סכום ההיטל, המועד לתשלומו, שטח הנכס, תעריפי ההיטל המעודכנים אשר שימשו בסיס לחישוב סכום

ההיטל ודרכי תשלום ההיטל.

)ב( דרישת התשלום תימסר בעת התגבשות עילת החיוב כאמור בסעיפים )2ב(, 6 ו- .7

)ג( לא נמסרה מסיבה כלשהי דרישת תשלום באחד מהמועדים הנזכרים בסעיף קטן )ב( )להלן – מועד החיוב המקורי(,

רשאית העירייה למסור את דרישת התשלום טרם מתן תעודת העברה לרשם המקרקעין או טרם מתן אישורה

לצורך העברת זכויות חכירה במינהל מקרקעי ישראל; במקרה זה ייקבע סכום החיוב על בסיס תעריפי ההיטל כפי

שהיו בתקפם במועד החיוב המקורי בתוספת הפרשי הצמדה.

)ד( אין בפגם שנפל בדרישת תשלום כדי לגרוע מחובת בעל נכס לשלם היטל סלילת רחובות.

)(1 דרישת תשלום שנמסרה לפי סעיפים )2ב(),(1 6 או )7ב( תיפרע בתוך 30 ימים ממסירתה לבעל הנכס;

)(2 סעיפים )2ב(),(2 )7ג(, )ד( או 9 )ג(, תיפרע בתוך 7 ימים מיום מסירתה לבעל הנכס, ובכל מקרה עובר למתן

ההיתר, התעודה או האישור המבוקשים וכתנאי להוצאתם.

.10 שערוך חיובים וחובות

)א( לא שולם במועדו היטל סלילת רחובות שנמסרה לגביו דרישת תשלום לפי סעיפים )2ב(),(1 6 או 7 יתווספו לסכום

המצוין בדרישת התשלום תשלומי פיגורים החל מהמועד שנקבע לתשלומו בחוק עזר זה ועד למועד התשלום

בפועל.

)ב( לא שולם במועדו היטל סלילת רחובות שנמסרה לגביו דרישת תשלום לפי סעיפים )2ב()(2 או )9ג(, תפקע דרישת

התשלום; כל דרישת תשלום חדשה שתימסר בטרם הוצאו ההיתר, התעודה או האישור נושא הסעיפים

האמורים, לפי העניין, תהיה בהתאם לתעריפי ההיטל המעודכנים ותעמוד בתוקפה ל- 7 ימים ממסירתה לבעל

הנכס.

)ג( על אף האמור בסעיף קטן )ב(, אם ניתנו ההיתר, התעודה או האישור נושא הסעיפים האמורים בלא ששולם ההיטל

או חלק ממנו, יתווספו לסכום שלא שולם תשלומי פיגורים, החל מהמועד שנקבע לתשלומו בחוק עזר זה ועד למועד

התשלום בפועל.

.11 חיוב בעלים משותפים

היה נכס גובל בבעלות משותפת, תחול חובת ההיטל על כל אחד מהבעלים המשותפים של הנכס כפי חלקם היחסי

בבעלות בנכס.

.12 סלילת מדרכה בידי בעל הנכס

)א( ראש העירייה רשאי, בהודעה בכתב, לדרוש מבעל נכס גובל או להתיר לו, לבקשתו, לסלול סלילה ראשונה של

מדרכה הגובלת בנכסו; ההודעה תפרט את התנאים ואת אופן ביצוע הסלילה, וכן את משך הזמן שבו יש לסיימה.

)ב( סלילה לפי היתר או דרישה כאמור בסעיף קטן )א(, תתבצע בהתאם לתנאים שפורטו בהודעה, לפי תכנית ביצוע

ומפרטים שאושרו בידי המהנדס, וכן על פי אמדן תקציבי שאישרו המהנדס וגזבר העירייה.

)ג( סלל אדם מדרכה שלא בהתאם לקבוע בסעיפים קטנים )א( ו-)ב(, רשאית העירייה לסלול בעצמה את המדרכה

מחדש או לתקנה, ולגבות מאותו אדם את ההוצאות שהוציאה לשינוי המדרכה או להריסתה ולסלילתה מחדש,

ובלבד שהודעה על כך נמסרה לאותו אדם זמן סביר מראש.

)ד( סלל בעל נכס גובל מדרכה כאמור בסעיף קטן )ב(, או שילם לעירייה את הוצאות סלילתה של מדרכה בהתאם

לסעיף קטן )ג(, ינוכו הוצאות הסלילה שהוציא בעל הנכס, מסכום ההיטל שהוא חייב בו לפי הוראות חוק עזר זה;

סכום הוצאות הסלילה ייקבע בידי המהנדס.

.13 הטלת חיובים מכוח חוקי עזר קודמים

)א( היתה העירייה מוסמכת לחייב בעל נכס, בתשלום היטל קודם על פי חוק עזר קודם )להלן – החיוב הקודם( וזה לא

נדרש על ידה, ישלם בעל הנכס לעירייה, לפי דרישתה, את החיוב הקודם וזאת בהתאם להוראות חוק העזר

הקודם שמכוחו היתה מוסמכת העירייה להטילו ובכפוף להוראות סעיפים קטנים )ב( ו )ג(.

)ב( סכום ההיטל ששילם בעל הנכס כאמור בסעיף קטן )א(, יעמוד על סכומו המשוערך במועד התשלום בפועל;

לעניין זה, "סכום משוערך" – סכומם הנומינלי של ההיטל במועד שבו היה אמור להיות מוטל לפי חוק עזר קודם

בתוספת הפרשי הצמדה מאותו מועד עד למועד התשלום בפועל;

)ג( סכום ההיטל הקודם ששילם בעל נכס גובל כאמור בסעיף קטן )א( ייקבע לפי תעריפי ההיטל הקודם. לעניין זה,

"תעריפי ההיטל הקודם"- התעריפים שהיו תקפים בעת היווצרות החיוב הקודם בתוספת הפרשי הצמדה מאותו

מועד למועד התשלום בפועל;

)ד( הוראת סעיף קטן )א( תחול ביחס לשטח הקרקע ושטח הבניין כפי שהיו במועד היווצרותו של החיוב הקודם; אין

בתשלום חיוב קודם כאמור בסעיף קטן )א(, כדי לגרוע מחובתו של בעל נכס לשלם היטל עבור בניה חדשה

שנבנתה בנכס או שנתבקשה בנייתה לאחר מועד היווצרות החיוב הקודם, בהתאם לקבוע בחוק עזר זה.

.14 קרן ייעודית

תקבולי ההיטל יופקדו בקרן ייעודית וישמשו אך ורק למימון צרכי פיתוח סלילה.

.15 מסירת הודעות

מסירת דרישת תשלום לפי חוק עזר זה תהא בדרך של מסירה לידי האדם שאליו היא מכוונת או מסירה במקום מגוריו

או במקום עסקיו הרגילים או הידועים לאחרונה, לידי אחד מבני משפחתו הבגירים או לידי אדם בגיר העובד או

המועסק שם, או משלוח במכתב רשום הערוך אל אותו אדם לפי מען מגוריו או עסקיו הרגילים או הידועים לאחרונה;

אם אי אפשר לקיים את המסירה כאמור, תהא המסירה בדרך של הצגה במקום בולט לעין באחד המקומות האמורים

או על הנכס שבו היא דנה.

.16 הצמדה למדד

סכומי ההיטלים שנקבעו בחוק עזר זה, יעודכנו, ב- 16 בכל חודש שלאחר פרסומו של חוק עזר זה, )להלן- יום העדכון(

לפי שיעור שינוי המדד, שפורסם לאחרונה לפני יום העדכון לעומת המדד שפורסם לאחרונה לפני יום העדכון שקדם לו.

.17 מגבלת גביה

החל ביום ג' בטבת, התשע"ז )1 בינואר (2017 הטלת היטל לפי חוק עזר זה טעונה אישור של מליאת העירייה ושל שר

הפנים או מי מטעמו.

.18 ביטול

חוק עזר לבני ברק )סלילת רחובות(, התשס"ג- 2003 – בטל.

.19 הוראת שעה

על אף האמור בסעיף ,16 יעודכנו סכומי ההיטלים שנקבעו בחוק עזר זה, במועד פרסומו של חוק עזר זה )להלן – יום

העדכון הראשון(, לפי שיעור שינוי המדד, שפורסם לאחרונה לפני יום העדכון הראשון לעומת מדד חודש אפריל שנה 2012

.

