פרוטוקול ועדת מליאה מס' 11

ישיבת מליאה מן המניין 11/25

מיום ראשון, י״א חשוון התשפ״ו, 2/11/2025

משתתפים:

.1 חברי מליאה:

מ שם הנציג יישוב נוכחות מ שם הנציג יישוב נוכחות

1 אושרת גני גונן ראש המועצה V 23 הדר שושני מתן V

סגן ראש

2 אורי מרגלית המועצה (רמת V 24 יעל בנט מאיר מתן V

הכובש)

3 דורון צייזל איל לא נכח/ה 25 אהרון ימיני נווה ימין לא נכח/ה

4 איתן יפתח אלישמע V 26 חיים תייר נווה ימין V

5 רחל רבר אלישמע לא נכח/ה 27 שירלי לופו חזן נווה ירק לא נכח/ה

6 סתיו גיל בית ברל לא נכח/ה 28 אייל אברמוב נווה ירק V

7 רונן ברקאי גבעת חן לא נכח/ה 29 מיכל חוגים נחשונים V

8 שמוליק מריל גבעת השלושה V 30 בר גפן ניר אליהו V

9 חיים ליברנט גן חיים לא נכח/ה 31 מולי אורן נירית לא נכח/ה

10 צפריר שחם גני עם V 32 איציק תורג'מן נירית V

11 איל מילר גת רימון V 33 יורם דוקטורי עדנים V

12 יום טוב אלקבץ חגור לא נכח/ה 34 אליהו בן גרא צופית V

13 אייל בוקר חגור V 35 דני ברכה צופית V

14 אלי כהן חורשים V 36 שלי רפפורט צור יצחק לא נכח/ה

15 גלית אדם ירחיב לא נכח/ה 37 אירית קרמל לוי צור יצחק V

16 יהורם גולי ירחיב לא נכח/ה 38 שגית בן ארי צור נתן לא נכח/ה

רמות

17 גילה פרין ירקונה V 39 אריק כספי לא נכח/ה

השבים

רמות

18 רחמים זבידה כפר מלל לא נכח/ה 40 אפרת היים V

השבים

19 אורי עצמון כפר סירקין V 41 דוד שוורץ שדה ורבורג לא נכח/ה

20 אפרים צוק כפר סירקין V 42 דפנה דילאון פז שדה ורבורג V

21 זהרה צור כפר מעש לא נכח/ה 43 גל קפלן הראל שדי חמד V

22 אלה קון מגשימים V 44 גלעד בן דוד שדי חמד לא נכח/ה

45 צחי בן הגיא עינת V

.2 סגל מועצה נוכחים:

1

ישיבת מליאה 2.11.25

מר אורי פדלון [מנכ"ל המועצה]

גב' מאיה עוז [גזברית המועצה]

גב' ורד שני [עוזרת ראש המועצה]

מר ערן אבידור [מדיה]

מר עומרי שגב [מנהל אגף אסטרטגיה ויישובים]

עו"ד לימור ריבלין [יועמ"שית]

גב' יוליה מרקובסקי [מנהלת אגף חשבות ותקציבים]

2

ישיבת מליאה 2.11.25

על סדר היום:

הצהרת אמונים – אייל בוקר מחגור. ......................................................................................................... 4

דו"ח ראש המועצה. ................................................................................................................................ 4

אישור מחיקת חובות אבודים.................................................................................................................12

תב"רים...............................................................................................................................................20

סגירת תב"רים. ...................................................................................................................................22

אישור הארכת תוקף חוק עזר שצ"פ. ......................................................................................................23

עדכון תקציב .2025 ...............................................................................................................................25

דוח כספי מרץ 2025 – דיווח. .................................................................................................................33

הצגת תיק השקעות יוני 2024 ................................................................................................................33

החלפת חברים בוועדות המועצה ומינוי דירקטורים בתאגידים. .................................................................35

הצגת תוצרי והמלצות ועדת אזרחים וותיקים – יוצג ע"י חבר המליאה איציק תורג'מן. ...............................36

3

ישיבת מליאה 2.11.25

פ ר ו ט ו ק ו ל

הצהרת אמונים – אייל בוקר מחגור.

אושרת גני גונן [ראש המועצה]: למועצה שלנו הצטרף חבר חדש. אז אנחנו מברכים כאן, מקדמים בברכה

את אייל בוקר. אייל בוקר נציג חגור. קח מיקרופון אייל ותציג את עצמך. תתקרב למיקרופון שישמעו אותך.

אייל בוקר [חגור]: [מדבר ללא מיקרופון]

אושרת גני גונן [ראש המועצה]: אנחנו בשיא האיילים עכשיו, יש לנו שלושה.

אייל בוקר [חגור]: [מדבר ללא מיקרופון] עשיתי קדנציה ..., סמנכ"ל של חברה ... מתחרים? לא מתחרים,

אנחנו לא עובדים איתכם בשוק. ...

אושרת גני גונן [ראש המועצה]: אז ברוך הבא ובהצלחה ועכשיו אייל, אתה מתחייב לשמור אמונים.

עו"ד לימור ריבלין [יועמ"ש]: רק להקריא את זה, זו ההצהרה שלך.

אייל בוקר [חגור]: אני מתחייב לשמור אמונים למדינת ישראל ולמלא באמונה את שליחותי במועצה.

אושרת גני גונן [ראש המועצה]: בהצלחה.

אייל בוקר [חגור]: תודה רבה.

דו"ח ראש המועצה.

אושרת גני גונן [ראש המועצה]: טוב, אנחנו נתחיל, אני אעדכן במצגת. כן, אז אנחנו נפרדנו לפני שבועיים

מתמיר נמרודי, וליווינו אותו בדרכו האחרונה כמו אלפים רבים שהגיעו מכל המועצה ומכל הארץ. מחבקים

את משפחת נמרודי. תמיר נמרודי הוא החלל ה-16 ממלחמת חרבות ברזל. יהי זכרו ברוך. שנתיים ל-7

באוקטובר, היה כאן טקס בהיכל התרבות ונטיעות בחורשה, בחורשת הברזל. עצוב, עצוב, חיבוק גדול מכאן

בשם כולנו לכל המשפחות השכולות, ותודה שהגעתם לכבד. אני אגיד ש-, אולי אפילו זה זמן לציין תודה

לוועדת ההנצחה שלנו, וליורם שעומד בראש ועדת ההנצחה. ויורם, אתה רוצה להגיד כמה מילים על

המדיניות שאתם כותבים בנושא של הנצחה?

יורם דוקטורי [עדנים]: [מדבר ללא מיקרופון] כן, אני אשמח. ממש בקצרה. ועדת הנצחה זו אחת הוועדות

היותר רגישות, זאת עבודה שלא רואים אותה ולא מרגישים אותה, כי הכל מתבצע על ידי המועצה עצמה

במחלקות השונות. אנחנו עובדים עכשיו על נוהל ... למועצה, שיאגד את כל מה שדיברנו עליו במשך למעשה

4

ישיבת מליאה 2.11.25

כמה שנים, כי זה עדיין לא נכנס, לא הגיע לנייר כתוב של תורה שתחתיה המועצה עובדת, ואני מקווה שזה

יהיה פה במליאה בזמן הקרוב המאוד.

אושרת גני גונן [ראש המועצה]: תודה. תודה יורם לך ולכל הוועדה. טוב, אני רוצה לעדכן אתכם קצת

בסטטוס חלק מהמאבקים, למשל הנושא של ריינדיר. אחרי שאנחנו-

צחי בן הגיא [עינת]: [מדבר ללא מיקרופון]

אושרת גני גונן [ראש המועצה]: קשור לזה? כן?

צחי בן הגיא [עינת]: [מדבר ללא מיקרופון]

אושרת גני גונן [ראש המועצה]: אז אנחנו צריכים לקיים על זה דיון בשני פורומים. פורום אחד, זה הפורום

של יורם, יורם, תדבר אחר כך עם צחי אפילו תזמין אותו, לדבר על זה. אבל לפני כן, ואולי לפני שמכינים

מצע לדיון בוועדה על זה, אנחנו צריכים להבין מה המגבלות המשפטיות שיש עלינו. וככל ויש כאן באמת

פוטנציאל לקבל החלטה ולגבש מדיניות, אז אתם תבואו עם מדיניות של ועדת ההנצחה ואז אנחנו בדיוני

תקציב נוכל לדבר על הקצאה למשפחות שכולות להנצחה.

*חברמליאהמדברללאמיקרופון.

אושרת גני גונן [ראש המועצה]: סליחה?

*חברמליאהמדברללאמיקרופון.

אושרת גני גונן [ראש המועצה]: אני לא רוצה לפתוח עכשיו לדיון, אני רק אומרת ששמתי בסוגריים מה

צריך לעשות כדי להביא את זה לדיון. בסדר? טוב. עכשיו לגבי בג"ץ ריינדיר. הגשנו בג"ץ וזה היה מוקדם

מידי, החזירו לנו את הבג"ץ, ומאחר ובאופן אוטומטי הממשלה שלא דנה בוות"ל, בהחלטה של הוות"ל

לקדם את ריינדיר באופן אוטומטי זה בעצם התעשר, אז אנחנו נמצאים עכשיו באמת בזמן הנכון והבשל

להגשת בג"ץ. הוגש בג"ץ, את הבג"ץ אתם מכירים, לא אחזור עליו למה לא נכון להקים כאן תחנת כוח, מכל

הסיבות הביטחוניות, הסביבתיות, הבריאותיות, אתם מכירים את זה היטב. אנחנו מחכים לדיון בבג"ץ או

לדיונים שיהיו בבג"ץ וזהו, ולעדכן אתכם פשוט סטטוס העניין הזה שאנחנו כבר נמצאים בו מ-.2017 הבג"ץ

שהגשנו, אני רואה אותך שואל, הבג"ץ שהגשנו בנושא של קסם, קיבלנו, כבר היו דיונים בו וכבר הייתה בו

הכרעה, וההכרעה הייתה שדחו את ההתנגדות שלנו, את העתירה שלנו, דחו אותה, ובימים אלה כבר יש

הכנות על הקרקע לקידוח ובניית התחנה. מה שאנחנו כן יכולים לעשות, ואנחנו נעמוד על זה ועומדים על זה

בכל רגע נתון, לא לתת היתרים עד שאנחנו נראה שעומדים בכל הפרמטרים שאנחנו הצלחנו להכניס בבג"ץ.

לטובת בריאות הציבור והסביבה. אבל צודק שצריך לראות את התמונה המלאה ולהבין שבמרחק של ארבעה

5

ישיבת מליאה 2.11.25

קילומטרים אושרה תחנת הכוח קשן והפסדנו בבג"ץ. וארבעה קילומטרים ליד, הוגשה תחנת ריינדיר, ושם

עכשיו הסטטוס זה בדיוני.

אייל אברמוב [נווה ירק]: מה שכוונתי לשאול, האם יש דברים שונים בריינדיר שישנו את התמונה? כי אחרת

נקבל את אותה תוצאה.

אושרת גני גונן [ראש המועצה]: יש קונסטלציה שונה במובן הזה שריינדיר נמצא מאות מטרים ספורים

מהעיר קלקיליה, מבחינת קירבה ביטחונית. בדומה לקסם צמוד לכביש ,6 ועל זה הייתה חוות דעת של גיורא

איילנד, דברים נוספים שרלוונטיים, זה הולכת להיות תחנת הכוח הגדולה ביותר במדינת ישראל, ברמת

הפרוצדורה, כי כשמגיעים לבג"ץ הוא לא דן מהותית. באופן מהותי שתי תחנות הכוח התנגדנו אליהן, כי

חשבנו שנכון וראוי לעשות אנרגיות מתחדשות ולא תחנת כוח גזית. אבל כשמגיעים לבג"ץ, בסופו של יום,

ברוב המקרים, בג"ץ דוחה את העתירות, ומקבלת החלטת הממשלה. כי הוא לא נכנס לגורמי המקצוע

לשיקולים שלהם המקצועיים, ואז מה שבדרך כלל יכול לעבוד בבג"ץ, הם מוצאים פגמים בפרוצדורה.

הפרוצדורה הייתה שונה כאן, גם בתוך הפרוצדורה יש פגמים שהם שונים מהפגמים שהיו בפרוצדורה של

קסם, של אישור קסם. זיקה לקרקע, רמ"י מול היזמים, כל מיני דברים שקשורים לתהליך. אם נצליח

להוכיח שהייתה פגיעה בפרוצדורה, אז יחזירו את זה חזרה לוות"ל. השבוע, שבוע שעבר, השבוע רק התחלנו

היום. שבוע שעבר נפגשנו עם מנכ"ל משרד הפנים החדש. ישראל אוזן, נכנס לתפקיד לא מזמן. כרגע אין שר

מכהן כידוע לכם, כי השר ארבל יצא יחד עם מהממשלה, היה שר זמני לתקופה מסוימת וזה פג תוקף, ועכשיו

למעשה משרד הפנים מנוהל על ידי מנכ"ל משרד הפנים, ישראל אוזן, הייתה פגישה איתו שהמטרה

המרכזית שלה התייחסה לעניין הכלכלי, לעניינים כלכליים, שאחד מהם אני אשתף כאן, היה חלוקת

ההכנסות עם אלעד. אנחנו באנו בדרישה להקפיא את חלוקת ההכנסות עם אלעד. מועצה אזורית דרום

השרון, חילקה הכנסותיה עם אלעד כמעט עשור כתוצאה מהחלטת שר הפנים לשעבר דרעי. אנחנו שילמנו

לאלעד 35 מיליון שקלים כמעט בתשע שנים מחלוקת ההכנסות על מחצבה שנמצאת בתחומי המועצה

האזורית בחצב. ולאור שנתיים של מלחמה שפגעה מאוד, בתכניות הכלכליות וביכולת הכלכלית של כל

המדינה, גם של המועצה, אני אוסיף ואני אומר גם אמרתי את זה שם, אני אומרת את זה כאן, שתדעו, אנחנו

גם לא מקבלים כספים מממשלת ישראל שמגיעים לנו, אנחנו לא מקבלים כספים על הוצאות שהוצאנו כבר

בשנת .2024 ואני מדברת איתכם על מיליונים. אז בשעה שבה אנחנו עושים הכל באחריות גדולה כדי לנהל

את התקציב שלנו באיזון, ולהיות רשות איתנה, וזה לא עוזר לנו שהמדינה לא מעבירה את הכספים שהיא

צריכה להעביר, נהפוך הוא, היא גם מכניסה את היד לכיס שלנו ולוקחת מהארנונה שלנו ומעבירה את זה

לרשות אחרת. אני מדברת כאן על הסכם הכנסות עם אלעד, אבל זה גם קרן הארנונה. ולכן ביקשנו להקפיא

את חלוקת ההכנסות, כי על התקציב השוטף שלנו אנחנו לא יכולים להטיל יותר 4 מיליון שקלים. אלא אם

כן, משרד הפנים יאפשר לנו מה שאפשר בעבר במשך כמעט שמונה שנים, להעביר מתקציב הפיתוח, את

הארבעה מיליון שקלים האלה. ההסכם רק לסבר את האוזן היה שהמועצה אזורית דרום השרון תעביר פור

אבר את הכספים מהמחצבה אבל בעתיד יהיו לה הכנסות מאזור תעסוקה שהיא לא הייתה רשאית לקבל

אותו, או לא הייתה זכאית לקבל אותו, אלמלא הוא היה אזור תעסוקה משותף עם נחשונים, אותו אזור

6

ישיבת מליאה 2.11.25

תעסוקה, המתוכנן בימים אלה וחלק מהמגרשים כבר יצאו לשיווק. אבל מה, 35 מיליון שקלים כבר העברנו,

וארבעה מיליון שקלים צריך להעביר כל שנה. הכסף של אזור התעסוקה הזה, כשהוא ייכנס, זה ייקח עוד

כמה שנים, כי עכשיו זה רק בשיווק ואחר כך זה לפיתוח ואחר כך זה באכלוסים, זה לוקח זמן. בינתיים

אמרנו, תקפיאו עד שנתחיל לקבל משהו מאזור התעסוקה, שאגב 60 אחוז מההכנסות שלו הן בכלל עבור

אלעד, רק 40 אחוז זה עבורנו. אז אני בטוחה שהטיעונים האלה נשמעים לכם מאוד משכנעים.

דני ברכה [צופית]: אנחנו צריכים לבקש שם שיחזירו עכשיו-

אושרת גני גונן [ראש המועצה]: ברור ברור, אני בטוחה שאתה מאוד מאוד תומך בזה דני, אבל במשרד

הפנים קצת פחות מתרגשים מהטיעונים האלה, מבחינתם יש כאן החלטה תקפה ואנחנו צריכים לשלם. ומה

שהם יכולים לעשות זה לנסות להקל עלינו שזה לא יהיה על השוטף אלא דרך התב"רים. שזה משהו שנבדק

ועוד לא קיבלנו תשובה. אני אמרתי שאם אנחנו נצטרך לשלם את זה מהשוטף, אנחנו פשוט לא נשלם את

זה. ואם יצטרכו לקרוא-

*חברתמליאהמדברתללאמיקרופון.

אושרת גני גונן [ראש המועצה]: אנחנו משלמים. אנחנו משלמים. כן. לא חזרנו, אנחנו עצרנו את זה עד

הקצה, והם פתרו את זה בשנתיים האחרונות. כל פעם עד סוף השנה, ואז הם פתרו את זה. שוב הגענו לסוף

השנה, והם יצטרכו לפתור את זה. אז זהו, זה היה עיקר הפגישה.

אייל אברמוב [נווה ירק]: הרווחים מהמחצבה זה חצי חצי?

אושרת גני גונן [ראש המועצה]: זה חצי חצי מהמחצבה.

אייל אברמוב [נווה ירק]: זאת אומרת שאנחנו ב-8 מיליון שקל הכנסות או 9 מיליון שקל הכנסות

מהמחצבה?

אושרת גני גונן [ראש המועצה]: כן, 9 מהמחצבה. אנחנו מורידים 10 אחוז על תפעול, על תקורה, ניהול

ותקורה. כן, אוקיי, אז זה היה עיקר הדברים, אני אגיד שהיה עוד נושא 1 שהעליתי שם. היישוב הגדול צור

יצחק. כל שנה אנחנו מחדש מחזרים על הפתחים של משרד הפנים כדי להסביר למה אנחנו חייבים לקבל

את התקציב של יישובים גדולים כדי לאזן את הפער התקציבי שיישוב גדול דורש מאיתנו בניהול שלו. אבל

גם השנה עד לרגע זה אין וודאות ואנחנו הולכים, אני הולכת לקבוע פגישה עם שר הפנים ושר האוצר ביחד,

כי שר האוצר אומר שזה שר הפנים. שר הפנים כרגע לא נמצא, אז מנכ"ל משרד הפנים מול שר האוצר, זה

שני משרדים שאחד זורק את זה על השני וכתוצאה מזה אנחנו עלולים להגיע לסוף השנה בלי תקציב ישובים

גדולים וזה רע מאוד. גם כמובן לנו, שזה מה שמטריד אותנו כאן, אבל זה לכל הרשויות והמועצות האחרות

שיש בהם ישובים גדולים, אבל אני אגיד שכל שנה בתקופה הזאת אנחנו נמצאים באותה סיטואציה, אני

7

ישיבת מליאה 2.11.25

מקווה שאנחנו גם השנה נצליח להביא את התקציב הזה כי הוא מאוד מאוד דרמטי לאיזון התקציב שלנו.

אתם שמים לב, אני משתפת אתכם, כמה נהיה קשה לנהל מול משרדי ממשלה. אנחנו רואים שהקופה

הלאומית התרוקנה, אנחנו רואים את זה. אנחנו רואים, מגיעים משאבים לעולם של ביטחון. אנחנו אמרנו

את זה כבר קודם, תקציב הביטחון גדל פי .30 בתב"רים רואים את זה בעיקר, אבל בכל יתר הנושאים,

המדינה קיצצה. קיצצה באופן פורמלי, ואנחנו יודעים, תוך כדי שנה ואחרי שסגרנו תקציב. וקיצצה באופן

לא פורמלי, אבל היא לא מעבירה כספים. לא מעבירה כספים על הסעות, לא מעבירה כספים על כיתות, לא

מעבירה כספים על אבטחה במוסדות חינוך, שתדעו, כל פעם גזרה אחרת, זה לא גזרה, כי הם אומרים שהם

יעבירו, אבל הם לא מעבירים. ובנייה של מוסדות חינוך, היום בנייה היא בערך בין 10,000 ל-12,000 למטר.

משרד החינוך, על 6 מיליון שקל. לא העלה את זה. על 6,000 למטר.

*חברתמליאהמדברתללאמיקרופון.

אושרת גני גונן [ראש המועצה]: כן, כן, זה לכל הרשויות. מה שאני אומרת זה לכל הרשויות. אבל אני רוצה

שתבינו את ההשלכות הללו ועל התקציב שלנו. כן.

*חברתמליאהמדברתללאמיקרופון.

אושרת גני גונן [ראש המועצה]: מרכז השלטון המקומי, מרכז השלטון האזורי, עובדים בזה. בסדר? עובדים

בזה. יש לנו ביום שלישי הקרוב דיון בוועדת הכספים של הכנסת למשל, על החזרי הסעות ממשרד החינוך.

עכשיו זה רלוונטי בעיקר למועצות אזוריות, כי אנחנו לא יכולים לתת חינוך לילדים שלנו אם אין הסעות.

