פרוטוקול ועדת מליאה מס' 5

ישיבת מליאה מן המניין 5/25

מיום ראשון, ו׳ אייר התשפ״ה, 4/5/2025

משתתפים:

.1 חברי מליאה:

מ שם הנציג יישוב נוכחות מ שם הנציג יישוב נוכחות

1 אושרת גני גונן ראש המועצה לא נכח/ה 23 הדר שושני מתן לא נכח/ה

סגן ראש

2 אורי מרגלית המועצה (רמת V 24 ליאת זולטי מתן לא נכח/ה

הכובש)

3 דורון צייזל איל V 25 אהרון ימיני נווה ימין V

4 איתן יפתח אלישמע לא נכח/ה 26 חיים תייר נווה ימין לא נכח/ה

5 רחל רבר אלישמע V 27 שירלי לופו חזן נווה ירק V

6 סתיו גיל בית ברל לא נכח/ה 28 אייל אברמוב נווה ירק לא נכח/ה

7 רונן ברקאי גבעת חן לא נכח/ה 29 מיכל חוגים נחשונים לא נכח/ה

8 שמוליק מריל גבעת השלושה לא נכח/ה 30 בר גפן ניר אליהו V

9 חיים ליברנט גן חיים V 31 מולי אורן נירית V

10 צפריר שחם גני עם V 32 איציק תורג'מן נירית V

11 איל מילר גת רימון לא נכח/ה 33 יורם דוקטורי עדנים לא נכח/ה

12 יום טוב אלקבץ חגור V 34 אליהו בן גרא צופית לא נכח/ה

13 חגור 35 דני ברכה צופית לא נכח/ה

14 אלי כהן חורשים לא נכח/ה 36 שלי רפפורט צור יצחק V

15 גלית אדם ירחיב לא נכח/ה 37 אירית קרמל לוי צור יצחק V

16 יהורם גולי ירחיב לא נכח/ה 38 שגית בן ארי צור נתן לא נכח/ה

רמות

17 גילה פרין ירקונה לא נכח/ה 39 אריק כספי V

השבים

רמות

18 רחמים זבידה כפר מלל V 40 אפרת היים לא נכח/ה

השבים

19 אורי עצמון כפר סירקין V 41 דוד שוורץ שדה ורבורג לא נכח/ה

20 אפרים צוק כפר סירקין V 42 דפנה דילאון פז שדה ורבורג V

21 זהרה צור כפר מעש V 43 גל קפלן הראל שדי חמד לא נכח/ה

22 אלה קון מגשימים לא נכח/ה 44 גלעד בן דוד שדי חמד לא נכח/ה

45 צחי בן הגיא עינת V

.2 סגל מועצה נוכחים:

1

ישיבת מליאה 4.5.25

מר אורי פדלון [מנכ"ל המועצה]

גב' מאיה עוז [גזברית המועצה]

גב' ורד שני [עוזרת ראש המועצה]

מר ערן אבידור [מדיה]

מר יונתן יוסטמן [מהנדס המועצה]

מר רואי מסורי [מבקר המועצה]

גב' שגית גול [מנהלת אגף ההון האנושי]

גב' מורן סלע אברהם [ראש מנהלת צור יצחק]

מר רועי דר [חבר ועד צור יצחק]

גב' ליאת כהן שמילוביץ' [מנהלת חטיבה צומחת צור יצחק]

2

ישיבת מליאה 4.5.25

על סדר היום:

דו"ח ראש המועצה. ..............................................................................................................................13

הצגת מנהלת אגף ההון האנושי – שגית גול.............................................................................................20

דוח רבעוני רביעי לשנת 2024 .................................................................................................................20

אישור תקציב ועד מקומי כפר מלל. ........................................................................................................23

מענה לשאילתה. ..................................................................................................................................23

דו"ח ביקורת פנים לשנת 31......................................................................................................2023-2024

החלפת חברים בוועדות המועצה ומינוי דירקטורים בתאגידים. .................................................................38

3

ישיבת מליאה 4.5.25

פ ר ו ט ו ק ו ל

אורי מרגלית [סגן ראש המועצה/רמת הכובש]: ערב טוב לכולם. אנחנו פותחים את ישיבת מליאת המועצה,

הפעם בצור יצחק, חלק מנוהגינו להתארח מידי פעם ביישובים, אז ברוכים כל הנמצאים. ואנחנו נפתח עם

המארחים, ליאת מנהלת חטיבת הביניים, ערב טוב.

ליאת כהן שמילוביץ' [מנהלת חטיבה צומחת צור יצחק]: קודם כל ברוכים הבאים לצור יצחק, ברוכים

הבאים לחטיבת נעורים בראשית. אני עומדת כי אני רוצה לראות את כולם. אני ליאת, אני תושבת המועצה,

אני תושבת נווה ירק מזה 20 שנה, יש פה דמויות שמלוות אותי גם בחיים האישיים וגם בחיים המקצועיים

שלי. החטיבה הוקמה לפני שלוש שנים, ממש לפני שלוש שנים, במאי לפני שלוש שנים עברתי מכרז וקיבלתי

את המפתחות להקים את החטיבה. החטיבה מונה היום שלוש שכבות, 580 ילדים, צפי לכמעט 700 ילדים

בשנה הבאה, צור יצחק זה ישוב שגדל מבחינת כמות הילדים שמגיעים לגיל חטיבה. למה חטיבה? כי הם לא

בין לבין שום דבר, הם בדיוק במקום שהם צריכים להיות בו, וזו הזדמנות מצוינת לחנך את הילדים בלי

להתעסק עם הקניות ובלי להתעסק בבגרויות, זה חינוך פר אקסלנס. למה צומחת, למה משהו חדש? כזו

הזדמנות לעשות משהו אחר. אני הגעתי לחינוך מהעולם העסקי עם המון רצון לעשות את זה אחרת. עם

המון אמונה בעולם הבלתי פורמלי, ואני באמת מודה למועצה שאפשרה להקים פה חטיבה שהיא חטיבה

ממלכתית רגילה, אבל שונה לגמרי. בעצם מה שיש לנו על הלוח זו התפיסה החינוכית שלנו כחטיבת נעורים.

משימת העל שלנו בחטיבה, המשימה היומיומית שלנו זה תחושת שייכות ומשמעות. אתם לא תשמעו אותי

קוראת למקום בית, זה לא הבית שלהם, יש להם בתים, אנחנו לא משפחה, יש להם משפחות, אבל זה

המקום. אנחנו צוות סופר מקצועי, קולגות שעובדים ביחד והמטרה שלנו זה לתת לילדים תחושת שייכות.

שזה המקום-

*חברמליאהמדברללאמיקרופון.

ליאת כהן שמילוביץ' [מנהלת חטיבה צומחת צור יצחק]: של החטיבה? היום היא מונה 580 ילדים. כן.

תחושת שייכות, איך אני מעודדת אם ילד מרגיש שייך לבית ספר או לא? נוכחות. אם הילדים מגיעים לבית

הספר, איך אני בודקת אם הצוות מרגיש שייך או לא? נוכחות. היום היו עיצומים בבית ספר, 100 אחוז

מאנשי הצוות התייצבו בשעה שמונה וחצי לעבודה. לא היו שאלות, לא היו מכתבי מחלה. עם זאת, היו

עיצומים. לא קיבלנו תלמידים. אנחנו מאמינים בעיצומים האלה, אנחנו חושבים שזה מוצדק, אבל אנחנו

נוכחים כאן, אנחנו עובדים ביחד. המשימה השנייה שלנו זה משמעות. אני כל הזמן שואלת את עצמי איך

זה יכול להיות שהילדים האלה, אותם ילדים בני ,14 ,15 16 מרגישים סופר משמעותיים אחר הצהריים,

בנבחרות כדורסל שלהם, בתנועות הנוער, מובילים, עושים, לוקחים, בלי שישלמו להם שקל, מגיעים עם

המדים מדוגמים, שמונה וחצי, מגיעים לבית ספר, מכתתים רגליים, נלחמים על החולצה, אי אפשר להניע

אותם לפעולה, הם פשוט צריכים להרגיש את אותה תחושת משמעות שהם מרגישים בבלתי פורמלי גם

4

ישיבת מליאה 4.5.25

בפורמלי. לתת להם את המקום ליזום, להציע, להוביל, ואז זה שלהם. ואז אתם תראו את השותפות ואת

הנוכחות שלהם באה לידי ביטוי. בעצם החטיבה מושתת על חמישה ערכים, חמישה ערכי יסוד. הערך

הראשון זה גיוון. צוות ההוראה, צוות החינוך, הם לא רק מורים, הם קודם כל מחנכים, לתלמידים בחטיבה

קוראים חניכים, אנחנו מחנכים אותם לפני שאנחנו מלמדים אותם, הם מלמדים אותנו לא פחות ממה

שאנחנו מלמדים אותם, אבל אנחנו מחנכים אותם דרך ארץ קדמה לתורה. גיוון, תיכנסו לחדר צוות אתם

תראו שמורים ערבים, יהודים, מבוגרים, צעירים-

*חברתמליאהמדברתללאמיקרופון.

ליאת כהן שמילוביץ' [מנהלת חטיבה צומחת צור יצחק]: מבוגרים, צעירים, סטרייטים, להט"בים, ימנים,

שמאלנים, דתיים, חילונים, יש פה הכל מהכל, מתוך תחושה ואמונה אמיתית שכשילד יתקל באיש הצוות

הזה ביומיום שלו ויכיר אותו ברמה האישית-

*חברתמליאהמדברתללאמיקרופון.

ליאת כהן שמילוביץ' [מנהלת חטיבה צומחת צור יצחק]: ויכיר אותו ברמה האישית. ואם מישהו יכיר את

אנשי הצוות האלה ברמה האישית, אנחנו בעצם נשבור את המחסומים והפרדיגמות שהילדים גדלים עליהם

בלית ברירה כי האוכלוסייה היא מאוד מאוד, האוכלוסיות שהילדים שלנו גדלים בהן הן מאוד מאוד

הטרוגניות. אז גיוון זה קודם כל באנשי הצוות, אבל גם בתכנים שאנחנו חושפים את הילדים אליהם.

בחטיבה יש תוכנית שנקראת תוכנית בראשית, תוכנית שמבוססת על התפיסה שיש לנו אחריות לחשוף את

הילדים לכמה שיותר ידע, כמה שיותר תחומי עניין, כל יום חמישי במשך ארבע שעות, ילדים בוחרים כאן

מסלולים ובמשך ארבע שעות לומדים למידה אקדמית רצינית במסלולים שונים. התוכנית הזאת בעצם

מושתת על כל הערכים שלנו. איזה מסלולים יש לנו? יש לנו עתודה מדעית לכל הילדים שרוצים ללמוד

פיזיקה, רובוטיקה וכן הלאה. יש לנו יזמות שלומדים חינוך פיננסי, יש לנו אומנות ברמה הכי גבוהה, יש לנו

מוזיקה, פתחנו פה חדר מוזיקה שלא מבייש שום אולפן שקיים היום. יש לנו מש"צים, מנהיגות שטח וסביבה

שעובדים עם החווה החקלאית, דרך אגב יזמות עובדים עם האולם. אנחנו מנצלים את כל מה המרכזים

החינוכיים, מרכזי הקשר שיש במועצה. יש לנו שפות בינלאומי, יש לנו מנהיגות חברתית שמובילה פה בעצם

את כל מה שקורה. אין לנו מועצת תלמידים בחטיבה, יש מנהיגות חברתית, ילדים שבוחרים להיות לומדים

מה התכונות ומה היכולות ומה נדרש ממנהיג וזה בא לידי ביטוי בעשייה שלהם, הם מובילים פה הכל. יש

פה חינוך גופני, לדעתי מניתי הכל. אז בעצם התוכנית מאפשרת לילד לבחור את המקום שהלב שלו נמצא

שם, שהתשוקה שלו נמצאת שם, שהוא טוב בזה. התוכנית מאפשרת לצוות להביא לידי ביטוי את הדברים

שהם אוהבים, שהם טובים בהם. אני יכולה להיות מורה לאנגלית אבל אני נורא נורא רוצה ללמד אומנות,

או אני יכולה להיות מורה למתמטיקה ואני אישית מלמדת אותם חינוך פיננסי. אז זה גיוון. דבר שני זה

שוויון-

5

ישיבת מליאה 4.5.25

*חברתמליאהמדברתללאמיקרופון.

ליאת כהן שמילוביץ' [מנהלת חטיבה צומחת צור יצחק]: לא. לא מתחלפים. זה לכל השנה. זה לא חוג, זה

לא תל"ן, זה לא בערך, זה לא קורס, זו תוכנית אקדמית, חלק מהעניין הוא ואתם תראו את זה תכף

במיומנויות, זה לפתח אצל הילדים שלנו אחריות אישית. אם יש משהו שמטריף אותי זה שילדים אומרים

לי לא בא לי, משעמם לי, אוקיי? או שאומרים להם תעשה רק מה שאתה אוהב, לא, אתה תעשה הרבה

דברים בחיים שאתה לא אוהב, אתה תלמד, יכול להיות שתגלה שאתה אוהב את זה, ויכול להיות שלא. אבל

אני לא אוהבת לעשות הרבה דברים, ואני צריכה לעשות אותם, זה חלק מהמחויבות שלי בחיים. אז אנחנו

מלמדים את הילדים שלנו אחריות אישית מה היא. התחייבתי למשהו, אני עומד מאחורי זה, אוקיי? דרך

הגיוון יש לנו שוויון, הילדים שלנו לא שווים, אבל יש שוויון הזדמנויות. אין פה בהגדרה כיתת מופ"ת, אין

פה בהגדרה כיתת נחשון, אין פה בהגדרה כיתה מדעית, מתוך תפיסה מאוד ברורה שהחברה שלנו מושתתת

על הרבה יותר יכולות, במגוון הרבה יותר גדול של חוזקות, מאשר הילדים שהם טובים במדעים ומתמטיקה.

מה עם המוזיקאים, ומה עם הכותבים, ומה עם אלה שיודעים לעמוד על במה, ומה עם אלה שיודעים להוביל

וליזום חברתית, איפה הם באים לידי ביטוי בכיתה כזו? זה בדיוק המענה שהתוכנית בראשית נותנת. ערך

שלישי זה בחירה. לא מהמקום הדמוקרטי, אני לא מנהלת בית ספר דמוקרטי, אני ברמה האישית מאוד

מאוד לא דמוקרטית ביומיום שלי, לא בבית ולא בבית הספר, אבל אני מנהלת פה מערכת יחסים עם הילדים

שיש מקומות שהם בוחרים בהם, עוד פעם, ההתנסות הזו בלקחת אחריות על הבחירות שלי, כי בסוף

המטרת על שלי זה לגדל פה אנשים בוגרים שאף אחד מהם הוא לא קורבן של החיים האלה. אני רוצה לפגוש

אותם בגיל 25 ושהם לא יגידו לי התחתנתי איתה כי אין לי ברירה או אני עובד בעבודה הזאת כי אין לי

ברירה או-, לא, יש לך אלף ברירות, גם בלקום בבוקר להגיע לבית ספר, יש לך בחירה. לא הגעת בזמן? תעמוד

בהתחייבויות שלך, קח את האחריות על העמידה בזמנים, על ההתנהלות שלך. ברגע שמנהלים איתם את

השיח היומיומי הזה, אז בעצם הילדים האלה יודעים לדברר את זה ולהפוך את זה ליומיום שלהם. הערך

הרביעי זה חשיבה ביקורתית. שימו סימני שאלה. תשאלו כל הזמן, תשאלו ברמת, כמעט הכל הוא לגיטימי,

בסדר? אפילו אני אגיד, אפילו הכל הוא לגיטימי. לפעמים אני אגיד לכם וואלה, אתם צודקים, אני יכולה

להגיד לכם כי אלה דרישות המערכת, אין לי מה לעשות עם זה, אני יכולה להגיד לכם כי ככה החלטתי, אני

יכולה להגיד לכם אני אחשוב על זה, אבל שימו סימני שאלה. הילדים הורגלו לעשות מה שאמרו להם לעשות,

בלי לשאול יותר מדי. ויותר מזה, כשהם שואלים שאלות, ואתה מחזיר להם את הכדור, אז הם פתאום

נעצרים. ליאת, למה אסור לבוא עם כפכפים? או חולצות בילבונג לבית ספר? אז לי יש הסבר. אבל אתם

רוצים לבוא יום אחד בשבוע עם חולצות כאלה? אוקיי. תעשו, תכתבו לי דף הסבר בעד ונגד. תנמקו למה כן.

