פרוטוקול מליאת המועצה מס' 12

פרוטוקול מליאת מועצה מיום

מס

נוכחים: ניר זמיר - ראש המועצה

ן

תומר רכטמ - נגב

נציג משמר ה

י

חסיה ישראל - ל

נציג שוב

א

ירון בורב - ות בר

נציג גבע

ג

אריה ולדבר - יג

נצרים

חצ

ק

אסף לה גנ -

נציג להב

ן

עופר רימו -

נציג חצרים

ט

אסף רו - ג דב

נצי

יר

ירון שיפוני -

נציג בית קמה

אייל פינס -

ה

נציג שומרי

ו

גילי מולכ - נגב

נציג משמר ה

רים

חס: י

אדג'מ

תורן - ר

נציג תאשו

ל

איציק אבוטבו - יג

נצ

תדהר

ו

שמעון רוזילי

-

ם

נציג נבטי

ך

מיכאל בן ברו - יג

נצ מים

כר

:

משתתפים

ו

פלג ניאג - ל

מנכ"

ל

נטע לי אביט - ת

גזברי

ן

עו"ד אולגה גונ - מ"ש

יוע

י

אית

זידנברג -

מנהל אגף יישובים

ור

דר

קרואני - ח

מנכ"ל חכ"ל יזום ופיתו

גר

עידית אטינ - ר

מנהלת אגף שייים

ותים חברת

ן

יפעת נוימ - ת

יועצת אסטרטגי

ן

ניצן מרידיא

- ם

רכז אסטרטגי, אגף ישובי

סעיף 1 :אישור פרוטוקול מיום 14/10/20 מס 11/2020

המליאה מאשרת פה אחד

סעיף 2 :דיווחים- אין

סעיף 3 :קבלת החלטה ואישור הגשת התכנית ע"י הוועדה (לפי החלטת הנהלת עידן הנגב, תכנית

מס '0789040-625 עידן הנגב- שינוי יעוד למגרש 7003) שצ"פ סודה סטרים.

ניר זמיר: זהו הליך טכני בלבד, ההנדסה צריכה להגיש לוועדה את התכנית והמליאה תאשר אותה.

אסף רוט נציג דביר: אני מבין שמדובר בהליך טכני, אך מה מבקשים בעצם?

ניר זמיר: סודה סטרים מעוניינים להקים על השצ"פ מתחם חדש של חנייה ועוד.

אסף רוט: יש סיבה לסרב?

ניר זמיר: יש השקעה גדולה בפיתוח של סודה סטרים, והמועצה נהנית מהתעסוקה ומהארנונה.

המליאה מאשרת פה אחד

סעיף 4 :הקמת מרכז חוסן בבני שמעון – מציגה עידית אטינגר

ניר זמיר: עד היום היה נהוג שהמדינה נותנת מענקים להקמת מרכז חוסן בעוטף עזה. אנוכי ועידית

החלטנו להתקדם עם הקמת מרכז חוסן במועצה, והקורונה רק חיזקה את הצורך בהקמתו של מרכז

שכזה. אני סבור שעלות - תועלת אינה מוטלת בספק, ואני מעריך שרשויות רבות ילכו בעקבו תינו.

הקורונה שינתה את כל המציאות של חוסן קהילתי, ומה שהיה נכון לפני לעוטף עזה בלבד, נכון היום

גם לרשויות אחרות - מצ"ב מצגת.

עידית: אני רואה בכך הזדמנות ובשורה גדולה לבני שמעון. שותפות לתהליך הלמידה וההגשה מורן

שמנהלת את הבינוי הקהילתי, אורית שמנהלת כיום את המרכז הטיפולי ואנוכי.

אריה ולדברג: אנא הסבירי איך הממשק עובד? מה היחס בין השגרה לחירום? מתי אנו מגדירים

שגרה ומתי מרכז חוסן?

עידית: אני מכניסה את כל הממשקים למרכז חוסן כראייה מתכללת. מרכז חוסן מתפקד גם בשגרה

וגם בחירום. בנושא הטיפולים- יש הפרדה: יש בירוקרטיה שאנו נדרשים אליה ועלינו להוכיח כי יש

קשר בין המצב הטיפולי ובין חשיפה למצב בטחוני.