אז אנחנו מסיעים, אבל ההסעות עולות לנו בשנה 24 מיליון שקלים, ואם אנחנו לא מקבלים, ואנחנו צריכים

לקבל ממשרד החינוך 100 אחוז, ואנחנו לא מקבלים את זה, או חלקי על 24', ועל 24' עוד לא קיבלנו אפילו,

ועל 25' בוודאי שעוד לא קיבלנו, אז כאילו יוצא שאנחנו צריכים להיות גשר תקציבי. עכשיו הגשר הזה, זה

לא אוקיי, תממנו את זה בינתיים, אנחנו נחזיר לכם ודאי שתקבלו. אנחנו גם לא בטוחים שאנחנו נקבל את

הכסף הזה, עכשיו זה מצב חמור ביותר. כי חינוך הוא חינוך חובה במדינת ישראל, וההסעה היא חלק ממתן

חינוך חובה, ולא יכול להיות שיהיה איפה ואיפה, וילדים במועצות אזוריות עולים יותר. כי צריך להסיע

אותם, ופתאום אנחנו לא מקבלים את זה. 54 מועצות אזוריות במדינת ישראל נמצאות באותה בעיה, בגלל

זה עולים כולם פעם שלישית או רביעית לירושלים ביום שלישי הקרוב לוועדת כספים ולא עוזבים את ועדת

כספים עד שלא תהיה שם החלטה שאנחנו מקבלים את הכסף הזה. זה מלא כסף, זה מיליונים. אז זה היה

עם מנכ"ל משרד הפנים, שממשיכים למדוד אותנו כרשות איתנה, אבל אומרים לנו אה, אתם, חסר לכם

כסף, לא קיבלתם כסף על ההסעות, לא קיבלתם כסף על האבטחה. כן, אבל זה משרדים אחרים במדינת

ישראל, לא יכול להיות שמשרד הפנים ימשיך למדוד. ומהצד השני כסף לא יגיע ממשרדי הממשלה.

אייל אברמוב [נווה ירק]: זו לא התחייבות חוקית שאפשר לתקוף את זה משפטית?

אושרת גני גונן [ראש המועצה]: בטח שכן. חד משמעית הולכים לבג"ץ ננצח. אבל רגע, אני אזכיר לכם-

8

ישיבת מליאה 2.11.25

*מדבריםביחד.

אושרת גני גונן [ראש המועצה]: אתה צודק, אתה צודק. אבל אני רק מזכירה לכם, הנה אנחנו עושים את

זה, 50 מיליון שקל שמגיעים ליישובי קו תפר, אנחנו בבג"ץ כבר שנתיים מול המדינה, שנגיע לסיומו, ואת

הכסף עוד לא ראינו. זאת אומרת אנחנו, המדינה, רגע חברים, אני יודעת שזה נורא מסעיר ומתסכל וזה יוצר

גם תגובות, אבל שנייה. אנחנו נמצה את הדין ואת הכסף ואת הזכויות שמגיע לנו, נמצה את זה. אנחנו

עובדים בכל מיני ערוצים. אנחנו עובדים בערוצים פוליטיים, אנחנו עובדים ביחד כוחנו באחדותנו, זו לא

בעיה של דרום השרון, זו בעיה של רשויות רבות במדינת ישראל, ובסופו של יום גם אם אין ברירה אז גם

הולכים לבג"ץ. ובסוף בג"ץ מכריע, והחלטות בג"ץ מכבדים, יכבדו. זאת אומרת-, אז סליחה שזה היה ככה

פחות מעודד, אבל אני רוצה שאתם תדעו. זה חשוב שנדע. אתם חברי מליאה, חייבים לדעת את הדברים

האלה. אז אוקיי, בואו נחזור לדברים שבשגרה. אנחנו מנסים לשמור על השגרה ועל רמת השירות.

ושהתושבים בקצה לא ירגישו את זה, ושילדים יוסעו לבתי הספר, ושהסייעות יגיעו ויהיו לכל ילד וילד

למרות שיש אינפלציה מטורפת בחינוך המיוחד ואנחנו עולים במיליוני שקלים כל שנה, בגלל רפורמה של

משרד החינוך ולמרות שאנחנו לא מקבלים את הכספים שאנחנו צריכים לקבל על האבטחה, אנחנו ממשיכים

לאבטח. זאת אומרת אנחנו לא רוצים שהתושבים שלנו ירגישו את הפער הזה בין המשאבים שאמורים להגיע

ולא מגיעים ממשרדי הממשלה. ואני עוברת מכאן למפגש מנהלי ומנהלות בתי הספר, עשינו מפגש כזה של

תחילת שנה עם כל מנהלי ומנהלות בתי הספר שלנו, גאווה גדולה מאוד מאוד במערכת החינוך שלנו. קיבלנו

את התמונה החינוכית. התמונה החינוכית היא איזושהי תמונת מצב של הישגים במערכת החינוך בכל הארץ,

כל הרשויות נמדדות לפי בתי הספר ולפי התושבים. מודדים כל מיני דברים, מודדים ציונים, זכות לבגרות,

גיוס לצה"ל, וגם מדדים ערכיים של שנת שירות, מכינות, התנדבות, ואנחנו מצטיינים. זו גאווה ענקית.

תשימו לב איזה ציונים יוצא דופן. 98 אחוז מבוגרי בית חינוך ירקון זכאים לבגרות, 97.6 אחוז מבוגרי בית

חינוך עמי אסף, רק לסבר את האוזן, הממוצע הארצי הוא 76 אחוז. אז אין ספק, אני אומרת את זה כל פעם,

זה קודם כל הילדים החכמים והערכיים, שבאים ממשפחות חכמות וערכיות, אבל זה גם צוות חינוכי מעולה

שיש לנו, ואגף חינוך טוב, ממש טוב. אבל באמת בתי הספר כאן, עושים גם ברמת התשומות מעל ומעבר כדי

להביא להישגים האלה. אתם יודעים, הסמכה טכנולוגית זה המקצועות של הנדסת תוכנה, מה עוד? פיזיקה,

רובוטיקה, מקצועות כאלה, כימיה, ביוטכנולוגיה, רפואה וכולי. נכון. אז בדרך כלל הממוצע הארצי הוא

מאוד מאוד נמוך. ואצלנו יש בית חינוך ירקון, ממש שם לו למטרה, לעשות הסמכה טכנולוגית, אז רואים

את התוצאות. צוות מעולה עם מעבדות, מנהלת שמובילה את זה, מגיעים ל-83 אחוז מתלמידי י"ב זכאים

להסמכת טכנולוגיות, ו-44 בזכאים להסמכה. זה באמת יוצא דופן, יוצא דופן בשני בתי הספר. גם בעמי אסף

וגם בירקון. גם בבגרות המצטיינת אנחנו מובילים, ושימו לב את הנתונים לצה"ל, כמעט 100 אחוז מהבוגרות

והבוגרים שלנו מתגייסים, ומי שלא מתגייס הלך לשנת שירות, או למכינה, או לשירות לאומי.

אושרת גני גונן [ראש המועצה]: נכון. שזה, כן, שמוליק.

9

ישיבת מליאה 2.11.25

שמוליק מריל [גבעת השלושה]: להגיד כל הכבוד לכל מי שמתעסק בחינוך, אבל, לא לישון על זרי הדפנה

עכשיו. עכשיו מתחיל החלק הכי קשה.

אושרת גני גונן [ראש המועצה]: לשמר.

שמוליק מריל [גבעת השלושה]: לשמר וגם להעלות אותו.

אושרת גני גונן [ראש המועצה]: נכון, צודק.

שמוליק מריל [גבעת השלושה]: אז לא לישון.

אושרת גני גונן [ראש המועצה]: נכון, צודק.

*חברמליאהמדברתללאמיקרופון.

גל קפלן הראל [שדי חמד]: [מדברת ללא מיקרופון] טוב, זה במובן האישי שלי. הבנות שלי היו בשש שנים

האחרונות, לא, שמונה שנים, סיימו במגמות ובהצמחה טכנולוגית בבית חינוך ירקון, ואני ראיתי את השינוי

שחל בבית הספר ובגישה, במיוחד כלפי נשים, והשילוב שלהן במגמות הטכנולוגיות, שבהתחלה זה לא היה

מובן מאליו. והמורים, זה פשוט מורים אחרים. זה פשוט מורים לחיים. זה פשוט מדהים, הצוות, אני מדברת

רק על בית חינוך ירקון, שהם עשו להם, המטרה שלהם זה שהילדים יסיימו כמה שיותר גבוה, והם שם

שישי, שבת, לילות, אין שעה שהמורה לא יענה לוואטסאפ, לא ישלח, הוא יחזק, יחזק, מבחינת ההערכה,

להעצים אותם. מדהים, מדהים. ..., נספר עוד משהו. אז הבת שלי התחילה השבוע, היא סיימה פיזיקה

רובוטיקה בבית חינוך ירקון ב-.2020 והיא התחילה השבוע בבן גוריון הנדסת חשמל.

אושרת גני גונן [ראש המועצה]: וואי, בהצלחה.

גל קפלן הראל [שדי חמד]: [מדברת ללא מיקרופון] כן. יש, ...

אושרת גני גונן [ראש המועצה]: אז א', גל, תודה ששיתפת אותנו, כי אני חושבת שזה ממחיש את ההשקעה

שמאחורי הקלעים. קודם כל, בהון האנושי שהתברכנו בו, במסירות, במקצועיות, בגישה של המצוינות, וגם

בנושא של שוויון מגדרי. ודפנה על זה באמת שאפו גם לך ועל העשייה שלך.

דפנה דילאון פז [שדה ורבורג]: [מדברת ללא מיקרופון] רק ניידע את כולם, שבעצם את פרויקט ה-STEM

שאנחנו התחלנו אותו מיוזמה, כשהבנו שזה חשוב, אחרי מה שראינו בירקון, להעביר את זה גם לבתי הספר

האחרים. משרד החינוך לקח את הפרויקט הזה ועשה אותו פרויקט דגל בכל הארץ השנה. זאת אומרת,

כאילו, אנחנו הקדמנו את ...

*חברתמליאהמדברתללאמיקרופון.

10

ישיבת מליאה 2.11.25

צפריר שחם [גני עם]: [מדבר ללא מיקרופון] ..., אני חושב שהנתון שאנחנו צריכים לקבל בנוסף, מעבר לזה,

זה הנתון של תושבים. כמה ילדים שגדלים אצלנו במועצה, איך הנתונים האלה. יש לפחות שלושה יישובים

שאני יודע שלא ... במועצה, והעניין שאנחנו שולחים אותם, מביאים אותם גם להישגים כאלה, ואם לא אז

כדאי ... להם לחזור הביתה, וגם ילדים שנפלטים מבתי הספר האלה. לאן הם מגיעים? ... את המענה

המתאים ביותר להם. אז הייתי שמח שבדיוני התקציב נקבל גם את הנתונים, למי שלא לומד במועצה.

אושרת גני גונן [ראש המועצה]: אז אנחנו רושמים את זה, ואנחנו ניתן לכם את הפילוח הזה.

אורי פדלון [מנכ"ל המועצה]: טוב, אנחנו מאיצים קצת כי בקצב הזה אנחנו נצא מפה היום באזור ,11 אז

אנחנו קצת רצים. השתתפנו לפני שבועיים בהאקתון של בלומברג סגול, מתוך 20 רשויות, ביניהן גדולות

וחזקות. הגענו לרביעייה הסופית שעלתה בעצם לגמר. הצגנו פרויקט ,AI שמבוסס על ,AI אני אגיד בכמה

מילים על הפרויקט שלנו. מי שלא יודע, ברשויות המקומיות יש סדר גודל, גם אצלנו, של 70 אחוז תושבים

שהם לא מעורבים. אנחנו מכירים את אלה שמעורבים, אלה שפונים אליכם, אלה שפונים במוקד, אלה

שרושמים בפייסבוק. אבל 70 אחוז זה הרוב הדומם, הרוב השקט, הם לא נמצאים ובעצם הפרויקט שלנו

היה איך להפוך אותם מאקטיביים אל מול הרשות, ואיך לתת להם את האירועים שמתאימים להם לפי

איפה שהם גרים, לפי טווח גילאים. ומאוד מאוד התלהבו מהפרויקט ואנחנו אפילו מקווים שנוציא אותו

לפועל בתקופה הקרובה, ומאוד נהנינו להשתתף באירוע הזה. כיתת הכוננות המועצתית בדרום המועצה

זכתה במקום השלישי בארץ. בינינו הם מקום ראשון, אבל היא זכתה בתחרות במקום ראשון, תחרות

שבעצם בדקה את הכשירות המקצועית שלהם, וזה מתקשר גם לשקופית הבאה. אנחנו ממשיכים, אנחנו

מבחינתנו, נכון המלחמה נגמרה, אנחנו ממשיכים לאמן גם את צוותי הצח"י, גם לתמוך בכיתות הכוננות

של מג"ב, פה אתם רואים, אקדמיה לצח"י, פרויקט שעלה לדעתי בדיוני התקציב הקודמים. זה עלה כרעיון

באחד השולחנות העגולים, וזה הבשיל, ובעצם פתחנו אקדמיה לפי תחומים. אני חושב שכמה מכם אפילו

היו פה, היו במפגשים האלה. והמטרה היא גם בשגרה לתרגל לקראת החירום, והייתה הערנות מאוד מאוד

גדולה מצד היו"רים, המזכ"לים שהגיעו, וגם בעלי תפקידים אחרים ביישובים. ואנחנו נמשיך לתרגל את זה

גם בשיטה. נעשתה חלוקת מלגות לספורטאים צעירים, כמדי שנה, חולקו עשרות מלגות, תכף נביא לכם את

המספר המדויק, לספורטאים צעירים, נערך טקס. והם קיבלו, אני רק אגיד, אני בתור אחד שעוקב אחרי

הספורט האולימפי, יש פה בשכבות הצעירות לא מעט ספורטאים, 23 ספורטאים. יש פה לא מעט ספורטאים

שגם היו פה, שהם עתודה אולימפית, ואנחנו מאוד מקווים שנראה אותם, בלוס אנג'לס או ב-.2030

שמוליק מריל [גבעת השלושה]: [מדבר ללא מיקרופון] ... זה הגיל שלו, או משך הזמן שהוא מתעסק

בספורט?

אורי פדלון [מנכ"ל המועצה]: לא, לא, הגיל, הגיל, בסוף לאולימפיאדה, טווח הגילים של מי שמגיע לו

למשחקים האולימפיים, זה בדרך כלל עד ,20 עד .25 אירוע שנתי לשורדי השואה נערך כאן, זה היה לזכרו

של רב סרן בר פלח, נערך כאן ב-.D-One אושרת גם השתתפה, אירוע מאוד מאוד מרגש. הגיעו באמת מכל

11

ישיבת מליאה 2.11.25

רחבי הארץ ואנחנו שמחים לארח אירועים כאלה, אירועים שהם גם למען הקהילה, ותודה שבחרו בנו לערוך

את האירוע הזה. שני אוטובוסים חדשים הגיעו ביום חמישי האחרון למועצה, מחליפים שני אוטובוסים

ישנים בני .15-16 נכנסו לשירות, התחילו כבר היום לעבוד. צריך להבין, כניסה של שני אוטובוסים כאלה,

א', למשל פחות עלויות דלק הם חסכוניים יותר, ופחות שימוש בספקים חיצוניים, ומאפשרת בעצם להוזיל

עלויות. זה לא בנוסף, הוצאנו שני אוטובוסים משימוש, והם נכנסו במקומם. אנחנו שמחים לקלוט, וזה

כמובן שדרוג של השירות לילדים. יש רשות אחת בישראל שעברה לאוטובוס חשמלי כרגע, לא בדיוק

ממליצים, אני אגיד את זה בעדינות המתבקשת, זה דורש הרבה מאוד היערכויות, אנחנו כנראה עוד לא

בשלב של לקלוט חשמלי, בחנו את זה פה, כנראה שייקח עוד כמה שנים כדי שהאוטובוסים יהיו,

האוטובוסים החשמליים יתנו פתרון כמו שנדרש לנו פה, וזהו.

*חבר/תמליאהמדבר/תללאמיקרופון.

אורי פדלון [מנכ"ל המועצה]: נכון. גם דן מעט מאוד אוטובוסים.

אישור מחיקת חובות אבודים.

אורי פדלון [מנכ"ל המועצה]: נתחיל עם הנושא של מחיקת חובות. אלי ביקש שזה יהיה הנושא הראשון.

אלי? מחיקת חובות.

מאיה עוז [גזברית]: יש מצגת שם, אתם קיבלתם אותה.

איתן יפתח [אלישמע]: רק נושא אחד שחסר זה אישור של התקציב הקודם, אישור של הפרוטוקול הקודם.

עו"ד לימור ריבלין [יועמ"ש]: [מדברת ללא מיקרופון]

איתן יפתח [אלישמע]: איך?

עו"ד לימור ריבלין [יועמ"ש]: [מדברת ללא מיקרופון] לא צריך להצביע ולאשר פרוטוקול במליאה, לפני כל

ישיבת מליאה אתם מקבלים במייל ..., ככל ויש הערות ...

איתן יפתח [אלישמע]: יש הערה.

עו"ד לימור ריבלין [יועמ"ש]: צריך להשיב למייל.

איתן יפתח [אלישמע]: רשום שם פשוט חברי מליאה, חבר מליאה רשום, לא רשום את השמות של הדוברים.

לא יודע אם כנראה-

עו"ד לימור ריבלין [יועמ"ש]: בתמלול?

12

ישיבת מליאה 2.11.25

איתן יפתח [אלישמע]: כן, כנראה לא קראו את זה כל כך הרבה, אבל בכל זאת.

עו"ד לימור ריבלין [יועמ"ש]: נבדוק את זה.

מאיה עוז [גזברית]: טוב קיבלתם שני מסמכים בנוגע למחיקת חובות. מסמך אחד בעצם מאגד רשימה של

20 חייבים שאנחנו, הצוות המקצועי הגיש לוועדה למחיקת חובות, אלה החברים של הוועדה, אלי כאן יושב

ראש הוועדה, ועוד מצגת שבעצם מתארת את גם את התהליך של חוב, מתי וכיצד הוא נכנס לסרגל אכיפה.

אם למישהו יש שאלות ועבר על המצגת, אז הוא מוזמן. גם את התנאים למחיקת חובות ברמה החוקית

בעצם לרשות איתנה, ישנם שלושה תנאים מצטברים שצריכים להתקיים והיועץ המשפטי שבעצם נותן

המלצה למחיקת חובות ומיצוי הליכים הוא בעצם עובר על כלל התנאים של החוב ומוודא שהחוב עומד

בתנאים של החקיקה. בנוסף, צירפתי לכם שקף להזכיר שבדו"ח מבקר המדינה שפורסם ב-,2021 בעצם הוא

בדק אלו רשויות איתנות לא מיישמות ומנצלות את הסמכות שלהן למחיקת חובות. דרום השרון נמצאת

שנייה, במקום השני, והלא-, כן, הלא נעים מהסוף, שהיא הרשות השנייה, מועצה אזורית ראשונה עם יתרה

מאוד גבוהה בזמן הדוח היו 70.7 מלש"ח חובות שישבו בספרים של הרשות. ובעצם מבקר המדינה אמר

שאתם כרשות איתנה לא מנצלים מספיק את הסמכות שיש בידיכם כדי למחוק את החובות האלה,

שמנפחים את הספרים ואין להם שום ערך. נכון להיום-

*חבר/תמליאהמדבר/תללאמיקרופון.

מאיה עוז [גזברית]: יש את ההתניה הבסיסית, החוקית, שהחוב הוא מעל שלוש שנים. שאין נכס בבעלות

החייב, ויש מיצוי הליכים שזה היעוץ המשפטי שבודק ומאשר. ובעצם הוועדה היא גם בוחנת אילו הליכים

נעשו והתבצעו שבאמת הביאו למיצוי של-

*מדבריםביחד.

מאיה עוז [גזברית]: זה אומר שהחוב נמחק מהמערכת.

*חבר/תמליאהמדבר/תללאמיקרופון.

מאיה עוז [גזברית]: זה מקטין את יתרת החובות. המשמעות היא שזה מקטין את יתרת החובות, ואגב מ-

,2022 ועד 2024 נמחקו 22 מיליון שקלים, אתם, המליאה, אישרתם למחוק 22 מיליון שקלים. אם מבקר

המדינה העיר על זה שאנחנו לא נותנים את הסמכות, בוודאי שזה טוב מאחר וחוק שהוא חוב אבוד מעבר

לזה שהוא צובר ריבית, וריבית רשויות היא 6 אחוז שנתית, ריבית מאוד גבוהה, אין לה שום ערך מעבר לזה

שהיא מפריעה למדדים האמיתיים של אחוז גבייה שוטפת, אחוז גבייה מחובות, ולכן מן הסתם וצריך להיות

אינטרס של רשויות איתנות למכור כמה שיותר חובות שבאמת לא ניתן לגבות. בנוסף, צירפתי שקף של

פעולות שביקשתם בעקבות ההנהלה שקיימנו, פעולות מניעה שהוטמעו בשלוש השנים האחרונות.

13

ישיבת מליאה 2.11.25

*חבר/תמליאהמדבר/תללאמיקרופון.

*מדבריםביחד.

אפרת היים [רמות השבים]: [מדברת ללא מיקרופון] אבל זה לא מדויק, מאיה. אם אותו אחד אחר כך כן

יש לו נכסים, גם הוא יכול ...

מאיה עוז [גזברית]: רגע אפרת אני אסיים, ואם יש לכם שאלות, כי אני גם רוצה שאלי יתייחס.

