פרוטוקול מליאה מס' 4

עיר
עמק חפר
ועדה
מליאה
קטגוריה
מליאה
תאריך
27/02/2019
מקור
הקובץ המקורי באתר עמק חפר
עותק שמור
עותק מהארכיון שלנו (אם הקישור למקור אינו זמין)

פתח את קובץ ה-PDF באתר המקור

1

פרוטוקול דיון מליאה מס 4/2019

מתאריך ה-27.02.2019

השתתפו ד"ר גלית שאול, עו"ד חיזקי סיבק, יריב יערי (יעריב), ד"ר עזוז יצחק, רו"ח סתיו וייס,

עו"ד שמיל פלג, עו"ד הדס מדליה, עו"ד גלדיס פליישר קרוב, אדרי חנן, יואב בר סלע, מוטי

בארי, אמנון שפיר, טוביה ויסבלום ליבנה, דורון גייר, מידד כלפון, ירון קומפל, רחל מרום, רן

שכטר, יואב גיסיס, אריאלי נטע, גדעון ברי, אמיר רף, אורי נאהרי, הילה עיני, שרון דביר, רון

קינן, ליאור פרץ, פסח פורצלן, אברהם בן דוד, אילנה גולן, אמיר שילה, ישי שוסטר, זיו טומי,

רצון שרעבי, דותן בורנשטיין, יוכבד מרגלית, מאיר טודר, בתיה רגב, רון פז, נדב ערבה, עו"ד

גיא ויצלבסקי, יוסי בכרטן

התנצלו רועי מרגלית, אהובה פאר, עמוס חייקין

לא נכחו מיכל אביחי גאון, עופר כהן

בנוכחות עו"ד עמית בן צבי - מנכ"ל המועצה

אלון הימן- מנכ"ל החברה הכלכלית

ארמין אברמוביץ- מהנדס המועצה

שגיא בן יואב- סמנכ"ל פיתוח עסקי, החברה הכלכלית

ד"ר עדית נס ויסמן- מבקרת המועצה והממונה על תלונות הציבור

שרית מימון- ע. מנכ"ל

ענבל עמיר- נציגת הנוער

נחמיה גנות- גנות נדלן, שמאי מקרקעין

סדר יום:

1. דיווחי ראשת המועצה

2. אישור פרוטוקול מליאה מספר 03/19.

3. אישור תוספת לפרוטוקול מליאה מס 02/19.

4. תיקון נוסח החלטה- בית הראשונים, מציג: עו"ד עמית בן צבי, מנכ"ל

5. אישור קריטריונים והצטרפות המועצה כמגישת תוכניות מתאר ביוזמת המושבים כפר מונאש

חניאל וכפר חיים, מציג: ארמין אברמוביץ, מהנדס המועצה והוועדה המקומית.

6. הצגת החברה הכלכלית לפיתוח עמק חפר, מציגאלון הימן, מנכ"ל חכ"ל

7. עקרונות "אסטרטגיה בחינוך", מציג: יעריב, סגן ראשת המועצה

8. מינוי חבר לוועדת המשנה לתכנון ובניה, יואב גיסיס, חבר מליאה מקיבוץ המעפיל, מציג: עו"ד

עמית בן צבי, מנכ"ל.

9. מינוי דירקטורים לחברת בית גינס: פרופ' שחר איל, נעה גרינבוים ועוה"ד עדה רוזנברג, מציג: עו"ד

עמית בן צבי, מנכ"ל.

10. מינוי חברי ועדת ביקורת של ועדים מקומיים, מציגה: ד"ר עדית נס-ויסמן, מבקרת המועצה.

2

11. אישור מינוייה של עו"ד הדס מדליה כחברת דירקטוריון בחברה הכלכלית לפיתוח עמק

חפר, מציג: עו"ד עמית בן צבי, מנכ"ל.

12. אשרור הסכם השכרתמרפאה לשירותי בריאות כללית במתחם קדם, מציג: עו"ד עמית בן צבי,

מנכ"ל.

