פרוטוקול ועדת מליאה מס' 4

ישיבת מליאה 04/2026

מיום ראשון, ט״ז אייר התשפ״ו, 3/5/2026

חברי מליאה:

מ שם הנציג יישוב נוכחות מ שם הנציג יישוב נוכחות

1 אושרת גני גונן ראש המועצה V 23 הדר שושני מתן V

סגן ראש

2 אורי מרגלית המועצה (רמת V 24 יעל בנט מאיר מתן לא נכח/ה

הכובש)

3 דורון צייזל איל V 25 אהרון ימיני נווה ימין V

4 איתן יפתח אלישמע V 26 חיים תייר נווה ימין V

5 רחל רבר אלישמע V 27 שירלי לופו חזן נווה ירק V

6 סתיו גיל בית ברל לא נכח/ה 28 אייל אברמוב נווה ירק V

7 רונן ברקאי גבעת חן V 29 מיכל חוגים נחשונים V

8 שמוליק מריל גבעת השלושה V 30 בר גפן ניר אליהו V

9 חיים ליברנט גן חיים V 31 מולי אורן נירית לא נכח/ה

10 צפריר שחם גני עם V 32 איציק תורג'מן נירית V

11 איל מילר גת רימון V 33 יורם דוקטורי עדנים V

12 יום טוב אלקבץ חגור לא נכח/ה 34 אליהו בן גרא צופית V

13 אייל בוקר חגור V 35 דני ברכה צופית V

14 אלי כהן חורשים V 36 שלי רפפורט צור יצחק V

15 גלית אדם ירחיב V 37 אירית קרמל לוי צור יצחק V

16 יהורם גולי ירחיב V 38 שגית בן ארי צור נתן לא נכח/ה

רמות

17 גילה פרין ירקונה לא נכח/ה 39 אריק כספי V

השבים

רמות

18 רחמים זבידה כפר מלל V 40 אפרת היים V

השבים

19 אורי עצמון כפר סירקין V 41 דוד שוורץ שדה ורבורג V

20 אפרים צוק כפר סירקין V 42 דפנה דילאון פז שדה ורבורג V

21 זהרה צור כפר מעש V 43 גל קפלן הראל שדי חמד V

22 אלה קון מגשימים לא נכח/ה 44 גלעד בן דוד שדי חמד לא נכח/ה

45 צחי בן הגיא עינת לא נכח/ה

1

סגל מועצה נוכחים:

גב' מאיה עוז - גזברית המועצה

גב' ורד שני - עוזרת ראש המועצה

גב' יוליה מרקובסקי - מנהלת אגף חשבות ותקציבים

מר ערן אבידור – מדיה

מר יונתן יוסטמן – מהנדס המועצה

גב' תהילה סובל - מ"מ יועמ"שיתמר עומרי שגב – מנהל אגף אסטרטגיה וישובים

גב׳ נני רייזברג – מנהלת אגף חינוך

גב׳ עינב זוצקי – סגנית מנהלת אגף חינוך

1

ישיבת מליאה - 3.5.26

על סדר היום:

[ 1 ] דו"ח ראש מועצה ............................................................................................................. 3

[ 2 ] בינוי ביה"ס יחדיו............................................................................................................ 8

[ 3 ] סטטוס תקציבי פיתוח .....................................................................................................17

[ 4 ] תב"רים לאישור .............................................................................................................20

[ 5 ] הצגת תכנית וותיקים .......................................................................................................21

[ 6 ] הארכת תוקף חוק עזר לדרום השרון (פינוי פסולת) ..................................................................25

[ 7 ] אישור מינוי חברת ועדת ביקורת בנווה ירק – רויטל בליץ ..........................................................26

[ 8 ] אישור מינוי דירקטורים בתאגידים .....................................................................................26

2

ישיבת מליאה - 3.5.26

פ ר ו ט ו ק ו ל

אושרת גני גונן [ראש המועצה]: אנחנו היום בסדר יום מאוד הדוק כי בעוד שעה וחצי אנחנו מתחילים כאן

אירוע הוקרה ליו"ר הצח"י ביישובים והוועדים על סיכום המלחמה.

[ 1 ] דו"ח ראש מועצה

אושרת גני גונן [ראש המועצה]: מבחינתנו, המלחמה, אנחנו מסכמים אותה אבל בתקווה שהיא לא תיפתח

שוב. אז אם כבר סיכום מלחמה, בואו תראו איך זה נראה במספרים: 38 ימי מבצע, בדרום השרון היו 157

אזעקות. מצררים אני זוכרת ,55 אז כשכתבתם את זה (במצגת), זה היה ,50 אבל מאז מצאו עוד כמה בשדות

שלנו. אנחנו רוצים היום לפתוח בהשלכות והמשמעויות של המלחמה, גם כספי, גם בעולמות החינוך

והחברה. קודם כל, ההשלכות של המלחמה זה שבאזור שלנו נפלו הכי הרבה מצררים. המצררים, בזמן אמת,

בעבודה יוצאת דופן של היישובים ושל אגף הביטחון ושל הצבא של פיקוד העורף הצלחנו לאתר אותם, אבל

גם אחרי שהמלחמה הסתיימה עדיין אנחנו מידי פעם מוציאים חלקי יירוטים, מה שאתם רואים כאן על

גגות, בחצרות ובשדות. כשחזרנו ללימודים אז בוודאי עשינו סריקה מאוד אינטנסיבית עם רחפנים מעל כל

מוסדות החינוך שלנו, ומוסדות החינוך וכל מבני הציבור שלנו נקיים לחלוטין כמובן. אחד הדברים

המורכבים, המעברים האלה מאפס למאה וממאה לאפס, זה גם החזרה ללימודים שלנו וגם המשמעויות של

להפסיד חודש וחצי לימודים, ואחת המשמעויות היא גם נושא הבגרויות. משרד החינוך נתן הקלות

בבגרויות, אם תשאלו אותנו אנחנו חושבים שאפשר היה לתת יותר, ויחד עם זאת בתי הספר נערכים להקלות

האלה. הדבר הכי חשוב זה לחזק את החוסן גם של הילדים שלנו וגם של הבוגרים שלנו בקהילה, כי באמת

מה שמאפיין את התקופה הזאת במיוחד, זה חוסר הוודאות, וחוסר וודאות יוצר לחץ, וכמה שיותר לייצר

וודאות בתוך שגרת המלחמה, ועכשיו אנחנו בתוך שגרת חירום למרות שאנחנו לא בתקופה מוגדרת כחירום,

אבל כולנו רואים חדשות וכולנו מבינים שהדברים עדיין לא יציבים, והעבודה החשובה שלנו כאן גם בנושא

של מוסדות החינוך זה לייצר עוגן של ביטחון ויציבות. על המשמעויות התקציביות, מאיה תתייחס לשקף

הזה, אני אגיד בגדול שבתקופת המלחמה חלק מהדברים היו סגורים. וחלק מהדברים היו פתוחים והייתה

כאן היערכות של כל הגורמים, לרבות של המועצה בוודאי וגם עמותת תפו"ח, לייצר מקסימום פעילות

בתקופה שאפשר לעשות מינימום, אבל לעשות את המקסימום במקסימום מגבלות, לעשות את המקסימום.

ומהצד השני, הייתה תקופה שלא היה כאן חלק מהשירותים, שהם שירותים שאנחנו גובים עליהם כסף כמו

למשל צהרונים או מעונות, וכשלא גובים כסף ולא נותנים שירות, אז מן הסתם גם לא גובים כסף, ואז זה

אומר שיש משמעויות לזה שלא גובים כסף על הצהרונים כי לא נתנו את השירות. אז מה שאתם תראו כאן

זה את המשמעויות התקציביות כשאנחנו ניסינו להקל ככל האפשר על מקבלי השירות, גם בשירות שנתנו

וגם בגבייה שלא גבינו כשלא נתנו שירות. מאיה תפרט את זה.

מאיה עוז [גזברית המועצה]: שלום לכולם. מבחינת משמעויות תקציביות, השקף הזה מתייחס גם למועצה,

גם לעמותת תפו"ח וגם לחברה הכלכלית. אצלנו במועצה יש מצד אחד אובדן הכנסות עצמיות, שזה

3

ישיבת מליאה - 3.5.26

האימפקט המשמעותי כ-1.1 מיליון ש"ח, אך מהצד השני יש לנו חיסכון של פעילויות והוצאות שלא קרו

בעיקר בעולמות של החינוך, אם זה בהסעות שלא יצאו אל הפועל, אם זה בניקיון, חשמל מוסדות חינוך.

החיסכון הוא צפוי לכסות על אובדן ההכנסות, ולכן בשורה התחתונה, כמובן אם המערכה לא תחודש, נכון

להיום אצלנו במועצה לא צפוי להיות איזשהו גירעון כתוצאה מהמלחמה. יש עוד הוצאות-

אושרת גני גונן [ראש המועצה]: רגע, מאיה, אני חייבת לעצור להערת ביניים. זה ממש לא ברור מאליו,

שתדעו שברוב הרשויות כן נוצר, אנחנו פשוט עשינו מאמצים מאוד גדולים להדק, להיות מדויקים בזמן

אמת ולא בלי חשבון, ולכן אתם שומעים ממאיה את מה שאתם שומעים.

אורי עצמון [כפר סירקין]: קיבלנו כסף ממשרד החינוך שאין הסעות? חסכנו על מה שאנחנו מפסידים.

מאיה עוז [גזברית המועצה]: כן, אבל אנחנו משלימים. אנחנו משלימים תמיד, לכן ההשלמה הזאת לא

קורית. בתפו"ח, עיקר פעילויות ההפגה והקשר עם האוכלוסייה קרו בעמותת תפו"ח, וגם כן אובדן ההכנסות

המשמעותי שם הוא מצהרונים. הכנסות מצהרונים מהווים כעוגן משמעותי של תקציב תפו"ח, ובעצם

בהכנסות האלו גם משתמשים לתחומים אחרים. נכון לכעת, אובדן הכנסות בתפו"ח כ-500,000 שקלים,

ההוצאות החריגות כ-260,000 שקלים, מתוך הסכום הזה זה 100,000 בתוך המועצה וכ-150,000 בתפו"ח,

ואת הסכום הזה אנחנו במועצה נצטרך להביא לידי ביטוי בעדכון תקציב שנעשה לקראת סוף השנה. אני

מזכירה, במועצה ישנה רזרבה של אחוז אחד מסך התקציב, כ-4 מיליון שקלים, והרזרבה הזאת משמשת

לכל ההוצאות החריגות וכל מיני אירועים שלא צפינו אותם. לכן כרגע אני יכולה לומר שאני מניחה שנכסה

את הדבר הזה מתוך הרזרבה. אובדן הכנסות בחכ"ל - בחכ"ל הפעילות העיקרית שנפגעה הוא אולם הכנסים,

אולם הכנסים לא פעל וכלל האירועים, גם של פורים אגב, היו שם מספר מבוטל של אירועים סביב חג פורים,

התבטלו. אובדן הכנסות שם כ-1 מיליון שקלים, כאשר הרווח של הפעילויות האלה כ-200,000 שקלים.

אושרת גני גונן [ראש המועצה]: אוקיי, אז תודה מאיה.

אורי עצמון [כפר סירקין]: אפשר להעיר?

אושרת גני גונן [ראש המועצה]: אפשר, אתם רוצים עכשיו או בסוף המצגת?

אורי עצמון [כפר סירקין]: מהר, שאני לא אשכח מזה.

אושרת גני גונן [ראש המועצה]: אז יאללה אורי, בבקשה. אתה לא שוכח מכלום אגב, גם 50 שנה אחורה

אתה זוכר, אבל בבקשה.

אורי עצמון [כפר סירקין]: השמרטפיות שעשיתם לשני בני הזוג שמשרתים, מאוד מאוד ענו על הדברים והיו

מאוד לעניין.

4

ישיבת מליאה - 3.5.26

אושרת גני גונן [ראש המועצה]: תודה רבה אורי, תודה. היו שלוש שמרטפיות, הנה, נני כאן ועינב וגם מירית

והצוות שלה. היו כאן שלוש שמרטפיות, אחת בצפון, אחת בדרום ואחת במרכז, ואני שמחה לשמוע שבאופן

אישי ראית את הערך המוסף שלה. אנחנו נציג עכשיו את ההשלכות של המלחמה גם על נושא של ביצוע

תוכניות העבודה. עומרי.

