פרוטוקול מליאת המועצה מס' 1

פרוטוקול מליאת מועצה מיום

מס' 01/2021

נוכחים

ניר זמיר - ראש המועצה

תומר רכטמן - נציג משמר הנגב

חסיה ישראלי - נציג שובל

ירון בורבא - נציג גבעות בר

אריה ולדברג - נציג חצרים

אסף לה גנק - נציג להב

עופר רימון - נציג חצרים

אסף רוט - נציג דביר

אדי תורג'מן - נציג תאשור

איציק אבוטבול - נציג תדהר

אייל פינס - נציג שומריה

ירון שיפוני - נציג בית קמה

מיכאל בן ברוך - נציג כרמים

חסרים:

גילי מולכו - נציג משמר הנגב

שמעון רוזיליו - נציג נבטים

גיא חדידה - נציג ברוש

משתתפים:

אגו

פלג ני - "ל

מנכ

טל

נטע לי אבי - ית

גזבר

לב

לירון דו - ית

ס. גזבר

ן

עו"ד אולגה גונ- עמ"ש

יו

ן

רינת כה - ל

ע. מנכ"

נגר

עידית אטי - ים

מנהלת אגף לשירותים חברתי

ג

איתי זידנבר- בים

מנהל אגף יישו

סעיף 1 : אישור פרוטוקול מליאה מיום 30.12.20 מס 2020\13 14/2020 – מאושר פה אחד- אין מתנגדים

סעיף 2: אישור הסכם עם עומר על השטח של קריית המודיעין בליקית- מצ"ב הסכם

ניר זמיר : ( הסבר על עבודתה של וועדת הגבולות) ברוח זאת חשוב לי לומר שיש וועדת גבולות שדנה בשני

נושאים שונים.

שני כתבי מינוי בנוגע לליקית: הראשונה - מי יחזיק בשטח של ליקית ויעבוד מול משרד הביטחון. כיום קרוב

לשבעים אחוז מהשטח הוא של בני שמעון והיתר של עומר. הוועדה פתחה בדיון האם להעביר את השטח לעומר

או לבני שמעון מתוך הרצון שיהיה גוף אחד שיעבוד מול משרד הביטחון. יש לכך המון משמעויות מעבר לחלוקת

הארנונה – החזר הוצאות, יצירת שת"פ וכו'. מדובר בפרויקט גדול מאוד.

הוועדה השנייה עוסקת בחלוקת ההכנסות של הארנונה – מי שיחזיק בבעלות שטח הוא זה שיגבה את הארנונה.

בוועדה זו יש קרוב לשמונה רשויות – רובן מהמגזר הבדואי.

לגבי הוועדה הראשונה - פניתי לפיני בדש בהצעה של הקמת מנהלת משותפת, והמנהלת היא זו שתגבה את

הארנונה ותפעל מול הגופים ליצירת שת"פ מול משרד הביטחון ובסיס המודיעין. פיני הסתייג בתחילה ורצה

שהמנהלת תעביר את השטח לעומר, אך לבסוף הסכים להליכה משותפת, נוסח הסכם משותף של הקמה וחלוקה

שווה של המנהלת ללא פגיעה באחוזי השטחים של כל צד, שתי המליאות צריכות לאשר את ההסכם המשותף

הזה. אני חושב שיש פה הסכם טוב עם פוטנציאל גדול. בנושא הארנונה העמדה הייתה חלוקה שווה לאחר גזירת

עלויות האחזקה של המנהלת המשותפת . נדרש שתאשרו את ההסכם. אני מאוד ממליץ לאשר.

ירון בורבא: איך ייתכן שפיני הסכים להסכם הזה?

ניר: פיני ניסה להסביר למה הכל מגיע לעומר, הוא התלבט ובסופו של דבר הסכים למנהלת משותפת. גם היה

סיכון שהוא יפסיד את הכל. הוועדה מאוד רוצה שיהיה גוף אחד שיחזיק בשטח, אך הוא הבין ללכת על מצב

של win-win.

אריהמה קורה בנושא הממשלה החדשה והבחירות?