בהקשר של הקורונה, אנו מתכוונים בשלב הראשון שבסבסוד של ביטוח לאומי תהיה השתתפות של

המטופל עצמו, ואת היתר אנו נסבסד. יש כוונה לפנות לבעלי תפקידים ומקורות מימון נרחבים. נכון

לעכשיו מבחינת המדינה, מרכז חוסן ברמה הטיפולית מתייחס למענה של חשיפה למצב בטחוני.

חסיה ישראלי: אני מבינה שמרכז חוסן הוא מושג מתכלל . תחת חוסן ניתן לתכלל את כל השירותים

שהאדם מקבל כי בסוף הבן-אדם הוא משהו הוליסטי שאנו מטפלים בו, והתכלול הזה הוא מאוד

חשוב. לגבי הוותיקים – איך ותיק שהיום חרד מהקורונה יקבל מענה מסוג אחר או

בעומק אחר אם יש לי או אין לי מרכז חוסן? איפה נכנס נושא מרכז החוסן באוכלוסייה של

הוותיקים?

עידית: כל פעילות העמותה (בני שמעון) היא מניעתית ומצמצת חרדה. בהינתן שהוותיק נמצא בחרדה

הוא יוכל לקבל סדרת טיפולים (12 פגישות עם אפשרות להארכה ל-24 )מותאמת למצב

עד היום לא היה מענה כזה לוותיקים, והמרכז נותן את המענה הזה.

אורית: המרכז מייצר הזמנה לוותיק לפנות אליו במצבי חרדה ולקבל את המענה הנדרש.

תומר: ראשית אני רוצה לברך את המהלך. היות ואתה מסתכל על-סך המשאבים המושקעים –

הוספנו למעשה תקן שמייצר אינטגרציה וחיבורים חדשים נדרשים האם אתם חושבים שזו העת

לביצוע קפיצת המדרגה הזו?

פלג: לבני שמעון לא מגיע מרכז חוסן בשלב זה מהמדינה מעצם המיקום הגיאוגרפי של המועצה.

למרות זאת הבנו את הצורך במרכז כזה ויצאנו לדרך. גם אני ניסיתי להבין מה חדש, בייחוד לאור

המערך הטוב שיש במועצה. אחד הדברים שגרמו לי להבין את טיב הצעד לפתיחת מכרז חוסן היה

הקורונה. הקורונה שמה אותנו במצב שיש לנו המון אנשים שהם נפגעי חרדה וללא אף טיל שנפל פה.

מצד אחד יש לנו את האיום הביטחוני, ומצד שני את הקורונה – והשילוב ביניהם חידד לי את הצורך

בהקמת מרכז שכזה. המטרה היא לייצר מבנה ארגוני חדש , ואני חתום עליו בלב שלם. המענה של

הקמת מרכז חוסן נותן את המענה לכל הצרכים האלו, ולא ניתן לעשות זאת בקונסטלציה אחרת.

עידית: הבסיס של מרכזי חוסן מדבר על טראומה מתמשכת בעוטף עזה . אנו מבינים יותר ויותר כי

הקורונה היא סוג של טראומה מתמשכת, ואין לי ספק שאחרי הקורונה נראה את המשבר הגדול.

ברגע הזה נהיה מוכנים לסייע לתושבים. יש כאן אמירה נכונה וטובה, ומתאימה לתקופה.

פלג: מרכז חוסן נועד למצב בטחוני והמשאבים מתחלקים בין הביטוח הלאומי לרשות. עצם כך שאנו

מקימים את המרכז בעשר אצבעות מאפשר לנו מרחב פעולה רחב משום שאיננו כפופים לרגולציה.

אסף רוט: מברך על החשיבה והעשייה. הדילמה שאותי מלווה היא שחשוב למדוד הצלחה כמותית

ואיכותית של מרכז שכזה. חשוב לחבר בין האנרגיה להקמת מרכז כזה ובין מדדי הצלחה.

