פרוטוקול מליאת המועצה מס' 3

פרוטוקול מליאת מועצה מיום

מס

נוכחים: ניר זמיר - ראש המועצה

תומר רכטמן - נציג משמר הנגב

חסיה ישראלי - נציג שובל

ירון בורבא - נציג גבעות בר

אריה ולדברג - נציג חצרים

מיכאל בן ברוך - נציג כרמים

אייל פינס - נציג שומריה

שמעון רוזיליו - נציגת נבטים

אסף לה גנק - נציג להב

גילי מולכו - נציג משמר הנגב

עופר רימון - נציג חצרים

נעדרים:

איציק אבוטבול - נציג תדהר

גיא חדידה - נציג ברוש

אסף רוט - נציג דביר

אדי תורג'מן - נציג תאשור

ירון שיפוני - נציג בית קמה

משתתפים:

פלג ניאגו - מנכ"ל

נטע לי אביטל - גזברית

עו"ד אולגה גונן - יועמ"ש

איתי זיידנברג - מנהל אגף יישובים

נירית שרייבר - מבקרת המועצה

דרור קרוואני - מנכ"ל חכ"ל

אמיר ברזילי - מנהל אגף חינוך

עידית אטינגר - מנהל האגף לשירותים חברתיים

נועה לוין ריצ'קר- דביר

סעיף 1: דיווחים

1. טקס פרס חינוך מרשים לראות עשייה חינוכית של בני שמעון. זה פרס הכי חשוב שיש אנחנו

מתחרים עם עוד חמש רשויות, הצגנו את כל העשייה החינוכית והיה טקס מאוד מרגש.

2. בית ספר חינוך מיוחד במבואות הנגב - נפגשנו עם כל הגורמים של המשרד החינוך ועם

המינהל לחינוך התיישבותי, בהתאם לבקשת משרד החינוך זה ייפתח בספטמבר. המועצה

תנהל את זה באופן עצמאי. פתחנו השנה הרבה מסגרות לחינוך מיוחד.

3. אנחנו מקדמים הקמת מרכז חינוכי טכנולוגי בצמוד לחממה שקמה בעידן הנגב

4. ברהט כחלק מהפינוי של השכונות החדשות מצאו אתר אשפה פיראטי של 180 אלף טון

הוטמנה אשפה בואדי, הפינוי יצר בעיה של שרפות, הוגשו תלונות ויש שימועים. המועצה

פנתה לרשות לפיתוח הבדואים.

5. הצלחנו לגבות את רב הכסףבגין מענק משרד הפנים בסך 6,000,000 משרד הפנים מסייע

העובדה שאין ממשלה מלווה בגזרה חדשה כל יום, קיצוץ יומיומי בתקציבים.

המליאה שמעה את הדיווח

סעיף 2 : אישור פרוטוקולים 01/2020 ו- 02/2020– מאושר פה אחד– אין מתנגדים.

סעיף 3 : אשרור הצעה לאופן הפעלת ועדת חינוך מועצתית והצעה לנושאים שהוועדה תעסוק

בשנת 2020

נירבאחת המליאות דנו בנושא וועדות החינוך, מדובר בנושא מהותי וחדש.

חסיה: מטרת הוועדה להיות לעזר למערכת. היו בעבר כבר כמה ניסיונות להקמת הוועדה. נכון להיום

המדינה מעבירה יותר ויותר סמכויות לרשויות, המערכות הקיימות צריכות לתת את הדעת ולסייע

לתהליך החינוך.

מהות הוועדה להיות מייעצת ומפקחת, הרכב הוועדה הוא מנהל אדף החינוך ונציג המליאה בתוספת

נציגי ציבור ועובדי חינוך.

פורמלית יש נציגים מכל היישובים (13) בפועל יש 5/6 נציגים שמגיעים קבוע לכל הישיבות

אמיר: ההצעה לא לפזר אלא להפוך את אלא שכבר פעילים לוועדה הרשמית.