ניר: תלוי בשר הפנים שייבחר. אין אפשרות להפסיק את עבודת הוועדה שהיא וועדה מקצועית, אך כל מה שלא

נחתם עד הבחירות יהיה תלוי בשר הפנים החדש שייבחר. הוא הקובע האחרון. לוועדה שלנו זה מאוד משמעותי.

הוא יכול להחליט אם לקבל או לא את המלצת הוועדה.

ההסכם עם עומר וחלוקת ההכנסות אושרו פה אחד- אין מתנגדים.

ניר: אני רוצה להרחיב בענייני הוועדות: וועדה אחת נגמרה, דיווחתי על כרמית. כרמית מצטרפת למיתר. תושבי

כרמית הגישו בג"צ נגד הוועדה והטענה הינה שהובטח להם להיות יישוב עצמאי כחלק ממוא"ז בני שמעון, והם

מבקשים לפתוח מחדש את הדיון בעניינם. אין ספק שהסאגה הזו טרם נסתיימה. אעדכן בהתפתחויות.

וועדה נוספת בנושא עידן הנגב- כל הרשויות מעוניינות להשאיר את ההסכם הקיים, הם טענו שבחלוקה בין 3

הרשויות יש חלוקה לא צודקת ו רוב הוועדה תמכה בהחלטה להוריד בש לביות 9 אחוז(מ-39 אחוזיםמבני

שמעון עד )2025 )ומלהבים מ17 ל-13 אחוז לטובת רהט. אנחנו ערערנו על החלטת הוועדה. הם מודעים לכך

שבני שמעון היו הכי דומיננטיים בנושא הקמת עידן הנגב אך הם חולקים על אופן החלוקה . אני מודה שלא

הופתעתי מכך, כי הבנו שזהו הכיוון , וזו בהחלט סטירת לחי לכל השנים והשותפויות שבני שמעון עשו.

נפתחו שתי וועדות נוספות לאחרונה - אחת על בסיס חצרים ואחת על בסיס משמר הנגב.

משמר הנגב - הולך להבנות שם בסיס אספקה ענק , והוועדה כוללת חמישה רשויות - בני שמעון, אופקים,

מרחבים, רהט ואל קאסום .

מצד שני נפתחה וועדה על בסיס חצרים. להזכירכם, עוד בזמנה של סיגל, היה הסכם שבו הועבר החלק של בני

שמעון למרחבים ומול זה מרחבים נתנו לבני שמעון את החלק של שדה תימן. רק החלק של המוזיאון של חיל

האוויר נשאר בשטח של בני שמעון. בחצרים הולך להבנות כל המערך של ביה"ס הטכני, והולך להיות בינוי גדול

מאוד.

בחצרים כתב המינוי כולל 3 רשויות – אופקים, מרחבים ובני שמעון. אני מעריך שמה שמרחבים ייקחו מאתנו-

יחזור דרך חצרים. ראיתי את הטבלאות והפערים הגדולים . יהיה שם מאבק לא פשוט. המציאות היא לא

פשוטה, וזה חלק מהסיכונים שלקחנו בחשבון.

תומר: האם נערך תחשיב מבחינת מספרים כמה זה יכול לפגוע במועצה?

ניר: בטווח הנראה לעין זו לא פגיעה . מדובר על תהליכים של שנים. בעידן הנגב אנו כן יודעים שזה לא אמור

להוריד, אלא שנקבל פחות בעתיד.

סעיף 3: הקמת מרכז קהילתי בבני שמעון– מצ"ב מצגת

ניר, דברי פתיחה: מדובר על חלק מהשינוי הארגוני שהתחיל בכל אגפי המועצה . הצוות גיבש המלצות, אותן

הבאנו לצוות מטה ולהנהלת המועצה וקיבלנו אור ירוק. היו דיונים פנימיים מורכבים , ועדיין אנו רואים לנכון

להמליץ על הקמת מרכז קהילתי. ההמלצות שגובשו עברו שינויים בעקבות הדיונים שנעשו- פלג יציג הכל. נביא

את הנושא שוב פעם לאשרור המליאה לאחר הידוק כל המשמעויות. נרצה להתחיל להפעילו בשנת הלימודים

הבאה, ספטמבר 2021 .