פלג: ההצלחה פה היא שהצלחנו לטפל יותר , המדד הוא עמידה בהנחות היסוד של עידית כי יפנו כ-40

איש לסדרת טיפולים (40 סדרות של טיפולים.

חסיה: פרטניים או קבוצתיים?

עידית: כן, ישנם גם מפגשים ופעילויות קבוצתיות. עם זאת, טיפול בטראומה אישית עושים באופן

פרטני.

תומר: אני סומך על עידית שתציג את המדדים להצלחה.

עידית: אשלים מדדי הצלחה בחלקים בהם אין התייחסות לכך.

ניר זמיר: המהלך משתלב עם התכנית האסטרטגית של המועצה, בשיפור המענה הקהילתי והתשובה

הפרטנית - הוא סופר משמעותי בנושא הקורונה. אני מאמין שהמדינה תממן את המודל הזה. ישנם

צעירים רבים שאיבדו את דרכם בתקופת הקורונה, ואצלי אישית זה מאוד חיזק את הרצון להקים

מרכז שכזה.

במגזר הכפרי -נהיה פורצי דרך! הגענו למצב שחיזק את הצורך לרוץ עם הקמת המרכז.

ירון בורבא: מברך על היוזמה. שאלה - מה הרווח של תושבי המועצה מבחינה טיפולית?

אורית: בשנה האחרונה ישנן מעל 60 משפחות שמטופלות במרכז הטיפולי ועוד 27 משפחות בסיכון

שמטופלים במרכז הטיפולי למשפחות בסיכון , ועוד מספר של אנשים שמטופלים בתכנית אובדן

ושכול. כך שאנו מתקרבים לכמעט 100 מטופליםברגע שנפתח את מרכז החוסן אנו מגדילים בצורה

משמעותית את המענה הנדרש לתושבים, ומצפים ל- 40 פניות נוספות של משפחות

עידית: היתרון של המרכז שהוא נקודתי למקרי טראומה וחרדה – אך הוא מרחיב שירות.

ירון בורבא: האם הגעתם למצב שלא יכולתם לתת מענה למשפחות שנזקקו לטיפול?

עידית: לא. אנו מגדילים במצב כזה מטפלים או שירות.

ירון: תודה רבה. בהצלחה.

המליאה מאשרת פה אחד

סעיף 5 :התקדמות התהליך האסטרטגי– מציגה יפעת נוימן

ניר זמיר: לא מובן מאליו לעסוק בתהליך אסטרטגי בשנת קורונה. אני מאוד שמח בדיעבד. זה נכון

שלא עוסקים רק באתגרי הקורונה אלא יש גם הסתכלות קדימה, אופטימיות והתעסקות ביום

שאחרי. בתהליך הטבעי הגיע הרגע לעסוק בנושא של התהליך האסטרטגי שאותו הגדרנו בשתי רמות:

רמה 1: כוללתשיתוף ברמות רחבות של פורומים, צוותי היגוי, שיתוף ציבור וקהילות .

רמה 2 :ריענון חזון המועצה וחידוש מטרות העל של המועצה.

תכנית העבודה תכלול הקצאת משאבים רבים ליישום התכנית האסטרטגית. חשוב שבחלק השני של

2021 נכנס לישובים ושםנציג את התכנית האסטרטגית והצמיחה הדמוגרפית , וניצור שיתוף ציבורי

רחב, מעבר להנהגות הישובים .

השלב הזה הוא מאתגר ומשמעותי. בתחושה שלי ישנה עבודה מגוונת בכל הרמות, אני מעריך את

עבודתה של יפעת שמביאה המון אנרגיה ומקצועיות לתהליך. בחרנו נכון.

יפעת: ערב טוב. ניר- תודה. מאוד מאתגר ונעים להיות אתכם. אני בת חצרים , והייתי חלק גם בליווי

התכנית האסטרטגית בשנת 2011. בשבילי זה גם אתגר וגם סגירת מעגל

חשוב לשאול בעת הזו מה נשתנה? תכניות אסטרטגיות ללא ספק צריכות להיות מנוהלות אחרת כיום.