אורי פדלון [מנכ"ל המועצה]: אלי חייב לצאת בגלל זה גם הקדמנו את זה.

מאיה עוז [גזברית]: יש כאן דוגמאות לפעולות מניעה שהטמענו, גם ברמה התהליכית וגם ברמה המערכתית

כדי בעצם למנוע מקרים עתידיים של היווצרות חובות אבודים חדשים, אלה רק דוגמאות.

גילה פרין [ירקונה]: אני חושבת שזה גם בעקבות הערה של ועדת ביקורת, ... כל הנושא הזה שאנחנו מדברים

עליו זה בעקבות הערות, ביקורת בונה של ועדת הביקורת בעניין הזה.

מאיה עוז [גזברית]: נכון, תודה רבה. והמלצות הוועדה שהתכנסה ב-10 בספטמבר, אז קודם כל למחוק את

20 המקרים הללו שהבאנו אליהם, בנוסף הוועדה ביקשה בעצם להאיץ ולהביא כמה שיותר מקרים ישנים

מ-2010 וצפונה כדי בעצם באמת לנצל את הסמכות הזאת של רשויות קטנות של דרום שרון ולמחוק כמה

שיותר חובות. אלי, אני אשמח אם תתייחס.

*מדבריםביחד.

אורי פדלון [מנכ"ל המועצה]: אלי יפרט. ישבנו בוועדה, היה לנו שלוש, שעתיים שלוש דיון, תנו לו רק להגיד

את מה שהוא רוצה ואחרי זה את כל השאלות.

אלי כהן [חורשים]: זו לא פעילות של ועדה שהתחילה השנה. זה לא פעילות של ועדה שהתחילה השנה,

למעשה הוועדה הזאת התחילה גם בקדנציה הקודמת, ולמעשה המסקנות של מבקר המדינה היו שצריך

להתחיל לטפל בנושא הזה. גילה, לשאלתך, הטיפול בחובות האלה לא מביא ערך לתושבי המועצה, מעבר

לזה שהוא ניהל את תהליכי העבודה ואת מחלקת הגבייה. לפי דעתי יצאו פה כספים על טיפול משפטי שחבל

היה להוציא אותו, אבל זה אני אומר בדיעבד. ודבר שני זה להסתכל גם מבחינתנו כחברי ועדה האם אנחנו

מונעים את המקרים הבאים, האם כשאנחנו מסתכלים היום על עבודת האגפים שעוסקים בגבייה אנחנו

רואים שהם נמנעים, או מונעים את המקרים הבאים, וזה למעשה הדבר העיקרי. זאת אומרת, אנחנו באים

ומסתכלים על התיק, שאם יש חובות של 10-15 שנה, שהדוד כבר לא קיים, והאמא כבר לא פה, וזו חברה

שכבר חורגת, ואין ממי להיפרע, אז חבל על כל ההליכים האלה. ולמעשה, אתם צריכים להבין שמתוך 22

מיליון, נדמה לי 10 מיליון זה קרן, משהו כזה. אנחנו גם משתעשעים באיזשהו חוב, שמנופח לגמרי, וריביות

14

ישיבת מליאה 2.11.25

והצמדה וכל זה. עכשיו תראו, גם לגבי, כדי לנהל מערכת כזאת, צריך לבדוק שבאמת מערכת האכיפה

והמועצה עובדת כמו שצריך, וגם על זה אנחנו שמים את הדגש, שיש לה את הכלים, כלים בסיסיים כמו

מערכות מידע שתומכות, שהכנסתם עכשיו את ... כתוצאה, שזה דבר מבורך. וזה לגופם של תהליכים. זאת

אומרת, הוועדה עוסקת גם בניתוח של התיקים. עכשיו, תיק שמגיע, הוא מגיע עם כל הפירוט של עורך הדין,

איזה פעולות נעשו, רשם חברות, ההיסטוריה שלו, מאיזה יישוב הוא, מה, אם אפשר את כל המידע, כדי

באמת באמת לדעת ש-, עכשיו, אני רוצה, סליחה?

איתן יפתח [אלישמע]: איזה הליכים משפטיים נעשו.

אלי כהן [חורשים]: איתן, אם תרצה אחרי זה. בסופו של דבר, צריך לראות פה שני פרמטרים. אחד, היכולת

שלנו באמת היא ... שתיים, הזמן שהתיק פתוח, ככל שהתיק פתוח, ככל שעבר הזמן, ככל ש-, אז כנראה

שאין סיכוי. אני ביקשתי, ביקשתי כדי באמת שהעבודה תהיה עבודה שנוכל לראות גם בסופו של דבר את

הדבר הזה ..., את העניין של מועצה אזורית דרום השרון לא הופיע בדו"ח מבקר המדינה. צריך לצמצם פה

פער. אני אגיד לכם בניהול פער של כמה קדנציות, בסדר? אני לא אשתמש ב-, 15 שנה אחורה, ולכן, הרים

אליי פה אחד מהחברים שיושב פה לצידי טלפון ושאל אותי, תגיד איך פה ... .1,300,000 חבר'ה, זה כלום.

הוועדה פה מבקשת מנדט להמשיך בעבודה כדי באמת לעשות עוד עבודה מול-, ואנחנו מקבלים פה שיתוף

פעולה מצוין מהגזברות ומהאנשים שמלווים, אורי, מאיה, סיון, באמת יושבים איתי גם אנשים, סך הכל

שמבינים את המטרייה ... שאיננה פה היום, וגם איתן, ואני חושב שאתם צריכים לאשר גם את המחיקה

הזאת וגם את המדיניות הזאת, כדי להגיע למצב שנצמצם יותר את הפער לעתיד, ושנביא ערך בפעולה של

הוועדה, חברים, 1.3 מיליון זה כלום, זה טיפה בים, זה ...

אייל אברמוב [נווה ירק]: אפשר להוסיף משהו? אני מסכים עם אלי, וגם דיברנו אוף ליין על העניין הזה,

ואני רוצה לחלק את זה לשני דברים, לפחות מבחינת הראות שלי, ברמה האסטרטגית וברמה הטקטית.

ברמה האסטרטגית ההנחיה צריכה להיות, חוב אבוד, שהמערכת הגיעה למסקנה שהוא אבוד, חבל להחזיק

אותו, זה מזהם את המערכת, מבזבז לנו משאבים וצריך להיפטר ממנו. לא סתם מבקר המדינה אמר את

זה, וזה אמת לאמיתה. לכן מבחינה אסטרטגית המליאה צריכה להנחות, את הוועדות תיפטרו מחובות

אבודים כמו מאש. זה ברמה האסטרטגית. ברמה הטקטית צריך לוודא, ואני חושב שאלי נגע בזה,

שהתהליכים הכי מהודקים, הכי יעילים ואנחנו מוציאים את המקסימום שאפשר מהחובות האלה ולא

נפתרים מהם כלאחר יד. ברגע ששוכנענו שהתהליך הוא תקין, אני חושב שצריך להגיע לרמה האסטרטגית

פשוט להיפטר מזה, זה השילוב של העניין.

אורי עצמון [כפר סירקין]: [מדבר ללא מיקרופון] שתי שאלות יש לי. אחד, ראיתי שאנחנו ... שניים את

מבקר המדינה ב-70 מיליון שקל ...

*מדבריםביחד.

15

ישיבת מליאה 2.11.25

מאיה עוז [גזברית]: הדו''ח פורסם ב--2021

אלי כהן [חורשים]: הדו"ח פורסם ב-2021 ופורסם פה למליאה ב-.2022

אורי עצמון [כפר סירקין]: [מדבר ללא מיקרופון] לא משנה, אבל הפער בין המחיקה ל-1.4 מיליון, זה פשוט

קטן מאוד, אז מה קורה עם כל היתר? זה אחד. שתיים, צריך להסתכל שהחוב האמיתי הוא חצי, כל היתר

זה הצמדות וריבית והדברים האלה ...

אלי כהן [חורשים]: אני מתחיל לחשוב שאתה לא מקשיב לי, אורי.

אורי עצמון [כפר סירקין]: לא, אני פשוט קראתי בנייר.

אלי כהן [חורשים]: הכול אמרתי אחד אחד בהתייחסות עכשיו.

אושרת גני גונן [ראש המועצה]: בזמן שאתה אמרת, אורי קרא את זה ורק רצה לוודא שמה שאתה אומר

מגובה.

אורי עצמון [כפר סירקין]: התיאוריה היא בסדר ... הן בסדר. יש תאריך שאתם קבעתם לגזברות, ממתי

מתחילים לטפל בחוב הזה כחוב אקוטי? וזה הכי חשוב. זה שברגע ... את החוב לפני שהוא הלך לאיבוד,

כשיש עוד עם מי לדבר, יש לנו אפשרות. אם אנחנו מצליחים את זה, אנחנו מגיעים למצב הזה בסופו של

יום. אבל אם יש כללים קבועים, ועומדים בכללים האלה, זה הכי חשוב. אחרת אנחנו ... וזה כואב אבל אין

ברירה.

מאיה עוז [גזברית]: כן, יש לנו כללים ברורים כי בעצם אנחנו הקמנו סרגל אכיפה, חוב שהוא מתגלגל מתי

הוא מגיע לאכיפה מנהלית, מתי הוא מגיע לאכיפה משפטית, כדי שלא נגיע למצב של התיישנות.

אורי עצמון [כפר סירקין]: איזה מועד אתם מתחילים לטפל בו באכיפה המנהלית?

מאיה עוז [גזברית]: באכיפה המנהלית מציעים עד 30 ימים.

אלי כהן [חורשים]: [מדבר ללא מיקרופון] ... מועדים ולוחות זמנים. אוקיי? זה מאוד ברור. הם הציגו לנו

את זה. זה היה חלק מהתהליך עצמו. באנו ואמרנו להם, אוקיי, אנחנו מטפלים בחובות עבר, מה קורה עם

כל מה שנצבר? שנדון מחר, אני לא רוצה לדון ואני לא רוצה ..., אז מצד אחד, הם מציגים לנו סרגל, שהסרגל

הזה הוא סרגל אכיפה, אנחנו מוודאים שהסרגל הזה כן מתבצע, ונאכף על ידי המחלקות פה שמטפלות בזה,

והצד השני זה הצד של ...

אושרת גני גונן [ראש המועצה]: אורי עמוד ראשון במצגת, עמוד ראשון יש לך את זה כאן. רגע, רגע, חיים,

חיים היה קודם.

16

ישיבת מליאה 2.11.25

חיים תייר [נווה ימין]: תודה. כל מה שנאמר פה זה ברמת הפרוצדורה שאפשר להבין איך מטפלים בשילוב

של החובות האבודים האלה. זה תהליך שברור שהוא צריך להתבצע. אבל אני אדבר על סיבת השורש, אני

רוצה רגע לחזור הרבה אחורה לסיבת השורש. אנחנו מדברים על 70 מיליון שקל, שנניח לא ,30 20 מיליון

שקל זה כסף שהשתמשו במשאבי המועצה, אנשים, חברות. או it ,name לא חשוב מי, אלא אנשים

שהשתמשו בלא מעט כסף. אנחנו פה מנסים לחפור באדמה בשביל להביא 2-3 מיליון שקל, ועומדים על

הרבה מאוד כסף. ולכן אני רוצה לחזור אחורה ולדבר על סיבת השורש. סיבת השורש היא מדוע אנחנו

מגיעים למצב שאנשים/חברות מצליחים ליצור חובות ולא לשלם אותם בלי שאנחנו יודעים איך אנחנו

אוכפים את הנושא הזה, באיזה זמן איך מטפלים איזה ערבויות מקיימים. אני חושב שצריך לטפל בסיבת

השורש כדי למנוע בעתיד בכלל הצטברויות נוספות של זה. וזו הנקודה שאנחנו צריכים לגעת בה. אני מבין

את ה-70 מיליון שרצים פה כמה שנים, לי אין מה לעשות איתם חוץ מלהגיד אני מאשר למחוק, כי זה רק

שק שחור שאני סוחב על הגב. אבל כדי לבטל את הבעיה הזאת בעתיד, צריכים לשבת פה ולחשוב איך

מטפלים בסיבת השורש. תודה.

איציק תורג'מן [נירית]: אני חושב שלצד המחיקה שמחויבת למציאות, צריך לעבור על התיקים ולנסות

לראות מה מאפיין או מה מייחד, או מה אפשר ללמוד מהמקרים שהגענו איתם למצב של בעצם חדלות

פירעון וצריך למחוק אותם. ואיזה תובנות אפשר לגבי החלטות בעתיד. לא בטוח שיש, אבל לפחות ננסה

למצוא. כי יכול להיות שנמנע את התקלות הבאות או את המחיקות הבאות בזה שנעשה דברים אחרת.

גילה פרין [ירקונה]: אלי, האם זה נכון שאחוז גבוה מחובות האבודים האלה, מקורם בחובות של חברות

בע"מ ולא של אנשים פרטיים. האם זה נכון?

אלי כהן [חורשים]: כן.

גילה פרין [ירקונה]: בזמנו, אני זוכרת בקדנציה הקודמת גם אני ישבתי בוועדה הזו ואני חושבת שדיברנו

כבר, וניסינו למצוא את האופציה של להחתים ערבויות אישיות. כלומר, אני חושבת שבדקנו את זה, וזה

בלתי אפשרי. מבחינה משפטית הרי היה הכי טוב שאם חברה שוכרת אז הם יחתימו איזה שניים שלושה

ערבים אישית ואיזה יופי.

אלי כהן [חורשים]: המועצה היא לא צד להסכם. המועצה היא לא צד להסכם.

גילה פרין [ירקונה]: מידת הנושא הזה, לפחות לגבי ..., לגבי האופציה הזו, ניסו כבר למצות את הפתרון

הזה של ערבות אישית לבע"מים, לא אפשרי מבחינה משפטית. יש שם פטנטים אחרים אולי?

אושרת גני גונן [ראש המועצה]: ... סליחה, איתן, הוא הצביע.

17

ישיבת מליאה 2.11.25

איתן יפתח [אלישמע]: אני אתייחס בהמשך למה שאלי גם אמר וגם מה שהשמיעו פה החברים, בעיקר

החובות הם ישנים, צריך להבין את זה, זה לא חובות.

אושרת גני גונן [ראש המועצה]: רגע, אולי באמת צריך להבהיר מה זה ישנים-

איתן יפתח [אלישמע]: ישנים זה 2010 ואפילו לפני, מה שנקרא, הכי הצעיר זה 2010 או משהו כזה.

גילה פרין [ירקונה]: [מדברת ללא מיקרופון]

איתן יפתח [אלישמע]: לא, לא, אני אגיד את זה דברים בצורה ברורה. באותה תקופה פחות היה דגש על

האכיפה של הנושא הזה בזמן אמת כעיקרון, בגלל זה בא המבקר וזיהה פה איזה בור גדול היסטורי שלא

טופל ואז היה לנו מסה גדולה לטפל. אנחנו את כל התהליכים שאלי תיאר זה בשביל למנוע מצב ההגעה לזה

כעיקרון. אנחנו רוצים להצעיר את הטיפול בחוב, לא להגיע אותו, להגיע לשלב הזה. אז זה בנושא הזה.

מבחינת, עכשיו צריך לקחת את הכל בפרופורציות. פה אייל אמר שני אחוז, מה שאנחנו לא גובים זה בעצם

אם יש 100 אחוז גבייה ויש 98 אחוז גבייה אז זה שני אחוז, זה בעצם חלק מהחוב הזה, אבל צריך גם להשוות

את זה לרשויות אחרות. אני חושב. זה פה חסר לנו אולי הנתון הזה. אני אשמח ש-, מה? של רשויות אחרות.

איתן יפתח [אלישמע]: לא לא, אני מדבר עכשיו, להבין איפה אנחנו עומדים גם ביחס למועצות דומות,

אחרות, כדי לדעת שאנחנו בחברה טובה במרכאות או שאנחנו באמת יש פה איזה בעיה. כי סביר להניח שגם

בעיריית תל אביב וגם במועצת חוף השרון או במועצות אחרות, או גזר, יש גם את הזה, שהם דומים לנו

חלק, חלק אולי פחות, כולם יש להם את האירוע הזה וחלק זה אולי יותר, חלק אולי פחות. אז צריך לקחת

את הדברים שזה חלק מהתהליך העסקי של כל עסק, זה בטוח כל מי שעסקי פה מכיר, בטח של רשות. אז

סך הכל זה מה שרציתי להוסיף.

אושרת גני גונן [ראש המועצה]: תודה איתן. ודובר אחרון, איציק. מה?

איציק תורג'מן [נירית]: אה, בהקשר של ה-

אושרת גני גונן [ראש המועצה]: לא, לא, איציק אתה אחר כך. החלק שלך, לא. אחר כך, אייל.

אייל בוקר [חגור]: [מדבר ללא מיקרופון] ... במיוחד לא במקומות גדולים, רואים מקומות של ארגונים

גדולים, ... אי אפשר לחכות, זה לא חייב שהוא-

*חברימליאהמדבריםביניהםללאמיקרופונים.

מאיה עוז [גזברית]: לפי הסרגל המותאם, אנחנו בכל דו חודשי, מכניסים כבר לסרגל אכיפה.

18

ישיבת מליאה 2.11.25

אושרת גני גונן [ראש המועצה]: לסיום ולסיכום, קודם כל אני רוצה להודות לך אלי יושב ראש הוועדה,

למאיה, לאיתן, לגלית, חברי הוועדה יחד עם אורי פדלון, עם עורך דין דרור אפשטיין וסיוון דהרי. עשיתם

עבודה טובה מאוד, אנחנו בעיקר מסתכלים על הדברים האלה עם עכשיו, עם הפנים קדימה, איך עכשיו

אנחנו יכולים להימנע מלצבור חובות אבודים כדי שחוב לא יהיה אבוד ויהיה כאן סרגל אכיפה מאוד יעיל.

אני אגיד שכשמסתכלים על אחוזי הגבייה בדרום השרון הם מהגבוהים ביותר שיש במדינת ישראל, מה

שאומר שיש כאן גבייה טובה מאוד, וצריך למחוק, וכשאיתן אמר כאן נכון שזה חובות ישנים מאוד, אז

מסתבר שיש כאן חובות גם משנות השמונים. פשוט ב-2004 את כל החובות שמו במערכת אחת, לכן מאיה

כאן אומרת משנות ה-.80 אז זה ברור שלבזבז את זה על משאבים, בדיוק כמו שאייל אמר על עורכי דין, זה

בזבוז כסף וזמן ואנרגיה. לכן אלי, לשאלתך או לבקשתך, יש כאן אישור, אני אומרת את זה בשם כולנו,

להמשיך לעבוד על מחיקת חובות כדי לנקות את המערכת ולעמוד בכללים של סרגיי לאכיפה החדש.

בהצלחה ותודה רבה.

אלי כהן [חורשים]: תודה רבה. רציתי להגיד משהו לאיתן. אני לא אומר את זה בדרך כלל, אני לא, אני

רוצה להגיד שהצוות שיושב בגזברות היום, גם בגבייה, ברמת ... המידע, ומה שהיא מפיקה לנו לפני הדיונים,

בהחלט נותן את הכלים, ונותן לנו את ההרגשה שיש שליטה ובקרה. ומה שאמרת אושרת, 98 או 96 אחוזי

גבייה, שאל אותי פה חבר, כמה יש בעסקים, אנחנו מתחילים לראות איזושהי קורלציה בין טיפול מצד אחד

בחובות, אבל מצד שני גם לא להרים את הרגל מהגביה, ושאפו גדול לצוות של מאיה על הביצועים האלה.

אושרת גני גונן [ראש המועצה]: תודה רבה. תודה. אנחנו עוברים לתב"רים. ההחלטה, סליחה, החלטה.

דני ברכה [צופית]: [מדבר ללא מיקרופון] רק רגע, אני רוצה משפט אחד קשור לעניין הזה. ... אנחנו מקבלים

הודעות, אם זה בחברה הכלכלית עכשיו עם הדיון, ואם זה בארנונה-

אושרת גני גונן [ראש המועצה]: רגע, וזה קשור לזה?

דני ברכה [צופית]: ואם זה בארנונה-

אושרת גני גונן [ראש המועצה]: אז זה קשור לזה, דני?

דני ברכה [צופית]: כן. שולחים הודעות.

אושרת גני גונן [ראש המועצה]: כן.

דני ברכה [צופית]: [מדבר ללא מיקרופון] כל הזמן לתושבים, כולל לנו חברי מליאה, למי שיש הוראת קבע,

למי שאין הוראת קבע. אם יש סדר שם, אז צריך ...

אורי פדלון [מנכ"ל המועצה]: כן, אבל אני רוצה רגע, אני רוצה שנייה, אני אענה-

19

ישיבת מליאה 2.11.25

אושרת גני גונן [ראש המועצה]: זה לא קשור לכאן עכשיו. אני אסביר לך אחר כך למה זה קרה, בסדר? זה

המעבר לחברת ביוב ומים. אבל מליאת המועצה מאשרת למחוק את החובות של 20 הנאשמים כפי שהוצגו

ברשימה המפורטת בסך כולל של 1,398,958 ש"ח. מי בעד? מי נמנע? מי נגד? פה אחד, יופי, תודה רבה, תודה

לכל הצוות.

החלטה: מליאת המועצה מאשרת למחוק את החובות של 20 הנאשמים כפי שהוצגו ברשימה המפורטת

בסך כולל של 1,398,958 ש"ח. אושר פה אחד.

תב"רים.

