פרוטוקול ועדת מליאה מס' 9

עיר
דרום השרון
ועדה
אחר
קטגוריה
תאריך
12/10/2021
מקור
הקובץ המקורי באתר דרום השרון
עותק שמור
עותק מהארכיון שלנו (אם הקישור למקור אינו זמין)

פתח את קובץ ה-PDF באתר המקור

פרוטוקול מליאה מן המניין מס' 09/21 מיום 12/10/2021

פרוטוקול מליאה מן המניין מס' 09/21

מיום שני, 12 באוקטובר ,2021 ו' בחשוון תשפ"ב / בית המועצה

.1 משתתפים:

מ שם הנציג יישוב נוכחות מ שם הנציג יישוב נוכחות

1 אושרת גני גונן ראש המועצה V 22 אלי פיטרו כפר סירקין לא נכח/ה

2 איתן יפתח אלישמע zoom 23 מירב זילברבוים כפר מעש V

3 רחל רבר אלישמע V 24 עמנואלה רון מגשימים zoom

4 גיא כהן בית ברל zoom 25 שחר עדי מתן V

5 שמוליק מריל גבעת השלושה V 26 ליאת זולטי מתן לא נכח/ה

6 רונן ברקאי גבעת חן לא נכח/ה 27 אשר בן עטיה נווה ימין zoom

7 נפתלי מלכיאל גן חיים zoom 28 גלי זמיר נווה ימין V

8 צפריר שחם גני עם V 29 שירלי לופו חזן נווה ירק zoom

9 איל מילר גת רימון zoom 30 דוד משה נווה ירק לא נכח/ה

10 יום טוב אלקבץ חגור V 31 אמנון כהן נחשונים V

11 אלי כהן חורשים zoom 32 יעקב אברהמי ניר אליהו לא נכח/ה

12 גלית אדם ירחיב V 33 מולי אורן נירית V

13 יהורם גולי ירחיב לא נכח/ה 34 גיורא כהן נירית לא נכח/ה

14 גילה פרין ירקונה V 35 יורם דוקטורי עדנים V

15 רחמים זבידה כפר מלל V 36 חגי כהן עינת לא נכח/ה

16 אורי מרגלית רמת הכובש V 37 דני ברכה צופית לא נכח/ה

17 שלמה נמרודי רמות השבים zoom 38 אליהו בן גרא צופית V

18 ישראל טייבלום רמות השבים לא נכח/ה 39 ליטל רהב צור –יצחק V

19 דוד שוורץ שדה ורבורג לא נכח/ה 40 יעל דור צור -יצחק לא נכח/ה

20 דויד סיון שדי חמד לא נכח/ה 41 שגית בן ארי צור נתן לא נכח/ה

21 אורי עצמון כפר סירקין V 42 דורון צייזל קיבוץ אייל zoom

.2 סגל מועצה:

מר יצחק אגוזי - גזבר המועצה

מר שרון סספורטס - מנכ"ל המועצה

גב' מאיה עוז - סגנית גזבר

מר אורי פדלון - מנהל אגף אסטרטגיה

גב' לימור ריבלין (עו"ד) - יועמ"ש

גב' ורד שני - עוזרת ראש המועצה

מר ערן אבידור - ניו מדיה

מר רואי מסורי - מבקר פנים

גב' תמי פרבר - מנהלת אגף שירותים חברתיים

גב' חיה דואק - עו"ס

גב' רמי סטויצקי - עו"ס

גב' אירית קרמל לוי - עו"ס

מר ליאור גפן - ס. מנהל אגף תפעול

עמוד 1 מתוך 31

נוצר על ידי

פרוטוקול מליאה מן המניין מס' 09/21 מיום 12/10/2021

מר איתן בן ציון - מנכ"ל החברה הכלכלית והחברה להשבה

.3 אורחים:

גב' אירית ארליכמן - מנכ"לית אשכול שרון

מר אמנון קדמן - אייל

על סדר היום:

דו"ח ראש המועצה ........................................................................................................................ 3

קורונה...................................................................................................................................... 3

זכאות לבגרות ........................................................................................................................... 3

פתיחת שנת הפעילות בתנועות הנוער ............................................................................................ 3

פגישה עם משרד השיכון ............................................................................................................. 4

ותמ"ל ...................................................................................................................................... 5

תחבורה .................................................................................................................................... 6

מינוי יו"ר פורום סגני וסגניות מרכז השלטון האזורי ...................................................................... 7

חודש הוותיקים ......................................................................................................................... 7

חודש המודעות למניעת סרטן השד............................................................................................... 7

אישור פרוטוקול מליאה מס' 8/21 מיום ................................................................................30.8.21 8

פרויקט פארק אקולוגי.................................................................................................................... 8

שבוע התנדבות וותיקים................................................................................................................ 17

עדכון תקציב 2021 ....................................................................................................................... 19

תב"רים ...................................................................................................................................... 22

החלפת חברים בוועדות................................................................................................................. 24

בקשה לעבודה נוספת.................................................................................................................... 25

הסמכת וועד אלישמע לקירוי סולארי על מבנה מפעל הפיס ............................................................... 25

השכרת גגות מבני ציבור לצורך התקנת מתקנים פוטו-וולתאים......................................................... 26

מענה לשאילתות .......................................................................................................................... 28

עמוד 2 מתוך 31

נוצר על ידי

פרוטוקול מליאה מן המניין מס' 09/21 מיום 12/10/2021

-הישיבה נפתחה-

דו"ח ראש המועצה

אושרת גני גונן [ראש המועצה]: אחר הצהריים טובים לכולם, ברוכים הבאים וברוכות הבאות

לישיבת המליאה לחודש אוקטובר .2021 נמצאים איתנו כאן חברות וחברי המליאה וצוות עובדי

המועצה, בזום נמצאים גם חברי וחברות מליאה. כמו שאנחנו סיכמנו, אנחנו עובדים בצורה

היברידית ככל שהתקנה תאפשר לנו את זה, והקורונה עוד כאן.

קורונה

אושרת גני גונן [ראש המועצה]: קודם כל, בשורה טובה. הקורונה עדיין כאן אבל פחות, אנחנו

רואים ירידה דרסטית בחולים ובמבודדים.

זכאות לבגרות

אושרת גני גונן [ראש המועצה]: בשורות טובות מאוד, אנחנו בעשירייה הפותחת רשמית בפרסומים

שפרסם משרד החינוך בזכאות שלנו לבגרות. יש לנו בית ספר אחד עם אחוז זכאות של %98.5 ובית

ספר שני עם %.99 באמת מגיעות כאן ברכות לכל התלמידים והתלמידות שלנו, אנחנו מאוד גאים

בהם, בהורים שלהם, בצוותים החינוכיים והמנהליים ובאגף החינוך, בכל עובדי מערכת החינוך

וכאן גם מליאת המועצה, לכם אני רוצה להגיד תודה. תודה על האמון שכל שנה שאתם מצביעים

בעד תקציב שהולך וגדל בהשקעה בחינוך, אנחנו רואים תוצאות והן מאוד יפות. אני רוצה להגיד

שזה מאוד מרשים מבחינתנו משום שאנחנו מדברים על כיתות שילוב, והיום אנחנו מבקשים שכולם

יהיו בתוך המערכת שלנו, מגיעים להישגים כאלה גם עם כל המגוון, גם של המגמות והאפשרויות.

בכל זאת אתם רואים כאן אחוז אחר, כי מה שאתם רואים ומודדים כאן זה לא את בתי הספר שלנו,

הם מודדים את שיעור הזכאות לבגרות ברשות עצמה. ברשות זה אומר שזה כולל גם את התלמידים

שלומדים כאן בבתי הספר שהם לא בתי הספר של המועצה, ויש לנו בתי ספר נוספים, בית אקשטיין,

בית ספר ערבי, יש לנו תלמידים שיוצאים מחוץ למועצה, ובסוף עושים איזשהו ממוצע, והממוצע

הזה עדיין מזכה אותנו בעשירייה הפותחת בארץ, זו באמת נחת וגאווה. חשוב לי להגיד שלא שינינו

את עמדתנו או דעתנו שחינוך ערכי הוא לא פחות חשוב, אם לא יותר חשוב, וזה לא סותר אחד את

השני. אנחנו גאים בנוער הערכי שלנו שגם עושה שירות משמעותי והולך לשנת שירות, מכינות וזה

כיף לדעת שלצד ההישגים החברתיים האלה יש גם הישגים לימודיים טובים. ולכל ההורים

הדואגים, ילדים שעסוקים ועושים גם וגם וגם יש הוכחה של הצלחה. זה רק מוכיח שתכנון נכון

ופעילות בכיוון שהוא גם לימודי וגם ערכי מביאה לתוצאות יפות.

פתיחת שנת הפעילות בתנועות הנוער

אושרת גני גונן [ראש המועצה]: פתיחת שנת הפעילות בתנועות הנוער. אמרתי קודם שחלק

מהחינוך זה גם החינוך הבלתי פורמלי ואנחנו שמחים שאנחנו פותחים בשיא של חניכים בכל תנועות

הנוער שיש לנו. ויש לנו בדרום השרון את התנועה החדשה, האיחוד החקלאי, הצופים, ותנועה

חדשה, כנפיים של קרמבו. תנועות הנוער שלנו בדרום השרון ממשיכות לפעול ואנחנו גאים בהם

מאוד, ראינו את חגי המעלות שלהם ובאמת זו עוצמה של נוער מנהל, ילדים מנהלים ילדים, זה

עמוד 3 מתוך 31

נוצר על ידי

פרוטוקול מליאה מן המניין מס' 09/21 מיום 12/10/2021

מקסים לראות את זה ויש לזה ערך אדיר ותרומה לקהילה שלנו. אני חושבת שהמשפט ששגור כאן

במחלקת הנוער: "נוער בונה קהילה בונה נוער", זה משפט שמאוד מכיל את מה שאנחנו עושים כאן.

אנחנו רוצים לפרגן לכל עובדי ועובדות מערכת החינוך הפורמלי והבלתי פורמלי, לצוותים האחרים

שתומכים במערכת החינוך שלנו, כמובן לכם מליאת המועצה, לכל היו"רים והמנהיגות היישובית

בתמיכה בפעילות החינוך שלנו, ואנחנו מזמינים את כולם לערב הוקרה לעובדי מערכת החינוך

שיתקיים ב-27 בחודש בבית הספר עמי אסף באמפי, תוכלו גם לראות את האמפי היפה שנבנה

ונפתח לפני שנתיים. חשוב לי רגע לציין את כל תנועות הנוער כי נדמה לי שפספסתי כאן, אני רוצה

להוסיף: השומר הצעיר: יש לנו 140 חניכים, האיחוד החקלאי: 1,587 חניכים זה אולי הכי הרבה

בארץ, כנפיים של קרמבו: זו תנועה חדשה, היא פועלת פחות משנה ויש בה כבר 72 חניכים, התנועה

החדשה: 1,450 חניכים, בני עקיבא: תנועה חדשה יחסית אבל בצמיחה, 36 חניכים, והצופים: זו

שנה שנייה בסך הכל והם כבר 330 חניכים. כיף גדול לראות ש-%80 מבני הנוער והילדים שלנו

משתתפים בפעילות תנועות הנוער.

פגישה עם משרד השיכון

אושרת גני גונן [ראש המועצה]: אנחנו חוזרים עכשיו מפגישה עם שר השיכון ועם הצוות שלו

ומנכ"ל המשרד. אנחנו דנו עם המשרד על שלושה נושאים שנמצאים על סדר היום של משרד השיכון

וגם רמ"י: אחד, וועדת הגבולות. אני רוצה להתחיל עם אלעד, המליאה הזו לדורותיה כבר שנים

דנה על וועדת הגבולות עם אלעד, והיה כבר הסכם חתום ב-2017 וההסכם החתום הזה כתוב בו

שאלעד לא יוכלו לפתוח וועדה נוספת כי הם קיבלו וקיבלו וככה, אבל משום מה נפתחה וועדה

נוספת. וניסינו להבין הכיצד, ונפגשנו עם מנכ"ל משרד הפנים, שר השיכון ומנכ"ל משרד השיכון

והוועדה, המנדט הזה שהיה אמור להיפתח נמשך בחזרה, הבינו שהפער גדול מאוד ואין מקום

לפתוח וועדה. יש הסכמים והסכמים צריכים לכבד, ביטלו את הוועדה, משכו את הבקשה לביטול

הוועדה. אגב, הבקשה הייתה להעביר את כל השטח של אזור התעסוקה שנמצא במשולש שלנו

לאלעד. זה משולש שעליו יש חלוקת הכנסות של ,40-60 הוא רצה %.100 משכו את זה ואת זה נגיד

באמת לזכותם, הם הבינו את הטעות ונגמר הסיפור הזה. יש לנו וועדה אחרת שאתם גם מכירים

אותה, וועדה עתיקה כבר, הוועדה הגאוגרפית שדנה על שינוי גבולות ושינויים מוניציפליים בצור

יצחק, צור נתן, צור יגאל, כוכב יאיר וקיבוץ אייל. אתם שומעים כל פעם נוסף עוד נדבך, בסיבוב

האחרון נוסף עוד נדבך של קיבוץ אייל, הם לא היו בתוך הסיפור הזה. מנדט הוועדה הוא חסר

תקדים, 3,500 דונם להעברה, מה שמסומן בצהוב, לכוכב יאיר צור יגאל, אתם מכירים את התכניות

לדורותיהן שהיו שם, התכניות של עיר הכוכבים, 10 אלף יח' דיור, ,7,500 ,3,500 היום מדובר על

תכנית של 1,200 יח' דיור שהיא מתייחסת לחלק צמוד דופן לכוכב יאיר בחלק המערבי, שזה על

האבוקדו של מושב צור נתן. אנחנו הצגנו בוועדה הגאוגרפית שהתקיימה לפני שבוע, והיה דיון שני

לשנה הנוכחית, עמדתנו לא השתנתה. אנחנו חושבים שהשטח הזה צריך להישאר שטח ירוק,

חקלאי, אקולוגי, פתוח, ויתרה מזאת אנחנו מבקשים להכריז עליו כגן לאומי חקלאי כדי לאפשר

את הערכים הכל כך גבוהים של קרקע חקלאית טובה ואקולוגית לדורות הבאים להנאה מריאה

ירוקה כמעט אחרונה שנשארה באזור המרכז ברצף כזה. מי שצופה בזה לרגע יכול להתבלבל

ולחשוב שהוא נמצא בגליל, זה נוף אצלנו וצריך לשמור על הירוק הזה מכל משמר. לחצי הפיתוח

והבינוי הם מאוד מאוד חזקים, גם משרד השיכון שיש לו תכנית כאן, גם מנהל התכנון שזה משרד

הפנים מבקשים לפתח את זה, מה שהשתנה זה לצערי הרב גם כוכב יאיר, ראש המועצה שם מבקש

עמוד 4 מתוך 31

נוצר על ידי

פרוטוקול מליאה מן המניין מס' 09/21 מיום 12/10/2021

לפתח. יכול להיות שאם כוכב יאיר ואנחנו היינו בחזית אחידה אז אולי היינו יותר חזקים מול

מוסדות השלטון, אבל לשמחתנו רבים מהתושבים שם חושבים כמונו וביחד אנחנו מנסים להוריד

את רוע הגזרה לפיתוח בשטח הכל כך חשוב וערכי הזה. יש שם אבוקדו מניב שהוא בעצם הפרנסה

של מושב צור נתן שהוא מושב שיתופי, זו הפנסיה של התושבים שלו. אנחנו עושים באמת מאבקים

מאוד גדולים כאן ומשתפים את כל גורמי השלטון וכל הגופים הירוקים שתומכים בנו כדי להסיר

את האיום הזה. לצערי הרב זה מאבקים שגם גולשים לתקשורת ולמקומות לא קונבנציונליים. היו

כאן מניפולציות וספינים תקשורתיים לא מבוססים, אפילו ברמה ששקלנו לתבוע דיבה על זה

שהאשימו את המועצה שלנו שהיא מקיימת 5,000 יח' דיור שם, מה שמעולם לא היה ולא נברא.

המועצה תמיד התנגדה לתכניות של משרד השיכון לקדם שם אלפי יח' דיור. מחר ככל הנראה, ב-

24 שעות בידיעות אחרונות תתפרסם איזו כתבה, אתם מוזמנים לקרוא. הספינים האלה יהיו שם

וכמובן גם תגובתנו שמאז ומעולם הייתה אותה תגובה עקבית, ישרה ומה שבלב בפה ומה שבפה

בלב. דרום השרון היא מועצה ירוקה, שומרת על הריאות הירוקות ועל השטחים האחרונים שנותרו

באזור המרכז, גם במלחמה הזאת אנחנו נלחמים על אותם עקרונות ונמשיך לעדכן אתכם. הנדבך

האחר של אותה וועדה גאוגרפית היה קיבוץ אייל, שם זה ממש צוואר בקבוק של מסדרון אקולוגי.

