פרוטוקול ועדת מליאה מס' 1

ישיבת מליאה 1/26

מיום ראשון, כ״ב טבת התשפ״ו, 11/1/2026

משתתפים:

.1 חברי מליאה:

מ שם הנציג יישוב נוכחות מ שם הנציג יישוב נוכחות

1 אושרת גני גונן ראש המועצה V 23 הדר שושני מתן V

סגן ראש

2 אורי מרגלית המועצה (רמת V 24 יעל בנט מאיר מתן V

הכובש)

3 דורון צייזל איל V 25 אהרון ימיני נווה ימין V

4 איתן יפתח אלישמע V 26 חיים תייר נווה ימין לא נכח/ה

5 רחל רבר אלישמע v 27 שירלי לופו חזן נווה ירק לא נכח/ה

6 סתיו גיל בית ברל לא נכח/ה 28 אייל אברמוב נווה ירק V

7 רונן ברקאי גבעת חן לא נכח/ה 29 מיכל חוגים נחשונים V

8 שמוליק מריל גבעת השלושה V 30 בר גפן ניר אליהו V

9 חיים ליברנט גן חיים לא נכח/ה 31 מולי אורן נירית V

10 צפריר שחם גני עם v 32 איציק תורג'מן נירית V

11 איל מילר גת רימון לא נכח/ה 33 יורם דוקטורי עדנים V

12 יום טוב אלקבץ חגור V 34 אליהו בן גרא צופית V

13 אייל בוקר חגור לא נכח/ה 35 דני ברכה צופית V

14 אלי כהן חורשים V 36 שלי רפפורט צור יצחק לא נכח/ה

15 גלית אדם ירחיב לא נכח/ה 37 אירית קרמל לוי צור יצחק V

16 יהורם גולי ירחיב לא נכח/ה 38 שגית בן ארי צור נתן לא נכח/ה

רמות

17 גילה פרין ירקונה לא נכח/ה 39 אריק כספי לא נכח/ה

השבים

רמות

18 רחמים זבידה כפר מלל לא נכח/ה 40 אפרת היים V

השבים

19 אורי עצמון כפר סירקין V 41 דוד שוורץ שדה ורבורג V

20 אפרים צוק כפר סירקין V 42 דפנה דילאון פז שדה ורבורג V

21 זהרה צור כפר מעש V 43 גל קפלן הראל שדי חמד לא נכח/ה

22 אלה קון מגשימים לא נכח/ה 44 גלעד בן דוד שדי חמד לא נכח/ה

45 צחי בן הגיא עינת V

1

ישיבת מליאה 11.1.26

סגל מועצה נוכחים:

מר אורי פדלון - מנכ"ל המועצה

גב' מאיה עוז - גזברית המועצה

מר עומרי שגב - מנהל אגף אסטרטגיה וישובים

גב' ורד שני - עוזרת ראש המועצה

מר ערן אבידור - מדיה עו"ד

דניאל חידקל - עו"ד

מר רואי מסורי - מבקר המועצה

מר יונתן יוסטמן - מהנדס המועצה

גב' רינת אברבוך - אדריכלית המועצה

מר יואב סבן - מנהל אגף תפעול וקב"ט המועצה

מר מירון רביץ - סגן מנהל אגף תפעול

גב' איילה שקד - מנהלת מדור קיימות

2

ישיבת מליאה 11.1.26

על סדר היום:

[ 1 ] אישור תחשיב אשפה עודפת. .............................................................................................. 4

[ 2 ] פעילויות ושיתופי פעולה מדור קיימות. ................................................................................. 8

[ 3 ] דו"ח ראש המועצה. ........................................................................................................ 13

[ 4 ] אישור תב"רים. ............................................................................................................. 18

[ 5 ] דו"ח מנכ"ל המועצה....................................................................................................... 21

[ 6 ] תחנת כוח קסם.............................................................................................................. 34

[ 7 ] החלפת דירקטור בתאגיד החברה הכלכלית........................................................................... 34

[ 8 ] תשלום מקדמה בגין תמיכה – עמותת "אחים". ..................................................................... 36

[ 9 ] הסמכת ועד מקומי מתן לבצע קירוי של מתקנים סולאריים על מבני הוועד בישוב מתן. .................... 36

3

ישיבת מליאה 11.1.26

פ ר ו ט ו ק ו ל

אורי מרגלית [סגן ראש המועצה/רמת הכובש]: אנחנו באוויר. אושרת, תפתחי את הישיבה.

אושרת גני גונן [ראש המועצה]: טוב, חברות וחברים יקרים, אני פותחת את ישיבת מליאת המועצה. יש לנו

אורחים היום אז אנחנו נתחיל איתם. אבל לפני כן אני רוצה לבקש מכם להכניס לסדר היום נושא שלא היה

בסדר היום שלנו. זה אישור תמיכה בעמותת אחים. זה לא עבר מקדמה. אנחנו אישרנו את הקריטריונים

לתמיכה, עמותת אחים כל שנה יש איזושהי מסגרת על חשבון התמיכה השנתית חלק יחסי כדי לפתוח שנה.

אם אתם מוכנים שזה יהיה על סדר היום אז תצביעו בעד, מי בעד? מי נמנע? מי נגד? אוקיי, אז זה נכנס

לסדר היום שלנו, בסדר? אוקיי. אנחנו נגיע לזה אחר כך, אבל אני רוצה להתחיל עם האורחים שלנו. אנחנו

עוברים לסעיף אישור תחשיב אשפה עודפת. מאיה תהיי רקע, יוסי פורטל ורועי.

[ 1 ] אישור תחשיב אשפה עודפת.

מאיה עוז [גזברית המועצה]: אחד מחוקי העזר שלנו הוא חוק עזר שחברים, אני נותנת רגע רקע. אחד

מחוקי העזר הוא חוק עזר אשפה עודפת שמאפשר לנו בעצם לחייב בגין אשפה עודפת בעסקים, חוק העזר

הזה קיים במועצה, אנחנו התחלנו ליישם אותו מ.2023 ואחת לחמש שנים נדרש לתקף את התחשיב,

התחשיב הזה בוצע ב2020 ולכן כרגע משרד הפנים מחייב אותנו לבצע תיקוף לתחשיב הזה. נמצאים איתנו

מחברת הייעוץ שליוותה אותנו, הם יציגו את עצמם ויסבירו גם את התחשיב ואת התוצאות שלו.

יוסי פורטל [ייעוץ ותכנון אקולוגי בע"מ]: אחר הצהריים טובים, יוסי פורטל, חברת פורטל ייעוץ ותכנון

אקולוגי בע"מ. אני הבעלים של החברה, התחום שלנו זה כל מה שקשור לתחום האקולוגיה, סביבה, ואנחנו

מלווים רשויות רבות בתחום. עשינו לכם את התחשיב על פי הבקשה, נמצא איתי רועי מהחברה והוא יציג

לכם את התחשיב של הפסולת העודפת שבה היא כבר אושרה גם על ידי משרד הפנים וגם על ידי המשרד

להגנת הסביבה לאחר התחשיבים שהתבקשנו.

רועי [ייעוץ ותכנון אקולוגי בע"מ]: כמו שיוסי אמר, עשינו את התחשיב בהתאם לדרישות משרד הפנים.

בעצם יש שני מספרים שהיה צריך לאשר, אחד זה מה המשקל שממנו מחייבים פסולת עודפת, זה מחושב

לפי קילוגרם לעובד ליום והמספר הוא 0.29 קילוגרם לעובד ליום. אז אישרנו את זה במשרד להגנת הסביבה

והעברנו את זה למשרד הפנים. מספר השני זה בעצם מה אגרת האשפה העודפת, כמה על כל קילו אגרה

אשפה עודפת העסק צריך לשלם, המחיר הוא 1.19 שח לקילו. שני המספרים האלה בעצם אושרו על ידי

חברת ג'יגה במשרד הפנים ואפשר להעלות בעצם, לאשר את התחשיב.

יום טוב אלקבץ [חגור]: מה היה המחיר לפני זה?

4

ישיבת מליאה 11.1.26

רועי [ייעוץ ותכנון אקולוגי בע"מ]: הקילוגרם לעובד ליום ירד. כלומר משלמים מקילוגרם נמוך יותר.

בעקבות שינויים בתחשיב של כמות האשפה לבן אדם ברשות, זה בעצם כמות התושבים, המחיר השנתי,

העלות השנתית של פסולת ביתית חלקי מספר התושבים וזה ירד, כלומר מתחילים לחייב משקל נמוך יותר

והמחיר ירד, כלומר המחיר הקודם היה 1.34 לדעתי ועכשיו הוא ירד ל,1.19 פשוט בעיקר כי המחיר שאתם

משלמים היום לקילו הוא נמוך יותר מאשר התחשיב שנעשה ב.2023

איציק תורג׳מן [נירית]: המדד היחיד הוא רק משקל? אין למשל נפח?

רועי [ייעוץ ותכנון אקולוגי בע"מ]: לא, אין נפח. הנוסחה היא לפי, קילו לבן אדם.

איציק תורג׳מן [נירית]: חברה שזורקת המון קלקרים, שעושים נפח אדיר ושוקלים מעט, מה דינם?

רועי [ייעוץ ותכנון אקולוגי בע"מ]: יש נוסחה של משרד הפנים, בעצם אתם משלמים, גם כשאתה משלם

למדינה שאתה, מטמין פסולת, אז זה לפי קילו. ככה מחושב.

אייל אברמוב [נווה ירק]: יש לי שתי שאלות. בסיס הזמן הוא שנתי, חודשי, שבועי, לפי איזה בסיס? אני

אסביר למה אני שואל. למשל בריכת שחייה של היישוב, היא סגורה שבעה שמונה חודשים, ובשלושה

חודשים יש כמות זבל נכבדה. שאלה ראשונה. שאלה שנייה, יש לנו מעט עובדים, אבל הרבה אורחים. באותם

שלושה או ארבעה חודשים זה פתוח. לא הצלחתי להבין מה החישוב עושה עם כל העסקה.

*חברמליאהמדברללאמיקרופון.

אייל אברמוב [נווה ירק]: לא נכון.

אושרת גני גונן [ראש המועצה]: רגע, יואב, אבל אנחנו מבקשים מהיועצים לענות. כן, בבקשה.

רועי [ייעוץ ותכנון אקולוגי בע"מ]: אה, בסופו של דבר זאת החלטה של הרשות. כרגע יש תחשיב של

ההכנסות הצפויות ב2025 ושם הבריכה מחויבת רק בקיץ. כלומר, לא הולכים לחייב את הבריכה.

אייל אברמוב [נווה ירק]: אנחנו משלמים כל השנה והיה פה על זה דיון ארוך מאוד.

אושרת גני גונן [ראש המועצה]: פסולת עודפת? אז לא ארנונה, על פסולת.

אייל אברמוב [נווה ירק]: אוקיי, ולגבי השאלה השנייה, מספר העובדים הוא נמוך, מספר המבקרים הוא

עצום?

רועי [ייעוץ ותכנון אקולוגי בע"מ]: בסופו של דבר מה משרד הפנים אומר? הוא אומר, הרשות בעצם צריכה

לשלם, צריכה לפנות פסולת, לתושבים שלה, בחינם. ואותו דבר לעסקים, היא צריכה לפנות בחינם. אבל,

5

ישיבת מליאה 11.1.26

רק עבור העובדים. עבור האורחים, אתה צריך לשלם את הפסולת העודפת. כלומר אם יש לך שני עובדים,

אז אתה צריך על כל עובד את הפסולת שלו, הרשות צריכה לפנות לך. היא לא צריכה לפנות לך את הפסולת

של האורחים. זה אתה, חלק מהעלות שלך.

יוסי פורטל [ייעוץ ותכנון אקולוגי בע"מ]: יחס העובדים למה הדבר דומה סופרמרקט? יכולים להיכנס 2000

איש. אבל כמה עובדים יש שם? 100? אנחנו מתייחסים לאנשים האלה שעברו לאותה נקודה, והם עכשיו

מייצרים את הפסולת שלהם, אליהם אנחנו מתייחסים. הסופרים מפנים לבד את הדחסנים שלהם, את הכל.

אותו דבר אולם שמחות, מתייחסים למלצרים ומתייחסים למנהלים ולא מתייחסים לכל האורחים

שנמצאים באותו אולם. זה לא היחס. אז בדיוק דומה הדבר אליך. לבריכה נכנסים אלף איש, אבל אצלך

איש אולי ארבעה, חמישה עשרה.

דוד שוורץ [שדה ורבורג]: לא, זה לא דומה. בריכת שחייה אנשים מייצרים פסולת ובחנות נעליים אנשים

לא מייצרים פסולת וכנ"ל גם...

יוסי פורטל [ייעוץ ותכנון אקולוגי בע"מ]: גם באולם שמחות מייצרים פסולת.

דוד שוורץ [שדה ורבורג]: אולם שמחות כן ובריכת השחייה כן. נכון.

רועי [ייעוץ ותכנון אקולוגי בע"מ]: בסופו של דבר, זה מה שמשרד הפנים החליט. כלומר, אין פה שום שיקול

דעת למועצה.

יוסי פורטל [ייעוץ ותכנון אקולוגי בע"מ]: זה המפתח, אליו מתייחסים. מפתח מתייחס לעובדים שבאים

להיות מועסקים באותו עסק, אליהם מתייחסים ביחס, בין כל השאר זה העודפת, כך היום בכל הארץ,

המסה הזו היא מסה כבדה מאוד של אשפה, דרך אגב, זה החוק.

אייל אברמוב [נווה ירק]: איך אתה מגדיר עובד?

יוסי פורטל [ייעוץ ותכנון אקולוגי בע"מ]: מה זאת אומרת? לפי תלוש?

דני: מעל 80 אחוז מסרה.

יוסי פורטל [ייעוץ ותכנון אקולוגי בע"מ]: לפי, יש לו תלוש, יש משרה. אני עכשיו עושה את נתניה, לפי תלוש

יש דבר כזה שנקרא, כמה זמן הוא עובד, כמה אחוז, מה המשכורת.

דוד שוורץ [שדה ורבורג]: אני אוסף את כל הישוב. המשאית לא שוקלת רק את בריכת השחייה שלו. היא

אוספת את כל היישוב...

יוסי פורטל [ייעוץ ותכנון אקולוגי בע"מ]: אז אני אגיד לך, אני אגיד לך מה עושים, אתה צודק.

6

ישיבת מליאה 11.1.26

יואב סבן [מנהל אגף תפעול וקב"ט המועצה]: יש נפח עצירה, עשינו סקר בכל המקומות ואנחנו יודעים כמה

יש בכל בריכה וכמה יש בכל מקום וכמה יש באולם אירועים ולפי הנפח עצירה, אנחנו עושים את החישוב.

יש נפח. לבריכה יש איקס פחים, אין איקס פחים.

אושרת גני גונן [ראש המועצה]: רגע חברים, זה לא שהבאנו לכאן חוק חדש, אנחנו פשוט משנים את

התחשיב שלו. הוא קיים, אנחנו מתקפים, הוא שנים קיים. מה אנחנו עושים היום? שוב, רגע, תיאום ציפיות,

אני מסבירה. אני מסבירה, זה לא למגורים, זה אשפה עודפת של עסקים, זה חוק עזר שקיים כבר. אנחנו

משנים את התחשיב שלו, פשוט מעדכנים את התחשיב שלו. עכשיו התחשיב המעודכן הוא אפילו זול יותר,

נכון? הוא אפילו נמוך יותר מהתחשיב הקודם. נכון, אז מה שאנחנו מבקשים להביא לכאן היום זה רק להבין

שהיה כאן תחשיב כי נדרשנו על פי משרד הפנים אחת לכמה שנים, צריך לחשב את זה מחדש. עברו 5 שנים,

ולכן אנחנו מתקפים את חוק העזר שלנו ואת התחשיב, לא את חוק העזר, את התחשיב של חוק העזר.

התחשיב החדש הובא שוב בפניכם על פי הקריטריונים שעושים אותו, ואנחנו צריכים לאשר כאן במליאה

לפני ששולחים למשרד הפנים את התחשיב. שהוצג בפנינו התחשיב, זה מה שאנחנו עושים. הצעת ההחלטה

אומרת שהוצג בפנינו התחשיב, אנחנו מאשרים אותו ומעבירים אותו לאישור של משרד הפנים.

יואב סבן [מנהל אגף תפעול וקב"ט המועצה]: ברשותכם, אני רק רוצה להוסיף, שתבינו, אנחנו עשינו בדיקה

בכל העסקים, כל עסק פה קיבל את הוואי שהוא צריך לשלם, נתנו להם גם אופציה, כי סך הכול זה בני אדם

שעשו את הסקר הזה. ואם יש עגלת קפה או עסק, שטוען שיש לו יותר עובדים או פחות עובדים או פחות

לעצירה בחתימה של עורך דין, אנחנו עוברים, אהרון, עובר, ולפעמים יש פיין טיונינג, מעלים להם או

מורידים להם, כולל עגלות קפה, כולל כל התחנות דלק, כולל כל מה שנקרא ברישוי עסקים בדרום השרון.

רחל רבר [אלישמע]: בסדר, אני רוצה לשאול את השאלה הזאת עוד פעם. אז אני רוצה לדעת מה היה עד

היום. מה היה התעריף ולמה הוא השתנה?

יוסי פורטל [ייעוץ ותכנון אקולוגי בע"מ]: כבר אנחנו אומרים לכם מה היה תעריף לפני ועכשיו התעריף של

היום, הנה הוא מולכם. כמובן שאמרתי לכם לאחר שגם למשרד להגנת הסביבה אישרו אותו,

אושרת גני גונן [ראש המועצה]: יוסי, מה התעריף?

יוסי פורטל [ייעוץ ותכנון אקולוגי בע"מ]: עכשיו הוא 1.19 לקילוגרם, מקודם היה .1.32 ירד. הוזילו את

המחיר. ירד המחיר בעקבות התחשיב איתם ביחד. כן.

רחל רבר [אלישמע]: כן, אבל האכיפה משתנה, מה משתנה?

אושרת גני גונן [ראש המועצה]: לא משתנה כלום. רק התחשיב. אז אני מעלה את זה להצבעה.

7

ישיבת מליאה 11.1.26

עו"ד דניאל חידקל [יועמ"ש]: הצעת החלטה. בהתאם לנוהל משרד הפנים, אגרת פינוי פסולת עודפת.

מליאת המועצה מאשרת את התחשיב לעדכון חוק עזר פסולת עודפת, ותפעל לעדכון חוק העזר.

אושרת גני גונן [ראש המועצה]: אוקיי, לפני זה אלי מבקש לשאול שאלה, כן?

אלי כהן [חורשים]: האם הרישום מתבצע באופן נפרד, האם המשאית שנכנסת לבריכה לצורך העניין, או

למפעל, היא נכנסת בצורה נפרדת אחרי זה ליישוב, או שזה סל אחד?

