פרוטוקול ועדת מליאה מס' 3

ישיבת מליאה 22.3.26

מיום ראשון, ד׳ ניסן התשפ״ו, 22/3/2026

.1 חברי מליאה:

מ שם הנציג יישוב נוכחות מ שם הנציג יישוב נוכחות

1 אושרת גני גונן ראש המועצה V 23 הדר שושני מתן V

סגן ראש

2 אורי מרגלית המועצה (רמת V 24 יעל בנט מאיר מתן V

הכובש)

3 דורון צייזל איל לא נכח 25 אהרון ימיני נווה ימין V

4 איתן יפתח אלישמע לא נכח 26 חיים תייר נווה ימין V

5 רחל רבר אלישמע לא נכח/ה 27 שירלי לופו חזן נווה ירק V

6 סתיו גיל בית ברל לא נכח/ה 28 אייל אברמוב נווה ירק לא נכח/ה

7 רונן ברקאי גבעת חן לא נכח/ה 29 מיכל חוגים נחשונים V

8 שמוליק מריל גבעת השלושה V 30 בר גפן ניר אליהו V

9 חיים ליברנט גן חיים לא נכח/ה 31 מולי אורן נירית V

10 צפריר שחם גני עם V 32 איציק תורג'מן נירית לא נכח/ה

11 איל מילר גת רימון V 33 יורם דוקטורי עדנים V

12 יום טוב אלקבץ חגור V 34 אליהו בן גרא צופית V

13 אייל בוקר חגור V 35 דני ברכה צופית V

14 אלי כהן חורשים V 36 שלי רפפורט צור יצחק לא נכח/ה

15 גלית אדם ירחיב V 37 אירית קרמל לוי צור יצחק V

16 יהורם גולי ירחיב לא נכח/ה 38 שגית בן ארי צור נתן לא נכח/ה

רמות

17 גילה פרין ירקונה V 39 אריק כספי V

השבים

רמות

18 רחמים זבידה כפר מלל V 40 אפרת היים V

השבים

19 אורי עצמון כפר סירקין לא נכח 41 דוד שוורץ שדה ורבורג V

20 אפרים צוק כפר סירקין V 42 דפנה דילאון פז שדה ורבורג V

21 זהרה צור כפר מעש V 43 גל קפלן הראל שדי חמד לא נכח/ה

22 אלה קון מגשימים V 44 גלעד בן דוד שדי חמד לא נכח/ה

45 צחי בן הגיא עינת V

1

ישיבת מליאה - 22.3.26

סגל מועצה נוכחים:

מר אורי פדלון - מנכ"ל המועצה

גב' מאיה עוז - גזברית המועצה

גב' ורד שני - עוזרת ראש המועצה

גב' יוליה מרקובסקי - מנהלת אגף חשבות ותקציבים

מר ערן אבידור - מדיה

מר ליאור גפן - מנהל אגף פיתוח עסקי חכ"ל

מר איתן בן ציון - מנכ"ל החברה הכלכלית והחברה להשבה

גב' תהילה סובל - מ"מ יועמ"שית

מר מרון רביץ - סגן מנהל אגף תפעול

2

ישיבת מליאה - 22.3.26

על סדר היום:

[ 1 ] דו״ח ראש המועצה ........................................................................................................... 6

[ 2 ] בכל דור ודור – דברים לחג מפי סגן ראש המועצה ..................................................................... 9

[ 3 ] פינוי גזם ופסולת גושית לאתר ממותה ................................................................................. 15

[ 4 ] תב״רים ....................................................................................................................... 28

[ 5 ] אישור פניה למשרד הפנים לפתיחת ועדה גיאוגרפית לתיקון הקו הכחול – שדה ורבורג .................... 30

[ 6 ] ועדת תמיכות 2026 ......................................................................................................... 32

[ 7 ] דו''ח כספי ודו״ח מפורט ...........................................................................................2024 42

[ 8 ] הארכת תוקף גבייה חוק עזר תיעול ...................................................................................... 43

[ 9 ] הסמכת ועד מקומי צור יצחק להקמת מתחם פאדל ................................................................. 44

3

ישיבת מליאה 22.2.26

פ ר ו ט ו ק ו ל

יובל נחשון [יקל"ר]: אחר הצהריים טובים לכולם, נעשה איזה עדכון קצר מה היה לנו עד סוף השבוע, כלומר

עד הבוקר. כולנו מעודכנים מה היה אמש בדרום. בדרום אתמול, בשני האירועים, גם בערד וגם בדימונה,

היה סדר גודל של 200 פצועים קשה. סליחה 200 פצועים, 12 פצועים קשה. לאור המצב ומה שקרה, בית

חולים באר שבע לא היה מסוגל לקלוט את כולם, סורוקה, סורוקה לא היה מסוגל לקלוט את כולם. חלק

מהפצועים פונו בטיסה אתמול בלילה לבתי חולים, במרכז הארץ. סך הכל, פצועים שנשארו בסורוקה 85

פצועים. שוב, אם היינו שומעים להוראות, ואני אומר היינו, כי זה כולנו, אם היינו שומעים להוראות, היו

נמנעים הרבה הרבה מאוד מאוד פצועים, אוקיי? בדרום היה חוסר משמעת מטורף, פשוט חוסר משמעת

מטורף. לא נכנסו, רואים את זה בסרטונים וזה ברור. אוקיי? פרט לשתי זירות שהיו בדרום, היו עוד שמונה

זירות בראשון לציון, כולל פגיעה בגן ילדים, וכולנו יודעים מה שהיה שם, את כל יתר הזירות, ועוד זירה

גדולה ברחובות. סך הכל מתחילת המלחמה עד הבוקר, עד הבוקר היו 4,292 פצועים בכל מיני רמות, אבל,

וזה המון. ,4,000 אני חוזר על המספר. מתחילת המערכה עד הבוקר-

אריק כספי [רמות השבים]: היו כאלה שנפצעו שנפלו מהמדרגות.

יובל נחשון [יקל"ר]: היו .4,000 יופי. חבר'ה, אנחנו מדברים סטטיסטית. תעזבו רגע. היו 4,292 פצועים או

בוא נגדיר את זה פינויים על ידי מד"א וכוחות הרפואה. רק אתמול, מה? רק אתמול.

אורי פדלון [מנכ״ל המועצה]: בשעה שמונה ועשרה ביום שבת לפני שלושה שבועות.

דובר: לא, לא, המערכה הזאת. המערכה הזאת.

יובל נחשון [יקל"ר]: אוקיי, סך הכל היום, היום נותרו כמו שאמרתי בסורוקה 85 פצועים, אחד במצב אנוש,

11 פצועים קשה במרכז הארץ. בגזרה שלנו, בגזרת יו"ש אתמול נרצח ישראלי, תושב אלון מורה. שוב, אנחנו

עוברים על זה. החטיבה, חטיבת אפרים וכל אוגדת איו"ש, עובדת קשה מאוד כאשר היא מתכוננת לפסח

ומנסה כמה שיותר למנוע אירועים. לגבינו, כמה דברים קטנים. לגבי המועצה, כל הנושא של עגלות הקפה

וכל הדברים האלה, מה שאני מבקש, אנחנו לא רוצים לפגוע להם בפרנסה לאף אחד, אבל להקפיד שאם יש

עגלות קפה בכל מקום שיש, להקפיד שיש מספר נורמלי. כלומר, כשאני אומר מספר נורמלי זה אומר יש

ילדים שמשחקים בסך הכל העגלות קפה האלה הן ליד מגרשי המשחקים וצריך לראות שאכן, מנתבים אותם

למקלטים, מנתבים אותם למיגוניות ולסמן את זה. כלומר, גם לדבר עם החבר'ה של העגלות קפה, אפשר

ללכת, משמאל יש מיגון, מימין יש מיגון. לראות, תראו אתם שהחבר'ה האלה יודעים איך להגיע למיגון.

לגבי הרסיסים, לגבי הרסיסים אני מבקש להמתין, להמתין לפחות עד שמשחררים אותנו. השחרורים בימים

הקרובים יהיו יותר ארוכים, יהיו דקה וחצי, שתיים יותר וזה בגלל מזג האוויר, בגלל הרוחות, בגלל הרוחות,

אז לוקחים את הרוחות ומחשבים את זה, זה ייקח עוד דקה וחצי, שניים. דבר נוסף זה הנושא של העובדים

4

ישיבת מליאה 22.2.26

התאילנדים. יש לנו פוסטרים של פוסטרים בתאילנדית לעובדים התאילנדים. מי שרוצה יכול לרדת למוקד,

המועצה הכינה את כל הפוסטרים האלה. צילמה אותם, אנחנו עם המועצה ביחד הפצנו אותם בשטח. הגענו

לכל הקיבוצים ולכל מי שביקש. החבר'ה מהמושבים או מכל מקום אחר שרוצה שנבוא ונדריך את האנשים

שלו, שיפנה למוקד אנחנו מיד נגיע הצוות שלנו, זה אומר צוות של המועצה, יגיע, יתדרך בדיוק איך נכנסים,

איפה נכנסים, כדי לשמור על עצמנו.

דוברת: יש לה וואטסאפ של המסר הזה בתאילנד.

יובל נחשון [יקל"ר]: בסדר גמור. אין בעיה, ישלח, ישלח בוואטסאפ לכולם. עוד דבר אחד זה בקשר

לאזעקות, בקשר לאזעקות להתראות. יש חבר'ה שהם מחוברים, ואנחנו לא נעשה מזה שיעור עכשיו, אבל

יש חבר'ה שהם מחוברים, לאנטנה של סלקום, ואחד מחובר לאנטנה של פלאפון, ויש כל מיני אי הבנות.

אחד כן, מתארים, אם כל אחד מקבל, השני לא מקבל, אז זה יכול לקרות. התקלה הראשונה מתחילת

המערכה עד היום, מי, ניר אליהו פה? התקלה היחידה שהייתה לפיקוד העורף, היום בחמישה, שלוש ועשרה,

פספסו, הייתה תקלה בניר אליהו, כל פיקוד העורף עומד על הרגליים לבדוק איך זה יכול לקרות, שקראה

כזאת תקלה. שוב, אני אומר את דעתי, אני אומר את דעתי, אם מקבלים התראה, אם מקבלים, התקלה,

הצופר לא עבד. הצופר של ניר אליהו הופעל אבל הוא לא עבד, אוקיי? אנחנו קיבלנו אינדיקציה שהוא עובד,

אנחנו קיבלנו אינדיקציה שהוא עובד והאינדיקציה הזאת לא הייתה נכונה. אוקיי?, אז אני מבקש, אם

רואים בטלוויזיה, שומעים את השכנים, טלפונים, עניינים, אם יש ספק אז אין ספק. אוקיי, כן.

דובר: רגע נביא מיקרופון.

יובל נחשון [יקל"ר]: חבר'ה, זו הצהרה שלי, זה אין שאלות.

שמוליק מריל [גבעת השלושה]: אם מישהו בפיקוד העורף עשה תרגול על מודל על נהג שנוסע, צריך לחנות

בצד.

יובל נחשון [יקל"ר]: אני לא יודע, אני רק יודע שהנוהל אומר שאם יש-

שמוליק מריל [גבעת השלושה]: אני שואל אם מישהו עשה תרגול מודל על הנוהל הזה, למה?

יובל נחשון [יקל"ר]: אני לא-

שמוליק מריל [גבעת השלושה]: דבר ראשון, שמתי את האוטו בצד, אבל דבר שני, לא יכולתי לעבור את

מעקה הבטיחות. הוא גבוה לי, והוא חד מלמעלה. הצלחתי להוריד חולצה, לשבת ולעבור. דבר שני, מישהו

שנשכב על הבטן ושם את הידיים על הראש, אז גם במיטה של הפיזיותרפיה, יש חריץ, באדמה אין, כמה חול

אכלתי, אתה יודע?

5

ישיבת מליאה 22.2.26

יובל נחשון [יקל"ר]: בנושא של החריץ אני אטפל בבוקר, לא היום.

שמוליק מריל [גבעת השלושה]: לא, אבל אי אפשר לשכב, אתם גם לא אומרים לשכב על הגב, על הבטן, לא

חשוב. ונרדמות לי הידיים. עכשיו, אם אני אצטרך להתגונן בפני העדים, טוב שאני אשכב, אבל אם אני

אצטרך להתגונן בפני כל מיני דברים שנופלים מהשמיים, יותר טוב לעמוד, כי אז החותמת שלי, החתימה

שלי, היא יותר קטנה. תבדקו את המודל.

יובל נחשון [יקל"ר]: אז אני מקבל את מה שאתה אומר, אני, דקה.

אריק כספי [רמות השבים]: אם אתה עומד, הרסיסים פוגעים, הפנים אופקים, מי שיעמוד יחטוף אותה,

נא להישכב ולא להמציא המצאות.

יובל נחשון [יקל"ר]: אני אענה לו. רגע, חבר'ה. שאלת אם יש לי ניסיון בזה יש לי ניסיון, וחלק מהשולחן

פה גם. בסירקין, החבר'ה שישבו על כיסא, בסירקין, החבר'ה שישבו על כיסא, החבר'ה שישבו על כיסא,

הרסיס רץ מהכניסה בדלת, רץ לאורך כל הבית עד הבית השני. חבר'ה, בואו, אנחנו, יש נהלים, יש נהלים.

[ 1 ] דו״ח ראש המועצה

אושרת גני גונן [ראש המועצה]: חברים, תודה רבה. אני רוצה בהזדמנות הזו להגיד תודה ענקית ליובל, יובי

שלנו היקל״ר נגיע אליך. תודה. הוא ואדווה וכל הצוות של פיקוד העורף נמצאים איתנו כבר תקופה מאוד

ארוכה, כבר שנתיים וחצי, ויום ולילה ולילה ויום באמת במקצועיות במסירות במחויבות עמוקה ממש ממש

בפיקוד העורף כשפוגש אותו מפקד ענפה או אפילו מפקד פיקוד העורף, אז מתייחסים אליו שהוא כבר עובד

במועצה יותר מאשר שם. ממש ככה, אז תודה ענקית. באותה הזדמנות, אני גם רוצה להגיד תודה רבה לכל

הצוות של המועצה, יש כאן צוות מחויב, צוות מאוד מאוד מקצועי ומיומן. שכשהגיע לכאן הרמטכ''ל לשעבר

להערכת מצב, הוא אמר שזה לא מבייש הערכת מצב צבאית. אנחנו במוד צבאי כבר הרבה זמן ובאמת הם

עושים כאן, משמרות יום ולילה, שבת ועוד מעט גם חג מסביב לשעון ואני מאוד מאוד מודה להם ולאורי

שעומד בראשם. אני רוצה להודות לכל החברים והחברות כאן, נמצאים איתנו הנהגות היישובים, ויושבי

ראש הצחי ויושבי ראש היישובים, הם גם בזום, והם גם עושים עבודה יוצאת מן הכלל ובאמת מרגישים גם

את הניסיון שהצטבר, והמיומנות ולצערנו הרב המלחמה הזאת, כיוון שאתם כל יום כן יום לא, אנחנו בדרך

כלל עושים הערכות מצב, אתם נמצאים, אז אנחנו לא נחזור אחורה על כל הדברים שנאמרו. אני רק אגיד

שכשאני מסתכלת על זה היום כמעט אחרי שלושה, לא כמעט, שלושה שבועות ויום, אני באמת רואה כאן

ממש שיפור משמעותי בתפקוד. גם בחיבור ובשיתופי הפעולה בין כל הגורמים. ולצערנו גם חווינו כאן חוויות

לא פשוטות של אובדן חיי אדם, ואנחנו משתתפים בעומק ליבנו בצערה של המשפחה, שבן המשפחה נהרג,

עובד, שעובד באדנים, עובד תאילנדי שמחר עושים לו טקס אזכרה בקיבוץ, סליחה במושב. כן. ולהגיד באמת

תודה רבה לצח"י של אדנים שעשו עבודה מצוינת. חבר המליאה שלנו יורם, שראינו אותו גם כן עושה עבודה

מאוד משמעותית. אנחנו באמת, הלב שלנו לגמרי איתכם. ואני אגיד שראינו שם גם כן תפקוד מאוד מאוד

6

ישיבת מליאה 22.2.26

טוב של כל הגורמים. ואחר כך הצטרפו משטרה ופיקוד העורף, והגיעו כולם לכל הצוותים המקומיים שלנו,

שלא נצטרך עוד. אבל אנחנו יודעים במועצה שלנו שהרבה מאוד ירוטים וחלקי טילים ורסיסים ומצררים,

ואנחנו עושים עבודה באמת ללא לאות בהתמדה עם כל הנהגות היישובים, פיקוד העורף של סריקות, ועוד

פעם סריקות, והצח"י, ואנחנו מוצאים, כל הזמן מוצאים, מביאים חבלנים, מטפלים בזה. אני אגיד שמערכת

החינוך שלנו, אנחנו גם על גגות גני ילדים, בתי הספר, חצרות, מוסדות ציבור בכל מקום. ממשיכים לעשות

את זה, כי מדי יום אנחנו עדים לרסיסים שמפוזרים בשטח ענק של המועצה שלנו. אתם יכולים לראות כאן,

מכל הסוגים נפלו כאן, באמת. יש כאן חלקי טיל בגודל של כמה מטרים, ויש כאן רסיסים, ויש כאן את

המצרר, שזו צרה גדולה המצרר הזה, ואנחנו צריכים למצוא את זה כמה שיותר מהר, כי מצרר שנמצא

בשטח וגדלת עליו עשבייה, ואנחנו לא יודעים עליו שום דבר, יכול להתפוצץ לפעמים אפילו מהפעלה של

טלפון סלולרי. אז אני אגיד שבאמת מהבחינה הזאת יש כאן עבודה שוטפת כל הזמן. נושא החינוך, לא

הייתה כאן עקביות, אבל ככה זה במלחמה, דינמיקה של מלחמה. משרד החינוך הורה, לפתוח את בית הספר

של החגים, ואנחנו כבר הוצאנו הודעה ביום שישי שבית הספר של החגים יפתח. ואז, לאור האירועים שהיו

אתמול, משרד החינוך הוציא הוראה גורפת בכל הארץ, שראשון שני, לא התקיימו שום לימודים פרונטליים,

גם לא בחינוך המיוחד, שאת זה כבר היינו ערוכים לפתוח בצורה פיזית. ואנחנו בנוסף לזה, גם החלטנו

שאנחנו לא פותחים, החלטנו, זאת אומרת, משרד החינוך החליט שבאזור של רשויות כתומות, ואנחנו רשות

כתומה, למרות שהייתה החלטה שביום שלישי יפתח בית ספר של החגים, ההחלטה היא שלא יפתח בית

הספר של החגים. במקום זה, אנחנו נפעיל כאן יחד עם ההנהגות ביישובים, ועמותת תפוח שמאוד מאוד

פעילה ומובילה כאן, באגף החינוך, פעילויות שהן פעילויות לא פורמליות, של קבוצות מצומצמות יותר, עם

פעילות העשרה וחוגים, שזה לא יום שלם, אלא שזה חלקים קצובים ביום עם סבבים של מעט ילדים שאפשר

יהיה להגיע לשליטה מלאה שאם יש בגן 15 ילדים, וכמה אנשי צוות זה הרבה יותר בשליטה מאשר 30 ילדים

עם שתי סייעות, ולכן אנחנו נערכים לעשות את זה באחריות כדי שהביטחון של הילדים שלנו, שזה מעל הכל,

יהיה באמת בראש ובראשונה, וזה בראש מעיינינו. מבינים שהתקופה הזאת היא תקופה מאוד קשה ברמה,

גם הנפשית וגם החברתית, המשפחתית, יש ילדים צעירים בבית. למי שיש לו בני משפחה, או בנות משפחה

מגויסים ומגויסות, שוב תקופה מורכבת. אנחנו פתחנו גם פעילויות למשפחות המילואימניקים, השירות

הפסיכולוגי שלנו מגיע ליישובים, מגיע פיזית ליישובים, למפגשים. אגף הרווחה שלנו מגיע, מסתובב ותומך.

