פרוטוקול ועדת מליאה מס' 4

ישיבת תקציב 19.5.24

תמלול ישיבת תקציב 4/24

מיום ראשון, י"א באייר התשפ״ד, 19/5/2024

משתתפים:

.1 חברי מליאה:

מ שם הנציג יישוב נוכחות מ שם הנציג יישוב נוכחות

1 אושרת גני גונן ראש המועצה V 23 הדר שושני מתן V

2 אורי מרגלית רמת הכובש V 24 ליאת זולטי מתן V

3 דורון צייזל איל לא נכח/ה 25 אהרון ימיני נווה ימין לא נכח/ה

4 איתן יפתח אלישמע V 26 חיים תייר נווה ימין לא נכח/ה

5 רחל רבר אלישמע V 27 שירלי לופו חזן נווה ירק V

6 סתיו גיל בית ברל לא נכח/ה 28 אייל אברמוב נווה ירק V

7 רונן ברקאי גבעת חן V 29 מיכל חוגים נחשונים V

8 שמוליק מריל גבעת השלושה V 30 בר גפן ניר אליהו V

9 חיים ליברנט גן חיים V 31 מולי אורן נירית V

10 צפריר שחם גני עם לא נכח/ה 32 איציק תורג'מן נירית V

11 איל מילר גת רימון לא נכח/ה 33 יורם דוקטורי עדנים V

12 יום טוב אלקבץ חגור לא נכח/ה 34 צחי בן הגיא עינת V

שירן שטיינברג

13 חגור V 35 אליהו בן גרא צופית V

נאורי

14 אלי כהן חורשים V 36 דני ברכה צופית V

15 גלית אדם ירחיב לא נכח/ה 37 ליטל רהב צור יצחק לא נכח/ה

16 יורם גולי ירחיב לא נכח/ה 38 אירית קרמל לוי צור יצחק V

17 גילה פרין ירקונה V 39 שגית בן ארי צור נתן לא נכח/ה

רמות

18 רחמים זבידה כפר מלל V 40 אריק כספי V

השבים

19 אורי עצמון כפר סירקין V 41 דפנה דילאון פז שדה ורבורג V

20 אפרים צוק כפר סירקין V 42 דוד שוורץ שדה ורבורג V

21 זוהרה צור כפר מעש V 43 גלעד בן דוד שדי חמד V

22 אלה קון מגשימים V 44 גל קפלן הראל שדי חמד V

.2 סגל מועצה נוכחים:

מר שרון סספורטס [מנכ"ל המועצה]

גב' מאיה עוז [גזברית המועצה]

גב' ורד שני [עוזרת ראש המועצה]

מר ערן אבידור [מדיה]

עו"ד חן סומך [יועמ"ש]

מר יונתן יוסטמן [מהנדס המועצה]

1

ישיבת תקציב 19.5.24

מר איתן בן ציון [מנכ"ל החברה הכלכלית והחברה להשבה]

מר יצחק אגוזי [מנהל כספים בחברה הכלכלית והחברה להשבה]

על סדר היום:

[ 1 ] דו"ח ראש מועצה. .......................................................................................................................... 3

[ 2 ] אישור תקציב שוטף לשנת .......................................................................................................2024 8

[ 3 ] תב"רים....................................................................................................................................... 19

2

מליאה 16.4.24

פ ר ו ט ו ק ו ל

אושרת גני גונן [ראש המועצה]: חברות וחברים יקרים, אני שמחה לפתוח את ישיבת המליאה לאישור

תקציב .2024 אנחנו אמנם כמעט במחצית ,2024 אבל בנסיבות שבהן אנחנו בתקופה של מלחמה והבחירות

נדחו, אנחנו ניהלנו את דיוני התקציב מהרגע שנבחרתם במליאה. דיוני התקציב התקיימו במספר מפגשים,

אני קודם כל מודה לכם על השעות הרבות שהקדשתם לזה, למפגשים עם מנהלי האגפים, עם גזברות

המועצה, עם המנכ"ל. הצגת הדברים הייתה באמת מפורטת ונרחבת, הדיונים נמשכו שעות רבות ואנחנו

רוצים לאשר היום את תקציב .2024

[ 1 ] דו"ח ראש מועצה.

אושרת גני גונן [ראש המועצה]: אנחנו נציג כאן את המצגת של החזון, של היעדים שלנו, ולאחר מכן את

הנסיבות של האישור של התקציב וההשפעות על התקציב וכל יתר המספרים שעליהם דנו כאן בתחומים

השונים. אני רוצה להתחיל בבקשה עם מצגת, גם אם היא נראית לכם מוכרת אני מרעננת זה היה כבר לפני

מספר שבועות ויותר, מאז כבר היינו בדיונים רבים. אני אפתח בתודה ואני אסיים גם בתודה לצוות המקצועי

בראשותו של שרון, מאיה, יוליה וכל הצוות של הגזברות, כמובן שלאורי מרגלית ושל כל החברים והחברות

כאן. אישור תקציב 2024 הוא תקציב מורכב, הוא תקציב אחראי, שבראש וראשונה משרת את מה שאנחנו

רוצים להוביל כאן בחזון שלנו להעניק את השירותים הכי טובים לתושבים שלנו בכל התחומים. בחינוך,

בקהילה, בספורט, בתשתיות, בכל מה שאנחנו יכולים להעניק, ברווחה לתושבים שלנו, תוך כדי שמירה של

הצביון שלנו שהוא צביון כפרי, רב דורי קהילתי וזה לא ברור מאליו, אני אומרת את זה כאן, אחר כך אני

אפרט את זה יותר במצגת, אבל זה ממש לא ברור מאליו לשמור על הצביון של המועצה שלנו שהמועצה שלנו

גובלת ב-24 רשויות עירוניות לשמור על הצביון הכפרי והחקלאי שלנו ולהמשיך לשמר את הערכים של

ההתיישבות תוך כדי שאנחנו שומרים על איתנותנו הפיננסית שחשיבותה היא ליכולת שלנו להיות עצמאים

בדרך קבלת ההחלטות שלנו. האיתנות הפיננסית מאפשרת לנו להמשיך לתת את השירותים. קצת נתונים

דמוגרפיים על המועצה שלנו. 2024 אנחנו מתקרבים ל-35 אלף תושבים בשנת .2024 יכול להיות עד סוף

השנה אנחנו ממש נהיה כבר בעגול. עדיין שומרים על 94 אלף דונם, למרות המלחמות הרבות והמאבקים על

גבולותינו. אנחנו 31 ישובים שגובלים ב-24 רשויות עירוניות או אזוריות. אנחנו מדד סוציו-אקונומי 9

שהמשמעות של זה הרבה פחות משאבים שאנחנו יכולים לקבל מממשלת ישראל. לאור ההגדרה של סוציו-

אקונומי, שסוציו-אקונומי שמתייחס למצב של התושבים פחות למצב של המועצה כן? המועצה המקסימה

שלנו זורמים בה 11 נחלים, יש בפארק לאומי אחד גדול, פארק הירקון. יש בה מוזיאונים ביישובים השונים,

אנחנו מפתחים את התיירות שלנו ויש לנו כבר 11 עגלות קפה ברחבי המועצה ועוד אתרים היסטוריים רבים

ויפים. השקף הבא שלנו מתייחס להתפתחות מספר התושבים. ההתפתחות הדמוגרפית בדרום השרון. שקף

חשוב מאוד, כי שאנחנו מסתכלים על שנת 2017 אנחנו רואים צמיחה דמוגרפית שנתית של %2.4 אנחנו

רואים מועצה בצמיחה, יודעים למה? זה היה עדיין ב-2017 קליטה מסיבית ביישוב הצומח החדש והצעיר

3

מליאה 16.4.24

צור יצחק, אבל אם אני מנטרלת את הצמיחה, או לא מנטרלת במהלך השנים היישוב מתאכלס והיום כבר

אין בו אוכלוסים רבים כל כך ירדנו ל-%0.7 צמיחה דמוגרפית. אוקיי, אנחנו רואים את זה ביחס לעצמנו,

אבל בוא נראה את זה רגע גם ביחס למועצות אזוריות אחרות ושימו לב, ההאטה בקצב הגידול באוכלוסייה

בדרום השרון שעומדת על %0.7 היא ממש ממש נמוכה ביחס לחציון של המועצות האזוריות שעומדות על

%.1.8 אנחנו מתחת לצמיחה הדמוגרפית של הדומות לנו אבל אנחנו גם מתחת לצמיחה הדמוגרפית

הממוצעת במדינת ישראל. למה אני אומרת את זה כאן וזה חשוב כל כך? כי כשאנחנו מסתכלים, ופעם בשנה

שאנחנו עושים ישיבות תקציב, זה גם סוג של חשבון נפש והתייחסות לחזון שלנו ואיפה אנחנו ביחס לחזון

שלנו ואיפה אנחנו רוצים להיות, ואם אמרנו שאנחנו רוצים לשמר את הצביון שלנו הכפרי, אנחנו חייבים גם

להתחדש, אנחנו חייבים גם לצמוח דמוגרפית, אנחנו חייבים לאפשר לבנים ולבנות שלנו מגורים בתוך

המרחב הכפרי ביישובי המועצה שלנו, וכדי שזה יקרה אנחנו שמנו לנו כיעד, והוא לא רק מקומי, הוא גם

יעד ארצי, לפתוח במוסדות התכנון את האפשרות לצמיחה דמוגרפית ביישובים שלנו, להרחבות חדשות

במושבים, להרחבות והתפתחויות בקיבוצים, וגם בישובים הקהילתיים שלנו. אנחנו מבינים שאם אנחנו

רוצים להמשיך לשמור על צביוננו כקהילה רב גונית ורב דורית, כקהילה שאנחנו רואים בה גם את

הוותיקים, אבל גם את הילדים שלהם וגם את הנכדים שלהם, את הצאצאים שלהם, אני פשוט מחייכת

כשאני מסתכלת על כאן חברי המליאה שלנו, אורי עצמון 90 וזה היה פשוט תענוג גדול לראות את מה שאנחנו

מדברים. את אורי ואת הילדים שלו ואת הנכדים שלו ואת הנינים שלו, וכולם גרים במרחב הכפרי. הרב

דוריות הזאת זה משהו שאנחנו רוצים לשמר כאן, וזה אומר שאנחנו נצטרך לעבוד מול מוסדות התכנון וגם

פנימה בתוך הישובים שלנו, מול האגודות של הוועדים, והוועדים המוניציפליים, וכולנו ביחד עם מוסדות

התכנון המקומיים והארציים. אורי מרגלית מוביל את זה יחד עם ההנדסה שלנו כאן, וזה נכנס לתוכנית

העבודה שלנו כיעד מרכזי. הצמיחה הדמוגרפית במועצה שלנו. אני עוברת לנושא השני, שהוא נושא נורא

חשוב מבחינתנו כיעד כל שנה במסגרת דיוני תקציב אנחנו מציינים כמה שחשוב לנו להשקיע במערכת

החינוך, בילדים שלנו. ההשקעה בילדים שלנו היא השקעה בדור העתיד, היא השקעה בקהילה שלנו, בחברה

שלנו, אנחנו כל כך גאים בהם וההשקעה הזאת באמת היא קודם כל-, נודה, הבתים, המשפחות, הילדים

האיכותיים והטובים שלנו, הערכים שהם צומחים בהם במשפחות ובקהילות שלהם, אבל היא גם מערכת

חינוך מושקעת וטובה ומקצועית ומצוינת, שיש בה באמת %98 זכאות לבגרות בבתי הספר התיכוניים שלנו,

בגרות מצטיינת, בגרות חברתית מצטיינת שמבחינתנו זה לא פחות חשוב אם לא יותר חשוב, כשליש

מהילדים שלנו מהבוגרים שלנו הולכים לשנת שירות, הולכים למכינות, מתגייסים לתפקידים משמעותיים

בצבא, נמצאים בעמדות מאוד משמעותיות בהשפעה על החברה, ואנחנו גאים להיות מקום תשיעי בארץ

מבין הרשויות בהישגים האלה, גם החברתיים וגם הערכיים. אנחנו נמשיך להשקיע במוסדות החינוך שלנו,

גם בהיבטים הפיזיים, אם זה שדרוגים ושיפוצים, ואם זה בהון האנושי כי אין דבר חשוב ממנו בחינוך, ההון

האנושי הוא הכי חשוב. אז אנחנו נמשיך להשקיע בזה. היעד השלישי שאנחנו מדברים עליו, הוא היעד

שקראנו לו שומרים על הירוק של כולנו, אבל הדנ"א של המועצה שלנו ודיברתי על זה בהתחלה בחזון שלנו,

זה להמשיך להיות מועצה ירוקה, שיש בה שטחים ירוקים, ויש בה חקלאות ויש בה מרחבים ירוקים שנמשיך

לשמור על 94,000 דונם, שמשרתים גם את מדינת ישראל, כי %95 מהשטחים האלה הם מעובדים, הם

4

מליאה 16.4.24

מניבים תוצרת חקלאית, הם ביטחון המזון של מדינת ישראל. אנחנו תורמים את תרומתנו שם גם לזה וגם,

המרחבים האלה שהם המסדרונות האקולוגיים של מדינת ישראל, שהם הטבע, שהם החקלאות, הם גם

הריאה הירוקה, הגינה של הטבע שמשרתת גם את תושבי הערים שמסביבנו וגם הם נהנים מהן. אני אומרת

את זה על רקע זה שמעבר לדברים שאנחנו עושים בצורה פרו-אקטיבית, שזה התיירות הכפרית שאנחנו

מקדמים, שזה השקעה במיזמים חקלאיים, בחינוך חקלאי, בחווה החקלאית, מעבר לדברים שאנחנו עושים

בצורה פרו-אקטיבית, אנחנו גם מגיבים בתוכנית אסטרטגית על מאבקים אסטרטגיים שנכפו עלינו בנושאי

תכנון. זה ועדות גיאוגרפיות להעברת שטחים שלנו לרשויות הגובלות, זה ותמ"לים, ועדות לקידום מתחמים

מועדפים, זה המאבק נגד הקמות תחנות כוח במועצה שלנו, או נגד הקמת הדיפו, המוסך של הרכבות.

שאנחנו מציגים חלופות, אגב, אם זה התחנות, אנחנו מציגים חלופות ירוקות, אם זה הדיפו אנחנו מציגים

מקום אחר שיכול להיות מוסך לרכבות, שהוא יכול להיות מקום מתאים הרבה יותר, שהוא צומת ארצית

של דרכים, אנחנו לא נימב"י, אנחנו לא אומרים yard back my in ,Not אנחנו אומרים כן בחצר שלנו יכולים

לעבור התשתיות של מדינת ישראל ותעשו את זה בתיאום איתנו. שזה לא ידרוס את החקלאות. היום אני

חוזרת מדיון במועצה הארצית. בדיון במועצה הארצית דנו על אנ"מ אונו. מה זה אנ"מ אונו? אנ"מ זה ראשי

תיבות של אזור נופש מטרופוליני. אזור נופש מטרופוליני נשמע טוב, נכון? אלפי דונם של מטעים חקלאיים

שיוכלו לשרת את תושבי אונו, בקעת אונו, שזה גני תקווה, פתח תקווה, קריית אונו, אלא מה? בתוך הסיפור

הזה מסתתרים להם 3,500 יחידות דיור תמימות על אדמות כפר מעש עבור גני תקווה. אני אומרת את זה

משום שבאמת היד קלה על מפות השרטוט, וסימנו בתוך הסיפור הזה כביש שעובר באמצע המטעים של כפר

מעש. אז לא מספיק שמתכננים 3,500 יחידות דיור, אלא גם רוצים כביש שיעבור באמצע מאות דונמים

חקלאים, שכל מי שחקלאי יודע שיוצרים לו מובלעות של שטחים חקלאיים, שכביש של 34 מטר חוצה אותם,

כבר חקלאות אי אפשר לעשות שם. אנחנו נלחמים, מהדרום שציינתי עכשיו רק מאבק מסוג אחד, אבל יש

לנו עוד כמה כאלה שם. היינו במגשימים, כפר סירקין, גת רימון, ועד לצפון שם יש לנו, היה לנו את המאבק

של צור נתן מול כוכב יאיר ובאמצע יש לנו במכרז לא מעט מאבקים דרך הים באזור ירקונה, שזה כל יישובי

המרכז כאן וצופית ועוד, אני לא אציין את כולם, הם רשומים כאן לפניכם. אנחנו משקיעים בזה גם השנה

משאבים, כי להילחם במאבקים האסטרטגיים האלה צריך להשקיע משאבים. זה עורכי דין, זה אדריכלים,

זה יועצי תכנון, יועצי תחבורה, יועצים אקולוגים, לכל דבר כזה יש יועצים ויש עבודה של מאבק שאנחנו

חייבים לנצח שם, כי זה המאבק האסטרטגי על קיומנו כמועצה. כי מספיק שנפסיד במאבק מסוים, הוא

יפיל עליו, זה כמו אפקט הדומינו. אנחנו נראה את המאבקים האחרים נפגעים כאן. עד היום הצלחנו לצמצם