יואב סבן [מנהל אגף תפעול וקב"ט המועצה]: לפי כלי העצירה. לפי נפח כלי העצירה.

אלי כהן [חורשים]: אבל חבר'ה בואו, המפעלים מתנהלים, אני לא יודע איך אצלכם, אבל יש מפעלים

שמתנהלים בצורה נפרדת, אנחנו לא שייכים בכלל, סליחה על הביטוי, לזבל של ה,

מירון רביץ [סגן מנהל אגף תפעול]: יש מפעלים שמפעלים באופן עצמאי ולא משלמים. הם כותבים כתב

התחייבות על זה שהמועצה לא מפנה להם, ואין להם את המס הזה.

אושרת גני גונן [ראש המועצה]: אז אני מעלה להצבעה הצעת ההחלטה שעורך דין דניאל קודם העלה

להצבעה, מי בעד? מי נמנע? אוקיי, אז מי מתנגד? פה אחד. מליאת המועצה אישרה את התחשיב המעודכן

לפסולת עודפת לעסקים.

החלטה: בהתאם לנוהל משרד הפנים, אגרת פינוי פסולת עודפת, מליאת המועצה מאשרת פה אחד את

התחשיב לעדכון חוק עזר פסולת עודפת, ותפעל לעדכון חוק העזר.

אושרת גני גונן [ראש המועצה]: תודה רבה. תודה רבה. לעובדה שעשיתם כאן, למאיה, ליוסי ולרועי. תודה

רבה למירון ותודה ליואב.

[ 2 ] פעילויות ושיתופי פעולה מדור קיימות.

אושרת גני גונן [ראש המועצה]: ואנחנו עוברים לאורחים הנוספים שלנו כאן היום, איילה. איילה. איילה

שלנו, למי שלא מכיר, היא תציג את עצמה עוד מעט, אני אגיד לכם שהיא מנהלת את מחלקת הקיימות שלנו

במועצה. ויש הרבה מאוד שיתופי פעולה בנושאים של חינוך לקיימות, סביבה, קהילה, זה חשוב מאוד כי זה

באמת מתיישב עם החזון שלנו לדרום השרון ירוקה. ויש לזה הרבה מאוד היבטים, חלק מההיבטים הם

ההיבטים שאיילה מובילה כאן, והיא תציג לנו סיכום פעילות, חשבנו מידי פעם להביא לכאן יחידה

שמתעסקת בפעילות כזאת או אחרת ולתת ביטוי לעשייה. וזו עשייה חשובה וערכית ואיילה כאן תספר לנו,

איילה שקד [מנהלת מדור קיימות]: אז שלום, אני איילה שקד, אני מנהלת את מדור הקיימות במועצה.

עובדת איתי שרון אהרוני בן יהודה, היא בעצם רכזת חינוך לקיימות, במוסדות החינוך, ואנחנו שלחנו

8

ישיבת מליאה 11.1.26

איזושהי מצגת עם שיתופי פעולה שאנחנו עושות, שהיו בחודשיים האחרונים, אושרת ביקשה שנציג את זה

גם לכם. אז אני אתחיל בעצם. אז אנחנו עובדות עם הרבה מאוד גורמים שנמצאים מסביב, גם פנים ארגון

וגם חוץ ארגון. אחד מהם זה למשל קק"ל, שעשינו איתם קורס גששות וניטור של חיות בר ביער חורשים.

זה היה במימון של קק"ל, שיתוף פעולה, בנינו את זה עם היחידה הסביבתית. ארבעה מפגשים, כולל זה

שהתושבים ניטרו בשטח, זה היה 30 תושבים שהשתתפו בעיקר מגוש חורשים. לקורס הזה באמת גם שלחנו

מורים של החווה החקלאית, שלושה מורים ושרון השתתפו בקורס ואז בעצם גם אנחנו משאירים את הידע

כאן, יכולים להעביר אותו לתלמידים והוא לא ככה קורס שנשאר בחוץ. סיור של מובילי תחום נחלים בחברה

להגנת הטבע, כחלק מהכשרה שלהם, נפגשנו איתם פה, הראינו להם את הנחלים שלנו, הראינו להם את

הפרויקטים. ושוב, זה אונגואוינג כזה, אנחנו יכולים להמשיך לעבוד איתם והם מכירים את מה שקורה פה

וזה. מה בחצר. השתלמות מנהלות ומטפלות של גילאי לידה עד שלוש. אתם יודעים מהיום, כאילו הלידה

עד שלוש היום, זה בפיקוח המועצה. שלושה מפגשים, אחר הצהריים הן באות אחרי יום עבודה, אף אחד לא

משלם להן, שיכירו, שילמדו את מה שלנו חשוב, שהילדים יהיו, יגעו באדמה, יהיו מחוברים יותר לעשייה,

יצאו יותר החוצה עם הילדים, גם הקטנים. יש לנו פה תמונה של ילדים שכבר תוך כדי ההשתלמות הזאת,

הגננות והמטפלות שלחו לנו תמונות שהן כבר מיישמות את זה, והייתה הרבה רתיעה. אז אמרו, אנחנו לא

אוהבות לצאת, אנחנו לא אוהבות לגעת באדמה, ואני חושבת שריככנו אותם והם הבינו את החשיבות והם

מעבירות את זה הלאה. לומדים דרך שביל השרון, זה פרויקט שכבר אנחנו עושים אותו כמה שנים, כל

תלמידי כיתות ד', כל בתי הספר עוברים השתלמות, שני שיעורים כפולים בבתי הספר ויציאה החוצה. פה

הם הולכים לבית לאה, פה בתחילת השנה עשינו את כל כיתות ה', ששנה שעברה לא הצלחנו לעשות את זה

עם כיתות ד' ועכשיו אנחנו מוציאים את כל כיתות ד'. אז באמת כל הילדים שלנו עוברים הכשרה בבתי

הספר, ויוצאים החוצה ולומדים את השטח, וחווים אותו. ומבינים איפה אנחנו לומדים. השתלמות מורים

מבשלים חוסן, גם זה שיתוף פעולה של הרבה מאוד גורמים, אשכול רשויות השרון, היחידה הסביבתית,

הרשת הירוקה, אז באמת לעודד תזונה נכונה ובת קיימה, ושמורים ילכו, ילמדו את הדבר הזה, ויעבירו את

זה לתלמידים. זריעת פרחי הבר הגדולה, גם זו שנה רביעית שאנחנו עושים את הפרויקט הזה, הוא התחיל

פה עם היחידה הסביבתית, זה התחיל בעצם רק שש הרשויות שלנו, הפך להיות פרויקט ארצי של החזרת

פרחי הבר, למרחב הציבורי, אז אנחנו מחלקים לכל הגנים ובתי הספר שרוצים להשתתף בפרויקט, השנה

היו 70 מוסדות חינוך, אנחנו מחלקים להם זרעים, הם עוברים הדרכה איך לזרוע ועוקבים אחרי הדבר הזה,

עשינו את זה גם במועצה, בכניסה למועצה זרענו כולנו, יצאנו החוצה. גם פרויקטים קהילתיים של יוזמות

קהילתיות, גם מי שביקש קיבל זרעים והדרכה, והשתתפו במיזם הזה. ביובליט, זה רשות נחל הירקון, הגשנו

להם קול קורא, האמת רק אנחנו והוד השרון, קיבלנו מהם 35 אלף שקל שזה הרבה מאוד, זה היה גם

לפעילויות קהילתיות וגם לבתי ספר, אז כיתות ח' יצאו לסיור חקר במפגש הנחלים קנה והדס, היה מקסים

באמת, הם בודקים את המים, והם רואים ומנטרים ולומדים איך בעצם יש לנו טבע, זה ממש מתחת לקניון

שרונים, יצאנו, והיה קסום. יש שם עוד תמונה שעשינו עכשיו סיור עששיות, גם בתמיכה שלהם, יצאנו

בחושך, בחנוכה, עם ילדים והורים, היה קסום. מנהיגות נחל, רשות ניקוז ירקון, רשות ניקוז נחלים ירקון,

בכלל. עובדים איתנו המון גם על פרויקטים גדולים של שיקום הנחלים ובכלל השוטף, וגם בקטע של החינוך

9

ישיבת מליאה 11.1.26

והקהילה. זה כבר שנה שלישית שגם אהרונוביץ' וגם בית חינוך ירקון מקבלים את התוכנית הזאת של

מנהיגות נחל, זה חמישה מפגשים. ושלושה סיורים, שניים לירקון ואחד לנחל הדס. הם אחרי זה עושים

פעילות שיא לכיתות אחרות שלא משתתפות בתוכנית. יוצאים המון, ולומדים המון, ושוב זה במימון שלהם,

וזה פרויקט שאנחנו עושים איתנו ביחד. החנויות הקהילתיות. אני רוצה להתעכב על זה קצת, כי בזה יש

לכם איזשהו מקום שאתם גם כן יכולים לתרום. יש לנו לא מעט חנויות קהילתיות ביישובים והמקום שלכם

זה שבאים ומבקשים מקום פיזי, להבין את החשיבות, אני מסתכלת על אייל, אייל מסתכל עליי, באמת

החנות הקהילתית בנווה ירק, אתה יכול להעיד, היא ממש בנתה קהילה, היא בנתה את הישוב הוא במקום

אחר לגמרי ממה שהוא היה. זה מקום מפגש, יש להם הכנסה אז אפשר לעשות פעילויות. ומעבר לזה שיש

בו גם חיסכון של כסף. כולם לומדים, מקטנים עד גדולים, שלקנות יד שניה, זה לא פסול, יש דברים נהדרים

ובאמת זה פוגש אותנו מהרבה מקומות, גם מהמקום של הקיימות וגם מהמקום של הקהילה, ובעצם ב7

באוקטובר, גם הבנו את המקום של החוסן. כי היינו צריכים פתאום לתקשר עם היישובים, ואנחנו לא יכולים

לנוע בכבישים יותר מדי. וכולם צריכים דברים, ואנחנו אין לנו איפה לארגן, ואין לנו כוח אדם, ובסוף הבנתי

שאם אני צריכה לעבוד, לבגדים לילד בן שש, אני יכולה לכתוב בקבוצה של החנויות הקהילתיות, והן יכולות

לכתוב ביישוב, ואני אקבל ערימה מסודרת, ארוזה טוב, ואני יכולה לשלוח מישהו אחד שרק יביא אותה. אז

הבנתי את הכוח הזה באמת של חוסן קהילתי דרך המקום הזה של הקיימות, ובאמת היה לנו המון דברים,

כל מה שהיינו צריכים מדים כתבנו, קיבלנו. היינו צריכים כלים כתבנו וקיבלנו בצורה הכי נקייה, הכי

עניינית. וזה פרויקט שבנינו עם האגף לשירותים חברתיים. בסוף באנו ואמרנו, הם נמצאים בשטח, הם

רואים את התושבים, הם פוגשים אותם. מה שאנחנו לא, והם יכולים גם לזהות כל מיני אתגרים של תושבים

שיש, ועשינו קורס של ארבעה מפגשים עם הרווחה. באמת איזה מענה אנחנו יודעים לתת, איך לבנות קהילה,

והם יודעים היום מה המועצה יודעת לתת ולמי לפנות, ובאמת אם באים ומציעים לכם, אנחנו רוצים לפתוח

חנות כזאת, אז תגידו כן ואנחנו כאן לעזור לבנות את זה ולתת תמיכה ויש המון המון למידת עמיתים.

בסירקין יש לכם פרויקט כזה, גם נתנו להם עכשיו כחלק מאיזשהו קול קורא של המשרד להגנת הסביבה

עוד תקציב. אז קצת קדימה, אנחנו הולכים לעשות קורס גינון מקיים בחצר הביתית, אנחנו עם היחידה

הסביבתית בחווה החקלאית שלנו. אז ברגע שנוציא את זה, אז אני אשמח שתפרסמו. פרויקט נוסף זה בשביל

הירקון, זה שנה שניה, 7 רשויות נחל אחד, 4 ימים בסוף מרץ 18 עד ה.21 בשנה שעברה היו 90 אירועים, של

שבע הרשויות, השנה בטח יהיו יותר. אירועים מקסימים, באמת, בעלויות מסובסדות. גם כן, ברגע שנוציא

את זה, נשלח לכם, אני אשמח שתפיצו ותבואו. זהו, ואנחנו פה לכל שאלה, כל דבר שרוצים לעשות ביישובים,

ועדות איכות סביבה בתוך היישובים, גינות, מה שאתם רוצים.

אושרת גני גונן [ראש המועצה]: רגע לפני שאתם שואלים, אני רוצה להגיד, איילה, שבאמת עובדת כאן מכל

על לב הנשמה, מצליחה לגייס הרבה מאוד משאבים, היא עובדת עם המשרד להגנת הסביבה ועם משרד

החקלאות ועם רשות הטבע והגנים ועם קק"ל, ומצליחה לגייס הרבה מאוד משאבים לטובת הפעילויות,

והפעילות היא נטו קהילתית. היא באמת חוסן קהילתי הפעילות הזאת. מייצרת כאן באמת גם בתחום של

החינוך והחינוך הבלתי פורמלי ומילדים בגיל הרך ועד הוותיקים הרבה מאוד פעילויות בעולם הזה של

10

ישיבת מליאה 11.1.26

קיימות וסביבה. זה חינוך, ואני רוצה להגיד לך, איילה באמת שאפו גדול על העשייה, והיא ניכרת. תודה.

עכשיו יש לכם שאלות או הערות או בקשות אנחנו נעשה סבב.

זהרה צור [כפר מעש]: האם יש מצב שאנחנו יכולים לקבל זרעים כאלה לפעילות של ט"ו בשבט מושבית?

איילה שקד [מנהלת מדור קיימות]: יש לי קצת אני יכולה לתת לך, כן. יש לי עוד שאלה אם מישהו ירצה.

אורי עצמון [כפר סירקין]: יש לי שאלה עקרונית. קורס גינון בר קיימא בחצר הביתית, אני בכוונה קורא

את זה. תדעו לכם שאנחנו במצב של תחשיבי המים היום של 8.5 שקל קוב מים, ואחר כך בעודפים 12 שקל

לקוב מים, ועוד 5 שקל עבור הביוב שמתלווה אליו, טיהור הביוב. מי יחזיק גינה? מפני שאנחנו נקבל, כמו

כל שנה, אנחנו נקבל בפברואר, ויכול להיות שגם במרץ, חוסר גשם, ונצטרך להשקות את הגינות. במחירים

האלה ישקו את הגינות, מה עושים...

אושרת גני גונן [ראש המועצה]: לא, איילה, אבל את לא אחראית על ... אבל יש לך תשובה, בבקשה.

איילה שקד [מנהלת מדור קיימות]: הקורס הזה, הרעיון שלו, זה באמת איך לבנות גינה שהיא חסכונית

במים, והיא יודעת יותר להחזיק את עצמה, גם בתקופות קשות, גם כלכלית וגם,

אושרת גני גונן [ראש המועצה]: תבוא, תבוא לקורס, תבוא. גם יש לך מוזמן לקורס. אני יודעת, יש לך

אחלה לגינה.

איילה שקד [מנהלת מדור קיימות]: הקורס לא בא ואומר בואו תשימו מרבדי דשא ותשקו אותם

אושרת גני גונן [ראש המועצה]: עכשיו אני רוצה לתת ליושבת ראש ועדת איכות הסביבה של המועצה

ששותפה בחלק מהפעילויות כאן ועוד, יש לה חלומות רבים להגשים בנושא. למולי לדבר בבקשה.

מולי אורן [נירית]: וא' איילה כל הכבוד, באמת רואים שהעשייה היא מכל הלב ורואים שאת קהילתית ואת

יודעת לעשות את הדברים כפי שצריך, כולל הקשר עם המוסדות הרלוונטיים. לי חסר, אושרת, איפה שאר

הנושאים שדנו בהם, שהם חשובים לא פחות, ואחד מתבטא כאן בוועדה לאיכות הסביבה. כמו למשל, הצלה.

כמו למשל, שיטור והגנה על היערות שסביבנו, ועוד הרבה מאוד נושאים, 21 נושאים שישבנו ודנו בהם,

בשולחנות עגולים, בוועדות השונות. זה מאוד חסר לי. לא קיבלתי עד עתה מענה לכך וחבל.

אושרת גני גונן [ראש המועצה]: אז כיושבת ראש הוועדה ורכזת הוועדה זו איילה, אתן צריכות לשבת

ולהגדיר מהי תכנית העבודה, שמתייחסת לנקודות שלא נכנסו כאן. כאן איילה הציגה את מה שהיה, ומעט

מאוד ועל קצה המזלג לא הציגה את תכנית העבודה. אני מניחה שכשתשבו בטח תראו שהפערים ביניכם

מצטמצמים, ואם לא אז תבואו ותגידו, אבל בעיקרון אתן צריכות לשבת יחד עם האתגרים לשנה הקרובה

ולהגדיר מה נכנס. כאן בעיקר איילה הציגה את מה שהיה, פחות את תכנית העבודה לשנים קרובות.

11

ישיבת מליאה 11.1.26

מולי אורן [נירית]: אני צריכה תקציבים לאתגרים

אושרת גני גונן [ראש המועצה]: את יודעת מולי, קודם כל אנחנו לא בדיוני תקציב, אבל את יודעת כמה

מהפעילות הזאת כאן, עולה, לא הרבה, אבל היא שווה מאות אלפי שקלים בזכות הרבה מאוד משאבים

שהם של מתנדבים, של ארגונים שאיילה גייסה אותם, אז לא כל דבר הוא תקציב, אבל גם בנושא של תכנית

העבודה אני מניחה שאם יהיו פערים תבואו, נדבר. לא נשאיר כאן משהו שלא יקרה, מולי. תבואי עם כל

החלומות, אנחנו נגשים אותם. בסדר, מולי? אנחנו נגשים את כל החלומות. היא צנועה ואנחנו נעשה, ואם

יש פער תבואו ואנחנו נשלים אותו.

יעל בנט מאיר [מתן]: שאלה שלי, ועדת ספורט. לאור זה שעודד עזב, מי מרכז?

אושרת גני גונן [ראש המועצה]: אורי.

אורי מרגלית [סגן ראש המועצה/רמת הכובש]: כרגע אם יש שאלות בנושא ספורט, ועדת ספורט, מירית,

כן נגיד שנושא הספורט לא נכנס להקפאה בגלל העזיבה של עודד, זה לא נשאר בחלל, הייתה חפיפה מסודרת,

הנושא הזה ממשיך להתנהל והוא גם אפשר להעלות מול מירית כל בקשה, הצעה, רעיון עד שימונה מי שינהל

את הספורט במועצה.