עד ספטמבר 2021 צריך לסגור כמה נקודות: איך לא פוגעים בקשר בין חינוך בלתי פורמלי לחינוך פורמלי; מה

יקרה עם המבנים; מה יקרה עם המרכזים המועצתיים; איך זה יעבוד מבחינת קרן בני שמעון; "הרבה שאלות

תקציביות, משפטיות, קנייניות".

אם תתקבל החלטה חיובית – תבוצע עבודת מטה לגבי כל הסוגיות הללו.

בשלב זה, עבודת המטה תבוצע לא עם החברה למתנ"סים. "זו אופציה, אבל כל עוד אין ממשלה, הם לא יכולים

לממן את התקן" "אנחנו גם לא רוצים להתחיל עם החברה למתנ"סים מ-Day one... אנחנו רוצים את החופש

ומה שמתאים לבני שמעון".

"אם לא נהיה בשלים להחלטה, נדחה אותה" (כנראה לישיבה של מרץ 2021).

חוזר ומבהיר ש"אין אקדח לרקה", והלחץ שמדברים עליו כדי לקבל כזו– לא קיים. כרגע המטרה היא להתחיל

את התהליך ללא החברה למתנ"סים, אנו רוצים לשמר את החוזקות שלנו ואת החזון שלנו.

מצגת והסבר- פלג ניאגו

אריה ולדברג: מבקש לאפשר שאלות לפני דיון.

אדי: איפה פיזית זה הולך לקום? והאם היישובים המרוחקים מקבלים נגישות/הסעות? על זה יקום או ייפול.

פלג: אין כוונה לבנות פיזית מרכז קהילתי, אלא מדובר על התארגנות של מבנה ארגוני חדש. מעבר למה

שאתה מכיר (במבואות וג'ו אלון) אין כוונה להקים מבנה כמו מתנ"ס שבו הכל קורה. המבנה הארגוני אחראי

לפעילויות, גם ביישובים.

האמירות (של איתן) בצוות על כך שהאמירות על עשייה חיובית במועצה לא מגיעות לכלל היישובים – היה להן

משקל בהמלצה להקים את המרכז הקהילתי. ארגון כזה שיצליח להנגיש בצורה טובה לכל המקומות.

אריה בשקף ה-SWOT, אם תוכל להסביר את הבעיה של הסנכרון. אם היית קורא לזה "עוד אגף" זה היה

יותר ברור לחלק מהאנשים פה. אתה בעצם פותח עוד אגף, ואנחנו עוסקים בגבולות שלו. אזה תסביר מה הבעיה

בסנכרון הקיים היום (שגיליתם).

פלג: חברי מליאה הפנו את תשומת לבנו לכך. מתחיל בפן הטכני כמו תיאום לו"ז אירועים. מעבר לזה יש את

הסיפור של התוכן: האם פעילויות "שכיף לנו" או שיש אסטרטגיה ויש מסרים ויש קו מנחה. האם מישהו שואל

את התושבים בצורה מקצועית מה הם צריכים ומה מפריע להם. יש דוגמאות מעוררות השראה: פעילויות רב-

דוריות מתוך אסטרטגיה רב-דורית, פעילויות שיוצרות קשרים הדדיים בתוך המועצה. אנחנו פחות עוסקים בזה

בצורה מקצועית. אנחנו עוסקים בזה אינטואיטיבית. שני הרבדים הם: רובד אסטרטגי רעיוני (מה אנחנו רוצים

לעשות) ורובד טכני (ארגון פעילויות).

עופר: האם נבדקה ההפרדה של חינוך בלתי פורמלי מפורמלי מול מועצות שהתנסו בזה.

פלג: ערכנו ביקור במספר מועצות, רוב המקומות שיש בהם מרכז קהילתי (או מתנ"ס) מרוצים מכך מאוד. זה

מביא רמה מקצועית. חשוב שנשים לב שבבני שמעון יש ייחוד של היחס בין החינוך הפורמאלי והחינוך הבלתי

פורמאלי. בבני שמעון לא רוצים להתייחס לכך כ"פנאי", אלא כחלק מ"שלם של חינוך".