13. אישור נטילת הלוואה להקמת מרפאה אזורית, מציג: מנשה דוד, גזבר המועצה

14. הצגה ואישור פרוגרמה לצרכי ציבור לטובת הליכי הקצאת מקרקעין, מציג: עו"ד עמית בן צבי

מנכ"ל.

15. תב"רים

3

עו"ד עמית בן צבי ערב טוב לכל הנוכחים. ראשית, ברצוני לברך את כל חברי המליאה, נבחרים, עובדי

מועצה. אני מתכבד לפתוח ברשותכם את מליאה מס' 4. אנו נפתח בעדכונים משולחנה של ראשת

המועצה, ד"ר גלית שאול. אני רוצה להזכיר לכולנו, שאנו מצולמים בשידור חי ורבבות צופים בנו.

הנושאים שעל סדר היום מונחים בפניכם. בהמשך יוצג על המסך שקף הצעת ההחלטה בכל נושא.

1. דיווחי ראשת המועצה

ערב טוב,

א. ברצוני לעדכן בדבר פסק הדין שקיבלנו אתמול בנושא ותמ"ל חבצלת. מדובר בקרקעות חבצלת השרון

בעמק חפר המיועדות ע"י הותמ"ל לשכונה בנתניה.

כמובן שהרעיון לא מוסכם עלינו. עם היבחרות ההנהגה החדשה נפגשנו עם אנשי הותמ"ל. לצערי הרבה

עמדתנו לא התקבלה והוחלט על הפקדת התוכנית. משכך, עתרנו מנהלית לבית המשפט המחוזי וביקשנו

לדחות את ההפקדה. השופטת, הבהירה לותמ"ל, כי עומדת למועצה הזכות ללמוד את השינויים

שבתוכנית. אני רוצה לומר תודה לתושבים ולתושבות, שהגיעו באוטובוס לדיון.

ותמ"ל החליטו לקבל את ההמלצה של בית המשפט ולדחות את הדיון. לא נוותר על "הריאה" הירוקה

הזו,

מול הים, ברצף מול נתניה לישובים שלנו.

ב. נושא התחבורה נמצא בראש סדר העדיפות שלנו. ישנן בשורות משמחות בכל הנוגע לתחילת העבודה

והקמת מעגלי התנועה בצומת הירקות, המעפיל ושדרוג צומת ניצני עוז. אנשים שואלים אותי: מה קורה?

אנחנו עדיין לא רואים את הכלים". זה לוקח קצת זמן אבל כבר התקבלה הנחייה והכלים יעלו לשטח

בקרוב.

ג. התקיים ביקור של שר התחבורה וצוותו במועצה. היו בהחלט הישגים כולל בחינת הנושא של הקמת

תחנת רכבת. אנחנו נוכל להיכנס לפיילוט עתידי בנושא תחבורה שיתופית. כמו כן, ישנן בשורות במס'

כבישים ראשיים. בהקשר הזה מתקבלות הרבה מאוד תלונות של תושבים על התחבורה הציבורית

המסורתית בדבר אי כניסה לישובים. אנחנו אוספים את כלל הנתונים ובחודש הבא עתידה להיות פגישה

עם מנכ"ל חברת קווים.

ד. מחר מתחיל שבוע חגיגות יום האישה הבינלאומי. עתידות להיות מגוון פעילויות בנושא. בערב הפתיחה,

יערך אירוע בעין החורש בו תופיע הזמרת קרן פלס, תושבת העמק ומאוד מוערכת. אירוע השיא יתקיים

ב- 08.03.2019, ביום זה תערך צעדת עמק חפר והיא תהיה בסימן יום האישה הבינלאומי. אני רואה שבוע

זה כחשוב ומשמעותי בסדר היום שלי.

ה. ברצוני לדווח על יציאת משלחת המועצה לזיגן שבגרמניה, זיגן הינה עיר תאומה שלנו כבר הרבה מאוד

שנים. מהרגע שנכנסתי לתפקיד הם מבקשים להכיר אותנו. ההרכב יכלול 10 נציגים של המועצה

המשלחת תכלול בין היתר אותי ואת 2 הסגנים. הבקשה מצד זיגן נובעת מהצורך להכיר את ההנהגה

החדשה. המשלחת תערך לזמן קצר, אנחנו יוצאים ל-3 ימים. גיא ויצלבסקי הוא הסגן שאחראי על

המשלחת. חיזקי ישמש כמ"מ בעת היעדרי.

