פרוטוקול ועדת מליאה מס' 10

מליאה מן המניין 10.11.2024

תמלול ישיבת מליאת מועצה מן המניין 10/24

מיום ראשון, ט׳ חשוון התשפ״ה, 10/11/2024

משתתפים:

.1 חברי מליאה:

מ שם הנציג יישוב נוכחות מ שם הנציג יישוב נוכחות

1 אושרת גני גונן ראש המועצה V 23 הדר שושני מתן לא נכח/ה

סגן ראש

2 אורי מרגלית המועצה (רמת V 24 ליאת זולטי מתן לא נכח/ה

הכובש)

3 דורון צייזל איל לא נכח/ה 25 אהרון ימיני נווה ימין V

4 איתן יפתח אלישמע V 26 חיים תייר נווה ימין לא נכח/ה

5 רחל רבר אלישמע V 27 שירלי לופו חזן נווה ירק V

6 סתיו גיל בית ברל לא נכח/ה 28 אייל אברמוב נווה ירק לא נכח/ה

7 רונן ברקאי גבעת חן לא נכח/ה 29 מיכל חוגים נחשונים V

8 שמוליק מריל גבעת השלושה V 30 בר גפן ניר אליהו V

9 חיים ליברנט גן חיים V 31 מולי אורן נירית V

10 צפריר שחם גני עם V 32 איציק תורג'מן נירית V

11 איל מילר גת רימון לא נכח/ה 33 יורם דוקטורי עדנים V

12 יום טוב אלקבץ חגור V 34 אליהו בן גרא צופית V

שירן שטיינברג

13 חגור V 35 דני ברכה צופית V

נאורי

14 אלי כהן חורשים לא נכח/ה 36 ליטל רהב צור יצחק לא נכח/ה

15 גלית אדם ירחיב V 37 אירית קרמל לוי צור יצחק V

16 יהורם גולי ירחיב לא נכח/ה 38 שגית בן ארי צור נתן V

רמות

17 גילה פרין ירקונה V 39 אריק כספי V

השבים

רמות

18 רחמים זבידה כפר מלל V 40 אפרת היים V

השבים

19 אורי עצמון כפר סירקין V 41 דוד שוורץ שדה ורבורג V

20 אפרים צוק כפר סירקין V 42 גלעד בן דוד שדי חמד V

21 זוהרה צור כפר מעש V 43 גל קפלן הראל שדי חמד V

22 אלה קון מגשימים V 44 דפנה דילאון פז שדה ורבורג V

45 צחי בן הגיא עינת לא נכח/ה

1

מליאה מן המניין 10.11.2024

.2 סגל מועצה נוכחים:

מר שרון סספורטס [מנכ"ל המועצה]

גב' מאיה עוז [גזברית המועצה]

גב' יוליה מרקובסקי [סגנית מנהלת אגף הכנסות ותקציבים]

גב' ורד שני [עוזרת ראש המועצה]

מר ערן אבידור [מדיה]

עו"ד לימור ריבלין [יועמ"ש]

גב' רינת אברבוך [אדריכלית המועצה]

מר רואי מסורי [מבקר המועצה]

מר עומרי שגב [מ.מ אגף אסטרטגיה וישובים]

מר איתן בן ציון [מנכ"ל החברה הכלכלית והחברה להשבה]

מר יואב סבן [קב"ט המועצה ומנהל אגף תפעול]

על סדר היום:

עדכוני ראש המועצה............................................................................................................................... 3

שאילתה – גל קפלן - שדי חמד .............................................................................................................. 18

אישור תעריפי שמירה חדשים............................................................................................................... 23

הסכם גג.............................................................................................................................................. 28

עדכון מבנה עדכוני עמותת תפו"ח .......................................................................................................... 39

תב"רים............................................................................................................................................... 40

דו"ח כספי רבעוני ................................................................................................................................ 41

ועדות מועצה - שינויים......................................................................................................................... 46

מינוי תושבים לוועדות ביקורת ביישובים................................................................................................ 47

2

מליאה מן המניין 10.11.2024

פ ר ו ט ו ק ו ל

אושרת גני גונן [ראש המועצה]: ערב טוב לכולם אני שמחה לפתוח את מליאת המועצה לחודש נובמבר.

אנחנו תמיד פותחים את המליאה בשנה האחרונה עם זה שאנחנו לא מוותרים ומחזירים את כולם הביתה,

אז גם עכשיו 401 ימים בעזה, וכולנו מייחלים ומתפללים לשובם של 101 החטופים והחטופות, ביניהם תמיר

ולירי שלנו.

עדכוני ראש המועצה

אושרת גני גונן [ראש המועצה]: אז איך אפשר לא לפתוח את המליאה גם זו בעדכוני ביטחון, שהרי אנחנו

בתוך המלחמה עדיין. אז ראיתם לפני כמה דקות, מי שהגיע לסיור, את ההצטיידות שלנו באמצעי חירום,

אנחנו ממשיכים להצטייד. אז יש לנו כאן גרור חילוץ כיבוי אש ויש לנו גרור סער ליחידת הסער שלנו לחילוץ

והצלה, שעכשיו נפתח הקורס הנוסף ויהיו בדרום השרון למעלה מ-60 מחלצים עם פיקוד העורף ובהובלה

של אגף הביטחון, כאן עוברים הכשרות ומתרגלים. יש לנו ציוד כיבוי אש חדש שקנינו, שלא נצטרך לתרגל

את הציוד החדש שקנינו לרבות החפ"ק, שזה חדר נייד, חדר פיקוד נייד שמצויד, אם ראיתם עם מצלמות,

יש לנו שם מערכות מידע שמחוברות לחמ"לים שבישובים וגם לחמ"ל הקבוע של דרום השרון, ועם החמ"ל

הזה אפשר להגיע לכל מקום שבו אנחנו נדרש לעת חירום עם צוות מקצועי בראשותו של יואב מנהל אגף

התפעול שלנו. צוות שיודע להפעיל את המערכות שם ולעבוד, הצבא ראה את זה, פיקוד העורף שהיה שם

בסיור כמוכם התרשם מאוד, אחד החפ"קים הטובים שיש. הלוואי ולא נצטרך להשתמש בו, אבל לאחרונה

אנחנו רואים שזה לא נגמר וגם אנחנו במועצה שלנו מידי פעם שומעים אזעקות, נכנסים לחדרי ביטחון. אז

אפרופו חדרי ביטחון, קיבלנו כאן החלטה לפני מספר חודשים, להשקיע בבניית ממ"דים וממ"מים במוסדות

חינוך שאין להם, מרחבי ביטחון בבתי הספר יחדיו ומעבר אפק, במושבים ובקיבוצים ובישובים שלא היו

בהם ממ"דים צמודים לגני ילדים, בתקופה ממש קצרה וכאן יאמר לזכותם גם של החכ"ל, החברה הכלכלית

שלנו, הם בנו את הממ"מים ואת הממ"דים האלה, שאתם יכולים לראות כאן חלק מהם, לא תיארנו לעצמנו

שכל כך מהר אחרי שהממ"דים והממ"מים יהיו מוכנים, אנחנו נופתע מאזעקות לפני אזהרה של פיקוד

העורף ולשמחתנו הילדים שלנו יכולים תוך זמן התראה להגיע למרחבים מוגנים, כולם, אנחנו לא צריכים

להשבית בתי ספר ומוסדות חינוך בעת חירום, כי כל הילדים בכל מוסדות החינוך שלנו יש להם ממ"דים

וממ"מים. כל הילדים נכנסים.

שרון סספורטס [מנכ"ל המועצה]: 15 מטר כל אחד.

אושרת גני גונן [ראש המועצה]: הוספנו כמה וכמה, כן? בכל מוסד שנדרש הוספנו כמה שנדרש. בתי ספר

וגני ילדים, והנה בנצי אומר שהם ממשיכים כי יש בקשות נוספות עכשיו של הישובים, היה גם שיתוף פעולה

ממש טוב עם האגודות במתחמים או במבנים ששייכים לאגודות של הישובים, כמו גני ילדים שהם בנו, או

מבנים אחרים, אז החברה הכלכלית היום מציעה את שירותיה ואנחנו עשינו כאן, כמו שאתם זוכרים, קיבלנו

3

מליאה מן המניין 10.11.2024

כאן החלטה של שקל מול שקל, ועכשיו יש יישובים שבאופן עצמאי רוצים להוסיף עוד מ"מדים וממ"מים

במרחב הציבורי. אז הם פונים לחברה הכלכלית והחברה הכלכלית בונה להם את זה, בזמן ממש קצר וכמו

שראינו זה בהחלט חשוב ומועיל בימים אלה. אנחנו ממשיכים להציב אמצעי ביטחון ביישובים עם דגש על

קו התפר, כאן אתם יכולים לראות בתמונות את הגדר על קו התפר רואים כאן ביישובי גוש חורשים, גידור

דרכי ביטחון, אמצעים אלקטרוניים, עוד אמצעים אתם יכולים לראות כאן רחפנים, גנרטורים, מצלמות, אז

אנחנו ממשיכים להצטייד. לשמחתנו הרבה אנחנו הולכים לקבל משאבים נוספים עכשיו מקק"ל עבור

ישובים שמוגדרים עד ארבעה ק"מ מקו התפר לעוד הצטיידות, גם לכיתות הכוננות וגם לחמ"לים. רק לסבר

את האוזן כי כל פעם אנחנו מוסיפים עוד ועוד הצטיידות ומספרים על עוד פרויקטים שאנחנו עושים בתחום

הביטחון, ולסבר את האוזן בשנה שעברה, לפני יותר משנה, לפני שפרצה המלחמה, אנחנו קיבלנו כאן החלטה

במליאה שאנחנו רוצים להשקיע בהצטיידות מיליון שקל. זה סכום מאוד גדול, שאנחנו תקצבנו כתב"ר עבור

הצטיידות בנושא ביטחון. שימו לב פי כמה אנחנו השקענו בתקציב ביטחון בשנה האחרונה, 22.730 מיליון

בתב"רים, כמעט 23 מיליון שקלים בתב"רים. עם ההצטיידות עכשיו שאנחנו הולכים לקבל עוד שני מיליון

שקלים עכשיו מקק"ל, יותר משני מיליון שקלים, אנחנו נגיע ל-25 מיליון שקלים בשנה אחת, 25 מיליון

שקלים בביטחון. כמו שאתם יודעים כמעט ולא השארנו כאן תב"רים לדברים אחרים, את מרבית התקציב

אנחנו מתעלים בשנה הקשה והכואבת הזו לביטחון. זה בסיסי, זה חשוב, ושימו לב יש כאן את הפירוט לאיך

זה מתחלק, אנחנו קיבלנו ממשרד הביטחון, שאני אומרת קיבלנו ממשרד הביטחון 14 מיליון שקלים, זה

אומר שיואב עובד בזה, ושרון עובד בזה, ואני והצוות, ואורי וכל מי שרק יכול עובד בזה. מול הצבא, מול

משרד הביטחון, גם מול המשרד לביטחון פנים. גם את זה לא הכנסנו, זה יגיע כמעט ל-30 מיליון שקלים עם

עוד 4 מיליון שקלים שהמשרד לביטחון פנים גם יוסיף בקרוב להצטיידות בישובים שהם ישובים תחת

המשרד לביטחון פנים. זה הרי מתחלק למשרד הביטחון ולמשרד לביטחון פנים, זו החלוקה שיש. המועצה

שמה כמאצ'ינג ראיתם מה שהיא שמה, וגם הישובים שמו כשני מיליון שקלים, אני בטוחה שיבואו ישובים

ויגידו ששמו עוד שאנחנו לא מכירים ולא יודעים כי אם זה נכנס מכספי אגודות אז אנחנו לא רואים את זה

כאן, אבל מה שאנחנו כן רואים שעובר דרך הוועדים בסך הכל כמו שאמרתי כמעט שלושים מיליון שקל

אנחנו נראה כשנסיים את השנה הזאת. בתום השנה נוכל להגיד שבשנה אחת השקענו כמעט שלושים מיליון

שקל. בהצטיידות. בתקציב הביטחון השוטף אנחנו הוספנו תקן, הוספנו את התקן של רועי שהוא סגן קב"ט

המועצה והוא גם מנהל מחלקת ישובים, והוא בעצם הקשר לישובים שלנו, לחמ"לים של הישובים, לצח"י

של הישובים, לוועדים, לוועדי הביטחון. בנוסף, החלפנו והוספנו גם אחראי ממונה על ביטחון במוסדות

חינוך. שימו לב שבשוטף יש לנו גם תגבור השמירה, תגבור המוקד, אני אגיד רק שתעריפי השמירה עלו

מאוד, אח"כ יואב ידבר על זה.

*חבר/תמליאהמדבר/תללאמיקרופון.

אושרת גני גונן [ראש המועצה]: הכל, הכל מה שקשור לעולם הביטחון והשמירה התייקר מאוד, הוספנו

כוח אדם, הצטיידנו, אתם יכולים לראות כאן את הפירוט הגדול. בסך הכל אם נוסיף את זה, אני אומרת

שוב הסך הכל שלנו היה תקציב של כמעט 30 מיליון שקל בביטחון.

4

מליאה מן המניין 10.11.2024

*חבר/תמליאהמדבר/תללאמיקרופון.

אושרת גני גונן [ראש המועצה]: רגע, רגע, בסוף. בסוף בכל נושא אני אעשה הפסקה לשאלות. בסוף. מה

שאתם יכולים לראות כאן לאחרונה אנחנו רואים כאן ירי אזור מרכז, לשמחתנו הרבה ההגנה האווירית

שלנו מיירטת, אבל שימו לב היירוטים, נפל של יירוטים מה שנקרא רסיסים, שבר של מיירט, תראו איך הוא

נראה זה נראה כמו טיל. שברי מיירט כאלה נופלים במועצה גם וזה כל כך חשוב להקפיד ולהיכנס לעשר

דקות למרחבים מוגנים. זה מציל חיים. ראינו את זה בשבועות האחרונים, בבית ברל נפל, זה נדמה לי מבית

ברל, אבל אנחנו רואים, גם בשדי חמד ראינו שברי יירוט, ראינו בעדנים, ראינו בגן חיים, בשדי חמד, בנווה

ירק, בכפר מעש גם היה, לא נעלה את כל הישובים, אבל רבים מהישובים שלנו. כי אנחנו רואים שחלק

מהיירוטים קורים בגובה רב ולכן הרדיוס גדל, וכמה שחשוב להיות מוגנים ואנחנו רואים זה, בכוונה העלינו

את זה לצלם, לראות מה זה נקרא שברי מיירט. משמעותי מאוד. במקרים כאלה, שוב ראינו, גם בבית ברל,

שאספו את הרסיסים, כמה חשוב באמת לקרוא לחבלנים, לבוא ולאסוף את זה. אחר כך ילדים מגיעים לבית

ספר וכמה חשוב שהאזור סטרילי. אז הצוות שלנו עושה סיורים, בודק ורואה שבאמת הכל סטרילי והילדים

יכולים לחזור לשחק במרחב הציבורי. אז גם אנחנו ציינו את השביעי באוקטובר עשינו כאן טקס לזכרם של

הנופלים, טקס שבו ציינו שעדיין 101 חטופים וחטופות, אחים שלנו ואחיות שלנו נמצאים שבויים בעזה.

הגעתם חלקכם, המשפחות הגיעו, היה טקס באמת מאוד מאוד מרגש. אני אגיד שלאחרונה אנחנו רואים

יותר ויותר גם מפעלי הנצחה של המשפחות ביישובים, אתם זוכרים שאנחנו כאן אישרנו תקציב להנצחות

אז ההנצחות האלה קורות. מה שאתם רואים כאן זה בסוכות אירוע בחווה, כל אדם הוא עולם. כל חטוף

וחטופה להכיר את עולמם, מי הם, מה הם אוהבים, ראינו כאן את שזירת הפרחים של לירי שכל כך אוהבת

פרחים, כאן המשפחה שלה מצולמת. מצולמת כאן גם המשפחה של תמיר נמרודי, היה שם דוכן לנגרות,

החריטה שהוא אוהב לעשות. הלוואי-

*חבר/תמליאהמדבר/תללאמיקרופון.

אושרת גני גונן [ראש המועצה]: ומתנדבים ומתנדבות רבות דרך מועצת הנשים הגיעו גם. אני אגיד שהיו

עוד משפחות של חטופים והיו עוד מתחמים וסדנאות בחווה, זו הייתה הדרך שלנו לציין שוב כמה שהם

חסרים לנו ואנחנו מתגעגעים אליהם וגם להעלות למודעות. כשמדברים עם משפחות של החטופים, גם

במועצה וגם בכלל, הכי חשוב להם, זה שאנחנו לא נשכח, שזה לא ירד מסדר היום, וגם אם בסדר היום יש

דברים חדשים אקטואליים, עדיין שלרגע אחד, זה לא ירד מסדר היום ואנחנו נעשה כל מה שאנחנו יכולים

שזה לא ירד מסדר היום המועצתי שלנו. אז גם בתוך בתי הספר ובתנועות הנוער ובכל מקום שיש פעילות

חינוכית, חברתית, קהילתית, הסברתית אנחנו עושים את זה. זה לא ירד מסדר היום עד שהם יחזרו. היו

כאן שתי פגישות עם שני שרים, השר הראשון שנפגשנו איתו בחודש האחרון היה שר האנרגיה, אלי כהן,

אנחנו מבקשים לקדם אנרגיה ירוקה, אנחנו ממשיכים לעבוד למנוע את הקמתן של תחנות פוסיליות, ומהצד

השני אנחנו עושים כל מה שאנחנו יכולים כדי לקדם כאן אנרגיה ירוקה ואגירה. אנחנו יכולים לראות ניצנים

של פעילות כזאת בקיבוצים שלנו, ראיתי כבר בקיבוץ אייל, בקיבוץ ניר אליהו מתחילים, ברמת הכובש, הם

5

מליאה מן המניין 10.11.2024

עושים מרכזי אגירה מאנרגיה סולארית וזה משהו שאנחנו גם רוצים לעשות כאן במתחם המועצה. זה יכול

להגיע ל-50 מגה ואט, רק לסבר את האוזן. אם אנחנו נקים עשרה מתחמים כאלה שעובדים על אגירה

ומסתמכים על הסולארי, אנחנו יכולים להגיע למיני תחנת כוח, בסדר? אנחנו יכולים לעשות את זה, זה

בידיים שלנו. אז הצגנו לשר, גם היינו שם בעניין של שדי חמד. הגענו לשם כדי לדבר עם השר ועם הצוות

שלו, כדי שירחיקו, כדי שיטמינו את קו ,400 קו מתח גבוה נוסף בנוסף לקו 400 הקיים ולקו ,161 שני קווי

מתח גבוה שעוברים לאורך היישובים שלנו, והיישוב שהם הכי מתקרבים אליו לבתי תושבים זה שדי חמד.

ואנחנו כבר למעלה משנה, כמעט שנתיים, אנחנו מלווים את שדי חמד במאבק להטמין את הקו או להרחיק

אותו מבתי התושבים, שזה ממש מרחק של 70-80 מטר, ואנחנו הגענו לשר למצות את כל התהליכים כדי

שיעשו כל מה שאפשר להרחיק את זה. אז זו הייתה הפגישה עם שר האנרגיה.

*חבר/תמליאהמדבר/תללאמיקרופון.

אושרת גני גונן [ראש המועצה]: 50 מגה וואט, על-, מגה וואט, מגה וואט, זה הרבה, 600 נגיד תחנה, כן זה

המון. שימו לכם, תרשמו לכם את השאלות שרציתם לשאול על ביטחון, או על אנרגיה או על כל דבר אחר

בסדר? בסוף אני אתן זמן לשאלות והתייחסויות לכל אחד מהתחומים. פגישה עם שר הפנים, פגשנו את שר

הפנים על מספר נושאים. קודם כל, אתם זוכרים? 50 מיליון ש"ח על ,2023 עוד מעט אנחנו ב-,2025 עוד לא

קיבלנו את זה. הגשנו בג"ץ. עכשיו השר אמור להגיב לבג"ץ הוא כמובן מתכוון להגן על ההחלטה שהתקבלה

בממשלה להעביר לנו 50 מיליון ש"ח לשנת 2023 ול-,2024 אנחנו עוד מעט נגיע ל-2025 כנראה שבג"ץ יקבל

החלטה בעניין אבל נגיד שהשר לגמרי איתנו בעניין הזה ותומך. דבר נוסף שרצינו, קיבלנו בקשות מחלק

מהישובים כאן שרוצים לעדכן את אגרת השמירה, יש ישובים שאגרת השמירה שלהם לא מספיקה להם

לאור ההוצאות, אין שום דרך לגבות אלא רק דרך אגרת שמירה שמשרד הפנים מאשר את התעריף, אז השר

לאור המלחמה נסיבות מאפשרות פתיחה של זה, וישובים שירצו לעדכן את אגרת השמירה על פי כללים

מאוד מסוימים שיוגדרו יוכלו לבקש בקשה חריגה. התקציב המיוחד שאנחנו מבקשים עבור ישובים גדולים,

ישוב גדול מעל ,5,000 אנחנו מבקשים שיכירו בישובים גדולים גם מעל .3,000 מעל 3,000 זה יכניס לקטגוריה

שלנו כאן שני ישובים גדולים כדי שנוכל לקבל עבורם תמיכה כספית. גם זה משהו שאנחנו עובדים עליו.