אסף לה-גנק: העבודה רצינית מאד. קיבלתי טלפון מאנשים בקיבוץ עם חששות.

o במה שונההמרחק הגיאוגרפי מהעבודה המטריציונית?

o מהיכן נובעת ההתנגדות של רכזי החינוך? האם שמעתם אותם בתהליך

o למה האישור העקרוני כרגע כל כך חשוב

פלג: החינוך החברתי לא יוצא מהיישובים. מדובר בהעברה של מחלקת חינוך החברתי (שמנהלת עופרה)

מהכובע הארגוני של אגף חינוך, לכובע הארגוני של מרכז קהילתי. אז אין לחשוב שמשהו נסגר ביישובים, או

איזושהי אחריות מוסרת מהםקן ל"מקום; לארגון

זה נועד לעזור עם הנתק שקיים ובליל הקולות. ההחלטה היום חשובה בשביל יכולת מימוש. זה לוקח זמן

(מתעמקים, מגייסים, משנים מנגנוני העסקה

אסף רוט: האתגר הגדול לבליעה הוא בוועדות חינוך של היישובים – "יותר ביישובים שהם קיבוצים שוועדות

החינוך מנוהלות באופן עצמאי ע"י היישוב" וקשה להבין האם השינוי הוא פנים-ארגוני מועצתי (שאם יעזור, אז

ברכה) או שינוי מהותי להתנהלות בתוך היישוב. האמירה (בדביר) היא ש"החינוך החברתי הוא שלנו. אל תזיזו

לנו את הגבינה." הצוות הרלוונטי בדביר לא מבין ממש מה רוצים ממנו.

פלג: זה כי לא באמת רוצים ממנו משהו. ומה שאתה אומר הוא שגם היום אגף החינוך לא ממש משפיע על מה

שקורה בדביר .

אסף רוט: מסכים שההשפעה מועטה.

אסף לה גנק מעיר שבלהב הקשר הזה דווקא מהותי מאד.

ניר: חשוב לומר ש"חינוך זה חינוך". גם חוג זה חינוך (ספורט, תנועת נוער, למשל)". כמו בדוגמה של חצרים –

הפרדת החינוך החברתי מבית הספר. אפשר להגיד "בעיה שלכם תיפלו לבד", או לעשות את זה בהדרגה

ובהסכמות. לשמור על רצף חינוכי בלי לפגוע בילדים. העיקר זה הילדים. עוד אמירה אחת מהותית: מה

שהשתנה מהותית הוא הקמת שני המרכזים המועצתיים (ואדי, בהחלט צריך לדאוג להסעות אליהם), ואפשר

ליצור שילובים בתוכם כגון: תיכוניסטים וחינוך מיוחד; חינוך מיוחד וותיקים; ותיקים ויזמים). מישהו צריך

לתכלל את הדברים האלה. הם לא יקרו בעקבות ישיבות תיאום כאלה ואחרות. מישהו שמתכלל את הכל:

הסעות, תקציבים, פעילויות משותפות. היישובים של הצופים הם אלה שלא קשורים למרכז החברתי, ושומריה

בכלל בנפרד. איך משלבים את כל אלה יחד? איך מסתכלים ברמה המועצתית, ולא רק ברמת "רכז החינוך של

היישוב שלי"?

אסף לה-גנק: אף אחד לא מטיל ספק בכוונה, ובאיכות הניתוח (עד שקיבלתי את הטלפון מרכז החינוך). אבל

אתם מנותקים מהאנשים בשוחות. לי יש משבר אמון.

אריה: טרם גיבשתי עמדה. אבל ניר, במה שאמרת היום – שכנעת אותי לא לאשר את המרכז הקהילתי. אמרת

ש"הכי חשוב להסתכל על הכל כמו חינוך ושנפתור את בעיית הממשקים." אז למה לא לעשות מה שעשיתם עם

אגף היישובים? אני מסכים איתך שזה משהו מורכב יותר משינוי מבנה ארגוני. נדרש אינפוט חינוכי ואינפוט

תרבותי. למה שלא ניקח אגף אחד מוגדל (חינוך, חינוך פורמלי, תרבות). לא מוטרד מכך שהיישוב יעבוד מול

שניים-שלושה בעלי תפקידים במועצה – הם יסתדרו. למה לא להביא מישהו משכמו ומעלה שינהל את הכל?