תוציאו עכשיו 80 אחוז חתימות של כל הילדים שמוכנים לבוא, פה זה נעצר. היוזמה משתקת אותם. הם

חושבים שהם, זה הרבה פעמים בא לידי ביטוי גם מול הורים וגם מול צוות, הם בעלי הרעיון, הם יתנו לי

את הרעיון ואני המוציאה לפועל. אני עובדת אצלם, בדיוק. אז אני עובדת אצלם בהרבה מובנים, אבל אני

מלמדת אותם גם לעבוד בשביל הרעיונות שלהם והחלומות שלהם.

אורי עצמון [כפר סירקין]: זה כל הציבור, זה לא רק תלמידים.

6

ישיבת מליאה 4.5.25

ליאת כהן שמילוביץ' [מנהלת חטיבה צומחת צור יצחק]: תקשיב, אני לא מחנכת תלמידים, אני מחנכת

אנשים. אני מחנכת קהילה, אוקיי? יש פה חינוך של קהילה שלמה. הערך האחרון שאנחנו מדברים עליו, זה

למידה תוך כדי תנועה. אנחנו כל הזמן טועים. החוכמה היא לתקן תוך כדי תנועה. החוכמה היא ללמוד ממה

שאנחנו עושים ולעשות טוב יותר בפעם הבאה. ברגע שאנחנו עושים מודלינג כזה ושיח מול הורים ומול

חניכים, גם לילדים מותר לטעות ואז הם מרגישים גם נוח לטעות בשיעור מתמטיקה ואז הם מרגישים נוח

להודות בטעות שהם עשו כי אף אחד מאיתנו לא חף מטעויות. אבל כל עניין לקיחת האחריות מוטל באיזשהו

סימן שאלה ענק בחברה שלנו.

חבר מליאה: יש מרכיב בלמידה של למידה עצמית?

ליאת כהן שמילוביץ' [מנהלת חטיבה צומחת צור יצחק]: הרבה מאוד.

חבר מליאה: בלי ללעוס את החומר לפני כן? כשהוא מקבל משימה, הוא צריך לאסוף את החומר, ללמוד

אותו, לנתח אותו ולבוא עם זה-

ליאת כהן שמילוביץ' [מנהלת חטיבה צומחת צור יצחק]: אז זה מה שנקרא כיתה הפוכה. תלמד בבית את

הנושא, תבוא איתו ונעבד אותו ביחד בכיתה. יש הרבה מאוד שיטות. בחטיבה יש ארבעה-חמישה ימים

בשנה שהם לומדים בבית לבד מרחוק, זה אומר אנחנו לא פותחים זומים, הרעיון הוא שהם מקבלים

משימות הביתה, שלוש משימות במקצועות שונים, לומדים חומר לבד, מתרגלים, עושים עבודה לא משנה

מה, ובצהריים יש להם משימה חברתית אחת, זאת אומרת אנחנו מחלקים את הכיתות לקבוצות, המחנכים

מחלקים את הכיתות לקבוצות והילדים הולכים הביתה לבתים מארחים. ובכל קבוצה יש להם משימה

חברתית, המטרה היא, יש לזה כמה מטרות, אבל קודם כל ללמוד לעבוד בצוות. מאוד מאוד קשה לילדים

האלה לעבוד בצוות. הם בתחושה שלהם כשהם אומרים לך דיברתי איתו, הם מתכוונים שהם סימסו לו, או

כתבו לו באינסטגרם, זה שיא השיח שלהם. קשה להם לעבוד עם ילדים שלא הם בחרו לעבוד, ואנחנו כל

הזמן מסבירים להם-

*חברמליאהמדברללאמיקרופון.

ליאת כהן שמילוביץ' [מנהלת חטיבה צומחת צור יצחק]: מה? AI זה לא פסול, אתה יודע, אפשר להוציא

ממנו דברים מאוד מאוד טובים, אבל מה שאנחנו רוצים ללמד אותם זה לפתח את המיומנויות הרלוונטיות

לחיים. לא חוכמה שאני אעבוד עם החבר הכי טוב שלי וחלוקת העבודה בינינו ברורה. החוכמה שאני אעבוד

עם מישהו שהוא פחות נוח לי איתו, שאני פחות מכירה אותו, זו הזדמנות להכיר ילדים אחרים מהכיתה

ומהשכבה. ויותר מזה, זה מונע הדרה חברתית, או לפחות ממזער אותה. אם אני נכנסתי למישהו הביתה,

ואכלתי אצלו צהריים, והתארחתי אצלו בבית, ואמא שלו דיברה איתי, והייתה ממש נחמדה, ועשינו ביחד

עבודה. הסיכוי שמחר בבוקר אני אהיה שותף לאיזושהי הדרה חברתית, פוחת. אז אנחנו יכולים לדבר את

זה, בחינוך החוכמה היא לעשות את זה, ללכת את זה ברגל. אנחנו מפתחים, בחרנו שמונה מיומנויות שאנחנו

7

ישיבת מליאה 4.5.25

מפתחים אצל הילדים האלה ביום יום. לומד עצמאי, עבודת צוות, יחס מכבד, אחריות חברתית, יוזמה,

אחריות אישית, נחישות, עניין, סקרנות ועמידה באתגרים לימודיים. מבחינתנו המיומנויות האלה זה

מיומנויות שנדרשות לכל אדם במאה ה-.21 חלקם יגידו לי תקשיבי ליאת זה לא יעזור מה תעשי, אני לא בן

אדם יוזם, אני מפחד, אני חושש, אין לי את הביטחון לעשות את זה, אני מעולה בעבודת צוות, אני מעולה

בלהיות מספר שתיים, זה בסדר גמור. אבל כל אחד צריך להיות טוב יותר, בכל אחת מהמיומנויות האלה.

הוא לא חייב להיות הכי טוב, זה לא חייב להיות הפורטה שלו, אבל הוא חייב להשתפר בכל אחת

מהמיומנויות האלה. וזה בא לידי ביטוי בכל עבודה שאנחנו עושים. כל מה שאתם רואים על הלוח, כל

התפיסה החינוכית שלנו, באה לידי ביטוי ביום-יום בבית הספר. מהרגע שהם נכנסים לבית הספר, שאני

מקבלת אותם בשער, ואני מכירה את כל התלמידים בחטיבה, תחושת שייכות מדהימה. כשהמנהלת אומרת

לך בוקר טוב, איפה היית אתמול? לא ראיתי אותך, איך היה, שמעתי שהיה לך אחלה מבחן, ראיתי את

הציונים במדעים, כל הכבוד לך, הבנתי שהיום קצת קשה אתמול, מה קורה? זו תחושה מטורפת של הילדים

שמישהו רואה אותם. כשאתה עושה את זה, ועושה את זה גם מול הצוות, אז הצוות עושה את זה גם מול

הילדים. מודלינג. זה מתחיל בשמונה בבוקר, וזולג לכל השיעורים, לכל הפדגוגיה, הפדגוגיה פה היא חברתית

רגשית מאוד. זה מגיע עד לכל בחירה שלנו בכל תוכנית שתיכנס לבית הספר. יושבת פה דפנה שהכניסה את

התוכנית של מועצת הנשים. שאני התעקשתי שיקראו לה שווים שוות ולא רק שוות, היא לא מיועדת רק

לבנות, כי אם אני אחנך בנות להיות מובילות בעולם הטכנולוגי, אבל לא חשפתי את הבנים בני גילן, שבנות

הן שוות בעולם הטכנולוגי, עשיתי חצי עבודה, אם לא עשיתי כלום. החוכמה היא באמת לדבר לכל הדור

הזה, ואנחנו עושים את זה בנחישות והתמדה. אנחנו ממש בוררים לפה את התוכניות ואת השיחות שיש לנו

בכיתה, אבל אנחנו עומדים מאחורי כל מה שאנחנו עושים, לוקחים אחריות על כל מה שאנחנו עושים. אז

החטיבה פתחה את דרכה לפני שלוש שנים, אנחנו כל הזמן משתנים, כל הזמן משתפרים, כל הזמן לומדים

מה יותר טוב, אני מודה לאגף חינוך על ההזדמנות להקים פה חטיבה שהיא באמת חושבת אחרת ונראית

אחרת, אתם אבל צריכים לבוא ביום שהילדים נמצאים כאן. עזבו את המבנה המדהים, ההון האנושי כאן,

הילדים כאן הם מהממים. תודה לאנשי צור יצחק שהם חלק יום-יומי מהיום שלי, יותר מאשר אנשי נווה

ירק כבר. אני נמצאת פה יותר מאשר בנווה ירק. וזהו, תודה לכם.

דפנה דילאון פז [שדה ורבורג]: אני הייתי עדה, שליאת עומדת בכל בוקר, ולוחצת את היד לכל ילד וילדה

שנכנסים, או נוגעת בכתף לכל ילד וילדה, ואומרת אמירה אישית, ואתם לא יודעים מה זה עושה. כמו שראינו

עכשיו מראה עיניים על צור יצחק, והשתנו לי כל כך הרבה סטיגמות שהיו לי על היישוב, אין דבר יותר פותח

את היום מאשר היחס האישי הזה וזה מקרין על כל הפרויקטים שאנחנו עושים פה. התלמידים פשוט באמת

באים בעיניים אחרות ללימודים.

אורי מרגלית [סגן ראש המועצה/רמת הכובש]: תודה דפנה.

אירית קרמל לוי [צור יצחק]: אני יכולה גם? כן. אירית ואחרי זה נמשיך.

8

ישיבת מליאה 4.5.25

חבר מליאה: אני רוצה להגיד לך ליאת, התלמידות והתלמידים שלומדים כאן, זכו בענק.

רחל רבר [אלישמע]: אני רוצה להגיד שניה, לא רק שהיא תושבת המועצה, היא גם פעילה והיא בנאמני נוער

והיא יודעת והיא חווה בדיוק את מה שהנוער שלנו עובר. ואיפה צריך לגעת, ואיפה צריך לשנות, היא ממש

מדהימה.

ליאת כהן שמילוביץ' [מנהלת חטיבה צומחת צור יצחק]: תודה.

אירית קרמל לוי [צור יצחק]: אני גם רוצה להתייחס. אני רוצה להגיד, ליאת, שבאמת מהרגע שהחטיבה

נפתחה, אני אגיד שהעיניים של הילדים הצעירים פה נוצצות והם רק מחכים לים שהם יעברו בשער, יכנסו

לחטיבה והקהילה פה מודה לך על כל העשייה, ועל זה שהצלחתי לרתום פה מורים שמחויבים ובאמת

מרגישים את ההבדל ותודה.

אורי מרגלית [סגן ראש המועצה/רמת הכובש]: ליאת, אני רוצה להודות לך בשם כולנו, אחד, על הצגת

הדברים הרהוטה והברורה ורואים שאת אשת מקצוע, אין מה לדבר. שתיים, על מה שאתם עושים פה אחרי

החזית הביטחונית שכולנו מכירים אותה, זאת החזית השנייה של מדינת ישראל, החינוך. על כל רבדיו וכל

גיליו תמיד זה היה, החזית הראשונה בלעדיה לא תהיה השנייה, לא תהיה הביטחונית, אז המון תודה

ששיתפת אותנו וטוב שאנחנו נחשפים מדי פעם לפינות שבהן העשייה מרובה היא לא תמיד מגיעה לכותרות

אבל צריך להעלות אותה.

ליאת כהן שמילוביץ' [מנהלת חטיבה צומחת צור יצחק]: איציק שאל אם אין פה שיימינג והדרה, אז יש

פה, ... בנחישות, בשיתוף, בנחישות ורגישות, בהמון, כן הם ילדים כמו בכל מקום, אבל בהמון, המון שיתוף,

אנחנו מדברים על זה לא מעט, יש פה תוכניות שמתעסקות בזה וגיוס ההורים למשימה. היום היינו בפגישה

באגף חינוך, אנחנו מאוד מוטרדים מזה. ממה שקורה לנוער היום בכלל, בארץ בכלל, אני מזהה את זה גם

אצלנו ביישוב וגם כאן, לחשוב איך אנחנו משלבים ידיים, קידום נוער, אגף חינוך, בית ספר והיישוב, ועושים

את הכי טוב שאנחנו יכולים, כי הילדים האלה צמאים לנוכחות מבוגרים בחיים שלהם, וככל שהנוכחות

מבוגרים תהיה ,24/7 אז אנחנו נשמור עליהם יותר טוב.

אורי מרגלית [סגן ראש המועצה/רמת הכובש]: המון תודה.

רועי דר [חבר ועד צור יצחק]: אז קודם כל ברוכים הבאים, שמי רועי דר, אני חבר ועד היישוב, מתנצל בשם

צחי, יו"ר הוועד, שלא יכל להגיע ולהשתתף אתכם פה בישיבה הזאת. ברוכים הבאים לצור יצחק, ישוב

קהילתי בבנייה רוויה, כחבר ועד ואחראי על פיתוח הסביבה, אני יכול להגיד לכם שבטח ראיתם בסיור שהוא

היישוב הכי יפה במועצה מבין היישובים הגדולים. מעל 7,000 תושבים, בדיוק. זה כמו שאני אומר לילדים

שלי, שהם, יש לי בת אחת, אז היא הכי יפה מהבנות שיש לי ושני בנים [קטיעה] מעל גיל 10 וכזה. זהו, אנחנו

שמחים מאוד שאתם באתם אלינו. עשיתם סיור, ראיתם איך היישוב נראה, זה יישוב שגדל, הוא עוד מעט

9

ישיבת מליאה 4.5.25

בן 20 שנה, הוא הוקם ב-.2007 בנוי ממגוון מאוד מאוד רחב של אוכלוסייה, אנחנו עובדים מאוד קשה

בלייצב פה את הקהילה ולעצב אותה ובאמת לבנות אותה כל פעם מחדש, ולהמציא את עצמנו מחדש. יש

לנו את מורן שכולכם מכירים שתיכף תגלגל פה מצגת קצת על היישוב ומה הוא ואיך הוא צמח בשנים האלה.

וזהו, היא תמשיך מפה.

מורן סלע אברהם [ראש מנהלת צור יצחק]: רגע, אני רוצה להגיד גם על ליאת.

רועי דר [חבר ועד צור יצחק]: ולהגיד תודה לליאת, כן, אנחנו הכרנו אותה רק לפני שלוש שנים.

מורן סלע אברהם [ראש מנהלת צור יצחק]: אנחנו רוצים להגיד רגע, אני מדברת כאמא לילד בכיתה ט',

שאני ממש, אני יודעת שהוא עולה לירקון והכל יהיה בסדר, אבל היה לו פה כל כך טוב והיה לי כאימא שלו

טוב, ואמרתי לליאת, הבת שלי עולה שנה הבאה, שיהיה לך בהצלחה. רק לך בהצלחה שיהיה. טוב, אז צור

יצחק. מי שלא היה בסיור, מי שהיה, הישוב הכי גדול במועצה והכי צעיר.

חבר מליאה: מי זה יצחק?

מורן סלע אברהם [ראש מנהלת צור יצחק]: רבין, על שם יצחק רבין, היישוב הכי צעיר במועצה והכי גדול

במועצה. כמו שאמרתי גם בסיור, 7,400 תושבים, 2,400 בערך בתי אב. אנחנו לפני אכלוס של עוד חמישה

בניינים, כל בניין 36 יחידות דיור, ואני מקווה שבזה נעצור כי המקום צר מלהכיל את כמות האנשים ואת

הצרכים שלהם. אנחנו מפעילים פה מרכז קהילתי, מתנ"ס, שביום הרישום תוך 10 דקות או שהכל קורס או

שהכל נגמר. יש פה מעל 2,500 רשומים לחוגים. 47 תחומים שונים של חוגים, אנחנו מפעילים גם בתוך בתי

הספר, כמובן בעזרת אגף החינוך, משתמשים בבתי הספר, באולם הספורט של בית חינוך, יש פה שני בתי

ספר יסודיים. 24 גני ילדים, שני בתי ספר יסודיים, חטיבה כמובן ושני מעונות יום 0 עד .3 קצת על המבנה

הארגוני. כמובן שיש פה ועד מקומי, מונה 11 תושבים מתנדבים, אך הניהול פה נעשה על ידי מנהלת היישוב.