אירית קרמל לוי [צור יצחק]: אני רציתי להגיד מילה על איילה. אני רוצה להגיד לך תודה שזה בכלל לא

מובן מאליו, אנשים לא מבינים מה זה להביא קול קוראים ואת עושה עבודה מצוינת וראוי להגיד ממש כל

הכבוד על זה, זה לא מובן מאליו.

אושרת גני גונן [ראש המועצה]: בט"ו בשבט לפני שנתיים האלה הביאה כאן מאות שתילים לשתילה ששווה

ערך להרבה מאוד כסף דרך כל מיני גורמים ורשויות שהיא לא צריכה לגייס מהם. זו דוגמה מעולה לעשייה

שלא בהכרח אולי באה לידי ביטוי בעוגה של התקציב, אבל היא מאוד באה לידי ביטוי בנפח הפעילות

ובחשיבות שלה.

אירית קרמל לוי [צור יצחק]: לדוגמה לעובדת שמצליחה למנף את מה שהיא מקבלת להרבה יותר.

זהרה צור [כפר מעש]: לא בעניין של הסביבה, לגבי שנה הבאה, עם מי אני צריכה לדבר בנושא של צהרונים?

גם עם מירית?

אושרת גני גונן [ראש המועצה]: כן זה ישב בתפו"ח. טוב, תודה רבה איילה. כן, דפנה, בבקשה.

דפנה דילאון פז [שדה ורבורג]: אני יושבת עם איילה בכמה ועדות, ואחד הדברים שאני תמיד רואה, יש

משפט מאוד יפה שאומר, אין פלאנט בי. אנחנו באמת כל מה שאתה עשה זה תמיד רק מתכתב עם הנושא

12

ישיבת מליאה 11.1.26

הזה של קיימות וחוסן וקהילה וזה באמת, אין לנו, פלאנט בי. כל האשפה עודפת ואת זה אנחנו צריכים

להכניס כאסטרטגיה איך אנחנו מייצרים פחות.

איילה שקד [מנהלת מדור קיימות]: אז תודה רבה. תודה רבה ובאמת זה היה דגש על שיתופי פעולה, אני

מביאה לך, ואנחנו כאן באמת, אם אתם רוצים, לגמרי הדלת פתוחה.

אושרת גני גונן [ראש המועצה]: טוב, אז אנחנו עכשיו, אורי, ערן, אנחנו נעבור לדו"ח מנכ"ל. דו"ח מנכ"ל

בבקשה. צחי, רצית להגיד משהו לאיילה?

צחי בן הגיא [עינת]: [מדבר ללא מיקרופון] אני חושב שמישהו בא להציג את התחום שלו, זה לא יכול להיות

סוג של פעולות ... צריכות להיות מטרות, מה אנחנו רוצים להשיג ב2026 או מה נשמור מ.2025 מה הרעיון

האסטרטגי שלנו, מה היעדים שלנו, איך אנחנו נגדל מהמקום הזה של טיוטה אינטימית.

אושרת גני גונן [ראש המועצה]: ההערה התקבלה. צחי, ההערה התקבלה. התקבלה? בסדר? לקחנו לתשומת

ליבנו, נשדרג את זה לפעם הבאה. מולי, הבנתי שזה קשור בדברים, בסדר גמור. זה יהיה מחובר, זה מחובר.

לא, אבל בסדר, בסדר גמור. כל הפרויקטים צריכים להיות מיוצגים קודם כל עם הרציונל, עם המטרה, עם

היעדים, על האבולוציה של התחום ומה עשינו ומה אנחנו נעשה שקשור בתוך רציונל זה. אנחנו נציג איזשהו

טמפלט לזה. בסדר אורי? אנחנו נציג טמפלט לזה. וככה כל אחד שיציג, יהיה בתוך מסגרת מאוד ברורה.

תודה. ההערות האלה מצטלבות להם, לא סתם אמרתי שזה מתחבר לי, בסדר גמור.

[ 3 ] דו"ח ראש המועצה.

אושרת גני גונן [ראש המועצה]: אנחנו עוברים למצגת עדכונים. אנחנו נעדכן מה קרה בשבועות האחרונים

מאז שנפגשנו. היה לנו תרגיל של חירום עם פיקוד העורף כדי לשמור כאן על דריכות, על כוננות, על כשירות.

היה כאן אגב גם כנס של פיקוד העורף עם הרמטכ"ל ושר הביטחון. זה קרה, אני לא יודעת אם זה נכנס לכאן

למצגת, לדעתי זה לא נכנס, אז אני אגיד את זה בהקשר של זה. שומרים על כשירות, חשוב מאוד, גם עם

כוחות הצבא, גם כיתות הכוננות, גם הצח"י וגם הסער. כולם שומרים על טוב אימונים ותרגולים. מנהל

מחוז משרד הפנים ביקר כאן. עשינו לו סיור על קו התפר. דיברנו עדיין על הפערים שיש. אני שמחה לבשר

שאנחנו מקבלים את הכסף של בגץ, שפנינו לבג"ץ על משרד הפנים, זוכרים? היה 50 מיליון שקל ליישובי קו

התפר, אז אנחנו מקבלים את חלקנו בתוך ה50 מיליון של כל המועצות שנמצאות על קו התפר, חלקנו עומד

על 7 מיליון שקלים ו300 אלף זה היה בהתמדה, בנחישות ולפעמים גם באין מה לעשות, לפעמים צריך להגיש

גם עתירה נגד הממשלה כדי לקבל את הכסף. עשינו את זה, ואחרי שנתיים הכסף יגיע.

איציק תורג׳מן [נירית]: צריך לבדוק, כי לאוצר יש תרגיל מלוכלך שהוא מעלה את זה לחוק ההסדרים. זאת

אומרת, הוא מבטל ככה גם חתימות וגם התחייבויות, צריך להיזהר שהוא עושה תרגיל פה.

13

ישיבת מליאה 11.1.26

אושרת גני גונן [ראש המועצה]: לא נכנס לחוק ההסדרים, ההרשעה כבר נמצאת אצלנו. ההרשעה של משרד

הפנים, הם חילקו את זה לשלושה אם אתם רוצים לדעת. משרד הפנים באגף חירום שלו הקצה לנו 2.5

מיליון שקלים. היתר מחולק בין פיקוד העורף לבין הצבא. שם אנחנו קצת יותר מודאגים, כדי שזה לא ייבלע

במה שממילא הצבא צריך לתת או פיקוד העורף, ואנחנו יש רשימה מאוד מוגדרת, שאמ"צ שהגדירו, יש כאן

דרישה מבצעית שהוגדרה בפיקוד מרכז, בדיוק מה צריך להיות בכל אחת מהקטגוריות, זה צבוע, זה צבוע

ליישובי קו התפר וצריך להגיע לכל אחד מהיישובים, לכל אחד מהגורמים שאמרתי. גם מול משרד הפנים

כשנפגשנו עם מנהל המחוז הצגנו לו עדיין את הפערים שיש. יש עוד פערים, עוד לא קיבלנו את כל הדברים

שאנחנו צריכים לקבל. ואנחנו מצפים לקבל, היום הייתי אצל אלוף פיקוד מרכז, למשל חיילי ההגמ"ר, כמו

הרבה מאוד מחיילי המילואים, גם החיילים של ההגנה המרחבית זה הולך ומצטמצם. יש יחידות בצה"ל

שהורידו להם את המילואימניקים ב80 אחוז, אצלנו יש צמצום הדרגתי, ביקשנו שזה לא יהיה בבת אחת.

ואנחנו מקווים שנוכל לקבל לעוד כמה חודשים חיילי הגמ"ר, אנחנו לא יודעים בדיוק להגיד מה תהיה

המכסה. אבל אלוף הפיקוד אמר שהדרישה המבצעית הייתה להשאיר כמה שיותר חיילי הגמ"ר, בסופו של

יום הם יחלקו את זה בין היישובים, אבל זה הולך ומצטמצם ואנחנו צריכים לעבור ואנחנו גם עוברים

לתהליכים אחרים של הגנה על הישובים שלנו. בין היתר, יש לנו גם מוקד רועה שעובד כבר חודש וחצי, והוא

עם פידבקים די טובים מהשטח. המצלמות במערכת בינה מלאכותית שמצליחה להקפיץ כל גורם זר שנמצא

על גדר היישוב שהמצלמות משדרות. אז יש כאן תצפיתנית שעובדת 24/7 כאן במועצה.

אורי מרגלית [סגן ראש המועצה/רמת הכובש]: לא רק אחת, יש כמה, כן. מוקד הרועה התחיל לפעול לפני

חודש וחצי, התחלנו עם 9 ישובים, יש לנו שניים נוספים שעכשיו מתעניינים, להיכנס למוקד הרועה. בוצעו,

היו שני אירועי אמת שהתבררו אחרי שהקפצנו כוחות לנקודה כמעשים של בני נוער, נערים וכדומה, שכמובן

ננזפו כי הם לא אמורים לעשות את הדברים האלה בשעות שבו הם עשו את זה. הם עשו אותם, ועשינו שני

תרגולים. המוקדנים כבר מיומנים. אני אגיד ששניים מהאירועים היו דווקא בשעות המאוד קשות, ארבע,

חמש לפנות בוקר, והתגובה הייתה טובה. כל אירוע כזה מתוחקר לעומק והמטרה שלנו לגייס מלבד העובדים

שעובדים בתוך הפרויקט עוד בנות שירות שיצטרפו לתת מענה יותר טוב ליישובים. אבל אנחנו רואים שהדבר

הזה עולה על מסלול טוב, ואגב בכל שעה שתגיעו אין יותר הפניה למוקד חיצוני, המוקד מועצה, מאויש

,24/7 על ידי צוות של כ-5 עובדים תצפיתנים, תצפיתניות, והעסק מתחיל להיכנס למסלול טוב. אנחנו רואים

גם כמו שאושרת אמרה שביעות רצון די גבוהה ביישובים, אנחנו משתפרים בדברים מסוימים אבל זה נראה

הרבה יותר טוב ממה שזה היה נראה בשבוע שבועיים הראשונים. ונשמח שכל יישוב שרוצה יצטרף.

דוד שוורץ [שדה ורבורג]: מה זה דורש מיישוב שרוצה להצטרף?

אורי מרגלית [סגן ראש המועצה/רמת הכובש]: בנינו בעצם איזשהו, יש חלוקה בעלויות בין המועצה לבין

היישוב. העלויות אל מול מוקדים חיצוניים הן מאוד נמוכות והישובים שהיו בעבודה מול מוקדים חיצוניים,

ביניהם גם קיבוצים, אומרים שהם מרגישים שיפור אל מול העבודה בעבר וגם ירידה במחיר. כל מי שרוצה

להצטרף, הוצגה טבלה שאגב שקופה, מבחינת עלויות, היא מורכבת מאורך גדר, מספר מצלמות, גודל, כל

14

ישיבת מליאה 11.1.26

מיני, איזשהו תמהיל שבנינו. ובאמת כל מי שמתעניין, היישוב שלו, תשלחו ליואב, לרועי כהן שמנהלים את

זה. אין ישוב שהתקרב ל-15 אלף, זה לא העלויות. אולי 15 אלף שקל בשנה. זה הרבה פחות מ-15,000 שקל.

אין יישוב אפילו גדול שבמועצה שיתקרב לעלויות האלה, זה אלפים בודדים בחודש. גם לוועדים וגם

לרבש"צים, אני תכף אגיד לך כמה היישוב ש...

אושרת גני גונן [ראש המועצה]: יש עשרה יושבים שכבר נמצאים, שהם כבר חלק מהשירות, מקבלים כאן

שירות. עשרה מתוך ,31 מי שירצה, מוזמן להצטרף. למה? זה בעצם מערכת שמבוססת על בינה מלאכותית,

אז אין בעיה לקחת כמה יישובים שאנחנו רוצים. אני גם אמרתי את זה לפיקוד מרכז, אלוף הפיקוד, שאנחנו

מבחינתנו יכולים לתת שירות גם לרשויות אחרות אם נקבל מהצבא גם תצפיתניות, כי בעצם זה על אותה

מערכת, אנחנו יכולים לתת שירות גם לרשויות אחרות.

מולי אורן [נירית]: אושרת, בעצם אבל צריך לרשת את אותם היישובים?

אושרת גני גונן [ראש המועצה]: כן, מה שצריך זה שהיישובים האלה יהיו להם מצלמות אחרת ...

*מדבריםיחד

אושרת גני גונן [ראש המועצה]: אפשר לעבור, ערן?

אורי מרגלית [סגן ראש המועצה/רמת הכובש]: הוצאנו מלא פעמים לרבש"צים, לוועדים, ואגב אם בא

לכם, ספונטנית, מי שמסיים פה היום את הישיבה יכול לרדת לראות, המוקד רואה איך הוא עובד בזמן

אמת. אגב, גם עשינו ישיבות עם כולם, מי שהגיע. יש כאלה שאומרים, אני הביטחון אצלי הכי טוב, אל

תתקרבו, לא רוצה, וזה בסדר.

*חברתמליאהמדברתללאמיקרופון

אורי מרגלית [סגן ראש המועצה/רמת הכובש]: שוב, הכל יחסי, אני יכול להראות לכם את המחירים באופן

שקוף, אין לאף אחד פה מטרה להרוויח, המטרה היא שהמוקד, שזה יממן את העלויות. אנחנו גם אומרים

שיש נתח שהמועצה שמה באירוע במסגרת תב"ר ביטחון. אין לנו פה, אף אחד אין לו אינטרס להרוויח, ואגב

יכול להיות שנגיע למספר מסוים של ישובים, ,14 ,15 שפתאום נעלה את כמות המוקדנים במשמרת. התקציב

הוא הצטיידות ביטחון, אין לנו אפשרות לערבב את זה בשוטף. הצטיידות, זה לא שכר מוקדנים.

רחל רבר [אלישמע]: אני הבנתי שבשביל להתחבר למערכת צריך מצלמות מיוחדות-

אורי מרגלית [סגן ראש המועצה/רמת הכובש]: היישובים מה שהם יכולים לעשות בכסף של ההצטיידות

צבוע על ידי הצבא, אושרת אמרה, אמ"צ קבעו את זה, אין לנו. חלק מהיישובים אגב קיבלנו סעיף הצטיידות

של חמל צח"י, 400 אלף. אין לנו יכולת להזיז את זה לא ימינה ושמאלה. חמל צח"י נקודה סוף .400,000 יש

15

ישיבת מליאה 11.1.26

יישובים, יישובי קו תפר שקיבלו מצלמות שאפשר לחבר אותם למוקד והיישובים האלה כבר יודעים מזה.

אני רק אומר, הכסף עוד לא אצלנו, יש לנו הרשאה אחת ממשרד הפנים של כשליש מהסכום, אנחנו מאוד

נרצה שאותם ישובים כמובן ישתמשו להצטיידות.

דוד שוורץ [שדה ורבורג]: מי מתפעל את האירועים אם זה לא בקו תפר?

אורי מרגלית [סגן ראש המועצה/רמת הכובש]: רבש"צים מוקפצים, רק הרבש"צים, אנחנו לא מוקד מטפל.

חשוב להגיד, אנחנו לא מוקד מגיב.

אושרת גני גונן [ראש המועצה]: צריך להיות מחובר בצד השני למי שמטפל בזה. רגע, יום טוב, קח מיקרופון

ותדבר אל המיקרופון.

יום טוב אלקבץ [חגור]: (מדבר ללא מיקרופון) כמה זמן לוקח לקבל מצלמות מרגע שהיישוב ...

אורי מרגלית [סגן ראש המועצה/רמת הכובש]: עוד פעם, אנחנו נותנים שירות על גבי מצלמות שמותקנות

ביישוב. אנחנו לא מתקינים, אנחנו לא קבלן מצלמות. קונים מול ספק, עושים התקשרות מול ספק, הוא

פורס מצלמות ברחבי היישוב, אנחנו מתלבשים על המערכת שהוועד עשה. הוועד, היישוב.

אושרת גני גונן [ראש המועצה]: כן זוהרה? אפשר, אם אתם רוצים להתחבר ויש לכם מצלמות, אתם יכולים.

אני מציעה לכם את הדבר הבא, כל חבר וחברת מליאה שרוצים לבדוק לגבי היישוב שלכם, תבדקו עם יושב

ראש הוועד שלכם. כל יושב ראש ועד שירצה להצטרף ולא הצטרף עד עכשיו, יכול להצטרף בכל רגע נתון.

זה לא שנגמר, סגרנו את זה וזהו. כל רגע נתון שיישוב ירצה להצטרף הוא מוזמן להצטרף, מה שצריך זה

לראות שיש אמצעים. זאת אומרת שיש את המצלמות באישור כדי לחבר. יש ישובים, קודם כל, כל הישובים

במועצה קיבלו מצלמות בתכנית הביטחון שהייתה לנו, אולי לא מספיק, אולי זה לא מרשת את כל הישוב,

צריך לבדוק ישוב ישוב. בסדר? אנחנו ממשיכים להילחם בנושא של השריפות הפיראטיות.

אורי פדלון [מנכ"ל המועצה]: אני רק רוצה לענות לאורי עצמון. המחיר לכפר סירקין, לחיוב שנתי 13,000

שקל. בסדר?

אורי עצמון [כפר סירקין]: שנתי?

אורי פדלון [מנכ"ל המועצה]: שנתי. המספרים עולים. 13 לשנה. זה תמהיל גודל, שטח גדר, מספר מצלמות.

אושרת גני גונן [ראש המועצה]: תראו, כיוון שאנחנו לא, אנחנו לא גוף עסקי, אנחנו לא עושים כאן קופה

על חשבון אף אחד, אנחנו נותנים שירות. השירות הזה הוא שירות שאנחנו כאן במליאה הגדרנו אותו כשירות

שהוא מסובסד, זאת אומרת שגם המועצה שמה את התקציב כדי להפעיל את זה. עכשיו, כל יישוב שנכנס

משלם סכום שאין לו כמובן ערך כלכלי רווחי אל מול שירות כזה שעולה, סתם לדוגמא, אני הבנתי שבצור

16

ישיבת מליאה 11.1.26

יצחק מול מוקד זה חצי מיליון שקל בשנה. הצעה שהם קיבלו, לא יודעת אם הם קיבלו אותה ומיישמים

אותה או לא, וכאן אנחנו מדברים על אלפי שקלים בודדים בשנה. כי אנחנו אוספים את כולם ביחד, אנחנו

מאגמים משאבים, ויש לנו את כל היכולת לתת את השירות הזה.

