פרוטוקול מליאת המועצה מס' 11

פרוטוקול מליאה מן המניין מס 11/25

מיום ראשון 19 באוקטובר 2025 ,כ"ז בתשרי תשפ"ו

נוכחים: ניר זמיר -ראש המועצה

אדי טורג׳מן - סגן ראש המועצה

אימי שופן - נציגת שובל

ירון בורבא - נציג גבעות בר

בילי כהן - נציגת גבעות בר

אתי וקס - נציגת בית קמה

רז מורן - נציג בית קמה

סמדר נחמיה - נציגת נבטים

ירון אליהו - נציג נבטים

יעל אלטמן - נציגת כרמים

איריס גרין - נציגת להב

ליאור חיון - נציג דביר

דקלה רוכמן - נציגת חצרים

שלומי כהן - נציג משמר הנגב

איריס פרץ - נציגת משמר הנגב

חסרים: אסף רוט -נציג דביר

אריה ולדברג -נציג חצרים

אייל פינס - נציג שומריה

איציק אבוטבול - נציג תדהר

שלומי אלקיים - נציג ברוש

משתתפים: דותן שיפוני -מנכ"ל המועצה

אורי תמיר -גזבר המועצה

עו״ד שרון ביתן -נציגת יועמ"ש המועצה

זוהר זוויטר -מבקרת המועצה

אמיר ברזילי - מנהל אגף חינוך

לירון פלג -מנהלת לשכת ראש המועצה

ניצן מרידן -עוזר מנכ״ל המועצה

ואדים קזלוב -קב״ט המועצה

ליאת אביאלי -מנכ״לית מרכז ג׳ו אלון

לימור קוטר -סגנית מהנדסת הוועדה לתכנון ובניה

ע ל ס ד ר ה י ו ם

[1]07/09/2025 מס 10/2025 ......................................................... 3

[2] ................................................. 3

[3] .......................................... 4

[4] ....................................................................................... 5

[5] ....... 8

[6].................................................................................... 8

[7] ......................................................... 8

-סיכום דיון-

[1] אישור פרוטוקול מליאה מיום 07/09/2025 מס 10/2025

ניר זמיר נבקש לאשר את פרוטוקול המליאה מיום 7.9.25 מס׳10/25.

[2] אישורמליאה עקרוני עבור תוספת זכויות בניה במרכז ג׳ו אלון

לימור קוטר הוגשה תוכנית לוועדה המקומית למרכז ג'ו אלון,

מגרש 245 בקיבוץ להב שייעודו מבנה ציבור. המועצה האזורית יזמה יחד עם מכון רמון תוכנית חדשה בכדי

לשפר שירותים, לעודד פעילות כלכלית ולחזק את האופי התיירותי -קהילתי במקום. התוכנית בסמכות

הוועדה המחוזית, יש לקבל את אישור המליאה בכדי להגישה, זהו הליך טכני פורמלי. לאחר הדיון היום

התוכנית תובא אף לדיון בוועדה המקומית. התוכנית מוסיפה שימושי מסחר כגון מסעדה, משרדים וחנות

ציוד לאופניים, עם תוספת זכויות בנייה של עד 15% מהקיים לטובת שטחי המסחר.

ליאת אביאלי בית ספר כוכבי המדבר עבר למשכנו החדש, ומרכז ג'ו אלון אשר

היה בעיקרו בית הספר, התפנה. אנו ממשיכים עם הפרויקט החינוכי של מרכז יער לבתי ספר בנגב. הייעוד

היה ציבורי אולם הבנו את הצורך להכניס שימושים מסחריים בכדי להפוך את המקום למרכז משמעותי

לחינוך, תרבות ויזמות בן עבור תושבי הנגב והן עבור מבקרים. התחלנו בפיתוח נופים משמעותי. הרצון שלנו

הוא להכניס שימושים חדשים שיהפכו לעוגן משמעותי: להרחיב את תחומי החינוך, להקים מרכז הכשרה

חקלאי, להרחיב אירועי תרבות וחוגים, ואף יזמות כגון בית קפה, חנות אופניים, גלריה לתוצרת מקומית

ומקומות לאמנים ומעצבים. שוכרים ישלמו דמי שכירות ודמי שימוש עליהם נחליט. החשוב יותר הוא שכל