שזה למעשה, בתפקיד היום נמצאת אני, ואני עובדת מועצה. זאת אומרת אני משתתפת בישיבות של

המועצה. כראש אגף, אני עובדת מועצה כל שאר העובדים ביישוב הם עובדי הוועד המקומי, אני מנהלת את

התקציב של הוועד המקומי ומנהלת את העובדים של הוועד המקומי, זו הכלאה מוזרה, יש עוד אחד כזה

בארץ בעתלית. אבל זה עובד טוב רוב הזמן. זו המפה, אנחנו כל שנה עושים מפה חדשה של היישוב, לא כל

כך רואים אותה טוב אבל אנחנו מפרסמים את זה לתושבים ביחד, כמובן אחרי תיאום עם אגף החינוך,

איפה הגנים, איפה ההעברות וכאלה, זה נוח להתמצא. היישוב קטן, הוא רק על 610 דונם. זה ממש ממש

כלום. הוא ישוב לגובה. קצת על היישוב, במה אנחנו מתעסקים. אירועים וקהילה. אנחנו באמת מאמינים

בסלוגן שלנו קהילה יוצרת בית, מאוד אוהבים לעשות אירועים קהילתיים מגוונים. אנחנו מנסים לגוון, לא

תמיד זה מצליח, אבל מנסים, זה גם טוב. הדברים העיקריים שלנו זה כמובן יום העצמאות, יום העצמאות

בצור יצחק הוא האירוע הכי גדול בשנה, כמעט 6,000 תושבים גם מהסביבה מגיעים. מגיעים לפה לחגוג,

אנחנו מביאים במה עם הגברה ותאורה ומסכים, ממש כמו עיר עם אומן גדול. יש לנו את הפורימון יחד עם

10

ישיבת מליאה 4.5.25

תנועת הצופים, שזה גם אחד האירועים הגדולים שלנו. מסיבת פורים למבוגרים, אירוע דגל שרץ כבר עשר

שנים ביישוב. סולד אאוט אחרי רבע שעה של מכירת כרטיסים. אנחנו בשיתוף מחלקת הספורט במועצה

עושים המון צעדות יישוביות, ניווט, בעבר כשלא היה סגר על החרמון היינו מביאים שלג, כל שנה זה

אטרקציה מטורפת. ערבי מוזיקה, ערבי סטנד אפ, פעילויות, גם הרצאות של פוליטיקה, של חדשות, עוד

שבועיים מגיע אלינו רמי דוידיאן שכולם שמעתם עליו שהציל המון אנשים בנובה, היה פה מזמן עמית סגל,

היה תמיר הכתב של ערוץ ,12 סטיינמן, משתדלים להביא כמה שיותר מגוון שיתאים לכולם. חינוך ונוער יש

לנו פה אתם רואים את כל המספרים של מוסדות החינוך. יש חוץ מזה שתי תנועות נוער. תנועת הצופים,

היישוב היחיד בארץ שיש בו תנועת הצופים. מעל 600 חניכים בתנועה ובני עקיבא 50-70 חניכים. אבל הם

נותנים מענה לאוכלוסייה שצריכה את המענה הזה ובית הנוער שהוא בית של כל הנוער ביישוב ללא תלות

בתנועת הנוער. והמרכז הקהילתי שהוא באמת הלב הפועם שלנו, שם קורה הכל, יש לנו שם צוות עובדים

חזק, הם מפיקים את כל האירועים, מרימים את כל הפעילויות, גם חוגים, גם גמלאים, גם נוער.

*חבר/תמליאהמדבר/תללאמיקרופון.

מורן סלע אברהם [ראש מנהלת צור יצחק]: לא, מה פתאום. יש לוועד המקומי 18 עובדים, אוקיי? יש לי

מנהלת תפעול, נטע שבאמת עזרה ותפעלה פה את הכל. יש רבש"צ, יש איש אחזקה, מנהל מחלקת אחזקה

ושני עובדי אחזקה שכירים, יש מנהל מרכז קהילתי, שתי מזכירות למרכז הקהילתי כי הוא פתוח 11 שעות

ביום. יש רכזת חוגים ורכזת אירועים וקהילה ומחלקת נוער ואב בית של מבנה הציבור.

*חבר/תמליאהמדבר/תללאמיקרופון.

מורן סלע אברהם [ראש מנהלת צור יצחק]: כן, מתקציב הוועד המקומי.

*חבר/תמליאהמדבר/תללאמיקרופון.

מורן סלע אברהם [ראש מנהלת צור יצחק]: ובאמת כולם פה עושים הכל, אנחנו כולנו עושים הכל, אם אנחנו

עומדים בכניסה לאירוע וצריך לסרוק ברקוד אז גם אני וכולנו נעמוד וכל העובדים יעמדו ביחד.

*חבר/תמליאהמדבר/תללאמיקרופון.

מורן סלע אברהם [ראש מנהלת צור יצחק]: ויש לנו חוגים באמת לכל הגילים, מ-3 עד ,90 מועדון הגמלאים

הוקם לפני שלוש שנים בעזרת אגף החינוך וכמובן שבעזרת אושרת והמועצה קיבלנו מבנה גן שלא היה בו

צורך יותר והפכנו אותו למועדון גמלאים. אני אשמח שפעם הבאה אנחנו נלך אליו כי מי שיכנס לא יאמין

שזה היה גן ילדים. החלפנו את השירותים ואת הכיורים ואת המטבח ועשינו ממש, זה נראה אחרת לגמרי.

חבר מליאה: וזה מונגש.

11

ישיבת מליאה 4.5.25

מורן סלע אברהם [ראש מנהלת צור יצחק]: וזה מונגש כמובן. עשינו גם הנגשה. זה היה פרויקט מאוד גדול

שהרמנו פה והוא באמת הצלחה מסחררת. היינו רוצים יותר אבל יש-, זה במסגרת המגבלות. אבל קודם כל

יש להם תקציב מטעם הוועד המקומי.

אורי עצמון [כפר סירקין]: לאט לאט הם יהיו יותר קשישים.

מורן סלע אברהם [ראש מנהלת צור יצחק]: יש תקציב מטעם הוועד המקומי, יש יושב ראש, חברת ועד,

יושב ראש ועדת גמלאים ביישוב, יהודית, איתם אנחנו בונים תכנית שנתית. יש להם טיולים אחת לחודשיים

וכל הזמן הרצאות ושירה בציבור וריקודי עם, והתעמלות מעמותת תפו"ח שאנחנו מקבלים ובאמת שטוב

להם שם, נחמד. אחזקה אנחנו מתעסקים כמובן בכל הנושא של ניקיון וגינון אנחנו עובדים עם משכ"ל,

החברה למשק וכלכלה, אנחנו עושים מכרזים דרכם כוועד מקומי. אז גם אבטחת היישוב, גינון היישוב

וחצרנות שזה ניקיון הכל דרך מכרזי משכ"ל. ביטחון, מי שהיה איתי בסיור יכל לראות שאנחנו ממש על

הגבול עם טייבה, ממש כאילו אין קו אפס, יש רק גדר בינינו, אבל אנחנו חיים בשכנות. ולא-

*חברמליאהמדברללאמיקרופון.

מורן סלע אברהם [ראש מנהלת צור יצחק]: מה? יישוב קו תפר.

אורי עצמון [כפר סירקין]: טייבה זה לא תפר.

מורן סלע אברהם [ראש מנהלת צור יצחק]: לא, אבל אנחנו נחשבים, אנחנו נחשבים קו תפר בגלל-, אנחנו

נחשבים קו תפר אבל לא בגלל טייבה. זהו, תודה רבה. שאלות? נשמח לענות.

צפריר שחם [גני עם]: הדבר הזה של ניהול על ידי המועצה, מאיפה הוא נובע? למה ברוב הישובים, גם

הגדולים, יש מזכ"ל או מזכיר או כל שם אחר, לא משנה?

אורי עצמון [כפר סירקין]: גם פה אותו הדבר.

צפריר שחם [גני עם]: לא, היא עובדת מועצה.

אורי עצמון [כפר סירקין]: זה רק ממעסיק. יש להם תקציב מיישובים קטנים.

רועי דר [חבר ועד צור יצחק]: זה באמת מענה שניתן לנו מהמועצה, פשוט ישוב בסדר גודל כזה לא יכול

להיות מנוהל על ידי ועד מתנדב. ועד מתנדב-

צפריר שחם [גני עם]: אנחנו היישוב הכי קטן במועצה ויש לנו מזכ"ל בתשלום.

רועי דר [חבר ועד צור יצחק]: גם מזכ"ל לא יכול לתפעל לבד ישוב בסדר גודל כזה.

12

ישיבת מליאה 4.5.25

אורי מרגלית [סגן ראש המועצה/רמת הכובש]: חברים, כדי לא להסתבך. המימון של המזכ"לית של צור

יצחק במקרה הזה הוא בא מתקציב ישובים גדולים שמגיע מהמדינה ליישוב שהוא מעל 5,000 נפש. זה חלק

מההיגיון, אני מציע שלא יותר מדי, אם נעשה דיון על צור יצחק עכשיו, אנחנו נעשה דיון ארוך. בכל אופן,

זה מה שהוחלט בתחילת הקדנציה הקודמת. הנוהל הזה עובד והוא נראה שהוא נכון ליישוב בסדר הגודל

הזה.

אורי עצמון [כפר סירקין]: [מדבר ללא מיקרופון]

מורן סלע אברהם [ראש מנהלת צור יצחק]: ... אני לא מורשית חתימה, נכון. אני לא מורשית חתימה. אני

כפופה להחלטות הוועד. אני אומרת, אני כפופה להחלטות הוועד.

אורי עצמון [כפר סירקין]: [מדבר ללא מיקרופון]

אורי מרגלית [סגן ראש המועצה/רמת הכובש]: מורן ורועי. המון תודה לכם על האירוח ובכלל, תודה.

רועי דר [חבר ועד צור יצחק]: תודה גם לכם.

דו"ח ראש המועצה.

אורי מרגלית [סגן ראש המועצה/רמת הכובש]: אנחנו עכשיו, סקירה קצרה במקום אושרת, אל תתרגלו

לזה, אני בטח לא מתכוון להתרגל לזה. אז באמת דו"ח מצב קצר, אני לא רואה את השקפים אז אתה תלך

עם מה שאני סוקר. ראשית, אנחנו נזכור כמו תמיד, וכל עוד זה לא יסתדר אנחנו נמשיך להזכיר ולזכור את

תמיר נמרודי ויתר 58 החטופים שאנחנו עדיין מחכים לשובם, משימה, ערבות הדדית, אנחנו מחכים שזה

יקרה, בסוף זה חייב לקרות. מצטייני הנשיא, אפרופו יום העצמאות שכולנו חגגנו, שלושה מבני ובנות דרום

השרון זכו להיות מצטייני הנשיא. יפה מאוד למועצה בסדר גודל שלנו. אז כל הכבוד להם, שמותיהם כמובן

לא נחשפים, מטבע הדברים. כולם בוגרי בית ספר ירקון. עדכון בנושא עדכון בנושא שביתת המורים.

אורי פדלון [מנכ"ל המועצה]: טוב, שביתה, עיצומים, מחלות, וירוסים, זה האירוע שאנחנו נמצאים בו.

נערכנו במהלך סוף השבוע למה שקרה הבוקר. אנחנו נערכים ללא נודע שעתיד לקרות מחר. במידה ואנחנו

נראה שהדבר הזה מתמשך, אנחנו עתידים להפעיל את הצהרונים כקייטנות לילדי הגנים, אנחנו באמת

בעצמנו לא יודעים מה הולך לקרות מחר בבוקר, יש לנו מורכבות נוספת על כל המורכבות שיש בערים, זה

בעצם מערך ההסעות. צריך להבין שהבוקר אנחנו ידענו שמפעילים ב-11 ולאט התחילו להצטבר דיווחי

מחלה. אין לנו איך לערער על אותם דיווחי מחלה, אנחנו לוקחים בחשבון שאולי זה גם יקרה מחר.

שהסתדרות המורים תודיע בהתאם למה שהכריז בית הדין שהיא לא יכולה לעשות עיצומים והמורים ייקחו

יוזמה פרטית ואנחנו מאחלים להם המון בריאות, אבל מתכוננים לריבוי מחלות, ובמידה ואנחנו נראה

שמעבר למחר שזה הולך וממשיך, אנחנו נפעיל את הצהרונים כקייטנות ומקווים שהנושא הזה ייפתר על

13

ישיבת מליאה 4.5.25

הצד הטוב ביותר, ואנחנו באמת בהתייעצויות משש בבוקר ואנחנו כל בוקר בוחנים כמה מחלות הוגשו,

והבוקר זה היה פיק באזור 7-8 בבוקר, ואז התחלנו ממש לסגור גנים אחד אחרי השני. מבחינתנו גן לא יכול

לפעול-, הוא יכול לפעול או עם גננת וסייעת או עם שתי סייעות, אם אין לנו את כוח האדם הנדרש הזה,

אנחנו לא פותחים ולא לוקחים סיכונים שאנחנו לא יכולים לקחת, ואנחנו מקווים שהנושא הזה ייפתר כמה

שיותר מהר על הצד הטוב ביותר.

*חברמליאהמדברללאמיקרופון.

אורי פדלון [מנכ"ל המועצה]: אנחנו מדברים על זה שפעלו היום מתוך ,-55 היום פעלו במועצה, השאלה

הייתה כמה פעלו במועצה. פעלו 20 גנים מתוך 55 גנים. אני לא יודע להגיד מה יהיה מחר. רוב המחלות

שהוגשו הוגשו ליום אחד. לא ניכנס לעניינים רפואיים.

חברת מליאה: זה גנים שהופעלו משעה 11?

אורי פדלון [מנכ"ל המועצה]: גנים שהופעלו משעה ,11 כן.

*חברמליאהמדברללאמיקרופון.

אורי פדלון [מנכ"ל המועצה]: הגישו מחלה, אין לי.

*חברמליאהמדברללאמיקרופון.

אורי פדלון [מנכ"ל המועצה]: 10 זה צומצם, ב-8 הודיעו להם להתקצר ל-.10 בקיצור, זה מה שהופעל

מהשעה שהתחילו לפעול, פעלו 20 גנים. אנחנו שואפים להפעיל כמה שיותר אבל שוב, אין לנו דרך, גם לבית

הדין אין דרך להוציא עיצומים נגד מחלות. יוצאים נגד התארגנות של עובדים, זה העדכון בנושא הזה.

אורי מרגלית [סגן ראש המועצה/רמת הכובש]: אוקיי, אנחנו נמשיך. במסגרת אירועי טרום יום העצמאות

ויום הזיכרון אז התקיים גם אירוע המסורתי שרים געגוע בדי-וואן, 500-600 משתתפים, היה מרשים מאוד.

בהנחיית טל סונדק, בהשתתפות מיקי גבריאלוב שזה תמיד מרגש לשמוע, כמובן סיפורים של הנופלים,

מכתבים אחרונים של הנופלים, אין צורך-, שירים של אימהות. עדיין באותו נושא, הנצחה במועצה. אז

כזכור אנחנו החלטנו בזמנו להקצות 20 אלף שקל להנצחת כל אחד מהנופלים, כשהיישוב והמשפחה

ממשיכים משם הלאה בגיוס עוד תרומות ובהחלטה באיזו צורה מנציחים, פה אתם יכולים לראות דוגמאות,

למשל פינה גן עדן בכניסה לנירית, לזכר עדן אלון לוי.

*חברתמליאהמדברתללאמיקרופון.

אורי פדלון [מנכ"ל המועצה]: המיזמים שראית הטמיעו בכספים האלה, המיזמים עכשיו שראינו.

14

ישיבת מליאה 4.5.25

*חברתמליאהמדברתללאמיקרופון.

אורי מרגלית [סגן ראש המועצה/רמת הכובש]: בוודאי, ברור. המועצה נמצאת הרי בקשר ישיר ומתמיד עם

כל משפחות הנופלים, גם משפחות החטופים כמובן וגם משפחות הפצועים. יש טיפול אישי וליווי מתמשך,

שהוא כל הזמן.

רחל רבר [אלישמע]: סליחה שאני שואלת עוד פעם, רק לגבי חרבות ברזל או בכלל?

אורי מרגלית [סגן ראש המועצה/רמת הכובש]: לא, האירוע הנוכחי. אנחנו החלטנו את זה במליאה הזאת.