מאוד ולמזער. עכשיו אני אגיד, צמיחה דמוגרפית זה חלק מהמענה שלנו הצמיחה הדמוגרפית זה להיות

פרו-אקטיביים אל מול צמיחת המרחב העירוני, צמיחה במרחב הכפרי גם אנחנו יודעים לייצר כאן יחידות

דיור כפריות. אבל יודעים לייצר גם אצלנו. אפשר לעבור ליעד הבא שלנו, זה היה החלק משמירה על המרחב

הכפרי, החווה חקלאית, הפאנלים הסולאריים שזה תשובה לתחנות כוח המונעות גז, עגלות הקפה אתם

יכולים לראות, באמת מקסים, כמו שאמרתי קודם, הרבה מאוד שטחים מניבים שצריך לשמור עליהם,

ביטחון המזון אנחנו רואים את זה היום יותר מאי פעם, מלחמה, גבולות נסגרים הייבוא מטורקיה ומעזה

וממצרים בסוף אנחנו מבינים שאם אין אני לי מי לי, מדינת ישראל צריכה לדאוג שיהיה לה מזון כאן והנה

5

מליאה 16.4.24

אתם רואים כאן המועצה שלנו מצטיינת בלייצר אותו. גם האיכות היא מצוינת. השנה, כל שנה, ביטחון הוא

חשוב, אבל השנה במיוחד. בעיצומה של מלחמה אנחנו שמים את הנושא של ביטחון בשנת 2024 כנושא

מרכזי. כיעד מרכזי וחשוב, ואתם בהחלט יכולים לראות את זה גם בתקציב. אנחנו ראינו קודם מתחילת

המלחמה, הוצאנו ועוד אנחנו צפויים להוציא כספים רבים בנושא של ביטחון, ראיתי קודם שזה קרוב ל-11

מיליון שקלים, גדרות. כאן אתם רואים גדר ביטחון שהיא גדר הפרדה, גדר הפרדה של יישובי קו התפר,

המועצה האזורית שלנו יש בה, שליש מהיישובים שהם על קו התפר והם יישובי צבא. יש בעוד יישובי קו

תפר שהם יישובי המשרד לביטחון פנים אגב, ויש לנו את שאר היישובים שגם שם אנחנו צריכים לדאוג

לביטחון וכמובן שמתחילת המלחמה פעלנו עם ועדי היישובים וצוותי החירום היישובים ויחד איתכם,

ואישרנו בזמן אמת תקציבים וזה עוד לא נגמר כי אנחנו גם מצפים לתקציבים רבים מהממשלה, אבל סדר

גודל של 11 מיליון שקלים זה סגירות גדרות וחמ"לים ומצלמות, וכל מה שנדרש ועוד יידרש, והיד עוד נטויה.

צריך באמת להגיד כאן וזה הזדמנות להגיד שוב תודה ושאפו ענק לכל המתנדבים בחמ"לים, בכיתות

הכוננות שלנו, במשמר הגבול, המתמידים, במשמר האזרחי, לכל המתנדבים בחירום באשר הם, ואנחנו

נמשיך להשקיע גם בהצטיידות, גם ברכיבי ביטחון ובכל מה שעוד יידרש. נגיד שגם הוספנו לאגף הביטחון

שלנו פונקציה נוספת, קצין ישובים, ואת החמ"ל הביטחון המועצתי שאנחנו מתכוונים גם ליישם ויש עוד

נושאים רבים שלא נפתח אותם כאן, אבל נגיד שהביטחון בשנת 2024 נמצא בסדר עדיפות גבוה. תראו,

שמירה על איתנות פיננסית זה לא מטרה בפני עצמה, זה אמצעי. אנחנו רוצים להיות עצמאים כלכלית ולא

תלויים במשרדים ממשלתיים, אנחנו רוצים להיות עצמאים. כדי להיות עצמאים אנחנו מבינים שאנחנו

צריכים להשקיע בעוגנים כלכליים ומנועי צמיחה. מנוע הצמיחה הטוב ביותר שיש למועצה זה אזור

תעסוקה. אזור התעסוקה אקו פארק קורם עור וגידים, האכלוסים הראשונים יקרו בסוף שנת ,2025 במאי

,2025 עוד שנה מהיום אנחנו נתחיל לראות את הארנונה העסקית נכנסת לשם ונתחיל לראות, אני אומרת

שזה יהיה אזור תעסוקה מסוג שלא הכרנו בו במועצה, שיהיה בו מרכזי תרבות ופנאי ובילוי ומסחר והייטק,

לצד לוגיסטיקה, ותהיה אפשרות גם לבני ובנות המועצה לתעסוקה שם, ובעיקר בעיקר הוא יניב מה שיאפשר

לנו להגדיל את העוגה ולתת יותר ליישובים שלנו ולתושבים שלנו ברמת שירותים. אנחנו משקיעים מאוד

באזורי התעסוקה, גם אקו פארק וגם אין לנו כאן את התמונה, אבל יש לנו הדמיה גם של אזור תעסוקה

נוסף, נחשונים אלעד, זה אזור תעסוקה שבימים אלה הקרקע הראשונה שלו יצאה לשיווק ואנחנו משקיעים

באזורי התעסוקה כעוגנים כלכליים ולא רק שם, יש לנו מיזמים נוספים כמו מתקן אקולוגי לטיפול באשפה,

הוא גם מיזם אקולוגי, יש לומר, במקום להטמין ולזהם הוא יטפל בדרך הכי מיטבית שיש בנושא האשפה

והוא גם יפחית את עלויות ההוצאה על האשפה, הוא גם ירוק וגם כלכלי. יש עוד נושאים עסקיים, אבל לא

נוכל להציג כאן את כולם, רק להגיד שהנושא של האיתנות פיננסית הוא חשוב לנו גם ברמה הרגולטורית

שמשרד הפנים מכיר בנו כרשות עצמאית שיכולה לאשר כאן תב"רים ולא צריכה כל תב"ר ללכת למשרד

הפנים ולחכות עד שיאשרו לנו. זו החשיבות. היעד האחרון ולא סתם שמנו אותו בסוף, הוא חשוב, אם לא

הכי חשוב. הקהילה שלנו, אין משהו יותר חשוב מהשקעה בקהילה שלנו. הקהילה שלנו, דרום השרון היא

מועצה של קהילות. היא קהילה של קהילות, כל ישוב הוא קהילה בפני עצמה. אנחנו רוצים לחזק את

הקהילות שלנו באמצעות המתנדבים שלנו, באמצעות הוועדים שלנו, באמצעות כל המתנדבים שמתנדבים

6

מליאה 16.4.24

בוועדים שלנו. ארבע מאות נבחרי ציבור, מאות מתנדבים בוועדות השונות גם ביישובים וגם בוועדות

המליאה, באמצעות 800 עובדות ועובדי המועצה בשלל האגפים המחלקות והעמותות, אנחנו רוצים להגיע

לכל קהילה וקהילה בספורט, ברווחה, בתרבות, בהנדסה, בחינוך, בכל נושא ונושא אנחנו רוצים להיות שם.

בתיירות כפרית, במה שאתם רק יכולים לתאר לעצמכם, שם אנחנו רוצים לחזק, שם אנחנו רוצים להיות

יותר ויותר בוודאי בנושאים של ביטחון, אפשר לראות כאן שלל של אירועים שקורים ביישובים, הוותיקים

שלנו זה נושא שגם שמנו אותו עם דגש בשנה הזאת. התחלנו בשנה שעברה, ואנחנו גם השנה רוצים להשקיע

בקהילות הוותיקות שלנו. אם זה במרכזים הקיימים, אם זה במועדונים חדשים, ואם זה בהקמה של מרכז

גדול מועצתי לוותיקי וותיקות המועצה, אם זה המכינה שאנחנו ממשיכים כבר במחזור שלישי, כמובן שכל

מתקני התרבות שלנו החדשים שהקמנו ה-,D-one ההיכל שגם מוציא עכשיו תוכנית קתדרה לוותיקים.

אנחנו נמשיך להשקיע בוותיקי המועצה שלנו, אלה שבזכותם אנחנו כאן, והם אלה שהניחו את היסודות

שעליהם אנחנו יכולים לבנות כל שנה עוד נדבך ועוד נדבך. אני רוצה להודות מכאן גם לוועדים שלנו, לחברים

בוועדים השונים, ליו"רים, שהם למעשה זרוע הביצוע של המועצה, והם מתנדבים ומנהלים את הישובים

בתקציבים אחראים, מתוך מינוף, וכל שקל שהם מקבלים הם ממנפים אותו פי כמה בזכות היכולת של

לגייס עוד אנשים שמתנדבים בקהילות, וחשוב לנו מאוד להמשיך לחזק אותם גם בתקציב הזה וגם

בתקציבים עתידיים, אנחנו נמשיך לעשות את זה. אני אסכם לפני שאנחנו מגיעים למצגת על התקציב ושם

נצלול למספרים. התקציב לשנת 2024 הוא תקציב, אל תוך השנה, כבר כמעט חצי שנה מאחורינו. חשוב לנו

להמשיך את הרציפות התפקודית, חשוב לנו להמשיך בעת מלחמה לתת שירותים, ולתת דגש של שירותים

חיוניים במיוחד. ואנחנו מדגישים, זו שנה של שירותים חיוניים במיוחד. יש לנו עוד הרבה חלומות ואנחנו

נרצה ואנחנו נגשים אותם כאן. אנחנו עושים כרגע את התקציב על בסיס חצי השנה שנותרה לנו ומתמקדים

בביטחון ומתמקדים בלשמור על איתנותנו הפיננסית, לשמור באחריות על התקציב כדי לשמור על העצמאות

שלנו, כדי לשמור על המרחב הכפרי ככזה בכל המאבקים וכדי להצמיח אותנו דמוגרפית, אמרתי את זה

קודם וזה כאן גם בסיכום. היום אנחנו נאשר תקציב שוטף ליתרת השנה, ואנחנו נאשר תב"רים שהם

תב"רים חיוניים. כשאנחנו נסיים לאשר את התקציב הזה אנחנו נפתח כבר דיונים לתקציב של שנה הבאה,

שזה עוד חצי שנה ופחות מזה התקציב הבא. שם אנחנו בהחלט ניתן ביטוי לכל החלומות שלנו, שהם ארוכי

טווח. אנחנו שומרים על החלומות האלה, ואת חלקם אנחנו עוד נמשיך להגשים השנה כי הם תוכניות רב

שנתיים. אבל אנחנו גם ניטע את הזרעים לחלומות הנוספים. מה שאנחנו רואים היום זה מסגרת תקציב

לחצי שנה בלבד. מה שאנחנו נראה בהמשך יהיו גם תקציבים בלתי רגילים לתוכניות ארוכות טווח. אנחנו

נעשה תוכנית אסטרטגית כלכלית לחומש, נבחרנו כמליאה לחמש שנים, האמת לארבע שנים וכמה חודשים,

היינו באיחור של כמה חודשים. זו הקדנציה שלנו ואנחנו נעשה תוכנית רב שנתית. אמנם תקציב שוטף,

תקציב שוטף אי אפשר בהנחיות משרד הפנים הוא שנתי, אבל תקציב תב"רים הוא תקציב רב שנתי ואנחנו

נבנה תקציב רב שנתי, נקרא לו חומש. הוא יהיה לחמש שנים הבאות ואנחנו נסתכל לטווח הארוך, גם

התוכנית של צמיחה דמוגרפית היא תוכנית לטווח הארוך. דברים שכאלה נוטעים אותם, עכשיו ואת הפירות

שלהם רואים כעבור שנים, אבל זה בדיוק האחריות שלנו כאן כנבחרי ציבור. אנחנו נקבל החלטות שחלקן

בטווח הקצר, והרבה מאוד מתוכם הם לטווח הארוך מתוך אחריות וצפי לשנים הבאות ולדורות הבאים.

7

מליאה 16.4.24

אני רוצה שוב להודות לכל אחד ואחת מכם, על עשרות שעות של השקעה ולמידת התקציב בדיונים השונים,

על זה שהבאתם את דעתכם, עמדתכם, את הצרכים מהשטח. אני רוצה להודות לך שרון על החודשים של

בניית התקציב בתקופת מלחמה אל מול אילוצים רבים מאוד, על המנהיגות, על ההובלה, על העבודה

המדהימה שהובלת יחד עם מנהלי האגפים, שאני אגיד שמנהלי האגפים המסורים והמקצועיים שלנו נאלצו

לקבל החלטות לא פשוטות לגבי תקציב שיהיה תקציב אחראי, שהם יוכלו לעמוד בו, רבים מהם הפכו את

הלימון ללימונדה והביאו לכאן תקציבים ממשרדי ממשלה, עשו מיצוי הכנסות לתקציבים ממקורות חוץ

ועבודה מאוד מאוד טובה להתייעל. אז על ההתייעלות הטובה, תודה. אני רוצה להודות לך מאיה ולכל הצוות

שלך, ליוליה, אתם גם כן בגזברות עשיתם עבודה מאוד מאוד טובה. ולך, אורי, תודה על השותפות, תודה

לכולם ושיהיה לנו בהצלחה, ושתהיה לנו קדנציה מוצלחת. רק לצורך הפרוטוקול, היועץ המשפטי מבקש

לציין שאנחנו בישיבת תקציב של מליאת המועצה. יש על סדר היום תקציב שוטף ותקציב בלתי רגיל. אחרי

שאנחנו נסיים את ישיבת התקציב, אנחנו נסגור את הישיבה הזאת ונפתח את ישיבת המליאה שעל סדר

יומה יש נושאים אחרים. אין מה לעשות יועץ משפטי מגן עלינו וזה חשוב. זה כללי משרד הפנים.

עו"ד חן סומך [יועמ"ש]: כמו שאושרת אמרה, ישיבות תקציב צריכות להיות ישיבות בנפרד מכל ישיבות

המועצה. עשיתם את זה ביחד, זה לא כזה חטא גדול, אבל היות ומישהו עלול להגיד לכם נו נו נו. הכל בסדר.

[ 2 ] אישור תקציב שוטף לשנת .2024

שרון סספורטס [מנכ"ל]: טוב אנחנו נדבר ברצף על שני הנושאים של הישיבה שמיועדת היום לאישור

התקציב. מאיה תציג את שני התקציבים. אחד התקציב הרגיל שמאיה תציג, אני מזכיר שהשנה כבר

התחילה ולאחר מכן את התב"רים, אנחנו נציג פה רק את מה שביקשתי מאיתנו לישיבה הקרובה שזה בלי

הלוואות, כל התב"רים החיוניים שסיכמנו אותם, ודיון נוסף בנושא תב"רים עתידיים אנחנו נקיים במליאה

הבאה או בזו שאחריה.

מאיה עוז [גזברית]: כן שלום לכולם, אני אציג את התקציב השוטף של המועצה שאותו נבקש לאשר במליאה

הזו. מדובר בתקציב לשנת כספים ,2024 למרות שאנחנו כבר נמצאים בעיצומה של שנה. אך אין מה לעשות,

אלה הכללים. נתחיל עם האתגרים שלנו, אנחנו בעצם מתמודדים עם אתגרים מורכבים השנה. משק לא

יציב שהחל עוד לפני המלחמה, מלחמות ברזל כמובן, שמשנה את סדר העדיפות שלנו ומאלצת אותנו

להתאים את העדפות ההוצאות וההכנסות לטובת ההתמודדות עם המלחמה. ההתייקרויות במשק, הריבית

גבוהה במשק, כמובן הוצאות השכר שהולכות וגדלות משנה לשנה, מי שנמצא איתנו כבר מספר שנים מכיר

את התופעה הזאת. רוב ההתייקרויות הן בעצם, כמעט כולן, לא בשליטת המועצה. בעצם מדובר בהסכמי

שכר של משרד האוצר, משרד החינוך, שאנחנו מחויבים אליהם. ועוד נושא שגם מהווה כאתגר הינו חלוקת

הכנסות עם עיריית אלעד. יש לנו צו הכנסות עם עיריית אלעד על מחצבת הנסון שנמצאת בחצב. בעצם

חלוקת ההכנסות הזאת יושמה במשך שש שנים מתקציבי פיתוח. ובשנתיים האחרונות משרד הפנים בעצם

הטיל וטו ומאלץ אותנו ליישם את המשך חלוקת ההכנסות מהתקציב השוטף. גם הנושא הזה מהווה אתגר.

