ישיבת מועצת העיר מן המניין מספר 38-15
קש אילת
פרוטוקול
מזכירות העירייה
מישיבת מועצת עיר מן המניין מס' 38/15 (1189) מיום רביעי כ"ו אייר תשפ"ו - 13.05.2026
נוכחים:
אלי לנקרי
בטי סימלמי\
חה"מ עו"ד סימה נמיר
סטס דינקין
ד"ר פוזי שרם כהן
ד"ר אולג צ'רנומור\
שמואל פילוס
אורי שיש
שמעון גבאי
מתן בארי
סמי שלמה אוחנה
נוכחים לאחר הפתיחה:
איטל רייך
גבי קדוש
חפרים:
יניב חנו
יהודה מורדי
אלי דהן
דות| ממן
משתתפים:
פיליפ אזרד
אסי בן חמו
עו"ד דפנה ישראלי
דנה זנטי
משה זיסו
אנריאט זנו
אורחים:
ד"ר יפה אשור - מנהלת ביה"ח יוספטל
בחדר ישיבות- בית התמר
ראש העירייה
סגנית ומ"מ ראש העירייה
משנה לראש העירייה
משנה לראש העירייה
חברת המועצה
חבר המועצה
חבר המועצה
חבר המועצה
חבר המועצה
חבר המועצה
חבר המועצה
חברת המועצה
חבר המועצה
סגן ראש העירייה (חולה)
סגן ראש העירייה (אירוע)
חבר המועצה (אירוע )
חבר המועצה( חולה)
מנכ"ל העירייה
גזבר העירייה
היועמ"ש לעירייה
דוברת העירייה
מנהל אגף כספים ותקציבי פיתוח
מנהלת מזכירות העירייה, מזכירת המועצה
ד"ר חיים כהן - מלווה הקמת ביה"ס לרפואה באילת
מר ארז רבן - מנכ"ל חכ"א ( חברה כלכלית לאילת )בע"מ
גב' גל הפנר, עו"ד - מנהלת תיפעולית חב' המזח - חכ"א
1 | עיריית אילת
טל. 08-6367109/4 | ת.ד. 14, אילת 8810001
| || הטרח.16%6901|81 ה
אילת
| 8 וו מזכירות העירייה
לחיות נכוו.
על סדר היום:
1. ראש העירייה:
1 עדכונים
2 הענקת תעודת הוקרה והערכה לתושבת העיר
3 אישור נסיעת בטי סימלמי), סגנית ומ"מ רה"ע - לדברצן, הונגריה, בתאריכים 25-28/5 בעלות של 4,000 ₪ .
4 שירותי רפואה - בי"ח יוספטל, ד"ר יפה אשור.
1 אישור פרוטוקול ועדת צעירים - מצ"ב
1 אישור תב"רים - מצ"ב - נשלח ב- 07.05.26
2 אישור סגירת תב"רים - נשלח ב- 07.05.26
2 אישור הנפקת כרטיס חכם: יובל זנו - בודקת תכניות באגף תכנון, אדר' יניב רמוס אדריכל העיר
4. חברת "מזח תיירות אילת בע"מ"
1 אישור תקנון התאגיד ואסדרת החברה כתאגיד עירוני (מצ"ב מכתב נלווה ותקנון מוצע)
[ |
5. מבקר העירייה:
1 דו"ח הממונה על תלונות הציבור לשנת 2025 - הופ\ 30.04.26
2 עיריית אילת | | טל.08-6367109/4 | ת.ד. 14, אילת 8810001 | |ו.1 חט 0ח.66961|86ה חב
שופ אילת
7-ב מזכירות העירייה
לחיות נכון.
אלי לנקרי - ראש העירייה:
ערב טוב, פותח ישיבת מועצה מן המניין מס' 1189(38/15), היום יום רביעי כ"ו אייר תשפ"! - 13.05.26.
1 עדכונים:
פטור ממע"מ - נושא הפטור ממע"מ שנדון בעבר ירד מסדר היום ואין צורך במאבק כרגע, אך העיר ערוכה לפעול
בעת הצורך. מודה לשר האוצר על תמיכה וסיוע לעיר, כולל הבהרה מהירה בנושא שנדון.
שבוע האחים ואחיות- השבוע צוין שבוע האחים והאחיות, הבעה תודה והערכה לעבודתם הקשה והחשובה.
פרוייקטים ותשתיות: אנחנו מקדמים שיתופי פעולה עם גורמים לאורך רצועת החוף הדרומי (נמל, קצא"א, חיל הים)
לטובת שדרוג תחום הגדר של גופים אלו.
> חברת נמלי ישראל החלה בביצוע עבודות לשדרוג ופיתוח טיילת ומתחם כושר בהשקעות משמעותיות.
> חיל הים מפנה שטחים נרחבים משטח הבסיפ (45 דונם בשטח המערבי כבר פונו), עם תוכנית המשך עד 2028
לפינוי כל השטח המערבי והתכנפות בשטח המזרחי. יוסדרו גדרות ותשתיות לאורך בסיס חיל הים.
<> קצא"א - ממתינים לקבלת התייחסותם ואישורם לביצוע העבודות.
בית עירייה - אנחנו בשלבים אחרונים של הליך קבלת היתר הבנייה ובתקווה להתחיל בביצוע עבודות עפר ויסודות עד
סוף השנה.
כדוסל - בשורה גדולה עם עליית קבוצת הכדורסל לליגת העל.
2 הענקת תעודת הוקרה והערכה לתושבת העיר - זילי זילפה גרוסמן:
אלי לנקרי - ראש העירייה:
ועדת יקיר אילת שהתכנסה לקראת חגיגות אילת לציון 77 שנים לשחרור אילת, המליצה על מתן אותות הוקרה למספר
תושבי העיר אילת, אשר הומלצו על ידי התושבים. בישיבת המועצה הקודמת הענקנו למספר תושבים, אך גב' זילי
גרוסמן היקרה לא יכלה להגיע, אך לא ויתרנו על ההזדמנות להעניק לזילי את אות ההוקרה, והנה היא כאן.
אני אומר לך בשמי ואני מאמין בשם כל תושבי אילת, ובעיקר בשם כל הנזקקים שטיפלת בהם לאורך עשרות שנים עם
לב גדול ועם נשמה גדולה ועם עשייה בלתי פוסקת במסירות, באחריות, באמת בנפש חפצה. אנחנו יודעים כמה
השקעת בזה לאורך כל השנים ואנחנו מלאי הערכה והוקרה על כך. זו זכות גדולה מבחינתנו, אני יכול להגיד כראש
עיר, זו זכות גדולה שלי וגם כבוד גדול. להעניק לך את אות ההוקרה.
אני מביע הערכה עמוקה וכבוד רב לזילפה גרוסמן על עשרות שנות עשייה למען תושבי אילת, במיוחד עבור
האוכלוסיות החלשות. מבחינתי, מדובר בדוגמה יוצאת דופן לאדם שלקח יוזמה אישית קטנה והפך אותה למפעל
חברתי רחב ומשמעותי שמשפיע על חייהם של רבים. אני רואה בכך זכות להוקיר אותה בשם תושבי אילת ומועצת
העיר, ומדגיש שהיא מהווה סמל לערבות הדדית ולחוסן הקהילתי בעיר.
"תעודת הוקרה והערכה מוענקת לזילי זלפה גרוסמן, על תרומה רבת שנים לרווחת תושבי אילת ולקידום ערכי
הפולידריות החברתית. כמקיימת ומנהלת עמותת "לתת" באילת ובית התמחוי בית רפאל. הובלת במשך עשורים
מפעל אדיר של סיוע לנזקקים, לקשישים ולחיילים בודדים. באמצעות מערך חלוקת המזון והליווי האישי, פעלת ללא
לאות לחיזוק תחושת הביטחון החברתי בעיר. גם בתקופות המאתגרות ביותר שעברו על אילת והמדינה, עמדת בחזית
הנתינה במסירות מעוררת השראה, המהווה דוגמה ומופת למחויבות קהילתית.
בהוקרה עמוקה על היותך הלב הפועם של החסד בעירנו, מוענק לך האות במלאת 77 שנים לשחרור אילת ולהנפת
דגל הדיו ו-78 שנים לעצמאות מדינת ישראל".
בכבוד רב, אלי לנקרי, ראש עיריית אילת, וחברי מועצת העיר כולם.
3 עיריית אילת | טל.08-6367109/4 | ת.ד.14, אילת 8810001 | |1.1ח00ח.1616961]8%חה
שש אילת
וו מזכירות העירייה
לחיות נכון.
זילי זילפה גרוסמן:
לפני 30 שנה ראיתי באילת את אליאס בוגנים, דר רחוב, כשהוא גוסס לצידי בבוקר יום שישי. פניתי לרדיו - "קול הים
האדום" וביקשתי הזדמנות להציל אותו. פיני דואני ז"ל ושמואל פילוס התקשרו אליי לאולפן, ביקשו שלא אפסיק ושמחו
להודיע שהם יטפלו בו. למרבה הצער הוא נפטר למחרת, אך בזכותו אני פה היום. הסיפור הזה לימד אותי שלעולם אין
לשכוח שאדם יכול להגיע לתחתית, אך גם לעלות למעלה.
במשך שלושה עשורים ראיתי באילת שהנושאים הבוערים ביותר בעיר הם הנזקקים, הבריאות והחולים שלא יכולים
להגיע לטיפולים בתל אביב. נאלצנו לגייס עבורם כספים לנסיעות, לשהייה בבתי חולים ולתרופות - ומאדם חולה אחד
הכל התחיל. אני מודה על ההזדמנות שניתנה לי, ומודה לאפי בן חמו, גזבר העירייה, ששמע את הבכי שלי לאורך
השנים ועזר. המקרה הזה מוכיח שכסף הוא לעולם לא סיבה להפסיק או להימנע מעשייה.
המתנה הכי גדולה שקיבלתי היא הידיעה שפרויקט "בית רפאל" ממשיך לפעול, שלאנשים עדיין יש מה לאכול, ושאני
יכולה לעבור לירושלים בלב שלם. אני מבקשת שתאמצו את מה שעשיתי ותרחיבו את המפעל הזה. תודה רבה לכם,
תמשיכו הלאה, ותודה לכל המתנדבים
חה"מ מתן בארי :
אני מכיר את זילי כבר שנים רבות, עוד הרבה לפני שהייתי חבר מועצה, וראיתי מקרוב את המחויבות האדירה
והעשייה הבלתי פוסקת שלה. מבחינתי, היא פעלה תמיד מתוך תחושת שליחות עמוקה, כשהיא מתחילה חזק
וממשיכה בעקביות לאורך זמן. במיוחד בעתות משבר ניתן לראות את העוצמה האמיתית של הפעילות שלה, אך
חשוב לא פחות להבין שגם בשגרה מדובר בעבודה קשה ולא מובנת מאליה.
אני מדגיש את החשיבות בכך שהעשייה שלה לא תיתפס כמובן מאליו, אלא כדוגמה שמחייבת את כולנו - ובמיוחד
את מקבלי ההחלטות - להמשיך ולתמוך ביצירת מענה חברתי אמיתי. אני מביע לה תודה והערכה על כל השנים
של תרומה, הן ברגעים הקשים והן בשגרה
ניר גרוסמן( הבן):
אני ניר גרוסמן, הבן של זילי, ותושב חוזר לישראל אחרי הרבה שנים. כיום אני מורה להטסת כטב"מים לתלמידים
מחוננים כאן באילת. אני יכול להעיד באופן אישי על הילדות שלי בבית שבו אימא תמכה בכל כך הרבה אנשים
ונזקקים.
הבית שלנו תמיד היה פתוח לרווחה - נכנסו אלינו המון אנשים קשי יום, אכלו איתנו ישירות מהסיר של האוכל, ואימא
שלי פשוט נתנה להם את כל מה שהיה לה. גדלתי על ערכי נתינה בזכותך. השפעת על חיי.
קרן אור:
אני מנהלת את "הבית של פוזן". אני רוצה להדגיש שזילי לא טיפלה רק באוכלוסיות חלשות, חולות ומבוגרות, אלא
שבזכותה פרויקט "הבית של סוזן" הגיע לעיר אילת בזכותך, זילי, אני נמצאת כאן היום, ואני מודה לך מעומק הלב
על כך שנתת לי את הזכות והחסד לעסוק בעשייה החשובה הזו, בזכותך פרויקטים חברתיים הגיעו לעיר.
מירי אדרי:
למרות שאני כבר שנתיים לא גרה באילת, הגעתי לכאן במיוחד בשביל זילי. במשך כארבע-חמש שנים עבדנו יחד
באופן צמוד ברדיו, ניהלנו פינה קבועה בכל יום ראשון שבה ניסינו לעזור ל"בית רפאל" ולכל מי שרק אפשר. זילי היא
כוח טבע אמיתי, ואחת הנשים היחידות שהצליחו "להעמיד אותי במקום" בצורה יפה כבר בפגישתנו השנייה. אני
אוהבת אותה אהבת נפש. היא אחד האנשים הכי טובים שהכרתי בחיים שלי - פשוט לב אחד ענק, והיה לי העונג והכיף
להגיע לפה לכבודה.