הלאה. היו גם חמישה אירועי זיכרון, איך נקרא להם? אישיים. כמו זיכרון בסלון בערב יום השואה, היו

חמישה אירועי זיכרון לזכר הנופלים, אני מניח שבשנה הבאה זה יתרחב, התופעה תתרחב ויהפוך לצערנו

חלק מהמסורת שלנו. במסגרת כינוס של עובדי המועצה ערב יום השואה פגשנו את לידיה אברמסון-

אורי פדלון [מנכ"ל המועצה]: רגע, נגיד על המיזם הקודם ערן אם אפשר להחזיר שקופית לאחור. זה עלה

בוועדת הנצחה, זה פרויקט שעלה, אני הייתי בשני ערבים כאלה, היה מדהים. בעצם באים מספרים, זה נותן

גם במה למשפחות לבוא ולדבר, אני הייתי באירוע שבכלל דיברו על מישהו שנפל במלחמת יום כיפור והיה

אמור להיות סשן הרצאות סביב ה-7 באוקטובר, כאילו בלי קשר ל-7 לאוקטובר, ופתאום היה להם מקום

לבוא ולספר את הסיפור אחרי המון המון שנים. הגיעו אנשים גם מהמושב וגם מחוץ למושב, וזה באמת, כל

האירועים היו כמעט סולד אאוט, זה היה אירועים בחינם. הביקוש היה מאוד מאוד גדול ולכן בשנה הבאה

אנחנו נלך ונרחיב את זה. זה נותן גם באמת במה לאותם גיבורים שנפלו במהלך השנים, היה שילוב פה גם

של אנשים שנפלו בחרבות ברזל וגם אנשים בהיסטוריה היותר רחוקה, זה פרויקט מאוד יפה שהתחיל

מוועדת הנצחה, טיפס למעלה, יצא לדרך. בעצם בוצע פיילוט, חמישה מפגשים, ובשנה הבאה אני בטוח

שאנחנו נראה כבר עשרות כאלה, בתקווה ש-

אורי מרגלית [סגן ראש המועצה/רמת הכובש]: שלא יתווספו נוספים. כן, אז במסגרת כינוס של עובדי

המועצה פגשנו את לידיה אברמסון ניצולת שואה בת 94 מצופית. צעירה, צלולה, נמרצת, חזקה באופן יוצא

מן הכלל, מעוררת השראה. לא פעם ראשונה שאני שומע אותה וזה תמיד מרגש גם בפעם השנייה. נושאי

ביטחון, הכל קשור בהכל. בסופו של דבר, אירחנו מפגש של בעצם נציגי ראשי רשויות ממועצת יש"ע, שבאו

מהצד השני של קו התפר לראות איך זה נראה מהצד הזה של קו התפר. פה אתם יכולים לראות תצפית

מנירית. בסופו של דבר כולנו שייכים ברובנו לאותו חטמ"ר או לשני החטמ"רים הסמוכים, בעיות הביטחון

שמציקות להם ומציקות לנו בסוף באות מאותו מקור. חשוב מאוד שיתופי הפעולה, חשוב מאוד שהתפיסה

שצריך להיות ביטחון משני צידי קו התפר, מתוך הסתכלות שהצד שלנו לא פחות חשוב ולא פחות מאוים.

אירוע נוסף, המאבק בתכנית מערב כוכב יאיר, אקטואלי פה בגזרה. לפני שבועיים אם אני זוכר נכון, היה

דיון בהפקדה בוועדה המחוזית. משהו כמו 1,200 יחידות על 200 דונם במערב כוכב יאיר. שתי הרשויות, גם

אנחנו וגם כוכב יאיר בהתנגדות נחרצת לתוכנית. מעבר להתנגדות גם הצגנו תכנית חלופית של בנייה

15

ישיבת מליאה 4.5.25

אבולוציונית, מדודה, עם התפתחות טבעית של היישובים לאורך קו התפר המזרחי שתאפשר בהסכמה

ובצורה הרבה יותר מהירה לעשות יותר יחידות דיור מאשר בכוח לכפות, וזה גם יהיה יותר זול כי זה על

בסיס תשתיות קיימות שצריך רק לפתח אותן ולא לבנות מהתחלה תשתיות שלמות של שכונה גדולה חדשה.

הוועדה המחוזית היה בה דיון ער וסוער לעתים, לא קיבלה החלטה, החליטה לדחות את ההחלטה לדיון

הבא. נכון לרגע זה עדיין אין החלטה בתוכנית. בכל מקרה אנחנו נמשיך להיאבק בזה מתוך הסכמה של שתי

הרשויות שיש בזה-

*חברמליאהמדברללאמיקרופון.

אורי מרגלית [סגן ראש המועצה/רמת הכובש]: הגיעו המון תושבים מכוכב יאיר, אוטובוס שלם הגיע מכוכב

יאיר.

*חברמליאהמדברללאמיקרופון.

אורי מרגלית [סגן ראש המועצה/רמת הכובש]: אוקיי, רק לא נתנו להם לדבר, אני חייב להגיד לכם, זו

הייתה אכזבה גדולה, לא שזה חריג כי בדרך כלל לא נותנים לתושבים לדבר, רק לנציגים, אבל הם הביאו

תיקים מלאים ורצו לשאת נאום וזה לא יצא, בכל אופן הם הפגינו נוכחות מרשימה, אנחנו נעדכן כשיהיו

הליכים נוספים. דיפו מטרו, המאבק הידוע והאינסופי. אנחנו ממשיכים ולא מוותרים, ולשמחתנו אושרת

הצליחה בהידברות עם שרת התחבורה מירי רגב להביא לזה שממש בדקה ה-90 שרת התחבורה הגישה

השגה לממשלה, על הפקדת התכנית, קידום התכנית במקום המתוכנן הקיים בשדות גן חיים מול כפר סבא

הירוקה. בעקבות זה צריך להתקיים דיון בממשלה שבו כמובן צריך לעבוד בלובי, לשכנע את השרים, למה

נכון לעשות את זה איפה שאנחנו מציעים ואיפה שהחוקרת של הוועדה המליצה, שזה בצומת אייל ולא

במיקום הנוכחי.

אורי פדלון [מנכ"ל המועצה]: המליצה לבחון את זה.

אורי מרגלית [סגן ראש המועצה/רמת הכובש]: המליצה לבחון את זה, גם הוועדה די קיבלה את זה, רק

אמרה לא, כרגע לא נתעכב, אז נמשיך עם התוכנית הקיימת. אנחנו לא מקבלים את זה ולא נקבל את זה.

הדיון בממשלה אמור היה להיות היום אבל הוא נדחה כנראה עקב הנסיבות, אז ככה שהוא עדיין לפנינו

והצלחנו בדקה ה-90 לתקוע איזשהו מקל, נקווה שזה יצליח הלאה. אפרופו באותו עניין, אושרת והצוות

כמו שאתם רואים נפגשה עם שר האנרגיה אלי כהן, כמה מטרות אחת מהן זה כמובן המאבק בתחנות

האנרגיה גם הריינדיר הידועה לא לטובה, גם כל מיני תוכניות שפתאום רמ"י הוציא להם מכרזים לתכנן

שלל תחנות בכל מיני מיקומים הזויים במועצה, אחת מהם לא רחוק פה למטה, לא רחוק מצור יצחק,

המטרה היא באמת לרתום את שר האנרגיה ולרתום אותו למחויבות שהוא פעם כבר הביע, שהוא יהיה נגד

התוכניות האלה. אנחנו במקביל-

16

ישיבת מליאה 4.5.25

חבר מליאה: מה הסטטוס של התוכניות האלה?

אורי מרגלית [סגן ראש המועצה/רמת הכובש]: אתה רוצה לעדכן?

אורי פדלון [מנכ"ל המועצה]: כן. אם ערן רוצה לעדכן הוא יותר טוב ממני, בעצם לכל שר בממשלה יש

אפשרות-, אוקיי, לכל שר בממשלה יש אפשרות להביע הסתייגות מתוכנית שמוגשת לאישור הממשלה.

במידה והתוכנית לא עולה לדיון, היא מאושרת אוטומטית, אם שר לא מגיש הסתייגות. מירי רגב הגישה

הסתייגות לתוכנית תחבורה שהוגשה לתוכנית הזאת וכרגע זה ממתין לדיון בממשלה, יהיה דיון בממשלה

ותהיה הצבעה על זה ואנחנו מקווים שידינו תהיה על העליונה בדבר הזה. ואז בעצם במידה וננצח באותה

הצבעה בדיון בממשלה יועבר עוד פעם לנת"ע לתכנון עומק, עוד פעם, בבקשה שלנו להעביר לפה די קרוב

אלינו, למחלף אייל, מזרחה. זה גם מהלך שישרת כרבע מיליון תושבים, יחבר את השומרון, יחבר את ערי

המשולש, ובזה אנחנו מאוד מאוד נאחזים כי אנחנו חושבים שהתרומה של ההעתקה של הדפו כלכלית

ותחבורתית היא תהיה מאוד משמעותית לפעילות הקו, זהו.

שירלי לופו חזן [נווה ירק]: אני שואלת אבל דווקא בהקשר של תחנות כוח, שמתכננים להקים פה עוד ועוד?

אורי פדלון [מנכ"ל המועצה]: אז רגע, מתכננים, היה את המכרז של רמ"י שאנחנו יודעים על ריבוי איתור

שטחים בתוך המועצה, לא הכרנו את זה כמו רשויות, ראינו את הפרסום ביחד אתכם. רמ"י טוענים שזה

רק שלב ראשוני של איתור קרקעות, אנחנו, ככה זה מתחיל. אנחנו עם אצבע על הדופק, עם יד על הדופק

כדי לוודא שלא מנסים פה להשחיל לנו עוד איזו תחנה. אנחנו ממש ברמה שבועית יושבים על הדבר הזה

לוודא שלא מנסים להכניס לפה תחנה.

שירלי לופו חזן [נווה ירק]: אנחנו עושים משהו אקטיבי או שאנחנו מחכים שיודיעו לנו?

אורי מרגלית [סגן ראש המועצה/רמת הכובש]: האקטיבי זה פגישות אין סופיות שאושרת יוזמת יחד עם

ראשי רשויות נוספים באזור שיש להם את אותה רמת התנגדות לתוכניות האלה כדי להשפיע על הגורמים

גם המקצועיים בין אם זה מנהל התכנון, או גורמים פוליטיים כמו שר האנרגיה שאחראים על התחום ואתה

צריך לשבת להם כל הזמן על האוזן ועל הווריד כדי לרתום אותם, לעצור את המהלכים האלה בעודם באיבם.

אפרופו מה שאמרת, שזה מתחיל בקטן ואחרי זה נמשך בגדול. אנחנו במקביל חתמנו את שר האנרגיה לנושא

של הקמת תאגיד אנרגיה, זה תהליך סטטוטורי שהמועצה מקימה תאגיד אנרגיה, בעולם הזה כמו שאנחנו

יודעים יש לא רק איכות הסביבה יש הרבה משאבים וכספים ואפשרות להכנסה למועצה לא רק מגגות

סולאריים, זה כבר העולם של אתמול, יש כבר את העולם הבא, שזה תחנות אגירה, בחלק מהקיבוצים כבר

הקימו מיזמים כאלה, זה יכול להיות בהיקפים גדולים מאוד, קירוי של מגרשי חניה, אגרו-סולאר שזה עוד

חזון לעתיד אנחנו עוד לא לגמרי יודעים איך זה עובד, אבל יש פה עוד המון המון פוטנציאל שתאגיד אנרגיה

של המועצה כשהוא יוקם ויתחיל לעבוד יוכל ליזום הרבה מאוד פרויקטים מניבים למועצה. כן, דבר אחרון,

התקיים לפני שבוע כנס נחלות ומשקי עזר, היו כ-250 משתתפים, ציבור של בעלי הנחלות, בדרך כלל הציבור

17

ישיבת מליאה 4.5.25

הוותיק במועצה, השאלות, התסבוכות והמורכבות של הנושאים האלה הם בלתי נדלים, חלקכם מכירים

את זה, הערב הזה כבר זה כינוס שלישי לפחות שאנחנו יוזמים בשלוש ארבע שנים האחרונות, בנושא הכינוס

הזה ביוזמה משותפת עם מחוז מרכז של לשכת עורכי הדין שתרמו לנו, אני מזכיר פרסמנו כי שואלים, כל

המצגות נמצאות באתר המועצה תחת אגף ההנדסה בעדכונים, אז אם שואלים אתכם להפנות לשם, שלחנו

לכם גם את הקישור לדעתי לפני כמה שעות, באתר של הוועדה המקומית. אוקיי, עד כאן סקירה. השתדלתי

להיות זריז.

אורי עצמון [כפר סירקין]: כשהציגו את התוכנית אז יונתן אמר שאין לה שום התנגדות וכבר היא הולכת

להיות מאושרת.

אורי מרגלית [סגן ראש המועצה/רמת הכובש]: על איזו תוכנית הגעת?

אורי עצמון [כפר סירקין]: התוכנית הכוללנית. ... בזמן הכנס הזה של לשכת עורכי הדין.

יונתן יוסטמן [מהנדס המועצה]: לא הצגתי את התוכנית.

אורי עצמון [כפר סירקין]: הציגו-

יונתן יוסטמן [מהנדס המועצה]: לא הצגתי את התוכנית הכוללנית. ולא נאמרו הדברים, היה בלבול. גם

עניתי לכפר סרקין שכתבו אליי.

אורי מרגלית [סגן ראש המועצה/רמת הכובש]: אורי, בוא. תעיר את הערתך, יונתן יתייחס. קדימה,

תתייחס ויונתן יענה.

אורי עצמון [כפר סירקין]: עכשיו בכנס הזה יונתן, אמר מה שאמר, אמר, אמר ישנה תוכנית ואין עליה שום

עוררין, שום התנגדות, והיא בקרוב תוגש. זה מה שאמרת מילה במילה. ושאתה הצגת את התוכנית אתה

ביקשת תוך שבועיים להגיב, ואז אני התפרצתי לתוכו ואמרתי אתם עובדים שש שנים כבעלי מקצוע ואתם

רוצים, אנחנו, ההדיוטות, הנבחרים, שתוך שבועיים נגיש. וזה מוגזם, אין שום פרופורציה, חוץ מזה חופשת

פסח באמצע, לא משנה. כפר סירקין מוכן עכשיו כבר לדבר, אבל עוד לא הצלחנו ליצור פגישה איתך.

יונתן יוסטמן [מהנדס המועצה]: אז אני אגיב. בכנס לא דיברנו בכלל על התוכנית הכוללנית, אני דיברתי על

התוכנית לגמישות תכנונית. שזה בעצם הכלי שיזמנו פה במועצה להתמודד עם ביטול ההקלות. ולתוכנית

הזו, של ביטול ההקלות לא הוגשה אף התנגדות רשמית. מה שאמרתי שמעיד על הקבלה שלה בקרב

התושבים ועשינו גם שיתוף ציבור וכנראה שהיא תוכנית מאוד טובה ולכן לא הוגשה אף התנגדות רשמית.

אורי עצמון [כפר סירקין]: אנשים שמעו אחרת, אני לא הייתי.

18

ישיבת מליאה 4.5.25

יונתן יוסטמן [מהנדס המועצה]: אז אם לא היית-

אורי מרגלית [סגן ראש המועצה/רמת הכובש]: אני שמעתי מה שהוא אומר.

יונתן יוסטמן [מהנדס המועצה]: ואני זה שהייתי ואמרתי את הדברים, אז אולי כדאי להאמין למה שאני

אומר. לא נגעתי בכלל בתוכנית הכוללנית, בכלל לא, בגלל שהיה מפגש נפרד שדיברת עליו עכשיו לפני פסח

וגם במפגש ההוא לא נתנו שבועיים. אמרנו וגם רשמנו את זה-

אורי עצמון [כפר סירקין]: אמרת.

יונתן יוסטמן [מהנדס המועצה]: רגע, ביקשתי שאני לא אקטע אותך. אז אני אומר, אמרתי שמי שיגיש

בשבועות הקרובים, רוב הסיכויים שההערות, נוכל להתייחס אליהן לפני שזה יגיע לדיון בוועדה המחוזית,

אבל גם מי שלא יספיק, לא נורא, בסוף יש הליך התנגדויות ובטוח שיהיה הליך ארוך, יוכלו להגיש את

ההתנגדויות שם ונשמע אותם שם.

אורי עצמון [כפר סירקין]: למה התנגדויות? למה לא לשמוע את היישובים?

יונתן יוסטמן [מהנדס המועצה]: אפשר, אמרתי מי שיספיק.

אורי עצמון [כפר סירקין]: מה זה מי שיספיק?

יונתן יוסטמן [מהנדס המועצה]: וגם הצגתי את זה, אמרנו אם רוצים לעצור עכשיו את ההליך הזה, עלינו

איזה שהוא סוס ביחד עם הוועדה המחוזית שהם דוחפים מאוד לדיון, אם נגיד להם סליחה אנחנו רוצים

לעבור עוד הליך עם כל הישובים שייקח כנראה איזה שהוא שנה, עם עכשיו להיפגש עם כל הישובים מספר

פעמים כדי ללעוס את זה, אפשר לעשות את זה אבל אם רוצים לנצל את המומנטום שנוצר כדאי שכל יישוב

יעבור על המסמכים ששלחנו, יעיר את ההערות, תעבירו את זה בכתב, לא להגיד אני רוצה פגישה. תגידו

בדיוק מה לא מתאים, אם צריך פגישה נפגש.

אורי עצמון [כפר סירקין]: [מדבר ללא מיקרופון] רוצים פגישה ...

יונתן יוסטמן [מהנדס המועצה]: אני מציע כדי שהתהליך יהיה יעיל וקצר, אנחנו נשמח להיפגש, גם רשמתי

את זה לנציגת כפר סירקין שפנתה וגם אמרתי את זה לנציגים אחרים שפנו אליי, קודם תעבירו את ההערות

בכתב ואז ניפגש.

אורי מרגלית [סגן ראש המועצה/רמת הכובש]: אוקיי, תודה על ההבהרה ותודה על השאלה. אנחנו ניגשים

להמשך סדר היום, בבקשה אורי.