חסיה: צריכים להיות בוועדה לא רק נציגי ציבור אלא גם אנשי מקצוע שעובדים בשטח, אנחנו מציעים

שנוסיף גם את הגורמים המקצועיים – מנהל אחד מבתי הספר היסודיים, מנהל תיכון, נציג ועד הורים,

יו"ר מועצת תלמידים.

ניר: תודה לחסיה שהובילה את התהליך.

המליאה מאשרת פה אחד

סעיף 4 :השתתפות בתשלום עבור עובדות סוציאליות בישובים

ניר: לקראת דיוני התקציב הבנו שלאורך השנים מתקיימת השתתפות כספית סמלית על עבודת

העובדות הסוציאליות המרחביות – יישוביות, אך החיוב לא נעשה עם כל הישובים. ההצעה היא ליצר

שוויון בנושא בין הישובים , כך שכל הישובים יחויבו.

עדית: מדובר על השתתפות של 25 שח לשעת עבודה ישירה של עו"ס, והשתתפות חלקית בנסיעות.

היקף עבודת העו"ס היישובית רחב יותר מההכרחי על פי משרד הרווחה, והמועצה מוסיפה בשל כך

תקנים מעבר לאילו הניתנים .

המליאה מאשרת פה אחד

סעיף 5 :שינוי חלוקה 20% החזר ארנונה מעסקים

ניר: נציגי מליאה פנו אלי בבקשה להתייחס לנושא.

אחרי שהיו הרבה פניות אני מעלה את הנושא לדיון ראשוני.

המליאה היא הגוף שהחליט להעביר 20% מהחזר הארנונה והיא הגוף המוסמך לשנות את ההחלטה

בסה"כ לטעמי ההחלטה המקורית היה לה רציונאל מסוים.

אני בא לדיון ללא אינטרסים כאלה ואחרים והמטרה היא לשמוע אתכם נציגי היישובים

נועה: מקור ההחלטה שהתקבלה היא מתקופת פאול והיא שונתה לפני עשר שנים בעקבות הערה של

משרד הפנים לגביית 100% הארנונה על ידי הרשות

ניר: ברגע שעסק יושב בשטחי ישוב, נגרמות ליישוב הוצאות.

המועצה לוקחת 20% מהארנונה שהיא גובה מהעסק ומחזירה את הארנונה ליישוב

בגלל תהליכי ההפרטה ביישובים, על מרבית השירותים העסקים משלמים באופן ישיר ליישובים, לא על

הכל יש דברים שלא ניתן למדוד אותם כגון שמירה, רעש וכו'.

זה כמובן תלוי בהסכמים שיש לישובים עם העסק שבתחומו.

הסכומים שנגבים הלכו ועלו כתוצאה מעליית שיעור מיסי הארנונה לעסקים

המדיניות של המועצה הייתה ונשארה שאת הארנונה למגורים נשמור על המינימום החוקי ואת הארנונה

לעסקים ותעשייה נעלה בהתאם להוראות הדין.

זה גרם לפערים גדולים בין ישובים במועצה, ישנם ישובים שמקבלים 200/300 אלף ויש יישובים

שההחזר בגין העסקים שבתחומם נמוך מאד.

המטרה הייתה ליצור צדק חלוקתי ומידתי, הורדה של 10% מהסך המחושב בגין 20% ארנונה עסקים

מהיישובים אצלם ההחזר מעל 90,000 ,₪ להוסיףסכום זהה מהמועצה, ואת הסך הכללי המתקבל

לחלק לישובים בגינם ההחזר נמוך בשיטת תחשיב חלוקת המנה.

בסופו של דבר הכסף הזה יורד בין היתר גם מהמועצה.

המועצה חיה בעיקר מארנונה ובעצם כל מה שיורד זה לקחת מהכלל וליצור צדק חלוקתי זה הרציונאל

של ההצעה.

אני מציע שקודם כל הדיון יהיה על העקרון, והאם מחליטים אם נכון לגעת בזה או לא.

הדעה של כולכם מאוד חשובה לי זו בדיוק ההוכחה לכך שהמליאה אינה חותמת גומי.