טלפונים יזומים נעשים גם לוותיקי המועצה שלנו, בכלל שלחנו הודעות לכלל התושבים, מי צריך מה, מי

שפנה קיבל מענה. אני שוב רוצה להודות, אם נמצאים איתנו עדיין בזום, אני מניחה שנמצאים איתנו עדיין

בזום, הנהגות היישובים. אני רוצה להודות לכם על זה שאתם מחזיקים את השטח בצורה מאוד מאוד

אחראית ופעילה, מפעילים את תנועות הנוער, מפעילים את ועדת תרבות, מפעילים את הצח"י, באמת שיתוף

פעולה מאוד מאוד טוב עם המועצה. אנחנו הקצבנו תקציב לפעילויות בתקופה הזאת להעשרה. אם מישהו

מהנהגות ישובים רוצה לפתוח את המיקרופון ולשאול אותנו משהו לפני שאנחנו מסיימים את הערכת המצב

של היום, זה בעצם סוג של הערכת מצב ואז אנחנו נמשיך במליאה. יש מישהו שרוצה לשאול משהו או להגיד

משהו? הם פתוחים? ערן, הם יכולים לדבר? אם מישהו רוצה, תפתחו. אם מישהו רוצה להגיד משהו, תפתחו

7

ישיבת מליאה 22.2.26

את המיקרופון. אם מישהו מחברי או חברות המליאה רוצה להגיד משהו. אם לא, אז אני אסיים כאן. כן,

עירית.

אירית קרמל לוי [צור יצחק]: טוב, אז קודם כל אני-

אושרת גני גונן [ראש המועצה]: אביעד תיאר הוא מיו''ר אלישמע. אביעד אתה רצית לדבר? אם כן אז אחרי

אירית.

אירית קרמל לוי [צור יצחק]: כן. אז קודם כל באמת להגיד תודה על כל העשייה, למי שפעל באמת בתקופה

הזאת לייצר מענים. אני חושבת שבאמת אחרי 22 ימים בתוך המערכה הזאת וצריך לראות איך עושים עוד

סבב של של בדיקה של מי שמילא סקרים או לא מילא כי אני אגיד שבבליל ההודעות, הרבה מההודעות

האלה נעלמו, אנשים לא שמו לב, אנשים עוד חשבו שיש להם חוסן ועכשיו כבר אין להם חוסן, ואני חושבת

שבעיקר מבחינת משפחות המילואים-

אושרת גני גונן [ראש המועצה]: אנחנו נשלח.

אירית קרמל לוי [צור יצחק]: אז עולה צורך לחדש, לרענן את הסקרים האלה שוב.

אושרת גני גונן [ראש המועצה]: אני לוקחת את ההצעה שלך, אנחנו, ורד תרשמי לך, אנחנו נוציא עוד

לתושבים עוד סקר, מי צריך מה ואנחנו נפנה גם בפילוח ייעודי, למשפחות המילואימניקים כי פשוט אנשים

שמילאו בהתחלה, הם אומרים שהיום יש להם צורך אחר. אחרי 22 יום בוודאי יש צרכים אחרים, את

צודקת ,ההערה שלך נכונה, אנחנו נעשה את זה.

אירית קרמל לוי [צור יצחק]: וגם להתייחס לנקודה של לפני פסח והמענים בעיקר לגיל הרך שאצלנו עלה

מאוד חזק הסיפור של גילאי 0 עד .3 שהם לא מקבלים כרגע שום מענה בגלל המבנה של המדינה, בסדר,

אבל צריך גם כאילו מעבר ל, אצלנו פתחו איזשהו ג'ימבורי שזה בסדר, זה מענה נקודתי קטן, אבל צריך

לחשוב, וזו הבקשה של אנשים שפנו אליי, איך כן אפשר לעשות משהו לפלח אוכלוסייה הזה שגם שם יש

קושי נורא גדול כי זה באמת ילדים שחייבים להיות עם הורה או מבוגר וצריך לחשוב איך אנחנו עוזרים גם

לגילאים האלה.

אושרת גני גונן [ראש המועצה]: בסדר גמור, תודה. יש להם הרבה מאוד יוזמות, יש להם.

אירית קרמל לוי [צור יצחק]: יש יוזמות אבל צריך להבין שיש 3,000 ילדים בגילאי ,0-18 זה לא משהו

שאפשר לעשות.

אושרת גני גונן [ראש המועצה]: בסדר גמור. אני רואה בדיוק עכשיו שלחו לי שיח עם שר החינוך היום בערב,

נבדוק אם אין הנחיות חדשות, אבל נכון לעכשיו, מי שקיבל את ההחלטה זה מפקד פיקוד העורף. וככה צריך

8

ישיבת מליאה 22.2.26

להיות. החלטה צריכה לצאת ממפקד פיקוד העורף, ומכאן נגזרות כל ההנחיות של כל יתר משרדי הממשלה.

נמשיך לעדכן. בסדר גמור. אז קודם כל תודה, ואנחנו נשחרר את החברים. מהזום, אלא אם כן יש מישהו

שרוצה להגיד משהו בזום. אני רואה שמישהו פתח כאן. מי פתח כאן? לא, יש מישהו מסומן בירוק. מי? זה

אנחנו. אוקיי, אז תודה רבה. אנחנו משחררים את ההנהגות של היישובים. ערב טוב ושבוע שקט יותר.

*דובר/תמדברללאמיקרופון.

אושרת גני גונן [ראש המועצה]: לא, לא רצף של פעילויות, רצף של פעילויות, ספורט, תרבות, לגיל הרך,

לתנועות הנוער-

*דובר/תמדברללאמיקרופון.

אושרת גני גונן [ראש המועצה]: כן, כן, יש רצף של פעילויות, כן. אוקיי, אנחנו עוברים לסדר היום שלנו.

אני מבקשת ברשותכם את הסעיף הבא של הצגת סקר שביעות רצון תושבים, גם אמרתי את זה בהנהלה,

לדחות לישיבה הבאה ולחבר את זה ל, לנושא של הפקת לקחים מהתהליכים שעשינו בבניית תכניות עבודה

כבר עכשיו, כדי שאנחנו נהיה ערוכים לבניית התכניות הבאה. אז הסקר יהיה צמוד לזה. ואנחנו אני שמחה

שהגעתם לכאן, שנפגשנו פיזית. יש לנו כאן את כל האמצעים, אם צריך יהיה לרדת למטה לממ''ד. אני מקווה

שלא נצטרך. אבל רצינו שתגיעו לכאן פיזית כדי להגיד, תודה אישית לכל אחד ולכל אחת כאן על ההתנדבות,

על המחויבות, גם בשגרה ובטח בחירום, על זה שאתם מייצגים בכזאת נאמנות ומסירות את התושבים.

ולהרים יחד אתכם כוסית לחיים טובים ושקטים יותר, לבשורות טובות. לכך שכל חיילינו יישובו בשלום,

שלכל תושבינו וכל האזרחים במדינת ישראל יהיה להם ביטחון ושלום. שאנחנו נעבור יחד באחדות את

התקופה הזו, שהלוואי שמפסח הזה אנחנו נצא לחירות אמיתית, שננצח, ותשקוט הארץ. כן. 40 שנה לפחות.

עכשיו, כמיטב המסורת, אורי שלנו, אורי מרגלית הכין לנו כאן מדרש שמתאים לימים אלה. אז אנחנו עכשיו

לרגע של אתנחתא עם אורי. לחיים.

[ 2 ] בכל דור ודור – דברים לחג מפי סגן ראש המועצה

אורי מרגלית [סגן ראש המועצה/רמת הכובש]: טוב, אז כזכור לכולנו, אנחנו מודדים את ההיסטוריה שלנו

ואת האירועים הנוכחיים במספרים של אלפי שנים, לא פחות מזה, פחות מזה זה לא לעם היהודי, זה

לאחרים. אבל אנחנו מסתכלים, עלינו על במת ההיסטוריה, יש ויכוח בין ארכיאולוגים והיסטוריונים שלא

ייפתר אף פעם, כמה שנים ומתי בדיוק, וכן מצרים ולא מצרים, בכל אופן השם שלנו נזכר באחת המליאות

של איזה פסח כלשהו, הראיתי לכם את השם ישראל שמופיע במוזיאון המצרי בקהיר שנת 1200 ומשהו לפני

הספירה, בכתב של פרעה רעמסס שכתב שהוא השמיד אותנו בשנת 1200 ומשהו לפני הספירה. אז הידיעות

על מהותנו היו מוקדמות, אבל הניסיונות נמשכים, ואנחנו עוד פה. העדויות האלה של ההשפעה המצרית על

התנ"ך נמצאות לאורך כל המקרא, בעיקר בספר בראשית אבל לא רק, ורציתי לשתף אתכם בכמה

אנקדוטות, בוויכוח הגדול כן היה מצרים לא היה מצרים, לראות איך מי שכתב את הסיפור היו לו דימויים

9

ישיבת מליאה 22.2.26

יצריים מול העיניים, הוא חי את העולם הזה. זה לא בא משום מקום וצריך לתת הסבר. את ההסבר אני לא

אתן, אבל מעניין ואם תקשיבו אולי בשולחן הסדר תוכלו לשלוף איזה הברקה ולהראות פקיעות יוצאת דופן.

כן, בואו נראה את הדוגמה הראשונה. אתם רואים מתוך קבר מצרי ויש כאלה משופעים, מי שהיה במצרים

זה פשוט מדהים לראות את התרבות הזאת. אתם רואים סצנה, מה קורה בעולם הבא המצרי. מצד ימין

יושב האל השופט, לבוש לבן, זה חלק מהמאפיינים שלו, באמצע רואים את הנידון, זה שהרגע נפתר והלך

לעולמו, מצדדיו שני אלים, אחד עם ראש של באז ואחד עם ראש של ציפור אחרת. והוא עומד למשפט ומעליו

כל שרשרת האלים יושבים בתור מושבעים ומה שמעניין הוא שאנחנו מוצאים בתוך הסיפור של יציאת

מצרים את "ויכבד לב פרעה ולא שילח את העם". ואז שואלים למה נכבד, למה לא נעשה קשה, נעשה מר,

נעשה שונא, נעשה כל מיני ביטויים שאפשר היה לחשוב עליהם. ויכבד מופיע רק שם, בכל המקרא כולו. אז

אם אתם רואים בצד שמאל של התמונה, יש מאזניים ששני אלים מתפעלים אותם, אחד עם ראש של תן

והשני עם ראש של תנין, ועל המאזניים האלה, זה קצת קטן, קשה לראות, אבל מצד ימין מונחת נוצה. ומצד

שמאל הלב, ליבו של הנדון. ואם הוא כבד יותר מהנוצה, סימן שהוא איש רע, וגורלו יהיה א'. ואם הוא שווה

או קל יותר מהנוצה, שהיא מסמלת את הסך הכל מה שמותר להיות רע, אז דרכו הולכת ימינה למצב הרבה

יותר טוב. והמשקל הזה הוא הדין של עולם המתים המצרי והמושג הכביד את לב פרעה, זה בדיוק בא

משמה. פרעה, הוא הכביד את ליבו, כי הוא נעשה רע יותר. ומי שכתב את הפסוק הזה ראה את הציורים

האלה, מול העיניים הוא תיווך לנו בשפה עברית עתיקה, את הדימוי שהוא ראה על הקירות במצרים. צריך

להסביר איך זה קרה שדימוי מצרי כזה מגיע לספר. אוקיי, נניח את זה. נעבור לדוגמא נוספת. באיזשהו שלב

בני ישראל כרגיל, אנחנו מכירים את זה עד היום, מקטרים, לא טוב להם, למה היה לנו, מה היה לנו רע, פה

שם בוא נחזור, ויאמרו היא של אחיו ניתנה ראש ונשוב מה מצרימה. עוד פעם ביטוי נורא מוזר, מה זה ניתנה

ראש? למה? מאיפה זה מה זה ניתנה ראש? אז אתם, אם תקראו את כתב החרטומים המצרי, מה שאתם

עושים בטח כל יום, באופן שגרתי, אתם רואים את הכתובת למעלה, שמה אתם רואים את החיצים מצד

שמאל למעלה, זה סמל, הרי כתב חתומים הוא בעצם סמלים, זה סמל של קביעה. זאת אומרת, המשפט

שהולך לבוא אחרי זה, זו קביעה של מישהו שקבע. אתם רואים את היד מצד שמאל למטה, זה סמל של

פעולה. זאת אומרת, יש פה קביעה על פעולה, ומיד אחרי הפעולה ראש. ניתנה ראש, ומצד ימין למעלה, זה

הסמל, זה מין מלבן כזה עם שלושה שפיצים, זה הסמל של דרך. זאת אומרת, המשפט הזה אומר במצרית

עתיקה, לבחור דרך, ניתנה הראש ונשוב מה במצריים. הנה לכם עוד פעם מישהו שכתב ביטוי שאי אפשר

להבין אותו אם אתה לא רואה מה עמד לו מול העיניים או שבאוצר הדימויים שלו היה לו בראש. אז הנה

עוד סמל להשפעה על מי שכתב את המקרא. ואם אתם מסתכלים בצד ימין למטה, אתם רואים עוף, מתחתיו

חצי כיכר לחם, מן כזה לחם עגול, ואיש שוכב מצד ימין. כל הביטוי הזה כולו, משמעותו מוות. זה המילה

מוות בכתב החרטומים וקשה לכם קצת לקרוא אז אני אזכיר לנו. ויער שר העופים כי טוב פטר ויאמר אל

יוסף אף אני בחלומי והנה שלושה סלי חורי על ראשי ובסל העליון, מכל מאכל פרעה מעשה אופה, הנה החצי

לחם, והעוף אוכל אותה מן הסל על ראשי. זאת אומרת, יש לחם בסל על הראש והעוף אוכל אותו בדיוק מה

שאנחנו רואים פה, ויען יוסף ויאמר זה פתרונו. מי שמבין בכתב החרטומים יכול להגיד לך ישר מה אתה

חלמת. בעוד שלושה ימים יישא פרעה את ראשך מעליך ותלה אותך על עץ ואכל העוף את בשרך מעליך.

10

ישיבת מליאה 22.2.26

מאיפה יוסף יודע? כי זה הכתב החרטומים שהוא בעצמו מכיר. אז הנה לנו עוד דוגמא ונלך קדימה. זה פרעה

החנתון, תכף נגיד עליו כמה מילים, ואם תסתכלו על פרעה החנתון, על הראש מקדימה יש לו מן תבליט כזה

עם סמל של נחש. שהיו לו כל מיני משמעויות גם אז וגם היום, במצרית עתיקה קראו לזה טטפת או דדפת.

נשמע לכם מוכר, נכון? משהו שלובשים על הראש שיש לו משמעות מיסטית וקוראים לו טטפת או דדפת,

תלוי איך אתה קורא את הזה. אז היו לו, כן כן, אחר כך לקחנו את הדפת הזאת ועשינו ממנה משהו אחר,

ובמקום נחש הכנסנו פנימה פסוקים. ואת זה אנחנו לובשים על הראש עד היום, ולך תשאל את מישהו אם

הוא יודע מה זה היה במצרים העתיקה דדפת. עוד דבר, כשיעקב במקרה המברך את בניו, אז את יהודה

שנועד להיות המנהיג, ואנחנו כולנו פחות או יותר צאצאיו כנראה, הוא מברך אותו ככה, לא יעשו שבט

מיהודה ומחוקק מבין רגליו. אם תסתכלו על פרעה הזה, ומצד ימין אפשר לראות את הדוגמה המבוהרת,

הוא מחזיק שני דברים בתור סמלי שלטון. את השבט, השוט, ואת המעגל הזה שנקרא המחוקק. הנה השבט

והמחוקק. עכשיו, זו תמונה של ארון הקבורה של פרו, זאת אומרת, פה הוא שוכב. אם הוא היה יושב, הוא

לא היה מחזיק אותם ככה, הוא היה מחזיק אותם בין הרגליים, באופן טבעי. אז לא ייסור שבט מיהודה, או

מחוקק מבין רגליו. יהודה, אתה נועדת להיות מנהיג. איך אנחנו יודעים מה הדימוי של מנהיג? תסתכלו על

פרעה ותראו מה זה הדימויים של מנהיג. קל מאוד למי שבא מהתרבות הזאת. קצת לקראת סיום על פרעה

חנתון, פה אתם רואים תבליט של הפרעה הזה יחד עם המלכה נפרטיטי באופן מדהים שונה מכל הפרעונים

שיש 3,000 שנות פרענות, זה פרעה שתראו פה יושב עם שלוש הבנות הקטנות שלו ומשחק איתן יחד עם

המלכה. לא ראינו דימוי כזה של מלך פרעוני בשום מקום אחר, הוא היה דמות יוצאת דופן, הוא ניסה לבטל

את מוסד האלילות במצרים, הודיע שיש רק אל אחד שהוא אל השמש. כיוון שהכהנים לא כל כך אהבו את

זה, הוא בנה לעצמו עיר מלוכה חדשה. על יד כפר בשם אלעמארנה שאחרי מלכותו פשוט ננטשה, שקעה

בחולות וגילו אותה במאה ה-20 ושמה מצאו, גילו פשוט שהיה קטע כזה בתרבות המצרית, זה בשנת 1300

ומשהו לפני הספירה, בערך 100 שנה לפני יציאת מצרים, ופה מופיע הרעיון שהביא פרעה החנתון שיש אל

אחד בלבד. רעיון מהפכני לשעתו, והוא כתב שיר שידוע עד היום, שנקרא המנון לשמש. ואם אתם לוקחים

את ההמנון לשמש, וזה השקף האחרון, ומשווים אותו לתהילים פרק ק"ד', בואו תראו דברים מאוד

מפתיעים. גם אני לא רואה מהמרחק הזה, אז אני אקריא. השוואה ראשונה. בתהילים כתוב, מר רבו מעשיך

ה' כולם בחוכמה עשית מלאה הארץ קניינך. המנון והשמש, מר רבו מעשיך נסתרו מעין אדם אל יחיד אשר

אין בלתו בחפצך עשית את הארץ לבדך אדם ובהמה וחיה למיניהם". בתהילים כתוב, תסתיר פניך וינון

תוסף רוחם יגבהון ואל אפרם ישובון, תשלח רוחך יבראון ותחדש פני אדמה. בהמנון לשמש המצרי, תזרח

והם חיים, תשקע והם מתים. תהילים, כולם אליך ישבאון לתת אוכלן בעתו, תיתן להם אלקוטון, תפתח

ידך, ישבעון טוב. המנון, הכל עשית במקומו, נתת כל חפצם, וכולם נתת מחיה ולכל אדם מדת חייו. ועוד

דוגמה מתהילים, זה הים גדול ורחב ידיים שם רמס ואין מספר חיות קטנות עם גדולות שם אוניות יהליכון

לוויתן זה יצרת לשחק בו". ובהמנון האוניות הלכו ניירות ושוב בנהר לאורך נפתח כל הדרך, עף דגים בים

לפניך קופצים כי אליהם חדרו קרניך". הדמיון הזה הוא מדהים. אין פירוש הדבר שהעתקנו מאיזה פרו

מצרי בהכרח את התפיסה, זה אומר שתרבות מסוימת משוקעת בתנך והתנך לקח אותה למקום אחר לגמרי,

שבו האל הוא לא אל שמש והוא לא שום דבר מוחשי הוא האל שמוציא בני אדם לחירות וזה היה רעיון

11

ישיבת מליאה 22.2.26

מהפכני שמולבש על שרשרת של דימויים וסיפורים וכל מיני אפוריזמים שלקוחים מהתרבויות הגדולות של

הזמן. אותו דבר לפעם הבאה אני אוכל למצוא לכם עם אסופוטמיה גם כן את אותם דימויים ורעיונות כמו

המבול הבבלי וכולי, משוקעים בתנ"ך אבל עם ראש אחר לגמרי. אז פרספקטיבה של 3,000 שנה, זה לא נורא,

זה עוזר לעבור את האזעקה טוב יותר, זה עוזר לספר לילדים שעברנו כבר גם את פרעה, כנראה נעבור גם את

זה. אז שיהיה לכולנו חג שמח.