אייל אברמוב [נווה ירק]: אושרת, רק כדי שלא נייצר ציפיות שאי אפשר לעמוד בהם, אז אני רוצה לדייק

אתכם טיפה ברשותכם. בבקשה. זה דבר מצוין למי שהישוב פה מרושת במצלמות והמצלמות הן אנליטיות,

כי אם המצלמה היא לא אנליטית כמו אצלנו למשל, לצערי זה הוקם לאורך השנים, המצלמות הן לא

אנליטיות, הן לא יודעות לקפוץ שיש אירוע, אף אחד לא ישב ויצפה ב-6,000 מצלמות. אז צריך להיות מדויק

בעניין הזה. למי שיש מצלמות אנליטיות והיישוב שלו מרושת, חובה ללכת לשם. למי שלא, צריך אולי לבנות

את היכולת הזאת, ואז לראות מה עושים. הבנתי.

אושרת גני גונן [ראש המועצה]: תודה אייל. אמרנו את המילה אנליטית כמה פעמים, אבל אולי זה לא היה

מספיק ברור. זה תנאי להיכנס.

*חברמליאהמדברללאמיקרופון

אושרת גני גונן [ראש המועצה]: קודם כל הרמטכ"ל לא עשה סיור כאן על הגדר, הרמטכ"ל ושר הביטחון

הגיעו לכנס של פיקוד העורף, עם כל ראשי הרשויות מכל הארץ, א' כדי לסכם תקופה, וב' כדי לעשות הערכה

לכשירות לתקופה אחרת. זאת אומרת שלא דובר על הגדר, דובר על כשירות פיקוד העורף עשה כנס לגבי

כשירות לקראת כל מה שיגיע. עם אלוף פיקוד מרכז כן דיברנו על הנושא של סגירת פרצות בגדר. טוב, אתם

יודעים אנחנו עדיין ממשיכים להילחם בכל הנושא של השריפות, סובלים מזה מאוד מאוד היישובים שלנו,

אבל לא רק היישובים שלנו, מהצפון ועד הדרום. כל מי שגר על קו התפר, וגם ליד ישובים ערבים ששורפים

את הפסולת שלהם, אנחנו סובלים מאוד מזיהומי אוויר. ואנחנו נמצאים בתקופה שבה באמת פקעה

סבלנותנו והחלטנו להרים את כל המשרדים הרלוונטיים על הרגליים זה משרד האוצר, כי שר האוצר הוא

גם אחראי על יהודה ושומרון, זה גם המשרד להגנת הסביבה, זה גם משרד המשפטים לגבי אכיפה, שיש

אכיפה לא מספיק חזקה בתחום. זה גם המשרד לביטחון פנים, כי זה גם המשטרה ואת מי שתופסים, זה

המעברים, זה המינהל האזרחי, כל הזמן יש כנסים, שבוע שעבר הייתי בכנס בראש העין שראש העיר שם

הביא ראשי רשויות לדון בזה יחד עם משרדי הממשלה. לפני כמה שבועות היינו במשרד להגנת הסביבה,

מחר אני שוב במשרד להגנת הסביבה. יש תכנית עבודה כבר, יש תקציב לתכנית העבודה הזאת. אנחנו

מקווים, ראיתם בטח בתקשורת, שזה עלה לכותרות. גם ישובים ערביים ששורפים את הפסולת שלהם זו גם

תופעה שאנחנו מכירים אותה וכיוון שלנו אין את הסמכות להיכנס לרשות אחרת ולהפעיל הפיקוח והמשרד

להגנת הסביבה והמשטרה וכמו שאמרתי כל משרדי הממשלה חייבים לעבוד ביחד, אז קמה סוג של מנהלת,

שמייצרת בעצם תוכנית עבודה משולבת של כל הגורמים. אנחנו נמשיך לעקוב אחרי זה. זה נמצא בוועדת

ביקורת המדינה במעקב, זה בוועדת הפנים, ועדת איכות הסביבה, כל מיני ועדות בכנסת, אני מקווה שברוב

הוועדות גם יצאו לפועל התוכניות, אבל אנחנו על זה. כן, איציק.

17

ישיבת מליאה 11.1.26

איציק תורג׳מן [נירית]: זו לא רק שריפה של פסולת? יש ייצור של פחמים, הם עורמים ערימה גדולה מאוד

של גזעים, מבעירים אותם וזה מעלה עשן.

אושרת גני גונן [ראש המועצה]: המפחמות שפועלות ביהודה ושומרון, זו תעשייה שצריך להילחם בה, ורק

בצורה משולבת של כל הכוחות.

יורם דוקטורי [עדנים]: שאלה לגבי האכיפה בתחום השיקום. זה נכון שהם שורפים את הפסולת אצלם,

אבל הזיהום נעשה אצלנו. הזיהום נעשה פה.

אושרת גני גונן [ראש המועצה]: נכון, חברים, לזיהום אין גבולות, הוא עובר את הקו הירוק, והוא עובר את

הקו הכחול של רשות כזאת ואחרת, וברור לחלוטין שצריך לטפל בבעיית השורש. וצריך כאן לעשות

סנקציות, בעיית השורש היא שזה זול הרבה יותר לשרוף מאשר לטפל באשפה. וחלק גדול מהאשפה מגיע

מישראל ליהודה ושומרון על ידי חברות שלא כמו אצלנו, מטמינות במקום שצריך להטמין כי זה זול הרבה

יותר. יש שם תעריפים של 50 שקלים למשאית, שאצלנו זה עולה הרבה יותר כמובן. אתם יכולים לתאר

לעצמכם, זו תעשייה שלמה. אם יעצרו את הכספים לרשות הפלסטינית, יקזזו להם את הכספים, ויכריחו

אותם לטפל באשפה, וישימו במעברים שלנו פיקוח ואכיפה, ולא נראה משאיות שעוברות ליהודה ושומרוני

עם הזבל מישראל לשריפה שם. ואם כל המשרדים יעשו את העבודה שלהם אנחנו צפויים לראות כאן הקלה,

על זה אנחנו נמשיך לעקוב. חגגנו 100 לוותיקי המועצה. היה אירוע מאוד מרגש עם בני הנוער, זה היה

בחנוכה. הוקרה לעובדים ולעובדות מצטיינות ומצטיינים במועצה. חבר הכנסת מרגי שהיה עד לא מכבר שר

הרווחה הגיע לביקור כאן. אני אגיד שכשר הרווחה, וגם היום מאחורי הקלעים הוא פועל הרבה מאוד לסיוע.

אנחנו ממש זכינו לעבוד איתו ולקבל, סיוע במקומות שהיינו צריכים. יחד אתו חנכנו מעון יום שיקומי ראשון

מסוגו במועצה. זה מעון יום שנותן שירות לילדים מגיל לידה ועד גיל .3 שיש להם מוגבלות קשה ואנחנו

שמחנו לחנוך את זה. יש כבר שבעה ילדים, המעון יכול להכיל עד 20 ילדים. טוב, להגיד כאן גם תודה. בצור

יצחק. להקת שבים בתיכון ירקון, בהופעה מרגשת. טוב, כולכם ראיתם את הנחלים הזורמים במועצה.

אורי פדלון [מנכ"ל המועצה]: למי שלא ראה, מוזמן לצאת עוד יומיים, יהיה שוב.

אושרת גני גונן [ראש המועצה]: בשיתוף פעולה עם רשות ניקוז ירקון שהגיעו להוריד חסימות, להסיר

חסימות מנחלים, כמו למשל בנחל הדס, נחל קנה. כל הצוות הטכני שבמועצה עבד באמת במסירות רבה, גם

בסוף שבוע הזה הרבה מאוד עצים נפלו, חסמו גני ילדים, בתי ספר, אתם יכולים לראות. הצוות הטכני עבד

גם בסוף שבוע הזה כדי שילדים יוכלו להגיע בבוקר לגן או לבית ספר ולא ידעו מה היה שם קודם. באמת

שאפו לכל צוות החירום ולאורי שעמד בראש הצוות. זהו עדכונים שלי.

אורי פדלון [מנכ"ל המועצה]: אנחנו נעבור לתב"רים ואז נחזור למצגת שלי.

[ 4 ] אישור תב"רים.

18

ישיבת מליאה 11.1.26

מאיה עוז [גזברית המועצה]: אז שלחנו לכם טבלה, בעצם אנחנו מתחילים מהמליאה הזאת להביא בפניכם

תב"רים שהיו בתכנית העבודה ואנחנו רוצים ליישם אותם. גם אם תב"ר הופיע לדוגמה ל-600 אלף שקלים

שנתי וכרגע נדרשים רק 300 אלף אז נביא 300 אלף, נציין לכם. שזו פעימה ראשונה ובפעימה הבאה אני גם

אציין שזו פעימה שניה וכך הלאה שתבינו. תב"ר שלא נמצא בתוכנית העבודה, בדרך כלל מדובר בתב"ר

שהוא ממומן על ידי גורם ממשלתי או גורם שלישי, אז גם כן אני אציין ואסביר. אז ברשימה הזאת

שקיבלתם יש 15 תב"רים, כאשר שלושה תב"רים לא היו בתוכנית העבודה, אני אתייחס אליהם תחילה.

תב"ר ראשון, 2.5 מיליון שקלים כפי שאושרת ציינה מתוך תקציב לצורכי ביטחון של 7 מיליון, על 2.5 מיליון

שקלים שזה תקציב של משרד הפנים, באמת קיבלנו התחייבות. ולכן אנחנו כבר יכולים להביא את התב"ר

הזה לאישור. ההקצבה הזאת כפי שאמרתי בהתאם לאישור עקרוני של משרד הפנים לסיוע ליישובי קו תפר,

מאה אחוז מימון לכל מיני רכיבים שמצוינים בתוך ההנחיה שקיבלנו ליישובים מתן, נירית, צור יצחק, צור

נתן, אייל, חורשים וירחיב. תב"ר הבא שמופיע בשורה ,14 עבודות פיתוח של שכונה חדשה בצור נתן. בעצם

זוהי הגדלה של תקציבים של רמ"י שכבר קיבלנו בעבר. וכעת אנחנו מקבלים 6 מיליון שקל נוספים לצורך

פיתוח. 30/32 יחידות משהו כזה. ותב"ר אחרון, בסעיף ,15 שיפוץ מרכז משפחות מיוחדות, 100,000 שקלים.

הקצבה ממשרד הרווחה לצורך שיפוץ של מרכז משפחות מיוחדות, שזה חלל במבנה בצור יצחק. החלל הזה

בעצם מיועד לקיום פעילויות וסדנאות למשפחות. זהו גם תקציב שקיבלנו לאחרונה.

אורי פדלון [מנכ"ל המועצה]: המבנה בבעלות המועצה, כן. זה להצטיידות.

איציק תורג׳מן [נירית]: התב"ר לנושא ביטחון היה 2.3 מיליון שקל, נכון? רק לסעיף .10

אורי פדלון [מנכ"ל המועצה]: זה לא תב"ר, אתה מדבר על התקצוב שדיברנו מקודם, מהעתירה?

איציק תורג׳מן [נירית]: כן. אבל ההעברה הייתה 7.3 מיליון שקל.

אורי פדלון [מנכ"ל המועצה]: נכון, זה מה שאושרת אמרה. זה מתחלק לשלושה גורמים שמשלמים. משרד

הפנים העביר את חלקו, אנחנו מחכים לחלק של פיקוד העורף והצבא. במהלך החודשים זה יגיע בפעימות

נוספות.

מאיה עוז [גזברית המועצה]: שאר התב"רים הם תב"רים שהופיעו בתכנית העבודה וכעת אנחנו מבקשים

לממש חלק מהם. מערכות גילוי אש ואישורים שנתיים למוסדות חינוך 300,000 שקלים מתוך ,600,000 רכש

ציוד אבטחה ניידת 15,000 שקלים, זה מה שהופיע בתכנית העבודה. הקמת יחידת חילוץ 30,000 שקלים,

שדרוג מערך התברואה 120,000 שקלים, כאשר 60,000 תקציב המועצה, 60,000 תקציב יישובים. שדרוג

ושיפור אוטובוסים צהובים 200,000 מתוך 600,000 שקלים תכנית שנתית. שיפוצים ועבודות במוסדות חינוך

מיליון שקלים מתוך .2.4 הצטיידות מזגנים 100,000 שקלים מתוך 280 גם כן למוסדות חינוך. חווה חקלאית

50,000 שקלים לצורך הצטיידות ופיתוח. מתחם אהרונוביץ' 100,000 שקלים.

19

ישיבת מליאה 11.1.26

חבר מליאה: למה זה לא חינוך? למה זה הנדסה?

מאיה עוז [גזברית המועצה]: כי זה פיתוח. על חווה חקלאית כתוב חינוך. הנדסה זה מתחם אהרונוביץ'. זה

לצורך תב"ע.

אורי מרגלית [סגן ראש המועצה/רמת הכובש]: בחינוך עוד לא יודעים להכין תב"ע. אני אזכיר לכולנו, היה

סכסוך ארוך טווח בין עמותת אהרונוביץ' שהקימה את הבית ספר בשנות ה-30 לבין ראש המועצה עוד

הקודם, סכסוך ארוך. היה הסדר פשרה, עשרה חודשים עבדנו עליו, בסוף הושגה הפשרה עם העמותה, על

פי הסדר הפשרה, שנחתם גם פסק דין. המועצה השלימה את ההפקעה כולל כל ההליכים כך שהשטח

בשלימותו הוא של המועצה האזורית בסיווג מבני ציבור. ההכנסות מהמתחם, כרגע הן רק מהשכרות

חיצוניות, מתחלקות בין העמותה לבין המועצה. העמותה קיימת כל הזמן. היא קיימת. כל הזמן היא קיימת.

לא היו לה הכנסות, אבל היא הייתה קיימת. ובזה הסתיים ההליך המשפטי. אנחנו מאז הסדר הפשרה

מנסים לבדוק אפשרויות להפיק יותר לטובת שני השותפים מהמתחם הזה. יש שם פוטנציאל ליותר. לפיכך

הוסכם שמהכנסות מהמתחם מממנים כל אחד, גם העמותה וגם המועצה, כל אחד את חלקו, תכנון של

תב"ע חדשה, שגם תאפשר לנו להקים שמה חלק שהוא מסחרי, הכל בתוך ההגדרות של מבנה ציבור, מה

מותר ובאיזה אחוזים לעשות שם. עכשיו אנחנו עובדים על התב"ע הזאת שאמורה להשביח את העסק, כל

זה תוך כדי זהירות מתבקשת, כיוון שזה מוקף משלושה צדדים בהוד השרון, ואין לנו עניין שהוד השרון

תיקח את זה מאיתנו, אז אנחנו עושים את זה במידות שיצדיקו את זה שזה שייך ליישוב כפרי ולמועצה

אזורית.

מאיה עוז [גזברית המועצה]: תב"ר הבא, בדיקת היתכנות להקמת מתקן מחזור אשפה בסמוך לאייל. בעצם

תלתן 100,000 שקלים מתוך 320,000 שקלים. שאושרו לצורך תכנית העבודה. התאמת אולמות ספורט,

קבלת רישוי עסקים 60 אלף שקלים, ושיפוץ היכל התרבות כ-100 אלף שקלים. עד כאן בעצם, התב"רים יש

שאלות?

*חברמליאהמדברללאמיקרופון

מאיה עוז [גזברית המועצה]: מה עלה בתכנית העבודה? שלושה תב"רים בשורה הראשונה. תב"ר ראשון,

תב"ר מספר 14 ו-,15 שלושת התב"רים במימון של גורמים ממשלתיים.

אורי פדלון [מנכ"ל המועצה]: את זה אנחנו תמיד שמחים לקבל.

אייל אברמוב [נווה ירק]: שאלה לגבי הנושא הממשלתי, מאיה. אנחנו מודעים למוסר העברת הכספים

שלהם. אם זה שימושים גדולים, סכומים גדולים, שיש שם 2 מיליון, איך אנחנו מנהלים את התקציב מול

התזרים, שלא נסתבך בחוסר תזרימים כי הם לא מעבירים את הכסף בזמן.

20

ישיבת מליאה 11.1.26

אורי פדלון [מנכ"ל המועצה]: אני אענה רגע על שני הסעיפים שרשומים פה, קיבלנו כתבי התחייבות על

סבסוד אנדרטאות. הם אמרו לנו עד סוף 26' אפשר להגיש את המסמכים, את החשבוניות. הגדרתי את זה

עד סוף החודש. אנחנו לא מחכים לסוף 26' כדי להתחיל לרכז את החומר. מה שיצא כמה שיותר מהר צריך

לעבור לתשלום הממשלה.

*חברתמליאהמדברתללאמיקרופון.

מאיה עוז [גזברית המועצה]: לא, לא, לפני. לפני שבעצם ממלאים את התב״ר מחדש אחרי האישור שלכם.

כרגע היתרה היא אפס, אחרי שתאשרו, אז אנחנו מגדילים את היתרה. כן. אז אני יכולה לאשר?

אושרת גני גונן [ראש המועצה]: תעלי את זה להצבעה.

מאיה עוז [גזברית המועצה]: מליאת המועצה מאשרת את רשימת התב"רים כפי שהוצגו על ידי גזברית

המועצה. מי בעד? מי נגד? נמנעים? פה אחד, תודה.

החלטה: מליאת המועצה מאשרת פה אחד את רשימת התב"רים כפי שהוצגו על ידי גזברית המועצה.

אירית קרמל לוי [צור יצחק]: שאלה, שלחת את טבלת אקסל, אנחנו כבר מכירים את התב"רים האלה, למה

פשוט לא?

מאיה עוז [גזברית המועצה]: כי זה חלק מהמדיניות. אנחנו לא מאשרים אותם. אז אני מזכירה, בעצם.

אירית קרמל לוי [צור יצחק]: פשוט לשאול אם יש שאלות,

אורי פדלון [מנכ"ל המועצה]: אגב זו בקשה שהייתה באחת הישיבות הקודמות, שנעבור אחד אחד וגם שזה

יהיה בתחילת הישיבה ולכן לא בסוף. זו בקשה שעלתה מפה.

אושרת גני גונן [ראש המועצה]: אין, בקשה מכם אם תגידו אחרת אנחנו אין לנו בעיה, אין לנו בעיה לשלוח

את התב"רים ורק אם יש שאלות אז נתייחס אליהן.

מאיה עוז [גזברית המועצה]: אין בעיה אגב. ואם משהו לא בתוכנית עבודה, אני אסביר את זה. הסעיף הבא.

אושרת גני גונן [ראש המועצה]: מאיה תודה.

*מדבריםיחד.

[ 5 ] דו"ח מנכ"ל המועצה.