תוספת ראשונה

)סעיפים 3 עד (5

.1 היטל סלילת כבישים - שיעורי ההיטל בשקלים חדשים

)א( לנכס למגורים-

לכל מ"ר משטח הקרקע 41.33

לכל מ"ר משטח הבניין 48.20

)ב( לנכס שאינו למגורים-

לכל מ"ר משטח הקרקע 83.20

לכל מ"ק משטח הבניין 35.26

.2 היטל סלילת מדרכות -

)א( לנכס למגורים-

לכל מ"ר משטח הקרקע 30.90

לכל מ"ר משטח הבניין 36.10

)ב( לנכס שאינו למגורים-

לכל מ"ר משטח הקרקע 17.80

לכל מ"ק משטח הבניין 7.12

.3 היטל סלילת רחוב משולב -

)א( לנכס למגורים-

לכל מ"ר משטח הקרקע 72.23

לכל מ"ר משטח הבניין 84.3

)ב( לנכס שאינו למגורים-

לכל מ"ר משטח הקרקע 101.00

לכל מ"ק משטח הבניין 42.38

•

)סעיף )2ב()(1 ו-)((2

טופס 1

לכל מאן דבעי

הח"מ, מהנדס עיריית בני ברק מאשר בזאת כי התוכניות לביצוע עבודות סלילת רחוב/ות ___________ מצויות בשלבי גמר,

וכי בכוונת העירייה לצאת למכרז לביצוע עבודות הסלילה האמורות/ להתקשר כדין בדרך של _________________ לביצוע

עבודות הסלילה האמורות )מחק את המיותר( וזאת לא יאוחר מיום __________.

_____________

מהנדס העירייה

טופס 2

לכל מאן דבעי

הח"מ, מהנדס עיריית בני ברק מאשר בזאת כי הליך תכנון סלילת רחוב/ות ___________ מצוי בעיצומו, וכי תחילת הסלילה

צפויה להתקיים לא יאוחר מיום __________.

________________

מהנדס העירייה

____ ב________ התשע"ד

____ ב ________2014

_____________

הרב חנוך זייברט

ראש עיריית בני ברק

החלטה: הוחלט, ברוב קולות, לאשר את עדכון חוקי- עזר עירוניים בנושאי תעול וסלילת רחובות.

נמנעו: הרב עו"ד בצלאל נתן והרב משה שלום מלאכי.

ב. סקירה על סטטיסטיקה עירונית – מר מאיר שיבר, סגן מנהל אגף משאבי אנוש ועורך

הקובץ.

מר מאיר שיבר: רוב אלה שנמצאים כאן מכירים אותי, אבל לאלה שלא – שמי מאיר

שיבר, אני סגן מנהל אגף משאבי אנוש. בין השאר, עסקתי בשנה וחצי האחרונות בעריכה ובהפקה

של השנתון הסטטיסטי בפעם הראשונה בעיריית בני ברק.

השנתון הסטטיסטי, למעשה, נכנס להדפסה באוגוסט .2013 יצא מבית הדפוס בחודש ספטמבר

,2013 לכן מי שמופיע שם בפתח דבר זה ראש העיר הקודם, הרב אברהם רובינשטיין. מכל מיני

סיבות טכניות, אנחנו רק, כרגע, מחלקים אותו, אז כך יצא. אני רוצה להודות מאוד מאוד לראש

העיר, הרב חנוך זייברט, שאפשר לי את ההזדמנות ואת הבמה לתת פה את הטעימה מתוך השנתון.

ככה לקחתי כל מיני דברים שחשבתי שהם יכולים לעניין, ואני אשתדל להציג אותם לפי

ההתעניינות של הנמצאים.

קודם כל, שנתון סטטיסטי. מה זה בעצם שנתון סטטיסטי ולמה הוא מיועד? שנתון סטטיסטי זה

בעצם עבודה שבה אנחנו לוקחים את כל הנתונים, גם על העיר וגם על העירייה, מהרבה מאוד

מקורות, מתחיל במקורות של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, מה שנקרא בראשי תיבות ה-למ"ס,

ממשיך למשרדי ממשלה, ממשיך למרשם התושבים של משרד הפנים ועוד כל מיני מקומות, חומר

שמוציא הביטוח הלאומי. לקחת את כל הנתונים האלה מהרבה מאוד מקומות ולהגיש אותם

ולבנות אותם בצורה שמאפשרת להבין את הנתונים היטב וגם לנתח אותם.

הרעיון, בסופו של דבר, בשנתון סטטיסטי אלו לא סתם נתונים. יש כאן הרבה מאוד נתונים שהם

מעניינים כשלעצמם, אבל בסופו של דבר, הרעיון שעומד מאחורי שנתון סטטיסטי זה לקחת

ולהפוך אותו לכלי תכנוני שאנחנו באים לתכנן את הצרכים של העיר הלאה. חשוב מאוד שנבין את

המגמות, את התהליכים של העיר, לאן היא הולכת להתפתח, ועל פי זה לתכנן את השירותים

השונים שהעירייה נותנת, וזו בעצם המטרה, בעיני, העיקרית של שנתון כזה.

הנתונים בשנתון מוצגים בשני אופנים – בדרך כלל לקחנו כל אחד מהנתונים והשתדלנו להציג

אותו גם במבט התפתחותי, זאת אומרת, להראות לאורך זמן מה קורה עם הנתון הזה בעיר שלנו.

בחלק מהמקומות זה מ- 2002 ועד ,2011 בחלק מהמקומות זה מתחיל מ- 2005 עד ,2011 ולקחת גם

את הנתון ולשים אותו במבט השוואתי. עכשיו, מבט השוואתי זה משהו שצריך להתייחס אליו

מאוד, מאוד בזהירות, כי העיר בני ברק היא עיר שיש לה מאפיינים מאוד מאוד ייחודיים. היא לא

,באמת, דומה לרמת גן ולא לחולון ולא לערים אחרות שנמצאות סביב לה, אבל בכל זאת, כדי

להבין ולראות, לקחנו שני סוגים של ערים ושמנו אותן על הציר של ההשוואה. חלק מהערים אלו,

באמת, ערים שהן דומות לנו מבחינת גיאוגרפיה ומיקום, שזה באמת רמת גן, חולון ופתח תקווה,

ולקחנו את הערים החרדיות, שלא קרובות לנו, שזה בית"ר עלית, מודיעין עלית, אלעד ובית שמש,

שהיא עיר ככה בתהליך התחרדות, והצבנו אותם על הגרפים של ההשוואה, כדי שזה יאפשר לנו

לראות איפה אנחנו יושבים לעומת הערים האלה.

עוד נקודה חשובה שלא אמרתי אותה, רוב הנתונים בשנתון מתייחסים ל- ,2011 חלקם אפילו ל-

.2010 זה נשמע אולי מאוד מאוד מוזר, אבל יש delay של שנה וחצי בלשכה המרכזית

לסטטיסטיקה עם העיבוד של הנתונים. זאת אומרת, שהנתונים של 2012 עולים לאתרים של

הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה רק בעוד חודשיים. בעוד חודשיים יעלו הנתונים של ,2012

באפריל. אז אם מישהו שואל איך אנחנו מוציאים ב- 2013 נתונים של ,2011 אז זאת התשובה, כי

אלו, בעצם, הנתונים הכי עדכניים שנמצאים בידינו.

לפני שאני נכנס להשוואות, ככה קצת לראות מלמעלה. יש לנו כאן את הערים שהשווינו את עצמנו

אליהן. אפשר לראות את הערים, את גודל האוכלוסיה שלהן, נכון לשנת ,2011 ואת האשכול

החברתי- כלכלי שהן נמצאות. אשכול חברתי כלכלי זו איזו שהיא נוסחה מסוימת שנקבעת על ידי

משרד הפנים, כאשר ככל שהמספר נמוך יותר אנחנו במצב נמוך יותר. אפשר לראות שמודיעין עלית

ובית"ר עלית נמצאות באשכול אחד, אלעד בשתיים, אנחנו נמצאים בשלוש, כאשר חולון היא

בחמש ופתח תקווה בשש.

אני רוצה להתחיל מהנושא של מה שנקרא שימושי קרקע. העיר בני ברק, השטח שלה הוא 7.3

ומשהו קמ"ר, כאשר כל קמ"ר זה בעצם 1,000 דונם. קמ"ר זה ק"מ על ק"מ. המשמעות היא שכל

קמ"ר הוא 1,000 דונם. שטח השיפוט של בני ברק הוא 7.3 ומשהו קמ"ר. מה שאנחנו רואים כאן

זה איך, בעצם, מתחלקים השימושים של הקרקע. זאת אומרת, מתוך השטח הזה, %49 מנוצלים

למגורים. יש לנו %16.7 שהם שטחים פתוחים. יש לנו %19.1 של תעשייה ושירותים. הנתון שמאוד

בולט זה, תסתכלו על החינוך וההשכלה, נתון בולט מאוד, יש לנו כמעט %8 מהשטח של העיר,

שזה, יחסית, הרבה לעומת ערים אחרות. אני מיד אראה את זה. זה, יחסית, הרבה מאוד, שמנוצל

למבנים של חינוך והשכלה. אם אתם תסתכלו בטבלה, אני מתנצל מראש, כי כשאני מכין את זה על

המחשב קשה לי להעריך איך זה ייראה על המסך, חלק מהנתונים מעט קטנים, אבל אם מסתכלים

על חינוך והשכלה, הנתון של בני ברק זה %,7.9 לעומת למשל פתח תקווה שזה %,2.4 לעומת חולון

שזה %,3 לעומת אפילו בית"ר עלית שזה פחות מ- %.2 אז, כמובן, שזה גם נובע מהעובדה ששטח

השיפוט של בני ברק הוא לא גדול, אבל זה גם נובע מהעובדה שבאמת יש לנו הרבה מאוד מוסדות

חינוך שתופסים הרבה מאוד שטח.