מאיה עוז [גזברית]: תב"רים, הרשימה קצרה הפעם. תב"ר ראשון, אני אסביר עליהם, אנחנו נחלק את

ההצבעה לשתי הצבעות. תב"ר ראשון, תכנון וביצוע דרך גובלת תחנת כוח קסם, אנחנו מבקשים לאשר תב"ר

של מיליון שקלים, בתוכנית העבודה שמו 100 אלף, כעת אנחנו רוצים גם לעדכן את הביצוע 100 אלף היה

רק על התכנון. בעצם, מדובר בדרך שהמועצה מבקשת לסלול ליד תחנת כוח קסם. דיברנו על הסוגייה הזו.

אנחנו נמצאים בהליך משפטי מול חברת קסם אנרגיה לגבי היטלי הפיתוח, וחלק מהצהרת המהנדס, אנחנו

נדרשים לבצע את העבודות תוך פרק זמן מיום ההצהרה ולכן הנושא הזה הוא דחוף. תב"ר שני נגישות

אקוסטית לכיתות גן ובית ספר-

*חברמליאהמדברללאמיקרופון.

מאיה עוז [גזברית]: 100,000 לתכנון ו-900,000 לביצוע. זה 100,000 לתכנון ו-900,000 לסלילה עצמה. זה

אחרי תכנון ואומדן כתב כמויות מפורט.

שמוליק מריל [גבעת השלושה]: [מדבר ללא מיקרופון]

מאיה עוז [גזברית]: לסלול כביש.

שמוליק מריל [גבעת השלושה]: מה?

מאיה עוז [גזברית]: לסלול כביש. לסלול דרך.

*מדבריםביחד.

מאיה עוז [גזברית]: לא, בקרן הסלילה יש כ-7 מיליון אם אני זוכרת נכון, כ-7 מיליון. תב"ר הבא, נגישות

אקוסטית לכיתות גן בתי ספר תשפ"ו, 400,000 שקלים לביצוע הנגשות, כאשר 160,000 מתוך קרנות הרשות

והשאר מתוך תקציב משרד החינוך. שיפוצים ועבודות במוסדות חינוך 200 אלף הגדלה, מדובר בהגדלה

שהיא אומנם מעבר לתכנית העבודה, יחד עם זאת אני מזכירה שהתקציב של שיפוצים במוסדות חינוך היה

20

ישיבת מליאה 2.11.25

מאוד מאוד נמוך לעומת שנים קודמות, ונוצרו כרגע צרכים ברמת חירום ובטיחות. לכן נדרש הסכום הזה

כדי לסיים את השנה. מרכזי מחזור ליישובים 661.5 אלף שקלים. אורי אתה רוצה להגיד איזה מילה על קול

קורא?

אורי פדלון [מנכ"ל המועצה]: כן, זכינו בקול קורא של המשרד להגנת הסביבה להקמה ושדרוג מרכזי

מיחזור. אנחנו כרגע לקראת הסוף של התבחינים. בעצם יצא קול קורא ליישובים, מי שצריך, רוצה, יוכל

להשתתף. 10 אחוז דמי רצינות מכל יישוב, יתר הכסף מהתקציב הממשלתי. רק נגיד שיש כללים, זה לא כל

אחד יכול לבוא ולהציב איזה פינה שהוא רוצה או לעשות איזה שדרוג שהוא רוצה. יש תבחינים מאוד ברורים

מהמשרד להגנת הסביבה, אנחנו מקווים שבתקופה הקרובה היישובים כבר יתחילו לקבל ויתחילו לטפל

בפינות ...

*חברמליאהמדברללאמיקרופון.

אורי פדלון [מנכ"ל המועצה]: אנחנו זכינו בקול קורא של הגנת הסביבה, אנחנו מוציאים, לא בדיוק קול

קורא, אנחנו מוציאים מסמך ליישובים, שמי שרוצה יכול להיכנס. זה עוד לא יצא, זה אמור לצאת.

*חבר/תמליאהמדבר/תללאמיקרופון.

אורי פדלון [מנכ"ל המועצה]: מה זה? אני אומר עוד לא יצא, ייצא בקרוב.

אושרת גני גונן [ראש המועצה]: ערן, כשאנחנו מסיימים את הישיבה הזאת, עיקרי הדברים, כבר אמרנו את

זה בעבר צריך לרענן את זה. חברי וחברות המליאה שולחים ליישובים שלהם סיכום מליאה. צריך להוציא

סיכום, ובין היתר להנגיש את הסיכום הזה, למשל להגיד קול קורא שזכינו למחזורים בכל היישובים. אז כל

אחד ואחת כאן, תוכל גם לבשר ולהודיע ליישוב. ייצא סיכום בקבוצת מליאה לפני שייצא בפייסבוק של

המועצה.

מאיה עוז [גזברית]: תב"ר אחרון, 2,690,000 שקלים בהתאם להרשאה שהתקבלה מהמשרד לביטחון לאומי

למרכיבי ביטחון לחגור, ולרמת הכובש אתם רואים בפירוט את הסכומים ואת פירוט המרכיבים. מלוא

הסכום במימון משרד לביטחון לאומי. זהו, עד כאן אנחנו בעצם נבקש לבצע, יש שאלות או שאפשר לעבור

להצבעה?

גל קפלן הראל [שדי חמד]: [מדברת ללא מיקרופון] רוב התב"רים ראיתי שזה באמת, ... העבודה. כשאני

מסתכלת על התב"רים, אני אומרת, ... למעשה, אין לי אפילו סיבה לא לאשר. נכון?

מאיה עוז [גזברית]: נכון.

גל קפלן הראל [שדי חמד]: [מדברת ללא מיקרופון]

21

ישיבת מליאה 2.11.25

מאיה עוז [גזברית]: ה-100,000 בתוכנית העבודה היה, ה-900 לא היה בתוכנית העבודה. נכון.

גל קפלן הראל [שדי חמד]: [מדברת ללא מיקרופון]

מאיה עוז [גזברית]: נכון. אוקיי? אנחנו נעשה שתי הצבעות. הצבעה אחת על התב"ר הראשון.

אורי עצמון [כפר סירקין]: [מדבר ללא מיקרופון]

מאיה עוז [גזברית]: לא.

אורי עצמון [כפר סירקין]: [מדבר ללא מיקרופון] למה לא כל התב"רים? ...

מאיה עוז [גזברית]: אוקיי, מליאת המועצה מאשרת את התב"רים שמופיעים משורה ,2 עד שורה-

עו"ד לימור ריבלין [יועמ"ש]: גם למען השקיפות, אנחנו מחריגים את ההצבעה לתחנת הכוח קסם, לסלילה

עבור תחנת הכוח קסם, לעומת יתר התב"רים וזו מהסיבה, שהחבר שמוליק מריל, שהוא חבר באגודת

הקיבוץ גבעת השלושה, לא יצטרך לעמוד במצב של ניגוד עניינים ולהצביע. זו הסיבה שאנחנו עושים את

ההפרדה. אז זה הכל. בסדר?

מאיה עוז [גזברית]: אז אני רגע מעבירה החלטה על כלל התב"רים חוץ מהתב"ר הראשון. מליאת המועצה

מאשרת את התב"רים משורה 2 עד שורה 5 כולל. מי בעד?

עו"ד לימור ריבלין [יועמ"ש]: מי נמנע? מי נגד? פה אחד.

החלטה: מליאת המועצה מאשרת את התב"רים משורה 2 עד שורה 5 כולל. אושר פה אחד.

עו"ד לימור ריבלין [יועמ"ש]: [מדברת ללא מיקרופון] עכשיו ההצבעה סעיף ,1 תכנון וביצוע ... לתחנת כוח

קסם. מי בעד? מי נמנע? מי נגד? פה אחד. ...

החלטה: מליאת המועצה מאשרת את התב"ר בשורה .1 אושר פה אחד. חבר המליאה שמוליק מריל נציג

גבעת השלושה, לא הצביע בסעיף הזה עקב היותו חבר אגודת הקיבוץ.

עו"ד לימור ריבלין [יועמ"ש]: לגבי התב"ר של ביצוע תכנון וסלילה תחנת כח קסם חבר המליאה שמוליק

מריל נציג גבעת השלושה, לא הצביע בסעיף הזה עקב היותו חבר אגודת הקיבוץ.

סגירת תב"רים.

22

ישיבת מליאה 2.11.25

מאיה עוז [גזברית]: טוב אני עוברת לתב"רים לסגירה. קיבלתם רשימה של 42 תב"רים שרובם, הפרויקטים

בעצם הסתיימו. וחלק מהנחיות משרד הפנים בעצם לא להשאיר תב"רים ללא פעילות וללא ייעוד כלשהו,

מאחר ומדובר באמת בסעיפים תקציביים לצורך פרויקטים מסוימים, ובאמת משרד הפנים מוציא מדי שנה

את כלל התב"רים ומנחה אותנו שתב"רים שאין בהם שום תנועה, בעצם להביא למליאה ולסגור אותם. כלל

התב"רים כאן, יש לכם את הרשימה, את ההסבר ואת הפירוט. רק בשורה התחתונה, 39,000 שקלים שבעצם

חוזרים לקרנות הרשות כתוצאה מסגירת התב"רים. אם אין לאף אחד שאלה.

*חברמליאהמדברללאמיקרופון.

מאיה עוז [גזברית]: מי בעד סגירת התב"רים? מי נגד? נמנעים? פה אחד.

החלטה: מליאת המועצה מאשרת את סגירת התב"רים. אושר פה אחד.

אישור הארכת תוקף חוק עזר שצ"פ.

עו"ד לימור ריבלין [יועמ"ש]: הנושא הוא הארכת תוכן קביעת היטלים לפי חוק העזר לדרום השרון,

שטחים ציבוריים פתוחים, שצ"פ, שהתאריכים בו עודכנו בשנת .2021 בהתאם לסעיף 14 לחוק העזר שלנו,

של שטחים ציבורים פתוחים, הקלת היטל של השטחים טעונה לאישור של מליאת המועצה ושל שר הפנים

או מי מטעמו. אני רק תמיד מזכירה לכם את זה, שבדרך כלל כל חוקי העזר, הכתובים תקפים לחמש שנים,

וכל חמש שנים, נדרשים לעשות עדכון, לבדוק את התחשיבים. במאי 2021 אישר משרד הפנים למועצה את

חוק העזר, עם התעריפים שנקבעו בו עד ליום הראשון בינואר .2026 אנחנו היום כבר יודעים שבראשון

לינואר 26' לא יהיה לנו תחשיב מעודכן, ולכן על מנת שלא יקרה מצב שלא נוכל להמשיך ולהטיל את ההיטל

שצ"פ, אנחנו פונים למשרד הפנים ומבקשים ממנו להאריך את המגבלה הזו לתקופה נוספת של חצי שנה,

משום שהמועצה פועלת בחודשים האחרונים עם יועץ בתחום וכן עם אגף ההנדסה והגזברות, אולם לאור

המצב הביטחוני המועצה נאלצה להשקיע רבות בנושא ביטחון היישובים ובנוסף מהנדס המועצה שלנו, אם

אתם לא יודעים, שירת כבר למעלה מארבעה חודשי שירות מילואים וכן נמצא כעת בשירות מילואים פעילים

מיום 14.9 ועד ה-.27.11 לאור זאת, אנו מבקשים לאשר את המשך גביית ההיטל עד ל-.30.6.26 עד אז, ...

את התחשיב המעודכן לאישור המליאה ולאחר מכן, כמובן, לאחר שהוא יאושר על ידכן, יועבר לאישור

משרד הפנים. מטרת ההארכה הזו, מטרת האישור היום, היא למזער פגיעה במועצה אשר ביצעה לאחרונה

עבודות שצ"פ באזור התעשייה אקו פארק ובאזור תעשייה נחשונים, שחלילה המועצה לא תעמוד במצב בו

היא לא תוכל לגבות יותר מיזמים ... הקרקע שהגישו בקשות להיתרים בתקופה הזאת. הצעת ההחלטה שלי

המליאה מאשרת להמשיך ולגבות את תעריפי היטל הקבועים בחוק עזר לדרום השרון שטחים ציבוריים

פתוחים תיקון 2021 וזאת עד ליום .30.6.26 החלטתנו זאת תוגש למשרד הפנים.

אייל אברמוב [נווה ירק]: כל מה שקראת לפני זה פנימי, זה לא קשור ל-

23

ישיבת מליאה 2.11.25

עו"ד לימור ריבלין [יועמ"ש]: זה דברי הסבר, אני שלחתי לכם את זה אבל-

איתן יפתח [אלישמע]: את אומרת לגבות, אבל לגבות לפי חוק העזר, כאילו רק אזור שהוכרז ובהתאם.

עו"ד לימור ריבלין [יועמ"ש]: כן, את זה לא משנים. אם אין שאלות אני-

*חברמליאהמדברללאמיקרופון.

עו"ד לימור ריבלין [יועמ"ש]: אני לא זוכרת בשנים האחרונות ... יישוב מסוים שנעשה בו שצ"פ. אחד

התנאים כמו בכל חוק עזר, זה אם אתה עושה עבודה, אז אתה יכול לגבות בגינה. כפי שכתב המהנדס, כפי

שהקראתי מדברי ההסבר, עבודות השצ"פ נעשו באזורי התעשייה החדשים שלנו, אקו פארק ונחשונים. מי

בעד? מי נמנע? מי נגד? חבר'ה אתם מצביעים כל הזמן. אז אני מבינה אבל שזה פה אחד.

החלטה: המליאה מאשרת להמשיך ולגבות את תעריפי היטל הקבועים בחוק עזר לדרום השרון שטחים

ציבוריים פתוחים תיקון 2021 וזאת עד ליום .30.6.26 החלטתנו זאת תוגש למשרד הפנים. אושר פה

אחד.

אפרים צוק [כפר סירקין]: [מדבר ללא מיקרופון] ... אם יש לזה משמעות חוקית או משפטית יותר נכון, זה

שדיווחו לנו שזה במקום 71 יש לנו ,70 ואנחנו כולנו שמחים. זה משהו לא מסתדר לי בראש, אנחנו מאשרים

מצב שהוא ... כדבר שצריך לתקן אותו. ואנחנו תיקנו בשלושה אחוז ...

עו"ד לימור ריבלין [יועמ"ש]: אני קודם כל אומרת שלפני המבקר, החוק קובע שכל רשות צריכה לפעול

למחיקת החובות האבודים שלה. אחר כך הגיע חוזר, והחוק אומר שלגבי כלל המועצות האזוריות, הן לא

נדרשות להגיש בקשה לאישור משרד הפנים להבדיל מרשויות אחרות. יותר מאוחר אפילו היה תיקון ואמר

שלגבי רשויות אחרות, שהן לא מועצות אזוריות, ככל שהן גם איתנות, גם הן לא נדרשות לבצע אישור. ואז

בא משרד מבקר המדינה, לבדוק האם הרשויות המקומיות, מבצעות את מה שהחוק אומר. הוא ראה שדרום

השרון, היא מאוד שמרנית. כלומר, על אף שיש לה חובות ישנים מאוד ואבודים מאוד, אבודים הכוונה כאלה

שאין היתכנות לגבות אותם, היא ממשיכה להשאיר אותם לאורך השנים, במסך החובות שלה וזה על אף

שהיא מועצה אזורית שכמובן לא נדרשת לקבל את אישור משרד הפנים, וגם היא מועצה איתנה. גם אז היא

לא, ולכן-

אפרים צוק [כפר סירקין]: [מדבר ללא מיקרופון] ... שאני אומר, אוקיי, למצב הזה, זה בסדר, זה לא בסדר.

עו"ד לימור ריבלין [יועמ"ש]: זה בסדר. אנחנו באנו ואמרנו, גזברית המועצה ועורך דין דרור אפשטיין,

שהוא היועמ"ש בכל הנושא של גביית ארנונה, באנו ואמרנו החובות האלה אבודים. אחרי שהם הציגו לוועדה

של חברי המועצה את סך הפעולות שנעשו לאורך השנים.

24

ישיבת מליאה 2.11.25

אושרת גני גונן [ראש המועצה]: לימור סליחה רגע, זה פשוט, זה פשוט. זה לא רק חוקי, זה גם האחריות

שלנו לעשות את זה. מה שעשינו, חזרנו קצת אחורה, כי היו לך התלבטויות וספק. אז לימור אומרת גם

משפטית, ואני אומרת לך על בסיס הצוות המקצועי והמשפטי, זו חובתנו, וזו האחריות שלנו לעשות מה

שעשינו. בסדר?

עדכון תקציב .2025

אושרת גני גונן [ראש המועצה]: אנחנו עוברים עכשיו לעדכון תקציב .2025 מאיה.

מאיה עוז [גזברית]: כן, אז כמדי שנה אנחנו לקראת סוף השנה בעצם נדרשים לעדכן את תקציב שנת

הכספים הנוכחית במידה ויש שינויים שהם דרמטיים וכמדי שנה יש שינויים. מאחר גם כי שנת הלימודים,

הפתיחה שלה והאומדן הפיננסי של שנת הלימודים היא לא בהגבלה לשנת כספים, גם בשל התנהלות

הממשלה והכספים ותמיכות ממשלתיות והסכמי שכר, אז מכוח המציאות מדי שנה אנחנו מעדכנים את

התקציב. מבחינת התהליך אנחנו בעצם מסיימים את ביצוע חציון ,2025 אנחנו בוחנים את התוצאות אל

מול התקציב, אנחנו מנתחים את הפערים, אנחנו עושים תהליך, מרצים תהליך מול כלל האגפים בנוגע

להמשך השנה כדי בעצם להעמיד את המספרים התקציביים לסוף השנה. אנחנו משתדלים לחכות כמה

שיותר לפתיחת שנת הלימודים מאחר ושנת הלימודים שנפתחת בספטמבר יש לה משמעות מאוד דרמטית

בעיקר בנוגע לחינוך המיוחד, עד שנת הכספים הנוכחית וגם לשנת הכספים הבאה. ב-2025 אנחנו גם נקטנו

בתהליך של התייעלות, של 750 אלף שקלים, שבעצם הקפאנו הוצאות שהן לא חירום והן לא שכר. בעצם

הוצאות, אנחנו קוראים לזה כהוצאות פעולות שלא פוגעות בפעילות התושב, אז גם התהליך הזה קרה.

בשקף הבא אתם רואים את התמונה הכללית. אנחנו התחלנו את תקציב 2025 כפי שאישרתם על

426,400,000 שקלים. כעת אנחנו מבקשים לעדכן את התקציב ל-443,013,000 שקלים, עדכון של ארבעה

אחוזים. אנחנו נעבור לשקפים הבאים, נסביר לכם את השינויים העיקריים שקרו. אז קודם כל מבחינת

ההכנסות, דבר ראשון, חברת קונטרופ שצפינו וקיווינו לפי תכנית העבודה ההתחלתית הייתה צריכה להיכנס

לנכס בחודש פברואר, בשל עיכובים בפיתוח אזורי תעסוקה ובעצם עובדי-

חבר מליאה: הם נכנסים היום.

מאיה עוז [גזברית]: היום? אז אפשר, כן. טוב לדעת, מעולה. בעצם זה מייצר לנו, מייצר לנו פער. התקציב,

תקציב ארנונה שתקצבנו ,1,600,000 כעת אנחנו מבקשים להפחית 1,500,000 משנת .2025 זה דבר ראשון.

השתתפות משרד החינוך בעליית שכר עובדי החינוך, אתם תראו גם בהגבלה, גם גידול בהוצאות שכר של

עובדי החינוך, משרד החינוך משתתף בכ-80 אחוז, מסך השכר, יש כאן גידול בעלייה של 2.9 מיליון שקלים.

שימוש בעודפי מזומנים, הוראת שעה, בעצם גם כפי שהיה ב-2024 גם ב-2025 רשויות רבות נכנסו למצוקה

של סגירת תקציב שוטף, ומשרד הפנים התיר לרשום תשואות שאמורות להירשם בפיתוח, לרשום את זה

בתקציב השוטף, 2 מיליון שקלים. אנחנו עושים זאת גם כפי שעשינו ב-.2024 קרן הארנונה לשנתיים, בעצם

25

ישיבת מליאה 2.11.25

גם 2024 וגם ,2025 1.1 מיליון שקל. אנחנו רושמים את זה בתקציב של .2025 המתנו בסוף השנה כדי לראות

האם באמת אנחנו מקבלים כספים כפי שהסימולציה הראתה, ואכן קיבלנו, ולכן המתנו עם הרישום של

2024 ל-.2025 יתרות משק ביוב. פרק הביוב והמים כולו עבר לחברה הכלכלית שהקימה את תאגיד המים.

אנחנו בשגגה לא רשמנו את החיוב של דצמבר ,2024 כשעדיין המועצה טיפלה בנושא הזה. ולכן רשמנו כאן

1.2 מלש"ח בעדכון תקציב. מבחינת ההוצאות, ישנו גידול של כ-4.5 מיליון שקלים בשכר, גם בשכר מועצה,

בשקף הבא אתם תראו את הפילוח, ממה הגידול הזה נובע. ובשכר עמותה אני יכולה להגיד, שהרוב נובע

מעובדי החינוך. תומכות, מלוות, סייעות וכ-80 אחוז משרד החינוך מממן. מה השאלה?

אורי עצמון [כפר סירקין]: איזו עמותה?

מאיה עוז [גזברית]: עמותת תפו"ח.

אפרים צוק [כפר סירקין]: מדברים על הסעיף הראשון או על השני?

