פרוטוקול מליאת המועצה מס' 10

עיר
בני שמעון
ועדה
מליאת המועצה
קטגוריה
מליאת המועצה
תאריך
06/10/2024
מקור
הקובץ המקורי באתר בני שמעון
עותק שמור
עותק מהארכיון שלנו (אם הקישור למקור אינו זמין)

פתח את קובץ ה-PDF באתר המקור

פרוטוקול מליאת מועצה מס' 10/2024

מיום ראשון 6 באוקטובר 2024 ,ד' בתשרי תשפ"ה

נוכחים: ניר זמיר -ראש המועצה

אדי טורג'מן -נציג תאשור

ליעד דרור -נציגת משמר הנגב

איריס פרץ -נציגת משמר הנגב

ירון בורבא -נציג גבעות בר

בילי כהן -נציגת גבעות בר

אתי וקס - נציגת בית קמה

סמדר נחמיה -נציגת נבטים

ירון אליהו -נציג נבטים

יעל אלטמן -נציגת כרמים

איריס גרין -נציגת להב

שלומי אלקיים -נציג ברוש

דקלה רוכמן -נציגת חצרים

אוסי מוריץ -נציגת חצרים

חסרים: איציק אבוטבול -נציג תדהר

אסף רוט -נציג דביר

אימי שופן -נציגת שובל

אייל פינס -נציג שומריה

רז מורן -נציג בית קמה

ליאור חיון -נציג דביר

משתתפים: דותן שיפוני -מנכ"ל המועצה

דנה שמח -דוברת המועצה

איתי זידנברג -מנהל אגף יישובים ואסטרטגיה

איתן הס -אסטרטגיה וליווי ישובים

נטע לי אביטל -גזברית המועצה

עו"ד אולגה גונן -יועמ"שית המועצה

דרור קרואני -מנכ"ל בני שמעון ייזום ופיתוח

ע ל ס ד ר ה י ו ם

[1 ]אישור פרוטוקול מיום 08/09/2024 מס 09/2024................................................................3

[2 ]הצגת סקר מחוברות ארגונית ומהלכים לביצוע בעקבות הסקר...............................................3

[3 ]הצגת"ביחד" – אזור תעסוקה חקלאי של מושבי יחדיו.......................................................6

[4 ]הצגת הפארק הלוגיסטי החדש......................................................................................8

[5 ]דיווח על קליטת בארי בחצרים.......................................................................................9

[6 ]אישור אדי כנציג בוועדת השקעות..................................................................................9

[7 ]אישור פרוטוקול מחיקה וועדת הנחות...........................................................................12

[8 ]הרמת כוסית לחגים..................................................................................................12

-סיכום דיון-

[1 ]אישור פרוטוקול מיום 08/09/2024 מס 09/2024

ניר זמיר אישור פרוטוקול מליאה מיום 08/09/2024 מס 09/2024.

[2 ]הצגת סקר מחוברות ארגונית ומהלכים לביצוע בעקבות הסקר

דותן שיפוניהמועצה לפני מספר חודשים יצאה המועצה לתהליך של מחוברות ארגונית, הנוגע

למחוברות של העובדים למועצה כארגון וכמקום עבודה. זאת מתוך הבנה כי עובדים המחוברים לארגון

הינם עובדים טובים יותר, פרודוקטיביים יותר ובעלי יכולת עשייה גבוהה יותר. כפי שניתן להניח, בכניסת

מנכ"ל חדש לארגון הוא שומע במשך החודשיים הראשונים את דעותיהם וטענותיהם של כל עובדי הארגון,

בכלל זה גם את התחלואות הקיימות. בהיותי מנכ"ל חדש בארגון אני יכול להעיד שמחברתי התמלאה

בהערות ובטענות שהעלו בפני, מתוכן יש להחליט מה לשים במיקוד. בעזרת מחלקת אסטרטגיה י צאנו

לביצוע סקר מחוברות ארגונית, סקר שעבר אצל כל עובדי הארגון וכלל שאלות בנוגע למקום העבודה. מתוך

תוצאות הסקר זיקקנו את הנקודות המרכזיות, על בסיסן נבנה את תוכנית העבודה הפנימית לשנה הקרובה.

באופן אישי אני יכול לומר שהנושא מעניין אותי ונוגע לי בתור מנכ"ל הארגון, אני סבור כי מדובר באלמנט

חשוב מאוד המאפשר לתרגם את שיחות המסדרון לכדי גרפים ונתונים בהם ניתן להשתמש באופן מעשי.

מציין כי הסקר היה אנונימי, כאשר ניתנה האפשרות לציין את האגף אליו שייך המשיב, רובם אכן ציינו

זאת.

אימי שופן מה היו המטרות והיעדים שהניעו את היציאה לתהליך?

דותן שיפוני המטרה הינה תרגום תחושות העובדים לכדי כותרות ברורות על פיהן תגובש

תוכנית עבודה שתיגע באלמנטים הדורשים שיפור כפי שעלו מהסקר. חשוב להדגיש כי אין מדובר בתהליך

חד-פעמי, אלא בתוכנית עבודה לטווח ארוך, למספר שנים, כאשר עם חלוף הזמן על המועצה לבחון את

הדברים בצורה מחודשת מעת לעת ולבצע עדכונים בהתאם.