19

ישיבת מליאה 4.5.25

הצגת מנהלת אגף ההון האנושי – שגית גול.

אורי פדלון [מנכ"ל המועצה]: בני אברהם מנהל אגף כוח אדם של המועצה, עזוב אותנו. מונה למנכ"ל מועצה

אזורית עמק יזרעאל ואנחנו מברכים את בני. נכנסה לנעליו הגדולות מאוד שגית לפני שבועיים, יש לה מידת

נעליים לא פחות ממנו אז אנחנו סומכים, והיא תציג לכם את עצמה.

שגית גול [מנהלת אגף ההון האנושי]: טוב, אז אחר הצהריים נעימים, שמי שגית, שגית גול. אני מתגוררת

בכפר סבא. נשואה ליוסי, אמא לשלוש בנות. בעלת תואר שני בייעוץ ארגוני, תואר ראשון במנהל מדיניות

החינוך, מגיעה מהעולם החברתי, שימשתי בעשור האחרון סמנכ"לית משאבי אנוש בעמותה שנקראת חינוך

לפסגות, עמותה בפריסה ארצית מדברת על 1,400 עובדים ומדריכים, מדברת על צמצום פערים לילדים, נוער

וצעירים מהפריפריה החברתית והגאוגרפית, ומשם הגעתי לפה. בעבר היותר רחוק שלי הגעתי מהעולם

העסקי גם בתפקידי משאבי אנוש, ובתשוקה גדולה אני מגיעה למועצה. שמעתי רבות וטובות על המועצה

ועל העשייה וראיתי את דרכו של בני ומתרגשת להצטרף למשפחה ולעשות טוב. תודה.

אורי מרגלית [סגן ראש המועצה/רמת הכובש]: בהצלחה ותודה.

אורי מרגלית [סגן ראש המועצה/רמת הכובש]: עוד נפגש פה בהרבה מקומות.

דוח רבעוני רביעי לשנת .2024

מאיה עוז [גזברית]: טוב, אז שלחנו לכם את הדו"ח הרבעוני לרבעון 4 של ,2024 דו"ח כספי. אני רק מדווחת

ואני אעלה מספר נקודות עיקריות מתוך הדו"ח. אתם לא תצטרכו לאשר אותו, מדובר בדיווח. אז קודם כל,

הביצוע התקציבי של הדו"ח הזה הסתכם בעודף של 176,000 שקלים. עוד רק משפט אחד, אנחנו בעצם גם

התחלנו את תהליך הביקורת, משרד הפנים כבר מינה מבקר ובשבוע האחרון כבר פנה אלינו אותו מבקר,

מדובר באותו מבקר משנה שעברה, והעברנו לו כבר נתונים כך שהתהליך ביקורת כבר התחיל וימשך מספר

חודשים.

צפריר שחם [גני עם]: [מדבר ללא מיקרופון] זאת אומרת זה תהליך רגיל או שאנחנו ...?

מאיה עוז [גזברית]: לא, תהליך רגיל על כלל הרשויות מטעם משרד הפנים, כן. כמו בכל אגב-, כמו בכל

ארגון, מלכ"ר, חייבים שכלל הדוחות הכספיים יהיו מבוקרים על ידי רואה חשבון. ברשויות מקומיות משרד

הפנים הוא הממונה עלינו ומשרד הפנים הוא הממנה מספר משרדים ברחבי הארץ, כאשר הם עושים את

הביקורות.

אורי עצמון [כפר סירקין]: בנוסף לרואה חשבון.

20

ישיבת מליאה 4.5.25

מאיה עוז [גזברית]: בנוסף, וכל חמש שנים משרד הפנים גם מחליף את המבקר. אז ביצוע תקציבי כפי

שאמרתי הסתכם בעודף של 176 אלף שקלים, כאשר בסך הכל אנחנו נמצאים במצב טוב. בתוך הדו"ח, בתוך

הסעיפים אני אציין, את הגירעון שאנחנו בעצם חווינו בתחום החינוך, הגירעון הזה נבע גם מהסכמי שכר

שאנחנו כל שנה, באמת הרשויות לא מצליחות להיערך מבעוד מועד כי בעצם המידע הזה הוא לא שקוף לנו,

וגם ככל שמשרד הפנים והשלטון המקומי מנסים לתת לנו הנחיות, אף פעם הם לא קולעים למציאות

והסכמי השכר האלה בעצם מפתיעים אותנו במאות אלפים.

אורי פדלון [מנכ"ל המועצה]: זה לא רק השביתה, היה לפני שבועיים, אם אתם זוכרים, ניסו להפיל על קופת

הרשויות איזשהו הסכם שכר שמשרד האוצר חתם במשרדים בירושלים, כולם יצאו מחויכים, רשויות

תשלמו. הלכו הרשויות ובדקו, השפעה על קופת הרשות שלנו רק של הדבר הזה מאיה?

מאיה עוז [גזברית]: על מה זה היה?

אורי פדלון [מנכ"ל המועצה]: על הסכם הסייעות.

מאיה עוז [גזברית]: על הסכם הסייעות?

אורי פדלון [מנכ"ל המועצה]: כן.

מאיה עוז [גזברית]: זה היה מעל מיליון.

אורי פדלון [מנכ"ל המועצה]: מעל מיליון שקל, אחרי שאישרנו תקציב, סגרנו תקציב באמצע השנה, פתאום

אומרים לנו מיליון בחודש אפריל, תמציאו את המיליון. מאיפה נמציא את המיליון?

מאיה עוז [גזברית]: זה כבר היה רטרואקטיבי.

אורי פדלון [מנכ"ל המועצה]: כן, רטרואקטיבית על .2024

מאיה עוז [גזברית]: בנוסף גם היקפי ההסעות, בעצם הגירעון שנוצר שם היה, כמעט 2 מיליון שקלים. מה

שאיזן את זה זה בעצם התוצאות באמת היוצאות דופן של ההכנסות אצלנו, מנהלת ההכנסות. גם עלינו

באחוז גבייה, כמעט באחוז וחצי, כאשר כל אחוז כמעט מיליון, מעל מיליון שקלים, וגם בעצם הצליחה

לגבות חובות עבר כך שעודף ההכנסות בארנונה היה 2.7 מיליון שקל וזה בעצם איזן לנו את הגירעון בחינוך.

אלה שתי הנקודות העיקריות. מעבר לזה, ערך ההשקעות הקיימות בדו"ח הכספי, כמעט 65 מיליון שקלים,

כאשר חצי בתיקי השקעות. 30 מיליון שקלים, אתם מכירים את זה, אני מדווחת על פעם ברבעון והשלושים

האחרים בפיקדונות. אחוז הגבייה בעצם עלה בשנתיים האחרונות מ-92 אחוזים, אני מדברת על הארנונה

השוטפת, בדו"ח הזה של 2024 כבר הגענו ל-95 אחוז גבייה שוטפת. מדובר באמת בעליה פנומנלית בתקופה

כזאת של מלחמה ותקופה שהציבור באמת נמצא בקשיים, אבל באמת האחוז נובע משיטתיות בעבודה

21

ישיבת מליאה 4.5.25

ומתהליכי עבודה. והגבייה היא באמת הגבייה רגישה, הגבייה מכילה, גם רואי ידבר על זה בדו"ח שהוא יציג

לכם.

*חבר/תמליאהמדבר/תללאמיקרופון.

מאיה עוז [גזברית]: על מה?

*חבר/תמליאהמדבר/תללאמיקרופון.

מאיה עוז [גזברית]: זה נושא אחר, זה בנושא המדידות.

אורי עצמון [כפר סירקין]: אני הכנתי שאילתה בנושא.

מאיה עוז [גזברית]: אוקיי, אבל זה לא נוגע להליכי האכיפה. זה לא באכיפה.

אורי עצמון [כפר סירקין]: [מדבר ללא מיקרופון]

מאיה עוז [גזברית]: שכר ומשרות, בדו"ח הזה המועצה שמרה על מסגרת המשרות מול התקציב של .2024

כפי שאמרתי יש חריגה בחינוך, שאת החריגה הזאת אנחנו יודעים להסביר ונסביר אותה. זהו, עד כאן בעצם

הדו"ח הזה. נושא הבא.

אורי עצמון [כפר סירקין]: השאלה מאיפה נכסה את זה, למה הכיסוי שבא לנו עכשיו הוא חד פעמי. השאלה

היא מה אנחנו שווים ומה נכסה את זה. מה אנחנו עוצרים.

מאיה עוז [גזברית]: לא, ב-2024 כיסינו את זה. אתה מדבר על השנים הבאות?

אורי עצמון [כפר סירקין]: אני מדבר עד עכשיו. זה יגיע, אז מה נעשה?

אורי פדלון [מנכ"ל המועצה]: יש, בחציון אנחנו יושבים ופותחים את התקציב ואנחנו נביא לכם, אנחנו

נצטרך לדעת מאיפה אנחנו-

אורי עצמון [כפר סירקין]: [מדבר ללא מיקרופון]

אורי פדלון [מנכ"ל המועצה]: זה יעלה אם לא במליאה הבאה, זה יעלה במליאה שאחרי, הנושא הזה, אנחנו

מבינים.

מאיה עוז [גזברית]: לא, במליאה זה לא יעלה כי אנחנו רוצים לסיים את יוני.

אורי פדלון [מנכ"ל המועצה]: לא, אנחנו נעשה את העבודה בתוך הבית ונגיד לכם.

22

ישיבת מליאה 4.5.25

מאיה עוז [גזברית]: כן, אבל אורי, אנחנו מידי שנה, אנחנו בוחנים את החציון, אנחנו מפיקים בעצם את

המשמעויות להמשך השנה, ואם צריך לנקוט בהליכים כאלו או אחרים אז אנחנו עושים את זה.

*חבר/תמליאהמדבר/תללאמיקרופון.

מאיה עוז [גזברית]: כן. אבל לא מיסי ועד מקומי, רק ארנונת מועצה.

אורי מרגלית [סגן ראש המועצה/רמת הכובש]: רגע, לפני שאת ממשיכה, מאיה, אי אפשר לא להגיד מילה

טובה גם לאגף הגבייה ובעיקר לסיוון דהרי, שמנהלת אותו גם ברגישות וגם בנחישות. אז יש תוצאות ויש

בכל זאת הידברות ויחס אנושי לאנשים ולתושבים שפונים, אז כל הכבוד לאגף בכלל ולסיון בפרט.

מאיה עוז [גזברית]: תודה.

אישור תקציב ועד מקומי כפר מלל.

מאיה עוז [גזברית]: טוב, נושא הבא. אישור תקציב ועד מקומי כפר מלל, בעצם יישוב אחרון שנותר באישור

התקציב שלו. אני חושבת שחוץ ממולי, מולי, היית בישיבת תקציבים האחרונה? היית בישיבת תקציבים

האחרונה? לא חושבת, את לא היית. אז אין פה אף אחד שהיה בישיבת תקציבים. איתן הוא היו"ר של

הוועדה הזאת. זהו, היו מספר בקשות לתיקונים, הכל תוקן והדו"ח הזה אושר על ידי הוועדה ואנחנו

מביאים את זה עכשיו לאישור שלכם. פה נדרשת להצבעה. אוקיי אז ראיתם את התקציב, אם אין שאלות

אז צריך פה להצביע.

אורי מרגלית [סגן ראש המועצה/רמת הכובש]: צריך להגיד בבירור על מה מצביעים.

מאיה עוז [גזברית]: מליאת המועצה מאשרת את תקציב כפר מלל לשנת הכספים ,2025 כאשר התקציב

מסתכם ב-1,011,977 שקל. מי בעד? מי נגד? מי נמנע? פה אחד.

החלטה: מליאת המועצה מאשרת את תקציב כפר מלל לשנת הכספים ,2025 כאשר התקציב מסתכם ב-

1,011,977 שקל. אושר פה אחד.

מענה לשאילתה.

אורי פדלון [מנכ"ל המועצה]: טוב יש לנו שתי שאילתות, אחת עלתה על ידי אורי עצמון, ניתן לך את

המיקרופון, בנושא הפרגולות.

אורי עצמון [כפר סירקין]: תראו, המדידות שנעשו, עושים אותן אחת לארבע חמש שנים, תמיד יש בין

עשרים לעשרים וחמישה אחוז תוספת גבייה וזה דבר טבעי. אבל, לא שינו את חוקי הגבייה ואת כללי הגבייה,

23

ישיבת מליאה 4.5.25

אלא רק את הפרשנות. המדידות, איפה שאני ראיתי מדידות וראיתי הרבה, המדידות טובות. המדידות הן

מתאימות, לא צריך למדוד עוד הפעם. מדדו טוב, רק הסתבכו עם נושא הפרגולות. פרגולות בעברית-

רחל רבר [אלישמע]: [מדברת ללא מיקרופון]

אורי עצמון [כפר סירקין]: המדידה האחרונה, דקה, דקה. המדידה האחרונה בדקתי לפחות 30 כאלה אנשים

שונים.

רחל רבר [אלישמע]: מלפני 5 שנים?

אורי עצמון [כפר סירקין]: לא, עכשיו. טריות.

אורי פדלון [מנכ"ל המועצה]: טריות.

אורי עצמון [כפר סירקין]: כן.

אורי פדלון [מנכ"ל המועצה]: שנייה. הוא נותן דוגמה מסירקין שהוא ראה מדידות.

אורי עצמון [כפר סירקין]: לא רק בסירקין.

אורי פדלון [מנכ"ל המועצה]: עוד לא, אנחנו נסביר על התהליך וניתן את זה בתשובה.

אורי עצמון [כפר סירקין]: המדידות שאני בדקתי תואמות למציאות. מה שהיה הבעיה, הבעיה הייתה

בנושא הפרגולות. הפרגולות שהיו פתורות פתאום נהיו ברות מיסוי. זהו. עכשיו רק צריך לזכור פרגולה זה

בלועזית, בעברית זה מצללה. כלומר, מה שעושה צל. ויש פירוטים, חומר קל והכל, בדבר, הכל על המצללה.

מפני ששלד, של הפרגולה, שהיה קודם שלד, יצוק מבטון עם קורות קורות, פטור ממס. אין בכלל ויכוח. לא

ממסים אותו. לא רושמים אותו כשטח. ברגע שקירית אותו, את משלמת עליו ארנונה כאשר הוא מצללה

את לא משלמת ארנונה וזה חוק הארנונות שב-2018 אנחנו אישרנו בעקבות חוק כללי. עכשיו, נפגשתי עם

הרבה, נפגשתי עם הרבה אנשים שעובדים במועצה בנושא הזה. הגענו, בוא נאמר חוץ מנושא אחד שעדיין

לא סגור וכרגע נצטרך לחכות קצת מפני שהיא לא פנויה כרגע, כל המצללות שהיו פטורות בעבר היו פטורות

גם עכשיו. אלא הקורת בטון, המחברת בין עמודי הבטון, היא בפירוש נותנת שינוי במצללה למרות שהיא

לא חלק מהמצללה. אז היועצת המשפטית פשוט עסוקה עכשיו בעניינים פרטיים שלה וייקח לה זמן, היא

צריכה למצוא לזה נוסחה.

רחל רבר [אלישמע]: אני ראיתי את הפסיקה, יש לי אותה-

אורי עצמון [כפר סירקין]: רגע, אז תני את הפסיקה, אנחנו מדברים אנחנו.

24

ישיבת מליאה 4.5.25

רחל רבר [אלישמע]: מדובר על קורות למעלה, קורות בטון ולא עמודי בטון.

אורי עצמון [כפר סירקין]: מי אמר עמודים?

אורי פדלון [מנכ"ל המועצה]: שניה, אנחנו רוצים, הוא יסיים, אנחנו נענה גם, אני רוצה להסביר על התהליך.

אורי עצמון [כפר סירקין]: כאשר בשטח פתוח ליד הבית ובנפרד מהבית ישנם עמודי בטון וקורות בטון

מחברות ביניהם מתחברות גם לבית, זה פטור. אין מה לדבר, אין ויכוח. תקשיבו רגע, אם לא תקשיבו אז

לא תבינו, זה קצת מסובך אולי, או לא מסובך, לא חשוב. ברגע שאת שמה על זה פרגולה, מצללה בעברית,

שמה דבר שעושה צל, אז קבעו איזה סוג צל מותר לעשות וממשיך להיות פטור. הפעם הכל הסתדר, הכל

נגמר, הדבר היחידי שעדיין אין לנוסחה הזו נוסחה גואלת, הקורת בטון, שמחברת בין עמודי הבטון, היא

עדיין מפריעה ואליה, אנחנו מחכים מלימור, לפתרון לסיפור.

חבר מליאה: רוחב הקורה?

אורי עצמון [כפר סירקין]: השטח של הקורה שמחבר.