אושרת גני גונן [ראש המועצה]: אני חייבת להגיד קודם כל שאורי כל פעם אתה מרתק, אבל הפעם נראה לי

עלית אפילו בסטנדרט הגבוה שלך וזה לגמרי, נותן פרספקטיבה, אנחנו כאן כדי להישאר ונעבור גם את זה.

תודה לאורי. אני עושה עוד פעם סוויץ' בחזרה למלחמה, כי יש איזה שהוא פער שאנחנו צריכים לדבר עליו,

אנחנו לא צריכים לקבל עליו החלטות היום, אבל אני מכינה אתכם לקראתו. הפער הזה הוא פער שכשאנחנו

מדברים על תקציב ועל תכניות עבודה, כמובן שבחודש של מלחמה דברים משתנים. הכנסות צפויות, שלא

מגיעות, אל מול הוצאות לא צפויות שמגיעות וחיסכון לא צפוי שגם הוא תוצאה של הדינמיקה של המלחמה.

מאיה, ממש בקצרה, תיתן איזה שהוא רקע, זה עדיין לא במספרים סופיים, כי אי אפשר לתת מספרים

סופיים, זה עוד לא נגמר, זה אירוע מתגלגל. אבל כשאנחנו נבוא לכאן לעדכון תקציב, אנחנו נוכל לעדכן עם

מספרים ממש. עכשיו זה לתת מגמות סדר גודל.

מאיה עוז [גזברית המועצה]: כשאנחנו בעצם בוחנים את ההשפעות הכספיות של המלחמה אנחנו מסתכלים

על כמה פרמטרים, אז מן הסתם יש לנו הוצאות שלא צפינו ואנחנו נאלצים להוציא אותן. גם כתגובה

לאירועים וגם כהכנה לעתיד. מצד שני אנחנו גם מסתכלים על חיסכון בהוצאות, על פעילויות שלא יצאו אל

הפועל, בעיקר בחינוך, כל מיני פעילויות ואנשים שלא עובדים. וגם אנחנו מנסים כרגע לאמוד את אובדן

ההכנסות. אובדן ההכנסות העצמיות, אנחנו עצרנו אכיפה לתקופה מסוימת, אכיפה עירונית, אכיפה

בארנונה, גם בוועדה המקומית, הכנסות שכרגע אנחנו צופים שידחו כנראה, בתי משפט שכרגע לא עובדים,

וכמובן עמותת תפו''ח, עמותת תפו''ח היא עמותה שנותנת את שירותי החינוך וותיקים ותרבות, שם בעצם

הפגיעה כרגע משמעותית. החברה הכלכלית יש עיכוב בעבודות פיתוח, מן הסתם העמלה שלה, ואולם

הכנסים שלנו, שכל האירועים לחודש מתחילת המלחמה,

דובר: כולל פורים.

מאיה עוז [גזברית המועצה]: כולל פורים שהיו מתוכננים כאן אירועים גדולים, הכל בוטל. אם אני מסתכלת

כרגע, אני יכולה להגיד שהחיסכון של ההוצאות מכסה פחות או יותר את אובדן ההכנסות העצמיות. אני

מדברת כמובן סטטוס לנקודה מסוימת, אם המלחמה הזאת תימשך, אז אנחנו נגיע למספרים אחרים לגמרי,

ואת ההוצאות החריגות. אבל בעמותת תפו"ח אם מסתכלים על צהרונים בעיקר שההכנסות שם נאמדות

בכמיליון שקלים לחודש, אנחנו מדברים על גירעון צפוי כרגע של כ-600 אלף שקלים, שזה לחודש. מן הסתם

ככל שהמלחמה הזו תימשך, אז המכפלות, ידברו בעד עצמם. זהו, עד כה. אז כרגע אם אני מסכמת, כ600,000

שקלים גירעון.

12

ישיבת מליאה 22.2.26

אירית קרמל לוי [צור יצחק]: ויהיו החזרים?

אושרת גני גונן [ראש המועצה]: שנייה רגע אני אגיד עוד משהו, זה נכון שזה לא קשור רגע רק להוצאות של

המועצה אבל יש לנו גם את עמותת תפו"ח שזה שלנו, וצריך להגיד שכשתושבים לא מקבלים שירות זה נכון

שלפי ההסכם שלהם הם אמורים לשלם כי התשלום הוא שנתי ולא פר חודש, אבל אנחנו מרגישים מאוד לא

נוח עם זה, לכן עצרנו את התשלומים של חודש אפריל. אז צריך להגיד שגם כאן, אנחנו ניכנס לגירעון, לצד

זה, אנחנו דורשים ממשרד האוצר להיות שותף בשיפוי, זאת אומרת שלא הכל יפול על רשויות מקומיות, זה

משהו שאנחנו עושים ברמה של שלטון מקומי, שלטון אזורי, כי כולם נמצאים באותו עניין, באותו דיון.

והפעם אני אגיד, שאנחנו מאוד מתואמים בינינו, הקמנו, הוקם פורום כזה של ראשי רשויות, כאן של האזור

של גוש דן והשרון. אנחנו מתואמים בינינו גם בעניין הזה, וההחלטה הייתה שאנחנו מחזירים להורים 70 %

מההוצאות, ועוד 30 % יחזרו להם בדרך אחרת של פעילויות שאנחנו ניתן. במקביל, אנחנו מנסים כמו

שאמרתי לקבל החזרים מהמדינה. היו כאן עוד כל מיני בקשות. עכשיו, לגבי העובדים והעובדות, גם כאן יש

מתווה. אנחנו לא הוצאנו לחל''ת. עכשיו, עובדי מועצה לא יצאו לחל''ת, בעמותת תפו''ח כן. אנחנו מנסים

לקבל החזר גם דרך משרד האוצר, כך שחלק מההחזר יהיה מביטוח לאומי וחלק מההחזר יהיה ממשרד

האוצר. וכדי שנוכל להגיע ל-100 %, ותהיה להם רציפות, ולא יהיה להם חל"ת באמצע. אנחנו מאוד דואגים

לעובדים שלנו, העובדים שלנו והעובדות שלנו, לא צריכות ולא צריכים לסבול מזה שזה המצב ואנחנו כן

רוצים להבטיח להם ביטחון תעסוקתי. הם איתנו, בטוב וברע, הם איתנו בשגרה ובחירום, פשוט נמנע מהם

לעבוד כי זו ההחלטה של המדינה ואנחנו רוצים למצוא כל דרך כדי שהם לא יפגעו מזה. ולכן פנינו בעניין

הזה גם למתווה שיפוי ממשרד האוצר. זהו בגדול. אנחנו נביא את הכל בצורה מדויקת יותר במספרים בפעם

הבאה.

*דובר/תמדברללאמיקרופון.

אושרת גני גונן [ראש המועצה]: להורים כן. לא, הם מקבלים רצף של משכורות. כן, כולם מקבלים רצף של

משכורות. אנחנו פשוט, מה שאנחנו, אנחנו בעצם עושים את הגישור עד שהמדינה תעבוד על זה.

אורי פדלון [מנכ״ל המועצה]: ראיתם את זה בקבוצת וואטסאפ ביום שישי. ההנחיות גם בנושא החינוך,

וגם בנושא כוח האדם, משתנות, אפשר להגיד ב-9 משהו אחד, 9:05 זה מתהפך, ואחרי כמה דקות אנחנו

מנסים כל הזמן להדביק את הפערים ולעשות את זה בזמן מינימום, אבל עכשיו אפשר, אנחנו יכולים לשבת

פה, להגיד לא יפתחו בתי ספר ועוד שעה, בשעה 18 בערב אושרת פוגשת את קיש.

אושרת גני גונן [ראש המועצה]: זה לא עוד שעה, עוד 10 דקות. מעכשיו לעכשיו הוא הודיע תוך כדי מליאה

שאנחנו יושבים, הוא שלח וואטסאפ דחוף ב-18 לעלות.

*דובר/תמדברללאמיקרופון.

13

ישיבת מליאה 22.2.26

אושרת גני גונן [ראש המועצה]: אז אתה צודק והדברים משתנים כל רגע וזה חשוב רגע להבין שבאמת

הדברים משתנים כל רגע זה לא שאנחנו משנים את זה, זה שבסופו של יום יש כאן, רשויות מוסמכות, שהן

אלה שמוסמכות לתת לנו את ההרשאה לפתוח או לסגור, ואני מתנצלת שאני אצא עוד עשר דקות, אני אעלה

בזום. לישיבה הזאת, ואולי אני אבוא לבשר בשורה, ואולי אני אבוא לעדכן עדכון, אבל אני אמשיך את

הישיבה אחר כך, אורי ימשיך אותה מכאן ואורי.

אורי פדלון [מנכ״ל המועצה]: אגב, הדבר הכי גרוע, שאת חלק מהדברים אנחנו מגלים מהטיקטוק. חלק

מהבשורות בנושא החינוך, כי יש מי שרואה בזה פלטפורמה טובה לעדכן אותנו.

*דובר/תמדברללאמיקרופון.

אורי פדלון [מנכ״ל המועצה]: אני לא שם.

אושרת גני גונן [ראש המועצה]: שנייה. קודם כל, אני רוצה להציג לכם את ממלאת מקום היועצת

המשפטית שלנו, כאמור לימור נמצאת עם הבת שלה ואנחנו מאחלים לה רפואה ושתחזור לכאן עם הבת

שלה בריאה. בינתיים אנחנו שמחים לקבל כאן את הילה, היא יועצת משפטית מנוסה, באה אלינו היישר

מעיריית רעננה, אחרי שנים וניסיון של עבודה כיועצת משפטית שם, תהילה כמה מילים.

תהילה סובל [מ״מ יועמ״שית]: את חלקכם כבר הכרתי בוועדות השונות, בשיחות זום, בשיחות טלפוניות.

אני תהילה, נשואה, שלושה ילדים, גרה בתל מונד. יש לי בטן של 20 שנות ייעוץ משפטי ברשויות מקומיות.

לפני שפתחתי משרד הפנים שלי, הייתי שנים רבות בעיריית רעננה, ביניהם 5 שנים בתפקיד היועצת

המשפטית הראשית, יש לי ניסיון רב בכל תחומי המשפט המנהלי המנוצפלי. לפני כן עבדתי בעיריית תל

אביב בשירות המשפטי, שם גם הכרתי את לימור. ואני כמובן נמצאת בקשר רצוף עם לימור, שיתוף פעולה

הדוק, וזהו. אני מזמינה אתכם לבוא להתייעץ כשאתם צריכים. שמחה לראות. תודה רבה.

אושרת גני גונן [ראש המועצה]: כמה מילים לפני. לימור, הם בטיפול ואנחנו מחזיקים אצבעות. כן, איזה?

טפו טפו כולנו מאחלים שזה רק ימשיך ככה, נחזיק אצבעות ונמשיך להתפלל, לא לא הטיפול הארוך הוא

חודשים רבים. אנחנו עוברים לנושא של, היה אחד הנושאים הכי שכיחים בדיונים גם שלנו והרבה מאוד

בקרב יושבי ראש הוועדים, אחד הנושאים שהכי מתמודדים איתם עם עלויות מאוד גבוהות שהולכות וגדלות

כל הזמן, כי חברות האשפה שמטפלות בפינוי גזם והטמנה של הגזם כל הזמן מעלים מעלים מחיר ההטמנה

עולה, מחיר הנסיעה עולה, ההובלה, ולא תמיד היינו מודעים לכמה מדויקת השקילה שלהם, וההערכה

שלהם וכל הזמן מחירים עלו והמכרז החדש אנחנו חווינו אותו בעלייה מאוד מאוד דרמטית וידענו שאנחנו

צריכים לפתוח מרכז לטיפול בגזם כדי שאנחנו נוכל לעצור את העלייה הבלתי נגמרת הזאת וכדי לטפל בזה

בצורה הכי טובה ויסודית שיש, אבל זה מאוד בירוקרטי, המון רגולציה, אישורים ממשרד הבריאות, ממשרד

איכות הסביבה, וממש סיפור מאוד מאוד מורכב, מעט מאוד רשויות מצליחות לפתוח מרכז לפינוי גזם שהוא

חוקי, ואנחנו הרי לא עושים משהו שהוא לא חוקי. ולנו לקח גם זמן אבל הרבה הרבה פחות ממה שלוקח

14

ישיבת מליאה 22.2.26

בדרך כלל, בזכות עבודה מאוד מאוד מאומצת וטובה שעסק כאן ליאור מהחברה הכלכלית וליאור כל הכבוד

לליאור גפן על הפעילות. וכמובן בלי בנצי זה לא היה קורה, בנצי מנכ''ל החברה הכלכלית, אנחנו באותה

הזדמנות גם נגיד תודה לשרון סספורטה שהתחיל את זה ולאורי שהמשיך את זה. אז כולכם הייתם בסיור

שם ומי שלא היה שם צריך ללכת לסיור. אנחנו רוצים להראות לכם מה קורה אחרי חודשיים של פעילות

שם ולצורך כך אנחנו מבקשים ממירון שיציג את עצמו עוד מעט להציג את הדברים, אני גם רוצה להגיד

למירון תודה רבה, מירון שהוא סגן מנהל אגף איכות הסביבה ואחראי על כל הנושא של טיפול באשפה

וניקיון וגזם ועושה עבודה יוצאת מן הכלל ובתקופה הזו שאנחנו חווים מלחמה כאן, כשאתם רואים שיש

רציפות תפקודית של טיפול באשפה, איסוף אשפה, פינוי גזם זה בזכות הבן אדם הזה שעובד כדי שהפועלים

יגיעו למרות התקופה הקשה מאוד, ואנחנו יודעים מסביבנו שלמרות החג, למרות הכל, באמת. יש דברים

שאנחנו רואים את זה כמובן מאליו רק שמשהו לא טוב קורה, אז אנחנו מדברים אבל כשמשהו טוב קורה

גם צריך להגיד תודה רבה כי אנשים עובדים באמת מאוד מאוד קשה ומרון מוביל את זה, תודה מרון. אני

אחזור, אני מקווה עם בשורות.

[ 3 ] פינוי גזם ופסולת גושית לאתר ממותה

מרון רביץ [סגן מנהל אגף תפעול]: תודה רבה. קצת הבכת אותי. טוב, בואו נדבר על אתר ממותה. אני

נכנסתי לתפקיד במאי שנה שעברה ואחת הפגישות הראשונות שהיו לי זה היה עם מנהל איכות הסביבה.

כשדיברנו על האתר הזה, המילה שלו הייתה, זה לא יקום. אז הנה זה קם, באמת בזכות ליאור, והחברה

הכלכלית, וכל שדרת ההנהלה של המועצה. זה לא מה בכך. וזה הביא שינויים ושינויים לטובה, לטובת כל

היישובים.

אורי פדלון [מנכ״ל המועצה]: מרביתכם אגב הייתם שם בשני סבבים שביקרנו אז האתר כבר לא בפיילוט

הוא נכנס לעבודה רציפה. תכף תראו מספרים של המשמעויות של פעילות האתר.

מרון רביץ [סגן מנהל אגף תפעול]: בחודש דצמבר אנחנו התחלנו באמת להתחיל לשלוח לאתר ובחודש

ינואר, עבדנו במאה % על האתר ואנחנו רואים את המספרים ואת השינויים ונשתף אתכם, אז קודם כל

אתם רואים תמונה של האתר. המצלמות הג'ניו ליד, זה מצלמות שאנחנו עדכנו אותן על המשאיות גם

כפיקוח, כל המשאיות שלנו בין אם זה דחס או בין אם זה משאיות גזם, מפוקחות על ידי המצלמות האלה,

אנחנו רואים הכל, אנחנו יודעים הכל. והמצלמות למעלה, זה מצלמות מהאתר עצמו שהוא מפוקח בצורה

יוצאת דופן. יש שם גם שני אנשים שמפקחים על כל מה שיורד ממשאית גזם. אנחנו יודעים הכל. שום דבר

שלא אמור להיות שמה, לא נאסף יותר ולא יורד באתר. זה קטן. טוב, אז רגע אני אפתח לי את הפרו.

אורי פדלון [מנכ״ל המועצה]: טוב, אני אתחיל להקריא.

מרון רביץ [סגן מנהל אגף תפעול]: כן.

15

ישיבת מליאה 22.2.26

אורי פדלון [מנכ״ל המועצה]: בחודש ינואר 2026 התחלנו לעבוד באופן מסודר, הוא דיבר על זה. אנחנו

רואים שהתר ממותה מביא לא מעט שינויים בעלות הכנסת הטון. אני אגיד עוד משפט, אנחנו רואים פערים

בין מה שידענו שהועבר, צריך להבין שעד הקמת אתר הממותה בעצם הקבלן היה זה שאוסף, שוקל מעביר

לאתר, האתר שלו, אנחנו בשרשרת כן הכנסנו, ניסינו באמצעות כל מיני משקלים להיכנס באמצע. בדיוק,

מדווח ומוציא דרישת תשלום. אנחנו כן ניסינו להיכנס בתוך התהליך אבל אף פעם לא היה משקל שהוא

שלנו. עומד באיזשהו מקום ובעצם בכך שהמשאיות נשקלות בכניסה וביציאה מהאתר ורובכם ראיתם את

זה, הפלא ופלא, אין לי מושג איך זה קרה, הכמויות ירדו. אנחנו מדברים על ירידה של?

מרון רביץ [סגן מנהל אגף תפעול]: מבחינת ירידה בינואר אנחנו רואים ירידה של 31 % במשקל. בפברואר

אנחנו רואים ירידה של 28 % במשקלים. המשקל הכללי של כל היישובים.