הרב מיכאל קקון: זה כולל בתי כנסיות?

מר מאיר שיבר: לא. בתי כנסיות מוגדרים שירותים ציבוריים.

הרב אברהם אלתר: בהשוואה לשטח הבנוי, אבל זה כמו ערים אחרות, כי שם יש הרבה שטח

פנוי.

מר מאיר שיבר: נכון. נכון. נכון. מה שקורה זה שבערים אחרות, בגלל שיש שטח שיפוט

גדול, יש הרבה יותר שטח פתוח, ובסופו של דבר אחוז השטח הבנוי הוא בערך אותו דבר.

??? פתוח אתה מתכוון יחד עם כבישים? כבישים זה גם שטח פתוח?

הרב אליהו דדון: זה נובע מהישיבות, לא?

מר מאיר שיבר: לדעתי, הם מצרפים לזה את הכבישים. עד כמה שאני יודע, כשאני אומר

שטח פתוח אלו גם הכבישים. עד כמה שאני יודע.

מה שאנחנו רואים כאן זה את הצפיפות לקמ"ר בנוי. זאת אומרת, מה שבעצם לוקחים כאן,

לוקחים את השטח הבנוי של העיר, שהוא טיפה פחות מחצי כמו שראינו, כשהוא מחולק למספר

הנפשות, אנחנו מקבלים 46,000 נפשות על כל קמ"ר בנוי. אפשר לראות כאן בדיאגרמה שאנחנו,

כמעט, המקום הכי צפוף מכל הערים האלה.

הרב ישראל משה פרידמן: היום זה יותר. היום זה 180,000 תושבים, לא .126

מר מאיר שיבר: כן. אני רוצה להגיד מילה לגבי כמות התושבים. כמות התושבים

שהתפרסמה, התפרסמה על פי הרישום של משרד הפנים,

??? תוכנת מימד.

מר מאיר שיבר: נכון. אני רוצה להגיד משהו. למרות, שלכאורה, תוכנת מימד נתפסת

כמדוייקת ביותר, מהבדיקות שאנחנו עשינו, ולא רק אנחנו עשינו, יש בעיה. התוכנה הזאת, למשל,

מכילה כמה אלפי אנשים בגילאי .140 זאת אומרת, יש בעיה. חלק מהרשומות שמופיעות בתוכנה

הן רשומות שגויות. לפי הבדיקה שלנו וגם מהשוואה שעשינו למידע של ה- למ"ס, מדובר בכמה

אלפים. זאת אומרת, בסופו של דבר מספר התושבים האמיתי של העיר הוא בערך, אני אומר בערך,

5,000 פחות ממה שמופיע בנתונים של מרשם התושבים, בערך. על כל פנים, הנתונים כאן הם

נתונים מ- .2011 אפשר לראות שאנחנו אוחזים ב- 46,000 נפש לקמ"ר. אפשר לראות בדיאגרמה בצד

שמאל למעלה את הצפיפות שגדלה עם השנים, אחוז השטח לא גדל כמעט, השטח העירוני לא גדל

כמעט, ומה שבכל זאת גדל זו כמות התושבים.

מה שיש לנו כאן זו מפה שמציגה את צפיפות נפשות לדונם, לפי שכונות. יש חלוקה לשכונות,

חילקנו את העיר לשכונות. אני רוצה להסביר ממש ב- 2 משפטים על החלוקה לשכונות. הלשכה

המרכזית לסטטיסטיקה מחלקת את העיר לאשכולות סטטיסטיים. אין לנו שום שליטה על

האשכולות שהיא מחלקת אותם, היא בוחרת, היא בחרה לפני הרבה שנים, שרטטה איזו שהיא מפה

וחילקה את האשכולות. אנחנו חייבים להיצמד לאשכולות האלה, כי אחרת אני מאבד את

הנתונים. מה שכן, קיבצנו, לפעמים, כמה אשכולות לתוך שכונה אחת וכאן יש מפה של השכונות,

לצורך הניתוח. חשוב לי גם להסביר משהו. כשאנחנו מדברים על צפיפות לנפש, צריך לשים לב שיש

הבדל בין צפיפות לקרקע לבין צפיפות למטר בנוי. זאת אומרת, לפעמים יכול להיות שהרבה מאוד

אנשים על דונם, אבל אם אתה בונה מאוד, מאוד לגובה, יכול להיות שלכל אחד יש חדר לבד. אם

אתה בונה נמוך, אז אתה מקבל על אותו מספר אנשים לדונם צפיפות במגורים. מה שאנחנו רואים

פה זו צפיפות לדונם. בהמשך אני אראה גם את הצפיפות למטר, כמה יש מטר מרובע לנפש. מה

שאפשר לראות כאן, הסקאלה הולכת מהצפוף ביותר, שזה האדום, דרך הכתום והצהוב עד הירוק.

אפשר לראות שהשכונות הצפופות ביותר הן במרכז העיר – הנביאים, נאות יוסף וגבעת סוקולוב.

והכי פחות צפופות זה יותר בצפון העיר, במיוחד שכונות יסודות וגם ... ופרדס כץ, ולא באופן

מפתיע השכונות האלה הן פחות צפופות כשמסתכלים על כמות נפש לדונם.

מה שאנחנו רואים כאן זה את הגידול של האוכלוסיה, את הגידול השנתי של האוכלוסיה בעיר.

עכשיו, צריך לשים לב, שגידול שנתי של אוכלוסיה בעצם מורכב משני חלקים: יש ריבוי טבעי –

ריבוי טבעי זו כמות הנולדים בהפחתת כמות הנפטרים. זה נותן לנו את כמות הריבוי הטבעי בעיר,

אבל יש עוד נתון, שזו כמות האנשים שעוזבים את העיר או נכנסים אליה. יש לנו כל שנה, אנחנו

נראה את זה עוד מעט, יש לנו הגירה שלילית בעיר. זאת אומרת, יש יותר אנשים שעוזבים את

העיר מאשר אנשים שנכנסים אליה. זאת אומרת, חלק גדול מהזוגות הצעירים שמתחתנים עוזבים

את העיר, לכן יש הגירה שלילית. הגידול השנתי בעיר הוא, בעצם, סוכם ביחד את הריבוי הטבעי

ומוריד ממנו את כמות האנשים שעזבו את העיר. מה שניתן לראות זה שהיו שנים, בין 2005 ל-

2008 היה תהליך של ירידה בכמות הגידול השנתי. אחר כך, מ- 2008 עד ,2010 בסך הכול המגמה

היא של עליה. אנחנו נראה שזה נובע, בעיקר, מהעובדה שיש פחות אנשים שעוזבים את העיר. אם

מסתכלים על גידול שנתי של אוכלוסיה לעומת ערים אחרות, אפשר לראות שאנחנו, הגידול השנתי

שלנו יותר נמוך כמובן מאשר הערים החרדיות. מצד שני, הוא גבוה יותר מאשר הערים החילוניות.

אגב, ברוב הגרפים אנחנו ניתקל בתופעה הזאת, שבני ברק תהיה הסמן האמצעי, כאשר מצד אחד

שלה יהיו כל הריכוזים החרדיים; מהצד השני שלה יהיו כל הערים החילוניות, והיא נמצאת איפה

שהוא באמצע, וזה גם מאוד מבליט את העובדה שיש לה מאפיינים ייחודיים. היא לא לגמרי נראית

כמו הריכוזים החרדיים, אבל היא, כמובן, שונה מאד מהערים החילוניות.

כאן במפה הזאת, מה שאנחנו רואים זה את הגיל החציוני, לפי שכונות. זאת אומרת, כשאנחנו

רוצי ם לנתח אלו שכונות בעיר הן מבוגרות ואלו שכונות בעיר הן צעירות. כאן יש סקאלה של הגיל

החציוני. זאת אומרת, לכל שכונה נקבע הגיל החציוני, כמה אנשים נמצאים מעל הגיל הזה וכמה

אנשים נמצאים מתחת לגיל הזה. מה שאנחנו רואים זה שהשכונות שצבועות בירוק חזק הן

השכונות עם ה גיל החציוני הנמוך ביותר. זה שוב, מרכז העיר וגבעת סוקולוב וגם מרכז בעלי

מלאכה. השכונות של צפון העיר הן, יחסית, במיוחד פרדס כץ ויסודות, אלו שכונות מבוגרות. אבל

מה שאני רוצה לומר זה, שכשמסתכלים על המפה הזאת, יש נתון שהוא, אולי, יותר חשוב מאשר

מה שקורה כעת, וזו ההתפלגות שאתם רואים, הדיאגראמות שיש בכל שכונה, שמראות את

התפלגות הגילאים בתוך השכונה. ומה שמעניין בדיאגראמות האלה, אנחנו רואים, העמודות

הירוקות יותר זה הגילאים הצעירים יותר והעמודות הכתומות והצהובות זה הגילאים המבוגרים

יותר. וכאן אנחנו רואים נתון מאד מאד מעניין. אם למשל אנחנו מסתכלים על שכונות כמו רמת

אהרון ורמת אלחנן, אנחנו רואים שכמות הצעירים בשכונות האלה קטנה. אני אצביע כדי שזה

יהיה ברור – גם רמת אהרון וגם רמת אלחנן, אפשר לראות שהעמודות הירוקות הולכות וקטנות.