איתן הס מקור תוכן הסקר והשאלות שהציג הוא בסקר דומה שקיימה עיריית

תל אביב כבר מספר פעמים, בתוספת התאמות נדרשות כמובן. ניתן לאמוד את טיב השאלות ואופן המיקוד

שאפיין את הסקר כטובים לאור מובהקות ובהירות התוצאות. מתוך פוטנציאל מענה מקסימלי של כ-120

עובדי ליבה, השיבו על הסקר 90 עובדים, נתון השתתפות ראוי לציון אשר פעלנו לא מעט על מנת להגיע אליו

בנושא האנונימיות התקיים שיח מקדים במסגרתו עלו חששות מסוימים מסיבות ברורות, כך שהוחלט

החלטה: מליאת המועצה מאשרת את פרוטוקול סיכום מליאה מיום 08/09/2024 מס

09/2024.

אושר פה אחד

בסופו של דבר לאפשר את האופציה לא לסמן את האגף אליו משתייך המשיב. מתוך 90 העובדים שהשיבו

על הסקר, 15 לא ציינו את האגף אליו משתייכים

מתואר אופן קריאת הגרפים.

מהסקר ניכר כי העובדים מחוברים לארגון ולשפת העבודה, התקבלו ציונים גבוהים הן לגבי קיום חברויות

בתוך הארגון והן לגבי השאלה האם ימליצו העובדים לחבריהם לעבוד בארגון. המוטיבציה להגיע לעבודה

הינה גבוהה, העובדים מגיעים בשמחה, גם כאן התקבל ציון גבוה של 85%. עוד עולה כי העובדים חשים

חיבור משמעותי לתפקיד, ורובם אף סבורים כי חשיבותם להצלחת המועצה הינה גבוהה ומשמעותית, 94% .

אם כן, ניכר החיבור המשמעותי לעשייה. גם בנושא שיקול דעת וקבלת החלטות התקבל ציון גבוה של 97% ,

העובדים חשים שיש להם אוטונומיה. גם בתחום העניין והגיוון התקבלו ציונים גבוהים, העובדים חשים כי

התפקיד מעניין ועשייתם מגוונ ת. דבר מעניין שעלה מהסקר הוא שרבים מהעובדים שציינו כי מגיעים

לעבודה בשמחה העריכו את שמחת הגעת חבריהם לעבודה כפחותה מזו שלהם עצמם. בתוך הצוותים עצמם

התקבלו ציונים חיוביים מאוד הן מבחינת ההערכה לעמיתים והן מבחינת המקצוענות והמוטיבציה. כמו כן

ניכרת תחושת קולגיאליות חזקה ועזרה הדדית. גם בתחום חלוקת מידע וידע מקצועיים התקבל ציון גבוה,

דבר שאינו טריוויאלי במגזר הציבורי. לעומת זאת, בתחום התיאום בין יחידות בארגון הציונים יורדים

משמעותית. העבודה הרוחבית באגון בהחלט מהווה אתגר, לגבי שיתוף הפעולה בין האגפים השונים ישנה

ביקורת רבה בקרב העובדים, זאת לעומת שיתוף הפעולה הגבוה בתוך האגפים עצמם. בכל הנוגע להנהלת

המועצה, הציונים היו נמוכים, הן בהקשר לחיבור הנהלת המועצה לשטח והן בהקשר להשקעת ההנהלה

בעובדים ובארגון. נושא השקיפות הסתכם גם הוא בציון נמוך מאוד באופן מובהק. כמו כן נשאלה שאלה

לגבי השאיפה בארגון להקטנת הבירוקרטיה, שאלה הנוגעת הן למצב הבירוקרטיה הנוכחי והן לגבי אמון

ברצון לשנות את המצב. בשאלה זו התקבל הציון הנמוך ביותר בסקר.

דותן שיפוני המשמעות היא שהעובדים אינם מרגישים שאנו כהנהלה פועלים בצורה

מספקת לצמצום הבירוקרטיה הפנים-ארגונית ככל הניתן.

איתן הס בתחום הנהלת המועצה הפריד הסקר בין מנהלים ישירים, שקיבלו

ציונים גבוהים בשאלות שנגעו להם, לבין הנהלת המועצה שהשאלות לגביה הסתכמו בציונים נמוכים. ישנה

בעייתיות מסוימת עם המושג 'הנהלת המועצה' מאחר ולא ניתנה הגדרה ברורה, כך שכל עובד יכול היה

לפרש זאת על פי ראות עיניו, אני מניח שעובדים שונים תופסים זאת באופן שונה. זהו סיכום ממצאי הסקר,

דותן יסביר כעת מה הם הצעדים שתנקוט המועצה בעקבות תוצאות הסקר.

דותן שיפוני ראשית חשוב לי לציין כי בחירתנו להציג את הדברים בהנהלה ובמליאה,

וכן בהרמת הכוסית האחרונה שהתקיימה לכלל הארגון, מהווה עדות והוכחה לשאיפה שלנו לשקיפות

מקסימלית בארגון. כשם שיש תוצאות נהדרות וטובות ישנן גם תוצאות פחות טובות המחייבות שיפור.