אורי פדלון [מנכ״ל המועצה]: וזה אותם ישובים, אותם חודשים, אנחנו עוד לא בחודשי קיץ אז אנחנו לא

יכולים לחלוט את זה, כאילו זה עדיין לא חלוט, אבל לא קרה פה בחודשים ינואר פברואר משהו דרמטי

ששונה משנה שעברה, ואלה מספרי האמת. כרגע המשקלים אצלנו מלבד הבקר שנמצא באתר כמו שמירון

הסביר, יש בקרה נוספת באמצעות המצלמות, ויש מערכת שלמה שליאור הקים. והלכה למעשה ירידה של

כ-30 % בצריכה.

מרון רביץ [סגן מנהל אגף תפעול]: בנוסף אנחנו בגלל שהטארו שלנו ועברנו לשיטה של טונאז' של טון ולא

חיוב של משאיות, יש הפרדה מלאה לחלוטין בין ישוב ליישוב, זאת אומרת משאית נכנסת ליישוב ריקה,

יוצאת לפריקה גם אם יש עליה רק שלוש כפות לצורך העניין, כי זו הייתה הנגלה האחרונה באותו יישוב,

היא לא עוברת יישוב, היא נוסעת לאתר ופורקת. זה אנחנו יכולים גם לעשות בגלל שטווחי הנסיעה, מאוד

התקצרו, הם כבר לא צריכים לנסוע לרמלה, ללוד או לכל מיני מקומות אחרים בשביל לפרוק, אז זה נטו

זמן שאנחנו-

דובר: למה אנחנו לא רואים את המשאיות שמגיעות ליישוב, המצלמות?

אורי פדלון [מנכ״ל המועצה]: אין לי בכל יישוב מצלמות.

מרון רביץ [סגן מנהל אגף תפעול]: א', בכל יישוב, כל משאית שנכנסת ליישוב היא חוברת. אז קודם כל, כל

משאית שנכנסת ליישוב, חובר אליה או החצרן או המזכ''ל או זה מהיישוב בכניסה.

דובר: היא מגיעה ב-5 בבוקר.

מרון רביץ [סגן מנהל אגף תפעול]: היא לא מגיעה ב-5 בבוקר. ב-6 אני עושה להם מסדר פה, לפני זה הם לא

יכולים להגיע.

דובר: משאית שהיא נכנסת לישוב אתה רואה שהיא ריקה? במצלמה?

16

ישיבת מליאה 22.2.26

מרון רביץ [סגן מנהל אגף תפעול]: כן, בטח, אני רואה גם.

אורי פדלון [מנכ״ל המועצה]: הוא גם רואה בג'י פי אס, יש גם ג'י פי אס.

מרון רביץ [סגן מנהל אגף תפעול]: יש לי ג'י פי אס, אני רואה מצלמה לתוך הארגז, רואה מצלמה מצד ימין,

רואה מצלמה מצד שמאל וקדימה. אני רואה. כמעט 360 מעלות כולל פנים מארגז במצלמות שלי. זאת

אומרת שאם אתה מצלצל אליי ואתה אומר לי מרון, ביום שני לצורך העניין, בשמונה בבוקר, נראה לי

המשאית נכנסה לי ליישוב עם משהו בארגז, אני פותח את המצלמה ואני רואה.

דובר: אני רוצה להגיד...

מרון רביץ [סגן מנהל אגף תפעול]: כן, כן, יש לי גם, יש לצורך העניין משאיות שהן הנגלה האחרונה של ישוב

שיש בהן רק 800 קילו. אנחנו לא מערבבים, כל ישוב עם המשקלים שלו בלבד.

*דובר/תמדברללאמיקרופון.

מרון רביץ [סגן מנהל אגף תפעול]: אבל אז אם יש לך איזה משהו שאתה חושד בו, דבר איתי ואנחנו נבדוק

את זה לעומק.

*דובר/תמדברללאמיקרופון.

אורי פדלון [מנכ״ל המועצה]: בכניסה לאתר, הוא צריך, לפני שנפתח השער, יודעים מאיזה ישוב הוא הגיע,

לפי מספר רישוי. ואם אנחנו חושדים שמשהו לא תקין, יש לו ג'י פי אס, הוא רואה איפה הוא הסתובב.

מרון רביץ [סגן מנהל אגף תפעול]: אני יכול לראות את כל המסלול שלו, אני יכול לראות הכל. במשאיות

דחס אני גם יכול לראות את ההנפות של הפחים.

אורי פדלון [מנכ״ל המועצה]: אולי בסבב הבא נצרף אתכם לסבב פינוי ביישוב.

מרון רביץ [סגן מנהל אגף תפעול]: אני מעלה את זה בג'יפים.

אורי פדלון [מנכ״ל המועצה]: על המשאית מאחורה.

מרון רביץ [סגן מנהל אגף תפעול]: בטח, בטח. קודם כל הטלוויזיה פתוחה למטה כל הזמן ואני עם

המצלמות של כל המשאיות. היו לנו גם תפיסות, אני לא זה, אני החלפתי נהגים שעשו פה דברים שלא צריכים

לעשות, זאת אומרת נעשו פה הרבה שינויים במהלך החודשים האחרונים.

17

ישיבת מליאה 22.2.26

איתן בן ציון [מנכ"ל החברה הכלכלית]: יום טוב, מה שחשוב הוא להבין שפעם המשאית שהייתה יוצאת

וחוזרת היה לוקח לה שעה וחצי לנסוע לאתר בלוד ולחזור. היום הוא עושה, משדה חמד, משדה חמל

לממותה זה בדיוק 5 דקות והלוך חזור ואפילו שהוא הולך ליישוב אחר, אין להם את האינטנסיב הזה

להרכיב על משאית אחת כמה שיותר כי היא הולכת וחוזרת שלוש פעמים ביום. היום הוא יכול לעשות כמה

שהוא רוצה קטנות כאלה ולצאת עם זה בסדר גמור.

דובר: הוא יכול להיכנס לכפר מעש שמה.

איתן בן ציון [מנכ"ל החברה הכלכלית]: מה? בסדר גמור, אז אני אומר גם לכפר מעש וכאלה, על כביש אם

הוא עולה על שש, הוא עולה על ארבע, ארבע, לוקח לו 20 דקות.

אורי פדלון [מנכ״ל המועצה]: בואו נתחיל להתקדם כי אנחנו רוצים להגיע לעיקר.

מרון רביץ [סגן מנהל אגף תפעול]: כן, בואו נראה רק שנייה גם כמה כסף האתר הזה חוסך ליישובים. יש

פה השוואה, אם אתם מסתכלים במסכים. מחיר של הכנסת טון לאתר מעבר, סלש הטמנה, לפי המכרז הישן

לפני חודש אפריל ,2025 המכרז החדש וכמה זה הוזיל לנו באתר של ממותה. אז במכרז הישן, שזה עד אפריל

,2025 כל טון, רק עצם זה שהוא עבר בשער ונכנס לאתר הטמנה/אתר מעבר, שילמו 222 ו-72 אגורות על כל

טון. זה ללא קשר לשינוע, למס רמי, המדינה ממציאה לנו מס כל שני וחמישי, משהו חדש. במכרז החדש

עקב עליית המחירים הקשה שהייתה בשוק, וכבר כל טון כזה עלה 436.6 שקל לטון. אתר ממותא, אנחנו

משלמים 245 שקל לטון. זאת אומרת ההפרש בין המכרז החדש למה שאנחנו משלמים לאתר ממותה הוא

191.6 שקל לטון, שזה מסתכם ב-44 % הפרש.

דובר: מה זה מכרז?

אורי פדלון [מנכ״ל המועצה]: היה מכרז בחודש אפריל שנה שעברה, המחירים עלו, מכרז של המועצה.

דובר: מאיפה המחירים?

אורי פדלון [מנכ״ל המועצה]: הספקים הקפיצו את המחירים ולא רק אצלנו. בכל הרשויות-

מרון רביץ [סגן מנהל אגף תפעול]: כל הרשויות המחיר עלה-

אורי פדלון [מנכ״ל המועצה]: המחירים קפצו.

מרון רביץ [סגן מנהל אגף תפעול]: בסוף הדלק עולה, המיסים עולים, כוח אדם עולה, הכל עולה.

אורי פדלון [מנכ״ל המועצה]: הסגר משפיע עליהם.

18

ישיבת מליאה 22.2.26

איתן בן ציון [מנכ"ל החברה הכלכלית]: כמה עולה ההובלה בליטול עם מישהו אחר?

אורי פדלון [מנכ״ל המועצה]: היה מכרז פתוח.

מרון רביץ [סגן מנהל אגף תפעול]: ההובלה כרגע זה פאושלי עד משקל מסוים. זה פאושלי עד משקל מסוים.

אורי פדלון [מנכ״ל המועצה]: בואו נעבור לשקופית הבאה רגע, להראות מה קרה בחודשים ינואר פברואר.

מרון רביץ [סגן מנהל אגף תפעול]: הנה, מה שדיברנו על ההפרש בכמויות שאנחנו עקב הידוק של ההידוק

החזק שעשינו.

אורי פדלון [מנכ״ל המועצה]: השקילה בכניסה בעצם, שלא מאפשרת.

מרון רביץ [סגן מנהל אגף תפעול]: גם השקילה בכניסה וגם הידוק השמירה על זה שלא מרימים לנו לא

חול, לא אבנים, לא חומרי בניין. לא עושים קומבינות עם תושב כזה או אחר באיזה משק שמכניסים אותו

וכל הדברים האלה, החודשים הם ינואר, פברואר, 25 מול ,26 כמו שראינו, ינואר 1,250 וחצי טון ב-,25 957

ו-.14 ו-,26 31 % הבדל.

אורי פדלון [מנכ״ל המועצה]: ובפברואר .28 בואו נתקדם, נגיע לשורה התחתונה.

מרון רביץ [סגן מנהל אגף תפעול]: ובואו נראה קצת איך אתם חוסכים בישובים שחורגים בהקצאה שניתנה

להם. קודם כל שורה קטנה לפני. אתם צריכים להבין שעם ההקצאות החדשות שלנו וזה, אני רואה

בחודשיים האלה שהרבה פחות ישובים חורגים ועומדים בעצם בהקצאות.

אורי פדלון [מנכ״ל המועצה]: במכסה.

מרון רביץ [סגן מנהל אגף תפעול]: במכסה שהם קיבלו, זה חיסכון נטו ליישובים. אז קצת זה, ישובים

לצורך העניין שחרגו, יש ישובים שחורגים בהרבה, יש ישובים שחורגים במעט. רובם לא חורגים בכלל. אז

אם ישוב א' צרך לצורך העניין 23 משאיות חורגות, אז במכרז הקודם הוא היה משלם, לפני ממותה, הוא

היה משלם 80,247 שקל על החריגה. אחרי-

אורי פדלון [מנכ״ל המועצה]: יש סימולציה, יש איזשהו סימולציה שנעשתה בעצם בעבר, שהתבססה על

צריכה בפועל, ואז נקבעה מכסה לכל יישוב.

דובר: מתי זה השתנה?

אורי פדלון [מנכ״ל המועצה]: מתי? טרום תקופתי, לא היו שינויים דמוגרפיים קיצוניים ש...

19

ישיבת מליאה 22.2.26

דובר: לא הצביעו, רק המחיר היה נוח.

אורי פדלון [מנכ״ל המועצה]: לא, איך בנו, ליאור אתה בנית את זה, נכון? אתה רוצה להגיד על זה מילה?

ליאור גפן [מנהל אגף פיתוח עסקי]: בעצם מה שבעצם עשינו ב-5 שנים האחרונות, עכשיו עולים, עשינו

בעצם עבודה מאוד משמעותית בעצם בהבנה של נגלות, לקחנו את הנגלות ובעצם הימרנו אותם לטונאז',

ואז בעצם דרך הדבר הזה נתנו עוד איזשהו אקסטרה לחריגים של הטונאז', בעצם זה מה שאנחנו עושים.

השנה בגלל שאנחנו יודעים עכשיו את המשקל והוא בעצם מופרד ישוב ישוב שנה הבאה אנחנו נשכלל את

המודל הזה, והיא נדע בדיוק מה שנקרא כמו שמרטין בובר אמר, כל אחד לפי יכולתו ונותן לפי צרכיו. ואז

בעצם אנחנו נדייק את הפעולות של ה, של הטון שכל יישוב צריך ובעצם מהגדולים ניתן להם מה שהם

צריכים, מהקטנים ניתן להם מה שהם צריכים ובעצם נדייק את הדבר הזה ואז גם לא יהיו חריגים ככל

שאנחנו בעצם נצליח יותר להתקדם עם הדבר הזה.

מרון רביץ [סגן מנהל אגף תפעול]: אני עוד אחדד את מה שהוא אמר שאנחנו עכשיו עשינו את ה-

ליאור גפן [מנהל אגף פיתוח עסקי]: לא, זה היה חמש שנים, עשינו את הנגלות, הבנו בעצם מה קרה ואז על

בסיס זה חישבנו את הטונאז', אבל לא באמת ידענו מה הטונאז' כי לא היה לנו משקל, עכשיו שיש משקל

אנחנו גם נדע איך לדייק את זה עוד יותר.

דובר: אבל יש חריגה מוצהרת. מה הבסיס?

אורי פדלון [מנכ״ל המועצה]: כשעוברים את הכמות, עוברים, נגיד יש הקצבה של שלוש לכל יישוב, הכמות

לפי מה שהוא צורך ב-5 שנים שלפני.

מרון רביץ [סגן מנהל אגף תפעול]: פעם היו מכפילים -4

*דובר/תמדברללאמיקרופון

אורי פדלון [מנכ״ל המועצה]: יכול להיות, יכול להיות שמישהו ניכר. יכול להיות גם שהיישוב ישתמש בפינוי

עצמי, יכול להיות שפתאום אנשים יתחילו לנקות נחלות. נחלה אחת יכולה פתאום למלא כמה? שבע

משאיות.

איתן בן ציון [מנכ"ל החברה הכלכלית]: אורי, תן לי רגע לנסות להסביר. תראה, אני הייתי מזכיר ביישוב

מתן. לכל יישוב, המועצה יש לה נוסחה ולכל יישוב היא מקצה, שנים, היסטורית, היא מקצה להם את

הכמות שמותר לכל יישוב להוציא במתן, ארבע משאיות בשבוע. 4 משאיות בשבוע, זה 16 משאיות. 16

משאיות מותר ליישוב להוציא. אז בזמנו זה היה במשאיות, לא היה בבטונאז'. עכשיו ה-16 משאיות האלה

יכלו להיות מגבלות מהגזם היישובי או גם פה שכן שהכניס שיפוץ לבית וכל מיני דברים כאלה ובפועל היישוב

20

ישיבת מליאה 22.2.26

מוציא 23 משאיות, החריגה היא 23 פחות ,16 7-8 משאיות שזה חריגה ליישוב. בכל יישוב יש את החריגה

שלו, את החריגה, רגע, את החריגה היישוב משלם. אני לא יודע, המפתח הוא של המועצה.

ליאור גפן [מנהל אגף פיתוח עסקי]: המפתח עשה אותו אגוזי לפני 20 שנה ואף אחד לא זוכר. אף אחד לא

זוכר.

איתן בן ציון [מנכ"ל החברה הכלכלית]: אף אחד כרגע לא יודע להגיד, אבל מה שאמר ליאור זה שבסוף

השנה הזאת, אחרי שנדע כל ישוב עם הטונאז' המדויק שלו, נוכל לדקק את המודל מחדש ולדאוג לכך שלא

יהיו חריגות יותר מדי ליישובים מסוימים.

ליאור גפן [מנהל אגף פיתוח עסקי]: אני מזכיר לכם שניסינו לעשות כמה מודלים ואף פעם לא הסכמתם

למודלים, אז אמרנו בואו נפסיק לעשות את המודלים, ונתחיל להיכנס לאיזשהו, נכניס את המשקלים, ואז

נדע בדיוק מה כל אחד צריך.

מרון רביץ [סגן מנהל אגף תפעול]: וגם עכשיו אנחנו עשינו, נתנו על כל משאית אקסטרה משקל שהכפלנו

את המשאיות בשביל לעבור לטונז' ליישובים, לא עשינו את זה לפי שלוש וחצי טון מה שמשאית לוקחת,

עשינו לפי 3.8 טון לכל משאית, זה במכפלות מספר המשאיות שיש לך שזה מתבטא בטונות לא מעטות ולכן

גם הרבה ישובים שהיו חורגים במשקל כבר לא חורגים.

אורי מרגלית [סגן ראש המועצה/רמת הכובש]: מירון, מה שאתה אומר זה שבסוף צריך להגיע למצב של

אין חריגה, נכון? זה המצב האופטימלי.

ליאור גפן [מנהל אגף פיתוח עסקי]: נכון. זה המצב האופטימלי.

דובר: אני לא הצלחתי לקבל תשובה לשאלתי מרון. לא הצלחתי לקבל תשובה לשאלתי, מעבר לטונאז', כמה

עולה לכל יישוב כל נגלה?

מרון רביץ [סגן מנהל אגף תפעול]: נגלה חורגת עולה 2,750 שקל.

אורי פדלון [מנכ"ל המועצה]: לא חורגת, רגילה.

דובר: היא לא עולה.

מרון רביץ [סגן מנהל אגף תפעול]: היא לא עולה.

אורי פדלון [מנכ"ל המועצה]: היא לא עולה יש לה מכסה. אם זה בתוך המסחר?

ליאור גפן [מנהל אגף פיתוח עסקי]: זה בשיטת הוואוצ'ר.

21

ישיבת מליאה 22.2.26

אורי פדלון [מנכ"ל המועצה]: ואוצ'ר.

דובר: היא בתקציב החודשי?

ליאור גפן [מנהל אגף פיתוח עסקי]: כן, כמו שאמרתי, מתן 16 ומשאיות.

דובר: רגע, כמה עולה נהג לחור? כמה עולה?

אורי פדלון [מנכ"ל המועצה]: לא עולה.

ליאור גפן [מנהל אגף פיתוח עסקי]: לא עולה.

איתן בן ציון [מנכ"ל החברה הכלכלית]: רגע, רגע, תקשיבו מה הוא שואל, הוא שואל, המשאית 17 במתן

כמה עולה, או המשאית בגת רימון, משאית ,5 כמה עולה?

אורי פדלון [מנכ"ל המועצה]: זאת היא החורגת.

מרון רביץ [סגן מנהל אגף תפעול]: החורגת זה מה שאני שוב חוזר ואומר, בזכות אתר ממותה הצלחנו

להוריד את המחיר של משאית חורגת עם 3.8 טון עליה ל-2,750 ש"ח, במכרז החדש זה היה 3,480 אז גם

משאית חורגת וזה מה שאתם רואים בטבלה פה בסוף את ההבדלים של כמה חיסכון יש בחריגה גם?

דובר: אני רק יכול להגיד לך שהמחיר יקר לחורגת.

מרון רביץ [סגן מנהל אגף תפעול]: מה זה?

דובר: זה לא משאית חורגת יש קו שם.

מרון רביץ [סגן מנהל אגף תפעול]: זה משאית שבה משנעת, אוספת, לוקחת ומפנה. זה המחיר של 2,750

שקל.