*מדבריםביחד.

אורי פדלון [מנכ"ל המועצה]: חבר'ה, אני רק אגיד. זה לא נושא לדיון פתוח, אנחנו קיבלנו שאילתה ממנו,

אני יודע.

אורי עצמון [כפר סירקין]: אז זה הנושא היחיד שנשאר פתוח בנושא המצללות. חבל שהיא לא פנויה עכשיו

מסיבות אישיות שלה אבל היא תתפנה ואנחנו נפתור גם את הבעיה הזו מפני שבעצה אחת עם אושרת היא

אומרת, אני לא רוצה לגבות מה שלא גבינו אתמול, חד וחלק. עכשיו הניסוחים של החוקים וועדות ערר שלנו

הקשו עלינו את הדרך מפני שהם ערבבו בין השלד-

אורי פדלון [מנכ"ל המועצה]: רגע, ועדת ערר היא לא שלנו, שלא יובן, זו לא ועדה של המועצה זו ועדה

עצמאית, ועדת ערר.

אורי עצמון [כפר סירקין]: אני לא באתי בטענות לאף אחד. אני ראיתי מה שהוועדה העריכה, היא נכנסה,

היא ערבבה את השלד, את הקונסטרוקציה עם המצללה, כאשר הפירוט של החוק הראשי הגדול שיצא שנה

קודם מדבר על מצללה, על השטח שמכסה ממה מותר שהוא יהיה ואיך מותר שהוא יהיה. הוא לא דיבר על

הקונסטרוקציה. אז היא צריכה למצוא נוסחה שתוציא את הקורה הזו מהעיניים ונוכל לחזור למצב הקודם

וגם ראשת המועצה מעוניינת שזה יקרה.

חבר מליאה: אם זה לא בטון?

25

ישיבת מליאה 4.5.25

אורי עצמון [כפר סירקין]: אז זה בכלל לא מדברים איתך, זה פטור. אם אני אשים ..., 30 על ,30 אני ..., לא

פטור.

אורי מרגלית [סגן ראש המועצה/רמת הכובש]: אורי, סיימת?

אורי פדלון [מנכ"ל המועצה]: אני רוצה לענות לשאילתה של אורי.

רחל רבר [אלישמע]: אני רוצה גם להגיד משהו.

אורי פדלון [מנכ"ל המועצה]: לא, זה לא דיון.

אורי מרגלית [סגן ראש המועצה/רמת הכובש]: רחל, בקצרה.

רחל רבר [אלישמע]: לא חייבים לענות לי, אני רק רוצה להגיד שישמעו. אני לא רוצה לדבר באופן אישי כי

היות וגם יש לי רק 10 מטר, ובגלל שאני מכבדת את המקום שלי כחברת מליאה, אבל אני רוצה לדבר בשם

התושבים. לא יכול להיות שתושב שיש לו פרגולה רעועה, שזה מצללה עם שקוף שנכנס גשם וקור, וזה לא

יכול להיות שתושב ישלם כמו שהוא משלם על חדר השינה שלו עם המיטה הזוגית ועם המזגן ואת כל

התנאים. זה לא הגיוני, זה לא הגיוני. אני מדברת על פרגולות מצ'וקמקות שיש קירוי מפלסטיק שבחיים

אנשים לא שילמו עליהם ופתאום מחייבים אותם עשרות ומאות מטרים. זה לא הגיוני. והמושב שלי, הם

כולם, כל יום אני מקבלת תושב אחר הביתה. אני אמרתי לסיוון, אני באופן אישי לא אדבר על עצמי, אני

אשלם. אבל לא יכול להיות שאנשים, זה היה מטורף, מטורף. מטורף כמו, אתה יודע מה? אני עדיף, בגלל

שאני עצבנית עדיף שאני לא אדבר כי-

אורי פדלון [מנכ"ל המועצה]: אני אענה כללי.

רחל רבר [אלישמע]: זה ממש חייבים לבחון את זה בצורה רצינית ומכובדת.

אורי עצמון [כפר סירקין]: [מדבר ללא מיקרופון]

אורי פדלון [מנכ"ל המועצה]: יופי. חבר'ה, אנחנו חורגים לתוך נושא.

אורי מרגלית [סגן ראש המועצה/רמת הכובש]: חברים, סדר בדיון. עכשיו תשובה, אורי, בבקשה.

אורי פדלון [מנכ"ל המועצה]: מעולה. אני הגעתי לפה לפני חודש וארבעה ימים. אמרתי, לא הכרתי את נושא

המדידות ביישובים. הוצגה לי התוכנית של מה שבוצע. אני חייב לומר, מקודם הוא נתן תשבוחות לסיוון.

תכנית מאוד סדורה, פונים לתושבים בצורה מאוד מאוד מקצועית, אפשרות ל-, מכנסים את התושבים בתוך

היישוב, מסבירים להם על ההליך, נותנים מכתבי התראה ואני אגיד לכם יותר מזה, גם מי שלא נמצא בארץ.

ולא עונה ולא זמין, מגיע אחרי זה למועצה ומקבלים אותו יפה או שקובעים איתו בבית התושב. אני חייב

26

ישיבת מליאה 4.5.25

להגיד, תוכנית ברמה מקצועית מאוד כבר. הלוואי וכל גוף ציבורי ילמד לתת שירות ככה. ברמות הגבוהות

ביותר. בשנת 2019 החליט מי שהחליט את חוק הפרגולות, הם רצו להיטיב עם התושבים. הגדירו בהגדרת

מדינה לא בהגדרת לא ועדת הערר המקומית שלנו, לא הוועדה המקומית, הגדירה מה היא פרגולה, אחוז

כניסת אור ו-, בדיוק. אז אתה יודע לדקלם, אני לא יודע לדקלם. 40 אחוז. יופי.

*חברמליאהמדברללאמיקרופון.

אורי פדלון [מנכ"ל המועצה]: בדיוק, כן קורות, לא קורות, כן בטון, בקיצור, זה הוגדר בצורה מאוד ברורה.

בא אורי עצמון והציף בעיה של אנשים שבאו ובמדידות הנוכחיות קיבלו חיובים, אמרנו תקום ועדה

מקצועית בתוך המועצה, במידה ועולה דבר כזה באחד המפגשים או מי שקיבל התראה לפני חיוב ואומר

חבר'ה לא מוצדק, יש ועדה מקצועית בתוך המועצה שולחים פקח במיוחד לצלם מכמה זוויות, בוחנים את

המצב שהיה בעבר, ומגיעים להחלטה. אני חושב שאורי עצמון נתקל בכמה מקרים שהוועדה הזו, שהצוות

הזה בחן והתשובה היא מאוד מקצועית ומנו-

אורי עצמון [כפר סירקין]: [מדבר ללא מיקרופון]

אורי פדלון [מנכ"ל המועצה]: אל תיכנס לדוגמאות, אנחנו מדברים על כללים.

מאיה עוז [גזברית]: לא, זה כל הצוות.

אורי פדלון [מנכ"ל המועצה]: כל הצוות. הוא הגיע, אבל בסוף יושב לו צוות במועצה, בוחן את התמונות,

רואה מה נעשה בביקורים שנעשו בעבר. רואה אם בוצעו שינויים במבנה, לא בוצעו, ונותן את התשובה

המקצועית ברמה הטובה ביותר ואנחנו נמשיך.

*חברתמליאהמדברתללאמיקרופון.

אורי פדלון [מנכ"ל המועצה]: כרגע הסקר, מאיה תגיד לכם-, לא, לא, רגע, שנייה.

מאיה עוז [גזברית]: רגע, אנחנו החלטנו כדי שבאמת הסקר יהיה יותר, ייתן דגש ברמה השירותית, החלטנו

לא לרוץ עם לוחות זמנים שתוך שנתיים ... מבחינתנו גם אם זה ייקח יותר זמן אנחנו מעדיפים שהסקר

יהיה מקצועי, יסודי, שירותי. למה אני מתכוונת? שבכל סקר אנחנו הוספנו מספר שלבים שזה ייחודי לדרום

השרון. לפני שתושב מקבל את השומה החדשה, אנחנו מקיימים פגישות אישיות עם כל תושב שרוצה לשאול,

רוצה לברר. היו מקרים אפילו, אורי, לא ידוע לי אם אתה יודע, שבזמן הפגישה ביקשו מסיוון להגיע לנכס

לראות, והיא הלכה.

רחל רבר [אלישמע]: נכון.

27

ישיבת מליאה 4.5.25

מאיה עוז [גזברית]: זאת אומרת, ממש, אוקיי, ואנחנו מקבלים את הפידבקים. רגע, אנחנו מקבלים את

הפידבקים מהישיבות האלה, אנחנו בוחנים אותם, אם צריך לעשות תיקונים אנחנו עושים תיקונים, כל זה,

לא, אבל כל זה כל זה שהשומה עדיין לא נקלטת במערכת. זאת אומרת, זה הכל נמצא מאחורי הקלעים ורק

אחרי שאנחנו עושים את כל התהליך הזה, יש תושבים שבוחרים לא להגיע אגב לישיבות האלה. ברגע שאנחנו

רק חייבים כבר לקלוט את זה בתוך המערכת, רק אז מתחיל התהליך הרשמי. אוקיי? התהליך הרשמי זה

שתושב מקבל את השומה כבר מתוך מערכת הארנונה, וגם אז הוא יכול להגיש השגה, אנחנו בוחנים, אנחנו

שולחים את הפקח אם צריך, הוא יכול להגיש ערר במידה והוא לא מקבל את התשובה הוא יכול גם להגיע

לוועדת ערר שהיא ועדה-

אורי עצמון [כפר סירקין]: [מדבר בלי מיקרופון]

מאיה עוז [גזברית]: אם עדיין לא קיבלתם אז כרגע כנראה לא קלטנו, אני חושבת שלגבי סירקין לא קלטנו.

לגבי הקצב. אנחנו כרגע ביצענו מדידות בחצב, אנחנו ביצענו מדידות בחגור, באלישמע, סירקין עוד לא קלטנו

אבל כמעט סיימנו את התהליך.

רחל רבר [אלישמע]: [מדברת ללא מיקרופון]

מאיה עוז [גזברית]: בגלל שבאלישמע מדדנו בספטמבר, באוגוסט-ספטמבר, אז לקחנו חודשיים שלושה ואז

התחלנו לחייב, אנחנו מתישהו צריכים לקלוט.

רחל רבר [אלישמע]: השירות הוא מצוין והצוות מקסים, באמת-

אורי פדלון [מנכ"ל המועצה]: זה לא רק השירות, הוא אומר גם שהעבודה היא מקצועית.

רחל רבר [אלישמע]: מאוד, אבל אני מדברת על הפירוש. אנחנו מדברים פה על הפירוש.

מאיה עוז [גזברית]: את הפירוש, את הפירוש לא סיוון, כמנהלת הארנונה יש מצבים שמקבלת החלטה ויש

מצבים שמתייעצת עם הלשכה המשפטית ויש פרשנות של החוק. אני אומרת שגם הפרשנות היא לפי חוק,

יש את חוק הפרגולות.

רחל רבר [אלישמע]: [מדברת ללא מיקרופון]

מאיה עוז [גזברית]: כל מקרה לגופו, בסדר?

אורי מרגלית [סגן ראש המועצה/רמת הכובש]: רחל, שמענו את ההערה, בסדר? זה יילקח בחשבון במסגרת

החשיבה על הכללים.

אורי פדלון [מנכ"ל המועצה]: שאילתה שנייה, אירית, בבקשה.

28

ישיבת מליאה 4.5.25

אירית קרמל לוי [צור יצחק]: אני הגשתי שאילתה בנושא מבני ציבור ריקים. רציתי לדעת אם יש דרך או

איזו שהיא מדיניות לגבי שימוש במבני ציבור כשהם ריקים. התייחסתי בעיקר בסוגיה פה של צור יצחק, יש

לנו כמה מבנים ריקים, שאלתי מה המדיניות של המועצה לגבי זה בעקבות פניות שקיבלתי מתושבים וזה

עלה גם מול הוועד מי מאשר את השימוש הזה. להגיד שזה עלה בישיבת הנהלה-

אורי פדלון [מנכ"ל המועצה]: אז אירית קיבלה תשובה כתובה לשאילתה. אנחנו היינו, אנחנו ביקרנו היום

בצור יצחק, ראינו את האתגרים של היישוב, אני אתן כמבוא לתשובה המפורטת, את רוצה שנקריא אותה?

קיבלתם את זה בכתב. אני רק אגיד שמבחינתנו האתגר של המועצה זה האכלוסים העתידיים שאנחנו לא

יודעים מתי הם יקרו. יכול לקום מחר אחד היזמים בבוקר ולהחליט שהוא מוכר במחירי כאסח 200 יחידות

דיור ועוד שלושה שבועות או עוד חודש אנחנו 200 משפחות חדשות, עם הילדים, עם כל החבר'ה עוברים

לפה, ולכן זה אתגר מאוד רציני בשבילנו ואנחנו צריכים לוודא שאם הוא נוחת פה, 200 משפחות נוחתות

פה, שיש לילדים לאן להיכנס, לגנים ולכן יש פה אתגר שהוא ייחודי על מרבית המועצה. ובאמת כל מבנה

שנמסר לשימוש הוועד המקומי אנחנו עושים חשיבה וכדי שלא יהיה לנו מצב שאנחנו נותנים מבנה ועוד

חודשיים, שלושה, ארבעה, צריך להגיד לעמותה או לוועד המקומי קפלו, כי נכנסים. גם המקומות שהיינו

בהם כמו שראיתם, זה פרויקטים מאוד מבורכים, אבל הם זמניים. אנחנו ערוכים למצב שבו צריך לקפל את

הפרויקט ולהכניס גן ילדים פנימה לכל שימוש אחר בהתאם לאנשים שיגיעו להתאכלס פה ביישוב וזהו.

אירית קרמל לוי [צור יצחק]: תודה.

*חברמליאהמדברללאמיקרופון.

אורי פדלון [מנכ"ל המועצה]: גם מי שנכנס למבנה יש לו השקעה מסוימת שהוא צריך לבצע-, נכון, אבל גם

הוא רוצה ודאות כל שהיא שנה קדימה. אנחנו עכשיו בוחנים את כל המבנים הציבוריים כדי לראות למי זה

יכול להתאים בהתראה קצרה של שלושה, חודשיים שלושה.

*חברימליאהמדבריםללאמיקרופונים.

מולי אורן [נירית]: ... לא חויבו לגבי ביוב ומים. אני שואלת מה לגבי תאגיד המים? אפשר לקבל הסבר

בנושא?

אורי פדלון [מנכ"ל המועצה]: אז עלה נושא בישיבת הנהלה, בעצם איתן יפתח הציף שאלה לגבי תאגיד

המים, הוא קיבל תשובה בישיבת ההנהלה, הוא ביקש שנתקף את התשובה מול רשות המים ולכן אני לא

רוצה לתת פה תשובות שלא עברו תיקוף של רשות המים, זאת הייתה הדרישה של איתן. בישיבה הבאה

אנחנו נפתח את הנושא של תאגיד המים, יגיע לפה צוות, שתוכלו לשאול אותו את כל האירוע הזה. אני

פשוט, מבחינתנו זה יכל לעלות היום, אנחנו מחכים לתיקוף מרשות המים, רשות המים באמצע היה עצמאות

אז ייקח להם עוד כמה ימים.

29

ישיבת מליאה 4.5.25

אורי עצמון [כפר סירקין]: [מדבר ללא מיקרופון]

מולי אורן [נירית]: ללא מים.

אורי פדלון [מנכ"ל המועצה]: ביוב, אצלך זה ביוב. גם אצלך זה ביוב. ביוב ומים. כשאני אומר שאני מדבר

על מים, זה מים וביוב. זה יגיע לפה בישיבה הבאה.

*מדבריםביחד.

אורי פדלון [מנכ"ל המועצה]: אני לא רוצה לענות, אנחנו נגיע בישיבה הבאה, אנחנו נשב ותהיה לנו תשובה

מתוקפת על תאגיד המים והביוב עם כל התשובות, אני לא רוצה לתת ...

*חברמליאהמדברללאמיקרופון.

אורי פדלון [מנכ"ל המועצה]: אז כרגע אנשי תאגיד המים והביוב הונחו. כל שאלה שעולה מחברי מליאה

זה טוב שאתם מציפים לנו כי ככה אנחנו לומדים את הדברים. הם הונחו לתת לכם תשובה אישית לכל אחד.