ההנהלה, ואני בראשה, אמונים על ביצוע שיפורים אלה וחשים אחריות רבה לכך. יעד נוסף שהצבנו בעקבות

הסקר, עליו אנו עובדים כבר בימים אלה, הינו חיבור העובדים לפתרונות. הוקם צוות שיחשוב על המענים

ויגבש פתרונות, יטמיע אותם בתוכניות העבודה על מנת שיקבלו ביטוי בפועל, ויוכל גם לבחון את סטטוס

יישום הפתרונות בהמשך.

ישנם שלושה נושאים מרכזיים העולים מהסקר בהם נרצה להתמקד. הראשון הינו החיבור בין העובדים

להנהלת המועצה, נושא הדורש בירור נוסף מאחר וכפי שציין איתן, אין הגדרה ברורה של התפקידים

הנכללים תחת מושג זה, מה שעשוי כמובן לעוות את התוצאות בצורה מסוימת וכן ליצור קושי במציאת

פתרונות רלוונטיים. אנו פועלים לבירור העניין ולהגדלת את הבהירות לגביו במגוון דרכים יצירתיות. כפי

שאני רואה את הדברים אני בוחר להתייחס להנהלת המועצה כאל צוות המטה וצוות מנהלי האגפים, וכמי

שהגיע מבחוץ לא מזמן אני כן חש את הצורך שלנו לרדת לשטח הפנים-מועצתי על מנת שנוכל לעבוד על

הפערים. מדגיש כי בארגון שהולך וגדל, כמו מועצת בני שמעון שהלכה וגדלה בהיקף עובדיה בשנים

האחרונות, מדובר בפער מובן. הנושא השני בו נתמקד הוא נושא השקיפות והבירוקרטיה, אותו אנו שואפים

לשפר באמצעות צעדים פנים -ארגוניים שמטרתם ש יקוף הזכויות והתנאים לעובדים ושיקוף אפשרויות

הקידום בארגון. בנושא מוטיבציה ארגונית לצמצום בירוקרטיה וחסמים, חשוב להבין כי הנתונים העולים

מהסקר אינם מאפיינים את המועצה באופן מיוחד אלא את המגזר הציבורי בכלל. עם זאת, חשוב להדגיש

כי אין זו הצדקה להזנחת הנושא, להיפך, משימתה הגדולה ביותר של המועצה היא להשתפר בתחום זה

ולמצוא לכך את הדרכים היצירתיות המתאימות. מטרה נוספת היא יצירת חיבור ארגוני דרך פרויקטים

חוצי-ארגון בתוכניות העבודה. אדגיש פעם נוספת כי הנושאים שפירטתי כעת אינם נשארים באוויר או כחזון

בלבד, אלא מוטמעים בתוכניות העבודה כך שיורגשו בשטח וכן יהיו תחת מעקב מתמיד. לסיכום, אמנם

מדובר בנושא פנים-ארגוני אך אני מאמין, ואני סבור שאני מדבר בשם ההנהלה ועובדי הארגון כולם, שארגון

טוב ומחובר יותר הינו ארגון טוב יותר גם כלפי חוץ, כלפי תושבי ויישובי המועצה. הדבר מתחבר גם לסקר

התושבים שיצא לאחרונה בו נדון בהמשך. מתוך העיסוק הפנימי יושפעו הממשקים החיצוניים.

יעל אלטמן מציעה להוסיף לסקרים הבאים אפשרות לתיבת מלל חופשי בה יוכלו המשיבים

לכתוב את כל שעולה על רוחם.

דותן שיפוני הערה טובה, בהחלט נשקול זאת להמשך.

בילי כהן מהחוויה שלי, רוב מנהלי המחלקות נמצאים בחופש מרבית מהזמן. לא ניתן

לעבוד בצורה כזו. האם יש בקרה על כך?

דותן שיפוני אני שומע זאת הפעם הראשונה. ישנן מחלקות משאבי אנוש ושכר

המכתיבות כללי עבודה על פיהם יש לנהוג. ייתכן שהיושב בפונקציה מסוימת מעצם מהות עבודתו, מורגש

יותר באם יוצא לחופש. בכל מקרה, במידה ואת חשה במגמה אישית עדכני אותי בבקשה.

ניר זמיר ברצוני לחדד כי הסקרים מהווים חלק ממהלך רחב הרבה יותר שמטרתו לשפר

ולדייק את רמת השירות. שני היעדים המרכזיים לקראת שנה הבאה הינם שיפור העבודה המערכתית בין

האגפים במועצה ויצירת שקיפות מקסימלית. נמשיך לבצע שינויים והתאמות על מנת להבטיח שיפור

מתמיד.

דותן שיפוני בהקשר זה מציין כי בחציון הראשון של שנת 2025 מרב המיקוד יתרכז

לתהליך המבנה הארגוני המועצתי.

אימי שופן האם המועצה נעזרת ביועצים ארגוניים לשם כך?

דותן שיפוני בוודאי, המועצה שוכרת שירותי ייעוץ ארגוני לצורך כך.