21

ישיבת מליאה 11.1.26

אורי פדלון [מנכ"ל המועצה]: טוב. רצינו לשתף אתכם באתגר שעומד בפנינו, שתכירו אותו. אנחנו, לפני

כשלושה ארבעה שבועות, היינו במפגש תושבים בצור צחק, שהגיעו כ-75 תושבים, וכל מנהלי המועצה נוכחו

בו. בהשתתפות חברות המליאה של צור יצחק, הוועד המקומי, מנהלת היישוב ומנהלי המועצה. אני רוצה

להגיד משהו על האתגר שמבחינתנו יש עם צור יצחק. ישוב גדול במועצה אזורית, אתגר שגם נדון בוועדה

שעסקה ביישובים גדולים במועצות אזוריות במשרד הפנים. הוועדה המליצה את המלצותיה, לצערנו נכון

לעכשיו, ההמלצות טרם אושרו התקבלו, אגב גם הדו"ח לא קיבלנו אותו, נרמז לנו מה יש בתוכו. אבל זו

בעיה שהיא לא בעיה רק אצלנו, היא נמצאת בעוד מקומות. צריך להבין בבחינה של הדמוגרפיה, של מי שגר

בצור יצחק, חלק גדול מהתושבים הם אנשים שעוברים מעיר, ולכן הם מצפים לשירות של עיר. אנחנו רואים

את זה גם בפניות במוקד, שאנחנו כל הזמן מבצעים חיתוכים, האפיון של הפניות שמגיעות מצור יצחק מעט

שונה מהפניות ביתר המועצה. המפגש כמו שאמרתי, הגיעו 75 תושבים ועלו בו נושאים עיקריים שתכף ניגע

בכמה נושאים עיקריים. הזמנו את כל מי שמצא לנכון, הוצאנו אסמסים, חברות המליאה הפיצו, לדעתי לא

היה קבוצה ביישוב שזה לא עלה בה הרבה מאוד פעמים. אתם יכולים לראות פה שקופית אחת, תכף נראה

עוד אחת, לגבי שביעות הרצון בכלל המועצה, מתפקוד המועצה, יהיה בישיבת המליאה הבאה אנחנו נעסוק

בעומק בסקר, אבל יש נתון שצד את עינינו בצורה מאוד מאוד בולטת, זה ההבדל בשביעות הרצון בכל יישובי

המועצה לעומת צור יצחק. אפשר לראות שזה כמעט פי 3 אנשים שאינם שבעי רצון מתפקוד המועצה. זה

נתון ראשון שהדליק לנו איזושהי נורה אדומה. בשקופית הבאה נראה עוד נתון. שביעות הרצון מהשירותים

המוניציפליים. פה ממש דגמנו את תחום האשפה והגזם. אפשר לראות הבדל משמעותי, בצור יצחק זה כמעט

.5050 זה נושא שאנחנו צריכים להשתפר בו גם ברמת מועצה, כי שביעות הרצון לא גבוהה, אבל נושא שהוא

5050 זה ממש זועק ברמת מועצה. המצב המנורמל, הממוצע הכללי, בשירותים או בתשתיות, פה אנחנו

רואים את שביעות הרצון בתשתיות. צריך להגיד משהו על נושא התשתיות שעוד יותר, רגע תנו לי לסיים

אני אענה באמת על הכל. צריך להבין בתחום התשתיות.

*חברמליאהמדברללאמיקרופון

אורי פדלון [מנכ"ל המועצה]: זה סקר שביעות רצון שנעשה בקרב מדגם מייצג מטעם תושבי המועצה. בצור

יצחק, בגלל החלק היחסי שלהם במועצה, נשכרו למעלה מ-100 אנשים. לכן זה גם מהווה מדגם מייצג למה

שקורה בצור יצחק. עכשיו בוא נדבר על תחום התשתיות. התשתיות בצור יצחק הן יחסית, עוד פעם אני

אומר יחסית, אל מול יתר המועצה, הן תשתיות חדשות. זה יישוב שנבנה לא לפני המון שנים. ולכן זה עוד

יותר מדאיג אותנו, כי פה אנחנו רואים שבצור יצחק שביעות הרצון, במקום להיות יותר גבוהה מיתר

המועצה, כי התשתיות חדשות, 18 שנה במקסימום, הוא הרבה יותר נמוך מביתר המועצה. ולכן כל אלה

הביאו אותנו בעצם לעשות את אותו מפגש ביישוב ולדון. אנחנו רוצים להעלות כמה תובנות שהן תובנות

ביניים לשני תהליכים שנעשים פה כרגע במועצה. כל הנשאלים בסקר, בין אם הם מצור יצחק, או בין אם

הם יישוב אחר במועצה, נשאלו את אותה שאלה, ולכן הם שמעו את אותה שאלה. כשאני אומר אנחנו יכולים

להוציא את השאלה המדויקת ואתם תראו את זה בישיבת המליאה הבאה, כשעמרי יעשה הצגת עומק של

הסקר, ככלל תוצאות הסקר על תפקוד המועצה, תפקוד ראש המועצה, תפקוד כל התחומים שבהם היא

22

ישיבת מליאה 11.1.26

מתעסקת, גבוה מאוד, בסדר? שביעות הרצון גבוהה מאוד. כן אנחנו יודעים לזהות שבצור יצחק יש בעיות

נקודתיות, שאתם רואים חלק מהן פה מולכם, ולכן מצאנו לנכון לבוא לשקף לכם את זה עוד לפני שכל

הסקר משוקף לכם. אני אגיד עוד משהו, אנחנו ישבנו בישיבת המנהלים האחרונה במועצה, שיקפנו להם את

התוצאות, אנחנו מתכוונים להעביר לכל אחד מהיישובים את התוצאות. רק נגיד שיש ישובים שהחברה

הסוקרת התקשתה מאוד למצוא מדגם מייצג. לדוגמה, ישוב כמו גת רימון, נסקרו משהו כמו, מספר על גבול

אחד ספרתי. ולכן מספיק שנפלנו על שניים שלושה שהם לא מרוצים מהמועצה, זה לא מהווה מדגם מייצג,

או מרוצים מאוד כן. אבל הם לא מדגם מייצג. דווקא בסירקין יש מדגם מייצג, כן? זה לא דוגמה. כן, אבל

לא בכל, יש יישובים מאוד קטנים. שלא הצלחנו להגיע, שהחברה לא הצליחה להגיע למדגם מייצג. שוב, אני

לא אכנס לכל עומק הסקר, כן אני אגיד שבצור יצחק, מספר המשיבים מהווה מדגם מייצג, ולכן הנתונים

שאתם רואים פה, בהתחשב בזה ש400 ענו שהם לא גרים בצור יצחק ו100 ענו שהם כן גרים בצור יצחק, זה

מהווה מדגם מייצג. כן, פלוס מרוצים, מינוס לא מרוצים, סימן שאלה, לא יודעים, אין להם דעה בנושא.

ולכן ה49 למעלה, מהווה מספר מנורמל, של מי שהם בעלי הדעה.

אורי עצמון [כפר סירקין]: במועצה.

אורי פדלון [מנכ"ל המועצה]: במועצה. 49 אחוז שבעי רצון ממצב התשתיות במועצה. בסדר? נקסט. בואו

נדבר רגע, כי נשאיר לישיבה הבאה את ההצגה הרחבה של הסקר. אנחנו כרגע מדברים על האתגרים

הייחודיים ביישוב צור יצחק. דבר ראשון, ועד מקומי מתנדב ביישוב עם 8,000 תושבים, זה אתגר. אין לנו

ישוב אפילו שקרוב לזה במועצה. לכן אנחנו כרגע בעבודה של בחינה של הנושא הזה. האצלת הסמכויות

נעשתה בעבר ובעצם סמכויות מסוימות הועברו ליישובים גדולים וקטנים, אנחנו מזהים, בעיה, צריך להבין,

יש לא מעט מועצות מקומיות בישראל שיש להן פחות מ8,000 תושבים, וועד מתנדב לא מנהל אותן. יש

עובדים מטעם הוועד המקומי, אבל ההנהגה שלו היא הנהגה מתנדבת.

*מדבריםיחד.

אורי פדלון [מנכ"ל המועצה]: הוועד לא יכול לקבל כסף. זה לא, לא הולך, לא יכול. טכנית, נבחרי ציבור.

צפריר שחם [גני עם]: צריך לעשות הפרדה בין הגוף המתנדב לבין הגוף המבצע. והגוף המתנדב גם במועצה

עם ,31 ,2 ,3 כמה? .36 זה אותם המתנדבים, והגוף המבצע, זה אותה המועצה. אז כדי לקבל את הנתון הנכון,

אני לא יודע אם הוא טוב או לא טוב, צריך להגיד כאן, כמה עובדי רשות של הוועד המקומי בצורה כזו אחרת

או אחרת, נותנים שירות לאותם 8,000 תושבים.

אורי פדלון [מנכ"ל המועצה]: אני רוצה להגיד בנוגע לנקודה הזאת, אנחנו רואים תחלופה מאוד מאוד גדולה

במספר חברי הוועד שמתחלפים בצור יצחק. הרבה יותר מעבר לגודלם היחסי. כאילו הייתה שם תחלופה

מטורפת, כולל יו"ר הוועד, שהוא לא נבחר בבחירות, הוא נבחר בהצבעה מקרב חברי הוועד. אנחנו מזהים

בעיה. אני כרגע מציג לכם את הבעיות כמו שהן.

23

ישיבת מליאה 11.1.26

דני ברכה [צופית]: 50 אחוז בגדול, 50 אחוז. מהתושבים לא מרוצים, יש לנו בעיה.

אורי פדלון [מנכ"ל המועצה]: נכון. זה השורה התחתונה. עכשיו אני.

אושרת גני גונן [ראש המועצה]: לא, שנייה. 86 אחוז מהתושבים בדרום השרון מאוד מרוצים מהמועצה.

צור יצחק, תראו כאן, תסתכלו, זה 86 אחוז מרוצים. תפקוד המועצה בעיניי 86 אחוז מהתושבים הוא טוב.

בסדר? בצור יצחק אנחנו רואים שהציון כאן, עומד על 65 אחוז.

אורי פדלון [מנכ"ל המועצה]: אנחנו יודעים על מה.

אושרת גני גונן [ראש המועצה]: שתשימו לב שזה כמעט 30 אחוז, 27 אחוז, מאוד לא מרוצים שזה בערך פי

שלוש מכלל המועצה בלי צור יצחק. כי שימו לב שוב לנתון הזה, 10 אחוז מכל המועצה בלי צור יצחק לא

מרוצים. 86 אחוז כן מרוצים. אבל צור יצחק יותר מ30 אחוז, זה 7 ועוד ,27 35 אחוז לא מרוצים, זה פי

שלושה ומשהו, פי שלושה וחצי.

*מדבריםיחד.

אורי פדלון [מנכ"ל המועצה]: אנחנו רוצים לשים פוקוס, אין צורך להתווכח. חברים אין הצעת החלטה

היום, אין ויכוח, אנחנו, זה כמו דו"ח ראש מועצה, היה ויכוח, תנו לי דקה לסיים, צרכי ביטחון, זה לא

היישוב קו תפר היחיד במועצה, יש לנו עוד שישה יישובי קו תפר, יש להם צרכי ביטחון ייחודיים. בדיוק כמו

עוד שישה ישובים, יש מחסור בשטחים חומים לצורכי ציבור בצור יצחק, אני יכול להגיד שזה לא משהו

שהוא חדש, אנחנו פשוט יש לנו יותר ויותר בקשות לצרכים חומים. גם כשראיתם מקודם על פתיחה של

מעון חדש בצור יצחק, לקחנו גנים, הסבנו אותם למעון, אנחנו לוקחים איזשהו סכום מינימלי, זה לא

שכירות אפילו, אבל כן אנחנו יודעים להצביע על מחסור בשטחים חומים. הנקודה האחרונה ואחרי זה תוכלו

לדבר, דיברנו עליה מקודם, הרבה מאוד תושבים מתקשרים למוקד בארבע בבוקר אני רוצה פיקוח. איזה

פיקוח יש לנו? אין לנו, אנחנו מועצה כפרית. יש לנו שניים שלושה פקחים, אין לנו שיטור. מה, הייתי גר

בכפר סבא, היה לי .24/7 על רעש של גנים בגן הציבורי. אנחנו אומרים לו בסדר, אבל אנחנו מועצה אזורית.

אז המשטרה בטייבה קצת עסוקה, היא מגיעה בסוף, אבל אני אגיד שככלל תושבי צור יצחק, יש הרבה מאוד

קריאות שמגיעות מהם, שהם מבקשים שירות שהוא לא שירות שמועצה אזורית יכולה לתת. אנחנו מאוד

משתדלים, אנחנו מתאמצים, אנחנו עושים הרבה מאמצים, אבל הרבה מהדברים הם היו רגילים לקבל בעיר

והם לא יכולים לקבל במסגרת השירות המועצתי פה.

אירית קרמל לוי [צור יצחק]: טוב, אני רוצה להתייחס. אז קודם כל, כנציגה של צור יצחק, אז אני רוצה

להתייחס שאני חושבת שיש פה, בשקף חוסר, ואמרתי את זה קודם. אני חושבת שזה לא נכון לייצג את

תושבי צור יצחק, 8,000 תושבים שהם רק באים מהערים. הרבה מהילדים של האנשים שיושבים פה במעגל

24

ישיבת מליאה 11.1.26

הזה, הילדים שלהם עברו לגור בצור יצחק, כי אין הרחבות ביישובים, כרגע זה המצב הנתון. אז גם תושבי

המועצה, צור יצחק מהווה,

אורי פדלון [מנכ"ל המועצה]: אני מוכן שלדיון הבא בנושא אנחנו נציג בדיוק את נתוני האגירה, אנחנו

יודעים על כל תושב שעובר לגור במועצה, מאיפה הוא מגיע. יש לנו את זה ממשרד הפנים. תוכלי לראות את

זה בצורה מאוד שקופה.

אירית קרמל לוי [צור יצחק]: אני חושבת שאחד הדברים צריך להגיד, כאילו גם בשקופיות האלה הוצג מה

אנשים לא מרוצים, יש גם דברים שאנשים מאוד מרוצים, וזה גם נתון. יש תושבים שמרוצים מנושאים

מסוימים, שלא צוינו פה בשקפים. צריך להתייחס לזה שישוב שמנוהל על ידי, מספר מאוד מאוד מצומצם

של עובדים בפועל, בשטח, נמצאים שם כמות שהיא כרגע לא מספיקה כדי לנהל את היישוב וצריך שם עוד

אנשים. מה שצפריר אמר, לצורך העניין, זה ההרחבה והדיון מי בעצם נותן את השירותים לתושב בעצמו,

כמה מהמשאבים של המועצה הולכים, זה נתון מאוד מאוד חשוב שצריך לספר אותו כי זה חלק מהסיפור.

כי להיות, אם אנחנו מסתכלים פה, ואם היינו מסתכלים דמוגרפית, לא היו אמורות להיות פה שתי נציגות

מצור יצחק, ואנחנו רבע מהמועצה, היו צריכים להיות פה עשרה נציגים. אני אומרת שגם לשים על אנשים

שהם באים מהזמן שלהם להתנדב כחברי ועד, לנהל ישוב של 8,000 תושבים, זה סיפור נורא קשה. וצריך

שם יותר אנשי מקצוע שינהלו את הדבר הזה. אי אפשר, יש שם 2 בתי ספר יסודי, יש שם חטיבת ביניים,

התיכונים של המועצה מלאים בבני נוער, יש שם הרבה סוגיות שהן רלוונטיות ומאפיינות תושבים צעירים

שאם זה חינוך, ואם זה דברים שרוב המועצה אולי לא מתעסקת בהם ברמה יומיומית, אבל צריך להבין את

הדבר הזה, שזה גורר בסוף למצב של חוסר, הערכה או שביעות רצון מבחינת המועצה, כי בסוף כשיש שם

התמודדויות ביום יום של אנשים, אז גם הם פונים אליי ולשלי יותר משאולי פונים לחברי מליאה אחרים.

אז צריך גם להבין את הדבר הזה, וצריך להבין שצריך לתת פה איזשהו מענה שהוא טיפה אחר, שלא חשבו

אותו לפני 7 שנים, אז צריך להתחדש ולהבין איך כן הם מייצרים איזשהו מנגנון שיצליח לתת מענה לדרישות

שיש לתושבים, שאני לא חושבת שזה בגלל שהם באו מעיר. אני חושבת שזו פשוט אוכלוסייה שצריכה מענים

אחרים. וכרגע אנחנו במועצה ונישאר במועצה בינתיים בזמן הקרוב, אז צריך לתת את הדברים שצריך.

אורי פדלון [מנכ"ל המועצה]: תודה אירית.

רחל רבר [אלישמע]: לפי הנתונים שאתה הצגת פה, מה שאני מבינה, אפילו בלי שאני אכיר את היישובים,

זה מראה שהם לא מרוצים מהתפקוד של עצמם. אני אגיד לך למה, כי אצלנו כבר אושר. למשל, אם יהיה

רעש בגן שעשועים, אף אחד לא משליך את זה על תפקוד לקוי של המועצה. אנחנו שומרים את זה אצלנו,

שאם יש בור בכביש, אנחנו מטפלים בזה מול הוועד. אף אחד לא אומר שהמועצה לא מתפקדת פה, או לא

מתפקדת טוב, המילה הראשונה שהתחלת להציג אמרתי יש פה עניין של תרבות ובלי לפגוע באף אחד ואני

אוהבת את צור יצחק וגם מהמושב שלנו ילדים של המושב שלנו גרים בצור יצחק, אבל אנחנו הרבה זמן

אומרים שהם לא מתאימים לדי.אן.איי של המועצה. כי אם כשהם גרו בכפר סבא, אז כל דבר מצלצלים

25

ישיבת מליאה 11.1.26

למוקד ופותרים להם, זה מנוגד לתרבות שלנו. אנחנו לא יכולים לעמוד בזה, גם אין לך מנגנון שיכול לטפל

בזה כמו בעיר, זה ממש עיר.

דני ברכה [צופית]: בהמשך לדברים אלה אני רוצה להגיד כמה דברים. אין אינטרסים בין הקיבוצים

והמושבים לפי ... אין לו עוד אינטרסים. הם משהו אחר ואנחנו משהו אחר. אחד. שתיים, אתה התחלת מזה

ואמרת שאין מועצה אזורית שמנהלת יישוב של .8,000

אורי פדלון [מנכ"ל המועצה]: לא, אין ועד מקומי מתנדב במועצה שמנהל יישוב.

דני ברכה [צופית]: אז תסביר לי. אנחנו משלמים כבר, עוד מהתקופה של מוטי דנדו. מנסים לנתק אותם

מהמועצה האזורית. הרי התחלת עם זה, לא צלחנו. מה המצב?

אורי פדלון [מנכ"ל המועצה]: לא אנחנו לא צלחנו. הייתה ועדה במשרד הפנים שדיברה על יישובים גדולים

במועצות אזוריות. הוועדה המליצה את מסקנותיה, הם לא פורסמו לציבור. ובכל מקרה לא נכנסו, אין, לא

ראינו את המסקנות, אנחנו יודעים פחות או יותר מה זה.