גוף שייכנס יהיה שותף מלא שלנו, כלומר ייצור תוכניות מתאימות ותורמות למקום, כגון פיתוח סדנאות

לבני נוער, כך שיכולותיהם יתורגמו למוצר תיירותי או עבור התושבים. על כן, התוכנית שהוגשה מבקשת

להוסיף שימושים מסחריים לשטח שהיה כולו ציבורי. על המליאה לאשר למועצה להגיש את התוכנית, שכן

המגרש נשאר בייעוד מבנה ציבור והמועצה תמשיך להחזיק בזכויות בקרקע.

בילי כהן מה ההשקעה של המועצה בתוכנית?

ליאת אביאלי הפיתוח הנופי שנעשה כעת הוא בהשקעה של 7.7 מיליון ש"ח

שהמועצה משקיעה, לאחר מאמץ רב.

ניר זמיר בנוגע למה שכבר נעשה, המליאה אישרה תקציבים. בנוגע למה שציינה ליאת

הגשנו קול קורא.

החלטה: מליאת המועצה מאשרת את פרוטוקול המליאה מיום 7.9.2025 מס׳10/25.

אושר פה אחד

אדי טורג׳מן הפיתוח הנופי נמצא בביצוע, וכעת מדובר על המבנים. ראשית, אנו רוצים

להתקדם לאישור תב"ע, ולאחר מכן נדון בפיתוח המבנים. הגשנו קול קורא ל'נגב קליל' לשיפוץ מבני

הציבור. כרגע המטרה היא אישור הגשת התב"ע במליאה.

ליאת אביאלי נושא המבנים יתבצע שלב-שלב. שיפצנו מה שאפשר במוזיאון, וכעת

דנים במבנה המשרדים. הגשנו ונמשיך להגיש קולות קוראים. ייתכן שגם יזמים שייכנסו ישתתפו בשיפוץ.

כרגע אנו רוצים לסיים את הפיתוח הנופי ולהמשיך.

[3 ]עדכון נתונים בנושא תלמידים אשר אינם לומדים בתחומי המועצה

אמיר ברזילאי עשינו עבודת מחקר בכדי למצוא את כל הילדים שאינם לומדים בתחומי

המועצה. אנו עובדים על שיפור מערכות המידע שלנו בכדי שהנתונים יהיו זמינים, אנו נסמכים על מאגרי

משרד החינוך. בסך הכל, כ -540 תלמידים לומדים מחוץ למועצה. להלן החלוקה 317 ילדים בחינוך

ממלכתי-דתי, מגי ל 3 עד י"ב, מתוכם 95 בגנים וביסודי וכ-220 בחטיבה ובתיכון. (המספרים הגיוניים בשל

התלמידים בשומריה שלומדים ביסודי בתוך היישוב ובתיכון יוצאים מחוצה לו). בחינוך הממלכתי-דתי,

מאחר ואין לנו מסגרת, הרשות משלמת כ-800 ש"ח לשנה לרשות הקולטת על כל ילד. ישנם 153 ילדים

בחינוך הממלכתי הלומדים בחוץ, ישנם תלמידים אף בחינוך המיוחד וכ- 124 תלמידים בחינוך הרגיל. מלבד

מספרים אלו, ישנם כ -75 תלמידים במוסדות 'מוכר שאינו רשמי', כגון בית ספר מרחב, ומתוכם 27 בחינוך

חרדי. איננו מסיעים אותם ולא משלמים עלי הם אגרות, כמו גם את התלמידים בחינוך הממלכתי הלומדים

מחוץ למועצה. זו החלטת ההורים והם נושאים בעלויות. מלבד החינוך המיוחד שבו אנו משלמים הכל.

ניר זמיר כיום רשויות אחרות בנגב מקשות על יציאת תלמידים, אולם המדיניות שלנו

תמיד הייתה לאפשר לכל מי שרוצה ללמוד בחוץ, בתנאי שההורים מתמודדים עם ההסעות והאגרות.

אימי שופן: האם בודקים מדוע הם עוזבים? האם הסיבה היא משהו שהמועצה אינה יכולה לספק?