בבני שמעון התרבות הארגונית והאזורית היא במקדם שיתוף גבוה, בניית תהליכים מעמיקים ויצרנו

תכנית משתפת, ועם זאת הלכנו למהלך יחסית מהיר ובר מימוש בטווח הקצר - מצ"ב מצגת

יפעת: אני עוברת לחמשת צירי המשימה. ניר יציג את הציר הראשון - פיתוח כלכלי תעסוקתי ועסקי.

ניר זמיר: הנושא הכלכלי והעסקי הוא מובן, ושם אנו יכולים להגשים חלומות, ולכן אנו מתרכזים

בציר הזה שהוא מאוד מרכזי בעבר בהווה ובעתיד והכל מתחיל ביכולת של הכנסות עצמאיות. הקמנו

3 חברות כלכליות בעבודת אסטרטגית מקיפה– שותפות בדודאים, הקמת מפעל להשקעות גדולות

חיזקנו ומחזקים את נושא החקלאות והעסקים הקטנים . וכל מילה נוספת על חשיבות והמרכזיות של

הנושא הזה בבני שמעון מיותרת. אני לא מכיר מועצה שיש בה 3 חברות כלכליות שפועלות במרץ

לייצר הכנסות עצמאיות.

אסף לה-גנק: ניר, אתה מתייחס לתהליכים שכבר קיימים עכשיו. אני מתאר שהתכנית האסטרטגית

אמורה להתייחס למה שקורה בעתיד? אפה אנו רואים תהליכים חדשים בפן העסקי?

ניר זמיר: כל יעד הוא כרגע ברמה הצהרתית, לאחר מכן תהיה תכנית עבודה מסודרת שתתמקד

בקידום פרויקטים קיימים וכניסה של פרויקטים חדשים.

יפעת: אני מבקשת מחסיה להציג את הציר של חינוך צופה ומקדם פני עתיד. חסיה חברה בוועדת

החינוך.

חסיה: אני רוצה לתת הקשר לנושא החינוך ולומר איפה אני רואה שאנו נמצאים. במשך שנים רבות -

עוד בתקופת סיגל נבנה מערך יפה של בתי ספר ותיכון שקלטו הרבה מאוד אוכלוסיות חדשות ושאלנו

את עצמנו איזה בוגר אולטימטיבי אנו רוצים לגדל במסגרות החינוך האלו. וועדת החינוך ניסתה

לאפיין בזמנו את הבוגר האולטימטיבי. התכנית האסטרטגית מוסיפה גוונים נוספים לעתיד, ובסוף

אנו רוצים ליצור התאמה, לפתח ולחדש את המצוינות ובתחום הערכי שהבוגר ירצה להיות מעורב

ולטפח את הערכים עליהם אנו חיים.

היצירה וההנגשה של הידע, המצוינות המעשית והדגש על חדשנות זה הכל מלל ברמה מאוד הצהרתית

– חלקו קורה בתוך המערכות וחלקו צריך לדייק. חשוב לדייק את הציר הזה כשנשאל את עצמנו מהם

הכלים שעומדים לרשותנו- כמו החינוך הפורמאלי , ויש כאלו שנצטרך לשכלל כמו מערכת החינוך

החברתי.

בסופו של דבר נצטרך לעצב את הכלים לפי הבן-אדם שנרצה להוציא מהמערכת המשולבת הזו, ואז

נצטרך לדייק את השקף הזה. אנו עדיין בשלב התיאורטי ולכן הדיסוננס הזה עדיין מתיישב.

יפעת: אנו בשלב הצהרתי, וניתן להתווכח על –כך עדיין. הדיוק הוא בין לשים את זה כציר משימה

אסטרטגית ובין זה שמהמשימות שנגזרות מתוכו יקודמו בכל המערכות הפורמאליות שלה ובמה

שמתאפשר בתוך המבגרות האלו ובמבגרת הרגולציה. וגם בהקמה של המערכות המתחדשות לחינוך

ולחינוך הדור הבא. בני שמעון הולכת לשנים מאוד חשובות בהיבט הזה.

