פרוטוקול ועדת מליאה מס' 2

ישיבת מליאה מן המניין 2/25

מיום ראשון, ד׳ שבט התשפ״ה, 2/2/2025

משתתפים:

.1 חברי מליאה:

מ שם הנציג יישוב נוכחות מ שם הנציג יישוב נוכחות

1 אושרת גני גונן ראש המועצה V 23 הדר שושני מתן לא נכח/ה

סגן ראש

2 אורי מרגלית המועצה (רמת V 24 ליאת זולטי מתן לא נכח/ה

הכובש)

3 דורון צייזל איל V 25 אהרון ימיני נווה ימין לא נכח/ה

4 איתן יפתח אלישמע לא נכח/ה 26 חיים תייר נווה ימין V

5 רחל רבר אלישמע לא נכח/ה 27 שירלי לופו חזן נווה ירק לא נכח/ה

6 סתיו גיל בית ברל לא נכח/ה 28 אייל אברמוב נווה ירק לא נכח/ה

7 רונן ברקאי גבעת חן לא נכח/ה 29 מיכל חוגים נחשונים לא נכח/ה

8 שמוליק מריל גבעת השלושה V 30 בר גפן ניר אליהו לא נכח/ה

9 חיים ליברנט גן חיים לא נכח/ה 31 מולי אורן נירית לא נכח/ה

10 צפריר שחם גני עם לא נכח/ה 32 איציק תורג'מן נירית V

11 איל מילר גת רימון V 33 יורם דוקטורי עדנים V

12 יום טוב אלקבץ חגור V 34 אליהו בן גרא צופית V

13 חגור 35 דני ברכה צופית V

14 אלי כהן חורשים V 36 שלי רפפורט צור יצחק V

15 גלית אדם ירחיב לא נכח/ה 37 אירית קרמל לוי צור יצחק V

16 יהורם גולי ירחיב לא נכח/ה 38 שגית בן ארי צור נתן לא נכח/ה

רמות

17 גילה פרין ירקונה V 39 אריק כספי V

השבים

רמות

18 רחמים זבידה כפר מלל V 40 אפרת היים V

השבים

19 אורי עצמון כפר סירקין V 41 דוד שוורץ שדה ורבורג V

20 אפרים צוק כפר סירקין V 42 דפנה דילאון פז שדה ורבורג V

21 זהרה צור כפר מעש V 43 גל קפלן הראל שדי חמד V

22 אלה קון מגשימים V 44 גלעד בן דוד שדי חמד V

45 צחי בן הגיא עינת V

1

מליאה 2.2.25

.2 סגל מועצה נוכחים:

גב' מאיה עוז [גזברית המועצה]

גב' ורד שני [עוזרת ראש המועצה]

מר ערן אבידור [מדיה]

עו"ד לימור ריבלין [יועמ"ש]

מר רואי מסורי [מבקר המועצה]

מר יונתן יוסטמן [מהנדס המועצה]

גב' רינת אברבוך [אדריכלית הוועדה לתכנון ובניה]

גב' דינה קישון [תכנון וניהול נכסים חכ"ל]

מר ליאור גפן [מנהל אגף פיתוח עסקי חכ"ל]

מר עומרי שגב [מ.מ אגף אסטרטגיה וישובים]

מר רון שני [יועץ לפרויקט תלתן]

גב' נירית טיירי [אשכול השרון]

אדר' דרורית לוי [רונאל אדריכלים]

אדר' איתן רונאל [רונאל אדריכלים]

אדר' סלאח שחאדה [רונאל אדריכלים]

2

מליאה 2.2.25

על סדר היום:

דו"ח ראש המועצה. ................................................................................................................................ 4

פרידה מדינה קישון – מ"מ מהנדס המועצה. ............................................................................................ 8

א.ת אקו פארק - מספר תכנית - 417-1001551 - אישור היות המועצה יזמת התוכנית.................................12

פרויקט "תלתן" אישור הזוכה במכרז המשותף .......................................................................................21

אישור תב"רים. ...................................................................................................................................36

אישור המשך העסקה לרבני היישובים של נווה ימין ואלישמע. ................................................................38

אישור ועדת ביקורת צור יצחק. ..............................................................................................................40

חברים בוועדות המועצה – תוספת והחלפה. ............................................................................................40

3

מליאה 2.2.25

פ ר ו ט ו ק ו ל

אושרת גני גונן [ראש המועצה]: אנחנו נתחיל עם דו"ח קצרצר.

דו"ח ראש המועצה.

אושרת גני גונן [ראש המועצה]: קודם כל, שמחה גדולה שלירי חזרה אלינו, אז באמת אושר גדול. אנחנו

בשבת ספונטנית יצאנו לירחיב, לבית של לירי, והרבה מאוד תושבים מירחיב, ממתן, מנירית, מכל האזור

של הגוש וגם מהמועצה הגיעו לחגוג, וגם בערב בבית העם, בשמחה ענקית על שובה של לירי והיא כזאת

גיבורה, אם יצא לכם לשמוע אותה, את ההורים או את הדברים שהיא אמרה, מדהים, איזה תעצומות נפש.

זה בדיוק הניצחון של הרוח על כל דבר אחר, ואת הרוח אף אחד לא יכול לשבור. לירי הגיבורה שמצאה גם

את היכולת בתוך השבי להיות חברה, עם חמלה ועזרה לזולת, אנחנו רק מחכים שהיא תצא מבית החולים

והיא תשוב ממש ונוכל לחגוג איתה באמת. שלחנו לבינתיים את כל הצילומים והסרטונים עם החברים

והחברות שלה בעמי אסף, ביישוב ובכל מקום שחגגנו את שובה ולצד זה אנחנו מבינים שזה לא תם ולא

נשלם וזה לא הסתיים, ולא נשמח שמחה מלאה עד שכולם יחזרו וביניהם גם תמיר שלנו. וכאן אני רוצה

לשלוח למשפחה של תמיר, להורים של תמיר, לחירות ולאבא שלה אלון, ולכל המשפחה, חיבוק גדול מאיתנו

וחיזוק גדול, והלוואי, הלוואי, ואנחנו נראה את תמיר חוזר בעסקה הבאה, ועד אז זה לא שלם ומושלם, אבל

השמחה על שובה של לירי היא שמחה, ולצד זה נמשיך ללחוץ כמה שאפשר שישובו כולם, וגם תמיר שלנו.

מעבר חד, אבל ממש מעבר חד, אני רוצה לשתף אתכם. הוותמ"ל, בואו נקרא לזה 5 דקות על הוותמ"ל.

בסדר? עדכונים. אחרי עשור שהוותמ"ל פועל, ואנחנו חטפנו את העוצמה שלו, והרגשנו מה זה להיות תחת

ועדה דורסנית כל כך, שיש לה רוב מובנה של משרדי ממשלה, ושהציבור יכול להשפיע בצורה מועטה מאוד

על ההחלטות שבה. אחרי שראינו את זה וצמצמנו למינימום שיכולנו לצמצם את ההשפעות הקשות של

הוותמ"ל על החקלאות, על החקלאים, על התושבים ועל ההתיישבות הכפרית, אחרי עשור מה מתבקש?

מתבקש שיהיה חשבון נפש, מה הוותמ"ל השיגה, מה היא לא השיגה, במה היא הזיקה, ואז לעשות חישוב

האם רוצים, האם הממשלה רוצה להאריך את הוותמ"ל, להפוך אותו לחקיקה קבועה או לא. אלא מה? זה

לא קרה. במקום זה קרה דבר אחר, הפוך. החליטו שצריך להפוך את הוותמ"ל לחקיקה קבועה. עכשיו,

אנחנו עשינו דיון חירום בכנסת, היו נציגים של הסיעות השונות, ביניהם קואליציה ואופוזיציה, ואנחנו הגענו

לשם, מרכז השלטון האזורי, ראשי מועצות, ראשי ההתיישבות הכפרית, וכל הארגונים הירוקים ואמרנו זו

לא הבעיה של המרחב הכפרי ושל הארגונים הירוקים, זו בעיה של מדינת ישראל. אני חושבת שכל תושב

במדינת ישראל צריך להבין מה קרה בתום 10 שנים. אני אגיד לכם ממש בתמצית את הדברים שאמרתי

בדיון הזה. מנתונים שאנחנו אספנו. היה מאוד קשה לאסוף אותם כי לא משחררים את הנתונים האלה, אבל

הצלחנו לאסוף נתונים ולקבל איזושהי תמונת מצב. ב-10 שנות פעילותו של הוותמ"ל נלקחו קרוב ל-200

אלף דונם חקלאיים ופתוחים, שתבינו שמדובר על 17 אחוז מהתוצרת החקלאית של מדינת ישראל. נאלצו

לכרות מטעים ועצים ולוותר על גד"ש ועל גידולי שדה ביישובים שבהם נאלצו להשיב את הקרקע עבור

4

מליאה 2.2.25

הוותמ"ל לקידום יחידות דיור עירוניות. אז מה שקרה מהצד האחד, זה שירדנו ב-17 אחוז, 379 אלף טון,

זה מטורף, בסדר? ואני אגיד שזה אחרי שהממשלה מצד אחד אומרת שמשרד החקלאות צריך להפוך להיות

משרד לביטחון המזון כי צריך לדבר על ביטחון, כי הביטחון בתקופה של מלחמה הוא לא רק כמה יש לנו

אמצעי לחימה וכוח אדם, אלא גם כמה יש לנו יכולת לשאת את עצמנו בעצמנו, וביטחון המזון זה חלק

מהביטחון האמיתי של מדינת ישראל. אז זה היא אומרת מצד אחד והופכת את המשרד למשרד החקלאות,

למשרד לביטחון המזון והחקלאות, ומהצד השני, ממשיכים להביא את הוותמ"ל, לא רק ממשיכים, אלא

להפוך אותו לחקיקה קבועה, ואנחנו מבינים את ההשלכות. אז זה איזה נזקים מטורפים הוא עשה. אנחנו

יודעים כי על בשרנו, אמרתי את זה בכנסת.

*חברתמליאהמדברתללאמיקרופון.

אושרת גני גונן [ראש המועצה]: אני התחלתי, את פשוט הגעת באיחור. ברוכה הבאה, אחר כך תספרי לנו

על החוויות של הטיול הגדול אחרי צבא. אבל נגיד שהתחלתי את הדיון בזה שעשינו דיון חירום בכנסת.

אופוזיציה, קואליציה, כולם ביחד. זה רגע לפני שמעבירים את זה לוועדת שרים להחלטה. מהצד השני, מה

הייתה המטרה של הוותמ"ל? המטרה של הוותמ"ל הייתה להוריד את מחירי הדיור. האם בעשור האחרון

ראינו ירידה במחירי הדיור? התשובה היא לא. אז מה הוותמ"ל הצליח לעשות? הם מתגאים בזה שהוותמ"ל

בעשור הצליח לייצר 400,000 יחידות דיור. הצליח לייצר על הנייר 400,000 יחידות דיור. על הנייר יש

1,200,000 יחידות דיור שאת הרוב המוחלט מי שתכנן היו דווקא ועדות מקומיות וועדות מחוזיות וארציות

אבל לא הוותמ"ל של מעל כולם. אם יש מלאי של מיליון ו-200 אלף יחידות דיור ואנחנו אמרנו את זה לחברי

הכנסת ואנחנו אומרים את זה לשרים, זאת אומרת שהכשל בהורדת מחירי הדיור הוא לא כשל תכנוני, הוא

כשל אחר. כי אם יש מיליון ו-200 אלף יחידות דיור והן היו נבנות, אז לא היינו במשבר דיור. המשבר לא

נובע מתכנון, המשבר נובע מחסמים אחרים. החסמים האחרים קשורים בתשתיות למשל, כי אי אפשר לתכנן

יחידות דיור ואז לשכוח שהם צריכים מט"ש מרכז טיהור שפכים. אי אפשר לבנות מלא, לתכנן מלא יחידות

דיור ואז לשכוח למשל במגשימים שצריך לעשות ניקוז. אי אפשר לבנות מלא מלא, לתכנן מלא יחידות דיור

ולא לדבר על תחבורה, על כבישים, אי אפשר. אז זה חסמים שתקעו את כל התכנון המפואר הזה. זאת

אומרת שהוותמ"ל כשל על פעמיים. פעם אחת הוא נכשל כשהוא בעצם לא הגיע ליעד שהוא היה צריך להגיע

להורדת יחידות הדיור ומימוש יחידות הדיור שהוא תכנן, הוא גם לא תכנן כל כך הרבה ביחס לוועדות

התכנון האחרות, ופעם שנייה הוא נכשל כי הוא הצליח להרוס כל כך הרבה מהשטחים החקלאיים

והמניבים, מהשטחים הפתוחים ונופי מדינת ישראל, ואין לנו מדינה אחרת ואין לנו קרקעות בשפע בלתי

נגמר. יש להם, זה משאב נדיר, צריך לשמור עליו. לכן בשני הפרמטרים האלה הוותמ"ל נכשל, הכישלון

נחרץ. אז למה לעזאזל מבקשים להביא אותו לחקיקה קבועה? זו ועדה שהיא מאוד נוחה ככלי למי שרוצה

לקדם מהר מהר מה שהוא רוצה לקדם, אז אולי זה טוב ליחידות דיור לחרדים שרוצים עכשיו להקים 200

אלף יחידות דיור כאלה, ואולי הוא טוב במרחב, בחברה הערבית, למרות שגם שם שמעתי שיש תלונות. אז

אולי הוא טוב בהתחדשות עירונית, שזה מצוין, שפנימה בתוך העיר, אבל הוא לא טוב בזה שהוא נותן יד

חופשית למוסדות התכנון לקחת קרקעות שהכי קל לקחת אותן ולתכנן עליהן, ואז מגיע לכאן החקלאי

5

מליאה 2.2.25

המסכן, כמו שהגיע שבוע שעבר מצופית, שאוטוטו באים להרוס לו את כל השדה ואת פרנסתו בעשרות

השנים האחרונות ושל משפחתו, אבל אנחנו לא רואים מחר בבוקר שבאים לבנות שם. על זה אנחנו נאבקים.

אז רציתי לעדכן אתכם שהיינו שבוע שעבר בכנסת ואנחנו לא יודעים, כי זה מעכשיו לעכשיו, כשוועדת

השרים תחליט להתכנס לאשר את זה ולכל מי שרוצה לסייע כאן.

*חברתמליאהמדברתללאמיקרופון.

אושרת גני גונן [ראש המועצה]: בוודאי, כי זה היה לשכנע את המשוכנעים, כי מי שהגיע לשם היו ראשי

הלובי החקלאי, גם בכנסת וגם ראשי מועצות אזוריות וראשי ההתיישבות הכפרית. עכשיו אנחנו צריכים

לשכנע את השרים, כי זו ועדה, זו החלטת שרים. שיש כאן שני שרים שהם השרים שמובילים את זה. שר

אחד זה שר השיכון גולדקנופף, והשר השני זה שר הפנים משה ארבל. אלה שני השרים שמבקשים להוביל

את זה. ומהצד השני יש שרים אחרים כמו שר החקלאות שאנחנו מצפים ששר החקלאות יבוא ויטיל וטו על

זה. זה רומס את החקלאות במדינת ישראל. אז איך אפשר לעזור כאן? לכל אחד שרוצה לעזור כאן, אפשר

לעזור. אם יש לכם קשרים עם שרים בליכוד, ואם יש לכם רצון להשפיע, אז להפעיל את הקשרים של כל

אחד ואחד, ללחוץ מאוד מאוד על השרים שכשתגיע העת לוועדת שרים שהם יצביעו את ההצבעה הנכונה.

לטובת תושבי מדינת ישראל, כי זה לא משנה אם התושב גר בעיר או בכפר. כל תושב במדינת ישראל רוצה

שיהיה ביטחון מזון, רוצה לראות שטחים ירוקים, רוצה לראות ששומרים על הקרקעות ולא עושים טעויות

שכאלה שנשלם עליהם עשורים. בעתיד, בעתיד. גם הילדים שלנו, גם הדורות בעתיד.

*חברמליאהמדברללאמיקרופון.

אושרת גני גונן [ראש המועצה]: אנחנו נגיע גם לשלב הזה שככל ולא נצליח לשנות את רוע הגזרה, אנחנו

נעלה לירושלים עם טרקטורים ואוטובוסים צהובים ונחסום את הדרכים ונגיע לכנסת ונעשה בלאגן, כי

החקיקה הקבועה היא עוול.

*מדבריםביחד.

אלה קון [מגשימים]: אני חושבת שעיקר העבודה צריכה להיעשות באמת להעלות את זה לתודעה ברמות

שאם לא לשכנע את המשוכנעים, שזה אנחנו יודעים את הדברים האלה, אני כן חושבת שצריך את התמצית

הזאת שאת אומרת, ממש להביא אותה לאיזה שהוא סיכום של עשר שורות של נקודות שהן כאילו ממש

בנקודות שכל אחד מאיתנו יודע ויוכל לפתח ולחשוב איך כאילו ממנפים את זה. רוני, באמת יותר לצד של

עיתונות, של לא לחכות עם הטרקטורים והאוטובוסים לזה שזה לא יעבור. זה צריך להיות כתבות.

אושרת גני גונן [ראש המועצה]: אני אגיד ככה, זה ברמה הארצית.

אלה קון [מגשימים]: אנשים לא יודעים מה זה ותמ"ל, אני רוצה שכל הארץ ידעו כמו שיודעים על החטופים.

6

מליאה 2.2.25

אושרת גני גונן [ראש המועצה]: זה עוד יופיע וזה כבר יופיע, הסיכום של הישיבה שהייתה לנו הופיע

בכלכליסט.

אלה קון [מגשימים]: ראיתי, גם שלחנו.