דני ברכה [צופית]: כדי שהם יוכלו לתחזק את עצמם אנחנו עוד לא דוחפים אותם לכביש. הם צריכים שיהיה

להם מקורות הכנסה. צריך לאשר איזור תעשייה, צריך לאשר איזור מסחרי. הם צריכים שיהיה להם

מקורות הכנסה. אז צריך לטפל בזה. אם לא יטפלו בזה, אמרו שלוקחים, צור נתן יחד איתם שטח משותף,

עושים משהו משותף, איפה שאומרים. אז,

צחי בן הגיא [עינת]: אני מתנגד לרעיון הזה שהם לא כמונו, הם לא מתאימים, ולא אני כמעט קניתי שם

בית ובסוף גמרתי בעינת. שלושה חברים שלי אותו דבר. לא הייתי הולך איתך לכיוון הזה. זה לא מתאים.

יש שם חצי או שליש, שאני לא זוכר מספר, הרבה אנשים שאני מכיר בקיבוצים שהתפזרו, ניסו לקנות שם

בית. זה לא קשור אפילו, זו לא הנקודה המהותית, זו לא הנקודה המהותית. יש יישוב של 8,000 איש, הוא

צריך מודל ניהול אחר ממה שאנחנו, מה אנחנו מתבריינים על היישוב הזה? יש לנו כולה אלף איש במודל

ניהול, יישוב של 8,000 איש דורש מודל ניהול אחר, הם לא יכולים להציע. ברור שיש תלונות, אם בסוף 8,000

איש צריכים להתבסס על משרה וחצי, או לא יודע כמה הם צריכים להתבסס. ברור שיהיו תלונות, גם

למועצה וגם לתוך היישוב. כאילו זה לא עובד, אי אפשר להפעיל את אותו מודל ניהול כמו שאנחנו מנהלים.

*מדבריםיחד.

יעל בנט מאיר [מתן]: לפי הנתון של 86.6 אחוז מרוצים, לא ראיתי שם את מתן.

אורי פדלון [מנכ"ל המועצה]: את תראי את הסקר בהרחבה עם כלל היישובים, זה היישוב מכלל המועצה.

26

ישיבת מליאה 11.1.26

יעל בנט מאיר [מתן]: לא היה מצוין שם השם של מתן, אז יישוב כזה גדול של 5,000 תושבים שלא נמצא

בנתון הזה, אז זה לא נתון נכון.

אורי פדלון [מנכ"ל המועצה]: אני עוד הפעם, בישיבה הבאה אנחנו נבוא ונציג את הסקר.

אורי עצמון [כפר סירקין]: טוב, אני אתחיל אתכם בהיסטוריה. כשהחלטנו להקים את צור יצחק בזמנו,

הייתה החלטה והייתה כוונה להקים את צור יצחק כדי לעצור את הזליגה של טייבה לכיוון דרום כדי לייצב

את הקו הירוק, אחרי שהם יוקמו ויעמדו על הרגליים, הם יקבלו ישות אחרת. זאת הייתה ההחלטה בהקמה.

לא טעו. ידענו. כשהקמנו ידענו וחשבנו ככה, לא צלח בידינו שהשלטונות למיניהם, לא חשוב למה, לא יצא.

ניסינו כמה פעמים, לא יצא. זאת עובדה. זה קודם כל צריך לזכור, ההיסטוריה היא בסדר. הביצוע לא

הצליח, כמו שרצינו. שתיים, אתם צריכים לזכור לכל היישובים האלה יש עוד מקור כספי ועוד ניהול כספי

לאגודות או לקיבוצים. אל תעשו לי לא, בכל אישור אתה תראה תקציב אגודה, מיליון, שני מיליון שקל, יש

תקציב אגודה. תסתכל טוב, פעם אחת. רגע, אז אתם לא רוצים לצאת, אין לכם מה לצאת. יש אנשים שגרים

ביישוב יכולים להחליט ולהביא כסף נוסף מרצונם החופשי, וזה במסגרת האגודות. במתן, בנירית ובצור

יצחק, זה לא קיים. אין לנו את המנוף הזה שיש בכל יישובי המועצה האחרים. אז קיבוצי זה הינו הך. קיבוצי

זה אפילו עוד יותר ממה שהם לוקחים מהמשק, אבל לא משנה. כלומר, זה לא קיים. אז את הדבר הזה,

התחילו למצוא דרך שהיא עדיין לא קיימת, איך אנחנו עושים את זה? נכון שיש ליישובים גדולים, תפקיד

מיוחד במשרד הפנים, חלק מהשנים קיבלנו, אני לא יודע אם השנה נקבל את ה700 אלף תקן. הם כדי ליצור

מנגנון שכיר, שזו עבודתו, והוא ייתן גם את השירותים. ואם לא עושים את זה, אז חוטאים על ה700 אלף

שקל שלוקחים יותר. בכל הישובים, מנהלים את הפה שלנו מההתחלה עד הסוף, ואף אחד, ואף אחד לא

מצפה שהמועצה תעשה לך. בתי ספר, מנהלת המועצה. גני ילדים, מנהלת המועצה. היישוב לא צריך להתערב

יותר מדי בפנים רק אם הוא רוצה, וועדי ההורים או משהו, או אגודה לחינוך שהם יקימו, אם הם יקימו.

אצלנו יש אגודה לספורט כדי לקבל תחומי ספורט ולגבות כספים. גם זה יש. יקימו אגודה, יהיה להם. לא

יקימו, זה המודל שלנו. כלומר, כל זמן שלא נמצא מנגנון, שנותן להם כספים, להחזיק מנגנון קבע, שיכול

לתת את השירותים המינימליים, תמיד לא יהיו מרוצים מפני שאין להם גוף לא להיות מרוצה ממנו. מה,

מהשבעה מהמתנדבים שלהם? ביישובים, אנחנו לא מגיעים עד המועצה, אנחנו עוצרים בכפר. עוצרים בכפר

ולא מרוצים מהכפר. ובצד אצלנו, אנחנו לא מרוצים מהתשתיות שלנו, הן איומות. אבל זה לא משהו

שהמועצה עושה, אז אנחנו צריכים לעשות.

אורי מרגלית [סגן ראש המועצה/רמת הכובש]: תודה.

אייל אברמוב [נווה ירק]: יש שני נושאים ברשותכם. אחד זה שאלה יותר והשני זה הערה. במושב שלנו אין

שום קשר לאגודה. הוועד המוניציפלי מתקציבו מחזיק את הצוות המקצועי, שזה כולל הנהלת חשבונות,

איש משק, מזכירה ומממן את זה. דרך אגב, ועד הוא לא ניהול, ועד הוא דירקטיבה, אף אחד מהם לא צריך

לרדוף אחרי שלוליות ולא אחרי כלום, הוא נותן את הדירקטיבה, אנשי מקצוע צריכים לעשות את זה. אני

27

ישיבת מליאה 11.1.26

הייתי מצפה, להבנתי, שיישוב כזה היה צריך פה צוות מקצועי בשכר שהולם את גודל היישוב. הדירקטוריון,

לא מעניין אותו אם ביישוב. תאמין לי שגודל ההחלטות שאנחנו מקבלים זה לא משנה אם יש לך 1,700 או

,8,000 זה אותו דרעק, אם לא יותר, כי יש לנו גם צרות שלהם אין. אז אני לא רוצה להתחרות למי יש יותר

צרות. אני חושב שגם גודל הצוות המקצועי צריך להיגזר מגודל התקציב שלכם, ואם הצוות המקצועי שלכם

לא מתפקד, תחליפו אותו ותביאו צוות שמתפקד. הדירקטוריון, הוועד, לא מצופה לטפל בדברים האלה. זו

לא עבודה שלו. פה צריך להגיד, אנחנו רוצים ככה, אנחנו רוצים ככה, זה הדירקטיבה. מנכ"ל, מזכירות,

יטפלו בבעיה, ככה זה עובד במקום נורמלי, אני לא יודע מה האגודות, אני לא מבין ממה הסיפור הזה. זה

דבר ראשון. הדבר השני שאני רוצה להעלות. יש שני קצוות לספקטרום הזה. מקבלים פחות שירות, או פשוט

מצפים למשהו אחר. יש את התנועה באמצע. אני עוד לא הבנתי, ולי יש את הדעה של עצמי, אבל אני, מול

הבית שלי, שהבית שווה עשרות מיליונים, כביש שבור, מדרכה שבורה, הכול, אם כבר חוטי חשמל, אני חושב

שאם היה ביישוב אחר דבר כזה, אז היית מקבל ציון ,0 אצלנו קיבלתם ציון .100 אז אני חושב שיש הבדל

בציפיות, ויש את הצד השני, האם הם מקבלים. אני הייתי ממליץ למועצה לעשות דבר מאוד פשוט, לבנות

איזשהו שקלול של יחידת שירות לבן אדם. זאת אומרת, צריך להגיע לאיזשהו... האם באמת הם מקבלים

פחות שירות? אני לא מאמין בדבר הזה, אני מקווה שלא. אם כן, אז מגיע להם לתקן את זה. האם יחידת

שירות לאדם, אצלי יותר גדולה מאשר אצלם. אני לא חושב שזה המצב. ואז אנחנו נדע, אם זה הציפיות

שלהם, פשוט לא כמו הציפיות של זה, מה שאמרה רחל. או שפשוט אנחנו לא נותנים להם את מה שהם

צריכים.

אירית קרמל לוי [צור יצחק]: רעיון מצוין.

שמוליק מריל [גבעת השלושה]: ביישוב שלי למשל, ביישוב שלי התושבים משלמים מס קהילה מה שנקרא,

כל חודש, ומזה אנחנו מתחזקים את הקהילה. אנחנו לא מצפים שמהארנונה, אנחנו נצליח לתחזק את כל

הדבר הזה. משלמים מס קהילה

אורי עצמון [כפר סירקין]: למי? לאגודה. אין להם אגודה.

אירית קרמל לוי [צור יצחק]: גם אם היינו רוצים לגבות, אי אפשר לגבות.

צפריר שחם [גני עם]: אני רוצה להמשיך את מה שאייל אמר ולחבר את זה למודל תקצוב ישובים שעשינו

לפני ,7 8 שנים. השינוי המשמעותי במודל התקצוב שהיה בין שתי קדנציות קודם לעכשיו, הוא שהמרכיב

המהותי ביותר בתקצוב הוא פר תושב. זאת אומרת, תושב בגני עם, שאנחנו עם 300 תושבים, מקבל בדיוק

אותו דבר או כמעט, כמו תושב בצור יצחק. אנחנו מחזיקים 3/4 משרה, הבן אדם היחידי שעובד אצלנו

בשכר, כי 300 תושבים, אין לנו תקציב להחזיק יותר ועושים את המקסימום עם אותו בן אדם. עם 8,000

תושבים, צריך שיהיה בחלק היחסי, אני לא עשיתי את המכפלות, הייתי מצפה שהבדיקה של המועצה, תהיה

על מנגנון העובדים, לא מנגנון הוועד, האם הוא נכון, האם הוא, יש את הכמות הראויה בחלק היחסי

28

ישיבת מליאה 11.1.26

בהשוואה להרבה יישובים כי גני עם הוא יישוב אחד קטן, אבל אפשר להשוות לאחרים. האם הוא נותן את

השירות המצופה? אני יכול להגיד שבנוסף, אנחנו יודעים כאן שהמועצה מחזיקה, מנהלת אגף, שזה מתקציב

יישובים גדולים כתוספת למה ששאר היישובים מקבלים ואותה הגברת שאין לי מושג מי היא מהי

ויכולותיה, לבדוק איך היא מנהלת, כמנהלת האגף, את אותם עובדים, לא את הוועד.

אורי פדלון [מנכ״ל המועצה]: אני רוצה אבל להגיד שאותם עובדים לא כפופים להם, הם מועסקים על ידי

הוועד.

צפריר שחם [גני עם]: יכול להיות שהלקונה היא בתהליך הזה, אבל אני מאמין שהיחידה, כמו שאייל אמר

היא דומה בין כל היישובים. לגני עם יש אגודה שאין לה גרוש על הישבן, ההפך. אי אפשר להגיד שאנחנו

מקבלים, השירותים שלנו, לא יודע מה יצא בסקר, לא דומים בכלל לקצה הרחוב שנקרא הוד השרון שהוא

אצלנו ואנחנו חיים טוב פחות טוב עם זה, אבל זה עדיין חלק יחסי. זאת אומרת, הציפיות שלנו, אנחנו יודעים

שהיתרונות של מועצה כפרית הן איקס והיתרונות הם וואי, וכל אחד עושה את החשבון שלו, אם הוא נמצא

פה, אם היה לי מאוד גרוע כנראה אני הייתי מוכר, ואני עדיין פה. אבל צריך לבדוק באמת את המנגנון, כי

התקציב הוא זהה, התקציב הוא דומה וצריך לראות שהוא מנוהל נכון והוא עונה על הצרכים של היישוב.

איתן יפתח [אלישמע]: אני מאוד מתחבר למה שאייל ומה שצפריר המשיכו. בעיקרון מבחינת התקציב זה

אותו תקציב בסופו של דבר, פר אדם, לפי המנגנון החדש של החלוקה. בסופו של דבר צריך לבדוק גם את

הבדיקה, לא רק שהמועצה צריכה לקחת על עצמה את כל האחריות. יש פה גם איזה מנגנון פנימי שצריך

לנהל את זה, ויכול להיות שצריך לשנות אותו. זה מאוד מתחבר. וצריך, אני עדיין חושב שצריך לתת לצור

יצחק לבנות להם עוגן כלכלי. בצורת אזור תעשייה צמוד דופן, מה שנקרא, עם יישוב קיים שם, שיכול להיות

שיחד עם היישובים שם כן יהיה שיתוף פעולה, כן יעזור לקדם את העניין ולתת להם חלק מהנושא הזה,

מהכסף הזה שיהיה שם, גם לתת את זה כייעודי, בעיקרון. זה משהו אקסטרה, זה משהו נוסף שיבוא, שלא

צריך לבוא על חשבון ישובים אחרים, משהו שיצור איזה אקסטרה. צריך ליצור להם את זה, לעשות להם

את העוגן הכלכלי הזה, ואחר כך שיחליטו. אם טוב להם במסגרת מועצה, כשיש להם עוגן כלכלי, אחר כך

הם יחליטו, אם טוב להם במסגרת של רשות כפרית, או שמעדיפים כבר אולי את הביטחון הכלכלי, לצאת

לדרך אחרת. וזו החלטה שלהם. אבל צריך לתת להם קודם כל את הכלים הנוספים, כדי שיגיעו בכלל

לאפשרות הזאת של הבחירה. אבל בלי קשר כרגע, צריך לבחון את הפנימי, ומעבר לזה, גם את ה... של

המועצה, אבל את הפנימי קודם.

יעל בנט מאיר [מתן]: יש עוד דוגמאות למועצות כאלה?

אורי פדלון [מנכ״ל המועצה]: כן. אורי יתייחס לזה, יש לפחות עוד כמה רשויות שבתוך האירוע הזה.

29

ישיבת מליאה 11.1.26

דוד שוורץ [שדה ורבורג]: א' אני רוצה לעדכן את הזיכרון של כולם. גם למושבים יש בעיות, עם הרחבות של

היישובים, שזו גם אוכלוסייה שונה, והצלחנו להכיל את זה במרבית היישובים. ולנהל חיים משותפים עם

שני אורחי חיים שונים.

אורי עצמון [כפר סירקין]: אז אי אפשר לגבות מהם כסף.

דוד שוורץ [שדה ורבורג]: אתה כן גובה מהם כסף, ואני אסביר לך את ההבדל. בלי לבדוק נתונים, אני בטוח

במאה אחוז שהממוצע מטרים בצור יצחק פר נפש, הוא הרבה יותר קטן מאשר הממוצע מטרים פר נפש

בסירקין למשל. זאת אומרת, העלויות,

*חברמליאהמדברללאמיקרופון.

דוד שוורץ [שדה ורבורג]: נכון, אבל עדיין אני משלם 71 שקלים שח למטר, ובצור יצחק משלמים 50 שקלים

למטר. זאת אומרת, אני מצליח לקבל כן יותר שירותים כיישוב. הם גם מעט מטרים פר תושב, והם גם

משלמים מחיר יותר נמוך. אז קשה מאוד לנהל, אי אפשר להביא את הכסף הזה ממקום אחר. הם רוצים

להתייעל, המס הכולל שלהם הוא בערך 15 שקלים.

אייל אברמוב [נווה ירק]: אבל זה בדיוק הפוך. יש יותר תושבים ויותר כסף למטר מאשר לכם. זה בדיוק

הפוך.

דוד שוורץ [שדה ורבורג]: לא נכון. כי הכסף הוא פר מטר, לא פר תושב. על אותו רחוב, שיצא שני בתים,

שם יש 5,000 איש.

*מדבריםיחד.

אורי פדלון [מנכ״ל המועצה]: אני רק אגיד משהו, חבר'ה לא משנה איפה בדקו את זה, ארנונה למגורים זה

אירוע גירעוני, בכל רשות כשזה נבדק ארנונה למגורים אירוע גירעוני, חד משמעית, הדר בבקשה.

דוד שוורץ [שדה ורבורג]: אבל אלה שמצליחים להתנהל אלה שגובים יותר ארנונה.

אורי פדלון [מנכ״ל המועצה]: ועדיין מגורים זה עניין גירעוני, גם אלה שהם מצליחים לגבות 100 אחוז,

ובתעריפים גבוהים. בכל הארץ, ברמה הארצית.

הדר שושני [מתן]: אוקיי, אני רק רוצה להגיד שבהמשך לכל מה שדיברו פה, אנחנו צריכים לזכור שבשלטון

הרובדי, בשלטון הדו רובדי, צודק סליחה, הניהול של הישובים הוא מתבצע על בסיס מתנדבים, בדיוק כמו

שאנחנו פה מתנדבים, גם ביישובים יש מתנדבים, גם בצור יצחק יש מתנדבים, בכל ישוב אחר גם יש

מתנדבים. ובפועל הם למעשה מתנדבים כדי שהדברים באמת יקרו, הם מתנדבים קצת יותר מלבוא לישיבת

30

ישיבת מליאה 11.1.26

דירקטוריון פעם ולהגיד מה צריך לעשות. אני אומר את זה כי אנחנו צריכים לזכור שבמקום הזה יכול להיות

שצריך לעשות איזה תאום ציפיות. עם האנשים, בכל יישוב דרך אגב, ולהגיד להם חברים יקרים גורלכם

בידכם. אתם הכי משפיעים על מה שקורה ביישוב שלכם. נכון שאתם מקבלים את כל העזרה וכל התמיכה

שאתם יכולים לקבל, אבל אתם צריכים גם לעשות דברים בעצמכם והרבה דברים כדי שיקרה פה משהו וכדי

שיהיה פה טוב וכדי שתהיו מרוצים. ואני חושב שזה גם תפקיד שלנו כמועצה לבוא ליישובים שבהם הציונים

יותר נמוכים לצורך העניין ולעשות את תיאום הציפיות הזה. כי כשיש תסכול שנובע מפער, אפשר תמיד

לסגור את הפער משני הכיוונים, גם מהכיוון של להעלות את הביצועים וגם מהכיוון של להוריד את הציפייה,

זה גם בסדר. זה גם בסדר, ואפשר להוריד את הציפייה, יכול להיות שהציפיות שלהם גבוהות מדי וצריך

לאשר את זה וצריך להסביר להם שזה מנוהל בעיקר על ידי מתנדבים וזה המצב ואין מה לעשות, זה השלטון

הדו רובדי, למועצה אין יכולת כמה שהיא לא תתאמץ, בסוף להגיע לגעת בתושב באמת. צריך לעשות את

התאום ציפייה.