4 עיריית אילת | טל 08-6367109/4 | ת.ד. 14, אילת 8810001 | |ו.1 חט 1616061]26.00 חב
שש אילת
₪9 +31!ו= מזכירות העירייה
לחיות נכון.
תמר:
בין כל הפרויקטים שזילי יצרה באילת, היא הקימה עמותה המעניקה תמיכה חיובית ושמחה לחולי סרטן ולמחלימים
המפעל הזה, שהתחיל בקטן והפך לגדול ומוכר בבית החולים, מבוסס על מפגשים חודשיים משמחים, הרצאות
והדרכות של מתנדבים ותרומות של עסקים מקומיים כמו בתי מלון, למרות שהעמותה אינה נתמכת על ידי הארגונים
הארציים הגדולים, בזכותה של זילי הפעילות נמשכת יום-יום, גם בזמנים קשים ובזמן מלחמה, תוך שמירה על קשר
ותמיכה בקבוצות נוספות באר).
המסגרת הזו מעניקה כוח עצום לאנשים ברגעיהם הקשים ומדגישה את האכפתיות של תושבי אילת, ושל זילי בפרט
שסייעה באופן אישי ואינספור פעמים למען איכות ואריכות חייהם של החולים. תודה רבה לך.
חה"מ גבי קדוש:
הבאת כבוד לעיר התמדה למרות קשיים לאורך שנים. אני מדגיש שהזכייה שלך בפרס ארצי הביאה כבוד גדול לאילת
והבליטה את פעילותך ברמה הלאומית. אני מעריך במיוחד את ההתמדה שלך לאורך השנים, למרות קשיים כלכליים
ואיומים חוזרים על המשך הפעילות.
ראינו לא פעם מצבים שבהם נדמה היה שהמפעל לא יוכל להמשיך - ובכל זאת הצלחת להתגבר ולהחזיק אותו.
מבחינתי זו עדות לעוצמה ולמחויבות יוצאת דופן לעשייה החברתית בעיר.
חה"מ סימה נמיר, עו"ד - המשנה לרה"ע:
אני מדגישה את החשיבות הרבה של הפרויקטים החברתיים שהוקמו בעיר, חלקם גם בשיתוף פעולה עם הרווחה. לצד
זאת, אני מציינת בכאב שהצורך בהם עדיין קיים, למרות התקווה שיגיע יום שלא יידרש סיוע כזה. אני יודעת עד כמה
העבודה הזו קשה, סיזיפית ומלאת אתגרים רגשיים, ודורשת מאמצ יומיומי לגייס משאבים ולעזור לאנשים במצוקה.
לכן אני מעריכה מאוד את ההתמדה והמפירות שלך לאורך השנים ואת התרומה המשמעותית שלך לאוכלוסיות
המוחלשות בעיר.
גב' זילי (זלפה) גרוסמן:
אני מודה לקהילה האילתית על התמיכה והשותפות הפעילות לא הייתה מצליחה בלעדיהם. אני כאן כדי לומר תודה
כולנו עשינו זאת יחד.
*מצטלמים*
3 אישור נסיעת בטי סימלמיץ, סגנית ומ"מ רה"ע - לדברצן, הונגריה, בתאריכים 25-28/5 בעלות של 4,000
ש"ח.
אלי לנקרי - ראש העירייה:
הבקשה היא לאישור נסיעתה של בטי סימלמיץ, לנסיעה לבודפסט, לדברצן, יחד איתי כדי לפגוש שם את ראש העיר
דברצן ואת כל הנהלת אוניברסיטת דברצן. זה חלק מהותי בתוך התהליך שלנו להביא לכך שלשמחת כולנו, הפקולטה
לרפואה באילת תיפתח ותתחיל לפעול באוקטובר השנה, בעזרת השם זה יקרה.
התקיימה הצבעה:
פה אחד
החלטה מס' 1/38/15:
מאושר
5 עיריית אילת | טל. 08-6367109/4 | ת.ד. 14, אילת 8810001 | |ו.1 חט 1616061]86.00 חב
+ אילת
8 מזכירות העירייה
לחיות נכוו.
12 שירותי הרפואה - בי"ח יוספטל:
אלי לנקרי - ראש העירייה:
אנחנו נכנסים לנושא חשוב מאין כמוהו, כמובן לנושא שירותי הרפואה באילת, שירותי הבריאות. שמעון בבקשה.
חה"מ שמעון גבאי:
אני רוצה לפתוח בהבהרה ברורה: אנחנו מוקירים ומעריכים עמוקות את הצוותים הרפואיים בבית החולים יוספטל,
הרופאים, האחיות ועובדי המלר"ד עושים עבודה נאמנה תחת עומסים כבדים, מחסור חמור בכוח אדם ומערכת
שנמצאת במצוקה שנים ארוכות. הביקורת שלי אינה מופנית כלפיהם, אלא כלפי המציאות הכללית והמערכתית
שנוצרה כאן. לקראת הדיון הזה ביצעתי תחקיר יפודי. עברתי על פרוטוקולים של ועדות כנסת ודיונים משנים עברו
(2003, 2006, 2016, 2022 ועד היום, שנת 2026) הנתונים פשוט מטלטלים והדירו שינה מעיני.
פינויים למרכז האר): בעשור האחרון ישנו ממוצע חודשי של 65 עד 70 פינויים באמבולנסים למרכז האר) (בעיקר
לקפלן, מכיוון שסורוקה כבר כמעט ולא מקבלים צנתורים לבביים). מדובר על כ-840 פינויים בשנה. הספרות
המקצועית קובעת כי אדם שעובר אירוע לבבי חייב להגיע לשולחן הצנתורים תוך 40 דקות, אחרת נגרם נזק בלתי
הפיך לשריר הלב. המשמעות היא שבכל שנה אנחנו מוסיפים למערכת כ-700 חולים כרוניים חדשים רק בגלל מרחק
הפינוי. מערך הפינויים באמבולנסים עולה כ-5 מיליון ₪ בשנה. בנוסף, מבוצעות כ-120 טיפות מסוק בשנה (בעלות של
5 אלף ₪ לטיסה), הממומנות על ידי משרד הבריאות ובית החולים.
המכרז לפינוי החולים לקפלן ולסורוקה נתקל בקשיים. מד"א, שעושים עבודה מקצועית, בחרו שלא לגשת אליו בגלל
תנאי שמנע מהמוקד הארצי שלהם להפעיל שיקול דעת מקצועי ולקבוע כי חולה מפוים חייב פינוי במסוק ולא
באמבולנס - החלטה שהושארה בלעדית לבית החולים. כיום הנושא מבוצע על ידי חברה פרטית, ואנחנו עדים למצב
שבו חולים (כולל חולים אונקולוגיים) משונעים בכביש הערבה במשך שלוש וחצי שעות, דבר שמחמיר את מצבם והופך
אותם לכרוניים.
הפתרון היחיד למציאות הזו בשנת 2026 הוא הקמת יחידת צנתורים באילת עם קרדיולוג זמין 24/7. הטענה של משרד
הבריאות לפיה "קרדיולוגים לא רוצים לרדת לאילת" היא אבפורד מוחלט. אם שוטר או כבאי לא היו רוצים לעבור
לאילת, זה אומר שלא היו כאן שירותי משטרה וכיבוי אש?
לגבי הפקולטה לרפואה שאמורה להיפתח - זהו צעד מבורך וחשוב, אך היא תתחיל להניב רופאים וסטאז'רים רק בעוד
8 שנים. אנחנו זקוקים למענה מיידי, למחר בבוקר. מעבר לכך, ישנן בעיות פנימיות נוספות, כמו סגירת חדרי ניתוח
בעבר בשל זיהומים, שהציבור צריך להיות מודע אליהן.
אנחנו עיר של 70 אלף תושבים קבועים, המארחת עוד עשרות אלפי נופשים בחגים. בעבר, כשהמדינה סגרה את שדה
דב, ראש העירייה לשעבר מאיר יצחק הלוי הקים מטה מאבק ואוהל מחאה בתל אביב. במקרה הנוכחי של שירותי
הבריאות, אנחנו לא צריכים אוהל מחאה - אנחנו צריכים להקים בניין קבוע מול משרד הבריאות, לשכב על הגדרות
והכבישים, לזעוק ולהילחם יום ולילה. להמשיך לחיות במציאות הזו זהו אסון ואות קין על המצח של כולנו. בהמשך הדיון
אבקש להעלות שאלות נוספות לראש העיר ולמנהלת בית החולים.
חה"מ מתן בארי:
אני רוצה להודות על הסבלנות כלפי הדברים הארוכים של שמעון. בהמשך לדבריו, חשוב להבין שמעבר לעולם
הצנתורים, גם עולם ההקרנות לחולי סרטן הוא אירוע קשה ומטלטל עבור תושבי אילת והמלווים שלהם. חולים נאלצים
להעתיק את חייהם למרכז האר למשך שישה עד עשרה שבועות, לגור במעונות כמו סטודנטים ולחיות בבדידות
בתקופה שבה הם הכי זקוקים לעורף המשפחתי, לחברים ולמיטה שלהם - וכל זה בשביל טיפול של 15-12 דקות ביום,
שבקלות יכול היה להינתן כאן בעיר.
6 עיריית אילת | טל.08-6367109/4 | ת.ד.14, אילת 8810001 | |1.1ח60961186.000 חב
אילת
ו מזכירות העירייה
לחיות נכון
ההשוואות הללו אולי נשמעות פופוליסטיות, אבל כששואלים אותי אם שירותי רפואה כאלה עדיפים על פני עוד מבנה,
פסטיבל או גינון בעיר - התשובה שלי היא חד-משמעית כן! אנחנו חייבים לייצר סדרי עדיפויות אמיתיים. כיום, כשאדם
שוקל לעבור לגור באילת (למשל מורה מטעם משרד החינוך), הוא כבר לא מגיע בעיניים עצומות; הוא בודק בפייסבוק
ומקבל מיד עשרות תגובות של "אל תתקרב לפה" בגלל מצב הרפואה.
המאבק המערכתי והוועדה הבין-קופתית הנושא הזה מלווה אותי כבר שנים. בשנת 2019 כפגן ראש עיר חבר קואליציה,
הצפתי את מצבו הרעוע של יוספטל ואת כמות התקלות הבלתי נסבלת בעקבות תחקיר מקיף ב"ישראל היום". לצערי,
הדיון נמרח ובפופו של דבר התכנס להצעת החלטה סביב חוק אילת ולא קרה עם זה כלום.
בשנת 2021 כסגן וממלא מקום ראש העיר, הכנסנו את הטיפול ברפואה כחלק מההסכם הקואליציוני. הקמנו ועדה
לשיתוף פעולה בין-קופתי וזימנו לראשונה את הנהלות "מכבי" ו"יוספטל". אלא שחודשים ספורים לאחר מכן, כשהחל
להתגבש רעיון הפקולטה לרפואה וקופת חולים "כללית" אימצה אותו, הנושא ירד מהפרק.
בית החולים יוספטל נמצא כיום במלכוד קשה שיטות עבודה לקויות ורופאים תורנים :הצוותים הרפואיים מודעים
למצוקה ומסגלים לעצמם שיטות עבודה בעייתיות. ישנם רופאים בכירים ותיקים שהם תורנים מהבית, והרופאים
הצעירים בבית החולים מפחדים להתקשר אליהם ולהקפיץ אותם. כתוצאה מכך, בטיפולים מקצועיים דחופים נעשות
תקלות רשלניות שמגיעות עד כדי סכנת חיים ממשית. בשל המצב הרעוע והתדמית הבעייתית של בית החולים, רופאים
פשוט לא רוצים להגיע לאילת, וסביבת העבודה אינה נתפסת כגבוהה מספיק.
האירוע האסטרטגי הגדול שחייב להיעצר הוא ניהול בית חולים יוספטל תחת קופה אחת בלבד "כללית". המצב הזה
משליך לרעה בעיקר על תושבי אילת. למרות שבשנתיים-שלוש האחרונות יש קצת יותר שיתוף פעולה בין הקופות, זה
עדיין לא מתקרב לפרומיל ממה שאזרח במדינת ישראל צריך לקבל. הבירוקרטיה והפרוצדורות קשות, ואנחנו כבר
התרגלנו שהחיים שלנו צריכים להיעצר בשביל בדיקות שגרתיות.
גייסתם מכונת |ח!א יופי, אבל התור אליה הוא "פעם באף פעם" במקום שהיא תעבוד 24/7. אמרתם שיש מיון ילדים
ביוספטל? בפועל, הורים מגיעים עם תינוקות בלילה ומגלים שאין רופא ילדים במקום, אלא רק רופא זמין בטלפון.
נתקלים במקרים שבהם לוקחים דם לתינוק בצורה לא ראויה פעם אחר פעם, הדם נקרש, והרופא התורן מעדיף להגיד
מהבית "תבואו בבוקר כי אני לא צלול מספיק עכשיו". אנחנו לא אמורים לחיות ככה, ואף אחד סביב השולחן הזה לא
צריך לסבול את המציאות הזו.