אושרת גני גונן [ראש המועצה]: נכון. דבר שני, ברור שזו לא רק מלחמה של דרום ושרון, זו מלחמה של כל

המועצות האזוריות והגופים הירוקים ואני גם מצפה שהשלטון המקומי ייכנס גם כן למאבק הזה כי זה גם

מאבק של השלטון המקומי, לא רק של האזורי.

אלה קון [מגשימים]: נכון.

אושרת גני גונן [ראש המועצה]: אנחנו לקחנו חברת לובינג, אני מדברת על מרכז השלטון האזורי.

אלה קון [מגשימים]: בדיוק, זה מה שאנחנו צריכים, זה צריך להיות בפרסומות בטלוויזיה.

אושרת גני גונן [ראש המועצה]: ואנחנו צריכים להילחם בזה בכל מחיר.

אלה קון [מגשימים]: להשקיע בזה משאבים, בכלל להעלות את זה לתודעה, שאנשים ידעו מה זה השם הזה

ותמ"ל.

חיים תייר [נווה ימין]: סליחה, אני חושב שחוץ מהמושבניקים ואנשי הכפר שמגדלים ועובדים, אני חושב

אנשי העיר מסתכלים קצת לירוק ומאוד מעוניינים בירוק וצריכים להבין את המשמעות של הוותמ"ל ואני

חושב שצריך להפיץ את זה בצורה יותר משמעותית כדי שהרוב המכריע ישים את המשקל שלו כי כולם

מבינים שרוצים גם ירוק בעיניים ורוצים קצת חקלאות במרכז הארץ כי גם ראינו לפני שנה וחצי מה קרה

פה עם החקלאות בקצוות וזה משהו שצריך לתת לו ביטוי פה.

07_:SPEAKER אני חושבת באמת חד משמעית שצריך לקחת חברה, כמו שאת אומרת, לעשות לזה מסע

מתוכנן, מסודר, ולצאת לכלל הציבור כי אחרת אנחנו נישאר רק בינינו ובעוד מועצה. אז אם לקחתם חברה

טובה, סבבה.

אושרת גני גונן [ראש המועצה]: לקחנו בשיתוף פעולה גם עם גופים ירוקים ואני מקווה שגם השלטון

המקומי ייכנס.

07_:SPEAKER מי מוביל את זה?

אושרת גני גונן [ראש המועצה]: כן, יש שתי חברות. שתיים שהן נבחרו להוביל את זה.

07_:SPEAKER אוקיי. אחת מהם אנחנו מכירים?

7

מליאה 2.2.25

אושרת גני גונן [ראש המועצה]: יכול להיות, יכול להיות.

07_:SPEAKER לא, כי זה המפתח לעשות יחס לציבור ולפרוץ לציבור הרחב וגם לשנות עמדות למעלה.

אושרת גני גונן [ראש המועצה]: נכון, נכון מאוד. חד משמעית הם יהיו שם גם. גם תנועת הקיבוצים, גם

תנועת המושבים. אמרתי כל התנועות המיישבות, החברה להגנת הטבע, רשות הטבע והגנים, הגופים של

החברה האזרחית, כל מי שמדינת ישראל יקרה לו. אוקיי, אז זה היה עדכון על הוותמ"ל. ברכות לרמטכ"ל

שלנו הנכנס, הרמטכ"ל שלנו החדש שנכנס, אייל זמיר.

*מדבריםביחד.

אושרת גני גונן [ראש המועצה]: שנייה רגע, עוד מעט אנחנו נעשה את החידון, אז רגע לפני. הרמטכ"ל אייל

זמיר, תושב שלנו, אנחנו מאחלים לו בהצלחה, ההצלחה שלו, הביטחון של כולנו. ומי זכה בחידון ערן? שאלנו

כמה רמטכ"לים יצאו מהמועצה האזורית דרום השרון? אז אורי, בבקשה תשובה מלאה.

אושרת גני גונן [ראש המועצה]: מי היו? אורי עצמון. קדימה.

אורי עצמון [כפר סירקין]: יש לנו את הראשון, הגולנצ'יק. דן חלוץ השני-

אושרת גני גונן [ראש המועצה]: אתה התכוונת לראשון לאשכנזי, נכון? אשכנזי.

אורי עצמון [כפר סירקין]: אשכנזי.

אושרת גני גונן [ראש המועצה]: אשכנזי מחגור וגם דן חלוץ מחגור, שני רמטכ"לים מחגור ואחד מרמות

השבים, ומופז היה בכוכב יאיר, זה כמעט דרום השרון, אבל זה לא. אוקיי חברים, אז בהצלחה לרמטכ"ל

ואנחנו נסיים כאן את העדכון.

חבר מליאה: אושרת, אושרת. לא לשכוח שראש ממשלה יצא ממושב כפר מל"ל.

אושרת גני גונן [ראש המועצה]: נכון, סליחה, לא הזכרנו את אריק שרון שיצא מכפר מל"ל שהיה שר

הביטחון. גאווה גדולה בדרום השרון שמצמיחה מנהיגים כאלה.

פרידה מדינה קישון – מ"מ מהנדס המועצה.

אושרת גני גונן [ראש המועצה]: טוב, אנחנו היום רוצים להקדיש את הנושא המרכזי והעיקרי שלנו. דינה,

את עד הסוף איתנו? את רוצה עד עכשיו או עד הסוף? את עד הסוף איתנו? טוב, אוקיי, בסדר. נמצאת איתנו

דינה קישון.

8

מליאה 2.2.25

אורי עצמון [כפר סירקין]: איך אתם מעלים את ה[...]

אושרת גני גונן [ראש המועצה]: דינה קישון, רגע. דינה קישון, אחרי כמה עשורים במועצה? שניים וחצי?

שלושה עשורים במועצה. כשזכינו בדינה, מובילה ומנהיגה מקצועית באגף ההנדסה. הרבה מאוד תוכניות

שהשפיעו על דמותה של המועצה שלנו עברו דרך דינה, שהיא לוחמת הירוק והקיימות, ותמיד תמיד קשובה

ורואה את הצרכים האנושי, אבל לצד זה גם מאוד מקצועית, זכתה להערכה מאוד מאוד גדולה גם כאן וגם

החוצה, אל כל מוסדות התכנון. אז דינה אחרי שלושה עשורים מסיימת את תפקידה בהנדסה ויוצאת לדרך

חדשה, קומה מעל, בחברה הכלכלית שלנו. אבל אנחנו נפרדים מדינה כאן היום גם כמליאת הוועדה לתכנון

ובנייה, והיא תמשיך ללוות אותנו דרך החברה הכלכלית ולהיות עדיין אוצר גלום של ידע ורעיונות ויזמות

בהרבה הרבה תחומים. אז אנחנו רצינו להגיד היום לדינה תודה רבה ובהצלחה בהמשך. יורם רוצה לברך

אותך גם, דינה.

יורם דוקטורי [עדנים]: [מדבר ללא מיקרופון] לדינה, דינה היקרה שלנו, באמת יקרה. אני חושב שהמסע

הזה, החלק הראשון כרגע כשאנחנו נסיים, אני רוצה לומר שהייתה לי הרבה מאוד אינטראקציה איתך, גם

כיו"ר אגודה, גם כאדם פרטי, גם כחבר מליאה. וכל, [...] פשוט חוויה מכוננת. גם יחסי האנוש, [...] גם לקבל

תשובה שלילית לבקשה, זה היה בחן, בנועם, פשוט בצורה מקסימה. חבל לי שאת לא תשבי שם, אבל גם

קומה מעל זה בסדר.

אריק כספי [רמות השבים]: זה לא עולה להצבעה?

אושרת גני גונן [ראש המועצה]: אריק שואל אם זה להצבעה. אנחנו, דינה, תיזהרי אם זה להצבעה. אלי.

שמוליק מריל [גבעת השלושה]: היא לא ביקשה רשות.

אושרת גני גונן [ראש המועצה]: נכון, שמוליק, היא לא ביקשה רשות. אלי.

אלי כהן [חורשים]: אני רוצה להגיד לך דינה, לפני 10 שנים שהתחלתי את הפעילות, לפני 8 שנים, סליחה,

שהתחלתי את הפעילות שלי כאן, אנחנו בקיבוץ היינו במצב תדמיתי, תכנוני, תקראו לזה איך שאתם רוצים,

ברדק אטומי. הכתובת שלנו להתחלה של התהליך הזה הייתה דינה קישון, גם ברמה של המפעל, גם ברמה

של התכנון של הקיבוץ, וזה היה קשה, זה היה מתיש. איך אמר יורם? גם לדעת לקבל עוד, צריך לדעת איך

אומרים, והיית לנו פרטנרית מאוד טובה. אז אני חושב שאני מביע פה את העמדה גם של חברי חורשים,

ותודה רבה על כל מה שעשית.

אושרת גני גונן [ראש המועצה]: תודה אלי. יונתן.

יונתן יוסטמן [מהנדס המועצה]: אולי למי שלא מכיר, אז דינה אחראית בעצם על התב"עות, על כל נושא

התכנון, אם זה בנקודה הקטנה שעכשיו התושב הקטן במרכאות רוצה לעשות איזה שהוא שינוי, דיברנו על

9

מליאה 2.2.25

זה אפילו בשבוע שעבר, שעכשיו זה הופך להיות עוד יותר משמעותי, ואם זה לקחת ישוב כמו שאלי דיבר,

ועכשיו לעשות הסדרה יישובית, אם זה קיבוץ או מושב או מי שזה לא יהיה, ו-28 שנה. זאת אומרת, זה

חתיכת השפעה על התכנון ועל העיצוב של איך המועצה נראית. זאת אומרת, הרבה אנשים נכנסים ונגיד

תקופה של 5 שנים בתכנון זה נחשב תקופה קצרה, וב-28 שנה ממש אפשר לראות, ואפרופו האקו פארק

שעוד רגע נדבר עליו, דינה הייתה פה כשהעבירו את התוכנית המקורית, אז זה ממש-

דינה קישון [תכנון וניהול נכסים חכ"ל]: [...]

יונתן יוסטמן [מהנדס המועצה]: לא, לא, זו מחמאה כי יש לה את הזכות לראות איך החלומות התגשמו.

לא הכל אפשר להפיל על כתפיה הצנועות של דינה, עם כל הכבוד, אלי.

*מדבריםביניהם.

דינה קישון [תכנון וניהול נכסים חכ"ל]: [מדברת ללא מיקרופון]

יונתן יוסטמן [מהנדס המועצה]: אבל כמו שאמרתם, תמיד עם המון אנרגיות ותחושת שליחות ותמיד מנסה

לעזור וגם יודעת להגיד לא או לא יהיה או אמירות אייקוניות כמו אתה עושה טעות וכל מיני דברים כאלה

שילוו אותי עוד תקופה. אבל תמיד בסוף עם חיוך וצחוק כמו שאתם רואים, וטובת המועצה תמיד נר לרגליה

ובאמת עמוד תווך חשוב בוועדה לתכנון ובנייה והשאירה חותם גדול, ולא סתם אנחנו מתקשים למצוא לה

מחליפה, אולי כי אין לה תחליף, אז דינה תודה גדולה מהוועדה לתכנון ובנייה ואגף הנדסה, בהצלחה בקצה

המסדרון.

שמוליק מריל [גבעת השלושה]: היא מכירה כל דלת וכל חלון במועצה.

יונתן יוסטמן [מהנדס המועצה]: נכון.

אורי מרגלית [סגן ראש המועצה/רמת הכובש]: דינה, לפני 22 שנים בערך נכנסתי לתחום הציבורי שקשור

ליישוב, מה שנקרא, ושאלתי את מי צריך להכיר במועצה האזורית, אמרו לי, תתחיל מדינה קישון, אחר כך

כבר תכיר את כל היתר. לא הבנתי למה, אבל אחר כך הבנתי טוב מאוד למה צריך היה להכיר אותך, ומאז

כבר שתי תב"עות לדעתי ביישוב שלנו, אני זוכר, וכל תב"ע זה כמה שנים, אז אפשר להבין את הפרספקטיבה

איך יישוב אחד, משתנה רק בתקופת הכהונה של דינה, וזה רק אחד משלושים. תמיד כשהיה צריך ללכת

לכל מיני ישיבות, בין אם זה ברמ"י או בוועדה המחוזית או עם כל גוף אחר, היה צריך מישהו שיגיד לכולם

את האמת, אז היה כדאי להביא את דינה, כי גם כשהאמת הייתה נוחה וגם כשלא, את האמת היא אמרה

בצורה חדה, שלא השאירה מקום לספקות, ולפעמים זה יותר טוב ככה. אבל תמיד זה היה מקצועי ותמיד

זה היה עם כל הלב ועם אחריות ומסירות שבאמת מה שנקרא, דוגמה ומופת לכולנו, איך מה שנקרא, civil

10

מליאה 2.2.25

,servant במובנים העמוקים של הדבר, אמור לעבוד. אז בשם כל מטופלייך ולקוחותייך משכבר הימים וגם

בימים האלה, המון תודה מכל הלב.

אושרת גני גונן [ראש המועצה]: ואחרון המברכים, ממלא מקום יושב ראש ועדת התכנון והבנייה, אורי

עצמון.

אורי עצמון [כפר סירקין]: קודם כל, דינה אני זוכר שהיא הגיעה.

*מדבריםביחד.

אורי עצמון [כפר סירקין]: [מדבר ללא מיקרופון] היא הגיעה, היא הגיעה, מאוד צנועה. הידע שלה, היום

שמיים וארץ, למדה, [...] עשתה טעויות, תיקנה אותן, נתנה שירות למופת למי שהיה צריך שירות [...],

וכשהוא חשב שהשירות הוא לא שירות טוב או הקו שלו לא קו, היא לא ויתרה ולא ויתרה ולא ויתרה, נלחמה

עד הסוף וגם הפסידה, אבל בדרך כלל היא לא הפסידה. [...] היה שווה להתווכח איתי, התווכחתי, ידעתי עם

מי להתווכח. היה נוח ונעים, [...] תודה רבה לך על כל המאמץ, ואני מקווה שעוד המועצה, דרך הסיבוב הזה,

תהנה בכישורייך.

דינה קישון [תכנון וניהול נכסים חכ"ל]: תודה רבה לכם. אני אדבר קצר מאוד, אני מתרגשת. ראשית, זה

לא הולך לבד, אני לא לבד בכל הסיפור. יש פה חבר'ה מקצועיים בוועדה, מדהימים. ויש אתכם שזה לא

יאומן. בן אדם, 28 שנה הוא התחיל לפני עוד, מגיע לכל-, אתם מתנדבים פה, עושים עבודה מדהימה, ואתם

מקבלים פה החלטות שמאוד משפיעות על המועצה, והכל נעשה כאן בעבודה נעימה ומקצועית, ומי שתמיד

זקוק, כל החדשים, תמיד אני רואה שמגיעים שפחות בתכנון, ואני פונה אישית, אומרת, אם אתם צריכים

תיכנסו, תלמדו, אנחנו צריכים בתוך הוועדה המקומית אנשים שמבינים את מה שהם קיבלו על עצמם, וזה

תענוג להיכנס לוועדות המשנה. אני אוהבת את המועצה, אני אוהבת את היישוב. חוץ מתוכניות עסקנו גם

בשימור, נורא חשוב לי להגיד את זה.

יונתן יוסטמן [מהנדס המועצה]: גם היום נדבר על שימור שאת יזמת.

דינה קישון [תכנון וניהול נכסים חכ"ל]: למעט אולי יישוב אחד או שניים, כולם ממש נכנסו, היה מאוד

קשה להכניס את היישובים בהתחלה כי הייתה איזושהי חשדנות שאוי אוי אוי, הולכים להגיד להם עכשיו

תשקיעו מיליונים במבנים, אבל כולם הלכו עם זה. יש לנו, הולכים להיות תיקים מפוארים של סקר שימור

גדול שזה ממש כתר למועצה, ותודה גם לכם. אני מקווה שאני בעצם אתן את מה שמצפים ממני גם בהמשך.

תודה רבה.

11

מליאה 2.2.25

אושרת גני גונן [ראש המועצה]: אנחנו נפגוש את דינה בסיבוב הבא ואנחנו נפגוש אותה כשהיא תביא כאן

כל מיני רעיונות יזמיים להכניס כסף למועצה בעזרת תכנון ויזמות בחברה הכלכלית. בהצלחה ותודה ענקית

דינה, ואת נשארת לאקו פארק? יאללה.

דינה קישון [תכנון וניהול נכסים חכ"ל]: בטח.

א.ת אקו פארק - מספר תכנית - 417-1001551 - אישור היות המועצה יזמת התוכנית.

אושרת גני גונן [ראש המועצה]: אז אנחנו נעשה היום בעצם שני זום אין. אחד לאזור תעסוקה אקו פארק

והשני לתלתן יזמות עסקית. מי היה כאן קודם במכינה לתלתן?

חבר מליאה: כמעט כולם.

אושרת גני גונן [ראש המועצה]: באמת? יופי, נהדר. אז נוכל להיות מאוד יעילים כשנדבר על תלתן. אחר כך

נמצא איתנו גם רון שני, שמלווה אותנו, רון היה גם ראש המועצה האזורית משגב והוא גם יועץ כלכלי

דוקטור לכלכלה מוניציפלית, אז מלווה אותנו בהרבה מאוד תוכניות, ראיתם אותו בעבר, אז הוא איתנו גם

עם תלתן, אבל לפני תלתן אנחנו מתחילים באקו פארק ונמצאים איתנו גם באקו פארק גם כן מתכננים של

התב"ע החדשה שלנו, והם יציגו עוד מעט את עצמם ואת התב"ע החדשה שמגדילה את הזכויות באקו פארק.

אז כמה מילים על זה לפני יונתן, בבקשה.