בעלות-תועלת בוודאי ובוודאי שאין שם מקום לבנות 200 יח' דיור ולגמור שם את המסדרון

האקולוגי ששם יש מעבר צר, זה אפילו צוואר בקבוק של מסדרון אקולוגי של מעבר בעלי חיים

וצומח וחי שם. אנחנו באמת מקווים שמנהל התכנון שמכיר בחשיבות המסדרונות האקולוגיים לא

יאפשר לזה לקרות. הדבר האחרון, השיוך המוניציפלי של צור יצחק, זה גם נדון בוועדה הזאת וגם

שם אמרנו את דברנו, ואנחנו מקווים שנוכל לקבל מענה לצרכים שלנו בכל אחת מהקטגוריות. יו"ר

הוועדה גבי מימון הבטיח אחרי שנים שהוועדה נמצאת בדיונים להכריע בעניין ושבקרוב, תוך כמה

שבועות, נקבל תשובה בכל אחת מהקטגוריות שהוועדה הזו עוסקת בה.

ותמ"ל

אושרת גני גונן [ראש המועצה]: ותמ"ל, עדיין לא וועדה גאוגרפית, בינתיים זו וועדה לתכנון

מתחמים מועדפים, ותמ"ל צופית חזר לדיון, זה ותמ"ל מ-,2016 בשנה שלא היה תוקף לותמ"ל הוא

עבר לדיונים במחוזית וחזר לותמ"ל, אבל עכשיו כשהוא חזר הוא חזר בקצב מאוד אינטנסיבי.

רוצים לקדם כמעט 4,000 יח' על אדמות צופית, חלק מאדמות גן חיים ואדמות ההשבה של ניר

אליהו ועל אדמות כפר סבא, נראה את זה על המפה כדי להזכיר לכם איפה זה נמצא, אתם בטח

ראיתם את זה בדיונים אחרים. זה נמצא מערבית ומזרחית למוביל, משני צידי המוביל מכפר סבא

בואכה לבית ברל, בכביש הזה רוצים לבנות שכונה אורבנית. גם כאן נפגשנו עם שר השיכון היום,

שהוא גם ממונה על רמ"י וביקשנו שהותמ"ל הזה יהיה מידתי שאנחנו נוכל להרחיק אותו עם חיץ

משמעותי מצופית כדי שצופית יוכלו להמשיך להיות מושב חקלאי. %98 מהאדמות בצופית הן

אדמות חקלאיות ומניבות, כדי שהמושב יוכל להמשיך להתקיים כמושב חקלאי ולהרחיק את זה

לכיוון העיר, שכל תהליכי האורבניזציה והמגדלים ומה שמתכננים שם בבנייה רוויה, שהיא תהיה

צמודת דופן לעיר ולא צמודת דופן למושב. אנחנו גם כמובן מתנגדים התנגדות נחרצת לכביש 541

שמציגים אותו כחלק מהותמ"ל כאופציה. כביש 541 הוא כביש רוחב שהיום הוא המשכו של עוקף

ניר אליהו ואמור להגיע עד כביש .2 בדרך לעבור על שטחים חקלאיים אצלנו, במועצה אזורית לב

השרון, דרך רעננה והרצליה, אנחנו כל הרשויות כאן מתנגדות לכביש הזה, ואנחנו נפעל מול

הרשויות למצוא דרך אחרת מזרחה לכביש ,551 שהוא כביש מאושר וכבר הופקעו עבורו אדמות.

עמוד 5 מתוך 31

נוצר על ידי

פרוטוקול מליאה מן המניין מס' 09/21 מיום 12/10/2021

הוא צריך להיות כביש הרוחב, למעשה סטטוטורית אחרי כביש 531 הוא כביש הרוחב, ולא להמציא

עכשיו כביש רוחב חדש כדי להוציא את השכונה החדשה בנחלות ובאדמות החקלאיות שלנו. זהו,

אז זה רק עדכונים. היינו אצל השר היום והוא הנחה להזמין אותנו ביחד עם מושב צופית, ולראות

איך להתחשב בתכנון בכל מה שאנחנו ביקשנו. היום יש לנו יותר נגישות, יש יותר הקשבה. אני לא

אומרת שברמת התוצאות אנחנו כבר רואים את ההקשבה ואת הנגישות מתרגמת מעשית לביטול

ותמ"לים וועדות גאוגרפיות, לא, נעשה רגע הפרדה, בין המשימות הלאומיות לייצר כמה שיותר יח'

דיור לבין זה שאנחנו אמצעי ליצור יח' דיור וקונפליקט מובנה בינינו בין המטרות שלהם, אז כאן

אנחנו עושים מאמצים מאוד גדולים בצורה הגיונית שהדברים יקרו בצורה מידתית ועל כל

העקרונות שדיברנו עליהם בעבר. מידתית גם בגודל הבנייה, גם בגובה, בקרבה אלינו וגם במשך

השנים והשלביות שבה דברים קורים, כדי שהחקלאים יוכלו להמשיך לעשות חקלאות עד

שהטרקטור הראשון נכנס לשטח וזה יכול לקחת גם שנים רבות. בדרך יש גם מאבקים משפטיים

כמו שאתם יודעים, אנחנו לא הורדנו את הרגל מהגז. וועדת הכנסת שדנה שוב בנושא של אנרגיות

מתחדשות ותחנות כח, הפעם התמקדה בנושא של תת"ל ות"ל תחנת כח ,98 למרות שגם את 91

הזכרנו שם, אבל בדיוני וועדת הכנסת, שוב לשאלתך, אמנון, ניכר שיש הקשבה ואמפתיה, כולם

בעדנו, בסוף נראה מה הם יצביעו כשזה יגיע להצבעה, אבל נגיד שלא הורדנו את הרגל מהגז גם

בנושא של התחנות.

תחבורה

אושרת גני גונן [ראש המועצה]: אתם יודעים שאחת הבעיות והאתגרים שלנו זה תחבורה, מכל

מיני היבטים, תחב"צ שהיא לא מספיק טובה, עומסי תנועה קשים מאוד, ולצערנו התחום הזה של

התחבורה לא נמצא בסמכותנו או אחריותנו, לא תקציבית, לא סטטוטורית, אלה דברים שנקבעים

בממשלה. יחד עם זאת, אנחנו עובדים אל מול שרת התחבורה והיא גם תגיע לכאן לביקור וסיור,

ואנחנו נציף את כל הבעיות שיש לנו כאן. בעיות עומסי התנועה שצריך להרחיב כבישים והן ירדו

מסדר היום ואנחנו רוצים להחזיר אותן. אנחנו נעלה את הנושא של תחב"צ שהיא לא אפקטיבית

במועצות אזוריות בכלל, את נושא המטרו והדיפו שאנחנו רוצים להזיז אותו להביא למקום אחר

שיהיה יותר נכון ויותר אפקטיבי. אחד הדברים שאנחנו עשינו כיוזמה והצגנו במשרד התחבורה,

מאוד התלהבו מזה ואולי נעשה את זה בכל היישובים שלנו, זו תחבורה שיתופית. אנחנו עושים

שיתוף עם חברה של השכרת רכב ובכמה יישובים הכנסנו רכבים מושכרים ליישוב שבאפליקציה

אפשר להפעיל את הרכב ולשכור אותו, נדמה לי שזה 100 ש"ח ליום ואפשר לנסוע ביחד כמה חברים,

זה תלוי במרחק, באתר כתוב בדיוק כמה ואיך עושים את זה, האפליקציה מאוד פשוטה להפעלה.

מה שראינו שזה עובד, זה פיילוט של כמעט שנה ואנחנו רואים שיש שימושים גבוהים, %75

משתמשים ברכבים האלה, במקומות אחרים אפילו יותר, תלוי בעונות השנה. בתחילת הדרך היה

פחות, אחר כך בהמשך יותר ואנחנו רואים, וגם משרד התחבורה, שיש לזה פוטנציאל. בודקים

אפשרות לקבל סבסוד ממשרד התחבורה ולהכניס ליתר היישובים אחרי הפיילוט הזה, כדי שיהיו

רכבים שכורים ביישובים וכל תושב ותושבת יוכלו לנסוע ברכב שיתופי, אולי אפילו כמה אנשים

ביחד ולחלוק, ותהיה להם האופציה הקיימת.

עמוד 6 מתוך 31

נוצר על ידי

פרוטוקול מליאה מן המניין מס' 09/21 מיום 12/10/2021

אורי פדלון [מנהל אגף אסטרטגיה]: במקרה נרשמתי כדי להיכנס לראות, כמה עולה והכל, אתה

צריך כשאתה נרשם לסרוק את רישיון הנהיגה לרכב, הם עושים בדיקה, זה לוקח כמה שעות, והם

מחזירים אלייך פידבק במייל שאתה מאושר ורשאי לנסוע ולשכור את הרכב.

אמנון כהן [נחשונים]: את אמרת רכב שיתופי, אבל גם אדם לבד יכול לנסוע.

אושרת גני גונן [ראש המועצה]: גם אדם לבד יכול לנסוע, רכב שיתופי זה אומר שתושבים רבים

יכולים להשתמש במכונית הזו. לא בו זמנית בהכרח. המודל הזה בקיבוץ עובד מעולה, בחלק

מהקיבוצים זה עדיין עובד.

מינוי יו"ר פורום סגני וסגניות מרכז השלטון האזורי

אושרת גני גונן [ראש המועצה]: חברים, אני רוצה לברך את חברתנו חברת המליאה וסגנית ראש

המועצה ליטל, שנבחרה פה אחד להיות יו"ר פורום סגני וסגניות מרכז השלטון האזורי השבוע,

בראבו. באמת, הכבוד הוא לנו, את רוצה להגיד משהו לפורום הזה?

ליטל רהב [צור יצחק]: רק שזה פורום שהמטרה שלו היא בעצם לעבוד בשיתוף עם ראשי המועצות

במרכז השלטון האזורי, לקדם את מטרות המרכז ולהיות עוד יד שעוזרת למאבקים הרבים של

השלטון האזורי מול הרבה גופים וכמובן לייצר לנו את המטרות שלנו כסגנים שהן ארציות ואותן

נרצה להוביל ברמה הזו.

אושרת גני גונן [ראש המועצה]: בהצלחה.

חודש הוותיקים

אושרת גני גונן [ראש המועצה]: נסיים בעדכון אחרון, אנחנו בחודש שנקרא חודש הוותיקים. חודש

הערכה והוקרה לוותיקי המועצה שלנו, החודש הזה מצוין בהרבה מאוד פעילויות שעושים כאן

במועצה דרך האגף לשירותים חברתיים והמחלקה לגיל השלישי, מחלקת הוותיקים שלנו ועוד

יחידות אחרות, בתרבות, בספורט וכמובן עם העמותה לחבר הוותיק. מה שאתם רואים כאן זו

כיתת הוותיקים, שהגדילה את עצמה באופן משמעותי והכיתה הזו היום מונה 55 חברים שמגיעים

ולומדים כאן בבית ספר ירקון. נפתחה כיתה נוספת עכשיו בעמי אסף, אנחנו פותחים מכינה שיום

בשבוע וותיקי המועצה יוכלו לבוא וללמוד בה שיעורים על שלטון, פוליטיקה, מנהיגות, וזו פשוט

יופי של פעילות שאנחנו רוצים לפרגן לכל השותפים והמשתתפים בה. יש כאן את הצוות שיציג עוד

מעט דברים.

חודש המודעות למניעת סרטן השד

אושרת גני גונן [ראש המועצה]: ראיתם שכל המצגת שלנו מאירה את המועצה בוורוד? שמתם לב

שהכל נצבע בוורוד? אתם יודעים מה הסיבה? חודש המודעות למניעת סרטן השד. במהלך החודש

האחרון יש הרבה מאוד פעילויות הסברה, חוגי בית והרצאות בנושא של מניעת סרטן השד. במהלך

החודש הזה גם בני הנוער שלנו, נערות ונערים מיישובי המועצה ובתי הספר תורמים ומתרימים

למען האגודה למלחמה בסרטן ופעילות כאן גם עמותות נוספות למניעת סרטן השד, יישר כח לכל

העוסקים במלאכה ובריאות טובה לכולם.

עמוד 7 מתוך 31

נוצר על ידי

פרוטוקול מליאה מן המניין מס' 09/21 מיום 12/10/2021

אישור פרוטוקול מליאה מס' 8/21 מיום 30.8.21

אושרת גני גונן [ראש המועצה]: אני רוצה לעבור לסדר היום שלנו, סעיף ראשון אישור פרוטוקול

מליאה מס' 8/21 מיום .30.08.21 מי בעד? פה אחד תודה.

החלטה

מליאת המועצה מאשרת את פרוטוקול מליאה 8/21 מיום ה- .30.8.2021

אושר פה אחד

פרויקט פארק אקולוגי

אושרת גני גונן [ראש המועצה]: אני עוברת לסעיף הבא שלנו, פרויקט פארק אקולוגי. ליאור הוא

מנהל איכות הסביבה במועצה והוא יציג את זה.

ליאור גפן [ס. מנהל אגף תפעול]: שלום לכולם, מה שלומכם? בינתיים אני אספר לכם סיפור,

אתמול וועדת איכות הסביבה ישבה על הדבר הזה כהכנה לקראת המליאה ושאלו אותנו כל מיני

שאלות שם והדבר הזה, עלה לי איזה סיפור היסטורי מאוד מעניין. בשנת 1903 בפריז הדבר המרכזי

שדיברו עליו זה מה אנחנו הולכים לעשות עם כל הזבל של הסוסים? מה נעשה שם? הרי אתם

יודעים, עוד לא היו מכוניות, אז מה נעשה עם כל הזבל? איך נתמודד איתו? וזה היה הדבר

התברואתי הגדול ביותר שהתעסקו בו, הבעיה המרכזית שממנה נוצרו העקבים, שנשים הולכות

איתם היום, זה היה בשביל שלא ידרכו על השמלות. אבל מה שקרה עשור אחרי זה שהמציאו את

המכונית, וכל הנושא הזה ירד מהפרק. עכשיו אני רוצה ברשותכם לדבר על איך בעצם העולם הולך

להשתנות ולמה אנחנו בעצמנו יכולים לשנות אותו. מה שאנחנו רוצים לעשות זה להקים פארק

למחזור ואקולוגיה. ככה אנחנו קוראים לו, אנחנו הולכים לייצר שותפות בין שלושה גופים, מועצת

דרום השרון, קיבוץ אייל, שחלק מהנציגים שלו נמצאים עכשיו בזום, ואשכול רשויות השרון שעוד

מעט גם יעלו איתנו. על מה אנחנו מדברים? דיברנו על זה כבר במליאה הקודמת אז אני אנסה לקצר

את כל העסק. אנחנו מדברים על פרויקט שכל המטרה שלו היא לטפל בכל הפסולת או בחלק גדול

מהפסולת הביתית שמגיעה מאזור השרון. אנחנו הולכים לנסות לייצר מצב שאנחנו מקבלים 1,200

טון שנוכל לטפל בו, אנחנו מעריכים שהשטח שיהיה דרוש לנו זה משהו כמו 50 דונם, שאותם פחות

או יותר כבר מצאנו. המטרה הכללית של כל הפרויקט הזה זה להיות פרויקט כלכלי אקולוגי שגם

אנחנו בתור מועצה וגם השותפים שלנו ירוויחו ממנו כסף, והרבה, וגם בעצם נוכל לייצר משהו

במסגרת הזו של המועצה הירוקה שייתן מענה לכל הסיפור הזה שנקרא פסולת. מה זה בעצם

אשכול? אירית, את רוצה להסביר בשלוש-ארבע מילים מה זה אשכול?