עומרי שגב [מנהל אגף אסטרטגיה וישובים]: אז השנה, כמו שאתם אולי זוכרים, עברנו מהדבר הזה, הספר

האנלוגי, שזה משהו שאי אפשר לעבוד איתו בצורה ככלי עבודה, עברנו למערכת המאנדיי. במערכת המאנדיי

בכל האגפים מתארים את תוכנית העבודה שלהם. אנחנו עושים בקרה ועושים רבעונים. כלומר, אחת

לרבעון, ואנחנו נציג עכשיו את הממצאים של הבקרה שעשינו לרבעון הראשון, שזה משהו חדש שאנחנו גאים

בו, ובתוך הבקרה הזאת אנחנו נוכל לראות את ההתייחסות שלנו גם להשלכות המלחמה. אז מה שאתם

רואים עכשיו זה איך נראית המערכת שלנו, כשכל שורה היא משימה, וכל משימה מתויגת בצורה מאוד

מאוד קפדנית. כשאנחנו מסתכלים על זה בצורה אגרגטיבית, כלומר של כל המועצה לרבות תפו"ח והחברה

הכלכלית, אנחנו יכולים לראות מה שמכונה דשבורד. בתוך הדשבורד של כלל המועצה, אנחנו רואים

שתוכנית העבודה שלנו מורכבת מיותר מ-800 משימות שנפרטת על פני האגפים השונים בחלוקה לפי

רבעונים, מתועדפים לפי סוג המשימה, חשיבות של המשימה וכן הלאה. כשאנחנו מסתכלים על הרבעון

הראשון, אנחנו רואים שברבעון הראשון היו 500 משימות שהאגפים הגדירו לעצמם שהם רוצים לבצע,

המשימות האלה, חלקן או חלקן הקטן, הן משימות שיועדו לרבעון הראשון בלבד, וחלקן או רובן הן משימות

שנתיות, שחלק מהמשימה מתבצעת ברבעון הראשון, מן הסתם. קחו משימה שוטפת כמו פינוי אשפה, מן

הסתם ברבעון הראשון יש משימות שצריכות להתבצע. אחרי שעברנו עם כל המנהלים, גם בתפו"ח וגם

במועצה, אנחנו רואים שהביצוע שלנו עומד על יותר מ-%.70 זאת אומרת, נתון, אני לא יודע איך זה היה פה

בעבר, אבל אנחנו לא כל כך ידענו לומר אותו, ועכשיו לראשונה רואים נתון. בין אם אתם חושבים שזה הרבה

או מעט, אני באופן אישי חושב שזה נתון יפה, סוף סוף אפשר לראות נתון. זאת אומרת, אפשר לראות מה

נעשה, מה לא נעשה, וגם למה מה שלא נעשה, לא נעשה. כלומר, כל משימה שלא בוצעה, אנחנו שאלנו את

מנהל האגף או המחלקה מה קרה שם, האם היה עומס משימות, היעדר תקציב, כוח אדם וכו׳, או כמו שאתם

רואים פה, 14 משימות שהתעכבו באופן ישיר בגלל המלחמה, שזה %10 מסך המשימות שהתעכבו, שלא

בוצעו באופן מלא, התעכבו בגלל המלחמה. זאת אומרת כשמסתכלים על התמונה כולה, על פני ה-500

משימות שרצינו שיתבצעו ברבעון הראשון, 14 משימות בלבד שהתעכבו בלבד בגלל המלחמה, סך הכל נתון

יחסית קטן.

אורי מרגלית [סגן ראש המועצה/רמת הכובש]: מה פירוש משימה?

עומרי שגב [מנהל אגף אסטרטגיה וישובים]: קודם כל תוכנית העבודה הוצגה לכם, זאת אומרת קיבלתם

אותה במייל, הרבה מאוד שורות, כל שורה עם משימה. יש מנהל אגף שמגדיר משימה מאוד מאוד קטנה,

נקרא לזה, ויש מנהל אגף שהמשימה יכולה להיות ענקית, כמו פינוי אשפה לצורך העניין. בסדר? זאת

אומרת, אנחנו מגדירים ביחד. שאלות על זה?

5

ישיבת מליאה - 3.5.26

אפרים צוק [כפר סירקין]: נוספו עוד משימות במשך הזמן?

עומרי שגב [מנהל אגף אסטרטגיה וישובים]: בוודאי. עוד דבר שעשינו בבקרה של הרבעון הראשון, וזה

יתרון של מערכת דינמית על פני נייר, שבמעמד הבקרה אנחנו שואלים את המנהל האם נעשה או נעשו עוד

דברים, מה שנקרא על הדרך, וכמובן שאנחנו מוסיפים את זה, ויש כמה עשרות משימות שנוספו לאורך

העבודה.

אושרת גני גונן [ראש המועצה]: עומרי, תודה רבה. ללא ספק שהכלי הזה הוא כלי מתאים יותר, גמיש, ונותן

אינדיקציה בזמן אמת. כלי זה לא מספיק, צריך גם לנהל את הכלי הזה, ועומרי מנהל את הכלי הזה, והוא

כמובן גם כלי מעולה לכל ראש אגף ולמנכ"ל על משימות. הוא כלי עבודה, זה שקוף, אין בעיה להנגיש אותו

לחברי המליאה, אין בעיה להנגיש אותו בכלל באתר. שקוף לגמרי, אין בעיה. חברים, אני רוצה להמשיך.

עדיין בענייני ביטחון - בענייני ביטחון אנחנו לרגע לא נחים כאן, זה שאנחנו ממשיכים כאן בהכשרות של

הצוותים, צוותי החירום למיניהם, של כיתות הכוננות ביישובים, אגף הביטחון שלנו, שנפרדנו שבוע שעבר

מרועי, אז ממשיך לעבוד. רועי סגן הקב"ט, במקומו נכנס שלומי, ולרועי הודינו ונפרדנו ממנו, ושלומי נאחל

לו בהצלחה רבה. רועי הוצע לו תפקיד במשטרה, לחזור למשטרה, ועכשיו הוא אחראי על כיתות הכוננות

בכלל מדינת ישראל. הוא הגיע מהמשטרה והוא חזר למשטרה והרווחנו אותו בזמן שהוא היה כאן. זכינו

לביקור של מנהל יחידת ההתיישבות במשרד הביטחון, יחד עם נציגי הצבא, גם של החטיבה, הגמ"ר ההגנה

המרחבית, וגם של פיקוד העורף. הייתה כאן ישיבה שבה הצגנו את הצרכים שלנו, והציג את תוכנית העבודה

השנתית. אנחנו נקבל גם השנה תקציב גדול יותר מאשר בשנים קודמות לטפל בענייני הביטחון שלנו, ברכיבי

הביטחון, בעדיפות ראשונה קו תפר, בעדיפות שנייה קו שני לקו התפר. יהיו כאן ישובים שלא היו אף פעם

בקו תפר ועכשיו הוגדרו לא כקו תפר, אבל כזכאים לחלק מרכיבי הביטחון של קו תפר, זה משמעותי מאוד,

מדובר כאן על מיליונים. קו שני לקו תפר, למשל אלישמע, צופית, רמת הכובש, הוגדרו קו שני לקו תפר ולכן

הם מקבלים עכשיו סכומים מאוד מאוד יפים, לגדר, לדרכי ביטחון, לתאורה, לכל הדברים שקשורים לרכיבי

ביטחון. יש עוד משהו שקשור לביטחון ולא הכנסנו אותו כשקף, אבל הוא חדש. אתה רוצה להגיד על זה

משהו, צחי?

צחי בן הגיא [עינת]: אני רק רוצה להגיד משהו, כי אנחנו רואים הרבה את הסיפור הזה של הצח"י ומערכת

הביטחון פה בשקפים, והשבוע למעשה הרגשתי את זה בחי, חבר שלי מהצוות בצבא נעלם ולא חזר הביתה,

ובסוף היה צריך להקפיץ פה את המערך הזה. זאת אומרת את היחידות של הצח"י, אנשי הביטחון,

והסיירים, וזה מערך שעבד ממש יפה, ואני רוצה להודות לך ולאורי על הדבר הזה. בשנייה שהיה צריך קפצו,

צח"ים, ועוד פעם הגמ"ר חירום והמג"ב והתקשורת, זה לא רק במצגות, זה עובד בחיים וזה היה מאוד

משמעותי לי ברמה האישית וגם לצוות שעבר, אבל אתם הייתם הראשונים, המועצה שקפצה והיו הגב שלנו.

היינו בהתחלה עשרה חבר'ה מהצוות ועד שהמשטרה מצטרפת פה, זה רץ והתקדם, הזדמנות להגיד תודה.

בסוף הוא התאבד. מצאנו אותו בערב. אז בקיצור, זה אמיתי, ותודה על כל הדבר הזה, זה לא מובן מאליו.

6

ישיבת מליאה - 3.5.26

אושרת גני גונן [ראש המועצה]: תודה, צחי. תודה. אני אגיד קודם כל שזה באמת זכות גדולה להשתתף

באירועים כאלה ולתרום, ויש כאן צוותים מדהימים, צוותי חירום ביישובים ובמועצה שהוקפצו, לצערנו

באמת הסיום היה טרגי. יום אחרי, היה עוד נעדר מהמועצה ושוב הוקפצו הצוותים, ותוך זמן מאוד מאוד

קצר העלו רחפנים לאוויר, והיחידות הסתובבו ומצאו אותו, והצילו את חייו. אני לא מציינת פרטים, אבל

מי שיודע יודע. וזה נכון מה שאתה אומר, תודה צחי לצוותים שלנו. אנחנו נעשה רגע סוויץ' מביטחון לאירועי

הזיכרון. היינו בחודש של אירועי הלאום, אירועי הזיכרון. זה התחיל עם אירועי הזיכרון לשואה שהתקיימו

בחלק מהיישובים שלנו וגם במועצה, ואז התחילו סדרת אירועי הזיכרון שהתחילו בטקס במועצה ביום

חמישי שהיה לפני ערב יום הזיכרון, בהיכל התרבות, ואחר כך עוד מספר רב של אירועים לזכרם של הנופלים

במועצה, בבתים, כמו "זיכרון בסלון" שהיה רעיון שדיברנו על זיכרון השואה, ככה זיכרון חללי מערכות

ישראל ונרצחי פעולות האיבה. זה קרה בכל מיני יישובים במועצה שלנו עם המשפחות שלהם שדיברו על

החללים, זה באמת ערבים מלאי געגוע והשראה על הגיבורים. "שרים געגוע" זה האירוע שאמרתי לכם

שקורה כל שנה, חלקכם אפילו משתתפים בו בהיכל התרבות, וזה לציין את נופלי המועצה שלנו, ולאחר מכן

היה ערב שירים עם שירי געגוע עם ריקי גל. היו גם מירוצים, זה גם משהו של השנים האחרונות, "רצים

לזכרם" ביישובים השונים, אז היו כאן כמה מירוצים בכמה יישובים לזכרם של הנופלים. זה נורא כואב

תמיד על כל נופל. השנה זה מרגיש בתוך זה מאוד, הכאב עוד טרי והפצעים מדממים, ובאמת ראינו, אני

רוצה להגיד מאות, אבל אני חושבת שזה אפילו אלפי, אלפי תושבים שמשתתפים באירועים האלה, לא, אלפי

תושבים בוודאות השתתפו באירועים האלה, אבל רצו במרוצים השונים, ביישובים השונים, לזכרם של

אנשים שהם הכירו באופן אישי, ככה זה כשזה קורה עכשיו ואנחנו בתוך מלחמה. זה באמת מעבר חד. גם

בעקבות המלחמה נולד האירוע הזה, כשעובד מתאילנד שעבד בחקלאות בעדנים נפגע, נהרג מטיל בעדנים,

שם פגשנו את השגרירות של תאילנד ואת השגריר של תאילנד והוא אמר, בתום המלחמה וכשיתאפשר,

הייתי רוצה לעשות אירוע לכל העובדים התאילנדים שתורמים רבות לחקלאות ולכלכלת מדינת ישראל,

והיה אירוע בדי-וואן של שגרירות תאילנד, והגיעו הרבה מאוד שגרירים מכל אסיה, והרבה מאוד עובדים

ובני המשפחות של חלקם, ובכלל, ראינו גם משפחות מעורבות שהגיעו והיה כאן, הם חגגו את ראש השנה

התאילנדי כאן אצלנו. אני חושבת שזו הייתה באמת זכות לארח אותם כאן, היה אירוע מאוד מאוד מרגש.

בעקבות האירוע הזה כבר סגרו איתנו עוד אירועים, שגרירויות נוספות וגם השגרירות התאילנדית. עדיין יש

הפוגות של היחידות בדי וואן, אבל גם אירועים משמחים. אוקיי, זהו. אנחנו מסיימים את המצגת הזאת

בגיוס שאנחנו עושים למדריכים ורכזי נוער.

*מצגתמוקרנת.