תומר רכטמן: תומך, אבל...נקודת המוצא למרכז קהילתי (גם במצגת המקורית) אינה חינוך. התהליכים

הקיימים של הקמת היישובים, אינטגרציה, שינוי מבנה ארגוני – נותנים מענה. עוד שנתיים-שלוש יהיה ניתן

למדוד את ההשפעות שלהם. אמרתם ש"למרכז קהילתי בלי חינוך חברתי אין מספיק משקל", העברתם את

החינוך החברתי ופתאום זה הפך ל"מרכז חינוכי". ובדרישות הוספתם ש"דרוש איש חינוך". אני לא חושב שזה

מחויב. אני רוצה מנהל. שיידע אינטגרציה, שיכיר יישובים, יידע לעשות חוגים, ידע לחבר את החינוך החברתי,

יידע לעשות התייעלות בהסעות. אני לא רוצה "איש חינוך" שם. "איש חינוך אני רוצה באגף חינוך". לסיכום:

תומך, אבל צריך Fine tuning בעניין החינוך החברתי, ושזה לא ייצבע כ"חינוך

אדימאד תומך ברעיון הזה, מנקודת המבט של היישובים שלנו. דבר כזה יכול להיות קטליזטור מעולה בשבילנו

(כשמצב החינוך החברתי שואף לאפס). מאד מסכים עם תומר לגבי הדגש על ה"קהילתי" לעומת ה"חינוך". צריך

לתת זה להתקדם ברמת התכניות, ולהביא תכנית מאד מסודרת למליאה. חשוב מאד לקדם את הדבר הזה.

חסיה: נראה שהבעיה נובעת מכך שאנחנו מנסים לפתור במכה אחת כמה בעיות: משימה אחת היא שילוב של

העשייה הקהילתית ביישובים עם המרכזים החדשים במבואות וג'ו אלון. ומשימה אחרת היא לארגן את אגף

החינוך בצורה נכונה יותר, שתהיה סינכרוניזציה בין הפורמלי לבלתי פורמלי, ולשאר העשייה הקהילתית. מאד

יכול להיות שהבלגן נובע מהחיבור של שתי המשימות הנפרדות הללו. הרווח מהחינוך החברתי בתוך המרכז

קהילתי יהיה הפסד בניתוקו מהפורמלי. מבנה ארגוני הוא כלי בלבד (לניהול). אבל כאן יש ערבוב של המטרות,

ובוודאי שאין דיוק. התהליך לא היה מספיק רחב. כל שינוי שלא נעשה – אם השטח לא יקנה אותו, הוא לא

יקרה.

אריה ולדברג: מה את מציעה, חסיה?

חסיה: אני מציעה לא לקבל החלטה, ולהמשיך לעבוד על זה. זה לא מוכן. מהלך כזה קריטי – אי אפשר לעשות

בלחץ, אלא צריך לעשות נכון. מה שמוצג הוא לא נכון עד הסוף: יש גם את ההיבט הגיאוגרפי, גם את הפעילות

ביישובים ועבודתם מול המועצה, גם העבודה פרופר במועצה (והיכולת של המנכ"ל לנהל אגף שלא יהיה גדול

מדי). יש המון מרכיבים, וכמו שזה מוגש, זה לא בשל להחלטה.