אירית ארליכמן [מנכ"לית אשכול השרון]: שלום, שמי אירית ארליכמן אני מנכ"לית אשכול

השרון. מועצה אזורית דרום השרון היא חלק מ-14 רשויות באשכול. אשכול השרון אחד מ-11

אשכולות בכל הארץ. 14 רשויות, ערים גדולות, רעננה, כפר סבא, הוד השרון, שתי מועצות אזוריות:

דרום השרון ולב השרון, כמה מועצות מקומיות כמו קדימה-צורן, כוכב יאיר, צור יגאל ותל מונד,

ועוד 6 רשויות ערביות מאוד משמעותיות וגדולות: טירה, טייבה, קלנסוואה, כפר קאסם, כפר ברא

עמוד 8 מתוך 31

נוצר על ידי

פרוטוקול מליאה מן המניין מס' 09/21 מיום 12/10/2021

וג'לג'וליה. אחד מהיתרונות או האיכויות שיש להתאגדות כזו אזורית היא סביב נושא הסביבה,

פינוי פסולת, טיפול בפסולת, ואנחנו חושבים שזה באמת אחד הנושאים המרכזיים. אני אספר

שבשבוע שעבר היינו בסיור מאוד מעניין במתקן כמו זה שאנחנו מתכננים להקים בצמוד לקיבוץ

אייל, ליד עפולה, מתקן מאוד חשוב ומעניין, ובעיקר מטפל בסביבה וחוסך לרשויות עלויות שהיום

הן משמעותיות ומהוות עד כמה שאני מבינה סעיף משמעותי בתקציב הרשותי. אנחנו נמצאים

עכשיו במצב שרוצים להגיש את הקול הקורא, הוא הדרך שלנו לגייס את הכסף מהמשרד להגנת

הסביבה, לקבל את הכסף מהם. כדי להגיש את הקול הקורא, אחד התנאים זה היתר בנייה למתקן

הזה וכידוע לכם אני בטוחה שאתם מבינים ומכירים מה המשמעות של לקבל היתר בנייה למתקן

בהיקף כזה. צריך את המהלך הזה לממן ואנחנו רוצים עכשיו, התאגיד הזה שאנחנו רוצים להקים

שבין המועצה, מועצה אזורית דרום השרון, קיבוץ אייל כבעלים של הקרקע והאשכול, בתקציב

משותף לקדם את היתר הבנייה, לקבל היתר בנייה למתקן הזה, להגיש תסקיר סביבתי ותסקיר

תנועה, וכל מה שצריך כדי לבחון את האפקטיביות, היעילות ואת מידת ההשפעה של המתקן הזה

והוא דורש תקציב. האשכול נתן סכום כסף לנושא הזה, קיבוץ אייל נתן וגם המועצה מתבקשת

לאשר את הסכומים האלה.

ליאור גפן [ס. מנהל אגף תפעול]: תודה רבה אירית, ברשותכם נתקדם ואז תשאלו את כל השאלות.

זה האשכול, היום מהאשכול מגיעים 700 טון של פסולת כל יום. בעתיד הממש לא רחוק, אנחנו

מדברים על עוד 5-6 שנים, אנחנו צופים שכבר יגיעו 1,200 טון כל יום. כמו שאתם מבינים, כולנו

קונים באיביי ובעיקר אנחנו מייצרים המון זבל. הבאנו לכם כמה תמונות שתראו איך זה נראה

מבפנים, איך נראה מתקן כזה בצרפת. המיקום של הפרויקט זה ממש בעלייה לקיבוץ אייל, היום

יש שם איזו שריפה קטנה שהייתה לפני ארבעה חודשים, כרגע המקום הזה אין בו כלום, הוא מרוחק

מכל יישוב. המקום הכי קרוב אליו זה קיבוץ אייל שהוא 2.5 ק"מ משם, וקלקיליה שנמצאת משהו

כמו 850 מ' משם. מבחינת המיקום שלו, הוא ממש לא נוגע באף אחד מהיישובים ולא נוגע, אנחנו

הולכים לייצר את זה ברמה אקולוגית מאוד גבוהה, אבל לא אמורים להיות מפגעים מהדבר הזה.

על מה הדבר הזה נבנה? מצאנו קרקע, שאיך מצאנו אותה? התב"ע של המקום הזה היא תב"ע של

מתקן הנדסי. מצאנו בעצם שעל מתקן הנדסי מותר להקים מתקן כזה של מיון פסולת ובעצם באנו

לקיבוץ והצענו להם את הרעיון הזה. הקיבוץ לקח את זה בשתי ידיים כמיזם כלכלי גם שלהם

והתחלנו להריץ את הפרויקט הזה. התנועה, שזה אחד הדברים המשמעותיים שיהיו במקום הזה,

אנחנו מכינים פה תכנית תנועה מאוד רצינית ומשמעותית, החיבורים לזה יהיו דרך כביש 6 ודרך

כביש .444 אנחנו רוצים להקים שני מתקנים, אבל היום אנחנו מדברים איתכם רק על מתקן המיון,

בהמשך נקים גם מתקן של טיפול. מתקן הטיפול זה כל האורגני. מה זה אורגני? זה כל המלפפונים

שנשארים בכיור, כל הדברים המגעילים שעושים את הריח, בהם אנחנו נטפל ונמנע הטמנה של

כמעט, שימו לב למספר, היום בדרום השרון %80 מהפסולת שלנו הולכת להטמנה, במתקן הזה

בשאיפה המאוד גדולה, אנחנו נטמין רק %20 מהפסולת. בשלב הראשון נייצר מצב של כמעט %50

פחות הטמנה, ובשלבים הבאים ככל שנתקשר יותר עם חברות שידעו לטפל בפסולת הזו. הבעיה

היום היא שלאף אחד אין זרמים לטפל בהם, חלק מהפרויקט זה להקים האב לחברות סטארט אפ

שמתעסקות בפסולת, באקולוגיה, וניתן להן את האמצעים הפיזיים לעשות עם הפסולת הזו משהו.

היום, מי יגיד לעצמו אני אתחיל עכשיו לעשות זכוכית? מאיפה אני אביא את החומר הזה, איך אני

אחלק אותו? המכון הזה, המתקן הזה, ידע לתת את הדברים מראש ואז לתת את הפתרון לבעיה

יהיה יותר קל. המטרה כמובן היא להגיע לאפס פסולת להטמנה. הבאתי לכם קצת נתונים, העלות

עמוד 9 מתוך 31

נוצר על ידי

פרוטוקול מליאה מן המניין מס' 09/21 מיום 12/10/2021

של ההקמה של מתקן המיון הזה היא 65 מיליון ש"ח. אם תסתכלו בחלוקה בין המועצה, הקיבוץ

והאשכול שאנחנו יוצאים מתוך נק' הנחה שאומדן הרווחים אחרי כל ההוצאות של שנה תפעולית

יהיה רווח של כ-7.5 מיליון ש"ח שהחלוקה תהיה שליש-שליש-שליש. הבאתי פה שני תרחישים,

התרחיש הטוב הוא שנקבל את כל המענק מהמשרד להגנת הסביבה שזה כ-40 מיליון ש"ח ואז

תשימו לב ל -ROY אין דברים כאלה בשום עסק, תוך שנה אתה מחזיר את הכסף, זה שוק אפור.

העניין בזבל, שבגלל שאף אחד לא רוצה להתעסק בזה, יש בזה המון כסף ואנשים לא מבינים את

זה. אם אנחנו ניקח את המצב הגרוע, שנקבל רק בהתחלה, גם אז המועצה מגיעה. יש שני כיוונים,

פעם אחת היא תקבל רווחים מתוך המתקן עצמו כחלק מהשותפות ובפעם השנייה היא תקבל

רווחים לתקציב השוטף ישירות, אחד זה הארנונה על המתקן הזה שיהיה מתקן הנדסי ואז מקבלים

עליו 180 ש"ח/מ"ר לפי צו הארנונה, ונקבל עוד חיסכון בפינוי האשפה של עוד כ-800 אלף ש"ח. יחד

זה יוצא כמעט 1.8 מיליון ש"ח רק לתקציב השוטף. הצגנו את כל הדברים האלה לעומק אתמול

בוועדה, ומי שרוצה לקבל עוד פרטים הזמנו אותו, אם יש למישהו עוד שאלות אני עדיין מוכן להגיב.

היום כניסה של משאית אשפה לתוך תחנת מעבר מהסוג הזה, נגיד היום צפריר זרק את כל

הפיסטוקים בפח הירוק שלו ובאה משאית ולקחה אותה, נכנסה אותה משאית למתקן של חן

המקום, היא משלמת 350 ש"ח פלוס מע"מ על כל טון שצפריר יצר. כשהוא ייכנס אלינו, בגלל

שאנחנו עושים את זה בשותפות עם הרשויות, ייכנס 290 ש"ח פלוס מע"מ, החסכון של 70 ש"ח

האלה פלוס מע"מ כפול כל הפסולת הביתית שיש לנו, זה בעצם החסכון שאנחנו מייצרים, רק לפי

משקל, אין דבר כזה לפי נפח. מבחינת סיכונים, הרי אי אפשר להראות רק את הטוב, אנחנו מעריכים

שאם תהיה איזושהי בעיה בשותפות זה יהיה בעייתי, ואנחנו מפחדים שתהיה התארכות של

הפרויקט כי אנחנו צריכים להשיג אישורים סטטוטוריים די מורכבים לדבר הזה. מה שאנחנו

מבקשים עכשיו זה תקציב התחלתי לתב"ע שכל אחד מהשותפים הולך לשים, המטרה היא לשלם

את כל היועצים שהם מי שיבנו לנו את התב"ע שאנחנו צריכים לייצר בסמכות מקומית ולקבל את

היתר הבנייה. עם היתר הבנייה והתב"ע נלך למשרד להגנת הסביבה ונקבל את הקול הקורא.

אושרת גני גונן [ראש המועצה]: קודם כל ליאור תודה רבה על ההצגה ותודה לכל מי שהגיע אתמול

לוועדה לאיכות הסביבה, וגם לחברות וחברי הוועדה וגם לחברי וחברות המליאה שהשתתפו.

הוועדה אירחה אתמול את כל החברים שרצו להשתתף ובראשותה של ליטל שם הדיון היה מעמיק

יותר ומאפשר את מה שקצת פחות מאפשרת המליאה, לעשות דיונים מעמיקים כאלה, שם נשאלו

שאלות עומק וניתנו תשובות. בעקבות זה בוצעו השינויים שהוצגו לכם עכשיו במצגת. אני אגיד

שהפרויקט הזה הוא פרויקט עם חזון ירוק שהמועצה מובילה, שאומר שאנחנו רוצים להגיע לאפס

אחוז אשפה. אשפה לא צריכה להיות עלינו לנטל, היא יכולה להיות גם משאב וזה בעצם מה שאנחנו

עושים כאן וגם אנחנו מאפשרים ומבטיחים בוודאות גמורה שההפרדה במקור תתממש ולא תתבצע

רק בבתים. כמו שאמר קודם ליאור, שמפרידים בין זבל אורגני לאחר וככה, ובסוף מתערבב הכל

כשזה מגיע למתקני המיון, אנחנו נבטיח שזה לא יקרה, זה מתקן אקולוגי מהחדשניים והמודרניים

שיש בעולם. ליאור הצביע קודם על הרבה מאוד יתרונות, אתמול בישיבה עלה 'רגע, אז מה

החסרונות?' ו'למה לא עפות על זה עכשיו כל הרשויות?', אז אני חושבת שיש סטיגמה לעסק עם

אשפה. כשאנחנו מדברים על אשפה יש לזה סטיגמה, ולא רק סטיגמה, הרבה פעמים זה נכון,

תברואה יכולה לייצר מפגעים סביבתיים של ריח, של משאיות רבות שעוברות וכולי. אנחנו לא

מתעלמים מהחסרונות שיש, אנחנו רק חושבים שצריך לקחת כל חיסרון כזה ולהפוך אותו ליתרון,

כי במתקן כזה אנחנו מתקן אקולוגי סגור, אנחנו יכולים לייצר וודאות שלא יהיה בו ריח ולא יהיו

עמוד 10 מתוך 31

נוצר על ידי

פרוטוקול מליאה מן המניין מס' 09/21 מיום 12/10/2021

מפגעים חזותיים או ויזואליים, וכיוון שמדובר גם על תכניות תחבורה בכבישים שאנחנו יודעים

שיש עליהם תכניות הרחבה באזור שממילא הוא אזור האב כזה של תחבורה, והוא צמוד למט"ש,

אלה מתקנים הנדסיים שהם גם לא קרובים לבתי מגורים שאנחנו יכולים לממש את החזון של

מועצה ירוקה, של אשכול ירוק. אנחנו גם יודעים כאן כלכלית שהאשכול מושקע, האשכול הם גם

המשקיעים וגם הלקוחות. זאת אומרת, יש כאן תכנית כלכלית שיש לה הרבה מאוד הגנות ורשת

ביטחון, ואני חושבת שיש גם משרד איכות סביבה, המשרד להגנת הסביבה הוא היום משרד שמאוד

מחבק בתקציבים, במשאבים, בעזרה בסיוע והדרכה את הרשויות שמוכנות לקחת את זה על עצמן

ומהבחינה הזו אנחנו גם נזכה לתקציבים גדולים מאוד מהמשרד בקול הקורא אם נזכה בו, ויש

סבירות מאוד גדולה שנזכה בו. מולנו מתחרים כמובן עוד גופים עסקיים, כי העולם הזה הוא לרוב

עולם שנשלט ע"י הגופים הפרטיים והעסקיים, השיקולים שלהם הם שיקולים עסקיים, וזה שהציג

ליאור את הרווחים הכלכליים, זה יופי ונהדר, אבל המטרה היא גם ובעיקר לתת שירות טוב בנושא

של פינוי וטיפול באשפה לתושבים שלנו, וזה מה שזה יהיה. זה מתקן שייתן שירות טוב ויעשה את

מה שחלמנו לעשות, להיות מאופסים מבחינת השפעה, אפס פסולת להטמנה. עכשיו נעשה בצורה

מסודרת קצרה ותמציתית, כי הדיון העמוק היה אתמול, סבב של מי שרוצה להגיב או לשאול.

אמנון כהן [נחשונים]: הכסף שנחסך חוזר ליישובים? וגם איזה תוצרים, האם יש תוצרים?

אושרת גני גונן [ראש המועצה]: רק להבין את השאלה שלך, האם 800 אלף ש"ח בשנה שיחסכו,

האם הם יחזרו ליישובים כשירות?

אמנון כהן [נחשונים]: כן, ודבר נוסף, האם יש איזשהם תוצרים שניתן למכור אותם וגם להרוויח

מהם?

אושרת גני גונן [ראש המועצה]: תודה אמנון על השאלות שלך. שמוליק.

שמוליק מריל [גבעת השלושה]: שאלה ראשונה, האם יש הבדל בין המתקן הזה למתקן בפארק

שרון שעובד כבר? דבר שני, האם מתוכנן, כי אני מניח שלא, אבל אולי זה ייצא בלי ברירה, הר של

זבל? אם לא יהיה פינוי באחד הימים ואז יתחיל להצטבר שם.

אושרת גני גונן [ראש המועצה]: תודה שמוליק על השאלות. כן יורם.

יורם דוקטורי [עדנים]: שאלה על עניין ה-1.3 מיליון ש"ח, האם ההוצאה היא לפני הקול הקורא?

ואם כן, מה קורה אם לא זוכים בקול הקורא, זה הולך לטמיון?

אושרת גני גונן [ראש המועצה]: תודה יורם. גילה.

גילה פרין [ירקונה]: ליאור, אני מבקשת לדעת האם יש איזשהו מסמך יוצא, כי יש הרבה שותפים

לשמחה, זה לא משהו שתלוי רק בנו ואז איזה יופי אנחנו שליטים לגורלנו. האם יש איזה שהוא

מסמך שמחייב הן את האשכול, הן את כל הרשויות, המועצות, היישובים, שבסוף לא נישאר חוד

החנית ונצטרך לממן את זה לבדנו?

עמוד 11 מתוך 31

נוצר על ידי

פרוטוקול מליאה מן המניין מס' 09/21 מיום 12/10/2021

אושרת גני גונן [ראש המועצה]: גילה תודה על השאלה. רוחל'ה, את יכולה לשאול, רק נגיד מזל

טוב לרוחל'ה שחיתנה את הבן שלה, מזל טוב.

רחל רבר [אלישמע]: קודם כל רציתי להגיד שאולי כדאי שנשמע את הנציג של אייל, מה הם אומרים

על זה.

אושרת גני גונן [ראש המועצה]: נשמע גם את קיבוץ אייל. תודה. מולי.

מולי אורן [נירית]: קודם כל, הרעיון מדהים, זה פרויקט מעולה. אבל אני מפחדת מכמה דקויות,

חסרה לי כאן תכנית עסקית של מומחה שיציג בפנינו את היתרונות, את החסרונות, הסכומים, מה

שנפתח בדיוק בפני הוועדה. שניים, דיברנו אתמול ואמרתי על זה לליאור, המשרד לאיכות הסביבה,

אנחנו אמורים לקבל מהם %,35 נכון? זה סגור, זה לא סגור? הרעיון מוצא חן בעינינו, מעולה, אבל

כסף, יתנו לנו כסף או לא יתנו לנו כסף. דבר שלישי, היה ואחד השותפים לא יוכל לעמוד בפרויקט,

מה קורה? זה נתקע באמצע? מישהו אחר יכנס במקומו? מי יכנס? חסרים לי הדברים האלה שאני

מפחדת שאנחנו ניפול בגינם.