את הציר השלישי של קהילתיות גו-רובדיות יציג איתי.

איתי זידנברג: אנו מדברים לא מעט על הנושא הזה. הסלוגן "קהילה של קהילות" מתייחס להקמת

אגף ישובים ולמודל של האגף לשירותים חברתיים והקמת מרכז חוסן, וכן מודל חדש לנושא

הוותיקים. כל זה מתמקד בראייה קהילתית הוליסטית של המועצה – בנוסף לתכנון פיזי ועסקי-

פיננסי שקורית בישובים בליווי של גורמים שונים במועצה. אין עוד צורך להרחיב בעניין.

יפעת: אסף יציג את הציר הרביעי, מועצה ירוקה.

אסף רוט: ישנה עשייה רבה ומבורכת במועצה, והרצון הוא לעשות קפיצת מדרגת החוצה מהמועצה

אל הישובים, מה שדורש גם התמודדות אדירה. רעיון המועצה המדגימה הוא אולי רעיון יומרני

לדעתם של חלק מהאנשים, אך אין לי ספק שבנושא הזה המועצה תהפוך למודל לחיקוי.

עניין הרציפות: איכות סביבה היא תהליך מתמשך, בדיוק כמו חינוך. חשוב שנמדוד יעדים ונגדיר

מדדים.

יפעת:את הציר האחרון, אנחנו והאזור יציג פלג.

פלג: הציר הזה מדבר על כך שאנו רואים בעצמנו גורם משמעותי בסביבה שמשפיע לא רק על עלינו,

יש רצון למשוך אחריך גם ישובים, אנשים ומועצות אחרות. בהקשר של האינטרס האישי- התפיסה

אומרת שאם אנחנו רוצים לחיות בסביבה טובה לא מספיק שנטפל רק בעצמנו אלא נטפל בסביבה

כולה. חשוב להבין פה איך מבצעים את זה ברמת המיקרו- איך אנחנו תורמים ברמה הנמוכה יותר-

בין ישוב לישוב, ואיך שיתוף הפעולה נעשה ברמה הזו.

התייחסויות

אריה ולדברג: תרשו לי להיות קצת פאסימי. אני רוצה לשבח, אך לא ראיתי שום התייחסות לקורונה

שסוגרת עוד מעט שנה. חשוב שהתכנית האסטרטגית תעסוק גם בזה. התכנית חייבת לעסוק באיך

ממשיכים לנהל חיים לצד הקורונה. אני לא צופה שינוי בנושא הקורונה בשנתיים הקרובות, וחייבים

להיות מציאותיים. חשוב שנוציא מהלימון לימונדה.

עופר רימון: חשוב לומר ולציין כי האמרה היא שלמרות הקורונה- מתעסקים בתכנית אסטרטגית. עם

זאת, אני מסכים שיש להתייחס למרכיב הקורונה בתכנית האסטרטגית.

אסף לה-גנק: תודה רבה על השיתוף. חשובה מאוד ההשפעה על הפרט. אותי מאוד עניין מה ההשפעה

ארוכת הטווח של התכנית על הפרט במועצה (תחבורה ציבורית).

ירון שיפוני: בתחילת התהליך הייתי קצת סקפטי מכיוון שישנה נטייה לעשות תהליך כזה כי צריך

לעשותו. אני מסכים יותר עם עופר. כשעושים תהליך אסטרטגי חשוב לראות לטווח ארוך ולא קצר

(קורונה). בישיבות הוועד של בית קמה התחושה הינה שהסנכרון בין ישוב-מועצה הוא לא תמיד ברור,

וחשוב להבין איך בונים את התכנית האסטרטגית כך שלא תסתיים רק במסדרונות המועצה ויוצרים

חיבור אמיתי לתושבים ולישובים.

חסיה: אל תשכחו שבשנים האחרונות הגיעה אוכלוסייה גדולה עם תפיסות שונות באספקטים רבים.

מתוך כך הגיע הצורך המהותי בכתיבת תכנית אסטרטגית – למצוא מכנה משותף חדש לאוכלוסייה

הרב-גונית שהתהוותה במועצה.