אושרת גני גונן [ראש המועצה]: אנחנו מחפשים מדריכים, וזה מאוד חשוב תמיד לעבודת הנוער, העבודה

החינוכית, ובתקופה הזאת אפילו יותר מתמיד. אז תהיו שגרירים שלנו ואם מישהו רואה אותנו עכשיו

בפייסבוק אז אנחנו מחפשים וכל מי שרוצה למצוא כאן בית בדרום השרון, בית חם ואוהב ולעסוק בשליחות

של ממש, כי תמיד לעסוק בחינוך ועם נוער זה שליחות, אבל עכשיו יותר מתמיד. אז אנחנו נסיים בזה את

מצגת העדכונים שלנו, ונעבור לסטטוס תקציבי פיתוח, אבל רגע לפני זה-

7

ישיבת מליאה - 3.5.26

איתן יפתח [אלישמע]: היום זה-

אושרת גני גונן [ראש המועצה]: יום ה"פסטישבט", כן. איתן מזכיר לי כאן, אם נרשמתם בסדר, ואם לא

אז אני מזמינה אתכם אישית. היום בשמונה בערב, יש כאן בהיכל התרבות את האירוע השנתי של תנועות

הנוער ה"פסטישבט", שדחינו אותו מט"ו בשבט. זה אירוע מקסים של תנועת הנוער שהם מביאים מופע

חברתי עם מסרים חברתיים, וזה ממש %100 עבודה שלהם, מקסים ומעורר גאווה גדולה שזה הנוער שלנו.

אז תודה שהזכרת לי, ומי שרוצה מוזמן, זה גם ישודר בפייסבוק.

[ 2 ] בינוי ביה"ס יחדיו

אושרת גני גונן [ראש המועצה]: נציג את סטטוס תוכנית הפיתוח עוד מעט, לפני כן אני רוצה, כחלק מתקציב

תוכנית הפיתוח, זה משהו שאני הולכת לתת עליו רגע רקע. בית ספר "יחדיו" הוא בית ספר של הקיבוצים

שלנו, יש לנו שניים כאלה, "מעבר אפק" שזה הקיבוצים הדרומיים של המועצה, ו"יחדיו" שממוקם ברמת

הכובש ופועל כבית ספר כבר 70 וכמה שנים, אתם יכולים לתאר לעצמכם מבנה שהוא כבר בן 70 וכמה, זקוק

לחידוש אבל חידוש לא מספיק, אי אפשר לחדש אותו כי הוא לא בר חידוש, אז צריך להעתיק אותו. בית

ספר שפועל למעלה מ-70 שנה, ומתחנכים בו דורות של ילדי הקיבוצים בצפון המועצה שלנו. התוכנית

התחילה כבר ב-,2015 התב"ע לבית הספר, למיקום החדש שלו ברמת הכובש. הפקעת הקרקע נעשתה כמובן.

אנחנו הפקדנו את התב"ע של בית הספר ב-,2021 במליאה כאן אישרנו את זה. הקמנו תב"ר ב-2021 שהיה

תב"ר תכנון. ב-2022 קיבלנו אישור הכרה על הצורך ממשרד החינוך, אחרי שמשרד החינוך הגיע עשה סיור

וראה שיש צורך, בלי הכרה בצורך של משרד החינוך אי אפשר להתקדם. התקדמנו, הפקענו את השטח ב-

,2023 זה שטח שעליו ייבנה בית הספר, וחלק משטח ההפקעה מותיר לנו עוד חמישה דונם חקלאית צמוד

לבית הספר, שהפקענו אותו לצרכים אם נרצה לעשות ליד חווה חקלאית או כל דבר אחר, הוא שטח חום

שבעצם היום מופקע לטובת המועצה לצורכי ציבור, או חינוך, יותר נכון, אם נדייק אותו. ב-2024 הוספנו

לתב"ר תכנון במליאה, וב-2025 קיבלנו אישור אחרי ההכרה בצורך של משרד החינוך, השתתפות משרד

החינוך בפרויקט. כי אחרי שמשרד החינוך מכיר בצורך, אז צריך גם להביא כסף. התקציב עצמו, אישור

התקציב נקרא אישור ההשתתפות. ועכשיו אנחנו ב-2026 ויש לנו תוכנית להתחיל לצאת למכרז ולהתחיל

לבנות את בית הספר. יש לו"ז, יש כאן גם את יונתן מהנדס המועצה והוא יוכל אחר כך אולי לתאר את

הלו"ז, אבל כרגע אנחנו יותר בנושאים הכספיים והשאלות ששאלתם בהנהלה לגבי הילדים שלומדים בבית

הספר. נמצאת איתנו נני, מנהלת אגף החינוך כאן, את רוצה להגיד כמה מילים, נני?

נני רייזברג [מנהלת אגף החינוך]: אז אכן, כל מה שאושרת אמרה אני לא אוסיף, אני רק אומר שב-25

בינואר הגיע לכאן ביקור של סמנכ"ל משרד החינוך, מנהל מינהל הפיתוח, מר גדי מארק, כשהגענו לסיור

בבית ספר "יחדיו", הוא ראה את בית הספר ותפס את שתי הידיים על הראש ואמר לא יכול להיות שבמדינת

ישראל יש כזה בית ספר, והכיר מיד בצורך. האישור כמובן הגיע מספר חודשים אחרי, אבל באמת יש צורך

ממשי בבינוי בית הספר. בית ספר עומד בכל התקנים שצריך כדי לממש את זכותו. אני חושבת שאם נדבר

8

ישיבת מליאה - 3.5.26

לא רק על בית הספר, נדבר על הצביון של המועצה האזורית, וזה הכוח שלנו בחינוך במועצה אזורית דרום

השרון, בטח במקום שאנחנו נמצאים בו במרכז הארץ, זה השונות בין בתי הספר. בין בתי ספר שנמצאים

בצור יצחק, לבתי ספר שנמצאים בכלל בסביבה כמו בית ספר "מתן", בתי ספר קהילתיים כמו בית ספר

"צופית" ושני בתי ספר קיבוציים. שבואו נודה, אם אנחנו מסתכלים על המארג החינוכי הפדגוגי באזור שלנו,

אין כמעט בתי ספר קיבוציים, ובית ספר קיבוצי הוא שמורת טבע. אני מאמינה כאשת חינוך שאנחנו צריכים

לשמור על הצביון הזה של מועצה אזורית בבתי ספר קיבוציים. אני חושבת ומאמינה, ש"עמי אסף" ובית

ספר "ירקון", שני בתי הספר הגדולים שלנו שמכילים מגוון גדול של אוכלוסיות שמגיעות מהקיבוצים, מבתי

ספר קהילתיים, מבתי ספר חינוכיים אחרים, אני חושבת שהמארג הזה יוצר איזשהו מרקם חינוכי מאוד

גדול, שזה משפיע על הפדגוגיה גם בבית ספר "ירקון" וגם בבית ספר "עמי אסף", וזה הכוח שלנו כמועצה

אזורית. נכון שבית הספר הוא בית ספר קטן, אבל מצד שני זה גם הכוח שלנו, בטח ובטח בתקופה כל כך כל

כך קשה שאנחנו נמצאים בה ממלחמה למלחמה, מאירוע לאירוע, דווקא בתי הספר הקטנים, החמים, עם

הקשר המיוחד בין מורים לתלמידים, זה משהו שאנחנו צריכים לשמר אותו. אני מאמינה מאוד בבית הספר.

אני יודעת שבהנהלה עלתה הסוגיה של אולי בית ספר "צופית". בית ספר "צופית" היום נמצא בתפוסה

מלאה, אין אפשרות לבית הספר "צופית" לקלוט את בית ספר "יחדיו", זאת אומרת שהנושא של בינוי הוא

על הפרק. אני רוצה גם לציין עוד דבר, אני רוצה להזכיר את בית ספר "עמי אסף", אתם יודעים את זה יותר

טוב ממני, לא זוכרת את השנה, נדמה לי 2017 או .2018 סליחה שאני אומרת, אבל אתם בוודאי זוכרים,

הוותיקים, אני לא הייתי כאן, על הגג שנפל בבית הספר, באולם הספורט, ובמזל לא היו שם תלמידים. אני

לא רוצה שזה יקרה ואנחנו צריכים לעשות את זה מהר, אנחנו צריכים להבין שבית ספר "יחדיו" הוא בית

ספר שדורש בינוי. זאת אומרת, זה מחויב המציאות ואני לא רוצה להיות במקום שלא נהיה שם, לכן אני

מציעה, גם ברמה הפדגוגית, גם ברמה הבטיחותית, לצאת למהלך הזה.

אושרת גני גונן [ראש המועצה]: נני, תודה רבה. נתונים כמותיים. נני, בבקשה, תציגי.

נני רייזברג [מנהלת אגף החינוך]: אנחנו יודעים, מספר התלמידים בדרום השרון בכל המועצה הולך

ומצטמצם באופן ניכר. דרך אגב, אנחנו מרגישים את זה הכי הרבה בצור יצחק, אנחנו בשנת הלימודים

הבאה, אני לא מאמינה שאני אומרת את זה, אבל בשנת הלימודים הבאה אנחנו פותחים בין 3-4 כיתות א',

כשאנחנו מדברים על מצב קודם, לפני כמה שנים, בתחילת הדרך שלי היינו עם 10 כיתות א', אנחנו עם 3

כיתות. זה נכון שדמוגרפית אנחנו מצטמצמים, אבל אין לדעת מה יהיה, ואני מבינה שיש גידול.

אושרת גני גונן [ראש המועצה]: אני אדבר על זה.

נני רייזברג [מנהלת אגף החינוך]: אבל בבית ספר "יחדיו", אנחנו מדברים כרגע, בטווח של חמש שנים

הבאות לקיטון של מצב של 7 כיתות סך הכל, בין כיתה לשתיים בכל שכבה, גם היום אנחנו בין כיתה לשתיים

בכל שכבה, בין כיתה אחת לשתי כיתות בבית ספר "יחדיו", אנחנו גם עדים, אנחנו דיברנו על זה בדיונים על

התקציב, בגידול מאוד משמעותי של החינוך המיוחד, ולכן תהיה אופציה בעתיד לפתוח יותר כיתות חינוך

9

ישיבת מליאה - 3.5.26

מיוחד. פתחנו השנה כיתת תקשורת א' בבית ספר "יחדיו" מאוד מאוד מוצלחת. אני מאמינה שאנחנו נפתח

גם בעתיד.

אושרת גני גונן [ראש המועצה]: משהו על הדמוגרפיה. לא, לא שוכחים את הדרום.

נני רייזברג [מנהלת אגף החינוך]: גם בדרום תפתח בשנת הלימודים הבאה, נפתחת בכצנלסון כיתה

תקשורתית.

אושרת גני גונן [ראש המועצה]: כל הכבוד. אז הנה אורי, אתה מסדר גם את זה. גם את הפינה הזאת סידרת

למאיה. דודי.

דוד שוורץ [שדה ורבורג]: אני מבקש להתמקד, אני העליתי את זה גם בהנהלה, בנתונים מדויקים של עתיד

השש שנים הקרובות של בית ספר "צופית" ובית ספר "יחדיו". מה יהיה בעוד שש שנים?

אושרת גני גונן [ראש המועצה]: הנה דודו, הנה השקפים, הנה אנחנו מראים בדיוק, על פי הצפי שיש לנו

כרגע, אנחנו לא יודעים בדיוק מה יהיה. יודעים שש שנים כי הילדים שעוד לא נולדו אנחנו עוד לא יודעים.

אז אנחנו יודעים מי אלה שנולדו עכשיו לשש שנים קדימה.

נני רייזברג [מנהלת אגף החינוך]: אז כפי שאתם רואים, יש כאן חלוקה גם של מספר הילדים וגם של כיתות,

כי מספר הילדים לא תמיד מלמד על מספר הכיתות, וזה חשוב להתבונן על החלק הזה. אז מספר הילדים

בכיתות אנחנו רואים אותו כאן, ומספר הכיתות אנחנו מדברים על תשצ"א, אנחנו מדברים על 7 כיתות, על

פי הצפי שיש כרגע. אנחנו לא יודעים עם הילדים שנולדו עכשיו, איזה חינוך וכולי. שבע כיתות.

אושרת גני גונן [ראש המועצה]: לשש שנים.

נני רייזברג [מנהלת אגף החינוך]: תשצ"א אנחנו 7 כיתות.

אושרת גני גונן [ראש המועצה]: כמה שנים זה מהיום, נני?

נני רייזברג [מנהלת אגף החינוך]: חמש שנים קדימה, אין לנו יותר מזה. היום, בשנת הלימודים הבאה, לא

הכנסתי את השנה, אבל זה כמעט אותו דבר, .233 233 תלמידים בשנת הלימודים הבאה, ותשצ"א 198

תלמידים על פי מרשם האוכלוסין.