מאיה עוז [גזברית]: גם הראשון וגם השני. יש לנו עובדי חינוך שמועסקים גם ישירות במועצה וגם על ידי

עמותת תפו"ח. עוד מעט תראו את הפילוח של זה. דחיית פתיחת מתקן הגזם 3 מלש"ח, גידול בהוצאה,

בעצם מתקן הגזם, היה אמור להיפתח בסוף מרץ תחילת אפריל, גם בשל עיכובים הוא אמור להיפתח

בשבועות הקרובים, ובנטו יש כאן גידול בהוצאה של 3 מיליון שקלים, חשוב לי להגיד שזו ריזיקה בכלל,

ריזיקות שאנחנו לוקחים בחשבון ולכן, האיתנות נדרשות לתקצב רזרבה של 1 אחוז מכלל התקציב. בנוסף,

עדכון תקציב פעילות עמותת תפו"ח 580 אלף שקלים. גם בשל ליווי פיננסי שהמועצה העמידה לטובתם, אני

הצגתי לכם את הנושא הזה במליאה הקודמת, ועוד נושאים שבעצם נדרשו אליהם במהלך השנה מבקשות

של המועצה והגדלנו את התקציב. 2 מיליון שקלים גידול בהוצאות בגין הסעות, בעיקר כאן היה תקציב חסר

בשל גם הערכה בחסר. הכשרת רזרבה של מע"מ אחוז אחד, אם אתם זוכרים ממקום באמת של נקיטת

פעולות שמרניות אנחנו נערכנו, ושמענו הצעות של אחוז אחד נוסף מעבר ל-18 אחוז, אנחנו חשבנו, היו

שיחות בממשלה של מע"מ שיעלה ל-19 אחוז.

אפרים צוק [כפר סירקין]: פלוס אחוז אחד של הרזרבה.

מאיה עוז [גזברית]: כן, אנחנו בעצם הגדלנו את הרזרבה בעוד אחוז אחד של מע"מ. השארנו את זה כאן.

אתם רואים את זה בצד השני.

אפרים צוק [כפר סירקין]: [מדבר ללא מיקרופון]

מאיה עוז [גזברית]: נכון, יש בנוסף אנחנו שריינו עוד הוצאות של 1.3 מיליון על האחוז הנוסף הזה, בגלל

שזה לא התממש והמעמד בסוף 18 אחוז, אז זה חוזר אלינו כהכנסה. ו-750 אלף שקלים כפי שאמרתי,

הקפאת הוצאות ברבעון האחרון. משרות ועלות שכר, אתם בעצם כחברי מליאה נדרשים בתחילת שנת

26

ישיבת מליאה 2.11.25

התקציב לאשר את הוצאות השכר ואת כמות המשרות. אנחנו מראים לכם כאן את המשרות כפי שהיו

בתקציב. בתקציב המקורי אתם אישרתם 589.5 משרות מלאות, אוקיי? אני לא מדברת בעובדים, אני

מדברת במשרות מלאות. שעלותן 129,149,000 שקלים. אנחנו מבקשים כעת לעדכן ל-605.3 משרות, כאשר

יש גידול של 20 משרות, אתם רואים כאן את פתיחת המסגרות של החינוך המיוחד ואת המשמעות שלהם

בכסף. רק ה-20 משרות, המשמעות שלהם 2.7 מיליון שקל גידול בהוצאות. עוד פעם, חינוך מיוחד, אושרת

אמרה את זה בהנהלה, אני אחזור על זה גם כאן. נדהמנו, האמת שאני נדהמתי מהנתון הזה, 85 אחוז מילדי

דרום השרון זכאים להקלה כלשהי. אוקיי? לא כל הקלה היא נושאת הוצאה, אבל גם יש הקלות של זכאויות

לסייעות, סייעות רפואיות, משלבות, ואגב ככל שהאוכלוסייה יותר חזקה והסוציו יותר גבוה, אחוז הזכאים,

הילדים הזכאים הוא יותר גבוה ואנחנו ממש מרגישים את זה בהוצאות שלנו. אתם רואים שיש גם קיטון

של 1.6 משרות במנהל הכללי, 1.2 משרות במנהל הכספי ומחשוב. במנהל הכספי אגב, יש קיטון של משרה

בגבייה וניוד למיקור חוץ, כאשר למיקור חוץ אין גידול בהוצאה. אנחנו ביצענו התייעלות מול חברת הקבלן

שלנו, אנחנו מקבלים את אותו שירות באותה עלות כפי ששילמנו. ויש שני עובדים בתרבות וספורט שנוידו

לעמותת תפו"ח, מאחר וכלל התחום הזה של הספורט עבר לתפו"ח.

אורי עצמון [כפר סירקין]: [מדבר ללא מיקרופון] וזה לא היה ... תפו"ח ... לעובדים?

מאיה עוז [גזברית]: אנחנו גם צמצמנו את התמיכה, אבל הכסף עבר גם לתפו"ח.

אורי עצמון [כפר סירקין]: [מדבר ללא מיקרופון] הגירעון שלה היה פי .7 עכשיו ...

מאיה עוז [גזברית]: אני מזכירה שגם אנחנו הקטנו את התמיכה בספורט. עד כאן ההצגה שלי ברמה

המספרית אם יש לכם שאלות.

גל קפלן הראל [שדי חמד]: שאלה ראשונה, האם היה, אני לא זוכרת, עדכון לתקציב של 2024?

מאיה עוז [גזברית]: היה.

גל קפלן הראל [שדי חמד]: ומאיפה, רגע, ומאיפה, איך הוא מומן?

מאיה עוז [גזברית]: איך הוא מומן? באותם צעדים גם הייתה התייעלות.

גל קפלן הראל [שדי חמד]: בהלוואה? לא, אני רוצה לדעת אם זו הייתה דרך-

מאיה עוז [גזברית]: לא, לא הייתה. אנחנו כרשות איתנה לא יכולים לקחת הלוואה לתקציב השוטף.

גל קפלן הראל [שדי חמד]: אבל פה אנחנו כן לוקחים הלוואה.

27

ישיבת מליאה 2.11.25

אושרת גני גונן [ראש המועצה]: שניה, גל, אני אעשה רגע סדר שיהיה ברור. עדכון תקציב קורה כל שנה, כל

שנה. למה? בגלל שהשנה שלנו בנויה בצורה, נכון, גם כמה פעמים בשנה. ואנחנו עושים בדרך כלל בעת הזו

עדכון סופי, אחרי שנפתחת שנת הלימודים, ואנחנו יודעים איך נראה התקציב במערכת החינוך שלנו. לכן

לשאלתך, זה קרה גם בשנה שעברה וגם לפני שנתיים, כל שנה זה קורה. זה אחד. שתיים, אנחנו אף פעם לא

לוקחים הלוואה בתקציב השוטף. אנחנו רשות איתנה, אף פעם אנחנו לא לוקחים. כדי לאזן את עצמנו, אז

כל פעם אנחנו רואים את המקורות שאנחנו לוקחים. אנחנו מתייעלים, אנחנו מצטמצמים, אנחנו מורידים

דברים, אנחנו מעבירים מתוך, נגיד כאן זה היה מתוך קרן שאפשרו לנו במלחמה, קרן ייחודית וכולי. אבל

אנחנו לא לוקחים אף פעם הלוואה, אנחנו תמיד ואם אנחנו לא, אם לא נהיה מאוזנים לא נהיה איתנים,

אנחנו האיתנים ולכן-

גל קפלן הראל [שדי חמד]: אבל כאן זה כן לקחת.

אושרת גני גונן [ראש המועצה]: לא. לא. אין כאן הלוואה, אין כאן הלוואה.

אורי מרגלית [סגן ראש המועצה/רמת הכובש]: התקציב הוא מאוזן. ההוצאות-

גל קפלן הראל [שדי חמד]: לא, הצעת ההחלטה שנייה, היא הלוואה.

מאיה עוז [גזברית]: רגע, אני אסביר, אני אסביר. זה לא, זו לא הלוואה, מימון בנקאי. זו הלוואה בהמשך

למה שדיברנו על חלוקת הכנסות עם אלעד, זו הלוואה באישור משרד הפנים לקחת הלוואה עצמית מהקרנות

כדי שבדרך עקיפה נממן את חלוקת ההכנסות באמצעות קרנות הרשות ולא באמצעות תקציב שוטף.

אושרת גני גונן [ראש המועצה]: [מדברת ללא מיקרופון]

גל קפלן הראל [שדי חמד]: בסדר, בסדר. אני אומרת, אנחנו משתמשים בקרן שלנו-

אושרת גני גונן [ראש המועצה]: [מדברת ללא מיקרופון]

גל קפלן הראל [שדי חמד]: בעצם העברה מסעיף של תב"ר לסעיף של שוטף? אבל אנחנו עדיין מעבירים את

הכסף מתב"ר לשוטף, ואנחנו דוחים את ההחזר לקרן. ל-2031 עד .2035

מאיה עוז [גזברית]: כן, כן.

גל קפלן הראל [שדי חמד]: ולמה? אני אגיד לך רגע מה אני חושבת. אני חושבת, עוד פעם, אולי זה שלי, אבל

אני אומרת, אולי זה שלי ובאמת בתמימות. אני אומרת, מבחינת מנהל תקין, אני יושבת פה בחוסר נוחות,

להחליט, על זה שהתקציב לא היה מאוזן, שהיום אני עכשיו סוגרת אותו, ואני נותנת ירושה, ירושה לא

28

ישיבת מליאה 2.11.25

טובה, למליאה הבאה שתבוא אחריי. לא, אבל המליאה באה, המועצה הבאה, הנהלת המועצה הבאה,

תצטרף להתמודד עם החזר, ההלוואה הזאת מהקרן.

מאיה עוז [גזברית]: גל, קודם כל אני אגיד שההלוואה הזאת לא באה לסגור גירעון. ההלוואה הזאת לא

באה לסגור גירעון. בבסיס התקציב כבר תקצבנו הכנסה של 4 מיליון שקל והוצאה לאלעד של 4 מיליון שקל.

זה לא חלק מההסברים כדי לסגור את הגירעון. ולמה אנחנו לא מחזירים את ההלוואה משנה הבאה? קודם

כל יש פריבילגיה, משרד הפנים מאפשר לנו במהלך חמש שנים להחזיר את ההלוואה. המשמעות של החזר

ההלוואה הוא להקטין את השוטף שלנו ולהקטין את התקציב השוטף במשך חמש שנים. ואנחנו בהתאם

לתחזית של הכנסות מאקו פארק, מנסים להתאים את כלל הגזרות שלנו, שנתחיל לקבל את ההכנסות מאקו

פארק, ואז באמת נוכל לא לפגוע בשירותים לתושב מצד אחד, וגם להחזיר את ההלוואות.

גל קפלן הראל [שדי חמד]: ואי אפשר להקריב את זה? אני אגיד לכם את החוסר נוחות שלי. אני אומרת,

אנחנו רוצים את ההכנסות מאקו פארק, דיברנו על זה שההכנסות מאקו פארק יתחילו ב-2028 לדעתי. אז

למה לא להתחיל את ההלוואה לפני סוף הקדנציה של המליאה הנוכחית?

אורי עצמון [כפר סירקין]: [מדבר ללא מיקרופון]

גל קפלן הראל [שדי חמד]: כל פעם יושבים פה אחרים ואומרים אנחנו, קיבלנו בירושה את המצב הכלכלי

של המועצה. אני לא רוצה ש-

אושרת גני גונן [ראש המועצה]: גל, רק רגע, שנייה.

*מדבריםביחד.

אושרת גני גונן [ראש המועצה]: גל, השאלה שלך לגיטימית. אני רוצה לענות. גל, שנייה, אני רוצה לענות

לך. כשאנחנו התחלנו, חלק מהחברים כאן כבר הרבה מאוד קדנציות, אורי עצמון יכול לספר לך את זה

בפרספקטיבה של עשרות שנים, שזה עובד ככה, כשאנחנו התחלנו, מי שהתחיל כאן את הקדנציה לפני 7

שנים יודע שהייתה כאן הלוואה של 70 מיליון שקל. שאנחנו באחריות כי יש כאן רציפות שלטונית, בוודאי

מחזירים אותה, ולא היו לוקחים אותה אני מניחה, אם לא היו צריכים אותה. אנחנו, מה שהכי חשוב לנו,

זה להגדיל את מקורות ההכנסה ולהגדיל את העוגה של המועצה ממקורות יציבים. המקורות היציבים

לצערי הרב לא החזיקו מעמד, אלו היו כל מיני שימושים חורגים במחסנים, שלצערי נסגרו בגלל תיקון .116

המועצה חוותה ירידה דרמטית בהכנסות מהארנונה העסקית שזה מה שבעיקר משפיע על האיתנות

הפיננסית והיכולת שלנו לתת שירותים לתושבים. כיוון שאנחנו לא רוצים לפגוע בשירות שאנחנו נותנים

לתושבים, ומה לעשות, לא רק שההכנסות בגלל הסגירה של העסקים קטנה, אלא גם ההוצאות גדלו, נכון?

לכן מה שאנחנו עושים, אנחנו עובדים מאוד מאוד קשה כדי שיהיו כאן אזורי תעסוקה מניבים, שיהיו העוגן

הכלכלי של המועצה האזורית דרום השרון לעשרות שנים קדימה. זה קורה. בימים אלה בדיוק היום

29

ישיבת מליאה 2.11.25

התבשרנו שלראשונה, המימוש הראשון באזור התעסוקה אקו פארק יצא לדרך, שמביא איתו מיליון וחצי

שקל כבר בשנה הראשונה לעשרות שנים קדימה. וכשכל אזור התעסוקה יתממש עוד 100 מיליון שקלים

יתווספו, שזה פי שניים ממה שיש לנו היום לארנונה העסקית, זה אפילו יותר מפי שניים, לארנונה של

המועצה. כשאנחנו עושים את החישובים שאנחנו עושים, אנחנו עושים בעצם, לא כשאנחנו לא משעבדים

את העתיד של אלה שיבואו אחרינו, אנחנו נסייע לעוגנים שיביאו את הרווחה לאלה שיבואו אחרינו, והאופק

שלנו לוקח בחשבון את ההכנסות אל מול ההוצאות. עומס המלוות שלנו שהיה בשיאו קרוב ל-32-33 אחוז,

ירד ל-.28 היה 34 אחוז, עומס המלוות של המועצה ירד ל-28 אחוז. אני מזכירה לכם שכשמגיעים לעומס

מלוות נמוך אז הרשויות העירוניות שמסביב אומרות אצלנו זה כבר כמעט 50 אחוז, בואו נפתח ועדה

גאוגרפית לחלוקת הכנסות. עדיף שההכנסות שלנו ילכו לתושבים שלנו, פתחתי עם זה את הישיבה, מאשר

שההכנסות שלנו ילכו עכשיו לאלעד או לכפר סבא או לכל רשויות אחרת מבין 24 הרשויות שגובלות בנו. אז

אם זה ענה אני מקווה-

גל קפלן הראל [שדי חמד]: זה ענה.

אושרת גני גונן [ראש המועצה]: בסדר, תודה.

אורי מרגלית [סגן ראש המועצה/רמת הכובש]: אני רוצה עוד משהו. במילה אחת, גל, האם אנחנו מכניסים

את היד לכיס ולוקחים את השקל הזה עבור התושבים שלנו עכשיו או שמישהו אחר מכניס את היד לכיס

ולוקח את השקל הזה עבור התושבים שלו? זה השורה התחתונה.

אורי עצמון [כפר סירקין]: [מדבר ללא מיקרופון] אנחנו במליאה הקודמת החלטנו להכנס לחובות של 80

מיליון שקל. הסיבה המרכזית שאם לא יהיה לנו הלוואות, ייקחו מאיתנו כסף לא כהלוואה, אלא ייקחו

אותו. אז צריך לזכור את זה, ואנחנו צריכים לחיות עם זה. זה לא משכנתא, אנחנו בכוח לוקחים משכנתא.

שאם לא יהיה לנו משכנתא ולא נהיה מסכנים, נשלם מפה עד להודעה חדשה ... מפריע לי תמיד שנותנים

את סך הכל המשרות, לא חשוב לי הכמות ,500 600 וכמה, יש לנו בתוך התקציב, ואני רוצה להבא שתתנו

את התמונה הזאת, סעיף שנקרא פעילויות. שחלק גדול מהפעילויות הן ... חוג כדורגל זה פעילות, חוג ספורט

זה פעילות, ... אני רוצה שבאיזה שהוא מקום כאינפורמציה אנחנו נדע שהפעילויות האלה, מכמה משרות

הן עולות, לפחות שנקבל מושג. אני בטוח שזה מעל 200 משרות. אבל שווה לי לראות-

אושרת גני גונן [ראש המועצה]: בדיוני תקצוב אתם תקבלו פילוח מלא, ומה שכתוב כאן זה משרות, כי

משרות זה משרות, ופעילות זה פעילות.

אייל אברמוב [נווה ירק]: אני רוצה להגיד שני דברים, גם לנקודה שהעלתה פה גל. הכי פשוט והכי קל, זה

לחתוך בשר החי, לקצץ את התקציב השוטף ולפגוע בשירות עכשיו, אנחנו לא רוצים לעשות את זה, ואני

חושב שהמועצה באומץ, מחפשת מקורות חדשים, תכניות חדשות על מנת בעתיד הקרוב הנראה לעין, לסגור

את החוב שאנחנו יוצרים, ושנוצר לפנינו. לכן, זו הדרך הרבה יותר נכונה מאשר לחתוך. יש פה עוקץ ולא

30

ישיבת מליאה 2.11.25

מבינים את זה. החינוך יש לו תקציב אדיר, ואנחנו כל הזמן מקבלים עוד משרות ועוד משרות בעשרות,

ומקבלים כמעט 80 אחוז. וכל שינוי כזה, זה חוב של מיליון ומיליון וחצי שקל, ואנחנו כאילו, זה לא, המועצה

לא עשתה כלום. אנחנו רוצים לתת שירות חינוך הכי טוב, ויש לנו פה כל מיני זכאים, כל מיני הטבות, וכל

פעם כזה זה מיליון וחצי, שני מיליון שקל, שהמדינה עוקצת אותנו. אין מילה אחרת להגיד את זה. אז אנחנו

מתמודדים עם זה. אז אני חושב שהדרך היא מצוינת וצריך להמשיך.

הדר שושני [מתן]: רגע אני רוצה גם להגיד מילה קטנה, מילה קטנה, סליחה שנייה, מילה קטנה, סליחה

איתן אז אם היית קודם, אז דבר קודם. מה? אז דבר קודם אם היית קודם.

אורי מרגלית [סגן ראש המועצה/רמת הכובש]: נו, יאללה, איתן אחרי זה הדר, קדימה.

*מדבריםביחד.

אורי מרגלית [סגן ראש המועצה/רמת הכובש]: הנה, איתן, קיבלת את זכות הדיבור אחרי זה הדר, קדימה.

איתן יפתח [אלישמע]: רציתי לראות בשקף של ההוצאות של ה-, אם אפשר לחזור אליו שנייה, יש שם את

התמיכה בתפו"ח.

הדר שושני [מתן]: אבל אתה משנה נושא, אתה מבין? בגלל זה רציתי להגיד קודם.

איתן יפתח [אלישמע]: לא יודע איזה נושא דיברת אבל. השימושים, המיליון מאתיים, כמה זה?

מאיה עוז [גזברית]: תמיכה לתפו"ח יש גידול של -580

איתן יפתח [אלישמע]: לא, איזה סכום עכשיו מהגידול?

אורי עצמון [כפר סירקין]: גם זה 587 פעם אחת, ועוד גידול-

איתן יפתח [אלישמע]: אני מדבר השנה, אנחנו מעבירים עכשיו לתפוח איזה סכום מסוים בגלל מה שקרה.

מאיה עוז [גזברית]: אנחנו תקצבנו 7 מיליון, באחת המליאות הקודמות אנחנו הגדלנו ב-800 אלף. וכעת

אנחנו מגדילים ב-580 שזה נושא שהסברנו לכם מאחר ואנחנו הכנסנו ליווי פיננסי שעלה 350 אלף שקלים-

איתן יפתח [אלישמע]: אין בעיה, הסכום הזה עכשיו, ה-570 או ,580 הוא עד סוף השנה הוא הסופי? או

שאמור להיות לנו, פתאום יהיו לנו עוד הפתעות בנושא הזה או שכבר עשיתם את הבדיקה? זה מה שאני

מכוון. האם עשיתם את הבדיקה עם היועץ הפיננסי החיצוני, בדקתם ויש כבר תמונה כוללת בדיוק מה קורה

שם מבחינת הצרכים שצריך להעביר להם ואפשר להגיד שלא יהיה לנו פה עוד הזרמה של כסף נוספת או

שכן צפוי. רק שנבין איפה זה עומד.

31

ישיבת מליאה 2.11.25

מאיה עוז [גזברית]: ברמה התקציבית כרגע זה הסכום. ברמה התזרימית, אנחנו בתהליך מול משרד הפנים

לממש את ההלוואה שאתם אישרתם אותה.

איתן יפתח [אלישמע]: וההלוואה תהיה בשנה הזאת?

אורי פדלון [מנכ"ל המועצה]: אנחנו מקווים שתהיה כמה שיותר מהר, היינו במשרד הפנים. אם זה תלוי

בנו מחר, לא תלוי רק בנו, אישור רשום הממונה על התאגידים במשרד הפנים, דיברנו איתו על זה לפני שבוע

ואנחנו מקווים שזה יתקבל בהקדם.

איתן יפתח [אלישמע]: אבל הכסף הזה לא יחזור. ה-570 האלה זה בנוסף להלוואה.