חה"מ אורי שיש:
אני בן 62, יליד אילת ומחלים מסרטן. מאז שחליתי אני עובר גיהינום שאני לא מאחל לאף אחד, והמצב הרפואי בעיר
הוא פשוט לא נורמלי וקורע משפחות. המתנה לבדיקות היא סכנת חיים. זה לא הגיוני שאני צריך לחכות עשרה חודשים
לבדיקת ד6-דשש קריטית שקובעת אם יש לי גרורות. אם אני מפספס את התור בגלל ביטולי טיסות, דוחים אותי בחצי
שנה נוספת ויכול להיות שעד אז הבנאדם כבר מת. איבדתי ככה חבר קרוב, בן אילת, שלא איתנו היום כי הוא לא הצליח
להגיע לתורים שלו בזמן.
אמא שלי, בת 90, עברה אירוע לבבי באמצע הלילה והוטסה לפורוקה כי באילת אין שירות רפואי להשתלת קוצב לב.
אחרי הטיפול, מנהל המחלקה שם קבע שחובה להחזיר אותה באמבולנס ועם ליווי, ונאלצתי לשלם על זה באופן פרטי.
למה זה צריך ליפול עליי? אתם שלחתם אותה לשם. מה עם אלו שאין להם? הם צריכים לבקש תרומות כדי להחזיר
את ההורים שלהם הביתה ? אנחנו לא נוסעים למרכז כי אנחנו רוצים. תושבי אילת נוסעים לטיפולים בתל אביב פשוט
כי אין לנו ברירה ואין פה את השירותים האלה. אנחנו חייבים להרים פה את הכפפה יחד - העירייה, קופות החולים,
שדה התעופה וחברות התעופה - ולפתור את הבעיה הזו אחת ולתמיד.
7 עיריית אילת | טל.08-6367109/4 | ת.ד.14, אילת 8810001 | |1.1 חש 616061]86.0 חב
₪ אילת
₪9 11315 מזכירות העירייה
לחיות נכון
אלי לנקרי - ראש העירייה:
תודה לכם על הצגת הדברים.
אני רוצה לפתוח ולהבהיר: נושא שירותי הבריאות של תושבי אילת הוא ממש לא נושא פוליטי, ובואו נסיר את זה מסדר
היום. זה נושא חשוב מאין כמוהו, ואנחנו לא נמצאים משני צדי המתרס. כולכם מכירים את העמדה שלי וכולכם יודעים
מה אני עושה באופן אישי לטובת שיפור המצב - לא בדיבורים, אלא במעשים.
אני אומר חזור ואמור בכל הזדמנות: שירותי הבריאות באילת הם האתגר הגדול ביותר של העיר הזו. כולם שומעים
אותי זועק את זה בכנסת, בוועדות הבריאות ובפגישות בממשלה עם שר הבריאות. כינסתי את ועדת הבריאות יותר
פעמים מכל ראש עיר אחר לפניי, והבאתי את משרד הבריאות להקים ועדות חשובות כדי להביא פתרונות. לכן, להגיד
שהדברים תקועים? זו אמירה שאין לה מקום, ומיד אתם תיווכחו בכך.
יש פערים גדולים, הנה אני אומר לכם את זה בגלוי ובאופן ברור. אני אומר את זה גם להנהלת בית החולים ולמנהלת,
ד"ר יפה אשור - שאני מוקיר ומעריך מאוד את עבודתה. והתפקיד שלנו הוא לעבוד קשה כדי לסגור אותם כמה שיותר.
זה בדיוק מה שאנחנו עושים בשנים האחרונות. בתקופתי כראש עיר, ואתם מוזמנים לבדוק אותי, הייתה ההתקדמות
הגדולה ביותר בצמצום הפערים בשירותים הרפואיים בעיר. שמתי את זה בסדר העדיפויות הכי גבוה שלי; תאמינו לי
שאני הולך לישון וקם בבוקר עם הנושא הזה. מבחינתנו, נושא הבריאות הוא הנושא החשוב ביותר. סימנתי לעצמי
שלושה אתגרים מרכזיים לעיר שאני יושב עליהם יום-יום: בריאות, תחבורה, וגיוון מקורות התעסוקה. תיכף נציג לכם
במצגת מה קרה בשנים האלו כדי שתראו שהפערים אכן צומצמו. האם זה מספיק? התשובה היא לא. האם אני מרוצה?
ממש לא. ולכן אני ממשיך לעבוד קשה יום ולילה כדי לשפר.
בתקופה שלי הושקעו מאות מיליוני שקלים - חלק מזה על ידי שירותי בריאות כללית וחלק באמצעות החלטות ממשלה.
תיכף תראו מה קורה ממש בימים אלו, מה מתוכנן לשנה הקרובה, ומה כוללת החלטת הממשלה הבאה בנושא. עכשיו,
בואו נראה את המצגת.
חה"מ סימה נמיר, עו"ד - משנה לרה"ע :
הייתה לראש העיר היכולת לנווט את זה ולפתח דברים אחרים בעיר. כפי שאחרים מקבלים החלטות כאלה, אך הוא
שם את נושא הבריאות על השולחן בראש סדר העדיפויות.
חה"מ שמואל פילוס:
לפני שתבזבז את הזמן שלנו, אנחנו רוצים לדבר על מה שלא בסדר. מה שבסדר - בסדר, על זה לא נדבר.
אלי לנקרי - ראש העירייה :
מה שאתה עושה עכשיו, שמוליק, זה הופך את זה לדיון פוליטי. בואו נציג את הדברים ומה שנעשה בשנים האחרונות
כדי לצמצם את אותם פערים, וזה נעשה בפעולה משותפת עם הכללית וד"ר יפה אשור. תשימו לב מה קרה:
9 (שאז קודמי היה ראש עיר) - מכשיר סיטי (ד6) מתקדם בבית החולים.
1 - פתחנו את המכון האונקולוגי.
2 - פתחנו מרפאות חוץ, מכון דיאליזה מתחדש
3 - התחלת בניית המבנה החדש והממוגן בעלות של 150 מיליון ₪ שיהיו בו ארבעה חדרי ניתוח חדישים ומכון
דיאליזה חדש.
אלו השקעות של מאות מיליוני שקלים שלא היו בעבר.
אני אמרתי כבר בתחילת דבריי שזה לא מספיק והפערים גדולים. ובדיוק - זה אנחנו! קדימה, תצטרפו לעשייה. אני
מוביל את המאבק ואני עושה.
8 עיריית אילת | טל.08-6367109/4 | ת.ד.14, אילת 8810001 | |ו.1 חטר.1610961186 חה
ו מזכירות העירייה
לחיות נכון
ד"ר יפה אשור -מנהלת ביה"ח יוספטל:
אפליה בין קופות החולים וחוקי המדינה : באתי לכאן כדי לעשות טוב לכל תושבי אילת, ולא רק לחברי קופת חולים
'כללית'. ההוראה החד-משמעית שלי לכל המחלקות היא לתת שירות שווה לכולם. אין כיום שום אפליה ביוספטל בין
הקופות, והתור ל וחו\-נקבע אך ורק לפי דחיפות רפואית. לגבי התשלום במיון: אם אדם מגיע ללא הפניה, הוא ישלם
0 שקלים בכל קופה שהיא, כי זה חוק מדינה ולא החלטה שלי. גם לגבי בדיקות סיטי (ד6) ו - וא מי שמבוטת
במכבי ורוצה לעשות בדיקה ביוספטל צריך להביא התחייבות, בדיוק כפי שהוא נדרש להביא אם הוא הולך לאיכילוב
או לשיבא, אחרת הקופה שלו לא תשלם על הבדיקה.
פינויים מוסקים וצנתורים (שיתוף הפעולה עם קפלן וסורוקה): המדינה מממנת לנו 100 הטסות בשנה, וכל מה שמעבר
לכך ממומן על ידי קופת חולים כללית ובית החולים. אנחנו מעבירים בשנה כ-165 חולים במפוק לצנתורים דחופים
במרכז. רובם מועברים כבשגרה לפורוקה, אך נאלצנו להפנות חולים לקפלן ולפורוקה בשתי תקופות משבר: הראשונה
ב-7 באוקטובר בגלל עומס פצועים עצום שם, והשנייה כשטיל נפח על סורוקה והשבית חדר צנתורים. חולים שמצבם
אינו מוגדר כהתקף לב חריף מועברים באמבולנס טיפול נמרץ לקפלן, מכיוון ששם יש יותר חדרי צנתור והתהליך מהיר
יותר - זו הפרקטיקה המקובלת בכל האר).
המאבק על יחידת הצנתורים והקושי בגיוס רופאים : המספר של 30 עד 40 חולים בחודש שנזקקים לצנתור בהחלט
מצדיק הקמת יחידת צנתורים באילת, ואני נלחמת על כך. עם זאת, צריך להבין שמדובר במערכת מורכבת: אי אפשר
להקים יחידת צנתורים בלי להקים לצידה יחידה לטיפול נמרץ שבה החולה ינוטר לאחר הפרוצדורה. כסף לבנייה הוא
החלק הקל; המאמ) האמיתי, שבו אני עוסקת יום ולילה, הוא להביא רופאים לעיר. מדובר במשימה קשה ביותר משום
שרופאי טיפול במר\ חסרים בכל האר), ורופאי צנתור במרכז מרוויחים בקלות 150-200 אלף ₪ וכשהם באים לאילת
הם דורשים חצי מיליון ₪. כרגע, הצלחתי לגייס רופא טיפול נמר\ שצפוי להתחיל לעבוד אצלנו בשנת 2027.
שירותים אונקולוגיים ומכון קרינה : כשהגעתי ליוספטל זיהיתי פער עצום בטיפולים האונקולוגיים. בעקבות כך, עשינו
הסכם עם מרכז הסרטן 'דוידוף' (בלינסון), ורופאים בכירים מגיעים לאילת שלושה ימים בשבוע ומעניקים תוכניות
טיפול מתקדמות (כימיות, ביולוגיות ואימונולוגיות) לחברי כל הקופות, למעט ילדים קטנים. לגבי מכון קרינה - הקמתו
עולה כ-300 מיליון שקלים וכמות המטופלים באילת אינה מצדיקה זאת, ולכן זהו נושא שלא אלחם עליו.
מלר"ד (מיון) ילדים וזמינות מרדימים : עשינו מאמ) אדיר והבאנו את בית החולים 'שניידר' למלר"ד ילדים באילת.
הרופאים נמצאים פיזית במיון מימים ראשון עד חמישי, משעה עשר בבוקר ועד שבע בערב, ומשעה זו והלאה הם
מתפקדים ככוננים ומגיעים לפי קריאה. אף אחד לא יכול לשהות בבית החולים ברצף מראשון עד חמישי, וכונן בהגדרה
נמצא בביתו ומוקפ) לפי צורך.
בנוסף, בעבר לא היה מרדים ביוספטל 24/7. הגעתי להסדר עם פורוקה לפיו שני מרדימים מגיעים בכל שבוע ועושים
תורנויות לסירוגין ברגע שהמרדימים המקומיים הולכים הביתה ב-16:00 ועד 08:00 בבוקר למחרת. השינוי הזה
מאפשר ניתוחים דחופים, החייאות, ומתן אפידורל בלילה, וכבר הציל בפועל חיי ילד שסבל מכוויות קשות בלילה.
סיכום וקריאה לאחריות לאומית :אני אומרת לראש העיר השכם והערב - הרפואה באילת היא לא בעיה פרטית שלי,
שלו או של הכללית, אלא בעיה לאומית שהמדינה חייבת לתת עליה את הדעת ולתקצב אותה בעשרות מיליונים. כספי
יוספטל לבדם אינם מפפיקים. המדינה מתחילה להשקיע לאט-לאט, וכל הישג כזה דורש מאיתנו מלחמות עולם
בדיונים ובוועדות. אני יוצאת למלחמות האלה כדי שלתושבי אילת יהיו חיים נורמליים כמו בכל מקום אחר. לוקח זמן
לשנות, אך נעשים מאמצים גדולים מאוד ואני מקווה שמרגישים את התזוזה ביוספטל.
לגבי מקרים שבהם נטען כי כוננים לא הגיעו - ההוראה שלי הפוכה לחלוטין וכונן שלא מגיע מזומן אליי לבירור ושימוע.
למשל, קבעתי הוראה שמפוק פינוי לא ממריא מבלי שרופא בכיר בדק את החולה.
9 עיריית אילת | | טל.08-6367109/4 | ת.ד. 14, אילת 8810001 | |ו.1 חט 1616061|86.00 חב
שש אילת
כששרע) 38| מזכירות העירייה
לחיות נכון.
אלי לנקרי - ראש העירייה
אוקיי, תודה רבה לד"ר יפה אשור. עכשיו נשמע עכשיו את ד"ר משה כהן, איש ציוני בכל רמ"ח איבריו ובשס"ה גידיו,
שעשה כאן עבודה מדהימה. אנחנו הולכים ביחד ארבע שנים תמימות במאבק להקים באילת פקולטה לרפואה.