זאת אומרת, אחוז הצעירים בשכונות האלה הולך וקטן, שזה אומר לנו שהמגמה של השכונות

האלה בעתיד, בשנים הקרובות, היא להיהפך לשכונות יותר מבוגרות. לעומת זאת, יש שכונות כמו,

למשל, מערב העיר, כמו, למשל, גבעת סוקולוב וגם שיכוני הפועל המזרחי, שאנחנו רואים מגמה

חזקה הפוכה. זאת אומרת, אלו שכונות שכרגע הגיל החציוני שלהן הוא לא מאוד, מאוד צעיר, אבל

אחוז הצעירים דווקא שם הוא מאוד מאוד גדול. המדרוג הוא חזק לכיוון הצעירים, שזה אומר

שהשכונות האלה בשנים הקרובות הולכות להיהפך לשכונות יותר צעירות. רק במילה אחת, אני

חושב שהגיל של השכונות האלה, למשל, משמעותי מאוד מבחינה תכנונית גם ביחס למוסדות חינוך

וגם ביחס לטיפול באוכלוסיה של קשישים. הטיפול בקשישים זה נושא שהולך לקבל יותר ויותר

נפח, כי ברוך השם אנשים חיים יותר, אנשים חיים יותר והם צריכים סוג מסויים של תעסוקה

וסוג מסויים של מקומות להיפגש ואיזו שהיא פעילות חברתית, וזה משהו שצריך לחשוב עליו

בשכונות שהולכות להיות יותר מבוגרות.

כאן יש ניתוח של הגילאים הצעירים. אני לא אחזור על זה עוד פעם. אפשר לראות שכאן, רק ניתוח

של גילאי 0 עד ,19 אפשר לראות את המגמה שדיברנו עליה מקודם, את אותן שכונות שבמרכז

העיר שהגיל הצעיר לא מדבר חזק ואת השכונות שבהן זה הפוך. מה שכן, יש כאן נקודה מעניינת,

אם מסתכלים על פרדס כץ, למרות שכרגע השכונה היא מבוגרת, אפשר לראות שכל העמודות

שטוחות חוץ מאשר העמודה הירוקה ביותר, דווקא היא גבוהה, שזה אומר שמתחיל שם תהליך,

ממש עכשיו מתחיל תהליך שאתה רואה גילאים צעירים מאוד, בין 0 ל- ,4 משהו בשכונה הזאת

משתנה, אתה יכול לראות את זה, וזה ישפיע חזק מאוד על ההרכב הדמוגרפי שלה.

זאת מפה של ה- 60 פלוס, אני לא אתעכב עליה. גם כן, אפשר לראות איפה השכונות המבוגרות,

איפה הצעירות, ולשים לב למגמות, אלו שכונות ששם אתה רואה, שוב, ברמת אהרון ורמת אלחנן,

אתה רואה מסה גדולה של אנשים שהולכת ומתבגרת בשנים הקרובות, וזה משהו שכדאי לחשוב

עליו.

הרב נתן צבי כהן: אני מציע למועצה, לקראת בחירות, כבר עברנו בחירות, אבל להשתמש

בחומר הזה ככלי עזר בשביל לתכנן את הצעדים איך לבנות את המערכת. יש פה נתונים מאוד מאוד

חשובים.

מר מאיר שיבר: זה בהחלט בסופו של דבר המטרה.

מה שיש כאן זה נתון לא כל כך שאני יודע עד הסוף מה המשמעות התכנונית שלו, אבל הוא נתון

מעניין כשלעצמו. כשמסתכלים על כלל הארץ, החלוקה בין נשים לגברים במדינה היא %50.6 נשים,

%49.4 גברים. בבני ברק, אנחנו בשנת ,2002 תסתכלו על הדיאגרמה למעלה, התחלנו באחוזים

שווים של גברים ונשים, ועם השנים יש תהליך מאוד, מאוד מעניין, שאני לא יודע לספק לו הסבר,

שיש בבני ברק יותר גברים מאשר נשים. תהליך הפוך מאשר קורה בכל מדינת ישראל. אנחנו היום

בשנת 2011 אוחזים ב- 84,600 גברים ו- 82,000 נשים.

הרב ישראל משה פרידמן: תלמידי הישיבות נקראים תושבי בני ברק?

מר מאיר שיבר: תלוי איפה הכתובת שלהם במשרד הפנים. אני אומר, איפה שהכתובת

שלהם. זה רק לוקח כתובת ממשרד הפנים.

מה שאפשר לראות למטה, בחלוקה לאוכלוסיות, אפשר לראות שאמנם יש יותר גברים, אבל ברגע

שמגיעים לגילאים של 65 ומעלה, המצב של הגברים לא מאוד, מאוד, מאד מזהיר. כשאנחנו מגיעים

לגילאי 75 פלוס, יש כאן בעיר 2,100 גברים לעומת 3,200 נשים. זה מה יש, כמו שאומרים.

הרב עו"ד נתן בצלאל: בכל זאת, הם פחות.

מר מאיר שיבר: בסך הכל. כאן יש לנו את הגיל החציוני, השוואה, אני מסתכל על ה-

למטה, שמראה איפה אנחנו אוחזים לעומת ערים אחרות. שוב אנחנו בולטים, כמו שאמרתי, אנחנו

באמצע. הערים החילוניות, הגיל החציוני הרבה, הרבה יותר מבוגר מאיתנו, 33 ומעלה. יש ערים

כמו אלעד ומודיעין, שחצי מהעיר הוא פחות מגיל ,10 חצי מהעיר פחות מגיל .10 כשאנחנו מדברים

על בני ברק ועל ירושלים החרדית, בודדנו את השכונות החרדיות של ירושלים, ברוב המקומות, זה

מאוד מעניין, השכונות החרדיות של ירושלים הן מאוד, מאוד דומות לבני ברק. זאת אומרת, אתה

רואה את ההבדל בין הריכוזים החרדיים הותיקים שאלו בני ברק וירושלים החרדית, ומצד שני,

את הריכוזים החרדיים החדשים שמתנהגים בצורה שונה.

כאן יש לנו ממוצע נפשות למשק בית. אני רוצה להגדיר משהו. זה לא אומר כמה ילדים יש

במשפחה. משק בית, זה אומר, כמה אנשים גרים בבית. זה מסתכל על המשפחה, כיום. מה שאנחנו

רואים זה שיש, %13 מהם. אני מסתכל על העוגה למעלה. %13 מהעיר הם אנשים שגרים לבד. נתון

מאוד מעניין. אני לא חושב שמישהו היה מנחש אותו.

הרב שלמה שטרן: יחסית, זה גבוה או נמוך?

מר מאיר שיבר: אם אתה מסתכל למטה, את הממוצע של בני ברק, לעומת ערים אחרות,

אתה רואה שגם כאן, בערים החילוניות, ממוצע הנפשות הוא יותר נמוך מאיתנו, אז יש גם ממילא

יותר הרבה בודדים. בערים החרדיות החדשות הממוצע הוא הרבה יותר גבוה, אבל אם מדברים

עלינו, נכון ל- ,2011 יש %13 של אנשים שגרים לבד, %24 אנשים שהם שניים, ואם אנחנו מסתכלים

על המשפחות הגדולות, %2 מהמשפחות בעיר, משקי הבית בעיר יותר נכון, אלו 12 נפשות ומעלה.

הרב שלמה קוסטליץ: אלה שגרים אחד, הם היו נשואים פעם?

מר מאיר שיבר: זה לא רלוונטי. אתה מסתכל כמה אנשים גרים במשק בית הזה. אני לא

יכול להגיד את זה. במקומות אחרים, אם אתה רוצה, יש טבלאות לגבי כל גיל, כמות האלמנים,

כמות הגרושים, כמו הזה, יש הכל.