חבר מליאה מדבר ללא מיקרופון: כולל כיתת תקשורת שנפתחה?

נני רייזברג [מנהלת אגף החינוך]: כן.

חבר מליאה מדבר ללא מיקרופון: וב"צופית"?

10

ישיבת מליאה - 3.5.26

נני רייזברג [מנהלת אגף החינוך]: בית ספר "צופית", על פי הנתונים שיש לנו כרגע ועל פי מרשם האוכלוסין,

עשינו עבודה מאוד מדויקת. אז בתשפ"ז, שנת הלימודים הבאה ב"צופית" יהיו 283 תלמידים. בתשצ"א,

אנחנו גדלים ל-422 תלמידים. זאת אומרת, אבל בחשבון שלפי מספר הכיתות, אתם רואים, אנחנו שומרים

על 15 כיתות בשנה.

אושרת גני גונן [ראש המועצה]: תודה. המשמעות של זה, זה שאין כיתות פנויות "בצופית". רוחל'ה,

בבקשה.

רחל רבר [אלישמע]: מה הסיבה שלא פותחים כיתת תקשורת?

נני רייזברג [מנהלת אגף החינוך]: אז אני אומרת, זה לא קשור לנושא הזה, אבל אני כן אומר, כל שנה אנחנו

בוחנים אפשרויות להיתכנות של כיתות תקשורת. זה גם נבחן על בסיס של צוות, זה גם נבחן על בסיס

הדמוגרפי של התלמידים, מאיפה הם מגיעים, ועל מוכנות הצוות גם ברמה של דרום השרון וגם ממה שקורה

בסביבה. כל שנה זה נבחן מחדש. ואם תרצי אנחנו נשב ואני אשקף לך.

אושרת גני גונן [ראש המועצה]: נני, תודה. אני חושבת שיש עוד שתי שאלות אחרונות. צפריר, בבקשה.

צפריר שחם [גני עם]: אני רק רוצה נני להגיד, מעבר לזה שצריך לבנות ואיך שהבניין נראה, לא הייתי אבל

אני מאמין, אני קצת מוחה על האמירה שצריך לשמור בית ספר קיבוצי. אני חושב שהאמירה שלנו במועצה

צריכה להיות אינטגרציה, בלי רגע לרדת לפרטים, כאמירה. לשמור את צור יצחק לבד, מושבים לבד, זה

לפחות לא ברוח שאני חושב שצריך להוביל פה, וצריך פה להוביל על אינטגרציה, ולפחות זאת לא הסיבה

שצריך להקים בית ספר. זה בהערה.

*חברימליאהמדבריםיחד.

נני רייזברג [מנהלת אגף החינוך]: אז אני אומר שזה בדיוק-

צפריר שחם [גני עם]: זה רק קיבוצי.

אושרת גני גונן [ראש המועצה]: אבל נכון. צפריר, רגע, רגע, תעשו סדר. הערת הערה, נני רוצה לענות לך.

אורי עצמון [כפר סירקין]: לפני שתעני לו, בית ספר, אתה צריך לשים יד בכיס, חוץ מהמועצה שמשלמת,

ההורים, הוועד המקומי, האגודה, אם אתה רוצה בית ספר. בקיבוצים הם ישימו יד יותר עמוק, ואז קשה

למושבניקים להיות על יד. זה הכל.

אושרת גני גונן [ראש המועצה]: לא מה שנני התכוונה להגיד, זה בסדר מה שאורי אומר, זכותו, אבל נני,

את רוצה להגיב?

11

ישיבת מליאה - 3.5.26

נני רייזברג [מנהלת אגף החינוך]: אני רוצה לומר שזה בדיוק העניין שאני הדגשתי אותו, שהאינטגרציה,

כשהיא מגיעה בזמן הנכון, כשהילדים מתבגרים, יש לה כוח מאוד מאוד גדול. דווקא השלב של בתי הספר

היסודיים, שאנחנו מדברים על מיומנויות רכות, שאנחנו מדברים על חיזוק תחושת השייכות, יש לה ערך

מאוד מאוד גדול בשלב הראשוני הזה של בית ספר יסודי, ואז החיבור אחר כך במעבר, בהתבגרות שלהם

בבית ספר שהוא גדול כמו "עמי אסף", כמו "ירקון" שמאחד את כל בתי הספר בסביבה, מניבה פירות מאוד

מאוד טובים.

אושרת גני גונן [ראש המועצה]: נני, תודה. אוקיי, גל. ואז אפרת אחרונה אחרי גל.

גל קפלן [שדה חמד]: יש לי שאלה. מאחר ואנחנו מדברים על 7 כיתות, נבחנה אפשרות להרחיב את בית

ספר של "צופית"? קומה אחת?

אושרת גני גונן [ראש המועצה]: נני ענתה על זה קודם, אבל אם צריך אז תעני שוב.

נני רייזברג [מנהלת אגף החינוך]: קודם כל נבחנה האפשרות הזאת, בכל מקרה נדרש לזה בינוי. זאת

אומרת, זה לא משנה אם זה יהיה פה או פה.

גל קפלן [שדה חמד]: זה לא אותו דבר לבנות עוד 7 כיתות מול לבנות בית ספר חדש עם חדר מורים, מנהלת,

פסיליטיז נוספים.

*חברימליאהמדבריםיחדללאמיקרופון.

גל קפלן [שדה חמד]: אז בונים בית ספר חדש. התשובה היא אותה תשובה.

אושרת גני גונן [ראש המועצה]: גל, אחרי גל, אפרת ותעני לשתיהן ביחד. אבל שהחברים יקשיבו, כי נהיו

כאן דיונים צדדיים.

אפרת היים [רמות השבים]: בהמשך למה שטל שאלה, אני אשאל, אני לא יודעת. מבחינה גיאוגרפית,

מרחקים, אבל אם בצור יצחק קטנו הכיתות כל כך, למה לא להשתמש במבנה הזה ולהסיע את הקיבוצים

לשם? זאת אומרת, אם אני מתחברת למה שצפריר אמר וכן הלאה. שזה שני דברים שונים לחלוטין, צור

יצחק יישוב קהילתי ומצד שני הקיבוצים. הרי המבנים קיימים.

נני רייזברג [מנהלת אגף החינוך]: תראו, זה לא רק עניין של שונה, א' זה לא, שום-

*חברימליאהמדבריםיחדללאמיקרופון.

נני רייזברג [מנהלת אגף החינוך]: לא, לא. תראו, חינוך זה לא רק למלא חדרים. מה עוד שאף אחד לא יכול,

אם היה אפשר לאחד בתי ספר, ובית ספר יכול לקלוט בית ספר, זה משהו אחד. אבל אין סיטואציה כזאת

12

ישיבת מליאה - 3.5.26

כאן. בצור יצחק אנחנו בשנה הבאה עם 8 כיתות ז'. אם אנחנו מסתכלים קדימה, נכון שיש לנו איזושהי

נפילה בכיתות א', דרך אגב, יש 9 בניינים שם שלא מאוישים, שאנחנו מחזיקים את זה שעוד שנייה וחצי זה

קורה, אם אורי היה יושב כאן הוא היה מספר שפשוט המלחמה מונעת מהקבלנים בצורה כזאת או אחרת

לממש את הזכות לאכלוס של 9 בניינים. אז אנחנו עדיין מתנדנדים, אנחנו נמצאים במצב שכל הזמן קורה

משהו. אז זה לא בואו נאחד אותם, צור יצחק, צריך להסתכל לטווח הרחוק.

אירית קרמל לוי [צור יצחק]: אני רוצה גם להגיד משהו. אני חושבת שאולי אפשר לעשות חשיבה לגבי בית

הספר ב"יחדיו", להוסיף לשם איזשהן מסגרות חינוך נוספות, שיש לזה מאוד ביקוש והרבה הורים מבקשים

את זה. אז היום, לצורך העניין, נותנים להם את בתי הספר המט לנפול כדי לייצר את האלטרנטיבה הזאת,

אבל אפשר לחשוב על לאפשר את זה אם זה בית ספר "יד ביד" או לבית ספר אנתרופוסופי, שנותנים להם

תמיד את בתי הספר האלה שעומדים להתפרק. אז אני אומרת שאולי זה משהו חשיבה, וזה גם כלכלי, כי

נותנים את זה לעמותה מסוימת, והעמותה הזאת גם יכולה להכניס איזשהו כסף. אז אני אומרת אולי שווה

לא לחשוב על לבנות בית ספר קטן קטן, אלא קצת יותר רחב ובתוכו להכיל את האפשרות לבחור מכל

החלומות, הרעיונות האלה של חינוך אחר, ואז לאפשר לתושבי המועצה את הדברים האלה שהיום מי שצורך

את זה, נגיד מי שהולך לבית ספר ב"צופית", המבנה שם, הישן שהוציאו משם, ויש ילדים שכן לומדים שם.

אז אפשר לחשוב על כזאת אופציה.

נני רייזברג [מנהלת אגף החינוך]: אז אני אומר שאנחנו כבר חשבנו, ואני אומר שישבנו עם כל הקיבוצים,

ישבנו עם הנהלת בית הספר, אנחנו עושים את זה כבר שנה, ובהחלט הדברים שאת אומרת הם כל כך

חשובים, וחשוב לנו להחזיק את זה כי הייחודיות של בית הספר צריכה לבוא לידי ביטוי גם באופנים אחרים,

כמו שאושרת אמרה על הנושא של אולי הרחבה של איזושהי חווה חקלאית שהיה שם עניין. את צודקת,

מאוד מאוד צודקת. אז זה מופיע בנקודה הרביעית.

איתן יפתח [אלישמע]: בהקשר הזה, קודם כל דיברו על האינטגרציה. אני חושב שהאינטגרציה לא צריכה

להיות בכיוון את הקיבוצים דווקא, זה יכול להיות הדדי. עובדה שקיבוצים, אני יודע, לומדים ב"ירקון". אז

אני אומר זה יכול להיות הפוך, אם הבית ספר יקלוט כעיקרון, לא יודע את הפוטנציאל של הבינוי שלו

שיהיה, אבל בטח שאם זה יורד ל-200 תלמידים אז בטוח יהיו מקומות פנויים. או מתוכנן ככה. אם תהיה

אפשרות לכל תושב לשלוח את הילדים שלו באותה עדיפות, ויש הסכמה מצד הקיבוץ וקבוצת הקיבוצים

ששותפים שם, ויש הבנה שזה מה שיהיה, אז זה מברוך.

אושרת גני גונן [ראש המועצה]: תודה איתן.

אלי כהן [חורשים]: אני רוצה רגע קצת היסטוריה, בכל זאת. ולענות לצפריר, הוא נראה לי שכח קצת את

ההיסטוריה. לפני 20 שנה ד"ר מוטי דלג'ו פנה לקיבוצים לסגור את בית ספר "מעבר אפק". הוא עשה את זה

בהחלטה מגובה של מליאת המועצה, והחליט לסגור את בית ספר "מעבר אפק". מי שלא מכיר את בית ספר

13

ישיבת מליאה - 3.5.26

"מעבר אפק", זה אחד מבתי הספר היסודיים הטובים של המועצה. חשוב לזכור את זה על מימד הזמן, אז

הקיבוצים היו מאוד קטנים, אני חושב שהיינו שם, אני הייתי יו"ר ועד הורים, עם 5-6 כיתות בקושי. הטווח

היה 5 שנים קדימה, היה קשה מאוד לראות התפתחות של הקיבוצים, אז בזמנו זה היה משבר הקיבוצים,

וההסתכלות הזאת של להסתכל כמועצה 5 שנים קדימה, או שלנו כחברי מליאה, היא טעות ביסודה. אם

אנחנו חפצי חיים ואנחנו רוצים להגדיל את המועצה ושתושבים יגיעו לכאן ושהבנים שלנו ימשיכו להגיע

לכאן, אז אנחנו צריכים כמה שיותר מקומות ולא לצמצם, והדבר הראשון שצריך להשקיע בו זה בחינוך,

וכולנו יודעים את זה, ובתי הספר האלה זה בתי ספר שישרתו אותנו, את הנכדים שלנו, את הילדים שלנו

כבר. אבל זהו, וככה צריך להסתכל על זה. לא הייתה לי ברירה ועליתי לכנסת, והייתי חייב לגייס את זבולון

אורלב מהמפד"ל, שאמר בית ספר במועצה אזורית דרום השרון, בית ספר ערכי, הוא אמר, ערכי קיבוצי, לא

סוגרים ולא מציעים כל מיני, תעברו לסירקין ולא תעברו לסירקין, זה פשוט הזוי, והוא קיבל צו מניעה

לראש. אני מסתכל 20 שנה אחורה, ואני מסתכל על מימד הזמן, ואני אומר, מה היה קורה אם היינו סוגרים

את בית הספר. ולכן כשבאה הצעה כזאת היום, אחרי שמ-2015 דנים על תב"ע שאושרה ועל תוכניות

שאושרו, זה מאוד קל לבוא היום ולהגיד בוא נחליט 5 דקות לפני זה שאנחנו לא מאשרים את זה, זה ממש

צובט לנו, זה ממש נוח לנו. אבל תסתכלו בפרספקטיבה קצת יותר ארוכה. דבר שני, אני רוצה לענות לצפריר.