אני מעריך שאם ההצעה הייתה שירדו 250 אל"ש רק מהמועצה אז לא היו התנגדויות

על המנות יש החלטה. אם מחליטים לגעת בהחלטה אם המקור צריך להיות רק מהמועצה או ביישובים

וגם במועצה.

אני חושב שההצעה היא מאוד מידתית.

ירון בורבא: בתור מי שהוביל את זה, הרעיון של זה מגיע ממהלך שנעשה ע"י משרד הפנים במישור

הארצי, עיריית ערד ועיריית דימונה ביקשו חלוקה שוויונית של ארנונה ממועצת תמר, הגיעו להחלטות

בהסכמה.

המועצה האזורית תמר ויתרה על מיליון שח לטובת היישובים.

אני מצטער שהקימו את גבעות בר בתור ידיעה שיהיה ישוב עני מהכנסות. ביישוב תמיד הולכים ישירות

לכיס של התושב.

כל פעילות ביישוב היא מהכיס של התושב.

אני לא אשם שהקימו את היישוב הזה כיישוב ללא הכנסות מעסקים.

אם המועצה הייתה עירייה תושבי גבעות בר היו נהנים הרבה יותר.

חסיה: הטיימינג של הדיון לא אמור להיות אחרי שמאשרים תקציב. אנחנו לא משרד לצדק חברתי

אנחנו רשות מוניציפאלית.

אני חושבת שאם צריך לתת לחמשת היישובים האלה יותר צריך לתת להם יותר, כשעשינו את הרשימה

של המבנים של מפעל הפיס אף אחד מהקיבוצים לא בא ואמר למה לנו לא מגיע.

אני לא חושבת שבמועצה מתנהלים בלי לקחת בחשבון את הצרכים של היישובים.

תפקידו של שירות מוניציפאלי לא לעשות צדק חברתי.

מהלך כזה לא ניתן לעשות ללא מנהלי היישובים, נציגי המליאה לא מכירים לעומק את המשמעותיות.

ניר: אני רואה את זה הפוך ברגע שאמרתי שיהיה דיון עוד חודש אני רוצה להבין אם המועצה בכיוון.

אני מבקש מהמליאה שתגיד אם בכלל זה הכיוון שהמועצה צריכה ללכת בו.

חסיה: לעניות דעתי הצרכים של הישובים לא צריכים לבוא על חשבון ייתר הישובים.

ירון בורבא: אני לא מתנגד שזה יגיע למנהלי משק ביישובים, לעומת זאת לפני עשר שנים זה לא נדון

אצל מנהלי הקיבוצים.

גילי: לדעתי יש מקום לדיון על זה, אני חושב שהחשיבה נכונה, גם להערה שזה חודש אחרי התקציב.

בסוף מדובר על סכום של 200 אלף₪.

בכל העסקים הללו הקיבוצים השקיעו את הכספים, עשרות מיליונים והמועצה זוכה. זה שונה מאוד

מעוד מועצה שיש לה תחנת דלק או מפעלים כמו במועצת תמר.

במשמר הנגב יש מאבקים גדולים בין העסקים לקיבוץ על שמירה על גינון על בטחון, זה בעצם הוצאה

כפולה, הקיבוץ במקור השקיע את הכסף ונכון להיום יש בעסק שותפים חיצוניים.

במקור ההחלטה הייתה שעל כל שקל שהמועצה גובה המועצה מחזירה לישוב 120%.

צריך כן לנסות ולעזור ליישובים שאין להם החזר ארנונה בכלל, אני חושב שהדיון הזה במקום ובגלל

שהמספרים כאלה נמוכים אני מאמין שנגיע להסכמות.

אסף לה גנק: העמדה שלי לא דעת הקיבוץ, אני מסכים עם ירון , אבל לא זה מה שיעשה את השינוי. אני

אתמוך במהלך הזה אם הוא יהיה חלק משינוי מהותי אחרת המהלך הזה לא רלוונטי.