כאן אנחנו מסתכלים על ממוצע ילדים למשפחה. שוב אני רוצה להדגיש, זה לא כמה ילדים האישה

ילדה, זה כמה ילדים בני 0 עד 18 היום. זאת אומרת, זוג שכל הילדים שלו התחתנו, הוא, כרגע,

מופיע בלי ילדים לצורך העניין בניתוח הזה. באותה מידה יש זוג צעיר שאולי בעזרת השם יהיה

להם הרבה, אבל כרגע יש להם רק ילד אחד. אנחנו רואים ש- %60 מהמשפחות בעיר יש להן בין ילד

אחד לשלושה, %28 יש להם בין 4 ל- ,6 ו- %2 יש להם מעל 10 ילדים במשק הבית. בגילאי 0 עד ,18

אני מדגיש, זאת אומרת, יכול להיות שיש להם יותר, אבל ילדים מ- 0 עד .18 למטה יש את החלוקה

לעומת ערים אחרות. אפשר לראות שמשפחות גדולות של למעלה מ- 5 ילדים, בבני ברק זה יחסית

נמוך, בסה"כ %,28 לעומת, נגיד, מודיעין עלית, ש- %41 ממשקי הבית יש להם יותר מ- 5 ילדים,

%.41

כאן יש לנו את הנושא של הריבוי הטבעי, כמו שאמרתי ואת מאזן ההגירה. אני דווקא רוצה

להתחיל ממאזן ההגירה, כי הוא מעניין. יש פה גם את המספרים לאורך השנים, כמה אנשים עזבו

את העיר וכמה קורה היום. זאת אומרת, מאזן ההגירה זה בעצם הסך הכל של הנכנסים פחות

היוצאים. אנחנו רואים שב- 2002 כמות ההגירה היתה מינוס .3,700 זאת אומרת, ההפרשה בין

הנכנסים ליוצאים היה 3,700 יותר אנשים עזבו מאשר נכנסו. אנחנו אוחזים כבר היום בסה"כ ב-

.900 זאת אומרת, יש במפורש מגמה שאנשים יותר נשארים בעיר ממה שנשארו פעם. חלק מזה זה

היחידות האלה, לא יודע כן טוב לא טוב, אבל אנשים נשארים בעיר ביחידות הקטנות האלה. לגבי

הריבוי הטבעי – המגמה היא מאוד, מאוד דומה, זה לא משהו שהוא משתנה בצורה קריטית, אבל

אפשר להגיד שזה גדל באופן מתמיד. כאן יש ריבוי טבעי לפי שכונות, אפשר לראות מה קורה

בשכונות. דווקא גבעת רוקח, יש לה %4.1 ריבוי טבעי, שזה הגבוה ביותר. באופן לא מפתיע, פרדס

כץ, אבל גם, אני שוב חוזר, רמת אהרון ורמת אלחנן חוזרות כל הזמן כשכונות מתבגרות, וגם

רואים את זה כאן, אחוז הריבוי הטבעי הוא מאוד, מאוד נמוך. מה שאפשר לראות כאן, אני לא

אתעכב על זה הרבה, זו תמונת אוכלוסיה בתוך העיר, אפשר לראות לכל שכונה את העמודה של

היוצאים ואת העמודה של הנכנסים. מה שאפשר לראות זה שיש,

הרב חנוך זייברט: ב- הר שלום אין יוצאים, או אין נכנסים?

מר מאיר שיבר: האדום זה היוצאים, היוצאים לא החוצה מהעיר, אלא יוצאים לשכונות

אחרות.

הרב חנוך זייברט: ב- הר שלום אין יוצאים.

מר מאיר שיבר: ב- הר שלום יש יוצאים, אולי, לערים אחרות, אבל לא לשכונות אחרות

בעיר. זה מה שזה אומר.

הרב עו"ד נתן בצלאל: זכרון מאיר, אין יוצאים ואין נכנסים.

מר מאיר שיבר: כאן יש לנו נכנסים ויוצאים, פילוח של נכנסים ויוצאים לעיר מערים

אחרות. אפשר לראות שירושלים מובילה, גם ביוצאים וגם בנכנסים, ואחר כך כמה ערים שנמצאות

באזור שלנו. כאן זה אותו דבר על השכונות לגבי ישובים אחרים, אני לא אתעכב על זה. אני רוצה

לעבור לנושא של כלכלה ורמת חיים. יש שם כמה ממצאים מעניינים.

יש כאן למעלה השוואה של השכר הממוצע החודשי של שכירים, כאשר יש כאן חלוקה למגדר של

גברים ונשים, נשים באדום וגברים בכחול. אפשר לראות שבאופן כללי בבני ברק מרוויחים פחות

מאשר הערים החילוניות. אפשר גם לראות שאצל נשים הפער הוא נמוך יותר. אצל נשים אפשר

לראות שהממוצע של השכר הוא ,5,257 כאשר בערים אחרות, זה יותר גבוה. אצל הגברים זה אמנם

יותר, אבל הפער, לעומת ערים אחרות, הוא יותר גבוה. למטה יש את ההכנסה הממוצעת של

עצמאים. אפשר לראות שהממוצע בבני ברק הוא .7,119 כמובן, אנחנו מדברים על הכנסה מדווחת.

אני רוצה לעבור לנושא של גמלאות מהביטוח הלאומי, וגם כאן יש נתון מעניין. קודם כל נסתכל

למטה, ככה בגדול. אם מסתכלים על מקבלי קצבאות מביטוח לאומי, בני ברק מקבלת פחות

קצבאות מאשר רמת גן, פתח תקווה וחולון. זאת אומרת, לא בכסף, אלא באחוז האנשים

שמקבלים. אצלנו %8.8 מהאנשים מקבלים קצבאות, מהאוכלוסיה. בחולון, למשל, כמעט %17

מהאוכלוסיה הם מקבלי קצבאות מהביטוח הלאומי, זה לא כולל קצבאות ילדים, לא כולל. עכשיו,

למעלה אפשר לראות בעוגה הזאת את הפילוח של הקצבאות שבעיר מקבלים.

הרב שלמה קוסטליץ: אחרי כן אומרים שאנחנו כל היום רק לוקחים קצבאות.

מר מאיר שיבר: לכן אמרתי שזה נתון מאוד מעניין. בשביל זה אמרתי שזה נתון מאוד,

מאוד מ עניין.

הרב אליהו דדון: ממה זה נובע?

מר מאיר שיבר: אחת הסיבות שזה נובע, זה ככה, קודם כל, כמות האנשים המבוגרים

בעיר, מקבלי זקנה ושארים, אם אצלנו יש 11,000 איש מקבלי זקנה ושארים, כנראה בערים

אחרות, כמו חולון למשל ורמת גן, יש הרבה אנשים מבוגרים. יש הרבה יותר קצבאות של זקנה. גם

אבטלה, אבטלה זה בן אדם שעבד ולא מוצא עבודה, אז זה גם כן משפיע על זה. לגבי נכות ודברים

אחרים – לא אמור להיות הבדל משמעותי.

הרב ישראל משה פרידמן: זאת אומרת, בני ברק מכבידה פחות על התקציב של

הביטוח הלאומי מאשר חולון.

מר מאיר שיבר: נכון להיום כן. נכון. מבחינת הביטוח הלאומי זה נכון. אמרתי, לא כולל,

הרב ישראל משה פרידמן: כל הפרסומים מדברים שבבני ברק אנחנו,

מר מאיר שיבר: נכון, אבל לא כולל קצבאות ילדים.

הרב משה פרידמן: מאיר, גם שם זה לא כולל קצבאות ילדים.

מר מאיר שיבר: כן, כן, זה מנוטרל. מה שיש לנו כאן זה את מבנה ההוצאות למשק בית.

קודם כל, אם מסתכלים על העוגה למעלה אפשר לראות שאצלנו אנשים מוציאים %30 מההכנסה

שלהם על דיור. עוד %17 על מזון. ועוד %13.8 - חינוך, תרבות ובידור, כשאצלנו זה רק חינוך,

בעצם, לא תרבות ולא בידור, אבל העלות של החינוך היא מאוד משמעותית. היא כמעט %14

מההכנסה של משפחה, וזה מאוד משמעותי. אם מסתכלים למטה, על הכנסות והוצאות לנפש,

אפשר לראות כמה המצב של בני ברק הוא קשה, לעומת הערים החילוניות, כאשר הכנסה לנפש

בבני ברק היא 2,000 שקל, לעומת רמת גן שזה 5,700 שקל הכנסה לנפש. אפשר לראות בעמודה

האדומה את,

הרב ישראל משה פרידמן: כמה אחוז ברמת גן הוצאות לחינוך?

מר מאיר שיבר: אין לי את זה כאן. לא שמתי את זה כאן. אפשר להביא את זה, אבל לא

שמתי את זה כאן.

הרב ישראל משה פרידמן: זה מעניין. אם ההכנסה לילד פחות מרמת גן, מצד שני

ההוצאות לחינוך הן הרבה יותר גבוהות מרמת גן, זה נתון מאוד מעניין.

מר מאיר שיבר: ההכנסה הפנויה שנשארת לאנשים כאן היא מאוד נמוכה.

הרב ישראל משה פרידמן: רואים פה את המסירות נפש לחינוך, כמה משקיעים

בחינוך, כמה החינוך חשוב לנו.

הרב חנוך זייברט: זה נכון.

מר מאיר שיבר: מה שכן, בבני ברק אפשר לראות שבאופן ייחודי עמוד ההוצאות לנפש

יותר גבוה מאשר ההכנסות. מאיפה אנשים מביאים את הפער? אני לא יודע. אפשר לחפש אותו,

אבל ההוצאות הן יותר גבוהות מאשר ההכנסות לנפש. כאן נתון מעניין – כמה אנשים גרים בדירה

של עצמם וכמה אנשים גרים לא בדירה של עצמם? %67 מהאנשים בבני ברק גרים בדירה משל

עצמם. %28 מהאנשים בעיר גרים בדירה בשכירות. זה נתון מעניין. לפי דעתי, הוא הרבה יותר

גבוה מאשר שנים קודמות. הוא גם יותר גבוה אפילו מאשר ערים כמו חולון, פתח תקווה ומקומות

כאלה, שאחוז השכירות הוא יותר נמוך. כנראה, שחלק מזה זה מאותן יחידות להשכרה שמתרבות

כל הזמן.