רצינו לדבר על הוועדה הגאוגרפית לאיחוד רשויות. כפר ברא, כפר קאסם ודרום השרון. נפגשנו עם ראשי

הרשויות, כתבנו מכתב משותף לשר, שאנחנו לא מעוניינים באיחוד הזה, האיחוד הזה לא יביא ערך לאף

אחת מהרשויות, האיחוד הזה יפחית את היכולת לתת שירות גם בדרום השרון וגם בכפר ברא, אותו דבר

אמרו גם כפר קאסם על האיחוד הזה ולכן אנחנו ביקשנו מהשר להוריד את זה מסדר היום. כמו כן, דיברנו

על הוועדה הגיאוגרפית אלעד דרום השרון שאתם מכירים, זומנו לשימוע, אני אגיד, לבירור. במשרד הפנים

כי אנחנו לא העברנו את הכסף לאלעד, לא העברנו את הכסף לאלעד כי אנחנו מוחים על כך שפותחים לנו

ועדה גאוגרפית, אחרי שהשרה הקודמת הכריעה בעניין של סירקין דרום ולגבי חלוקת ההכנסות, אז אנחנו

כל שנה אמורים להעביר כ-4 מיליון שקלים אבל כשהגיעה העת לממש את אזור התעסוקה המשותף שלנו,

ואני אגיד, אתם זוכרים שעדכנתי אתכם שהקפיאו לנו את המכרז? המכרז הזה יצא לדרך ואף הסתיים

בהצלחה רבה. אני אגיד שבחלק שלנו זה השטח הראשון ששווק מתוך המגרשים שלנו, בערך פי שלוש

6

מליאה מן המניין 10.11.2024

מהסכומים שהתקבלו בחלק של אלעד. ואנחנו חוששים שיעצרו לנו את זה שוב, כמו שעשו לנו קודם, ואנחנו

רוצים הבטחה שלא יגעו לנו באזור התעסוקה הזה, שהוא בעצם התוכנית הכלכלית שלנו לאזן כפיצוי על

ארבעה מיליון שקלים שבמשך שבע שנים אנחנו מעבירים לאלעד. אז אם עשיתי כאן ערבוב של הדברים,

עשיתי לכם ערבוביאדה? אז מי שיודע הבין. ומי שלא אז אני אתמצת את זה במשפט אחד, אנחנו רוצים

שמימוש ההסכם החתום עליו שר הפנים לשעבר דרעי מלפני 8 שנים יהיה הדדי. לא מכבדים רק צד אחד

שדרום השרון צריכה לשלם לאלעד, אלא מכבדים גם את הצד השני כשהגיעה העת שדרום השרון תהנה

מאזור תעסוקה מניב משותף. ואם לא נקבל הבטחה שכך יהיה, אז אנחנו מבחינתנו לא משלמים ושייקחו

אותנו לבתי משפט, שזה מה שאלעד בעצם עשו. רוצים לקחת אותנו עם תביעה ורגע לפני תביעה הגענו לבירור

במשרד הפנים. אז אנחנו נמצאים בגישור, וחשוב לנו לעדכן אתכם על הגישור הזה. נכון לעכשיו, יש לנו

הבטחה של השר שתהיה כאן הוגנות, בסדר? אבל אנחנו עדיין בתוך הליך של גישור פורמלי, אני אעדכן

אתכם בסוף הגישור. אנחנו ממשיכים עם אזורי התעסוקה אז אם כבר דיברנו על אזור התעסוקה החדש

שלנו, נחשונים, שהוא גובל עם אלעד, אז עכשיו נחזור לאקו פארק ומה שאתם רואים כאן הדמיה של אל.אם

שזה של סיבים אופטיים, של קידוחים אופקיים, סליחה, קידוחים אופקיים. אנחנו רואים שם משרדים

בעשרות אלפי מטרים, הנחנו יחד את אבן הפינה ולאט לאט אנחנו רואים יותר ויותר יזמים שקודחים,

שבונים, שמניחים אבן פינה ואנחנו נשמח לראות כבר בשנה הקרובה, את הראשונים מתאכלסים וכמו

שאנחנו כולנו מבינים זה נפלא לכולנו, כי זה גם ארנונה טובה, וזה גם תעסוקה לבני האזור, ובכלל טוב שיש

עוגן כזה שחלמנו עליו הרבה זמן והוא קורם אור וגידים. חוזרת לסוכות, היה כאן לראשונה בתים פתוחים

במועצה, עשרות אומניות ואומנים ברחבי המועצה פתחו את ביתם ורבים מהתושבים שלנו וגם אורחים

מהישובים הסמוכים, פקדו את הבתים ביישובים השונים שלנו, זה מאוד יפה, זו תהיה מסורת כל שנה,

עמותת תפו"ח שלנו תעשה את זה, כדי לקדם אומנים ואומניות בדרום השרון. כיף לשמוע שזה היה מקסים.

כיף לשמוע מכם את הפידבקים האלה. ואנחנו נמשיך לעשות את זה, אג, איפה אתה צפריר? יו"ר ועדת

התיירות שלנו. זה חלק מאסטרטגיה של חיבור עיר כפר, של הממשקים עיר כפר, כלומר לא רק אנחנו

צורכים שירותים בעיר אלא גם העיר באה לצרוך שירותים בכפר, באים לבתים הפתוחים שלנו, באים לטייל

בשבילים, באים לאתרי הטבע שלנו. ובעצם זה חלק ממערכת יחסים שאנחנו רוצים לטפח אותה, שהיא

מחזקת את הירוק, את הקיימות, את הכפריות, את הקהילתיות ואת עצם קיומנו כאן.

רחל רבר [אלישמע]: גם הקשר בין התושבים.

אושרת גני גונן [ראש המועצה]: גם הקשר בין התושבים, רוחל'ה את צודקת. ממש נכון, זה מחבר גם בין

התושבים ביישובים השונים של המועצה. זוכרים שחלמנו ודיברנו עוד בקדנציה הקודמת לעבור לרב פעמי

בכל המוסדות שלנו? אז הנה לראשונה עברנו לרב פעמי בכל הצהרונים שלנו, 1,200 ילדים. תכפילו את זה

באלפיים ארוחות. בכמה? קח מיקרופון. ערן מחשב כמה אנחנו חוסכים. אבל עד שהוא יחשב אני אגיד

שבעצם כל הילדים שלנו, בכל הצהרונים קיבלו ערכה רב פעמית לארוחות, כן?

7

מליאה מן המניין 10.11.2024

ערן אבידור [מדיה]: אנחנו מאכילים 200 אלף ארוחות בשנה, זה אומר, עשיתי חשבון של כמה טונות כלים

חד פעמיים שהולכים לפח, אז במקום 200 אלף ארוחות, 200 אלף ערכות, 1,200 ערכות רב פעמיות, שכולם

לוקחים הביתה, שוטפים ואוכלים בהם גם למחרת.

אושרת גני גונן [ראש המועצה]: אני אזכיר, זה היה עוד בקדנציה הקודמת שקנינו כלים רב פעמיים לשימוש

תושבים. תושבים שמעוניינים שיש להם יום הולדת, אירוע, בר מצווה, לא משנה מה, כלים רב פעמיים אפשר

לקחת ולהשאיל מהמועצה ולהחזיר.

*חבר/תמליאהמדבר/תללאמיקרופון.

אושרת גני גונן [ראש המועצה]: עברנו, עברנו, בתחילת הקדנציה הראשונה הקודמת לפני חמש שנים, עברנו

לרב פעמי במועצה. כל מה שאתם רואים כאן הוא רב פעמי. אם ממשיכים בקיימות-

*חבר/תמליאהמדבר/תללאמיקרופון.

אושרת גני גונן [ראש המועצה]: לא צריך מדיחים, הם לוקחים הביתה את הכלים ורוחצים בבית ומחזירים.

בסוף שאלות. נחל הדס, חלק מהשמירה על הטבע אז הנה חידשנו שוב, אתם יכולים לראות את הספסלים

ואת השבילים. ממש מאוד מאוד נחמד שם, טיולי בתי ספר וגני ילדים יוצאים לשם ממש לטייל בטבע ליד

הבית.

צפריר שחם [גני עם]: [מדבר ללא מיקרופון]

אושרת גני גונן [ראש המועצה]: צפריר דיבר בלי מיקרופון אז אני אחזור ואני אגיד, צפריר אמר שהוא טייל

שם בשבת וזה מאוד יפה, וזה עושה לנו כמובן מוטיבציה מאוד גדולה להיכנס לשדרוג נחל קנה, בארבעה

מיליון שקלים מהקרן לשטחים פתוחים. רגע, אני אגיד שאנחנו זכינו בקול קורא הזה, וגם זה חלק מגישור,

סיכום גישור שהיה, על זיהום נחל ירקון, ורשות המים מזרימה לנחל מים חדשים, ואפשר יהיה להיכנס

לירקון ולשחות כאן. מרכז טיפולי הוליסטי חדש הוקם עבור ילדי ותלמידי המועצה. אני חושבת שחלמנו על

זה כבר לפני שנתיים, ואין זמן מתאים מאשר לפתוח אותו עכשיו. במרכז הזה יהיו מרפאות בעיסוק

באומנות, במוזיקה, בתנועה, בגינון טיפולי, בספורט, בתנועה וכל מה שאתם רוצים, פסיכולוגים, וכמובן כל

המטפלים שאמרתי קודם לכן, הוא על כל המרחב של המועצה, בסדר? יעבדו בתוך חדרים, יעבדו בחוץ,

בפנים, בחוץ, צוות רב טיפולי. אנחנו מכירים את זה, שעומדים בתור, מחכים בתור חודשים רבים, כדי להגיע

אפילו באופן פרטי לקבל טיפול מהסוגים, מהסוג שציינתי כאן. ואנחנו ננגיש את זה לתושבים שלנו, קודם

כל זה יעלה להם 30 אחוז פחות מאשר בשוק הפרטי והדבר השני זה, זה יהיה גם נגיש, למשל, במקום

שעכשיו אחר הצהריים ניקח את הילד שלי לקלינאי תקשורת, קלינאי תקשורת יכנס לגן, זאת אומרת אנחנו

נעבוד מערכתית, נוכל לעשות את זה מהבוקר ועד הערב, איך שיתאים. זאת אומרת מי שירצה אחר הצהריים

ובערב יוכל לקבל, ומי שירצה את זה בבוקר אנחנו נתאם את זה עם המטפלים שלנו כדי שיוכלו להיכנס

8

מליאה מן המניין 10.11.2024

לתוך המערכת. אנחנו הולכים להרחיב את זה, שבוע שעבר נפגשנו עם יזמים פסיכיאטרים שהקימו מרכז

פסיכיאטרי לטיפול בהלומי קרב ואנחנו רוצים להרחיב את זה ויש לנו עכשיו פיילוט עם בית חולים שיבא.

אתה רוצה להגיד על זה משהו?

שרון סספורטס [מנכ"ל המועצה]: כן, בית חולים שיבא המציעים שהוא אלגוריתם כנראה במחלקות טיפול

בילדים עם משלבים מוקדמים, לזהות בשלבים מוקדמים. ילדים עם בעיות על הרצף האוטיסטי, אם זו

המילה, והם חיפשו גוף שיעשה איתם פיילוט, לבדוק את זה ולהביא את הילדים לבי הספר שלנו ולגני

הילדים והתחברנו לשיבא ואנחנו עושים את הבדיקה הזו יחד עם השפ"ח ולאט לאט נראה מה התוצאות.

יש כנראה הנחה שאומרת שככל שמזהים מוקדם יותר ויש הדרכות להורים האלה אז כנראה שהילדים

צריכים פחות עזרה כשהם גדלים. אז ככה זה עובד ואפשר להרחיב את זה בישיבה הבאה.

אושרת גני גונן [ראש המועצה]: תודה שרון, טוב. אני לא אמשיך הלאה, אני לא אמשיך הלאה, אני אסיים

בזה כי חשוב לי כן לתת מקום רגע לשאלות אז מולי, בבקשה.

מולי אורן [נירית]: בנושא הביטחון, רציתי לשאול לגבי ה-, הוקמו גדרות בגוש חורשים, מה לגבי הסנסורים?

יש עליהם סנסורים, מתי הם יופעלו? מתי נתחיל להפעיל את הסנסורים?

אושרת גני גונן [ראש המועצה]: את שואלת לגבי נירית באופן ספציפי. אז יואב, אתה בלי מיקרופון, תענה

למיקרופון.

מולי אורן [נירית]: זה לא עובד, הסנסורים לא עובדים.

יואב סבן [קב"ט המועצה ומנהל אגף תפעול]: המערכת בנירית עובדת. היינו שם בשבוע שעבר, זוהו מספר

ליקויים עם החברה ועם הוועד המקומי שלכם וזה טופל.

אושרת גני גונן [ראש המועצה]: תודה.

מולי אורן [נירית]: זה טופל שבוע שעבר?

יואב סבן [קב"ט המועצה ומנהל אגף תפעול]: חיובי, זה עובד, זה משדר ואנחנו בתקווה שיהיה לנו [...] לתת

את ההיתר [...].

מולי אורן [נירית]: יופי, תודה. עוד שאלה בבקשה, לגבי דרך ביטחונית חלופית, דיברנו עוד מהקדנציה

הקודמת, מה קורה? מתי תצא לפועל? מתי נסיים עם זה? זה חשוב מאוד לכל גוש חורשים.

9

מליאה מן המניין 10.11.2024

יואב סבן [קב"ט המועצה ומנהל אגף תפעול]: יש שתי דרכים, אחת מנירית לאורנית והשנייה מצור יצחק

צור נתן לכוכב יאיר, כרגע זה עדיין למול יחידה להתיישבות במשרד החקלאות. מדובר שם על בערך כמיליון

שקלים.

אושרת גני גונן [ראש המועצה]: יואב, אבל הדרך קיימת. לפני השביעי באוקטובר פרצנו דרך מאחורי ירחיב.

יואב סבן [קב"ט המועצה ומנהל אגף תפעול]: לא, אנחנו לא מדברים על ירחיב, אנחנו מדברים מנירית

לאורנית.

מולי אורן [נירית]: לא, לא, אנחנו דיברנו. אנחנו דיברנו דרך ירחיב.

יואב סבן [קב"ט המועצה ומנהל אגף תפעול]: דרך ירחיב תקינה ועובדת.

אושרת גני גונן [ראש המועצה]: אני אעשה סדר. הדרך שהיא בעצם דרך מילוט נוספת או דרך חירום

ביטחון, איך שתקראו לזה, עוד לפני השביעי באוקטובר סידרנו אותה. היא מסודרת, היא סלולה, היא

פתוחה לעת הצורך. זאת אומרת-

מולי אורן [נירית]: אבל זה דרך ירחיב. אמרנו שיש דרך נוספת שנעשה דרך מתן. והפרדסים של ירחיב, שנצא

לתחנת הדלק-

שרון סספורטס [מנכ"ל המועצה]: זה מה שאושרת אומרת, היא קיימת.

אושרת גני גונן [ראש המועצה]: זה זאת, אבל היא צודקת, מולי, היא צודקת שהיא יוצאת לכביש 55 והיא

לא יוצאת לכביש 444 דרך השלום. בזה היא צודקת, בחלק הזה צריך להשלים את זה.

אירית קרמל לוי [צור יצחק]: ומה עם הכביש של צור יצחק?

אושרת גני גונן [ראש המועצה]: הכביש של צור יצחק קיבל כרגע תקצוב מדרך חלופית, וצריך לבצע אותה.

יש תקצוב, יש בעיה עם קק"ל, עם רשות הטבע והגנים, אבל אנחנו נפתור גם את זה.

מולי אורן [נירית]: עוד שאלה בבקשה. קצרה, לגבי תחנת הכוח, אלי כהן, יש לו השפעה במה שאנחנו הולכים

לעשות זה מיני תחנת כוח. אין לו השפעה לממשלה לבטל את הגזרה שלא יבנו תחנת כוח? איך אנחנו יכולים

לעצור את זה?

אושרת גני גונן [ראש המועצה]: אני מזכירה שכשזה הגיע לממשלה, השר, אלי כהן, התנגד לזה וזה ירד

מהממשלה, זה הגיע לוות"ל ובוות"ל זה נמצא עדיין בהליכים, זה בטח יצוץ שוב. אני גם אגיד משהו יתרה

מזאת, שלצערי הרב בחוק ההסדרים ראינו שהם מוציאים עכשיו 19 תחנות ליזמים פרטיים, תחנות

פוסיליות.

10

מליאה מן המניין 10.11.2024

מולי אורן [נירית]: לא נורמליים.

אושרת גני גונן [ראש המועצה]: אז כן, אנחנו בהחלט נמשיך להתנגד, זה לא תם וזה לא נשלם, אבל לעת

הזו אנחנו רוצים להביא חלופות וזה מה שאנחנו עושים.

מולי אורן [נירית]: שאלה אחרונה, קצרה, אחרונה. לגבי המרכז הטיפולי ההוליסטי, שזה מבורך מבורך

מאוד, אני שואלת, אם יש ממשק לחברות הביטוח? כי את יודעת, ישנם הורים שמביאים את הילדים שלהם

לטיפול, ומקבלים החזר למי שיש למי ביטוח פרטי, האם יש את הממשק הזה.

אושרת גני גונן [ראש המועצה]: אנחנו נבדוק את זה.

מולי אורן [נירית]: זה מאוד חשוב כי זה יגרום להרבה הורים להגיע.

אושרת גני גונן [ראש המועצה]: אנחנו נכתוב את זה ואנחנו נבדוק את זה.

מולי אורן [נירית]: טוב תודה.

אושרת גני גונן [ראש המועצה]: תודה.

אליהו בן גרא [צופית]: אם כבר מדברים על כבישים, יש התייחסות להחלטה לבטל את כביש 951 וההשלכות

עליהם.

אושרת גני גונן [ראש המועצה]: 551?

אליהו בן גרא [צופית]: כן.

אושרת גני גונן [ראש המועצה]: .551 כן, כביש 551 הוא ירד מהתוכניות כרגע, ירד מהתוכניות, אנחנו לא,

הוא לא תוקצב הפעם, הוא היה בתוכניות, רגע, אני חושבת שאמנם זה לא בסדר היום אבל אורי יכול לתמצת

את התשובה שהוא השתתף בישיבה האחרונה.

אורי מרגלית [סגן ראש המועצה/רמת הכובש]: כן, 551 הגיע למועצה הארצית. הצוות הבין משרדי,

להפתעתנו הרבה, לא יודע מי בחש מאחורי הקלעים אבל אין צורך בעתיד הנראה לעין ב-,551 שזה מאוד

מפתיע לאור מצוקת התחבורה במדינת ישראל מכל הסוגים והמינים. יש לנו הרגשה שלמישהו רוצה לקדם

יציאות אחרות מכפר סבא אבל זה ספקולציה אז אנחנו לא יודעים להגיד את זה. בכל אופן המועצה

הארצית, למרות שגם אנחנו וגם מועצה אזורית לב השרון וגם מועצת תל מונד, כולנו תמכנו בכביש הזה וגם

נתי היועץ של נת"י הסביר מבחינת נבכי תנועה למה חיוני שיהיה הכביש הזה, אבל היועץ של המועצה

הארצית אמר שלא כל כך צריך בזמן הקרוב, מאוד מאוד היה נשמע לא טוב. בכל אופן, הם החליטו שכרגע

לא לבצע אותו. עכשיו זאת החלטה של המועצה הארצית. הוחלט לא לקדם.

11

מליאה מן המניין 10.11.2024

*חבר/תמליאהמדבר/תללאמיקרופון.

אורי מרגלית [סגן ראש המועצה/רמת הכובש]: בוא ונראה. המשמעות היא שאין פתרון. המשמעות היא

שכרגע אין פתרון, אין פתרון לוותמ"ל כפר סבא צפון על האדמות שלכם, מה שאומר שמעניין איזה פתרונות

אחרים יקדמו.

אושרת גני גונן [ראש המועצה]: רגע, שנייה, אורי. אחר כך אני אגיע. בסדר? אני אעשה את הסבב ככה.

אורי, כן.

אורי עצמון [כפר סירקין]: [מדבר ללא מיקרופון] ואיך חוסכים כסף. אז אנחנו דנו על ביטחון 30 מיליון

שקל. זה מאוד חשוב לנו. אנחנו כבר קצת לפחות דיברנו על לעבור [...] מה הסוף? אנחנו פה במועצה [...].

הישובים שמהם רצינו לקחת את התקציבים של השומר החמוש לא מתנגדים לזה והמועצה לא שמה יד

לכיס של 250,000 שקל בשנה לשומר אחד עם [...] ועם הכול וחמוש. [...] אני בטוח שיסכימו לוותר על השמות

שעשינו [...], אנחנו לא עושים את הצעד הראשון. אז נחמד שיש לנו מחסנים יעילים, נחמד שיש לנו כלים,

זה מצוין אנחנו לומדים איך לפרק [...], אבל תכלס כמו שביד שלנו ביום יום מחר, [...] הראשון שיהיה לנו

בשטח זה השומר הנייד, ואותו אנחנו לא צריכים כבר שנתיים. אני אגיד את השני ואחר כך נגמור. השני זה

דבר קטן מאוד, יש דוח תפעוליות ודברים כאלה וזה מאוד מאוד חשוב, אני מבקש, בבקשה, אל תשכחו שיש

לכם ישובים בצד הדרומי. אנחנו לא רוצים לנסוע [...] בפתח תקווה, [...] אנחנו לא רוצים גם עם תלמידי

הבית ספר לעשות את הדבר הזה, אז אנא מכם, [...].

אושרת גני גונן [ראש המועצה]: כן, אני אגיד, אורי, שאתה גם יודע בנושא של החבר הוותיק שאתה מאוד

מעורב בו, שאנחנו הולכים לפתוח גם שלוחה דרומית של המכינה למשל, אז גם בנושא של טיפול, בכל

הנושאים אנחנו, השאיפה שלנו זה שיהיו שלוחות בצפון ובדרום. אז בהחלט-

אורי עצמון [כפר סירקין]: [מדבר ללא מיקרופון]

אושרת גני גונן [ראש המועצה]: אז אני אומרת שקודם כל צריך להתחיל. זה יתחיל כאן במרכז ואז יהיו

שלוחות. אבל זה מתחיל, זה רק עכשיו התחיל. לא, המרכז הטיפולי ההוליסטי התחיל לפני שבוע. אתה

מדבר על-, על חוגים? אה, אוקי.

אורי עצמון [כפר סירקין]: [מדבר ללא מיקרופון]

אושרת גני גונן [ראש המועצה]: כן, בסדר גמור. בסדר גמור, אנחנו גם בדרום, יש לנו תוכניות לדרום. אורי

הוא גם יושב ראש ועדת הביטחון, אז כשהוא מדבר הוא מדבר באמת מבקיאות וידע, הוא צודק, יש כאן

תוכנית שהיא כלכלית יותר נכונה, ויש לה גם גיבוי ביטחוני אבל התוכנית הזאת לא עברה, היא לא עברה,

היא עברה את ועדת הביטחון, אבל היא לא עברה את ההנהלה ולכן היא לא נמצאת על סדר היום כאן עכשיו.