[3] הצגת "ביחד– אזור תעסוקה חקלאי של מושבי יחדיו

דרור קרואני לרוב איננו נוהגים להציג תוכנית בתחילת הדרך, כך שאמנם

מדובר בתוכנית חדשה אולם נכנס לתוקפו נוהל חדש על פיו כל תוכנית חדשה המוגשת על ידי המועצה

האזורית בני שמעון כיזם החוקי של הפרויקט, תוצג בתחילת דרכה במליאה כך שיהיה עליה לקבל את

אישור המליאה. בעקבות הקמת אזור התעשייה החקלאי על ידי המועצה, שאחת ממטרותיו הייתה הוצאת

החקלאים מתוך המושבים לאזור תעשייה חקלאי אחד משותף, הפך האזור עם הזמן למרכז הארץ בהקשר

זה. מחירי הקרקע החקלאית באזור התעשייה הפכו גבוהים מאוד ועומדים כיום על כ-1.7 מיליון שקלים

לדונם, מכך המועצה מרוויחה כמובן. כתוצאה מכך נדרשה המועצה לגבש תוכנית שתאפשר יציאה של

החקלאות החדשה ממשטחי המגורים של המושבים לשטחים שסביבם, על מנת להקל על התושבים וכן על

החקלאים בהקשר זה. מדובר באזור תעסוקה שימוקם מצדו המזרחי של מושב תאשור על קרקעות של אותו

מושב. ברצוננו להכניס לאזור החדש את החקלאים תושבי מושבי יחדיו, גופים חקלאיים דוגמת מושבי הנגב

וחקלאים מהסביבה כולה. שימושי הקרקע שתאפשר התוכנית כוללים את כלל סוגי החקל אות שניתן

להעלות על הדעת, כאשר בנקודת הזמן הזו לא ניתנת האפשרות לקיים זאת במשקים המשפחתיים.

חלק מיתרונות התוכנית נוגעים להוזלת העלויות עבור החקלאים באמצעות שימוש במגוון תשתיות

משותפות. כמו כן ישנה שאיפה לפתוח את המקום לקהל בסופי שבוע כך שיוכלו לקנות מתוצרת המקום

במסגרת שוק איכרים שיתקיים בו.

הכניסה לכביש הגישה לאזור התעשייה החקלאי תהיה מתאשור, כאשר מדובר יהיה בשני מתחמים. האחד

מטרתו הוזלת הקרקע כך שיינתן למושבים עצמם, שליש מהשטח לכל מושב. המתחם השני יהיה מתחם

סחיר שיוצע במכרזים ויממן את עבודות הפיתוח. בסך הכל מדובר ב-200 דונם הכוללים את שלל התשתיות

כמו כן, ייתן הפרויקט מענה לחסמים סטטוטוריים בהם נתקלים החקלאים כיום. מועד היעד של מסירת

הפרויקט הינו שנת 2026.

בילי כהן מהיכרותי עם פרויקטים דומים, בסופו של דבר ישתלט אדם פרטי על השטח.

דרור קרואני ישנה התחייבות כספית של המושבים שנדרשה על מנת

להריץ את הפרויקט מלכתחילה. מימון התוכנית כולה נעשה על ידי רשות מקרקעי ישראל. כמו כן, התקיים

החלטה: מליאת המועצה רושמת בפניה את הצגת סקר מחוברות ארגונית ומהלכים לביצוע

בעקבות הסקר.

דיון מעמיק בשאלת הניהול, האם יהיה בידי היישובים עצמם או בידי המועצה, לבסוף הוחלט שהמועצה

תהיה זו שתנהל את הפרויקט באמצעות חברה מנהלת. לצד זאת, יוקצה חלק מהשטח לאגודה השיתופית

החקלאית שתקצה שטחים לחקלאים עצמם, בעניין זה יקבלו המושבים החלטות. אני סבור כי התוכנית

תחזק את שלושת מושבי יחדיו ותייצר עוגן חקלאי שיכניס להם כסף.

דוברת לזיהוי: האם מדובר בשטחים חקלאיים שיהוו תחליף לשטחים שכבר נמצאים בישובים או שמדובר

בתוספת?

דרור קרואני כיום לכל חקלאי יש שטח המוגדר 'שטח א'' הכולל את ביתו,

בו מותר לו לקיים פעילות חקלאית מצומצמת, וישנם שטחי ב' בצמוד לשטחי א' לרוב, בהם מותר היה

להקים בתי אריזה. כיום המועצה הארצית כבר לא מאפשרת לפעול כך, לכן שטחים חדשים יוקמו במסגרת

התוכנית. ניתן להניח שחקלאים לא יהרסו את הקיים אלא יתרחבו לשטחי האזור החדש במירה וירצו בכך.

בכל מקרה אין חובת העתקת שטחים חקלאיים אלא רק הקמה של חדשים במסגרת אזור התעשייה הייעודי.

שלומי אלקיים מחווייתי האישית כבן למשפחת חקלאים אני יכול לומר שתוכנית כזו יכולה

לפתור בעיות רבות, בחלקם נתקלה משפחתי במסגרת עיסוקה החקלאי.

ניר זמיר קיים הבדל מהותי בתפעול בין קיבוצים למושבים. בקיבוצים היה אזור משקי

נפרד למן ההתחלה, שלא היה משולב באזור המגורים. במושבים, השטחים החקלאיים הינם שטחי ב' כפי

שציין דרור, כך נוצר מצב בו בתי האריזה ויתר ממשקי החקלאות נמצאים ממש בתוך המושב, שזורים בין

בתי המגורים. על כן כל ההתעסקות החקלאית מתרחשת בשטח ובכבישי המושב, בין בתי המגורים, דבר

שיוצר לא פעם מטרד עבור התושבים. החברה בראשותו של דרור מתמחה בפתרון הפאזלים הללו, לרבות

עבודה מול הרשויות והגורמים השונים, גיוס כספים והנעת פרויקטים בסדרי גודל משתנים. כמו כן חשוב

להבין כי דרך פעולתה של המועצה בהקשר ליצירת שותפויות עם גור מים וגופים שונים, ועם הרשויות

הנוספות מסביב, הינה הדרך הנכונה לפעול ולצמצם ככל שניתן את הקשיים הכרוכים בקידום פרויקטים

שונים.