כאן אפשר לראות את כמות החדרים בדירה שיש לאנשים. שוב, בהסתכלות של משקי בית. אפשר

לראות ש- %25 מהאנשים בעיר גרים בדירות שבין חדר לשניים. הפלח הגדול של כמעט %40

מהאנשים גרים בדירות של 3 חדרים ו- %22 מהאנשים גרים בדירות של 4 חדרים. %3 מהאנשים יש

להם דירות של למעלה מ- 5 חדרים, %3 מהאנשים.

הרב משה פרידמן: כמה ברמת גן?

מר מאיר שיבר: אין לי את העוגה הזאת על רמת גן, אבל יש למטה השוואה של נפש

לחדר, וכאן אפשר לראות שהממוצע אצלנו זה 1.2 נפש לחדר, ברמת גן יש 0.8 נפש לחדר. אותו

דבר גם בחולון.

כאן יש לנו את אחוז המועסקים לפי מגדר. אפשר לראות שיש כל הזמן גידול, אם כי אחוז הגידול

אצל נשים הוא חזק יותר ואחוז הגידול אצל גברים הוא איטי יותר. למטה אפשר לראות את אחוז

המועסקים, נתו ן מעניין. אחוז המועסקים מבין נשים בעיריית בני ברק, ברשות, הוא יותר גבוה

מכל הערים שמופיעות כאן, כולל החילוניות. בבני ברק, %62 מהנשים עובדות. זה יותר גבוה מכל

המקומות החרדיים וגם מכל הערים החילוניות שסביבנו. זו נקודה מאוד מעניינת. לגבי אחוז

הגברים העובדים, אנחנו אוחזים ב- %38 בערך, שזה יותר נמוך מחלק גדול מהמקומות.

כאן אפשר לראות כמה שטח במטר מרובע בנוי. לא מדובר על שטח קרקע. מתוך השטח הבנוי

בעיר, %63 הולך למגורים, השטח הבנוי, לא הקרקע, ו- %37 הולך לא למגורים. זה אומר, תעשייה,

מסחר, כל מיני דברים אחרים. אפשר לראות שהנתון של המגורים הלך וגדל עם השנים. אנחנו

היינו בשנת 2006 ב- %58 מגורים בסך הכל. אנחנו אוחזים היום ב- %63 מגורים.

צפיפות דיור לפי שכונות – אפשר לראות כאן, לא לקרקע, אלא כמה מטר מרובע לנפש. אפשר

לראות שנאות יוסף היא השכונה הכי צפופה. לנפש יש בסך הכל 14.5 מ"ר לנפש בדירה, לעומת

פרדס כץ, כנראה בגלל שיש משפחות קטנות לפעמים חד הוריות, 27 מ"ר לנפש בפרדס כץ. וכל מה

שיש באמצע, קצת קשה לראות את הפונטים, אבל הנתון מופיע.

הרב שלמה קוסטליץ: לקחת את הנתונים של כל התוספות, למעלה ולמטה?

מר מאיר שיבר: מה שמופיע בנתונים הרשמיים. אם זה נתוני הארנונה של עיריית בני

ברק ואם זה ה- למ"ס.

הרב חנוך זייברט: תעבור לשקף האחרון.

מר מאיר שיבר: התחלה וגמר בניה – אני לא רוצה להתעכב על זה, אבל אפשר לראות את

התחלות הבניה ואת גמר הבניה. אפשר לראות את ההתפלגות של הדירות בעיר. אפשר לראות

מגמה מאוד מעניינת למטה. קבלנים הפסיקו, כמעט, לבנות דירות של 3 חדרים ועברו לדירות של 4

חדרים. אפשר לראות שאם בשנת 2004 ו- 2005 בערך האחוז היה שווה, בערך %33 מהדירות היו 4

חדרים ו- ,3 הגענו היום למצב ש- %73 מהדירות הן 4 חדרים. בסה"כ %11 מהדירות הן 3 חדרים.

??? אותו מטראז' נשאר. המטראז' נשאר אותו דבר.

מר מאיר שיבר: זה יכול להיות. כן, זה יכול להיות שהמטראז' נשאר אותו דבר.

יש כאן דיאגרמה מעניינת של התנועה של האוטובוסים בעיר. אגב, הדיאגרמה הזאת היתה מאוד

מאוד קשה לעבודה. זה איסוף נתונים, כמעט, אין סופי, אבל זה נותן לך כיוון. תראו, יש כאן את

הפירוט לפי שעות. אפשר לראות בכל שעה משעות היממה, אם מסתכלים למטה, כמה אוטובוסים

עוברים בעיר, לא כולל את הצירים הבין- עירוניים. לא ספרנו את ז'בוטינסקי, שזה אוטובוסים

שלפעמים גם בכלל לא נכנסים לעיר, לא ספרנו את אם המושבות, לא ספרנו,

הרב שלמה קוסטליץ: באלו ימים? בעיקר, בימי ששי?

מר מאיר שיבר: יש לך כאן אפילו לפי ימים בטבלה. אני לא אכנס לזה. לפי ימים, הכל.

הרב חנוך זייברט: זה מופיע בספר?

מר מאיר שיבר: כן, כן, מופיע בספר, אבל למטה אפשר לראות את הדיאגרמה. אפשר

לראות ששעות הפעילות הכי קשות זה בין 7 ל- 8 בבוקר, ובאזור אחה"צ העיר מלאה אוטובוסים.

בנושא של תאונות - יש כאן מפה, אפשר לראות תאונות, איפה מתרכזות התאונות בעיר, כמובן

בצירים הראשיים, אבל זה גם כנקודה למחשבה מבחינה תכנונית, איפה יש לנו מוקדים של תאונות

דרכים שאנחנו רוצים לחשוב על זה.

אני מבין שזה רמז מאוד דק שאני סיימתי. שאר הנתונים מופיעים בחוברת וכולם ימצאו אותם.

אני נורא, נורא מודה לכולם על ההקשבה.

הרב חנוך זייברט: אני באמת, כמנהגנו, שאנחנו מביעים הערכה לאנשים שעושים את

העבודה. אני חושב שהרב שיבר עשה עבודה נפלאה בסטטיסטיקה, מכובדי שותף לעשייה ... הרב

מאיר שיבר, משאבי אנוש ... איש אחד חותר קבוע לתוצאות, אז הוא באחריות. יצחק ... סטטיסטי

ברוב שליחות. ... עמלך לשיפור השירות עניין של מהות. זה יצא מאיר. שיבר יצא – שיפור ערוצי

הממשק לתושב ושירות לציבור. יש לכולם כתובת, אוזן קשבת ... בניית נהלי עבודה, מערכות ...

יהי רצון שתשרה ברכה והצלחה בכל מעשה ידיך עד בלי די. תודה רבה, הרב שיבר. ואנחנו

ממשיכים הלאה בסדר היום.

)הקריאה היתה מתוך תעודת הוקרה של הרב חנוך זייברט, ראש העיר למר מאיר שיבר בגין הכנתו

והפקתו של השנתון הסטטיסטי העירוני, אך בגלל רעשים, הקריאה נשמעה מקוטעת(.

ג. תקציבים בלתי רגילים.

הרב חנוך זייברט: רבותי, ועדת הכספים אישרה את ה- תב"רים שהיו, אני רוצה להביא את

זה רק להצבעה במועצה. מי בעד ה- תב"רים שאושרו בוועדת הכספים? מי נגד? תודה. תרשום שהיה

מי שהו נ גד.

תברים לאישור מועצה - פברואר 2014 / מתוקן

מס"ד הפרויקט מימון חיצוני מימון עירוני הערות

מערכות גילוי עשן

1 במימון משרד הפנים

במוסדות חינוך 44,000

תכנון והסדרת רחוב

2 במימון %90 משרד התחבורה, %10 השתתפות העירייה

אשל אברהם 45,000 5,000

הסדרים

3 גיאומטריים רחוב במימון %90 משרד התחבורה, %10 השתתפות העירייה

810,000 90,000

דבורה הנביאה

הסדר צומת הרב

4 במימון %90 משרד התחבורה, %10 השתתפות העירייה

שך- הירדן 450,000 50,000

הסדרים

5 גיאומטריים רחוב במימון %90 משרד התחבורה, %10 השתתפות העירייה

810,000 90,000

השלושה

הסדר צומת

6 במימון %90 משרד התחבורה, %10 השתתפות העירייה

החלוצים- הנגב 450,000 50,000

הקמת ישיבת מאור

7 בינוי של 883 מ"ר, במימון משרד החינוך, באמצעות "מפעל-הפיס"

ישראל 4,014,118

הקמת 6 גנ"י רחוב

8 בינוי 768 מ"ר גנ"י, במימון משרד החינוך

מצליח 4,754,954

הקמת 4 גנ"י

9 בינוי 512 מ"ר גנ"י, במימון משרד החינוך

במתחם נדבורנא 2,916,816

הקמת 2 גנ"י בת"ת

10 בינוי 256 מ"ר גנ"י, במימון משרד החינוך

זכרון מאיר 1,584,984

הקמת 2 גנ"י בבי"ס

11 בינוי 256 מ"ר גנ"י, במימון משרד החינוך

נווה מאיר 1,584,984

הקמת גנ"י רחוב

12 בינוי 128 מ"ר גנ"י, במימון משרד החינוך

עוזיאל 697,077

הצטידות בגין בינוי

13 במימון משרד החינוך

ת"ת פני מנחם 74,000

הצטידות בגין בינוי

14 במימון משרד החינוך

על"ה 205,800

הצטידות בגין בינוי

15 במימון משרד החינוך

ישיבת בעלז 161,700

הצטידות בגין בינוי

16 במימון משרד החינוך

ישיבת חזון נחום 117,600

עטרת רחל- תוספת

17 בניה, השלמת מימון מענק פיס: 3,343,000 ₪ עלות סופית עפ"י מכרז 3,663,000 ₪.