4

מלבדנו יצטרפו למשלחת 5 מתנדבים, חברי הוועדה. במשלחת יהיה נוכח גם שגיא, נציג החברה הכלכלית

ויסקור את הקשר בינינו לבין אנשי העסקים המקומיים. המשלחת תצא בסוף חודש הבא.

ו. אחת הבשורות מהבחירות האחרונות הן שיתופי פעולה מאוד יפים הנרקמים בין ראשי הרשויות באזורים

השונים סביב אג'נדה משותפת וסביב אזורים גאוגרפים. בעיני זה רעיון מצוין, כי הוא מאפשר להרחיב

את יכולת ההשפעה שלנו ולהביא אמירה משותפת שהיא "השלם הוא יותר מסך חלקיו".

ז. לאחרונה שיתפנו פעולה עם רשויות נוספות. הפעולות הגיעו גם לתקשורת ועל ידי כך אנו מייצרים כוח

ואמירה משמעותיים.

בנושא אסדות הגז יש לנו פורום ראשי רשויות שמטרתו חשיבה על אתגרי הגז. כיום אנו נמצאים במצב

שאנו חושבים גם על היום שאחרי ע"י יצירת שיתוף פעולה על פי הצורך, בין אם משפטי או לאו.

ח. נושא שדה התעופה עלה לאחרונה שוב לסדר היום. האופציה המוצעת פוגעת בתושבי מזרח עמק חפר.

חשוב לנו לקחת חלק במאבק הזה ועל כן הצטרפנו אליו. גם כאן ישנה פעולה של כמה רשויות ביחד

והמסר הוא לא למקם את שדה התעופה בחדרה מזרח ולא בעמק חפר.

ט. באותו אופן הקמנו פורום של רשויות באזור השרון. נפגשנו עם נציגי כפר יונה, פרדסיה, קדימה צורן, לב

השרון ועוד, מתוך חשיבה לאזור תעשיה משותף שמתכונן להקמה. כמו כן, התקיימה ישיבה מתכללת

סביב נושאים כגון: תחבורה, חינוך ובעיקר חינוך מיוחד בהם הרשויות שותפות. צריך לחשוב איך אנחנו

כראשי רשויות יכולים לקדם נושאים שמעניינים את כולנו, ולא נעמוד בכך לבד אלא ביחד.

י. אירוע משמח נוסף שקרה לאחרונה הוא הנחת אבן הפינה בבית לשירה. הבית לשירה נמצא בתכנון כבר

כמה שנים, זהו בית למקהלות עמק חפר. האירוע היה מאוד מרגש. הבית יבנה בעקבות תרומה מאוד

גדולה שהגיעה למועצה. הרעיון הוא שפה בעמק חפר יהיה לנו בית שהוא "אבן שואבת", גם ברמה

האומנותית- תיירותית. ממה שאני יודעת, זה לא קיים באף רשות אחרת. המקום אמור לתת לנו, לתושבי

העמק, גם מקום ליהנות ממנו וגם מקום לקחת בו חלק לקחת בו חלק במקהלות.

יא. אני רוצה לעדכן בנושא נוסף שלאחרונה, בעקבות החורף, עולה בפניות תושבים. עמק חפר היא מועצה

ירוקה שחרטה על דיגלה את נושא איכות הסביבה. אנו עסוקים הרבה בנושא המרחב הכפרי ואיך אנחנו

משמרים את המרחב הכפרי. עד כמה אנחנו מצליחים לשוות לעצמנו ולשמור על החיים החקלאיים שלנו

בעמק. עד כמה אנו מצליחים למנוע השתלטות של הותמ"ל ועדיין להשאיר את עצמינו כמרחב כפרי.