מאיה עוז [גזברית]: זה לא קשור.

אורי פדלון [מנכ"ל המועצה]: הדר?

הדר שושני [מתן]: זה כבר נשמע כאילו לא רלוונטי, אבל רציתי לענות לגל בהמשך למה שאייל אמר, למה

שאייל אמר זה שלזכור שאנחנו צריכים להיות אחראיים לגבי הכסף, אבל זו לא המטרה שלנו, אנחנו פה כדי

לשרת תושבים, זו האג'נדה. לא שום אג'נדה אחרת. לא להיות חיוביים, לא להיות קצת גירעוניים, לא להיות,

לא, לא. רק לשרת תושבים. בסדר? זה סופר חשוב. גם במחיר של נתמודד אחרי זה.

גל קפלן הראל [שדי חמד]: אני חושבת שהשימוש של התושבים צריך להיות באחריות.

הדר שושני [מתן]: אמרתי, התחלתי מהאחריות אבל. התחלתי מהאחריות.

אורי פדלון [מנכ"ל המועצה]: ואנחנו אנחנו על השירות העתידי אנחנו נדבר במליאות הבאות, יש תקציב

אנחנו נפתח את זה. דפנה, בבקשה.

דפנה דילאון פז [שדה ורבורג]: [מדברת ללא מיקרופון] אני רק רוצה אורי לומר לך על ה-605 משרות,

בתקציב של 443 אלף שקל, אנחנו במקום טוב, באמת, בין כל המועצות האזוריות, מבחינת מספר תושבים,

מבחינת תקציב, ומבחינת ...

אורי עצמון [כפר סירקין]: [מדבר ללא מיקרופון] ... את הקטע שאמרתי, ואז תראי. ... זה לא משרות.

אורי פדלון [מנכ"ל המועצה]: גילה, בבקשה.

גילה פרין [שדה ורבורג]: אפשר? בזמנו, אני זוכרת, לפני כמה וכמה ישיבות, דיברנו בתחילת אחת משנות

הלימודים, שאמרת, איזה יופי. אנחנו כבר לא צריכים לשלוח רבים מתלמידי החינוך המיוחד החוצה, אלא

אנחנו מקבלים ... אני מתארת לעצמי שגם יש תלמידים חוצנים שלומדים אצלנו במוסדות האלה. אני

32

ישיבת מליאה 2.11.25

מבקשת ממך לדעת האם השינוי הזה, התמורה שהיא לטובה, האם זה שינה משהו, ובמה זה שינה את

הנושא החינוכי מבחינת כסף?

אושרת גני גונן [ראש המועצה]: [מדברת ללא מיקרופון]

מאיה עוז [גזברית]: מליאת המועצה מאשרת עדכון תקציב לשנת 2025 כפי שהוצג בישיבה, התקציב

המעודכן לשנת 2025 עומד על סך 443,013,000 שקלים, כמות המשרות משתנה ועומדת על סך 605.3 משרות

לשנה זו. מי בעד? מי נמנע? נגד? פה אחד. תודה.

החלטה: מליאת המועצה מאשרת עדכון תקציב לשנת 2025 כפי שהוצג בישיבה, התקציב המעודכן לשנת

2025 עומד על סך 443,013,000 שקלים, כמות המשרות משתנה ועומדת על סך 605.3 משרות לשנה זו.

אושר פה אחד.

מאיה עוז [גזברית]: עוד החלטה, מליאת המועצה מאשרת הלוואה עצמית מול קרנות המועצה לצורך

חלוקת הכנסות עם עיריית אלעד עד סכום של 4,210,000 בתנאי ריבית של חצי אחוז ובתנאי פירעון של

חמישה תשלומים שווים במהלך השנים 2031 עד .2035 מי בעד? מי נמנע? מי נגד? רוב קולות.

החלטה: מליאת המועצה מאשרת הלוואה עצמית מול קרנות המועצה לצורך חלוקת הכנסות עם עיריית

אלעד עד סכום של 4,210,000 בתנאי ריבית של חצי אחוז ובתנאי פירעון של חמישה תשלומים שווים

במהלך השנים 2031 עד .2035 אושר ברוב קולות.

אורי פדלון [מנכ"ל המועצה]: קדימה, הנושא הבא חברים.

דוח כספי מרץ 2025 – דיווח.

מאיה עוז [גזברית]: כן, טוב, דו"ח כספי, אחרי שאישרתם את עדכון התקציב אני אעבור על זה במהירות.

הנושא הזה לא עומד לאישור המליאה אלא רק לדיווח, מוצג בפניכם דו"ח כספי נכון לרבעון הראשון של

שנת .2025 מבחינת נתונים כספיים הדו"ח הזה הסתיים בעודף של 411 אלף שקלים. עוד פעם אני אגיד,

מאחר ומדובר ברבעון הראשון, זה לא מעיד על המשך השנה מאחר ויש הפרשי עיתוי בתקבולים של משרדי

ממשלה וגם בהוצאות אחרות, גם הכנסות מראש בארנונה, ולכן זה לא מעיד, אבל עדיין הוא מסתיים בעודף.

מבחינת אחוז גבייה שוטפת, הדו"ח הזה מסתיים ב-82 אחוזי גבייה שוטפת, כפי שהיה גם ברבעון הקודם,

ברבעון אשתקד. אין כאן משהו מיוחד שאני רואה לנכון להצביע עליו.

אורי מרגלית [סגן ראש המועצה/רמת הכובש]: רשמנו לפנינו את הדו"ח.

הצגת תיק השקעות יוני 2024

33

ישיבת מליאה 2.11.25

מאיה עוז [גזברית]: והנושא הבא, תיק השקעות, הנושא הזה הוצג בפני חברי ההנהלה כבר לפני 23 מליאות,

אנחנו מביאים את זה כעת גם כן כדיווח. אתם רואים את סטטוס תיקי השקעות של המועצה נכון לסוף יוני

,2025 סך תיקי ההשקעות היתרה שלהם עומדת נכון לאותו מועד 35 מיליון שקלים. אתם רואים את הפילוח

והחלוקה בין התיקים, ואת האחוז כפי שכל תיק מהווה. בשקף הבא אתם רואים את התשואה המצטברת,

באותם תיקי השקעות, מבעצם יום פתיחת התיק ועד ל-30 ביוני. פעילים אמנם הוא הכי ישן, אבל גם אם

מסתכלים מ-2012 שזה המועד כשכבר כלל התיקים היו קיימים, עדיין פעילים עומד בראש, מבחינת

תשואות תקופתיות, אתם רואים כאן את התשואה לשנת 24' ואתם רואים את התשואה לחציון הראשון של

.2025 אתם רואים גם באחוזים, בחלוקה לתיקים השונים. אני יכולה לומר שהמח"מ של פעילים הוא יחסית

גבוה, ולכן אם הנגיד כפי שאנו צופים יוריד את הריבית בסוף נובמבר, אז דווקא הנושא הזה שפעילים,

הניהול תיקים שם הוא יותר נועז אפשר לומר, אז דווקא יבוא לטובתם ונראה כאן קפיצות בתשואות שלהם.

ובשקף הבא אתם רואים, את התשואות של דרום השרון ביחס לבנצ'מרק. הבנצ'מרק הוא בעצם מייצג

תיקים שהם דומים לתמהיל, לפי התמהיל שלנו. אני אגב אומרת רגע משפט לטובת מי שחדש כאן.

ההשקעות ברשויות מקומיות על פי חוזר מנכ"ל מאוד מאוד מוגבל, הוא יכול להתבצע רק באגרות חוב

ישראליות, בדירוג של A ומעלה, ומבחינת מניות, רשויות איתנות רשאיות להשקיע עד 10 אחוז במניות, לא

יותר מזה. אוקיי? ולכן אנחנו-

*חברתמליאהמדברתללאמיקרופון.

מאיה עוז [גזברית]: במניות ישראליות.

אורי עצמון [כפר סירקין]: 5 אחוז זה שנתי או חצי שנתי?

מאיה עוז [גזברית]: חצי שנתי. החלטות הוועדה שהתכנסה, הוועדה הזאת בעצם מתכנסת פעם ברבעון,

החברים בוועדה, אורי פדלון, אני, יוליה וניר אומיד שהוא יועץ ההשקעות שלנו. והמלצות הוועדה לא לבצע

שום שינוי עד סוף השנה בתוך תיק ההשקעות.

אייל אברמוב [נווה ירק]: אנחנו יכולים לאשר הלוואה מקרן בריבית שלילית?

מאיה עוז [גזברית]: אנחנו לא, סליחה, עוד פעם?

אייל אברמוב [נווה ירק]: אנחנו יכולים לאשר הלוואה מקרן שלנו בריבית שלילית כמו ההלוואה שעכשיו

אישרנו?

מאיה עוז [גזברית]: לא, ריבית שלילית לא. לא, ההמלצה של משרד הפנים הייתה על ריבית מופחתת ולכן

לקחנו פה חצי אחוז.

אייל מילר [גת רימון]: רציתי לשאול שאלה.

34

ישיבת מליאה 2.11.25

מאיה עוז [גזברית]: כן.

אייל מילר [גת רימון]: כספי התב"רים של היישובים הם חלק מההשקעות האלה, נכון?

מאיה עוז [גזברית]: התב"רים של הישובים?

אורי פדלון [מנכ"ל המועצה]: זה לא קשור. תיק השקעות.

אייל מילר [גת רימון]: איפה הכסף של הישובים, של התב"רים שאושרו להם?

אורי פדלון [מנכ"ל המועצה]: זה לא בתוך התיק השקעות. זה לא-

אייל מילר [גת רימון]: אבל אני שואל אוקיי, איפה ההקצאה? מקצים לכל ישוב.

מאיה עוז [גזברית]: התב"רים של הישובים הם בעצם היטלי השבחה. שהיו בשנה הקודמת ומזה בעצם

אנחנו מפעילים את הנוסחה. התיקי השקעות אלה כספי פיתוח שהתקבלו בשנים עברו וזה רק תזרימי, זאת

אומרת זה כמו כסף מתקבל אפשר לשים פיקדון אפשר לשים בקרן השקעות. התיק הזה-

אייל מילר [גת רימון]: הוא אבל הכסף הזה, הכסף של היישובים, איפה הוא יושב? באיזה פיקדון?

מאיה עוז [גזברית]: בפיקדונות, הם יושבים בפיקדונות ונמצאים. כן, גם אנחנו משתמשים בו בשוטף גם

לטובת הישובים. הנוסחה של היישובים מסתכלת על שנה קודמת אבל החלוקה מתבצעת בשנה שלאחר מכן.

זה הכל סוג של מעגל כזה של הכנסות והוצאות.

אורי עצמון [כפר סירקין]: [מדבר ללא מיקרופון]

מאיה עוז [גזברית]: הבנתי, אז לא. אז לא, לצערי לא.

החלפת חברים בוועדות המועצה ומינוי דירקטורים בתאגידים.

אורי מרגלית [סגן ראש המועצה/רמת הכובש]: יאללה, חברים, החלפת חברים לוועדות המועצה

ובדירקטורים. אז רק כרגע אנחנו בוועדת בטיחות, בשתי מילים שתדעו, יש ועדת בטיחות מקצועית על פי

חוק במועצה, אני היושב ראש שלה, יואב סבן המרכז שלה, בשנה האחרונה החלפנו את יועץ הבטיחות

במקום זיו רם, אנחנו מאשרים, מתבקשים לאשר את מוחמד אבו נאסר שכבר היה במספר ישיבות, מעבר

לזה מהמועצה מיקי בלומנטל מהתחבורה, שלומי חן מאגף התחזוקה, והצטרפו אלינו ברשימה שאנחנו

מבקשים לאשר, אסף אלימלך שהוא מנהל מחלקת אבטחה במוסדות החינוך, גם הוא התחלף השנה. ירון

יופה קב"ט מוסדות חינוך, רועי כהן שהוא כבר נמצא איתנו מזה זמן אבל הוא צורף לוועדת בטיחות שהוא

מנהל אגף חירום ובטיחות, ושגית מנהלת אגף ההון האנושי שהחליפה את בני. אז כל אלה בעצם בתוקף

35

ישיבת מליאה 2.11.25

תפקידם מצטרפים לוועדת בטיחות, אנחנו מתכנסים משהו כמו ארבע פעמים בשנה, אם יש תאונות עבודה,

יש דו"ח מסודר, אם צריכים לעשות מהלכים רוחביים, שאנחנו טיפה קצת יותר קפדנים מהממוצע נראה

לי, אבל טוב להיות קצת טיפה יותר קפדן מהממוצע מאשר להצטער על זה אחרי זה, אז מידי פעם יוצאות

כל מיני הנחיות רוחביות, בעיקר למערכת החינוך, עבודה בגובה, כל מיני קורסים כאלה שעושים, זה

התפקיד שלנו, אז אם מאשרים את הרכב ועדת בטיחות. לא, בטיחות בתעבורה יש ועדה אחרת. מי בעד

אישור ועדה מקצועית? תודה. מי נמנע? מי נגד? אושר.

החלטה: מליאת המועצה מאשרת את החלפת החברים בוועדת בטיחות כפי שפורט ע"י סגן ראש

המועצה. אושר פה אחד.

הצגת תוצרי והמלצות ועדת אזרחים וותיקים – יוצג ע"י חבר המליאה איציק תורג'מן.

אורי פדלון [מנכ"ל המועצה]: איציק, חיכית בסבלנות, מיקרופון בבקשה.

איציק תורג'מן [נירית]: חברים, אנחנו לקראת סוף הישיבה וכולם עייפים, אני מבקש, ריכוז, נעשה את זה

מהר כדי לא לגלוש מעבר לזמן. לבקשת ראשת המועצה, חברים, לבקשת ראשת המועצה אושרת הקמנו

ועדה שהיא תטפל בנושא האזרחים הוותיקים, למיטב ידיעתי זה פעם ראשונה שיש במועצה ועדה כזו.

הוועדה כוללת 16 חברים וחברות, אתם תראו בהמשך את השמות. והיא קיימה גם ישיבות, 6 ישיבות של

המליאה של הוועדה וכל מיני נושאים אחרים נדונו בצוותים. היות ולא הייתה ועדה כזו בעבר, היה צריך

להגדיר דברים, למשל מה הן מטרות ויעדי הוועדה, תחומי ונושאי התמקדות הוועדה, אופן ומתכונת פעילות

הוועדה וכיוצא בזה. והיות וגם לא היה לנו דאטה בייס עדכני, החלטנו לעשות מיפוי של הפעילות למען

האזרחים הוותיקים במועצה, ואתם תראו בהמשך את התוצאות של המיפוי. מתוך 16 חברי הוועדה, חמישה

מהם הם חברי מליאת המועצה, ארבעה בעלי תפקידים במועצה והשאר נציגי ציבור. אני מדלג כי אני רוצה

לקצר. הגדרת מטרות הוועדה אז הגדרנו קודם כל העלאת המודעות למגוון הצרכים של האזרחים הוותיקים

במועצה והקצאת המשאבים הנדרשים. השבחת והגדלת היקף ומגוון השירותים הניתנים לאזרח הוותיק

במועצה, הנגשת מידע למיצוי זכויות, שינוי תדמית האזרחים הוותיקים ממוחלשים ונתרמים לחזקים

ותורמים. ללוות ולתמוך במכלול הנושאים והפעילויות הנעשות למען האזרחים הוותיקים, שימור וחיזוק

תשתית המענים החיוניים לאוכלוסיית האזרחים הוותיקים במצבי מצוקה, ולשמש גורם בעל עניין אחראי,

מקצועי, אכפתי ומעורב. כמה נתונים מספריים לגבי האזרחים במועצה, האזרחים הוותיקים. יש פה טבלה

אבל יהיה קשה לראות אז אני אגיד את הנתונים העיקריים. יש למעלה מ35,000 תושבים במועצה, מעל

5,000 מה שנקרא אזרחים ותיקים על פי הגדרת המדינה, דהיינו כ-14.3 אחוז מתושבי המועצה הם אזרחים

ותיקים.

אורי עצמון [כפר סירקין]: מה הגיל של אזרח ותיק?

36

ישיבת מליאה 2.11.25

איציק תורג'מן [נירית]: אזרח ותיק זה לנשים מ-62 ומעלה אבל זה בתהליך עלייה, ולגבי גברים זה מ-67

ומעלה. כן, מה שמוגדר על ידי המדינה אזרח ותיק. ואם אנחנו מוציאים את היישובים הקהילתיים הגדולים

שזה צור יצחק ומתן אחוז האזרחים הוותיקים הוא עומד על מעל 17 אחוז. לרפרנס, במדינה עומדים על

13.1 אחוז, זאת אומרת אנחנו מועצה זקנה יחסית והולכת ומתעדכנת עם השנים. הפעילויות המרכזיות

כיום של המועצה מתבצעות בעצם במרכזים הבאים: דורות, הדרים, נווה ימין, אתם מכירים את הפעילות

אני לא ארחיב לגביה. אבל מה שחשוב לדעת שבפעילות הזו סך הכל כ-500 אזרחים ותיקים מתוך למעלה

מ-,5,000 דהיינו כ-90 אחוז מהאזרחים הוותיקים במועצה לא לוקחים חלק בזה. אחרי שניתחנו את

הפעילויות השונות הגענו למסקנה שהפעילות של המועצה במרכזים הקיימים, מתמקדת באזרחים ותיקים,

חלקם במצבים מורכבים ובניצולי שואה, פעילות זו היא חיונית, הכרחית ונדרשת להימשך. זה לא משהו

שאפשר לוותר עליו, כמו שאמרתי 500 תושבים ותיקים זוכים לקבל שם שירות, שאר האזרחים בעצם לא

מקבלים שירות שהוא שירות שמסובסד על ידי המועצה. ובחלק מיישובי המועצה, חלק אפילו גדול, אין

פעילות יישובית לאזרחים ותיקים.

*חברתמליאהמדברתללאמיקרופון.

איציק תורג'מן [נירית]: אני אדבר על זה, זה המוקד של ה-, עכשיו, עוד נתון חשוב, למרות שהפעילות

במכללת דורות והדרים מסובסדת מהמועצה ולמרות שנעשית בהם עבודה מאוד מקצועית ורצינית, אחוז

נמוך מאוד, פחות מחמישה אחוז מהתושבים ביישובים, מהאזרחים הוותיקים ביישובים הסמוכים לוקחים

בה חלק פעילות. זה עדות וחיזוק למה שידענו שזה כרוך בלעלות על אוטו או להתארגן לצאת מהישוב

לפעילות בחוץ, האטרקטיביות של הפעילות הזאת יורדת ובעצם אנחנו מאבדים את האנשים האלה

בפעילויות האלה. מנגד פעילויות שמתבצעות בישובים עצמם, מאוד אטרקטיביות ובעלות סיכויים גבוהים

להוציא את האזרחים הוותיקים מבתיהם. תזכרו שהמועצה שלנו מאוד מפוזרת, ככה שפעילות של מרכזים

היא כרוכה בנסיעות לא קטנות וזה לא כל כך פשוט בגיל השלישי ובמיוחד אם זה פעילות בלילה או פעילות

אחרת. כשניסינו לראות ולהבין ולמדנו גם את הסקר שנעשה בעבר וגם מה נעשה בארץ במקומות אחרים

במרכזי מחקר, הבנו שיש לתת עדיפות גבוהה לחיזוק הקהילות המקומיות ולמה? חיזוק הקהילות

המקומיות שאני מתכוון מקומיות זה בעיקר ביישובים עצמם אבל גם באיזה מקבץ של אשכולות קרובים

של יישובים. כי זה מפתח להרחבת ההשפעה וליצירת תחושת שייכות, ביטחון ומשמעות. הגישה הזו גם

עוקפת את הבעיה של הקושי הגאוגרפי, במקום לרכז את הוותיקים במרכזים אזוריים, אנו בונים את הכוח

מבפנים ביישובים עצמם. אנשים נוטים כאמור להשתתף בפעילויות שנמצאות קרוב לבית, חיזוק קהילתי

מפחית בדידות ומלא את רמת המעורבות והבריאות הנפשית, ומאפשר התאמה תרבותית וסביבתית. לא

בהכרח מה שנכון לקיבוץ או למושב מתאים ליישוב קהילתי וההפך, וניתן פה לעשות את הפיין פוקוס שהוא

מאוד חשוב כדי להתאים את זה בצורה מיטבית לתושבים, לאזרחים הוותיקים. המחקרים מראים שקהילה

פעילה של אזרחים זה דבר שיש לו תוצרים מדהימים, הפחתה בתחושת הבדידות והדיכאון, שיפור הבריאות

הפיזית, העלאת תוחלת החיים ושיפור באיכות החיים, שמירה על בריאות קוגניטיבית, חיזוק הזהות

היישובית, אתם יכולים לראות פה הרבה מאוד דברים שהם באמת, נכס וצורך אמיתי, גם יתרונות כלכליים,

37

ישיבת מליאה 2.11.25

חיזוק הקשרים הבין דוריים, שימור והעברת מורשת, העצמת האזרחים הוותיקים כמשאב קהילתי משותף,

בקיצור קהילה שקיימת, היא נותנת בנפיטים משמעותיים מאוד, ודוגמה טובה לזה זה נירית, שהייתה פעם,

בתקופה שבנינו את הישוב עקב משבר של קבלנים שפשטו את הרגל והפסדנו המון כסף, היינו מאוד מלוכדים

לעזור אחד לשני, אבל עם הזמן התרחקנו והפסקנו להיות קהילה, הקמת המועדון ביישוב החזירה אותנו

לימים הטובים עם פעילות ענפה, עם מעגלים של חיבור אחד לשני מאוד משמעותיים, כשהמרכיב הכי

משמעותי בדבר הזה-

אושרת גני גונן [ראש המועצה]: אני חייבת להגיד לך משהו שאתה אפילו לא יודע את זה, כי עוד לא הספקתי

להגיד לך. היה כאן סקר שאנחנו נציג לכם אותו. נירית יצאה סקר עם מדד הקהילתיות הכי גבוהה, ואני

בטוחה שיש לזה קשר למה שאתה אומר.