שמעון: אני מבין שכלל המפעלים נמצאים מחוץ ליישובים, גילי אמר שהקיבוצים השקיעו במפעלים

הללו.

רק להבין יותר בצורה מעמיקה מה הצריכים שיש לכל יישוב.

מיכאל: את רב מה שרציתי להגיד כתבתי במייל, בעיני העיתוי בעייתי. עשרת אלפים ₪ מאוד משמעותי

לכרמים. זה שירון משווה את זה לשטחי השיפוט זו שגיאה, ההחזר הזה נובע כי ליישוב יש הוצאות

והמועצה מחזירה ליישוב חלק מהחזר ההוצאות. גבעות בר אולי מצריך חשיבה מיוחדת אבל לא דרך

ייתר היישובים.

אין התייחסות למיסי הקהילה שמשלמים בכרמים והם גבוהים מאד.

זו תהיה שגיאה חמורה, אין בינו לבין צדק חלוקתי כל קשר, יש פה כשל לוגי ענק.

אם ניר אומר שיש פה שינוי של המציאות והחזר של 20% ארנונה אינה משקף כבר את ההחזר הריאלי

של הוצאות היישובים אזי ראוי להחליט על הקטנה.

מה עם החקלאים שלא משלמים ארנונה? בוא נביא גם את זה לשולחן הדיונים.

איתי: אם אני מבין נכון את הרציונל של ההחלטה, זה לא בגין הכספים שהישובים השקיעו אלא בגין

ההוצאות השוטפות שיש ליישובים בגין העסקים.

אני חושב שאין שום דרך טובה והגיונית לקבל החלטה בנושא הזה, המערכת אף פעם לא תהיה צודקת

עם כולם.

יש כאן מהלך של צעד אחר צעד מנסה לעשות פה חלוקה יותר הגיונית של המשאבים.

אסף לה גנק: זה חייב להיות חלק מדיון יותר גדול.

איתי: זה חלק מתהליך גדול ומרכב יותר.

ניר: הדוגמא של מפעל הפיס שחסיה אמרה זו החלטה מהותי של חלק מהדיון הגדול של הצדק

החלוקתי.

איתי: לטעמי בין השאיפה לייצר צדק מוחלט שיהיה מאוד קשה להגיע אליו לבין לעשות תיקונים תוך

כדי תנועה.

לדוגמא בבית קמה ההוצאה היא של האגש"ח וההכנסה היא של הועד המוניציפאלי.

אסף לה גנק: אין בעיה ללכת עקב בצד אגודל אבל בוא נראה לאן אנחנו הולכים.

חסיה: זו יותר שיטת סלמי.

נועה: אני מרכזת המשק היחידה שהגיעה לכאן. אני רוצה להגיד משהו אחד ובגלל שאני אישה אני אדבר

על רגשות, הטבלה הזו לדעתי מביאה דם רע, לי היא גרמה רגשות קשים, בטח בתור מישהי שהייתה

גזברית המועצה ומבינה היטב בכל הנושאים האלו בעשור האחרון.

עשר שנים ראיתי איך המועצה הזאת ידעה לעזור אם לישוב היה צורך מיוחד. הסכום שנלקח במסגרת

ההצעה אינו המהות.

ירו בורבא: זו יהירות.

חילופי דברים בין ירון ונועה.

נועה עזבה במחאה את המליאה

ניר: אני מוחה על מה שהיה.

אני מדבר ברמה חברית, הדיון הוא דיון חשוב והוא דיון מורכב חשוב לשמור על תרבות דיון.

צריך לכבד את הצדדים, כל אחד יכול להגיד את דעתו גם אם היא מרגיזה את הצדדים.

פלג: קודם כל אני חושב שלא סתם הדיון הגיע לטונים האלה, אין עשן בלי אש. אני חושב שהמליאה

צריכה לדעת גם כלפי חוץ המועצה מתנהגת כך גם ברמה הלאומית לגבי חלוקה, וועדות גיאוגרפיות

חלוקה של הכנסות מארנונה.