נושא שעולה וקשור לסוגיית זיהום האוויר הוא נושא קמינים ושימוש בעץ כחומר בעירה. זהו נושא

שמטריד הרבה מאוד תושבים, בעיקר עקב בעיית זיהום אוויר המאוד קשה המגיע מהרבה מאוד יישובים

בעמק. יש ערים רבות בארץ ובעולם שהוציאו את הנושא הזה מחוץ לחוק. אני רוצה לדווח שאנו בודקים

את הנושא הזה ובוחנים חוק עזר שיוכל לאפשר לנו לעצור את הנושא הזה, מכיוון שישנה פגיעה לא

פשוטה באיכות החיים של כולנו.

יב. קיבלנו בתרומה מחברת Stratasys מדפסת תלת מימד, עבור מרכז הרובוטיקה. אנו רוצים להודות על

תרומה זו ולדווח עליה כאן במליאה.

טומי זיו, מכמורת: אם באיכות חיים עסקינן, הגיעה שמועה לאוזני, שמתכוונים להקים מלונית, חדרי

אירוח ובידור, את יכולה לעדכן אותי בעניין זה?

רו"ח סתיו וייס, חגלה: איפה? לא שמעתי.

5

טומי זיו, מכמורת אני לא יודע אם זה המקום, אך אם מדברים על איכות חיים, הייתי רוצה לשאול את

השאלה הזו. יש לך תשובה לעניין זה?

ד"ר גלית שאול: ספציפית מלונית זה לא משהו שמתוכנן. יש חשיבה על אזורי קיץ וחשיבה לפיתוח אזור

מכמורת.

טומי זיו, מכמורת: דרומית למכמורת, כן?

ד"ר גלית שאול: אני אומרת, יש חשיבה על פיתוח של כל האזור וכל קו החוף.

טומי זיו, מכמורת : אני לא מדבר על קו החוף. אני מדבר כרגע על מכמורת עצמה.

ד"ר גלית שאול: אני אומרת, יש חשיבה על פיתוח כל אזור קו החוף. כמובן שזו חשיבה שצריכה להיעשות

באופן רחב ובשיתוף עם התושבים. ברגע שזה יבשיל למשהו שאפשר יהיה לשוחח עליו וברגע שאתם תהיו

חלק כל התושבים יהיו חלק, אין מה לדאוג.

טומי זיו, מכמורת: יש לדאוג.

ד"ר גלית שאול: אפשר להשאיר את זה בדיוק כמו שזה. אתם תראו פה היום שאנו מנסים לעשות צעדים

בהרבה מאוד תחומים ובכל הנושאים יש דעות לכאן ולכאן וצריך בסופו של דבר לקבל החלטה. אנחנו

יכולים להחליט להקפיא את המצב או להתקדם בחלק מהנושאים, השאלה היא במה ואיך.

אני יכולה להבטיח לך, לפחות מצדי, שתמיד יהיה שיתוף ציבור בכל נושא שהוא ותמיד יהיה ניתן להביע

דעה.

רו"ח סתיו וייס, חגלה: השבוע, בתאריך ה- 25.02.2019 התכנסה ועדת היגוי של תוכנית המתאר

הכוללנית. האם אפשר לקבל עדכון בנושא? איפה אנחנו עומדים?

ד"ר גלית שאול: המפגש שהתקיים השבוע, היה מפגש ראשוני. אנחנו קיבלנו בסך הכול תמונת מצב על מה

קורה פה בעמק. תמונת מצב שחלקה הייתה מאוד ספציפית, סביב נושאים כגון: שימור, סביבה, דמוגרפיה

ועוד. ניתן מבט לכל הגורמים שנכחו לגבי איך העמק שלנו נראה.

המפגש עסק בנושא של שימור והצגת מפות היסטוריות. זו הייתה ירית פתיחה ועכשיו אנחנו נתקדם

בתהליך.

ארמין אברמוביץ: כפי שגלית תיארה, זה היה מפגש עבודה ראשון, אפילו לא ועדת היגוי. בהמשך תהיה

ועדת היגוי בשיתוף נציגי היישובים.