דוברת 2: אם תלמידים עוזבים ממקום ללא מסגרת, זה מובן. אך אם הם משומריה, הדבר מצביע על אי

אמון במערכת שלנו.

אמיר ברזילאי אני מבין, אך אין לי כרגע את הפילוח לפי יישובים. יש יישובים עם

יציאה מסיבית, כמו כרמים לממלכתי -דתי. כתושב הישוב אני יודע לומר שישנן אף משפחות חילוניות

ששולחות לשם מסיבות חברתיות או בשל זמן נסיעה קצר יותר. לכל יישוב יש חלופות רישום. הורים שרוצים

חינוך ממלכתי-דתי פונים לאגף החינוך והוא מנחה אותם ומסייע בחיבור מול באר שבע. בממלכתי, משפחות

שבוחרות לצאת עושות זאת לרוב עצמאית. הסיבות ליציאה הן פעמים רבות חברתיות, הן ביסודי והן

החלטה: מליאת המועצה מאשרת את הגשת התוכנית החדשה למרכז ג׳ו אלון לוועדה

המחוזית, הכוללת הוספת שימושים מסחריים ושינוי ייעוד.

אושר פה אחד

בתיכון, כדי לאפשר לילד 'התחלה חדשה'. אני בקשר עם מנהלים כמו עוזי תפוחי מאשל הנשיא, ולפעמים

אנו מחליפים תלמידים שלא מסתדרים בכדי לסייע להם. המטרה היא שלילדים יהיה טוב, ולעיתים שינוי

מקום עוזר. במוסדות המוכרים שאינם רשמיים יש פחות ילדים מבעבר, כי למשל בית ספר תמרים וסנסנה

הפך למוכר ורשמי. כעת מדובר בעיקר בילדים שהולכים ל"מרחב" או לאנתרופוסופי. המועצה מהווה קבלן

הסעות של משרד החינוך עבור כל בי"ס המוכר להסעות על ידם. מאחר והאנתרופוסופי הוא מוכר שאינו

רשמי והיות ומשרד החינוך אינו מסיע מוסד כגון זה, המועצה אינה מ בצעת הסעות אלה.

ניר זמיר יש להבחין בין ילדים שהוריהם בוחרים מסגרת אחרת מתוך ברירה, שאז המועצה

לא תממן הסעות אך יכולה לסייע בארגונן, לבין סוגיית כרמים שהיא עקרונית - ערכית. בחזון שלי, כראש

מועצה הייתי שמח להוביל יחד עם ועדת חינוך להקמת בית ספר בנווה מדבר שבו דתיים וחילונים יוכלו

ללמוד יחד.

אמיר ברזילאי לפני מספר שנים הייתה מחשבה לאחד חילונים ודתיים לבית ספר אחד

בו ילמדו יחד, אולם במבחן התוצאה אין זה עבד. בעקבות מקרה בו 2 ילדים מכרמים נותרו מחוץ לסנסנה

יש דיונים בכרמים על חשיבה מחודשת לגבי איחוד החינוך הדתי והחילוני. יש בעייתיות בכך שילד שלמד

ביסודי ממל כתי, אף אם הוא פלורליסטי, יתקשה להתקבל לישיבה. כ -13% מילדי המועצה, ממלכתי

וממלכתי -דתי יחד, לומדים בחוץ, כאשר שני שליש מהם מהממלכתי-דתי ושליש ממלכתי.

דותן שיפוני עדכון באשר למרכז החברתי - הקבלן טרם סיים את הטיפול. הזמנת

הדלתות התעכבה ולכן המבנה פרוץ. אנו אף מתקשים למצוא מנהל. היו שלושה מכרזים שלא צלחו, פנינו

לאנשים באופן ספציפי ופרסמנו בכל מקום. נפגשתי אישית עם שני מועמדים בכדי לשכנע אותם, ללא

הצלחה. המרכז ייפתח בכל אופן לאחר השיפוץ, אולם ברמה החינוכית יש למצוא מנהל.