אייל פינס: החיבורים בין הקצוות השונים שנעשים במועצה הם יוצאי דופן ביחס למה שקורה בחברה

הישראלית, ואני רוצה לציין זאת לשבח.

איתי: במציאות הקורונה לא פשוט לבנות תכנית אסטרטגית למועצה, ואני שמח מאוד על התגובות פה.

אני מזמין אתכם לעיין במצגת ולתת את התייחסויותיכם לתכנית.

המפגש נועד לקבל מכם את הפידבק ובפעם הבאה שהנושא יגיע לפורום זה יהיה בחודש פברואר.

אסף לה-גנק: חשוב שיוצר שיתוף אמיתי בתהליך, שלא נהיה חותמת גומי, ושנהיה מעורבים לאורך כל

התהליך.

איתי: הערה נכונה, תודה.

יפעת: בהתייחס להערה של אסף – אנו באתגרים מאוד גדולים של שיתוף. אנו זקוקים לכם בכל תהליך

ההבניה של התכנית, ואנו עוד ניעזר בכם. אנו לא מכחישי קורונה. מערכת שלא יודעת לנווט בעתות

משבר כמו שלנו, היא מערכת אבודה. ישנן התייחסויות של עתות משבר בתכנית האסטרטגית, אבל

חשוב להתמקד בתכנית לטווח ארוך.

-ניר זמיר מציג את ניצן מרידן לחברי המליאה-

ניר: חברים, ניצן הוא צוער שהגיע למועצה מתכנית הצוערים של השלטון המקומי, הוא בעל תואר שני

ונכנס לאגף ישובים ללוות מספר ישובים וכן את כל התהליך האסטרטגי. בימים אלו גם מסתיים מכרז

של רכז אסטרטגי למועצה. אני מאחל בהצלחה לניצן.

ניצן: תודה רבה. הייתי לכל אורך המליאה והיה נורא מעניין.

ניר וחברי המליאה מאחלים לניצן הצלחה רבה.

סעיף 6 :.אישור מליאה על הגשת קול קורא לחטיבה להתיישבות על הקמת מבנים יבילים בכרמים

– בסך - 500 אלף₪ .

ניר: המועצה פועלת להגשת קולות קוראים, ומנווטת הגשתם בהתאם לצרכים. בקולות הקוראם ישנם

קריטריונים להגשה, במקרה הנ"ל הוא התאים רק לקיבוץ כרמים. ההשתתפות הינה של 500,000 ,₪

ויש צורך לשים מימון של עוד כמיליון₪.

גילי: אנו מדברים על ההשקעה בדיור הזמני?

ניר: הקול הקורא מאפשר למשפחות לגור בדיור זמני, בעודן בונות את בית הקבע שלהן. לא היה ישוב

נוסף שענה על הקריטריונים של הקול הקורא.

המליאה מאשרת פה אחד

סעיף 7 :אישור עינת כהן צרפתי – נציגת ציבור בהנהלת עמותת התיירות שקמה בשור – בוטל.

ניר: לצערנו, עינת אינה יכולה לכהן כנציגת ציבור בעמותה מאחר והיא בעלת עסק תיירותי , מה

שמהווה ניגוד עניינים -ולאחר התייעצות עם היועצת המשפטית הבנו שעלינו למצוא נציגת ציבור אחרת

לעמותת התיירות שקמה בשור .

סעיף 8: אישור המליאה להקמת הועדה למיון וקליטת מפעלים באזור התעסוקה החקלאי קמה לרבות

הרכב הועדה והקריטריונים להמלצת הרשות – מצ"ב מסמך.

דרור: אנו נותנים עדיפות למגוון של תעסוקות חקלאיות. אנו רוצים להיכנס גם לתחום התיירות

החקלאית, ונביא גם בהמשך פרויקט ספציפי שנרצה לקדם כמועצה. בנוסף, אנו נותנים עדיפות

להעתקת מפעלים מהצפון לדרום, ורוצים לוודא שכל מי שנכנס הוא בעל איתנות כלכלית להפעלת

העסק בעוד כשלוש שנים.