320,000

העירייה

התקציב מיועד לביצוע תכנון בניה ושיפוצים במבני חינוך.

18 תכנון מבני חינוך

400,000 600,000 לצורך הגשתם אל מ.החינוך לקבלת הרשאות.

משטחי דשא

19 סינטטי ושיקום בעקבות דוח ליקויי בטיחות

1,500,000

בגנים ציבוריים

סה"כ 19,121,033 2,705,000

החלטה: הוחלט, ברוב קולות, )בהתנגדותו של הרב משה שלום מלאכי( לאשר את ה-תב"רים

שאושרו בוועדת הכספים.

ד. מינוי נציגי מועצת העירייה בוועדת מכרזים לעובדים בכירים )הרב חנוך זייברט, הרב

ישראל משה פרידמן, הרב חיים מנחם רוחמקין(.

הרב חנוך זייברט: מינוי 3 נציגי מועצת העירייה בוועדת מכרזים לעובדים בכירים – הרב

חנוך זייברט, הרב ישראל משה פרידמן והרב חיים מנחם רוחמקין. ביקש אליהו דדון. הוא הגיש לי

מכתב שהוא רוצה גם שהוא יצטרף, אין לי התנגדות לזה. אני רוצה להביא את זה בבקשה לאישור.

מי בעד בבקשה? מי נגד? אין נגד. בסדר.

החלטה: הוחלט, לאשר את מינוי 4 נציגי מועצת העירייה בוועדת מכרזים לעובדים בכירים: הרב

חנוך זייברט, הרב ישראל משה פרידמן, הרב חיים מנחם רוחמקין, הרב אליהו דדון.

ה. קליטת הרב ישראל דרנגר, רמ"ט רה"ע, כעובד בשכר בכירים.

הרב חנוך זייברט: רבותי, קליטת הרב ישראל דרנגר, רמ"ט רה"ע, כעובד בשכר בכירים.

ישראל דרנגר לא יכול היה להימנות עד היום, כי הוא היה בצינון מאז שהוא עזב את העירייה לפני

18 חודש. היום אני חושב בימים האלה מולאים לו 18 חודש. הוא עזב את המועצה, מאז חסרונו

הורגש פה, עד הבחירות, אחרי הבחירות כבר זה ... חדש. הוא הולך להיות ראש המטה שלי. הולך

להיות זו מילה קשה להגיד את זה, אבל זה בסדר, והוא יהיה בשכר בכירים, לפי הדרגה שתיקבע

לו, שמופיעה בחוק, כעוזר הבכיר של ראש העיר, עם כל הזכויות הנלוות. אני רוצה לאחל לו באמת

הצלחה. אני חושב שהוא אדם מאוד מתאים לתפקיד. אני רוצה לקבל אישור המועצה על כך. מי

בעד בבקשה? מי נגד? אין נגד. יפה.

החלטה: הוחלט לאשר את קליטתו של הרב ישראל דרנגר, רמ"ט רה"ע, כעובד בשכר בכירים.

הרב חנוך זייברט: שונות. לפני שונות יש איזו שאילתה.

סעיף מחוץ לסדר היום – שאילתה של הרב משה שלום מלאכי, לגבי פחי אשפה שבורים.

הרב חנוך זייברט: כולם קיבלו את השאילתה של משה שלום מלאכי, לגבי פחי אשפה

שבורים. הנושא מטופל, כיאות, אני חושב באגף התברואה. תודה רבה.

הרב משה שלום מלאכי: שניה, הרב זייברט, אני חושב שנהוג להקריא את השאילתה, לא?

הרב חנוך זייברט: לא, לא, אני מגיש את זה.

הרב משה מלאכי: אני לא יודע אם כולם קיבלו את זה.

הרב חנוך זייברט: כולם קיבלו. מי שלא קיבל, אני יכול לתת לו.

הרב משה מלאכי: אז שניה אחת, לפחות, תשובה הולמת.

הרב חנוך זייברט: זו התשובה. לא מקובלת עליך, אז לא.

ו. דו"ח מבקר העירייה .2012

הרב חנוך זייברט: בסעיף שונות רצינו להכניס כמה דברים. אחד הדברים זה דו"ח ביקורת

שאנחנו חייבים לגמור עם זה פעם אחת. אנחנו רוצים לאשר את דו"ח הביקורת. כולם קיבלו את

דו"ח הביקורת שלך, גברתי?

הרב משה שלום מלאכי: סליחה, סליחה, זה סעיף לסדר היום, אני רוצה להגיד על זה

משהו, על הנושא של דו"ח הביקורת.

הרב חנוך זייברט: היא עוד לא אמרה, אבל אתה תגיד מה שאתה רוצה.

הרב משה שלום מלאכי: אתה מגיש את זה כעת להצבעה אני חושב.

הרב חנוך זייברט: לא.

רו"ח שושנה גולדפינגר: קודם כל, רציתי להודות לחברי ועדת הביקורת שהיו שותפים לדיונים

על כל פרק ופרק בדו"ח הזה. יו"ר הוועדה – הרב שלמה שטרן, החברים – הרב נתן צבי כהן, הרב

עו"ד נתן בצלאל, גדליה בן שמעון, הרב יאיר שוקרון והרב אברהם טננבוים, שהיה המזכיר. תמיד

הוא היה שותף לישיבות של הוועדה. יומיים אחרי זה כבר קיבלתי טיוטה להגהה של הפרוטוקול.

עו"ד יהודה ליבוביץ השתתף בכל הישיבות, גם גב' מלכה לב, הרב אריה הגר היו שותפים, גזבר

העירייה אריק אדלר, כולם היו שותפים לעבודה פה של הביקורת.

הנושאים פה בדו"ח הזה נדונו בהרחבה כבר בוועדת הביקורת. אתם יכולים לראות את הנושאים.

היה דגש השנה על דברים שקשורים לעירייה דווקא כמעסיק של עובדים רבים, כאשר בעבר אנחנו

יודעים שכל הנושא של הפנסיה היה יותר קבוע בחוק. לרוב העובדים היתה פנסיה תקציבית

ועכשיו אנחנו עוברים למצב של פנסיה צוברת ליותר ויותר עובדים. היום לא מקבלים עובדים כבר

בפנסיה תקציבית. וכאן השאלה – איפה האחריות הפרטית של העובד? ההסתדרות בשנים

האחרונות נכנסה לתחום, קובעת תעריפים נמוכים יותר לאנשים שחברים בקופות פנסיה שהגיעו

איתם להסכמים עם ההסתדרות, והשאלה באמת מה המקום של העירייה בכל התהליך הזה. כאשר

בשיחות שהיו במקביל ובהמשך לנושא עם גזבר העירייה ועם גורמים אחרים, דיברנו על זה שיש

צורך בהבאת הנושא הזה למודעות של העובדים, בהדרכה של העובדים, וגם של אנשים במערכת של

השכר ובגזברות, שיהיו מודעים לתנאים שאמורים העובדים לקבל בנושא של הפנסיה.

אולי נסיים בכמה מילים יותר כלליות. מבחינתי זה דו"ח ראשון, שאמנם לא נדון בוועדת

הביקורת החדשה, אבל במועצה החדשה. זו הזדמנות לברך את ראש העיר, את חברי המועצה,

בהצלחה בעמידה באתגרים שעומדים היום לפני המגזר החרדי, גם מבחוץ וגם מבפנים. לברך את

המצטרפים החדשים, שיידעו באמת לעבוד בשיתוף ובאחווה ושאנחנו נהנה מהתרומה של, גם חברי

המועצה החדשים וגם העובדים החדשים שמצטרפים לעירייה, לטובת הציבור כולו. תודה רבה.

הרב משה שלום מלאכי: אני מבקש להעיר כמה הערות בנושא של דו"ח הביקורת. ראשית,

אני רוצה לומר שאני ממש מופתע ואפילו שמח לראות שבדו"ח של המבקרת הפעם אין נתונים

בג'יבריש, וזה מאוד מרנין. זה ייאמר לזכותה. ולעירייה שלנו כנראה זה גם זכות. דבר שני שאני

רוצה, זה להתייחס לגוף הביקורת, באופן כללי, שאנחנו רואים שהוא מאוד, מאוד, מאוד,

המבקרת הלכה בין הטיפות בחכמה ובתבונה, זה היה יפה מאוד לקדנציה הקודמת, שהיא ירתה

חיצים עשויים מספוג, שלא פוגעים, בעצם, בשום דבר. בראש החץ, מי שיתבונן טוב, יראה שאפילו

מתחבא איזה סמיילי קטן, אבל זה היה הביקורת של ,2012 שהיתה. אני רוצה להעיר, שלפי סעיף

/170ג הקבוע בחוק, אז הדו"ח הזה הוגש באיחור רב למועצה, וכנראה זה לא באשמת המבקרת.