ד"ר משה כהן:
קוראים לי משה, אני קרדיולוג שעבד שנים בספיקת לב במרכז, ובארבע השנים האחרונות אני עובד לצד ראש העיר
על הקמת פקולטה בינלאומית לרפואה באילת. הדרך היחידה להציל את יוספטל היא להפוך אותו לבית חולים
אוניברסיטאי (|9 וק 305 שַחוח 686ד), כי כסף הוא רק צלע אחת במשולש; רופאים בכירים ואיכותיים מחפשים גם
קליניקה, הוראה ומחקר. אחרי ארבע שנים של מלחמה, הצלחנו לנפץ את החומה, ובינואר קיבלנו אישור עקרוני להביא
לכאן שלוחה של אחת האוניברסיטאות הטובות באירופה, אוניברסיטת דברצן מהונגריה.
אנחנו עובדים כעת על קבלת הרישיון שצפוי להגיע בחודש הקרוב, ומתוכננים לפתוח את שנה א' באוקטובר 2026.
הביקוש לפקולטה עצום - יש לנו כבר מעל 150 מועמדים על 60 מקומות. ראש העיר התעקש שכל המעבדות יהיו כאן
בעיר, וקופת חולים כללית כבר מחויבת בהסכם להשקיע ביוספטל ולהביא אותו לרמה אקדמית. המהפכה הזו כבר
קורה: מינואר האחרון קיבלנו קורות חיים מיותר מ-90 רופאים בכירים שרוצים לבוא ללמד ולטפל באוכלוסייה, כולל
יו"ר איגוד הגינקולוגים וסגנית הדיקן של הדסה. מעבר לזה, ראש העיר הצליח לשכנע את מנכ"ל משרד הבריאות,
שהתנגד לפרויקט, להעניק מלגות של 400 אלף ₪ לסטודנטים מקומיים בתמורה לכך שיפתחו פה מסלולי התמחות
ויישארו לעבוד בעיר.
נכון שהמצב עכשיו לא טוב ושאין זמן, אבל אנחנו בונים פה תשתית, והפרויקט הזה הוא לא פחות מהצלת חיים.
חה"מ מתן בארי:
האירוע והפתרון למצוקה באילת לא יכולים להיות מורכבים רק מאוניברסיטה. המציאות היא שהפוליטיקה הפנימית
של קופת חולים כללית מנהלת כיום את המדיניות של יוספטל, ואני מצפה לשמוע כאן אומ) ולהגיד את הדברים בצורה
ברורה. הגיע הזמן לנתק את קופת חולים כללית מיוספטל, או לחבר אליה ביחד את שאר קופות החולים. מהלך כזה
יהיה מכפיל כוח, מכפיל כסף, הון אנושי ושוויון.
אלי לנקרי- ראש העירייה:
תודה רבה, לד"ר יפה אשור, ד"ר משה כהן ולכולם, סגרתי את הנושא. ממשיך בסדר היום.
2 מזכירות:
1 אישור פרוטוקול ועדת צעירים - מצ"ב
התקיימה הצבעה:
בעד-8
נמנע -5
החלטה מס' 2/38/15:
מאושר
9 עיריית אילת | טל. 08-6367109/4/ | ת.ד. 14, אילת 8810001 | |ו.1 חט.6061|86 חב
שא אילת
) 4 31 מזכירות העירייה
לחיות נכון.
3 גזברות:
1 אישור תב"רים - מצ"ב
תב"ר מס' 1353 - שיפוצי קיץ במוסדות חינוך (מפעל הפיס)- 2026- חדש
סכום התב"ר : 0 ₪
מקורות מימון: מפעל הפיס
התקיימה הצבעה:
בעד-8
נגד- 5
החלטה מס' 3/38/15:
מאושר
2 תב"ר מס' 1197 - שיפוץ ביה"ס ברנקו וייס- 2023 - הגדלה + עדכון מקור מימון
סכום התב"ר: 0 ₪
הגדלת התב"ר: 09 ₪
סה"כ התב"ר: 9 ₪
הגדלה ועדכון מקור המימון-: = עיריית אילת ( במקום מפעל הפיס)
התקיימה הצבעה:
בעד-8
נגד- 1 (חה"מ סמי אוחנה)
נמנע- 4
החלטה מפ' 4/38/15:
מאושר
3 תב"ר מס' 1244 - שדרוג מרכז המוסיקה- 2024 - הגדלה + עדכון מקור מימון
סכום התב"ר: 0 ₪
הגדלת התב"ר: 9 ₪
סה"כ התב"ר: 9 ₪
הגדלה ועדכון מקור המימון: עיריית אילת (במקום מפעל הפיס)
התקיימה הצבעה:
בעד-8
נגד- 4
נבמנע 1 (חה"מ אורי שיש)
החלטה מס' 5/38/15:
מאושר
1 עיריית אילת | טל.08-6367109/4 | ת.ד.14, אילת 8810001 | |ן.וט 1610961]86.0 חה
שא אילת
31% מזכירות העירייה
לחיות נכון
4. תב"ר מס' 1286 - פיתוח מערכות השקיה- הגדלה
סכום התב"ר : 0 ₪
הגדלת התב"ר : 0 ₪
סה"כ התב"ר -: 0 ₪
מקורות מימון: עיריית אילת
התקיימה הצבעה:
בעד- 9
נגד- 4
החלטה מס' 6/38/15:
מאושר
5 תב"ר מס' 1305 - טיפול במבנים מפוכנים- 2025 - הגדלה
סכום התב"ר : 0 ₪
הגדלת התב"ר : 0 ₪
סה"כ התב"ר | : 0 ₪
מקורות מימון: עיריית אילת
התקיימה הצבעח:
פה אחד
החלטה מס' 1/38/15:
מאושר
6. תב"ר מס' 1344 - נגישות אקוסטית במוס"ח 2025+ הנגשה טכנולוגית תשפ"ז - שינוי שם + הגדלה
סכום התב"ר : 0 ₪
הגדלת התב"ר : 6 ₪
סה"כ התב"ר -: 6 ₪
התקיימה הצבעה:
פה אחד
החלטה מס' 8/38/15:
מאושר
> חה"מ שמואל פילוס יצא מאולם המועצה
2 עריית אילת | טל.08-6367109/4 | ת.ד. 14, אילת 8810001 | |.וחט 16009061]86.0 חב
שש לילר
ב מזכירות העירייה
לחיות נכון
2 אישור פגירת תב"רים לשנת 2025 - מצ"ב
התקיימה הצבעה:
פה אחד
החלטה מס' 9/38/15:
מאושר
> חה";מ אורי שיש יצא מאולם המועצה
אישור הנפקת כרטיס חכם:
> ובל זנו - בודקת תוכניות באגף תכנו
> אדר יניב רמוס אדריכל העיר
התקיימה הצבעה:
פה אחד
החלטה מס' 10/38/15:
מאושר
>= חה"מ: שמואל פילוס ואורי שיש חזרו לאולם המועצה
4. מבקר העירייה:
1 דו"ח הממונה על תלונות הציבור לשנת 2025
אלי הרציג, עו"ד - מבקר העירייה :
מציג את דו"ח הממונה על תלונות הציבור כאשר הפעם בחרתי לרכז את הדיון בנושא רשות החנייה. ניצלתי את
ההזדמנות כדי להציף סוגיה כואבת שחוזרת על עצמה מדי שנה: המחסור החמור בכוח אדם לצורך מתן תשובות לפונים
וטיפול בתלונות ובערעורים. התובעת העירונית שלנו פשוט קורסת תחת העומס. כדי להמחיש את המצב, הבאתי מקרה
ייחודי ומקומם שהגיע לפתחי: תושב שגילה שמישהו שינה ספרה אחת בלוחית הרישוי של הרכב שלו, וכתוצאה מכך
הדוחות הגיעו לאדם אחר לגמרי (עם רכב דומה אך לא זהה). אמנם התובעת עשתה עבודה מצוינת וביטלה לו את
הדו"ח - כפי שצריך היה לעשות - אך הדגשתי שבירור של מקרים כאלה לוקח זמן רב מדי, פשוט כי יש לה הצפה של
תביעות וערעורים.
לסיום, ניצלתי את הבמה כדי לפרגן מכל הלב ליעל אוחיון ממחלקת פניות הציבור. אנחנו עובדים איתה המון במקביל,
והיא עושה עבודה מדהימה ו"מתקתקת" עניינים, לעו"ד אורית פריגל ולאתי אזולאי.
לא מדובר בסתם תלונות, אלא באלפי ערעורים שהצטברו לאורך שנים.
3 עירית אילת | טל.08-6367109/4 | ת.ד.14, אילת 8810001 | |.1 חטח.60961|86 חב
מזכירות העירייה
5
לחיות נכון
עו"ד דפנה ישראלי היוע"משית לעירייה:
ביקשתי להקצות תובע ייעודי שיטפל אך ורק בתחום החנייה. יש לתגבר ולחזק גם את אורית ואת הצוות.
אלי לנקרי - ראש העירייה:
אלי, תודה רבה. מצטרף לברכות. אין צורך בהצבעה. ממשיכים בנושא הבא:
5. חברת "מזח תיירות אילת בע"מ"
1 אישור תקנון התאגיד ואסדרת החברה כתאגיד עירוני (מצ"ב מכתבים נלווה ותקנון מוצע).
אלי לנקרי - ראש העירייה:
במצא איתנו מנכ"ל החברה הכלכלית, מר ארז רבן, אשמח באם תציג את עצמך בפני המועצה
ארז רבן- מנכ"ל חכ"א:
שמי ארז רבן, יליד חיפה (1969) ובוגר בית הספר הריאלי בעיר. את מרבית חיי הבוגרים הקדשתי לשירות הציבורי
ולביטחון המדינה: שירתתי בצה"ל במשך שלושים שנה, במהלכן הגעתי לדרגת אלוף-משנה (אל"ם) וכיהנתי בתפקידי
האחרון כמפקד מצ"ח (משטרת צבאית חוקרת). אני מחזיק בתואר ראשון ובתואר שני. עם שחרורי מצה"ל, המשכתי
לעשייה במגזר הציבורי והמוניציפלי.
שירתתי במשך שש שנים כסמנכ"ל משרד האוצר, ולאחר מכן כיהנתי כמנכ"ל תאגיד הספורט בהרצליה. כיום אני
משמש כמנכ"ל חכ"א ומוביל את תהליך אישור תקנון התאגיד ואסדרת החברה - מזח ותיירות כתאגיד עירוני.
אלי לנקרי - ראש העירייה :
חברת המזח זו חברה שהייתה בבעלות ממשלתית, לעיריית אילת היה שליש מהמניות של חברת המזח, ואנחנו במשך
שנים, ארבע שנים בערך, עשינו עבודה כדי לרכוש את חברת המזח מהמדינה. בסופו של דבר זה צלח, ולפני כמה שנים
רכשנו את החברה הזאת מהמדינה.
מדובר בחברה שרכשנו אותה לפי שווי של כ-12 מיליון שקל, ובסופו של דבר שילמנו 6 מיליון בחלק שלנו. החברה שווה
כיום עשרות מיליוני שקלים, ועכשיו היא חברה עירונית לכל דבר, ואנחנו עכשיו נדרשים לאשר את התקנון ולבצע את
ההסדרה של החברה כחברה עירונית.
חה"מ מתן בארי :
אני בעד השבחת נכסים מניבים, אבל לדעתי אתם פועלים בסדר הפוך. לפני שמאשרים תקנון, תציגו לנו תוכנית
פרגמטית, חזון ומטרות ברורות. כרגע החברה מנהלת שטח מצומצם מאוד, ואני חושש שאנחנו מייצרים פה סתם עוד
תאגיד ומנגנון שיבזבז משאבי ציבור על משרות מיותרות; עדיף שהחברה הכלכלית (חכ"א) תמשיך לנהל את הפעילות
כמו שהיה עד עכשיו.
עו"ד דפנה ישראלי - היועמ"ש לעירייה:
מבחינה משפטית, ברגע שהעירייה מחזיקה ב-100% מהמניות, החברה היא כבר תאגיד עירוני לפי דין. התקנון
הממשלתי הקודם פשוט לא רלוונטי יותר, מה שבא בפניכם כרגע לאישור זה התקנון הכללי החדש שנדרש כדי לעבוד
לפי נוהלי משרד הפנים. מנגגונים ומשרות כמו מנכ"ל או סמנכ"ל הם בכלל לא האישיו כרגע.
4 עריית אילת | טל.08-6367109/4 | ת.ד. 14, אילת 8810001 | |ו.1 חטר 16%6961]86.0 חהּ
אילת
ו מזכירות העירייה
לחיות נכון.
פיליפ אזרד - מנכ"ל העירייה :
כל מה שקורה פה כרגע זה תהליך אסדרה שמחויב על פי חוק, זה הכל. הנוסח של האישורים ששלחתי לכם במייל הוא
בדיוק הנוסח הנדרש מאיתנו. אנחנו צריכים לאשר את התקנון המעודכן, לשלוח אותו למשרד הפנים לאישור התקנון
ואסדרת החברה.