יונתן יוסטמן [מהנדס המועצה]: אז מי שפה מהקדנציה הקודמת כבר בעצם ראיתם את התוכנית בגלגולה

הקודם, חשבנו לנכון שזה גם, שזה מתאים שיש קדנציה חדשה וחברי מליאה חדשים שאנחנו נבוא ונראה

את התוכנית, אז אנחנו מראים אותה בעצם כמו שהיא היום, לא נכנסים יותר מדי לגלגולים שהיא עברה,

אבל אנחנו ממש רגע לפני השלמת תנאי סף בוועדה המחוזית שברגע שמשלימים את התנאים האלה למעשה

אפשר להיכנס לדיון להפקדה, זאת אומרת במקום טוב באמצע לקראת לקראת הסוף. אז אולי, דרורית, אז

אולי תציגו את עצמכם כמשרד.

דרורית לוי [רונאל אדריכלים]: שלום, שמי דרורית לוי, זה סלאח שעובד במשרד שלנו. איתן רונאל מגיע

מברית של הנכד שלו, אז הוא מאחר קצת, אבל אם הוא יצטרף אז תכירו גם אותו. אנחנו ננסה להציג בצורה

תמציתית את התוכנית, ונשמח לענות על שאלות ממוקדות. את רובכם אני לא מכירה, אז איזה כיף לראות

פנים חדשות גם. טוב, אנחנו מדברים על אזור תעשייה אקו פארק בנימין, שיש לו תוכנית מאושרת עם זכויות

מאושרות וייעודי קרקע והכל, ואני מניחה שרובכם יודעים שאזור התעשייה הזה גם נמצא בפיתוח תוך כדי

שיווק של מגרשים לפי התנאים של התב"ע הקודמת והרבה מאוד דברים שכבר התקדמו שם בשטח. אתם

רואים את התשריט של המצב המאושר ברקע. יש, רוב השטח הוא תעשייה, אבל בחלק המערבי אתם יכולים

לראות גם שטחי מסחר ומשרדים. יש לנו פה את מסילת הרכבת ואת כביש 6 ברקע ונמשיך. ממה נולדה

התוכנית הזו בעצם? כשקודמה תוכנית המתאר הכוללנית שלכם, הובן שאזור התעשייה הזה הוא קצת נמצא

12

מליאה 2.2.25

בתת ניצול, והתוכנית שלו כבר התיישנה בעצם, יש שם רק כ-80 אחוזי בנייה שטח עיקרי, שזה מעט מדי

בשביל שטח שנמצא במיקום כל כך טוב, והוועדה המחוזית אמרה בהחלטה שלה על ההפקדה של הכוללנית,

תשמעו, באזור התעשייה הזה תבדקו בבקשה אופציה לנצל יותר טוב את הקרקע להגיע עד 200 אחוזי בנייה

באופן כללי, ולשדרג את האזור, כשבזמן המהלך הזה של לנסות לשדרג את האזור, אנחנו מנסים לבדוק גם

איך אפשר לשדרג אותו מבחינה כמותית, אבל גם איך לשדרג את האיכות שלו, למרות שיש לנו אילוצים של

מצב קיים ושל פיתוח בפועל, ולא את כל החלומות שלנו אנחנו יכולים להגשים.

*חברמליאהמדברללאמיקרופון.

דרורית לוי [רונאל אדריכלים]: 200 אחוזי בנייה זה מטרים-

*חברמליאהמדברללאמיקרופון.

דרורית לוי [רונאל אדריכלים]: כן. כן, בהחלט. מטרים מרובעים בנייה. נכון, אתה צודק. במצגת לא כתובה,

יחידת המידה לא כתובה. אוקיי, נתקן את זה. אני בכל זאת אגיד מילה אחת קטנה. אתם, אושרת דיברה

הרבה על מדיניות ארצית, יש גם מדיניות מחוזית. ואתם צריכים לדעת שחוץ מהשיקולים שלנו התכנוניים

של לאן אנחנו רוצים להגיע מבחינת החזון, יש גם את הראייה של המדיניות לגבי אזורי תעשייה. ומבחינה

ארצית, אזורי תעשייה זה זן נכחד. כלומר, בהרבה מאוד מקומות אזורי תעשייה הופכים להיות אזורי

משרדים, אזורי תעסוקה, אזורי מסחר, כל מיני דברים שהמדיניות הארצית היא לא שמחה לראות אותם,

נגיד ככה. ולכן כשאנחנו מגיעים ל-200 אחוז בנייה פחות או יותר, אנחנו בכל זאת מנסים לאזן את

השימושים שמצד אחד זה יהיה נכס טוב למועצה, ומצד שני אנחנו נצליח לאשר את התוכנית. כלומר, כמו

תמיד, אנחנו נמצאים תמיד באיזונים, לא רק בפנטזיות שלנו, אלא גם בתכנון המיטבי כמו שאנחנו רואים

אותו, לשפר את המצב ככל שאנחנו יכולים, אבל אם זו תוכנית שלא תאושר, אז היא לא שווה שום דבר.

אושרת גני גונן [ראש המועצה]: דרורית, סליחה רגע. אני רוצה להמשיג את הדיון רגע, כי אני הבנתי

מהחברים שיש כאן שאלה, קודם כל עקרונית. השאלה שנשאלה כאן, למה רק עכשיו מגדילים את זה? אז

התשובה היא, התב"ע הישנה היא מ-,1999 ואנחנו מיד לפני 6 שנים שנכנסנו לעשייה עוד בקדנציה הקודמת,

לקחנו את התב"ע הזאת ואמרנו צריך להתאים אותה, היא לא מתאימה. עשינו מסמך עקרונות, מסמך

מדיניות, ואלי, ומי ששמע את הפודקאסט, אז הוא נזכר שוב איך כל זה קרה, הגיע כאן למליאה ואמר בנייה

ירוקה בוא נהיה הראשונים והחלוצים במדינת ישראל ונבנה אזור תעסוקה עם שני כוכבים ירוקים שהוא

אזור תעסוקה שבעצם יאפשר לנו גם בלי תב"ע חדשה להרחיק את המזהמים ולהביא את האיכותיים והוא

רק ישדרג את אזור התעסוקה. וכך עשינו, וזה היה בסמכות מקומית המסמך הזה. התב"ע החדשה המגדילה

זכויות היא לא בסמכות מקומית, היא בסמכות מחוזית. זו הסיבה שהיא לקחה כל כך הרבה זמן. אנחנו גם

אישרנו אותה בוועדה שלנו לתכנון ובנייה לפני שנה בערך. יותר משנה, אבל עכשיו כשהמחוזית הגיעה לשבת

על זה, היא ביקשה לראות את הפרוטוקול החדש של המליאה החדשה, כי זו הייתה מליאה קודמת. הם

13

מליאה 2.2.25

רוצים לראות שהמליאה החדשה מאשרת את השינוי של התב"ע שמגדילה את הזכויות. ומה שכבר הצלחנו

לעשות כדי לא לעצור את אזור התעסוקה ולהגיד רגע, רגע, עד שאנחנו לא משדרגים את אזור התעסוקה

אנחנו לא יוצאים לשיווק. אנחנו כבר יצאנו לפיתוח ורמ"י לשיווק וחצי מהתב"ע שם כבר שווקה ואנחנו

כבר רואים את הבניין הראשון מתאכלס. זה לא עצר אותנו, לקחנו בחשבון בתשתיות ובפיתוח שיש מצב

שיאשרו לנו הכפלת הזכויות. מורכב, אבל הצלחנו לעשות את זה בלי לתקוע שום דבר. עכשיו זו העת שהגיעה

הוועדה המחוזית לשבת על המסמכים, והיא רוצה לראות שגם המליאה החדשה מאשרת את הכפלת זכויות

הבנייה. זה ענה על השאלה?

חבר מליאה: הקטע הוא שאם עכשיו עושים את זה כשהבניין כבר כמעט מוכן, איך תגיעי ל-200 אחוז?

יונתן יוסטמן [מהנדס המועצה]: יש עוד 47 מגרשים, צריך לזכור, חוץ מהבניין ההוא.

חבר מליאה: הבניין שקיים לא יכול להגיע ל-.200

יונתן יוסטמן [מהנדס המועצה]: אם הוא נערך לזה והם יודעים, לא, בסוף אי אפשר-, אפשר להביא אותו

לשוקת. אם ירצה, ישתה. אם הוא הכין את השלד שלו לעוד שתי קומות, יוכל להוסיף עוד שתי קומות. אם

לא, עדיין שווה לנו על כל ה-47 מגרשים האחרים לעשות את התכנית הזאת.

אורי עצמון [כפר סירקין]: כל מי שניגש למכרז ידע שיש תכנית שהוגשה עם 200 אחוזי בנייה.

אושרת גני גונן [ראש המועצה]: אנחנו לקחנו את זה בחשבון שזה ייקח זמן, אבל זה המסמך שאנחנו

פרסמנו אותו ועל סמך המסמך הזה רמ"י, כשהיא משווקת, היא כותבת יש כאן תב"ע והכפלת זכויות לקחת

בחשבון ואנשים לוקחים את זה, יזמים לוקחים בחשבון. הם בונים עם אופציה שתהיה להם אפשרות

להרחבה.

חבר מליאה: האם יש עוד אזורים שהזכויות הן 200 אחוז?

אושרת גני גונן [ראש המועצה]: למה אתה מתכוון? אם יש לנו במועצה עוד אזורי תעסוקה?

*חברמליאהמדברללאמיקרופון.

אושרת גני גונן [ראש המועצה]: לא, מה פתאום. באזור התעסוקה, באזור התעסוקה נחשונים למשל, יש

לנו 1,000 אחוז. 1,000 אחוז זה לא כזה מצוין, כי 1,000 אחוז מביא לנו בניינים כמו עזריאלי. אז אנחנו

למדנו גם שם לעדכן את התב"ע שהיא תתאים לשוק ולאיך שאנחנו רוצים לראות את הדברים. אז זהו, זו

הייתה הפסקה. סליחה דרורית, אלייך חזרה.

14

מליאה 2.2.25

דרורית לוי [רונאל אדריכלים]: הכל בסדר. אוקיי, יופי. אז החתכים האלה הם בעצם ממחישים את

ההבדלים בין התב"ע המאושרת לבין התב"ע החדשה. קו אחד ושניים זה המיקום של החתכים בשביל

התמצאות, כדי להבין איפה אנחנו מדגימים את השינוי.

יונתן יוסטמן [מהנדס המועצה]: זה בהתאם לייעוד, אם זה תעשייה שזה אחד, ושתיים זה יותר המשרדים

והמסחר.

דרורית לוי [רונאל אדריכלים]: בדיוק. אני חושבת שנדלג לשקופית הבאה, יהיה יותר קל, אולי נחזור אל זו

אחר כך. אז תראו, זה התשריט של ה-, לא, זה המצב המאושר. אנחנו הולכים אחורה איך שהוא. יופי. אתם

רואים, יש פה ייעודי קרקע, הם נראים מאוד דומים כי ככה זה במבא"ת, אבל בעצם יש פה שוני מסוים בין

אזורים שונים של התכנית. אז אנחנו נעבור. אזור ראשון שאתם יכולים לראות זה האזור המזרחי ביותר

בקרבת מסילת הרכבת, זה אזור שנשאר אזור תעשייה. האזור הבא הוא האזור המרכזי פלוס האזור שנושק

לכביש ,55 שהוא אזור תעשייה ומשרדים. והאזור הבא הוא אזור של מסחר ומשרדים. כלומר, יש לנו תמהיל

קצת שונה שמנסה לקחת את השימושים שהם יותר תעסוקה ויותר מסחר לכיוון מערב לאזור שקרוב יותר

גם לתחנות המטרו המתוכננות, וגם לאזור כפר סבא, וגם לאזור, איפה שיש לנו הרבה מאוד תחבורה

ציבורית, ואת האזורים המזרחיים, שהם יותר קרובים למסילת הרכבת, והם פחות, יש שם מטרדי רעש

אולי, וכן הלאה, לקחת אותם אל הצד היותר שקט, ולהשאיר מנת תעשייה מספיקה, על מנת שהוועדה

המחוזית תלך איתנו יד ביד. עכשיו אנחנו מדברים על הדברים הנוספים שאנחנו מנסים להשיג בתוכנית

הזאת, שלא היו בתוכנית המקורית. נתחיל מהנושא של השימור. דעו לכם שדינה ביחד עם דוד אמגדי מרשות

מקרקעי ישראל, שגם הוא פרש מתפקידו לפני זמן לא רב, גילו שיש את המבנים האלה שבתוכנית המאושרת

בעצם היו חצויים על ידי מגרשי תעשייה. ואמרו חבל לפספס את ההזדמנות הזאת, בואו נראה מה אפשר

לעשות. ואז יצא תיק תיעוד, שתיאר את המצב הקיים. התוכנית שלנו בעצם מגדירה שימור מסוים של

המגרשים האלה עם קצת תוספת זכויות שאפשר כדי לפתור בעיות טכניות, כדי להשתמש בהם. השטח

הפתוח, אני לא יודעת אם אתם מצליחים לראות. המגרשים טיפה התכווצו, אבל זכויות הבנייה בהם

ובמגרשים שמסביבם עלו, על מנת שאפשר יהיה להשתמש, עדיין לשמר את המגרשים אבל לא לאבד זכויות

בנייה, ולהפוך אותם לנכס במקום לנטל. נגיד גם, שיש לנו באותו כיוון את השער החדש להולכי הרגל

ולאופניים, מהמקומות שבהם צפוי להיות ציר תחבורה ציבורית מאוד משמעותי, וגם תחנות מטרו בקרבת

מקום. זאת אומרת, שיש לנו שער חדש לגמרי לאזור התעשייה, שהוא לא בהכרח שער רכב. זה חשוב לנו

פעמיים. זה חשוב לנו גם כדי שזה יהיה אזור תעשייה חדש, ירוק, שמאפשר הגעה למקומות עבודה בתחבורה

ציבורית ובכלים רכים. אבל גם בגלל שיש לנו קושי תנועתי באזור הזה, וככל שאנחנו מראים שאנחנו נשענים

על תחבורה ציבורית, נותנים לנו להעלות יותר זכויות, ולכן גם מבחינת הטכניקה, נגיד של אישור תוכנית

מהסוג הזה, זה עוזר לנו. אוקיי, עוד משהו שחשוב לנו. תראו, במקור עבר פה נחל. הנחל הזה היום מרוסן

ונכנס לתוך מובל תת קרקעי שכבר הוקם בשטח מתוקף התוכנית הקודמת. אושרה תוכנית הניקוז שלו, הוא

באמת כבר נבנה ולמרות זאת אנחנו יודעים שמזג האוויר, שהאקלים משתנה ושיש לנו הרבה מאוד בעיות

של ניהול נגר. אנחנו גם רוצים פתרון יותר ירוק וסביבתי. ולכן לקחנו שטח שנמצא מחוץ לאזור התעשייה,

15

מליאה 2.2.25

מצפון לו, אתם רואים את השטח הזה, והגדרנו בו אזור מונמך. זה בעצם מאגר ריסון לנגר עילי, שמגיע

אלינו מצפון וממזרח מאגם מאוד גדול. כשאנחנו מקווים, תראו, המקום הזה הוא לא יהיה אגם. השטח

הזה לא יהיה אגם, השטח הזה יהיה מגרש חניה, וזה גם כתוב בתב"ע שמותר לחנות בו. אבל במצבי קיצון,

אולי יום בשנה ואולי שלושה ימים בשנה, ואולי יום אחד פעם בארבע שנים, כשהצינורות לא יכילו את הנגר

העילי, המגרש הזה יתמלא במים, הם ישהו שם, והאובר פלואו שלהם ייכנסו למאגר, לאט לאט לאט, כדי

שלא יהיו לנו הצפות באזור התעשייה, זה פתרון סביבתי שפותח יחד עם יועצי-

*חברמליאהמדברללאמיקרופון.

דרורית לוי [רונאל אדריכלים]: לא יהיה שם כל הזמן מים.

*חברמליאהמדברללאמיקרופון.

דרורית לוי [רונאל אדריכלים]: רוב הזמן זו חניה. זו המציאות.

*חברימליאהמדבריםללאמיקרופון.

יונתן יוסטמן [מהנדס המועצה]: בערך 7-8 דונם. חיים. בערך, לשאלתך חיים.

אושרת גני גונן [ראש המועצה]: דרורית ויהונתן בדקו את הנושאים עם מהנדסי ניקוז, בואו תתנו את

התשובה שלהם בבקשה.

יונתן יוסטמן [מהנדס המועצה]: כן.

*חברמליאהמדברללאמיקרופון.

יונתן יוסטמן [מהנדס המועצה]: בערך 7-8 דונם.

*חברמליאהמדברללאמיקרופון.

יונתן יוסטמן [מהנדס המועצה]: לא, זה גם ככה מחוץ לתוכנית ועדיף ככה בוא נגיד, זה יעבור יותר טוב

ככה. את רוצה להמשיך על הבינוי, או לא? סיימנו?

דרורית לוי [רונאל אדריכלים]: אני חושבת, כן. תראו, יש צוות מקצועי שלם, מאוד מנוסה שמלווה את

התוכנית הזאת. יועצי תנועה ואדריכלית נוף, ואני חושבת שיותר נכון שאני אענה על שאלות מאשר-

יונתן יוסטמן [מהנדס המועצה]: כן. יש פה, זאת אומרת רפרפנו, יש נספח תנועה ויש עצים בוגרים ויש מים

וביוב, זאת אומרת ממש מתייחסים בצורה לכל הנקודות שרק דורשים מאיתנו בצורה מקצועית וממוסמכת.

16

מליאה 2.2.25

גילה פרין [ירקונה]: יש פתרון, לא רק לעובדים, יש שטחי מסחר. שטחי מסחר זה כשבאים לבנות.

יונתן יוסטמן [מהנדס המועצה]: נכון. נכון.

גילה פרין [ירקונה]: זה לא רק כמה עובדים של המפעל.

יונתן יוסטמן [מהנדס המועצה]: נכון.

גילה פרין [ירקונה]: [מדברת ללא מיקרופון] חלק כולל מבקרים. האם כל מי שבונה [...]?