8

מליאה 16.4.24

בתקציב הנוכחי אתם לא תראו ביטוי לכך מאחר ואנחנו מתכוונים לבקש פתרון ממשרד הפנים לדבר הזה,

מאחר ומדובר בהוצאה של ארבעה מיליון שקלים, כארבעה מיליון שקלים, בהתאם להכנסות ארנונה

מהמחצבה. בשנתיים האחרונות משרד הפנים נתן לנו פתרון להשתמש בתקציבי פיתוח כהלוואה עצמית

לתקציב השוטף. השנה בשנת הכספים 2024 טרם נסגר הפתרון איתם, אנחנו מתכוונים לעמוד על פתרון

דומה עד שנתחיל לקבל בעצם הכנסות מאזור תעסוקה אקו פארק שכן יאפשרו לנו ליישם את צו חלוקת

ההכנסות בהתאם לכללים. כפי שגם אושרת אמרה גם מבחינתנו הנחת העבודה העיקרית הינה לשמור על

המועצה שלנו כמועצה איתנה לפי הגדרות משרד הפנים, בעצם הסטטוס הזה מאפשר לנו גמישות פיננסית

בהתנהלות השוטפת שלנו אם זה בפרויקטים שיוצאים אל הפועל אחרי שהמליאה מאשרת את התב"רים,

אנחנו לא צריכים לפנות למשרד הפנים ולבקש את אישור משרד הפנים, כפי שצריכות רשויות שאינן איתנות

הסטות מסעיף לסעיף, גיוסי כוח אדם, הלוואות מבנקים ועוד ועוד, בעצם מספר קריטריונים שרשויות

איתנות פטורות מהן. רק לסבר את האוזן במדינת ישראל יש רק 36 רשויות איתנות מתוך 270 רשויות כמעט,

אתם יכולים להבין באמת את המורכבות להשיג ולשמור על הסטטוס הזה, ובעצם אנחנו עובדים מאוד קשה

כדי לשמור על הסטטוס הזה ולא לפגוע בשירותים לתושבים. נתחיל עם הסקירה לגבי ההכנסות. בהכנסות

אתם רואים שבעצם הקפיצה העיקרית בשלוש השנים האחרונות הייתה בהכנסות ממשלתיות. הכנסות

ממשלתיות קפצו בשלוש השנים האחרונות בכ-25 אחוזים. בעצם הממשלה נותנת לנו הכנסות בעיקר בתחום

של החינוך והרווחה, כאשר ההכנסות האלה צבועות לטובת הוצאות לצורך פעילויות חינוך ורווחה, והרשות

נדרשת להשלים את סך ההוצאה מאחר וההכנסות האלה אינן מכסות את מלוא ההוצאה. ולכן כאשר רואים

קפיצות בהכנסות הממשלתיות זה לא מעיד על הכנסות פנויות לשימוש חופשי, לפי שיקול דעת המועצה.

בעצם השימוש הינו צבוע והמסקנה הינה אחת שיש עוד השתתפות מההכנסות עצמיות לטובת הוצאות

שאותן המשרדים האלה מחייבים אותנו. בארנונה אתם רואים שבשלוש שנים האחרונות בעצם חלה עלייה

של כאחוז אחד בלבד. אם נזכיר לכם שהטייס האוטומטי בין 2022 ל-2023 עמד על %1.32 ובין 2023 ל-2024

%2.68 והיינו מצפים לראות כאן עלייה שמשקפת את אחוז הטייס האוטומטי בשנתיים האלו. מה בעצם

קורה כאן שאנחנו חווים בחמש השנים האחרונות ירידה בבסיס החיוב של הארנונה העסקית של המועצה

כתוצאה מאכיפה של המינהל שסגרה שימושים חורגים ביישובים. במהלך החמש שנים האחרונות 100 אלף

מטר רבוע של נכסים מניבים ארנונה עסקית בעצם נסגרו והפכו לחקלאים, ליעוד המקורי שלהם ולכן אתם

רואים כאן בשלוש שנים האחרונות, אבל גם בדיוני התקציב ראיתם בחמש השנים האחרונות ירידה של

ההכנסות העסקיות שלנו בארנונה. אם מאה אלף המטרים היו נשארים בספרי המועצה והיו ממשיכים

להניב ארנונה כפי שהם הניבו עד לפני חמש שנים היינו רואים הכנסות נוספות בארנונה עסקית של כ-10

מיליון ש"ח ב-2024 בלבד. בשאר ההכנסות אין שינויים משמעותיים, גם בהכנסות העצמיות האחרות, אתם

רואים כאן את העלייה בין 2022 ל-,2023 זאת עלייה של פקודת יומן חשבונאית, לא באמת מדובר בקפיצה

של הכנסות אמיתיות, ובשאר ההכנסות. בפילוח הזה כאן אתם רואים את החלוקה של ההכנסות בין

הכנסות ממשלתיות להכנסות עצמיות, משרד הפנים מאוד מדקדק בנושא של ההכנסות העצמיות כאשר

הקריטריון לצורך רשות איתנה בהכנסות העצמיות הינו %62.5 הכנסות עצמיות לעומת סך ההכנסות. על פי

התקציב המוצע לכם כאן ל-,2024 סך ההכנסות העצמיות עומד על %59.2 כאשר משרד הפנים מודד אותנו,

9

מליאה 16.4.24

הוא מנקה מסך ההכנסות כמובן את הנחות הארנונה ואת ארנונת הוועד המקומי ולכן לפי מדד משרד הפנים

ההכנסות העצמיות עומדות על 55.3 אחוזים. אנחנו מדי שנה נקראים לשימוע במשרד הפנים על הקריטריון

הזה, אנחנו מסבירים למשרד הפנים את ההסתייגויות שלנו, משיטת המדידה ששונה במועצות האזוריות

לעומת רשויות מקומיות, ועד עתה משרד הפנים קיבל את ההסבר שלנו ולא שלל את סטטוס רשות איתנה.

מבחינת הכנסות ממשלתיות, אתם רואים שב-2024 חלוקת ההכנסות בין המשרדים הינה כזאת ש-%81

מסך ההכנסות הממשלתיות הינה של משרד החינוך, %12 משרד הרווחה, %7 משרדים אחרים. הגרף הזה

כאן משקף את הכנסות הארנונה בהמשך בעצם השנים גם ל-2025 גם ל-2026 כאשר רצינו להראות לכם איך

ההכנסות העתידיות מאזור התעסוקה אקו פארק יבואו לידי ביטוי בפילוח של ההכנסות שלנו, ובעצם אתם

רואים שיש כאן עליה של כ-3 מיליון ש"ח בארנונה העסקית ב-,2025 כאשר העלייה הזאת כבר מבטאת את

חלוקת ההכנסות לאלעד. ניקינו מכאן את חלוקת ההכנסות לעיריית אלעד וניקינו מכאן את ההתחייבויות

שלנו לקרנות בעצם בשנתיים האחרונות, אנחנו לקחנו הלוואות מהקרנות לטובת התקציב השוטף שלנו וכאן

אתם רואים כבר בניכוי ההתחייבויות האלה אנחנו כבר מתחילים לראות צמיחה בהכנסות העסקיות שלנו,

ב-2026 יש כבר צמיחה של 8 מיליון ש"ח לעומת ,2025 כלומר יש אור בקצה המנהרה. חשוב לי שתסתכלו

רגע על אחוז גבייה. אתם רואים שלמרות השנה המורכבת 2023 עשינו עבודה מאוד מאוד מאסיבית בתהליכי

העבודה בתוך המועצה, ועל אף שהפסקנו את פעולות האכיפה עם פרוץ המלחמה, אחוז הגבייה ב-2023 קפץ

ל-%94 לעומת שנים קודמות שהמקסימום שהגענו אליו %.93 כרגע בהסתכלות העתידית אנחנו תקצבנו

%,93 גם בגלל המלחמה וגם בגלל ש-%94 בעצם נבע מהסכמים שסגרנו עם נישומים רבים שהגיעו וסגרו

שנה שלמה מראש וכרגע אנחנו סקפטיים שנוכל לחזור על אותן פעולות בשנה מורכבת זו, ולכן חזרנו

לאחוזים שאתם מכירים מלפני כן.

*חבר/תמליאהמדבר/תללאמיקרופון.

מאיה עוז [גזברית]: האחוז הזה לא מבטא חובות אבודים, בעצם הזה מבטא את הגבייה מסך החיוב. אם

אנחנו מסתכלים על גבייה של שלוש שנים, אנחנו קפצים ל-%98 אחוזים, כלומר היום כמעט ואין לנו חובות

אבודים, או רוב החובות האבודים המקור שלהם הוא ב-15 שנה האחרונות. אתם רואים כאן בגרף, של

ההכנסות העצמיות, ההתפלגות שלהם בשלוש שנים האחרונות, אתם רואים שאין כל כך שינויים. השינויים

שכן נמצאים כאן, התוצאה שלהם זה פקודות חשבונאיות של משרד החינוך ומשרד הפנים ובוועדים

המקומיים בעצם הקפיצה נובעת מהטייס האוטומטי של הארנונה. אם נסכם את השינויים העיקריים שקרו

בהכנסות בתקציב הממוצע של 2024 לעומת ,2023 אז על אף שהמקדם האוטומטי היה %2.68 יש לנו ירידה

בבסיס חיוב של ארנונה של כ-5 מיליון ש"ח, ולכן אתם רואים ירידה בסך הארנונה המתוקצבת של 2024

לעומת .2023 במשרדי הממשלה יש לנו קפיצה שנובעת ממשרד החינוך ומשרד הרווחה כתוצאה מהתאמת

הדרישות שלהם להוצאות המחויבות, ובהכנסות העצמיות האחרות אין כל כך שינוי. נעבור להוצאות.

בפילוח ההוצאות עיקר ההוצאות מסך התקציב המוצע של כ-403 מיליון ש"ח, %40 מסך ההוצאות הינו של

החינוך 162 מיליון ש"ח כאשר שוב עיקר ההוצאה בעצם נובעת מדרישות של משרד החינוך לתקנים

ולפעולות-, עוד הוצאה שחשוב לציין ביטחון ותפעול 50 מיליון ש"ח, %13 מסך ההוצאות. ועדים מקומיים

10

מליאה 16.4.24

51 מיליון ש"ח, 13 אחוז. רווחה מהווה 29 כמעט מיליון ש"ח, %7 מסך התקציב. אני אעבור הלאה. התפלגות

ההוצאות בשלוש השנים האחרונות, שימו לב שבאגף החינוך בעצם הוצאות החינוך קופצות משמעותית

בשלוש השנים האחרונות, בשירותים המקומיים, שירותים מקומיים אנחנו איחדנו כאן את הנדסה, משק

המים, משק הביוב, דת, שירות ואסטרטגיה ביישובים, ובעצם השירותים המקומיים בעיקר העלייה כאן

מבטאת את הצריכה שעולה בביוב ובמים, צריכה טבעית שקורית אצל הצרכנים וההתייקרויות באגף

ההנדסה. בשאר האגפים, בשאר התחומים אין כאן שינויים דרמטיים. הגרף הבא הוא גרף שמראה לכם את

השתתפות המועצה בשלוש השנים האחרונות ודווקא כאן להבדיל מהגרף הקודם, אתם רואים שהשתתפות

המועצה בחינוך דווקא יורדת והיא יורדת מאחר ובגלל שההכנסות העצמיות שלנו קטנות, אנחנו נאלצים

להתאים את עצמנו ולהוריד את ההשקעה של המועצה מהתקציב הפנוי שלה לטובת שירותים כאלו ואחרים,

כמובן בביטחון ותפעול זה הוצאה שאנחנו שומרים על השתתפות המועצה והעלייה בתפעול נובעת כאן

מהתפתחויות במשק בעולמות התברואה והביטחון, בשאר התחומים אין כאן שינויים אפילו יש כאן ירידות

של השתתפות המועצה.

אושרת גני גונן [ראש המועצה]: אבל נגיד מאיה, נגיד שני דברים על זה. אחד, כי יש מיצוי הכנסות טוב

ממשרדי הממשלה, ושתיים שגם חלק מהתקציב מופנה לתב"ר. אנחנו רק אם עושים שקלול של התב"רים

השוטפים יכולים לראות בדיוק כמה נטו.

מאיה עוז [גזברית]: נכון.

*חבר/תמליאהמדבר/תללאמיקרופון.

מאיה עוז [גזברית]: כמובן על פי ההגדרות והכללים של התב"רים הוצאה שניתן להכיר בתב"ר אנחנו

מעבירים לתב"ר. בשקף הזה אתם רואים את ההתפלגות של ההוצאות כפי שהיא מתפלגת בין הפעולות

לשכר, כאשר שכר המועצה עומד כבר שנים רבות על %30 מסך ההוצאה ושכר העמותה על %,5 %58

ההוצאה היא לטובת הפעולות. גם בגרף הבא אתם רואים שבעצם המועצה שומרת על יחס של הוצאות

השכר לעומת סך ההוצאות, אתם רואים כאן בשלוש השנים האחרונות, כך גם היה לפני כן. שקף משרות

ושכר מועצה, זה בעצם שקף שאתם כחברי מליאת תצטרכו להצביע עליו. אתם רואים כאן את השינוי גם

בהפרש משרות וגם בהפרש עלויות שכר. גם בין 2023 ל-2024 במשרות ישנה עלייה של 25 משרות בין השנים,

בעצם העלייה הזאת נובעת מתוספות בצוותי החינוך כתוצאה מתומכות חינוך וסייעות שמשרד החינוך

מנחה אותנו להוסיף מידי שנת לימודים. אנחנו הוספנו לשנת לימודים תשפ"ד 40 משרות, ואתם רואים, מה

שמאזן את זה בעצם כתוצאה מנפח הפעילות שקיבלה עמותת תפו"ח, יש כאן ירידה של 15.5 משרות ו-2.5

משרות שצומצמו במינהל הכללי בנטו, תוספת של 25 משרות. בהוצאות אתם רואים שיש גידול של 4.3

מיליון ש"ח, שבהלימה למשרות ההוצאה בעצם גדלה בחינוך ויש קיטון משרות בהתאם באגפים שציינתי.

אם נסכם את השינויים העיקריים שישנם בהוצאות לעומת ,2024 הוצאות שכר, מקדם השכר אנחנו קידמנו

על פי המלצת משרד הפנים בשני אחוזים כאשר משכורות של הבכירים על פי אחוזים צמודים למדד וכאן

11

מליאה 16.4.24

קידמנו ב-2.96 אחוז. בהוצאות הפעולות יש את עליית המדד של %2.4 על כלל ההוצאות שצמודות למדד.

עדכנו אותם, עלייה במחירי הדלק, פרמיית ביטוחים, דמי הטמנה של האשפה והגענו לתקציב שהוא היה

הגיוני בכחמישה מיליון ש"ח. ביצענו תוכנית התייעלות, התייעלות עומק בכלל לאגפים כזה כדי לאזן את

התקציב ולכן אתם רואים שבפעולות על פניו אין שינוי, אבל היה שינוי באמת בעבודה קשה שביצענו, וכמובן

אנחנו שומרים על אחוז אחד של רזרבה על פי הנחיות של משרד הפנים לרשויות איתנות. יש גם רזרבה של

כארבעה מיליון ש"ח שמתוקצבת בתוך התקציב. סך התקציב של 2024 עומד על 4,240,000 ש"ח, מהווה

עלייה של אחוז אחד לעומת .2023 אגב, אתם רואים כאן בביצוע של 2023 שישנו גירעון של כמעט שישה

מיליון ש"ח, הגירעון הזה נובע כתוצאה מהוצאות מלחמה ואובדן הכנסות עצמיות, ואני שמחה לעדכן

שביום חמישי האחרון משרד הפנים אישר לנו את הלוואת האיזון שהמליאה אישרה כאן מהקרנות שלנו

לתקציב השוטף, ולכן בדוחות הכספיים השנתיים של ,2023 יופיע האיזון להבדיל ממה שאתם רואים כאן.

מצורפת הצהרה שלי, שהתקציב מאוזן ואחראי והמועצה בעצם מסוגלת לעמוד בתקציב הזה. ההחלטה,

אני מבינה, שצריכה להתקיים בהמשך, במסגרת הישיבה שלנו מן המניין.

אושרת גני גונן [ראש המועצה]: לא לא, ההחלטה תתקיים אחרי שאנחנו נעשה כאן סבב של הערות או

שאלות, בסדר? זה מה שיקרה עכשיו. אז בהצבעה, מי שרוצה להתייחס, שמוליק, בבקשה.

שמוליק מריל [גבעת השלושה]: [מדבר ללא מיקרופון] גם במושבים וגם בקיבוצים, לא שמעו עד עכשיו?

אושרת גני גונן [ראש המועצה]: שמוליק, כיוון שדיברת בלי מיקרופון, לא שמעו אותך, תחזור מהתחלה,

בתמצית.

שמוליק מריל [גבעת השלושה]: מההתחלה?

אושרת גני גונן [ראש המועצה]: כן, לא שמעו אותך, היית בלי מיקרופון. וכל מי שלא מדבר שיכבה.