אושרת גני גונן [ראש המועצה]: תודה מולי על השאלות שלך, אנחנו נתייחס. מי עוד רוצה לשאול?

כן אורי.

אורי עצמון [כפר סירקין]: אני מבין שצריכים כסף כדי שנוכל לדעת את כל מה שאנחנו שואלים,

אבל דבר ראשון אני שואל מי זה האשכול הזה? זה גוף משפטי? מה זה? אני רואה שלושה שותפים,

אחד זה אנחנו, אחד זה קיבוץ אייל שהוא בעל הקרקע ואחד זה האשכול, מי זה האשכול? גוף

משפטי? זה איחוד של כל מיני יישובים? זה מזכיר לי את איגוד הערים של הביוב, זה גם גוף של

הרבה רשויות, אנחנו עוד לא סיימנו את המשפטים של השפכים ששפכנו לוואדי, מאחר ולקח

שנתיים לאסוף את הכספים מהשותפים כדי לשדרג את הדבר הזה. אנחנו ניפול עוד פעם על דבר

כזה? צריך לחשוב, אפשר לטעות ולשלם, פעמיים לטעות זה לא חכם. הדבר השני, האם הרגולציה

מאפשרת לנו לעבוד? אנחנו עכשיו אכלנו קש עם הנושא של חברת השאיבה, נציגות המים רצתה

דרך מסוימת של התאחדות, משרד הפנים בחוקים שלו לא מאפשר לנו, התוצאה היא שאנחנו

סוגרים חברה וזה עבר לבעלות פרטית, לא משנה כרגע מי הם. האם הרגולציה היא לא שונה? אנחנו

לא נותנים שירותים בתחום המועצה, זה נוגד את הרגולציה הזו שבדיוק נפלנו עליה. האם מישהו

בדק את הדרך הזו? שני הדברים האלה צריך לבדוק לפני זה. עכשיו אני רואה פה טבלה, אחת %35

אחת %,65 מה זה ומה זה? לא הבנתי.

אושרת גני גונן [ראש המועצה]: מאה אחוז. חברים תודה רבה על השאלות החשובות והטובות

שלכם, ליאור יענה ברצף על כל השאלות שלכם. ואם אתה צריך עזרה, אז נמצאים איתנו כאן גם

מקיבוץ אייל ואמנון יוכל לענות גם לחלק מהשאלות ולהציג את עמדת הקיבוץ. נתחיל עם אמנון

שיציג את עמדת הקיבוץ.

אמנון קדמן [אייל]: קודם כל אני רוצה להודות לאושרת ולליאור וכל מי שבמועצה שותפים

לפרויקט הזה, אני חושב שזה פרויקט מאוד חשוב גם ברמה של הקשר הכלכלי בין היישובים לבין

המועצה, ואני חושב שהוא מממש את החזון שדיברנו לפחות אנחנו בפורום הקיבוצים יחד עם

עמוד 12 מתוך 31

נוצר על ידי

פרוטוקול מליאה מן המניין מס' 09/21 מיום 12/10/2021

אושרת, על הגדלת השותפויות בין המועצה לבין האגודות וזה דבר חשוב, זה הולך בכיוון הנכון וזה

לטובת כולם. שמעתי את השאלה האחרונה לגבי האשכול, אני חייב להתייחס לזה. אני רוצה רק

להגיד שאנחנו גילינו גוף בעל יכולות ופוטנציאל, אנשים אמינים שפועלים ויש להם באמת את כל

המשאבים הנדרשים כדי לקדם פרויקט כזה, באמת ליאור הציג בסיכונים, אחד הדברים שגם אנחנו

מיפינו לעצמנו בהתחלה זה איפה הפרויקט הזה יכול ליפול, זה על נושא האמון, ואני חייב להגיד

שיש אמון מלא בין שלושת השותפים שזה דבר מאוד חשוב, ואני חושב שהפרויקט הזה הוא טוב

לקיבוץ, טוב למועצה וטוב כמובן גם לסביבה ולכל רשויות האשכול. אני רק יכול לחזק את הדברים

של אושרת ולבקש מכם לתמוך בהצעה, אני חושב שבאמת זה פרויקט מופלא שהובא לטובת

המועצה, לטובת הגדלת ההכנסות ולטובת איכות הסביבה. אם יש שאלות ספציפיות לקיבוץ אני

אשמח לענות.

אושרת גני גונן [ראש המועצה]: תודה, עכשיו חברים ליאור יענה, ואם תוך כדי שהוא יענה תרצה

להשלים אז תשלים. תודה אמנון על היזמות ועל השותפות הטובה איתכם, אני אגיד שבאמת

הקיבוץ עובד כמו חברה כלכלית עם יזמויות מוצלחות וטובות, ויש כאן חיבור מאוד טוב שמזין את

כולם. כשאמרת שזה לטובת הקיבוץ, המועצה, האשכול, רשויות האשכול, אז אני אגיד קודם כל

לטובת השירות לתושבים שלנו, קודם כל. זה באמת בראש ובראשונה. אחר כך יש לזה ערכים

נוספים, גם כלכליים, אז ליאור בבקשה ברצף.

ליאור גפן [ס. מנהל אגף תפעול]: אז ככה, בנוגע למה ששאלת על הר הזבל, לא יכול להיות במקום

כזה הר זבל, זו לא מטמנה, זה מקום שבו ממיינים ומשנעים את הפסולת, או שמטפלים בה במקום

ואז גם כשמטפלים בה במקום יש לזה חוקים הסדרתיים של איכות סביבה מאוד חמורים. אבל בכל

מקרה זה לא מייצר מטמנה כמו שאתה מכיר בדודאים, שזה בנגב. אין דבר כזה הר זבל, זה לא יכול

לייצר את זה, כל זרם ברגע שהוא חולק נכון, או שהוא עובר למפעל מחזור או שהוא עובר להטמנה

באזור הנגב. יכולים לשנע גם את החומר לקומפוסט אם רוצים. בנוגע למה שקורה בחירייה,

בחירייה מה שהם עושים, הם כן ממיינים, אבל מה שהם עושים בסוף עם החומר הם לא משנעים

אותו, הם שורפים אותו. זה לא דבר אקולוגי, זה לא דבר כל כך טוב בעיניי, כי בסוף תמיד נשאר

חומר של השריפה שממנו קשה מאוד להיפטר. אנחנו לא עושים את זה, המטרה שלנו זה להגיע

לאפס פסולת של המחזור, לייצר זרמים שאיתם יהיה אפשר לייצר עוד מוצרים. מבחינת הסיכון,

תראו, אנחנו אומרים שיש פה סיכון, אנחנו לא מיתממים פה, אנחנו לא יודעים בוודאות שנזכה

בקול הקורא, אנחנו מעריכים ב-%90 שנזכה, אבל תמיד יש %10 של דברים שקורים והנבואה

באמת ניתנה לשוטים. וכן, זה סיכון, אנחנו שמים את זה על השולחן ושזה גם יירשם לפרוטוקול.

ההתקדמות שלנו בפרויקט מבחינת רשויות, אשכול, קרקע, אנחנו הכי מתקדמים, אבל אני לא יודע

מה קורה בעולם העסקי, אני לא שם. מבחינת התכנית העסקית, התכנית העסקית הזו נקרא לה

תכנית עסקית זוטה, אנחנו עכשיו ברגעים אלה ממש עובדים עם חברה שנקראת אורבניקס וזו

חברה שקיבלנו אותה ממשרד הפנים על התכנית העסקית הכוללת של כל הפרויקט הזה שתכלול

גם את מתקן הטיפול. אם עכשיו אמרתי לכם שאנחנו יודעים את זה ברמת הבורג, אז אנחנו נדע

את זה ברמת הבדל של הסיגריה כי אנחנו רוצים לדעת מה הסיכונים ומה הסיכויים שלנו בדבר

הזה, ואיך בעצם כל הדבר הזה יעבוד, אפילו ברמה של כמה עולה מכונה, איך קונים את המכונה,

מאיפה קונים את המכונה, אם קונים מכונה גרמנית או סינית וכולי, שזו רזולוציה שבה הפיקסל

יותר מפוקס. בנוגע לעניין של ההיתר, המטרה בעצם זה להשיג היתר. עם ההיתר הולכים למשרד

עמוד 13 מתוך 31

נוצר על ידי

פרוטוקול מליאה מן המניין מס' 09/21 מיום 12/10/2021

להגנת הסביבה ומקבלים את הקול הקורא. מבחינת השותפות מי נכנס במקום, קיבוץ אייל כבר

אמר ואמנון אחרי זה יגיד שגם אם המועצה לא תשים על הדבר הזה שקל, הם מוכנים להיכנס בכל

הסכום של המועצה. אני חושב שהמועצה צריכה להיכנס כי זה האינטרס שלנו, עכשיו ברגעים אלה

ממש לימור והצוות שלה עובדים על הסכם עקרונות שבו הוא מעגן את כל ההסכמות השונות בין

הצדדים על מנת לייצר חוזה שאיתו אנחנו נלך לפרה-רולינג במשרד הפנים. אולי לימור תגיד על זה

משפט.

לימור ריבלין [יועמ"ש]: חלק מהסכום המבוקש זה למשל לממן את ההוצאות המשפטיות. אנחנו

שכרנו משרד מהמובילים בארץ שיסייע לנו, אנחנו בשלב שאנחנו מכינים הסכם עקרונות קודם כל

בין שלושת השותפים שמתווה את הדרך של מה קורה אם זוכים ומה קורה אם לא, מה קורה אם

הרגולטור מאשר או לא מאשר. אנחנו צריכים לאשר את השותפות הזו של שלושה גופים, שניים

ציבוריים ואחד פרטי בפני משרד הפנים, יש עוד הרבה הליכים בדרך. אבל כמו שאמר ליאור,

לפעמים כדי לצאת לדרך צריך קודם לשים כסף. בלי כסף אי אפשר לצאת לדרך, אז רק שתדעו

אנחנו כבר חודשים רבים עובדים על הסכם עקרונות ועל המתווה ומה קורה לכסף, ומה קורה אם

נניח בעוד חצי שנה המועצה אומרת חבר'ה, לי אין כסף בעצם, אני לא יכולה לתת את מה שאמרתי.

אז איך מדללים את הרווחים, על הכל אנחנו מסכמים. אני יכולה להגיד שאולי אחד הדברים

שיגרמו לשותפות הזו שנרקמת בשלושת הגופים כן להצליח, זה כי כל אחד צריך את השני. כל אחד

פה בשלישייה הזו צריך את השני בשביל שהפרויקט הזה ייצא, אנחנו צריכים את הקיבוץ כי הוא

נותן קרקע, הקיבוץ צריך את המועצה כי המועצה היא זו שבתחומה נמצאת הקרקע והוועדה

המקומית היא של המועצה וכולי. האשכול גם מביא לקוחות, את הרשויות המקומיות. האשכול

הוא אשכול שרון, איגוד ערים, כחלק מהאיגודים שמשרד הפנים עודד את הרשויות להקים

אשכולות כשאחד הדברים הכי חשובים שהאשכולות האלה מקדמים זה את כל הנושא של איכות

הסביבה, קיימות וכולי. הם מקבלים המון כספים, למשל אורבניקס שזו חברה ידועה, משרד הפנים

על מנת לעודד את האשכול לפתח כאלה תחומים אז הוא נתן את אורבניקס בעלות שלו וזה חיסכון

שלנו לעבודה עצומה שהם עושים במשך של כמעט שנה.

אושרת גני גונן [ראש המועצה]: לימור, תודה. ליאור ימשיך. האשכול הוא ישות משפטית, הצטרפנו

אליה לפני שלוש שנים בהליך כאן בתוך המועצה הגדירו לנו מה החובות ומה הזכויות, מה אנחנו

משלמים כדי להיות חלק מהאשכול ומה השירותים שאנחנו מקבלים מהאשכול, האשכול בנוי על

וולנטריות. לא כפו עלינו להיכנס וגם לא כפו עלינו לקבל שירותים ממנו. אם אנחנו רוצים לקבל

שירותים אנחנו מקבלים ואם לא אנחנו לא משלמים ולא מקבלים, הכל וולנטרי. בתוך האשכול יש

מספר רשויות ערביות, יהודיות, עירוניות, חקלאיות והאשכול הזה נכנס בהשקעה כאן, יכול להיות

שיהיו רשויות באשכול שיגידו לא רוצות להיות חלק מזה, וזה לגיטימי. הכל בוולנטריות, אבל

האשכול הזה הוא גוף משפטי שמוכר ע"י משרד הפנים. בשותפות הזו יש שלושה גורמים, כל אחד

מאיתנו כאן אחראי. אורית מנכ"לית האשכול נבחרה ע"י הרשויות, כל הרשויות שנמצאות כאן

בוועדה. משרד הפנים הוא הרגולטור, היא מנהלת את האשכול. אנחנו בשלב של מענה לכל קורא

של המשרד להגנת הסביבה. אנחנו בשלב הגשת קול קורא תכנוני, כשהקול הקורא יסתיים בהיתר,

המשרד להגנת הסביבה יגיד לנו אם זכינו או לא זכינו. אם זכינו אז אנחנו מקבלים את התקציבים

ואת המשאבים כדי להתחיל לבנות את זה. מגייסים מנהל, מגייסים צוות, מגייסים הכל. כרגע

אנחנו עם יועצים בלבד, הכסף שאנחנו צריכים זה יועצים משפטיים, כלכליים, תכנוניים, אלה

עמוד 14 מתוך 31

נוצר על ידי

פרוטוקול מליאה מן המניין מס' 09/21 מיום 12/10/2021

יועצים שבעצם מגישים את ההיתר. זה השלב. בשיחה שהייתה לי הבוקר עם מנכ"לית המשרד

להגנת הסביבה, עם הסמנכ"ל האחראי על הפרויקט הזה ועם שרת המשרד להגנת הסביבה, הם

אומרים שהם מאוד מעוניינים שנגיש, הם רוצים לראות את הרשויות המקומיות עושות את זה

בעצמן ולא עם גופים עסקיים שמעניין אותם רק רווח.

ליאור גפן [ס. מנהל אגף תפעול]: זו השותפות מגישה.

אושרת גני גונן [ראש המועצה]: נכון, בדיוק, ההגשה היא של שלושה גורמים בשותפות. הגורמים

האלה: האשכול, המועצה וקיבוץ אייל.

ליאור גפן [ס. מנהל אגף תפעול]: אנחנו בעצם בעתיד הקרוב נקים שותפות, נקרא לזה תאגיד,

איזשהו סוג של ישות משפטית שטרם נקבע בעצם איך היא תיראה, והיא תתפעל את כל הדבר הזה.

בואו נמשיך ברשותכם.

אושרת גני גונן [ראש המועצה]: אורי צודק ואומר שבעצם משרד הפנים צריך לאשר את זה, זאת

אומרת הרגולטור שלנו, יש לנו שניים. אחד, זה משרד הפנים שמאשר את התאגיד הזה ושניים זה

המשרד להגנת הסביבה. אני אגיד כבר עכשיו שמשרד הפנים בהחלט רוצה את זה.

ליאור גפן [ס. מנהל אגף תפעול]: אנחנו באים לקול הקורא, נגיד קיבוץ אייל, הוא לא רק מביא את

הקרקע, הוא מביא גם את היוזמה. אנחנו מביאים את כל היוזמה הזאת, גם האשכול הוא יזם,

שלושת הגופים האלה יזמים. באים כמקשה אחת ומבקשים את ההיתר ועם ההיתר הזה הולכים

לקול הקורא ומקבלים את הכסף, ואחרי זה יבנו ביחד כל אחד לפי כמה כסף שירצה להשקיע בתוך

המתקן הזה. אם המועצה תגיע למסקנה שהיא רוצה רק %10 היא יכולה. העלות של כל הפרויקט

הזה, של ההקמה של המתקן הזה היא 65 מיליון ש"ח.