12

מליאה מן המניין 10.11.2024

אנחנו נחזור שוב לוועדת הביטחון ונחליט מה עושים שוב בעבודה ובהנהלה. היא לא עברה למליאה כי הייתה

החלטה שהיא לא עוברת. כי יש התנגדויות, כי בעת מלחמה ומאוד מאוד קשה להוציא את השומר מגן

הילדים שהוא שומר בו כבר שלושים שנה ולהגיד עכשיו במלחמה הוא יוצא מכאן כי יש לנו תוכנית אבטחה

יותר טובה עם אופנוענים. שזו תוכנית באמת יותר טובה, אבל בעת הזו לעשות שינויים זה יותר קשה, אנחנו

מבינים את זה. ואנחנו לא גנזנו את התוכנית הזאת, זו תוכנית שאנחנו בהחלט נצטרך להוציא אותה שוב

ולבחון אותה שוב. תודה אורי. אנחנו לפי הסדר כאן נעבור. כן, דברו למיקרופון אחרת לא שומעים אתכם.

אפרים צוק [כפר סירקין]: אז הערה שאלה לגבי הרכש העצום. האם אם, או, זו שאלה והערה, נלקח בחשבון

גם תחזוקה? כי אנחנו יודעים שאנחנו יכולים לקלוט הרבה דברים, הוצאה חד פעמית ואחר כך זה מעמיס

לפי תחשיבים שעשו בכל מיני נושאים. זה בין 10 ל-30 אחוז צריך תחזוקה. אז לכן, זה גם בכוח אדם, גם

בשירות, גם בהחלפת ציוד וכיוצא בזה. זה דבר אחד. דבר שני, יש לנו בוס במדינה, עם כל הבלגן, סליחה על

הביטוי, יש לנו בוס שהוא שר הפנים. אם את מוכנה בבקשה להציג מה ביקשנו ממנו, כי הוא הבוס שלנו.

אושרת גני גונן [ראש המועצה]: כן, הצגתי את זה. היה לי שקף על זה.

אפרים צוק [כפר סירקין]: מה הסיכום של זה?

אושרת גני גונן [ראש המועצה]: אז הצגתי את זה בשקף, אני יכולה אחר כך-

אפרים צוק [כפר סירקין]: אני לא שמתי לב כנראה.

אושרת גני גונן [ראש המועצה]: זה בסדר, אני אשלים לך את זה אחר כך. אבל הצגתי את זה, היה שקף על

זה, זה כלל גם את סירקין. זה כלל גם את ועדת סירקין אלעד אז אחר כך אני אזכיר לך, זה פשוט שקף

שאולי התפספס לך. יואב, לגבי אחזקה.

יואב סבן [קב"ט המועצה ומנהל אגף תפעול]: [מדבר ללא מיקרופון] לגבי האחזקה, מי שהיה [...] שלנו,

הצגתי לכם [...] במחלקה הטכנית שעושים הכל, חלק מהכל זה גם האחזקה וגם הציוד. אני באתי מהצבא

בציוד שלא מתוחזק לא [...], אז אצלי [...] 24/7 להפעיל. כל הגנרטורים יש להם מטענים, המערכות נבדקות,

אנחנו נכנסים עכשיו לחורף, כל המשאבות מונעות, יש אחזקה שוטפת [...]. אתם מוזמנים גם כולם למחנה

לראות את זה בהזדמנות.

אושרת גני גונן [ראש המועצה]: תודה, עוד שאלות?

אירית קרמל לוי [צור יצחק]: אני יכולה?

אושרת גני גונן [ראש המועצה]: כן, בבקשה.

13

מליאה מן המניין 10.11.2024

אירית קרמל לוי [צור יצחק]: בהצגה הבנתי שבתקופה האחרונה התעסקתם הרבה בפניות של תושבים על

הפקקים. אז אם את יכולה אולי בכמה נקודות להתייחס.

אושרת גני גונן [ראש המועצה]: בהצגה לא התייחסתי לפקקים.

אירית קרמל לוי [צור יצחק]: כשהתייחסת לדברים שקרו החודש, התושבים מאוד טרודים מעניין הפקקים,

אם את יכולה-

אושרת גני גונן [ראש המועצה]: אני לא הצגתי את זה, אבל אני אגיד על זה משפט אחד. תמיד אחרי החגים

יש עומס קשה מאוד בדרכים עד שזה מווסת, גם אצלנו. גם בכבישים שהם כבישים בין עירוניים, ,444 ב-

,40 ב-,6 אנחנו רואים את זה כאן מכל ה-, ,531 כבישים עמוסים לעייפה. מה שקורה זה שיש גם יישובים

שבתוך היישוב מתחיל העומס. למשל, בצור יצחק ובמתן אנחנו ראינו את זה שהעומסים מתחילים בתוך

היישובים. אנחנו בקשר עם נתיבי ישראל לוויסות הרמזורים, עד שבקרת הרמזורים תנרמל את זה. זה תמיד

קורה כל שנה בעת הזו. זה לרבות גלאים, אנחנו יודעים, אנחנו בקשר יום יומי עם נתיבי ישראל.

אירית קרמל לוי [צור יצחק]: כי בשבועיים האחרונים שעה וחצי מיצור יצחק לכפר סבא.

אושרת גני גונן [ראש המועצה]: אנחנו מודעים לזה. היום, תהיה איתנו ראש אגף התפעול שלנו יואב. יואב,

תהיה איתנו, כמה זמן לקח לך להגיע למועצה היום?

יואב סבן [קב"ט המועצה ומנהל אגף תפעול]: שעתיים ו-17 דקות.

אושרת גני גונן [ראש המועצה]: ובדרך כלל כמה לוקח לך?

יואב סבן [קב"ט המועצה ומנהל אגף תפעול]: 35 דקות. [...] הייתה תאונה-

אושרת גני גונן [ראש המועצה]: בסדר, לא קשור בתאונה קשור בזה שהעומסים הם עומסים קשים ואנחנו

מכירים את זה ואנחנו מטפלים מול נתיבי ישראל. אנחנו מכירים את הבעיה, אני מקווה שאנחנו נראה הקלה

תוך שבוע שבועיים שהם ישנו את בקרת הרמזורים והגלאים שלהם.

אירית קרמל לוי [צור יצחק]: ומי [...]?

אושרת גני גונן [ראש המועצה]: אני אישית. כן, שמוליק. שמוליק בבקשה.

שמוליק מריל [גבעת השלושה]: טוב, אני רוצה להאיר, באלף, על הביטחון. אפשר להשקיע הרבה בביטחון,

הנושא של ביטחון יבחן בשעת מבחן ואנחנו לא יודעים היום אם אנחנו באמת משקיעים לעומת האיום

שעומד, או אם אנחנו משקיעים בשביל ההרגשה שלנו. צריך לקחת את זה בחשבון. הדוגמה הכי פשוטה היא

מלפני 3,000 שנה, דוד וגוליית. גוליית השקיע הרבה מאוד בביטחון, בביטחון האישי, ואחר כך הגיעה

14

מליאה מן המניין 10.11.2024

איזשהי אבן שסגרה את המעשה לגמרי. לא כתוב לנו איך זה קרה, אבל זה הסיפור. אנחנו צריכים לדעת,

להתכונן לסדר גודל של איומים. בסוף מגיע הדבר הכי פשוט, כמו שהיה ב-7 באוקטובר, הטרקטור שבר את

הגדר וכולם נכנסו פנימה. אין לזה סוף להשקעה בביטחון, אבל אני לא נגד השקעה בביטחון אם זה נותן

הרגשת בטחון טובה לאנשים. אבל, צריך להיכנס לפרופורציה הנכונה, למילה ביטחון, כי אין לזה סוף. דבר

שני בקשר לחפ"ק שראינו למטה, אני חושב שצריך להתכונן גם שהחפ"ק הזה יחליף את החפ"ק הזה, שישנו

בבניין הזה. יכול להיות שדווקא הבניין הזה יחטוף את המכה, ואז צריך להביא את החפ"ק הזה לפה.

אושרת גני גונן [ראש המועצה]: אז שמוליק, תודה על הדברים שלך, ונגיד שחפ"ק כל הרעיון שהוא בעצם

נייד, חס וחלילה, אם כמו שאתה מתאר יש מצב שהחדר שלנו כאן, חדרי החמ"ל שלנו נפגעים, אז יש את

החמ"ל הנייד הזה, אבל אם יש איזה שהוא אירוע חוץ הוא יגיע לשם. אז החפ"ק הזה בעצם הוא רב תכליתי,

הוא נייד. אני אגיד שאתה צודק שאנחנו עוד לא יודעים על התרחשויות שעוד לא קרו איך נתמודד איתן.

אנחנו מכינים את עצמנו הכי טוב שאפשר אבל אנחנו כבר יודעים שחלק מהדברים שעשינו, חלק מההשקעות

שלנו הוכיחו את עצמן. אני אמרתי את זה, להקים ממ"דים וממ"מים במוסדות חינוך זה הוכיח את עצמו.

בעת האזעקות הבלתי צפויות, אם לא היו את הממ"דים אני לא יודעת מה הילדים היו עושים, אז אנחנו

כבר רואים שזה הוכיח את עצמו, וזה גם היה נורא חשוב לעשות את זה מהר מהר, שהם יחזרו מהחופש

הגדול וכל מוסדות החינוך שלהם יהיו ממוגנים. שאלה אחרונה? אז שתיים. בסדר.

גלעד בן דוד [שדי חמד]: [מדבר ללא מיקרופון] קודם כל באמת, [...], ישר כח על ההצטיידות, [...] בן אדם

פשוט יושב בבית וחרד, זה תחושת הביטחון שהמועצה יכולה לתת, שזה בהצטיידות, שזה במדיה. זו עוד

דרך אז זה רק [...], [...] הבריונות בחוץ, זה דבר שהוא חלק מהחיים פה, שלקח את החיים שלנו, דיברנו על

התנועה. שאני לא רואה שום סיכון [...] זה מסכן את התושבים, [...] זה גם חיילים שבאים הביתה, [...].

הדבר הנוסף זה כל הנושא של המוקד הרוא"ה. כל הנושא של המצלמות שיש איזה שהוא חוסר [...] ברמת

ההצטיידות הגענו [...] כמה מאות שקלים [...], מוקד שנמצא 24/7 במועצה ונותן מענה לכל הציוד החשוב

הזה, שיש לו עמדת צוותים מאומנים אנחנו משקיעים כל כך הרבה, מוקד רוא"ה הוא המוקד, והוא זה

שיכול לרכז אליו, ולא רק זה שהיום עם הטכנולוגיה הקיימת, כל ישוב מהחמ"ל המקומי שלו, בין אם הוא

[...] או לא, יכול להיות מחובר למוקד הזה, זאת אומרת שמוקד רוא"ה באיזושהי קריאה ויש סייר שלא

יודע, הוא סייר על הגדר, אבל המוקד, אין מספיק אנשים לאייש את המוקד, אבל המוקד מהמועצה מוציא

את הסייר של היישוב, זאת אומרת זאת סגירת מעגל שהיא מאוד [...], אנחנו חושב שצריך לתת את הדעת

עליה כי אני רואה שזה באמת עניין של תקציב וחלוקה בסדרי עדיפויות.

אושרת גני גונן [ראש המועצה]: אז גלעד, קודם כל אני אגיד שאתה חבר ועדת הביטחון ואתה צודק שמוקד

רוא"ה צריכה להיות המשימה שלנו לשנת .2025 יהיה דיון על זה בדיוני תקציב ואני חושבת שזה הדבר הבא

שייתן ביטחון ויפחית עלויות והוצאות לישובים שעושים חמ"לים כאלה. יתרה מזאת, דיברה איתי ראשת

המועצה, כוכב יאיר צור יגאל, שהם משקיעים גם כן בחמ"ל הרבה משאבים שאנחנו נתאחד, כי הרי הם כמו

עוד ישוב בגזרה שלנו וחמ"ל שעובד על AI יכול בהחלט לעשות את זה עם אנשים מיומנים, תצפיתניות, או

15

מליאה מן המניין 10.11.2024

תצפיתנים שזה ההכשרה שלהם. אנחנו בהחלט בהחלט רואים את זה כמשימת הביטחון בשנת .2025 שרון,

אתה רוצה להוסיף על זה משהו?

שרון סספורטס [מנכ"ל המועצה]: היינו בצבא ואנחנו מכירים את זה, זה לא רק-, צריך שפה משותפת [...],

צריך הפעלה שלמה וזה סיפור של מוקד רוא"ה שיושב כאן ומדבר עם הישובים, הרי צריך לדעת איפה בגדר

בדיוק ולאיפה להקפיץ את הכוחות, זה הרבה יותר מורכב מאשר לשים אנשים פה למטה, נכנס לזה. יהיה

שולחן עגול שיואב מוביל בדיונים, צריך לסכם את העיקרון של מתן שיכול להיות שהם גם עונים לזה,

ישובים שיסכימו לזה, נעשה איזשהו איגוד של הישובים, נישא יחד בעלויות, ונשים פה אנשים שיהיו אנשי

מקצוע עם מוקד רוא"ה ויודע גם לחבר את הדברים עם קבוצת הפעלה והכל. זה תהליך, אני מזכיר.

גלעד בן דוד [שדי חמד]: [מדבר ללא מיקרופון]

אושרת גני גונן [ראש המועצה]: אנחנו נפתח את זה גלעד שם, בסדר? אנחנו נשמח שאתה תצטרף לקבוצה

הזאת. רגע, אני אענה על השאלה הראשונה. אני אענה על השאלה הראשונה שלך. יום שישי אחר הצהריים,

אתם יושבים או נמצאים, אני כמוני, בשעת ערב במטבח, שקט נכון? ואז פתאום אתם שומעים התחלה של

סירנה. כולם נבהלים שהנה יש אזעקה. ואז מה מגלים? שאלה שהורידו את האגזוזים שלהם, באופנועים

שלהם, עושים כאן רונדלים ב-,531 ,444 גם 471 וגם ,6 אנחנו רואים את הבריונות הזאת בכבישים ואנחנו

שומעים אותה בעיקר בסופי שבוע או בלילה מאוחר, כששקט ואז שומעים את זה. פנינו למשטרה מספר

פעמים, זו לא משטרה אחת, פנינו למשטרת כפר סבא, למשטרת פתח תקווה, והיום יצא מכתב שלי למפקד

משטרת התנועה, שאני דורשת שיעשו כאן אכיפה יזומה ואקטיבית לתפוס את העבריינים האלה ושיראו

ויראו, אז יואב אתה רוצה להוסיף על זה משהו? כי גם אתה אחרי שיחה עם מפקדי משטרה בעניין.

יואב סבן [קב"ט המועצה ומנהל אגף תפעול]: אני רוצה להגיד שהתופעה הזאת היא תופעה שהיא בכמעט

כל גזרת המועצה. בשבוע שעבר היה לי שיחה עם מפקד תחנות כפר סבא, גם בפתח תקווה וגם בטירה.

הכבישים שלנו לצערי מוקפים בעברייני תנועה לא משנה מאיזה מגזר, ואנחנו בשיחות, היו שני מבצעים

בתקופה האחרונה בצפון המועצה של משטרת התנועה הארצית ומה שאושרת הופיעה היום זה מכתב

למפקד משטרת התנועה הארצית על מנת שאלו יהיו מבצעים קבועים בגזרת המועצה. ,471 ,5504 ,5503 444

כל הכבישים האלה שהם משתגעים אנחנו מאוד מקווים שיעשו לנו פה מבצע בשביל להוריד את העבריינות

הזאת.

אושרת גני גונן [ראש המועצה]: תודה יואב. רוחל'ה.

איתן יפתח [אלישמע]: רק להוסיף, גם 531 הוא זה-, ויש את הנושא של המואזין, אם כבר מדברים על

מטרדים, אנחנו שומעים אותו מהישוב שלנו בצורה מאוד מאוד חריפה וחזקה בימים האחרונים, זה התחזק,

השאלה אם גם יישובים אחרים שומעים את זה ואיך פועלים נגד זה.

16

מליאה מן המניין 10.11.2024

אושרת גני גונן [ראש המועצה]: התשובה היא כן, כל יישובי המועצה סמוכים לקו התפר או בכלל יישובים

סמוכים ליישובים ערביים, אנחנו שומעים את המואזין ומדי פעם הם מעלים אותו, מגבירים אותו, אנחנו

מבקשים שכל אחד ששומע, ואנחנו גם מבקשים מהתושבים שיש תושב קבוע ששולח לי, ברגע שהוא שולח

לי אני שולחת את זה לחטמ"ר, החטמ"ר מטפלים בזה, לפעמים נכנסים לשם ומטפלים בזה. לפעמים הם

מדברים, עם מי שצריך לדבר והוא מטפל בזה. זה תחזוקה שוטפת, זה עולה יורד, עולה יורד. ברמדאן יותר,

לפעמים פחות, בימי שישי יותר. יש ממש-, זה תחזוקה שוטפת. אנחנו לא יכולים באופן קבוע לבוא ולהגיד,

זהו סגרנו. דיברנו עם ראש הרשות שם וזה מטופל. אנחנו יודעים שגם ראש הרשות לא משתלט על זה

לפעמים והצבא מטפל בזה כשאנחנו פונים אליו. עכשיו מטפלים בזה ממש ברצינות רבה יותר מאשר אולי

אפילו בעבר. אז לפתוח קריאה ואנחנו מטפלים בזה. כן?

דוד שוורץ [שדה ורבורג]: יש לי שאלה על הרחפנים. אנחנו רואים שזה, לפעמים רואים רחפנים, ואנשים

נלחצים מזה, אני רואה את זה בקבוצות, אז גם אנחנו כרשות אם אנחנו עושים מדידות עם רחפנים וכאלה,

זה לא הזמן, זה לא הזמן-

אושרת גני גונן [ראש המועצה]: אנחנו לא עושים.

דוד שוורץ [שדה ורבורג]: אם אנחנו עושים, אני לא יודע-, אבל מעלים, וזה לא רחפנים פרטיים כי רואים

את זה, רחפנים גדולים שמשמשים-

יואב סבן [קב"ט המועצה ומנהל אגף תפעול]: אני אגיד משהו, בקו התפר יצאה הנחיה, בכל קו התפר, אין

טיסה של רחפנים, אין טיסה של [...] וטרקטורון וכדומה. ובשאר המקומות לצערי זה קיים, זה חלק

מספורט, חלק מעבודה, חלק מריסוס. כל קו התפר, יישובי צה"ל ויישובי מג"ב, חל איסור על הטסת רחפנים.

אושרת גני גונן [ראש המועצה]: תודה, רוחל'ה אחרונה.

רחל רבר [אלישמע]: [מדברת ללא מיקרופון] [...] נחשונים, היא פשוט סכנת נפשות. ממתינים שם שעה

ובסוף נוסעים באדום כי אין ברירה.

אושרת גני גונן [ראש המועצה]: וזה יהיה יותר גרוע לקראת אזור התעסוקה שיאוכלס ולכן אנחנו מטפלים

בזה מול משרד התחבורה יש התחייבות שלהם לטפל באזור הזה שם. הרחבה של הצומת.

רחל רבר [אלישמע]: צריך ממש לעמוד על זה.

אושרת גני גונן [ראש המועצה]: הרחבה של הצומת. בסיסי, נכון. טוב חברים, היום יצא שהחלק הזה של

העדכונים היה רחב יותר, אני שמחה ששאלתם והערתם, זה כנראה היה מאוד רלוונטי הנושאים שעלו, אבל

כיוון שאנחנו בחריגה מלוחות זמנים אני עוברת לסעיף הבא שלנו. אני יודעת יואב שאתה רוצה שאנחנו נדבר

על האגרה, אבל אתה נשאר כאן עברו שני נושאים.

17

מליאה מן המניין 10.11.2024

שאילתה – גל קפלן - שדי חמד

אושרת גני גונן [ראש המועצה]: אנחנו נתחיל עם השאילתה של גל, אז נעבור לאגרה ואחר כך אורי. גל

שואלת את השאילתה ואז אתה עונה.

גל קפלן הראל [שדי חמד]: אני הגשתי שאילתה בשני נושאים. הנושא הראשון מתייחס לניקיון הרחובות.

מבחינתי, עוד פעם, השאילתה הייתה בעקבות מה שקורה ביישוב שלי, אבל זה מתייחס משיחה עם חברי

מליאה אחרים ביישובים רבים במועצה. מנקה הרחובות לא [...], אנחנו נתקלים, קודם כל הרחובות

מלוכלכים, הוועד המקומי לא מצליח לבצע איזושהי אכיפה מולו גם בזה שהוא לא חותם על האישור בסוף

של יום העבודה. התוצאה הסופית היא שהרחובות מלוכלכים, המועצה לכאורה משלמת עבור שירות לא

תקין, והתושבים נפגעים וחיים בסביבה מלוכלכת ממש אפילו, זה הנושא הראשון. והנושא השני מתייחס

לקרטוניות שהן מלאות, עולות על גדותיהן, עכשיו, אם אין יכולת-, לא, שאלה ראשונה היא אם ניתן להגביר

את תדירות הפינוי, בהנחה ולא ניתן להגדיר את תדירות הבינוי, אז האם ניתן לאכוף שלא יזרקו במקום

שהקרטוניה מלאה, כי התוצאה היא, עוד פעם, סביבת שטח ציבורי מלוכלך, ובסופו של דבר אנחנו חיים

בתוך השטח הציבורי, וזה שירות שהמועצה נותנת, ומשלמת על זה כסף רב, אז זו השאילתה.

יואב סבן [קב"ט המועצה ומנהל אגף תפעול]: טוב. אז אני אענה. קודם כל, בנושא הניקיון אני מתחיל

בנושא הכי כואב, זה האשפה. אנחנו מודעים לזה שיש תקלה באשפה בערך חודשיים. לפני חודשיים [...]