דרור קרואני על מליאת המועצה לאשר כעת כי המועצה האזורית בני

שמעון הינה מגישת התוכנית לאזור תעסוקה חקלאי של מושבי יחדיו.

דותן שיפוני מאושר.

החלטה: מליאת המועצה מאשרת כי המועצה האזורית בני שמעון הינה מגישת התוכנית

לאזור תעסוקה חקלאי של מושבי יחדיו.

אושר פה אחד

[4 ]הצגת הפארק הלוגיסטי החדש

ניר זמיר הפארק הלוגיסטי הינו תולדה של עבודה מאומצת שנמשכת כבר על פני יותר

מעשור. מדובר באזור הלוגיסטי שיהיה הגדול ביותר בארץ ויכלול גם תחנת רכבת. הנושא יוצג כעת מאחר

ולאחרונה קיבל הפרויקט אישורים נדרשים כך שיוצא לדרך בימים אלה.

דרור קרואניפיתוח ברצוני לחזק את הדברים שאמר ניר בסוף הדיון בנושא

הקודם, לא ניתן לקיים פרויקטים דוגמת תוכנית זו מבלי לשתף את האזור. מדובר בתוכניות גדולות שבסופו

של דבר לא נוגעות למועצה בלבד. בניית התוכנית לפארק הלוגיסטי החדש החלה בשנת 2014. מדובר

בתוכנית חדשנית ומורכבת המחייבת בחירת מתכננים ברמה הגבוהה ביותר.

מוצגת מפת תשתיות התחבורה של מדינת ישראל.

דרור קרואני הפארק ימוקם בכניסה לשגב שלום, באזור שכבר בתוכנית

המתאר של החברה סומן כאזור תעשייה עתידי לפני הרבה שנים.

מוצגות תוכניות הפארק.

דרור קרואני הפארק יחזק מאוד את נבטים ויכלול תחנת רכבת שהפריקה

ממנה תהיה ישירות אל המרלוג. מדובר בפרויקט גדול מאוד ומורכב. תפקיד החברה הינו ביצוע התכנון

המפורט, כאשר במסגרתו עבדנו מול רכבת ישראל כמובן. כיום אנו מתייחסים למתחם כאל נמל יבשתי,

כאשר אנו מאמינים כי בשלב מסוים בהמשך תגיע רכבת גם מכיוון אילת, ואולי אף יוקם שדה תעופה

בנבטים. כל אחד מהתרחישים הללו עתיד להרים ולקדם עוד יותר את המתחם במידה ויתממשו. ללא כל

קשר, כבר כיום מחירי האחסון באזורי אשדוד וחיפה הינם יקרים ולכן אנו מניחים שחלק מהמכולות יגיעו

למתחם ויאוחסנו בו במחירים זולים יותר. כל מכולה שטרם נפתחה לא תהיה חייבת בתשלום מע"מ עד רגע

פתיחתה, דבר שיוזיל עוד יותר את המחיר. נושא המלאים הופך להיות חשוב ומהותי במדינת ישראל ולכן

כבר הוא בלבד נותן אופק משמעותי למתחם. נכון לנקודת הזמן הזו ביכולתנו לקדם 400 אלף מ"ר מתוך 1

מיליון מ"ר שכולל המתחם מבלי להכניס את הרכבת. מדובר בכ-100 אלף מ"ר של קרקע פרטית והיתר הינה

קרקע של המדינה. שדה בוקר ונבטים עתידים לקבל מעל 50 מיליון שקלים כל אחד ותהיה להם הזכות

לייצר יוזמות בתוך אזור התעשייה.

בעוד כשנתיים עלינו להיות מוכנים עם תוכניות מפורטות של הפרויקט, כאשר עלות תהליך התכנון המפורט

מגיעה לכ-45 מיליון שקלים. בעקבות כך התקבלה החלטה שלא החברה תהיה זו שתבצע את התהליך אלא

חברה מתכננת ייעודית, בעניין זה פנינו לרשות מקרקעי ישראל ואנו ממתינים לאישור. בסוף הפרויקט

תהווה המועצה 33% מהארנונה. עד כה שילמה המועצה מקופתה כ-40 אלף שקלים עבור התכנון שנעשה עד

כה שעלותו המלאה הינה כ-5 מיליון שקלים. עבור רוב הסכום ששולם תקבל המועצה החזר מרמ"י

דוברת לזיהוי: מה הקשר של הפרויקט לשדה בוקר?

דרור קרואנישמעון ייזום ופיתוח חלק מהקרקע בפרויקט הינה בבעלות שדה בוקר.