במפגש פרסו בפנינו תיעוד של מצב קיים. נכחו נציגי היישובים, מנהל התכנון, ראש אגף בכיר בתחום

המרחב הכפרי, אהוד יוסמן שיחד עם הצוות שלו, ניפגש וערך סיורים, חלקם יחד אתנו, ביישובים עצמם.

אהוד נכח בכל ישוב באופן כזה שניתן היה לאסוף את הנתונים ולתת תמונת מצב קיימת. הדרך עוד ארוכה,

כמובן שאתם תשותפו.

ד"ר גלית שאול: אני חושבת שזו הזדמנות מצוינת לעמק לחשוב איך הוא רוצה להיראות בעתיד. אני רואה

את זה כמתנה. יש הרבה מאוד היגיון ויופי בנושא של התכנון בכך, שהעמק יכול להסתכל קדימה ולחשוב

איך הוא רוצה להיראות. החל משבילי אופניים, תעשייה או בכל נושא אחר שמעניין אותנו ואנו נצטרך

להחליט איפה אנחנו רוצים לשנות ואיפה אנחנו רוצים להשאיר את המצב הקיים. כמובן, שכל זה לא יכול

לקרות ללא שיתוף פעולה של היישובים והיישובים לוקחים בזה חלק פעיל.

מבחינתנו, זה משלב את כל העמק ותודה על ההארה שלך, זוהי הזדמנות לספר על הנושא.

6

עו"ד חיזקי סיבק זאת הזדמנות חשובה לכל היישובים מכיוון, שחלק גדול מהם מקדמים תכניות מתאר

ומנהלים חשיבה כזו או אחרת לגבי צורת היישוב ופיתוח היישוב - להסתכל על הדברים בצורה מרחבית

וגם ללמוד מאנשי הצוות בתוכנית הכוללנית, כי הם באים עם הרבה מאוד ידע ביחס למרחב הכפרי כולו.

2. אישור פרוטוקול מליאה מספר 03/19:

עו"ד עמית בן צבי בפתח דברי בירכתי את הנבחרים, החברים ונציגי המועצה, אבל ברצוני לברך גם את

ענבל עמיר, נציגת הנוער. נוכחותך חשובה.

הפרוטוקול הועבר אליכם בדואר, עד עתה לא התקבלו כל הסתייגויות.

רו"ח סתיו וייס: יש לי הערה טכנית, אני יכול אח"כ להעביר אח"כ בנפרד.

עו"ד עמית בן צבי: הערות טכניות ניתן להגיש אחרי המליאה ואנו נעשה את התיקונים. לגבי המהות, אני

חוזר ואומר אישור פרוטוקול, אינו "אני מסכים או לא לתוכן", אלא רק אם הפרוטוקול לא מבטא את

שנאמר בישיבה. ברשותכם, אם אין מתנגדים נאשר את הפרוטוקול.

ד"ר יצחק עזוז, אמץ: לגבי הבקשה שלך שאנו נשלח הערות לפני. כשיש כ"כ הרבה נושאים והחומר, מגיע

כ"כ מאוחר אז קשה מאוד לשלוח אליכם התייחסויות לפני. לגבי הפרוטוקול עצמו, בעמוד 30 בנושא מדי

המים של בת חפר. אני שאלתי בישיבה את הגזבר, האם בת חפר נמצאת בגירעון בנושא המים? והתשובה

הייתה לא. כשביקשתי לקבל את תקציב המים של בת חפר, התברר שאי אפשר בכלל לדון בתקציב המים של בת

חפר, כי כל תקציבי המים של מי שמקבל שירות מהמועצה, מנוהלים ביחד.

אני לא מדבר על הבעיה המנהלית, איך מנהלים דבר כזה ביחד וכולי, שזו סוגיה בפני עצמה. אבל, עצם

העובדה שמבקשים תב"ר לנושא הזה, שענף המים של המועצה נמצא בסכום של 200 אלף₪, מבקשים

תב"ר של עוד 100 אלף₪ ע"ח דברים אחרים, לא מובן לי למה. לא מובן לי למה מבקשים 100 אלף₪?