עו"ד גל הפנר - מנהלת תיפעולית חב' המזח:
אני מנהלת את הפעילות התפעולית של חברת המזח בשנים האחרונות, ובמהלך התקופה הזו החברה עברה תהליך
משמעותי של ייעול והתייצבות. אני רוצה להבהיר שנעשו מספר מהלכים משמעותיים הכוללים ביצוע שמאות לחברה
על מנת שנוכל לקבל החלטה מושכלת וגם כדי לבחון בדיוק מה השווי שלה עם מימוש התב"ע ובלעדיו.
נסענו יחד עם ראש העיר לחברת 'אתרים' בתל אביב כדי ללמוד מהם איזו אסטרטגיה נכונה אפשר ליישם אצלנו לניהול
רצועת החוף וזאת במחשבה האם נכון שחברת המזח תאגד תחתיה את כל הנכסים המניבים בעיר או את רצועת החוף
כולה. מדובר בהחלטה אמיצה שנמצאת אך ורק בשיקולה ובהחלטתה של הנהלת העירייה. אני מדגישה שהנהלת
העירייה עדיין לא קיבלה החלטה כזו לגבי התוכן, וזה לא משהו שבא לפתחנו כרגע.
גם החלטה אם לקחת את החברה בדרך הזו ולהפוך אותה בעתיד לתאגיד עם מנכ"ל, סמנכ"ל ומוסדות משלו, היא
החלטה של הנהלת העירייה בלבד קדימה, והיא ממש לא האירוע הנוכחי .
אלי לנקרי - ראש העירייה:
חברת המזח - אישור תקנון התאגיד ואסדרת החברה כתאגיד עירוני
התקיימה הצבעה:
בעד-8
נגד - 5 ( חה"מ: שמואל פילוס, אורי שיש, שמעון גבאי, מתן בארי וסמי שמואל אוחנה)
החלטה מס' 11/38/15:
מאושר
רשמה: אנריאט זנו
6
יליפ אזהָד אלי לנקרי
מנכ"ל העירייה ראש העירייה
מועצה מן המניין מס' 38/15
5 עיריית אילת | | טל.08-6367109/4 | ת.ד. 14, אילת 8810001 | |ו1 חט.6061!36 החבּ
פרוטוקול
ב' באייר התשפ"ו
9 אפריל 2026
מישיבת וועדת צעירים מס' 1/15/26 מיום ראשון , ב' באייר התשפ"ו, 19.4.26
בשעה 17:30 ב"מרכז הזדמנות"- ברח' איילות 31
נוכחים - חברי וועדה :
גב' בטי סימלמי) - סגנית ומ"מ ראש העירייה, יו"ר הוועדה
אופק אלימלך
ליאור לבקוביץ'
בתנאל טויטו
טלי ליפשי\
נבו אוחיון
אושר קיש - מזכירת ועדה
חסרים-חברי וועדה :
אופק דריהן
דניאל גריג
שירן אלקיים
רוי טליאס
אפק דריי
עמית זיו
שתתפים:
שרון מיר, עו"ד - מנהלת אגף צעירים
רינת טרבולסי - עוזרת סגנית ומ"מ ראש העירייה
מורן נחמיאס - מנהלת מרכז תעסוקה הזדמנות, האגף לשירותים חברתיים
על סדר היום:
1. דברי פתיחה
יו" וועדת צעירים, גב' בטי סימלמיץ- סגנית ומ"מ ראש העירייה
2 הצגת הפעילות המרכזית של מרכז הזדמנות
מנהלת המרכז- מורן נחמיאס
3 עדכוני אקדמיה ופעילות האגף ב"שאגת הארי"
עו"ד שרון מיר-מנהלת אגף צעירים והון אנושי
4. קמפיין לצעירים- המשך חשיבה משותפת וקידום המיזם
אילת
סש 385
פתיחת הישיבה:
בטי סימלמיץ סגנית ומ"מ ראש עירייה - יו"ר הוועדה
נפגשים לאחר מספר דחיות עקב אילוצים שונים ומצב החירום שהיה. מודה למורן על האירוח ועל ההזדמנות
להכיר את פעילות המרכז. חשוב שחברי הועדה יכירו כי הם גם שגרירים שלנו מול הצעירים וחשוב שכולם
יכירו את המקום. נקבל עדכונים על פעילות מרכז צעירים ב"שאגת הארי", עדכונים על תכנית החוסן
העירונית "עולמות" ונדבר על הקמפיין שלנו שהתחלנו ליצור אותו בקבוצה מצומצמת.
הצגת "מרכז הזדמנות" - מורן נחמיאס - מנהלת
ברוכים הבאים ל"מרכז הזדמנות" - זכות לארח אתכם כאן. כמי שנולדה וגדלה באילת, חשוב לי לא רק
לשתף בעשייה שלנו אלא גם לשמוע מכם רעיונות, שאלות והצעות. המרכז הוקם לפני שש שנים בתקופת
משבר ואבטלה קשה, ומאז פועל כחלק מהאגף לשירותים חברתיים ברשת ארצית של מרכזים לקידום
תעסוקה וצמצום פערים חברתיים. הייעוד שלנו הוא לסייע לתושבי אילת להשתלב בעבודה מכבדת, להגיע
לעצמאות כלכלית ולחזק חוסן אישי וקהילתי. אנו מעניקים ליווי אישי ומותאם לכל אדם מגיל 18 עד 70 -
מהכוונה תעסוקתית, הכשרות מקצועיות וליווי לקריירה, ועד סיוע לאוכלוסיות עם חסמים מורכבים. מבחינתנו
תעסוקה היא הרבה מעבר לפרנסה - היא שייכות, ערך עצמי, ביטחון והגשמה. לצד זאת אנו מפעילים
סדנאות וכלים ליצירת מקורות הכנסה נוספים, כדי לעזור לכל אדם לממש את הכישרון שלו ולהצליח.
אופק אלימלך - חבר וועדה
איך אתם פועלים עם אנשים שלא יכולים או לא מצליחים להתמיד, כי אם אני חושב רחב רוב האנשים שקשה
להם למצוא תעפוקה זה אנשים שלא יודעים להתמיד, עכשיו גם פה למה שהם יתמידו בתהליך נראה לי שזה
האתגר, התמדה בתהליך.
מורן נחמיאפ - מנהלת מרכז הזדמנות
העשייה שלנו מתחילה באבחון אישי של מקור הקושי התעסוקתי - האם מדובר בהפרעות קשב, קושי
בהתארגנות, אימפולסיביות או אתגרים רגשיים והתנהגותיים. בהתאם לכך אנו מתאימים מענה, כמו תוכנית
"פוקוס" לניהול זמן, שליטה עצמית וחיזוק תפקודים ניהוליים, ובמקרים מורכבים יותר גם ליווי של עובד
סוציאלי תעסוקתי לתהליך עומק. מאחר שמדובר בשירות וולונטרי, אנו משקיעים רבות בליווי, עידוד ושימור
קשר, במיוחד עם אוכלוסיות רווחה. כאשר מועמד בשל להשתלבות בעבודה, אנו מכינים אותו גם לדרישות
המעפיק - עמידה בזמנים, מחויבות והתנהלות נכונה - כדי להבטיח הצלחה לאורך זמן.
טלי ליפשיץ - חברת וועדה
את מדברת ואני חושבת על כל כך הרבה זוגות שאני רוצה שתפגשי, בסוף יש מסיימי תיכון, אני מורה
באולפנה ונורא הייתי רוצה שיהיה קורס הכנה לקראת החיים ולעבודה, יש משהו כזה?
מורן נחמיאפ - מנהלת מרכז הזדמנות
אז אנחנו אולי נעשה את זה בשיתוף פעולה עם מרכז צעירים, המטרה שלנו היא באמת שיכירו אותנו כבר
בשלב של בית הספר, אני אגיד שאנחנו כבר עשינו משהו בברנקו וייס ורוצים לעשות משהו עם קידום נוער
וצעירים בפיכון שכנראה לא יתגייסו, גם להגיע אליהם שיכירו אותנו, היו כבר הפניות של בוגרים אבל לתפוס
אותם לפני שהם מסיימים, כדי לא להיות תלושים, אנחנו רוצים לפנות ליועצות בית ספר להורים.
אנחנו שירות עירוני אבל אנחנו לא יושבים רגל על רגל ומחכים שאנשים יגיעו לכאן, אנחנו יוצאים החוצה כדי
שיכירו וידעו על השירות שלנו וגם לעשות שיתופי פעולה זה בסוף המפתח.
ואיל
0
מש : וב
טלי ליפשיץ חברת וועדה
יוצרים עתיד זה ביחד?
מורן נחמיאס -מנהלת מרכז הזדמנות
תוכנית "יוצרים עתיד" באה לתת מענה לילדים ואנשים עם מוגבלויות באמצעות חיבור לשירותים בקהילה
וליווי בתהליכי מיצוי זכויות והשתלבות בשיקום ובביטוח הלאומי, לצד מענה למשפחות; ובמקביל היא מקדמת
פיתוח כישורי חיים ותעסוקה כמו עבודת צוות, עמידה מול קהל, הצגה עצמית וניהול זמן, מתוך הבנה שככל
שהכישורים מתרחבים כך גם פוטנציאל ההשתכרות והעצמאות גדלים.
ליאור לבקוביץ' - חבר וועדה
רוב הבעיות שיש בגיוס כוח אדם זה נושא השכר של מעסיקים, רוב מקומות העבודה בעיר הם או במלונות או
קמעונאות. העובד הולך אחרי השקל ולכן אין יציבות.
מורן נחמיאס -מנהלת מרכז הזדמנות
אני רוצה לומר על זה משהו. בסקר גדול שנעשה הסיפור בשכר הוא לא במקום הראשון אצל עובדים.
במקום הראשון זה הקשר עם המנהל הישיר זה הכי חשוב לעובד הכרה והערכה.
אופק אַלימלך - חבר וועדה
אני אגיד עוד משהו, מי שמרגיש שהוא שווה הוא גם בא לדרוש והוא גם מקבל עובדים טובים שבאים לכל ענף
ואם הם באים עם קבלות הם גם מקבלים מה שהם רוצים בסוף.
שרון מיר, עו"ד - מנהלת מרכז צעירים:
צריך להבחין בין עבודות שהן זמניות מטבען לבין עבודות שיוצרות קריירה.
ליאור לבקוביץ' - חבר וועדה
מניסיוני בראיונות עבודה השכר חשוב ומכריע. צריך להרים את הכפפה בנושא של עבודה מועדפת כי אם
נאבד את המומנט שישראלים לא באים לעבוד ונסתמך על עובדים זרים מירדן ותאילנד בפוף זה יאבד
במומנט של העיר שלנו כי בסוף הם כוח אדם זול.
נבו אוחיון -חבר וועדה
אם יש לנו חוסר במקומות מסוימים נגיד קימעונאות, אפשר לשלב בקלות את בני הנוער.
מורן נחמיאס -מנהלת מרכז הזדמנות
רשת המתנ"סים עושה ירידי תעסוקה לבני נוער.
גבו אוחיון -חבר וועדה
אז שווה אולי להיכנס לתחומים האלה ולהסביר להם מה מותר ומה אפור, לתת להם איזו הכשרה מקצועית
קצרה ולכנס חיילים משוחררים, אני לא יודע אם אתם נכנסים לשם או לא, זה יכול להיות שילוב טוב.
רציתי לשאול עם כמה מעסיקים אתם עובדים, כי בעצם מה שאני רואה פה אני אחליף לכם לרגע את השם
"כוח אדם" ולא מרכז הזדמנות זאת אומרת שכוח המיקוח שחיפשנו מקודם בעצם נמצא גם אצלכם קצת,
אם אתם מכשירים עובדים ויש לכם מסלול ייעודי, עברתם משהו, הכשרה כלשהי אז יש לכם גם כוח פניה
למעסיק כי אתה מקבל איזה מישהו חסר ידע שאני צריך ללמד אותו את כל העבודה אז אולי את גם יכולה
לצ'פר את אלה שמגיעים דרכך.
מורן נחמיאפ -מנהלת מרכז הזדמנות
אנו פועלים מתוך הקשבה לצורכי התושבים והתאמת מענים לפי בחירותיהם, לצד עמידה ביעדי פונים,
השמות ומאגר מעסיקים, כאשר המחויבות המרכזית שלנו היא לתושב ולא למעסיק, במטרה להבטיח
השתלבות בעבודה מכבדת והוגנת ולאפשרויות שעלולות לפגוע בו.
להגיע לקהילה דרך פרויקט חופן, בטי התחילה את תכנית חוסן. פרויקט חוסן נועד ליצור חיבור ישיר לקהילה
ולשלב בין תהליך נפשי לתעסוקתי, מתוך הבנה שתהליכים רגשיים לבדם לוקחים זמן ולעיתים אנשים
נשחקים או מאבדים כיוון. לכן המטרה היא לא להשאיר את האדם רק בטיפול, אלא לתת לו מסגרת משלימה
של עבודה, למידה והתפתחות, שמחזיקה אותו ביום-יום ומחזקת גם את החוסן האישי וגם את תחושת
השייכות.