יונתן יוסטמן [מהנדס המועצה]: בגדול, אם אני בונה איזשהו מקום למסחר, אז חלק זה כבר בשלב ההיתר,

אז אני צריך להראות שיש לי פתרונות חניה בהתאם לתקן חניה, שאני לא רק בונה שטח שאפשר לקנות בו,

אלא שאני יכול להכיל גם את החניות. יש לנו מגרשים מאוד גדולים ואנחנו רואים שזה יכול להכיל את זה.

ומקסימום הוא יצטרך לרדת לתת הקרקע כדי לייצר עוד חניות.

גילה פרין [ירקונה]: [...]

יונתן יוסטמן [מהנדס המועצה]: לא, בשאיפה לא להיות ככה. כן אלי?

אורי עצמון [כפר סירקין]: [מדבר ללא מיקרופון]

יונתן יוסטמן [מהנדס המועצה]: נכון. כן אלי, ויש גם חניה ברחובות.

אלי כהן [חורשים]: הנושא של החניות פה, התחלופה בין מגרש חניה לחניות הוא און טופ התוכנית לחניות

עד תקן החניות?

יונתן יוסטמן [מהנדס המועצה]: לא, זה מעל, כן, זה לא קשור.

אלי כהן [חורשים]: זה מעל, זה בונוס.

יונתן יוסטמן [מהנדס המועצה]: לא מסתמכים על זה.

אלי כהן [חורשים]: זה לא בא ל-, אתה לא מקבל על זה.

יונתן יוסטמן [מהנדס המועצה]: זה כדי שזה לא יהפוך להיות מטמנת פסולת.

אלי כהן [חורשים]: הבנתי.

*חברמליאהמדברללאמיקרופון.

17

מליאה 2.2.25

יונתן יוסטמן [מהנדס המועצה]: עשינו מה שנקרא בה"ת, שזה בחינת היתכנות תחבורתית, שבהתחלה,

כשלקחנו רק את האקו פארק שלנו, זה לא כל כך עבד. ואז הגיע יועץ חדש, ואמר, רגע, לא צריך להסתכל על

זה רק כאקו פארק, אלא צריך להסתכל על זה ביחד עם מה שנקרא כס/,50 שזה אזור תעסוקה ותעשייה של

כפר סבא מזרח, צפונית לתוכנית שלנו. ואז הוא הראה שבעצם יש לו האקונומטריקה, מודלים שהוא בא

ומראה שלמעשה אם לוקחים את הארבע כניסות, שתיים שלהם ושתיים שלנו, אז התנועה היא, נכון, היא

עמוסה אבל היא לא עמוסה באופן קיצוני ביחס לכל שאר התנועה. אנחנו רואים שהרבה השתנה בעקבות

זה שפתחו את 444 החדש, זה שינה מאוד את התנועה בצורה שלא כל כך צפו, לטובה אני חושב, ובסוף אנחנו

יש לנו עם מה להתמודד אז.

אורי עצמון [כפר סירקין]: [מדבר ללא מיקרופון]

יונתן יוסטמן [מהנדס המועצה]: סליחה?

*חברמליאהמדברללאמיקרופון.

יונתן יוסטמן [מהנדס המועצה]: סגרו רמזור, סגרו את הצומת, זאת אומרת יש פה גם אנחנו מקווים עוד

חודשיים שלושה לפתוח עוד שני צמתים, את הכניסות שלנו, זאת אומרת.

*חברמליאהמדברללאמיקרופון.

יונתן יוסטמן [מהנדס המועצה]: זה לא מדויק, את כביש 55 במקטע שאתם רואים פה, בין קבר בנימין ל-

,444 למעשה יש תוכנית מתאר ארצית, תמ"א 31א/1/14 שהיא בעצם מדברת על הרחבת המקטע הזה קצת

מ-,5504 וגם לייצר מחלף חדש בין 55 ו-,444 ואנחנו דוחפים שגם כביש 6 יהיה בעצם במחלף הזה.

*חברמליאהמדברללאמיקרופון.

יונתן יוסטמן [מהנדס המועצה]: יש מקום להרחיב. תתפלא.

דרורית לוי [רונאל אדריכלים]: אני רוצה שנייה להרחיב בעניין הזה. אני רוצה שנייה להרחיב בעניין הזה.

תראו, ברור שיהיה קשר בין היבטים תנועתיים לבין זכויות הבנייה בתב"ע הזו. ובכל זאת, יש פה אזור

מדהים בפוטנציאל שלו, שכמו שאתם רואים, ציפוף בכל תחום אחר זה פשוט לא הגיוני שהוא יהיה בתת

ניצול, זו טעות אסטרטגית. וברור שיש גם שיקולים שאנחנו נגיע לוועדה המחוזית ויגידו לנו, נכון, אמרנו

שתבדקו ,200 אבל אנחנו מסכימים רק ,170 כי לא השתכנענו כשהפתרונות התנועה הם כאלה או אחרים.

יכול להיות שהם ירצו שנגדיר שלביות, אבל חייבים לחשוב לטווח רחוק. ותביאו בחשבון שבתכנון הרבה

מאוד דברים הולכים להשתנות פה ברמה התחבורתית גם בתוכניות שכבר מאושרות.

18

מליאה 2.2.25

יונתן יוסטמן [מהנדס המועצה]: יש מסוף אוטובוסים ממש צמוד אלינו מצפון. רגע, אני רק אשלים. יש

בכס/,50 יש תחנת רכבת וגם המטרו יש, אנחנו מדברים שאולי תהיה פה תחנה קרובה, זאת הכוונה גם שלנו

גם של המדינה.

*חברמליאהמדברללאמיקרופון.

יונתן יוסטמן [מהנדס המועצה]: כן, נכון, אבל יש עניין של מימון.

חיים תייר [נווה ימין]: אני מניח שהאינטרס של הוועדה יהיה כמה שיותר, לא כמה שפחות. הרי אם רוצים

להגדיל, אז נניח החלטתם על ,200 יכול להיות גם 250 או 230 או וואטאבר, כן? אבל אני מניח שכשאומרים

תעשייה, יכול להיות גם מרלו"גים. המרלו"גים לא צורכים הרבה מכוניות ולא הרבה כוח אדם, יש פה-

יונתן יוסטמן [מהנדס המועצה]: יותר מזה, יש לנו דאטה סנטר. ענק, על ארבעה מגרשים, אין תנועה בכלל

כמעט.

חיים תייר [נווה ימין]: צריך להתייחס לכל המכלול הזה כדי להגיד בסוף, אם המועצה החליטה והיא רוצה

יותר הכנסות, אז אני אומר למה רק 200 ולא 250 או .300

יונתן יוסטמן [מהנדס המועצה]: בסוף אנחנו חיים באיזושהי-

חיים תייר [נווה ימין]: לא, אני שואל אם זה עולה לנו כסף לבקש יותר, מה המשמעות?

יונתן יוסטמן [מהנדס המועצה]: כן כן. כי זה לוקח זמן לבוא-

חיים תייר [נווה ימין]: אתה אומר אנחנו הולכים לאופטימיזציה שלנו כדי לעמוד בדרישות האלה.

יונתן יוסטמן [מהנדס המועצה]: כדי שזה יעבור כמה שיותר מהר. כי גם צריך להבין, שהפארק כבר

במימוש. יש יזמים שבאים אלינו שזכו ואומרים, תקשיבו, אם זה לא מתאשר תוך כמה חודשים, אני מממש

לפי מה שיש לי וכולם מפסידים מזה. אז אנחנו ממש לחוצים כדי שזה יעבור כמה שיותר מהר.

*מדבריםביניהם.

אושרת גני גונן [ראש המועצה]: חברים, יש לנו עוד נושא אחד גדול מאוד. אז אני, שני דוברים אחרונים,

שני דוברים אחרונים בבקשה.

*חברמליאהמדברללאמיקרופון.

19

מליאה 2.2.25

יונתן יוסטמן [מהנדס המועצה]: אני רוצה, לפני המקדמים, אני רק אגיד שהגבהנו בעצם את כל הפארק

באופן לא טבעי, בסדר? הכבישים מורמים. מה שיצר בעצם מרתפים כמעט לכל ה-, זאת אומרת, אנחנו

לקחנו לעצמנו את עלויות הפיתוח האלה והרבה יותר קל עכשיו ליזמים גם לחפור מרתפים משלהם. יש

סוגיה שאנחנו שלא חיברנו למעשה בתת הקרקע את המגרשים לניקוז העירוני, כדי שלא יקרה מצב שהניקוז

שלנו נסתם ואז מציף את כל המרתפים. ולגבי המקדמים, אם את רוצה להוסיף, דרורית.

דרורית לוי [רונאל אדריכלים]: כן, אני רוצה להוסיף. אני רוצה להשיב לך.

*חברמליאהמדברללאמיקרופון.

דרורית לוי [רונאל אדריכלים]: אני רוצה להשיב. הגבול של דרום השרון, עובר בדיוק על גבול התב"ע. זאת

אומרת, שכל מה שאנחנו עושים צפונה מזה, זה לא אנחנו, זה כפר סבא. נתחיל מזה. דבר שני, תוכנית הניקוז

של אזור התעשייה שיצאה לביצוע, אושרה על ידי רשות ניקוז. לפי כל הפרמטרים המדויקים של העת הזו,

בלי השטח הזה. זאת אומרת, לכאורה, צינור מספיק. נכון, זאת אומרת, אנחנו פה בשלייקס, שהשלייקס

נובעים גם מהרצון שלנו לתכנן נכון מבחינת ראייה סביבתית, וגם כדי שלא יהיו לנו הצפות. לא צריך יותר

מזה, זה כבר היותר, בסדר? לגבי המינוחים של הדבר הזה, תראו, זה לא אגם, לא יהיו שמיים כמעט אף

פעם, זה בעצם אזור טיפה מונמך שבדיוק נועד לבאפר הזה של השלייקס.

איתן רונאל [רונאל אדריכלים]: ולידו יש אזור הרבה יותר נמוך בכפר סבא. אנחנו המדרגה הגבוהה מעל

השטח הנמוך של כפר סבא, עשינו מדרגת ביניים שהיא לא גובה אזור התעשייה אלא מטר וחצי פחות.

כלומר, במקרה שכל כפר סבא תוצף, כדי למנוע כדי למנוע הצפה של מגרשי התעשייה שלנו, אנחנו יוצרים

עוד איזשהו באמת, שלייקס, עוד איזה שטח אחד, שאם זה יגיע למצב הקטסטרופלי הזה, הוא יכיל שם עוד

כמה, עשרות אלפי קובים של מים, ואז הם יעברו לאט לאט במובל ויצאו החוצה. זה לא אזור שמיועד [...]

באופן הזה, זה באמת מקדם ביטחון, זה כמו אובר פלואו. זה לא כמו, חלק מערכת הניקוז הנורמלית.

אושרת גני גונן [ראש המועצה]: תודה רבה. יורם אחרון.

יורם דוקטורי [עדנים]: [מדבר ללא מיקרופון] אני חושב שיונתן אמר את מה שרציתי לשאול, יש לי הערת

אגב אחת. בזמנו כשבמושב עדנים פנינו לבקשה לבדוק את ההתכנות של [...] בכמה מאות מטרים בנחל הדס,

[...] לא עושים דברים כאלה.

יונתן יוסטמן [מהנדס המועצה]: נכון.

יורם דוקטורי [עדנים]: אני שמח לשמוע שיש אפשרות.

יונתן יוסטמן [מהנדס המועצה]: לא, אנחנו כבר לא עושים דברים כאלה. לא, אנחנו כבר לא עושים דברים

כאלה. בסדר? זה הפעם האחרונה נראה לי שזה יעשה.

20

מליאה 2.2.25

אושרת גני גונן [ראש המועצה]: הצעת ההחלטה בבקשה. יונתן בבקשה.

יונתן יוסטמן [מהנדס המועצה]: כן אני מקריא. בהמשך לדיון שהתקיים בוועדת המשנה ב-2.6.2024 שבו

החליטה להמליץ על הפקדת התוכנית בוועדה המחוזית, מליאת המועצה מאשרת את היותה יוזמת התוכנית

למען הסדר הטוב וצוין שבדיון שהתקיים בפני ועדת המשנה נרשמה ועדה מקומית כיזמת התוכנית, מדובר

בטעות סופר והמסמכים המתוקנים יועברו לוועדה המחוזית.

אושרת גני גונן [ראש המועצה]: מי בעד? מי נמנע? מי נגד? אוקיי, אז בשעה טובה.

יונתן יוסטמן [מהנדס המועצה]: אושר פה אחד.

אושרת גני גונן [ראש המועצה]: אושר פה אחד ואנחנו מקווים שהמחוזית תאשר את זה ממש בהקדם.

יונתן יוסטמן [מהנדס המועצה]: תודה רבה למתכננים שלנו שלא מתייאשים.

אושרת גני גונן [ראש המועצה]: תודה לדרורית, לאיתן ולכל הצוות על העבודה. תודה רבה. כמובן לצוות

שלנו. לדינה, יונתן, רינת. תודה רבה.

החלטה: בהמשך לדיון שהתקיים בוועדת המשנה ב-2.6.2024 שבו החליטה להמליץ על הפקדת

התוכנית בוועדה המחוזית, מליאת המועצה מאשרת את היותה יוזמת התוכנית למען הסדר הטוב וצוין

שבדיון שהתקיים בפני ועדת המשנה נרשמה ועדה מקומית כיזמת התוכנית, מדובר בטעות סופר

והמסמכים המתוקנים יועברו לוועדה המחוזית. אושר פה אחד.

פרויקט "תלתן" - אישור הזוכה במכרז המשותף.

אושרת גני גונן [ראש המועצה]: עכשיו אני מזמינה את רון שני להצטרף אלינו יחד עם ליאור, ואנחנו נציג

את היזמות העסקית ובעיקר החשובה לטיפול בנושא של אשפה ומחזור, תלתן.

ליאור גפן [מנהל אגף פיתוח עסקי חכ"ל]: אנחנו נעשה את זה מה זה מהר. בכל זאת, אנשים עסוקים. טוב,

אז ככה. מה שאנחנו נעשה בעשר דקות שהקצו לנו, זה אנחנו צריכים בעצם את האישור של המליאה, אני

מתחיל מהסוף. בשביל שנחסוך את הזמן. אנחנו רוצים לקבל את האישור שלכם לזכייה של קיבוץ אייל

במכרז שפרסמנו לפני שנה. זה בעצם המטרה של העשר דקות האלה שאני הולך לדבר בהם. אז אני רוצה

ברשותכם, זה הדמיה שאנחנו לאט אנחנו מתחילים להתקדם בפרויקט וזה מתחיל ממש לקרום עור וגידים

ואיתי נמצא רון שני שהוא אחד מהיועצים שלנו בפרויקט הזה שאחרי זה, הוא גם יגיד גם כמה מילים על

עצמו, וגם אם יהיה לכם שאלות שהן יותר על התאגיד עצמו, אז בוא נתקדם.

אלי כהן [חורשים]: מה [...] של ליאור שמואלי פה?

21

מליאה 2.2.25

ליאור גפן [מנהל אגף פיתוח עסקי חכ"ל]: ליאור שמואלי הוא גם יועץ עסקי שלנו, שהוא בעצם תיקף לנו

את התוכנית העסקית שכבר כתבנו. בעצם עשינו, בגלל שזה פרויקט שהוא בחצי מיליארד שקל, שזה פרויקט

ענק, אנחנו כל הזמן רוצים לבדוק שאנחנו לא מרמים את עצמנו במספרים טובים מדי או במספרים רעים

מדי. כל הזמן, ואנחנו מביאים כל הזמן עוד ועוד יועצים שיהיו גם רד האט, כאילו שיבדקו בעצם גם את מה

שכבר, שלא יקרה לנו, נקרא לזה 7 באוקטובר לעצמנו. אוקיי, בואו נתחיל.

אורי עצמון [כפר סירקין]: יש לי שאלה פתיחה. איפה הסיור שלנו בעפולה שהובטח לנו בקדנציה הקודמת

שנראה על מה אנחנו מצביעים?

אושרת גני גונן [ראש המועצה]: עזוב עפולה, ראינו בשוויץ מתקן שווה ממש, מה עפולה? אנחנו ניסע לשוויץ.

ליאור גפן [מנהל אגף פיתוח עסקי חכ"ל]: אני אקח אותך. עצמון, אני מוכן לקחת אותך אישית לפתח

תקווה אם אתה רוצה. אז אנחנו נעשה את זה ביחד. טוב, אז בואו נתקדם. תראו, לפני בערך משהו כמו

שלוש שנים, ועוד מעט אני אראה לכם ממש תאריכים, נתחיל אחרת. אתם יודעים היום, המועצה האזורית

דרום השרון ב-2022 שילמה 411 שקל, לא כולל התייקרויות והצמדות, על פינוי וטיפול באשפה. בשנת 2025

המחיר קפץ, נעשה לכם את זה ככה, היתולי, מי שהיה בזה, שלא יגלה. כמה אתם חושבים עולה היום טון

אשפה, עכשיו אנחנו יוצאים למכרז אבל בממוצע יש לכם-

*חברימליאהמדבריםללאמיקרופון.