[4 ]דיון בנושא ביטחון בשטחי המועצה

ניר זמיר נושא הביטחון האישי והמשילות בנגב הוא נושא רחב שכולל עבירות פליליות,

פריצות, ירי, השלכת פסולת ועוד. לטעמי, הבעיה אינה רק הפער בין הדיווחים לבין התחושה של כולנו, אלא

שהתחושה היא שהמצב אכן מחמיר מאז ה -7 באוקטובר. אף ראשי רשויות במגזר הבדואי, כגון רהט

סובלים לא פחות ואף מדברים על הכנסת צבא ושב"כ לתוך הערים. להערכתי זה נובע ממספר סיבות: חזרה

לשגרה לאחר ה -7.10 שאפשרה לפשיעה להתחדש; כניסת נשק רב בהיקפי ענק למגזר, כולל נשק כבד

שהושאר בשטח על ידי מחבלים, נגנב מבסיסי צה"ל או הוברח מירדן ומצרים בזמן שהצבא עסוק בלחימה.

בנוסף, מדיניות הריסת הבתים יצרה קיצוניות בקרב צעירים בדואים, בין היתר כתגובה למדיניות הממשלה

וכתוצאה מלימודים בגדה. ישנה תחושה של אובדן סמכות הורית, שבטית ומשטרתית. תפקידנו כרשות הוא

להציף את הבעיה מול כל גופי השלטון. פתרונות נקודתיים מזיזים את הבעיה מ מקום למקום, חייבת להיות

החלטה: מליאת המועצה מאשרת את עדכון הנתונים בנושא תלמידים שאינם לומדים

בתחומי המועצה, כפי שהוצגו.

אושר פה אחד

פעולה משותפת של כל ראשי הרשויות בנגב, כולל הערבים, לדרוש השקעת משאבים מסיבית. על צה"ל

והמשטרה להיכנס ולנקות את השטח מנשק לא חוקי, בפעולה משולבת בין הגורמים ניתן לטפל בבעיה.

ואדים קוזלוב״ט המועצה כעת פועלת מפקדה משימתית גדולה של המשטרה, ברשות ניצב משנה,

המנהלת פעילות ענפה הקשורה בעיקרה לרהט ואף לפזורות סביב. כמייצג את המועצה באופן ביטחוני, אנו

פועלים בכל הכוח מול כל הגופים – משטרה, שב"כ והכנסת בכדי לשפר את מעמדנו. אנו עובדים בשיתוף

פעולה עם השלטון האזורי. המועצה הקימה כיתות כוננות בכלל היישובים מאז ה-7 באוקטובר, לאחר שלפני

כן היו בשלושה יישובים בלבד. מדובר על כ -240 כלי נשק שמפוזרים כעת ביישובים, לעומת כ- 120-160 כלים

לאחר "שומר החומות". אין זה כולל את נשקי המתמידים והשוטרים, שגם מספרם גדל משמעותית. ללא

נשקים פרטיים. באשר לשיטור מועצתי - המערך קיים במועצה מזה 3 שנים. זהו כוח הכולל כיום ארבעה

פקחים ושמונה שוטרים, עשינו מאמץ לחמש את הפקחים, להם 2 ניידות. לאחרונה שודרג החוק והפקחים

קיבלו סמכויות חדשות ומשמעותיות מאוד, אף כשהם פועלים ללא שוטר. החוק ייכנס לתוקף החל מ-1

בינואר, לאחר כתיבת הנהלים. מדובר בעבודה מטה רחבה מאוד. כלל הפעילות מתחלקת בין קריאות למוקד

106 העירוני למוקד 100 המשטרתי. אנו מבצעים מעקב אחר תפיסות אמל"ח וכמות כתבי האישום. פעם

בחודש אנו מקיימים ישיבת מעקב על הנעשה בחודש החולף יחד עם נציגי מג"ב, ופעמיים בשנה אף מתקיים

פורום אכיפה רשותי רחב בו יושבים נציגי ציבור. אנו מקימים במבנה הממוגן מרכז הפעלה לחירום חדש

ומודרני, שיכלול גם את מוקד המצלמות 24/7 שלנו, שהוא מוקד הצופה בכל עת ואף מתריע. מומלץ כי כל

אירוע המדווח למשטרה ידווח אף למוקד שלנו, כך שנתוני האירוע יגיעו אלינו מבלי להוציא מהמשטרה

חומרים. באשר לשיקום והקמת מרכיבי ביטחון - אנו מסיימים את שלב ב' של התוכנית ביישובי התפר