מיכאל בן ברוך: ניכר שמרבית ההתנגדות היא מסביב לחינוך החברתי ולא דנים מספיק בהצדקות למרכז

הקהילתי עצמו. בעניין החינוך החברתי – ניכרת התנגדות רבתי שעולה מהשטח. לא נראה שנעשה שיתוף

ציבור אמיתי. צריך לשאול "האם באמת צריך את השינוי?" וצריך לשאול את מי שבשטח. נראה שזה לא

נעשה, וזה חסר. פלג מציג "סיכון גדול של ניתוק החינוך החברתי", ואז בעצם כל התוכנית עוברת להתמקד

בסיכון זה, ומייצרת את אותו "מרכז חינוכי" (ולא קהילתי) שתומר הזכיר. צריך הרבה פתרונות לבעיה שלא

בטוח שקיימת. ועוד צעד אחורה – מהי ההצדקה לכל המהלך הזה? אין מספיק הצדקה, כאשר ההצדקה

המוצהרת (במצגת) היא "אין מספיק בשר למרכז הקהילתי בלי החינוך החברתי". אם אין הצדקה מהותית,

אלא רק טכנית+, הרי שאנחנו צריכים להיות מודאגים. לדעתי גם הרבה בעיות נפתרות באמצעות Fine

Tuning, ולא צריך "להיכנע בקלות ליועצים ארגוניים/אסטרטגיים" שדוחפים לשינוי ארגוני. זו "הבחירה

הקלה". כמו "גירושים, במקום לעבוד על הנישואים".

אריה ולדברג: אולי צריך לעשות דיפרנציאציה בין צרכי המושבים לקיבוצים, אם קיימת כזו.

אסף רוט: לא יהיה רלוונטי לחלק מהיישובים לחבר את החינוך החברתי למרכז הקהילתי.

איתי זידנברג: היה צוות שעשה עבודה רצינית, והחלטות התקבלו בכובד ראש. השינוי פה הוא ארגוני

במהותו. בסוף (כמו שאריה אמר) מדובר בהקמת אגף (טיפה אחר) נוסף במועצה. לא מבנה חדש (כמו

שתופסים מתנ"ס). הניתוק של הבלתי פורמלי (כמו שקרה בממשלה, למשל) יכול לתת לו הרבה כח. יש הרבה

חוסר הבנה של מה שהוצג. היישובים ימשיכו להתנהל בצורה דומה מול המועצה. השינוי יהיה ארגוני בתוך

המועצה. ברגע שהחברה למתנ"סים (כרגע) מחוץ למשחק – בזה מדובר.

עדית אטינגר: מתלבטת מאד, עם טיעונים לכאן ולכאן, לגבי המרכז הקהילתי. הדאגה העיקרית: שבירה של

תפיסה המסתכלת בראייה הוליסטית על הילד. החזקה של ההצעה: החיבור של הגופים הנוספים (מרכז

צעירים, ביטחון קהילתי, תרבות וחוגים). צריך משהו מסנכרן. יש משמעות לכך שמישהו אחד "קם בבוקר

והתכלית שלו היא לעשות את החיבורים המיטביים ולראות ראייה משותפת". מסכימה שצריך שינוי מבנה

ארגוני, אבל לאור מה שעולה כאן כנראה שנדרש עיבוד נוסף.

חסיה: רוצה לשאול האם חשבתם על מנהל קמפוס במבואות הנגב שיעשה את הסנכרון של מה שקורה שם

וייתן דעתו גם על מה שקורה בג'ו אלון? ועל ידי זה לאפשר את הסינרגיות?

ניר: התשובה היא כן, ולא מצאנו. אלי לא הסכים לנהל את הקמפוס, ואי אפשר לשים מעל אלי ואורלי

מישהו. היחיד שנראה נכון הוא אולי אלי, אבל הוא לא מוכן.

ירון שיפוני: רוצה להתייחס משתי זוויות. מהזווית החינוכית, דובר על זה כבר בעבר באגף חינוך ולא יצא

לפועל מסיבות טכניות. צריך לומר שזה לא מרכז פיזי, אלא שינוי ארגוני. כל מי שיש לו ילדים בחינוך במועצה

מכיר את ההתנגשויות. ובסוף צריך תכלול של הסיפור הזה. ההתנגדויות שהציג אסף לה גנק נובעות כנראה

מכך שאנשים לא אוהבים שינויים, ומכך שחשבו שמדובר במרכז פיזי, וזה אינו המצב. העניין השני הוא חוסר

הבנה של התפקיד של נציג מליאה. התפקיד שלנו הוא ראיית מקרו רחבה, ולא לראות רק את האינטרס הצר

שלי. אם יש אמון בתהליך שנעשה, פחות רלוונטי שאדם כזה או אחר מתנגד.