המליאה הזאת צריכה לענות לעצמה אם נדרש לעשות תיקון או לא. אם יש פה מצב שצריך לתקן אותו

או לשנות אותו.

המדינה לפעמים קובעת חוק, גם למועצה יש "חוקים" שהמליאה רשאית לשנות אותם, אני כמנכ"ל

מועצה מרגיש שיש לי קושי מסוים בחלק מהיישובים לספק להם את מה שהם צריכים.

גם היישובים עצמם יכולים לעשות יותר אבל זו סוגייה שונה.

בסוף צריך להפנות את המשאבים לאיפה שיש יותר צורך.

אני חושב שהעיתוי אכן לא מתאים, יכול להיות שצריך לעשות תהליך אסטרטגי איך תראה המנה בשנה

הבאה.

אני אכן חושב שהתהליך צריך להיות ארוך יותר ומהותי יותר אבל בראייה ארוכת טווח אכן צריך לשנות

את מנגנון החזר ארנונה מעסקים.

תומר: אני חושב שצריך להיות דיון כולל, תמונת מצב, מיפוי צרכים של תמונה כוללת בהקדם

הדבר השני אני חושב שישנם יישובים שיש בינם פערים, גם היישובים האלה צריכים לתת שירותים

צריך לבדוק מאיזה משאבים.

יש אמירה מהמליאה שהמליאה צריכה להגיד אותה אם זה 10% או 5% לא נוכל להתחמק מזה

ניר: תודה על הדיון, אני מצטער על מה שקרה עם נועה. הדיונים האלה טעונים, הכי קל לא להיכנס לזה.

אני התחלתי ממפעל הפיס, לגבי החינוך פר קפיטה – להכניס את מושג הצורך וגם לגבי המנות ליישובים,

מרכיב הצורך.

המועצה חיה בעיקר מכספי ארנונה, ההצעה שהובאה היום למליאה הייתה הצעה שלי.

כל שקל שיורד פה הוא יורד מכולם, הארנונה יורדת והולכת לאנשהו, הארנונה הזאת היא של כולנו

וזכות המליאה היא להחליט לגבי הארנונה ואם הייתי לוקח שמאי מוסכם מה גובה ההחזר מול ההוצאה

אני אומר שהתוצאות היו יותר מפה.

הטבלה הזאת והדיון הזה מייצג ערכים, מה אנחנו רוצים שיהיה, זו מידת הערבות ההדדית.

בהמון הערכה לכל מי שהיה כאן אני חושב שהיה דיון מאוד חשוב.

יהיה דיון יותר עמוק ויותר מהותי. לגבעות בר במהות חוץ ממס תושב ומה שהמועצה נותנת אין יותר

מקורות.

שמענו את הכל נעשה חשיבה פנימית יכול להיות שפספסנו דברים, הייתה גם הצעה של נטע לי לבחון

את הדברים בראייה יותר כוללת ועמוקה, כמו כן לגבי עיתוי ההצעה שנכון שיהיה לקראת תקציב שנת

2021.

צריך לבחון ולהתייחס לכל מה שנאמר פה

אריה: תן לנו את האפשרות שהדברים יבואו קודם ליישובים.

אסף לה גנק: תודה שההזמנה יצאה ביום רביעי לי זה נתן את האפשרות לעשות שיעורי בית.

ניר: בתור מי שהציע את ההצעה תודה על סיעור המוחות. ניתן זמן ליישובים לדון ויכול להיות שנביא

הצעה אחרת. כמו שאמרתי בתחילת דברים היום היה דיון ראשוני, לא עשיתי ולא אעשה מחטפים נעשה

כאן דיון מעמיק.

אריה: אולי תביא הצעה משותפת, בוא נכין את זה לתקציב 2021.

ניר: שמענו את הכל נגבש הצעה פנימית ונביא את זה שוב במליאה.

המליאה מתנצלת בפני נועה.