בתקצוב המשרד לביטחון לאומי. קיבלנו הבטחה מראש מנהלת הגנה אזרחית לקבלת תקציבים עבור כל

יישוב, שיכללו מיגון טכנולוגי, תאורה ועוד. במקביל, אנו מקדמים תוכניות מיגון לכלל היישובים, כך שבעת

שיגיע התקציב נוכל להוציא לפועל. באופן כללי, בתוך מספר שנים חיזקנו את היישובים והכפלנו את כלי

הנשק כך שאנו במצב טוב יותר, אולם אנו רחוקים מהמצב האידיאלי ביותר היות ותחושת הביטחון אינה

אידיאלית.

בילי כהן כיתות הכוננות הן לאירועי פח"ע בלבד, ואילו בשעות הבוקר היישובים

מופקרים כי חבריהן בעבודה. אם נכנס מחבל בבוקר ליישוב, אין מענה. יש לחשוב כמועצה כיצד דואגים

לביטחון 24/7 ביישובים

ירון אליהו אבקש להעלות מספר נקודות: ראשית, קיים פער בין נתוני המשטרה לגורמים

אחרים. במאי 24' התקיים מפגש בין ראשי הרשויות עם מפקדי המשטרה ומפקדי המחוז הדרומי, המשטרה

הציגה ירידה בפשיעה, אך מסמך מחקר של הכנסת ממאי 25' מציין שבשנת 24' היו ארבעה אזרחים תושבי

הנגב שהואשמו בפח"ע. דו"ח של מכון ריפמן מראה זינוק של 71% בהיקף הנשק הבלתי חוקי מעל 23. שנית

יש פער בין ההצהרות למתרחש בשטח, לציבור מוצגת תמונה של מאבק בפשיעה ובירי עד כדי כותרות של

צלפים על גגות. בפועל, בנבטים קיימת נקודה ספציפית ממנה מתבצע ירי יומיומי. תושבים שסיירו בשטח

אספו ממצאים המעידים על עבירות, ועדיין נראה כי הנקודה לא זכתה לביקור משטרתי (או של פקחי

המועצה). לתושבים המתלוננים נמסר שוב ושוב כי ניידת בדרך, אך או שהיא לא מגיעה או שהיא אינה רואה

ממצאים שהתושבים מצאו בקלות. תשובת השר לביטחון לאומי כמענה לפנייתה של תושבת היה כי

"האירוע אינו מוכר למפקד התחנה וכי חשוב להודיע בזמן אמת, בין התחנות קיים שיתוף פעולה. בנבטים

הגדלנו משמעותית את מספר המתנדבים וקיימת פעילות שוטפת של כיתת הכוננות, אני מקיים כנסים עם

תושבים, יש פעילות מבצעית בוואדי עם הערבים, כלי שטח ולוחמים. הוצבו מצלמות על הגדרות". במציאות

העובדות בשטח סותרות טענות אלו, המצלמות אינן מחוברות. כשלב ראשון לפתרון מתאים עלינו להתריע

ולפעול עוד בטרם הפשיטה שעתידה לקרות אצלנו ביישובים במועצה. לאחר שו מר חומות למשטרה אין

יכולת להחזיק את צירים 25 ו-80, ויש להקים יחידות צבא ייעודיות לטיפול בבעיה זו. לפי דו"ח ריפמן, יש

באזור מצבורי נשק לא חוקי בהיקף של יותר מ-100 אלף כלי נשק, כוח אש המקביל ל- 50 חטיבות חי"ר. לכן

אני מבקש לא לקבל את עמדת המשטרה כמצב נתון. ברור לי כי המועצה אינה הגורם האמון ישירות על

האכיפה, אך קבלת תשובות שאינן משקפות את המצב ע"י הגורמים המוסמכים היא כסת"ח ואינה

מתקבלת על הדעת. על המועצה להיות השופר שלנו מול השלטון המרכזי ונדרש להעביר תמונת מצב דחופה.