אירית קרמל לוי [צור יצחק]: זו לא ציפייה ריאלית. לא ריאלית ש-8,000 איש ינהלו אותה 11 אנשים,

והוכחה לזה היא אני 14 שנים ביישוב, בכל השנים, לא היה חוץ משני אנשים שהחזיקו מעמד, יותר מקדנציה

אחת בוועד. וזו הוכחה לזה, אפשר לראות את התחלופה של המתנדבים, וזה אנשים הכי מחויבים, ואנשים

שבאים עם תפקידים בכירים בכל המגזרים. אבל אי אפשר לצפות מבן אדם שמתנדב לנהל 8,000 איש. צריך

צוות שהוא גם פיתוח של עבודה שלו, בסוף היום הוא הולך הביתה.

אייל אברמוב [נווה ירק]: אבל את צודקת, הם לא צריכים לנהל את זה. נכון, יש צוות מקצועי.

אירית קרמל לוי [צור יצחק]: בסוף, בשורה התחתונה, מה שקורה, שזה יורד, אבל אתם צריכים להבין,

אתם רואים, כן החליטו להיות חלק מדרום השרון

אייל אברמוב [נווה ירק]: היישוב שלכם הכי מטופח במועצה. נקי, מסודר.

אירית קרמל לוי [צור יצחק]: אז תבוא לראות, לא נקי.

אורי מרגלית [סגן ראש המועצה/רמת הכובש]: אני רוצה לסיים, מבקש לסיים את הסבב של הדיון החשוב

הזה שפתחנו אותו אבל לא סגרנו אותו. אחד, אין ספק שהגודל של הישוב והאופי העירוני שלו, עושים אותו

ישוב שהוא בנוי אחרת, לא יעזור שום דבר, כן טוב, לא טוב, זה לא כן טוב וזה לא טוב, זה אחרת, זה אחד.

שתיים, אנחנו עושים יחד עם הוועד המקומי דרך אגב, שני תהליכים. אחד, עבודה אסטרטגית לגבי היישוב,

לגבי כל הפרמטרים המדידים שלו להיום ול10 השנים הקרובות לפחות, גם דמוגרפית, גם כלכלית, מכל

הבחינות, גם תב"עית, מכל הבחינות מה מוסדות חינוך וכולי, מה קורה בו ומה אמור לקרות בו. דבר שני,

תהליך נפרד ויחד עם הוועד המקומי החלטנו להפריד ביניהם, זה תהליך סדור שיש בו גם המלצות ברמה

הארגונית איך נכון לנהל את זה, כי באמת היום זה סוג של מן אנדרוגינוס, שזה כאילו אגף במועצה, אבל

התקציב נוהל על ידי ועד מקומי מתנדב, אז זה לא פה וזה לא שם. זאת אומרת, אנחנו נסכם ככה, אחד

31

ישיבת מליאה 11.1.26

במסגרת העבודה האסטרטגית שאנחנו עושים עם רון שני, יהיו גם המלצות איך לנהל את זה נכון, מבחינת

האם באמת זה צריך להיות אגף במועצה ומנוהל אחרת או, ועד מקומי כולל הכל. שתיים, יש תהליך קהילתי.

אנחנו עוד פעם, אנחנו 8,000 איש, זה לא כמו מושב או קיבוץ מלפני 80-90 שנה, נגיד להם שינמיכו ציפיות

אז מי שאין זה 8,000 איש שיתקבצו מכל מיני מקומות, והם 8,000 איש. עכשיו, צריך פה תהליך קהילתי

בסדר גודל אחר, גם כדי לבנות בתוך יישוב כזה גדול כוח מתנדבים, שהוא יותר גדול מהכוח הקיים, כדי

להגיע ל-8,000 איש. זה לא יהיו 8,000 זה גם לא יהיו ,1,000 גם לא .500 אבל כדי להגיע ל-,100 200 איש.

שהם יותר מעורבים ופעילים ויכולים מה שנקרא לעזור בבינוי הקהילה, זה תהליך לא פשוט שצריך לנהל

אותו והוביל אותו והתחלנו, אנחנו בשלבים הראשונים עם הוועד הקיים, לא משנה איך היישוב ינוהל, צריך

לעשות את זה. פה אנחנו נכנסים, קיימת החלטת מליאה מ-2015 שלא השתנתה, שהיישוב הזה צריך לצאת

לעצמאות, צריך רק פרט קטן, שגם המדינה תחשוב ככה. כרגע היא לא בכיוון, אז אנחנו צריכים לצאת

מהנחת העבודה שבשנים הנראות לעין, היישוב ממשיך להיות חלק מהמועצה ואנחנו צריכים להתמודד עם

האתגר. אני אסיים רק בזה שבמסגרת למה שנדמה לי מיכל שאלה, במסגרת העבודה של רון שני, הוא גם

מכיר היטב ולעומק יישובים אחרים. אין כל כך הרבה כאלה, והמאפיינים של כל אחד, הוא עשה גם השוואות

כדי להראות איך באמת זה עובד. אז קודם כל, כל אחד מהם, למרות שהם נקראים יישוב גדול במועצה

אזורית, הוא שונה לגמרי במאפיינים שלו מצור יצחק. צור יצחק זה כמעט דגם לעצמו בתוך היישובים

הגדולים במועצות אזוריות, שהם לא כל כך רבים. אז יש כאלה שיצאו לעצמאות, יש כאלה שבתהליך יציאה

לעצמאות, יש כאלה שכרגע אין להם אופק לעצמאות. אז אנחנו הולכים ומצמצמים לאיזו מן קבוצת דגם

של יישוב, שאין כל כך ממי להעתיק איזה דגם, איך אמורים לנהל יישוב כזה. אנחנו צריכים להמציא את

הדגם הזה שמתאים. ליישוב הזה ולמועצה הזאת. ואנחנו מן הסתם ניפגש על זה, אורי, במליאות הקרובות,

כי זה על הפרק, אנחנו עוסקים בזה.

אושרת גני גונן [ראש המועצה]: תודה אורי. אני אסכם את הפרק הזה ושאלו אותי כאן החברים אבל מה

הייתה המטרה? אני חושבת שזאת בדיוק המהות שלנו כמליאה. אנחנו צריכים לדון ברמת מדיניות ולהתוות

מדיניות. ואנחנו רוצים להביא לכאן נתונים ולהציף לכם את הנתונים שתדעו, זה לא היה הצגה של הסקר

המלא, לכן יעל לא ראית את הציון הספציפי של מתן, הציון הכללי 86 היה כללי של כל היישובים במועצה.

היה כל יישוב ויישוב. זה יסקר בישיבה הבאה, הסקר המלא. אני אגיד משהו על הסקר המלא. הסקר המלא

מראה קורלציה בין שביעות רצון מוועד מקומי והתפקוד שלו לבין שביעות רצון בכלל מהמועצה. התושבים

לא כל כך יודעים לעשות, את ההבחנה, או שהם מרוצים או שהם לא מרוצים, משני הגורמים האלה ביחד

רואים אותם כחזית אחת. עכשיו, כן, אנחנו נציג את זה בצורה מסודרת, אבל בסך הכל אני רוצה לחזור

לתחילת הסקר שאורי הציג כאן. המטרה לא הייתה להציג את הסקר, המטרה הייתה לקחת מתוך הסקר

אתגר אחד בניהול צור יצחק ולהציג את זה כאן. הסקר יוצג בפירוט בפעם הבאה, בגדול הוא סקר מאוד

טוב, יש בו מקומות לשיפור, אבל בסך הכל תושבים מאוד מרוצים מהשירותים של המועצה ושל הוועד.

עכשיו ספציפית לגבי צור יצחק. אין ספק שמדובר כאן על ניהול מאתגר של יישוב אחר, הוא גדול יותר ולכן

אני שומעת וגם לא מעט מכם אמרתם שצריך לחשוב על מבנה ארגוני מתאים. וזה משהו שאנחנו ניקח

32

ישיבת מליאה 11.1.26

לעשות עד לישיבה הבאה, כי כבר נעשתה עבודה, כמו שאורי אומר, של יועצים חיצוניים. אחד עשה את זה

בתחום הכלכלי, השני עשה את זה בתחום הארגוני, ויש עכשיו עבודה שעמרי מוביל יחד עם אורי, ואורי

ודנה בנושא של קהילה ואסטרטגיה, לאן אנחנו רוצים עם היישוב לקחת אותו. אני אגיד שגם ברמת משרד

הפנים זה יישוב שהם לא כל כך יודעים איך לתפעל אותו. אני לקחתי על עצמי להוביל את הנושא הזה למרות

שיש עוד 8 יישובים בדגם הזה של ישוב גדול במועצה אזורית, ואנחנו במהלך השנה הזאת בונים, כבר בנינו

בשנה שעברה, זה פשוט לא אושר על ידי האוצר ומשרד הפנים, כי בין משרד הפנים למשרד האוצר היה ויכוח

על הדגם. אנחנו נבנה משהו, אנחנו כאן בדרום השרון, שבעיניי אחר כך יהיה דגם גם במשרד הפנים, וגם

במשרד האוצר לניהול ישוב גדול במועצה אזורית. הוא ייקח בחשבון גם את המאפיינים של ניהול ישוב גדול

על הצרכים הכלכליים והקהילתיים, הניהוליים הארגוניים, אנחנו נביא את זה לכאן, את הדברים לישיבה

שהיא תהיה על זה. עם נתונים, עם ניתוח של הנתונים, עם אנשי המקצוע שעשו כאן בדיקה של הדברים.

אנחנו נביא את זה לכאן לדיון מובנה. המטרה של הדיון הייתה באמת לשמוע אתכם אל מול הנתונים האלה

ולשמוע מה אתם חושבים. ניקח את מה שאתם חושבים כאן ואת ההצעות שהעליתם כאן, אנחנו נצליב

אותם עם העבודות שעשה כאן היועץ הכלכלי והיועץ האסטרטגי, ועם העבודה שנעשית עבור משרד הפנים.

ולא נחכה למשרד הפנים, אבל אני כן יכולה להגיד לכם שאנחנו לא נחים לרגע לפחות בתקצוב יישוב גדול,

וכשאורי הזכיר קודם סכום, אנחנו הצלחנו פי 5 להגדיל אותו. אז זה קורה בד בבד, אבל הרבה פעמים

הסיפור הוא לא תקציב כמו המבנה הארגוני האפקטיבי לניהול היישוב. ועל זה אנחנו נדבר בפעם הבאה.

אפרים צוק [כפר סירקין]: ... בין רצון לבין הצורך, במבנה ניהולי של יישוב גדול.

אושרת גני גונן [ראש המועצה]: אפי הוא יועץ ארגוני, והוא שואל שאלה שלאורך כל הדרך וכל הדיון, אני

לא מבין מה המטרה. עכשיו אפי אומר אני מבין שאם המטרה היא לטפל במבנה ארגוני אז מה זה קשור

לסקר? זה קשור לסקר כי רצינו להראות שיש בעיה, שיכול להיות שהצורך הזה בין היתר ייפתר במבנה

ארגוני אפקטיבי, שזה מה שעלה כאן בעיקר. אז נעזר בך אפי כיועץ ארגוני.

אייל אברמוב [נווה ירק]: אתם תוכלו להציג את המבנה הארגוני שלהם?

אושרת גני גונן [ראש המועצה]: בטח, נציג את הכל. אז אנחנו לישיבה הבאה נשלח חומרים, תקציב, מבנה

ארגוני, מבנה הוועד, נציג לכם את כל הנתונים. אנחנו, תראו מה הנתונים מבפנים, תקציב פנימי, תקציב

חיצוני, והמבנה הארגוני הקיים, ואז גם תוכלו להעביר בעצמכם תובנות לקראת הישיבה, ותוכל להיות

ישיבה אפקטיבית של דיון. עם נתונים מולנו. זהו, אז אני עוברת מכאן לנתונים.

חברת מליאה: אני רוצה לבקש שמהנתונים יעלה כמה בעלי זכות הצבעה יש ביישובים שאתם הולכים

להציג, וכמה השתתפו בסקר?

אושרת גני גונן [ראש המועצה]: 500 נסקרים במועצה שזה מדגם מייצג.

33

ישיבת מליאה 11.1.26

חברת מליאה: שלחתם לכולם.

אורי פדלון [מנכ״ל המועצה]: לא, זה לא שלחנו, זה חברת סקרים מקצועית. כמו שעושים סקר. היא

התקשרה ודגמה. כשמראים סקר בערוץ ,2 הוא לא מכיל את כל השמונה מיליון סקרים בארץ.

חברת מליאה: אבל תתנו את הנתונים האלו הסטטיסטיים, שנראה בכלל על מה אנחנו מדברים.

אורי פדלון [מנכ״ל המועצה]: אז אני אומר, בהקשר של צור יצחק, למעלה ממאה נסקרים, בכלל המועצה

מעל .400

חברת מליאה: ממאה מסקרים? בצור יצחק?

אורי פדלון [מנכ״ל המועצה]: צור יצחק, כן. זה מדגם מייצג.

אושרת גני גונן [ראש המועצה]: טוב, אבל על הזקר וההרחבה בפעם הבאה, ואנחנו עוברים לסעיפים הבאים

במהירות רבה. תחנת כוח קסם.

[ 6 ] תחנת כוח קסם.

אורי פדלון [מנכ״ל המועצה]: קיבלנו פנייה מחברת המליאה שירלי לופו, אתם יכולים לראות את הפנייה

פה למעלה. מתוך עיון בתקציב הפיתוח נראה שבשנת 2026 צפויה הכנסה של כ-27 מיליון שקלים בחלף

השבחה בגין תחנת כוח קסם. מבקשת לוודא שההכנסות במלואה נרשמות ונכנסות לתקציב המועצה

האזורית דרום השרון ולא מתוכננת חלוקה כלשהי עם קיבוץ גבעת השלושה שהביאה אלינו את האסון הזה.

בנוסף במקרה זה הואיל ומדובר במצב בו הקיבוץ משותף ויזם, מבקשת לבחון בניית מודל פיצוי ליישובים

הסמוכים שנפגעים מכך, בברכה שירלי. המענה שלנו בהמשך לפנייה שהוגשה על ידי שירלי לופו חזן, המועצה

תעשה בדיקה רוחבית רצינית ועמוקה של הנושא שתכלול את התשתית העובדתית והמשפטית לרבות

היבטים תקציביים, מנהליים והשוואתיים. מנכ"ל המועצה יבצע בתקופה הקרובה עבודת מטה בנושא עם

אנשי המקצוע הרלוונטיים במועצה, וככל שיעלה צורך, תובא הצעת החלטה בנושא בפני מליאת המועצה.

אני אוסיף בתקווה שזה יהיה כבר עד המליאה הבאה, אבל אנחנו רוצים לעשות עבודה מסודרת ולהביא

אותה לכאן. תודה.

[ 7 ] החלפת דירקטור בתאגיד החברה הכלכלית.

אושרת גני גונן [ראש המועצה]: אנחנו נעבור לסעיף הבא, החלפת דירקטור בתאגיד החברה הכלכלית.

אורי מרגלית [סגן ראש המועצה/רמת הכובש]: כן, התאגידים שלנו להבדיל מוועדות המועצה שרובן ועדות

רשות, חלקן מוגדרות כוועדות חובה כמו ועדת ביקורת למשל, אבל יש לתאגידים יש דירקטוריונים, שיש

34

ישיבת מליאה 11.1.26

להם תקנונים והחוק גם מחייב איך בנויים, מה המבנה שלהם ומה ההרכב שלהם בגדול, כולל שליש שריון

לנשים, במקרה דנן, אנחנו מדברים על הדירקטוריון של החכ"ל שאמור למנות 15 חברים וחברות. אנחנו

מינינו מתחילת הקדנציה, השלמנו את השורות והעברנו את זה לאישור משרד הפנים. משרד הפנים בשנה,

שנה וחצי האחרונות הפך להיות מאוד קיצוני ודעתן, ומקפיד על קוצו של יוד בכל מיני עניינים של אישורי

השכלה, חשש לניגודי עניינים, אפרופו מה שדיברנו בהתחלה, שנראים לפעמים די הזויים ומופרכים, אבל

בסוף הוא הגורם הרגולטורי שקובע ולכן מצאנו את עצמנו מאז תחילת הקדנציה עם מצב שהיו לפחות, אני

מכיר, שבעה אנשים בדירקטורים השונים, תפו"ח, חכ"ל, החברה להשבה, שאנחנו מינינו אותם פה ושלחנו

אחר כך ברגולציות שהכרנו ופתאום התחילו לפסול אותם אחד אחרי השני. הסיטואציה בחודשים

האחרונים היא שבחכ"ל יש חמישה נציגי מליאה שמכהנים על פי התקן, יש חמישה עובדי מועצה שמכהנים

על פי התקן, והיו חמישה נציגי ציבור מכלל יישובי המועצה, שלושה מהם מכהנים, אחד אמור להיות מאושר

במרץ, זה שרון סספורטס, שהוא צריך שנת צינון של שנה, מזמן סיום תפקידו כמנכ"ל, והיום אנחנו בעצם

משלימים. עכשיו, משרד הפנים, לוחץ מאוד על הדירקטוריון. מצד אחד, הוא פוסל מועמדים שאנחנו חשבנו

שהם אנשים טובים ויכולים לתרום, וכבר התחילו לבוא לישיבות ותרמו. אבל הוא פסל אותם, ומאותו רגע

הם הפסיקו לכהן בדירקטוריונים. מצד שני, כל מיני, זה לא מצאת תעודת השכלה שלו, וההוא כל מיני

עניינים שונים ומשונים. זה נהיה מאוד, זה כמעט שרירותי, זאת אומרת זה מאוד קשה, אורי עובד על זה

מול משרד הפנים יחד עם ייעוץ משפטי, מנסים חזור לנסות להשלים את החומרים הנדרשים וכל פעם הם

זורקים מחדש וזה הולך ומקצין בשנה האחרונה. בחכ"ל נוצר חיסרון של נציג ציבור אחד, ובעצם היום

אנחנו מביאים להשלמה, רגע,

אושרת גני גונן [ראש המועצה]: להיפך, צריך להגיד אמנון היה חבר בדירקטוריון, חבר מליאה, הוא היה

חבר בדירקטוריון והכל היה בסדר. ברגע שביקשנו לאשר אותו כנציג ציבור לא אישרו אותו, כי שם יש

קריטריונים אחרים.