משאית שלנו, בתוך הדחס, לא שלנו, של קבלן האשפה, סליחה, [...], עם 29 פועלים ללא אישור, בתוך הדחס,

איפה שהזבל. הדבר הזה גרם לנו לאי עמידת בתכנית עבודה, פגיעה בשירות, פחים לא מפונים בכל יישובי

המועצה. עד רמה שהם נקראו לשימוע, נעשה שימוע לפני החג, אושרת הייתה במספר שיחות קשות מאוד

עם בעל ומנכ"ל החברה, כרגע הם באיזשהו שלב של לנסות וכרגע יש איזה שהיא ירידה בתלונות. אני יכול

להגיד לכם שעברנו פה, אני פה 9 וחצי שנים, מה שעברנו פה בתחום האשפה לא היה, ב-9 וחצי השנים האלה.

עו"ד לימור ריבלין [יועמ"ש]: אבל יואב תגיד, זה לא בגלל שהפועלים נתפסו זה בגלל שהמנהל שהיה אחראי

עליהם-

יואב סבן [קב"ט המועצה ומנהל אגף תפעול]: המנהל שעשה פה את כל העבודה הוא זה שהפתיע אותם, מי

שמכיר אותו, הוא הפתיע אותם בתוך המשאית ומשם זה התגלגל. הוא ידע טוב מאוד. אני קיבלתי תמונות

של הפועלים בתוך משאית דחס, בתוך המשאית, זה לא פשוט. זה פשוט מאוד התייחסו אליהם כמו אל

חיות. הם באו לעבוד, נכון שהם לא חוקיים אבל כמו אל חיות. אז זה האירוע הראשון שהשפיע כולל בערבי

החג. עבדנו פה כל יום בערב חג. עבדנו פה כל יום בערב חג וביום שישי, יסלחו לי הדתיים עד שעה אחרי החג

על מנת שהכל יהיה נקי. עם צוותים שלנו, עם טנדרים של המועצה שבאו ואספו זבל בטנדרים על מנת להגיע

למקומות, הזוי לחלוטין. אני חושב שעמדנו כולנו במשימה. אפילו אמיר שהוא דתי, עד דקה לפני החג ולפני

שבת דיבר איתי בדקה לפני כניסת שבת. זה אירוע ראשון. נושא אירוע שני זה מטאטא הכביש שדיברת עליו,

18

מליאה מן המניין 10.11.2024

מטאטא הכביש נכון להיום הוא מגיע פעם בחודש לישוב, אנחנו מבינים שבחלק מהמקומות הוא עושה את

העבודה כמה שאפשר, כשיש איש אחזקה הוא נותן לו בראש ובחלק מהמקומות שאין איש אחזקה, או שאיש

האחזקה לא נמצא אז הוא, אני לא אומר מחפף, אבל הוא נוסע יותר מהר.

*חבר/תמליאהמדבר/תללאמיקרופון.

יואב סבן [קב"ט המועצה ומנהל אגף תפעול]: רגע, רגע. יש לנו כוונה ואנחנו מעלים את זה שבשנת 2025

נושא התיעוד יחולק לתקציב ליישובים ואתם תנהלו את זה באופן שלכם, בימים שנוח לכם, עם קבלן שנוח

לכם אנחנו לא יכולים, לא בגלל שאנחנו לא יודעים, לעשות את זה כשאנשים שלכם לא נמצאים ולנו אין את

הפיקוח ואז מגיעים לישוב שהוא מלוכלך.

*חבר/תמליאהמדבר/תללאמיקרופון.

שרון סספורטס [מנכ"ל המועצה]: אני אענה זה לא חובה. זה לא חובה. הנושא, אחרי זה אני אחזור לאשפה,

הנושא הטאטוא של הרחובות, אנחנו יודעים שהוא פער בכל יישובי המועצה. גם ביישוב שלי ומסביב

ליישובים, חלקם טובים יותר וחלקם פחות. הנושא הזה של טיאוט, הרבה יישובים פנו אלינו בחודשים

האחרונים. ואמרו עזבו אותי משירותי המועצה, תנו לי את הכסף, אני אסתדר לבד, אני לא רוצה את שירותי

המועצה יותר. אז תחליטו, אז אנחנו נאפשר למי שרוצה לקחת את הכסף, לעשות לבד, לקחת את הכסף

לבד. מי שלא רוצה, אנחנו לא מגדילים את תקציב הטיאוט בשנה הקרובה, מי שהצליח להגיע לישיבת

התקציב שהתחלנו בה אתמול התחיל להבין, מי שלא יבין את זה, שנהיה ב-,21 ובסוף תלוי המועצה אם

נחליט, להכפיל תקציב פי 2 או פי ,4 זה עניין של משאבים ומאיפה להביא אותם. כיום אנחנו משלמים,

המועצה משלמת, עבור יישוביה, כמעט מיליון שקל עבור, פעם בחודש, עבור כל היישובים. אם רוצים

להכפיל את זה, אז אתם מספרים יודעים לבד. יהיה לנו שולחן בנושא הזה שיישב אצל יואב, אמיר יעשה גם

בגזם וגם בטיאוט ושם יהיה אפשר לדון בזה ולראות אם אפשר להוסיף לזה תקציבים נוספים. ואם יישוב

ירצה לנהל את זה לבד יש כאלה שיש להם מחירים יותר טובים, מצליחים יותר טוב מהמועצה, יקבל את

הכסף ויעשה באופן עצמאי. לגבי הנושא של האשפה אני רק אגיד שהבחור הזה שנעצר הוא הקמב"ץ של

החברה.

יואב סבן [קב"ט המועצה ומנהל אגף תפעול]: כן הוא מנהל האזור. מנהל המרחב.

שרון סספורטס [מנכ"ל המועצה]: ואחד כזה שאיננו, אף אחד לא יודע בבוקר את מי לשלוח, לאן לשלוח,

איפה יש וכולי. ולכן לקח לחברה הרבה זמן להתגבר על זה. איתן, לקח הרבה זמן להתגבר על זה, הם עדיין

לא ,100 אבל הם בדרך לחזור לשירות במצב טוב. אני מזכיר שאשפה זה לא הייטק, העובדים שם זה לא

אנשים שהם באים היום פה מחר כבר לא, נורא נורא מסובך, נורא קשה, אבל במאמצים גדולים גם של יואב

והצוות שלו, והאמצעים שיש במועצה שיש לנו רכב אשפה לבד לעצמנו, צמצמנו משמעותית את הפערים

והפניות למוקד וכו'. אני מקווה שאנחנו כבר אחרי המשבר. אנחנו בראשון בינואר מתחילים עם חברה

19

מליאה מן המניין 10.11.2024

חדשה, המכרז ייצא בימים הקרובים. מי יזכה אני לא יודע, זה מכרז, אבל אנחנו הצבנו תנאים חדשים, מי

שרוצה לקבל את המכרז ולעבור עליו, נשמח לשתף את המכרז איתכם, שתוכלו לקרוא בעצמכם, אבל המכרז

הזה יהיה באוויר בימים הקרובים. בנושא הקרטוניות, זו אותה חברה.

יואב סבן [קב"ט המועצה ומנהל אגף תפעול]: אני אגיע לקרטוניות.

שרון סספורטס [מנכ"ל המועצה]: חבר'ה, קרטונים, בקבוקים הכל באותה חברה. תאגיד תמיר כאילו, אבל

בסוף מי שמפנה זו אותה חברה, לתאגיד תמיר. מה?

*חבר/תמליאהמדבר/תללאמיקרופון.

שרון סספורטס [מנכ"ל המועצה]: כן כן. הפינוי של אותה חברה.

*חבר/תמליאהמדבר/תללאמיקרופון.

שרון סספורטס [מנכ"ל המועצה]: הניסיון בשקיות התחיל, עשינו בארבעה ישובים, נראה מאוד מוצלח,

אנחנו מרחיבים את זה בשבועות הקרובים לארבעה ישובים נוספים. ובעצם נותנים לך שקית ושם את כל

הזה בשקית ואוספים לך את זה מהבית פעם בשבוע. נראה שזה עובד טוב שהכמויות הולכות ועולות, נמשיך

את זה ליישובים נוספים.

*חבר/תמליאהמדבר/תללאמיקרופון.

שרון סספורטס [מנכ"ל המועצה]: מתאגיד תמיר.

*חבר/תמליאהמדבר/תללאמיקרופון.

שרון סספורטס [מנכ"ל המועצה]: הכמויות, אנחנו יודעים כי אנחנו מפנים, מקבלים דיווח מתאגיד תמיר

על הכמויות שהם מפנים וראינו שכמויות האשפה שנכנסו למועצה עלו וזה ממשיך לעלות.

דני ברכה [צופית]: שרון, מה אתה אומר, מי שרוצה יעשה את זה באופן עצמאי. על מה אתה מדבר באופן

עצמאי?

שרון סספורטס [מנכ"ל המועצה]: על הטיאוט רחובות.

דני ברכה [צופית]: מה?

שרון סספורטס [מנכ"ל המועצה]: טאטוא של הרחובות.

20

מליאה מן המניין 10.11.2024

איתן יפתח [אלישמע]: איזה יתרון לגודל יש ליישוב-, גם הורדתם את זה בחצי את התקציב ועכשיו אתה

מעביר את הסמכות הזאת, את האצלת הסמכות ליישוב? זה אומר שאת השירות הזה לא יהיה יותר

ביישובים.

שרון סספורטס [מנכ"ל המועצה]: איתן, בגלל שדיברת עם אריק לא הקשבת למה שאמרתי, כי זה לא מה

שאמרתי. אז תקשיב. קודם כל מי שהכפיל את התקציב זה המליאה, לא הזו, הקודמת. כי כאושרת התחילה

את התפקיד זה היה פעם בחודש, הכפלנו את זה לפעמיים. ממצוקת תקציב משנה שעברה הפחתנו את זה

חזרה לפעם אחת בחודש, לדייק את הפרטים. עכשיו, לגבי ההחלטה, אמרתי, יש ישובים שפנו אלינו ורוצים

את הכסף, לא רוצים לעבוד עם המועצה, רוצים לבד. אז אמרתי, מי שירצה לבד יקבל כסף, מה שאני משלם

ונותן לישוב, מי שלא רוצה, יתרון לזה, לא רוצה זה, יעשה דרך המועצה ויישאר פעם בחודש דרך המועצה.

יואב סבן [קב"ט המועצה ומנהל אגף תפעול]: אני רוצה להגיב רק לקרטוניות-

דני ברכה [צופית]: בגזם אמרו מי שרוצה יעשה לבד. המושב שלנו עשה לבד ואף אחד לא קיבל את הכסף

חזרה. כי אחר כך אמרתם בדקנו את החוזה וראינו שבחוזה כתוב שאנחנו צריכים לעשות עם כל היישובים-

שרון סספורטס [מנכ"ל המועצה]: אני לא מכיר, אתה מדבר על הגזם.

דני ברכה [צופית]: אתה לא מכיר?

שרון סספורטס [מנכ"ל המועצה]: זה גזם. דני, זה גזם, אתה מדבר על משהו אחר. זה לא תיקון רחובות.

דני ברכה [צופית]: עכשיו אני מדבר על משהו אחר, היישוב ייקח את זה על עצמו.

שרון סספורטס [מנכ"ל המועצה]: דני, אבל זה לא קשור. אתה לא מקשיב.

*מדבריםביחד.

אושרת גני גונן [ראש המועצה]: וואו. חבר'ה. אני אסכם רגע את הפרק הזה. אין ספק, אין ספק, אין ספק

שיש כאן כשל בטיפול באשפה בחודשיים וחצי האחרונים בצורה יוצאת דופן, לא חווינו כמותה מעולם.

הסביר יואב מה היו הנסיבות של הכשל הזה, מנהל עבודה שנתפס וכו'. אנחנו עכשיו בצומת דרכים, יש לנו

עכשיו עם הפנים קדימה, מכרז, אפשרות אחת שאנחנו נמשיך עם אותה חברה שעבדה במועצה 45 שנה, עוד

מעט 50 שנה, ומכירה את המועצה, נכון? היה כאן כשל נקודתי אבל עושים מאמצים עכשיו לתקן את זה.

ויש אפשרות שניה, שאנחנו נעבוד עם אותה חברה, ונלך למשכ"ל, החברה למשק וכלכלה, ואנחנו ניקח

מהמשכ"ל קבלן אחר. בסדר? אני אומרת לכם עכשיו שככל הנראה רמת הביצועים של החברות האלה מאוד

דומה. בסוף זה עניין של מנגנוני הבקרה, האכיפה, הסנקציות והפיקוח. אני לא מדברת על הכשל הנקודתי,

21

מליאה מן המניין 10.11.2024

אני מדברת על אורך זמן. לכן לא משנה אם בסוף אנחנו נצא למכרז הזה או שנלך למשכ"ל, מה שלא יהיה,

יהיה מלווה בפיקוח ובקרה גדולים מאוד. הסיפור של הכתומים, אם לא הייתה כאן תשובה מלאה אז אנחנו-

גל קפלן הראל [שדי חמד]: אני דיברתי על ניקיון רחובות.

שרון סספורטס [מנכ"ל המועצה]: גל, אני אענה לך.

אושרת גני גונן [ראש המועצה]: כן.

שרון סספורטס [מנכ"ל המועצה]: התשובה פה נורא פשוטה.

אושרת גני גונן [ראש המועצה]: שנייה, שרון, לפני.

שרון סספורטס [מנכ"ל המועצה]: את צריכה לוודא שכשנכנסים לרחובות אליכם, איש האחזקה שלכם

נצמד אליו.

גל קפלן הראל [שדי חמד]: [מדברת ללא מיקרופון]

שרון סספורטס [מנכ"ל המועצה]: אוקי, מצוין, ובסוף הוא חותם לו שהוא יכול לקבל את הכסף?

גל קפלן הראל [שדי חמד]: [מדברת ללא מיקרופון]

שרון סספורטס [מנכ"ל המועצה]: אוקיי, אז הנה. יואב, זו תשובה שלך. אם משלמים בלי שישוב חתם,

זאת תקלה.

אושרת גני גונן [ראש המועצה]: יש שוב שלא חתם כי הוא לא ביצע את העבודה-

יואב סבן [קב"ט המועצה ומנהל אגף תפעול]: אני לא מכיר את זה. אנחנו נבדוק-, אין דבר כזה. בסדר.

אושרת גני גונן [ראש המועצה]: קודם כל אין דבר כזה שאין דבר כזה, עובדה שיש דבר כזה, אז אנחנו

מקשיבים ואנחנו נבדוק את זה. עוד משהו שאני מבקשת לבדוק, למרות שאנחנו שומעים מתאגיד תמיר

שהפיילוט עובד מאוד מאוד טוב, אני רוצה בצורה מבוקרת, שיטתית, לקבל פידבקים מכל ישוב וישוב

שעושים איתם פיילוט תמיר. לא, כי אני שומעת בנווה ירק קולות אחרים. לבדוק את זה.

שרון סספורטס [מנכ"ל המועצה]: נבדוק את זה עם נציגי הישובים-

אושרת גני גונן [ראש המועצה]: עם כל הקהילה גם כן, והיא מביאה את הקול של נווה ירק. אז בואו נבדוק

את זה.

22

מליאה מן המניין 10.11.2024

*מדבריםביחד.

אושרת גני גונן [ראש המועצה]: רגע אבל דבר אחרון-

שירלי לופו חזן [נווה ירק]: [מדברת ללא מיקרופון]

אושרת גני גונן [ראש המועצה]: שירלי, ייבדק מה היה בנווה ירק, ייבדק. דבר אחרון, ייבדק. דבר אחד

אחרון, אנחנו מדברים על מודולריות, בסדר? גם בעניין הגזם, שעל זה אנחנו לא נפתח כאן עכשיו, אנחנו

הולכים להקים מרכז לטיפול בגזם. אבל אני כן אגיד, תהיה מודולריות, ישוב שירצה לטפל בעצמו יטפל

בעצמו. ישוב ירצה, שהמועצה תטפל, המועצה תטפל. מה שאנחנו עושים, אנחנו פותחים את זה. נכון דני

שהיה כאן ניסיון פחות טוב עם עניין הגזם, וההסכמים, והחוזה שלא אפשר את זה. אנחנו נמצאים במציאות

אחרת כי אנחנו במכרז חדש, ושם הכנסנו את האופציות האלה כדי לייצר שירות מודולרי. את מי שזה ממש

מעניין, יש שולחן שיעבוד על זה באותו יום שאנחנו עושים יום דיוני תקציב מהבוקר עד הערב, יש שולחן

שידבר על הנושאים האלה. מי שירצה יוכל להיכנס, כמו שיש שולחן שמטפל בביטחון, יש שולחן שמטפל גם

בנושא של תברואה. אז זהו, אז לגבי הסיפור הזה אני סוגרת את זה. דודו?

דוד שוורץ [שדה ורבורג]: כן, זאת רק הצעת ייעול ליישובים. אני לא יודע איזה ישוב התמונה הזאת

מצולמת, אבל אני, זה לא מעניין, אבל אני-

חבר מליאה: זה רמות השבים.

דוד שוורץ [שדה ורבורג]: זה כנראה מרבית הישובים שמרכז המיחזור שלהם נמצא ליד הצרכנייה. הצעת

ייעול, אנחנו ישבנו הרבה בשדה ורבורג ותהינו איך אנחנו פותרים את הבעיה והפרדנו. אין לנו נקודת מחזור

ליד הצרכנייה ומאז כל האזור נקי, כי הוא חייב לפנות את הקרטונים שלו בעצמו והוא היצרן הגדול של

קרטונים. תסתכלו פה על הערימה זה הכל צרכנייה. אתם תפתרו חצי מהבעיה אם תעשו את ההפרדה הזאת.

אושרת גני גונן [ראש המועצה]: תודה על הצעת הייעול דודו.

אישור תעריפי שמירה חדשים

אושרת גני גונן [ראש המועצה]: אני עוברת לאגרת שמירה. בבקשה.

יואב סבן [קב"ט המועצה ומנהל אגף תפעול]: [מדבר ללא מיקרופון] באגרת שמירה, [...] של אבני דרך,

נקרא, [...] ויעדים לשמירה דרום השרון.

שרון סספורטס [מנכ"ל המועצה]: חברים, חוק השמירה. אנחנו עבדנו בשנה האחרונה עם הישובים בהליך

מאוד ארוך עם יועץ שעבר ישוב ישוב ושאל מה הם הצרכים הביטחוניים של הישוב ולפי הצרכים

23

מליאה מן המניין 10.11.2024

הביטחוניים של הישוב, יועץ שעלה לנו לא מעט כסף, היועץ הזה עשה את החשבון יחד עם הישוב מה גובה

אגרת השמירה שצריך להטיל, כדי לממן את ההגדרה, את הצרכים הביטחוניים שהישוב הגדיר, איש

הביטחון או יו"ר הוועד המקומי, עבודה שנעשתה באמת, בשמונה חודשים האחרונים, של יואב והצוות שלו

יחד עם יועץ שליווה אותו. אז זה היה עניין אחד, העבודה היא עבודה מקצועית, עם הישובים, כל הגדיר מה

הצרכים שלו והגיעו למספר שהוא אגרה. שמונה שקלים, שישה שקלים ושלושה עשרה שקלים. החוק היום

מגביל מה אנחנו יכולים לגבות באגרת שמירה מתושבים וחלק מהיישובים הגיעו לגובה שצריך, וחלק עברו

את התקרה, מי שעבר את התקרה, זה מה שאושרת דיברה קודם, צריך לפנות לשר הפנים אז אושרת פנתה

לשר הפנים כדי לשנות את התקנה שיהיה אפשר לגבות יותר מהתקרה שקבועה בחוק, ותיכף נציג לכם את

העבודה שנעשתה אנחנו צריכים לאשר את זה כדי שיהיה אפשר מהראשון בינואר לגבות מהתושבים אגרות

שמירה שחוזרות ליישוב לממן את צרכי הביטחון של היישוב במלואן, לממן צרכי ביטחון של היישוב עוד

שמירה עוד עמדה עוד מה שהחליטו, אז זה הסיפור של אגרת השמירה ועכשיו יואב יפתח את המצגת.

*חבר/תמליאהמדבר/תללאמיקרופון.

שרון סספורטס [מנכ"ל המועצה]: תמיד עם, כשאתה קונה בחנות מכולת עם אשראי אתה קונה בלי? עם.

יואב סבן [קב"ט המועצה ומנהל אגף תפעול]: אני אעבור על זה ברשותכם. זה שני שקפים שלא עולים פה,

אבל באבני דרך שאנחנו עשינו הייתה עבודה של אגף הגבייה וחברת של, חברת תיעוד, בעצם כל הוצאות

השמירה אם זה שמירה פיזית, אם זה מצלמות, אם זה שערים, אם זה רכבי סיור, הכל עלה לטבלת הוצאות

באקסל. לקחנו חברה שמתעסקת בעשרות רשויות בשם חכם ייעוץ מוניציפאלי ביחד עם מאיה הגזברית

והצוות שלה, והעלנו את כל הדרישות לקובץ והוא עבר על כל הקובץ לראות שבאמת ההוצאות מתאימות

למה שהחוק מאשר להוציא את ההוצאות. בשלב הבא העברנו את זה למשרד הפנים וקיבלנו אישור מחברת

רואה חשבון ג'יגה שמתאימה את התעריפים לישובים שבאמת מה שאנחנו עשינו באמת תואם בחוק ועוד

בקרה של משרד הפנים. השלב הבא היום זה האישור שלכם. לאחר האישור שלכם במידה וזה יאושר אנחנו

מגישים את זה שוב למשרד הפנים לחתימה, בדיקה ואישור נוספים של עד 60 ימי עבודה, אחרי שמשרד

הפנים מאשר, זה עובר למשרד המשפטים לאשר את החוק ברשומות, ורק כשהחוק מאושר ברשומות אפשר

להתחיל לגבות. זאת אומרת תיאורטית אם הכול נעשה היום, משרד הפנים עובד מהר, משרד המשפטים

עובד מהר, אנחנו מתחילים לגבות בינואר.

*חבר/תמליאהמדבר/תללאמיקרופון.