אבקש לשנות גישה, לטעמי המועצה אינה מבינה את גודל האירוע. מבקש להפסיק להתייחס כאילו יקרה

מקרה, יש להבין ולהפנים שפשיטת מחשבים תקרה, השאלה הינה מתי, מהיכן ובאיזה היקף. 200 מטרים

מהגדר שלנו קיימת התיישבות לא חוקית עליה דיווחתי בנובמבר 23', כיום ישנן מצלמות השולטות על הגדר

שלנו באש ובתצפית. גם כאשר אנו מתריעים על נקודה ספציפית, 400 מטרים מבית הוריי, ואף אחד אינו

מופיע. שם מתרחש ירי מדי ערב. הגשתי בקשה לפי חוק חופש המידע לדעת מתי ביקרה משטרה בנקודה זו

בפעם האחרונה, טרם קיבלתי מידע זה. הלכה למעשה, אנו כבר משלמים מחיר למצב- ישנה משפחה בישוב

עם ילד בעל צרכים מיוחדים אשר לא ישנה בכל לילה בשל הירי הבלתי פוסק. ישנה משפחת פנסיונרים

שחוששת ומדווחת מדי ערב על ירי מאות מטרים מביתם ואף אחד אינו מגיע. אני ראיתי את המועצה

מתפקדת היטב באירוע שכלל אינה אמונה עליו, בפינוי תושבי העוטף ואף מובילה מיזמים כלכליים. אולם

באירוע של תושבים שלנו, איננו מצליחים להעביר את המסר להנהגה. המצב אינו נסבל. אני שוקל בימים

אלו להגיש עתירה. הגשתי בקשות למידע למשטרת ישראל ולמועצה לגבי נוכחותם ברדיוס 400 מטר מנקודה

בה מתבצע ירי. ביקרתי שם ומצאתי רכב גנוב ותרמילים.

ואדים קוזלוב״ט המועצה פתחת קריאה במוקד 100?

ירון אליהו העברתי זאת ישירות לחוקר. עוד אציין כי בעתירה שאגיש, המועצה תיקח חלק

בכך, או שתהיה איתי או שתהיה משיבה.

ירון בורבא הדברים חמורים. אני מציע רעיון - שהמועצה תגייס יועץ חיצוני, פנסיונר בכיר

מהמשטרה או שב"כ, שיעבוד עם כל יישוב, יבין את החולשות ויראה לתושבים כיצד לפעול מול הגורמים,

תוך שיפעל על בסיס נתונים.

איריס גרין הבעיה אינה התחמשות בלבד, אלא דורשת חינוך לאורך זמן.

בילי כהן בכדי לטפל באירוע, על ראשי הרשויות להבין כי אנו מאבדים את הנגב ועליהם

להתאחד.

ניר זמיר ראשית, תודה על הדברים. כראש מועצה יש לי האחריות, נקיים ישיבות פנימיות

באשר לעתירה. אציין לדוגמה כי לפני כשנתיים העברתי במליאה זו חצי מיליון ש"ח למצלמות לנבטים, אך

100 אלף ש"ח בלבד נוצלו לתוכנית. מדוע לא לעשות מצלמות על הוואדי? ביקשתי שיעזרו לי אולם חקלאים

אינם משתפים פעולה בהקמת גדרות. המועצה הציבה מש"ק בכל יישוב, אך אני מתקשה לאייש את כלל

היישובים. סייעו לי בדברים אלו, סייעו לי מול החקלאים. יש לנו מוקד מצוין 24/7. באם כל ראשי הרשויות

לא יתאחדו לפעולה משפטית ופוליטית, ויגידו די להפקרת הנגב, דבר לא ישתנה. לסיכום, שמענו את

הדברים ונחזור עם צעדים מעשיים.

[5]ישור מליאה עבור פטור ממכרז לבחירת קבלן לפרויקט "בית עופרים", קיבוץ משמר הנגב

אדי טורג׳מן אבקש אישור לפטור ממכרז והתמחרות ישירה עם קבלן לאחר 2 ועדות

מכרזים לפרויקט בית עופרים במשמר הנגב. ההצעות הקודמות היו מעל 30% מהאומדן של 471 אלף ש"ח

והצעה אחרת אינה עמדה בתנאי הסף של סיווג קבלנים ועל כן המכרז בוטל.