שמוליק מריל [גבעת השלושה]: אני אומר שהרצון לעשות הגדלה דמוגרפית, הרצון לשמור על השטחים

הירוקים, הם דברים שמתנגשים אחד בשני. הפתרון שאני מציע הוא פתרון לבנות לגובה, גם במושבים וגם

בקיבוצים, ולאפשר לחמולות לגור ביחד. ועוד דוגמה של מעבר תשתיות ברחבי המועצה שימנע בנייה. דבר

שני, כביש 6 שעומד ככה להיות מורחב, גם מותר להרים לקומה שנייה, לעשות את הקומה השנייה קומה

מהירה רק עם שלוש ירידות, ומי שרוצה לנסוע מהר יעלה למעלה, ומי שרוצה להמשיך לרדת בדרך ייסע

למטה. וככה זה, אין לנו ברירה, אנחנו נמצאים במקום הכי צר במדינת ישראל, אין מקומות אחרים, כל

השטח החקלאי שלנו הוא עתודה של שטחים לבנייה מדינת ישראל, וצריכים להשלים עם זה ולראות איך

פותרים את העניין. דבר שני, אני רוצה בקשה, לא להשתמש במילה מלחמה. אנחנו לא נלחמים באף אחד

מכוחותינו. כי כשכוחותינו יורים על כוחותינו, הם פוגעים במאה אחוז, הם לא בצד ולא בשמיים. הם פוגעים

והורגים. לא להשתמש במילה מלחמה, אני מבקש, תחפשו את המילה מאבק או כל מיני מילים אחרות.

12

מליאה 16.4.24

אושרת גני גונן [ראש המועצה]: שמוליק, תודה. שמוליק הוא איש של חזון. אין ספק שאתה רואה קדימה,

ויש דברים שהם בסמכותנו ויש דברים שהם לא. כביש 6 וקומה שנייה זה חזון, ואני מקווה מאוד שיאמצו

במדינת ישראל את הגישה הזאת. ככל שזה תלוי בנו, מול מוסדות התכנון אנחנו מבינים שאנחנו נצטרך

לעשות שימוש יעיל יותר בקרקע ולא נוכל עוד לבנות כפי שאנחנו בונים היום. אלא יהיו צפיפויות אחרות.

ובנוגע למושגים שאנחנו משתמשים בהם, ההערה שלך התקבלה. חן רוצה גם להעיר משהו. בזווית עין ראיתי

מישהו מצביע, חשבתי שזה אורי, בסדר, אבל מולי הייתה קודם. מולי, ואחר כך אורי.

מולי אורן [נירית]: אני רוצה להתייחס לארנונה כדי שנאזן אותה איכשהו, אני חושבת שאמרתי את זה כמה

פעמים לגבי אקו פארק, אני ממש מבקשת לדעת מה התעריף שאנחנו הולכים להציע לאלה שמגיעים לאקו

פארק והגיע הזמן שנעלה את התעריף, אני לא אומרת שניקח תעריף כמו כפר סבא, כמו הסובבים אותנו,

אבל בטח לא כמו שאנחנו לוקחים נכון להיום וזה יעזור לנו מאוד וצריך מלכתחילה.

אושרת גני גונן [ראש המועצה]: מולי, תודה רבה, ההצעה שלך התקבלה, בישיבה הבאה אנחנו דנים על

ארנונה ובהחלט נדבר על הסיווגים השונים ויהיה על זה דיון מעמיק עם השוואה לרשויות אחרות. תודה,

תודה רבה. אורי ואחר כך רוחל'ה.

אורי עצמון [כפר סירקין]: אחד, מדאיג אותי הירידה בכח אדם. [מדבר ללא מיקרופון]

מאיה עוז [גזברית]: אורי, אין ירידה בכוח אדם. רק בהצגה. בהצגה בעצם כוח אדם עבר משכר עמותה

לפעולות.

אורי עצמון [כפר סירקין]: [מדבר ללא מיקרופון]

מאיה עוז [גזברית]: כן.

אורי עצמון [כפר סירקין]: יש הרבה יותר שכר [...].

אושרת גני גונן [ראש המועצה]: לא, כי את הפעולות האלה הגדרנו בשכר ואם אתה רואה-

אורי עצמון [כפר סירקין]: אני מכיר את התרגיל.

אושרת גני גונן [ראש המועצה]: לא, לא, לא, אורי, אין כאן שום תרגיל. אורי, אין כאן שום תרגיל יש כאן

שקיפות מלאה. כשאתה ראית פעולות הם שווה ערך לחמישה אחוז שכר. כתוב, ראית את הטבלה? %30

היה שכר מועצה והפעולות שהועברו לתפו"ח תורגמו מפעולות לשכר בהיבט של אחוזים והם עומדים על

חמישה אחוז. תראי לו את השקף הזה מאיה, את השקף של הפעולות והשכר. הנה זה השקף, רואה אורי?

אורי עצמון [כפר סירקין]: [...] אני ראיתי.

13

מליאה 16.4.24

אושרת גני גונן [ראש המועצה]: וחמישה זה הפעולות, הנה השווי של הפעולות בכסף והשווי של הפעולות

עם השכר.

אורי עצמון [כפר סירקין]: אני לא קראתי לעומק, אם אני אקרא [...], אבל זה לא קשור-

אושרת גני גונן [ראש המועצה]: אורי, אתה מוזמן לצלול, אין ספק שאתה רואה הרבה דברים, אבל במקרה

הספציפי זה בשקיפות הפעולות שמועברות לטובת שכר בעמותה, שוות ערך לחמישה אחוז, ולכן, השכר אם

אנחנו רוצים לתרגם את זה לשכר זה חמישה אחוז פלוס שלושים זה אומר %35 העמותה פלוס המועצה

ביחד, מה שעמד על אותו יחס בכל השנים.

אורי עצמון [כפר סירקין]: דבר נוסף, [...] של אלעד שאנחנו מטפלים בזה. לא ראיתי שהשארנו רזרבה חוץ

מהרזרבה של 4 מיליון שקל לטובת הסיפור הזה אם לא יאשרו, צריך [...]. כרגע אנחנו לא מראים את זה.

אושרת גני גונן [ראש המועצה]: נכון.

אורי עצמון [כפר סירקין]: עכשיו לסעיף אחר, [...] הצמיחה הדמוגרפית זה דבר יפה וכל הדברים האלה

מאה אחוז [...] לא יעבוד שכל ההיתכנות שנמצאת במתחם תהיה מופלית לרעה לעומת [...]. לא יכול להיות

שאצלנו לא נצליח להביא זוגות צעירים עם משפחות עם ילדים אלא רק מבוגרים שיש לנו הרבה כסף, מפני

[...]. למה עברו [...], מפני שהמנהל לוקח יותר, בין [...] ומעבר לגדר הוא לוקח 3.75 אחוז. זה הפרשים של

מיליונים בכל מגרש. וזה כולל בקיבוצים, במושבים, בכל מקום. כל זמן שלא נתגבר על הנקודה הזו, אנחנו

נדשדש, לנו, לנו, [...] 15 שנה 200 מגרשים לבנות, כמה בנו? .30 מי יכול לבנות? אף אחד. וזה המצב יהיה,

ואם לא נתקן את העוול הזה שאנחנו בהתיישבות, במועצות שונים מהערים וההפרשים האלה שאני אמרתי,

וזה בדוק, שלא יהיה לכם אי הבנה. אנחנו לא נצליח להתקדם. שם עקב האכילס שלנו. אנחנו יכולים, חוץ

מהמגרשים האלה שכבר קיימים 15 שנה, להוציא על המגרשים, לא החקלאים, על המגרשים, א', יכולים

להוציא ,500 ,600 ,700 1000 יחידות.

אושרת גני גונן [ראש המועצה]: אורי, אותנו שכנעת.

אורי עצמון [כפר סירקין]: אבל אני רוצה שכולם יבינו איפה הצרה שלנו.

אושרת גני גונן [ראש המועצה]: זה רמ"י, שנייה, אני רק רוצה לסבר את האוזן, לא לבלבל כאן. כי יש גם

חברות וחברים חדשים כאן, זה לא בסמכותנו לקבוע את השומה שנקבעת ברמ"י, לכן מה שאורי מצביע

עליו הוא פער. אבל הוא לא פער שמסביב לשולחן הזה אנחנו יכולים לפתור אותו. יחד עם זאת, אני רוצה

להעביר-

אורי עצמון [כפר סירקין]: זה צריך להילחם עליו.

14

מליאה 16.4.24

אושרת גני גונן [ראש המועצה]: נכון, יחד עם זאת, אורי צודק שזה סוגיה שאנחנו צריכים להילחם עליה

ומכאן אורי, אני רוצה להעביר את רשות הדיבור לאורי שיש לו מה להגיד על זה בהקשר אלא אם כן יש לך

עוד סעיפים.

אורי עצמון [כפר סירקין]: לא לא, אם זה ייפתר אין מה לדבר בכלל.

אושרת גני גונן [ראש המועצה]: הלוואי הלוואי אורי.

אורי עצמון [כפר סירקין]: זה כדאי לכם.

אושרת גני גונן [ראש המועצה]: אתה צודק, כן, תודה אורי, אורי בבקשה.

רחל רבר [אלישמע]: לגבי אזור התעשייה בנחשונים, חוץ מהחלוקה עם אלעד, הקיבוץ גם מקבל החזרים

של ארנונה?

אושרת גני גונן [ראש המועצה]: באזור תעסוקה נחשונים של הקיבוץ נחשונים הוא מקבל, באזור תעסוקה

של המועצה, בסדר?

רחל רבר [אלישמע]: זה שטחים של המועצה?

אושרת גני גונן [ראש המועצה]: זה שטחים שעכשיו הם שייכים לרמ"י, כבר לא שייכים לנחשונים, נחשונים

קיבלו את הפיצוי על השטחים האלה והשטחים האלה הם אזור התעסוקה המועצתי. בסדר? אנחנו עושים

הפרדה רגע, אבחנה בין אזורי התעסוקה. לנחשונים יש את אזור התעסוקה שלהם בתוך נחשונים, על זה הם

מקבלים, לא על המועצתי. כמו שבנימין שהם קרקעות שנלקחו מנווה ימין, הם שייכים היום לרמ"י, רמ"י

משווקים אותם, את הארנונה או את ההשבחה מי שמקבל זו המועצה, לא הישוב. מהרגע שזה נלקח מהישוב

הישוב קיבל פיצוי מרמ"י זה הופך להיות מועצתי.

אורי מרגלית [רמת הכובש/סגן ראש המועצה]: במקום נחשונים יכלו לקרוא לזה אקו פארק 2 או משהו

כזה זה היה מסתדר. בשני משפטים באמת על נושא שהוא רחב כמו ים, אנחנו מתחילת השנה התחלנו לבדוק

ברצינות את הנושא של אפשרות להסכם גג של מועצה אזורית עם רמ"י, עוד אין דבר כזה במועצות אזוריות.

זה קיים, רק לסבר את האוזן בהחלטות רמ"י זה כבר קיים מזמן האופציה לעשות הסכם גג כמו שעיריות

עושות, רק שזה היה אות מתה כי רף הכניסה היה 2,500 יחידות דיור שצריך לשווק בארבע שנים. שום

מועצה אזורית לא בסביבה של להיות מסוגלת לזה, ולכן, לא יודע מאיזה סיבות הם בספטמבר כבר הורידו

את רף הכניסה ל-.850 850 כבר אפשר, שווה לבדוק, עכשיו למה שווה לבדוק? לא כי הסכם זה פטנט שכולו

נפלאות, אלא מה? יש בו אלמנטים שלא נוכל להשיג בשום דרך אחרת, ומה שציין אורי, שרף עלות הקרקע

והעדר ועדות קבלה באזור המרכז, ולא יעזור לנו כלום, אני לא רואה שום קוניוקטורה פוליטית כזאת או

אחרת שיגרמו לזה שיהיו ועדות קבלה מחדש באזור המרכז. הממשלה הזאת מגדילה בצפון ובדרום את

15

מליאה 16.4.24

ועדות הקבלה ליישובים הכפריים מ-400 ל-,700 שזה יפתח שם אפשרות ליישובים האלה סוף סוף לצאת,

לחלץ את הפקק ולהתקדם, אבל באזור המרכז זה לא יהיה. הדרך היחידה שלנו להקצאה לבני המקום, לבני

היישוב, יש הגדרות, לא משנה, לא ניכנס לזה, בפטור ממכרז ב-%30 מהתוכנית, זה דרך הסכם גג, זאת

אומרת, זו הדרך היחידה שבה חוקית אפשר לתת לבני היישוב או בני המקום, שזה בני המועצה האזורית,

הקצאה בפטור ממכרז, %30 מכלל התוכנית.

אורי עצמון [כפר סירקין]: %30 מהתושבים, לא %30 מהתוכנית.

אורי מרגלית [רמת הכובש/סגן ראש המועצה]: מיחידות הדיור.

אורי עצמון [כפר סירקין]: מה הבעיה? משלמים את המחיר הרגיל.

אורי מרגלית [רמת הכובש/סגן ראש המועצה]: לא, לא, לא, רגע, רגע.

*חבר/תמליאהמדבר/תללאמיקרופון.

אורי מרגלית [רמת הכובש/סגן ראש המועצה]: לא, לא, לא, אנחנו מדברים על קרקעות, רגע, על קרקעות

שישווקו רק דרך רמ"י, לא על הנחלות הפרטיות. קרקעות שישווקו דרך רמ"י בצפיפויות שהן יהיו לפחות

שש ומעלה, זאת אומרת המגרשים יהיו יותר קטנים, אפרופו מה ששמוליק אמר, שבמילא דוחפים אותנו

לגובה כי זה המציאות, ובמחיר מטרה, שיש מנגנון איך קובעים אותו שבמרכז הוא כמובן יהיה גבוה יותר

ממקומות אחרים, אבל הוא עדיין יהיה כנראה נמוך מאוד לעומת להוון נחלה במחירים שהיא עולה היום.

עכשיו, זו האפשרות היחידה שלנו להשתחל וליצור אופציות מגורים לבני המועצה האזורית, אחד, שזה בכלל

יהיה מכוון אליהם כי פטור ממכרז ב-%30 אומרת שאפשר לכוון למי אתה מציע את זה, אם ירצו כמובן,

ושתיים, מחיר מטרה והצפיפויות היותר גדולות מקטינות את המגרשים ויוצרים משהו, מוצר שיהיה מה

שנקרא, העלות שלו תהיה קצת אולי יותר נורמלית מאשר האופציות הקיימות.

*חבר/תמליאהמדבר/תללאמיקרופון.

אורי מרגלית [רמת הכובש/סגן ראש המועצה]: 6 לדונם. כן, זה מה שיש. עכשיו, אני אסיים בזה שאנחנו

התחלנו לבדוק את זה גם מול רמ"י, וגם התחלנו סקר פנימי בישובים שלנו לראות מי. התחלנו לבדוק גם

מול רמ"י, וגם מול התוכניות שאנחנו מכירים בישובים שלנו, מי נמצא, איזה תוכנית של איזה ישוב נמצאת

במצב שבשנים הקרובות זה יכול להיות רלוונטי, כשהמטרה היא שכולם יוכלו בטווח ארוך להיכנס לתוך

המנגנון, אם נצליח ליצור אותו, בסדר? זאת אומרת, שגם אם לא יהיה בארבע השנים הקרובות, אבל ששאר

היישובים שצריכים להתחיל תב"ע חדשה והכל, המטרה היא שאחר כך יוכלו להצטרף למנגנון ולא יאבדו

את התנאים, כי לא ייכנסו בארבע שנים מבחינת מצב התוכניות שלהם, לא מסיבה אחרת. אנחנו עכשיו, יש

לנו צוות, מקדמים את הרעיון הזה, ואנחנו כל חודש חודשיים יש לנו שיחה עם רמ"י, מנהל המחוז מאוד

16

מליאה 16.4.24

בעד לקדם את המהלך הזה, הוא רוצה גם להיות הראשון, שעשה עם מועצה אזורית, ואחר כך רמ"י ירצו

כמובן לקחת את הדגם ולהגיד לכל המועצות האזוריות באזור המרכז, תראו, תראו איזה יופי, בואו תייצרו

גם כן איזה 1,500 יחידות דיור וכולי וכולי.

אורי עצמון [כפר סירקין]: אבל מה שאתה אומר לנו לא אמרת לישובים.

אורי מרגלית [רמת הכובש/סגן ראש המועצה]: המגבלה, עוד דבר שקורה, ובזה אני אסיים באמת כי זה

נושא רחב. יש את לוח 2 בתמ"א ,35 שמגביל את גודל היישובים שלנו, וחלקם כבר הגיעו למיצוי. לוח 2 הזה

נמצא כבר יותר משנתיים, מאז ימי איילת שקד, בבדיקה מחודשת, אבל נת"ע כבר אישרה פתיחה שלו

והגדלה, וזה עכשיו הגיע כבר לוועדה הארצית, שזה על שולחנה, ואנחנו מקבלים שבתקופה המאוד קרובה

זה יידון שמה, שהכוונה היא שהיישובים הכפריים, כולל באזור המרכז, יוכלו לגדול עד 650 או 700 יחידות

דיור. לעומת 350-400 שהממוצע שכולם נמצאים בו היום. אז זה מהכיוון התכנוני. יש מקרים מיוחדים, אבל

הרוב לא נמצאים שם, כשמשלבים את זה ואת זה ביחד נוצרה אופציה להתחיל לחשוב על גידול דמוגרפי.

*חבר/תמליאהמדבר/תללאמיקרופון.

אושרת גני גונן [ראש המועצה]: את בלי מיקרופון.