בדיקה שאני עשיתי, כנראה ששיתוף הפעולה עם המועצה הוא לא כל כך מושלם ואני מצר על כך.

מקווה שמכאן ואילך העניינים האלה יטופלו על הצד החמור ביותר והליקויים המהותיים שיש

בעירייה, כולם יודעים שהם לא ליקויים של השכר של ההטבות של העובדים, האם זה לפי כך וכך

אחוזים או לפי אחוזים אחרים שקבעה הסתדרות המעוף. כולם יודעים שאלו לא הבעיות של

העירייה ושהבעיות הן הרבה יותר כבדות. מי שרוצה לחפש באגף הכספים, ימצא שם הרבה, הרבה,

הרבה עבודה יפה. אני מודה לכם על הסעיף הזה.

הרב נתן צבי כהן: אני רוצה לברך את המבקרת על העבודה המסורה והנאמנה. הישיבות

היו ברמה ונתנו לכל החברים לדבר, ואני מברך אותך שתמשיכי הלאה בעבודה הזאת שאת עושה

עד היום, ברוך השם, במסירות ובהצלחה רבה.

הרב שלמה שטרן: אנחנו מצטרפים.

הרב אליהו דדון: מצטרפים כל חברי הוועדה.

הרב ישראל משה פרידמן: אני רוצה להעיר פה. אני מאוד שמח. זה נכון שאברהם

טננבוים הוא חרוץ ותוך יומיים הוא נותן פרוטוקולים, אבל ציפיתי שהמבקרת תלמד קצת

מאברהם טננבוים. אני הגשתי לפני שנה וחצי, הגשתי בקשה לקבל נתונים על נושא של טלפונים,

שאז היה במועצה, ואין קול ואין עונה. אני חושב שמבקרת שלא עונה לשאילתות של חבר מועצה,

מאוד קשה לשמוע איך היא מבקרת אחרים, דווקא בנושא הזה של מתן התשובה. לכן אני מצפה

מאוד מהמבקרת שתתייחס קצת יותר בכבוד וקצת יותר מכובד לחברי מועצה שמוטל עליהם

התפקיד לפקח על כל התפקוד פה בעירייה. בנושא הטלפוניםף ביקשתי ניתוח לפי מחלקות ושלחתי

כמה מיילים, ולא זכיתי אפילו לתשובה הלקונית – קיבלתי את מכתבך – גם לא זכיתי לקבל, ולכן

גם מובן שהאיחור בהגשת הדו"חות זה לא באשמת העירייה, אלא זה באשמת המבקרת.

הרב חנוך זייברט: אני מוחה נמרצות על דבריו של הרב משה פרידמן. אני חושב שזה לא

מכובד ולא יאה להתקיף עובד ציבור שהוא לא יכול להגיב.

הרב ישראל משה פרידמן: היא יכולה להגיב.

הרב חנוך זייברט: אני רוצה להגיד, היא לא תגיב – אני אגיב. אם היו לך הערות, יש דרך

לפנות, יכולת להיכנס אלי,

הרב ישראל משה פרידמן: פניתי אליה.

הרב חנוך זייברט: יכולת להיכנס אלי.

הרב משה פרידמן: פעמיים פניתי.

הרב חנוך זייברט: לנצל במה פה להשמיץ עובדת ציבור, לא מקובלת עלי, ואני מוכן לעשות

הצבעה בין כל החברים,

הרב משה שלום מלאכי: יש לו רשות דיבור, הרב זייברט, סליחה, כן, יש לו זכות דיבור,

אנחנו חיים במקום שיש זכות דיבור, גם במועצה.

הרב חנוך זייברט: אלו השותפים שלך. אתה רואה מי השותפים שלך? לאיפה הגעת? לזה

הגעת. תודה רבה.

הרב משה שלום מלאכי: אשריו וטוב לו.

הרב אליהו דדון: אנחנו מוחים גם על זה. כחברי הוועדה אנחנו גם מוחים על העניין.

הרב חנוך זייברט: מי בעד דו"ח הביקורת בבקשה? מי נגד?

הרב משה שלום מלאכי: אני נמנע.

הרב חנוך זייברט: תודה.

החלטה: הוחלט, ברוב קולות, לאשר את דו"ח הביקורת. נמנע: משה שלום מלאכי.

ז. שונות.

הרב חנוך זייברט: יש הצעה לסדר של חיים מנחם רוחמקין. פשוט הפרוטוקול צריך להיות

מלא והוא שולח לנו כל שבוע הצעות לסדר, נחמד מאוד. בבקשה, ניתן לך להגיש אותה לפרוטוקול.

הרב משה שלום מלאכי: סליחה, יש הצעה לסדר שאני הגשתי, אולי אתה לא מעודכן כל כך

עם ההצעות שהגשנו, זה אני הגשתי.

הרב חנוך זייברט: מלאכי, סליחה, שלך, ברור ששלך. טעיתי פשוט בשם.

הרב משה שלום מלאכי: אני מקווה שאת ההפגנה תארגן יותר טוב.

אני רוצה להתמקד בנושא של העירובים השכונתיים. כידוע, שהעירייה נותנת משאבים לנושאים

רבים שקשורים לתחום הערוב ומתקצבת את רב העיר בנושא הזה, ואנחנו מברכים על כך. יש

ציבורים שלמים שחיים פה בעיר, שהעירוב הכללי לא נותן להם מענה, בפרט בציבור הליטאי. ישנם

כאלה שחוששים לשיטות מסוימות בהלכה, שהעירוב הכללי לא יכול לתת להם מענה. גם אם הוא

רוצה, ישנן בעיות, כמו מעברים מסויימים וכל מיני דברים שבעייתיים, ויש שיטות מסויימות

שקשה לתת להן מענה בעירוב הכללי, ולכן קמו ועדי העירובים השכונתיים. הנטל נופל על הוועדים

בעצמם, שמקבצים פרוטה לפרוטה בעיר, שבלאו הכי היא עיר לא מרובה במשאבים. זאת אומרת,

האזרחים לא מרובים במשאבים פרטיים בשביל לתקצב את הנושא של העירובים השכונתיים. אני

חושב שיהיה נאה ויאה להתייחס לאוכלוסיה שמונה בערך כמעט מעל %35 מתושבי העיר ולתת

להם מענה ראוי בתחום של עירובי השבת. אני רוצה לציין שאני מצפה לשיתוף פעולה בנושא

מהותי שיש עליו, כמובן, קונצנזוס ואחדות, שזה נושא של השבת, שהיא מקור הברכה, ובעזרת

השם בברכתה יבורכו כולם. אני מעלה לסדר את ההצעה לתקצוב הוועדים.

הרב חנוך זייברט: או קיי, רבות. אנחנו מודים לרב על העירוב שיש בעיר ואני מבקש

להסיר את ההצעה מסדר היום. מי בעד להוריד את ההצעה מסדר היום? בבקשה, שיצביע. תודה

רבה.

החלטה: הוחלט, ברוב קולות, להסיר את הצעתו לסדר של הרב משה שלום מלאכי מסדר היום.

הרב משה שלום מלאכי: אני מופתע שבנושא כזה, מהותי לכולם, אפילו בסיעת דגל

התורה, חוץ מלארגן טרור לא רואים שום דבר.

הרב חנוך זייברט: הישיבה נעולה.

__________________ _______________

הרב חנוך זייברט אברהם טננבוים

ראש העיר מזכיר העירייה

קובץ החלטות

א. עדכון חוקי- עזר עירוניים בנושאי תעול וסלילת רחובות.

החלטה: הוחלט, ברוב קולות, לאשר את עדכון חוקי- עזר עירוניים בנושאי תעול וסלילת רחובות.

ג. תקציבים בלתי רגילים.

החלטה: הוחלט, ברוב קולות, )בהתנגדותו של הרב משה מלאכי( לאשר את ה- תב"רים שאושרו

בוועדת הכספים.

ד. מינוי נציגי מועצת העירייה בוועדת מכרזים לעובדים בכירים )הרב חנוך זייברט, הרב

ישראל משה פרידמן, הרב חיים מנחם רוחמקין(.

החלטה: הוחלט לאשר מינוי 4 נציגי מועצת העירייה בוועדת מכרזים לעובדים בכירים: הרב חנוך

זייברט, הרב ישראל משה פרידמן, הרב חיים מנחם רוחמקין, הרב אליהו דדון.

ה. קליטת הרב ישראל דרנגר, רמ"ט רה"ע, כעובד בשכר בכירים.

החלטה: הוחלט לאשר את קליטתו של הרב ישראל דרנגר, רמ"ט רה"ע, כעובד בשכר בכירים.

ו. דו"ח מבקר העירייה .2012

החלטה: הוחלט, ברוב קולות, לאשר את דו"ח הביקורת.

החלטה: הוחלט, ברוב קולות, להסיר את הצעתו לסדר של הרב משה מלאכי מסדר היום.