מבחינת השיווק יש לנו כבר כעשרה נרשמים, על פניו השיווק מאוד מוצלח. הבנו שנושא אבטחת

המזון החקלאי הוא נושא שנמצא בהתפתחות גדולה מאוד- מה שסייע לנו לקבל מקורות מימון

גדולים מהמדינה. הציפייה היא שתוך שלוש שנים יהיו מפעלים באזור התעסוקה-מצ"ב קריטריונים

המליאה מאשרת פה אחד

סעיף 9: אישור הוספת נציגים למועצת המנהלים של חכ"ל חשמלירוק :

נציג מליאה – ירון בורבא .

עובד מועצה – תמר אליהו .

נציגי ציבור – יוסי כהן + נועה לוין.

המליאה מאשרת פה אחד

סעיף 10: אישור עבודה נוספת לאורית צ'רנוברודה– פלג.

פלג: לפני מס' חודשים ביקשנו מכם לאשר נוהל עבודה נוספת לעובדי המועצה. החלטנו שבמקרה

שמדובר בעובד מועצה במשרה מלאה- נביא זאת לאישור של המליאה. אני מבקש אישור לעובדת

ששמה אורית צ'רנובודה (מציג את הבקשה וההצהרה הנדרשים).

אורית היא עובדת מצוינת (מציג המלצה של עידית) מנהלת המרכז הטיפולי להבה, מבקשת לעבודה

נוספת של 3-5 שעות שבועיות בשכרשל 200 ₪- עומד בקריטריון של היקף השכר שתקבל.

המליאה מאשרת פה אחד

סעיף 11: אישור תכנית שנתית להעסקת עובדים עם מוגבלות לשנת 2021( קרן + מועצה)

מציג פלג

פלג: המועצה מחויבת להגיע ליעד של העסקת 5% של עובדים בעלי מוגבלויות , יעד בו אנו לא עומדים

היום. ישנן 2 תכניות – אחת לקרן ואחת למועצה. אני מבקש מהמליאה לאשר את שתי התכניות (מציג

את התכניות). הגוף שאוכף ומלווה את הנושא הוא נציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלויות.

גילי בנשימול מנהלת מש"א מובילה את התכנית ועומדת בקשר עם הגורמים הרשמיים שמלווים

אותנו בנושא. השנה נקדיש חצי משרה ייעודית בה נעסיק עובד בעל מוגבלות במסגרת העדפה מתקנת

(למשל במוקד הרשותי). בנוסף, נמשיך בהכשרת הקרקע לתכנית, ואני מבקש לאשר את התכנית .

המליאה מאשרת פה אחד

סעיף 12: אישור תקציב ועד מקומי גבעות בר– נטע לי

מצ"ב תקציב וועד מקומי גבעות בר

ניר זמיר נותן הסבר על נושא אישור התקציב בהתייחס לשאלה שהעלה אסף.

המליאה מאשרת פה אחד

סעיף 13: תב"רים

מצ"ב תב"רים

תב"רים לאישור במליאה 11/2020 8/11/20

תב"ר1016 - פיתוח שטח למפעלי מחזור

מאושר עד כה:

המשרד להגנת הסביבה 999,499

קרנות הרשות 4,692,000

סה"כ 5,691,499

הגדלה- משרד להגנת הסביבה 1,436,574 עדכון התקציב לפי הביצוע

7,128,073

תב"ר1117 - תקציב פיתוח כרמים

מאושר עד כה:

קרנות הרשות 1,820,497

הכנסות משלמים 280,490

משרד החינוך 41,084

משרדי ממשלה 100,000

מוסדות ותרומות 42,104

סה"כ 2,284,175

הפחתה- קרנות הרשות -137,469 העברה לתב"ר גן ילדים 1462

סה"כ 2,146,706

תב"ר1118 - תקציב פיתוח נבטים

מאושר עד כה:

קרנות הרשות 4,630,135

הכנסות משלמים 1,019,483

מוסדות ותרומות 605,537

סה"כ 6,255,155

הפחתה- קרנות הרשות -40,000 העברה לתב"ר1406 - בית כנסת נבטים

סה"כ 6,215,155

תב"ר1120 - תקציב פיתוח גבעות בר

מאושר עד כה:

קרנות הרשות 2,122,305

הכנסות משלמים 82,903

משרד החינוך 50,000

מוסדות ותרומות 179,500

סה"כ 2,434,708

הגדלה- קרנות הרשות 352,000 החזרת מימון הביניים מתב"ר גן המשחקים 1450

סה"כ 2,786,708

תב"ר1131 - תקציב פיתוח ברוש

מאושר עד כה:

קרנותהרשות 2,533,734

הכנסות משלמים 414,117

משרדי ממשלה 68,356

מוסדות ותרומות 20,000

העברה מתקציב רגיל 232,774

סה"כ 3,268,981

הפחתה- קרנות הרשות -119,000 העברה לתב"ר1461 - גן משחקים בברוש

סה"כ 3,149,981

תב"ר1406 - הקמת ביהכנ"ס יביל בנבטים

מאושר עד כה:

משרד הדתות 300,000

הכנסות בעד עתודות לטובת משלמים 33,000

סה"כ 333,000

הגדלה- קרנות הרשות 40,000 העברה מתב"ר פיתוח נבטים

373,000

תבר 1443-הקמת מבנה רב תכליתי בשומריה

מאושר עד כה:

מוסדות ותרומות 6,218,530

משרד השיכון 1,260,000

מלוות מבנקים 1,800,000

הכנסות משלמים 214,500

סה"כ 9,493,030

הפחתה- הכנסות משלמים -214,500 הסרת מימון הביניים לאחר ההרשאה מהפיס

סה"כ 9,278,530

תב"ר1450 - גן משחקים גבעות בר

מאושר עד כה:

מוסדות ותרומות 297,000

קרנות הרשות 385,000

סה"כ 682,000

הגדלה- מוסדות ותרומות 340,000 תרומהJNF

הקטנה- קרנות הרשות -352,000 החזרת כספי הרשות לתב"ר הפיתוח

סה"כ 670,000

תב"ר1453 - הרחבת בית המועצה

מאושר עד כה:

קרנות הרשות 443,780

סה"כ 443,780

הגדלה- קרנות הרשות 1,000,000

סה"כ 1,443,780

המליאה מאשרת פה אחד

ניר זמיר: אני רוצה להודות לכולכם, ולהתייחס למליאת דצמבר. זוהי מליאה יותר ארוכה. אני

מקווה שנוכל למצוא אולם גדול ולקיים את הישיבה פרונטאלית, אך אנו מבינים שאנו כפופים

להנחיות ולאישורים שנקבל. יש רצון לשדר את המליאה לישובים אונליין.

תודה, ונתראה באישור התקציב בחודש הבא.

רשמה: רינת כהן

תב"ר 1458 - מבנה מורשת תאשור

מאושר עד כה:

העברה מתקציב רגיל 50,000

משרד השיכון 635,000

קרנות הרשות 86,000

סה"כ 771,000

הגדלה- הכנסות משלמים 70,130

סה"כ 841,130

תב"ר1461 - גן משחקים בברוש

מאושר עד כה:

החטיבה להתיישבות 290,000

קרנות הרשות 32,000

סה"כ 322,000

הגדלה- קרנות הרשות 119,000 העברה מתב"ר פיתוח ברוש

סה"כ 441,000

תב"ר1462 - גן ילדים בכרמים

מאושר עד כה:

משרד החינוך 788,805

קרנות הרשות 350,000

סה"כ 1,138,805

הגדלה- קרנות הרשות 137,469 העברה מתב"ר פיתוח כרמים

סה"כ 1,276,274

תב"ר1467 - מבנים יבילים בכרמים

תב"ר חדש:

הגדלה - הכנסות משלמים 1,037,000

סה"כ 1,037,000

תב"ר1468 - שיקום מים

תב"ר חדש:

הגדלה - קרנות הרשות 80,000 העברה מקרן שיקום מים

סה"כ 80,000