יואב סבן [קב"ט המועצה ומנהל אגף תפעול]: רק רגע, רק רגע. קודם כל כרגע אנחנו שומרים בהתאם

לתקציב הישן, ניתן תיאורטית לעבוד ולהתחיל בראשון בינואר עם התעריפים החדשים. עכשיו. כל הישובים,

פנו אליהם ופנינו אליהם על מנת לקבל את הדוחות שלהם ואת מה שהם צריכים, למעט מספר ישובים שלא

מעוניינים שתהיה להם שמירה, לא מעוניינים בכתב, כן, אנחנו לא עשינו להם [...] והם לא בחוק. כל שאר

24

מליאה מן המניין 10.11.2024

הישובים הם בחוק יש את התעריף הקיים ואת התעריף הישן, ובעצם מפעילים לכל הישובים למעט ישוב

אחד שפנה בכתב שהתחשיב שלו יהיה בחוק ואנחנו לא גובים. גני עם פנה וזה מאושר על ידי חברת ה[...],

שהוא יהיה בחוק, לא גובים במידה והוא ירצה הוא יצטרך פה אישור של המליאה כמו שעשינו בעבר לשני

ישובים בחוק הקודם.

*חבר/תמליאהמדבר/תללאמיקרופון.

יואב סבן [קב"ט המועצה ומנהל אגף תפעול]: רק גני עם. הוא בתוך החוק אבל לא גובים.

חבר מליאה: צרכי הביטחון זה רק שמירה, זה לא מרכיבי ביטחון נוספים?

יואב סבן [קב"ט המועצה ומנהל אגף תפעול]: צרכי הביטחון זה שמירה, מצלמות, שערים, הישובים שלכם,

הוועדים המוניציפליים, יודעים, מכירים, רכבי סיור.

*חבר/תמליאהמדבר/תללאמיקרופון.

יואב סבן [קב"ט המועצה ומנהל אגף תפעול]: שימו לב רגע, שימו לב רק רגע. אנחנו בעצם רואים את

התעריפים הישנים למטר לשנה, למטר בשנה. למול התעריפים החדשים. יש פה טעויות סופר שבחלק

מהמקומות נקבע 9.30 והתעריף ירד ל-9.1 בשביל בית ספר, ויש הרבה מאוד יישובים אני אתן לדוגמא נווה

ימין, סעיף מספר ,18 שהיה משלם 19 למטר ו-9.1 זה המקסימום. שדה ורבורג ירד קצת, צור נתן עלה מ-

4.93 שקלים ל-7 שקלים, צור יצחק עלה-

שרון סספורטס [מנכ"ל המועצה]: לא צריך לעבור על כל הרשימה, יואב. לא צריך.

אושרת גני גונן [ראש המועצה]: מה הצעת ההחלטה?

יואב סבן [קב"ט המועצה ומנהל אגף תפעול]: הצעת החלטה מבחינתנו-

עו"ד לימור ריבלין [יועמ"ש]: אני רוצה לנסח הצעת ההחלטה, אבל אני רוצה להבין כדי להיות מדויקת

יואב. ראינו בחומרים, לפחות אני ראיתי שיש שלושה יישובים, ירקונה, גבעת השלושה וגני עם, שלגבי

שלושתם עד היום המועצה לא הפעילה את האגרה הזו ומ-2025 האם שלושתם מצטרפים? רק שנבין כדי

לדייק את ההחלטה.

יואב סבן [קב"ט המועצה ומנהל אגף תפעול]: שלושתם מצטרפים.

עו"ד לימור ריבלין [יועמ"ש]: מצטרפים אבל זה גם אומר גובים?

יואב סבן [קב"ט המועצה ומנהל אגף תפעול]: לא, למעט גני עם.

25

מליאה מן המניין 10.11.2024

עו"ד לימור ריבלין [יועמ"ש]: גני עם, אוקי. אז גני עם כן?

יואב סבן [קב"ט המועצה ומנהל אגף תפעול]: כן, אבל לא גובים.

עו"ד לימור ריבלין [יועמ"ש]: אני מבינה, אז אני אסביר מה שאלתי כדי ש-, אוקיי. חוק העזר של המועצה

אומר שלא מספיק לאשר תחשיבים, אלא על מנת שיהיה אפשר לגבות בפעם הראשונה אגרה לגבי ישוב

מסוים, הוא צריך לבקש להפעיל והמליאה פה צריכה לתת החלטה שהיא מפעילה שם את שירותי השמירה.

אז עכשיו אנחנו נעשה הצעה שתהיה מורכבת משני סעיפים. הסעיף הראשון אומר מליאת המועצה מאשרת

את התחשיבים שהוצגו לחוק עזר השמירה ואשר אושרו על ידי חברת ג'יגה, חברת הבקרה של משרד הפנים

וזאת החל מיום .01.01.2025 בנוסף, מאשרת מליאת המועצה להפעיל שירותי שמירה בשלושת הישובים

ירקונה, גבעת השלושה וגני עם וזאת בעקבות המצב הביטחוני וההבנה כי יש להשקיע בנושא הביטחון

והשמירה בישוב, הפעלת שירותי השמירה תעשה מיום .01.01.2025 אישור זה נעשה בהתאם לסעיף 4.1

לחוק העזר של המועצה.

שרון סספורטס [מנכ"ל המועצה]: מה ההבדל?

עו"ד לימור ריבלין [יועמ"ש]: בין מה למה?

אושרת גני גונן [ראש המועצה]: הם רשאים להפעיל.

עו"ד לימור ריבלין [יועמ"ש]: הם לא עשו את זה עד היום ומהיום הם מבקשים, מה-01.01.2025 הם

מבקשים-

יואב סבן [קב"ט המועצה ומנהל אגף תפעול]: לא, לא, לא. גני עם, סליחה. גני עם, אני אסביר. בחוק הישן,

בחוק הישן אנחנו עדיין עומדים לפי מספר יישובים שבכלל לא היה בהם אגרת שמירה. בחוק החדש

היישובים האלה כן רוצים למעט גני עם, שרוצה שזה יהיה, אבל לא לגבות.

עו"ד לימור ריבלין [יועמ"ש]: אה הוא יחיד שלא?

יואב סבן [קב"ט המועצה ומנהל אגף תפעול]: הוא רוצה שזה יהיה בחוק, אני אסביר.

עו"ד לימור ריבלין [יועמ"ש]: הבנתי. חבל שרק עכשיו הבנתי אבל הבנתי. אוקי, תודה. רגע, רגע. אני אנסח

את ההחלטה מחדש. אבל יואב תהיה איתי כי אף אחד פה מהצוות לא הבין את הדברים. יואב? אז בעצם

אנחנו מאשרים את כל התחשיבים גם לשלושת היישובים האלה, כאשר רק ירקונה וגבעת השלושה מבקשים

שנגבה מהתושבים ונפעיל את שירותי השמירה מה-.01.01.2025 גני עם רוצה שיהיה לו תחשיב מאושר וביום

שהוא יבקש להפעיל הוא יבוא אלינו ונקבל החלטה להפעיל את שירותי השמירה, הבנתי? תודה. אני מנסחת

מההתחלה.

26

מליאה מן המניין 10.11.2024

שרון סספורטס [מנכ"ל המועצה]: חברים, רגע רגע. חברים עצרו רגע, תהיו, תירגעו. לימור מקריאה את

ההחלטה, תקשיבו ונצביע. לימור?

עו"ד לימור ריבלין [יועמ"ש]: מליאת המועצה מאשרת את התחשיבים שהוכנו לחוק העזר הסדרת השמירה

בדרום השרון ואשר אושרו על ידי חברת ג'יגה, חברת הבקרה של משרד הפנים וזאת החל מיום .01.01.2025

בנוסף, לגבי שלושת הישובים גני עם, גבעת השלושה וירקונה מאושרים התחשיבים לגביהם כאמור בתחילת

ההצעה, כאשר הישוב גני עם מבקש שלא להחיל את הגבייה לגבי הישוב שלו ,01.01.2025 כשהוא יבקש

לעשות כן הוא יפנה למליאה על מנת לקבל אישור מתאים. מי בעד?

*מדבריםביחד.

עו"ד לימור ריבלין [יועמ"ש]: חברים, יש חומר. תראו את הטבלה וכתוב גבעת שלושה. כן. זה לא משנה אם

הגבייה היא עצמית או דרך המועצה, זה משנה שמותר לגבות. זה לא משנה אם הגבייה עצמית או הסמכות,

הסמכות לגבות מהתושבים היא של המועצה, חוק העזר הוא למועצה. ההסבר אם המועצה מפעילה את

הגביה או הישוב, זה לא קשור.

אושרת גני גונן [ראש המועצה]: הבנת שמוליק?

שמוליק מריל [גבעת השלושה]: [מדבר ללא מיקרופון]

אורי מרגלית [סגן ראש המועצה/רמת הכובש]: שמוליק, שמוליק. הקיבוצים שלנו עושים בעצמם את

ההתחשבנות הפנימית לגבי מס קהילה וכולי וכולי, פורמאלית זה רשום ככה, אותו דבר ברמת הכובש כמו

בגבעת השלושה. הקהילה משלמת את כל ההוצאות מכיסה, פורמלית זה רשום כאילו יש גביה עצמית של

,8.29 זה הסיפור. זה לא תוספת.

יואב סבן [קב"ט המועצה ומנהל אגף תפעול]: ויש עוד דבר, כפר מלל וגת רימון שלא רוצים בכלל שמירה,

הם לא בחוק.

אושרת גני גונן [ראש המועצה]: יואב, אבל זה נאמר קודם, נכון? אז בואו נצביע. הייתה כאן הצעת החלטה

מי בעד? מי נמנע? מי מתנגד? אז פה אחד תודה רבה.

החלטה: מליאת המועצה מאשרת את התחשיבים שהוכנו לחוק העזר הסדרת השמירה בדרום השרון

ואשר אושרו על ידי חברת ג'יגה, חברת הבקרה של משרד הפנים וזאת החל מיום .01.01.2025 בנוסף

מאשרת מליאת המועצה להפעיל שירותי שמירה בישובים ירקונה, גבעת השלושה וזאת בעקבות המצב

הביטחוני וההבנה כי יש להשקיע בנושא הביטחון והשמירה בישוב, הפעלת שירותי השמירה תעשה מיום

.01.01.2025 אישור זה נעשה בהתאם לסעיף 4.1 לחוק העזר של המועצה.

27

מליאה מן המניין 10.11.2024

מאושרים התחשיבים כאמור בתחילת ההצעה החל מ- ,01.01.2025 ומאושרת הפעלת שירותי שמירה

בירקונה וגבעת השלושה החל מה .01.01.2025 הישוב גני עם מבקש שלא להחיל את הגבייה לגבי הישוב

שלו, כשהוא יבקש לעשות כן הוא יפנה למליאה על מנת לקבל אישור מתאים. אושר פה אחד.

הסכם גג

אושרת גני גונן [ראש המועצה]: טוב אז אנחנו עוברים עכשיו לנושא של הסכם גג שעלה כאן על סדר היום

בישיבה הקודמת ולא הספקנו. אז אנחנו מבקשים עכשיו שאורי מרגלית יציג את העקרונות להסכם גג

למועצה האזורית.

אורי מרגלית [סגן ראש המועצה/רמת הכובש]: מטבע הדברים זה דיווח וזה יהיה באמת, אני אשתדל הכי

תמציתי שיש, כי זה עדיין עסק בבישול, זה לא משהו שאנחנו מציגים פה עכשיו בשביל לקבל החלטות והוא

לא מבושל עד הסוף. אני מצטער שהשקף הראשון הוא הכי קטן כי אני נוהג לעשות פונטים ענקיים, אבל

רציתי בכוונה להכניס את טבלת כל הישובים לקבל מושג, כי הכל מתחיל ונגמר בדמוגרפיה. מה שאתם

רואים פה זה מצד ימין בעמודה הימנית את שמות כל הישובים שלנו, כשהקיבוצים צבועים בצהוב, הישובים

הקהילתיים בתכלת והמושבים בלבן, ויש את בית ברל שם בכתום. הם מסודרים לא לפי האלף בית אלא

לפי הצד השמאלי. בעמודה השמאלית אתם רואים בירוק את הישובים שבין השנים ,2018-2023 זאת אומרת

חמש שנים, הייתה בהם צמיחה חיובית של אוכלוסייה מעל שלושה אחוז. אז אתם רואים שרק בחלק

מהישובים הייתה צמיחה כלשהי, כמובן שבראש הרשימה צור יצחק עם %12 יותר, ואחר כך אתם רואים

שרוב הקיבוצים נמצאים בתוך תהליכי הקליטה הייחודיים להם של חברות באגודה. אתם רואים שיש מספר

קטן של ישובים שצמחו בין אפס לשלושה אחוז ואתם רואים כמה הרבה מאוד ישובים, רובם מושבים,

שנמצאים בצמיחה שלילית מבחינת מספר מוחלט של האוכלוסייה. זה כל החום, זה מאפס ומטה עד מינוס

13 אחוז, חמש שנים במצטבר. זה אומר שאנחנו במצב הטוב, אם נוציא את צור יצחק, אנחנו בסטגנציה

כללית וחלק מהישובים בנסיגה. אבל זה רק נתון אחד. עכשיו נעבור לשקף השני. כאן אתם רואים את אחוז

התושבים במועצה בגילאי 65 פלוס, אם ב-2018 היינו ב-10.5 אחוז, אנחנו עכשיו נמצאים ב-13 אחוז וזה

כשצור יצחק בפנים, אם נוציא נכון להיום את צור יצחק מהמדגם אנחנו ב-16 אחוז אוכלוסייה מבוגרת של

גיל 65 ומעלה, בסדר? אנחנו כרגע לא בדיון על השירותים לגיל השלישי, אלא המצב הדמוגרפי שלנו. תאחדו

את שני הגרפים, את המצב במספר המוחלט, סטגנציה במספר המוחלט, ואת ההזדקנות שרואים ותשליכו

את זה כמה שנים קדימה ואנחנו רואים לאן המועצה הולכת. אנחנו נסגור עוד גני ילדים, אחר כך יסגרו

כיתות בבתי הספר היסודיים וכן הלאה וכן הלאה, על כל המשמעויות של זה.

*מדבריםביחד.

אורי מרגלית [סגן ראש המועצה/רמת הכובש]: חברים אני לא אצליח ככה. בואו תנו לי להציג ואחר כך

שאלות. עכשיו, המניעים והעקרונות, התנאים או המניעים העיקריים לשקול הסכם גג. אחד ראינו,

28

מליאה מן המניין 10.11.2024

הדמוגרפיה והסטגנציה וההזדקנות, ראינו. שתיים זה התנאים של רמ"י להסכם גג בכלל, עד ספטמבר שעבר

מועצה אזורית שרצתה להיכנס להסכם גג, זה היה כתוב בהחלטות רמ"י, רק התנאי לכניסה היה התחייבות

לשיווק של 2,500 יחידות דיור בארבע שנים. תראו לי מועצה אזורית, אפילו מהגדולות שבהן, וזה אנחנו

מבין החמש הגדולות, שיכולה להתחייב על בניית 2,500 יחידות דיור ולשיווקם בארבע שנים ולכן זה לא

קרה. בספטמבר שעבר מועצת רמ"י הורידה את רף הכניסה ל-.850 850 עושה איזה שכל של משהו ששווה

לבדוק. אז זה דבר אחד שהשתנה, שאמר לנו אוקיי, בוא נכנס לבדיקה. שתיים, את האיומים על השטחים

שלנו ועל אופי הישובים שלנו וצפיפות הבנייה והישובים צמודי דופן לעיר וכולי וכולי, כולנו מכירים, אין

צורך לפרט. חלק מהתפיסה היא שבואו לא רק נתגונן כל הזמן ונעצור, אלא בואו ניזום שההתפתחות

העתידית של הישוב תהיה בתנאים שיותר מתאים לנו מאשר שמישהו שיכפה אותם מבחוץ. בידינו או לא

בידינו, חלקית. דבר נוסף שמשתנה זה משהו שבא מכיוון אחר לגמרי, ואושרת הזכירה אותו כמה פעמים,

זה בא מכיוון מוסדות התכנון, לא רמ"י ולא אף אחד. תיקון 5 לתמ"א ,35 כל אחד מהישובים שלנו, בלוח 2

של התמ"א הארצית 35 מוגדר לו גודל מירבי, בדרך כלל זה נע בין 350-400 יחידות ברוב הישובים שלנו, חוץ

מהגדולים שבהם. זה ככה 20 שנה בערך הלוח 2 הזה תופס. איילת שקד הייתה פה במליאה הזאת לפני

שנתיים וחצי, כשהייתה שרת הפנים ואמרה לא הגיוני, זה ספר לבן, זה מנוון את הישובים בזמן שיש משבר

דיור, השכל לא מסתדר עם לעצור ישובים שהתנוונו. התחיל המהלך על אפם ועל חמתם של מוסדות התכנון

בהתחלה, של לפתוח, ברגע שהמהלך התחיל להתגלגל אז הוא כבר מתגלגל למרות שהיא כבר לא שם איזה

שנתיים. כרגע המהלך הגיע למועצה הארצית, לפני מספר חודשים ספורים הוא היה במועצה הארצית. את

השלטון האזורי מייצגת אושרת בתור יושבת ראש ועדת הקרקעות. היינו באינספור ישיבות, הרבה מאד

טיוטות, בהתחלה רצינו עוד הרבה יותר אבל מתכנס למשהו שאפשר לחיות איתו. כרגע זה עבר מהמועצה

הארצית למחוזות להתייחסות, ואמור לחזור למועצה הארצית לקבלת החלטה. זאת אומרת אנחנו יכולים

להיות בטווח של חודשים ספורים מקבלת החלטה. אני אנסה לתמצת כי זה כמה וכמה עמודים עם כל מיני

סעיפים, אבל מה התמצית של העניין שחושבים על אפשרות להגדלת הישוב? רוב הישובים שלנו יכנסו

להגדרה של יישוב דגם 8 באזור המרכז. אז נעזוב את כל יתר הטבלאות, לא מעניינות. יישוב דגם ,8 אם היום

הוא 400 יוכל להגיע ל-700 יחידות דיור מכל הסוגים והמינים, בנחלות לא בנחלות, יחידות קטנות לא

קטנות, כל מה שאפשר לספור יוכל להגיע ל-.700 זה מגדיל את התכולה של הישובים מ-350-400 לאזור ה-

,700 עוד פעם, בלי לפסול תוכניות קיימות, מה שקיים קיים. אוכלוסייה בישוב כזה תוכל להגיע ל-2,100

נפש, אני מזכיר שרוב הישובים שלנו נעים בין 500 ל-,1,500 זה הטווח הממוצע של רוב הישובים שלנו. לעומת

זאת הצפיפות בתוספת שטח תהיה כבר גבוהה יותר. כרגע הם מדברים על חמש עד שבע. המון ויכוחים היו

על זה, כרגע זה המספר שצריך לקחת בראש כטווח של צפיפות התוספת. יש ישוב אחד שהוא מתן, שהוא

כבר נכנס לדגם ,8 אם היום הוא 850 יחידות דיור הוא יוכל להיות ,1,400 ואם היום הוא 3,600 נפש הוא

יוכל להיות 5,000 לפי הטבלה הזאת ובצפיפות יותר גבוה, שזה משמעותי. אז זה מבחינת מוסדות התכנון

הולך להיות גבולות הגזרה החדשים. תחברו את זה להחלטות רמ"י על הסכם גג, והנה אתם מגיעים לאיזה

שהוא הגיון ולמצוקה הדמוגרפית הגענו לאיזה הגיון למה לבדוק. הערות נוספות באמת כי יש עוד המון

נושאים, אבל ישנה אפשרות לא כל כך מהירה וקלה, אבל ישנה אפשרות לפרוץ את הקו הכחול ב-25 דונם

29

מליאה מן המניין 10.11.2024

אחרי הוכחת צורך צפיפות וכולי. 30 אחוז מהתוספת יצטרך להיות ביחידות דיור שהגודל הממוצע שלהם

70-80 מטר, מה שנקרא זוגות צעירים או להבדיל פנסיונרים, עכשיו אפשר לחשוב על כל האופציות. אז זה

אומר שחלק מהיחידות יהיו קטנות בהגדרה יותר.

*חבר/תמליאהמדבר/תללאמיקרופון.

אורי מרגלית [סגן ראש המועצה/רמת הכובש]: לא, לא, זה מועצה ארצית. זה הצוות המתכנן.

*חבר/תמליאהמדבר/תללאמיקרופון.

אורי מרגלית [סגן ראש המועצה/רמת הכובש]: גם וגם לדעתי, גם וגם. תחשוב על זה.

*חבר/תמליאהמדבר/תללאמיקרופון.

אורי מרגלית [סגן ראש המועצה/רמת הכובש]: לא לא, אבל זה יחידות-, זה לא בנחלה שלך, זה בשטח

מחוץ לנחלה שלך. הלאה, אני מסביר, מבהיר בסעיף 3 שהסכם הגג יחול רק על שטחים שישווקו דרך רמ"י.

זאת אומרת בנחלות יהיה בנחלות, זה יכנס לתוך ה-700 אבל זה לא יהיה במסגרת הסכם הגג, זה יהיה על

פי כללים שתקפים לנחלה, אותו דבר לשטחים פרטיים שהם לא נחלות במושבים-

*חבר/תמליאהמדבר/תללאמיקרופון.

אורי מרגלית [סגן ראש המועצה/רמת הכובש]: לא, לא, הרחבות. שלב ג', ב', אני יודע, שלב ב', מי שירצה.

הלאה, השקף הבא. מה היתרונות האפשריים ליישוב הבודד? ואני מדגיש עוד פעם אנחנו מתייחסים

להצטרפות להסכם גג של כל ישוב כוולונטרית בלבד, זאת אומרת המועצה יכולה לחתום על הסכם כמועצה,

יצטרף להסכם רק ישוב שירצה. זאת אומרת, אין פה מהלך שהוא מוכרח. אחד, שלושים אחוז הקצאה לבני

היישוב/בני המקום בפטור ממכרז, אין ועדות קבלה באזור המרכז אז הקיבוצים יש להם את הנתיב שלהם

והם ימשיכו לנוע בו חברות באגודה וכולי, מושבים וישובים קהילתיים יש ועדות קבלה רק בדרום ובצפון

עכשיו הגדילו אותה מ-400 ל-,700 זה לא קיים ביישובים שלנו באזור מרכז וגם לא יהיה קיים אף פעם. אין

מישהו שיסכים לזה, ולכן הדרך היחידה להגדיר משהו לבני היישוב זה דרך המסלול הזה אם רוצים. אז,

כמובן, 30 אחוז הקצאה לבני היישוב זה אומר ש-70 אחוז לא יהיו כאלה, זה הצד השני של המטבע. לעומת

זאת, יש זכות ייזום לאגודה על 20 אחוז מהיתרה, זאת אומרת, גם פה האגודה יכולה לעשות את החשבון

שלה, לתת ליזם, להוסיף, לצרף את זה לתוך בני היישוב, אבל עוד פעם, בני האגודה זה לא כולם מבני

היישוב, יש פה המון אינטרסים סותרים אבל כל יישוב יעשה את החשבונות שלו.