היו גם לא מעט מקרים פרטניים שבדקנו במהלך החודש האחרון מפוסטים שהעלו, יקר, התייקר, בחנו את

המקרים כל מקרה לגופו, ונתנו תשובות לאותם אנשים, אני אגיד שבמקרים שהובאו, ספציפיים, שהובאו

ורצו ברשתות החברתיות, אנחנו רואים שכן ההקמה של התאגיד חוסכת לאותם אנשים וכשיש מרכיבים

שלא קשורים בנו, עליית המע"מ לא קשורה בנו, דחיפת התעריף על ידי רשות המים בין 24' ל-25' לא קשורה

בנו, היא הייתה נעשית ככה או ככה ובכל מקרה בישיבה הבאה אחרי שנתקף את כל התשובות עם רשות

המים תקבלו אותם ויהיה פה צוות שלם ובאמת תרכזו לכם את כל השאלות שעולות וזה יעלה כנושא שלם

ולא רק במסגרת השיתוף.

*חברמליאהמדברללאמיקרופון.

אורי פדלון [מנכ"ל המועצה]: כן, זה לא רק שאילתה. יהיה מענה לשאילתה, אבל יהיה דיון שלם.

*חברמליאהמדברללאמיקרופון.

אורי פדלון [מנכ"ל המועצה]: אוקיי, זה תשובות, זה שאלות שאתה, מעולה, יכול לשאול.

צפריר שחם [גני עם]: [מדבר ללא מיקרופון]

אורי פדלון [מנכ"ל המועצה]: אז אני מקווה שאחרי ה-, א' אנחנו גם מדברים על הדיוור, אנחנו מדברים על

זה כל הזמן בתוך המועצה וב', אני מקווה שאחרי הישיבה ההמונית אתם תצאו כשגרירים שלנו ותדעו

להסביר את זה אפילו יותר טוב.

30

ישיבת מליאה 4.5.25

*חברתמליאהמדברתללאמיקרופון.

אורי פדלון [מנכ"ל המועצה]: אני רוצה אז הלקח יילמד לסבבים הבאים, הלקח יילמד, אנחנו מבינים את

זה. זה לא נושא פשוט להבנה. אבל הלקח ילמד וייושם בתאגידים הבאים.

דו"ח ביקורת פנים לשנת .2023-2024

אורי מרגלית [סגן ראש המועצה/רמת הכובש]: אנחנו עוברים לדו"ח ביקורת. בבקשה, רואי.

רואי מסורי [מבקר המועצה]: טוב חברים, נעשה את זה קצר. דו"ח ביקורת פנים 23'-24', ממצאים

והמלצות. אני רק מזכיר שלפני שבועיים נשלח אליכם דו"ח הביקורת המלא לעיונכם, וגם נשלחה אליכם

בשבוע האחרון את המצגת שהצגנו בהנהלה, היא הייתה מצגת יותר ארוכה, היה דיון מאוד מאוד ארוך. פה

אני ממש מציג את הדברים ככה על קצה המזלג, מי שיש לו כמובן שאלות על הדו"ח יכול לפנות אליי מתי

שהוא רוצה. אז זה לנושא הביקורת, החברה הכלכלית לפיתוח דרום השרון, מערכות ביוב ביישובים, חובות

ארנונה באכיפה משפטית, מחלקת רישוי עסקים, אגף הספורט ובוועדים מקומיים זה היה ועד חגור. עיקרי

ההמלצות, שוב פעם אני אומר לכם, זה ממש על קצה המזלג, את הדברים ממש, אם שמתי סיכה וזה הדבר

המרכזי, אז זה הדבר המרכזי. קודם כל בנושא החברה הכלכלית, ייעול ממשקי העבודה בין החברה

הכלכלית לאגפי המועצה. אני יכול להגיד לכם שזה כבר קיים, זה כבר נמצא, היה דו"ח ייעוץ מלפני שנתיים

בערך שהמליץ את הדברים האלה, דו"ח ייעוץ של יועצת חיצונית ובעצם המועצה וגם החברה הכלכלית,

יישמו אותו, זה בא לידי ביטוי בפרויקטים, באישורי הזמנות. בקיצור, הדברים מתחילים לעבוד נכון וטוב.

פיקוח המועצה על שימוש באגרות ביוב המועברים ליישובים וקבלת חוות דעת הנדסית, מדובר פה בעצם

בדו"ח הביקורת ביישובים. כפי שאתם יודעים היישובים, יש לנו 31 יישובים במועצה, רק שישה יישובים,

המועצה מטפלת בביוב, ממש מטפלת בכל הביוב בתוך היישוב עצמו. ב-24 יישובים היישוב מטפל, הוא בעצם

מקבל, על מנת לטפל בעצם בביוב בתוך היישוב הוא בעצם מקבל 31 אחוז מכספי הגבייה. אז בעצם למועצה

אין כל כך כלים כרגע לפקח על הכספים האלה, אני אומר את זה בעדינות, זה עורר איזה שהוא דיון משמעותי

בהנהלה, אבל כרגע ככה דברים נראים. וכמובן גם באותם יישובים שמטפלים בביוב ב-24 יישובים, המועצה

גם לא יודעת מה מצב מערכת הביוב, אני אומר את זה על רקע כל המעבר, כל פתיחת החברה הכלכלית

כספק רב יישובי וכל המעבר שככל הנראה במשך הזמן יהיה מהיישובים לחברה הכלכלית, כל הנושא של

הטיפול בביוב, אז זה גם דבר חשוב. טוב, הנושא של חובות בגבייה משפטית. באכיפה משפטית בדיקה אחת

לרבעון חציון לשלילת חובות בגבייה משפטית שאינם מטופלים. כפי שאתם יודעים, יש לנו חובות שהם

בגבייה, חובות ארנונה שלא נגבים, הם קודם כל נאכפים באכיפה מנהלית, כשזה לא מצליח הם עוברים

לאכיפה משפטית. אכיפה משפטית זה על ידי משרד עורכי דין. יש שתי מערכות, יש מערכת הגבייה ששם

מוגדרים החובות האלה כחובות באכיפה משפטית, ויש גם את המערכת של עורך הדין, אז מה שרצינו, רצינו

לראות שיש סנכרון. כשהתחלתי את הבדיקה הזאת לפני שנה, לא היה כל כך סנכרון, היו הפרשים. לא

הפרשים כל כך משמעותיים, אבל היו הפרשים. וכרגע אחרי עבודה טובה שגם, שסיוון דהרי עשתה ועורך

31

ישיבת מליאה 4.5.25

דין אפשטיין, בעצם יש סנכרון מלא בין המערכות. יש עדיין פערים, אבל הפערים האלה נובעים מהפרשי

שיערוך. אני לא אכנס לזה כרגע, הכל מורחב בדוחות, אתם יכולים לראות את זה, אבל בסך הכל המערכת

עובדת טוב, יש שם גם המלצה של התכנסות הוועדה לבחינה ומחיקת חובות לפחות פעמיים בשנה או לפי

הצורך. וזה בעצם כל הזמן לשמור על המערכת שאם יש חובות קודם כל לראות באמת שאין חובות באכיפה

משפטית שנופלים בין הכיסאות, ולראות שהמערכות מסונכרנות. קליטה והכשרת בעלי תפקידים ברישוי

עסקים, כיום מחלקת רישוי עסקים באגף ה... מונה בעצם בן אדם אחד שהוא גם מדריך גם עושה ביקורת

בעסקים, גם מנהל את כל המערך הזה ואנחנו עומדים כמובן לפני הקמת אזור תעשייה אקו פארק דרום

השרון ועוד הרחבת אזורי תעשייה, יש באמת צורך אמיתי ואני בדרך כלל לא ממליץ בדוחות ביקורת על

תוספת כוח אדם, אבל פה באמת יש צורך אמיתי במחלקת רישוי עסקים. דרך אגב, אלי ביוקראל, מנהל

מחלקת עסקים, עושה עבודה נפלאה, באמת עושה עבודה טובה. וזה גם בא לידי ביטוי בכך שאם לפני, זה

כבר דו"ח ביקורת מעקב שאני עושה, נדמה לי שב-2013 עשיתי, היו שם, היו רק 48 עסקים, שנדרשים

לרישיון, שהם באמת בעלי רישיון, אוקיי, אז זה עלה ל-82 אחוז ואפילו כבר היום אלי עדכן אותי שזה עלה

כמעט ל-90 אחוז. כלומר, 90 אחוז מהעסקים שאנחנו יודעים עליהם שצריכים רישיון יש להם רישיון בפועל.

זה מאוד מאוד חשוב שאנחנו הולכים לאולם אירועים, למסעדה, שיש שם מערכת כיבוי אש כמו שצריך וכל

הדברים האחרים, אוקיי? ניהול יעיל ומקצועי של זכויות מתקני הספורט, זה מדובר באגף הספורט. כידוע

יש מתקני ספורט למועצה, מי שמנהל אותם בפועל זה אגף הספורט, הוא מכניס בסביבות מיליון וחצי שקל

בשנה, הביקורת הראתה שהניהול לא היה כל כך יעיל. בעקבות זה, דרך אגב, לא בעקבות זה, אלא, מנהל

אגף הספורט התחלף, כבר מנהל אגף הספורט הקודם שיפר וייעל אבל התהליך הזה הולך ומתקדם בצורה

יפה. ועדים מקומיים, הקפדה על התקשרויות עם גורמי חוץ בהליך מכרזי של מעל 71 אלף שקל. כידוע,

ועדים מקומיים מתקשרים עם חברות גינון, עם חברות שמירה, בדרך כלל מדובר בהרבה כספים, במאות

אלפי שקלים, הוועדים מקומיים אולי גם בצדק לא כל כך מקפידים על תהליך המכרזי כי צריך ידע, צריך

ייעוץ משפטי, אבל צריך לדעת שלמרות הכוונות הטובות ולמרות שהכסף בסופו של דבר מגיע לספקים

שנותנים את השירות, לפי משרד הפנים אם לא עשו את הפרוצדורה, אם לא היה פה הליך נכון, זה יכול

להגיע גם לחיוב אישי. אז מאוד מאוד חשוב שאתם כחברי מליאה גם תעבירו את זה לוועדים המקומיים,

תגידו להם חבר'ה, תקשיבו, נכון שאתם עושים את התהליך הזה נכון, נכון שיש לכם כוונות טובות ובסופו

של דבר אתם משלמים לספקים האלה אם זה גינון שמירה כמו שאמרתי, אבל תדעו לכם שאתם בסכומים

שעל מעל 71 אלף שקל, אומנם זה סכום לא גדול, אבל אין מה לעשות, אצל מועצה דרך אגב זה כפול, אפילו

יותר מכרזי זוטא, מכרז פומבי מי שמכיר, אבל עדיין צריך לעשות הליך מכרזי.

אורי עצמון [כפר סירקין]: אנחנו לא יכולים להיות דוורים של המועצה. אתם צריכים להודיע את זה

לוועדים המקומיים.

רואי מסורי [מבקר המועצה]: הם מכירים את זה.

אורי עצמון [כפר סירקין]: לא אנחנו הדוורים.

32

ישיבת מליאה 4.5.25

רואי מסורי [מבקר המועצה]: אז אנחנו, אז מידי פעם יש כינוס, יש כינוס באמת של, ויש כינוס באמת של

מזכ"לים, ויו"רי היישובים, אנחנו מעבירים את הדברים, דנה, דנה גל, בקשר איתם ומעבירה להם את

הדברים, אבל עדיין אני אומר אתם גרים, אתם נמצאים בישובים, אם אתם יכולים לחזק, לתת את דבר

המועצה ליישובים זה מאוד חשוב. זה הכל, אם יש לכם עוד שאלות כמובן, הדו"ח לפניכם, נשלח אליכם

במייל, אם אתם רוצים לשאול שאלות כמובן. אני רק לפני כן, לפני זה, אני רוצה להודות, אני רוצה להודות

לוועדת הביקורת שלי, ועדת הביקורת של המועצה שמלווה אותנו גילה פרין, רחל רבר, גלית אדם, יום טוב

אלקבץ ואריק. ואני באמת מגיע להם, מגיע להם מחיאות כפיים על ההתמדה. אני ביקשתי גם מאריק להגיד

כמה מילים על עבודת ועדת הביקורת.

אריק כספי [רמות השבים]: אז קצת לגבי הוועדה. המפגשים זה אחת לרבעון. מקבלים דוחות, מדווחים על

דוחות פנים ודוחות של מבקר משרד הפנים גם. דנים בממצאים, אם יש ממצאים מעבירים את זה לרואי

ורואי מטפל בזה, מנחה, ומבצע בדיקות בהתאם. ואם יש, מקבלים עדכונים על יישום ההמלצות מדיונים

קודמים בעבודת המועצה, וכמובן תודה לרואי, עבודה של איש אחד על כל המערך הזה, זה לא פשוט.

רחל רבר [אלישמע]: אני גם רוצה להוסיף.

אריק כספי [רמות השבים]: כן, בבקשה.

רחל רבר [אלישמע]: קודם כול, אני גם רוצה להגיד תודה לרואי והישיבות אצלנו הן באמת הישיבות

פעילות. ותודה לרואי שהוא מאפשר, ואנחנו אומרים את הדעה שלנו, והדיונים הם פתוחים, ואנחנו ממש

מביאים את הטענות של התושבים, והוא מקשיב, והוא גם מעביר את המסרים וחוזרים עם תשובות. אז

תודה רבה ובאמת הישיבות מאוד, מרגישים שעושים שם עבודה. תודה.

איציק תורג'מן [נירית]: אני רוצה להוסיף מילה אחת. אני לא חבר בוועדה, אבל כאחד שקורא הרבה דוחות

ביקורת, נעשתה עבודה מצוינת.

אפרים צוק [כפר סירקין]: יש לי שאלה, בעקבות מה שהיו ביום הזיכרון, האם המועצה, אפרופו המבקר,

זה גם תפקיד של מבקר אולי, האם היא נערכת, מלמדת, מסיקה מסקנות?

אורי פדלון [מנכ"ל המועצה]: חד משמעית. אני אענה על זה, כי הנושא, הנושא חם, תרתי משמע. עוד לפני

השריפות של יום הזיכרון עצמאות-

אריק כספי [רמות השבים]: היינו בביקור עכשיו באנדרטה של עדי. האזור לא טוב, האזור מסוכן מאוד

עכשיו.

אורי פדלון [מנכ"ל המועצה]: אז אני רוצה רגע להגיב על זה. א', מי שלא יודע, הייתה לנו שריפה ברמות

השבים לפני שבועיים וחצי בשבת בפעולה מאוד מהירה של מכבי אש. 11 צוותי כיבוי הצליחו להשתלט, זה

33

ישיבת מליאה 4.5.25

דווקא התחיל מתוך נחלה. בימים אלה נערכים סיורים ברחבי היישובים השונים עם מכבי אש, כדי לאתר

מפגעים. בסוף כל סיור כזה יוצא דו"ח על ידי מכבי אש. בנוסף, פקחי המועצה הונחו, שבניגוד לשנים עברו,

שהייתה סלחנות. הפעם אנחנו נותנים התראה לניקוי שטח. בזמן מאוד מאוד קצר, שבעה ימים, אנחנו

מדברים על זה שהקרקע מאוד יבשה, לא סתם השריפות רצות כל כך מהר, מלבד מזג האוויר החריג, האדמה

היא מאוד מאוד יבשה וזה יוצר תנאים לשריפות לרוץ באופן מהיר. לכן, בניגוד לשנים עברו, שנתנו 30 יום

לטפל במפגע ואחרי זה באנו ואולי נתנו דו"ח, והייתה סלחנות יתר. הפעם, בגלל המצב שנוצר, אנחנו בתוך

הנושא, בתוך האירוע, אנשי הפיקוח הונחו כרגע לתעדף את הטיפול בניקוי מגרשים בראש סדר העדיפויות.

בנוסף, ועדים שיש להם קושי להתמודד עם אנשים מסוימים צריכים להעביר את זה אלינו לידיעתנו, זה

עובר לטיפול הפיקוח שלנו. אנחנו לא, אין לנו זמן, אנחנו על זמן שמה שלא נטפל עכשיו, בהמשך אנחנו

נצטרך לשקם.

אורי עצמון [כפר סירקין]: מה שלא נטפל יישרף.

*חברתמליאהמדברתללאמיקרופון.

אורי פדלון [מנכ"ל המועצה]: בדיוק, לדעתי בשיא של הרוחות זה רץ אפילו יותר מעשרה מטר בשנייה,

אנחנו מטפלים בזה ביחד עם מכבי אש. לצערנו הסיורים הופסקו כמה ימים לפני הזיכרון בגלל ההכנה לשרב.

*חברתמליאהמדברתללאמיקרופון.

אורי פדלון [מנכ"ל המועצה]: אז יכול להיות שספציפית היה, אנחנו, אבל באמת, אנחנו, המטרה שלנו היא

להגיב כמה שיותר מהר, אנחנו, גם אנשי הצח"י הכי מעודכנים, גם המזכ"לים, לא סתם היינו מאוד בלחץ,

כמו שהשריפה פרצה בירושלים לא עלינו, יכלה לפרוץ גם אצלנו.