אושרת גני גונן [ראש המועצה]: ליאור, שנייה. נראה לי שאנחנו כבר בשאלות מתקדמות אז אני

אעשה איזשהו קאט ואני אסביר למה, אנחנו רק בשלב הראשון של יועצים, לדעת אם אנחנו בפנים

או לא. כדי להיות בפנים או לא בפנים, אנחנו צריכים לשים 1.3 מיליון ש"ח, האשכול אישר כבר

והביא את הכסף, קיבוץ אייל אישר והביא את הכסף, האחרונים שלא אישרו זה אנחנו, אם אנחנו

רוצים להיות שם. אם נחליט שאנחנו רוצים לנסות להיות שם אנחנו צריכים לשים 1.3 מיליון ש"ח

כדי להגיש קול קורא. אחרי שנקבל את הקול הקורא, אז כבר נוכל לבוא לכאן שוב ולהגיד בצורה

יותר מפורטת מה התכנית הכלכלית, ומה החלקים והמשפטית והכל, כל ההיבטים יהיו יותר

ברורים. אנחנו רק בשלב הראשון של הגשת קול קורא.

ליאור גפן [ס. מנהל אגף תפעול]: אני חושב שדיי ענית על הכל.

אושרת גני גונן [ראש המועצה]: אז שמוליק שאלה אחרונה ומירב, כן.

ליאור גפן [ס. מנהל אגף תפעול]: לא עניתי לך? אז בטח, הכסף. המטרה בחיסכון של הדבר הזה זה

להחזיר את התקציב ליישובים, זה לתת שירות.

שמוליק מריל [גבעת השלושה]: מותר למועצה לעשות עסקים עם גוף פרטי?

עמוד 15 מתוך 31

נוצר על ידי

פרוטוקול מליאה מן המניין מס' 09/21 מיום 12/10/2021

אושרת גני גונן [ראש המועצה]: המועצה עושה רק מה שמותר לה. יש מודלים כאלה, זה לא המודל

שאנחנו הולכים אליו עכשיו, אנחנו במודל ציבורי. היינו יכולים ללכת גם למודל של גוף פרטי, אנחנו

לא שם. אנחנו גוף ציבורי. השותפות מתנהלת עפ"י אמות מידה של מגזר ציבורי, קיבוץ אייל,

האשכול ודרום השרון, מקימים ביחד תאגיד שמי שמאשר אותו יהיה משרד הפנים. ברגע שמשרד

הפנים מגדיר אותו הוא הופך להיות סטטוטורי ותאגיד ציבורי.

שמוליק מריל [גבעת השלושה]: צריך לבדוק שלא יצטרכו לעבור דרך החכ"ל.

אושרת גני גונן [ראש המועצה]: זו אופציה נכונה וטובה, אבל זה לא בשלב הזה כרגע. נביא למליאה

את ההחלטה אם כן או לא מאוחר יותר, קודם כל בואו נראה אם אנחנו בפנים.

אלי כהן [חורשים]: אני שמעתי פה כמה אמירות שאני חושב שבמסגרת הבחינה של הפרויקט, ואני

צר לי שלא יכולתי להיות שותף בגלל עניינים אישיים שלי בפרויקט הזה, אני חושב שבראיה ובחזון

של המועצה זה סופר חשוב שלא ניפול בפרויקט עצמו בטכנולוגיות ישנות. אני לא שמעתי מליאור

את האמירה של אפס הטמנה. יכול להיות שלא שמעתי, אבל היום המודלים החדשים אגב, העניין

של השריפה של RBF ועיצוב האנרגיה הוא אחד מהמודלים הכי מתקדמים של אתרי ההטמנה

היום. ואני חושב שאם המועצה הולכת לקול קורא, צריך לנסות ולהגיע למצב שבו הטכנולוגיות

מאפשרות לנו כמועצה בסופו של דבר להגיע לאפס הטמנה. כי אם המטרה זה להגיע רק למיון

ולהוצאת הפסולת משם למתקני מחזור אחרים, אנחנו עדיין לא נגיע לכלכליות לאורך זמן ולאורך

שנים לכלכליות שאנחנו רוצים להגיע אליה. כל הסיפור הזה של מתקני המחזור יקום וייפול על

הנושא של אפס הטמנה. ברגע שלא תהיה הטמנה בכלל ושום דבר לא ייצא משטח האזור, אזי אנחנו

נגיע למתקן סופר אקולוגי, סופר קיימותי וצריך לקחת את זה בחשבון בתכנון. אני לא יודע אם

הגעתם לזה עכשיו, אבל ככל שתיקחו חברות ייעוץ, יש היום חברות ייעוץ שמשקיעות הרבה כספים

דווקא בפן של שימוש באנרגיה, להפוך את הפסולת לאנרגיה ולהעביר אותה, זה לא משנה איך. אם

אתה מעביר אותה בגז או בחשמל, זה המודלים המתקדמים. המודלים האלה כמו ששמעתי אותם

כרגע בחצי אוזן מבלי להיכנס יותר מידי לפרטים, הם המודלים של פעם ואני חושב שאת צריכה

להתחבר לעניין הזה יחד עם אמנון ולבחון את הפרויקט הזה בראייה קדימה.

אושרת גני גונן [ראש המועצה]: אלי, זה החזון. תמיד היית עם חזון וראית קדימה וזה בדיוק מה

שאנחנו רואים, מצפים ומקווים, שלשם זה יילך. זה מוקדם מידי פשוט לדבר על זה עכשיו כי אנחנו

באמת בשלב מאוד מוקדם. אבל הכוונה היא באמת להגיע לאפס אשפה ולקחת את המתקן הכי

משוכלל שיכול להיות. אנחנו עם האנרגיות של המחר ולא של האתמול. חברים, אני מעלה את זה

להצבעה. מי בעד? בזום? מי נמנע? מי מתנגד? פה אחד.

החלטה

מליאת המועצה מאשרת את המלצת וועדת איכות הסביבה, ומאשרים תקציב של 1.3 מיליון ₪

לתכנון עד היתר מתקן לטיפול אקולוגי מתקדם, והגשת קול קורא למשרד להגנת הסביבה יחד

עם אשכול השרון וקיבוץ אייל.

אושר פה אחד

אושרת גני גונן [ראש המועצה]: אני ממש מודה לכם על האמון, תודה רבה ותודה לשותפים שלנו,

למנכ"לית האשכול, לאמנון מקיבוץ אייל ולליאור וכל הצוות, לליאת, לליטל וועדת איכות הסביבה.

עמוד 16 מתוך 31

נוצר על ידי

פרוטוקול מליאה מן המניין מס' 09/21 מיום 12/10/2021

שבוע התנדבות וותיקים

אושרת גני גונן [ראש המועצה]: שבוע ההתנדבות וותיקים. נמצאים איתנו כאן מנהלת אגף

השירותים החברתיים תמי, נמצאת חיה דואק שמנהלת את המחלקה לאזרחים הוותיקים, רמי

סטויצקי שהוא יועץ ההתנדבות ומנהל תחום ההתנדבות יחד עם מירית שמנהלת את ההתנדבות

במועצה. אנחנו נשמח לשמוע מכם בדקות הקרובות סקירה על נושא ההתנדבות והתנדבות

הוותיקים.

תמי פרבר [מנהלת אגף שירותים חברתיים]: ערב טוב לכולם, אנחנו נמצאים פה לרגל חודש האזרח

הוותיק. הצוות שהוא חלק מצוות האגף לשירותים חברתיים, אנחנו בחרנו להציג הערב את

ההתנדבות של הוותיקים מתוך תפיסה שאנחנו רואים באזרחים הוותיקים שלנו משאב של אלפי

ועשרות אלפי שנות ניסיון, ידע, התנדבות, החזרה לקהילה ואנחנו מסרבים לראות בקהלים שלנו

קהלים שהם חלילה נטל, כל אזרח ובטח אזרח וותיק הוא אזרח שיש בו פוטנציאל להחזרה

לקהילה. בנוסף לזה אני רוצה להגיד באמת שאנחנו נמצאים בתחילתה של תקופה מאוד מעניינת

בתחום האזרחים הוותיקים כי אנחנו יצאנו עם תכנית האב לאזרחים וותיקים כשהמגמה היא

באמת לדייק את המענים שלנו, לעגן את המשאבים שלנו ולתת לאזרחים הוותיקים שלנו שירותים

שמדייקים את הצרכים שלהם ומתייחסים לזקנה החדשה ולא למה שהיה פעם. אז לרגל זה אנחנו

נשמח לשתף אתכם במה שקורה עם התנדבות הוותיקים ואני מעבירה את המיקרופון לרמי.

רמי סטויצקי [יועץ התנדבות]: אני אגיד איזושהי מילת פתיחה לגבי הסיפור הזה של התנדבות

וותיקים ודווקא בתקופת הקורונה. המועצה עשתה הפוך ממה שקרה במדינת ישראל ובעולם, אם

אתם זוכרים בערך לפני שנה וחצי, שנה ושבעה חודשים, המדינות אמרו לוותיקים תכנסו הביתה,

אתם בסיכון. אחד מהדברים שאנחנו ראינו כתוצאה מזה זה גם תחושות של בדידות, הרבה מאוד

שהלכו והתגברו בעיקר בסגר הראשון, אבל אחר כך המשיכו, אנחנו יודעים שיש ארבעה דברים, אני

לא אדבר על כולם, שמאוד עוזרים לחוסן של אזרחים וותיקים. בין היתר חברים, אוריינות

דיגיטלית שהיא ברורה והחלק הנוסף הוא פנאי אקטיבי. פנאי אקטיבי זה לא לראות טלוויזיה ולא

לשחק סוליטר, אלא פנאי אקטיבי זה לעשות משהו שהוא יחד עם אנשים אחרים ואתה עושה מעבר

לעצמך. בשנה וחצי האחרונות אחד הדברים שעשינו במועצה זה להציע לוותיקים לצאת ולהתנדב,

בין אם זה בקהילות, בין אם בארגונים ומסגרות שאנחנו מקדמים פה במועצה. דרך אגב, יכול להיות

שמרותקי בית ישבו בבית שלהם ויתנדבו באמצעות האינטרנט במקומות שונים, וזה יכול להיות

שאני עכשיו יחד עם הנכדים שלי ואני מתנדב יחד עם הנכדים שלי באמצעות האמצעים הדיגיטליים.

זאת אומרת ההתנדבות לא חייבת להיות בזה שאני מחלק חבילות מזון ויוצא מהבית, אלא בכל

מיני פלטפורמות אחרות. אנחנו מאמינים שההתנדבות מחזקת את תחושת המשמעות שלהם, את

תחושת השייכות, הרלוונטיות, אנחנו יודעים שזה נושא מורכב תמיד כשמדברים עם וותיקים, עד

כמה אני עדיין רלוונטי וכולי, זה מוסיף ומעלה את החוסן האישי וגם את החוסן הקהילתי. כשאנחנו

רואים שוותיקים יוצאים רגע מההתעסקות בעצמם ואנחנו מוציאים אותם מההתעסקות בעצמם.

המטרה שאנחנו שמנו לעצמנו היא לאפשר לכל וותיק וותיקה מכל מקום וכל זמן, כולל בשלוש

לפנות בוקר אם אני מתעורר אז, למשל לקבל מצלמה ולצלם את עצמי מלמד מתמטיקה ולהעלות,

בין אם לאתר של המועצה ובין אם זה ליוטיוב ושילדים יצפו בזה אחר כך. או אם אני מלמד חלילית

או נבל, אותו דבר אני יכול לצלם את עצמי בארבע לפנות בוקר, ותנסו לחשוב רגע על אותו וותיק

עמוד 17 מתוך 31

נוצר על ידי

פרוטוקול מליאה מן המניין מס' 09/21 מיום 12/10/2021

שבארבע לפנות בוקר קם ואומר אני הולך לצלם את עצמי, והוא מתגלח או היא מתאפרת, הוא

לובש חולצה או מתלבש כדי להרגיש טוב יותר כשהוא הולך לצלם את עצמו. הוא מסדר את

הכורסה, או הספה או הכיסא מאחורה, כי הוא זוכר שהוא מצטלם והוא מכין את השיעור ערב

לפני, יש בשביל מה לקום. לעומת המצב הסטנדרטי שאנחנו יודעים שיש לא מעט אנשים מבוגרים

בארץ, זה שאתה קם בארבע לפנות בוקר כי זה חלק מהביולוגיה, אתה מדליק את הטלוויזיה ויושב

ככה לא חשוב איך אתה נראה וכולי. אנחנו רוצים שכל הוותיקים פה יתנדבו, יתנו משהו לקהילה

לא כי אנחנו צריכים, אלא כי אנחנו חושבים שזה נכון, יש הרבה מאוד יכולות, ניסיון, ידע וכולי.

ואנחנו רוצים שהם ימשיכו להיות רלוונטיים ולתת את זה לקהילה. בהסתכלות הרחבה שלנו אנחנו

רואים קהילות של משמעות, זאת אומרת וותיקים שהם חלק מאיזושהי קהילה שהם מרגישים

איזושהי משמעות בחיים, הם מרגישים שהם יוצרים, הם מרגישים שייכים, הם לא אלה שצריך

להביא להם את התרופות או את החלה ביום שישי, אלא שיש להם הרבה מאוד מה לתת. בשנה

האחרונה אפשר לראות כל מיני דברים שקרו. קרו עוד הרבה דברים אבל הקמנו בין היתר את בנק

הכישרונות של המועצה, אתם יכולים להיכנס לאתר ולראות, וזה תושבים וותיקים שאומרים לנו

אני טוב בויטראז' ואני רוצה להעביר שיעורים בויטראז' בהתנדבות, או אני טוב בללמד סייבר ואני

רוצה לתת את זה לבני נוער במועצה, וכולי וכולי. פורום של רכזות וותיקים יחד עם העמותה,

הרכזות נפגשות ומקדמות את הסיפור הזה. עשינו מפגשים של בוקר מכינה של הוותיקים, חלק

מהוותיקים התנדבו גם במהלך הסגרים, אצלם בחצרות, או אם תסתכלו במסך תוכלו לראות

מרמת הכובש, שני וותיקים, היא מספרת מיץ פטל, הוא מצייר את מיץ פטל והילדים יושבים רחוק

ושומעים סיפור, ופתאום אותם שני וותיקים לא צריכים להיות בבית, הם ממשיכים להיות

רלוונטיים וכולי. אנחנו רואים כמה משימות ואתגרים שיש לנו, אחד זה שינוי בתפיסה, התפיסה

הבסיסית בארץ ועדיין גם במועצה זה לתת לוותיקים להיות מאוד עסוקים, בואו ניתן הרבה מאוד

לימודים, ניתן הרבה פעילויות, הרבה טיולים וכולי. אנחנו חושבים שצריך להוסיף לזה את האלמנט

היצרני, זאת אומרת בוא תמשיך להיות יצרן. בן אדם שיוצא בגיל 65-67 לפנסיה, יש לו עוד הרבה

מאוד מה לתרום גם אם הוא בן 90 ואנחנו רוצים לתת לאנשים להיות יצרנים. אני אתן דוגמה

דווקא לא מהמועצה, במהלך הסגר הראשון באחד מהיישובים שאני מלווה, היה שם איש מבוגר בן

84 שביקש שבמקום אוכל יביאו לו חומרי יצירה ובמהלך חודשיים הוא יצר משחקים, צעצועים

וכולי, הוא נתן את זה וחילקו את זה לילדים באותו יישוב. אנחנו רואים שהיצרנות הזו גם מעניקה

הרבה מאוד חוסן לאנשים. הנקודה השנייה שאנחנו צריכים לשנות בתפיסה זה מ"התנדבות למען"

"להתנדבות של", שאנחנו שואלים את רוב האנשים על התנדבות וותיקים זה תמיד התנדבות למען,

כשאתה אומר בוא נפיג בדידות לוותיקים, תמיד זה בוא נשלח מתנדבים כדי שהם יפיגו בדידות.

הגישה שלנו אומרת בוא נהפוך את זה, זאת אומרת, ברגע שבן אדם עסוק ועושה משהו מעבר

לעצמו, לא כי הקהילה בהכרח צריכה אלא כי זה נכון תפיסתית, הבן אדם מרגיש הרבה פחות בודד

אולי. הנקודה השנייה שאנחנו רוצים לקיים זו חממה ליזמות התנדבותית של וותיקים. אפרופו מה

שהועלה קודם, דברים חדשניים שיש כי לאנשים יש הרבה מאוד ניסיון וידע, הקמת קבוצות

התנדבות נושאיות סביב עולמות תוכן שונות, סנכרון של העבודה, מועצה, עמותה ויישוב. אנחנו

רואים שהרבה מאוד פעילויות קורות בתוך היישובים, הרבה פעילויות קורות בתוך המועצה

והעמותה, ואנחנו מייצרים סנכרון. האתגר שאני חושב שהוא אחד הגדולים, זה שאנחנו רואים

שבסוף חלחול המידע של כל הפעילויות לוותיקים זה לא מגיע עד לכל הוותיקים, זה מגיע לקבוצה

יחסית מצומצמת, אחד מהאתגרים שלנו זה לחלחל פנימה. תודה.