ניר זמיר ישובים רבים, בעיקר קיבוצים, נהנו מאוד מפרויקטים שקידמה המועצה. לא

סתם רמ"י משקיעה בפרויקט, המצב הכלכלי המורכב בארץ מביא את האוצר ללחוץ על רמ"י באופן שהולך

ועולה, ועל אף זאת היא בוחרת להשקיע תשומות בפרויקט, מה שמעיד על טיבו ועל הפוטנציאל הגלום בו.

דרור קרואני חשוב להבין כי מצד אחד מדובר בהזדמנות גדולה, אך מצד

שני זו מביאה עמה גם איומים על המועצה שכן שר הפנים יכול להורות על ביטול הפרויקט בכל שלב, גם

לאחר תכנון של כל כך הרבה שנים. על מנת לצמצם את החשיפה לאיומים הללו פעלנו ואנו ממשיכים לפעול

בדרך של הקמת חברות והחתמת משרד הפנים על האישורים וההסכמים. באחת הישיבות הבאות נעסוק

באשרור הקמת חברה מנהלת שאחוזיה בפרויקט יעמדו על 33%, כגודל חלקו של משרד הפנים בפרויקט.

עם תום הקמת החברה נביא בפני המליאה את התקנון.

ניר זמיר להערכתי בעוד כשלוש שנים כבר תחל בניית הפרויקט בשטח, לאחר שיושלמו

התכנון המפורט, תכנון התשתיות והשיווק. הבנייה תארך עוד כשנתיים-שלוש כך שעוד כשש שנים מהיום

נוכל לראות את הפרויקט עומד ופעיל.

[6 ]אישור אדי כנציג בוועדת השקעות

ניר זמיר מבקש את אישורכם למינויו של מר אדי טורג'מן כנציג בוועדת ההשקעות. ועדת

ההשקעות מתכנסת אחת לרבעון יחד עם יועץ ההשקעות ודנה בכספים המושקעים באפיקי ההשקעה

השונים ובפעולות שיש לבצע על מנת למקסם את הרווחים במסגרת ניהול הסיכונים.

[5 ]דיווח על קליטת בארי בחצרים

אוסי מוריץ פרויקט 'קהילות שכנות' החל ארבעה ימים לאחר השבת השחורה בעקבות

פנייתם של שני חברי קיבוץ חצרים להנהלת הקיבוץ בהצעה לפתוח את שערי הקיבוץ לקהילות העוטף.

מאותה נקודה החלו להתגבש תוכניות אדריכליות לפרויקט, כאשר נלקחו בחשבון כ-450 יחידות למפוני ניר

עוז ובארי, קהילות עמן נמצא הקיבוץ בקשר עוד מלפני אותה שבת. בארי הינו קיבוץ דומה מאוד לחצרים,

שני הקיבוצים הינם שיתופיים והוקמו ב-11 הנקודות, הנהלות שני הקיבוצים לומדות זו מזו במשך השנים

ונראה היה טבעי לפנות לבארי בהצעה זו. כך גם לגבי קיבוץ ניר עוז הכולל חברים רבים של קהילת חצרים.

מטרת הפרויקט הראשונית הייתה הסדרת פתרון אכלוס ביניים של הקהילות הללו בחצרים. אם כן, יו"ר

ההנהלה הכלכלית והמנהל העסקי החלו לבקר בקהילות המפונות ולהעלות בפניהם הצעה זו של הקיבוץ.

החלטה: מליאת המועצה רושמת בפניה את הצגת הפארק הלוגיסטי החדש.

החלטה: מליאת המועצה מאשרת את מינויו של מר אדי טורג'מן כנציג בוועדת השקעות.

אושר פה אחד

כבר כשבוע לאחר מכן החלו להתקיים שיחות בנושא בין חברי קהילת קיבוץ בארי לבין קיבוץ חצרים והחל

להיווצר הקשר, ועמו המחשבה על מעבר לחצרים.

קיבוץ חצרים הקים מנהלת קהילות שכנות ייעודית לפרויקט על מנת שהנהלת הקיבוץ תוכל להמשיך לעסוק

בפעילות השוטפת. השם 'קהילות שכנות' מגיע מהמחשבה שבכותרות דוגמת 'קהילה מחבקת' או 'קהילה

מאמצת' יש מן הפטרוניות וראינו בכך מסר שאינו נכון לסיטואציה, בוודאי לאור היות קיבוץ בארי קיבוץ

חזק מאוד ובעל משאבים רבים. המחשבה הייתה ששיקום הקהילה הזו לא יגיע מתוך חיבוק ונחמה אלא

מתוך שכנות אמיתית שתיצור זהות נפרדת ואיתנה לקהילת הקיבוץ, לצד האפשרות של "ביחד" ככל שיהיו

מעוניינים בכך. אני קיבלתי עלי את האחריות לניהול הצד הקהילתי במנהלת קהילות שכנות, קרי חיבור

שתי הקהילות, ולצדי מנהל יגל דויטש את כל צד הבינוי.

מוצגת תוכנית הבינוי של הפרויקט.