אין פה שום מגמה של שימור, ובית הספר הזה ב"מעבר אפק" בזמנו נפתח בעיקר לילדי ראש העין, עד כדי

כך שיגאל יוסף, שהיה ראש העיר, הזמין אותי ואת כרמית, מנהלת הבית ספר, להגיד לה, תקשיבו, אתם

מתחילים לחטוף לנו תלמידים ואתם מקבלים תקציבים, תחזירו לנו את כל התלמידים. עמדו בתור אנשים

כדי לרשום את הילדים שלהם לבתי ספר שלנו.

חבר מליאה מדבר בלי מיקרופון: אני חושב שפשוט לא הבנת את מה שאמרת.

חבר מליאה מדבר בלי מיקרופון: רגע, שנייה, אלי. אני לא אמרתי לסגור, אני אמרתי שאני מוחה על

האמירה להשאיר בית ספר קיבוצי.

אלי כהן [חורשים]: לא אמרתי שאתה אמרת לסגור, אמרתי שאתה, בית ספר קיבוצי זה-

אושרת גני גונן [יו״ר המועצה]: ההערה שלך ברורה, ואלי-

חבר מליאה מדבר בלי מיקרופון: אלי עונה לא לכיוון.

אלי כהן [חורשים]: אני סיימתי, ואני מציע לכולנו להצטרף להחלטה ולהמליץ למליאה.

אושרת גני גונן [יו״ר המועצה]: אלי, תודה. רגע, חברים, לפני שאנחנו עוברים לתב"רים, אני רוצה להגיד

משהו. מילה טובה תמיד, אורי. מילה טובה תמיד מותר להגיד. אני נותנת לך את המיקרופון, תגיד מילה

טובה.

14

ישיבת מליאה - 3.5.26

אורי עצמון [כפר סירקין]: תראו, אתם צריכים לזכור, ואני קל לי להגיד, למה אצלנו בסירקין מיום הקמתו

עד היום יש בית ספר. בית ספר זה חיים ביישוב, זה אירועים, זה חיים חברה, זה הכול סביב סביב. זה לא

רק כיתה ללימודים ורק הוצאת ציונים, זה מוסד של ממש. יישוב שאין לו בית ספר, לא יודע בכלל מה הוא

מפסיד. אז כל בית ספר שאנחנו, דרך המועצה יכולים להחזיק, יבורך, מפני שאיך אומרים, במקום אנשי

גדרות, במקום כל הסיפורים האחרים, יש לנו נוער בכמויות עצומות בתנועת הנוער, זה לא בא מלבד, זה לא

בא מההורים, אין להם זמן להשקיע, זה בא מהבית ספר. אז תזכרו את זה. דבר נוסף, אל תשכחו, היה לנו

ויכוח מר ונמהר לשפץ את הבית ספר שלנו. גם הם משפצים את הבית ספר, זה לא בית ספר חדש.

אושרת גני גונן [יו״ר המועצה]: זה חדש.

אורי עצמון [כפר סירקין]: היינו צריכים להביא 4 מיליון שקל למועצה כדי לפתות אותה שהיא תסכים

שיהיה בית ספר בסירקין ולא איזשהו בית בינה בשדה.

אושרת גני גונן [יו״ר המועצה]: לא, זה חדש, זה חדש.

אורי עצמון [כפר סירקין]: אז תדעו, זה בית ספר.

אושרת גני גונן [יו״ר המועצה]: אוקיי, אורי, תודה. טוב, אני רוצה להגיד משהו ברמת החזון שלנו כמועצה,

וזה יתחבר לזה. החזון שלנו, כולנו אומרים אותו כל הזמן שנים, הוא לשמר את המועצה שלנו כמועצה

קהילתית, כפרית, במרחב שלנו, שהוא מרחב שהולך ונהיה יותר ויותר עירוני, זה לא פשוט להישאר כפריים.

הרבה פעמים אנחנו מדברים על זה דרך החזון של השטחים הירוקים ושימור החקלאות והשטחים

הפתוחים. הפעם אני רוצה לדבר על זה דרך החזון של הצמיחה הדמוגרפית, ומזה גם נגזר החינוך. תראו,

אם חפצי חיים אנחנו, אנחנו צריכים לצמוח דמוגרפית ולהצעיר את המועצה שלנו. אנחנו דיברנו על זה

בהקשרים אחרים ואני רוצה להגיד את זה בהקשר הזה. אנחנו רואים את המושבים שלנו הולכים ומזדקנים

והולכים וסוגרים את גני הילדים, לצערנו הרב. אנחנו רואים את היישובים הקהילתיים שלנו, צור יצחק זה

לא דוגמה, מעל %50 ילדים בצור יצחק, ויש עוד 9 בניינים לאכלס, אבל כשאנחנו מסתכלים על מתן, אז מתן

כבר ממש הזדקנה ונירית כבר ממש הזדקנה. כשאנחנו רוצים כאן להצמיח את המועצה, אנחנו רואים הרבה

מאוד חסמים. תראו, אנחנו כבר כמעט שלוש שנים אחרי שאנחנו עם המועצה הארצית עובדים על תיקון 5

לתמ"א ,35 שמגבילה את מכסת הצמיחה שלנו, ואנחנו הולכים להיות המועצה הראשונה בארץ שתממש

הסכם גג, הראשונים שהולכים לעשות את זה ירחיב, גולי כאן, ולאפשר צמיחה דמוגרפית משמעותית. מי

שכבר עושים את זה במהלך השנים, ולא ציינתי אותם כאן עכשיו, לא אמרתי, אמרתי מושבים, אמרתי

יישובים קהילתיים, לא דיברתי על הקיבוצים, אתם יודעים למה? כי הקיבוצים שלנו עושים את זה ממילא,

כי הם יכולים. למה? כי יש להם ועדות קבלה. ואנחנו בהסכם גג בעצם מייצרים מעקף לוועדות קבלה שאי

אפשר לעשות יותר במושבים, ואז אנחנו נראה, וזה החזון שלנו, לשם אנחנו צריכים לחתור, לשם אנחנו

צריכים לכוון. מועצה שיש לה תוכנית סדורה שרואה קדימה, לכמה עשורים, איך מצמיחים את היישובים

15

ישיבת מליאה - 3.5.26

שלנו כדי שנוכל לראות את הבנים ואת הבנות שלנו ממשיכים לגור במרחב שהם כל כך אוהבים, ומביאים

עוד צאצאים שלהם אנחנו נשמח להציע את מסגרות החינוך שלנו. ולכן, אם מסתכלים קדימה, ואנחנו

מסתכלים קדימה. ואנחנו רואים מה קורה, למשל ירחיב, זו דוגמה, כי הם הראשונים להרים את הכפפה

בהסכם הגג לכמה מאות יחידות דיור, שאפו גדול. כשאנחנו מסתכלים למשל על בית ספר "מתן" שגם הולך

וקטן, אנחנו כבר רואים את האופק, כי אנחנו יודעים שתהיה תוכנית גם לירחיב וגם למתן, הנה הדר, גם

למתן וגם להרחיב, הולכת להיות תוכנית של כמה מאות יחידות דיור שתצמיח, ובית ספר שם שהלך כבר

ממש ממש קטן, אנחנו לא מסתכלים עליו עכשיו בטווח הקטן של השש שנים אחורה על מי נולד ויהיה בשש

השנים הקרובות, אנחנו מסתכלים על זה קדימה, אנחנו מסתכלים לדורות איך המועצה צריכה להראות,

והיום אנחנו עובדים על ההסכם הזה, מי שעובד על זה היום ומוביל את זה כאן במועצה זה אורי מרגלית,

אולי אתה רוצה להגיד מילה על זה.

אורי מרגלית [סגן ראש המועצה/רמת הכובש]: אני אגיד בתמצית כי סקרתי את העיקר. בפרקטיקה, מי

שלא יודע, עסקנו בדמוגרפיה לפני כמה ישיבות. מדינת ישראל היום היא עשרה ורבע מיליון תושבים. הלשכה

המרכזית לסטטיסטיקה וגופים מקבילים שהם בעלי סמכא, מעריכים שב-2050 יגורו פה בין 14 ל-17 מיליון

איש. במדינה, לא מדבר על מה שמחוץ לגבולות המדינה. זה אומר שבממוצע 15.5-16 מיליון איש יגורו

במדינת ישראל בעוד 24 שנים. אורי יהיה בקדנציה האחרונה שלו פה כנראה, בשלב הזה. (צוחקים) הוא

יזכור שאני אמרתי. מה שזה אומר, ואנחנו נמצאים במרכז הארץ, אתם יודעים, ואת הלחצים עלינו כבר

עכשיו אתם יודעים, היישובים שלנו לא יישארו 300-400 יחידות דיור, הם לא יישארו. תיקון 5 מאפשר לנו

להגדיל אותם בלי להפוך לעיר, ל-.650-700 גם כן, בצורה הדרגתית, לא במכה אחת בהכרח את הכל, אלא

אם כן יישוב ירצה. אז אנחנו צפויים להתחדשות דמוגרפית, זה לא יקרה מחר בבוקר או בעוד שנתיים, אבל

בעוד שנים ספורות זה יתחיל. האחים יהיו הראשונים, אבל אחריהם יבואו עוד. כדי לקלוט את האוכלוסייה

הזאת, היום מה שאנחנו רואים, ותכף איציק ידבר על זה, זה עלייה בכמות הגיל השלישי במועצה, מה

שמחייב אותנו לתת תשובות עכשיו. בעוד 5 עד 10 שנים נתחיל לראות צמיחה גאוגרפית מחודשת שמחייב

אותנו להחזיק מערכת חינוך שתוכל לקלוט את זה. אחד היתרונות הגדולים שלנו, שמבחינת פסיליטיז, אם

אתה מסתכל על בתי הספר, התיכוניים, היסודיים ומערכת הבניינים של גני הילדים שהצטמצמו מ-75 ל-

,55 לא נצטרך הרבה בינוי כדי לקלוט, כי הבינוי ברובו יהיה, צריך לשמר אותו כדי לקלוט לתוכו. זו עלות

עצומה בתוך גדילה דמוגרפית, המימון של מוסדות חינוך. ברגע שיש לך את המערכת זמינה ואתה יכול

לקלוט בלי עכשיו לחכות שמישהו יתקצב עוד בית ספר חדש ועוד 20 גנים ועוד, אתה הרבה יותר חופשי

מבחינת ניהול הצמיחה הזאת. הדבר האחרון שאני אגיד, לבתי הספר שלנו, "יחדיו" הוא דוגמה מצוינת כי

יש על ידו שטח חקלאי שהמועצה הפקיעה ותוכל לעשות ממנו מה שהיא תרצה לעשות ממנו, יכולים להיות

מוקד משיכה מבחינת התוכן שלהם כבתי ספר במרחב הכפרי, כי כל הערים מסביבנו גם כן יצמחו בצורה

דרמטית ל-16 מיליון האלה. אוכלוסיות שיראו ביישובים הכפריים לידם בתי ספר יסודיים, חקלאים, טבע,

יער, כל מיני שמות יש לזה, והתוכן ישתנה, הוא לא יהיה בדיוק כמו שמתנהל בית ספר היום, זו תהיה

16

ישיבת מליאה - 3.5.26

אטרקציה אדירה, יעמדו בשיירות תלמידים מבחוץ להצטרף לבתי הספר שלנו. זה כשמסתכלים 10 שנים

קדימה, 20 שנה קדימה. אז רק אורי יזכור שזה נאמר היום, אבל ככה צריך להסתכל על זה.

אורי עצמון [כפר סירקין]: אבל אורי אומר לך שכל זמן שהמחירים יהיו כמו היום, נקבל זקנים בלי ילדים.

יש לנו 150 מגרשים פנויים.

אושרת גני גונן [יו״ר המועצה]: לא נפתח את זה כאן עכשיו, אבל אני רק אגיד שבוודאי ובוודאי שגם זה

נלקח בחשבון בצפיפויות אחרות. יהיו כאן יחידות דיור קטנות וצפופות יותר. אבל אני עוברת עכשיו

לסטטוס תקציבי פיתוח, למאיה.