מורן נחמיאס - מנהלת מרכז הזדמנות
נכון, הגיעה אלינו מישהי שמחפשת תעסוקה, מצד אחד היא הגיעה לפגישת ליווי פרטנית וצירפנו אותה לקורס
מחשבים כדי לייצר לה עוגן, אנחנו מבינים שזו תקופה קריטית ושאם אנחנו לא תופסים אותם בזמן זה כבר לא
רלוונטי, אנחנו רוצים להיות שם בשבילם אבל גם בצורה מדויקת, לא להעמיס עליהם בדברים שהם לא
זקוקים להם.
ליאור לבקוביץ' - חבר וועדה
יש איזה סוג של שיתוף פעולה עם לשכת התעסוקה?
מורן נחמיאפ - מנהלת מרכז הזדמנות
כן, עשינו איתם ירידים עשינו איתם את ההכשרה המקצועית, בסוף אנחנו לא נותנים את השירות שהם נותנים,
אנחנו נותנים תהליך ליווי, אנחנו מוצאים את הדרכים לעבוד ביחד איפה שאפשר וכמה שאפשר.
בטי סימלמיץ פגנית ומ"מ ראש עירייה. יו"ר הוועדה
בגלל זה חשוב לדבר ולספר לאנשים שאתם מכירים, אני לדוגמה מפנה תמיד לכאן כל מי שמגיע אליי וצריך
הכוונה אני יודעת שהפניתי ושהראיתי שיש שירות כזה בעיר.
מורן נחמיאס -מנהלת מרכז הזדמנות
תפנו אלינו, אנחנו כאן בשביל כל פונה, אפשר גם לקבוע פגישה ומה שתרצו, זה שירות עירוני, זאת השליחות
שלנו, אנחנו כאן בשביל זה.
עדכוני "מרכז צעירים" - שרון מיר, עו"ד - מנהלת מרכז צעירים
בשנה האחרונה עיריית אילת נבחרה לפיילוט "צה"ל בעיר" - מינהלת ארצית חדשה שמחברת בין צה"ל
לרשויות המקומיות, מתוך ההבנה שלרשויות יש תפקיד מרכזי בחיזוק החוסן, ובפסיוע למשרתי צה"ל
ומשפחותיהם. המהלך מאפשר לנו למפות ולתת מענים מדויקים לכלל המשרתים, החל ממלש"בים, חיילים
בשירות חובה, משרתי קבע, מילואים, פצועים ונפגעים.
במקביל, מזה מספר חודשים שיש לנו רכז ייעודי לטיפול במשפחות המילואים והקבע, תחום שהממשלה,
הפילנתרופיה, והשלטון המקומי שמים עליו דגש לשגים הקרובות.
במהלך המלחמה האחרונה היו לנו כ -1,400 משרתי מילואים פעילים, והצלחנו להגיע למאות משרתים ולבני
משפחותיהם. הרחבנו את המענים למשפחות המילואים והקבע - סיוע בבית, הפעלות לילדים, מתנדבים,
שוברים והקלות שונות.
כיום אנו מתמקדים גם בצרכים העמוקים שנוצרו לאחר תקופה ממושכת של שירות מילואים ולחימה:
תעסוקה, יציבות משפחתית, רווחה נפשית וליווי אישי, תוך דגש מיוחד גם על משרתי מילואים רווקים,
שלעיתים נותרים ללא מעגה אזרחי, ובלי מעטפת משפחתית.
בטי סימלמיץ סגנית ומ"מ ראש עיבייה. יו"ר הוועדה
אחד היתרונות של הסיפור הזה זה הקשר עם הצבא עכשיו, זה משהו שלא היה לנו לפני, עכשיו אפשר לפלח
כי גם לדוגמה אם השקענו בפעילות ואמרנו נעשה פעילות למשפחות עם ילדים ובפוף אתה רואה שמשפחות
עם ילדים זה רק רבע מתוך כל המשרתים, ויש לך עוד אוכלופיות משרתים שהם בלי ילדים, אני משתפת
אתכם ברמת המקרו, יש שמיכה צריך לסדר אותה, אז לפי הנתונים זה עוזר לנו לדייק ולחשוב מה הצרכים.
ליאור לבקוביץ - חבר וועדה
אני יכול להגיד שיצא עכשיו דף אתר של העירייה לתושבי הצפון, עם הטבות לתושבי הצפון, אני חושב שדווקא
אם יצא אתר למשרתי מילואים הפעילים, עם הטבות כמו לדוגמה שובר לקניית פיצה או סתם לדוגמה מופע
סטנד-אפ בהנחה מיוחדת לחיילי מילואים.
שרון מיר, עו"דד- מנהלת מרכז צעירים
אז יש כזה, אנחנו כבר אחרי שנתיים של מלחמה, יש כרטיס שנקרא "אילתניק" שקיבלו אותו משרתי מילואים
עוד מהסבבים הקודמים, וההטבות שלו הן עד יוני, באמת צריך לחשוב איך ממשיכים אותו, אבל כן יש הטבות
של בתי עסק אילתים.
ליאור לבקוביץ' - חבר וועדה
אני כתושב פעם ראשונה שומע את זה, אני אומר כי אני גם כמעפיק יכול גם למצוא איזה סוג של הטבות וזו
פעם ראשונה שאני שומע את זה. ודרך אגב משהו גדול שיש אצלנו בעירייה ובכלליות שהרבה דברים לא
מפורסמים, פעם ראשונה אני שומע על הדבר הזה.
שרון מיר, עו"ד - מנהלת מרכז צעירים
המידע פורסם ונשלח לקהל היעד הרלוונטי, ללא חידוש בסבב הנוכחי, ואנו פתוחים לרעיונות נוספים, כמו
למשל להגעה למילואימניקים רווקים ללא מעטפת משפחתית.
במקביל, במסגרת שיתוף הפעולה עם "צה"ל בעיר", נקיים ב-4 ביוני באילת כנס משתחררים ומשוחררים
לראשונה באילת (כמו הכנסים בסינמה סיטי לדוגמא) יריד תעסוקה, לימודים, הטבות ייעודי לחיילים לפני
ואחרי שחרור ועד חמש שנים, כולל משרתי מילואים עד עשר שנים מהשחרור. מטרת הכנס היא לחבר בין
צעירים להזדמנויות תעסוקה, הטבות ומלגות, גם מתוך הבנה של האתגר הגיאוגרפי של אילת.
ליאור לבקוביץ' - חבר וועדה
אם ייצא אוטובוס מהמרכז למשוחררים לא מאילת, כשגם ככה חיילים מתניידים רובם באוטובוסים, יגיעו ליום
כנס משתחררים לעשות יום מפנק כזה, בית מלון שיארח אותם... זה קודם כל פותח תמונה על העיר אילת.
שרון מיר, עו"ד - מנהלת מרכז צעירים
קודם כל אנחנו פונים לאילתים ולצעירים משוחררים מחבל אילות. כרגע זה כנס ראשון, ועוד מוקדם להביא
אנשים מהצפון/מרכז. נחשוב על זה לכנסים הבאים.
ליאור לבקוביץ' - חבר וועדה
זה יעודד אנשים לבוא לפה, להראות את העיר ולחשוף את העיר.
שרון מיר, עו"ד - מנהלת מרכז צעירים
עוד עדכון לגבי מלגות לסטודנטים - חילקנו השנה כ 250 מלגות לסטודנטים הלומדים באילת או אילתים
הלומדים מחוץ לאילת. טקס המלגות שהיה אמור להיות ב 27.3 והאירוע לסטודנטים התבטלו מן הסתם.
אנחנו מתכננים אירוע לכבוד יום הסטודנט באילת.
עדכונים - תוכנית החוסן העירונית "עולמות" - בטי סימלמיץ סגנית ומ"מ ראש עיבייה. יו"ר הוועדה
התקדמנו משמעותית בתוכנית, בעיקר בתחום הצעירים והרווחה הנפשית. התוכנית פועלת בשלושה
מפלולים: סדנאות משמעות וחוסן בנות שמונה מפגשים לקבוצות יעד כמו מורים, עובדים סוציאליים, אזרחים
ותיקים, סטודנטים ומשפחות מילואים; מפלול קהילתי להכשרת מובילי קהילות ומתן תקציבים לפעילות
קהילתית; ופעילויות עירוניות לתושבים כמו מפגשי זום בנושאי גוף ונפש.
בקרוב נשיק שלוש פלטפורמות דיגיטליות ללא עלות לחצי שנה בתחומי נשימה, ויסות רגשי וליווי רגשי מבוסס
\א, לצד התאמה ייעודית לאוכלוסיות הזקוקות לכך. בנוסף, קיבלנו תקציב להרחבת הפעילות לבתי הספר
בתחומי חרמות ובריאות הנפש. במקביל אנו מקדמים מהלכים לחשיפת הצעירים באילת למענים הקיימים
באמצעות תוכן דיגיטלי, סרטונים ופודקאסט קהילתי לקראת שנת הלימודים הקרובה. אנחנו מנסים לפתוח
קבוצת גברים, נשמח שתסייעו בהפצה.
קמפיין צעירים
בהמשך ליוזמה שהעלו חלק מהחברים, נשלח קוב\ שיתופי עם נושאים שאליהם נכוון בפודקאסטים. נתאם
פגישה עם גל רבינו שידריך אותנו ונצא לדרך.
סיכום הוועדה:
החלטות ופעולות להמשך
>< בחינת אפשרות להבאת חיילים המשרתים בגזרת אילת (שאינם תושבי העיר) לכנס
המשתחררים כדי לעודדם להישאר בעיר.
>< חיזוק המאמצים להגיע למשרתי מילואים רווקים (ללא ילדים) שחשים לעיתים שקופים
במערך ההטבות (בדומה לפרויקט "באנו לפייע" או "באנו לחבק" למשפחות המשרתים).
> המשך קידום קמפיין הצעירים העירוני
אושר קיש
סגנית ומ"מ ראש עירייה - יו"ר הוועדה מזכירת הוועדה
הביר
מטפף
13
1107
146
16
15
14
שב תביר
שיפוצי קיץ במוסדות חינוך- 2026
שיפו ביהייס ברנקו וייס- 2023
שדרוג מרכז המוסיקה 2024
פיתוח מערכות השקייה
טיפול במבניס מסוכנים- 2025
נגישות אקוסטית במוסייח 2025 +
הנגשה טכנולוגית תשפייז
2%
/
/ פופ אזרד
מנפליל העיריה
פוט תריט מאושרים מישיבוג מועצת עיר מט' 38/15 (1189) בתאריך 13/05/2026
סמו
2,000
00
"(000
10
000
3.000
מהות
הצש,/
תוטפת/
חדש
הגדלה
הגדלה
הגדלה
הגדלה
הגדלה +
עדכון שס
שפוט
השינוי
09
9
100
5,000
2,006
ספוט התב'/ר
לאחר השינוי
20
9
19
20
10
6
קר עב
פיתוה
9
"9
10
000
1,8
אחר - פרט
מפעל הפיט
משרד החינוך
טפוס
מקורוות מימון
הערות
0 |מסי מענק ממפעל הפיסי יתקבל בהמשך
9,606
28
עדכון מקור המימון וסכוס התבייר אשר אושר ב-02/04/2025
עדכון מקור המימון וטכוט התבייר אשר אושר ב-02/04/2025.
מסי משימה 26374 בתכנית העבודה לשנת 2026
עפייי טבלת סימולציה של משרד החינוך
אילת
9 ₪ קחית נש 77 לשכת גזבר
כי אייר תשפייו
7 מאי 2026
לכבוד
חבר/ת מועצת העיר
הנדון: הסבר לתב'ירים - מועצת עיר מט' 38/15 (1189) לתאריך 13/05/2026
> תביר מט' 1353 -- שיפוצי סי במוסדות חינוך (מפעל הפיס)- 2026
סכוט התבייר | : 0 ₪
מקורות מימון: מפעל הפיס
פתיחת תבייר חדש- לטובת ביצוע עבודות שיפוץ במוסדות חינוך: ביהייס מצפה ים, ביהייס הרי אילת, ביהייס עציון
גבר, וביהייס על יסודי בגין.
> תביר מס' 1197 - שיפוץ ביה''ט ברנקו וייט- 2023
סכוס התבייר: 0 ₪
הגדלת התבייר: 9 ₪
סהייכ התבייר: 9 ₪
מקור המימון: עיריית אילת
עדכון מקור המימון וסכוס ההגדלה בתבייר- עדכון מקור מימון וסכוס התבייר אשר אושר במקור ב-
5.,. מאחתר ולא התקבל אישור מפעל הפיס לתקצוב נוסף בפרויקט.
אנו מבקשיס לשנות את :
א. מקור המימון- במקוס מפעל הפיס, המימון יבוצע מהקרן לעבודות פיתוח.
ב. סכום ההגדלה- סכוס ההגדלה המקורי שאושר היה 500,000 ₪ ואנו מבקשים לעדכן את הסכום
בהתאס לסכוס ההוצאות שבוצעו בפועל- 550,509 ₪.