דוברת: כמדומני-

אושרת גני גונן [ראש המועצה]: היא לא ועדה של מליאה, ועדה מקצועית, אנשי מקצוע, מהנדס. על מה

אתה מדבר? על-

*חבר/תמליאהמדבר/תללאמיקרופון.

אורי מרגלית [רמת הכובש/סגן ראש המועצה]: כרגע זה צוות מקצועי שכולל את אגף ההנדסה, את כל

הוועדה המקומית, את יונתן, רינת, דינה, גייסנו את נילי יוגב בתור פרויקטורית, ואת אשל ערמוני שהיה

בעבר מנכ"ל משרד השיכון, והוא מייעץ פה למועצה בכל מיני נושאים שקשורים לאקו פארק ועשה הסכמי

גג, אז יש לו קצת ניסיון באיך מנהלים את המשא ומתן הזה. זה כרגע צוות מאוד שלדי שהתחיל לעשות את

העבודה הפנימית. כמובן שכשיהיה לנו משהו יותר עם בשר נצטרך לבוא לפה ולקבל אישור להתקדם עם זה.

*מדבריםביחד.

אושרת גני גונן [ראש המועצה]: חברים, רגע, רגע מולי, יש ועדה אסטרטגית שנבחרה כאן במליאת המועצה,

וכשהצוות המקצועי יוכל לבוא עם נתונים, הוועדה האסטרטגית תתכנס, תנתח את הדברים, תביא אחר כך

את זה גם לכאן וחוץ מזה שהעבודה תהיה גם מול ישוב ישוב. מולי.

17

מליאה 16.4.24

מולי אורן [נירית]: כמדומני אם הבנתי בצורה נכונה שאמרת שקיימת אפשרות שבמקום ההקצאות של

%30 יש אפשרות להגדיל אותם לעוד %,35 או שלא הבנתי טוב?

אושרת גני גונן [ראש המועצה]: את הבנת נכון שיש היום %20 זכות ייזום. אבל בואו לא נפתח את זה כאן

כי זה לא בדיוק עכשיו על סדר היום שלנו, נחזור לתקציב, איתן יחזיר אותנו לתקציב בבקשה.

איתן יפתח [אלישמע]: לגבי התקציב השוטף, קודם כל אני חושב שאין לנו מה יותר מדי כבר דשנו בו אני

חושב מספיק לעומק, גם בהתכתבויות גם בדיונים שהיו פה קודמים. אני חושב שעשו פה, עוד פעם,

באילוצים שיש עשו באמת עבודה יפה סך הכל, רק שיש לי הערה לגבי הנושא של סעיף ביטחון ותפעול שהוא

מחובר ביחד. אני חושב שצריך להפריד אותו דיברנו על זה גם זה לא נותן לנו את ההפרדה, כי תפעול לוקח

נתח מאוד גדול וביטחון זה מרכיב מאוד חשוב ואין לנו כל כך את האבחנה לדעת כמה באמת אנחנו מכספי

המועצה בסופו של דבר הולך גם לביטחון, גם לתפעול וגם לעקוב אחרי השינויים האלה במיוחד כשיש

הוצאות גדולות בתחום התפעול, גזם, וכאלה דברים, ומצד שני ביטחון לראות שבאמת אנחנו, זה מספק, או

שאנחנו-, זה ייתן לנו אינדיקציה כמה אנחנו באמת משקיעים בטחון מכספינו. זה ההערה יחידה שיש לי

לגבי הנושא הזה, אם אפשר לתת את הנתונים אם יש לכם בשלוף. זה היה חמישים מיליון, שניהם ביחד.

מאיה עוז [גזברית]: מסך 50 המיליון בהוצאה, 10 מיליון לטובת הביטחון, 40 מיליון לטובת-

אושרת גני גונן [ראש המועצה]: כולל תב"ר? רק שוטף.

איתן יפתח [אלישמע]: שוטף אני מדבר על שוטף כרגע.

אושרת גני גונן [ראש המועצה]: כי בתב"ר עצמו יש עוד 11 מיליון שקלים.

איתן יפתח [אלישמע]: עשרה מיליון וארבעים.

אושרת גני גונן [ראש המועצה]: כן זאת אומרת זה עשרים ומשהו.

איתן יפתח [אלישמע]: אני כן, כן. הייתי שמח שזה ישתנה היחס אבל בסדר.

אושרת גני גונן [ראש המועצה]: בסדר, תודה איתן, הערה נכונה. עוד שאלות או שאנחנו יכולים להגיע

להצבעה של השוטף כי יש לנו גם את התב"ר? ברשותכם הצעת ההחלטה, מאיה בבקשה, מי מציג אותה?

מאיה עוז [גזברית]: מליאת המועצה לאחר שרשמה לפניה את חוות דעת הגזברית מאשרת את תקציב

המועצה לשנת 2024 בסכום של 403,240,000 ש"ח.

אושרת גני גונן [ראש המועצה]: מי בעד? מי נמנע? מי מתנגד? מליאת המועצה אישרה פה אחד את התקציב

לשנת 2024 התקציב השוטף. תודה רבה ובהצלחה.

18

מליאה 16.4.24

החלטה: מליאת המועצה לאחר שרשמה לפניה את חוות דעת הגזברית מאשרת את תקציב המועצה

לשנת 2024 בסכום של 403,240,000 ש"ח. אושר פה אחד.

אושרת גני גונן [ראש המועצה]: עכשיו אנחנו עוברים לתקינה.

מאיה עוז [גזברית]: מליאת המועצה מאשרת את תקינת העובדים לשנת ,2024 522 משרות שעלותן

122,738,000 ש"ח.

אושרת גני גונן [ראש המועצה]: מי בעד? מי נמנע? מי נגד? פה אחד. התקציב השוטף עבר ביחד, תקציב

הפעולות ותקציב השכר ותקינת העובדים.

החלטה: מליאת המועצה מאשרת את תקינת העובדים לשנת ,2024 522 משרות שעלותן 122,738,000

ש"ח. אושר פה אחד.

אושרת גני גונן [ראש המועצה]: אנחנו עוברים לתקציבי הפיתוח, ניקח לנו שתי דקות הפסקה. אוקיי נהיה

כאן חזרה-, אתם יודעים מה? חמש דקות. חמש דקות הפסקה נהיה כאן ברבע ל-

*הפסקה.

[ 3 ] תב"רים.

שרון סספורטס [מנכ"ל]: אנחנו עוברים לחלק של התב"רים. אמרתי קודם שלקחנו את מה שהחלטנו

בישיבת ההנהלה וכולי ובמליאה המורחבת הקודמת, והתאמנו את זה לכללים שקבענו שבהם נציג פה

שכרגע אנחנו לא מאשרים ולא לוקחים הלוואה. הדבר השני הוא שאת כל הפרויקטים שהגדרנו חיוניים

ועברנו עליהם יחד סידרנו ותראו כל מה שצריך לאשר הם פרויקטים לעבודה מעכשיו עד סוף .2024 בתוך

זה יש גם את תקציב התב"ר ליישובים שעומד על כמעט 8 מיליון שקל ואחרי זה נפתח, אם יש נושאים לדיון

נוכל לדבר עליהם וזהו, בסוף ההצגה של מאיה נצביע גם על התב"רים. במליאה הבאה או זו שאחריה נביא

את המשך תוכנית התב"רים שצריך לבצע עם הלוואה בלי הלוואה וכולי, אבל זה לא יעלה היום. מאיה.

מאיה עוז [גזברית]: אנחנו נציג את תקציב הפיתוח לשנת ,2024 אתם רואים כאן את מספרי ההשוואה

לעומת 2023 מסך צפי הכנסות פיתוח גם מהיטלי השבחה בתוך הישובים גם מחלף היטלי השבחה מרמ"י,

גם מכלל אזורי התעסוקה שאנחנו צופים שם שיווקים, ורווח קטן שאנחנו צופים מתיקי ההשקעות שלנו.

אנחנו מגיעים לסך הכנסות ותקציבי פיתוח של 62.5 מיליון ש"ח. כאשר יש לנו הוצאות ידועות מראש,

ההוצאה הראשונה הינה למימון הוועדה לתכנון ובנייה על פי תקנות משרד הפנים ניתן לממן את ההוצאה

השוטפת של הוועדה מתקציבי הפיתוח ולכן ההוצאה כאן תואמת לנוסחת משרד הפנים, עומדת על קצת

מעל 11 מיליון ש"ח. פירעון מלוות, הלוואות שלקחנו לתקציבי הפיתוח שלנו בעבר, הפירעון השוטף אתם

19

מליאה 16.4.24

מכירים את המספר שמצוין בתקציב השוטף, אך המימון שלו מתבצע מתקציבי הפיתוח ולכן אתם רואים

כאן את ההוצאה של 16 מיליון ש"ח על פי לוח הסילוקים. מימון פרויקטים מאושרים שטרם הסתיימו,

בעצם מדובר בתב"רים שאושרו על ידי חברי המליאה בעבר אך טרם הסתיימו. אנו צופים שהמימון שלהם

בתוך 2024 צפוי להיות כ-8 מיליון ש"ח וסך ההוצאה הידועה עומדת על קצת מעל 35 מיליון ש"ח, מה שבעצם

משאיר לנו 27 מיליון ש"ח פנויים ליישובים ולכלל הפרויקטים. 12 מיליון שקלים לטובת היישובים כאשר

8 מיליון ש"ח הינה הקצאה של מודל חלוקת תקציבי פיתוח ליישובים על פי נוסחה שאושרה כאן במליאה

בקדנציה הקודמת. הסטה של חמישה וחצי אחוזים מהתקציב השוטף. אנחנו כבר מספר שנים, זה בעצם

לעמוד באתגר האיזון התקציבי של השוטף. אנחנו מסיטים אחוז מסוים מהתקציב השוטף לתקציב פיתוח.

ההסטה השנה היא חמישה וחצי אחוז, כמעט מיליון שקלים. ישנם כאן שלושה תב"רים לטובת היישוב.

תב"ר ראשון של מיליון שקלים, בעצם מדובר בהסטה וולונטרית של היישוב שנעשה מאחר והוא נרתם

לבקשות שלנו לאיזון תקציב שוטף. בעצם הסכים להסיט מיליון ש"ח מהתקציב השוטף לתקציב פיתוח,

ושני התב"רים, שני הסכומים הנוספים, הינם כתוצאה של מענק יישובים גדולים. כאשר ההנחיה של משרד

הפנים הינה להפריש אחוז מסוים, כל שנה האחוז הזה משתנה, לטובת היישוב. אנחנו בעצם לא אישרנו כאן

במליאה, את חלק המענק בתקציב הפיתוח ולכן יש כאן השלמה של שנים ,2021 2022 ותב"ר חדש, בעצם

סכום חדש לאותו תב"ר, 900 אלף שקלים, כחלק מהמענק של .2023 סך הכל בעצם אנחנו מגיעים ל-12

מיליון ש"ח. ולכן אם אנחנו לוקחים את 27 מיליון הש"ח כתקציב פנוי, אחרי החלוקה ליישובים, 12 מיליון

ש"ח, אנחנו מגיעים ל-15 מיליון ש"ח, חדי עין ככה בהפסקה שאלו אותי למה יש הבדל בין 14 מיליון ש"ח

שהצגנו בהנהלה, אנחנו עדכנו את הרווחים בתיקי השקעות במיליון ש"ח מחצי מיליון ש"ח ולכן יש כאן

[...]. אנחנו מביאים לכם היום, לפי מה שכבר הוצג בהנהלה, לאישור 34 תב"רים שהוגדרו כחיוניים על ידי

המועצה, סך הכל מסתכמים ל-27,715,000 שקלים.

*חבר/תמליאהמדבר/תללאמיקרופון.

מאיה עוז [גזברית]: המענק, הדר שואל אותי מה היה גובה המענק, המענק ב-2023 היה 3 מיליון ש"ח, הפרש

של %.30

*חבר/תמליאהמדבר/תללאמיקרופון.

מאיה עוז [גזברית]: כן, התוכנית שמוגשת לכם היא תוכנית-, כן, רגע שניה. התוכנית שמוגשת בתקציבי

פיתוח, תוכנית מאוזנת, ללא לקיחת הלוואות, בלי שום רזרבה כרגע.

*חבר/תמליאהמדבר/תללאמיקרופון.

שרון סספורטס [מנכ"ל]: אז תגידו מה להוריד. רגע.

20

מליאה 16.4.24

אושרת גני גונן [ראש המועצה]: חברים אם יש למישהו הערה כללית או על תב"ר ספציפי, אין צורך לעבור

על הכל, זה לפניכם, עברתם על זה, ראיתם את זה.

*חבר/תמליאהמדבר/תללאמיקרופון.

אושרת גני גונן [ראש המועצה]: זהו, בסדר, נעשה, גם מי שרוצה לשאול שאלה כללית וגם מי שרוצה לשאול

על משהו ספציפי. נעשה את זה ככה, בסדר? טוב.

שרון סספורטס [מנכ"ל]: חברים, בפעם הקודמת דיברנו על התב"רים החיוניים, עברנו עליהם שוב. התאמנו

אותם והתאמנו גם את תיק ההשקעות כמו שמאיה כאן עדכנה. התב"רים שיש פה הם תב"רים שאנחנו, את

כולם, חייבים לבצע, לא כי אנחנו רוצים, אלא כי הם, חלק עברו משוטף לתב"ר וחלק הם דברים שאין לנו

עליהם יכולת להגיד לא, כמו, אמרתי את זה פעם קודמת, כמו בטיחות אש בבתי ספר, כמו תיקון של

אוטובוסים, כמו בטיחות בדרכים, כמו-, אני כבר לא זוכר מה יש בכל הרשימה, ביטחון, מזגנים וכולי וכולי

וכולי. הרשימה פה לפניכם, התאמנו אותה ואתם ביקשתם פעם קודמת, שנייה.

*מדבריםביחד.

שרון סספורטס [מנכ"ל]: בסדר, את לא יכולה להעביר אצלך, אני מעביר את זה מכאן מיד תראו. יש כאן

שלושה עמודים אתם רואים את הראשון. אם עברתם על הראשון וראיתם שזה בסדר, העמוד הזה הוא

בסדר. נעבור לעמוד השני, הנה עברנו לעמוד השני שניה. גם אצלכם אתם יכולים לראות בעמוד השני את

רשימת התב"רים, גם שם יש שם בהנדסה והוצאות של הנדסה, דיברנו בפעם הקודמת. זה העמוד השני.

*חבר/תמליאהמדבר/תללאמיקרופון.

שרון סספורטס [מנכ"ל]: בחינוך, העברנו אותו. כבר לחזור אליו?

מאיה עוז [גזברית]: שורה .15

שרון סספורטס [מנכ"ל]: שורה 15 מה שביקשת.

מאיה עוז [גזברית]: כן, זה מינוס 600 כי אישרנו 1,100,000 בפעם הקודמת, בסדר? ועכשיו אנחנו בהנהלה

אישרנו .450

שרון סספורטס [מנכ"ל]: חברים תכף נעשה סבב ונעשה-, עכשיו אני מראה לכם במחשבים הקטנים את

העמוד השני מי שעבר עבר ועכשיו אני מראה לכם את העמוד השלישי וזהו. בעצם כל התב"רים האלה שהם

תב"רים חיוניים, ניצלו את כל התקציב הפנוי וכרגע אנחנו, אם כל התב"רים האלה יתממשו במהלך השנה

כולל מה שאנחנו מעבירים ליישובים ו-8 מיליון שקל של עוד פרויקטים שהתחילו ולא הסתיימו, כולל 12

21

מליאה 16.4.24

מיליון שקל שעכשיו אנחנו מאשרים, כולל 15 בערך מיליון שקל של פרויקטים שצריך לעשות את השנה

שוטף ופרויקטים אחרים, כל הדבר הזה בעצם מסיים את תקציבי הפיתוח ל-.2024 שניה, ב-,2025 בדיוני

תקציב 2025 שנתחיל איתם עוד מעט, יהיו מקורות הכנסה נוספים לתב"רים ונציג לכם אותם ולפי זה נתאים

את הצרכים לשנה הבאה. אנחנו לא מוכנים ל-2025 עכשיו, אבל זה יהיה בדיוני תקציב שאנחנו עוד מעט

נקיים וככה אנחנו נסגור את .2024 זהו, עכשיו נעשה סבב שאלות. כן.

*חבר/תמליאהמדבר/תללאמיקרופון.

שרון סספורטס [מנכ"ל]: הרשימה הזו היא רשימה שממצה, אני מסביר, אני עונה, אני עונה. הרשימה הזו

ממצה את תקציבי הפיתוח הפנויים ל-.2024 עכשיו, יכול להיות, יכול להיות שבישיבה לא הבאה או זו

שאחריה, נצטרך לאשר להקים בית ספר ברמת הכובש. ואז נצטרך לקחת הלוואה, כל תב"ר.

*חבר/תמליאהמדבר/תללאמיקרופון.

אושרת גני גונן [ראש המועצה]: אלי, כשנולדה לך נכדה ולא היית כאן שבוע שעבר, מזל טוב.