נכון לחודש ספטמבר האחרון כבר הונחו כל הבתים בפרויקט, מדובר ב-287 בתי אב, נוסףאליהם ישנם

מוסדות ציבוריים דוגמת מבנה לגיל הרך, מבנה לחינוך הבלתי פורמלי לכיתות א'-ו', מחסן בגדים, משרדים

וכן הלאה. מבנה חדר האוכל טרם הונח מאחר ומדובר במבנה מורכב מאוד של כ-900 מ"ר, הוא מצוי כעת

בשלבי תכנון מתקדמים. על כן, חברי קהילת בארי אוכלים בינתיים בחדר האוכל של חצרים. כלל חברי

קהילת בארי שנקלטו ושיקלטו בעתיד בחצרים מונים כ-750 איש, בעוד קהילת חצרים מונה כ-1,000 איש

שלבי העבודה שלנו על הפרויקט כללו תחילה מיפוי לצורך גיבוש התכונית הקהילתית במטרה להבין מה

נדרש בכל אחד מהתחומים, אילו אלמנטים נדרשים על מ נת לקיים את הקהילות ביחד ולחוד. ביום

13.11.2023 הצגנו את הדברים בפני חברי קהילת בארי, באותו יום גם התקבלה החלטה בחצרים בעד

הפרויקט ברוב של 97.4%. שבועיים לאחר מכן קיבלו חברי בארי את ההחלטה כי הם מעוניינים בפרויקט

מאז עבדנו בשלושה צירים, הראשון הינו ציר של מחוברות הנוגע לקשר בין הקהילות, השני הינו ציר של

מוכנות הנוגע להכנת קהילת חצרים להגעה של קהילת בארי על כל המשתמע מכך, והציר השלישי הינו ציר

מעורבות. כחלק מהפגישות הרבות שקיימו ההנהלות של שני הקיבוצים, גובשו ערכי הליבה שיובילו את

הפרויקט, שהמעניין והמאתגר שבהם הינו ערך היעדר היררכיה ושוויוניות בין הקהילות. המשמעות של ערך

זה היא שקהילת בארי תרגיש בבית ושייכת, ולא כאורחת. כמו כן, ילדי ונערי הקיבוצים עברו סדנאות

מוכנות כחצי שנה מראש לפני קליטת קהילת בארי בחצרים, במסגרתן החלו בביסוס היכרות זה עם זה.

כאשר קהילת חצרים הצביעה בעד הפרויקט, רבים הביעו את נכונותם ורצונם לקחת חלק פעיל בפרויקט,

על כן קיימנו מגוון שיתופי ציבור, דוגמת מרחב פתוח להקמת צוותי מעורבות במסגרתו קמו למעלה מ-25

צוותים. הרעיונות עלו מתוך הקהילה, ישנם כיום למעלה מ-300 חברי חצרים המתנדבים ולוקחים חלק פעיל

בצוות כלשהו או בעשייה כלשהי הנוגעת לפרויקט. אנו מאמינים שככל שחברי הקיבוץ יהיו יותר מעורבים

בפרויקט, כך יהיה יותר קל לשמור על ההבנה והסבלנות כאשר הקהילות יתקלו בקשיים. נוסף על כך, חודש

לפני הגעת קהילת בארי לקיבוץ, בנינו את התשתית הארגונית הניהולית המשותפת, כאשר המשמעות היא

שבנוסף להנהלה הנפרדת שיש לכל קיבוץ ישנה גם הנהלה משותפת לשני הקיבוצים על מנת שיוכלו לעבוד

יחד בתחומים השונים.

עד כה נקלטו בקיבוץ כ-90 משפחות, כ-350 איש, כאשר עיקר הקליטה התקיים ביום 01.09.2024 על מנת

שיוכלו להתחיל את השנה בחצרים. ישנם מספר בתים בתוך חצרים אותם פינינו עבור משפחות שביתן טרם

מוכן לכניסה אליו. אנו מעריכים שעד חודש דצמבר כלל חברי קהילת בארי שמעוניינים להיקלט בחצרים

כבר יהיו כאן. כ-10% מקהילת בארי בחרו להישאר בקיבוץ בארי ועוד כ-10-15% מחברי הקהילה בחרו

להישאר מפוזרים במקומות אחרים בארץ.

חשוב לציין כי ישנו יתרון מסוים לכך שלא הכל מוכן עד הסוף. הצורך של יתר שיתוף פעולה הנובע מכך

ומפגשים בלתי פורמליים שהדבר יוצר, מביאים לקרבה גדולה. אנו לומדים אחד את השני תוך כדי תנועה,

לומדים להיות ביחד. התקיימה ארוחת חג משותפת בחדר האוכל של חצרים, לאחר מכן גם קבלת חג

משותפת, ניתן לומר כי בהחלט היה מוצלח. ישנם מוסדות ציבוריים שחצרים פינה בתוך הקיבוץ עצמו על

מנת שלא לבנות עוד בשכונת בארי, דוגמת מועדון הנעורים וחדרי החוסן. מועדון הגיל השלישי למשל פועל

בשיתוף פעולה מלא, שתי הקהילות נפגשות יחד ועוברות יחד את הפעילויות. כמו כן נוכחנו לגלות כי ילדי

שני הקיבוצים מעוניינים מאוד זה בחברתו של זה, על אף ההחלטה לקיים חינוך בלתי פורמלי נפרד לבקשת

בארי. השיתוף מביא עמו גם קשיים כמובן כך שיש עיסוק רב מאוד באיזון שבין התמקמות לבין השמת

גבולות. האתגר הגדול ביותר בהקשר זה בנקודת הזמן הינו ניהול המרחב הציבורי, בעיקר בערבים ובלילות.