ליאור גפן [מנהל אגף פיתוח עסקי חכ"ל]: היום עולה 810 שקל. ממש כפול במחיר. עכשיו למה זה קרה,

למה המחיר הזה קרה, זה לא קרה סתם, זה לא קשור למרחק להטמעה, זה בגלל שאין שטחי הטמנה. ובעצם

הדבר הזה קורה גם כחלק מההתנהלות של המשרד להגנת הסביבה, הם בעצם החליטו שהם סוגרים את

מתקני ההטמנה אבל לא נותנים פתרון, אוקיי? והדבר הזה בעצם לאט לאט הפך להיות מאוד בעייתי, הדבר

הזה באמת אושרת ושרון מה שנקרא נתנו לנו יד להתחיל לפעול בפרויקט הזה והם זיהו את זה כבר לפני

שלוש שנים, ואנחנו כמו כל דבר בדרום השרון, אנחנו לא מחכים למדינה, אנחנו פועלים עוד לפני שהמדינה

בכלל חושבת מה היא רוצה לעשות, אנחנו כבר מנסים להביא לזה פתרון. אז בעצם אני מזכיר לכם שמה

הרקע בעצם לפרויקט הזה, המטרה שלנו זה להפוך את הפירמידה מ-90 אחוז הטמנה שהולך היום ועשרה

אחוז שאנחנו מוכרים, או מתמחזרים או עושים איתם משהו אחר, אנחנו רוצים להפוך את הפירמידה ש-

90 אחוז יהיה להפוך אותו לחשמל, להפוך אותו למוצר שלישי, למצוא לזה פתרון, ו-10 אחוז ילך להטמנה.

עכשיו כמו שאתם מבינים הדבר הזה הוא מאוד מאוד בעייתי וזה דבר מאוד קשה וזה פרויקט מאוד גדול

ועליו אנחנו בעצם מדברים היום. אנחנו רוצים לעשות את זה בעזרת-, אז אנחנו בעצם מדברים על מתקן

שבעצם המטרה שלו הוא נמצא באזור קיבוץ אייל, הבאתי לכם מפה איפה זה בדיוק נמצא, תראו איפה

שהכוכב. זה צפונית למט"ש, בעצם המטרה של הדבר הזה הוא בעצם לעשות שני מתקנים, אחד מתקן מיון,

השני מתקן טיפול, ואני רוצה לדבר איתכם שנייה על בעצם האירוע הזה, למה בעצם התכנסנו. אני מזכיר

22

מליאה 2.2.25

לכם אנחנו צריכים את האישור של המליאה למכרז. בסדר, אנחנו צריכים אישור בפה אחד. סתם, לא צריך

אישור פה אחד. אנחנו בעצם מדברים על משולש הזהב, מה זה משולש הזהב? זה בעצם שלושת השותפים,

שזה בעצם, הוא יוצר מכרז של ,PPP מה זה המכרז הזה? partnership public ,private שבעצם זה אנחנו

הולכים להקים ביחד עם שלושת השותפים האלה, תאגיד עירוני, תאגיד עירוני זה בעצם כמו חברה כלכלית,

אוקיי? שהתאגיד העירוני הזה בעצם ינהל, יקים ויתפעל את המפעל הזה שנקרא מיון ומחזור, שאנחנו

קוראים לו פארק תלתן, ובעצם לכל אחד מהשותפים בעצם יש תפקיד. ותכף אני אדבר על התפקיד שלנו,

אבל לפני שנדבר על התפקיד של דרום השרון, אני רוצה לדבר בעצם על השותפים שלנו. אז מי השותפים

שלנו? קיבוץ אייל, שאתם מכירים אותם, זה במקרה הזה ספציפית זה דורון, אמנון ודני, שהם בעצם

השותפים הפעילים שלנו בתוך הפרויקט הזה, שאותם אתם פחות או יותר מכירים. ויש את השותפים שלנו

שאתם פחות מכירים אותם, שהם נקראים רשות אשכול שרון, שמי אלה? זה בעצם 15 רשויות, שהן סובבות

אותנו. חלקן אנחנו בקשרים מאוד טובים איתן. חלקן אפילו אנחנו בוועדות גיאוגרפיות איתן, בכל מיני

מלחמות שאמרתי מקודם שמה?

*חברמליאהמדברללאמיקרופון.

ליאור גפן [מנהל אגף פיתוח עסקי חכ"ל]: וכאלה ביחסים לא טובים, אבל ביחד אנחנו כוח מאוד משמעותי

באזור השרון. ואם, בדיוק אמרתי גם לחבר'ה שהיו בארבע בצהריים, אם אתם, אני לא יודע אם אתם

זוכרים או לא זוכרים, אנחנו כל פעם מדברים על זה, כל בן אדם בישראל בממוצע מוציא ביום 2.2 קילו של

פסולת. תחשבו את ה-2.2 קילו לפסולת ביום, תחשבו שאתם מכפילים את זה ב-500 אלף תושבים, תחשבו

כמה זבל זה ביום. אני מדבר רק על אזור השרון, אני לא מדבר איתך על כל ה-, במדינת ישראל כל שנה

מוציאים 6 מיליון טון, של פסולת ביתית 6 מיליון. זה מספרים עצומים, אתם לא מבינים כמה אולמות

כדורגל ופוטבול אתה יכול למלא בכמויות האלה. אז זה בעצם היום, אשכול השרון הזה מייצר משהו כמו

800 טון ביום, אוקיי? בעוד שלוש, בין שלוש לחמש שנים, כשנקים את המפעל, הוא ייצר כבר 1,200 טון

ביום. כן? בין שלוש לחמש שנים עד שהמפעל יתחיל לעבוד. אז בעצם אני מזכיר לכם, משולש הזהב, מה

אמרנו? הספקים והלקוחות שלנו זה בעצם אשכול השרון, זה אותם רשויות מקומיות, הקרקע, בעצם

הקרקע, המכרז בעצם היה על הקרקע ועל היזמות העסקית, מגיע מקיבוץ אייל מהשטחים שלהם, ממאגר

חירום, המאגר קולחים, ואנחנו בעצם התפקיד שלנו זה להביא את הסטטוטוריקה ואת הנימב"י. עכשיו מה

זה נימב"י? yard back my in not ואנחנו אומרים לא, דווקא כן בחצר שלי. כן ביער שלי אנחנו בעצם בגלל

שאנחנו רוצים לקחת אחריות על הפסולת כי זה התפקיד שלנו, אנחנו הולכים לא רק לא להתבייש בזה,

אנחנו הולכים להתגאות בזה. ואנחנו גם הולכים להרוויח מזה כסף. אז אני מזכיר לכם בפרקים הקודמים

של המיזם שעשינו, המיזם בעצם התחיל ב-,2021 ב-29.6 המליאה הקודמת, תראו כמה זמן אנחנו כבר בעסק

הזה, מקודם דיברנו על חוק הוותמ"ל, תראו כמה המדינה לא יודעת לבנות פרויקטים מהסוג הזה, אוקיי?

ואנחנו עוד פעם, אמרתי לכם, נותנים למדינה מתנה פה. ב-21' המליאה אישרה, גם אישרה ליציאה לפרויקט

וגם אישרה לנו תב"ר של 1.3 מיליון. אחרי זה אישרו, משרד הפנים אישר לנו בראשון במאי 23' יציאה למכרז

23

מליאה 2.2.25

הזה, כי הם לא רצו לתת לנו פטור, היינו חייבים לצאת למכרז כדת וכדין ובאמת המכרז הזה נוהל ויותר

צדיקים מאפיפיור לא היו פה במכרז הזה, ומי שזכה בו זה קיבוץ אייל, וב--17.7

*חברמליאהמדברללאמיקרופון.

ליאור גפן [מנהל אגף פיתוח עסקי חכ"ל]: מה זה? תכף אני אסביר את כל הדברים האלה.

*חברמליאהמדברללאמיקרופון.

ליאור גפן [מנהל אגף פיתוח עסקי חכ"ל]: רגע, אני אגיד רק בסוף, רק בסוף אני אענה שאלות שלא נתפזר

כי זה די מסובך כל העסק הזה. ובעצם ב-23.7 בעצם הכרזנו על הזוכים, העברנו להם מכתב זכייה ומאז

אנחנו בעצם מחכים בעצם לאשר, אני מזכיר לכם ב-7 באוקטובר, וכל מה שקרה, רק עכשיו אנחנו מצליחים

להביא את הדבר הזה למליאה ולאישור. אנחנו צריכים את האישור של המליאה למשרד הפנים. אז מה

שאמרתי לכם מקודם, פחות או יותר זה הגאנט פעילות שלנו. כמובן את כל החומרים האלה שלחנו לכם וגם

אני אומר, מי שירצה שיעור פרטי בכל המיזם, אתם ממש מוזמנים להתקשר אליי ולקבוע איתי פגישה ואני

אבוא אליכם או נעשה את זה בזום, מה שתרצו.

אלי כהן [חורשים]: ליאור, רק אם אתה יכול במשפט אחד או שניים לדבר על הזרמים העיקריים, שמה, מה

זה יפיק?

ליאור גפן [מנהל אגף פיתוח עסקי חכ"ל]: בעצם אנחנו הולכים להפיק שבעה זרמים מרכזיים, שזה קרטון

ונייר, זכוכית, פסולת אורגנית, שזה הפסולת המרכזית, כמעט 50 אחוז ממנה זה פסולת אורגנית, פלסטיק,

מתכות ושאריות. רוב הכסף בעצם מגיע משלושה זרמים מרכזיים. אחד זה מהכנסות של חשמל, זה המתקן

ה[...], הדבר המשמעותי ביותר זה מהכניסה של המשאיות מהרשויות האחרות לתוך המתקן, אוקיי? שהיום

בממוצע הזה עומד על, סתם ש-, היום זה 320 שקל, אני מאמין שעד שהעסק הזה יתחיל לעבוד זה כבר יהיה

מחירים אחרים לגמרי, כמו 450 שקל. אפילו הבאתי לכם אם תרצו במה ששלחנו לכם אתם תוכלו לראות

איזושהי טבלת רגישות שהעברנו לכם שתראה את המספרים יותר. עוד פעם, זה הכל בתמצית, אבל מי

שרוצה לשבת איתי יותר לעומק על האקסלים אז בשמחה. אוקיי, אז בעצם הקיבולת המתוכננת אנחנו

הולכים להקים שני ליינים של קווים. הנה אתה יכול לראות את זה, זה כתבנו שני קווי מיון של הפרדה

לאורגנית, מתכות, נייר, קרטון, פלסטיק וזכוכית. זה מתקנים שכבר קיימים באירופה, אוקיי? יש גם מתקני

מיון בישראל. אז כמו שאתם, זה בעצם התשריט של הבינוי של המתקן פחות או יותר, הוא עובר ליד

המסדרון האקולוגי שממש ביקשו מאיתנו עכשיו לשמור עליו, וזה מה שעשינו. הורדנו, גרענו, רצינו לעשות

את המתקן יותר גדול ובגלל שאנחנו רוצים לשמור על המסדרון האקולוגי הורדנו שטחים ממנו, זה משהו

שאף יזם אחר לא היה עושה דבר כזה, כי עוד פעם, אמרתי לכם, אנחנו לא יזם רגיל שבא לעשות פה לגזור

קופון. אנחנו רוצים לעשות כסף. אנחנו גם רוצים לשמור פה על איכות הסביבה-

24

מליאה 2.2.25

*חברמליאהמדברללאמיקרופון.

ליאור גפן [מנהל אגף פיתוח עסקי חכ"ל]: זה עניין של אחוזים. סתם, אני צוחק. אז בעצם רציתי גם

להראות לכם את איפה זה בעצם עומד. אני מזכיר לכם, הנה המט"ש, אוקיי? ככה בשביל לתת לכם

אוריינטציה. והכניסה למשאיות תגיע מכביש ,444 אוקיי? הנה אתם יכולים, סימנתי לכם בחץ מאיפה הם

יכנסו. ואם שנייה נדבר בעצם על מה בעצם ההסכם הזה מדבר. אז ההסכם הזה בעצם מדבר שכל אחד

מהשותפים מכניס כסף וככה הוא בעצם מקבל את הרווחים העתידיים, שהנחת העבודה אומרת שכל שותף

נותן שליש מההון בעלים ומקבל שליש מהרווחים העתידיים שיהיו. אני רוצה לדבר בכמה דקות שנשארו לי,

על המיזם מנקודת המבט שלנו. כשאני מדבר על שלנו אני מדבר על דרום השרון, לא מדבר על-

*חברמליאהמדברללאמיקרופון.

ליאור גפן [מנהל אגף פיתוח עסקי חכ"ל]: רק בסוף. אז ככה, אז בעצם אנחנו מדברים, אנחנו כמובן אנחנו

לא מצביעים על זה עכשיו, אבל כן חשוב לנו שתבינו לאיפה אנחנו הולכים עם המיזם הזה. אז בעצם

ההשקעה הראשונה בהון, אוקיי? כל אחד מהשותפים יביא 30 מיליון שקל לפרויקט בשביל לרכוש ציוד,

להקים אותו ולקבל את התנאים, הרי חצי מהכסף של ההקמה יגיע מהמדינה, חצי מהמדינה וחצי יגיע

מליווי פיננסי ומההון הבעלים של הצדדים.

אלי כהן [חורשים]: זאת אומרת אתם מביאים 100 והם מביאים 100?

ליאור גפן [מנהל אגף פיתוח עסקי חכ"ל]: לא.

אלי כהן [חורשים]: אני מדבר על כל השותפים.

ליאור גפן [מנהל אגף פיתוח עסקי חכ"ל]: לא, השותפים, כל שותף מביא .30

אלי כהן [חורשים]: כל שותף מביא ,30 זה .90 ועוד המדינה מביאה .100

ליאור גפן [מנהל אגף פיתוח עסקי חכ"ל]: המדינה מביאה .180

אלי כהן [חורשים]: 180?

ליאור גפן [מנהל אגף פיתוח עסקי חכ"ל]: המדינה מביאה 180 והליווי הפיננסי, כאילו הבנק או חברת

הביטוח או מפעל הפיס או לא יודע מי יהיה, הוא יביא בעצם את הכסף האחר שאותו בעצם אנחנו-

*חברמליאהמדברללאמיקרופון.

25

מליאה 2.2.25

ליאור גפן [מנהל אגף פיתוח עסקי חכ"ל]: הלוואה, כן, חד משמע. הלוואת בעלים שבעצם אנחנו מעריכים

את העלות של ההקמה, של המתקן ב-463 מיליון שקל כרגע וכמובן זה יכול להשתנות לפי עליית הריבית,

ירידת הריבית, כסף כזה, כסף כזה, העלות של זה.

*חברמליאהמדברללאמיקרופון.

ליאור גפן [מנהל אגף פיתוח עסקי חכ"ל]: ההשקעה של ההון שלנו זה 6 שנים עד שבעצם נחזיר את הכסף,

ומאז בעצם נתחיל להניב. הרווח, כמו שאתה יכול לראות, למשוך, לא יודע אם זה יהיה דיבידנד, אבל יש כל

מיני סוגים של איך בעצם העסק הזה יכול לעבוד. שאני רוצה להגיד שחלק, עוד פעם, את כל הדברים האלה

זה לא לעכשיו, אז אני לא רוצה להיכנס לזה כי זה לא מעניין גם, כי אנחנו לא מצביעים על זה, למרות שזה

ברור שזה מעניין, אבל זה כאילו, אנחנו לא רוצים להיכנס לזה לעומק כי זה יפתח פה דיונים שלא ייגמרו.

המועצה, חשוב להגיד שהמועצה הולכת לקבל פה גם עניין של היטלי השבחה, היא הולכת מהרגע שהמתקן

יקום לקבל מעבר לזה עוד שני מיליון שקל בארנונה, שזה גם כסף מאוד חשוב. והיא יכולה לקבל כל מיני

סוגים של דיבידנדים, ואחד הדברים החשובים בכל התהליך הזה זה שאנחנו בעצם לוקחים אחריות על

הפסולת שלנו, שאף אחד בעצם לא יכול לבוא ולהגיד לנו למה ככה ולמה ככה, כי הבעיה המרכזית בעולם

האשפה זה מי שולט במתקן, כי מי שלא שולט במתקן בעצם אפשר לסחוט אותו, והדבר הזה ברגע שאנחנו-

*חברמליאהמדברללאמיקרופון.

ליאור גפן [מנהל אגף פיתוח עסקי חכ"ל]: אתה אמרת, אתה אמרת.

*חברמליאהמדברללאמיקרופון.

אושרת גני גונן [ראש המועצה]: רגע, רגע, שנייה, שנייה, לא ניכנס למספרים, יש לנו יועץ כלכלי, רון שני

יתייחס לזה בבירור, אבל אני רק רוצה שוב למסגר את הדיון ברמת מה מצופה מאיתנו בדיון הזה. בדיון

הזה אנחנו צריכים, הדיון הזה נועד כדי לאשר את הזוכה במכרז, בקול קורא, במכרז. בסדר? אנחנו לא זכינו

במכרז של המשרד להגנת הסביבה, עוד לא הגשנו. התב"ע נמצאת עכשיו לאישור התנגדויות. במנהל התכנון,

במחוזית. בסדר? זו תב"ע בסמכות מחוזית. עוד לא הגענו לשלב, אבל בכל זאת, ועדיין אנחנו מסתכלים

קדימה, אז התחלנו לכתוב תוכניות. אבל זו לא ישיבה לתוכנית העסקית. בכל זאת, ביקשנו שרון יבוא לכאן.

רון הציג את זה למי שהגיע קודם ואם יהיו שאלות אז הוא יוכל לדבר, אבל בעיקרון הנושא הוא לא התוכנית

העסקית על זה, אנחנו נצטרך לייחד הרבה מאוד.

ליאור גפן [מנהל אגף פיתוח עסקי חכ"ל]: כן, זו סדנה של יום.

*חברמליאהמדברללאמיקרופון.

אושרת גני גונן [ראש המועצה]: אפשר לשאול הרבה שאלות, רק ניתן לליאור לסיים.

26

מליאה 2.2.25

ליאור גפן [מנהל אגף פיתוח עסקי חכ"ל]: אז זהו, אז אני בגדול ציינתי, מה שאנחנו בעצם מבקשים

מהמליאה, וכמובן גם רון יענה על כל שאלה שתרצו, וכמובן לימור תקריא לנו את הזה, אנחנו בעצם

מבקשים את האישור של המליאה.