[6] אישור חוק עזר בדבר שירותי שמירה

אורי תמיר בנוגע לחוק עזר שמירה, אנו בתהליך של חוק חדש עם תעריף מעט נמוך יותר

ונוסח פשוט יותר. קיבלנו הערה ממשרד הפנים בשל העובדה שהנוסח ששלחנו אינו היה תקין ולכן הם שלחו

לנו נוסח מתוקן.

[7] הצגת שלבי העבודה עבור תכנית עבודה מחוברת תקציב

דותן שיפוני בחודשים אלו אנו עוסקים בבניית תוכנית העבודה והתקציב בחלוקה

לשישה שלבים. בשלב ראשון, מחלקת אסטרטגיה יושבת עם כלל האגפים והמנהלים בכדי להריץ תוכניות.

לאחר מכן, מנהלי האגפים והמחלקות מציגים לי את את התוכניות ואנו מאשרים את הכיוונים המרכזיים.

משם זה עובר לתקצוב אצל אורי ולירון. השלב הבא הוא מפגש עם ניר לאישור סופי של תוכניות העבודה

החלטה: מליאת המועצה מאשרת את הדיון בנושא ביטחון בשטחי המועצה.

אושר פה אחד

החלטה: מליאת המועצה מאשרת פטור ממכרז לבחירת קבלן לפרויקט ״בית עופרים״.

אושר פה אחד

החלטה: מליאת המועצה מאשרת את חוק העזר בדבר שירותי שמירה.

אושר פה אחד

והתקציב. לאחר מכן מגיע אליכם למליאה לאישור, ולבסוף אנו מקיימים כנס עובדים בכדי שכולם יכירו

את התוכניות ויווצר סינכרון.

אורי תמיר התחלנו היום את הבנייה עם המחלקות. הרעיון הוא שנשלח לכם את חוברת

התקציב ואת התב"רים כפי שמתחייב על פי החוק, 10 ימים לאחר שההנהלה, שהיא ועדת הכספים, תאשר

אותו. נקבע יום פתוח בו אני ולירון נהיה זמינים לכם לכלל השאלות והסברים, כך שהאישור במליאה יהיה

מהיר.

דוברת: באשר לתוכנית העבודה, האם אתם מייצרים מנגנון בקרה ומעקב?

דותן שיפוני כן, בדומה לתקציב יש לנו אישור תוכניות עבודה ותהליך מעקב. במהלך

חודשים מאי-יוני יש ישיבות מעקב עם כל האגפים לבחינת התקדמות תוכניות העבודה. בנוסף, שמנו לנו

יעד והגדרנו תפקיד של עוזר מנכ"ל מעקב ובקרה - ניצן, ואנו לומדים את הנושא. נפגשנו עם רשויות אחרות

ולמדנ ו, למשל, שהטמעת כלים כמו 'מאנדיי' נכשלה אצלם בשל תהליך הטמעה לקוי. אנו רוצים להכניס

מעקב ובקרה אף לכלל הפרויקטים. בבוא העת, נציג לכם.

איריס גרין המטרה היא שליפת חומרים יעילה יותר, מה שחשוב לזיכרון הארגוני ולהשוואות,

כי כרגע אין במועצה בסיס נתונים מסודר.

דותן שיפוני יצא חוק המחייב את הרשויות להעסיק איש אבטחת מערכות מידע. מומחית

שהגיעה למועצה אמרה שיש לנו יותר מדי מערכות, אנו עובדים על כך. מלבד זאת, במועצה ישנו איש אבטחת

מידע מזה שנים רבות באאוטסורסינג, ואף יש ממונה על מערכות המידע שלנו. על פי החוק, עד ה- 1.10 על

כלל הרשויות להעסיק איש אבטחת מידע ולבנות תוכנית עבודה. התוכנית שלנו כוללת כ-200 שעות ראשונות

על פני ארבעה חודשים, למיפוי והחלטה מה לעשות עם כל מערכת. לאחר שאפגש עם המומחית, אוכל להציג

לוח זמנים מדויק יותר.

בברכה,

ניר זמיר, ראש המועצה דותן שיפוני, מנכ"ל המועצה

_______________________ _______________________

נרשם על ידי חברת סאמיט-איי בע"מ

החלטה: מליאת המועצה מאשרת את הצגת שלבי העבודה עבור תוכנית עבודה מחוברת

תקציב.

אושר פה אחד