> תבר מט' 12464 -- שדרוג מרכו המוסיקה- 2024
סכוס התבייר: 0 ₪
הגדלת התבייר: 9 ו
סהייכ התבייר: 9 ₪
מקור המימון: עיריית אילת
עדכון מקור המימון וסכוס ההגדלה בתבייר- עדכון מקור מימון וסכוס התבייר אשר אושר במקור ב-
5. מאחר ולא התקבל אישור מפעל הפיס לתקצוב בפרויקט.
אנו מבקשיס לשנות את:
א. מקור המימון- במקוס מפעל הפיס, המימון יבוצע מהקרן לעבודות פיתוח.
ב. סכום ההגדלה- סכוס ההגדלה המקורי שאושר היה 1,000,000 ₪ ואנו מבקשיס לעדכן את
הסכוס בהתאס לסכוס ההוצאות שבוצעו בפועל- 967,579 ₪.
עיריית אילת | טל. 08-6367067 | ת.ד.14, אילת 8810001 | = !חחח !וצצ
-|
לשכת גזבר
4
%%
תב''ר מט' 1286 -- פיתוח מערכות השקית
סכוס התבייר : 0 ₪
הגדלת התבייר | : 0 ₪
סהייכ התבייר - : 0 ₪
מקורות מימון: עיריית אילת
הגדלת תבייר - לטובת המשך שדרוג ראשי מערכות השקיה ברחבי העיר: יוחלפו 8 מערכות בגודל 2 צול, 20 מערכות
בגודל 1.5 צול ו-16 מערכות בגודל 1 צול. במסגרת העבודות יוחלפו ראשי מערכת, מדי לחצ, יותקנו ארונות חדשים
לראשי מערכת ולותקנו יחידות קצה אלחוטיות.
עבודות שדרוג מערכות המיס יביאו לחיסכון בצריכת המיס לגינון.
4
תב'/ר מט' 1305 -- טיפול במבנים מסוכנים- 2025
סכוס התבייר 0 ₪
הגדלת התבייר = : 0 ₪
סחייכ התבייר : 0 ₪
מקורות מימון: עיריית אילת
הגדלת תבייר- עבור עבודות נוספות במסגרת פרויקט טיפול במבניס מסוכנים. בין יתר העבודות העתקת לוח חשמל
במרכז צעירים, הקטנת חדר חשמל במרכז צעירים, התקנות גדרות ומעקות בטיחות בבתי ברמן, חיזוק והסדרת קירות
תמך בבתי ברמן, ועוד...
> תב''ר מס' 1344 - נגישות אקוסטית במוס'יח 2025+ הנגשה טכנולוגית תשפיו
סכוס התבייר | : 0 ₪
הגדלת התבייר -: 6 ₪
סהייכ התבייר | : 6 ₪
מקורות מימון: משרד התינוך
שינוי שס + הגדלת התבייר- עס קבלת הודעת תקצוב ממשרד החינוך, עבור הנגשה טכנולוגית לשנת תשפייז, אנו
מבקשים:
1 לעדכן את שס התבייר.
2
להגדיל את סכוס התבייר בסך של 99,686 ₪ בהתאס לסכום המאושר לעיריית אילת עפייי טבלת סימולציה
של משרד החינוך עבור הנגשה טכנולוגית לשנת תשפייז.
בכבוד רב,
אסי בן חמו
גוּבר העיריה
עיריית אילת | טל. 08-6367067 | ת.ד.14, אילת 8810001 | | | וחטח. !ושעש
/5 (220 -- 0
מס' תב"ר שם תב"ר ביצוע מצטבר עודף/גרעון
214 פיתוח סביבתי בשכונות טעונות טיפוח 83 0
207 הנגשת מבני ציבור ומוסדות חינוך 00000 0
202 עזרים בטיחותיים 2017 0 0
24 תכנון צומת דרבן עד צומת שופרון 1008 0
109 הלוואת פיתוח לחידוש ושיקום כבישים 0 0
1083 תכנון פיתוח טיילת חוף צפוני 0 0
105 הקמת גני משחקים בעיר והצללות- 2019 283 0
1000 ביה"ס רבין- נגישות פרטנית- מעלית 7 0
01 תכנית מפורטת- רחוב אילות 23 0
1009 עיר ירוקה- קליטת תיירות 0 0
105 תכנון וביצוע תשתיות- פטיו הבית המדברי 1.000 0
114 שביל אופניים ששת הימים/יותם 2.006 0
18| עב' פיתוח במרחבים ציבוריים- מתחם הכשרת היישוב 1,020 0
1412 שדרוג אולם ספורט בגין 74 0
143 מעון יום ניצן 55 0
ו עבודות פיתוח לחידוש ושיקום כבישים (הלוואה) 0 0
08| פיתוח מערכות מידע- שדרוג מערכות. 003 0
1583 החלטת ממשלה 567- שיפוץ מתחמים לחסרי מעמד 1 0
07 החלטת ממשלה 4662- הרחבת פעילות תרבותית 0 0
170 מעבדת דימיון- ביה"ס יעלים 0 0
156 רשות הניקוז 2023 0 0
12 שדרוג והקמת מתקני/מגרשי ספורט 00| 0
1%3 פיתוח שצ"פ- שכונת נווה מדבר ו 0
5008 הסדרים בטיחותיים- רחוב ששת הימים 12 0
5 הסדרים בטיחותיים- רחוב חטיבת הנגב 07 0
209 שדרוג טיילת סביב מעגנות- השלמות. 0 0
1210 שדרוג מדרכות וחניות באזור התיירות 0 0
1266 מבצע סככות לתחבורה ציבורית 15 0
77 נגישות אקוסטית במוסדות חינוך- תשפ"ד 2 0
258 סיוע לקליטת מפונים 27 0
1229 הקמת ביה"ס זמני (למפונים)- מתחם סלינה 8 0
210 התאמת מוסדות לימוד למשרד החינוך 0 0
12 מתן מענה לאוכלוסיית המפונים 6 0
120 רכישת מחשבים לבתי ספר- מפעל הפיס 2007 0
1211 ציוד וריהוט נלוויים למענק מיחשוב 199 0
12 הצטיידות מוס"ד- מפעל הפיס 2024 000 0
15 רכישת קרקע מרמ"י- מב' מערבי + מב' מזרחי 0 0
1200 שיפוצי קיץ במוסדות חינוך 2024 2.000 0
1206 נגישות אקוסטית במוסדות חינוך- 2024 0.008 0
208 הלוואה/איזון כיסוי גירעון מצטבר (פרישת עובדים) 007 0
209 כנס תיירות אקולוגית אזורית- אלופי הנדידה 02 0
270 סדנא בינלאומית לשמירה וניטור הטבע. 2001 0
24 פיתוח ושדרוג תשתיות, בניינים ומשעולים 0 0
1255 היטלי ניקוז אזוריים- 2025 3 0
24 הנגשה פרטנית- תשפ"ה 13 0
אילת
8
לתיות נכון. לשכה משפטית
יוס רביעי כייו אייר תשפייו
3 מאל 2026
לכבוד
חברי מועצת העיר
באך
שלוס רב,
הנדון : חוות דעת משפטית בעניין אסדרת חברת מלח תלירות אללת בע'ימ בתאגיד עירונל
חוות דעת זו ניתנת בהתאס לנוהל אסדרת חברה עלרונית, המחייב צירוף חוות דעת היועצת המשפטית
של חרשות המקומית כתנאי לבתינת בקשת אסדרה של חברה עירונית על ידי שר הפניס הן לגבי תאגלד
קייס והן לגבי תאגיד חדש.
בהתאס לנדרש בנוהל הריני לאשר כי בתנתי את הסמכות החוקית להליך, את התאמת ההליך
לדרישות הדין והנוהל ואת הוראות התקנון המוצע.
חברת מזח תיירות אללת בעיימ, ת.פ. 520027939 (להלן : ''התברה"), הוקמה בשנת 1968 מכוח התלטת
ממשלה, כחברה ממשלתית. בעקבות החלטת ועדת השרים לענייני הפרטה מלוס 26.12.2010 ואלשור
משרד הפניס מיוס 16.9.2011, רכשה עיריית אילת את כלל מניות החברה מהמדינה. הרכישה
הושלמה במהלך שנת 2024. ביוס 22.12.2024 חדלה החברה מלהיות חברה ממשלתית והפכה להיות
תאגיד עירוני מכוח הוראות הדין כאשר עיריית אילת הינה בעלת השליטה בה.
על אף שבמהותו התאגיד הפך לתאגיד עירוני עם רכישת המניות על ידי העירייה וואת בהתאם
להגדרת ''תאגיד עירונייי בהוראות הדין, בהתאס לנוהל אסדרת חברה עירונית נדרש להסדיר מעמדו
כתאגיד עירוני לרבות אישור התקנון החדש.
התקנון המוצע מתליף באופן מוחלט את התקנון ההיסטורי משנת 1968 של התברה במתכונתה
הקודמת כחברה ממשלתית. התקנון נערך יחד עימי בהתאס להוראות הנוהל ואינו כולל הוראה
הנוגדת את הדין.
כניסת התקנון לתוקפו מותנית באישור מועצת העיר ושר הפנים (או מי שהוסמך מטעמו). עד למתן
אישור השר, פעילות החברה כתאגיד עירוני אינה מוסדרת במלואה.
לצורך הסדרת מעמדו של התאגיד, הוכנו על ידי עורכי הדין מטעס התברה הכלכלית המטפלת בהליך
אסדרת התאגיד, תקנון חדש כאמור לעיל, תוכנית אסטרטגית-כלכלית, מבנה ארגוני מוצע, וכן חוות
דעת מקצועיות של מנכייל העירייה, גגבר העירייה והחיימ.
לאחר בחינת ההומרים שהוכנו כאמור ולאתחר שמצאתל כי קיימת סמכות הוקית להליך וכי התקנון
המוצע עומד בהוראות הנוהל ובהוראות הדין הרלוונטיות - אני סבורה כי אין מניעה משפטית לאישור
הצעת ההתלטה המובאת בפני המועצה לרבות אישור התקנון המוצע ובכפוף לאישור משרד הפנלס.
בכבוד רב,
4
דפנה ישראלי, עוייד
היועצת המשפטית לעירייה
עיריית אילת | טל. 08-6367007 | פקס: 08-6367202 | | ת.ד.14, אילת 8810001
אילת
וו /
, לחיות נכון. לשכת מנכ"ל
לשמ] 22 - 051
כ"ד אייר, תשפ"ו
1 מאי, 2026
לכבוד
גב' טטיאנה אילריונוב
סגנית מנהל אגף בכיר (תאגידים עירוניים)
אגף בכיר תאגידים עירוניים
משרד הפנים
א.נ,
הנדון: חוות דעת מנכ"ל העירייה - בקשה לאסדרת חברת מזח תיירות אילת בע"מ כתאגיד עירוני
בהתאם להוראות נוהל אסדרת חברה עירונית, הריני לציין כי לאחר שבחנתי את ניתוח החלופות ואת התוכנית האסטרכגית
לאסדרת חברת מזח תיירות אילת בע"מ כתאגיד עירוני (להלן: "החברה"), אני סבור כי ישנה תועלת באפדרת החברה.
בכבוד רב,
פיליפ אזרד
מנכ"ל העירייה
העתקים:
מר אלי לנקרי-ראש עיריית אילת
גב' ענת חנה לנקסנר- מנהלת המינהל לשלטון מקומי
עיריית אילת | טל. 08-6367112/3 | ת.ד. 14, אילת 881000 | |1.וחטוח.81|ו96)טחח 8
עו אילת
9 ו לשכת גזבר
לשג 425/26
כדי באייר תשפייו
1 במאי 2026
לכבוד
גב' טטיאנה אילריונוב
טגנית מנהל אגף בכיר (תאגידים עירוניים)
אגף בכיר תאגידים עירוניים
משרד הפנים
א.נ,
הנדון: חוות דעת גזבר העירייה
בקשה להסדרת חברת ''מזח תיירות אילת בעיימ'' בתאגיד עירוני
בהתאם להוראות נוהל הסדרת חברה עירונית של משרד הפנים, הריני לציין כי לאחר שבחנתי את ניתוח
החלופות הקיימות ואת התוכנית האסטרטגית להסדרת חברת מזח תיירות אילת בעיימ כתאגיד עירוני
(להלן: 'יהחברהיי), אני סבור כי ישנה תועלת בהסדרת החברה.