אסף לה גנק: מסכים, אבל חוזר ואומר שלא מקשיבים לשטח.

ניר: כמהדברים כדי לראות איך מתקדמים הלאה:

הנושא מתגלגל חצי שנה. הוקם צוות בברכת המליאה. הבאתי להנהלה. כל ההנהלה תמכה בכיוון שהציעה

המצגת. הנקודה היחיד שעלתה (ע"י אריה) היא האם לעשות את זה כתהליך עם היישובים, או שינוי ארגוני

שנשאר בידי המליאה. כל ההנהלה תמכה בכך שזה יישאר כחלק משינוי ארגוני. ולכן לא הלכנו עם זה

ליישובים. בישיבות של צוות מטה היו דעות לכאן ולכאן, אבל הוחלט לאמץ את זה.

בדקנו מה קורה במועצות אחרות. אנחנו המועצה היחידה שזכאית למתנ"ס ואין לה. ברמת נגב הכל יחד, ורחב

מדי. במועצות אחרות שהמבנה דומה למוצע – היו מאד מרוצים. נעשתה עבודה רצינית, אולי לא מספיק.

איך להמשיך אם מחליטים לא לאמץ את המלצת הצוות, אז אפשר להשאיר כמו שזה עכשיו. אין טעם רק

לחבר לתרבות חוגים וספורט את מרכז הצעירים ואת הביטחון הקהילתי. האופציה השנייה: הכיוון נכון, אבל

צריך להעמיק. זו ההצעה שפלג הציג. נעשה עבודה רק אם חושבים שזה הכיוון.

אסף לה גנק: אני חושב שההקמה מבורכת. אני חושב שהעבודה מדהימה. אני כן חושב שצריך לדבר על עניין

החינוך החברתי ולשתף את אנשי השטח.

אריה ולדברג: חושב שצריך להביא (לבדוק) שתי הצעות. אחת בהתאם להמלצת הצוות, ואחת על אגף מוגדל

של "חינוך תרבות וספורט".

חסיה ישראלי: צריך להמשיך לעבוד על זה. אחרת נישאר עם הפערים הידועים ולא טיפלנו בהם.

ניר: אז עובר אחד אחד.

o חסיה ישראלי– בעד להמשיך לפעול

o אריה ולדברג– בעד להמשיך לפעול

o עופר רימון– בעד להמשיך לפעול

o ירון בורבא– לאחר שיחה עם אנשי הוועד שלנו – אנחנו בעד (גוף שמתכלל את כל הדברים הללו).

o ירון שיפוני- גם בעד

o תומר רכטמן– בעד, אבל חייבים העמקה, גם במהות המרכז עצמו (מעבר לעיסוק בחינוך החברתי)

o אסף לה גנק– בעד, אבל להחריג את עניין המבנה הארגוני עד שאשמע מהחבר'ה בלהב שזה עונה על צרכיהם.

o אסף רוט: מציע להמשיך. וגם: כדאי לחדד שמדובר בשינוי ארגוני. וגם חשוב להבין מה ועדת חינוך מועצתית

חושבת על כל זה.

o מיכאל: בכפוף לכך שתיעשה עבודה בעניין החינוך הבלתי פורמלי, אין התנגדות שזה יימשך

o איציק אבוטבול– [

o אדי תורג'מן– בעד.

o אייל פינס– בעד.

ניר: לאור האמור, זוהי החלטת המליאה:

o ניתן אור ירוק להמשיך ולטפל בנושא של מרכז קהילתי

o ע"פ בקשת המליאה, נדרש לגבש את ההצעה, לדבר עם הנהגות ועם ועדות חינוך ביישובים השונים

o ננסה לחדד ולהבהיר יותר מה כלול במרכז הקהילתי, גם בהסברה, וגם בהצעה יותר מגובשת למליאה לדיון

נוסף.