עמוד 18 מתוך 31

נוצר על ידי

פרוטוקול מליאה מן המניין מס' 09/21 מיום 12/10/2021

אושרת גני גונן [ראש המועצה]: יפה מאוד, באמת מרשים מאוד. באמת גם עשייה ועומק הדברים,

תודה רבה לכולם. חיה את רוצה להוסיף?

חיה דואק [מנהלת מחלקת אזרחים וותיקים]: אני אדבר מאוד בקצרה, חודש הוותיקים הוא

באמת גולת הכותרת של כל השנה, אבל כל השנה אנחנו עסוקים בשירותים למען הוותיקים, בטיפול

בוותיקים, גם במישור הפרטני, גם הקבוצתי וגם הקהילתי. לב ליבה של העשייה הוא באמת

ההתנדבות מעבר לכל השירותים האחרים בשיתוף פעולה עם העמותה, יש עוד הרבה מה להגיד אבל

אנחנו נקצר היום כי בחרנו להתמקד בהתנדבויות.

אושרת גני גונן [ראש המועצה]: תודה רבה ששיתפתם אותנו, תודה על העבודה הנפלאה שאתם

עושים.

אורי עצמון [כפר סירקין]: אפשר לשאול שאלה?

אושרת גני גונן [ראש המועצה]: כן אורי, אפשר לשאול שאלה.

אורי עצמון [כפר סירקין]: אני תמיד מסתכל מהצד של הגועל נפש, אז אפשר לקבל תמונה טובה.

מה התקציב שאתם תקצבתם השנה לטובת הקשישים להוציא את העמותה?

אושרת גני גונן [ראש המועצה]: אורי, אתה הקדמת. כי אנחנו עוד לא הבאנו תקציב לדיוני תקציב,

כשתמי תביא תקציב לדיונים...

תמי פרבר [מנהלת אגף שירותים חברתיים]: אורי, אני לא התכוננתי פה לישיבת תקציב, אבל אני

יכולה להגיד ככה. קודם כל אנחנו לא נשים בצד את תקציב העמותה כי זה תקציב גדול מאוד והוא

תקציב קהילתי שאנחנו בהחלט רואים בו משהו שאנחנו גאים בו. קשה לי להגיד לך עכשיו מה

התקציב של הוותיקים כי אנחנו לא סיכמנו את התקציבים.

אושרת גני גונן [ראש המועצה]: אני אגיד לכם למה הוא שואל, אורי הוא הגזבר של העמותה לחבר

הוותיק. חברים, תודה רבה לכם. אנחנו עוד נסכם וגם תציגו את התכנית האסטרטגית לוותיקים.

תמי פרבר [מנהלת אגף שירותים חברתיים]: תכנית האב כולה וגם הקמנו מנהלת כדי לסנכרן,

תכנית האב היא באמת בשורה ענקית, אני רק נגעתי במושג הזה, אבל תכנית האב תשנה את פני

הזקנה פה במועצה מבחינת השירותים.

אושרת גני גונן [ראש המועצה]: תודה. חברים, מבקשים ממני כאן לספר ולשתף מחר ב-10:30

גאווה מקומית, סרט שזכה בפרסים בינלאומיים, הוא נקרא 'אפריקה', זה סרט שהבימאי והיוצר

שלו הוא תושב שלנו מנירית, השחקנים שלו הם תושבים שלנו מנירית, הכוכבים הם ההורים שלו

והקהילה בנירית. זה סרט מקסים, מחר ב-10:30 בהיכל התרבות וכולם מוזמנים. זה סרט על

וותיקי המועצה.

עדכון תקציב 2021

אושרת גני גונן [ראש המועצה]: עדכון תקציב .2021

עמוד 19 מתוך 31

נוצר על ידי

פרוטוקול מליאה מן המניין מס' 09/21 מיום 12/10/2021

יצחק אגוזי [גזבר]: כמדי שנה אנחנו מבקשים את אישור המליאה לעדכן את התקציב השוטף של

המועצה לשנה הנוכחית, לשנת 2021 בהתאם להוצאות ולהכנסות שהיו בשישה חודשים ועם

התאמות למה שקרה עד אוגוסט או ספטמבר בחלק מהמקרים. יש כמובן סעיפים שהתממשו, חלק

מהסעיפים פחות, חלק בהכנסות, חלק בהוצאות, אנחנו מבקשים את אישורכם לאשר את התקציב

לפי המצגת שתכף נציג פה. הרזרבה התקציבית שמשרד הפנים דורש לתקצב לפחות באחוז אחד

בתחילת השנה, אנחנו מתקצבים אותה עכשיו בשליש האחוז, עשינו כך גם בשנה שעברה כי בעצם

אנחנו רשאים להשתמש בשני שליש מהרזרבה כבר לצורך התקציב השוטף. בסך הכל הכנסות

מארנונה למגורים לא משתנות לעומת התחזית המקורית שלנו, אנחנו לא משנים את התחזית שלנו.

יש פה סעיף, נתנו איזושהי הנחה לעסקים בהתאם להחלטת הממשלה, לתת %95 הנחה לעסקים

שנפגעו מהקורונה, קיבלנו ונמשיך לקבל שיפוי מלא על ההנחה הזו. אז כך שפשוט יש החלפה של

סעיפים של 2 מיליון ש"ח, במקום שתהיה גביה מארנונה זה תקבול מצד משרד הכלכלה. אם

מצרפים את שני הסעיפים האלה אז כפי שאמרתי אין שינוי בנושא הארנונה. אנחנו צופים שנסיים

את השנה ב-%95 בארנונת מגורים, %85 בארנונת עסקים כולל השיפוי הזה של משרד הכלכלה.

בסך הכל היקף עדכון התקציב עומד על 7 מיליון ש"ח, גם בהכנסות וגם בהוצאות, חלק מהמספר

הזה הוא אמביוולנטי, הכנסות והוצאות באותם סעיפים, נניח שגובים יותר אגרת שמירה אז

מעבירים יותר אגרת שמירה, אם גובים יותר ארנונה וועד מקומי אז מעבירים יותר ארנונת וועד

מקומי, הגדלה בהכנסות שווה להגדלה בהוצאות. חלק מהסעיפים יש בהם שינויים בהכנסות

ובחלק רק בהוצאות. בסך הכל היקף התקציב במקום כמעט 327 מיליון ש"ח, אנחנו נבקש לאשר

היקף תקציב של כמעט 334 מיליון ש"ח, 333.889 מיליון ש"ח בהתאם לפירוט שמצורף לכם

וקיבלתם. כפי שאמרתי ארנונה נטו נשארת אותו הדבר, הנחות לזכאים כמעט אותו הדבר, מענק

ארנונה לעסקים משלים את הארנונה. במענקים לא תקצבנו מענק בתחילת שנה, לא ידענו שנקבל,

למען האמת שאני גם לא ודאי עד עכשיו, אבל כנראה שנקבל עד סוף השנה את המענק השנתי בגין

צור יצחק, כמובן שאם אנחנו מקבלים אותו אז אנחנו גם מעבירים אותו. הכנסות אחרות, תכף

נסביר בשקפים האחרים. יש עדכוני שכר בתקציב של 2.7 מיליון ש"ח, זה %95 עדכונים של החינוך,

יותר מורים, יותר סייעות רפואיות וסייעות משלבות. בסך הכל היקף של 7 מיליון ש"ח. אם נסתכל

על השכר אז כפי שאמרתי, מתוך 7 מיליון ש"ח, 2.75 מיליון ש"ח זה החינוך, יש עוד כמה אגפים

ומחלקות שיש תוספת או הפחתה, אבל כפי שאתם רואים זה ממש בעיקר בחינוך, מתוך זה 2 מיליון

ש"ח משכורת של מורים על יסודי שאותה אנחנו משלמים. כמובן שיש לנו שיפויים ממשרד החינוך,

אבל לא על המשכורות, אלא על מה שנקרא שכל"ם: שכר לימוד שמשרד החינוך מעביר, זה גדל

כפונקציה של השכר והפעולות שאנחנו משלמים. סייעות שילוב, סייעות רפואיות כפי שאמרתי

שבגינן מקבלים שיפוי של %.75 השיפוי כמובן רשום בהכנסות, השכר רשום בהוצאות. בנושא

החינוך בסך הכל יש בהכנסות גידול של 2 מיליון ש"ח, בהוצאות גידול של 1.6 מיליון ש"ח, פחות

או יותר מאוזן, כמובן שכל מספר פה שמוצג במצגת מורכב מעשרות סעיפים בודדים, אתם מכירים

את ספר התקציב שמורכב מאלפיים סעיפים בערך, מי שרוצה שיפנה ויקבל את הגיליון המפורט.

בתרבות נוער וצעירים, גידול בהכנסות, 162 אלף ש"ח זה בעיקר תקבולים של שנה קודמת

שהתקבלו רק השנה, בהוצאות זה פחות או יותר נשאר אותו הדבר. היכל התרבות מספרים זהים,

120-130 אלף ש"ח, גם בהכנסות וגם בהוצאות. אגף התפעול תוקצב בחסר בתחילת השנה בשל

העובדה שחשבנו שניתן יהיה לסיים את ההסכם עם חברת חן המקום שמפנה לנו את האשפה

במהלך השנה. בפועל, ההסכם איתם ממשיך עד סוף השנה, ההסכם המקורי, תוך כדי כך שעשינו

עמוד 20 מתוך 31

נוצר על ידי

פרוטוקול מליאה מן המניין מס' 09/21 מיום 12/10/2021

מכרז חדש ובשנה הבאה (החל מינואר) העלות תקטן, למרות שזה אותו חן המקום שימשיך לפנות,

אבל המכרז הוא מכרז שונה, הוא דרך משכ"ל וגם השיטה שלו שונה. העלות הזו תפחת בכמיליון

עד 1.5 מיליון ש"ח כמדומני לשנה. בנושא הוועדים המקומיים יש הקטנה בהכנסות והקטנה

בהוצאות בעיקר כתוצאה משירותי שמירה שהפסקנו לגבות בשני יישובים, הם פשוט לא מפעילים

את נושא השמירה. מפעל הביוב, יש התחשבנות שעשינו עם איגוד הערים לגבי שנתיים קודמות,

,2019 אנחנו צריכים להוסיף להם כ-400 אלף ש"ח על התשלום ששילמנו. עוד כל מיני סעיפים, אתם

רואים אותם, משאבי אנוש שעשינו אירוע עובדים השנה ומנהל כספי, קיטון קטן של 230 אלף ש"ח,

יש פה גידול בנושא של החזרי ההלוואות שכמובן מצד שני ממומן דרך קרנות הפיתוח, אבל כזכור

לכם המועצה לקחה הלוואה של 30 מיליון ש"ח, חלקו ליישובים, חלקו למוסדות החינוך ובגין זה

יש כבר החזרים השנה. זהו, בסך הכל עדכון התקציב לאישור המליאה במקום 326.932 מיליון ש"ח,

התקציב יהיה 333.889 מיליון ש"ח, כמובן ההכנסות מאוזנות עם ההוצאות, הרזרבה כפי שאמרתי

היא שליש האחוז מהתקציב. אני מבקש את אישור המליאה לאשר את עדכון התקציב.

אושרת גני גונן [ראש המועצה]: שאלות? אגוזי הציג עכשיו תקציב מאוזן, הוא השתנה וגדל, אבל

אל מול גידול ההוצאות יש גם גידול בהכנסות, אז הוא מאוזן. הצפי הוא לסיים מאוזן, כרגע כשעשו

את עדכון התקציב אנחנו מאוזנים.

יצחק אגוזי [גזבר]: זה היה מכרז של משכ"ל.

אושרת גני גונן [ראש המועצה]: משכ"ל זו החברה למשק וכלכלה, והם עושים את המכרזים ואנחנו

פטורים מלעשות מכרז כשהם עושים מכרז.

יצחק אגוזי [גזבר]: המכרז כבר בוצע, הוא יכנס לתוקף בינואר.

אושרת גני גונן [ראש המועצה]: שאלה טובה, הוא פשוט לא ידע כי הוא בוועדת מכרזים. תודה.

אורי.

אורי עצמון [כפר סירקין]: יש לי שתי שאלות. אחת, אני רואה מפעל הביוב, אני רואה שתוקצב ב-

250 בהתאם לגביה בפועל ו-514 עודף. מה זה העודף הזה? אם זה ירוק זה אומר הכנסה עודפת,

נכון? אדום זה חסר וירוק זה עודף, נכון?

יצחק אגוזי [גזבר]: לא, זה אומר שיש לנו יותר הכנסה מהתקציב, לא מהסך הכל.

אורי עצמון [כפר סירקין]: עכשיו השאלה הנשאלת, מי שעשה את התחשיב מכיר מניסיון עבר,

אנחנו הרי ניהלנו משפטים עם המועצה בקשר ליישוב של אורבניקס וקיבלנו %25 ואנחנו הולכים

לעמוד בעודף של הרבה מאוד כסף.

יצחק אגוזי [גזבר]: למה? אין עודף. תסתכלו רגע.

אורי עצמון [כפר סירקין]: רגע, אני אומר מהצפוי לראות. מהתקציב צריך גם לראות צפוי. השאלה

מה המדיניות שלנו, איך אנחנו ננהג בכספים האלה?

אושרת גני גונן [ראש המועצה]: אוקיי, אבל אורי אין כאן עודף. יסביר אגוזי למה זה מאוזן.

עמוד 21 מתוך 31

נוצר על ידי

פרוטוקול מליאה מן המניין מס' 09/21 מיום 12/10/2021

יצחק אגוזי [גזבר]: מפעל הביוב בהכנסות בתקציב החדש המעודכן, ההכנסות שלו ,10.996 כמעט

11 מיליון ש"ח וההוצאות שלו 10.921 מיליון ש"ח.

אושרת גני גונן [ראש המועצה]: תודה אגוזי. השאלה השנייה?

אורי עצמון [כפר סירקין]: השאלה השנייה בנושא הרווחה, שמענו עכשיו על החבר הוותיק וכל

הדברים האלה, אין תוספת, אפס שינוי בהוצאות. יש אמנם 101 אלף ש"ח תוספת בהכנסות, ויש

הסבר למה, מפני שאני יודע גם בעמותה קיבלנו יותר כספים מכל מיני מוסדות. אנחנו פתחנו את

האגף לתשושים ואותו לא תקצבנו בתחילת השנה, תקצבנו ב1.15 מיליון ש"ח כדי לאזן את התקציב

ואמרנו כשנפתח אז נוסיף את הכסף שאנחנו רוצים לתשושים, שם יהיה חסר כמה מאות אלפי

שקלים. אני לא רואה פה סימן לזה, האם אתה ער לזה?

יצחק אגוזי [גזבר]: לדעתי תקצבנו את התשושים גם בתחילת השנה, אני מוכן לבדוק את זה.

אושרת גני גונן [ראש המועצה]: כן, אנחנו אישרנו את זה בסוף בתחילת השנה, אבל זו הייתה

תמיכה בעמותה. אגוזי תבדוק את זה שנראה שאין פער. אני מעלה את זה להצבעה. מי בעד? מי

נמנע? מי נגד? פה אחד.

החלטה

מליאת המועצה מאשרת את עדכון תקציב המועצה לשנת ,2021 כפי שהוצג במליאה בהיקף

של 333,889 אלף ₪.

אושר פה אחד

אושרת גני גונן [ראש המועצה]: תודה רבה.

תב"רים

אושרת גני גונן [ראש המועצה]: תב"רים.