4
ר
גובר העיר?יה
3 רב
העתקים :
ענת חנה לקסנר -- מנהל המנהל לשלטון מקומי
אלי לנקרי - ראש העירייה
פיליפ אזרד - מנכייל העירייה
עוייד גל הפנר - מנהלת נכסים מניבים חכייא
תיק חברת המזח
ת.ד. 14 אילת 88100 | טל': 08-6367069 | | == "עאח צצעברץ? א דואר אלקטרוני:1.וחטות. 516001181
אתר העירייה: [1.1ח1 גח.61181. אראו | חפשו אותנו בפייסבוק ובאפליקציה "אילת העיר שלי"
.םם כל מ=הפות אספפום
ע'ז0+סא 00 01068 1/0
הטסאם שג שהאסודהאהשדא! אפואגם
תל אביב, 11 במאי 2026
לכבוד
חברי מועצת העיר
אילת
ג.כ.,
הנדון: אישור תקנון חדש והסדרת פעילותה של חברת מלח תיירות אילת בעי/מ בתאגיד עירוני
1. רקע עובדתי - מחברה ממשלתית לתאגיד עירוני בבעלות העירייה
חברת מזח תיירות אילת בעיימ (להלן : ''החברת'') הוקמה מכוח החלטת ממשלה מסי כל/150 מיוס
כייו בניסן תשכייו (7.5.1967), בה הוסמך שר התיירות לפעול לייסוד החברה, לקבוע את ייעודה
ולהסדיר את כל הכרוך בייסודה ובכלל וה את תחומי פעילותה ואת מבנה השליטה בה. החברה
נרשמה ברשס החברות בשנת 1968 (מספר חברה 520027939) ופעלה מאז כחברה ממשלתית. לאורך
השנים חלו שינויים מהותייס במבנה הבעלות של החברה, במסגרתס הועברה השליטה המלאה לידי
עיריית אילת :
1. על פי תקנונה ההיסטורי, הון המניות הרשוס של החברה חולק לשלושה סוגי מניות, באופן
שוכויות הניהול והבעלות העיקריות הוקנו למניות מסוג א' (250,000 מניות), בעוד שלמניות
מסוגיס בי ו-גי הוקנו וכויות מצומצמות. המחזיקים במניות מסוג אי היו מדינת ישראל
באמצעות מנהל מקרקעי ישראל, החברה לפיתוח חוף אילת בעיימ ועיריית אילת. במניות
מסוגים בי ו-ג' החויקו החברה הממשלתית לתיירות, החברה לפיתוח עכו העתיקה ונצרת בעיימ
והחברה לפיתוח מזרח ירושלים בעיימ.
2. ביוס 26.12.2010 התקבלה החלטת ועדת השרים לענייני הפרטה להפריט את החברה בדרך של
מכירת 66.66% ממניותיה (השליטה במניות מסוג אי) לעיריית אילת. ביוס 16.9.2011 נחתם
אישור משרד הפנים, לרכישת 83,333 מניות מרשות מקרקעי ישראל ועוד 83,333 מניות
מהחברה לפיתוח חוף אילת - ובסך הכל 166,666 מניות בעלות. אישור וה התבסס על סעיף 1
לצו העיריות (הקמת תאגידיס), התשיים-1980.
3. ביום 10.10.2012 נחתס הסכם למכירת המניות לעיריית אילת. בפועל, ובהיעדר תשתית ניהולית
בחברה עצמה, הניהול בוצע באמצעות החברה לפיתות חוף אילת בעיימ. ביוס 10.10.2021 נחתם
הסכסם נוסף להעברת נלהול החברה לעיריית אילת, שמסרה אותו בפועל לחברה הכלכלית לאילת
בעיימ (להלן : ''חב'/איי).
4. בחודש דצמבר 2023 השלימה עיריית אילת את תשלוס רכישת המניות. ביוס 22.12.2024 חדלה
החברה להיות חברה ממשלתית והפכה לחברה בבעלות עיריית אילת. רישוס העברת המניות
ברשס החברות הושלס ביום 12.3.2025. נכון להיוס, עיריית אילת הינה בעלת השליטה בחברה.
5. יצוין כי בעלי המניות ההיסטוריים מסוגים בי ו-ג' (החברה הממשלתית לתיירות והחברות
לפיתוח מזרח ירושלים ועכו העתיקה ונצרת) טרס נענו לפניית החברה לוויתור על מניותיהס
ינפג \, | ת66[6ט8 | 665 תה[נטב[61א | ה[1126 עצ 5 | מוהק 5 | ע1181 | קת דד 26) | ססמגי] | 6ם18 שתנ | הנגבכ) | 788 :0116068 אס[יעהי
| 6116 ג[200) | 5001801 | עסאעט 1" | סססטענ) | מה[ | איוהנומכ! | עפטרנסא | צנטסכנתסאט.1 | פטינכןץ:) | בתטופ|ט3
ב 60 ב1נ01116669118262-1811 9 נו שד 0 8 39 פוססן"] צסשט 10 '01181 4 ית ,:01+ב20) 211611
ב 60 בנזי 1 + עקרה 1--61 ב1151. טר עט שער 8 :גח 1 ,6701101 טנעג, 161
.םם 65 שפוח אסשפום
עיו 010א 00 01008 10
מטסאה שג שאאםודהאא 6 זא! אשטאגם
המצומצמות. הרציונל המקורי לקיומן של מניות מסוג בי ו-גי, שנועד לבסס פוטנציאל לשיתופי
פעולה בלבד, איננו רלוונטי עוד נוכח רכישת מלוא מניות הבעלות (סוג א') על ידי העירייה. סוגיה
זו מטופלת במסגרת התקנון המוצע, אשר קובע מבנה הון אתיד וחדש.
6. החברה מתזיקה בקרקע בשטח של כ-13 דונם, המוחכרת לה מרשות מקרקעי ישראל לתקופה
נוספת של 49 שניס החל מיוס 31.5.2017. השטח כולל חוף ים, מעגן סירות ומבנה מסחרי,
ומהווה את הליבה של מתחם המח באילת - שער הכניסה לתוף הדרומי (חוף אלמוג). מתחם
צה צפוי להוות עוגן תיירותי-כלכלי, אשר פיתוחו ושדרוגו יקדמו את הפעילות התיירותית בחוף
הדרומי כולו.
2 אסדרת החברה כתאגיד עירוני
לאור המעבר לבעלות עירונית מלאה, יש להסדיר את פעילות החברה בהתאם למסגרת הדין החלה
על רשויות מקומיות :
1.. סעיף 30(249) לפקודת העיריות [נוסח חדש] מקנה לעירייה את הסמכות יילייסד חברה, אגודה
שיתופית או כל אגודה אחרת לכל מטרה שהיא בגדר סמכויות העירייה ותפקידיה, לרכוש מניות
או ניירות ערך או וכות הנאה אחרת של כל חברה, אגודה שיתופית או אגודה אחרת, שמטרותיה
מסייעות, לדעת המועצה, להשגת כל מטרה כאמור, ולנהוג בהס בדרך בעליסיי.
2. צו העיריות (הקמת תאגידיס), התשייס-1980, מסייג סמכות זו וקובע בסעיף 1 כי לא תייסד
עירייה חברה בת ולא תרכוש בה אמצעי שליטה אלא באישור שר הפניס ובתנאים שייקבעו על
ידו. הצו דורש כי החלטה בדבר ייסוד התאגיד תתקבל במועצת העירייה, וכי בקשת האישור
תהיה מנומקת ותלווה בתוכנית אסטרטגית הכוללת השפעות כלכליות, תחזיות שנתיות
וחלופות. הצו מתנה את אישור השר בכך שהוראות מחייבות מסוימות יוטמעו בתקנון התאגיד.
3. נוהל אסדרה של משרד הפנים. מכוח הצו פרסס משרד הפנים בשנת 2012 יינוהל אסדרת חברה
עירוניתיי. הנוהל קובע, בין השאר, כי רשות מקומית המחויקה ב-50% או יותר מאמצעי
השליטה בתאגיד מחויבת להסדיר את מעמדו כתאגיד עירוני. הליך האסדרה מצריך החלטת
מועצת הרשות המקומית ברוב חבריה, חוות דעת מקצועיות מטעס המנכייל, הגזבר והיועצת
המשפטית, הכנת תוכנית אסטרטגית-כלכלית, ואישור תקנון מותאם - הכל בכפוף לאישור סופי
של שר הפנים.
6. עירייה מוגדרת כגוף ללא מטרות רווח שנועד לספק שירותיס לתושבים. עירייה אינה רשאית
לפעול במטרה להשיא רווחים כשלעצמה ללא ראייה שירותית. כמו כן, ניחול בעירייה מאופיין
בגמישות ניהולית ותפעולית נמוכה המקשה על הוצאה לפועל של פרויקטיס עסקיים. הדין
מאפשר הקמת תאגיד עירוני כגוף עסקי וטזמי לשס מיקסוס הכנסות וניחול נכסים מניבים
ביעילות. משרד הפניס קובע כי פעולות להשאת רווחיס צריכות להתבצע במסגרת תאגיד עירוני
כברירת מחדל. תאגיד עירוני פועל כיימשק כספי סגוריי נפרד מהעירייה, ומאפשר גמישות
תפעולית בהתקשרויות ובקליטת עובדים. התאגיד מהווה ישות משפטית נפרדת אשר יוצרת
הגנה לעירייה מפני סיכוניס כלכליים.
ופט \, | ה606ע8 | 65 הה[יוס!וא | 6 מה[וסעונטו 5 | מוהק 5 | ע1ה11 | עמני 6) | ססמהייז | 6 מה 1 שתנ 1 | המנג) | 18.8 :0110069 אש[נסק
1 | גנא 00[1מ2) | 80011861 | עטאיגו' | טססטתג) | 0186 | אינהתותסכ! | עהעינסא | שנטספבנסאט.1 | פטיוקע) | נטופ 361
60 גי 1 1 02-18 [01416660118 9 נ שד 0 8 39 פזסס!] יצ סשטכת" ע118 14 יד :026101 21011 ה
סט 11 1 טרה [- יס ב1 15 1. שטרשטר עקר 8 :א 1 ,6701101 טגט 4 [6ד'
.םס 2 המשחפות אסשפום
עיו 10%0 00 011008 עום/1
08ב 029 טהאםודהאמשדא! אםואגם
5. מאחר שעיריית אילת היא בעלת השליטה בחברה ומאחר שעיקר מטרות החברה (פיתוח רצועת
החוף, ניהול חופי רחצה, מעגן סירות, שטחי מסחר ושירותי תיירות) הינן בגדר סמכויות
העירייה ותפקידיה כקבוע בפקודת העיריות - אסדרתה של התברה כתאגיד עירוני אינה אופציה
אלא חובה שבדין.
3 עיקרי התקנון המוצע
תקנונה ההיסטורי של החברה (משנת 1968) אינו תואס את הסטנדרטים העדכניים של דיני
התאגידיס (חוק החברות, התשנייט-1999) ואינו עונה על הוראות נוהל האסדרה של משרד הפניס.
התקנון המוצע מחליף כליל את הוראות התקנון הקיים. עיקרי הוראותיו:
1. הגדרת החברה
החברה תהיה חברה פרטית המאוגדת כתאגיד עירוני למטרות ציבוריות, כמשמעותה בסעיף
9 לפקודת העיריות [נוסח חדש].
מספר בעלי המניות לא יעלה על 50, ונאסרת כל פנייה לציבור לחתוס על מניות או על אגרות
חוב.
הון המניות הרשוס: 50,000 מניות רגילות בנות 1 שייח ע.נ. כל אחת. כל מניה תותזק על ידי
העירייה או על ידי מיי מטעמה. כל מניה רגילה מקנה זכות אחת להצבעה בכל אסיפה כללית.
בעל מניות מנוע ממכירה, העברה או שעבוד מניותיו לכל צד שלישי, אלא באישור הדירקטוריון
והאסיפה הכללית - ובכפוף לאישור שר הפניס בעת שינוי בהתזקות.
2. מטרות החברה
מטרות החברה הוגדרו בהיקף רחב המאפשר לה לפעול כזרוע ביצועית של העירייה בתחוס
התיירות, הפיתות החופי והנכסייס המניבים, בכלל זה, ייווס והפעלה של פרויקטיס תיירותיים-
מסחריים ; ניהול ותפעול מבניס שבבעלות, בחכירה או בהרשאת העירייה לאורך רצועת החוף
באילת. ניהול ותפעול המזח והמעגן (גוש 40030 חלקה 10). הקמה, ניהול ותחזוקה של מבנים
מסחריים ומיזמי נדליץ. פיתוח ושדרוג תשתיות תיירותיות במרחב הציבורי. וביצוע פיקוח על
פרויקטיס בתחוס העיר אילת מטעס העירייה או תאגידיה. כל פעילות במקרקעין כפופה לכות
העירייה ולתנאי ההרשאה שתינתן בכתב.
3. מוטדות החברה
מועצת העיר אילת תשמש כאסיפה הכללית של החברה. דירקטוריון החברה ימנה בין 6 ל-15
חברים. בתקנון נקבע כי לעיריית אילת יובטת רוב בדירקטוריון. ראש הרשות המקומית יכהן
כיושב ראש הדירקטוריון מתוקף תפקידו. בנוסף, הרכב הדירקטוריון חייב לתת ביטוי הולס
לייצוג בני שני המינים.
4. מקרקעין התקשרויות וכספים
פעולות משמעותיות בנכסי החברה כגון השכרת מקרקעין לתקופה העולה על 5 שנים, או
מכירתם, מחייבות אישור של מועצת העירייה ושר הפניס. סמכות החבר
[הטקסט קוצץ - הקובץ המלא זמין בקישור למקור]