אושרת גני גונן [ראש המועצה]: קודם שאלות. אחרי סבב השאלות.

ליאור גפן [מנהל אגף פיתוח עסקי חכ"ל]: אז זהו, יאללה בבקשה.

אושרת גני גונן [ראש המועצה]: סבב השאלות. אורי בבקשה.

*חברמליאהמדברללאמיקרופון.

*חברימליאהמדבריםללאמיקרופונים.

ליאור גפן [מנהל אגף פיתוח עסקי חכ"ל]: יש לנו 90 התכוונת.

*חברמליאהמדברללאמיקרופון.

ליאור גפן [מנהל אגף פיתוח עסקי חכ"ל]: .90 אנחנו עובדים על זה מול רמ"י.

אושרת גני גונן [ראש המועצה]: ליאור, תכתוב את השאלות ואנחנו נתייחס בסוף לשאלות. בבקשה.

אפרים צוק [כפר סירקין]: [מדבר ללא מיקרופון] [...] זה פרויקט מבורך, כמובן אם הוא יצליח זה משהו

פנטסטי. אבל שמעתי את כל הסיכויים של הפרויקט ולא שמעתי את הסיכונים.

ליאור גפן [מנהל אגף פיתוח עסקי חכ"ל]: תראה, בגדול-

אושרת גני גונן [ראש המועצה]: ליאור, בסוף, אתה אוסף שאלות ואז מרכז את התשובות. עוד שאלות?

שמוליק.

שמוליק מריל [גבעת השלושה]: [מדבר ללא מיקרופון] מה ה[...] הזה מייצר?

אושרת גני גונן [ראש המועצה]: אוקיי, תודה שמוליק. אייל?

*חברמליאהמדברללאמיקרופון.

אושרת גני גונן [ראש המועצה]: אוקיי, תודה אייל. עוד שאלות? אז בבקשה, אתה תתייחס, לימור אחר כך

וליאור בסוף. בבקשה.

27

מליאה 2.2.25

רון שני [יועץ לפרויקט תלתן]: כמה מילים. אמנם זה לא קשור לאישור כרגע כי האישור כרגע הוא נורא

מקדים והתוכנית העסקית תוצג בהמשך, אבל בגדול זה די חסר סיכון. ואת זה אנחנו גם רואים כי יש

מתקנים כאלה למועצות אחרות בארץ, אומנם ברמה יותר נמוכה, אבל הם יצטרכו לבני שמעון, לדודאים,

עושים שם טונה כסף. מתקן כזה מתחיל להיות מדובר במרחבים בדרום. למה מועצות אזוריות? כי זה שטח,

למועצות יש גם שטח והוא גם רחוק. זה כמעט קלאסי למועצה אזורית, הלוואי במועצה אצלי היה אפשר

לעשות את זה, לצערי בגליל אין כל כך שטח. זה ממש מתבקש ומה שחשוב, ליאור אמר את זה, הסטנדרטים

של העבודה נקבעים על ידי הגוף הציבורי וזה נורא חשוב כאן וזה גם חלק ממסמכי התיעדוף שאנחנו עובדים

עליהם כרגע, שהשליטה תהיה של הגופים הציבוריים ולא של יזם פרטי שמחר יכנס או לא יכנס, למרות

שהקיבוץ אנחנו סומכים עליו וכן הלאה, אבל אתם יודעים, בעלים יכולים להתחלף מתישהו בעתיד. הדרישה

של משרד הפנים זה שלפחות 50 אחוז יהיה בגופים ציבוריים, והדרישה הזאת נכתבת לתוך המסמכים, ולכן

זה נותן שליטה לגופים הציבוריים, זה המועצה והאשכול, ומבחינה זאת האינטרס המשותף לעבוד נכון.

עכשיו, לגבי ההלוואות וחסר סיכון, פסולת תמיד תהיה, ואם היום מטמינים פחות או יותר 90 אחוז, 95

אחוז מהפסולת, כך שאם המתקן הזה לא יהיה, אז המועצה תצטרך לחפש נפח הטמנה ל-90 אחוז, לא ל-60

או 50 אחוז. כך שזה יצמצם את הבעיה של המועצה ושל כל הרשויות פה באזור. לכן התשובה כאן נורא

פשוטה.

*חבר/תמליאהמדברללאמיקרופון.

רון שני [יועץ לפרויקט תלתן]: נכון, אבל היום מטמינים 90 אחוז.

*חבר/תמליאהמדברללאמיקרופון.

רון שני [יועץ לפרויקט תלתן]: לא, לא, לא. הטמנה לא תהיה במועצה, כמה שאני יודע, הטמנה נעשית

במקומות אחרים.

ליאור גפן [מנהל אגף פיתוח עסקי חכ"ל]: רגע, אני אסביר. יש הבדל בין הטמנה לטיפול. זה שני דברים

שונים לגמרי. יש בתוך התהליך של האשפה, תחשבו על זה כמו שרשרת אספקה. יש המון המון חלקים בתוך

הדבר הזה, מהרגע שאתה זורק את הבננה בפח עד לרגע שטומנים אותה באדמה, יש איזה שבע שמונה

פעולות שונות שנעשות. אנחנו מדברים בעצם לא על הפינוי, אנחנו לא מדברים על ההטמנה, אנחנו מדברים

רק על התהליך של הטיפול בפסולת, על הקליטה שלו, על המיון שלו, על הטיפול שלו, הפיכה שלו לחומר

אחר או הטמנה. אוקיי?

*חברמליאהמדברללאמיקרופון.

ליאור גפן [מנהל אגף פיתוח עסקי חכ"ל]: מה החלום או מה המציאות? המציאות היא להגיע, לנסות להגיע

למשהו כמו 70 אחוז בשלבים הראשונים, ולאט לאט ככל שהשנים יעברו, לרדת ולרדת במספר הזה.

28

מליאה 2.2.25

חיים תייר [נווה ימין]: [מדבר ללא מיקרופון] אתה אומר שהדלתא היא בערך 20 אחוז. [...]

ליאור גפן [מנהל אגף פיתוח עסקי חכ"ל]: נכון. כן, היא שווה את זה גם ב-90 אחוז, היא גם שווה את זה

ב-90 אחוז, אני אמרתי לך, אנחנו הלכנו על הוורסט של הוורסט של הוורסט, לא לא, ברור לי, אנחנו הולכים

על הכי גרוע, אנחנו יוצאים מתוך נקודת הנחה שגם ביום ראשון וגם ביום שלושים שנה אחרי שהמתקן

יעמוד, אני אצטרך לצאת 95 אחוז הטמנה.

רון שני [יועץ לפרויקט תלתן]: אני אוסיף כאן דבר אחד, הרגולציה הולכת לחייב את זה. כלומר, התקנות

שמשרד הגנת הסביבה צפוי להעביר, או למעשה העביר אותן, שהחל מ-,2028 אסור להטמין פסולת לא

ממוינת ומטופלת. כך ש, כך או כך, זה תהיה חובה, וזה, יש לך למעשה קהל שבוי, חייבים לעשות את זה.

חבר מליאה: זאת אומרת, יכול להיות שנטמין פסולת ממוינת?

רון שני [יועץ לפרויקט תלתן]: כן. לא, לא. פסולת ממוינת-

*מדבריםביחד.

רון שני [יועץ לפרויקט תלתן]: לא לא, לא, ליאור, ליאור. לא נכון. מטמינים עודפי מיון, לא מטמינים חומר

ממוין.

ליאור גפן [מנהל אגף פיתוח עסקי חכ"ל]: חלק מהדברים אתה גם תטמין. אין לנו, אין, זה חלק יהיה

תפקיד בתאגיד הזה, לבן אדם שכל הקיום שלו הוא למצוא מה עושים עם החומרים. איך הופכים אותם

למוצר אחר.

חיים תייר [נווה ימין]: חבר'ה, המטרה הייתה פה בעצם לאשר את ה-, אני לא מבין למה נכנסים פה-

ליאור גפן [מנהל אגף פיתוח עסקי חכ"ל]: כי זה מעניין.

גילה פרין [ירקונה]: [מדברת ללא מיקרופון]

*מדבריםביניהם.

אושרת גני גונן [ראש המועצה]: טוב, ליאור, מה קורה? לימור? יאללה, לימור קדימה.

עו"ד לימור ריבלין [יועמ"ש]: אני אתייחס עכשיו לנושא שאתם נדרשים לאשר אותו, ואני מקווה שתוך כדי

ההתייחסות שלי אני אענה על כמה מהשאלות ששאלתם.

חבר מליאה: לא קיבלתי תשובה, מי [...], המועצה או החכ"ל?

29

מליאה 2.2.25

עו"ד לימור ריבלין [יועמ"ש]: לא שמעתי כי אני מדברת, אז רגע.

אושרת גני גונן [ראש המועצה]: לא לא. ליאור, שנייה, שנייה. לימור. יש כאן מקבץ של שאלות שעוד לא ענו

עליהם.

עו"ד לימור ריבלין [יועמ"ש]: נענה עליהם. על חלק מהם אני עונה תוך כדי, בסדר? אז אתם רואים גם את

חוות הדעת שלי פה על המסכים, אני אפרט אותה יותר מהרגיל וזה יענה על רוב השאלות שלכם היא גם

נשלחה במייל אבל מבטיחה שנענה בסוף על הכל. אז כך, דרום השרון ואשכול רשויות השרון שהמועצה

חברה בו דרך אגב, פרסמו מכרז משותף לפי סעיף 2 לחוק הרשויות המקומיות, מכרזים משותפים. לכן,

אורי עצמון, זה לא היה בפני ועדת המכרזים של המועצה, לשאלתך קודם-

אורי עצמון [כפר סירקין]: [מדבר ללא מיקרופון]

עו"ד לימור ריבלין [יועמ"ש]: יופי, אחרים לא יודעים. תנו לי רגע. תנו לי. המכרז היה לצורך איתור שותף

עסקי, בעל זכויות במקרקעין עבור מיזם של הקמה והפעלה של מתקן קצה למיון פסולת עם אופציה למתקן

קצה לטיפול בפסולת אשר יוקמו במקרקעין של המציע. אני עוד אומר לכם שתחילה חשבנו שמכיוון שאין

הרבה יש תאגידים או בעלי מקרקעין שיוכלו להציע מקרקעין, חשבנו שלא צריך לפרסם מכרז פומבי אלא

נוכל להגיע בדרך של משא ומתן אבל משרד הפנים אמר לנו אנחנו רוצים שתפרסמו מכרז פומבי בעיתונים

ותקראו לכל המציעים הפוטנציאליים, אולי לא חשבתם על כאלה, שיבואו ויתעניינו במכרז. ועל כן, בוודאי

שעשינו את מה שמשרד הפנים אמר ופרסמנו את המכרז. כאשר המכרז עצמו קבענו שאנחנו מייצרים בסיס

ראשוני ועקרוני לשותפות עסקית משולשת בין האשכול, המועצה לבין מי שיזכה, לטובת הקמתו של המיזם,

כאשר התנאים הסופיים שיגובשו בהסכם בין שלושת הצדדים ייעשו בהמשך, אחרי שנסיים את ההליך

המכרזי ולאחר מכן משרד הפנים יאשר את הזכייה, כתנאי לקידום ההתקשרות עם הזוכה, קבעו האשכול

והמועצה שורה של תנאים מתלים שבלעדיהם, החוזה והמיזם לא יכולים להתקיים. אחד, שיתקבל אישור

שרי הפנים והאוצר ותוצאות המכרז. כל מכרז P.P.P מחויב באישור של שר הפנים והאוצר, מכיוון שיש בו

התקשרות של רשות ציבורית עם תאגיד פרטי למיזם שהוא ארוך טווח. הדבר השני, קביעה ואישור הסדרים

למניעת ניגוד עניינים לצורך מימוש ההתקשרות בין הצדדים ככל שידרשו, וזה על פי פרה-רולינג שעשינו עם

משרד הפנים שהבין מי הולך להיות השחקנים פה, וקיבוץ אייל הוא חלק אחד מיישובי המועצה ולכן זה

היה התנאי שלו. שלוש, חתימת הסכם מפורט. ההסכם המפורט נועד להסדיר את זכויות וחובות הצדדים,

שיתוף הפעולה ביניהם, חלקם בהכנסות, בהוצאות, בחינת הצורך בהקמת תאגיד ייעודי בכפוף להוראות

משרד הפנים והכללים החלים על הרשויות המקומיות, בחינת תהליכים לקידומו וביצוע של המיזם, סוגיות

מימון, התקשרות עם יועצים, ספקי שירותים, לקוחות וכיוצא בזה. מאחר ובשלב פרסום המכרז לא ידוע

למועצה ולאשכול מי הזוכה, מהם צרכיו והדרישות שלו ואילו מקרקעין יעמדו לטובת המיזם אפשרה

ההוראה הזו, שתיארתי אותה קודם, לכל הצדדים גמישות מרבית כדי להתמודד עם חסמים אפשריים לאחר

קביעת הזוכה ולהבטיח ככל הניתן שתנאי ההתקשרות יהיו יעילים ומועילים לטובת כל הצדדים המעורבים.

30

מליאה 2.2.25

תנאי מתלה נוסף, זה השלמת העברת זכויות המקרקעין מידי הזוכה לידי המועצה או האשכול או לתאגיד

המשותף שיוקם לטובת המיזם, וזאת בתום שלושה חודשים אחרי שהושלמו התנאים הקודמים שאמרתי.

ונציין רק כדי להרגיע, כי דיני המכרזים קובעים פטור ממכרז, כאשר קרקע עוברת לתאגיד ציבורי, להבדיל

מאשר כשהתאגיד הציבורי מוסר. תנאי מתלה חמישי, קבלת אישורי גורמי התכנון והרישוי להקמת מתקן

המיון. התוכנית הזו היום ניצבת בפני הוועדה המחוזית, הופקדה, יש 60 ימים להגשת התנגדויות, יש לנו

הליך לעבור גם כדי שהתוכנית הסופית של איך שאנחנו רוצים שהמיזם הזה ייראה, תאושר. תנאי המתלה

האחרון, קבלת בקשת תמיכה שתוגש במסגרת הקול קורא של הקרן לשמירת ניקיון להקמת מתקן מיון

בהיקף שלא יפחת מ-30 מיליון. הסכם ההתקשרות הבסיסי שצורף למכרז מסדיר את הפעולות שיש לבצע

לאחר קבלת האישורים הללו, לרבות יצירה וכינוס של מנהלת משותפת אשר תפעל ככל הנדרש לקידום

המיזם והשותפות בין הצדדים ותשמש כגוף אשר ינווט ויוביל את ההתקשרות לכל הפחות בשלביה

הראשונים. השלמת הבדיקות הכלכליות, התכנוניות וההנדסיות לצורך קידום המיזם והגשת בקשת תמיכה

לקרן לשמירה על הניקיון. גיבוש תנאי ההסכם המפורט, העברת זכויות המקרקעין ורישומן על שם המועצה

או האשכול או התאגיד המשותף שיוקם, כאן המקום לומר, התאגיד יהיה של המועצה, לא של החברה

הכלכלית, של המועצה. המועצה יכולה לבקש מהחברה הכלכלית לסייע לה בקידום אבל הישות המשפטית

היא המועצה. אין, לחכ"ל אין שום זכות קיום בלעדי המועצה, בסדר?

*חברמליאהמדברללאמיקרופון.

עו"ד לימור ריבלין [יועמ"ש]: המועצה יחד עם האשכול ויחד עם הקיבוץ, ככל שהוא יאושר, יקימו תאגיד,

זה נקרא בשפה המשפטית תאגיד מעורב. שיש בו גם-

אושרת גני גונן [ראש המועצה]: החברה הכלכלית היא זרוע הביצועית של המועצה. ברור שהשותף במיזם

הזה זו המועצה. מועצה, אשכול, קיבוץ אייל.

חבר מליאה: כולם בתאגיד אחד.

עו"ד לימור ריבלין [יועמ"ש]: נכון, תאגיד אחד שיכלול את שלושת השותפים.

*חברמליאהמדברללאמיקרופון.

עו"ד לימור ריבלין [יועמ"ש]: יש למשל עיריית תל אביב תאגידים מעורבים, כן. אנחנו לא ממציאים, לא

ממציאים.

*חבר/תמליאהמדבר/תללאמיקרופון.

עו"ד לימור ריבלין [יועמ"ש]: בדרום השרון, לא. בדרום השרון יש לנו בסך הכל שני תאגידים עירוניים.

31

מליאה 2.2.25

שמוליק מריל [גבעת השלושה]: [מדבר ללא מיקרופון]

עו"ד לימור ריבלין [יועמ"ש]: התאגיד המשותף יוקם רק לאחר ששר הפנים והאוצר יגידו אוקיי-

שמוליק מריל [גבעת השלושה]: [מדבר ללא מיקרופון]

עו"ד לימור ריבלין [יועמ"ש]: את המכרז המשותף, הוצאנו האשכול והמועצה. האשכול, אשכול שרון

והמועצה.

שמוליק מריל [גבעת השלושה]: [מדבר ללא מיקרופון]

עו"ד לימור ריבלין [יועמ"ש]: מה זאת אומרת? יש איגוד ערים שנקרא אשכול רשויות השרון.

אושרת גני גונן [ראש המועצה]: המכרז יצא באישור משרד הפנים. לקח שנתיים למשרד הפנים להבין

שאשכול ומועצה יכולים להיות גוף משותף שמגיש מכרז. אז קיבלנו אישור להוציא את המכרז ממשרד

הפנים. שנתיים, אבל הם אישרו את זה. הוצאנו מכרז, זכו במכרז קיבוץ אייל. הלאה. אנחנו צריכים לאשר

את זה.