אלי כהן [חורשים]: תודה רבה לכולם.

אושרת גני גונן [ראש המועצה]: גם לך וגם לרוחל'ה.

אלי כהן [חורשים]: לא הייתי בדיוני התקציב, נכון.

אושרת גני גונן [ראש המועצה]: לא לא, היית, רק שבוע שעבר לא היית והייתה לך סיבה מוצדקת, אז מזל

טוב לך ולרוחל'ה, ולגילה ולצפריר שנולדו לכם נכדים.

אלי כהן [חורשים]: תודה רבה לכולם.

אושרת גני גונן [ראש המועצה]: ברכות. אני אגיד שמה שאמרנו כאן, זה את הדבר הבא. אנחנו במסגרת

דיוני התקציב, אנחנו מאשרים את התקציב השוטף ומאשרים תב"רים חיוניים, בסדר? הם התב"רים עד

סוף השנה. יכול להיות שחלקם יזלגו גם לשנה הבאה, אנחנו יודעים שתב"רים זולגים, הם לא כולם קורים

ביום אחד. בלי לקחת הלוואה. עכשיו אמרנו שאנחנו נקיים דיון נוסף, מחוץ לישיבה הזאת, כמו שאנחנו

מקיימים על תב"רים, כמו שאנחנו מקיימים כשאנחנו רוצים לקחת הלוואה לפעמים להשקעות מסוימות

מניבות, או עבור תוכניות מסוימות שאנחנו רוצים להוציא לפועל, אנחנו נקיים דיון אחר על זה. אנחנו היום

כאן אל מול תב"רים חיוניים שעבורם לא לוקחים הלוואה. הדיון הבא יתקיים בעוד חודשיים. כיוון שהוא

לא, אנחנו לא ממוסגרים עכשיו לדיוני תקציב שנתיים, תב"ר הרי הוא תקציב בלתי רגיל, וגם אם בעוד שבוע

נקבל פתאום, הלוואי, את מה שאנחנו אמורים לקבל ממשרד הביטחון ועשרה מיליון שקלים יגיעו לכאן

והם יהיו צבועים לישובים מסוימים עבור ביטחון אנחנו נעביר כאן תב"ר. אם בעוד חודשיים נקבל תקציב

22

מליאה 16.4.24

עבור תכנון בית ספר, או עבור ביצוע בית ספר שאנחנו מקווים לקבל הרשאה, אנחנו נביא את זה לכאן. הרי

תב"רים כל ישיבת מליאה היינו מביאים תב"רים שעבורם היו לנו מקורות. אז הדיון הזה האם אנחנו

לוקחים הלוואה או אם יש לנו מקור ואנחנו רוצים לבצע הוא יקרה שוב במהלך השנה ככל הנראה מהניסיון

שלנו, מה שאנחנו מציגים כאן עכשיו זה אותם תב"רים חיוניים שאישרנו שדנו עליהם ואמרנו שאותם אנחנו

לוקחים אל מול תקציב. עכשיו נעשה את הסבב של הדיון. שרון ינהל את זה.

אורי עצמון [כפר סירקין]: אני לא יודע. אני מהדור הישן. אני לא מסוגל לראות תב"רים ודפים-, כן אבל גם

האחרים צריכים לראות אני בטוח.

שרון סספורטס [מנכ"ל]: אבל אתם קיבלתם את זה ביום חמישי.

אורי עצמון [כפר סירקין]: לא קיבלנו, אני לא המדפיס הממשלתי מדפיס 20 אלף עמודים-, כן אני רוצה,

אני צריך לעיין.

שרון סספורטס [מנכ"ל]: נעשה סבב ובינתיים תעיין.

אורי עצמון [כפר סירקין]: לא, דקה, אני רוצה להגיע לעיקרון.

שרון סספורטס [מנכ"ל]: רגע, רגע דודו, חברים, שנייה.

אורי עצמון [כפר סירקין]: אני רוצה להגיע לעיקרון.

שרון סספורטס [מנכ"ל]: העיקרון שאתה רוצה שיישאר רזרבה, ברור.

אורי עצמון [כפר סירקין]: נכון.

שרון סספורטס [מנכ"ל]: אז תמצא את הרזרבה ונעשה סבב בינתיים.

אורי עצמון [כפר סירקין]: אתה תקבל את ההצעה שלי?

שרון סספורטס [מנכ"ל]: כן, הם יקבלו אני מה אני?

אורי עצמון [כפר סירקין]: [מדבר ללא מיקרופון] אני כעיקרון, אני כעיקרון-, דקה דקה. חברים, זה לא ילך

אני לא אגיד את מה שאני רוצה. תראו אנחנו קפוצים מאוד עם התקציב, ראינו את זה פעם קודמת [...]

מאזן אפס אפס לא יכול להיות שלא נשמור רזרבה [...] שתיים, מה שהזכרתם הרגע, לקבל תקציב ממשרד

החינוך אני צריך להוציא מהכיס בין 30 ל-40 אחוז ולא השארתי לי את הרזרבה הזאת, אז איך אני אקבל

10 מיליון ממשרד החינוך אם אין לי 3 מיליון-

23

מליאה 16.4.24

שרון סספורטס [מנכ"ל]: אורי אני מסכים לגמרי, תעבור בבקשה ותגיד מה נוריד. אתם תחליטו מה להוריד

ולא אני. אני נותן לכם את החומר.

אורי עצמון [כפר סירקין]: [מדבר ללא מיקרופון] סליחה, אבל זה לא ברגע פעם קודמת הכנתי [...]

שרון סספורטס [מנכ"ל]: קדימה, אנחנו עושים סבב.

אורי עצמון [כפר סירקין]: בסדר אני אחזור.

שרון סספורטס [מנכ"ל]: הפעם נעשה משמאל לימין. לא צריך לדבר מי שלא רוצה לא צריך. אנחנו עושים

סבב ככה בסדר? עכשיו זה כאילו דיון רשמי של המליאה.

הדר שושני [מתן]: אני יכול לענות לאיתן למרות שהוא אחרי?

שרון סספורטס [מנכ"ל]: לא, חכה שאיתן-

הדר שושני [מתן]: אוקי סבבה, אוקי, אוקי. בסדר יש היה לנו איזה דיון מקדים בבוקר בעקבות איזה דיון

בהנהלה. שם רצו לפתוח את הנושא של המודל. מודל חלוקת התקציבים, אני חושב שזה רעיון לא רע בכלל

בכלל בכלל לפתוח את המודל הזה, אני חושב שאפשר לעשות יותר צדק, אני חושב שלא נכון לעשות את זה

עכשיו לקראת התקציב של 2024 אלא רק לקראת תקציב של 2025 ולגבי מה שאורי אמר, אני עונה לך על

מה שאתה אמרת על הספיירים רק, שיש תמיד המון תב"רים שלא מנוצלים וביום הדין אפשר להחליט, וזה

כבר קרה פה שמקפיאים אותם ואז משתמשים בכספים שלהם לדברים אחרים ודוחים אותם לזמנים

אחרים.

שרון סספורטס [מנכ"ל]: הדר, תודה. דודו.

דודו שוורץ [שדה ורבורג]: לגבי ההצגה של התב"רים, אנחנו כן אנחנו קיבלנו בדיוני תב"ר קיבלנו את זה

מודפס, ואז קיבלנו מיילים שזה לא דומה בצורת ההגשה בכלל. עכשיו אני נתקלתי בזה הרבה פעמים שאנחנו

כל פעם מציגים בצורה שונה, צריכים לנסח באיזושהי צורה שתחזור על עצמה שאפשר יהיה לעקוב, ואם

למשל בתב"רים שקיבלנו במייל רשום סכום לאישור אבל למשל אין אומדן פרויקט, זאת אומרת אנחנו כבר

לא יודעים מה, בעבר הצגתם אומדן פרויקט, ידענו שחלק אישרנו בספטמבר חלק פה. פתאום המספרים

בכלל לא דמו למה שדיברנו עליהם, סך הכל לפני שבועיים ולא, והיה מאוד קשה לעקוב על זה. אני חושב

שאמרת מקודם לגבי הנושא שאם נדון וניקח הלוואות, אני חושב שצריך לעשות דיון עקרוני, שלא מתקשר

לאיזשהו תב"ר ספציפי ואנחנו עומדים עם חרב על הצוואר כי משרד החינוך אם לא נשווה לא נקבל. צריך

לעשות דיון עקרוני אם אנחנו מוכנים בכלל לקחת הלוואות, ואם זה יהיה כן, אז בסדר, ואם לא, אז אנחנו

נצטרך להיצמד לזה, לא נוכל כל פעם בגלל שאנחנו מאבדים או לא יודע מה.

24

מליאה 16.4.24

שרון סספורטס [מנכ"ל]: תודה. איציק.

איציק תורג'מן [נירית]: אני אשמח שיסבירו מה זה סעיף ,30 זה לא הרבה כסף, אבל יש שם קודים שלא

הצלחתי לפענח אותם, אינוונטר.

שרון סספורטס [מנכ"ל]: הקמת אינוונטר, מאיה תסביר.

מאיה עוז [גזברית]: מדובר בהקמת בעצם ספר כמו מלאי של רכוש קבוע של המועצה. כדי לנהל את המעקב

אחר רכוש קבוע שלנו. מדובר בהנחיה של משרד הפנים, אנחנו היום לא מבצעים את זה בצורה הנדרשת

המלאה.

שרון סספורטס [מנכ"ל]: מה זה מה?

*חבר/תמליאהמדבר/תללאמיקרופון.

שרון סספורטס [מנכ"ל]: רכוש קבוע.

שרון סספורטס [מנכ"ל]: תודה. הלאה. מולי. גילה. מי שלא אפשר-, כן.

*חבר/תמליאהמדבר/תללאמיקרופון.

מאיה עוז [גזברית]: תיקנו לחטיבה צומחת צור יצחק.

*חבר/תמליאהמדבר/תללאמיקרופון.

שרון סספורטס [מנכ"ל]: סליחה, שנייה, אני אראה, זה לא בעיה.

*חבר/תמליאהמדבר/תללאמיקרופון.

שרון סספורטס [מנכ"ל]: כן, כן, אמרת גם פעם קודמת. בסדר, תודה. עוברים הלאה. כן.

רחל רבר [אלישמע]: [מדברת ללא מיקרופון] מה שרציתי לומר, דיברו פה על רזרבות, אז אנחנו הרי אמרנו

בישיבות הקודמות שתכנון למשל מבנה ציבורי [...] ותכנון החטיבה הצומחת, תכנון חטיבת הביניים

הצומחת, למה אי אפשר [...] להשאיר את זה בסעיף של רזרבה. אנחנו בשנה הזו לא נצליח גם לתכנן וגם

לבנות.

מאיה עוז [גזברית]: על איזה סעיף? 22?

רחל רבר [אלישמע]: למשל ,38 תכנון בינוי-

25

מליאה 16.4.24

שרון סספורטס [מנכ"ל]: את לא מסתכלת בקובץ מעודכן, כי אין .38

אורי עצמון [כפר סירקין]: תכנון בינוי מחוק.

רחל רבר [אלישמע]: כן, למה לא לפרק את הסעיף-

שרון סספורטס [מנכ"ל]: איזה? איזה סעיף?

רחל רבר [אלישמע]: .22 סעיף ,22 התכנון לבינוי חטיבת ביניים צומחת-

שרון סספורטס [מנכ"ל]: הסברנו בפעם הקודמת שזה כבר בוצע. הסברנו בפעם הקודמת, לא היית לדעתי,

שזה בוצע כבר והסברנו גם מה קרה ואת כל התהליך, אני לא רוצה שנחזור על זה עוד פעם. הסברנו.

*מדבריםביניהם.

שרון סספורטס [מנכ"ל]: אלי, מישהו? שמוליק, שירלי, איתן? לא? יופי, נעבור הלאה.

איתן יפתח [אלישמע]: שתי נקודות. שאיפות ומציאות. כן. שני דברים. סעיף ,31 לגבי הסעיף ואחד להכין

אתכם, כבר נעשה פרומו, לגבי התקציב היישובי.

שרון סספורטס [מנכ"ל]: איזה סעיף אתה רוצה עכשיו?

איתן יפתח [אלישמע]: סעיף 33 זה סקר, סקר יישובי. אני חושב שהיות ויש פער, שיש צורך בלצמצם וכמו

שאורי עכשיו מחפש, אני חושב שזה המקום, אחד המקומות שאפשר כרגע לצמצם אותו. את הסקר אפשר

להתחיל, אני מבקש. אפשר את הסקר הזה להתחיל עוד חצי שנה, לא יקרה כלום, שום דבר לא יקרה. גם

אם משרד הפנים מבקש אפשר לעשות את זה ואם כל כך הוא דחוף לו לעשות אז אפשר 200 אלף שקל

להתחיל בשנה הזאת ו-800 אלף שקל בשנה הבאה ולא יקרה כלום. יתחילו את הסקר הזה השנה, הנה, 200

אלף אפשר להתחיל אותו וחסכת 800 תכניס אותם לרזרבה. לא, אומר תכניס את זה למשהו אחר. תכניס

את זה לרזרבה ואין בעיה עם זה. אני חושב שזה פתרון נכון ואפשר לעשות אותו, בעיקרון. גם ככה לא תספיק

עכשיו בשנה, בכמה חודשים, לעשות את הכל. וגם זה לא יחזיר לך את ההשקעה של השנה הזאת. שנה הבאה

זה יבלע כבר. אני חושב שזה הנכון, אם אתם רוצים את המקור, הנה אורי, זה מקור מצוין, אני הייתי אומר

מיליון, אבל אפשר להסתפק גם אני חושב באיזה חלק יחסי, אם חשוב וקריטי מול משרד הפנים, להראות

שאנחנו מתחילים את הסקר לפי הדרישות שלהם אחת לחמש שנים.

שרון סספורטס [מנכ"ל]: אני אענה על זה ספציפית. קודם כל, לא חשוב לי להראות למשרד הפנים, מה

שחשוב זה לבדוק שהמס הוא ראוי והוגן. שכל מי שגר בדרום השרון משלם מיסים, על פי הפעולות

וההנחיות, זה א'. שכולם ישלמו אותו דבר ולא אני משלם ככה והשכן שלידי ישלם פחות ויש לו בית פי שניים

26

מליאה 16.4.24

יותר גדול ממני, זה א'. קודם כל. דבר שני, הסיבה השנייה היא שההנחה הסבירה היא, שכבר בשנה הזאת,

אנחנו כפי הנראה, נראה תוספת של הכנסות בארנונה.

איתן יפתח [אלישמע]: עשית ירידה של שני אחוז.

שרון סספורטס [מנכ"ל]: לא. רגע. כי לא הכנסנו פה, אנחנו מקווים, אנחנו לא יודעים להכניס בסקר

מבחינת חשבונאות, להכניס כבר עכשיו כמה כסף אמור להיות. יכול להיות שלא יהיה בכלל. הלוואי ולא

יהיה בכלל, זה אומר שכל הכסף נשאר בפיקס. אבל כנראה, כמו שראינו במועצות אזוריות אחרות, יש עלייה

בגביית הארנונה עוד בשנה הזו. אנחנו מקווים שכבר בשנה הזו נראה עלייה. במידה וייכנס הכסף בשוטף

כבר השנה הזו, נפתור לנו כמה בעיות שדיברנו עליהם קודם. לשלם כסף לאלעד, להוסיף כסף ליישובים. לא

חסר.

איתן יפתח [אלישמע]: כמה אתה מצפה שזה יוסיף לשוטף?

שרון סספורטס [מנכ"ל]: לכן חשוב מאוד שהסקר הזה יקרה השנה. עכשיו לגבי התשלום, אנחנו לא צריכים

לשלם את הסקר השנה, זה לא שהכל קורה עכשיו. את התב"ר אנחנו מאשרים, הסקר הזה הוא על פני שלוש,

זה סקר ארוך.

איתן יפתח [אלישמע]: אז למה לאשר את התקציב, למה לא לאשר אותו את החלק היחסי, מה מפריע?

מאיה עוז [גזברית]: התקציב מבטא עלות צפויה פרויקטלית. העלות של כלל המועצה היא כ-2.5 מיליון

ש"ח, אוקיי? אנחנו מאשרים פעימה ממנו.

איתן יפתח [אלישמע]: קודם כל זה לא רשום.

מאיה עוז [גזברית]: כאשר זה בערך העלות היא שקל למטר רבוע. זאת בערך העלות.

*מדבריםביחד.

עו"ד חן סומך [יועמ"ש]: מותר לכם לעשות סליחה, אני אומר בכנות עכשיו אני רק מביא את הניסיון רוחב

שלי, בזהירות אני נותן ייעוץ רק לעשר מועצות אזוריות, מתוכן חמש המשרד של יועץ משפטי. אתם ישבתם

כאן ודיברתם על מקורות תקציביים, הלוואות לקחת וזה. הסעיף היחידי פה בכל מה שאתם דיברתם עליו,

שיש לו פוטנציאל בלי שאתם עושים כלום, רק פשוט לקחת את מה שיש על הרצפה ולהביא את זה לרמת

הדיוק בקטע הזה, שזה עכשיו אין מועצה אזורית שעשתה את הדבר הזה וזה לא העלה לה, אני אגיד

בזהירות, בעשרה אחוז בערך את בסיס הארנונה.