סעיף 4 : דיווח על תיקי השקעות של המועצה + אישור מליאה להגדלת היקף ההשקעה במניות

סעיף 5 : אשור המליאה להגדלת היקף ההשקעה באפיק מנייתי עפ"י חוזר מנכ"ל2020/02

מצגת והסבר נטע-לי

נטע-לי: ישנם 4 תיקים מנוהלים ב-35 מיליוןש"ח.

ב-15 למרץפרצה הקורונה, והתוצאה המידית הינה שהיקף שווי ההשקעות שלנו ירד בכמיליון וחצי ש"ח והגענו

לשווי תיק של כ- 33.5 מיליון₪ .

כעבור 3 חודשים היקף ההשקעות עלה לכ- 55 מיליון₪. הגדילה של היקף התיק היא כתוצאה מאישור המליאה

להגדלת סה"כ ההשקעות בהיקף של 25 מיליון₪ בכפוף לחוזר מנכ"ל 02/2020 שהוצג

בספטמבר ישנה ירידה קטנה, שמקורה במשבר הקורונה.

ב-31 בדצמבר אנו חוזרים לתיק השקעות (רק בתיקי אג"חים) בהיקף של כ-55.5 מיליון אש"ח

אין פה הפתעה. הקורונה עושה רעש גדול בכל אפיק השקעתי וגם בתשואות האג"חים- הממשלתיים והחברות.

סה"כ תשואה מצטברת בתיקים בין 2016-2020 הינה של כמעט תשעה חוזים

קרוב לאמצע שנת 2020 הצלחנו לשחרר כספים רביםשהיו תקועים במשרדי ממשלה (39 מיליון אש"ח) בעיקר

בתברים וקיבלנו מענק פטור ארנונה 3.8 מליוןש"ח בשתי פעימות סמוכות זו לזו, מה שהגדיל את תזרים

המזומנים. בנוסףיצאנו להרחבת שכונה וקיבלנו את עלויות הפיתוח בבת אחת, השתחררו מס' פיקדונות יומיים

שקיבלנו בגין הלוואות .

כל זה יצר עודפים, ועשינו 2 דברים

1. מחזור מלוות בסך של כ-5.5 מיליון אש"ח

2. הגדלת השקעות בהיקף של כ-25 מיליון אש"ח20 מיליון בתיקים ועוד כ-4.5 מיליון בקרן מנייתית

מצ"ב מצגת הסבר

נכון להיום, אנו עם תזרים מזומנים יפה - כ15- מיליון שח בחשבון העו"ש של המועצה. לאור כל זאת, ולאור

מצב העו"ש והאפשרות שלנו כרשות איתנה להגיע עד להיקף של כעשרה אחוז באפיק מנייתי - אנו מבקשים את

אישור המליאה להגדיל את ההשקעה בתעודת הסל בשלושה מיליון כך שנעמוד על אחוז השקעה כוללת באפיק

מנייתי בהיקף של כתשעה אחוזים.

המליאה מאשרת את הגדלת ההשקעה בתעודת הסל בשלושה מיליון ₪ פה אחד- אין מתנגדים

סעיף 6: אשור הסדר חובות נוכח הימשכות משבר הקורונה בגין מים וביוב בהתאם לחוזר רשות המים

שפורסם ביום 08/12/20

נטע-לי: רשות המים והביוב בעקבות משבר הקורונה נותנת לרשויות המקומיות אפשרות לבצע הסדרה של

נישומים חייבים עד 31 למרץ 21 ומאפשרת לפרוס את חובו ל36 תשלומים. נשלחה בהזמנה הצעת ההחלטה.

המליאה מאשרת את אשור הסדר החובות פה אחד- אין מתנגדים

ניר, אחרית דבר: כידוע לכם, לפני כמספר ימים היה אירוע של השחתת מצבות על-ידי שני נערים שהעלו את

הסרטון לרשתות החברתיות - מה ש תפס תאוצה אדירה. כוכבי המדבר באו לסייע - מה שגם סוקר מאוד

בתקשורת. היה חשוב להראות שיש גם עשייה חיובית במגזר. סה"כ הייתה הרבה תקשורת חיובית סביב האירוע

הלא פשוט הזה. הנערים נתפסו.

רשמה: רינת כהן