[ 3 ] סטטוס תקציבי פיתוח

מאיה עוז [גזברית המועצה]: בסיום הרבעון הראשון של השנה, וגם בשל פרויקט משמעותי כמו בית ספר

"יחדיו", ראיתי לנכון לעדכן אתכם ביחס לתקציבי הפיתוח, איפה אנחנו עומדים בסוף הרבעון לעומת מה

שתקצבנו, ותוכנית העבודה שאותה אישרתם בתחילת השנה. אז מבחינת ההכנסות, הכנסות פיתוח שאושרו

גם מתוך היישובים וגם מאזורי תעסוקה הסתכמו לכמעט 65 מיליון שקלים, זה היה התקציב השנתי.

בביצוע, אתם יכולים לראות שמספר שורות כאן עודכנו בשל הביצוע. לדוגמה, אני אקח את שתי השורות

הראשונות. שתי השורות הראשונות הן הכנסות של השבחה שהגיעו מתוך היישובים, זאת השורה הראשונה,

והשורה השנייה זהו חלף היטלי השבחה שקיבלנו מרמ"י, גם כן בגין עסקאות שנעשו בתוך היישובים. אז

בוועדה קיבלנו כ-3 מיליון שקלים, בעקבות כך עדכנו את הצפי להמשך השנה ל-12 מיליון שקלים. יש כאן

הפחתה, עדכון כלפי מטה של התקציב. מרמ"י קיבלנו ,0 זה לא היה בדיוק 0 כי קיבלנו סכום של כ-500,000

שקלים, וגם קיזזו לנו כ-500,000 שקלים בגלל איזושהי עסקה שכנראה הייתה בהליכים משפטיים, ובעקבות

הסיום של העסקה הזאת אז גרעו לנו את הסכום הזה. לקחנו את ה-500,000 שקלים ועל בסיס המספר הזה

עדכנו את התקציב השנתי. אקו פארק אמנם לא עדכנו שום הכנסה השנה, לאחרונה הועדה הנפיקה שומה

לאחד הנישומים, השומה הזאת נמצאת בהליכים משפטיים, אך אנחנו מעריכים, הערכה שמרנית,

שההכנסה כאן תהיה כ-10 מיליון שקלים ולכן יש כאן עדכון כלפי מעלה של השורה הזאת. בחצב רמ"י כרגע

עדיין ממתין והשנה כנראה לא נראה כסף מהשיווקים של המשך 12 המגרשים. אני מזכירה שהתקציב הוא

תקציב תזרימי, גם אם השיווק הזה יצא לפועל בהמשך השנה והתזרים לא יגיע אלא יגיע בשנה הבאה, זה

לא נמצא כאן, אז עדכנו את השורה הזאת כלפי מטה. בנחשונים תקצבנו בתחילת השנה שני מגרשים, מגרש

אחד נמצא באוויר, רמ"י גם כרגע פתחו מועד נוסף, עיכבו את המועד של סגירת החוברת, וראינו לנכון כרגע

לא לתקצב את המגרש השני, ולכן אתם רואים כאן חצי ממה שצפינו בתחילת השנה. לגבי קסם, מתחנת

כוח קסם תקצבנו 27 מיליון שקלים, בפועל קיבלנו 31.5 מיליון שקלים. כלומר, בהכנסות יש עדכון קל של

כ-3 מיליון שקלים מטה. לעומת זאת, בהוצאות יש כ-3 מיליון שקלים קיטון לעומת התקציב שתקצבנו

ואישרתם אותו בתחילת השנה, ולכן בשורה התחתונה אין שינוי בעדכון, בתחזית שאנחנו צופים אותה,

לעומת מה שתקצבנו בתחילת השנה. בנוסף, אתם רואים כאן בהערה בכחול, ישנה הכנסה פוטנציאלית שאני

17

ישיבת מליאה - 3.5.26

כבר מציינת את זה כשנתיים, אבל נכון לרגעים אלו הדבר הזה הרבה יותר ממשי. מגה אור קיבלו שומה

מרמ"י, והם עתידים לשלם אותה עד סוף חודש יוני, ולכן אנחנו לא יודעים במדויק מה גובה השומה, אך

לפי בדיקות שלנו אנחנו צופים שנקבל חלף של כ-15 מיליון שקלים. המספר הזה לא נמצא כרגע בתקציב,

לאור האכזבות בשנים קודמות, עד שלא נקבל את הסכום בהעברה בנקאית, אנחנו החלטנו לא לתקצב אותו,

אבל כן ציינתי כאן שזו הכנסה פוטנציאלית. מספר שקפים על פרויקט בית ספר "יחדיו", שאותו תראו אחרי

זה בטבלת תב"רים: אז בית הספר, האומדן שלו נכון לעכשיו עומד על כ-30 מיליון שקלים. אתם רואים

בשקף הזה את אבני הדרך של הפרויקט, תכנון, מנהל הפרויקט, אומדן הביצוע והבצ"מ. סך הפרויקט הזה

מחולק ל-%40 מימון משרד החינוך, משרד החינוך מתקצב כ-5,600 ש"ח למטר, תקציב שלא השתנה, משרד

החינוך גם לא מעוניין להגדיל את העוגה ולכן אנחנו לא צופים שהמספר הזה ישתנה על אף המאבקים של

הרשויות לאור ההתייקרויות במשק. המועצה תשלים 60 אחוז מסך הפרויקט, 18 מיליון שקלים. בשקף

הבא, אתם רואים את ציר הזמן של הפרויקט שמבטא את תזרים המזומנים, ההוצאות למימון הפרויקט.

ב-,2026 ברגע שהתב"ר הזה יאושר, אנחנו נפרסם מכרז ונתחיל בעבודות. ההוצאה שצפויה להיות כ-5 מיליון

שקלים מסך הפרויקט. משרד החינוך, אנחנו יכולים לדרוש ממנו 3 מיליון שקלים, ולכן אתם תראו

בתב"רים בקשה להלוואה של 2 מיליון שקלים. למה הלוואה? כי כפי שאמרתי, עד שלא נקבל את ההכנסות

הנוספות, אנחנו לא מתקצבים שום הוצאה מתוך קרן ההשבחה. כרגע אתם תראו גם תב''ר רק ל-.2026 אני

לא אבקש מכם לאשר תב''ר לכל הפרויקט כי המועצה רוצה להמתין ולחכות להכנסה נוספת הזאת ולהתאים

את המשך המימון לקרן ההשבחה ולמקורות שלה. אתם רואים את המשך הפרויקט כאשר הצפי הוא סיום

בסוף .2027 הערה חשובה, תחילת העבודות מותנית, א', בתחילת הקמת תחנת ישיבה על ידי הוועד המקומי,

ואישור שינוי שלביות על ידי הוועדה המחוזית, כלומר, שני הפרמטרים האלה צריכים לקרות כדי שנוכל

להתחיל בעבודה. אז לאור מה שאמרתי, שלבים במימון הפרויקט. אז א', ההלוואה שתראו בשקף הבא,

בטבלה הבאה בתב"רים, והמשך המימון בהתאם להכנסות הנוספות שיהיו בקרן השבחה, וזה יהיה בשנה

הבאה. עומס המלוות נכון לכעת עומד על %.23 עומס המלוות מבטא את יתרת ההלוואות הקיימות במועצה.

הלוואות אלה, גם הלוואות הפיתוח, גם הלוואות הביוב, גם ההלוואות העצמיות שהושבו במשך שלוש

השנים האחרונות, ומחלקים את היתרה הזאת בתקציב כולו, בתקציב המותאם, ללא הוועדים והנחות

הארנונה והוא עומד על %.23 המליאה אישרה לפני כשנתיים אחוז מקסימלי של %.33 אם אתם תאשרו את

ההלוואה הזאת, אז עומס המלוות יתעדכן ל-%.24 בהנהלה ביקשו לראות את גובה פירעון ההלוואות,

הוספנו כאן שקף שמבטא עם כל הבית ספר, כל הביצוע ימומן מהלוואה. לקחנו איזושהי סימולציה על ה-

18 מיליון שקלים. אתם רואים כאן בפירעון, הפירעון הזה הוא סך היתרה שמופיעה בדוחות הכספיים או

עתידה להופיע בדוחות הכספיים. הפירעון מופיע בתקציב השוטף. כל נושא, המקור שלו הוא מקור מנושא

אחר. לדוגמה, הלוואות הפיתוח ממומנות מקרן הפיתוח, אם אין מספיק יתרה בקרן הפיתוח, אז רק

מהתקציב השוטף. ההלוואות העצמיות ממומנות מהתקציב השוטף, הביוב ממומן מקרן הביוב, בית ספר

"יחדיו" התווסף להלוואות הפיתוח, אז הוא ממומן מקרנות הפיתוח. לכן אתם רואים כאן קפיצה ב-,2027

הקפיצה נובעת מהלוואות העצמיות שהמועצה נטלה בשל המלחמה מ-2023-2024 וחלוקת הקנסות עם

אלעד. אני כן יכולה להגיד שכרגע שמנו לכם את תמונת המצב העכשווית, אני כבר התחלתי בשיח עם משרד

18

ישיבת מליאה - 3.5.26

הפנים וביקשתי לרווח את החזר ההלוואות העצמיות, לאור עיכוב של אזור התעסוקה אקו פארק שעל בסיסו

משרד הפנים אישר את ההלוואות העצמיות, אבל כרגע אתם רואים את תמונת המצב העכשווית, ולכן אתם

רואים כאן איזושהי פרבולה כזאת של גידול בפירעון ההלוואות בשנתיים הבאות והפחתה הדרגתית לאחר

מכן.

*חברמליאהמדבריםללאמיקרופון

מאיה עוז [גזברית המועצה]: סך הכל. הפירעון.

חבר מליאה מדבר בלי מיקרופון: אנחנו משלמים השנה 18.5 מיליון.

מאיה עוז [גזברית המועצה]: נכון.

חבר מליאה מדבר בלי מיקרופון: במקום להשקיע אותם במשהו אחר, השקענו פעם, ועכשיו אנחנו משלמים

אותה.

מאיה עוז [גזברית המועצה]: נכון. חלק זה השקעה, חלק זה להלוואות עצמיות מהקרנות בשל המלחמה.

חבר מליאה מדבר בלי מיקרופון: גם בכל צורכי הבנייה הגדולים של המועצה בעשור האחרון שאני מכיר,

לא היה קשר בין התקציב הראשון שהוצג, באמת כמה זה עלה ביחסים-

*חברימליאהמדבריםיחדללאמיקרופון

יונתן יוסטמן [מהנדס המועצה]: אני מבין מה אתה שואל, וזה נכון, זה לא רק במועצות אזוריות, זה קורה

גם לטובים ביותר, היה מבנה די חדש באוסטריה שבנו והתחילו עם 70 מיליון אירו ונגמר ב-700 מיליון אירו.

בסדר? זה מאוד נפוץ, כי אי אפשר לדעת. אתה מתחיל, אתה אומר רגע, אני אתחיל רגע עכשיו, יש לי איזשהו

רעיון, אני רוצה בית ספר. אתה אומר כמה זה יעלה? רגע, עוד לא התחלתי לתכנן, כבר אתה רוצה את

המסגרת התקציבית, אני אתחיל לתכנן, אני אדע כמה. אז יש ניסיון, והולכים לפי ניסיון העבר, אבל בדרך

יש מלחמה, בדרך יש קורונה, המחירים עולים, המדד עולה. מה לעשות, יש התייקרויות. לפעמים פתאום

שינוי תכנון. בחטיבה הצומחת החליטו לשנות את הכניסה מהתחתית והרימו אותה למעלה, הרימו את כל

הקירות תמך מ-3-4 ל-7-8 מטר. זה לא עולה ליניארית העלות של הקירות האלה. בקיצור, עשינו את הכי

טוב שאנחנו יכולים, הבאנו אנשים מקצועיים, הבאנו את מי שיודע לעשות את העבודה, והגענו למסגרת

תקציבית שאנחנו בדקנו אותה פעם, פעמיים, שלוש ואפילו חמש, כדי לראות שזה מה שבאמת אנחנו

חושבים שעלות למטר, שוב, היום, קבלן יגיע למכרז, הוא לא חושב כמה זה עולה לו היום, הוא עושה כמה

הוא חושב שזה יעלה לו בשנים הקרובות, ולפי זה הוא ייתן את ההצעה שלו, ואני לא יכול לנחש מה הקבלן

ייתן וכמה הוא מעריך את הסיכונים, כי הם כל כך רבים פה בשנים האחרונות. אז הדרך היחידה לדעת כמה

עולה זה שבסוף אנחנו מסיימים ורואים כמה זה עלה, זה הוודאות. אבל נכון למה שאנחנו יודעים היום,

19

ישיבת מליאה - 3.5.26

עשינו את הכי טוב שאנחנו יכולים והשקענו בזה המון מחשבה ומאמץ כדי להגיע למספר שאנחנו מציגים

פה.