אורי פדלון [מנכ"ל המועצה]: הוא חייב לשים משאית.

ליאור גפן [מנהל אגף פיתוח עסקי]: לא, לא, רגע, רגע, אתם עושים שנייה סמטוחה, אני אסביר, רגע, רגע.

חבר'ה, אבל בואו נהיה ביחד כי אחרת, אתם מדברים כל אחד מדבר עם עצמו ואף אחד לא מבין ולא שואלים

עוד שאלות. אז תהיו שניה ביחד, אנחנו נסביר את זה פעם אחת. אנחנו מחייבים מעכשיו על משקל, בטון,

עתה יש הבדל בין הטיפול לשינוע, אוקיי? יש טיפול ויש שינוע. טיפול נחשב בטון, שינוע נחשב במשאית,

ברור? שינוע 2,750 פלוס מע''מ פלוס זהו.

22

ישיבת מליאה 22.2.26

איתן בן ציון [מנכ"ל החברה הכלכלית]: לא, זה כולל המשקל.

ליאור גפן [מנהל אגף פיתוח עסקי]: נכון, המשקל.

איתן בן ציון [מנכ"ל החברה הכלכלית]: זה כולל המשקל ליאור, ליאור, זה טעות. חבר'ה, חבר'ה, בואו

שנייה רגע, סליחה, אז עשו רגע שנייה ריסט, חבר'ה, חבר'ה, אני מסביר, אני מסביר, תודה, בבקשה, אני

מסביר. טון עולה למועצה האזורית דרום השרון להכניס אותו, טון שיגיע בעגלת סוסים, שיגיע עם עגלה עם

טרקטור, שיגיע איך שהוא רוצה, טון עולה 240 שקל למועצה כולל מע''מ. זהו, איבדת משאית עם ארבע טון,

זה עולה לך 800 או 900 שקל, בסדר? החומר, רק החומר והשקילה. המשאית לא השתנתה, המחיר של

המשאית של השינוע לא השתנה מקודם והוא לפי דעתי עומד על 1,500 או ,1,400 תקן אותי. 1,800 זה

ההובלה. זהו.

אורי פדלון [מנכ"ל המועצה]: חבר'ה, אני רק אגיד, הדיון הוא על ממותה. אתם רוצים דיון על שינוע? על

התמהיל? בואו נעשה בנפרד, אבל אנחנו מנסים להגיע לעיקר ואנחנו עוד בפריביו. כן.

*דובר/תמדברללאמיקרופון

אורי פדלון [מנכ"ל המועצה]: אני בטוח שזה חשוב, אבל אחרי זה כשנסיים ב-9 זה יהיה בעייתי. אני מנסה,

כן, שנגיע לממותה.

דובר: כן אנחנו נעשה.

אורי פדלון [מנכ"ל המועצה]: אנחנו נעשה, אבל נגיע לשם, אנחנו צריכים לעבור עוד קיץ, לראות שנייה,

שנה שלמה כשהמשקלים שלנו, אנחנו יכול להיות שגם נתאים את המכסות לחלוטין. יאללה ליאור, מירון

סיימת? יופי, ליאור עכשיו מספר לכם-

ליאור גפן [מנהל אגף פיתוח עסקי]: אז עכשיו ברשותכם אני רוצה להגיש לכם את החשבון כי אתם יודעים

אין שום דבר בעולם הזה בחינם, והנה מה אני מבקש, מה אני רוצה מכם, למה באתי לפה? ורד את יכולה

לתת קליק?

אורי מרגלית [סגן ראש המועצה/רמת הכובש]: יאללה קדימה ליאור דבר.

ליאור גפן [מנהל אגף פיתוח עסקי]: רגע רגע בוא, אני רוצה להעלות את המצגת שהכנו. טוב, מה שאנחנו

בעצם נציג, לא, זו מצגת אחרת. כן, מצגת אחרת, אוקיי. בינתיים אני אספר לכם בדיחות מהעבר העולם.

אורי מרגלית [סגן ראש המועצה/רמת הכובש]: לא, לא. אל תעשה את זה.

23

ישיבת מליאה 22.2.26

ליאור גפן [מנהל אגף פיתוח עסקי]: סתם, לא אספר לכם. רק אני מזכיר לכם שגזם זה עניין רוחני בדרום

השרון והצלחנו לפתור אותו בסופו של דבר, אז הנה, אז בואו, אנחנו בעצם מה שאנחנו רוצים לעשות, אנחנו

בעצם רוצים לבקש תב''ר, התב''ר הזה בעצם, תני עוד קליק בבקשה יוליה, בעצם אני רוצה להראות לכם

מה עשינו מבחינת העלות של הדבר הזה, אמרנו שאם היינו הולכים דרך המכרז של חן המקום בשנת 2026

היה עולה למועצה 9 מיליון שקל, העלות של המועצה עכשיו דרך הממותה יעלה לנו ארבעה מיליון שקל,

בעצם כל שנה אנחנו הולכים לחסוך למועצה חמישה מיליון שקל, עד שבעצם יקום המט"ש ואז נצטרך לפנות

את המקום הזה. אוקיי? איך בעצם עשינו את הפעולות האלה? לקח לנו הרבה מאוד זמן לעשות את זה, זה

מקום מאוד מאוד קשוח במטש, אוקיי? ובכל מקרה הצלחנו כן לעשות את זה, זה עלה לנו ככה בשלבים,

אני רוצה להסביר לכם את השלבים של הבנייה, בשביל שתבינו כמה כסף זה עלה וכל שלב כמה הוא עלה,

עכשיו מי שירצה לדעת עוד פרטים כמובן לא נלאה אתכם פה באירוע, דברו איתי אחרי זה, אני אתן לכם

את הפירוט, מבחינתי עד רמת הבורג. רישוי ותכנון משהו כמו 300 אלף שקל, אחרי זה בעצם היינו צריכים

לעשות סלילה של כביש בתוך המטש עצמו בשביל להגיע לאזור הזה שבעצם איתרנו אותו, אחרי שבעצם

איתרנו את המקום הזה היינו צריכים להוציא משם הרבה מאוד עודפי חפירה, כל העניין פה זה היה עודפי

חפירה. סללנו את הכביש אחרי שהוצאנו, היה השלב השני, הוצאנו את האדמה בעצם להגיע לגישה למתקן

זה היה 250 אלף, אחרי זה בעצם היינו צריכים לפרוס תשתיות של מים ושל כיבוי אש, כי בעצם רוב התשתית

בעצם, שבנויה שם זה בניין, זה קשור כאילו בהעברת צינורות וכל מיני חומרים של כיבוי אש, בשביל לעשות

את זה. אחרי זה בעצם פרסנו את התשתיות הכבדות, מה הכוונה בתשתיות כבדות? זה אספלטים, זה

בטונים, זה כל מיני בקשות של המשרד להגנת הסביבה, זה הורדה, בעיקר רוב הכסף הלך על הוצאה של

חומר, של חרסית וכל מיני זבל שזרקו לנו שמה, שבעצם היינו צריכים לפנות אותה. משמה בעצם היינו

צריכים לבנות גם עוד ממ''ד, עוד סככה של בקשה למשרד להגנת הסביבה וגם היינו צריכים לעשות עוד

כביש, שבעצם היינו צריכים לעבור מאחורי עמוד חשמל. בעצם כל האירוע הזה עלה לנו 4,270,000 פלוס

מע''מ, חברה כלכלית מתקדמת על המע''מ אבל ברגע שהיא מגישה חשבון היא מגישה אותו למועצה עם

מע''מ. בעצם כל הפרויקט עלה לנו חמישה מיליון שקל, בסוף השנה המועצה תחזיר את הכסף הזה לעצמה

ומהשנה הבאה היא תתחיל תק תק לחסוך לעצמה עד שבעצם יפנו אותנו מהמקום הזה. תודה רבה, אני

אשמח לקבל את הצ'ק.

דובר: רגע, שאלות?

ליאור גפן [מנהל אגף פיתוח עסקי]: שאלות, בקשות, נאצות?

מאיה עוז [גזברית המועצה]: שילוב התב"ר-

*דובר/תמדברללאמיקרופון.

ליאור גפן [מנהל אגף פיתוח עסקי]: כי זה עלה כסף.

24

ישיבת מליאה 22.2.26

שירלי לופו [נווה ירק]: לא, אבל בהתאם לפרויקטים שעושים בחברה הכלכלית-

מאיה עוז [גזברית המועצה]: שירלי, אבל המועצה, בעצם החברה הכלכלית הקימה את האתר הזה בשם

המועצה.

שירלי לופו [נווה ירק]: אוקיי.

מאיה עוז [גזברית המועצה]: והיא מפעילה. היא מקבלת מימון על זה.

איתן בן ציון [מנכ"ל החברה הכלכלית]: אם אתם רוצים להשאיר איתי את ה-4 מיליון שקלים, אני אשקיע

בחמישה מיליון ואני ארוויח 20 מיליון בחמש שנים. ראש המועצה תרוויח את ה-10 מיליון.

אורי פדלון [מנכ"ל המועצה]: רק למיקרופון, רק למיקרופון, שישמעו. אצל ליאור יש מיקרופון. ליאור.

איתן בן ציון [מנכ"ל החברה הכלכלית]: הקמתי את מועצה מתקן שעלה 5 מיליון שקלים.

אורי פדלון [מנכ"ל המועצה]: שניה רגע, שניה, שניה רגע, יש לי שאלה-

איל מילר [גת רימון]: ליאור, יש פה עמלה? יש פה בחמישה מיל עמלה?

ליאור גפן [מנהל אגף פיתוח עסקי]: לא עמלה, אבל כשאנחנו רצינו לקחת, דיברנו על התקציב, כשאנחנו

רצינו למשוך דיבידנדים מהחברה הכלכלית אנחנו משלמים על זה מיסים. נכון. במקום שנשלם את המיסים

האלה. תספגו חלק מההוצאה הזאת.

איתן בן ציון [מנכ"ל החברה הכלכלית]: אני אתן לך תשובה. דיבידנד אתה יכול למשוך רק מההון העצמי

ולא מהפעילות השוטפת של החברה. סורי. הלוואי שהייתי יכול, זה אוטומטית משרד הפנים ומס הכנסה

אומר לך, פעילות שלא שולמה עליה תמורה, תיחשב כדיבידנד.

מאיה עוז [גזברית המועצה]: אני אגיד לך מה כן עשינו. אנחנו תקצבנו בנוסף לחיסכון שהציגו כאן של כ-4

מיליון שקלים בהוצאות הגזם, אם היינו ממשיכים לעשות את זה עם הקבלן הנוכחי, בנוסף החברה

הכלכלית בעצם תשלם 750 אלף שקלים בשנה דמי שימוש על הקרקע שבה הם מפעילים את התחנה הזאת

וזה בעצם כל השכירויות האלה הם ההכנסה שאנחנו יכולים, שהן לגיטימיות ויכולים באמת להעביר אלינו.

איתן בן ציון [מנכ"ל החברה הכלכלית]: כלומר גם אם אני אקבל את הכסף היום אני אחזיר אותו בארבע

חמש שנים אחורה. כדי שזה לא ייחשב נגדם.

איל מילר [גת רימון]: אם הייתי מראה לך איך עושים את זה גם בלי כל הסיפור הזה?

25

ישיבת מליאה 22.2.26

איתן בן ציון [מנכ"ל החברה הכלכלית]: אני אשמח מאוד, אתה מוזמן.

איל מילר [גת רימון]: אני גם דיברתי על זה פעם שעברה, דיברנו על זה בתקציב שבוע שעבר. אני חושב

שבעניינים שלכם, בחברה הכלכלית-

דוברת: מיקרופון לא שומעים.

איתן בן ציון [מנכ"ל החברה הכלכלית]: לא צריך, עדיף שלא.

אורי פדלון [מנכ"ל המועצה]: לתמלול, יושב מתמלל וזה בלתי אפשרי.

אריק כספי [רמות השבים]: אני מבקש להגיד גם כן משהו.

איתן בן ציון [מנכ"ל החברה הכלכלית]: תבוא למשרדים, באמת.

אריק כספי [רמות השבים]: אני, זהו סיימת? אנחנו במליאה אישרנו ארבעה מיליון.

מאיה עוז [גזברית המועצה]: אנחנו עוד לא אישרנו ארבעה מיליון, אנחנו אישרנו מיליון אחד.

אריק כספי [רמות השבים]: כשהצגתם לנו את התקציב של ממותה אמרתם ארבעה מיליון.

מאיה עוז [גזברית המועצה]: בתקציב השוטף הראנו-

אריק כספי [רמות השבים]: אני רוצה לשאול את השאלה.

מאיה עוז [גזברית המועצה]: שוטף, בבקשה.

אריק כספי [רמות השבים]: אני שואל, דיברנו על ה-4 מיליון, הצבענו על ה-4 מיליון, אישרנו 4 מיליון, איך

זה הגיע ל-5 מיליון? חבר'ה, אני לא מבין. אנחנו בבעיית תקציב. אז מישהו בנה פה דבר מעבר לתקציב, למה?

מאיה עוז [גזברית המועצה]: רגע, אריק, ב--2020

אריק כספי [רמות השבים]: אני לא מבין. אז תסבירו לי.

מאיה עוז [גזברית המועצה]: אז אני רגע אנסה לעשות סדר. ב-2025 אתם אישרתם תב''ר של מיליון אחד,

אוקיי? והמיליון הזה באמת שולם. כיום אנחנו ב-,2026 בתוכנית העבודה השנתית שכבר הצגנו לכם בסוף

2025 לקראת 26', הראנו לכם שהאומדן, הוא יעמוד על כ-5 מיליון שקלים וזה באמת מה שקורה. ולכן

בתב"רים האלה צריך להשלים עוד 4 מיליון שקלים.

26

ישיבת מליאה 22.2.26

אריק כספי [רמות השבים]: אני חושב לאור מצבה של המועצה, היו צריכים לעצור בארבעה מיליון, לא היו

צריכים להמשיך למיליון הנוסף. אני לא מבין. לכן תסבירו לי למה אנחנו חורגים כשאין לנו כסף?

מאיה עוז [גזברית המועצה]: אנחנו לא חורגים. הצגנו בתכנית העבודה 4 מיליון ב-2026 וזה מה שאנחנו

מבקשים עכשיו. אנחנו לא מבקשים עוד מיליון. אנחנו לא חורגים. זה בתוכנית העבודה.

יורם דוקטורי [עדנים] : יש לי שאלה, החברה הכלכלית יכולה לעשות פרויקטים שהיא מפסידה בהם כסף?

כי עד עכשיו אנחנו הרי תמיד מכסים את כל העלויות, אני אגיד לכם לאן אני חותר. אם לצורך העניין החברה

הכלכלית תקצבנו את זה, לא משנה באיקס כסף, והם, זה עלה להם איקס פלוס עוד מיליון, שייקחו את

המיליון הזה מהרווחים שלהם. אז אנחנו חוסכים גם את המס וגם את, במקום לקחת דיבידנדים. החברה

הכלכלית, תמיד אנחנו מכסים את העלויות. ואם זו חברה פרטית והיא מפסידה היא עדיין מבצעת את

הפרויקט.

מאיה עוז [גזברית המועצה]: לחברה הכלכלית יש דירקטוריון, היא לא יכולה להציג פרויקטים הפסדיים,

אוקיי? זה לא המקום, אני לא חושבת שזה המקום לדון איך אנחנו לא משלמים מס על הדיבידנד, אנחנו

פועלים על פי מנהל תקין.

אושרת גני גונן [יו״ר המועצה]: לא, בדיון הזה אנחנו לא נדבר על איך אנחנו מעלים מס. לא, בסדר, צחקתי,

צחקתי, אנחנו לא מעלימים לא בדיון פומבי וגם לא בדיון לא פומבי. אנחנו מבינים ובדירקטוריון של

הכלכלית אנחנו נבדוק את זה עם היועץ מס שלנו, אנחנו עובדים עם יועץ מס ונמצא את הדרך.

אורי מרגלית [סגן ראש המועצה/רמת הכובש]: חברים, משפט אחד שאולי, ליאור, ליאור, אתה נואם במרץ

אבל אתה לא שומע. משפט אחד שאולי יסכם את הכל, דרום השרון החליטה להשקיע חמישה מיליון שקל

דרך החברה הכלכלית כדי לבנות מתקן ממותה כדי להוזיל את העלות השנתית בארבעה מיליון שקל מכאן

ועד להודעה חדשה. זאת ההשקעה הכלכלית שדרום השרון עושה בשביל ישוביה ובשביל עצמה. עכשיו, זה

עלות המתקן הזה, כדי לחסוך את הארבעה מיליון שקל האלה, אישרנו את הבנייה שלו כבר מזמן, זאת

העלות שלו, תודה לאל הוא עובד, קצת באיחור אבל הרבה מעבר לזמן שבדרך כלל היה הולך לבנות מתקן

כזה ועכשיו אנחנו רק צריכים ליהנות מפירותיו ולאשר את ההשקעה.

אורי פדלון [מנכ"ל המועצה]: יאללה.

מאיה עוז [גזברית המועצה]: טוב.

אורי פדלון [מנכ"ל המועצה]: אז תברים?

מאיה עוז [גזברית המועצה]: יאללה. אז אני עוברת לתב"רים. תב''ר ראשון-

27

ישיבת מליאה 22.2.26

[ 4 ] תב״רים

מאיה עוז [גזברית המועצה]: אני עוברת לתב''רים. תב''ר ראשון, עד כאן, עד הקמת מתקן לטיפול בגזם

במט"ש דרום שרון מזרחי, 4 מיליון שקלים נוספים, מעבר למיליון שכבר אושר והועבר ב=,2025 סך הכל

פרויקט 5 מיליון שקלים. הפרויקט הסתיים והתחנה עובדת. תב''ר שני - סקר נכסים מדידות ארנונה 50,000

שקלים מתוך תכנית העבודה למדידות השוטפות. תב"ר הבא - עבודות פיתוח ל-12 מגרשים באזור תעשייה

חצב, 15 מיליון שקלים גם כן בתוכנית העבודה מתוך היטלי פיתוח שגבינו מהיזמים שכבר זכו שם במגרשים.

אני אומרת מראש שהאומדן של הפיתוח כולו הוא מעבר ל-15 מיליון, אך ב-2026 נדרשים כרגע 15 מיליון

שכבר נגבו. תב''ר הבא - קו מטרו 3.5 מיליון שקלים, אנחנו בעצם מאשרים תב"ר אך המועצה לא משלמת

את ההשתתפות שלה לטובת הבנייה של קו המטרו, מדובר בפרויקט לאומי ועל פי הסכם בין כלל הרשויות

גם דרום השרון חתומה עליו. מול משרד האוצר, הרשות צריכה להשתתף על כל תחנה שנמצאת בתחומה

ב3.5 מיליון שקלים בשנה. אתם כבר אישרתם את הסכום הזה גם ב-2025 וחצי מהסכום הזה ב-.2024 אנחנו

בעצם יישרנו קו עם גם עיריית הוד השרון וגם עיריית כפר סבא. רעננה גם היו איתנו אבל הם בינתיים הלכו

למהלך שהם העלו ארנונה, יש איזה סעיף שמאפשר בהסכם הזה להעלות ארנונה. ואז בכפוף לאישור

המדינה להעלאת ארנונה, משרד הפנים, הם כן משלמים את הסכום הזה. אנחנו יחד עם הוד השרון וכפר

סבא לא משלמים את הסכום הזה. אבל אני כן נאלצת לשמור ולתקצב ולשים בצד בעצם את הסכום הזה.