לגבי כך אנו סבורים שתהיה התמתנות מסוימת וכניסה לשגרה לאחר חגי תשרי, אשר יחגגו שתי הקהילות

יחד לבקשת בארי. שתי הקהילות מכינות יחד את הטקסים, התכנים והפעילויות על מנת למקסם את

תחושת השוויוניות.

בנוגע לאירועי השעה ה-7.10, מחר תצא נציגות מצומצמת של חצרים לאירוע שיתקיים בבארי ובערב יתקיים

טקס בחצרים אליו מוזמנות משפחות בארי כמובן. התכנים שיועברו מחר במהלך היום מיועדים לילדי כיתה

ז' ומעלה, כך שלמעשה הילדים הצעירים יהיו בבתי הספר ולכן סביר להניח שיגיעו יחד עם משפחותיהם

לטקס שיתקיים בערב. הטקס עבר התאמה ברגישות רבה בשיתוף האחראית על טקסי הזיכרון בבארי, על

מנת לוודא שלא יכלול טריגרים וידייק בתכנים.

בעוד כשבועיים יחלו להגיע 30-40 זוגות של הגיל השלישי לקליטה בשכונה. מרבית הנרצחים בבארי היו

מבוגרים וחברי קיבוץ שהשתייכו לגיל השלישי, נוצר מצב בו קהילה זו מרגישה תחושת נטישה מסוימת

מאחר וקליטתם בקיבוץ נדחתה וניתנה עדיפות מסוימת למשפחות על מנת שיוכלו להתחיל את שנת

הלימודים בקיבוץ. חברי הגיל השלישי נותרו לבדם במלון עד מועד קליטתם, מה שיוצר תחושות לא

פשוטות. לאור כל זאת שמים כעת דגש חזק מאוד על הבתים של המשפחות שכעת מאכלסות את הבתים של

אותם זוגות, על מנת שיוכלו לעבור אליהם בהקדם וניתן יהיה לקלוט את חברי קהילת הגיל השלישי במהרה

בבתיהם. אנו סבורים כי עד סוף החודש ייקלטו בחצרים כל חברי קהילת הגיל השלישי.

כעת אציג מספר יוזמות הנוגעות לפרויקט. גילה פושנרוב הינה חברת חצרים שבתה נפטרה השנה מסרטן

לאחר הידרדרות מהירה מאוד, לאחר השבעה היא החליטה להכין עציצים לכל הבתים בשכונת בארי. היא

עוברת בין בתי שכונת בארי בכל יום שישי ומחלקת לחברים עציצים שהכינה. צוות של קרמיקאיות לקחו

על עצמן להכין שלטים לדלת לכל הבתים בשכונת בארי שמעוניינים בכך, נשלחו דגמים של השלטים למלון

בים המלח בו שהו חברי קהילת בארי וכל משפחה שרצתה בכך בחרה את הדגם בו היא מעוניינת ואת הכיתוב

שיוצג בשלט.

מוצגים סרטונים של תוצרי הפרויקט.

במעמד זה ברצוני להודות למועצה, שהפרויקט כולו לא היה יוצא לפועל ללא שיתוף פעולה מלא של כלל

מחלקותיה. כמו כן, רבים מתושבי המועצה פנו אלינו ברצון לעזור ולסייע בכל הקשור לקליטת קהילת בארי,

העלינו זאת בפני הקהילה אך יש להם את המתנדבים שלהם ובינתיים לא הביעו צורך בסיוע נוסף. אני מעלה

זאת בפניהם מעת לעת כך שבמידה וכן יהיו מעוניינים בסיוע בשלב מסוים, ידעו שההצעות עודן בתוקף.

דותן שיפוני מעבר לאתגר העצום שבקליטה ראשונית של קהילת בארי על כל המשתמע

מכך, אנו נמצאים בפתחו של האתגר השני הנובע מעצם כניסתם של כ-750 תושבים חדשים למועצה, ללא

כל קשר לזהותם. יש בכך אתגר גדול הדורש היערכות מתאימה, נושא בו אנו דנים רבות במועצה. חשוב

להדגיש כי כל תושב בארי שנקלט בקהילה השכנה בחצרים, כל עוד הוא כאן, יהיה זכאי לכל הדברים

והזכויות להם זכאי תושב בני שמעון.

[7] אישור פרוטוקול מחיקה וועדת הנחות

נטע לי אביטל הפרוטוקול נשלח אליכם עת זהבה שלחה את החומרים הרלוונטיים.

מדובר בתכנים דיסקרטיים כמובן ולכן לא אציגם כאן כעת, אני מניחה שכולכם קראתם אותם. מדובר

בשלוש בקשות שעלו לוועדת הנחות, זו דנה בהן ואישרה מה שאישרה כפי שמופיע בפרוטוקול. האם מאושר

מבחינת חברי המליאה?

ניר זמיר מאושר.

[8] הרמת כוסית לחגים

חברי המליאה הרימו כוסית לכבוד השנה החדשה ובירכו זה את זה.

בברכה,

ניר זמיר, ראש המועצה

_______________________

נרשם על ידי חברת סאמיט-איי בע"מ

החלטה: מליאת המועצה רושמת בפניה את הדיווח אודות קליטת בארי בחצרים.

החלטה: מליאת המועצה מאשרת את פרוטוקול מחיקה וועדת הנחות.

אושר פה אחד