חבר מליאה: עם איזה יתרה?

30

מליאה מן המניין 10.11.2024

אורי מרגלית [סגן ראש המועצה/רמת הכובש]: מהיתרה עד אחרי ה-30 אחוז, הורדת 30 אחוז לבני היישוב

נשאר ,70 מתוך זה 20 אחוז זכות איזון.

*חבר/תמליאהמדבר/תללאמיקרופון.

אורי מרגלית [סגן ראש המועצה/רמת הכובש]: אני תכף אתייחס לזה. אני אסיים את השקף הזה ואתייחס

בדיוק למה ששאלת. עכשיו, לכאן נכנס סעיף .2 יש בהחלטות רמ"י החלטה שמדברת על מחיר מטרה,

המטרה שלו באמת זה להוזיל את מחיר היחידה שיהיה יותר קרוב לכיסם של מה שנקרא התושבים, כולל

יחידינו. מחיר מטרה אי אפשר להגיד כמה הוא יהיה הוא בטוח הרבה יותר זול מאשר יחידה בתוך נחלה

שמפרצלים אותה ומשווקים אותה. עכשיו תזכרו עוד דבר, מחיר מטרה מותנה בזה שזה צפיפות של שש

לדונם. המגרשים יהיו יותר קטנים, הבנייה תהיה מסוג אחר.

*חבר/תמליאהמדבר/תללאמיקרופון.

אורי מרגלית [סגן ראש המועצה/רמת הכובש]: שש לדונם.

*חבר/תמליאהמדבר/תללאמיקרופון.

אורי מרגלית [סגן ראש המועצה/רמת הכובש]: אורי, אתה עוד חושב במושגים של מגרשים. 6 יחידות לדונם

לאנשים לגור. 6 יחידות לדונם זה עדיין לא בית על קומות, 2 קומות בטוח, אולי גם ,3 אבל תלוי איך

מתכננים. בכל אופן, ההחלטה על מחיר מטרה שהיום מכסה 35 אחוז מכל התפוסה, זאת אומרת היא מכסה

את כל בני היישוב לצורך העניין שיכנסו לתוך העסק הזה. יוצרת מגרשים או יחידות במחיר שהוא הרבה

יותר נמוך באזור שלנו מכל אופציה אחרת שקיימת. הוא לא יהיה יותר זול מאשר דירה בירוחם, אבל הוא

יהיה יותר זול מאשר לקנות נחלה מפורצלת באותו מושב, זה בטוח. נושא נוסף, יש טבלת פיצוי של רמי,

ליישוב הוותיק עבור תשתיות, זה סעיף ארבע. יש טבלת פיצוי, זאת אומרת אומרים חוץ מזה שאנחנו

מפתחים איזה שכונת הרחבה ב' כזאת או איך שנקרא לזה, ויש עדיין, הישוב הישן קולט אנשים, מגיעה לו

איזה שהיא טבלת פיצוי על התשתיות הקיימות שלו, זה לא סכומי עתק, אם רוצים סדרי גודל על פי

הטבלאות זה משהו כמו 10,000 ש"ח ליחידה, תכפילו מספר יחידות כפול ,10,000 תגיעו לסדר גודל מה

טבלת הפיצוי הזאת יכולה לתת לישוב. אני מזכיר את סעיף 5 שאמרנו ש-15 אחוז מהיטלי ההשבחה חוזרים

ליישוב לוועד המקומי. אז עוד פעם, כל ישוב תלוי כמה יחידות עושה וכמה היטלי השבחה, מזה יגזרו 15

אחוז שחוזרים לוועד המקומי שזה חשוב. עכשיו אני מגיע לשאלה לגבי תשתיות. בדרך כלל בהסכמי גג

שעושים אותם עד היום רק ברשויות גדולות, ערים, או אפילו מועצות, שמענו היום על בני עי"ש למשל.

בערים הגדולות עושים הסכמי גג על אלפים ולפעמים עשרות אלפים יחידות, מדובר בהיקפים עצומים, ואז

לוקחים חטיבת קרקע ועושים לה שלבים ואז יש תשתיות על וכבישים ומחלפים ובתי ספר וכו' וכו', כל מה

שצריך לעשות. זה מה שהעיר רוצה, כדי שהיא תסכים בכלל להיות בתוך העסק הזה. ככל גודל הבנייה, גודל

התמורה. אז כשאתה בונה 10,000 יחידות דיור, אז אתה תדרוש מחלף ומרפאות ובתי ספר וכולי וכולי.

31

מליאה מן המניין 10.11.2024

אנחנו פה רואים שהצורך של המועצה בתשתיות כלל מועצתיות יהיה נמוך מאוד, כי האנשים ככל שיתווספו,

יתווספו בתוך יישובים קיימים, על פסיליטיז קיימים. אז נפתח את הגנים שסגרנו, בתי הספר יקלטו את

התוסף אוכלוסייה הזאת, לא מדובר פה על עוד 20 אלף איש, אלא על אלפים, אבל כן אנחנו רואים שזאת

הזדמנות, מה שנקרא, את כל משאבי הפיתוח להכניס ביישובים עצמם. זאת אומרת ביישוב שיכנס לפרויקט

ואיזשהו היקף מתקבל על הדעת, הוא יכול בכל היקף, אבל איזה שהוא מספר של יחידות דיור, שכל

הבנפיטים שאפשר להוציא מהפרויקט הזה מרמ"י, ולקחנו חברה בשם פרוסי שעושה לנו את התחשיבים

ההנדסיים, מה אפשר לדחוף בכל ישוב שיצטרף לזה לתוך הפרויקט. לא כל מה שנרצה נקבל, אבל זו

ההזדמנות בדיוק לדרוש דברים כאלה שאין שום דרך אחרת להשיג להם משאבים.

אליהו בן גרא [צופית]: מה סדר גודל יחידות הדיור שיהיו?

אורי מרגלית [סגן ראש המועצה/רמת הכובש]: זה תלוי כמה הישוב יכול, כמה קרקעות יש לו וכמה הוא

רוצה.

אליהו בן גרא [צופית]: אבל צריך לדעת אם אנחנו הולכים לעיר גדולה-

אורי מרגלית [סגן ראש המועצה/רמת הכובש]: לא, אנחנו ברוב הישובים שישבנו עם עצמנו וחשבנו, אמרנו

שישוב אצלנו במועצה כדי לשמור על האופי שלו ולא להפוך אותו לאיזה עיר קטנה, שזה לא המטרה, צריך

לגדול בין עשרה לשלושים אחוז. זה טווח שיישוב בודד קטן יכול לספוג במהלך של כמה שנים ולא לאבד את

הצביון שלו או את השליטה שלו בכלל במה קורה בגבולותיו. זה לא נכון לגבי מספר יישובים מסוימים שבהם

הם בנויים אחרת או הרצון שלהם אחרת, יש כאלה. אני מגיע לשקף האחרון, איפה אנחנו בתהליך? אחד,

בתחילת שנה בחרנו שני יועצים כדי לצאת איתם לדרך. אחת זה נילי יוגב שחלקכם זוכר שהייתה מהנדסת

הוועדה המקומית לפני רינת, לפני תמי. היא עשתה סקר, עזרה לנו בלעשות סקר ראשוני, על בסיס התוכניות

הקיימות פה מה קורה ביישובים, איזה תב"עות יש, מה הסטטוטוריקה, מה הפוטנציאל, כדי לזהות מי

הישובים הראשונים שבכלל אפשר לגשת אליהם ולהגיד חבר'ה רוצים? לא רוצים? רוצים להתקדם, לא

להתקדם, שהנחת העבודה הייתה שרוב הישובים לא נמצאים שמה ואנחנו רוצים ליצור מודל שאחרי שיהיה

שלד של הסכם כולם יוכלו להצטרף אליו מי שירצה כמובן, אבל זה כבר סטטוטוריקה שתיקח יותר שנים.

אז בואו נראה מי הראשונים שאפשר להתחיל כדי לשים עקב בקרקע.

חבר מליאה: זה הוועד המקומי או זה האגודה?

אורי מרגלית [סגן ראש המועצה/רמת הכובש]: שאלה טובה, כמובן שהחוזה על הקרקע הוא של האגודה,

אבל כשאנחנו באים לדבר עם ישוב אנחנו מדברים גם עם האגודה וגם עם הוועד המקומי אחרת, זה עתיד

של ישוב זה לא-

*חבר/תמליאהמדבר/תללאמיקרופון.

32

מליאה מן המניין 10.11.2024

אורי מרגלית [סגן ראש המועצה/רמת הכובש]: רגע שניה, שניה. נפגשנו עם חמישה ישובים שזיהינו

פוטנציאל, זה היה סביב פסח. הלכנו לרמ"י, כמובן שאחרי שדיברנו עם היישוב עצמו, אז ראינו שבצור נתן

ובירחיב יש גם פוטנציאל מבחינה סטטוטורית ויש גם איזה שהוא רצון של היישוב להתקדם. עדיין אף אחד

לא חתם על שום דבר ולא סגר שום דבר, אבל יש רצון להתקדם והלכנו איתם קדימה וזה נותן תפוסה יפה

בשביל להתחיל, יצרנו גם דיאלוג עם גת רימון ועם מגשימים שכרגע בחרו שלא להתקדם עם זה. נירית

נמצאים בתהליך משלהם של התקדמות, יכול להשתלב בזה, הצגנו את המשמעויות, יכול להשתלב ויש גם

ישובים נוספים שנגיע אליהם. בחרנו חברת ליווי הנדסי פרוסי כדי להיכנס באמת לתחשיבים, אתה לא נכנס

להסכם עם המנהל בלי שיש לך תחשיב כמה התשתיות האלה יעלו ומה המשמעויות של כל דבר כזה, ובעיקר

מה אנחנו רוצים לדחוף לתוך הסכם כזה בכל אחד מהישובים.

*חבר/תמליאהמדבר/תללאמיקרופון.

אורי מרגלית [סגן ראש המועצה/רמת הכובש]: בסדר. סעיף ,6 כרגע אנחנו, שאלו על לוחות זמנים. כרגע

עוד אין לוחות זמנים, אנחנו, מה שנקרא, יש לנו סקר ראשוני, יש לנו את הגורמים המקצועיים הראשונים,

לקחנו גם את אשל ארמוני שהיה מנכ"ל משרד השיכון. הוא יועץ פה למועצה מידי פעם על אזורי תעשיה,

הוא עשה הסכמי גג בעצמו עם כל מיני ערים ויש לו את הניסיון הרלוונטי כדי לדעת על מה מדברים ואיך

לדבר ואיך לנהל את המשא ומתן. ועם זה אנחנו בקרוב ניקח הצעות מחיר למשרד עורכי דין שילווה את

הניסוח של זה, אז כך שכרגע יש לנו את הגורמים המקצועיים בשביל להמשיך להתקדם ואנחנו בלב ליבו של

המשא ומתן מול רמ"י על שורה של תנאים שמבחינתנו זה go no .go חייב שזה יהיה בני היישוב, כי יש

הגדרה של בני היישוב ויש בני המקום, בני המקום זה כל בני המועצה האזורית, ההחלטה של רמ"י, אני

נכנס לפרטים אבל זה מעניין אז תדעו. ששלושים אחוז זה בני המקום או בני היישוב, בחלוקה מסוימת.

אנחנו אומרים לא, קודם כל בני היישוב, כדי שהיישוב בכלל יהיה מוכן לדבר על זה, אם לא יהיו שלושים

אחוז, בני המועצה האזורית מיישובים אחרים, שזה עושה שכל, לא נראה לי שעל זה זה ייפול.

*חבר/תמליאהמדבר/תללאמיקרופון.

אורי מרגלית [סגן ראש המועצה/רמת הכובש]: כן, יש הגדרות מדויקות מה זה אומר. שתיים, כל נושא

מחיר המטרה אכן יחול עלינו, כרגע בהחלטות רמ"י זה חל על ישובים מעל ,5,000 אנחנו כמובן אומרים אין

מצב שזה לא יחול על ישוב שלנו, שכמעט כולם מתחת ל-,5,000 כל הרלוונטיים מתחת ל-,5,000 אז זה עוד

תנאי הכרחי. טבלת פיצוי אנחנו רוצים שהיא תתחיל, יש לה דרגות שונות, שהיא תתחיל כאילו אנחנו נכנסים

כבר מראש עם 1,600 יחידות למרות שבשלב הראשוני הוא פחות, יהיה בין 850 ל-,1,200 משהו כזה, אז

אנחנו רוצים שמתחילים מ-1,600 גם לראשונים ולכל מי שיבוא אחר כך, זאת אומרת שכולם יקבלו פיצוי

באותה מדרגה כבר משלב א'. אנחנו רוצים שהלו"ז לא יהיה ארבע שנים אלא שבע שנים, לאפשר לישובים

אחרים לשקול, להתחיל תהליכי שינוי תב"ע אם צריך, שזה יהיה מהלך מה שנקרא זורם, כי זה מועצה

אזורית, זה לא עיר עם חטיבת קרקע, זה שלושים ערים קטנות, כל אחד עם הסיפור שלו. אני חושב שאת זה

33

מליאה מן המניין 10.11.2024

הם גם כן מבינים. שיהיה פיצוי לאגודה על השבת הקרקע, כמובן, זה גם תנאי הכרחי. ולא פחות חשוב מכל

זה, ברמת מועצה אזורית, אנחנו הרי מאוימים כל הזמן, אזור תעשיה אלעד, אקו פארק, כולם לוטשים

ידיים, עיניים, רגליים, על כל מה שאושרת פה ושרון והחבר'ה פה מתרוצצים, אז כולם לוטשים ידיים לקחת.

הסכם גג כזה, בין היתר, מלווה בדרך כלל באזורי תעסוקה. המספר שאנחנו נביא, של אלף ומשהו יחידות,

הוא לא מספיק בשביל להקים עוד אזור תעסוקה, הוא כן צריך להספיק בשביל להגיד את אזורי התעסוקה

הקיימים להכניס בהסכם שזה אמור לכסות גם את הגידול הזה באוכלוסייה. אל תיקחו את זה עכשיו

למשהו אחר, זה פה עוד 1,500 יחידות דיור אמור להחזיק. זה חלק מהמשא ומתן. אנחנו בשבוע הבא נפגשים

עוד הפעם עם ניסים אברהם מנהל מחוז מרכז, יש צוות של רמ"י שמנהל מולנו את כל הדברים האלה, ואנחנו

בשלב מתקדם יפה בינתיים של גיבוש ההבנות. אז כרגע עוד אין מה להחליט וזה עוד ייקח עוד חודשים עד

שנוכל להגיד לכם שזה אכן go או go ,no אבל אני חושב שזה מהלך אחד החשובים שהמועצה-

אושרת גני גונן [ראש המועצה]: [מדברת ללא מיקרופון]

אורי מרגלית [סגן ראש המועצה/רמת הכובש]: לא, לא התחלנו שוב, מעבר למה שאנחנו מדווחים פה אנחנו

צריכים להגיע להסכמות עם הבעל בתים של רמ"י כי אחרת אנחנו לא נתקדם עם משהו שהוא לא מביא את

הבנפיטים האלמנטריים.

*חבר/תמליאהמדבר/תללאמיקרופון.

אורי מרגלית [סגן ראש המועצה/רמת הכובש]: לא, אין כרגע. אנחנו המועצה הראשונה שנכנסה לאירוע

הזה. לרמ"י יש איזה עניין לראות שמועצה אזורית אחת עושה את זה וללכת אחר כך לעוד 20 לשכפל את

זה. אז יש פה איזה-

*חבר/תמליאהמדבר/תללאמיקרופון.

אורי מרגלית [סגן ראש המועצה/רמת הכובש]: כן אני חושב שכן, יש להם עניין לקדם. הם רואים פה עוד

פוטנציאל לעוד תוספת יחידות דיור כפול כמה מועצות אזוריות, למה לא?

איציק תורג'מן [נירית]: מה שאנחנו רואים מהנתונים אני חושב שיש הסכמה אצל כולם שהמועצה

והיישובים במועצה צריכים לבדוק, אחרת אנחנו נהיה במצב רע מאוד. מצד שני כמות היחידות פר דונם

היא במגמת העלייה. היום זה 6-7 מחר זה יהיה .8-9 עכשיו מצד אחד חייבים לגדול, מצד שני לצפיפות הזאת

יש השלכות על המרקם החברתי של הישוב איך אנחנו מתנהלים כיישוב כשפתאום יש בו-, אני חושב שאנחנו

צריכים לבחון את הנושא הזה של צפיפות, איך משלבים אותם בצורה יותר טובה ויותר נכונה בישובים

קיימות. אני אתן דוגמה, יכול להיות שהמגרש שיהיה לכל בית הוא קטן, אבל הוא צמוד אליו, יהיה מגרש

גדול שאפשר יהיה לשים שמה כל מיני תשתיות שבדרך כלל היית עושה בחצר הפנימית שלך, תוכל לעשות

שם. כל מיני פתרונות שיעזרו לנו להתניע את התוספות האלה בצורה טבעית יותר ביישוב.

34

מליאה מן המניין 10.11.2024

אורי מרגלית [סגן ראש המועצה/רמת הכובש]: אז בוא אני אגיד לך, איציק, שאצלי בקיבוץ למשל, בתור

דוגמה והוא לא יוצא דופן, אושרה תב"ע לפני שנה וחצי או שנתיים, תב"ע שמביאה אותו ל-,400 שכרגע

מותר. תוספת השטחים שהביאו אותנו ל-400 כבר מוגדרת 5 יחידות לדונם, זה מלפני שנתיים ולא עכשיו -6

,7 ,5 בסדר? זה לא דומה למה שהקיבוץ מכיר זאת אומרת זה לא דומה לשום דבר של מבנה של קיבוץ

שאנחנו מכירים באיזשהו מקום. יושבים כבר ומתכננים והקיבוצים שכבר אושרו להם תב"עות מכיוון שהם

מתנהלים קדימה בתהליכים שלהם כי הם קולטים לחברות, אז הקטע הזה של לקלוט חיצוניים לא חיצוניים

הוא פחות דרמטי, אז הם מתקדמים. יושבים ומתכננים איך בונים עכשיו שזה לא יהיה, מה שנקרא, משהו

מחוץ לקהילה, קומפלקס כזה, שהוא יהיה חכם, שגם מה שנקרא נפתח לשטחים הציבוריים, גם משלב אולי

דירות גדולות וקטנות, גם הולך לגובה, לעומק, לצדדים, למטה, למעלה, לכל מקום שרק אפשר, כדי להצליח

לשמור על איזושהי אווירה כפרית. עכשיו תראה הצפיפות אכן לא תלך ותקטן ואין שום מוסד תכנון היום

שיאשר לנו צפיפויות פחות מאלו, לא קיים. הוא לא יהיה יותר. אנחנו במרכז הארץ, אין מה לעשות. ההבדל

בין זה לבין צפיפות רוויה של עיר הוא עצום. אני חושב שאם לא נעשה עכשיו, בשנים הקרובות את המהלך

כדי לפחות להוסיף לנו שטחים בצפיפויות האלה נמצא את עצמנו בעוד עשר שנים גם בלי האוכלוסייה וגם

עם צפיפויות פוטנציאליות עוד יותר גדולות מזה.

איציק תורג'מן [נירית]: השאלה איך לוקחים את העבודה שנעשית היום בקיבוצים, הרלוונטיים, להפוך את

זה למשהו מועצתי, כשגם היישובים שהיום מפחדים, יש ישובים שבהם התושבים אומרים 6-7 בתים לדונם,

לא רוצים להיכנס לזה. אנחנו צריכים להראות שזה לא, קודם כל שזה הכרח וב', שזה לא נורא, אפשר

למצוא הקלות שיקלו על השילוב הזה. עכשיו, אני מסתכל למשל, אנחנו, בגרנו, הילדים יצאו מהקן, נשארנו

עם בתים גדולים, עם קומות, שיקשו עלינו בעתיד, ויכול להיות שזה הפתרון שהם זזים מפה, זזים לשם,

אבל אז זה אומר ששם זה צריך להיות שטוח, שטוח ואתה רוצה לשמור על הסטנדרט שהיית רגיל אליו

ביישוב. אז אני חושב שצריך להקים איזה שהוא צוות שיחד יחשוב על הדברים האלה.

אורי מרגלית [סגן ראש המועצה/רמת הכובש]: לא, איציק, מה שאני אומר שהחשיבה הזו שאתה מדבר

התחילה כבר בכל מיני מקומות פרטניים. צריך יהיה לאסוף אותה, לאסוף אותה כי את השכל ממציאים

כבר כנראה בכל מיני מקומות כי כבר נמצאים שם. אנחנו נצטרך לאסוף אותה כדי להגיד, הנה סוגים שונים

של אופציות לתכנון של קומפלקסים כאלה. לגמרי מה שאתה אומר מדויק.

*חבר/תמליאהמדבר/תללאמיקרופון.

אורי מרגלית [סגן ראש המועצה/רמת הכובש]: מה?

שמוליק מריל [גבעת השלושה]: [מדבר ללא מיקרופון]

אורי מרגלית [סגן ראש המועצה/רמת הכובש]: לא יודע, שמוליק, אצלי חונים מחוץ לתחום המגורים. כן,

גלעד, בבקשה.

35

מליאה מן המניין 10.11.2024

גלעד בן דוד [שדי חמד]: [מדבר ללא מיקרופון] הקטע הזה השל עד 700 יחידות דיור, זה לא באמת [...] ועדת

קבלה או [...]

אורי מרגלית [סגן ראש המועצה/רמת הכובש]: לא, ועדת קבלה קיימת ל-700 רק בצפון ובדרום, לא אצלנו

ביישובי המרכז.

גלעד בן דוד [שדי חמד]: [...]