איציק תורג'מן [נירית]: כן, אז אנחנו הולכים ומזדקנים, אנשים שבעבר היו אנשים מדהימים עם השפעה

ותפקידים מאוד בכירים, פתאום נאלצים להיעזר באחרים. אם לא תהיה קהילה קרובה ותומכת שתעזור

להם, אני לא רואה מי יכול לעזור להם מעבר לזה, ואנחנו נאבד אותם, הם יתדרדרו עם עלויות ומשמעויות

אחרות.

חברת מליאה: איציק, השקף הזה הוא לא רק לאזרחים ותיקים הוא לכל גיל.

איציק תורג'מן [נירית]: נכון, אבל לא אמרתי את זה מקודם, אבל זה יותר קריטי, זה יותר קריטי לאזרחים

ותיקים. אוקיי, הסקר והממצאים כמו שאמרתי עשינו סקר בכלל יישובי המועצה, אני לא אכנס אל כולו כי

יש בו המון נתונים. עשינו מיפוי ותמונת מצב עדכנית של היקף הפעילויות הקהילתיות כיום ביישובי

המועצה, סוגיהן, המשתתפים בהן, במטרה לזהות צרכים והזדמנויות לפיתוח והעשרה של חיי הקהילה

והפעילות לאזרחים הוותיקים ביישובי המועצה. מי שירצה אני אשלח לו, אולי אני אשלח לכולם את המצגת.

בסיס הנתונים שנוצר, דיגיטלי, הוא חיוני לתכנון האסטרטגי שיבוא אחר כך. איך זה נראה? אתם רואים

פה דף אחד מתוך שורה, זה קובץ אקסל מאוד ארוך עם כל הפרמטרים, כשלכל פרמטר עשינו את הניתוח

הגרפי שלו. למשל נתון שהוא מאוד חשוב. בכמה יישובים יש קבוצות וואטסאפ לאזרחים ותיקים? כמה

מהאזרחים הוותיקים לוקחים חלק בוואטסאפ? אם אין וואטסאפ, איך אפשר להודיע לאנשים על פעילות?

איך אפשר לרתום אותם? ועוד המון המון פרמטרים, חבל, הייתי שמח לעבור עליהם אבל זמננו קצר. אני

רוצה להדגיש שלמעט עשרה אחוזים האלה שדיברנו במרכזים, הפעילות ביישובים היא פעילות שמומנת על

ידי התושבים עצמם ועל ידי הוועדים או האגודות שביישובים עצמם. בעבר כשהייתה עמותה, עמותה לחבר

הוותיק, אז היא עזרה בסדר גודל של 10,000 שקל ליישוב לשנה בפעילויות ביישובים. ב-2024 זה בעצם

הצטמצם בשנה, 2023 זה הצטמצם לחצי ו-2024 ואילך אין השתתפות, אפס השתתפות. כלומר כל הישובים

ותכף תבינו מה המשמעות שהישובים חיים בעצם רק מתקציבים שלהם עצמם. אני רוצה לציין פה שעמותת

תפו"ח, שפועלת בנושא של האזרחים הוותיקים, גלי, שעושה בעצם, מעמידה תשתית מאוד חשובה ורווחית,

המסייעת ליישובים להוציא לפועל פעילויות עבור האזרחים הוותיקים ביישוביהם תוך חיסכון בעלויות. אם

38

ישיבת מליאה 2.11.25

כל יישוב צריך לארגן עכשיו את החוגים ואת ההרצאות, זה הרבה יותר מסובך וגם כנראה הרבה יותר יקר,

אז אומנם זה לא כסף שמגיע ליישובים, אבל זה מאוד חשוב. ולשאלה ששאלת, הדבר החשוב ביותר

שמציינים היישובים, זה צורך בעוד ועוד פעילויות, סליחה, עוד ועוד פעילויות בתוך היישובים, והמגבלה

העיקרית היא כספית, והמגבלה העיקרית היא כספית. עכשיו, מעיבוד ראשוני, או מעיבוד של הנתונים

שנאספו, חבר'ה יש לי הפרעות קשב וריכוז אז אם אפשר, זה מושך אותי למקומות. אתם יכולים לראות פה

חילקנו את היישובים לפי רמת הפעילות, יש ישובים שבהם פעילות דלה מועטה, יש ישובים שאין בכלל

פעילות, כלום, נאדה. יש פעילות סבירה ופעילות בינונית, תכף אני אסביר מה זה כל דבר, אבל אתם יכולים

לראות שב-16 ישובים, יש או פעילות דלה או אין פעילות.

*חברמליאהמדברללאמיקרופון.

איציק תורג'מן [נירית]: עכשיו, אבל אנחנו לא, היישובים שלנו הם לא מסוג אחד. יש לנו קיבוצים, יש לנו

מושבים ויש לנו ישובים קהילתיים והשאלה מה קורה בחלוקה לפי הישובים האלה. אתם יכולים לראות

שבישובים הקהילתיים, כולם במה שנקרא איכות בינונית, זאת אומרת איכות סבירה. זאת אומרת הרמה

של הפעילות ביישובים האלה היא הרמה הגבוהה ביותר שיש במועצה. אם מסתכלים על הקיבוצים אפשר

לראות שבקיבוצים, יש פעילות סבירה בשליש, חצי פעילות בינונית ורק באחד הקיבוצים אין פעילות, יש

פעילות דלה במיוחד. לעומת זאת במושבים וסליחה שקראתי להם כפרים ומושבים, אורי תיקן אותי אבל

השקפים כבר היו מוכנים, אפשר לראות שרוב המושבים יש פעילות דלה, מועטה או אין פעילות ומעט מאוד

יש עם פעילות סבירה או פעילות בינונית. זאת אומרת יש לנו פה שני גושים שהם יחסית בסדר או פחות

גרועים וישובים שממש פער אדיר כלפי מטה. אז אם אני מסכם את זה 57 אחוז מיישובי המועצה ברמת

פעילות של אין פעילות או פעילות דלה, רק ב-25 אחוז מיישובי המועצה הפעילות לאזרחים הוותיקים

סבירה, במושבים המצב הוא הגרוע ביותר, והפחות גרוע הוא בישובים קהילתיים ובקיבוצים. הגדלה

משמעותית בפעילות למען אזרח הוותיק מחייבת סיוע כספי משמעותי ממקורות המועצה, עם מאצ'ינג של

היישובים, זה אחריות של היישובים והיישובים צריכים להכניס את היד לכיס ולעשות מעבר לזה. עכשיו

אני אמרתי פעילות דלה, פעילות בינונית, מה זה אומר? לקחתי את כל הפעילויות שקיימות היום, לקחנו את

כל הפעילויות שקיימות היום ביישובים, ספרנו כמה משתתפים בהם וכמה מפגשים יש, הכפלנו וחיברנו גם

לגבי חוגים וגם לגבי פעילות העשרה. פעילות העשרה הכוונה הרצאה, טיול, מה שראינו-

*חברמליאהמדברללאמיקרופון.

איציק תורג'מן [נירית]: כן, יש שם את הנתונים.

*חברתמליאהמדברתללאמיקרופון.

איציק תורג'מן [נירית]: הכל שאלון שלנו שהחברים עברו ביישובים ושאלו וקיבלו את הנתונים. עכשיו, מה

הנתון שקיבלנו? שבממוצע, חשוב הנתון הזה חשוב, בממוצע לתושב המועצה האזרח הוותיק במועצה,

39

ישיבת מליאה 2.11.25

עומדים 9.6 שעות חוג, זאת אומרת שאם אנחנו רוצים שכל חברי המועצה לפחות יהיו בחוג אחד, שזה מעט,

בעצם אנחנו לא יכולים להרשות את זה כי אין משאבים לזה. לגבי הפעילויות העשרה, בממוצע אזרח ותיק

במועצה מקבל 3.2 פעילויות בשנה, זה בתקציב כספי של האנשים ושל הישובים. עכשיו תראו, לבנות קהילה

זה לא לראות אותם פעם בשנתיים באיזה מפגש, לבנות קהילה זה פעילות אינטנסיבית שרואים אותם בבוקר

ולמחרת ויומיים אחרי כן, ועושים איתם פעילות בטיול ובחוג, ככה נוצרת קהילה, ככה נוצר מרקם. זה לא

מרקם, זה כלום, זה כלום, ממש כלום. אבל היה לי חשוב להראות את זה כי קראתי לזה סבירה. ואחר כך

גיליתי שאני עם הנתונים הכמותיים, אבל גם פה עם הכלום הזה, זה הביאור. תסתכלו איך זה מתחלק בין

המושבים, קיבוצים ויישובים קהילתיים. אתם יכולים לראות שהמצב הגרוע ביותר הוא קיים שוב במושבים

והקיבוצים והיישובים הקהילתיים המצב פחות גרוע, לכל המגרש, בכל התחומים. אוקיי סיכום לגבי

הפעילויות ביישובים. כמות העומדת בממוצע לאזרחים הוותיקים במועצה ביישובים רחוקה מאוד ממה

שנדרש וממה שחיוני ליצירת פעילות רציפה מהותית ביישובי המועצה שתאפשר בנייה ויצירה של קהילה

פעילה וחזקה ביישובים. ואפשר לראות שבחלוקה לפי קטגוריות של ישובים, יש פער גדול מאוד, המושבים

בפיגור ענק.

חיים תייר [נווה ימין]: זה מהתקציב המוניציפלי? מאיפה זה בא?

איציק תורג'מן [נירית]: זה סקר שאנחנו עשינו.

חיים תייר [נווה ימין]: [מדבר ללא מיקרופון]

איציק תורג'מן [נירית]: המימון זה מהיישובים, תראה, למשל קיבוצים, חלק מהקיבוצים, לזכותם ייאמר,

ההנהלות, הנהלת הקיבוץ או האגודה או לא יודע בדיוק מי, שמים כסף וזה מציל את המצב.

*מדבריםביחד.

שמוליק מריל [גבעת השלושה]: בקיבוצים משלמים מס קהילה. אז שמה זה נכנס, הנושא של ..., בתקציב.

איציק תורג'מן [נירית]: עכשיו, השאלה הבאה שאלנו את עצמנו-

*חברתמליאהמדברתללאמיקרופון.

איציק תורג'מן [נירית]: כן, אנחנו בדקנו את זה, יש את זה, אין ביישובים מידע כי זה נעשה באופן בודד,

אבל זה לא מאוד משמעותי. אלה שקרובים לכפר סבא, קצת פעילות בכפר סבא, אלה בפתח תקווה, אבל זה

לא משמעותי וזה לא מחבר אותם למה שאני קורא יצירת קהילה. כי מישהו הלך לחוג, לא משנה איפה, אז

הוא שם עם אנשים אחרים, אין לו שום קשר עם ה-. יש רצון, הביעו, קיבלתי רשימה של מה היו רוצים,

מדהים, חוגים כאלה ואחרים, פעילות ספורט, הרצון הוא מאוד גדול. עכשיו, השאלה הבאה הייתה, מה

התקציב שעומד לרשותנו ואם אפשר לשנות או להתאים אותו ולהגדיל חלקים שאנחנו רוצים. אני עוד פעם

40

ישיבת מליאה 2.11.25

חוזר, יש לי הפרעות קשב וריכוז, זה מאוד מפריע לי. אני אתן אחר כך לכולם לדבר. אז ככה, תקציב המועצה

עד 2022 עמד על אחד נקודה-, אני מדבר על תקציב המועצה ממקורותיה, לא ממה שמשרד הרווחה או

משרדים אחרים נותנים, עמד על 1.4 מיליון שקל. ב-2023 ואילך זה ירד ל-1.2 מיליון, הסיבות כנראה

קשורות לזה שבאותה תקופה בעמותה לאזרח הוותיק היו משאבים שהיו שנתרמו למשהו אחר ואפשר היה

להשתמש בהם, אז גם הירידה הזאת יצרה גירעון אבל הגירעון כוסה ממקורות העמותה, אבל הכספים שם

נעלמו ונגמרו, זאת אומרת השתמשו בכולם, והיקף הפעילות ירד. העמותה קיבלה, אני לא יודע את הפרטים-

, העמותה קיבלה כספים למשהו אחר ולא עשו אותו, לא יודע, משהו כזה.

*חברמליאהמדברללאמיקרופון.

איציק תורג'מן [נירית]: לא במועצה, היה כסף אחר.

אושרת גני גונן [ראש המועצה]: איציק רק תתקדם לקראת סיום.

איציק תורג'מן [נירית]: אוקיי אני מתקרב.

אושרת גני גונן [ראש המועצה]: בבקשה.

איציק תורג'מן [נירית]: אוקיי אז אני רוצה להראות, אני אדלג קצת, אני רוצה להראות מה קרה מבחינת

התקציב שמעמידה המועצה לרשות האזרחים הוותיקים. ב-2021 תקציב המועצה היה 320 מיליון שקל

לערך, והקצאה לטובת הפעילות עמדה על ,1.4 זאת אומרת בערך 0.44 אחוז פחות מחצי אחוז. ב-2025

שתקציב המועצה כבר הוא ,426 עם 1.2 אנחנו 0.28 אחוז. כלומר 14 אחוז מתושבי המועצה מקבלים 0.28

אחוז. וזו ירידה ריאלית ב-3 שנים, אני לא מדבר על שירותים רגילים, אני מדבר על הדברים האלה. ירידה

של 36 אחוז לערך, בתקצוב הזה, בתקצוב הריאלי, אם האחוז היה נשמר, ה-0.4 אחוז, התקציב היה צריך

לעמוד על סדר גודל של 1,830,000 שקל. אם האחוז היה נשמר, התקציב היה צריך לעמוד על 1.8 מיליון.

חיפשתי מועצות אחרות שאפשר לבדוק מה הן מעמידות לטובת הדבר הזה ומצאנו רק מועצה אחת של לב

השרון, ואם מסתכלים על לב השרון, על תקציב של 275 מיליון ש"ח, היא מעמידה ,1.3 שזה ,0.473 שזה

פחות או יותר מה שקיבלנו ב-,2021 .2022 ואם היינו השנה ב-2025 נותנים את אותו אחוז שלב השרון נותן,

התקציב היה עומד על שני מיליון. להזכירכם, בפועל תקציב 1.2 מיליון.

*חברימליאהמדבריםיחדללאמיקרופונים.

איציק תורג'מן [נירית]: תכף אני מגיע, אני מגיע. סיכום, יצירת קהילה פעילה דיברנו, צריכים פעילויות

רציפות מגוונות קהילה פעילה חיונית, חיזוק הקהילה הוותיקה ביישובים תתרום בהרבה מאוד אספקטים

ומומלץ להעמיד את המשאבים האלה. עכשיו אני מגיע, היה לנו בדיון האחרון של הוועדה ויכוח האם לבקש

את הסכום שאנחנו חושבים שצריך לקבל, והתקבלה החלטה. אנחנו מודעים לקשיים של המועצה ב-,2026

41

ישיבת מליאה 2.11.25

קיווינו שהמצב הכספי יהיה טוב יותר וזה לא כך, ולכן החלטנו שאנחנו נבקש שבעצם ב-2026 התקציב שלנו

יהיה כמו התקציב ב-,2022 עם התאמה ריאלית. זאת אומרת אנחנו רוצים לשמר את מה שהיה בעבר, לא

להוסיף, ב-2027 אני מקווה שמצבנו יהיה יותר טוב, נבקש דברים מעבר לזה. מה זה אומר? מה זה אומר?

*חברמליאהמדברללאמיקרופון.

איציק תורג'מן [נירית]: 2026 המצב, אנחנו תכף נראה את הנתונים, התקציב לא הולך להיות חגיגה.

אורי פדלון [מנכ"ל המועצה]: נראה בדיון על התקציב.

איציק תורג'מן [נירית]: אבל אתה יכול לבקש, אבל אנחנו חלק מהמועצה.

*חברמליאהמדברללאמיקרופון.

איציק תורג'מן [נירית]: לא, לא, אני, אורי, אורי פה אמר בוא נבקש את מה שבאמת אנחנו צריכים כדי לא-

, אז מה אנחנו מבקשים בעצם? אנחנו מבקשים לפעילות של המרכזים הקיימים היום 1.5 מיליון, שזה

יאפשר להם להיות מאוזנים, לא גירעוניים ולא להתחיל להתדרדר בקצב שהם התדרדרו עד עכשיו. ולהחזיר

את הפעילות של 10,000 שקל, 5,000 שקל ליישוב לשנה, כדי שתהיה התחלה שמראה ליישובים, הנה הולך

להיות שינוי בואו תנסו גם אתם להשתלב בתוך הדבר הזה.

*חברתמליאהמדברתללאמיקרופון.

אושרת גני גונן [ראש המועצה]: רגע, שנייה, סיימת איציק?

איציק תורג'מן [נירית]: אני מסיים, אני מסיים, אני אענה לך תכף, אני אענה לך. עכשיו, אני מכניס פה עוד

הערה, יש איום גדול מאוד על המרכז בנווה ימין, שבו משרד הרווחה דורש שההסעות תהיינה הסעות, לא

בני המשפחה או המטפלת תביא אותם, אלא הסעה מסודרת שזה עלות של 300 אלף שקל. אם העלות הזאת

תהיה, נתחייב לגביה, נצטרך להוסיף אותה לתקציב. עכשיו אני רוצה להגיד לסיכום, התקציב המבוקש ב-

2026 לא באמת עושה את השינוי הגדול שרצינו, 90 אחוז מהתושבים לא יראו את השינוי, אבל זה מתחיל

צעד קטן שמראה סימן, שנותן תקווה, שמראה את הדרך לכיוון העתיד.

אושרת גני גונן [ראש המועצה]: קודם כל, מחיאות כפיים.

איציק תורג'מן [נירית]: אני רוצה עכשיו, רגע, סיום, סיום. אני רוצה להגיד תראו, אני פונה אל חברי

המליאה, קודם כל להנהלת המועצה וחברי המליאה, באמת לגלות כמו שאושרת גילתה עד עכשיו, רצון

לסייע ולשנות את המצב של האזרחים הוותיקים ביישובים שלנו, ואני רוצה להגיד שאנחנו נזכור תמיד את

הציווי התנכי, הערכי והמוסרי, אל תשליכני לעת זקנה, ככלות כוחי אל תעזבני.

42

ישיבת מליאה 2.11.25

דני ברכה [צופית]: [מדבר ללא מיקרופון]

אושרת גני גונן [ראש המועצה]: כן, כן, שמוליק. רגע, חברים, אנחנו, יש לנו עוד 5 דקות, אנחנו נקדיש אותם

רגע להתייחסות קצרה של מי שרוצה להתייחס, בקצרה, אני יודעת שאתה רוצה. אנחנו נעשה את זה לפי

הסדר הזה, קצר כל אחד, אני יודעת.

איציק תורג'מן [נירית]: ותודה לחברי הוועדה שבאמת עשו ועמלו וטרחו והשקיעו המון.

שמוליק מריל [גבעת השלושה]: [מדבר ללא מיקרופון] זה שסופרים אותנו מגיל 65 או גיל ..., זה לא אומר

שאנחנו נכנסים עכשיו לפעילות של הוותיקים, רובנו נשארים בפעילות של עצמנו.

איציק תורג'מן [נירית]: נכון, אבל אנחנו לא מדברים עלינו פה במליאה, אנחנו מדברים על האזרחים

הוותיקים.

אושרת גני גונן [ראש המועצה]: נקודה חשובה. אנחנו לא מקיימים דיון על זה אבל, נכון? רק נקודות, כן.

שמוליק מריל [גבעת השלושה]: רק נקודה אחת.

אושרת גני גונן [ראש המועצה]: כן.

שמוליק מריל [גבעת השלושה]: בקיבוצים, למשל, יש פונקציה שנקראת, דאגה למבוגרים. זאת אומרת,

יש גם כאלה שהם לא יכולים לצאת מהבתים. מישהו צריך לטפל בהם. מישהו צריך לקחת אותם לסופר,

מישהו צריך לקחת אותם לבד. בזה אתה לא מודד. ...

אושרת גני גונן [ראש המועצה]: איציק רק תכתוב לך את הנקודות, זה לא לעכשיו.

שמוליק מריל [גבעת השלושה]: אבל מבחינתנו זה טיפול במבוגרים.

אושרת גני גונן [ראש המועצה]: שמוליק תודה. אנחנו עוברים לצחי.

צחי בן הגיא [עינת]: [מדבר ללא מיקרופון] קודם כל ... אני חושב שבעניין-, איציק, נראה לי שצריך לנסות

לא רק עם אזרחים ותיקים ובכלל במועצה, פחות במושגים של לתת שירות. עכשיו אנחנו הולכים לתת

שירות, לפתח מועדוני קשישים בכל המועצה. לא תצליח להגיע לתקציבים שאתה צריך. כאילו, צריך לחשוב,

וזה חצי, והרבה מהקו שדיברת עליו נכון, על תהליכים של בינוי קהילה. בסוף, זה לא עכשיו להקים מועדון

קשישים בכל יישוב. זה תקציב גדול ו-, אלא לחשוב על המושגים האלה של איך בתקציב קטן, מייצרים

קהילות ואיך משלבים בקהילות. זה לא בחשיבה של שירות. בסדר? זה מה שאני חושב.