גם הסכום הזה מקרן הסלילה. תב''ר הבא - שיפוצים ועבודות במוסדות חינוך, 1 מיליון שקלים. כל שנה,

במשך שבע שנים. זה חוק. זה חוק.

*דובר/תמדברללאמיקרופון

מאיה עוז [גזברית המועצה]: מיליון שקלים מתוך תכנית העבודה של 2.4 מיליון שקלים לטובת שיפוצים

ועבודות במוסדות חינוך. לקראת שנת הלימודים הבאה אנחנו בעצם רוצים להתחיל כבר בהכנה, גם כן היה

בתכנית העבודה. מדד הקהילתיות 80 אלף שקלים גם כן היה בתכנית העבודה. כן חשוב לי להגיד כאן

שהמועצה זכתה בקול קורא מול החברה למתנסים של 150 אלף שקלים, כאשר החלק של המועצה הוא 80

אלף שקלים. עמרי דיבר על זה ארוכות. על בעצם התכנית הזאת לבניית החוסן והתכנית הזאת בעצם אחרי

זה תצא לפועל בתוך התקציב הזה. כלל התכנית הזאת מהתחלה ועד הסוף והתב''ר האחרון - יועצים לענייני

גבולות/תמ"ל 100 אלף שקלים מתוך תכנית העבודה 300 אלף שקלים, כעת אנחנו מבקשים את הפעימה

הראשונה 100 אלף שקלים. עד כאן.

אושרת גני גונן [יו״ר המועצה]: אז אם אין הערות נעלה את זה להצבעה. מי בעד? מי נמנע? מי מתנגד?

אוקיי, ברוב קולות.

החלטה: מליאת המועצה מאשרת את התב״רים שהוצגו מפי גזברית המועצה ברוב קולות.

28

ישיבת מליאה 22.2.26

אושרת גני גונן [יו״ר המועצה]: תודה רבה מאיה. לעדכן אתכם? יצאתי באמצע. אז יש אני כאן שיקול דעת

לרשויות שהן צהובות. אנחנו כתומות, אצלנו אין פתיחה של צהרונים, אבל אנחנו נעבה את הפעילות הלא

פורמלית שלנו כמו שאמרתי קודם, הבשורה הטובה זה שהוא מכיר בהוצאות האלה שלנו וכמו שיש החזר,

שיש החזר על ניצנים אין החזר על הפעילות ההעשרה והחוגים ביקשנו שיהיה החזר זה אומר שהוא מבחינתו

ממש תומך בזה אבל אין לו כסף זה ילך לשר האוצר. שר האוצר אמר שהוא מבחינתו ממש תומך בזה אבל

זה קשור למשרד הפנים. משרד הפנים אמר שהוא ממש ממש תומך בזה אבל אין לו כסף זה חוזר לשר

האוצר. שר האוצר אמר זה חונה אבל במשרד החינוך. בקיצור, יש כאן, חד גדיא.

יורם דוקטורי [עדנים] : אושרת, שאלה.

אושרת גני גונן [יו״ר המועצה]: כן.

יורם דוקטורי [עדנים] : פיקוד העורף חילק את המדינה לאם אני לא טועה בין 1100 ל-1800 פוליגון. משרד

החינוך חילק את המדינה נדמה לי ל-21 רשויות או משהו כזה מבחינת, אנחנו במקרה רשות שיושבת על, על

בערך 300 פוליגולים של פיקוד העורף.

אושרת גני גונן [יו״ר המועצה]: לא. חיברו אותנו לפוליגון אחד. היינו פעם.

יורם דוקטורי [עדנים] : אני אומר הפכו אותנו לאחד אבל אנחנו יושבים-

אושרת גני גונן [יו״ר המועצה]: ישבנו פעם אחד על שרון, על דן, ירקון והצפון איך זה נקרא? חפר. ישבנו על

שלושה פוליגונים, חפר, שרון וירקון.

יורם דוקטורי [עדנים] : לא מבחינת פיקוד העורף.

אושרת גני גונן [יו״ר המועצה]: מבחינת פיקוד העורף. עכשיו אנחנו מבחינת פיקוד העורף.

יורם דוקטורי [עדנים] : אבל אנחנו אזורים אחרים.

אושרת גני גונן [יו״ר המועצה]: אנחנו עכשיו מבחינת פיקוד העורף.

יורם דוקטורי [עדנים] : סדן חיים ושדה ורבורג, זה כל אחד זה שונה.

אושרת גני גונן [יו״ר המועצה]: לא. לא, אנחנו איזור אחד כולם. עכשיו כולנו שרון.

יורם דוקטורי [עדנים] : לא יהיו אזעקות בכולנו באותו זמן.

אושרת גני גונן [יו״ר המועצה]: לא, זה משהו אחר.

29

ישיבת מליאה 22.2.26

יורם דוקטורי [עדנים] : אני מדבר על חלוקה של התראות.

אושרת גני גונן [יו״ר המועצה]: לא, זה משהו אחר. התראות זה לפי...

יורם דוקטורי [עדנים] : אני אומר, הם חילקו את המדינה ל-1800 חלקים.

אורי פדלון [מנכ"ל המועצה]: לכל יישוב יש עוד דבר אחר. אגב, היו לנו שבועיים שהיינו פה בחוץ, אדוני

פועל, תלך תיק בפרויקט.

יורם דוקטורי [עדנים] : בסלעית, מה-7 באוקטובר עד היום, 6 אזעקות. מהשביעי באוקטובר עד היום. היום

הייתה השישי.

אושרת גני גונן [יו״ר המועצה]: סלעית.

יורם דוקטורי [עדנים] : אז כאילו אני מניח שצור יצחק, הם מאוד מאוד קרובים מבחינת זה. השאלה אם

אפשר היה... זה בלתי אפשרי מבחינת זכויות.

*דובר/תמדברללאמיקרופון

אושרת גני גונן [יו״ר המועצה]: נכון, אתה צודק. לפעמים באותה עיר, צפריר, לפעמים באותה עיר, לפעמים

באותה עיר, במזרח העיר יש אזעקה ובמערב העיר אין אזעקה, הם מדייקים את זה, נכון. הם מדייקים את

זה. אוקיי, אז זה העדכון. בעוד שעה וחצי יש לנו, בעוד שעה וחצי יהיה עדכון גם עם מפקד פיקוד העורף,

ואנחנו מקווים שהיא תהיה הלימה בין ההנחיות של פיקוד העורף להנחיות של משרד החינוך. ונעדכן אתכם.

אירית קרמל לוי [צור יצחק]: 0 עד 3 כרגע לא?

אושרת גני גונן [יו״ר המועצה]: טוב, 0 עד 3 כרגע אין אישור. אנחנו נבקש לפעילות לא פורמלית החרגה

מפקע"ר, ביקשנו היום. טוב, עכשיו אנחנו ניפרד ונגיד תודה רבה לבנצי, לליאור ולמירון. אתם יכולים

להישאר איתנו, אתם יכולים אם אתם רוצים, אבל תודה רבה גם על הצגת הדברים וגם על העבודה החשובה

והמשמעותית. ואנחנו עוברים לעמרי, הצגת הנושא של פניה למשרד הפנים לוועדה הגאוגרפית בשדה ורבורג

פנימית.

[ 5 ] אישור פניה למשרד הפנים לפתיחת ועדה גיאוגרפית לתיקון הקו הכחול – שדה ורבורג

עמרי: שומעים? אני פה, האמת להליך די טכני, הצגתי את זה גם בהנהלה לפני איזה חודש. הסיפור הוא

סיפור של משפחה שגרה בשדה ורבורג, שיום אחד מתעוררת ומגלה שהקו הכחול של היישוב עובר לה בעצם

באמצע החלקה והיא אומרת מה, מה זה הדבר הזה ואז זה הוביל אותנו לאיזה מסע של בדיקה, וגילינו כמו

30

ישיבת מליאה 22.2.26

שכתוב לכם על המסך שבשנת, לפני איזה 14 שנה, משרד הפנים עשה כמה תיקונים של קווים מוניציפליים

של כמה יישובים של המועצה, בין היתר גם של שדה ורבורג הכניסו את מתיישבי קלמניה בפנים, והפלא

ופלא העבירו את הקו הכחול, באמת בטעות, ואף אחד גם לא שם לב לזה כי אף אחד לא עסק בזה עד אותו

רגע שאותה משפחה הגיעה, שהקו הכחול של היישוב עובר להם בתוך החלקה. הוועד, ומן הסתם המשפחה

רוצה להזיז את זה, אני תכף אסביר מה אתם רואים במפה. לוועד המקומי אין התנגדות, לאף אחד בצוות

המקצועי של המועצה אין התנגדות, כדי לעשות את התהליך הזה צריך ממש לפתוח ועדה גאוגרפית כמו

האלה שאנחנו מכירים שבדרך כלל הן באות בקטע רע, צריך לפתוח ועדה גאוגרפית, זה ההליך הטכני

שמשרד הפנים מחייב וכדי לפתוח ועדה גאוגרפית אני צריך אישור פה של המליאה שאומר לי אין בעיה צא

לדרך. מה אתם בעצם רואים על המפה, רגע נגלול, אז בצד ימין. בצד ימין אתם בעצם רואים את המצב

היום, אתם רואים את הקו האדום הזה שהוא פולש כאילו למטה, עולה על החלקה של האנשים והמצב

הרצוי מה שאנחנו רוצים שיקרה, זה בעצם מה שאתם רואים בצד שמאל, שהקו הכחול יעלה טיפ טיפה

למעלה, יקיף, כן הקו האדום סליחה, יעלה טיפ טיפה למעלה, יקיף את החלקה של המשפחה הזאת שזה לא

יעבור להם באמצע החלקה, שהם יוכלו לעשות מה שהם, בקיצור זה מה שאנחנו רוצים שיקרה. כמו

שאמרתי מבחינתי הליך מאוד מאוד טכני, הצגתי במליאה לפני חודש, לאף אחד מהצוות המקצועי, הוועד,

לאף אחד אין התנגדות, לאף אחד אין, זאת אומרת, שום סיבה למה לא לצאת להליך הזה, אני מקווה שנוכל

להשלים את התהליך הזה יחסית במהרה כדי שהקו הזה לא יעבור לאותה משפחה באמצע החלקה. מי בעד?

סליחה?

אושרת גני גונן [יו״ר המועצה]: לא, זו קרקע פרטית.

עמרי: שאלות, משהו?

אורי פדלון [מנכ"ל המועצה]: זה הליך פרוצדורלי כדי להגיש ועדה.

אושרת גני גונן [יו״ר המועצה]: רגע, כדי להגיש את זה בצורה מסודרת אנחנו צריכים הצעת החלטה

להקריא אותה.

עמרי: להקריא?. בהתאם לחוזר מנכ''ל משרד הפנים ולנוהל הגשת בקשה לשינוי תחום שיפוט ובפרט

להוראות הנוגעות להסדרת תחום שיפוטם של ועדים מקומיים במועצות אזוריות, מאשרת מליאת המועצה

לפנות לשר הפנים בבקשה לפתוח בהליך לבחינת תיקון נקודתי של תחום השיפוט של הוועד המקומי שדה

ורבורג, הבקשה עניינה בהתאמת הקו הכחול כך שלא יחצה את חלקה 78 ב' בגוש 7676 המסומנת כיום

כחלקה 186 וזאת לשם הסדרת המצב הקיים באופן ברור ועקבי. בעד? תודה רבה.

אורי מרגלית [סגן ראש המועצה/רמת הכובש]: התקבל פה אחד.

31

ישיבת מליאה 22.2.26

החלטה: מליאת המועצה מאשרת פה אחד את הפניה למשרד הפנים לפתיחת ועדה גאוגרפית לתיקון

הקו הכחול – שדה ורבורג.

אושרת גני גונן [יו״ר המועצה]: זה שטח גלילי, שטח גלילי זה לא שייך לאף רשות. כן, זה שטח גלילי, זה

לא אושר פה אחד. חשוב לפרוטוקול. ועדת תמיכות, מאיה?

אורי פדלון [מנכ"ל המועצה]: ועדת תמיכות. יוליה, מאיה, יאללה. מיקרופון, הנה קחי, קחי, יוליה. בבקשה

יוליה, רק לפתוח, ללחוץ, יוליה להדליק, יוליה להדליק, להדליק, ללחוץ בכפתור, ירוק, קצר, יאללה.

[ 6 ] ועדת תמיכות 2026

יוליה מרקובסקי{מנהלת אגף חשבות ותקציבים]: שלום, הנושא הבא הוא אישור תמיכות לשנת 2026

הועבר לכם במסגרת הנספחים של המליאה גם את הפרוטוקול גם המלצה של הוועדה המקצועית וגם

המצגת שכרגע אנחנו נעלה את המצגת כי היא בעצם מרכזת ומצמצמת את הכל לשורה התחתונה. תודה

ערן. אז בעצם ישיבת המליאה מתבקשת לאשר את הסכומים של התמיכות. רגע על התהליך וההרכב של

הוועדה המקצועית. הוועדה המקצועית שבוחנת את הבקשות של התמיכות, מנכ''ל אורי פדלון, גזברית

מאיה עוז, נציג מלשכה המשפטית שהשנה זה היה דניאל אחי דקל ואני הרכזת יוליה מרקובסקי של הוועדה.

בעצם במליאה של שביעי לדצמבר 2025 המליאה אישרה תבחינים לתמיכות של .2026 ביום שני לינואר

אנחנו פרסמנו את התבחינים של התמיכות גם בעיתונות מקומית גם באתר מועצה וגם זה הופץ לכם בקבוצה

של חברי מליאה ושל יושבי ראש ועדים. התקיימו שני דיונים אחרי קבלת בקשות לבחינה של תקינות

הבקשות וגם כמובן לקביעה של הסכום לתמיכה המומלצת על ידי הוועדה המקצועית. שקף הבא בבקשה.

אוקיי, בבחינה של הבקשות אנחנו בעצם מתמקדים בשלושה תחומים, אחד זה אנחנו בוחנים שהמוסד הוא

ציבורי רשום על פי דין, שזה מעבירים לנו הנציגים של העמותות, את כל האישורים כולל רשם העמותות

כולל אישורים של המוסדות מס, תקנון וטופס חתום של הבקשה עם כל הפרטים של החברים ושל הנציגים

של העמותה. הדבר השני, הרובד השני שאנחנו בוחנים זה מצב כלכלי, אנחנו בעצם מקבלים מהעמותות את

הדו''ח הכספי שלהם לשנת ,2024 מאזן בוחן לשנת 2025 ותקציב של .2026 הדגש שאנחנו נותנים וגם זה

מחויב בחוזר מנכ''ל של משרד הפנים, שהתמיכה שניתנת על ידי המועצה היא עד גובה של 50 % מהתקציב

הכולל של העמותה. וגם ההוצאות הנהלה וכלליות לא עולות על 22 % מסך ההוצאות של אותה עמותה.

הרובד השלישי שאנחנו בוחנים בזמן, בבקשות שיוגשו וגם בחישוב הסכום, זה התרומה של אותה עמותה

לתושבי המועצה. אנחנו בוחנים במקרה ומדובר בתחום הספורט התחרותי וגם בשאר התחומים את כמות

תושבי דרום השרון שנהנים מהשירותים של העמותה, בוחנים את החוות דעת של המנהל של אותו תחום

במועצה, במהלך הוועדה בעצם חברי הוועדה מעלים את מנהלי האגפים בין אם זה במועצה ובין אם זה

בעמותת תפו"ח לתת את החוות דעת. וכשמשכללים את כל הנתונים אנחנו בעצם מגיעים גם לעמידה של

העמותה בתבחינים שמחייבים וגם לצורך חישוב של הסכום. השנה, אני מזכירה לכם כשאישרנו את

התקציב ואת התבחינים, אנחנו אישרנו קודם את התקציב, ואז את התבחינים ובעצם התחום הנוסף שאושר

32

ישיבת מליאה 22.2.26

בתבחינים, תחום לשירותי דת, הוא לא היה מתוקצב בתקציב המקורי שאישרנו לפני ולכן, ולכן אנחנו

מאשרים במליאה הזאת צריכים לאשר גם את הסכומים וגם את העדכון של התקציב. זה השקף הבא. שקף

הבא, ערן בבקשה תודה. אז בשקף הבא אתם רואים שהתקציב שאושר הוא עמד סך הכל על 415,000 שקלים

לתמיכות בכל התחומים. כשהתחום מתן שירותי דת עמד על אפס, מה שאנחנו ממליצים כוועדה מקצועית

זה לעדכן את התקציב תמיכות לשנת ,2026 למתן שירותי דעת על 5,000 שקל וגם לנייד את התקציב של

תחום שירותי, מתן שירותים בתחום מעורבות רגשית, לנייד לספורט, כיוון שבתחום הזה לא הוגשו כלל

בקשות לתמיכה. בשורה התחתונה, בתוצאה הסופית, התקציב תמיכות של 2026 מתעדכן ל-420 אלף

שקלים. העדכון של 5,000 שקל הוא מול הרזרבה הכללית. תודה ערן. תודה רבה. כשאנחנו בעצם בוועדה

המקצועית אנחנו מסתמכים על, סליחה, מחשבים את הסכום לחלוקה מסך התקציב שאושר, אנחנו

מחשבים את זה בהסתמך על שלושה תבחינים. שלכל אחד יש משקל זהה. התבחין הראשון זה המספר

המשתתפים. התבחין השני זה שיעור ההשתתפות ממקורות האחרים, לרבות תרומות או השתתפות של

משרדי הממשלה. והתבחין השלישי זה שיתוף הפעולה בין המוסד לבין המועצה האזורית שזה הרוב רובו

מורכב מהחוות דעת של מנהל האגף. השקף הבא בעצם זו הצגה של סכומי התמיכה, החלוקה, של התקציב

בכל אחד מהתחומים, ולפי המלצה של הוועדה המקצועית. אנחנו נצטרך על כל תחום להצביע בנפרד לפי

הפירוט שמוצג אז אני אקריא תחום תחום ואז נצביע ואם יש למישהו שאלות אז אתם מוזמנים לעצור.

אוקיי? אז אנחנו ניגשים לסכום הראשון, לתחום הראשון שזה הספורט התחרותי, שהתקציב שלו לאחר

העדכון של ההגדלה של ה-15,000 שקלים עומד על 185,000 שקלים. שהעמותה מועדון ספורט איכות דרום

השרון ההמלצה היא ל-80,266 שקלים, מכבי מתן ההמלצה ל-23,918 שקלים, הפועל שדה ורבורג. 35,323

שקלים, אדם בספורט ג'ודו בשרון 14,394 שקלים ואיפון לקידום הג'ודו בשרון 31,099 שקלים. אז אני

מקריאה את ההצעה להחלטה מליאת המועצה מאשרת את חלוקת התמיכות לשנת 2026 בתחום הספורט

בהתאם להמלצה של הוועדה המקצועית שהוצגה בישיבה כולל עדכון תקציב נדרש לשנת 2026 על סך 15

אלף שקלים, כנגד ביטול ההקצבה לתמיכה בתחום מעורבות רגשית, בגלל העדר בקשות לתמיכה. מי בעד?