יצחק אגוזי [גזבר]: אתם קיבלתם את זה אני מניח במייל. אזור תעשייה משותף דרום השרון-אלעד,

אנחנו קוראים לזה אזור התעשייה נחשונים. אנחנו אישרנו 200 אלף ש"ח בעבר לקידום תכנון, רק

בשביל להתחיל. בינתיים קיבלנו הרשאה מרמ"י לתכנון של 3.3 מיליון ש"ח, אני מבקש כמובן

להוסיף את ההרשאה הזאת לתב"ר. בקרה פינוי אשפה כצורך להיערכות לקראת המכרז החדש

שמבוסס משקלים ולא מבוסס על הנפות, אנחנו עושים שלושה משקלים, שוכרים שלושה משקלים

בתחומים שונים במועצה, על מנת שכל משאית שיוצאת מתחום המועצה או היישובים תישקל. דבר

נוסף, עושים בקרה באמצעות מצלמות על המשאיות עצמן כדי לוודא איזה פח מונף וכמה טון יש

בו וכולי, הדברים האלה יאפשרו בקרה יותר טובה על פינוי האשפה. אנחנו נדרשים לקראת שנת

2022 להוצאה של 275 אלף ש"ח, זה רכישת המצלמות ושכירות על המשקלים ועל התוכנה של

המצלמות. האמת היא שאנחנו בודקים עכשיו, אני מביא את זה למליאה, אבל יתכן שמשקל אחד

או שניים לכל היותר, לא נצטרך אותם, כי יכול להיות שנעשה שיתוף פעולה עם המשקלים ברשויות

בסביבה. יחד עם זאת המחירים שהם גובים כנראה לא כדאיים, ליאור אמר לי שמבדיקה ראשונית

המחירים לא כדאיים, אנחנו כמובן עדיין בודקים את זה ונקבל החלטה ממש בשבוע-שבועיים

הקרובים, האם זה נדרש, אבל לדחות את זה למליאה הבאה זה פשוט קצת מאוחר. כמובן נדווח

עמוד 22 מתוך 31

נוצר על ידי

פרוטוקול מליאה מן המניין מס' 09/21 מיום 12/10/2021

על זה אם לא נצטרך את כל הכסף. תוספת שש כיתות בבית חינוך צור יצחק, תוך כדי התכנון נתקלו

בבעיה שאין מספיק זכויות בנייה במתחם הזה ולכן נדרש עדכון של התב"ע, אנחנו מבקשים תוספת

של 200 אלף ש"ח לתכנון. אישרנו בעבר 700 אלף ש"ח ואנחנו מבקשים להגדיל את זה בעוד 200

אלף ש"ח. כל זה בסופו של דבר יכנס במסגרת התב"ר כאשר נקבל את ההרשאה לבנייה. הקמת

בית ספר עמי אסף חדש, כבר שכחנו שבנינו אבל קיבלנו ממש לאחרונה תוספת ממשרד החינוך של

כ-2.9 מיליון ש"ח בגין תשתיות היקפיות, זה מה שמאפשר לנו להפחית את הסכום של ההלוואה

שלקחנו לצורך בית הספר, לקחנו שם 11.5 מיליון ש"ח הלוואה, זה מאפשר לנו להפחית פחות או

יותר באותו סכום את הסכום של ההלוואה, ולהעביר את כסף ההלוואה לפרויקט אחר שאין לנו

מספיק כסף כרגע בקרנות פיתוח בשביל לכסות אותו. יש לנו פרויקט אחד של שיפוץ מוסדות חינוך

שהחלטנו עליו של 2.75 מיליון ש"ח, במקום לממן אותו מקרן פיתוח נממן אותו מההלוואה הזאת

שמתפנה מעמי אסף. גן ילדים בצור נתן, גם פה קיבלנו תוספת ממשרד החינוך של 132 אלף ש"ח,

סיימנו קצת בעודף, מה שמאפשר לנו להחזיר לקרנות הפיתוח 200 אלף ש"ח. רכבי ביטחון קיבוץ

אייל ומושב ירחיב, קיבלנו הרשאה ממשרד הביטחון להחליף את שני כלי הרכב של היישובים

האלה. קיבוץ אייל רוצה רכב יותר יקר, בכל אופן את הפערים היישובים משלמים. התב"ר עובר

דרכנו כי משרד הביטחון מעביר רק למועצות את הכסף. הקמת מתקן מיון ופינוי אשפה, אני לא

מרחיב על זה, 1.1 מיליון ש"ח תוספת, דיברנו על זה בהרחבה. סך הכל ההשתתפות של המועצה

כרגע היא 1.3 מיליון ש"ח. מעבדת הדמיון, המועצה בעצם רוצה להקים מעבדת דמיון, אושרת את

רוצה לדבר על זה?

אושרת גני גונן [ראש המועצה]: אתם זוכרים שהצגנו לכם כאן כיתה עם מציאות רבודה שכל

הקירות, הגג והרצפה זו מציאות מדומה וככה מלמדים את התלמידים עם משקפיים תלת מימדיות,

זו הכיתה שנקבל ממפעל הפיס 400 אלף ש"ח לזה ועוד תרומות של קרן אתנה ונוכל לפתוח אותה

כבר בחודשים הקרובים.

יצחק אגוזי [גזבר]: אנחנו מנסים, כרגע, כפי שנראה כרגע אנחנו נבקש את הכסף הזה מהתקציב

במפעל הפיס, נקווה שבאמת יאושר. בבדיקה ראשונית הם יאשרו את זה אבל הם עוד לא נתנו לנו

אישור סופי, אנחנו כרגע מאשרים את הכסף הזה מתקציבי מפעל הפיס. נגישות אקוסטית לכיתות

גן ובתי ספר, אנחנו הגשנו בקשה השנה כמו בכל שנה, אנחנו מגישים בהתאם לצרכים, הגשנו בקשה

ל-7 כיתות, משרד החינוך מתקצב את זה ב-30 אלף ש"ח לכל כיתה, קיבלנו עד עכשיו רק 2 הרשאות,

אני מניח שבחודש-חודשיים הקרובים נקבל את כל ההרשאות, אז אני מבקש לאשר כבר עכשיו

תב"ר של 210 אלף ש"ח, כמובן מתקציב מלא של משרד החינוך.

אושרת גני גונן [ראש המועצה]: אגוזי, תודה. יש שאלות?

עדי שחר [מתן]: למעשה זה לא שאנחנו לא לוקחים את ההלוואה של 2.75 מיליון ש"ח, אלא אנחנו

לוקחים את ההלוואה ופשוט מעבירים אותה לשיפוץ מוסדות.

יצחק אגוזי [גזבר]: ההלוואה הזאת נלקחה מזמן, לפני 3 שנים, פשוט מעבירים.

אושרת גני גונן [ראש המועצה]: עדי, לא קיצצנו את ההלוואה, העברנו אותה ממקום אחד ממקום

אחר.

עמוד 23 מתוך 31

נוצר על ידי

פרוטוקול מליאה מן המניין מס' 09/21 מיום 12/10/2021

עדי שחר [מתן]: אוקיי, בסדר. בסיכומו של דבר יוצא שקרן הפיתוח אמורה לגדול עכשיו ברזרבות

ב-1.375 מיליון ש"ח?

יצחק אגוזי [גזבר]: לא, אבל לדוגמה 2.75 מיליון ש"ח זה כסף שלא היה, אין אותו בתב"ר בפועל.

אין פה תוספת, מבחינת ההחלטה יש לנו פחות החלטה על 1.375 מיליון ש"ח, אין פה כסף שחוזר

לקרן הפיתוח מכיוון שהתב"ר שאליו אני מפנה את ה-2.75 מיליון ש"ח, לא היה לי כסף בקרן

הפיתוח בשביל למלא אותו, אז אני לא מחזיר אותו. אני עכשיו ממלא אותו מדברים אחרים, אבל

מבחינת ההחלטה אם עד עכשיו החלטנו על 20 מיליון ש"ח, אז עכשיו 20 מיליון ש"ח מקרנות פיתוח

כל השנה, עכשיו ההחלטה הופכת להיות 18 מיליון ש"ח, אבל הכסף בפועל לא חוזר פה.

עדי שחר [מתן]: אוקיי, ושני המיליון הנוספים. מעבר לעניין הרישומי אתה אומר שכבר לקחנו את

ההלוואה ועשינו, אני פשוט לא מצליח להבין אם נותנים בתוכו כסף, מאיפה זה בא?

אורי מרגלית [רמת הכובש]: פחות מהקרן, זו השורה התחתונה.

יצחק אגוזי [גזבר]: עדי, אם המועצה אישרה תב"רים עד עכשיו נגיד ב-20 מיליון ש"ח, מקרנות

פיתוח, בפועל למועצה לא היה עכשיו 20 מיליון ש"ח, כרגע מסתדרים ולא לוקחים הלוואה כי

התקבולים של בנימין יהיו בתחילת השנה הבאה. כרגע לא לוקחים הלוואה אבל מבחינת ההחלטה

אם אישרנו עד עכשיו 20 מיליון ש"ח, אז עכשיו 20 מיליון ש"ח פחות 1.375 מיליון ש"ח, בסדר?

כאילו אני חייב פחות כסף לקרן הפיתוח.

עדי שחר [מתן]: עד כאן הבנתי, עכשיו השאלה שלי 1.375 מיליון ש"ח, הרי זה כסף שאנחנו

משתמשים בו.

יצחק אגוזי [גזבר]: אני רק מסביר שאין פה כסף מזומן, יש פה רישום, אנחנו מאשרים עכשיו פחות

כסף מקרנות הפיתוח לתב"רים כי השגנו מימון חיצוני.

אושרת גני גונן [ראש המועצה]: חברים, אני מעלה את זה להצבעה. יש למישהו התנגדות שנעלה

את הכל ביחד? אז אני מעלה את הכל ביחד. מי בעד? מי נמנע? מי מתנגד? פה אחד.

החלטה

מליאת המועצה מאשרת את התב"רים, כפי שהוצגו במליאה.

אושר פה אחד

החלפת חברים בוועדות

אושרת גני גונן [ראש המועצה]: החלפת חברים בוועדות. וועדת בטיחות, נכנס יואב סבן יוצאת נני

רייזברג. וועדת קשרי חוץ, נכנס אריק כספי מרמות השבים יוצא ישראל טייבלום מרמות השבים,

יוצא אורי מרגלית ונכנסת ליטל, וגם אני מבקשת למנות אותה ליו"ר הוועדה במקום אורי מרגלית.

החברה הכלכלית לפיתוח דרום השרון, לדירקטוריון החברה, נכנס דורון צייזל מקיבוץ אייל, יוצא

ישראל טייבלום. וועדת מכרזים, נכנס אריק כספי מרמות השבים יוצא דורון צייזל. וועדה לענייני

ביקורת, נכנס אריק כספי. אני מבקשת להעלות את זה להצבעה. מי בעד? מי נמנע? מי מתנגד? פה

אחד.

עמוד 24 מתוך 31

נוצר על ידי

פרוטוקול מליאה מן המניין מס' 09/21 מיום 12/10/2021

החלטה

מליאת המועצה מאשרת את החלפת החברים בוועדות, כפי שהוצגו במליאה.

אושר פה אחד

בקשה לעבודה נוספת

אושרת גני גונן [ראש המועצה]: בקשה לעבודה נוספת.

לימור ריבלין [יועמ"ש]: אישור עבודה נוספת. שואנה סולטן שעובדת כסייעת בגני הילדים במועצה

ב-%100 משרה מבקשת לעבוד עבודה נוספת בצהרונים שמופעלים ע"י החברה הכלכלית של דרום

השרון. עפ"י הסכם העבודה של שואנה, היא עובדת בגנים 42 שעות שבועיות, ולכן אין מניעה

שתתחיל לעבוד בצהרון החל מהשעה .14:00 בקשתה אושרה הן ע"י מנהליה והן ע"י אגף משאבי

אנוש וגם נבדקה ע"י המחלקה המשפטית. הצעת ההחלטה: בהתאם לסעיף 60 לצו המועצות

המקומיות (מועצות אזוריות), מאשרת מליאת המועצה לעובדת שואנה סולטן סייעת בגני הילדים

במועצה, לעבוד בעבודה נוספת בצהרונים שמופעלים על ידי החכ"ל דרום השרון.

אושרת גני גונן [ראש המועצה]: תודה לימור, מי בעד? מי נמנע? מי נגד? פה אחד.

החלטה

מליאת המועצה מאשרת בהתאם לסעיף 60 לצו המועצות המקומיות (מועצות אזוריות),

לעובדת שואנה סולטן סייעת בגני הילדים במועצה לעבוד בעבודה נוספת בצהרונים

שמופעלים על ידי החכ"ל בדרום השרון, כפי שהוצג במליאה.

אושר פה אחד

אושרת גני גונן [ראש המועצה]: תודה ובהצלחה.

הסמכת וועד אלישמע לקירוי סולארי על מבנה מפעל הפיס

אושרת גני גונן [ראש המועצה]: הסעיף הבא, אורי מרגלית. הסמכת וועד אלישמע לקירוי סולארי

למבנה הבית.

אורי מרגלית [רמת הכובש]: כמו שהחלטנו לפני מספר ישיבות מליאה לגבי קירוי מגרש הספורט

בנירית, זה בערך אותו הדבר. מדובר על מבנה הפיס שמשמש את הוועד המקומי באלישמע והם

הגיעו להסכם עם חברת אנרגיה ירוקה לגבי קירוי סולארי של הגג כפרויקט. החברה כמובן תעשה

את כל עלויות ההקמה, הוצאת ההיתרים וכולי ותפעיל את זה 25 שנה. עפ"י ההסכם שהם הגיעו,

החברה תהנה מההכנסות מחברת החשמל, הוועד המקומי יקבל בכל תקופת ההסכם 10 אלף ש"ח

כל שנה מהחברה. מכיוון שזה מבנה של המועצה אז אנחנו נדרשים להאציל סמכות לוועד כדי

להוציא לפועל את ההסכם וליהנות מהיתרונות שלו, עשינו את זה מספר פעמים בעבר. הצעת

ההחלטה: בהתאם לסעיף 63/12 ה' וסעיף 132 לצו המועצות המקומיות (מועצות אזוריות) התשי"ח

,1958 מאצילה המועצה לוועד מקומי אלישמע לבצע עבודות התקנת מתקנים פוטו-וולתאים על

מבנה מועדון הנוער (הפיס) שבבעלות המועצה, הידוע כחלק מחלקה 121 גוש 7257 בייעוד מבנה

ציבור. הפרויקט יעשה בהתאם לכל דין ובהתאם להנחיות מהנדס המועצה.

אושרת גני גונן [ראש המועצה]: מי בעד? מי מתנגד? נמנע? פה אחד.

עמוד 25 מתוך 31

נוצר על ידי

פרוטוקול מליאה מן המניין מס' 09/21 מיום 12/10/2021

החלטה

מליאת המועצה מאשרת בהתאם לסעיף 63/12 ה' וסעיף 132 לצו המועצות המקומיות

(מועצות אזוריות) התשי"ח ,1958 לוועד המקומי אלישמע, לבצע עבודות התקנת מתקנים

פוטו-וולתאים על מבנה מועדון הנוער (הפיס) שבבעלות המועצה, הידוע כחלק מחלקה 121

גוש ,7257 בייעוד מבנה ציבור. הפרויקט יעשה בהתאם לכל דין ובהתאם להנחיות מהנדס

המועצה.

אושר פה אחד

השכרת גגות מבני ציבור לצורך התקנת מתקנים פוטו-וולתאים

אושרת גני גונן [ראש המועצה]: יופי, אנחנו עוברים לסעיף הבא. השכרת גגות מבני ציבור במועצה

למשך 25 שנה לצורך התקנת מתקנים פוטו-וולתאים.

לימור ריבלין [יועמ"ש]: במסגרת מדיניות המועצה לעודד שימוש באנרגיה סולארית, היא הסמיכה

את החכ"ל לבצע התקנת תאים סולאריים על גגות מבני הציבור במועצה וקירוי מגרשי הספורט,

אתם כבר יודעים את זה כי אישרתם את זה. החכ"ל ביצעה פרויקט זה עד עתה בדרך של התקנת

תאים סולאריים ע"י קבלן מבצע במימון החכ"ל, כאשר התשלום בגין האנרגיה המופקת הועבר לה.

כעת, מבקשות החכ"ל והמועצה להתקשר במודל אחר, לפיו גגות מבני הציבור של המועצה יושכרו

ליזמים שיתקינו את התאים הסולאריים על חשבונם והתשלום בגין האנרגיה המופקת יועבר להם,

אבל המועצה תהנה מדמי שכירות גבוהים. התקשרות כזו, ע"מ שתהיה משתלמת לכל הצדדים

כרוכה בהשכרה לטווח ארוך. שכירות מעל 5 שנים טעונה באישור משרד הפנים, אלא אם כן מדובר

ברשות איתנה, כמונו, ואז נדרשת החלטה שלכם. לכן אנחנו מבקשים ממליאת המועצה לאשר

שכירות של גגות מבנים ציבוריים בתחומי המועצה ובבעלות המועצה לתקופה של 25 שנה. הצעת

ההחלטה: בהתאם לסעיף 188 ב'1 לפקודת העיריות שחל עלינו, אנו מאשרים כי גגות מבני הציבור

בתחומי המועצה ובבעלות המועצה, יושכרו לתקופה של 25 שנים לצורך התקנת מתקנים

סולאריים.

לימור ריבלין [יועמ"ש]: האישור הוא על עצם ההשכרה, לגבי המכרז והחוזה, זה מתבצע בחכ"ל

לה האצלתם את כל הנושא של הסולארי. כל מה שיאושר יהיה בפני החכ"ל.