אורי מרגלית [סגן ראש המועצה/רמת הכובש]: אצלנו אין ועדות קבלה.

גלעד בן דוד [שדי חמד]: ואם אני עולה ל-700? כל תושב יכול [...], אין ועדת קבלה של הקהילה, זה מה

שאתה אומר? יש ועדת קבלה-

אורי מרגלית [סגן ראש המועצה/רמת הכובש]: לא, יש את התנאים שאנחנו מכירים היום, של כל אחד

בנחלה שלו, מה שמותר לו ומה שאסור לו. אם אתה מדבר על הרחבה, שטח הרחבה קהילתית.

גלעד בן דוד [שדי חמד]: הגדלה של היישוב.

אורי מרגלית [סגן ראש המועצה/רמת הכובש]: יפה, כל זה או שיהיה משווק במלואו דרך רמ"י או דרך

הסכם גג שלושים אחוז תוכל לקבוע מי יהיה שמה ותוכל לשבץ לשם את בני שדי חמד לצורך העניין ללא

צורך להיכנס למכרז חיצוני, יכול להיות שתהיה הגרלה ביניהם, תלוי כמה יש. ותלוי כמה יחידות יהיו.

גלעד בן דוד [שדי חמד]: [...]

אורי מרגלית [סגן ראש המועצה/רמת הכובש]: נכון. אפרים.

אפרים צוק [כפר סירקין]: בשיחה הקודמת בנושא הזה, הבנתי ממך שמדובר רק על שטח צהוב, אם אתה

יכול לפרט, לאיזה שטח אתם מתכוונים 6-7 יחידות לכל דונם?

אורי מרגלית [סגן ראש המועצה/רמת הכובש]: תראה, או שזה שטח צהוב, או שזה שטח של מבנה ציבור,

שאפשר כן להשתמש בו לצורך העניין הזה, או שזה שטחים אחרים של האגודה, שצריך לעשות להם, מה

שנקרא שינוי יעוד, אבל הם שטחי אגודה.

*חבר/תמליאהמדבר/תללאמיקרופון.

אורי מרגלית [סגן ראש המועצה/רמת הכובש]: מחוץ. רגע. כל יישוב יש לו תבנית אחרת פה. יש שטחים

פרטיים, יש שטחים לא פרטיים, בסוף לא תהיה ברירה אלא לעשות שינוי סטטוס של הקו.

36

מליאה מן המניין 10.11.2024

אפרים צוק [כפר סירקין]: לא תראה כי נניח, לדוגמה כפר סירקין. אז אנחנו, ליד כל בית יש, זה משקיעי

עזר רוב היישוב, בכל בית זה חמישה דונם, אם זה על שטח צהוב שזה שני דונם, והמנהל בטח ירצה זכות

השבה על יתר שלושת הדונמים, זאת אומרת לא יהיה 6-7 יחידות לדונם, אחר כך על השטח הנותר המנהל

יכול לבנות מגדלים גם, השאלה איזה הסכם זה?

אורי מרגלית [סגן ראש המועצה/רמת הכובש]: לא מדובר על שטח הנחלה אפרים.

אפרים צוק [כפר סירקין]: לא, אני לא מדבר על נחלה.

*חבר/תמליאהמדבר/תללאמיקרופון.

אורי מרגלית [סגן ראש המועצה/רמת הכובש]: זה במסגרת התנאים שמותר לך הנחלה היום לבנות בחלקה

א'. זה לא קשור זה לזה.

*מדבריםביחד.

אורי מרגלית [סגן ראש המועצה/רמת הכובש]: כן אתם נכנסים לרזולוציות.

אפרים צוק [כפר סירקין]: אני לא מדבר על רזולוציה אורי. מדובר על פרינציפ, על עיקרון.

אורי מרגלית [סגן ראש המועצה/רמת הכובש]: הנחלות הן לא בתוך העניין הזה.

אפרים צוק [כפר סירקין]: אני לא מדבר על נחלות.

אורי מרגלית [סגן ראש המועצה/רמת הכובש]: דני, שאלה אחרונה כי זה היה רק דיווח אנחנו עוד לא

מספיק מבושלים.

אורי עצמון [כפר סירקין]: [מדבר ללא מיקרופון] [...] אבל הבעיה המרחבית שזה מוגבל ל-6,000 יחידות

דיור. עכשיו המינהל מוכן לרדת ל-,6,000 [...] שירד במחיר שהוא רוצה לקחת עבור היחידה, הוא יקבל גם

.7,000 בדיוק הפוך, [...] אני יודע שזה קשה, אבל זה יביא לך אנשים. דוגמה, אנחנו לפני 15 שנה התחלנו

תב"ע, 220 יחידות דיור [...] לבניה [...]

אורי מרגלית [סגן ראש המועצה/רמת הכובש]: כי הן בתוך הנחלות נו. וזה פרצלציה.

אורי עצמון [כפר סירקין]: [מדבר ללא מיקרופון] [...] מאחר ואנחנו בכפר חקלאי [...] 91 או 51 עם היטלי

השבחה וזה בלי [...] ואז הישוב יבוא ויגיד לי אם אני כבר הולך להיות ראש [...].

37

מליאה מן המניין 10.11.2024

אורי מרגלית [סגן ראש המועצה/רמת הכובש]: אורי, זה לא המקום עכשיו. בסדר, אבל זה לא המקום

עכשיו בשבע בערב לפתוח את הדיון הזה על חלקות א'.

אורי עצמון [כפר סירקין]: [מדבר ללא מיקרופון] לגבי תשתיות [...], שהמנהל לא נותן [...], אם תוסיף -100

200 יחידות לתב"ע שלך, אתה צריך להחליף את קווי הביוב. אבל אתה אמרת [...] זה מספיק [...].

אורי מרגלית [סגן ראש המועצה/רמת הכובש]: דני, אתה עוד רוצה להגיד משהו לפני שמסיימים? כן,

קדימה.

דני ברכה [צופית]: [מדבר ללא מיקרופון]

אורי מרגלית [סגן ראש המועצה/רמת הכובש]: זאת שאלת מיליון הדולר. אנחנו עוד לא יודעים לתת תשובה

על זה. דרך אגב, אף אחד לא יודע לתת תשובה על זה. גם אחרי שנגמור-

דני ברכה [צופית]: [מדבר ללא מיקרופון]

אורי מרגלית [סגן ראש המועצה/רמת הכובש]: דני, אנחנו נכנסים עכשיו בדיוק לדיון חדש במושגים

הישנים, לא מדובר פה על הנחלות ועל מה יקרה בתוך הנחלות אלא אנחנו מדברים על יחידת קרקע חדשה

שתשווק במחיר מטרה עם צפיפות דיור יותר גדולה. הנגזרת של זה, ההיגיון שלי אומר, תהיה יותר קטנה

מבחינת העלות למי שילך לגור שם. אתה שואל כמה? אף אחד לא יודע לענות לך ברגע זה.

אושרת גני גונן [ראש המועצה]: טוב, חברות וחברים, אני רוצה לסכם את הדיון הזה בכמה דברים. קודם

כל, רוצה להגיד תודה רבה לאורי מרגלית, שמוביל את זה ואתם רואים כמה זה מורכב וכמה שאלות זה

מייצר, איזה עומקים, לאן זה מביא אותנו. בכל הרמות זה מורכב ואני אגיד ככה, אנחנו יכולים להישאר

במצב הקיים, דיברנו על זה כבר הרבה פעמים. יש כאן צמיחה דמוגרפית יש כאן איומים גאוגרפים, והמדינה

נהיית יותר ויותר אורבנית ובמרכז הארץ להישאר מועצה כפרית וחקלאית זה קשה. יחד עם זאת, זה מה

שאנחנו רוצים. אנחנו רוצים להישאר כפריים ואנחנו רוצים להישאר חקלאים, ואנחנו רוצים להישאר

עצמאיים ולא מסופחים לערים. לכן, בצומת בה אנחנו נמצאים אנחנו צריכים לקבל החלטה האם אנחנו

רוצים בצורה פרו-אקטיבית להתאים את עצמנו למציאות המשתנה כדי לשמר את קיומנו, לא כדי להפוך

להיות עיר קטנה, אלא לא כדי להיות מחר בבוקר מסופחים לעיר. לכן, כל הסיפור של התכנון כאן נועד

לפתוח את האופציה לצמיחה דמוגרפית מבוקרת, אבל גם אחראית עם מצרך הקרקע היקר ביותר במדינת

ישראל, בטח במרכז הארץ. לכן מה שאנחנו מתניעים כאן עכשיו הוא חדשני, הוא ראשוני, הוא חלוצי, הוא

פתוח לרעיונות, הוא עובר כאן הרבה מאוד מסננות, הוא וולונטרי, אף אחד לא יכפה את זה על אף ישוב

במועצה שלנו. יהיה כאן תהליך שהוא תהליך משתף, שקוף, נבדוק לעומק את כל הנושאים התכנוניים לצד

הקניינים, כשהמטרה שלנו זה לקיים את עצמנו כישוב קהילתי, חקלאי וצומח, זה מה שאנחנו רוצים לעשות

וזה מה שהתוכנית הזו מובילה ולכן באמת יש כאן משהו שהוא פריצת דרך אסטרטגית, עם כל המורכבויות

38

מליאה מן המניין 10.11.2024

שהיום רק ציינתם ממש בקצה קצהו, את המורכבות שיש. אבל אנחנו לא נצא לדרך ולא נחתום על שום

דבר, אף ישוב לא יחתום על כלום, עד שכל השאלות האלו לא יהיו מספיק ברורות לנו. כדי שזה יקרה יש

כאן מערכת שלמה שאנחנו עובדים מולה, מול מנהל התכנון, המועצה הארצית, רשות מנהל מקרקעי ישראל.

זהו זה הסיכום, יהיו עוד הרבה מאוד דברים בשיתופי ציבור כאלה.

*חבר/תמליאהמדבר/תללאמיקרופון.

אושרת גני גונן [ראש המועצה]: גיוון, הצערה.

*חבר/תמליאהמדבר/תללאמיקרופון.

אושרת גני גונן [ראש המועצה]: חלק מהתכנית של תמ"א ,35 תיקון .5 זה גם להוסיף יחידות למבוגרים.

דיור מוגן. זה פשוט, באמת, כל כך מורכב, יש לנו הרבה פעולות. ההמשך יבוא. המשך יבוא. תודה רבה.

*שינויבחיבורהסאונדוהמיקרופונים.

עדכון מבנה עדכוני עמותת תפו"ח

אושרת גני גונן [ראש המועצה]: אני עוברת לנושא עמותת תפו"ח, עדכון מבנה ארגוני [...] ספורט.

שרון סספורטס [מנכ"ל המועצה]: זה עדכון ממש קצר. עמותת תפו"ח היא עמותה שמירית ממנכ"לת

אותה, היא עמותה לתרבות ופנאי של המועצה. יש את המבנה הארגוני שלה שהצגנו בעבר, העמותה הזאת

לוקחת תחתיה את אגף הספורט. ששי דניאל סיים את תפקידו, אנחנו נותנים את אישור המליאה להעביר

את תחום הספורט [...] פשוט לוקחים אותו מכפוף אליי ומעבירים אותו לפיקוד של מירית כדי לייצר סנכרון

בין כל הפעילויות הבלתי פורמליות שהספורט בתוכן, באותו מרחב. צריך להצביע על זה לימור?

אפרת היים [רמות השבים]: בעצם הסיבה היחידה שאתם מעבירים זה כדי שזה יהיה מחלקה? או פשוט

מעבירים את זה כדי שזה יהיה סנכרון? יש איזה שהם [...], תקציביות?

שרון סספורטס [מנכ"ל המועצה]: לא.

*חבר/תמליאהמדבר/תללאמיקרופון.

שרון סספורטס [מנכ"ל המועצה]: [...] מעבירים עם האנשים והשכר לעמותה. וזה הכל.

*חבר/תמליאהמדבר/תללאמיקרופון.

*מדבריםביחד.

39

מליאה מן המניין 10.11.2024

שרון סספורטס [מנכ"ל המועצה]: הצעת ההחלטה היא מליאת המועצה מאשרת-

צפריר שחם [גני עם]: ב-5 היה-, שמירית הציגה שהוא לא המועצה, היה סביב ה-5 מיליון שקל.

שרון סספורטס [מנכ"ל המועצה]: מה שהיא הציגה עכשיו?

צפריר שחם [גני עם]: כן, בשבוע שעבר. זאת אומרת ש[...] מקבלת 4 ומשהו.

שרון סספורטס [מנכ"ל המועצה]: [...] אבל מה שמירית הציגה לכם השבוע-

צפריר שחם [גני עם]: 5 ומשהו.

שרון סספורטס [מנכ"ל המועצה]: כן, זה עם הספורט. כל מה שהיה במועצה עבר [...].

גילה פרין [ירקונה]: כמו שהוותיקים עברו.

שרון סספורטס [מנכ"ל המועצה]: כן. מעבירים מהמועצה-

*מדבריםביחד.

שרון סספורטס [מנכ"ל המועצה]: חברים, אני מקריא את ההחלטה. מליאת המועצה מאשרת להעביר את

תחום הספורט לעמותת תפו"ח וזאת מיום .01.01.2025 מי בעד? נגד? נמנעים? פה אחד.

החלטה: מליאת המועצה מאשרת להעביר את תחום הספורט לעמותת תפו"ח וזאת מיום .01.01.2025

אושר פה אחד.

תב"רים

שרון סספורטס [מנכ"ל המועצה]: הנושא הבא זה תב"רים.

מאיה עוז [גזברית]: שלושה תב"רים. הראשון, שלחנו לכם את כל הפרטים. הגדלה של 65 אלף שקלים

למאבק בתחנות מונעות בגז. בעצם המימון של [...] היא גורם חיצוני, עיריית כפר סבא שמשתתפת איתנו

בהוצאות המאבק בתחנת הכח ריינדיר. התב"ר הבא, יועצים לענייני גבולות/ותמ"לים, הגדלה של 50 אלף

ש"ח וזאת עקב עדכון נדרש של הוצאות עדכון תעריף שעתי. במסגרת ותמ"ל [...] בהרצליה. ותב"ר אחרון,

תב"ר בעקבות קול קורא של הניטור יתושים בנחלים, 191,646 שקלים כאשר התב"ר הזה, הפעילות הזאתי

תוקצבה במסגרת התקציב השוטף וככה לשמחתנו המשרד להגנת הסביבה ביקש אישור מהמליאה כדי

לממש את התב"ר ולהעביר את הכספים אלינו, וביקש את מספר התב"ר והמליץ שהדבר הזה [...] את

40

מליאה מן המניין 10.11.2024

התב"ר. כמובן שמחים על כל הוצאה שמפנה לנו מהתקציב השוטף ולכן אנחנו מקימים תב"ר. כאשר

172,481 שקלים מהמשרד להגנת הסביבה, והיתרה מקרן הפיתוח.

שירלי לופו חזן [נווה ירק]: מאיה, בזמנו כשתקצבנו את כל המאבקים, גם תקצבנו מאבק שמדבר על [...]

היה משהו כזה גם?

עו"ד לימור ריבלין [יועמ"ש]: [...] ועכשיו בהתאם להנחיות החדשות שצצות-

*מדבריםביחד.

מאיה עוז [גזברית]: ועוד רשימה שקיבלתם, סגירה של תב"רים. הרשימה כוללת 20 תב"רים שהפרויקטים,

רוב רובם הסתיימו כבר, קיבלתם גם הערה בגין כל תב"ר למה אנחנו מבקשים לסגור אותו, והמשמעות של

סגירת התב"רים, בגלל שהתב"רים מסתיימים בעודף של 82 אלף שקלים שיוזרמו בחזרה לקרן הפיתוח.

*חבר/תמליאהמדבר/תללאמיקרופון.

מאיה עוז [גזברית]: לא, זה בנוסף. זה רק על יתושים [...].

*חבר/תמליאהמדבר/תללאמיקרופון.

מאיה עוז [גזברית]: עוד שאלות? או שאפשר לאשר? בסדר? טוב. מי בעד לאשר את שלושת התב"רים

שהצגתי ולסגור את 20 התב"רים שברשימה שנשלחה. מי נגד? פה אחד.

שמוליק מריל [גבעת השלושה]: אני נמנע.

מאיה עוז [גזברית]: יש נמנע אחד.

החלטה: מליאת המועצה מאשרת את 3 התב"רים ואת סגירת 20 התב"רים כפי שהוצגו ע"י גזברית

המועצה. אושר ברוב קולות.

דו"ח כספי רבעוני

מאיה עוז [גזברית]: טוב, לגבי דו"ח כספי רבעוני, יוני .2024 בעצם, אנחנו לא נדרשים לאשר את הדו"ח.

בהתאם לבקשתו של איציק, אנחנו גם שלחנו תמצית מנהלים קצרה שמפרטת את הנקודות העיקריות

בדו"ח הזה. השאלה אם זה מספק ואם אפשר [...]

אורי עצמון [כפר סירקין]: יש עדכון של התקציב?

41

מליאה מן המניין 10.11.2024

מאיה עוז [גזברית]: אני דיברתי על דו"ח [...] .2024

*מדבריםביחד.

מאיה עוז [גזברית]: כמדי שנה, כמדי שנה אנחנו ברבעון האחרון של כל שנת כספים, אנחנו מעדכנים עדכון

תקציב לתקציב של השנה הנוכחית. כאשר התהליך הוא שאנחנו סוגרים את השנה ביוני, אנחנו מנתחים את

התוצאות, ועל בסיס התוצאות האלה וההתאמות הנדרשות להמשך השנה, אנחנו מבצעים את ההתאמות

הנדרשות. כשביצענו את התהליך הזה אנחנו קיבלנו גירעון של כ-7 מיליון שקלים, ואני אפרט לכם כיצד

התכנסנו. 3.5 מיליון ש"ח, אנחנו בעצם מיצינו הכנסות גם מחברות קשורות, גם מתב"רים שבדקנו על פי

תקנים חשבונאיים שניתן להסיט אותם לתקציב השוטף, כשני מיליון שקלים נטו, אנחנו מתכוונים למשוך

דיבידנד מהחברה הכלכלית שלנו, וזאת כמובן בכפוף לאישור האספה הכללית, את הדיבידנד הזה. כאשר

הדירקטוריון של החברה הכלכלית כן המליץ ואישר למשוך את הדיבידנד. ובסוף בסוף, כלל האגפים ביצעו

התכנסות של כמיליון וחצי וזאת על מנת להביא לכם תקציב שהוא מעודכן ומאוזן. אז כפי שאתם רואים

התקציב שלנו גדל בכחמישה אחוזים כאשר השינויים העיקריים הינם בהכנסות העצמיות, השינוי הוא גם

בהכנסות ובמקביל גם בהוצאות. אנחנו בעצם ביצענו רישום חשבונאי של פעילות הצהרונים והקייטנות של

המועצה, שהפעילות הזו מתקיימת בעמותת תפו"ח והפעילות הזו תירשם גם בהכנסות ובאותו מספר של

עשרה מיליון שקלים גם בהוצאות. בנוסף ישנו גידול של 2.5 אחוזים בהכנסות הממשלתיות שלנו, כ-4 מיליון

שקלים. בצד ההוצאות אתם רואים ששכר העמותה גדל בכמעט 10 אחוז, עוד מעט אני אפרט ממה הגידול

הזה נובע. בדרך כלל ההוצאות של המועצה גדלו ב-7.5 אחוז, כאשר התקציב המעודכן החדש עומד כ-

422,339,000 שקלים. גם לצד ההכנסות וגם לצד ההוצאות. השקף הבא יפרט לכם ככה את עיקר השינויים

לצד ההכנסות ולצד ההוצאות, כאשר אתם רואים שיש שם שינויים בהוצאות שממומנים באחוז יחסית

משמעותי [...]. אז בצד ההכנסות, יש לנו קיטון של מיליון שקלים של סקר נכסים שתקצבנו בהתחלה. הסקר

הזה גם התחיל יחסית מאוחר ממה שצפינו וגם החלטנו לעשות את התהליך הזה הרבה יותר שירותי

ומעמיק. עם הבדיקות שלנו לפני שאנחנו שולחים את השומות החדשות לתושבים. וגם על בסיס יישוב אחד

שסיימנו, אנחנו רואים שזה לא הניב הכנסות ואפילו היו הקטנות של שומות ואנחנו כמס אמת כמובן אם

צריך להקטין מקטינים, אז יש כאן הפחתה של מיליון שקלים לעומת התקציב המקורי. בנוסף יש הפחתה

של מיליון שקלים של קנסות מנהלים ישנים, שהאכיפה לא בוצעה מעל לעשר שנים. אנחנו העברנו את

הקנסות האלה למרכז לגביית קנסות הארצי וגם כאן התהליך הוא תהליך שהוא איטי ודורש בדיקות

נוספות ולכן הקטנו גם כאן מיליון שקלים. 1.7 מיליון גידול בהכנסות ממשרד הרווחה, אתם רואים שבצד

ההוצאות יש גידול של שני מיליון שקלים וזאת כתוצאה מגידול של מסגרות טיפוליות שונות. גידול בהכנסות

של שני מיליון שקלים, השתתפות של משרד החינוך, גם הסעות תומכות חינוך. כאשר לצד ההוצאות יש לנו

גידול של קצת מעל שלוש וחצי מיליון שקלים. ככה לסבר את האוזן, יש לנו גידול של 15 משרות של מלוות

ומורות, ומורים, ומלווים ותומכים, רק בשנת הלימודים הנוכחית. בעצם הגידול הזה נובע מהנחיות של

משרד החינוך בהשלמה המתבצעת על ידי המועצה. 3.7 מיליון ש"ח זה המיצוי של הכנסות קשורות

והדיבידנד שדיברנו קודם. 4 מיליון ש"ח הלוואה עצמית מהקרנות שלנו למול חלוקת הכנסות [...], כפי שהיה

42

מליאה מן המניין 10.11.2024

גם שנה שעברה, אתם רואים את אותו סכום גם בצד ההוצאות. עשרה מיליון ש"ח כפי שציינתי, גם בהכנסות

גם בהוצאות רישום פעילות של קייטנות וצהרונים. בצד של ההוצאות יש גם גידול של 800 אלף שקלים

לעלויות ביטחון, של תגבור כוח אדם, תגבור אבטחה במוסדות חינוך, ו-1.9 מיליון גידול של עלויות פינוי

אשפה כתוצאה מגידול בצריכה. אנשים יותר בבתים ואנחנו רואים זאת בגידול של הפינויים שנדרשים.