אורי מרגלית [סגן ראש המועצה/רמת הכובש]: שאלות, כן, בר.

*דובר/תמדברללאמיקרופון.

יוליה מרקובסקי{מנהלת אגף חשבות ותקציבים]: אני אחזור רגע לשקף, תחזור רגע בבקשה ערן לשקף.

מאיה עוז [גזברית המועצה]: יוליה הסבירה שיש שלושה משקלים. אז אני רגע מסבירה בקצרה. הנה,

תסתכלי כאן. בעצם יש שלושה פרמטרים שהסתכלנו עליהם. הכל שליש, שליש, אוקיי? יש את חוות דעת

המנהל שהוא בעצם העיד על שיתוף הפעולה בין המוסד למועצה. לא מדובר חוץ מהעמותה לשירותי דת, כל

העמותות שאנחנו כבר מכירים אותן שנים, זה כל שנה אנחנו מבצעים את התהליך הזה. שליש זה שיעור

ההשתתפות במקורות אחרים, זה על פי הדוחות הכספיים שהם הציגו לנו ומספר המשתתפים הנהנים זה

גם הצהרה שלהם. וגם ראינו את זה בדוחות שלהם.

33

ישיבת מליאה 22.2.26

דוברת: מה זה היה עמותת אחים?

אורי פדלון [מנכ"ל המועצה]: עמותת אחים זה-

אורי מרגלית [סגן ראש המועצה/רמת הכובש]: לזה עוד לא הגענו, אנחנו עכשיו בתחום הספורט. אז תחזיר

את השקף לערן. להצעת ההחלטה, כרגע אנחנו מתבקשים לאשר רק את הצעת ההחלטה בתחום הספורט,

אז מי בעד?

דובר: מה זה?

אורי מרגלית [סגן ראש המועצה/רמת הכובש]: תחום הספורט, רק הספורט. אוקיי, תודה. מי נגד? מי נמנע?

פה אחד אושר תחום הספורט. תודה. יוליה, בבקשה הלאה.

החלטה: מליאת המועצה מאשרת פה אחד את חלוקת התמיכות לשנת 2026 בתחום הספורט.

יוליה מרקובסקי{מנהלת אגף חשבות ותקציבים]: אוקיי, התחום הבא זה תחום התמיכה כלכלית שכאן

יש לנו שתי בקשות עמותת אחים המלצה של המליאה היא 180 אלף שקל ועמותת פעמונים 5,000 שקלים.

מה הייתה השאלה?

אורי מרגלית [סגן ראש המועצה/רמת הכובש]: זה בעצם עמותה שפועלת פה כבר שנים, עוזרת לכל מיני

מקרים סוציאליים מיוחדים שפונים אליה, יש לה הנהלה, דירקטוריון, ומנכ''ל זה עדיין, רמי סטביסקי

שעבד פה פעם, אוקיי, מקרים על רקע סוציואקונומי, יותר טוב, זה מה שזה, זה בעצם קבוצה של אנשים

שיושבת בדירקטוריון ומגיעות אליה פניות מאוד מאוד מיוחדות שהם עושים שיקול דעת כמה לעזור, אני

הפניתי להם את זה. שבאמת לא היו לו פתרון פה בשום מערכת שהיא, והם מצאו פתרון של גם וגם וגם,

בדרך כלל זה לא שהם נותנים מתנה אלא הם מתנים את זה באיזושהי השתתפות והם באמת איזשהו עוגן

אחרון לכל מיני מקרים שאתה לא מוצא במערכת הנורמטיבית צריך לעזור להם.

דוברת: אפשר לראות להבא שנה מול שנה?

יוליה מרקובסקי{מנהלת אגף חשבות ותקציבים]: בוודאי, בפרוטוקול שהופץ, יש שם גם שנה מול שנה.

מאיה עוז [גזברית המועצה]: כן, יש אפילו שנתיים.

יוליה מרקובסקי{מנהלת אגף חשבות ותקציבים]: איך שאנחנו דנו רואים את כל התהליך ואת כל הבחינה

של שלושת הקריטריונים בפרוטוקול שצורף לחומר של המליאה.

מאיה עוז [גזברית המועצה]: כן אייל. עוד שאלה? אתה רוצה מיקרופון?

34

ישיבת מליאה 22.2.26

איל מילר [גת רימון]: אני לא רוצה לדבר עליו בשקט. אני סקרן לגבי העמותה. יש לי שתי שאלות. א', הייתם

באים לפסוק, מה אתם מצליחים לעשות עם 5,000 שקלים?

אורי פדלון [מנכ"ל המועצה]: אנחנו? אנחנו? לא אמורים. העמותה, יכול להיות שהיא תחליץ על מזון.

יוליה מרקובסקי{מנהלת אגף חשבות ותקציבים]: לא פעמונים. פעמונים לא.

אורי פדלון [מנכ"ל המועצה]: כן, סיוע כלכלי.

יוליה מרקובסקי{מנהלת אגף חשבות ותקציבים]: סיוע לתכנון כלכלי. פעמונים כן, זה סיוע לתכנון כלכלי.

איל מילר [גת רימון]: רגע, יש לי עוד שאלה, אבל זה משהו מההיסטוריה שלנו. האם מקבלים משכורת

בעמותות האלה?

אורי פדלון [מנכ"ל המועצה]: יש עמותות, אגב גם בעמותת כדורגל יש, כן.

איל מילר [גת רימון]: זאת אומרת זה האלה של המסכנים.

אורי פדלון [מנכ"ל המועצה]: התשובה היא כן.

איל מילר [גת רימון]: הבנתי איזה אחד מאור הסתבר לי שהוא מושך משכורת 50 אלף שקל מהעמותה שאני

תורם לה. בחודש. אז אני שואל כמה בעמותה נותנים משכורות בעמותת פעמונים.

אורי פדלון [מנכ"ל המועצה]: זה לא 50,000 בחודש, זה אולי 10 % מ-.50,000 זה לא.

אושרת גני גונן [יו״ר המועצה]: עמותת אחים, יש חלקיות משרה, אני לא זוכרת כמה זה ,50 60 % , זה

חלקיות משרה וזה פחות מ-100,000 שקל בשנה.

איל מילר [גת רימון]: יש 180,000 שקל.

אושרת גני גונן [יו״ר המועצה]: לא, יש להם עוד הכנסות, הם מביאים למעלה ממיליון וחצי שקלים. הם

מביאים עוד סלי מזון, והם מביאים תרומות לילדים, הם מביאים הרבה מאוד דברים מבחוץ, כן, גם דברים

שהם שווי כספי, מרכזי למידה, אז בסוף-

איל מילר [גת רימון]: השאלה שאני שואל אם עמותת פעמונים לקשישים זה למועצה?

אושרת גני גונן [יו״ר המועצה]: לא, עמותת פעמונים זה לא לקשישים של המועצה. עמותת פעמונים זה

עמותה שמייעצת ייעוץ כלכלי למשפחות שרוצות סיוע בייעוץ כלכלי.

35

ישיבת מליאה 22.2.26

יוליה מרקובסקי{מנהלת אגף חשבות ותקציבים]: לא לא, תמיכה כלכלית.

אושרת גני גונן [יו״ר המועצה]: זה עמותה לייעוץ כלכלי למי שצריך, הם לא עמותה מקומית, הם עמותה

ארצית, הם עמותה ארצית. יש להם הרבה מאוד מקורות הכנסה, אנחנו גם לא הרשות היחידה שהם נותנים

בה שירות ולכן אנחנו, זו תרומתנו.

יוליה מרקובסקי{מנהלת אגף חשבות ותקציבים]: אז אני מעלה להצבעה.

אורי מרגלית [סגן ראש המועצה/רמת הכובש]: כן, הצעת החלטה. כן, שמוליק, בבקשה, כן.

שמוליק מריל [גבעת השלושה]: מותר לי להצביע?

אורי מרגלית [סגן ראש המועצה/רמת הכובש]: למה לא? כי אתה, אה, אתה בהנהלה של עמותת אחים?

תהילה?

תהילה סובל [מ"מ יועמ"שית]: עדיף שלא.

אורי מרגלית [סגן ראש המועצה/רמת הכובש]: עדיף שלא. אז אנחנו נרשום בפרוטוקול ששמוליק לא

מצביע בסעיף הזה, שמוליק מריל. אוקיי, אז בתחום התמיכה הכלכלית, ההצעה, מאיה, יוליה את רוצה

להקריא?

יוליה מרקובסקי{מנהלת אגף חשבות ותקציבים]: מליאת המועצה מאשרת את חלוקת התמיכות לשנת

2026 בתחום התמיכות הכלכלית בהתאם להמלצה של הוועדה המקצועית שהוצגה בישיבה.

אורי מרגלית [סגן ראש המועצה/רמת הכובש]: מי בעד? אוקיי תודה. מי נגד? מי נמנע? פה אחד אושר.

החלטה: מליאת המועצה מאשרת פה אחד את חלוקת התמיכות לשנת 2026 בתחום התמיכה הכלכלית

בהתאם להמלצת הוועדה המקצועית שהוצגה בישיבה.

מר שמוליק מריל לא הצביע בסעיף זה בשל ניגוד עניינים.

יוליה מרקובסקי{מנהלת אגף חשבות ותקציבים]: אוקיי, אנחנו עוברים לתחום של-

אושרת גני גונן [יו״ר המועצה]: רגע אנחנו רוצים להגיד תודה, אנחנו רוצים להגיד תודה, רגע-

יוליה מרקובסקי{מנהלת אגף חשבות ותקציבים]: עוד לא סיימנו.

36

ישיבת מליאה 22.2.26

אושרת גני גונן [יו״ר המועצה]: אבל אנחנו רוצים להגיד לחברי ועדת התמיכות, תמיכות סיימנו. רק סעיף

ראשון.

יוליה מרקובסקי{מנהלת אגף חשבות ותקציבים]: לא. סיוע לאזרחים ותיקים הוגשו שתי בקשות.

אושרת גני גונן [יו״ר המועצה]: שנייה שנייה, אנחנו לא חייבים ככה לפי הפרוטוקול לא חייבים ככה, כולם

קיבלו את החומרים, כולם קראו, בוא נהיה יעילים, אם יש למישהו הערה או שאלה על משהו מהתמיכות

זה הזמן, אם לא נעלה להצבעה כי הרי כל החומרים נשלחו ולפניכם כאן, אז יפה, אז על מה? יש כאן הצעה

על ארבעה סעיפים, קטגוריות, על ארבע קטגוריות להצביע ביחד ועל הקטגוריה האחרונה בנפרד. אז אוקיי,

אז תעלו רגע את הטבלה, תעלו שנייה את הטבלה השנייה, אנחנו עכשיו אזרחים ותיקים והכנה לגיוס, נכון?

כן. מי בעד? תקריאי את הצעת ההחלטה בבקשה.

יוליה מרקובסקי{מנהלת אגף חשבות ותקציבים]: מליאת המועצה מאשרת את חלוקת התמיכות לשנת

2026 בתחום סיוע לאזרחים ותיקים בהתאם להמלצה של הוועדה המקצועית שהוצגה בישיבה. מליאת

המועצה מאשרת את חלוקת הצמיחה לשנת 2026 בתחום הכנה לגיוס לצה"ל בהתאם להמלצה של הוועדה

שהוצגה בישיבה.

אושרת גני גונן [יו״ר המועצה]: מי בעד? מי נמנע? פה אחד.

החלטה: מליאת המועצה מאשרת פה אחד את חלוקת התמיכות לשנת 2026 בתחום הסיוע לאזרחים

ותיקים, בהתאם להמלצת הוועדה המקצועית שהוצגה בישיבה.

החלטה: מליאת המועצה מאשרת פה אחד את חלוקת התמיכות לשנת 2026 בתחום הכנה לגיוס לצה״ל,

בהתאם להמלצת הוועדה המקצועית שהוצגה בישיבה.

אושרת גני גונן [יו״ר המועצה]: הסעיף האחרון, מישהו רוצה לשאול לגביו? הייתה בקשה להוסיף קטגוריה

ואנחנו הצענו כאן במליאה על קטגוריה נוספת מתן שירותי דת, עמותות שנותנות שירותי דת. פרסמנו את

זה והייתה עמותה אחת שהגישה בית חבל צור יצחק, הקטגוריה שלנו היא 5,000 שקלים ואם יש מישהו

שרוצה להגיד משהו יכול להגיד. בבקשה, תיקחו את המיקרופון. לא, המיקרופון פשוט יקליט את זה

לפרוטוקול.

זהרה צור [כפר מעש]: שומעים? כן. א' אני מתנגדת לתמיכה הזאת. אני לא חושבת שאנחנו כמועצה, צריכים

לתמוך בגוף שהוא אנטי ציוני ועל דגלו הוא חרט את המיסיונרים ואת הכפייה הדתית. אני מציעה, שנייה,

אני אסיים? שנייה, כן. תקראי פעם אחת את הפרוטוקול שלו, לא את המילה למעלה, את הנחמדות. רק

37

ישיבת מליאה 22.2.26

שנייה. זאת דעתי, אנחנו יכולים לחלוק עליי. הדבר השני לא, העובדות, אני תכף אקריא לך אותן, אז כדאי

שאנחנו נדע את זה כי אנחנו כולנו נופלים בנחמדות והם באמת נחמדים והם עושים והכול, אבל המטרה של

הגוף הזה הוא גוף מיסיונרי מיסודו, הוא אנטי ציוני. אני לא מרגישה, אני מציעה את הכסף הזה לקחת

לתמוך בגיוס, במכינות, בכל הדברים האלה. זו עמדתי.

דוברת: שניה, אני גם, פעם כשרצו לעדכן את העקרונות של התמיכות, אז אני אמרתי אז, בלי קשר אפילו

אם זה חב"ד או זה, אני חושבת שגופים הדתיים מקבלים, תסתכלו מה קורה בוועדת הכספים בכנסת, באמת

הם הלאה, לא זוכרת את המילה, הם הלאה לאיפה שמחלקים כסף, אני לא חושבת שמי, הרשות שלנו, אנחנו

צריכים, אני לא חושבת שאם לא ניתן את זה, תיפגע במשהו הפעילות שלהם, כאילו אם מישהו בא להטיף

וזה שהם עושים, הם ימשיכו לעשות, דרך אגב אם פתחתם את המסמך הם ביקשו 300 אלף שקלים, תמיכה

מבוקשת לשנת 26' והם לא יודעת כותבים 50 אלף משתתפים אולי זה טעות 5,000 אני חושבת שזה לא,

כאילו אם אנחנו מרחיבים ב-5,000 שקל בואו ניתן לעמותת, אני לא יודעת איך אומרים את השם, המדע,

של דמנציה ואלצהיימר שהם קיבלו פה 1,600 שקל בואו ניתן להם עוד 5,000 לדעתי זה יהיה איזון הרבה

יותר.

אירית קרמל לוי [צור יצחק]: טוב אני רוצה להתייחס, שוב אי אפשר לטעות על זה שאני לא נמנית מציבור

דתי או משהו כזה ואני רוצה לייצג את הפעילות של בית חב''ד בצור יצחק, הרב של צור יצחק קוראים לו

הרב שמוליק הוא איש שעשה מילואים בכל התקופה הזאת הוא משפחות מילואים הוא בעצמו גם הוא וגם

אשתו חני הם אנשים ערכיים ואיכותיים שמספקים רשת מאוד מאוד גדולה קהילתית בצור יצחק אם זה

הקייטנה שלהם שהם נותנים מענה שלא היישוב ולא המועצה מצליחים לתת להמון ילדים, כל הפעילות

הקהילתית שהם עושים, בלי תמיכה של ועד היישוב או משהו אחר הם לא נסמכים על תרומות אחרות רק

דברים שתושבי היישוב שתורמים להם והם הציגו את כל המסמכים הכספיים אז שוב, הדברים שכתובים

בדברים הכלליים זה משהו אחד, אני יודעת בעשייה האישית שלהם בתוך היישוב הם אבן מאוד מאוד

מרכזית מבחינה קהילתית, גם לכל התקופה הזאת הם תומכים בילדות, הם עושים פעילות של משפחות, כי

לא מקבלים שום דבר מהמדינה. הם בבית חב"ד צור יצחק לא מקבלים מהמדינה.

אורי פדלון [מנכ"ל המועצה]: רק למיקרופון, בבקשה.

אירית קרמל לוי [צור יצחק]: אז באמת כל הפעילות שלהם הוצגה לוועדה עם כמויות של תושבים שהם

נתרמים מזה מבחינה קהילתית וזה מה שאנחנו מסתכלים עליו. תודה על התרומה הזאת.

אורי פדלון [מנכ"ל המועצה]: בבקשה שנייה. המיקרופון.

דוברת: אני יכולה להגיד בתור בוגרת המסגרות של כפר חב"ד , אז החבדניקים הם לגמרי מיסיונרים. נכון.

אבל הם לא אנטי ציונים. הם לא אנטי ציונים. אני אומרת. כמו הרב אצלכם. גם הרב אצלנו משרת. אני לא

אצביע בעד אבל אני גם לא אצביע נגד, ואני יכולה גם להגיד שהפעילות שהם עושים, הם לגמרי מיסיונרים,

38

ישיבת מליאה 22.2.26

יש להם מטרה מאוד ברורה, הם רוצים להשיב את כולם לחיקם, זה נכון, אבל הם עושים עבודת קודש. והם

נמצאים שם בשביל הקהילה והם באמת בשירות בניגוד ל, זה לא ישיבות שהם הולכים ואת לא יודעת לאן

הכסף הזה הולך, הם הולכים והם עושים את מה שהם עושים עם הכסף הזה ובלי הכסף הזה דרך אגב, אם

אתם לא תאשרו 5,000 שקלים הם יעשו את אותו דבר בכל מקרה.

אורי פדלון [מנכ"ל המועצה]: בבקשה, עוד מישהו?

דוברת: כן, עכשיו אם עומדים בקריטריונים, מה אנחנו יכולים לעשות?

אורי פדלון [מנכ"ל המועצה]: בר?

בר גפן [ניר אליהו]: אני רק רוצה לשאול שאלה, איך זה עומד בקריטריון של האחוזים של התושבים מבחינת

המועצה, ואני רק רוצה לומר לכם, אם אתם לא יודעים שביישוב מתן, יש פה אנשים ממתן, לבית חב''ד יש

עכשיו איזושהי פעילות מאוד חזקה אצל ילדי חטיבת הביניים, ויש הרבה הורים שהילדים באמת הולכים

היום וקצת מתחרדים, כמו שנקרא, עם ציציות בחוץ, מבקשים מההורים לשמור שבת.

אורי פדלון [מנכ"ל המועצה]: אבל יודגש שזה לא הגוף שביקש פה תמיכה.

בר גפן [ניר אליהו]: לא בית חב"ד במתן?

אורי פדלון [מנכ"ל המועצה]: זה לא אותו גוף שביקש סיוע.

בר גפן [ניר אליהו]: לא, גם את זה הם עושים, הם עושים גם את זה.