אושרת גני גונן [יו״ר המועצה]: חברים, אני רוצה להתקדם רגע להצבעה על התב"רים, ואחר כך אנחנו

מסיימים עם איציק. אוקיי, אז אנחנו עוברים על התב"רים. מאיה, בבקשה.

[ 4 ] תב"רים לאישור

מאיה עוז [גזברית המועצה]: עד שהטבלה עולה אני אגיד שישנם שני שינויים לעומת הטבלה שהראיתי לכם

בהנהלה, אני אסביר אותם. השינוי הראשון זה בתב"ר השלישי, שהצגנו אותו על 45,000 שקלים, מדובר

בתב"ר עבור עבודות החלפה של תקרות הגבס במבנה המועצה, ישנה סכנה בטיחותית שהתקרה שם

מתפוררת, הקיר מתפורר. קיבלנו הצעת מחיר 45,000 שקלים, בינתיים הקבלן חזר בו. ולכן ועדת

ההתקשרויות אישרה את ההצעה הבאה בתור, 60,000 שקלים. תב"ר נוסף, זה התב"ר האחרון, קיבלנו

הרשאה מקק"ל להצבת 9 מיגוניות ברחבי המועצה, 95,000 ש"ח על כל מיגונית, הרשאה שקיבלנו ממש

אחרי ההנהלה.

אושרת גני גונן [יו״ר המועצה]: נגיד על זה מילה. יו״ר קק"ל, שבאמת תודה ענקית לו שהוא רואה אותנו

במרחב הכפרי, אייל, ומנהלת המחוז ענת שהיינו אצלה ורד ואני שבוע שעבר, זכינו כאן בהקצאה יפה של 9

מיגוניות, ולכן כדי באמת לקחת כשנותנים, אז אנחנו לא מחכים עם זה, זה אומנם לא היה בהנהלה כי רק

אחרי ההנהלה היינו שם וקיבלנו את זה, אבל אם אנחנו מקבלים אז בוודאי, 9 מיגוניות לפי מיפוי שיעשה

אגף הביטחון ליישובים במקומות ציבוריים שצריך אותם-

*חברימליאהמדבריםביחדללאמיקרופון

אושרת גני גונן [יו״ר המועצה]: זה לא ממ"דים, זה רק מיגוניות ואנחנו משלימים את העבודה שנעשתה עם

7 מיגוניות שכבר פוזרו על ידי פיקוד העורף ועוד 5 מיגוניות שקיבלנו מהצבא, גם ממשרד הביטחון. אז מכל

מקום שאנחנו יכולים אנחנו נביא ולאט לאט נפזר ביישובים ובאזורים ציבוריים. אז אלה התב"רים

שהוספנו, את האחרים ראיתם.

*חברימליאהמדבריםביחדבלימיקרופון.

אושרת גני גונן [יו״ר המועצה]: כן, להצביע, כולם מכירים. יש לכם את כל התב"רים לפניכם, ראיתם את

זה. חברים, אם יש שאלות, זה הזמן. אם לא, אז בואו נצביע על כל התב"רים ביחד.

*חברימליאהמדבריםיחדבלימיקרופון.

חבר מליאה מדבר בלי מיקרופון: לא יודעים לאן יגיעו המיגוניות-

20

ישיבת מליאה - 3.5.26

אושרת גני גונן [יו״ר המועצה]: מי אמר שלא יודעים? 9 המיגוניות שיגיעו, אגף הביטחון יעשה רשימה לאן

הן הולכות ואנחנו נגיד לכם.

חבר מליאה מדבר בלי מיקרופון: לא יודעים?

אושרת גני גונן [יו״ר המועצה]: לא, עדיין לא. צריכים לעשות מיפוי, עכשיו אנחנו מקבלים את התקציב.

הם נותנים תקציב, אנחנו רוכשים.

יורם דוקטורי [עדנים]: נראה לי מאוד יקר, אני מכיר ממ"דים ב-.60,000

אושרת גני גונן [יו״ר המועצה]: הם תקצבו 90,000 לרבות השינוע והמנופים.

יורם דוקטורי [עדנים]: 60,000 במקום.

אושרת גני גונן [יו״ר המועצה]: הם נותנים 90,000 לרבות השינוע והעבודה והתשתית.

יורם דוקטורי [עדנים]: כולל הובלה?

אושרת גני גונן [יו״ר המועצה]: כולל הכול. אז יורם, נבוא לראות, אמרתי.

*חברימליאהמדבריםיחדללאמיקרופון

אושרת גני גונן [יו״ר המועצה]: בסדר, זה כסף שאנחנו מקבלים, חברים. אם נצליח בכסף הזה לקנות יותר,

עוד יותר טוב. יאללה, הצבעה על הכל ביחד, מי בעד? מי נמנע? מי נגד? אז פה אחד, מעולה.

החלטה: מליאת המועצה מאשרת פה אחד את התב״רים, כפי שהוצגו מפי גזברית המועצה.

אושרת גני גונן [יו״ר המועצה]: ואנחנו עוברים לאיציק. איציק יו״ר ועדת הוותיקים שלנו, כולם כבר

מכירים ויודעים על פועלך בנושא ועדת הוותיקים, ואנחנו עוד מעט נשמע על תוכנית שאיציק בנה כדי שהיא

תוכל לעודד פעילות לוותיקים ביישובים שלנו, בבקשה.

[ 5 ] הצגת תכנית וותיקים

איציק תורג'מן [נירית]: אז כמו ששמעתם, אנחנו מועצה שהולכת ומזדקנת. היום יש במועצה מעל 5,000

אזרחים ותיקים, שמהווים כמעט %14.5 מהתושבים של היישוב. בגין תוחלת החיים, התארכות תוחלת

החיים, הנושא הזה של אזרחים ותיקים והנגזרות שלו הולך להיות מאוד משמעותי בהווה ובעתיד הרחוק

במיוחד. כמה מילות רקע, עדכנתי אתכם בזמנו על סקר שעשינו ביישובים, ומצאנו שברוב היישובים

במועצה, אין פעילות ביישובים לאזרחים ותיקים, המצב חמור במיוחד במושבים, ועם ההזדקנות של

21

ישיבת מליאה - 3.5.26

התושבים, העניין של קהילה של אזרחים ותיקים הופך להיות אישיו מאוד מאוד חשוב, והמטרה של

התוכנית, שאת עקרונותיה אציג עכשיו, היא לבנות את הבסיס להרחבת והצמחת הקהילות ביישובים

עצמם. כמו שסיפרתי בפעמים הקודמות, בדיונים של הוועדה שמנו את הנושא של פעילות לאזרחים

הוותיקים בראש סדר העדיפויות מתוך כוונה לחזק את הקהילות ביישובים עצמם. כדי לייצר או לחזק

קהילה, צריך תשתית של פעילות משותפת ביישובים, כי שם נוצרת האינטראקציה בין האזרחים הוותיקים,

משם אפשר לצמוח. וכשאין פעילויות, או כמעט ואין פעילויות ביישובים, אז זו בעיה קשה ולכן המטרה היא

להגדיל את היקף הפעילויות ביישובים. אני מזכיר שגם מניסיון של המועצה, אבל גם מניסיון של מועצות

אחרות, כשהפעילות מחייבת יציאה מהיישובים, היא מאבדת מאוד מהאטרקטיביות שלה. הגישה הזו

שאנחנו מציגים מרכזת את הפעילות בתוך היישובים, ואנחנו באמצעות זה בונים את הכוח מבפנים,

ביישובים עצמם, בהתאם למיוחדות של כל יישוב ויישוב. אז לגבי עקרונות התוכנית, קודם כל התוכנית הזו

היא תהיה במסגרת עמותת תפו"ח, האגף לאזרחים ותיקים יהיה אחראי על ביצוע התוכנית. כמובן שהוועדה

וגופים נוספים רבים שאנחנו נרתום לתוכנית, יסייעו בקידום התוכנית ובהעמקתה. השאיפה היא שבסוף

התהליך בכל היישובים תהיה פעילות ענפה שמאפשרת צמיחה והרחבה של העשייה של הקהילה. בגלל

המגוון הגדול של היישובים, חשוב שתוכנית הפיילוט שאני הולך להשיג תהיה כזו שתטפל גם בקיבוצים,

במושבים, ביישובים קהילתיים, כדי שנלמד מהפיילוט גם לגבי ההתפתחות שלהם בעתיד. פרמטר מאוד

מרכזי בבחירת היישובים ובהצלחת התוכנית, יהיה מידת היענות, העניין והנכונות של הנהגות היישובים

להשתלב בתוכנית. זה יהיה גם פרמטר שעל פיו נבחר את היישובים, לא הפרמטר העיקרי, אבל פרמטר מאוד

חשוב. הנהגות שלא ירצו לשתף פעולה או שלא יראו חשיבות, נדחה אותן לשלב הבא או לשלבים הבאים.

כדי שיהיה ליישובים יחסית קל לתפעל את הפעילות בתוך היישובים, אנחנו נשקוד על הקמת מאגר של

תוכניות, של פעילויות, של טיולים, של הרצאות, של חוגים, שכל יישוב יוכל לבחור את החוגים המתאימים,

את הקורסים המתאימים, וגם בעיקרון העלות שלהם תהיה יותר נמוכה כי אנחנו מאגדים כוחות ואז נוכל

לקבל הצעות מחיר יותר טובות. כלומר, היישוב יוכל לבחור או להביא משל עצמו או לבחור מתוך הרשימה

הקיימת. לגבי מקורות המימון, המימון יהיה מורכב משלושה גורמים. גורם ראשון היישוב, שני המועצה

ושלישי, באופן חלקי, גם התושבים ישתתפו בכל מיני פעילויות כפי שזה נהוג היום בכל מיני מקומות. הכוונה

היא שהיישוב יהיה הוא יכניס כסף תוספתי, הוא לא יגיד אני מוציא היום על אזרחים ותיקים 5,000 שקל,

זה החלק שלי. אנחנו מדברים על תוספת. כי אם לא נייצר מסה נוספת של פעילויות ביישובים, אז הבסיס

לצמיחת הקהילה לא יתקיים. כדי שנתחיל עם פעילות סבירה, חילקנו את יישובי המועצה לשלוש קטגוריות,

ובהתאם לזה גם התקצוב שלהם. כל יישוב יקבל תקציב בסיסי של 10,000 ש"ח לשנה. יישוב גדול, ויש 8

כאלה, יקבלו 15,000 שקלים, ויישוב גדול מאוד, יש רק אחד, צור יצחק, יקבל 20,000 שקל. כאמור, הסכום

הזה הוא סכום שהיישוב יביא, והמועצה במסגרת התוכנית תעמיד מול הכסף שלו, על זה יתווסף

ההשתתפות של האזרחים הוותיקים בפעילויות כפי שייקבעו ביישובים. אופן מימוש התוכנית, אנחנו נתחיל

בתוכנית פיילוט שהיא נגזרת גם מהמשאבים שיש לנו כרגע, אבל גם תוכנית לא נכון שתתחיל בפול קפסיטי,

אז אנחנו נתחיל עם כעשרה יישובים. לטובת ההתחלה עם עשרה יישובים, נידרש לסכום שיוקצה מטעם

המועצה בגובה של 100,000 שקל, וכאמור גם היישובים יצטרכו לתת סכום לפחות של 100,000 שקל. לאחר

22

ישיבת מליאה - 3.5.26

שאנחנו נבחר את היישובים, תוך מתן עדיפות ליישובים שבהם היום או שאין פעילות או שפעילות מאוד

דלה, אנחנו נחכה עם היישובים האחרים, היותר חזקים בנושא הזה, לשלבים הבאים של התוכנית.

חבר מליאה מדבר בלי מיקרופון: מעניש אותם.

חבר מליאה מדבר בלי מיקרופון: הם עובדים יפה.

איציק תורג'מן [נירית]: לא מעניש אותם אבל יש לנו יישובים שאין בהם היום פעילות בכלל. אם אנחנו

נחזק את החזקים ונשאיר אותם מאחור, לא עשינו הרבה. הפיילוט גם בוחן לא איך מחזקים חזקים, אלא

איך מתחילים במקום שאין בו היום תשתית, ולכן משם נלמד, והאפקטיביות שלנו גם כלפי היישובים

הגדולים תהיה גבוהה יותר. הלוואי ויכולנו להתחיל עם כולם, אבל המטרה היא להגיע בהמשך לכלל יישובי

המועצה ולראות צמיחה בכולם.