עו"ד לימור ריבלין [יועמ"ש]: כן. אוקיי. אני רוצה גם להפנות, אם תסתכלו ככה במסכים, לחוות הדעת של

היועץ המשפטי שליווה את האשכול ואת המועצה בהליך הזה. חוות הדעת ניתנה על ידי עורך דין אורן

דיאמנט מהמשרד של בראש סומך, זו חוות דעת שניתנה לוועדת המכרזים. זה חשוב לי אני מדקדקת, כי

משרד הפנים מדקדק, בסדר? סורי, סליחה. אז כמובן שוועדת המכרזים המשותפת קיבלה חוות דעת

מקצועית שמוצגת גם לכם כאן בדבר החוקיות של ההליך ובדבר הזכייה של קיבוץ אייל כזה שעמד בכל

הדרישות של המכרז. זה היה ב-.13.7 ועדת המכרזים המשותפת וקבעה פה אחד כי הצעת קיבוץ אייל מספר

זיהוי 57005074 היא ההצעה זוכה במכרז. אתה יכול גם בבקשה להראות את הקובץ השני של פרוטוקול

ועדת המכרזים המשותפת? שהנציגים של דרום השרון בוועדת מכרזים זה היה סגן ראש המועצה ומנכ"ל

המועצה. אציין, אני רק אומר דבר לפי דעתי המקצועית, הליך המכרז התנהל בהתאם להוראות הדין ואין

מניעה לקיים את ההתקשרות ולחתום על החוזה עם קיבוץ אייל. אציין עוד, כי מאז החלטת ועדת המכרזים

פרצה מלחמת חרבות ברזל, נדחתה מערכת הבחירות לרשויות המקומיות, המועצה הנבחרת החדשה נדרשה

לאשר תקציב שנתי, להטיל מיסי ארנונה

*חבר/תמליאהמדבר/תללאמיקרופון.

עו"ד לימור ריבלין [יועמ"ש]: רק בבקשה תנו רגע לסיים את המשפט ואני אומרת, מבטיחה. אז אציין, כי

מאז החלטת ועדת המכרזים פרצה מלחמת חרבות ברזל, נדחתה מערכת הבחירות לרשויות המקומיות,

המועצה הנבחרת נדרשה לאשר תקציב שנתי, להטיל מסי ארנונה להתמודד עם הצרכים והמענים הבלתי

רגילים של המלחמה, ולכן אישור ההתקשרות של המכרז המשותף מובא בפניכם רק כעת. יצוין כי מימוש

32

מליאה 2.2.25

הוצאות המכרז דורש את אישורם הנוסף של משרד הפנים והאוצר לפי נוהל משרד הפנים ולפי תנאי המכרז.

אני חוזרת אחורה ואומרת, למכרז הוגשה הצעה אחת, ההצעה של קיבוץ אייל. היו מתעניינים נוספים, אחד

מהם למשל היה חן המקום שהוא הקבלן פינוי אשפה שלנו. אבל בסופו של דבר, למכרז הוגשה הצעה אחת

והיא הצעה של קיבוץ אייל. אנחנו גם טענו בפני משרד הפנים שזה מה שיהיה, אבל חובת ההוכחה הייתה

עלינו. פרסמנו בכל מקום אפשרי את המכרז, נתנו תקופה של למעלה משלושה חודשים להגיש הצעות, נענינו

לבקשות אורכה של מתעניינים פוטנציאליים, נענינו לשאלות ולבקשות, היה הליך מאוד ארוך, מאוד שקוף,

מאוד פומבי. אבל שוב, אל תשכחו, הדרישות היו קשיחות. גם היה צריך להביא קרקע שאותו יזם ידע שרמ"י

תאפשר את הפרויקט הזה, גם היה צריך להביא קרקע שהייעוד שלה במועד הגשת ההצעה היה כזה שמאפשר

לפחות ולו ראשית הקמת מתקן למיון פסולת. לא היו הרבה קרקעות כאלה, לקיבוץ אייל היה.

*חברמליאהמדברללאמיקרופון.

עו"ד לימור ריבלין [יועמ"ש]: ולכן אני חוזרת ואומרת שחוות דעתי המשפטית היא שהמכרז היה כדין,

הזכייה בקיבוץ אייל היא לגיטימית, היא על פי כל הכללים, ואתם כמליאה חדשה שנכנסה להליך של

הפרויקט הזה, מתבקשים לאשר את הזכייה של קיבוץ אייל במכרז על מנת שמשרד הפנים ומשרד האוצר

יוכלו לדון וגם לאשר את הזכייה.

חיים תייר [נווה ימין]: הקרקע צריכה לעבור ייעוד?

עו"ד לימור ריבלין [יועמ"ש]: הקרקע לא צריכה לעבור ייעוד, אמרתי, הקרקע עכשיו עוברת תכנית על מנת

להגדיל זכויות בנייה ועל מנת לטייב אותה, אבל היא נכנסה עם ייעוד של מתקנים הנדסיים שעל פי תמ"א

1 אפשרה הקמת מתקן. זה היה אחד התנאים, אחרת היה לוקח שנים עד שאנחנו מצליחים להקים את

המיזם הזה.

אושרת גני גונן [ראש המועצה]: אבל זה נמצא בוועדה המחוזית וזה טרם אושר, זה בשלב ההתנגדויות

עכשיו. אז אנחנו עובדים במקביל, אתם מבינים, יש כאן כמה דברים שקורים במקביל. יש התנגדויות של-,

ממש מעטות ממש. אפילו גם ההתנגדויות האלה של הירוקים שעובר שם מסדרון אקולוגי ימשכו אותה כי

עשינו שינוי בתכנית שזה לא יפגע במסדרון האקולוגי. זה חלק ממסדרון תשתיות. מרכז טיהור שפכים של

המועצה נמצא שם. זה בין כביש 6 לכביש .444 זה שטח כלוא. זה שטח כלוא.

*חברמליאהמדברללאמיקרופון.

אושרת גני גונן [ראש המועצה]: השכנים זה קיבוץ אייל שהם היזמים והקיבוץ ממול זה ניר אליהו. אה,

קלקיליה.

*מדבריםביחד.

33

מליאה 2.2.25

אושרת גני גונן [ראש המועצה]: אוקיי, חברים, יש עוד שאלות?

עו"ד לימור ריבלין [יועמ"ש]: אז אני מנסחת את הצעת ההחלטה.

אושרת גני גונן [ראש המועצה]: רגע לפני, יש עוד שתי שאלות, אריק וצחי. בבקשה.

שמוליק מריל [גבעת השלושה]: אני לא קיבלתי תשובה מה המתקן הזה מייצר.

אושרת גני גונן [ראש המועצה]: המתקן הזה מטפל במיון אשפה. מטפל במיון אשפה. זה מתקן אקולוגי

שמוכר בעצם את הטיפול באשפה, כמו שהיום אנחנו, שולחים את האשפה שלנו למקום שלא ממיינים וישר

הולכים ומטמינים, אנחנו מקימים מתקן שיהיה בעתיד עם טכנולוגיות מתקדמות למיין את האשפה, לנצל

כמה שיותר מהאשפה למחזור, ומה שיישאר ילך רק להטמנה באזורים שמטמינים, לא אצלנו.

ליאור גפן [מנהל אגף פיתוח עסקי חכ"ל]: בגדול הוא מייצר שבעה זרמים של פסולת וחשמל.

*מדבריםביחד.

אושרת גני גונן [ראש המועצה]: לא. הוא לא מייצר חשמל. אני יודעת מה שמוליק שואל, זו לא תחנת חשמל.

זו לא תחנת כוח.

ליאור גפן [מנהל אגף פיתוח עסקי חכ"ל]: זה חלק מהחומרים שהוא מייצר.

אושרת גני גונן [ראש המועצה]: זו לא תחנת כוח. אתה מתכוון שתהיה שם אנרגיה מהמתקן הזה שהיא

זאת שתפעיל את המתקן. בסדר? אבל הוא לא מייצר חשמל ולא מוכר חשמל. המתקן הזה מטפל באשפה.

שמוליק מריל [גבעת השלושה]: הוא מטפל בגזם?

אושרת גני גונן [ראש המועצה]: כן, הוא יטפל גם במיון. לא, אנחנו עושים הפרדה-

אורי עצמון [כפר סירקין]: גזם זה מפעל אחר.

אושרת גני גונן [ראש המועצה]: בואו, תנו לי לענות. תנו לי לענות, אני יודעת מה זה גזם כי אנחנו מקימים

את המתקן של הגזם עכשיו אבל הוא לארבע שנים. אחר כך הוא יצטרך לבוא לתוך המתקן הגדול שמטפל

במיון אשפה, הוא יצטרך להיות חלק מתוך אותם זרמים. מטפלים בגזם, מטפלים בפלסטיק, מטפלים

בזכוכית, מטפלים בנייר, בסדר? יש שם זרמים שונים שמטפלים בכל הסוגים של האשפה. אני מבקשת רגע

שתי שאלות אחרונות שיש כאן, ואז אם זה ענה לכם, אז אנחנו נעלה להצבעה.

*חברימליאהמדבריםללאמיקרופונים.

34

מליאה 2.2.25

אריק כספי [רמות השבים]: קודם כל, גילוי נאות. אני מתחיל את זה. את יודעת את זה, אושרת. אני מכיר

אדם, שלא יהיה ספק, אין לי שום קשר עסקי לנושא הזה, רק אני מכיר אדם, חבר שפיתח, עשה על זה מיזם,

שהמיזם הזה עובד, שבעצם בסופו של תהליך, מכל האשפה, מכל טון אשפה, נשארים ארבעה אחוז. לא

שישים ולא חמישים ולא שבעים אחוז. ארבעה אחוז. המתקן עובד על עיקרון של טמפרטורה מאוד גבוהה,

הוא מייצר את החשמל לעצמו, הכוונה היא שאת העשר שעות הראשונות הוא זקוק לחשמל חיצוני, לאחר

מכן הוא מייצר את החשמל לעצמו, ובעצם משאית שנכנסת בעצם לא מוציאה כלום. אין הטמנה, אין הובלה

למקום אחר, זה לא קיים. זה המפעל. המפעל הזה נרכש ממנו על ידי מדינת דובאי, האמירויות קנו את זה,

יפן קנתה את זה, סין קנו את זה, זה המתקן. אני לא נכנס לפרטים, כי אני לא יודע. עכשיו, המתקן עובד,

הוא קיים. אני חושב שלפני שמגישים כזאת תוכנית, כדאי לבדוק טכנולוגיות. האם קיימות בעולם

טכנולוגיות שמשתמשות, או גורמות לאשפה, להיות במצב כזה שלא נלך להטמין עכשיו 60-70 אחוז, אלא

ניפטר ממנה. המתקן צריך להיות לטובת האזרחים, ולצערי לא עושים שם הרבה כסף, אבל זה אני לא יודע.

לכן אני נזהר.

אושרת גני גונן [ראש המועצה]: תודה לאריק. אני אגיד שוב-

אריק כספי [רמות השבים]: רק שנייה לענות לך. אני חשבתי שזה רק בנושא הקרקעי, אבל אני רואה שזה

אישור של מפעל שיש לו שישה זרמים והכל זה מפעל שלם. הוא מפעל ענק. שאני לא יודע מה התוצאות שלו,

אני רק העליתי את הטכנולוגיה.

אושרת גני גונן [ראש המועצה]: אוקיי, אז אני אגיד ככה לגבי הטכנולוגיה שאתה העלית, ופגשתי גם את

היזם וזה נשמע מעניין מאוד. אנחנו עוד לא נמצאים בשלב הזה, אני אגיד למה. אנחנו נמצאים בשלב שאנחנו

צריכים להגדיר את הזוכה שמביא בעצם את הקרקע, עם האישור להקים בו מתקן הנדסי. אנחנו נמצאים

במקביל במחוזית לאישור התב"ע. אנחנו נהיה אחרי הישיבה הזאת ואחרי האישור של המליאה באישור של

משרד הפנים את זכיית הזוכה, ואז אנחנו נצטרך להקים תאגיד של האשכול, הזוכה והמועצה. אחרי שנסיים

את כל זה, אנחנו נגיש נתמודד על הקול קורא של המשרד להגנת הסביבה להקמת מתקן. אחרי שנזכה,

ובהנחה ובתקווה שאנחנו נזכה בקול קורא של המשרד להגנת הסביבה, אז אנחנו נצא לחפש את המתקן

הטכנולוגי הכי מתאים בעולם שאנחנו יכולים להביא לכאן, ואז אנחנו נבחן גם את הטכנולוגיה הזאת.

*חברמליאהמדברללאמיקרופון.

אושרת גני גונן [ראש המועצה]: הקרקע בכל מקרה צריך. אז זה השלב שבו אנחנו נמצאים. אז אם אין יותר

שאלות, לימור בבקשה את הצעת ההחלטה.

*מרדורוןצייזליצאמהמליאה.

עו"ד לימור ריבלין [יועמ"ש]: שיירשם רק לפרוטוקול שנציג אייל יצא מהמליאה.

35

מליאה 2.2.25

שמוליק מריל [גבעת השלושה]: גם אני לא משתתף.

אושרת גני גונן [ראש המועצה]: למה שמוליק?

שמוליק מריל [גבעת השלושה]: יש לי ילד באייל, אז אני לא משתתף.

עו"ד לימור ריבלין [יועמ"ש]: בבקשה, הצעת ההחלטה. מליאת המועצה מאשרת התקשרות עם קיבוץ אייל,

אגודה שיתופית חקלאית בע"מ, מספר זיהוי ,57005074 לפי תוצאות מכרז פומבי משותף שמספרו 1/23

לאיתור שותף עסקי, לצורך מיזם של הקמה והפעלה של מתקן קצה למיון פסולת, עם אופציה למתקן קצה

לטיפול בפסולת, אשר יוקמו במקרקעין של היזם. מי בעד? מי נמנע? אלה? מי נגד? פה אחד. תודה רבה.

אושרת גני גונן [ראש המועצה]: תודה רבה. תודה לימור. תודה לליאור והחברה הכלכלית.

החלטה: מליאת המועצה מאשרת התקשרות עם קיבוץ אייל, אגודה שיתופית חקלאית בע"מ, מספר

זיהוי ,57005074 לפי תוצאות מכרז פומבי משותף שמספרו 1/23 לאיתור שותף עסקי, לצורך מיזם של

הקמה והפעלה של מתקן קצה למיון פסולת, עם אופציה למתקן קצה לטיפול בפסולת, אשר יוקמו

במקרקעין של היזם. אושר פה אחד.

אושרת גני גונן [ראש המועצה]: אפשר לקרוא לחבר, לדורון? אז מברוק שיהיה לנו בהצלחה רבה.

*מרדורוןצייזלנכנסלמליאה.

אושרת גני גונן [ראש המועצה]: אלה כתבה לי קודם, זה ממש סטרטאפ ואם אנחנו נצליח בסטרטאפ הזה

אז תהיה פריצת דרך בטיפול באשפה במדינת ישראל. ויבואו ללמוד. אז אני מבקשת ברשותכם לעבור

לנושאים האחרים. חברות וחברים יקרים, אני יודעת שהיו לנו נושאים מורכבים שהיה צריך לדון בהם היום

והיינו צריכים להתרכז כדי ללמוד על כל דבר ודבר לפני ההצבעה, אבל נותרו לנו עוד 10 דקות לישיבה לעמוד

בלוחות הזמנים, הנושאים הבאים הם יותר פשוטים וקלים, אז אני מבקשת, ואחד מהם ירד אפילו מסדר

היום, זה ביצוע תיקי השקעות כי יועץ ההשקעות לא יכול היה להגיע, אז הוא יגיע בפעם הבאה.

אישור תב"רים.

אושרת גני גונן [ראש המועצה]: אז אנחנו עוברים לתב"רים. מאיה.

מאיה עוז [גזברית]: כן, אז גם כאן רשימה קצרה. שני תב"רים שאנחנו מעלים לאישור, תב"ר ראשון תב"ר

הנצחה 55,000 שקלים בעקבות בעצם שני חיילים שנהרגו, דרור חן מיישוב גן חיים זכרו לברכה והוד

שרייבמן ממושב צופית זכרו לברכה. 20,000 שקלים לפי המדיניות שקבענו לכל חלל. ו-15,000 שקלים לשני

עצי אלון בוגרים נוספים לחורשת האלונים. סך הכל 55,000 שקלים. תב"ר שני, 160,000 שקלים, כאשר

36

מליאה 2.2.25

100,000 שקלים מקרן ההשבחה ו-60,000 שקלים מחברת הביטוח. מדובר בתב"ר להוצאות בעקבות הצפה

שהייתה בבית ספר יצחק נבון בחודש נובמבר .2024 אתם בעצם שאלתם בהנהלה לגבי מה המדיניות של

המועצה בעת פיצויים ותביעות מול חברות הביטוח, אז יונתן כאן גם יוכל להשלים אותי, אבל עד עכשיו היו

בעצם שתי הצפות, שתיהן במקרה היו באותו הבית ספר. ההצפה הראשונה הייתה ב-

אורי עצמון [כפר סירקין]: [מדבר ללא מיקרופון]

מאיה עוז [גזברית]: לא, אני אסביר. זה לא תכנון לקוי, זה באמת במקרה. ההצפה הראשונה קרתה בעקבות

נזילה. יונתן, אתה רוצה להגיד?

יונתן יוסטמן [מהנדס המועצה]: כן. אז ההצפה הראשונה הייתה בספטמבר .2023 התפוצצות של צינור

גמיש של הניאגרה בשירותים והיא התרחשה בסוף השבוע. הגיעו ביום ראשון וגילו את זה, ואז הכניסו קבלן

אינסטלציה, החליפו את כל הצינורות בשירותים, פיקוח של שלומי מהמחלקה הטכנית מי שמכיר, כדי

למנוע את זה שזה יקרה שוב פעם ואז הופעל ביטוח ושילמנו השתתפות עצמית. הנזקים היו שם תקרות

אקוסטיות ודלתות שהתנפחו, זה בסיבוב הראשון. עכשיו, מה שאנחנו מדברים עליו, זה קרה בנובמבר, קבלן

של אגף הביטחון, תעשיות מיגון שמו, הגיע לטפל בברז כיבוי אש מחוץ לבית הספר, סידר את הבעיה אבל

לא נכנס פנימה כדי לראות שזה באמת תקין ובעצם אחד הברזים היה פתוח. אז מאחר הצהריים ועד לבוקר

זרמו שם מים, ובעצם גם המקרה הזה טופל מול חברת הביטוח, הוכנס קבלן מטעם הביטוח לטפל בנזקים.