איציק תורג'מן [נירית]: יש לנו מועדונים, מצב מצוין.

43

ישיבת מליאה 2.11.25

צחי בן הגיא [עינת]: אבל אני אומר, מועדון זה שירות. בסדר? זה אחד הכלים שאפשר לבנות איתם קהילה,

אבל לא חייבים לבנות קהילה, לא חייבים לעבור דרך שירות.

אושרת גני גונן [ראש המועצה]: חידוד של נקודה מאוד משמעותית. כן, אייל?

אייל מילר [גת רימון]: אני רק רוצה להעיר, אני אזרח ותיק. ויש לי כרם זיתים, לא כל דבר צריך תקציב.

אצלי כל הכרם זיתים, עובדים אצלי אזרחים ותיקים, מה זה עובדים? מתנדבים. ואחרי שהם שמים אצלי,

הם עוד הולכים לפרלמנט שלהם. אני חושב שאתה, אם אתה מדבר לסיעודיים או לכאלה שעובדים, כי

הסיעודיים-

*מדבריםביחד.

אושרת גני גונן [ראש המועצה]: אייל מבחין בין אוכלוסיות של ותיקים, שיש ותיקים ..., והם עובדים, ויש

ותיקים שהם עובדים ויש ותיקים מוגבלי ניידות.

אייל מילר [גת רימון]: כל מי שלא מוגבל יכול לעשות משהו יצירתי.

אושרת גני גונן [ראש המועצה]: תודה אייל.

*חברתמליאהמדברתללאמיקרופון.

אייל מילר [גת רימון]: אז תעשו גינת ירק ביישוב, לעשות זה, זה.

אושרת גני גונן [ראש המועצה]: בבקשה.

יעל בנט מאיר [מתן]: קודם כל מתן, קוראים לאנשים שנמצאים בגיל הזה, אנשים חופשים, הגיל החופשי.

הגיל החופשי, שהגיעו לגיל שאפשר ליהנות. ובמרפסת, מזמינים את כל האנשים החופשיים, או אלה

שמרגישים ככה, להגיע להרצאות ולפעילויות. זה מאוד יפה, וזה גם מזמין. אני חושבת שאפשר גם לשלב

כוחות בין היישובים, ולא רק לסגור על פעילות ליישוב עצמו, אלא להפוך את קהילת הגוש או את קהילת

היישובים הסמוכים למשהו שמשלב, שזה גם יכול לתרום. הנושא התקציבי, דיברנו על זה, שבעצם מה

שקורה ביישובים זה שעוד ועוד נושאים, נופלים על הוועד באין תקציב.

אושרת גני גונן [ראש המועצה]: זה בדיוני תקציב נעמיק, בסדר? אתם תראו את התמונה המלאה.

יעל בנט מאיר [מתן]: השמיכה קצרה ונמתחת, וזה מאוד לא פשוט לוועדים.

דפנה דילאון פז [שדה ורבורג]: אני רוצה לתת דוגמה למה שצחי דיבר, ומה שיעל עכשיו דיברה. ולתת את

שדה ורבורג כדוגמה, כי אני לפני שהייתי חברת מליאה, הקמנו בשדה ורבורג עם אורית שר את ועדת

44

ישיבת מליאה 2.11.25

ותיקים. והלכנו על הקונספט, שאנחנו יוצרים קהילה, דרך חוגים לוותיקים, שאני הייתי יושבת ראש הוועדה

וזה מה שעשיתי, ודרך התחום הכי חזק של מפגשים אחת לחודש. ואני חושבת שאם היית דוגם פה את שדה

ורבורג, בטח היית רואה שיש אחוז השתתפות מאוד גבוה בפעילויות, ואני חושבת שאנחנו צריכים ללכת על

זה. ורק הבוקר כתבתי לגלי, שראיתי פרויקט מקסים שעושים בחנוכה של תחרות מועצתית של משחקים,

בין ותיקים ונכדים עם פרסים ותוצאות וזה דברים בלי כסף, שאפשר לעשות אותם.

אושרת גני גונן [ראש המועצה]: דוגמה מעולה שממחישה. תודה.

אירית קרמל לוי [צור יצחק]: אני גם רציתי. אז קודם כל, כל הכבוד, בעיניי זו דוגמה לאיך ועדה צריכה

לפעול. בסדר?

גילה פרין [ירקונה]: הוא רדה בנו, שלא תחשבי.

אירית קרמל לוי [צור יצחק]: אז מצוין. אפשר להסתפק בקצת פחות שקפים, אבל אני חושבת שזה מאוד

חשוב, גם האמירה הזאת של לקחת את הוועדה, כל אחד את הוועדה שהוא נמצא בה, ולהבין שזה תהליך

בעיניי נכון, צריך שלכולנו יהיה בראש של איך צריך לעשות. שוב, אם אחרי זה נצליח להגדיל ולמנף את זה

לתקציבים וזה, זה מה טוב. אבל אני חושבת שעצם העבודה, עצם זה שהלכתם לתושבים. יצרת דאטה,

אפילו חיפשת חברי ועדה שמייצגים את כלל היישובים. אז קודם כל תודה לך ולוועדה. גם לי יש הפרעות

קשב ואתם גם, איתן, אתה לא מקשיב לי. אני חושבת שמבחינת הוותיקים זה נכון שיש כוחות קהילתיים

אבל כן ראוי שכל יישוב שכן יש בו פעילות כן יקבל איזושהי תמיכה כדי שיוכלו כן לקיים חלק מהדברים.

איתן יפתח [אלישמע]: [מדבר ללא מיקרופון]

אירית קרמל לוי [צור יצחק]: אם הם לא יכולים לייצר פעילות, אולי יהיה-

אושרת גני גונן [ראש המועצה]: לא, לא, מפתחים דיון, תודה, תודה. אפרת, בבקשה.

אפרת היים [רמות השבים]: טוב, גם אני מצטרפת באמת למילים על ההשקעה, על המצגת ועל המידע.

בתור, אנחנו גם ילידת הכפר פה, ואימא שלי בת 80 שמשתמשת, יכולה להגיד בשירותים שהמועצה-,

המועצה כן מפרסמת וכן, אמא שלי מרמות השבים נסעה למתן ולעוד כל מיני פעילויות שאין אותן היום.

בין אם מפגשים אם זה היה ... ולטכנולוגיה וייעוצים פיננסיים, וזה חסר, ומדברים על זה, ביישוב שלי

ברמות השבים, אבל מאז שנולדנו אני זוכרת את המועדון ותיקים, הוא תמיד היה קיים, חזק, כולל הם

טסים שלוש פעמים בשנה לחו"ל, אז אין, אבל אני מדברת על הדברים המעבר. אני חושבת שבהחלט צריך

את כל הסדנאות וכל הדברים וכמובן כמה שיותר ביישובים. אני מאוד מבינה מה שאתה מדבר ובאמת

רואים את הפער. אני באופן אישי, אמא שלי חווה את זה, אז אני יודעת כמה זה חשוב ורואה את הפער הזה.

מה שכן עניין אותי לדעת, אני לא מכירה את המרכז בנווה ימין ולא את הדרים, אין לנו אינפורמציה, זאת

45

ישיבת מליאה 2.11.25

אומרת אני לא יודעת על זה כלום, ואמרת שיש ארבעה מרכזים, כמה מתוך ה-17 אחוז שלנו אזרחים ותיקים

בכלל משתמשים וצורכים את הארבעה מרכזים האלה? כמה הם עולים?

איציק תורג'מן [נירית]: אמרתי 500 איש.

אפרת היים [רמות השבים]: זה 500 איש או שבכלל בכל-

איציק תורג'מן [נירית]: במרכזים האלה.

אושרת גני גונן [ראש המועצה]: מוכוון על ידי ביטוח לאומי.

אפרת היים [רמות השבים]: עכשיו, שילוב של הרווחה שלנו, הרווחה גם נותנת כספים?

אושרת גני גונן [ראש המועצה]: כן, בוודאי.

אפרת היים [רמות השבים]: הכספים האלה צבועים ספציפית לאותם מרכזים?

אושרת גני גונן [ראש המועצה]: אנחנו נכנסים כבר לרזולוציה כאן אבל זה רק אומר שאולי יש כאן עוד

צמא לשמוע עוד מידע כי זה באמת נדבך על נדבך. נשלים את זה. כן, גל.

גל קפלן הראל [שדי חמד]: טוב, קודם כל, פעילות מבורכת, עשייה ממש רצינית לתקוף את התחום וגם

תוצרים וגם באמת המלצות. אני מסכימה איתך, ואני מסכימה עם ההמלצות, לתקצב פעילות ייעודית

יישובית למען האוכלוסייה, הגיל החופשי. אני אשתף אותך בתקופה שאני הייתי יושבת ראש הוועד המקומי,

ניסינו, בתקציב לא תקציב, למצוא, איזה כמה, ,2,000 3,000 שקל בשנה, לתת להם את הבוקר של כיף, אחת

לרבעון, או פעם בחצי שנה. הם התלהבו מזה בטירוף שהיה להם איזה משהו קהילתי, לבוא בבוקר עם כיבוד

קל, איזו הרצאה, ועדת, בזמנו זה היה אגף תרבות, דאג לנו לזה לפעילות, אבל הערך המוסף, וזה לכל חברי

מליאה, הערך המוסף שבפעילות הזאת, לימים, אותה קהילה קטנה השתלבה והתנדבה, לכל פעילות

אפשרית במושב. החל משניים שמפעילים את הספרייה, שממש עברו שיפוץ וזה, ועד היום הם מפעילים את

הספרייה. במלחמת חרבות ברזל, הם סרגו כובעים לכל המתנדבים ולחיילים, ועד מי שמחזיק את החמ"ל

היישובי, עד היום, זו אותה אוכלוסייה. שמרגישה צורך גם כי היא מלוכדת. אז מה שאני רוצה להגיד, שאם

אנחנו נותנים, בקטנה אפילו, הקהילה יכולה לקבל הרבה הרבה יותר בתמורה.

אושרת גני גונן [ראש המועצה]: תודה, תודה שהארת את זה גם באור כזה. כן, בבקשה.

מיכל חוגים [נחשונים]: [מדברת ללא מיקרופון] אני רוצה להתייחס למה שאמרת. ... בין הנגשה יישובית

שחייב לפי מה שאיציק הראה לנו. זה לא אומר שצריך הרבה תקציב. זה לא אומר שבשביל ארוחת הבוקר

החודשית או הרבעונית, אפשר לשלם 50 שקל לאדם. הכול בסדר. זה אנשים שמשלמים בסופו של דבר

46

ישיבת מליאה 2.11.25

לחוגים בכפר סבא, או להוצאה בפתח תקווה. וכן צריך כאילו לעזור ליישובים באופרציה של להקים את זה,

אבל זה יכול להיעשות מתוך היישובים עם תשלום של האנשים.

*מדבריםביחד.

אושרת גני גונן [ראש המועצה]: מיכל, זה יהיה פרומו לדיוני תקציב. תודה רבה. בבקשה.

אלי בן גרא [צופית]: קודם כל, כל הכבוד, עשיתם עבודת קודש. חסר לי שני דברים. מה עושים? עכשיו הגשת

את הדו"ח, מה צריך לעשות עם זה הלאה?

איציק תורג'מן [נירית]: יש לנו תוכנית מוכנה.

אלי בן גרא [צופית]: דבר שני, חסרה לי פה מנהלת אגף הרווחה, שתגיד מה הם עושים.

*מדבריםביחד.

אלי בן גרא [צופית]: מה שחשוב לי, לדעתי, עשיתם עבודה טובה מאוד, איך מיישמים את זה הלאה.

איציק תורג'מן [נירית]: יש תוכנית מוכנה, פשוט לא הצגתי אותה.

אושרת גני גונן [ראש המועצה]: אלי תודה, אפי, רוצה להגיד משהו?

אפרים צוק [כפר סירקין]: [מדבר ללא מיקרופון] אני רוצה ל-, מה שהיה חסר לי, ... הכל בסדר, קיבלתם

את כל ההערכות, אבל מה שהיה חסר לי, זה למה האנשים לא משתמשים בשירות הזה? למה השימוש הוא

כל כך נמוך מבחינת מספר האנשים שמשתמשים בשירות הזה? יכול להיות שהפיזור, יכול להיות שסוגי

הפעילויות, אלה דברים מקצועיים. מפה אני עובר להמלצה, שאני חושב שהמועצה, נותנת המון לגיל הצעיר

ולגיל הבינוני, וכשאנחנו מגיעים לגיל המבוגר, אני לא מכיר מטרות של המועצה לטפל באוכלוסייה הזו.

אושרת גני גונן [ראש המועצה]: אפי, המועצה זה אתה, זה כולנו, וכשיהיו דיירים מהתקציב, תחשבו איזה

תיעדוף אתם רוצים לתת. בדיוני התקציב אתם תוכלו לתרגם את זה למה שתרצו.

אפרים צוק [כפר סירקין]: [מדבר ללא מיקרופון] ... אומרים שאנחנו רוצים להשיג את זה-

אושרת גני גונן [ראש המועצה]: במדיניות, בתוכניות עבודה. נכון.

אורי עצמון [כפר סירקין]: [מדבר ללא מיקרופון] אני רוצה להגיד כמה מילים. אני בנושא החבר הוותיק,

גדלתי 35 שנה, לא פחות ויותר יחד עם ורדה לוי. ... אני יודע להגיד לכם בעל פה את כל הניסיונות שאתם

עשיתם כבר עשינו כמה פעמים, מכל כיוון אפשרי. אבל צריך להמשיך לנסות. התמדה זה הגרעין של ...

47

ישיבת מליאה 2.11.25

עכשיו, דבר אחד אתם צריכים לזכור. אנחנו עושים דיוני תקציב. ואני בכוונה הולך ... בהתחלה, בגלל שבלי

זה, זה לא הולך. אנחנו אצלנו, אני מסירקין, אצלנו בין 100 ל-120 אלף בשנה, מקפידים על החבר הוותיק.

אז יישוב שלא מקפיד לחבר הוותיק, אין לו מה לעשות עם כלום. שהם יהיו שם כמה אלפים, אבל תעשו

כלום. ... אני מצטער להגיד, אבל זו עובדה. ... עכשיו, כל הפעילות שעשתה העמותה לחבר הוותיק והעבירה

את זה לתפו"ח, ... אבל לא חשוב. תפו"ח יש לה, מכלול שלם, מתינוק, וילד, וספורט, והשלמת חינוך,

והחינוך המשלים, וכל הדברים שישנם שם, ומעונות יום, הכל אפשר, מדביקים לה, כולל את החבר הוותיק.

יש לה רכזת ... של הקשישים. אצלה זה לא מספר אחד ... כמו שהיה בעמותה לחבר הוותיק. אז המלחמה

בקצה הזה וגם הילד בקצה הזה לא חזק. זה שהם לא עשו על ... הזאת שירדו להם 1.4 מיליון, זה בעיה

שלהם. ... הוספנו אחר כך עוד ועוד ועוד מפני שאיך אומרים? הם אמרו, טוב, אתם צריכים גם להתכופף

ולהתכופף, המשכורות רצות-

אושרת גני גונן [ראש המועצה]: אורי, שורה תחתונה.

אורי עצמון [כפר סירקין]: [מדבר ללא מיקרופון] אני מסיים, זה קצר, אני חסכתי חלק שלם מהתיאוריה.

... של 30 שנה, זה ארוך. אז אני אומר, המצגת היא עונה על הבעיות, היא מראה בדבר אחד, בגלל זה שאלתי

מה זה קשיש? 62 לא בא למועדון, ו-67 לא בא למועדון לקשיש. אם ב-75 הוא מתחיל לבוא, זה נחמד. אבל

לא חשוב אז האחוזים משתנים, אבל זה לא חשוב האחוזים. מי חשוב? הורידו את התמיכה המינימלית

שאנחנו העברנו לפני 10 שנים לתת ליישובים. למה? כדי לעודד אותם ... להם. ולישובים שרק מתחילים

ללוות אותם, ללוות אותם, למצוא את המשוגע לעניין שייקח את התחום הזה ביד וללוות אותו שלפחות

הקטע הזה לא יחרב. ... כלומר אין סיכוי ל-,13 14 יישובים שלא מאורגנים ולא החליטו ... הסיפור הזה.

אושרת גני גונן [ראש המועצה]: אוקיי אורי.

אורי עצמון [כפר סירקין]: [מדבר ללא מיקרופון] אז עכשיו הבקשה היא לחברי המליאה. בקשה אחת.

שישבו על דיוני התקציב. פחות ממיליון וחצי לתפו"ח לטובת קשישים, ... יכולה לבוא ולתת את השירות

שנתנה העמותה לחבר בתיק. אל תבקשו מפני שזה לא ילך.

אושרת גני גונן [ראש המועצה]: תודה אורי, היית מאוד ממוקד. אני רוצה לסיים.

שמוליק מריל [גבעת השלושה]: אורי, אורי-

אושרת גני גונן [ראש המועצה]: שמוליק. אני רוצה לסיים.

שמוליק מריל [גבעת השלושה]: אורי, קשיש זה שילוב של שתי מילים. של זקן וישיש.

אורי עצמון [כפר סירקין]: מה ההבדל?

48

ישיבת מליאה 2.11.25

שמוליק מריל [גבעת השלושה]: [מדבר ללא מיקרופון]

אושרת גני גונן [ראש המועצה]: טוב, חברות וחברים יקרים, הגענו לסיומה של הישיבה, אני רוצה לסיים

בכמה משפטי סיכום. קודם כל אני שמחה על הדיון שהיה כאן ואיציק כל מה שקיבלת כאן כפידבק

מהחברים והחברות, זה כל כך באמת נכון, דוגמה ומופת לניהול ועדה, לעבודה מקצועית של הוועדה,

להמלצות לקביעת מדיניות והדברים שהבאת כאן מאירי פנים, באמת מאירים כאן נקודות מאוד מאוד

חשובות ומשמעותיות. אני אסכם ואגיד שכמובן אנחנו בדיוני תקציב, נראה את התמונה המלאה, ונוכל

בשולחן הרלוונטי לייצר דיון מעמיק יותר אל מול גם הנתונים שיש לנו כאן. ואני רק אגיד שאני חושבת

שהמפתח, הוא תפיסה של פיתוח קהילה, זה המפתח. זה מפתח לגבי הרבה דברים, אבל בוודאי ובוודאי גם

כשמדברים על עולם של ותיקים. כי הרי יש שירותים שוותיקים צורכים במועצה, יש היכל תרבות, יש -D

,One יש, יש שירותים שהם צורכים. אין להשוות בין השירותים האלה לבין המשמעות שיש לקבוצת

הוותיקים ביישוב. הנגישות, החברה, השייכות, תחושת המשמעות והתרומה לקהילה בחזרה,

האינטראקציות בקהילות הרב דוריות שלנו, במפגשים הבין דוריים שיש לוותיקים, עם הצעירים, עם

הנכדים, עם הילדים שלהם, באירועים, במפגשים אני מוזמנת. אגב, דיברו כאן על מושבים. זה נתון באמת

מאוד קופץ לעיניים שצריך בוודאי לטפל בו, אבל אני יכולה להגיד שמנגד אתה עומד פשוט מולי, יושב מולי,

ואני חושבת על כל המפגשים שהייתי בשנה האחרונה בנווה ירק, שהוותיקים עשו לעצמם שאתם עשיתם

איתם, זה עניין של מודעות, של תפיסה, של לקחת את הנושא הזה ולהגיד עכשיו אנחנו עובדים בו, זה חלק

ניכר מהדברים, אני הייתי באירוע, מהמם אצלכם שהם הביאו את האוכל, הם בישלו, לא עלה שקל אבל זה

היה מדהים וטעים וכיף.

אייל אברמוב [נווה ירק]: לא רציתי להגיד כי זה לא סקסי ולא נחמד, שזה לא עניין של כסף בכלל. זה עניין

של גישה ועניין של אחריות, אז ,5,000 7,000 זה קשקוש שאין כדוגמתו, סליחה שאני אומר. לא רציתי להגיד

את זה, אבל אני אגיד את זה בכל זאת. זה לא עניין של כסף, זה עניין של החלטה שזה חשוב, יישום, עבודה

בשטח, אנחנו נותנים לחנות הקהילתית, ואנחנו נותנים לוועד האגודה והוועד המקומי. ה-5,000 שקל או

6,000 שקל-

איציק תורג'מן [נירית]: [מדבר ללא מיקרופון]

אושרת גני גונן [ראש המועצה]: נכון, נכון, ויחד עם זאת, נעשתה כאן עבודה משמעותית שאנחנו נוכל בדיוני

תקציב, איציק, זה לא הסיכום כאן, הסיכום הוא שיש דיוני תקציב, אנחנו מגיעים עם רקע, ואנחנו מגיעים

עם תוכנית עבודה שאתה, אני יכולה להציג, בסדר? אז תודה רבה ואני מעריכה את זה שנשארתם עד עכשיו,

באמת כל הכבוד. באמת עשה כאן עבודה, תמסור לכל החברים והחברות. תודה רבה לכולם.

49

ישיבת מליאה 2.11.25

הישיבה ננעלה

בברכה,

אושרת גני גונן, ראש מאיה עוז, גזברית אורי פדלון, מנכ"ל

המועצה המועצה המועצה

50