איתן יפתח [אלישמע]: זה מוקלט, כן?

27

מליאה 16.4.24

עו"ד חן סומך [יועמ"ש]: כן, כן, אתם יודעים מה? יש לי הצעה, יש לי הצעה. יש לי הצעה, הנה, הנה, הצעה

מאתגרת, בסדר?

איתן יפתח [אלישמע]: כי אני לא ראיתי אף פעם שהארנונה עולה בעשרה אחוז. אף פעם היא לא עלתה

בעשרה אחוז, גם לא בסקר הקודם.

עו"ד חן סומך [יועמ"ש]: הצעה מאתגרת, הנה. אני, אני חן, חן, מוכן לקחת על עצמי, אני אעשה את המימון,

מקורות תקציבים תרשמו חן סומך, אני רוצה בסך הכל %25 מכל תוספת הכנסה, שאני לוקח מיליון שקל

על עצמי, איך זה ספורט? תגידו, אתם, אתם לא, ברצינות אני אומר לכם, זה לגזור את האף הדבר הזה.

אתם יודעים, דרך אגב, אתם יודעים, דרך אגב, שמשרד הפנים, בגלל הקטע הזה, אסר על רשויות מקומיות

לעשות את זה על בסיס הצלחה, חייב לעשות את זה על בסיס מטר, לפי מחיר למטר, בגלל שזה הפך להיות,

כולם יודעים שהדבר הזה, בואו, בחמש שנים, אין רשות מקומית בארץ, בטח לא מועצות אזוריות, שבסיס

השומה שלה לא משתנה. אין דבר כזה.

שרון סספורטס [מנכ"ל]: הנושא השני, איתן.

איתן יפתח [אלישמע]: מקווה. אני אעקוב אחרי זה. נראה שנה הבאה 10 אחוז.

עו"ד חן סומך [יועמ"ש]: ספורט. בינינו.

איתן יפתח [אלישמע]: ואז תוכל לייעץ יותר טוב. אבל זה לא הוויכוח. הנושא השני מוכר, אנחנו מדברים

על תקציבי תב"ר ליישובים. העליתי את הבעיה, אני לא אחזור, רק בקצרה, היא מורכבת משלושה מרכיבים,

אנחנו התחלנו בזה שהמודל עצמו היה בעבר שרק יישובים שנתנו היטלים קיבלו 25 אחוז וזה חזר אליהם

בלבד, באנו ועשינו איזו רפורמה, איזה תיקון, סולידרי, הדדי, כדי לעזור ליישובים, גם קטנים גם כאלה

שאין להם תמיד היטלים באותה שנה. ויש מודל שנבחר על פי שלושה קריטריונים: אחוז מההיטלים, סכום

קבוע, וסכום קבוע לתושב. וזה מה שאושר. יש ויכוח, אני אומר סכום קבוע לתושב, ואתם, חלק, מפרשים

את זה כמשתנה. בהחלטה רשום סכום קבוע לתושב של 40 שקלים. מה שאני בשורה תחתונה, כרגע, מה

שיצא במודל הזה, שאת האחוז מחלקים 0-15 אחוז מהחלק של ההיטלים, חוזר ליישובים שתרמו את זה.

את הנושא של ה-20 אלף שקל, שזה סכום קבוע ליישובים, גם חוזר אליהם. ומה ש-40 שקל לא יוצא, יוצא

68 שקל, על מנת לשמור על איזה 24 אחוז מסך ההחזרים ליישובים. 24 אחוז. סך הכל יש איזה ממוצע

שמצאו לפי שנים קודמות, שתמיד מסך ההיטלים, סך ההיטלים שהטילו, 24 אחז חזר ליישובים בסופו של

דבר בצורה כזאת או אחרת, בעבר זה חזר רק ליישובים שתרמו.

*מדבריםביחד.

28

מליאה 16.4.24

איתן יפתח [אלישמע]: רגע, תתנו לי לסיים. עכשיו, יש פה את המרכיב, יש את המרכיב שכרגע אין ויכוח

על 15 אחוז, אין ויכוח על ה-20 אלף ואין ויכוח על 40 שקלים. כעיקרון, הוויכוח הוא בעצם על העודף הזה,

שהוא דווקא הושלם בחלק הזה. אני חושב שעוד פעם, ברגע שיש שנה, שההיטלים, דרך אגב, הם הוכפלו,

היו 16 מיליון ישובים תרמו, כעיקרון, והשנה הם תרמו 32 מיליון אם אני לא טועה. אז מהחלק הזה, אני

חושב שבגלל הסכום הגדול, זה לא, אי אפשר עכשיו לבוא ולהגיד אנחנו מעוותים פה את המודל ואת

המשקולות בין הקריטריונים, כי זה יצר מצב שמשהו אחד, הפך להיות משמעותי. כשבנו את המודל, בנו

אותו על פי מודל של הכנסה של 16 מיליון, ויצא להם מספר ,40 בעיקרון, ועכשיו אנחנו בעולם שיש עכשיו

היטלים בסכום גבוה יותר, וצריך לראות, צריך עכשיו אולי לשנות פה את האחוזים, לא אומר את המודל.

הקריטריונים נשארו אותם קריטריונים אחוז, סכום גבוה.

שרון סספורטס [מנכ"ל]: בסדר, איתן תודה. הנושא ברור. אורי.

איתן יפתח [אלישמע]: אני אומר, למשל, לתת לכל הישובים סכום גדול יותר וגם להגדיל את ה-40 לקצת,

אנחנו נחזור עדיין ל-24 אחוז, לא נשתנה במרכיבים הפנימיים לא פותח את המודל כמו פה שנאמר פה אפילו

במפורש, לא פותח אתם רואים את זה כפתיחה, אני לא רואה את זה כפתיחת קריטריונים. לא עשינו פה,

מה שלא היה פה במודל לא היה פה התייחסות מה קורה אם סך הגבייה גדל, אם צריך להתייחס לזה או לא

צריך להתייחס לזה. מחר נגבה 100 אלף ויהיה פיתוחים בישובים, הסכם גג, אז מה? עדיין הישובים יקבלו

סכום קטן וכל מי שיש לו לפי תושבים יקבל סכום אדיר של אלפי שקל, לא הגיוני צריך להיות פה איזה מודל

שזורם יחד עם הגידול הזה, אם סך הכל העוגה גדלה, גם החלקים צריך לגדול באיזושהי צורה. אני חושב

שיש לי איזו הצעה שהסכמנו עליה, רוצה להציע אותה? בבקשה. דרך אגב הגענו להסכמה מסוימת, אני

חושב שהצוות המקצועי הסכים עליה. שהצוות המקצועי

אורי מרגלית [רמת הכובש/סגן ראש המועצה]: לא הגענו להסכמה.

איתן יפתח [אלישמע]: הצוות המקצועי חשב שהוא יכול לחיות איתה.

מאיה עוז [גזברית]: הייתה מחלוקת על ההצעה.

איתן יפתח [אלישמע]: בסדר אבל אמרתי הצוות המקצועי, לא אמרתי נבחרי ציבור.

אורי מרגלית [רמת הכובש/סגן ראש המועצה]: אוקיי, התייחסות. ככה, איתן אני מתייחס. כמה דברים.

אחד, בתור חבר בצוות המקורי שאז רבנו עשרה חודשים, אלי כהן לדעתי גם היה בצוות, צפריר היה בצוות,

עדי שחר היה בצוות, רבנו, תלשנו שיערות אחד לשני עד זוב דם, כל אחד ייצג את האינטרסים-, עוד לא

הייתי סגן ראש מועצה, בסדר? זה היה טרום טרום. רבנו, הצגנו את האינטרסים השונים של ישובים קטנים,

של ישובים גדולים, של קיבוצים, של מושבים, של ישובים קהילתיים. את כל ההרכב ההטרוגני של המועצה,

29

מליאה 16.4.24

עם האינטרסים הסותרים שכל אחד מושך לכיוון מודל שלו. בסופו של דבר הגענו למודל שיתרונו הגדול הוא

שאף אחד לא מרוצה ממנו. כנראה זה היה הדבר היחידי האפשרי, או שהותשנו אחרי עשרה חודשים.

*חבר/תמליאהמדבר/תללאמיקרופון.

אורי מרגלית [רמת הכובש/סגן ראש המועצה]: יכול להיות שלא הייתה אישה וזו גם הייתה בעיה. אבל נגיע

לעיקר. העיקר הוא שהגענו לשני מודלים, אחד מהם על התקציב השוטף, מופיע בתחילת המסמך הזה, נעזוב

אותו, כי הוא לא הדיון עכשיו. ואחד על תקציבי הפיתוח. וזה בדיוק השורה, זה מה שהוגש אז במליאת

המועצה על ידי הצוות שהגיש. ואני פשוט קורא לכם את מה שאז הגשנו. המודל להקצאת תקציב פיתוח,

אני מדלג על שתי שורות. איתן, תן לי לסיים עד הסוף. הוועדה המליצה על המודל הבא: העברה של 15 אחוז

מהיטל ההשבחה ומחלף היטל ההשבחה, סכום בסיסי של 20 אלף שקל לאישור, וסכום לכל תושב כ-40

ש"ח. עכשיו תקשיבו, הסכום ישתנה מדי שנה בהתאם לגביה, כך שיביא את הקצאת המועצה לכ-24 אחוז

מסך גביית היטלי ההשבחה וחלף היטלי ההשבחה, וסייג תחתון, ההקצאה ליישוב לא תפחת מ-60 אלף ש"ח

לשנה. זה מה שהוצג למליאה. ככה זה גם מתנהג בחמש השנים האחרונות. עכשיו בחלק מהשנים הסכום

ירד מ-40 שקל. השנה הוא עולה מעל 40 שקל, הוא הגיע ל-.68 זאת אומרת, הוא הבאפר, שפעם יוצא יותר,

אבל פעם הוא יוצא פחות. עכשיו, בשנים שזה יצא פחות, אף אחד לא אמר למה זה לא ,40 זה .27 עכשיו זה

.68 שנייה, שנייה, ולכן אני אומר, עכשיו, להגיד לא, עכשיו ,68 עכשיו נגיש הצעה, איתן הגיש הצעה. מה

נעשה? אולי נעלה ל-16? אולי ל-17 את ההחזרים? אולי ל-18? אולי נעלה את הסכום ליישוב ל-25? אולי ל-

30? אולי הסכום לתושב יהיה 50? אולי 45? בקיצור, זה פתיחת המודל. עכשיו, יכול להיות שזה נכון, יכול

להיות שזה טוב. אפשר אחרי 5 שנים לחשוב מחדש, זה בסדר. וכמו שאמר הדר, זה לא דיון עכשיו לרגע. זה

צוות שיישב חודשים, ועוד פעם ימרטו את הזה, ועוד פעם יביאו נתונים מהגזברות, והדר יגיד כמה מוציאים

לתושב, וישוב קטן יגיד רגע מה עם הקטנים, וישוב גדול יגיד מה עם הגדולים, ואלה הוותיקים, ואלה פה.

בקיצור, נריב על המודל. אי אפשר לעשות את זה עכשיו, על הגב של ההחלטה הספציפית הזאת, שעכשיו זה

במקום 40 יהיה ,68 ככה זה הוצג למליאה. עכשיו, איתן הסתמך על זה שבסיכום של המליאה כתוב שיש

ציטוט תמציתי במקום את כל ההמלצה הזו, לקחו רק את ההד-ליינס, את הכותרות. 15 אחוז, זה ב-40

שקל. אבל הובהר והודגש ש-40 שקל הוא מספר שהוא משתנה, ועל זה המליאה החליטה. ולראייה ככה זה

מתנהל. עכשיו אני מציע שלא בהזדמנות חגיגית זאת עכשיו ביוני עוד מעט רגע ביוני ,2024 נעכב עכשיו

תקציב מהיישובים כדי להתחיל לריב איך מחלקים את ה-700 אלף שקל בין כל היישובים. זה אחד, זה שולי.

שתיים, זה מחייב בפתיחת המודל.

אורי עצמון [כפר סירקין]: הוויכוח הוא רק על הגבייה.

אושרת גני גונן [ראש המועצה]: אורי, תודה. וחברים, הצעתך התקבלה. הצעתך התקבלה, המודל לא

ייפתח. אני ביקשתי, המודל לא יפתח. איתן, זה מיותר. המודל לא ייפתח. זה המודל אנחנו רוצים לפתוח

אותו.

30

מליאה 16.4.24

איתן יפתח [אלישמע]: [מדבר ללא מיקרופון]

אורי מרגלית [רמת הכובש/סגן ראש המועצה]: יש לי אותם, תקרא אותם.

*חבר/תמליאהמדבר/תללאמיקרופון.

אושרת גני גונן [ראש המועצה]: אין מה להעמיד את זה על ההצבעה, אנחנו לא פותחים את המודל. זה לא

על סדר היום לפתוח את המודל. המודל לא נפתח כאן. אם אנחנו נחליט במליאה שלנו לפתוח את המודל,

אנחנו נעשה את זה, זה כבר לא יהיה על תקציב .2024 בואו נמשיך הלאה, וזה לא הלך לאיבוד, איתן, כי דיון

כזה אם תרצו ונצביע על זה שאנחנו פותחים מודל נפתח אותו. אני אומרת לכם, זה לא ייקח יום, לא יומיים

וגם לא שבוע-שבועיים. זה לקח שנה עד שהתגבש המודל הנוכחי, ואם נרצה לפתוח אותו, נדע שלא יהיה

כאן כל כך פשוט להגיע למודל מוסכם אחר. אבל אני לא אומרת שאי אפשר לעשות את זה, אפשר, אבל לא

ברגע זה ולא בתקציב הזה.

שרון סספורטס [מנכ"ל]: נוסיף עוד משהו, אנחנו, אחרי שנאשר היום את התקציבים האלה של התב"רים,

היישובים מחר בבוקר מקבלים את הכספים שלהם. הם כולם מתקשרים לפה כמה פעמים בשבוע, מה עם

זה, מה עם זה, מה עם זה. אני לא רציתי לפתוח את זה, כי אנחנו תוקעים להעביר כסף דברים אנחנו לא

רוצים, פשוט צריך לרוץ הלאה. אוקיי, הלאה, אברמוב.

אייל אברמוב [נווה ירק]: שומעים אותי? ככה זה יהיה קצר כי לא נוח לי גם. אני רואה את אורי עובד קשה

למצוא סעיף כדי להוריד ואני רוצה לעזור לו להיפטר מהמשימה הזאת. אני מציע להשאיר את זה כמו שזה

היה. דנו על זה בכובד ראש, חתכנו בשר החי, השארנו רק את החיוניים. אנחנו צריכים לזכור שגם סעיף

ההכנסות הוא רק שערוכים, יש שם המון אומדנים, גם סעיפי הוצאות יש בהם אומדנים, אפשר בכל שלב

לחזור ולדון מה רוצים לעשות, אפשר לקחת הלוואה. יש לנו כל כך הרבה גלגלי הצלה, שכרגע להשאיר

רזרבה ולהתחיל להוריד סעיפים, אני חושב שזה לחלוטין מיותר.

אושרת גני גונן [ראש המועצה]: מזכיר לי שאורי בוודאי יודע, כמי שנמצא כבר כמה עשורים במליאה כאן,

שאנחנו עושים עדכוני תקציב גם. בדיוק לאור מה שאתה אומר. אם ההכנסות משתנות לכאן או לכאן או

אם הוצאות דחופות יושבות לנו פתאום על סדר היום. תודה. יש עוד מישהו? עוד מישהו רוצה להעיר? אורי?

*חבר/תמליאהמדבר/תללאמיקרופון.

אושרת גני גונן [ראש המועצה]: לא, אנחנו כבר מאשרים אותם.

*חבר/תמליאהמדבר/תללאמיקרופון.

31

מליאה 16.4.24

אושרת גני גונן [ראש המועצה]: לא, אנחנו עוד לא אישרנו אותם. שמוליק, מהרגע שאנחנו נאשר אותם, הם

לא יעלו שוב. עוד לא אישרנו. לא אישרנו אותם. לא לא אישרנו, זה לא היה.

שרון סספורטס [מנכ"ל]: נמשיך, עברנו, תודה רבה. עוד מישהו? ליאת, כן.

ליאת זולטי [מתן]: אני גם רוצה להצטרף לבקשה להגדיל רזרבות לביטחון. אני מצאתי כמה סעיפים.

המספרים פה אצלי לא מעודכנים, אבל יש פה (אצלי) 476 אלף שקל רזרבות והצטיידות.

שרון סספורטס [מנכ"ל]: איפה, איזה סעיף?

ליאת זולטי [מתן]: זה לא מעודכן. בהמשך להדפסה, אבל אני יכולה להגיד לכם.

שרון סספורטס [מנכ"ל]: אפשר את המגרש במתן להוריד.