רחל רבר [אלישמע]: הלחץ שלי זה נירית ומתן כל הגוש הזה שאין יציאה.

אורי פדלון [מנכ"ל המועצה]: אז לטפל ביציאה מהגוש או מדרך החירום זה אירוע גדול. לטפל עכשיו

במגרשים, לנקות את המגרשים, מה שאפשר. אנחנו באמת, אנחנו-

רחל רבר [אלישמע]: הבעיה היא מחוץ למגרשים.

אורי עצמון [כפר סירקין]: אגב, לנירית הייתה דרך חירום, דרך שדה, שנוסעת למתן, לא דרך הכביש,

העליתי את זה כבר פעם, צריכים לעבור עליה ולתקן אותה עם טרקטור, זה חצי יום עבודה טרקטור, כדי

שיהיה לא רק הכביש כשיש שריפה צריכים להתרחק מהכביש, אז יש דרך יותר צפונית צריך לעבור, בעיקר

הוואדי הקטן.

34

ישיבת מליאה 4.5.25

אורי פדלון [מנכ"ל המועצה]: עכשיו, אני אגיד עוד משהו לגבי הניקוי מגרשים. במידה ואנשים לא יקשיבו

לכל ההתראות, אנחנו נוציא צווי ניקיון, נבצע את העבודות ונחייב אותם. אנחנו לא רוצים להגיע להליך

הזה, אבל אין לנו זמן.

חבר מליאה: למה לא?

אורי פדלון [מנכ"ל המועצה]: אני מעדיף שהבן אדם יתקן לעצמו, אם הוא לא מנקה, יש כבר צווי ניקוי,

הפורמט כבר מוכן. אנחנו לא מתכוונים לחכות, המטרה היא שבאמת תוך שבועיים-שלושה אנחנו נתחיל

לראות יותר ויותר מגרשים חשופים. כי לא יהיה מועד ב' לדבר הזה, ולכן זה צווים שאושרת צריכה לחתום

עליהם ואנחנו נחתום גם אם צריך על עשרות או מאות שינקו.

אורי עצמון [כפר סירקין]: רואי, נחזור ל-, רגע, רגע, אני רוצה שאילתה.

שירלי לופו חזן [נווה ירק]: [מדברת ללא מיקרופון]

אורי עצמון [כפר סירקין]: זה לא ..., בעל המגרש.

שירלי לופו חזן [נווה ירק]: אני לא מדברת על בעל המגרש, אני מדברת על היערכות שלנו. כי בסוף כשאני

מסתכלת מסביב איפה אנחנו נמצאים, יש פה יערות, יש פה חורשות, יש פה שדות. השאלה אם יש הערכות

שנעשית גם בהקשר הזה.

אורי פדלון [מנכ"ל המועצה]: [מדבר ללא מיקרופון] גם ברמת מועצה גם ברמת-, אגב גם הצעתי היום ישבתי

עם ראש, מנכ"ל האשכול, אנחנו נציע גם סיוע לרשויות שכנות שלא נזדקק, אבל אם נזדקק גם שיעזרו לנו.

מסתבר שברשות סמוכה אלינו יש כלי צמ"ה, שבזמן אירוע קשה מאוד להגיע ..., תשתמשו בחפ"ק שלנו,

אנחנו נצטרך את העזרה הזאת, אני מקווה שלא נצטרך. אבל אם וכאשר נצטרך אנחנו פונים לדבר הזה.

רחל רבר [אלישמע]: עכשיו אנחנו לקראת ל"ג בעומר, אני מקווה שתצא הודעה-

אורי עצמון [כפר סירקין]: אין מדורות בל"ג בעומר.

אורי פדלון [מנכ"ל המועצה]: לא יהיו מדורות. תהיה הודעה.

אורי עצמון [כפר סירקין]: יש לי שאלה לרואי, אנחנו מתעסקים הרי ברחנו מהביקורת, אני רוצה להתייחס

על נושא היטלי הביוב, לאן הם הלכו? אני יודע שהייתה קרן יישובית להיטלי ביוב, אני שמעתי שנהייתה קרן

מועצתית, ועכשיו אני מנחש שכל הכסף ילך לחברה הכלכלית או לחברה לביוב מים. באיזה דרך זה הולך?

למה אני שואל? למה אני שואל? רגע, רגע, אורי, אורי, תן.

רואי מסורי [מבקר המועצה]: לא, זה לא עלה בדו"ח, הבאתי רק נתונים.

35

ישיבת מליאה 4.5.25

אורי עצמון [כפר סירקין]: אצלו זה סיבת ביקורת. דקה. דקה.

רואי מסורי [מבקר המועצה]: אורי, אורי, אני רק אגיד אמירה, זה לא משהו שנבדק בדו"ח אני רק הבאתי

את הנתונים, אבל לא-

אורי עצמון [כפר סירקין]: למה אני שואל? אנחנו, אני לוקח אצלנו, אני לא יודע איך בישובים אחרים, לנו

יש 150 מגרשים שפשוט לא בונים עליהם ושהילדים אין להם כסף לקנות ב-3 מיליון שקל מגרש. אז אני לא

יודע איך אושרת אומרת שיישובים יגדלו, ככה קשה לגדול. אבל ישקיעו בלפחות ,14 15 מיליון שקל בהיטלי

ביוב. והיטלי ביוב האלה אין בהם צורך היום בכלל ושאנחנו כבר הכנו את הביוב גם להרחבות האלה, מה

קורה לכסף הזה? למה היישוב לא ייהנה וישים את זה בכבישים או משהו אחר? עכשיו כשזה עושה סיבוב

ונעלם לחברה לביוב, אני חושש שכבר לא נראה את הכסף בחיים.

רואי מסורי [מבקר המועצה]: זה נושא חשוב אבל זה לא נבדק בדו"ח הביקורת ואני מציע שזה יעלה.

אורי עצמון [כפר סירקין]: כדאי שתבקר מה קורה.

רואי מסורי [מבקר המועצה]: אנחנו בסופו של דבר נחליט מה אנחנו מבקרים.

אורי פדלון [מנכ"ל המועצה]: טוב, בואו, חבר'ה.

*מדבריםביחד.

אורי מרגלית [סגן ראש המועצה/רמת הכובש]: בואו נעצור. קדימה, רואי. בבקשה.

רואי מסורי [מבקר המועצה]: חבר'ה עוד דו"ח קצר, אני גם ממונה תלונות ציבור אום בוצמן בלעז. אני חייב

להגיד לכם ששני התפקידים האלה, אני מאוד, זאת אומרת, זה עושה לי טוב, זה עושה טוב שאני גם זה וגם

זה, מכיוון שגם תלונות ציבור, תלונות של התושבים, נותנים לי איזה שהיא ראייה מה קורה מבחינת

התושבים, איך התושבים רואים את שירות המועצה. וזה גם דבר שעוד מעט אתם תראו רגע. אתם רואים,

אני רק מביא פה את הסעיף המרכזי, כל אדם רשאי להגיש תלונה. דרך אגב, לא רק תושב, אלא גם כל אזרח,

כל אזרח שעובד במועצה. אנחנו מקבלים תלונות אך ורק דרך האינטרנט. כלומר, גם אם תושב מרים אליי

טלפון, ואומר לי, שופך לי את-, זאת אומרת מדבר ומסביר והכל וזה, אני אומר לו אדוני הכל בסדר, אני

אשמע אותך אבל תדע לך שבשביל שאני אטפל בתלונה זה חייב לעבור דרך אתר המועצה. דרך אגב, יש גם

תלונות מאוד משמעותיות שאני לפחות חושב שהן מהותיות שמצביעות על איזה שהוא לא רוצה להגיד כשל,

אבל ליקוי אולי באמת שאחד התושבים עלה ואני גם מרים אליו טלפון ושואל, אני רוצה שהוא יסביר לי

במילים שלו לשמוע אותו למה הוא מתכוון בתלונה שהוא כתב. אוקיי, הלאה. וזה הדין וחשבון שאני מעביר

בפניכם, דוח הדין וחשבון השנתי. הלאה, טוב, מה שאתם רואים פה זה בעצם התפלגות רב שנתית של תלונות

ציבור מ-21' עד 24', אתם רואים פה מגמה מאוד מאוד משמעותית בנושא של הנדסת תפעול וביטחון, וגם

36

ישיבת מליאה 4.5.25

בנושא של פיקוח ואיכות סביבה, זה בעצם הנושאים, הנושאים שמככבים נקרא לזה, שבאמת באמת

מטרידים את הציבור. אני רק רוצה להגיד שהתושבים לא מבחינים, לא תמיד מבחינים בין תלונה לפנייה.

תלונה, זה על שירות לא טוב שניתן, לפעמים גם תושב שמה שנקרא התעצבן שהוא לא יודע מה, שלא החזירו

לו את הפח למקום הוא יכול גם להתלונן, עכשיו, דבר כזה אני מפנה למשל לאגף התפעול, אוקיי, שהם יטפלו

בזה וכמובן יעדכנו אותי. מה שאני רוצה להגיד שאחוז התלונות, על עובדי מועצה ספציפיים, מתוך כך הוא

ממש ממש נמוך. מדובר פה באמת באנשים שמתלוננים, אבל התלונות האלה באותה מידה יכלו להיות גם

מטופלות דרך מוקד המועצה. אבל אני מתייחס אליהם כתלונות ולכן אני שם אותם כאן. כפי שאתם רואים

באמת, שיעור תלונות בנושא הנדסה ואיכות סביבה, אתם רואים איזו עליה מ-23 אחוז ב-21' ל-70 אחוז.

זה הגרף, אתם רואים פה שוב פעם את העמודה הכחולה, העמודות הכחולות שבאמת מראות על קפיצה

בתחומים האלה. טוב, פה אני נותן רק שתחושו, על מה אנשים מתלוננים. אוקיי, פיקוח ואיכות סביבה,

קמינים, זבל, רעש, רכב נטוש, מכת עכברושים אפילו. זה לא תמיד דברים שאנחנו כמועצה יכולים לטפל

בהם או לפעמים זה תפקידו של הוועד המקומי, אבל אנחנו כמובן מכילים את הכל, אנחנו משתדלים לתת

הכל. לשמוע את התלונה עד כמה שאפשר לטפל או להפנות לוועד המקומי או להגיד לתושב, תשמע, אם זה

אצלך בבית לטפל אתה, אנחנו מקסימום יכולים לעזור לך, וזהו.

שירלי לופו חזן [נווה ירק]: [מדברת ללא מיקרופון]

רואי מסורי [מבקר המועצה]: מה שבן אדם מתלונן גם במוקד וגם אליי?

שירלי לופו חזן [נווה ירק]: [מדברת ללא מיקרופון]

רואי מסורי [מבקר המועצה]: יכול להיות שכן.

רואי מסורי [מבקר המועצה]: זה סוג של מדרג מסוים, לעיתים יש לי דוגמאות כאלה שלמשל, תושבת

לאחרונה מאחד היישובים התלוננה על כלבים, כלבים משוטטים. והיא באמת פנתה כמה פעמים, עכשיו

תראו, יש לנו יש לנו בעיה ואני אגיד את זה פה, זה משודר, אבל יש לנו בעיה עם השירות הווטרינרי במועצה

ואנחנו הולכים לאיזה שהוא מהלך עכשיו, באמת יש לנו בעיה, אבל אני מבין אותה, אני מבין את התושבת,

אני אומר לה את צודקת, אבל כרגע אין לי מה, תביני, אין לנו כל כך מה לעשות. זאת אומרת, ואנחנו בעזרת

השם, אבל שוב פעם אני אומר, דרך תלונות של תושבים אנחנו מרגישים את הדופק ויודעים איפה לשים את

הנקודה וכמובן הדברים עוברים גם למנכ"ל, גם לראש המועצה אם צריך, או לכל ראשי האגפים. וזהו, אנחנו

משתדלים פשוט לתת שירות יותר טוב. הם לא-

*חברתמועצהמדברתללאמיקרופון.

אורי מרגלית [סגן ראש המועצה/רמת הכובש]: יש לנו בעיה, אני אסכם את זה ככה. יש לנו בעיה מתמשכת

עם השירות של השירות הווטרינרי. אפילו אישית אני יכול להעיד על זה, אז כנראה שזה כנראה שזה רווח

37

ישיבת מליאה 4.5.25

אצל כולם. אנחנו רוצים לעשות איזשהו מהלך כדי לנסות לטפל בזה באופן רוחבי כדי שיהיה לנו שירות יותר

טוב, כשיהיה מה לעדכן נעדכן. תודה רבה לרואי, תודה רבה לוועדת ביקורת. ותודה לרואי שעשה, כך

אומרים, יותר מ-250 יום מילואים מה-7 באוקטובר, .280 מי סופר כשנהנים?

אורי עצמון [כפר סירקין]: היד עוד נטויה.

אורי מרגלית [סגן ראש המועצה/רמת הכובש]: כן, כנראה.

החלפת חברים בוועדות המועצה ומינוי דירקטורים בתאגידים.

אורי מרגלית [סגן ראש המועצה/רמת הכובש]: נושא אחרון שאיתו אנחנו מסיימים, החלפת חברים

בוועדות המועצה. אז כאמור בני אברהם סיים את תפקידו כמנהל אגף ההון האנושי ושגית גול מחליפה

אותו בכל המקומות שבהם היא צריכה להיות במקומו, דירקטוריון החברה הכלכלית, ועד מנהל עמותת

תפו"ח, ועדת הנצחה, ועדה לגיוס עובדים ועובדים בכירים כמרכזת, ועדת מל"ח כממונה על כוח אדם

ורישום מתנדבים, ועדת בטיחות מקצועית פנימית. בוועדה לשוויון מגדרי יוצא בני אברהם שייצג את האגף

הגברי בין היתר ונכנס עומרי שגב מנהל אגף אסטרטגיה ויישובים, בהצלחה. הוועדה למיגור אלימות, סמים

ואלכוהול, יוצא מוטי שקד מנהל היחידה למוגנות קהילתית ונכנסת מעיין כווית סקופ כמרכזת. ועדת

בטיחות בדרכים אותו דבר, מוטי שקד יוצא ומעיין כווית סקופ נכנסת. ועדת מל"ח, סיגי אברבנאל מנהלת

מרכז יום, היא תהפוך להיות מחזיקה תיק בריאות וחירום, וגלי זמיר מנהלת אגף ותיקים בעמותה לחבר

הוותיק כממלאת מקום מחזיקת תיק בריאות בחירום. ועדת ותיקים תוספת פביאן הרשקוביץ מצור יצחק.

מי בעד אישור? תודה. מי נגד? מי נמנע? אוקיי, אז פה אחד אושר, תודה.

החלטה: מליאת המועצה מאשרת החלפת חברים בוועדות המועצה ומינוי דירקטורים בתאגידים. אושר

פה אחד.

חברת מליאה: שאלה קטנה, מי קובע מתי מתכנסות הוועדות?

אורי מרגלית [סגן ראש המועצה/רמת הכובש]: לכל ועדה יש יושב ראש.

חברת מליאה: אני התמניתי לפני חצי שנה לוועדה.

אורי מרגלית [סגן ראש המועצה/רמת הכובש]: איזה?

חברת מליאה: נגישות. הלכתי לראות את הנושא הזה, שקט, כלום.

אורי מרגלית [סגן ראש המועצה/רמת הכובש]: מי יושב ראש הוועדה?

38

ישיבת מליאה 4.5.25

חברת מליאה: אני, אבל אני לא ..., יש איש מקצוע שזה מה שאני בדקתי.

אורי עצמון [כפר סירקין]: תגידי לו לזמן, תני לו תאריכים.

אורי פדלון [מנכ"ל המועצה]: אני אענה. רואי מסורי עושה בקרה בעצם על הכינוסים של הוועדות. אני יודע

שרואי עושה הכול היום. פלוס 280 ימי מילואים. רואי מרכז איזשהו מעקב, אנחנו כן מכניסים את זה

לאיזשהו הליך דיגיטלי שנראה את זה עכשיו יותר. ובכל מקרה, אם אתם מרגישים צורך שהגיע הזמן

להתכנס, אז תפנו לרכז הוועדה. לויניה מאגף ההנדסה.

*חברתמליאהמדברתללאמיקרופון.

אורי פדלון [מנכ"ל המועצה]: מעולה. אז הנה יונתן פה בהמשך השולחן, והוא ייתן לך תשובה אישית.

*חברתמליאהמדברתללאמיקרופון.

אורי פדלון [מנכ"ל המועצה]: לא, לא, אני מסכים. אבל נושא הנגישות יושב אצלי-

אורי מרגלית [סגן ראש המועצה/רמת הכובש]: תודה רבה לכולם, הישיבה הסתיימה.

הישיבה ננעלה

בברכה,

אושרת גני גונן, ראש מאיה עוז, גזברית אורי פדלון,

המועצה המועצה מנכ"ל

39