היו בעיקר התנפחויות בקירות בשתי הקומות, גם ריהוט שניזוק וגם החלפת דלתות וארונות, אבל לא היו

נזקים למערכות החשמל. התלמידים הועברו בעצם למעון הריק שמעבר לכביש למשך כמעט חודשיים.

מבחינת ההשתתפות העצמית של המועצה היא 100 אלף שקל?

מאיה עוז [גזברית]: כן, זאת הפוליסה, ואני גם אוסיף שבכוונת המועצה וגם בכוונת חברת הביטוח, בעצם

לתבוע את אותו קבלן שהתרשל בעבודה שלו, וברגע שהתביעה הזאת בעצם תהיה פסיקה שהוא באמת

התרשל בסוגיה הזאת, אז התביעה הזאת היא נמחקת אצל חברת הביטוח, ולכן זה לא יבוא לרעת המועצה

בפוליסה הבאה.

*חברמליאהמדברללאמיקרופון.

מאיה עוז [גזברית]: גם אנחנו על ה-100,000 שלנו, וחברת הביטוח על ה-.50,000

אריק כספי [רמות השבים]: אני חושב שיש היום, מאיה, היום שעוני המים החדשים מתריעים על נזילה

ואני אומר לכם שזה עובד. אישית זה קרה לי, קיבלתי התראה והפסקתי את זה. שווה שמישהו ייקח על

עצמו-

יונתן יוסטמן [מהנדס המועצה]: אני לא בטוח שזה ברמה של שעות. אני חושב שבסדר.

37

מליאה 2.2.25

*מדבריםביחד.

מאיה עוז [גזברית]: אריק, אני בדיוק בעקבות התחקיר שעשיתי, אז אני בדיוק העליתי את השאלה הזאת

ואנחנו באמת נבדוק את זה.

אורי מרגלית [סגן ראש המועצה/רמת הכובש]: חברים, אני מזהיר שעכשיו אושרת העבירה לי את ניהול

הישיבה.

מאיה עוז [גזברית]: צריך להצביע.

אורי מרגלית [סגן ראש המועצה/רמת הכובש]: אוקיי, אנחנו עכשיו מאשרים את התב"רים, מי בעד? תודה.

מי נגד? מי נמנע? אז פה אחד, תודה.

החלטה: מליאת המועצה מאשרת את התב"רים כפי שהוצגו ע"י גזברית המועצה. אושר פה אחד.

אישור המשך העסקה לרבני היישובים של נווה ימין ואלישמע.

אורי מרגלית [סגן ראש המועצה/רמת הכובש]: הסעיף הבא, אישור המשך העסקה לרבני היישובים של

נווה ימין ואלישמע. הכללים של רבני ישובים קובעים שרב של ישוב, יש שלושה כאלה במועצה, באלישמע,

בנווה ימין ובירחיב. רב של יישוב אמור להתגורר בתחומי היישוב. מטבע הדברים ברור שרב עם משכורת

של רב, לשכור או לקנות נחלה או בית במושב, זה לא כל כך מתכתב עם המציאות. ולכן בשני המושבים

שעכשיו מדברים נווה ימין ורשמה, הרבנים גרים מחוץ ליישוב ונותנים את כל השירותים. כתנאי להמשך

העסקתם, דורש המשרד לשירותי דת את אישור המליאה שנסמכת על בקשת היישוב שהוא אכן רוצה

להמשיך להעסיק את הרבנים למרות שהם לא גרים בתחומו. ואכן, ועדי שני היישובים, כל אחד בנפרד, גם

נווה ימין וגם אלישמע, הרב ג'רבי בנווה ימין, הרב אלמשעלי, כתבו גם השנה מכתב המלצה חם על כל אחד

משני הרבנים, מבקשים, מרוצים מהשירות שהם מקבלים מהם, מדובר גם ביישובים היותר מסורתיים של

המועצה ולכן יש רב מקומי בכל אחד מהם, שמועסק דרך אגב על ידי המשרד לשירותי דת מבחינת המשכורת

שלו, אז שניקח את זה בחשבון.

אריק כספי [רמות השבים]: היישוב לא משלם?

אורי מרגלית [סגן ראש המועצה/רמת הכובש]: היישוב לא משלם, גם המועצה בעיקרון לא משלמת. זאת

אומרת, המשרד לשירותי דת מממן את זה.

עו"ד לימור ריבלין [יועמ"ש]: אורי, אני רוצה לדייק. אורי, אני רוצה רגע לדייק.

אורי מרגלית [סגן ראש המועצה/רמת הכובש]: לימור, כן, מה להוסיף?

38

מליאה 2.2.25

עו"ד לימור ריבלין [יועמ"ש]: ברשותכם. קודם כל, החובה. החובה שרב ישוב יגור ביישוב נקבעה בחוק. זה

נקרא חוק מגורי רבנים במקום כהונתם. החוק מכוון לפי איך שהוא מנוסח יותר לעיריות שלא הייתה כנראה

הבנה שגם מועצות אזוריות זקוקות לפעמים לרבנים יישוביים ועל הקושי באמת בלמצוא דיור באותו ישוב.

המליאה הנוכחית, התקצוב של הרבנים, המועצה היא המעסיקה של הרבנים אבל התקצוב שלהם מגיע

מהמשרד לשירותי דת. ובעצם המשרד לשירותי דת מאפשר לרבנים הללו ולנו להגיש בקשה לוועדת החריגים

של המשרד שתאשר באופן חריג את המשך כהונתם על אף שהם לא גרים ביישובים. עוד אומר שלפני

הבחירות הוועדים המקומיים והמועצה אישרנו את העניין אך מכיוון שהתחלפה מועצה והתחלפו ועדים

בערך האישור הקודם שדיברנו עליו כשמתחלפת מועצה אז בעצם המשרדים מבקשים אישורים גם של

המועצה והוועדים החדשים ולכן פנינו שוב לוועדים. שלחנו, אני מניחה שקראתם את המכתבים של שני

הוועדים שדיברו על כך שעל אף שהרבנים לא גרים ביישוב, הם עדיין נותנים להם שירות טוב, הם שבעי

רצון, הם נותנים להם שירות גם בחגים וגם בימי שבת. והם מבקשים להמשיך ולהעסיק אותם. אם אין

שאלות אני אנסח הצעת החלטה. אז כך, לבקשת-

*חברמליאהמדברללאמיקרופון.

עו"ד לימור ריבלין [יועמ"ש]: אז אמרתי, התקצוב הוא של המשרד לשירותי דת.

אורי מרגלית [סגן ראש המועצה/רמת הכובש]: קדימה לימור, הצעת החלטה.

עו"ד לימור ריבלין [יועמ"ש]: הצעת החלטה, אישור העסקת רבני היישובים בנווה ימין ובאלישמע. לבקשת

המשרד לשירותי דת ולאור עמדת הוועדים המקומיים נווה ימין ואלישמע, אנו מחליטים לבקש מוועדת

החריגים לאשר את המשך העסקתם של הרב אלמשעלי יאיר במושב נווה ימין והרב ג'רבי נתנאל במושב

אלישמע, וזאת על אף שמקום מגוריהם אינו ביישובים עצמם כנדרש בחוק מגורי רבנים במקום כהונתם

תשס"ג .2002 על פי עמדת הוועד המקומי נווה ימין, והוועד המקומי אלישמע מיום 17.12.2024 שהוצגו

בפניכם, על אף שמקום מגוריהם הינו מחוץ ליישובים, שירותי הדת שהם נותנים ליישוב בו הם מכהנים

אינם נפגעים והם מספקים שירותי דת באופן זמין ונגיש בימי חול, שבת ומועד, לשביעות רצון הוועדים

המקומיים של יישובים אלה.

*חברמליאהמדברללאמיקרופון.

עו"ד לימור ריבלין [יועמ"ש]: כן, למשל הרב של נווה ימין שכר דירה במזרח כפר סבא והוא צועד ברגל. אם

רוצים, הכל אפשרי. אז אני מעלה להצבעה. מי בעד? מי נמנע? מי נגד?

חברת מליאה: אני נמנעת.

עו"ד לימור ריבלין [יועמ"ש]: אז יש לנו רוב קולות, עם נמנעת אחת.

39

מליאה 2.2.25

אורי מרגלית [סגן ראש המועצה/רמת הכובש]: תודה.

החלטה: לבקשת המשרד לשירותי דת ולאור עמדת הוועדים המקומיים נווה ימין ואלישמע, אנו

מחליטים לבקש מוועדת החריגים לאשר את המשך העסקתם של הרב אלמשעלי יאיר במושב נווה ימין

והרב ג'רבי נתנאל במושב אלישמע, וזאת על אף שמקום מגוריהם אינו ביישובים עצמם כנדרש בחוק

מגורי רבנים במקום כהונתם תשס"ג .2002 על פי עמדת הוועד המקומי נווה ימין, והוועד המקומי

אלישמע מיום 17.12.2024 שהוצגו בפניכם, על אף שמקום מגוריהם הינו מחוץ ליישובים, שירותי הדת

שהם נותנים ליישוב בו הם מכהנים אינם נפגעים והם מספקים שירותי דת באופן זמין ונגיש בימי חול,

שבת ומועד, לשביעות רצון הוועדים המקומיים של יישובים אלה. אושר ברוב קולות.

אישור ועדת ביקורת צור יצחק.

אורי מרגלית [סגן ראש המועצה/רמת הכובש]: מינוי ועדת ביקורת בצור יצחק, רואי בבקשה.

רואי מסורי [מבקר המועצה]: ערב טוב חברים, אנחנו ממשיכים בהקמת ועדות ביקורת ביישובים. אני

מזכיר לכם שזה תהליך מאוד איטי עד שצריכים לגבש אנשים שיהיו מוכנים להיות ועדת ביקורת. הפעם זה

צור יצחק, אנחנו שמחים שביישוב הכי גדול שלנו גייסנו חמישה חברי ועדת ביקורת. אני רק מזכיר

שהמועמדים מגיעים לפה למועצה, עוברים הדרכה. מקבלים הדרכה והיכרות פרונטלית לראות באמת

שהמניעים שלהם ענייניים ובאמת יעברו ועדת ביקורת אפקטיבית לוועד המקומי. זהו, אז אני אקריא את

הצעת ההחלטה, רק לפני כן אני אגיד שיש לנו עוד שני יישובים בקנה שבהם אנחנו מגבשים ועדת ביקורת,

ועדות ביקורת, שזה עדנים ורמות השבים. אז אני מקווה מאוד שבאמת אנחנו נשלים את התהליך ונוכל גם

להביא אותם למליאות הבאות. אז הצעת החלטה. בהתאם לסעיף 130 לצו המועצות האזוריות, מליאת

המועצה מאשרת מינוי חמישה חברי ועדת ביקורת ביישוב צור יצחק. חברי ועדת הביקורת מוסמכים לבצע

עבודות ביקורת על תפקודו של הוועד המקומי צור יצחק. חברי ועדת הביקורת הם מירב שוהם, חגי גוזי,

גליה בר, רועי רבר מונקה ומיטל גרינברג. אוקיי, מי בעד? נגד? נגדיים? פה אחד, תודה.

אורי מרגלית [סגן ראש המועצה/רמת הכובש]: תודה רבה רואי.

החלטה: בהתאם לסעיף 130 לצו המועצות האזוריות, מליאת המועצה מאשרת מינוי חמישה חברי ועדת

ביקורת ביישוב צור יצחק. חברי ועדת הביקורת מוסמכים לבצע עבודות ביקורת על תפקודו של הוועד

המקומי צור יצחק. חברי ועדת הביקורת הם מירב שוהם, חגי גוזי, גליה בר, רועי רבר מונקה ומיטל

גרינברג. אושר פה אחד.

חברים בוועדות המועצה – תוספת והחלפה.

40

מליאה 2.2.25

אורי מרגלית [סגן ראש המועצה/רמת הכובש]: נושא אחרון, חברים בוועדות המועצה, תוספת והחלפה.

לימור, ועדת הקצאות, מינוי חברים, מכיוון שזו ועדה שלא הייתה עד עכשיו, אז בואי תסבירי בכמה מילים

מה זה.

עו"ד לימור ריבלין [יועמ"ש]: משרד הפנים קבע נוהל להצעת קרקע ומבנה, ללא תמורה ובתמורה סמלית

לתאגידים ללא מטרות רווח, שהמטרות שלשמן הם פועלים, זה רווחה, חינוך, דת, קהילה וספורט. דרום

השרון זכתה בקול קורא להקמת מבנה לתנועת הצופים ביישוב צור יצחק, שהתנאי לקבלת הכספים היא

שהמועצה תקצה באופן ישיר לתנועת הצופים את הקרקע עליה אמור לקום המבנה. נוהל משרד הפנים קובע

שעל מנת לאשר הקצאה של קרקע, נדרשת ועדת הקצאות שההרכב שלה הוא שלושה חברי מועצה, גזברית

המועצה ואנוכי. אחרי שאתם תאשרו את החברים אנחנו נקיים פגישת התנעה, אנחנו נגבש כוועדת

ההקצאות את התבחינים מי זכאי, מתי זכאי לקבל קרקע בהקצאה ולאחר מכן נדון בבקשת הצופים

הספציפית לקבל הקצאה. הכל יפורסם בעיתונים, הכל יהיה בשקיפות, הכל יבוא שוב בחזרה אליכם

לאישור. השלב הראשון בהליך, זה למנות את ועדת ההקצאות. מי החברים?

דוד שוורץ [שדה ורבורג]: זו ועדת הקצאה למקרה הספציפי הזה?

עו"ד לימור ריבלין [יועמ"ש]: הוועדה, אוקיי. עכשיו אנחנו נדון, ההקצאה הראשונה שהוועדה הזו באמת

תדון בה, תהיה המקרה הספציפי הזה, אבל הוועדה הזו תעשה, תגבש תבחינים בשלב ראשון, לגבי כל היישוב

צור יצחק ולאחר מכן לגבי יתר היישובים הקהילתיים. ולא בכל תחומי המועצה, מכיוון שבישובים

הקהילתיים יש למועצה קרקע ומבנים שהם בבעלותה, להבדיל ממושבים ובקיבוצים. המועצה יכולה

להקצות רק מה שיש לה, לא מה שאין לה, וכאן אנחנו באמת נסתייע ביונתן מהנדס המועצה שיכין פרוגרמה,

אבל אמרתי אנחנו רגע רק בשלב הראשון, בהתנעה, למנות את הוועדה. כשיגיעו התבחינים וכשנצטרך, רגע.

וכשנגיע לכאן לאשר את הפרוגרמה של המועצה, אז אנחנו נציג לכם, המהנדס ואנחנו, נציג את הפרוגרמה

של כל השטחים שיש להם פוטנציאל בעתיד או בהווה, להיות מוקצים. כן.

דוד שוורץ [שדה ורבורג]: [מדבר ללא מיקרופון] אני שאלתי את השאלה הזאת בכוונה של אם כרגע זה היה

רק הנושא, אז הייתי ממליץ שזה יהיה [...] אבל אם זה מתייחס לכלל המועצה, אז זה כבר נושא אחר.

עו"ד לימור ריבלין [יועמ"ש]: אז בשלב ראשון אמרתי, זה כלל היישובים הקהילתיים. היה לנו חשוב

שבאמת תהיה חברה מטעם צור יצחק וגם אז אני כבר אקריא, זה בסדר? שלי רפפורט, חשבת שאת סתם

באה לכאן, תראי ישיבה שנייה וכבר תראי כמה דברים את מתמנה, ואורי מרגלית יהיה הנציג השני ורחמים

זבידה יהיה הנציג השלישי. אני חושבת שדווקא עירוב של חברים מכל סוגי יישובים יכול להועיל ולעשות

שכל ולתרום לעבודת הוועדה ולייצג את המועצה כולה. מי בעד? מי בעד? מי נמנע? מי נגד? פה אחד, תודה.

החלטה: מליאת המועצה מאשרת את חברי ועדת הקצאות. אושר פה אחד.

41

מליאה 2.2.25

אורי מרגלית [סגן ראש המועצה/רמת הכובש]: טוב, ועדת נוער ומיגור אלימות סמים ואלכוהול, ליטל

כידוע פרשה מהמליאה, אז היא מסיימת כיושבת ראש ונכנסת אפרת היים מרמות השבים, בהצלחה. ועדת

נגישות, שוב יוצאת ליטל ששימשה בזה עוד בקדנציה קודמת ונכנסת כיושבת ראש, זהרה צור מכפר מעש.

ועדה לקידום אנשים עם צרכים מיוחדים, ענת טווינה סיימה בעצם את עבודתה במועצה, המרכז של הוועדה

יהיה מוטי שקד שהוא מנהל מחלקה לחינוך מיוחד באגף החינוך. אז, מי בעד? תודה. מי נגד? נמנעים?

החלטה: מליאת המועצה מאשרת את השינויים בוועדות כפי שהוצגו ע"י סגן ראש המועצה. אושר פה

אחד.

אורי מרגלית [סגן ראש המועצה/רמת הכובש]: טוב, סיימנו, בשעה טובה.

אושרת גני גונן [ראש המועצה]: תודה רבה לכולם וערב טוב ושבוע טוב. בשורות טובות.

הישיבה ננעלה

בברכה,

אושרת גני גונן, ראש מאיה עוז, גזברית שרון סספורטס,

המועצה המועצה מנכ"ל

42