ליאת זולטי [מתן]: תמיד אפשר מהיישובים, אבל אנחנו עכשיו מדברים על כספי המועצה. אוקי. שרון הדיון

הוא לא על היישובים. הדיון הוא על כספי המועצה. מספרי סעיפים אין לי אבל יש ככה: הצטיידות מועצה

- 200 אלף שקל לטובת החלפת ציוד וריהוט תקול במתחם המועצה.

*חבר/תמליאהמדבר/תללאמיקרופון.

ליאת זולטי [מתן]: שאפשר לבטל בשביל רזרבות ביטחון!

מאיה עוז [גזברית]: לא להחליף ריהוט תקול.

שרון סספורטס [מנכ"ל]: מה עוד?

ליאת זולטי [מתן]: הורדנו? הורדנו את זה?

שרון סספורטס [מנכ"ל]: לא. מה עוד?

ליאת זולטי [מתן]: אין לי מספרים מעודכנים. אז תנו לי את החדש ואני אעבור על זה.

שרון סספורטס [מנכ"ל]: חברים, אנחנו רוצים לסיים.

אלי כהן [חורשים]: שרון, אפשר לשאול אותך שאלה? אם אתה יודע היום בוודאות שבשתי הישיבות

הקרובות אין תב"רים שהם כבר-

שרון סספורטס [מנכ"ל]: כן.

32

מליאה 16.4.24

אלי כהן [חורשים]: אתה יודע בוודאות שאין?

שרון סספורטס [מנכ"ל]: כן.

מאיה עוז [גזברית]: לא, אלא אם כן נקבל הרשאה של משרד ממשלתי.

שרון סספורטס [מנכ"ל]: תב"רים בישיבות הבאות. כרגע, מה שאתה שואל אותי מה אני יודע כרגע? כרגע

אין. מה יהיה בעוד שבוע, אני לא יודע.

אושרת גני גונן [ראש המועצה]: סליחה, שרון. אמרתי, אלי, שוב אני אחזור ואני אגיד. אולי זה לא היה

ברור, אני אחזור שוב ואגיד.

אלי כהן [חורשים]: אני לא רוצה שאנחנו ניתפס פה.

אושרת גני גונן [ראש המועצה]: אין כאן-

אלי כהן [חורשים]: אנחנו בחודש מאי, אפשר להתאפק עוד חצי שנה, לגמור את השנה הזאת.

אושרת גני גונן [ראש המועצה]: לא, לא. אני מסבירה שוב, אם מחר בבוקר יהיה לנו מקור ממשרד הביטחון

עבור ביטחון, לא נאשר תב"ר? אני אומרת שוב, תב"רים, אתם יודעים, יש דינמיקה של מקורות שמגיעים

פתאום ואז אנחנו יכולים לאשר אותם. אנחנו כרגע מאשרים תב"רים בלי הלוואה. יהיה לנו גם דיון אם

אנחנו רוצים לקחת הלוואה, כן או לא. אגב, אין רזרבות לתב"רים בשונה מתקציב שוטף, שם אנחנו יכולים

לדבר או על הלוואה או על כספים שפתאום נכנסים ואז אנחנו יכולים לעשות בהם שימוש. התשובה לשאלה

שלך, אנחנו מאשרים חיוניים עכשיו, ככל ונדרש ויהיו לנו מקורות או, מקור זה גם הלוואה, ונחליט להביא

את זה לדיון כאן, זה יגיע לדיון כאן. לא הייתה ישיבת מליאה שלא היו בה תב"רים בשנה קודמת. אנחנו

עכשיו מביאים את זה מרוכז בתקווה שנמעט את זה.

אלי כהן [חורשים]: אבל אמרת גם נכון שלאור, שהבאת את התב"ר, היה גם מקור וגם שימוש. נכון. היה

תמיד מקור. גם אף פעם לא נביא תב"ר בלי מקור, מקור יכול להיות גם הלוואה וזו החלטה של מליאה.

אלי כהן [חורשים]: נכון, נכון מאוד. וכאן הדיון וחשוב מאוד לתת איזשהו-, אבל בגלל שאנחנו מקבלים

השנה את התקציב בנסיבות שאנחנו מקבלים אותו ודנו פה, אני הייתי בדיון אחד או שניים לפחות כאן.

בנסיבות שאנחנו מביאים תקציב די בצפיפות ובקבלת החלטות שהיא קבלת החלטות לכורח הנסיבות, צריך

גם מהצד השני להגיד מה שאמרו פה חברים בפעם הקודמת גם, לא כל דבר להביא לכאן ולהגיד משרד

הביטחון או משרד ה-

אושרת גני גונן [ראש המועצה]: אלי, נכון.

33

מליאה 16.4.24

אלי כהן [חורשים]: שום דבר לא דחוף ובהול למחר.

אושרת גני גונן [ראש המועצה]: אתה צודק שלא כל דבר בהול ודחוף, ולכן הבאנו את הדחוף. אבל לא, לא

יבואו לכאן תב"רים מבלי שנעשה דיון עקרוני.

*חבר/תמליאהמדבר/תללאמיקרופון.

אושרת גני גונן [ראש המועצה]: אגב, יש משהו שעומד עליו, יש, יש.

אורי עצמון [כפר סירקין]: בטוח שיהיה ונקבל כסף ממקור ונצטרך להביא שלנו.

אושרת גני גונן [ראש המועצה]: בוא נסכם רגע את ה-

*מדבריםביחד.

אושרת גני גונן [ראש המועצה]: אלי לא היה בדיון הזה. נכון, נכון, הוא לא היה בדיון הזה. אני הסברתי את

זה שוב עכשיו. אוקיי, אם אין הערות נוספות. אורי, בבקשה.

שרון סספורטס [מנכ"ל]: חברים, להקשיב, אנחנו ממש לקראת סיום כמה דברים קטנים. כן, אורי.

אורי עצמון [כפר סירקין]: [מדבר ללא מיקרופון] סעיף .8 אני מסתכל איפה שאנחנו נותנים את כל הכסף,

איפה שיש מאצ'ינג, שותפות עם מישהו אחר, עם כסף זר, נשתדל לא לגעת.

שרון סספורטס [מנכ"ל]: נו, דבר, דבר. ,8 מה?

אורי עצמון [כפר סירקין]: אנשים לא מבינים את הסיפור הזה.

שרון סספורטס [מנכ"ל]: מבינים, מבינים. נו?

אורי עצמון [כפר סירקין]: אני מסתכל על סעיף .8 211 אלף שקל למחשוב. אפשר להתאפק עם מחשוב,

אנחנו השקענו המון במחשוב בתקופה האחרונה, בשנתיים האחרונות, לא, איך אומרים? אתה שאלת

מאיפה. אני עונה. אם אני לא אתחיל ב-200 לא נגיע למיליון.

*חבר/תמליאהמדבר/תללאמיקרופון.

שרון סספורטס [מנכ"ל]: אני אענה לו, אורי, הסעיף הזה הוא סעיף רישיונות של מיקרוסופט, של רישיונות

ענן, זה לא דבר שאתה יכול, זה לא לקנות פה מחשבים, אני עם המחשב הזה חמש שנים, אז בוא.

אורי עצמון [כפר סירקין]: [מדבר ללא מיקרופון]

34

מליאה 16.4.24

שרון סספורטס [מנכ"ל]: בוא נמשיך אורי, הסעיף הזה לא רלוונטי. חברים, אני אענה לו, זה בסדר, אנחנו,

כן.

אורי עצמון [כפר סירקין]: תראו, אנחנו ישבנו-

שרון סספורטס [מנכ"ל]: אבל אתה-

אורי עצמון [כפר סירקין]: רגע אחד.

שרון סספורטס [מנכ"ל]: אי אפשר על כל דבר לעשות פה הצהרות למליאה, נו באמת.

אורי עצמון [כפר סירקין]: אני בלחץ עובד הכי טוב, תאמין לי.

שרון סספורטס [מנכ"ל]: לא, אבל אנשים רוצים לסיים ואתה, נו קדימה.

אורי עצמון [כפר סירקין]: אם אתם רוצים שאנחנו נאשר. תכתבו במילים בעברית סליחה, מה אתם עושים,

אם אתם רוצים מחשוב וציוד קצה מועצה, אין בזה שום דבר ממה שאתה אומר עכשיו. אני בהגיון הפשוט

שלי מבין שרוצים להחליף סט מחשבים, לא משהו אחר.

שרון סספורטס [מנכ"ל]: לא.

אורי עצמון [כפר סירקין]: אבל זה לא כתוב, מה לעשות.

שרון סספורטס [מנכ"ל]: אם ההערה היא על הכתוב אנחנו מתקנים, בוא נמשיך.

אורי עצמון [כפר סירקין]: איך אתה רוצה שאני אבין?

שרון סספורטס [מנכ"ל]: צודק, מקבל את ההערה.

אורי עצמון [כפר סירקין]: בסעיף ,9 שני מיליון שקל, שיפוצי קיץ, מה שאמרנו. אני מציע להתחיל במיליון,

אפשר להתחיל בשיפוץ קטן יותר, והכל שאיפה להגיע לרזרבה. כדי שנוכל לעשות את המאצ'ינג מחר. ויהיה.

ואפשר להתחיל בפחות, ואם נצטרך ויהיה לנו כסף אפשר להמשיך. אפשר לעשות ברמות שונות.

שרון סספורטס [מנכ"ל]: אבל אורי זה קצת לא, מה שאתה עושה עכשיו זה לא בסדר, כי בשבוע שעבר

ישיבה פה צליל מאגף חינוך, והסבירה פה סעיף, סעיף.

אורי עצמון [כפר סירקין]: אני ישבתי פה.

שרון סספורטס [מנכ"ל]: יופי, היא הסבירה, שרוב-, זה בסדר. הלאה. תמשיך.

35

מליאה 16.4.24

*חבר/תמליאהמדבר/תללאמיקרופון.

אורי עצמון [כפר סירקין]: לא הייתה שום הצבעה על תב"רים. הייתה הצבעה על תב"רים?

שרון סספורטס [מנכ"ל]: בהנהלה. לא, לא.

אורי עצמון [כפר סירקין]: אני הייתי בתב"רים.

שרון סספורטס [מנכ"ל]: בהנהלה. לא, הייתה הצבעה בהנהלה לא במליאה.

אורי עצמון [כפר סירקין]: בהנהלה, תודה. בהנהלה. אדוני, בהנהלה. ההנהלה מביאה למליאה.

שרון סספורטס [מנכ"ל]: בואו נמשיך.

אורי עצמון [כפר סירקין]: הייתי, חיכיתי, שמעתי, זה במיוחד. בהנהלה. לא דנו.

שרון סספורטס [מנכ"ל]: אורי, בסדר.

אורי עצמון [כפר סירקין]: הלאה, הלאה, הלאה, הלאה.

שרון סספורטס [מנכ"ל]: כן?

אורי עצמון [כפר סירקין]: הלאה. הלאה. סעיף .15

*מדבריםביחד.

אורי עצמון [כפר סירקין]: חבר'ה, אפשר להפסיק.

*חבר/תמליאהמדבר/תללאמיקרופון.

שרון סספורטס [מנכ"ל]: אתה לא היית.

אורי עצמון [כפר סירקין]: אני כן הייתי. אני באתי במיוחד לסעיף הזה.

שרון סספורטס [מנכ"ל]: אוקיי.

אורי עצמון [כפר סירקין]: לא היה לי נוח מאוד ובאתי.

שרון סספורטס [מנכ"ל]: טוב.

36

מליאה 16.4.24

*מדבריםביחד.

אורי עצמון [כפר סירקין]: חבר'ה, בואו נביא כמה כללים. עכשיו המליאה צריכה לאשר תב"רים, נקודה.

אחרת אין אף תב"ר. ההנהלה ממליצה לאשר איזה תב"רים שהיא רוצה וזה ההצבעות שעשיתם בהנהלה,

אחרי ישיבת ההסבר על התקציב ועל התב"רים. היה דיון ארוך על התב"רים, לא הצבעה ולא כלום, אחר כך

ישבתם בישיבת הנהלה, החלטתם מה שהחלטתם, אתם מביאים עכשיו למליאה, לאישור, נקודה. וזה מה

אנחנו עושים. מותר לנו להרהר ולערער על החלטה של ההנהלה שממליצה לנו. מה לעשות? [...]

*חבר/תמליאהמדבר/תללאמיקרופון.

שרון סספורטס [מנכ"ל]: אם לא תפריעו לו הוא-

אורי עצמון [כפר סירקין]: הייתי גומר מזמן.

שרון סספורטס [מנכ"ל]: אז יאללה, תמשיך.

אורי עצמון [כפר סירקין]: הייתי גומר מזמן. עוד פעם חינוך. שדרוג מוסדות חינוך. לא צריך לעשות שדרוג

שאנחנו [...]. חווה חקלאית, פיתוח חווה חקלאית. אפשר לדחות את זה בחצי שנה ולעשות את זה בקיץ.

שרון סספורטס [מנכ"ל]: אי אפשר, קול קורא הזה אי אפשר חצי שנה.

אורי עצמון [כפר סירקין]: זה לא, איזה קול קורא? זה ,-400 זה שלנו.

שרון סספורטס [מנכ"ל]: זה 800 אלף שקל. חצי קול קורא, חצי מועצה.

אורי עצמון [כפר סירקין]: ואת החצי קיבלנו?

שרון סספורטס [מנכ"ל]: כן.

אורי עצמון [כפר סירקין]: אל תגיד כן כל כך מהר, ברור לי שלא.

שרון סספורטס [מנכ"ל]: מה לעשות שקיבלנו?

אורי עצמון [כפר סירקין]: ברור לי שלא. יגיע אולי.

שרון סספורטס [מנכ"ל]: זכינו בקול קורא, אתה לא רוצה אפשר לבטל.

אורי עצמון [כפר סירקין]: עכשיו, ,22 אני מבין ש-4,600,000 אנחנו מחליטים על תב"ר שכבר השתמשו

בכסף.

37

מליאה 16.4.24

שרון סספורטס [מנכ"ל]: כן.

אורי עצמון [כפר סירקין]: בוא לא נדבר, חבל.

שרון סספורטס [מנכ"ל]: הלאה. זהו?

אורי עצמון [כפר סירקין]: זה כל מה שיש לי, אין לי יותר תשובות.

שרון סספורטס [מנכ"ל]: תודה.

אורי עצמון [כפר סירקין]: [מדבר ללא מיקרופון] עכשיו עוד דבר, רגע, רגע, רגע, רגע. עכשיו, כל אלה שיש

לנו מאצ'ינג, [...] אנחנו לא צריכים להיות פראיירים, אין לנו.

שרון סספורטס [מנכ"ל]: זהו, עכשיו אנחנו מעלים להצבעה את נושא התב"רים.

*חבר/תמליאהמדבר/תללאמיקרופון.

אושרת גני גונן [ראש המועצה]: אני אסביר, אני אסביר. חברים, חברים, אני, בואו נעשה כאן רגע, בואו

נעשה רגע סדר, שמוליק, שמוליק, אנחנו בישיבת תקציב פורמלית. ישיבת המליאה הייתה שלא מן המניין.

היא לא הייתה ישיבה, היא הייתה חלק מסדנאות דיוני התקציב. זה נכון שאנחנו הצבענו וסידרנו את כל

התב"רים בהמשך להערות שהיו כאן. הבאנו את זה מסודר לכאן להצבעה פורמלית. אני מעלה להצבעה

פורמלית, כי אנחנו בדיוני תקציב פורמליים משודרים בלייב. והצעת המועצה לתב"רים לשנת 2024 תעלה

אצל מאיה עם הסכום המדויק. שלושים וארבעה תב"רים בסכום לאישור של .27,715,155 מי בעד? מי נמנע?

אורי עצמון [כפר סירקין]: אני נמנע מפני שאין רזרבה.

אושרת גני גונן [ראש המועצה]: מי מתנגד? ברוב קולות אישרנו את התב"רים לשנת .2024 התב"רים האלה

לא ישובו שוב לאישור, הם נכנסים לביצוע.

החלטה: מליאת המועצה מאשרת שלושים וארבעה תב"רים בסכום לאישור של 27,715,155 ש"ח כפי

שהוצגו. מאושר ברוב קולות.

אושרת גני גונן [ראש המועצה]: בנוסף, התחייבנו כאן שבעוד חודשיים אנחנו נקיים את הדיון העקרוני

האם לוקחים הלוואה, למה לוקחים הלוואה, מה יתר התוכניות שלנו, חלקם עוד יבואו ברמת תוכנית חומש

שהוועדה הכלכלית האסטרטגית צריכה לגבש ולהביא את זה לכאן. יש לנו עוד דיונים בעניין הזה אבל אנחנו

סיימנו עם אישור התקציב לשנת 2024 ואני מודה לכם מאוד. אני סוגרת את ישיבת התקציב לשנת .2024

38

מליאה 16.4.24

הישיבה ננעלה

בברכה,

אושרת גני גונן, ראש מאיה עוז, גזברית שרון סספורטס,

המועצה המועצה מנכ"ל

39