יורם דוקטורי [עדנים] : כל שנה, שעושה פעילות ממורשת, ואני לא ראיתי אנשים שחזרו בתשובה בגללם-

בר גפן [ניר אליהו]: אבל הם לא מבקשים ממך תרומה, לא ביקשו תרומה, זה מה שאני אומרת, אפשר

לעשות את זה בלי תרומה.

מאיה עוז [גזברית המועצה]: אני רק אומרת שהם בגדול העמותה צריכה להצהיר ש-70 % מסך הנהנים

מהשירות הם תושבי המועצה, פה הם הצהירו ש-100 % הם נהנים מתושבי המועצה. כי כולם מצור יצחק

והם ציינו, יוליה תבדוק, אבל הם ציינו 5,000 איש שהם נהנים מהשנה.

אירית קרמל לוי [צור יצחק]: ואת המספרים שלהם בכל הפעילויות, הם מספרים עצומים וחבר'ה חילונים

שנתרמים מהפעילות הזאת והם לא מחזירים בתשובות.

בר גפן [ניר אליהו]: הפעילות הזאת של חילונים, הפעילות הזאת של אנשים דתיים, מיסיונרים כמו שאלה

אומרת, שעושים פעילויות לאנשים חילונים כמונו, זה לא בשביל העיניים היפות שלנו, ברור לכולנו מה

39

ישיבת מליאה 22.2.26

המטרה שלהם, זה ארגון שבסופו של דבר לצורך העניין ואנחנו יודעים כמה אנחנו תומכים פה בקהילה

הלהט"בית לצורך העניין, ארגון שאומר להט"ב אם צריך לתקן, הם לא צריכים להיות בשוויון זכויות, כולל

גם נשים לא צריכות להיות בשוויון זכויות כמו גברים, כמו דתיים, יש היררכיה מאוד מאוד ברורה, אני לא

חושבת שהמועצה שלנו שדוגלת בשוויון זכויות לכולם, שדוגלת בשוויון מגדרי, שדוגלת במתן זכויות שוות

גם לקהילת הלהט"ב, אם צריכה לממן, לתת איזשהו סיוע לגוף שהוא נגד כל הדברים האלה.

אורי פדלון [מנכ"ל המועצה]: בסדר גמור, תכף נגיע להצבעה, שמוליק.

שמוליק מריל [גבעת השלושה]: אני את שלושת ילדיי שלחתי לבר מצווה בסוף שבוע לכפר חב"ד. כל אחד

בהרבה שמות. לא לבארות יצחק. הם לא לבארות יצחק, אלא לכפר חב״ד. הם חזרו.

אורי פדלון [מנכ"ל המועצה]: אוקיי. אייל.

בר גפן [ניר אליהו]: שמוליק.

אורי פדלון [מנכ"ל המועצה]: אייל מיקרופון כדי שישמעו.

בר גפן [ניר אליהו]: יש הקצנה.

אורי פדלון [מנכ"ל המועצה]: יאללה.

איל מילר [גת רימון]: אני רוצה להגיד שאותי במלחמת יום הכיפורים, ליוו חסידי חב''ד, כששמעתי החברים

כאן, לא הבנתי למה. אבל הלכתי רגע לאינטרנט ואני רואה שמה היום כתוב שמרבית ילדי חב''ד לא הולכים

לצבא. אני חושב שכקריטריון אני יכול להגיד לכם שבגת רימון עכשיו עוד לא אישרו את זה אבל אנחנו

הולכים, אחד התנאים להתקבל לחבר אגודה, זה שירות צבאי, מי שלא עושה צבא מטעמי דעת לא יקבלו

אותו.

אורי פדלון [מנכ"ל המועצה]: יורם ונסגור את הדיון ונעבור להצבעה, יורם בבקשה.

יורם דוקטורי [עדנים] : כשמדברים על פלורליסטים והכלה, חברים על מי שאנחנו פחות מסכימים איתו,

אנחנו לוקחים את זה כבחירה ומאשרים-

אורי פדלון [מנכ"ל המועצה]: חבר'ה, מעלים להצבעה?

יוליה מרקובסקי [מנהלת אגף חשבות ותקציבים]: כן.

יורם דוקטורי [עדנים] : יופי.

40

ישיבת מליאה 22.2.26

אורי פדלון [מנכ"ל המועצה]: הצעת החלטה, יוליה.

יוליה מרקובסקי{מנהלת אגף חשבות ותקציבים]: הצעת החלטה, מליאת,

אורי פדלון [מנכ"ל המועצה]: חבר'ה, בבקשה יוליה.

יוליה מרקובסקי{מנהלת אגף חשבות ותקציבים]: מליאת המועצה.

אושרת גני גונן [יו״ר המועצה]: חברים, כל אחד אמר את דעתו. חברות, אנחנו עכשיו מגיעים להצבעה, מי

שרוצה יבטא בהצבעה שלו את מה שהוא חושב. קדימה, יוליה.

יוליה מרקובסקי{מנהלת אגף חשבות ותקציבים]: מליאת המועצה מאשרת את חלוקת התמיכות לשנת

2026 בתחום שירותי דת בהתאם להמלצה של הוועדה המקצועית שהוצגה בישיבה כולל עדכון תקציב נדרש

לשנת 2026 על סך 5,000 שקלים כנגד הקטנה של התקציב בסעיף רזרבה כללי.

אושרת גני גונן [יו״ר המועצה]: מי בעד? תספרו, תספרו. מי נגד? תספרו,

יוליה מרקובסקי{מנהלת אגף חשבות ותקציבים]: תספרו.

אושרת גני גונן [יו״ר המועצה]: מי נמנע? אוקיי, אז ברוב קולות יש כאן החלטה לתמיכה ב-5,000 שקלים

בעמותת חב''ד.

החלטה: מליאת המועצה מאשרת ברוב קולות את חלוקת התמיכות לשנת 2026 בתחום מתן שירותי דת,

בהתאם להמלצת הוועדה המקצועית שהוצגה בישיבה, לרבות עדכון תקציב נדרש לשנת 2026 ע״ס 5,000

ש״ח כנגד הקטנת התקציב בסעיף רזרבה כללי.

אושרת גני גונן [יו״ר המועצה]: אנחנו עוברים לנושא האחרון, דו''ח כספי.

אורי פדלון [מנכ"ל המועצה]: לא, דו''ח כספי? כן.

מאיה עוז [גזברית המועצה]: דו''ח כספי.

אורי פדלון [מנכ"ל המועצה]: חברים, ההצבעה הסתיימה.

מאיה עוז [גזברית המועצה]: סיימנו. טוב, דו''ח כספי .2024

אורי פדלון [מנכ"ל המועצה]: תנו למאיה, חבר'ה סיימנו את הנושא הקודם.

41

ישיבת מליאה 22.2.26

מאיה עוז [גזברית המועצה]: דו''ח כספי ,2024 בעצם מדובר על דיווח, לא נדרש כאן אישור אבל-

אושרת גני גונן [יו״ר המועצה]: מאיה, סליחה רגע, קודם כל, את תשומת הלב שלכם, יש לנו שלושה נושאים

אחרונים, חברים. יש כאן שלושה נושאים אחרונים, הם קצרים, הם קצרים את חלקם אתם כבר אישרתם

בעבר והבאנו אותם שוב. בואו בבקשה את תשומת הלב שלכם למאיה שתציג את הנושאים האלה, אני אפרד

מכם כאן עכשיו כי אני חייבת לצאת. אני מתנצלת אבל אני אנצל שוב את ההזדמנות להגיד חג שקט ובטוח

ושמח, ולכל אחד ולכל אחת כאן יש איזושהי תשורה סמלית שנעשתה על ידי אנשים עם מוגבלות, ולהגיד

לכם שוב תודה על כל העשייה שלכם, חג שמח.

אושרת גני גונן יצאה מהישיבה.

אורי מרגלית [סגן ראש המועצה/רמת הכובש]: חג שמח. דו''ח כספי מפורט ,2024 מאיה.

[ 7 ] דו''ח כספי ודו״ח מפורט 2024

מאיה עוז [גזברית המועצה]: דו''ח כספי 2024 עבר ביקורת משרד הפנים ואושר כבר, דווח באתר שלהם.

כעת אני אציג מספר נקודות שעולות בדו''ח הזה.

אורי מרגלית [סגן ראש המועצה/רמת הכובש]: מולי, אני קורא אותך לסדר בפעם הראשונה. גם לך אני

קורא לסדר. מאיה, את תמשיכי.

מאיה עוז [גזברית המועצה]: אז הדו''ח הזה מראה על עודף קל של 50 אלף שקלים. נקודה נוספת שחשוב

לי להסב את תשומת ליבכם זה שכבר גם בדוח הזה אנחנו רואים גידול בהכנסות הממשלתיות גידול של כ-

10 %ים. במקביל אנחנו כל הזמן מנסים להגדיל את ההכנסות העצמיות, מזכירה לכם שאחד הפרמטרים

קביעה של רשות איתנה זה 62.5 % הכנסות עצמיות, אז גם ההכנסות העצמיות כאן גדלות בעיקר כתוצאה

מרישומים חשבונאיים. גידול במענקים של כ-3 מיליון שקלים בעקבות הגידול במענק ישובים גדולים,

הלוואה עצמית, בדו"ח הזה גם רואים את ההלוואה העצמית שהמועצה נטלה בגובה של כ-5 מיליון שקלים

על חלוקת הכנסות עם אלעד ואובדן הכנסות בגין המלחמה. % הגבייה עלה ב% אחד מ-94 ל-95 %, מדובר

על הגבייה השוטפת. וגם בדוח הזה רואים את השימוש ביתרות משנה שעברה לאור המצוקה התזרימית

שהמועצה נקלעה, גם בעצם התנהלנו תוכנית התייעלות, בתקציב הזה של 2026 בדו''ח הזה של 2024 כבר

אפשר לראות שימוש של המועצה ביתרות בעודפים משנים קודמות. זה בדו''ח הכספי, בדו''ח המפורט חשוב

לי להסב את תשומת ליבכם שבפרק ב' ישנו ליקוי שנמצא על שינוי חשבון בנק ספק ללא אסמכתא מהבנק.

מדובר בספק חד פעמי שהיקף התשלום השנתי היה שלושה מיליון שקלים שנתי, אבל מתוך כלל הדגימה

שהביקורת עשתה אז הליקוי הזה עלה, הליקוי הזה תוקן, חודדו הנהלים בהנהלת החשבונות. סעיף ב' בעצם

ריק, אין ליקוי שמתגלגל משנים קודמות, הדו''ח הזה עבר את ועדת הביקורת הפנים של המועצה, רועי לא

נמצא כאן, אבל גילה כאן, אם את רוצה להגיד כמה מילים, אבל הדו''ח הזה אושר. וזהו.

42

ישיבת מליאה 22.2.26

אורי מרגלית [סגן ראש המועצה/רמת הכובש]: אוקיי, תודה. רשמנו לפנינו את הדיווח. הארכת תוקף

גבייה, חוק עזר, תיעול, תהילה?

[ 8 ] הארכת תוקף גבייה חוק עזר תיעול

תהילה סובל [מ"מ יועמ"שית]: טוב, אנחנו מדברים, יאללה. אוקיי, אנחנו מדברים על הארכת מגבלת

הגבייה של חוק עזר לדרום השרון אזורי תעשיית תיעול. לפי החוק המקורי יש מגבלת גבייה עד ה-,30.4.25

מאז כבר הוארך לבקשתנו מגבלת הגבייה עד ה-30 למרץ, בעצם עד סוף החודש הזה. הארכה התבקשה

וניתנה כאמור על ידי משרד הפנים לאור הצורך להכין תחשיב מעודכן. לחוק העזר החדש ולאור העובדה

ששרר מצב ביטחוני של לחימה שצריך חלק מבעלי התפקידים הרלוונטיים להיות פה והם נאלצו להיות

במילואים בעצם כמו שאמרתי מגבלת הגבייה נגמרת בסוף החודש הזה וכדי שנוכל עדיין להטיל גבייה מכוח

החוק אנחנו צריכים לבקש לפנות למשרד הפנים ולבקש להאריך את זה עד סוף השנה עד 2026 שוב אנחנו

נערכים לעשות תחשיב מעודכן שזה תהליך שטרם הסתיים וגם בגלל המלחמה שפרצה והיעדרותו של יהונתן

מהנדס המועצה שנדרש באופן חיוני לעריכת התחשיב, אז העניין מתעכב. אז בעצם הבקשה היא שנסכים

לפנות למשרד הפנים כדי שהוא יאריך לנו את הגבייה עד סוף מרץ ועד אז יהיה כבר אני מקווה תחשיב

מעודכן. עד סוף השנה. לא, עד סוף השנה תחשיב מעודכן ונציג לכם את התחשיב, תעירו הערות ונשלח כבר

את זה למשרד הפנים.

*דובר/תמדברללאמיקרופון

תהילה סובל [מ"מ יועמ"שית]: אני חושבת גם שצריכים, באופן סביר, בקשה סבירה, את יודעת, נראה לי

שעכשיו עד סוף השנה זה סביר. אוקיי, אז הצעת ההחלטה.

*דובר/תמדברללאמיקרופון

תהילה סובל [מ"מ יועמ"שית]: אין שינוי, עובדים במקביל לתחשיב אבל כשהוא יהיה מוכן נציג לכם כמובן

את התעריפים ואז נדון.

אורי מרגלית [סגן ראש המועצה/רמת הכובש]: רק לחדד, מדובר על חוק, על תיעול אזורי התעשייה. לחדד

את זה שזה אזורי התעשייה.

תהילה סובל [מ"מ יועמ"שית]: אוקיי, אז הצעת ההחלטה היא המליאה זה כמובן שנוכל גם להוציא

היטלים לאקו פארק ולנחשונים, שהמועצה לא, כן. אוקיי, הצעת ההחלטה המליאה מאשרת להמשיך

ולגבות את תעריפי ההיטל הקבועים בחוק עזר לדרום השרון אזורי תעשיית תיעול. תשפ''ב 2022 עד ליום

.31.12.26 החלטתנו זאת תוגש למשרד הפנים. מי בעד? תודה. מי נגד? אין נמנעים ואין נגד, נכון?

אורי פדלון [מנכ"ל המועצה]: פה אחד.

43

ישיבת מליאה 22.2.26

החלטה: מליאת המועצה מאשרת פה אחד להמשיך ולגבות את תעריפי ההיטל הקבועים בחוק עזר

לדרום השרון אזורי תעשיית תיעול תשפ״ב ,2022 עד ליום .31.12.26

אורי פדלון [מנכ"ל המועצה]: אושר נושא אחרון, אורי. טוב, נושא אחרון זריז.

[ 9 ] הסמכת ועד מקומי צור יצחק להקמת מתחם פאדל

אורי פדלון [מנכ"ל המועצה]: ועד מקומי צור יצחק פנה אלינו בבקשה להאציל לו סמכות להקים מגרשי

פאדל, בהתקשרות עם זכיין שיזכה במכרז על קרקע חומה בדומה לבקשה של מתן שאישרנו לפני לדעתי

כשתי מליאות, להקים על גגות פאנלים סולאריים על גבי גגות, נדרש אישור מליאה על מנת שהם יוכלו

לקיים מכרז זה הקרקע, מוקפת קרקע חומה בגב בית ספר יצחק נבון כמדומני, הבקשה של הוועד, אקריא

חלק ממנה, בהמשך להמלצתך להקים את המתחם, הוועד המקומי מבקש לקדם את הקמת המתחם במגרש

בסמוך לבית ספר יצחק נבון בחלקו העליון של רחוב נחל פראן. התקשרות, את רוצה להקריא את הצעת

ההחלטה?

תהילה סובל [מ"מ יועמ"שית]: כן.

אורי פדלון [מנכ"ל המועצה]: בבקשה.

תהילה סובל [מ"מ יועמ"שית]: בהתאם לסעיף 6312 ה' וסעיף 132 לצו המועצות המקומיות מועצות

אזוריות התשיח ,1958 המועצה מאצילה לוועד המקומי צור יצחק סמכות לקדם הקמת מתחם פדל במגרש

הסמוך לבית הספר יצחק נבון, בחלקו העליון של נחל פראן, הפרויקט יבוצע בתיאום מלא מול גורמי

המועצה, לרבות מהנדס המועצה, לצורך קידום התכנון בהתאם לכל דין, לרבות דיני המכרזים, ובכפוף

לקבלת כיסוי ביטוחי.

אורי פדלון [מנכ"ל המועצה]: המשפט האחרון של הכיסוי הביטוחי זה בעקבות הדיון שהיה פה על מתן

שביקשתם שזה יוכנס.

*דובר/תמדברללאמיקרופון

אורי פדלון [מנכ"ל המועצה]: אנחנו לא נהיה חלק מהמכרז הוועד המקומי, זה בהחלט משהו שנמצא לפרק.

אני אגיד שבמתחם פדל שפה נסגר המכרז ניתנה הנחה לתושבי מועצה, אני בהחלט אמליץ את הדבר הזה.

אריק כספי [רמות השבים]: אם המועצה משתתפת?

אורי פדלון [מנכ"ל המועצה]: לא, המועצה לא משתתפת כספית, אנחנו רק מוודאים שעל פי כל דין עושים

מכרז.

44

ישיבת מליאה 22.2.26

אריק כספי [רמות השבים]: מגרש אחד עושים?

אורי פדלון [מנכ"ל המועצה]: לא, ארבעה מגרשים, זה שטח די, הוא לא קטן, זה לדעתי תוכנית לארבעה

מגרשים, אבל עוד פעם, יהיה זוכה במכרז, יכין תוכנית, זה אמור להיות יותר מאחד.

*דובר/תמדברללאמיקרופון.

אורי פדלון [מנכ"ל המועצה]: השטח הוא לא ישר, זה שטח.

*דובר/תמדברללאמיקרופון.

אורי פדלון [מנכ"ל המועצה]: מה עולה לנו? לא עולה לנו.

אורי מרגלית [סגן ראש המועצה/רמת הכובש]: בבקשה, הצבעה.

אורי פדלון [מנכ"ל המועצה]: בסדר גמור, הצבעה.

תהילה סובל [מ"מ יועמ"שית]: מי בעד? מי נגד? מי נמנע? פה אחד אושר.

החלטה: מליאת המועצה מאשרת פה אחד האצלת סמכויות לוועד המקומי צור יצחק, בהתאם לסעיף

6312 ה' וסעיף 132 לצו המועצות המקומיות מועצות אזוריות התשיח ,1958 לקדם הקמת מתחם פדל

במגרש הסמוך לבית הספר יצחק נבון, בחלקו העליון של נחל פראן, הפרויקט יבוצע בתיאום מלא מול

גורמי המועצה, לרבות מהנדס המועצה, לצורך קידום התכנון בהתאם לכל דין, לרבות דיני המכרזים,

ובכפוף לקבלת כיסוי ביטוחי.

אורי מרגלית [סגן ראש המועצה/רמת הכובש]: תודה רבה סיימנו, חג שמח ובשורות טובות.

אורי פדלון [מנכ"ל המועצה]: לקחת מתנה ביציאה.

הישיבה ננעלה

בברכה,

אושרת גני גונן, ראש מאיה עוז, גזברית אורי פדלון, מנכ"ל

המועצה המועצה המועצה

45