חבר מועצה: אנחנו הצגנו לחכ"ל את הפרויקט של החשמל הסולארי כי הם חברה מבצעת והיה

צריך לבצע וכדומה, עכשיו נשארה רק השכרה, האם בהשכרה לא כדאי שזה יחזור למועצה והכסף

יכנס ישירות למועצה ולא דרך החכ"ל?

לימור ריבלין [יועמ"ש]: קודם כל אנחנו מקבלים את דמי השכירות, החכ"ל תקבל עמלה על זה

שהיא מנהלת את הפרויקט.

אושרת גני גונן [ראש המועצה]: רק ניהול, דמי ניהול. בדיוק כמו שהחכ"ל מנהלת היום את

השכירויות של הנכסים של המועצה. נגיד יש לנו משרדים ומי שמנהל את זה זה החכ"ל אז הם

מקבלים דמי ניהול, אבל לא השכירות הולכת אליהם, השכירות הולכת למועצה.

אורי עצמון [כפר סירקין]: מי מקבל את ההסכם?

לימור ריבלין [יועמ"ש]: החכ"ל.

עמוד 26 מתוך 31

נוצר על ידי

פרוטוקול מליאה מן המניין מס' 09/21 מיום 12/10/2021

אורי עצמון [כפר סירקין]: לא יכול להיות.

לימור ריבלין [יועמ"ש]: מה זאת אומרת?

אורי עצמון [כפר סירקין]: אם החכ"ל מקבלת יש בעיה, כי החכ"ל משלמת מס.

לימור ריבלין [יועמ"ש]: המכרז יוצא כך שהמועצה היא המשכירה, כי השטח הוא שלה והחכ"ל

מנהלת את ההשכרה ומקבלת דמי ניהול בלבד. עדיין כל המיזם, כל הפרויקט, כל הבדיקות,

היועצים שיש לחכ"ל הם של החכ"ל. אבל הנכס הוא שלנו.

יורם דוקטורי [עדנים]: שתי הבהרות קצרות. אחד, ההשכרה היא ל-25 שנים בעוד החוזים של אותו

משכיר, אם זה חברת החשמל, הם ל-20 שנים, מה שאומר שיש פה עוד חמש שנים, מה קורה בשלב

הבא? אנחנו בהכרח נשארים איתו? ומה קורה עם המערכות הסולאריות בסוף? הוא צריך לפרק

אותן?

לימור ריבלין [יועמ"ש]: אתם שואלים אותי עכשיו שאלות לגופו של פרויקט, אני לא מכירה את

הפרויקט. אנחנו מאשרים את עצם ההשכרה.

אושרת גני גונן [ראש המועצה]: בנצי נמצא כאן והוא יענה על זה.

איתן בן ציון [מנכ"ל החברה הכלכלית והחברה להושבה]: המתקנים אחרי 25 שנים זכותנו, זאת

אומרת אנחנו דורשים במכרז, או שנדרוש מהיזם להוריד אותם ולהחזיר את הגג לקדמותו, או

שנוכל להמשיך להישאר עם המערכת שתתן כמה שהיא יכולה לעוד 5-6 שנים או יותר. אל תשכחו

שהמערכות הולכות ומתיישנות, אבל במכרז היזם יהיה חייב בתום 25 השנים להוריד את המערכות

ולהחזיר את הגג לקדמותו.

אמנון כהן [נחשונים]: אחרי 25 שנה התפוקה כל כך יורדת שאין לזה כבר משמעות כספית, זה יושב

סתם.

אושרת גני גונן [ראש המועצה]: אז אני רוצה להעלות את הצעת ההחלטה שלימור הקריאה עכשיו

להצבעה. מי בעד? מי נמנע? מי נגד? פה אחד.

החלטה

מליאת המועצה מאשרת בהתאם לסעיף 188 ב'1 לפקודת העיריות, כי גגות מבני הציבור

בתחומי המועצה ובבעלות המועצה, יושכרו לתקופה של 25 שנים לצורך התקנת מתקנים

סולאריים, כפי שהוצג במליאה.

אושר פה אחד

אושרת גני גונן [ראש המועצה]: בהצלחה.

עמוד 27 מתוך 31

נוצר על ידי

פרוטוקול מליאה מן המניין מס' 09/21 מיום 12/10/2021

מענה לשאילתות

אושרת גני גונן [ראש המועצה]: הסעיף האחרון שלנו זה סעיף שאילתות. יש לנו שאילתא אחת של

איתן יפתח, ושאילתא אחת של יורם דוקטורי. יורם, נתחיל איתך. בוא תציג את השאילתא שלך

ותקבל תשובה.

יורם דוקטורי [עדנים]: השאלה שלי הייתה בעניין אגרת שילוט. לא מדובר באירוע אישי שלי

למרות שהנושא עלה בגלל אירוע פרטני שלי, אבל אחר כך קיבלתי עוד תגובות מתושבים אחרים.

השאלה הייתה האם יש מדיניות של הקשחה או האם המדיניות בנושא השילוט שונתה. דבר שני,

רציתי להעלות את העניין שברגע שנשלחו שומות האגרה הללו, הן הגיעו אל הנישומים 10 ימים

אחרי המועד האחרון לתשלום. אין מרווח משחק וזה דבר שדיי מקומם. דבר שלישי, יש עניין של

הגהה וכאלה, שעל זה כבר קיבלתי תשובה, מספרי ההתקשרות על אותם חשבונות תשלום לתושבים

לא היו נכונים.

אושרת גני גונן [ראש המועצה]: יורם, תודה רבה על השאלה. אגוזי בבקשה תענה עליה בתמצית.

יצחק אגוזי [גזבר]: את התשובה קיבלת גם בכתב אז אני אתמצת אותה כאן, אין שום שינוי

במדיניות של המועצה בנושא אגרת שילוט, מה שכתוב בחוק העזר זה מה שאנחנו שולחים חיובים

גם היום. אם יהיה בהמשך חוק עזר חדש, זה לא בהיבט של הקשחה אלא בהיבט של הסדרה על

הדברים של השילוט, אבל זה כבר יגיע למליאת המועצה בזמן הקרוב. אנחנו עושים סקר שילוט

אחת לשנה, יש לנו 1975 שלטים, יש שלטים שכמובן חוזרים מידי שנה, ויש שלטים שמתווספים או

מוסרים. לגבי התאריכים, מה לעשות? דואר ישראל הוא קצת לא בשליטתנו והדברים מתעכבים

בדואר בשנה או קצת יותר האחרונה, אני רק אתמול קיבלתי הביתה מכתב ממש מלפני חודש וחצי

שהייתי צריך להגיב עליו מזמן. לא חייבנו בריביות או בקנסות. לגבי השלט של 0.3 מ', יש פטור אבל

רק לשלט של בית מגורים, זה לא רלוונטי לעניין הזה. כתבנו כמו שאמרתי מקודם, אנחנו מכינים

חוק עזר שילוט חדש, זה כנראה יגיע במליאה הבאה. העלית שלושה נושאים ספציפיים, אין טעם

להלאות את כל המליאה בזה. העלות היא 600 אלף ש"ח בשנה. יש הקצאת פקח, יש סקר שעולה

איזה 50-60 אלף ש"ח.

אושרת גני גונן [ראש המועצה]: אגוזי, תודה. זו שאילתא, זה לא דיון. חוק העזר לשילוט יעלה

בישיבה הבאה בפירוט ותצטרכו לאשר אותו ונדבר על זה אז. השאילתא של איתן יפתח, איתן אתה

שואל ואורי מרגלית יענה.

איתן יפתח [אלישמע]: לגבי נושא הניקוזים וההצפות במועצה, לקראת החורף שאנחנו מן הסתם

צפויים לגשמים חזקים בגלל מזג האוויר הם.

אושרת גני גונן [ראש המועצה]: איתן הגיש שאילתא בנוגע לאיך המועצה נערכת להצפות בחורף,

הצפות, ההצפות של הנחלים היו בנחל הדס, נחל קנה, באלישמע ובעדנים זה היה נורא בולט. איך

המועצה נערכת ועובדת עם רשויות הניקוז.

אורי מרגלית [רמת הכובש]: אני אענה קודם כל את התשובות הכתובות ששלחו אגף ההנדסה

ורשות ניקוז ירקון, ואחרי זה אוסיף דברים שיש לי להוסיף. קודם כל בשם אגף ההנדסה, בוצע

עמוד 28 מתוך 31

נוצר על ידי

פרוטוקול מליאה מן המניין מס' 09/21 מיום 12/10/2021

סיור עם יונתן מרשות ניקוז ירקון ב-31 באוגוסט, רחוב הנרקיס באלישמע מתנקז דרך יובל סגור

החוצה את כביש 40 ומגיע לנחל הדס. המובל נבדק והוא נקי, לא נראים סימנים של סחף בשני

הקצוות, כמובן לא זחלו בתוכו אבל זו התצפית של יקי יחד עם יונתן מרשות הניקוז. לעומת זאת,

יש לחפור את כל תעלת הכביש ברחוב נרקיס, בין נקודה אחת למשנה ולנקות את כל מעברי המים.

על זה אני תכף אוסיף. תשובת רשות ניקוז ירקון: רשות ניקוז ירקון ביצעה וממשיכה לבצע את

עבודות התחזוקה בנחלים בכל שטחי האגן, כ-550 קמ"ר וכך גם פעלנו בנחלים קנה, הדס ותעלת

צופית. באזורים בהם היו הצפות בשנים עברו בוצעו סיורים עם אנשי מקצוע בתחום הניקוז ופעלנו

להכנה מיטבית של תעלות הניקוז לקראת החורף. בנוסף לכך, השנה קיבלנו תקצוב ממשרד

החקלאות במסגרת קול קורא 2021 להכנת תכנון לצורך הסדרת הנחלים קנה והדס. זה כמובן

לעתיד לבוא ולא נותן תשובה מידית. אני אוסיף על זה כמה דברים מפני שיצא לי גם להיות מעורב.

קודם כל לגבי אלישמע שזו באמת נקודה כואבת, היינו שם לפחות פעמיים בחודשים האחרונים,

גם אתמול, הוועד מנקה את התעלות. אתמול יקי ואני באנו לראות איך שזה מתבצע, ראינו שיש כל

מיני כבלים של הוט שעוברים בתוך תעלת הניקוז, לא יודע מי עלה בדעתו להניח כבלים של הוט

בתוך תעלת הניקוז, אבל כשמנקים אותה אז מנתקים להם את הכבלים. אז יש טרקטור נוסף שבא

לתקן את הכבלים של הוט בתוך תעלת הניקוז. בכל אופן, זו ההסדרה הראשונה המיידית עד נקודת

היציאה מהמושב, ששם כמו ששמענו יקי ויונתן בדקו שהחיבור לנחל הדס תקין והדיווח שהוא

תקין. יש היבט קצת יותר רחב לסיפור הזה, יישוב, במיוחד יישוב שמיועד לפורענות במועצה צריך

שתהיה לו תכנית ניקוז. תכנית ניקוז זה משהו שעושים להרבה שנים, זה לא מהיום למחר לנקות

את התעלה, צריך לראות איך זורמים המים, במיוחד כשמשופצים בתים ומשנים הגבהות, סוללים

כבישים ומדרכות, משנים את כל תמונת הניקוז בתוך היישוב. באלישמע בלי להיות מומחה, רואים

שכל הניקוז של האזור המרכזי זורם לרחוב הנרקיס, לבתים שהם בכניסה למושב, רואים שיש בעיה

מבלי להבין הרבה בתכנון. כדי לקדם את זה, מכיוון שהרבה שנים לא נעשתה שם תכנית, לא יודע

למה, אבל חבל, אז אני ביקשתי מיקי כדי לא להתעכב בתהליכי קבלת החלטות לקחת הצעות מחיר

ולהביא את זה בהקדם לוועדת התקשרויות על חשבון קדם התב"ר של היישוב לשנים הבאות, כדי

שנתחיל לעבוד עכשיו על תכנית ניקוז. זה לא ייתן תשובה לינואר הקרוב, אבל זה ייתן תשובה מה

קורה במושב ולתכנן מה ומאיפה לחפור תעלה לאיפה, ואז נראה מאיפה ניקח תקציב לזה, אבל חזון

למועד. זה כרגע בידי יקי לביצוע. עוד דבר כשראינו כי זה פלסטר שם לסיור, כל המים של מרכז

המושב מתנקזים כמו שאמרתי לרחוב הנרקיס, יש שם כמה משקים שפשוט יושבים על הרחוב הזה,

חלקם נמוכים יותר ואם יש זרימה של 100 מ"מ, הם יחטפו. אלתרנו והסכמנו עם הוועד שהם

יאלתרו איזה מחסום שבמקרה של הצפה גדולה יסגור את מעבר המים, שיוצף השטח הציבורי

ויטבעו כמה עצים ליום יומיים, ולא יטבעו כמה בתים ליום יומיים. זה עד שיהיה פתרון קבוע שייקח

חודשים לתכנן, אבל צריך לתקצב ולראות מאיפה מעבירים צינור, מי חופר, מי מממן, זה לא פשוט,

אבל זה יהיה הפתרון היסודי יותר. כשנכנסים, פתאום רואים שצריך לטפל מהיסוד, פלסטרים זה

לא עוזר. יואב התייחס לכלל המועצה שנבדק כל ציוד השאיבה, עשו לו בדיקה והוא תקין, הוא

עומד לקראת האירועים שיקרו. שרון ביקש מכל הגורמים לכנס ישיבה כדי לוודא שכל ההכנות

נעשות, זה יתקיים בקרוב. לגבי הנחלים ורשות ניקוז ירקון, כמה דברים שיש להוסיף כי עשינו

איתם עוד כמה בירורים. אחד, נחל סיר במסגרת עבודות הרכבת הוא מטופל על ידם, במסגרת

פיתוח אזור תעסוקה בנימין ע"י החכ"ל, הרכבת לקחה להסדיר את הנחל הזה, נחל קנה טופל ע"י

רשות ניקוז ירקון, יקי היה איתם בסיור, אנחנו ביקשנו שיתקיים סיור נוסף. אחרי שהתקיים סיור

עמוד 29 מתוך 31

נוצר על ידי

פרוטוקול מליאה מן המניין מס' 09/21 מיום 12/10/2021

ב-31 באוגוסט, לקיים בכל זאת סיור נוסף לוודא שאכן טופל כמו שאנחנו מבינים שהוא צריך להיות

מטופל. לגבי נחל הדס, נתנו להם כל מיני הערות, לדעתנו הוא לא מספיק מוכן, אנחנו ביקשנו מהם

שביום חמישי הקרוב הם אמורים להיכנס לניקיון נוסף עפ"י דרישה שלנו. לגבי צופית דרך אגב,

היה שם סיפור בצופית וכפר סבא, התקיים שם סיור במאי עם כל הגורמים וחילקו אחריות, על מה

האגודה אחראית על התעלה, ורשות ניקוז ירקון גם בכתוב לקחה אחריות על המאגר עצמו. צריך

לנקות אותו, הם ניקו אותו לפני שנה והם לקחו על עצמם לנקות אותו גם במהלך השנה הקרובה,

הם כנראה יעשו את זה באמצע החורף מכל מיני שיקולים שלהם. כפר סבא עשו את מה שעשו במים

שיזרמו אליהם זה כבר עניין שלהם אבל בסוף זו שרשרת אחת ארוכה. יש גם סיפור עם מגשימים

יהוד, אבל לא נכנס לזה.

גילה פרין [ירקונה]: אורי, אם הקישור מבית חולים שלוותה של הוד"ש מזרימה לתוך הביוב,

כלומר למתווה התת קרקעי מתחת לכביש של דרך הברוש בירקונה, כל המים שלהם, האם העניין

הזה נבדק? מידי חורף צריך לעבור שם ואני מבקשת לדעת את זה. זה מגיע בסוף ונשפך אלינו לנחל

הדס, היה חורף שלא יכולנו ללכת בכביש.

אורי מרגלית [רמת הכובש]: רשמתי לי ואני אבדוק את זה.

אושרת גני גונן [ראש המועצה]: אורי תודה רבה על התשובה היסודית והמעמיקה, אני מודה

לכולכם שיהיה לנו המשך ערב טוב. הסתיימה הישיבה.

-הישיבה ננעלה-

בברכה,

_____________ _____________ _____________

אושרת גני גונן, שרון סספורטס, יצחק אגוזי

ראש המועצה מנכ"ל המועצה גזבר המועצה

עמוד 30 מתוך 31

נוצר על ידי

פרוטוקול מליאה מן המניין מס' 09/21 מיום 12/10/2021

נספח א' – תב"רים

עמוד 31 מתוך 31

נוצר על ידי