המליאה מאשרת פה אחד

סעיף 6: הצגה ואישור של מתווה עקרוני לבניית נכס מניב להשכרה

ניר: עשינו הסכם מול משקי הנגב ואבשלום, לפי ההסכם השטח עבר לבעלות המועצה. אנחנו רוצים

להציג את העקרונות שאושרו בדירקטוריון החכ"ל.

זה הפרויקט הבא שהמועצה תבצע, זה מהותי להכנסות המועצה בפרויקט הזה לא יהיו שותפים, זה

פרויקט שאמור להכניס כסף משכירות וארנונה.

דרור דרור קרוואני מנכ"ל חכ"ל:

אנחנו מדברים על האזור התעשיה החקלאי, המטרה שלו היתה לייצר אזור תעשיה חקלאי.

המועצה פועלת למיצוב צומת בית קמה כמרכז חקלאי אזורי משמעותי.

המטרה להקים אזור תעשייה חקלאי ייחודי המאפשר הקמת מוקדים.

מציגים את עיקרי הוראות התוכנית

הפרויקט הוא מבנה משרדים צמוד לשטח המועצה

תקציב הפרויקט הוא 57 מיליון, אנחנו אמורים לקבל 10 מיליון קדם מימון החברה הכלכלית מקדמת

מכרז ראשון לתשתיות של אזור התעשיה ולהתחיל את תהליך השיווק.

נעשתה בחינה של הקמת נכס השכרה מניב

חוץ ממבנה המשרדים נבחנת האפשרות להקמת אולם.

תומר: איך רואים את כל ההתפתחות של המרחב?

דרור: תוך חודשיים נכנסים לעבודות עפר תשתית, במקביל נכנסים לשיווק

ניר:

זו פעם ראשונה שהחברה הכלכלית לוקחת על עצמה לפתח אזור תעשיה.

דרור:

השולחן הזה יראה עוד פרוייקטים כאלה המדינה היום מעבירה את כל האחריות של הפיתוח אל השלטון

המקומי.

אריה: יש אפשרות לטפל אם לא עומדים במועדים.

דרור: כמו בכל חוזה ייקבעו אבני דרך, בכל הסכם קבענו שהזוכה יצטרך לשלם אם הוא סיים את הבניה

ואם לא, יש כלים משפטיים להתמודד איתו.

ניר:

נצטרך להכניס בתנאי המכרז מראש יזמים שיוכלו להתמודד עם פרויקט בהיקפים כאלו.

ירון בורבא: נעשה כאן סקר התכנות?

דרור: היום יודעים שמשכירים כאן משרדים 45/48 ₪למטר, אנחנו יודעים מה קורה פה, משלמים נכון

להיום 60 ₪ויותר למטר. כבר היום יש יזמים פוטנציאלים שפונים לחכ"ל

חי חיימסון: מתוך החלטה שלא לקחת סיכון זאת החלופה שנבחנה, החלופה להפעיל את המבנה עצמאי

נבחנה מתוך הרצון למזער סיכונים ולא לחשוף את המועצה לסיכון הכלכלי הוחלט לצאת למכרז עם

יזם.

המליאה מאשרת פה אחד את המתווה העקרוני לבניית נכס מניב להשכרה על מגרש 403.

המליאה מאשרת פה אחד להתקשר עםבני שמעון ייזום ופיתוח בע"מ בהסכם לניהול הפרוייקט,

לרבות להשכרת מגרש 403 לזכיין שיקים מבנה במגרש בהתאם לעקרונות שהוצגו במצגת

סעיף 7: נושא נוסף לסדר היום

המועצה מבקשת לאשר נושא חדש לסדר היום.

המליאה מאשרת פה אחד הוספת נושא חדש.

ב31/3 יוצאת משלחת רכזי ספורט לסיור בגרמניה בן 6 ימים להכנת ביקור גומלין וברית אגודות עם

העיר באד וולצה.

מבקשים לאשר את נסיעתם לחו"ל של מנהל אגף ספורט יוסי טוביאנה ובריג'יט דוד במסגרת המשלחת

המליאה מאשרת פה אחד

המליאה נסגרת

רשמה: עו"ד אולגה גונן