אורי פדלון [מנכ״ל המועצה]: בכל אופן, אנחנו מביאים היום לאישור כדי להשלים את הפורום ומשרד

הפנים פוסל לנו מעמדים מצד אחד וחברי דירקטוריונים שמינינו מצד אחד, מצד שני הוא לוחץ אם לא תמנו,

תשלימו את ההליך ותמנו, את החמישה שצריכים להיות, נוריד את הסיווג של הדירקטוריון, שיש לזה

משמעויות בתהליכי קבלת ההחלטות של כל אחת מהחברות. ולכן ענבר ורדי מצור יצחק שעובדת כיועצת

ארגונית, אני לא מכיר אותה מעבר לזה, הומלצה ואנחנו מבקשים שהיא תשלים כרגע את הפורום של

הדירקטוריון של החכ"ל ונקווה שבזה לפחות את הדירקטוריון הזה הצלחנו להשלים סוף סוף, וזה לוקח

שנתיים, זה לא קרה לנו אף פעם עד היום.

אושרת גני גונן [ראש המועצה]: מי בעד? מי נגד? מי נמנע? פה אחד.

החלטה: מליאת המועצה מאשרת פה אחד את ענבר ורדי לדירקטוריון החברה הכלכלית.

35

ישיבת מליאה 11.1.26

[ 8 ] תשלום מקדמה בגין תמיכה – עמותת "אחים".

אושרת גני גונן [ראש המועצה]: אז אנחנו עוברים לתשלום מקדמה לעמותת אחים.

מאיה עוז [גזברית המועצה]: כן, אז עמותת אחים הגישה בקשה לקבל מקדמה, לתמיכה שהעמותה הזאת

בעצם ניגשה כי היא רואה את עצמה עומדת בתבחינים אנחנו עדיין לא בחנו את כל המועמדים והעמותות

שניגשו, אך ניתן לפי חוזר מנכ"ל, המליאה יכולה לאשר מקדמה, בגובה 25 אחוז מסך התמיכה במידה

והעמותה המבקשת קיבלה את התמיכה בשנתיים האחרונות. העמותה הזאת באמת קיבלה בשנתיים

האחרונות בכל שנה 180,000 שקלים ולכן ניתן לאשר 45,000 שקלים כמקדמה כמובן שבמידה ובהמשך

המליאה לא תאשר תמיכה לעמותה הזאת, היא תחזיר את המקדמה.

אפרים צוק [כפר סירקין]: מאיפה היא תחזיר אותה? היא חיה מהיד לפה.

מאיה עוז [גזברית המועצה]: במידה והמנהל לא יאשר, אז זה הנוהל. כי עוד לא בחנו את כל ה, יש עוד

עמותות שניגשו, צריך לראות מי עומד בתבחינים, הוועדה המקצועית צריכה להתכנס, ואז נביא את הלאה.

אושרת גני גונן [ראש המועצה]: זה כמו כל שנה, עמותת אחים כל שנה אנחנו מביאים בעת הזו את הבקשה

לתת להם מקדמה כדי שיעברו את החודש חודשיים כי זה עמותה שרוב המשאבים שלה, הרוב המוחלט מגיע

מהמועצה בשונה מעמותות אחרות. אז אני מבקשת להעלות את זה להצבעה גם השנה. מי בעד? מי נמנע?

מישהו מתנגד? אז פה אחד.

החלטה: מליאת המועצה מאשרת פה אחד את תשלום מקדמה בסך 45,000 שקלים לעמותת "אחים".

[ 9 ] הסמכת ועד מקומי מתן לבצע קירוי של מתקנים סולאריים על מבני הוועד בישוב מתן.

אושרת גני גונן [ראש המועצה]: הסמכת ועד מקומי מתן.

אורי פדלון [מנכ״ל המועצה]: חברים, ועד מקומי מתן מבקש מהמועצה האצלת סמכות כדי לבצע פרויקט

של קירוי סולארי, מתקנים סולאריים, מעל מבני ציבור ביישוב. בהתאם למה שאנחנו עושים תמיד, בדקנו

עם החברה הכלכלית על היתכנות עסקית לפרוס קירוי סולארי על אותם מבנים. אין היתכנות או כדאיות

כלכלית מטעם החברה הכלכלית שלנו ולכן הוועד המקומי מבקש האצלת סמכות ושנאפשר לו להציב. יוזמה

של ועד מקומי מתן. המועצה לא רואה היתכנות כלכלית, המועצה חברה כלכלית שמבצעת את כל העניין

הסולארי במועצה, לא רואה היתכנות עסקית לביצוע פרויקט וזה-

דוד שוורץ [שדה ורבורג]: על מבנה מועצה?

36

ישיבת מליאה 11.1.26

אורי פדלון [מנכ״ל המועצה]: על מבנה מועצה. ההתקשרות נעשית על ידי הוועד המקומי. אנחנו בעצם

מאצילים להם את הסמכות, זה נעשה פה אגב לפני שלוש מליאות היה את אותו תהליך. כל המבנים שאתם

תראו תכף ברשימה. הם לא הוקמו מכספי מועצה. גני הילדים, גני הילדים, ואגב הם ביקשו אותם גם

מאיתנו, גני הילדים שמופעלים אנחנו לא נותנים. יש מבנים נוספים, שהוועד ביקש אותם וכרגע אנחנו לא

נותנים אותם, אנחנו נמצאים בשלב של תהליך של מכרז אנרגיה, אלה מתקנים שבסבירות גבוהה אין

היתכנות עסקית לפרוס עליהם, נושאים של הפרדת מונים, גודל גג וכדומה.

אפרים צוק [כפר סירקין]: יש ערבות?

אושרת גני גונן [ראש המועצה]: זה ועד מקומי, ועד מקומי זה כמונו, זה אנחנו.

אורי פדלון [מנכ״ל המועצה]: אין ערבות לא להלוואה ואין ערבות.

הדר שושני [מתן]: לא, התוכן של זה הוא שלמעשה מתן הוא לא הבעלים של אף נכס שלו, כל הנכסים

שקיימים בתוך היישוב הם לא בבעלות היישוב בכלל, שום דבר, כולל לא המגרשים, שום דבר. ולכן על כל

פעולה כזאת שעושים, צריך את אישור המליאה. זה הכל. זה טכני בלבד.

דני ברכה [צפית]: משהו שלנו על ההסמכה הזאת. אם קורה משהו, קורית שריפה, לא יודע, על המבנה של

המועצה. מה האחריות שלנו עליו?

אושרת גני גונן [ראש המועצה]: אני אענה, מתן כיוון שהוא ישוב קהילתי שיש לו ועד מוניציפלי ואין לו ועד

אגודה, אין לו למעשה נכסים שהוא חוכר אותם, הנכסים שהוא בנה כמו הבריכה, או מבנה שהם בנו, את

אולם הספורט הם בנו, גן שהם בנו, בסדר? הם מבנים שהוועד בנה אותם. הם מבנים ששייכים בקרקע שלהם

למועצה, ואנחנו צריכים להסמיך אותם כדי שהם יוכלו לבצע על המבנים האלה את הקירוי, את העבודה

שהם רוצים. אז זה הסיפור כאן. במושבים אחרים או בקיבוצים, זה בדרך כלל שייך לאגודה, זה לא מבנים

שהמועצה הקימה,

איתן יפתח [אלישמע]: אבל אם יש בעיה, כמו שהזכירו פה שריפה. מי חייב לעשות את הביטוחים? מי חייב

לדאוג?

אושרת גני גונן [ראש המועצה]: חברים, הכול עליהם בדיוק כמו שהם פתחו בריכה, הם בנו בריכה, פתחו

בריכה. על כל שימוש שהם בונים או מוסיפים, זה אחריות שלהם, ויש להם ביטוח, וגם היום יש להם ביטוח,

וגם מחר כשהם יעשו כאן הסכם עם איזה שהוא גוף שיקים להם את הסולארי, הם יעשו הסכם ביטוח. וגם

הביטוח שלהם.

37

ישיבת מליאה 11.1.26

הדר שושני [מתן]: רגע, רגע, איתן, איתן, חשוב אבל להזכיר שהפעילות שיש היום במבנים האלה היא

פעילות של הוועד, כלומר לא קורה שם שום דבר חדש מלבד האישור הפורמלי לשים גם על הגג, את הסולארי

הזה.

איתן יפתח [אלישמע]: הדבר הזה ששמת בגג יגרום לזה בעיה. ייפול עליו חס וחלילה.

הדר שושני [מתן]: אז הטיפול הוא כמו שמשהו שמתחת לגג יגרום לבעיה.

אורי מרגלית [סגן ראש המועצה/רמת הכובש]: בסדר, הצעת החלטה.

אורי פדלון [מנכ״ל המועצה]: אני רק אגיד, בהצעת ההחלטה אתם יכולים לראות שהפרויקט יעשה בהתאם

לכל תיק. חבר'ה אנחנו נתקן את הצעת ההחלטה, אני אקרא אותה, שימו לב לתיקון שאני אעשה בסופה.

בהתאם לסעיף 63 וסעיף 132 לצו המועצות המקומיות, בסוגריים מועצות אזוריות ,1958 מאצילה המועצה

על הוועד המקומי מתן, להתקשר ולבצע עבודות התקנת מתקנים סולאריים במיקומים הבאים, הדס ,3

שלוחת המתנ"ס. בית כנסת נוף השרון, בריכה, מבנה משרד ושירותים, גג אולם ספורט בית ספר, גג מבנה

הוועד המקומי, גדר בריכה, גן תפוז, מבנה מגדל המים, מתנ"ס מבנה משני, מתנ"ס מבנה ראשי. הפרויקט

ייעשה בהתאם לכל דין ובכפוף להסכמות בטיחותיות ובהתאם להנחיות מהנדס המועצה.

*מדבריםיחד.

אורי פדלון [מנכ״ל המועצה]: יש איתנו יועץ משפטי, הוא ביקש לתקן, איתן תקשיב לניסוח. ובכפוף לקבלת

כתב שיפוי הפותר את המועצה, מאחריות נזיקית.

הדר שושני [מתן]: רק אושרת, רק אני מבקש לתקן את כל ההסכמים שהמועצה עשתה בדומה לזה, על כל

המבנים בכל המועצה, ולהכניס את הסעיף הזה גם.

אושרת גני גונן [ראש המועצה]: בכל פעם שיגיע לכאן יישוב וירצה בקשה מהסוג הזה, זה יהיה הסטנדרט,

הדר שושני [מתן]: אבל זה לא היה עד היום, למה אנחנו מנפיצים את הדבר הזה, למה? למה? כי מישהו

שאל שאלה לגיטימית דרך אגב?

אושרת גני גונן [ראש המועצה]: לא, כי היה כתב שיפוי גם לרמות השבים כשהם עשו הפקעה והיה כתב

שיפוי.

הדר שושני [מתן]: אז מה שהיה עד עכשיו לגיטימי. אבל אני חושב, הציעו את ההצעה הזאת על בסיס מה

שהיה עד עכשיו, לא על בסיס כלום, אז למה צריך לתקן אותה את ההצעה?

*מדבריםיחד.

38

ישיבת מליאה 11.1.26

אורי פדלון [מנכ״ל המועצה]: אני אקריא את המשפט האחרון ברשותכם עוד הפעם. הפרויקט ייעשה

בהתאם לכל דין ובכפוף לקבלת כתב שיפוי הפותר את המועצה מאחריות נזיקית ובהתאם להוראות מהנדס

המועצה.

אייל אברמוב [נווה ירק]: זה מתחבר לכל הטיעונים השונים. מה ההבדל בין הסיטואציה הזאת שאנחנו

רוצים להוסיף קירוי, לבין הפעילות השוטפת, הרי הם בנו את המבנה על אדמת המועצה, ומתרחשת שם

פעילות, ומישהו ישבור את הראש. למה זה שונה, זה אותו דבר.

אושרת גני גונן [ראש המועצה]: הם קיבלו האצלת סמכויות.

אייל אברמוב [נווה ירק]: אני מבין מה שאת אומרת. הנקודה שאני מנסה להעלות זה שהדיון בסוגיה הזאת

הוא הרבה יותר גדול מאותו קירוי סולארי. אם אנחנו מחליטים שיש מקום ואין פה ייעוץ משפטי, אני לא

יודע, שזה נחוץ, ולכן אולי צריך לחכות עם החלטה כזאת, כי ההחלטה הזאת היא על הכל. אין שום, אין

הבדל בין הקירוי לבין הפעילות השוטפת בתוך המבנה, זה אותו דבר. לכן אם צריך כתב שיפוי או משהו

כזה, צריך לעשות את זה להכל, בכל המקומות אתמול. אני לא בטוח שהמצב, אולי צריך להתייעץ עם ייעוץ

משפטי ולקבל תשובה האם זה נחוץ ומה מגן עלינו. זה שנתפלנו עכשיו, סליחה במרכאות כפולות, לבקשה

הספציפית לקירוי, אני די מרגיש כמוהו, כי תפסנו את הכלב בשנה במקום לטפל בבעיה. אז צריך להבין, אם

יש לנו בעיה או לא.

אושרת גני גונן [ראש המועצה]: אני לא רוצה לעכב את העסקה שמתן צריכים לבצע, אחד. שתיים, אני אגיד

שוב, הוועדים הם אנחנו, הם שלוחה שלנו. הוועדים המוניציפליים הם זרוע שלנו, עכשיו אנחנו יכולים לכתוב

שיפוי, כתבנו את זה גם לרמות השבים. כשרמות השבים נאלצה לשפות ולא היה לה כסף, המועצה שיפתה

כי הוועד הוא שלוחה שלנו. אז אנחנו יכולים להגיד את זה כאן, ואנחנו אומרים את זה כאן, אבל בסוף זה

יחזור אלינו חזרה. אנחנו עובדים מול הוועדים, במשך 7 שנים שאנחנו כאן, מי שנמצא במליאה, היה רק

מקרה אחד כזה. זאת אומרת שרוב הזמן, הוועד יודע לנהל היטב. את ענייניו ואנחנו צריכים לעזור לוועד

ולתת להם את הרוח הגבית כפי שאנחנו עושים בדיוק עכשיו בהצבעה הזאת.

הדר שושני [מתן]: אושרת, נכון, רק כשאני באתי אלייך בקדנציה כשאני הייתי יושב ראש מתן, ואת היית

פה בקדנציה הקודמת שלך, וביקשתי את התמיכה שלך לעשות מועדון ותיקים במתן, אף אחד לא קם ואמר

במליאה הקודמת, שיפוי ושיפוי. למה? כי לא היה פה איזשהו שום גורם כספי שעלול לצאת לוועד מהדבר

הזה, אלא להיפך. רק הוצאות ורק טוב וזה גם יכול לשרת את כל היישובים מהסביבה וזה. עכשיו פתאום

שכאילו אומרים אולי יש פה איזה הכנסה אז בוא רגע נראה מה העניינים. אין פה שום הבדל. אושרת, מה

שאני מציע, זה להעביר את ההחלטה כמו שאורי הציג אותה במקור ולהגיד, אנחנו נבדוק את הדבר הזה עם

הגורם המשפטי, ואם זה באמת מה שאנחנו נצטרך לעשות, נביא את זה לאישור ולתוספת. הרי הקירוי הזה

לא יקום מחר וגם לא עוד חודש וגם לא עוד חודשיים. יש לנו זמן להוסיף את העז הזאת, בסדר?

39

ישיבת מליאה 11.1.26

אייל אברמוב [נווה ירק]: אני רוצה להציע פשרה עכשיו.

אייל אברמוב [נווה ירק]: אני רוצה לנסות לרבע את המעגל.

אושרת גני גונן [ראש המועצה]: כן בבקשה. בבקשה.

אייל אברמוב [נווה ירק]: נציגת אלישמע, האם שומעת?

אושרת גני גונן [ראש המועצה]: בבקשה.

אייל אברמוב [נווה ירק]: אולי ננסה לרבע את המעגל, מכיוון שאנחנו לא מחפשים שיפוי ולא מחפשים כסף

מהוועד המקומי, זה בסך הכל אנחנו, אז אולי מה שצריך לבקש ולדרוש שיהיה כיסוי ביטוחי. כי אם יש

כיסוי ביטוחי נגמר האירוע ולא צריך ... כתבנו את זה. ואז אולי חברים, אני מנסה להוריד את ההתנגדות

של החברים פה. אם יש כיסוי ביטוחי, אז נושא השיפוי לא רלוונטי.

דוד שוורץ [שדה ורבורג]: אבל אם יש שיפוי, זה מחייב אותם לעשות כיסוי ביטוחי.

אייל אברמוב [נווה ירק]: זה לא לשנות את הנוסח שהיה מקובל 20 שנה ככה.

אורי פדלון [מנכ״ל המועצה]: גרסה מספר ,2 ניסוח מתוקן, הפרויקט יעשה בהתאם לכל דין ובכפוף לקבלת

כיסוי ביטוחי ובהתאם להנחיות מהנדס המועצה.

אושרת גני גונן [ראש המועצה]: מי בעד? רגע נספור, או שלא צריך, כי זה הרוב. מי נמנע? מי נגד? שניים.

בסדר, ברוב קולות בהצלחה למתן.

החלטה: מליאת המועצה מאשרת ברוב קולות את ההחלטה להאציל על הוועד המקומי מתן, להתקשר

ולבצע עבודות התקנת מתקנים סולאריים במיקומים הבאים, הדס ,3 שלוחת המתנ"ס. בית כנסת נוף

השרון, בריכה, מבנה משרד ושירותים, גג אולם ספורט בית ספר, גג מבנה הוועד המקומי, גדר בריכה, גן

תפוז, מבנה מגדל המים, מתנ"ס מבנה משני, מתנ"ס מבנה ראשי. הפרויקט יעשה בהתאם לכל דין

ובכפוף לקבלת כיסוי ביטוחי ובהתאם להנחיות מהנדס המועצה.

הישיבה ננעלה

בברכה,

40

ישיבת מליאה 11.1.26

אושרת גני גונן, ראש מאיה עוז, גזברית אורי פדלון, מנכ"ל

המועצה המועצה המועצה

41