*חבר/תמליאהמדבר/תללאמיקרופון.

מאיה עוז [גזברית]: יש לנו מיליון שקל מהחכ"ל, שירותים שהמועצה מספקת לחכ"ל, הסברנו את זה והם

ישלמו על זה. ויש מספר תב"רים שהסתיימו והמבקר נותן לנו אישור לממש את התקציב.

חברת מליאה: מאיה, מה זה החצי מיליון של צור יצחק?

מאיה עוז [גזברית]: חצי מיליון של צור יצחק בעצם בתחילת שנת התקציב, צור יצחק נרתמו והסכימו

להסיט חצי מיליון מהתקציב השוטף לתב"רים, מיליון סליחה, מהתקציב השוטף לתב"רים. בהמשך הדרך

ביצעו בחינה מחדש והם ביקשו להסיט חצי מיליון חזרה. מאחר והם לא הסתדרו בתקציב השוטף, גם

המענק של הישובים הגדולים השנה, הם לא קיבלו ממנו, בשונה משנים קודמות ולכן זה יצר אצלם גירעון

ואנחנו החזרנו להם.

חברת מליאה: זה כסף שהם קיבלו?

מאיה עוז [גזברית]: כן כן, זה כסף שלהם.

איציק תורג'מן [נירית]: [מדבר ללא מיקרופון] [...] זאת אומרת, ידוע משהו שם, שמתפתח שיכול להביא

אותנו לשנה הבאה.

מאיה עוז [גזברית]: כן, אז אתה בדיוק מרים לי להנחתה על השקף הבא. בעצם ישנם שלושה נושאים

שאנחנו צופים שיכול להיווצר שם פער. ושלושת הנושאים האלה, הם גם יינתנו, ממשרד הפנים, כמו שנה

קודמת, גם השנה, הוא פרסם הוראת שעה, והוא נותן מענה למימון נושאים מסוימים בעקבות המלחמה.

אז קודם כול, קרן הארנונה. קרן הארנונה היא נושא שנידון בבג"ץ וכרגע, הבג"ץ החליט שהרשויות צריכות

למחוק את העתירה, אבל הרשויות לא מקבלות את ההחלטה הזאת, הרבה רשויות וגם אנחנו החלטנו כרגע

לא לתקצב את זה. אני גם יכולה להגיד שיש כל מיני מחלוקות על אופן החישוב, של העניין הזה, של הנושא

הזה. ומשרד הפנים אמר שבמידה ובסוף השנה ייווצר פער שרשות תצטרך להפריש מקרן הארנונה והיא לא

תקצבה, אז יהיה ניתן לקחת הלוואה מהקרנות, הלוואה עצמית כדי לממן את הנושא הזה. ושני הנושאים

הבאים אובדן הכנסות עצמיות כתוצאה מהמלחמה. אנחנו רואים שיש בעצם האטה בגבייה של קנסות בית

המשפט בנושא של בניה, כאשר כמות הקנסות לא ירדה. שפנינו ובחנו את זה לעומק, אז בעצם ראינו שבית

המשפט הוא נענה לתושבים שמבקשים לדחות את הדיונים בעקבות המלחמה, אנשים במילואים, ולכן גם

43

מליאה מן המניין 10.11.2024

כאן אנחנו צופים הפחתה של חצי מיליון ש"ח. וגם אותו דבר, הכנסות מקנסות הפיקוח. גם כאן יש קיטון.

אנחנו צופים 120 אלף ש"ח ולכן אנחנו נבקש מכם לאשר במליאה הזאת, הלוואה עצמית עד מיליון ש"ח,

כאשר יכול להיות שלא נממש את ההלוואה הזאת. אם נראה שלא נצטרך, לא נממש.

איציק תורג'מן [נירית]: זו הלוואה כנגד הכנסות צפויות?

מאיה עוז [גזברית]: זה הלוואה מהקרנות שלנו מהתקציב השוטף, שניתן לפרוע אותן עד חמש שנים הבאות.

*חבר/תמליאהמדבר/תללאמיקרופון.

מאיה עוז [גזברית]: כן, כן, כן.

*חבר/תמליאהמדבר/תללאמיקרופון.

מאיה עוז [גזברית]: אנחנו נדבר על ההכנסות האלה שאנחנו נקבל שנה הבאה. ועוד נושא, יש עוד מענים

שמשרד הפנים פרסם, אבל כבר לאחר ששלחנו את החומרים, ויכול להיות שבסוף גם לא נצטרך לממש את

הדיבידנד. עוד כל מיני מענים שאנחנו בוחנים אותם, את המשמעות החשבונאית שלהם ואנחנו נעדכן

במליאה הבאה.

חברת מליאה: למה לא נוכל לממש את הדיבידנד?

מאיה עוז [גזברית]: כי יכול להיות שאחד המענים שהוא מאפשר, זה רישום פעולה על פעולות מסוימות,

שעד עתה התקנות מחייבות רישום בתקציבי פיתוח, והוא יאפשר לרשום את זה בתקציב השוטף. ואז במידה

והסכום הזה בעצם יכסה לנו את הצורך במשיכת הדיבידנד, אז לא נמשוך את הדיבידנד.

*מדבריםביחד.

מאיה עוז [גזברית]: הרשות קובעת לעצמה. אנחנו קבענו ריבית של חצי אחוז וזה עד חמש שנים, כאשר

אנחנו נבקש לפרוע אותה בשלוש השנים האחרונות. בואו נעבור שקף.

*חבר/תמליאהמדבר/תללאמיקרופון.

מאיה עוז [גזברית]: אני לא מדברת על קרן ההשבחה שאנחנו בעצם משתמשים בה כדי לממן את

הפרויקטים. בסדר, גם אם יש התנגדות של הכנסות אני לא נותנת.

*מדבריםביחד.

44

מליאה מן המניין 10.11.2024

מאיה עוז [גזברית]: [...] אנחנו הולכים, אבל כרגע אין גירעון. במידה וייווצר גירעון עד מיליון שקל, אין

גירעון. אני אומרת, במידה וייווצר גירעון כתוצאה מאותן הכנסות עצמיות, או קרן הארנונה, אנחנו נסגור

אותם ב[...].

שמוליק מריל [גבעת השלושה]: אז אני אומר שבסוף הגענו למצב הכי נוח ש[...] ממנו. שבסוף נצטרך לקחת

את ההלוואות ולסגור גירעונות.

מאיה עוז [גזברית]: שמוליק, זה בדומה למה שעשינו שנה שעברה. משרד הפנים מאשר לי. אני משתדלת לא

לצמצם בשירותים לתושב.

שמוליק מריל [גבעת השלושה]: אני יודע [...]. אבל זה המצב הכי גרוע שיכול להיות.

מאיה עוז [גזברית]: זה לא מצב גרוע, כי משרד הפנים [...].

אושרת גני גונן [ראש המועצה]: אני אגיד ככה, קודם כל אני רוצה להגיד לך מאיה ויוליה וכל הצוות, ראשי

האגפים [...] עשו עבודה יוצאת דופן, תוך כדי שנה, מאוד קשה ומורכבת, שראיתם שהיו לנו כאן הוצאות

ביטחון, שלא על הכל קיבלנו שיפויים, תוך כדי שנה של התייקרויות, תוך כדי שנה באמת קשה, לסיים את

השנה הזו בלי גירעון. זה מה שהם עשו. חתכו בתקציבים של האגפים, לא חתכו בתקציבים של היישובים.

אנחנו לא רוצים לחתוך יותר בשירות לתושב, ואנחנו עושים הכול באחריות לסיים את השנה הזו בלי גירעון.

מאיה אומרת, שככל שהשנה תסיים ובכל זאת יהיה איזשהו פער, יש לנו רשת ביטחון שמשרד הפנים נתן

לנו. למה? כי אנחנו רשות איתנה וכרשות איתנה שיש לנו את הקרן שאנחנו יכולים לקחת הלוואה עצמית,

[...] אם נצטרך, אז נעמיד לרשותנו גם עד מיליון שקלים. אולי לא נצטרך, אבל אנחנו ממשיכים לקצץ.

קיצצנו שעות נוספות, כל החודשיים האלה של נובמבר-דצמבר עד סוף השנה, [...] רוחבית לא גייסנו משרות

של אנשים שעזבו את העבודה, סיימו, יצאו לפנסיה או סיימו את עבודתם. אנחנו דוחים את כל הגיוסים

לשנת .2025 אנחנו עושים כל מה שאפשר כדי לסיים את השנה הזאת, שזה לא פשוט, ברשות האיתנה. ואנחנו

נעמוד בזה. זה היה שיקוף של הדברים. עכשיו שאלות? בבקשה.

אורי עצמון [כפר סירקין]: משרות מאושרות על ידי המועצה ללא שינוי, [...] כמה שהוא ישרוד, 500 וכמה?

לא יודע.

אושרת גני גונן [ראש המועצה]: הצגנו את זה בדיון שהיה לפני יומיים.

אורי עצמון [כפר סירקין]: אפשר להראות את זה כמו שמראים את התקציב.

מאיה עוז [גזברית]: אני אשלח לך את זה. הצעת ההחלטה הראשונה מליאת המועצה מאשרת עדכון תקציב

לשנת 2024 כפי שהוצג בישיבה. התקציב המעודכן לשנת 2024 עומד על סך של 422,339,000 שקלים, משרות

[...] של המועצה ללא שינוי. מי בעד? מי נגד? מי נמנע? פה אחד.

45

מליאה מן המניין 10.11.2024

החלטה: מליאת המועצה מאשרת עדכון תקציב לשנת 2024 כפי שהוצג בישיבה. התקציב המעודכן לשנת

2024 עומד על סך של 422,339,000 ש"ח. אושר פה אחד.

מאיה עוז [גזברית]: הצעה שנייה. מליאת המועצה מאשרת הלוואה עצמית מול קרנות המועצה בהתאם

להארכת הוראת שעה שימוש [...] בתקציב הרגיל של 2024 עד סכום של 1 מיליון ש"ח בתנאי ריבית של חצי

אחוז, ובתנאי פירעון של שלושה תשלומים שווים בשנים ,2027 ,2028 .2029 מי בעד? מי נגד? מי נמנע? נגד

אחד, ברוב קולות.

החלטה: מליאת המועצה מאשרת הלוואה עצמית מול קרנות המועצה בהתאם להארכת הוראת שעה

שימוש [...] בתקציב הרגיל של 2024 עד סכום של 1 מיליון ש"ח בתנאי ריבית של חצי אחוז ובתנאי

פירעון של שלושה תשלומים שווים בשנים ,2027 ,2028 .2029 אושר ברוב קולות.

מאיה עוז [גזברית]: ועוד הערה לגבי הדיבידנד. במליאה הבאה, במידה ונצטרך למשוך את הדיבידנד, אנחנו

נכנס את האספה הכללית ונאשר את זה.

אורי עצמון [כפר סירקין]: זה בלי פריים?

חבר מליאה: כמה אנחנו מקבלים על הקרנות שלנו היום?

מאיה עוז [גזברית]: אנחנו משקיעים את הכספים בפיקדונות לחודש, שנה, כמה שאנחנו צריכים.

חבר מליאה: בממוצע.

אורי עצמון [כפר סירקין]: 5.4 היה.

מאיה עוז [גזברית]: בסביבות ה-, לא, ארבע.

*מדבריםביחד.

אושרת גני גונן [ראש המועצה]: זה היה חד פעמי בתקופת מלחמה, האופציה הזו. היא לא אופציה שקיימת

כל הזמן. הם פתחו אותה רק לרשויות איתנות בתקופת מלחמה.

ועדות מועצה - שינויים

אורי מרגלית [סגן ראש המועצה/רמת הכובש]: ועדות המועצה. שינויים. ועדת שימור אתרים. צביקה

פסטרנק מצופית הודיע שהוא לא יכול לקחת חלק בשנה הקרובה לפחות. אנחנו ביקשנו וקיבלנו את הסכמתו

של אלי בן גרא לשמש כנציג נוסף של המליאה בוועדה, תודה אלי. זה אחד. ועדת ספורט, אז כל המקומות

46

מליאה מן המניין 10.11.2024

שששי דניאל היה בתפקידו, מרכז ועדת ספורט, אז הוא נכנס עודד בן ארי, שהוא ממלא מקום מנהל אגף

ספורט, מעכשיו בתוך עמותת תפו"ח. ועדת נגישות, גם יוצא ששי נכנס עודד בן ארי, ועדת מל"ח יוצא ששי

נכנס עודד בן ארי כממונה על תחום הגז. עוד משהו שלא הספיק להיכנס לפה, אם אין לכם התנגדות, דפנה

דילאון, היא אמורה להצטרף לוועדת חינוך, נכון? אז אם אין לכם התנגדות שנצרף את זה גם לפה וזה ייכנס

לפרוטוקול. בסדר? אוקיי. מי בעד אישור? מי נגד? מי נמנע? תודה.

החלטה: מליאת המועצה מאשרת את השינויים בוועדות כפי שהוצגו. אושר פה אחד.

מינוי תושבים לוועדות ביקורת ביישובים

אושרת גני גונן [ראש המועצה]: הנושא האחרון שלנו, מבקר המועצה רואי, בבקשה.

רואי מסורי [מבקר המועצה]: טוב, הנושא האחרון באמת, מינוי חברי ועדת הביקורת בישובים. במהלך

החודשים האחרונים עשינו מאמצים לגיוס תושבים להתנדב כחברי ועדות ביקורת ביישובים. אני מודה

לדנה גל ולשרון שעשו את המאמץ ביחד איתי. זאת בהתאם להוראות צו המועצות האזוריות סעיף ,130

שבעצם קובע שהמועצה צריכה למנות ועדות ביקורת ביישובים. נכון להיום אנחנו בעצם מינינו שמונה ועדות

ביקורת. בעיקר, במושבים וישובים קהילתיים, עם הקיבוצים אנחנו מגיעים ל-15 יישובים, שזה בערך

כמחצית מיישובי המועצה. אוקיי? עכשיו. חברי ועדת הביקורת שהתנדבו קיבלו מדריך לעבודת ביקורת

ביישובים. אני רק אראה לכם אותו. הוא גם נמצא באתר המועצה. רואים? זה מדריך. שהם קיבלו אותו

ועיינו בו. ובנוסף לכך, אני ערכתי לכל ועדה, כל ועדה הגיעה לפה פרונטלית או בזום, וערכתי להם הדרכה.

קודם כל, על מנת להכיר את האנשים ולראות שהם באמת באים [...] טובים ולא, מה שנקרא, לשים מקלות

בגלגלים של הוועד המקומי. ולתת להם דגשים לעבודה [...] ומקצועית ברוח טובה מול הוועדים המקומיים,

שבעצם דנים בעבודת ביקורת אפקטיבית ותקדם את היישוב. עכשיו, לפני שמישהו רוצה לשאול מישהו

שאלות? לא. אז קודם כל, אנחנו מתחילים [...] הבחירות היו בפברואר, אבל אנחנו באמת, זה לא פשוט. זה

לא פשוט למנות ועדות ביקורת ביישובים. תבינו, זה גם אנשים שמתנדבים, זה גם המילה ביקורת היא קצת

מאיימת, לפעמים אפילו חבר ועדת ביקורת והוא גר בסמוך או שכן של יו"ר ועד מקומי, אז לא תמיד זה

נעים לעשות ביקורת. אבל בניגוד לקדנציות קודמות שעשינו פה איזשהו יום עיון ואנשים באו והסברנו להם,

ולא יצא מזה כמעט כלום. אני אומר לכם, באמת כמעט כלום. אולי חוץ מ[...] שהייתה שם באמת ועדה. אני

לא מדבר דרך אגב על הקיבוצים. בקיבוצים יש ועדות ביקורת טובות שהן קיימות ופעילות. אבל דרך אגב,

דרך אגב, עכשיו בקיבוצים זו ועדת ביקורת על העבודה השיתופית, כי קיבוץ הוא אגודה שיתופית. לוועד

אין כל כך משמעות בקיבוץ, אז המשמעות היא יותר שיהיו ועדות ביקורת במושבים וביישובים קהילתיים.

אוקיי?

47

מליאה מן המניין 10.11.2024

איציק תורג'מן [נירית]: אני חושב שצריך אחת לתקופה, אחת לשנה, לתת עוד פעילות, כמה ישיבות, מה

נבדק, מה לא נבדק, האם יש תכנית עבודה? כי הביקורת חיונית בוועד מקומי, יו"ר ועד דומיננטי יכול לעשות

ככל העולה ברוחו. חשוב שמישהו יסתכל על זה ויגיד זה לא בסדר וזה כן בסדר.

רואי מסורי [מבקר המועצה]: קודם כל, זה בדיוק הדברים שאמרתי להם. הדגשתי בפניהם את חשיבות

הביקורת ובמדריך שנתנו להם לפני התוכנית עבודה, הסברתי להם שגם אני אבוא [...] במועצה שילווה

אותם. כל שאלה שיש להם פה, יותר מזה, כשהם יערכו בעזרת השם, יערכו את הביקורת, קודם כל יביאו

לי אותם. נראה שאין שם דברים-, מה שנקרא, שזה כתוב בצורה נכונה ומקצועית, ומעבר לזה, אמרתי להם,

תשמעו חבר'ה, אתם צריכים לבוא ברוח טובה ולעשות תיאום ציפיות מול הוועד המקומי. להסביר לוועד

המקומי שאתם כלי מקצועי שיסייע לו, כי בסופו של דבר ועדת ביקורת טובה, היא תסייע לפעילותו של

הוועד המקומי, אוקיי? ובסופו של דבר היא [...] את היישוב. ומכאן חשיבות ועדת הביקורת ביישובים.

איציק תורג'מן [נירית]: ועדת הביקורת מאושרת על ידי המליאה, נכון?

רואי מסורי [מבקר המועצה]: [...] שאפשר להבין, אתם רואים שמה? המועצה תבחר ועדת ביקורת מבין

תושבי היישוב. [...]

איציק תורג'מן [נירית]: אז אני חושב שזה הגיוני לבקש. עוד איזה שנה. לא. מי ועדת הביקורת?

רואי מסורי [מבקר המועצה]: בהחלט.

איציק תורג'מן [נירית]: [...]

*מדבריםביחד.

רואי מסורי [מבקר המועצה]: אני רק אגיד, יש לנו כרגע עם הקיבוצים כ-15 ועדות ביקורת מתוך .30 יש לנו

גם תוכנית שלא נעלה אותה עכשיו, במידה ובאמת ביישובים האחרים אנחנו מנסים עדיין לדייק, וגם אני

בעצם מבקש פה מחברי המליאה שביישובים שאין להם עדיין ועדת ביקורת, עוד מעט אתם תשמעו באיזה

יישובים יש ואז תבינו אצל מי אין, שתעזרו לנו באמת למצוא אנשים רציניים שיסכימו, מה שנקרא, אם הם

לא בוועד המקומי שיתרמו לפחות בוועדת הביקורת. זה דבר אחד.

חברת מליאה: הם עוברים הכשרה?

רואי מסורי [מבקר המועצה]: כן. הם עברו אצלי. כל ועדת ביקורת הגיעה לפה. ישבנו שם באולם הישיבות,

[...] לא כולם יכלו להגיע, ונתתי תשומת לב לכל ועדת ביקורת בנפרד. אנשים ישבו, הכרתי אותם, הבנתי מה

הרקע שלהם. הסברתי להם את חשיבות העבודה. איחלתי להם בהצלחה ואמרתי להם שאני אסייע בכל מה

שאפשר. אוקיי. עכשיו, הצעת ההחלטה, בהתאם לסעיף 130 לצו המועצות האזוריות, מליאת המועצה

48

מליאה מן המניין 10.11.2024

מאשרת מינוי ועדות ביקורת ביישובים גבעת חן, גת רימון, כפר מע"ש, מגשימים, מתן, נירית, צור נתן ושדה

ורבורג. זה שמונה יישובים שיש להם כרגע ועדת ביקורת, בעצם, רק שנייה, אני רק אסיים. חברי ועדת

הביקורת ביישובים מוסמכים לבצע עבודות ביקורת על תפקודו של הוועד המקומי ביישובם. עכשיו, הפועל

היוצא מזה שנכין נוסח שאושרת תחתום עליו, בעצם זו תהיה ההסמכה של המועצה ובעצם זו תהיה

ההסמכה של חברי ועדת ביקורת בכל יישוב לבצע עבודות ביקורת. מתוך היישובים שהקראתי אתם מבינים

באיזה ישובים אין. לכן אני מאוד מבקש ביישובים שאין ועדת ביקורת, [...].

אושרת גני גונן [ראש המועצה]: יותר קל לציין איפה יש, לא נציין איפה אין. חברים וחברות יקרים, קודם

כל אני רוצה להגיד לכם תודה שנשארתם. דבר שני אנחנו צריכים להצביע על זה. אני רוצה להגיד לך רואי

תודה. רואי, באמת הוכחה לגמרי שחשוב שתהיה ביקורת שוטפת, לא רק פעם בשנה, כל השנה. זו הדרך

להתייעל, זו הדרך להיות שקופים, זו הדרך לעשות את העבודה. אני יודעת, זה מורכב, זה וולונטרי

ביישובים, כל כך קשה להתנדב. יש ועדים שמתנדבים, וגם ועדת ביקורת, כן. צריך שתעזרו לזה לקרות. אז,

בהצבעה, מי בעד? מי נמנע? פה אחד.

החלטה: בהתאם לסעיף 130 לצו המועצות האזוריות, מליאת המועצה מאשרת מינוי ועדות ביקורת

ביישובים גבעת חן, גת רימון, כפר מע"ש, מגשימים, מתן, נירית, צור נתן ושדה ורבורג. אושר פה אחד.

אושרת גני גונן [ראש המועצה]: תודה רבה לכם. 3 שעות של ישיבת מליאה כולל סיור, שאפו ענק. תודה

לכם.

הישיבה ננעלה

בברכה,

אושרת גני גונן, ראש מאיה עוז, גזברית שרון סספורטס,

המועצה המועצה מנכ"ל

49