אושרת גני גונן [יו״ר המועצה]: איציק, אני רוצה להגיד משהו. זה מדהים לראות את הנחישות שלך ואת

החזון שלך כחבר מליאה, שהחלטת לקחת את הנושא הזה, ואם לא מהחלון אז מהדלת, ואם לא מהדלת אז

מהחלון, מצאת דרך. לקחת וגיבשת כאן תוכנית שיש לה ערכיות מאוד גבוהה. כולנו חושבים שוותיקי

המועצה שלנו ראויים לכל שירות, וכמה שהשירות הוא קרוב לבית הוא באמת יהיה אפקטיבי יותר. גם לא

תוכנית שהיא בשמיים מבחינת המשאבים שלה, אבל יש לה חזון כדי להגיע לכולם. אנחנו מתחילים עם

פיילוט של 100,000 שקלים, כשאנחנו שמים דגש על יישובים שאין להם בכלל כדי לעודד אותם לעשות

פעילות לוותיקים שלהם, ובהמשך אנחנו נרצה להגיע לכל היישובים, ובמקסימום כשנגיע לכל היישובים,

אז לא לעשרה יישובים האלה, כשנגיע ל-30 יישובים זה יהיה .300,000 אז בשנה הראשונה אנחנו מדברים

על 100,000 שקל.

חבר מליאה מדבר בלי מיקרופון: אבל יש יישובים שהם לא בתוכנית.

אושרת גני גונן [יו״ר המועצה]: אז אנחנו מדברים על עשרה שאין להם, נכון, אחר כך הם יבואו לתוכנית.

אני חושבת שיש כאן תוכנית עם צדק חברתי והיא טובה ונכונה. וחשוב להגיד, מצאנו לה מקור תקציבי

מתוך מפעל הפיס. אז להגיד לך איציק שוב תודה רבה. אנחנו צריכים להעלות את זה להצבעה.

*מחיאותכפיים.

אושרת גני גונן [יו״ר המועצה]: קודם כל, מגיע לך.

איציק תורג'מן [נירית]: אני חייב להגיד, אני מייצג פה וועדה שלמה, יש בה 16 חברות וחברים שהם עושים

עבודה נהדרת וזה תוצר של וועדה שלמה.

אושרת גני גונן [יו״ר המועצה]: אז תודה, תמסור גם להם.

23

ישיבת מליאה - 3.5.26

אורי מרגלית [סגן ראש המועצה/רמת הכובש]: איציק, זו דוגמה מופלאה איך מישהו לוקח נושא שהוא

באמת מתכוון אליו ברצינות, והופך אותו מרעיון למשהו שהופך להיות החלטה לביצוע. אני חושב שזה

דוגמה לאיך זה צריך לעבוד.

אושרת גני גונן [יו״ר המועצה]: בול, בול. צחי, רצית להגיד משהו?

*חברמליאהמדברללאמיקרופון.

אושרת גני גונן [יו״ר המועצה]: כן, זה מה שאמרתי. לא, אנחנו לא תקצבנו את זה עכשיו, אנחנו לא צריכים

להצביע על זה, זה לא תב"ר. זה מגיע ממפעל הפיס, רק זה עדכון ואני חושבת שזה עדכון מאוד חשוב שמראה

באמת על הכוח שיש לכל חבר וחברה כאן לשנות ולהשפיע ולעשות. אז כל הכבוד.

צחי בן הגיא [עינת]: אני רוצה להגיד משהו. קודם כל, איציק, כל הכבוד. אני חושב שהגישה אבל צריכה

להיות, ואני יודע שזו הגישה שלך, אבל רציתי להגיד את זה פה, זו לא גישה של שירות, אנחנו לא עכשיו

נותנים, ככה אני רואה את זה, לא צריכה להיות גישה שאנחנו עכשיו מספקים פעילות לתושבים, או ההנהגות

מספקות פעילות לתושבים, אלא התושבים מובילים, יוזמים. צריך לשנות את השיח, אנחנו לא יכולים כל

היום רק לספק שירותים, צריך שהם יובילו, וזו המשמעות של קהילה.

חברת מליאה מדברת ללא מיקרופון: אתה יכול להרחיב על זה? מה הפעילות שמתוכננת?

צחי בן הגיא [עינת]: עכשיו נראה לי עוד בשלב של בנייה לפי מה ש, אבל בעיקרון הגישה היא התושבים

יוזמים ומייצרים לעצמם פעילות ואנחנו עוזרים להם והם לא מקבלי שירות.

*חברימליאהמדבריםיחדוללאמיקרופון.

צחי בן הגיא [עינת]: המילה של שירות, לא, אני אומר, יש הבדל, אני רוצה רגע להגיד, אם %50 של ההנהגות

זה תוספת תקציבית, העניין זה לא לספק ביחד עם ההנהגות שירות לתושבים, אלא העניין זה שהתושבים

ייזמו ויובילו בעצמם שההנהגות ואנחנו עוזרים להם בניהול מקצועי, בקצת תקצוב.

איציק תורג'מן [נירית]: קודם כל, כל ישוב לפי צרכיו, לפי רצונותיו, אנחנו ניתן לו כלים ונסייע לו. דבר

נוסף, אני אשמח, ואני אפנה לכולכם, לגבי אותם ישובים שיהיו בקטגוריה של העשרה ישובים בפיילוט,

לעזור כדי לדרבן, אם צריך לדרבן, את ההנהגה המקומית, כדי לדחוף את הפרויקט הזה. אין לנו הרבה זמן,

צריך לרוץ מהר, ולכן אני מודיע מראש שאני אבלבל לכם את המוח, ואני מבקש את העזרה שלכם בנושא

הזה.

אושרת גני גונן [יו״ר המועצה]: תודה רבה איציק. אפי אחרון.

24

ישיבת מליאה - 3.5.26

אפרים צוק [כפר סירקין]: אני מבקש להעיר שגם אם יש תקציב, וגם אם יש תוכנית טובה, הכל נבחן על פי

הביצוע, ולכן צריך למנות מישהו שיהיה משוגע לעניין הזה, כי אחרת זה יתמסמס ואנחנו נדון בזה עוד פעם

בשנה הבאה.

אושרת גני גונן [יו״ר המועצה]: נכון.

*חברימליאהמדבריםיחדוללאמיקרופון

אפרים צוק [כפר סירקין]: אני מעיר את זה כי בדיון בהנהלה לא התייחסו לכמות כוח אדם שתפוח ישקיעו

לצורך זה.

אושרת גני גונן [יו״ר המועצה]: תודה אפי. דודו?

דוד שוורץ [שדה ורבורג]: קודם כל, זה לא פעם ראשונה שאני שומע את התוכנית של איציק וזה מדהים.

אבל אני רוצה לציין עוד משהו, יש למשל מועדון לקשיש בשדה ורבורג, שאני שומע הרבה מהרבה משתתפים

שכל פעם חותכים להם בפעילות כזאת, בשעות מדריכה, בהשתתפויות, אז קודם כל אנחנו גם צריכים לפעול

לשמר את הקיים.

חברת מליאה מדברת ללא מיקרופון: אבל זה קשור לתפו"ח.

דוד שוורץ [שדה ורבורג]: זה לא משנה אם זה קשור לתפו"ח או לא, אבל יש לנו כבר מערכת שעובדת-

אושרת גני גונן [יו״ר המועצה]: זה לא על חשבון.

דוד שוורץ [שדה ורבורג]: ואנחנו גורעים ממנה.

אושרת גני גונן [יו״ר המועצה]: קיבלתי את ההערה, אני לא אתייחס לזה כי זה לא על סדר היום, אבל זה

לא על חשבון.

דוד שוורץ [שדה ורבורג]: למחשבה.

אושרת גני גונן [יו״ר המועצה]: למחשבה, בסדר, אבל זה לא על חשבון. אני רוצה רגע ברשותכם את הנושא

האחרון, תהילה בבקשה, ותודה רבה.

[ 6 ] הארכת תוקף חוק עזר לדרום השרון (פינוי פסולת)

תהילה סובל [מ״מ יועמ״ש]: שלום לכולם. אנחנו מדברים על הנושא של הארכת תוקף חוק העזר לדרום

השרון פינוי פסולת. מדובר על תיקון פרוצדורלי, יש לנו את חוק העזר פינוי פסולת שבתחילת השנה אישרתם

25

ישיבת מליאה - 3.5.26

פה תעריפים מופחתים, אם אתם זוכרים, לחוק העזר בכל מה שקשור לפינוי פסולת עודפת, הדבר הזה הלך

לבחינה של משרד הגנת הסביבה, וזה נבחן שם כרגע, עדיין אין לנו תשובה סופית. אבל בינתיים כדי שנוכל

לעשות גבייה מכוח החוק הנוכחי, אנחנו צריכים להאריך את תוקפו כי הוא עד ה-1.7.26 וכדי שלא נימצא

במצב שאין לנו יכולת שאנחנו ככה בין לבין-

*חברימליאהמדבריםיחדללאמיקרופון.

תהילה סובל [מ״מ יועמ״ש]: אז אנחנו מבקשים להאריך עד לסוף השנה או עד לאישור התעריפים

המופחתים.

חבר מליאה מדבר בלי מיקרופון: אנחנו צריכים להצביע?

תהילה סובל [מ״מ יועמ״ש]: כן.

אושרת גני גונן [יו״ר המועצה]: הצעת ההחלטה, תקריאי אותה.

תהילה סובל [מ״מ יועמ״ש]: בהתאם לסעיף 23 לחוק העזר לדרום השרון פינוי פסולת, התשפ"ד ,2023

מליאת המועצה מאשרת את המשך הטלת תעריפי האגרה על פי חוק העזר הקיים, וזאת עד ליום 31.12.26

או עד לאישור חוק עזר לדרום השרון פינוי פסולת תיקון התשפ"ב 2026 על ידי משרד הפנים לפי המוקדם.

אושרת גני גונן [יו״ר המועצה]: מי בעד? נמנע? נגד? פה אחד.

החלטה: בהתאם לסעיף 23 לחוק העזר לדרום השרון פינוי פסולת, התשפ"ד ,2023 מליאת המועצה

מאשרת פה אחד את המשך הטלת תעריפי האגרה על פי חוק העזר הקיים, וזאת עד ליום 31.12.26 או עד

לאישור חוק עזר לדרום השרון פינוי פסולת תיקון התשפ"ב 2026 על ידי משרד הפנים לפי המוקדם.

אושרת גני גונן [יו״ר המועצה]: תודה רבה.

[ 7 ] אישור מינוי חברת ועדת ביקורת בנווה ירק – רויטל בליץ

אושרת גני גונן [יו״ר המועצה]: אישור מינוי חברת ועדת ביקורת בנווה ירק, רויטל בליץ, מי בעד? מי נמנע?

מי נגד? פה אחד.

החלטה: מליאת המועצה מאשרת פה אחד את אישור מינוי חברת ועדת ביקורת בנווה ירק - רויטל בליץ.

[ 8 ] אישור מינוי דירקטורים בתאגידים

26

ישיבת מליאה - 3.5.26

אושרת גני גונן [יו״ר המועצה]: אישור שרון סספורטס לדירקטוריון החברה הכלכלית. הוא היה כאן כבר

באישור, אז צריך לאשר אותו שוב.

*חברימליאהמדבריםיחדללאמיקרופון.

אורי מרגלית [סגן ראש המועצה/רמת הכובש]: הוא היה בצינון.

אושרת גני גונן [יו״ר המועצה]: הוא נציג ציבור, עבר צינון ואפשר להעלות אותו להצבעה. שרון סספורטס,

דירקטוריון בחברה הכלכלית, מי בעד?

החלטה: מליאת המועצה מאשרת ברוב קולות את שרון סספורטס לדירקטוריון החברה הכלכלית.

אושרת גני גונן [יו״ר המועצה]: וכחבר בוועדת המכרזים של דירקטוריון החברה הכלכלית. מי בעד? מי

נמנע?

חברת מליאה מדברת ללא מיקרופון: למה יש לו זמן?

אושרת גני גונן [יו״ר המועצה]: לא, זה אותו דבר, בתוך הדירקטוריון של החברה הכלכלית יש ועדת

מכרזים, אז הצבענו עליו כחבר בוועדת המכרזים, בסדר? אוקיי, אז ברוב קולות.

החלטה: מליאת המועצה מאשרת ברוב קולות את שרון סספורטס כחבר בוועדת המכרזים בדירקטוריון

החברה הכלכלית.

אושרת גני גונן [יו״ר המועצה]: אני מזמינה אתכם למטה, אם אתם מעוניינים להגיע ולהצטרף למפגש

הוקרה ליושבי-ראש הצח"י שלנו. תודה לכולם ושבוע טוב.

הישיבה ננעלה

בברכה,

אושרת גני גונן, ראש מאיה עוז, גזברית אורי פדלון, מנכ״ל

המועצה המועצה המועצה

27