עו"ד עמית בן צבי: מכיוון שאנו בשלב של אישור פרוטוקול, אנא הפנה אותי אם נאמרו דברים שלא מצאו

ביטוי בפרוטוקול. אנחנו לא נפתח עתה דיון חוזר ונוסף. אפשר לעשות זאת במליאה הבאה.

השאלה שלי, האם נאמרו דברים שאינם באו לידי ביטוי בפרוטוקול או לחילופין הפרוטוקול מבטא דברים

שלא נאמרו?

ד"ר יצחק עזוז, אמץ: הפרוטוקול מבטא דבר שלמעשה לא נאמר. הוצג נושא של תב"ר בפעם הקודמת,

שלמעשה נאמר שצריך תוספת כסף לנושא המים, כשנושא המים הוא בזכות של 200 אש"ח

עו"ד עמית בן צבי: אני מבקש, מכיוון שזו פעם שנייה, הדרך היחידה שלנו לבדוק הערות לפרו' ולא מתוך

זיכרון, זה לחזור להקלטה ולכן אנחנו מבקשים, אנחנו שולחים את החומר הרבה מעבר למה שהחוק מורה.

בבקשה תשקיעו זמן לקריאה, עם כל לחץ הזמן, אחרת אנחנו לא נתקדם. מנשה, לא נמצא פה כך שלא ניתן

להגיב. ההערה נרשמה, אני מבקש לאשר את הפרוטוקול, בהתאם לאותה הסתייגות ואם באמת

הפרוטוקול מבטא דבר שאינו נאמר, אנו נבצע את התיקון.

האם יש מתנגדים? אין מתנגדים.

האם יש נמנעים? אין נמנעים.

7

הצעת החלטה מליאת המועצה מאשרת את פרוטוקול מליאה מס' 03/2019, הערתו של ד"ר עזוז נרשמה

ותיבחן ועל כך יינתן דיווח במליאה הבאה.

3. אישור תוספתלפרוטוקול מליאה מס' 02/19.

עו"ד עמית בן צבי ד"ר עזוז הביע הערה, בבקשה שלנו לאשר את פרוטוקול מס' 02/19. לטענתו במהלך

המליאה, החבר, עו"ד שמיל פלג העיר הערות שלא באו לידי ביטוי בפרוטוקול, אני אמרתי שאנחנו נבחן

את זה והמליאה גם תקבל דיווח.

ההערה נמצאה נכונה ושלחנו לכם תיקון לפרוטוקול, אותו חלק שנגרע מהפרוטוקול הקודם. אני חייב להיות

הוגן בפניכם, אותי זה מטריד וזה הטריד, מכיוון שפרוטוקול חייב לשקף את מה שנאמר. מהבדיקה

ומהכלים שהיו בפני, בהחלט התרשמתי שנעשתה פה טעות בתום לב. אנחנו מקליטים ולאחר מכן שומעים

ולא תמיד עושים את זה און ליין ונעצרים, לכן ההערה מתקבלת. הנוסח שנגרע בתום לב מונח בפניכם ולכן

אני אבקש לאשר את אותו נוסח.

האם יש מתנגדים? אין מתנגדים.

האם יש נמנעים? אין נמנעים.

הצעת החלטה: מליאת המועצה מאשרת תוספת, לפרוטוקול מליאה מס' 02/19, שתהווה חלק בלתי נפרד

ממנו.

החלטה: מליאת המועצה מאשרת פה אחד את הצעת ההחלטה.

ד"ר יצחק עזוז, אמץ: אני רוצה להעיר הערה לפרוטוקול הנוכחי. התוספת שהוספה לפרוטוקול, אני בדקתי

את המשמעות המשפטית שלה ויש כאן בעיה משפטית לא פשוטה.

עו"ד עמית בן צבי: או קיי, אני אשמח אם תוכל להעיר את עיניי, דלתי פתוחה. אם יש בעיה משפטית שיש

צורך שנידרש לה - שמח לשמוע.

4. תיקון נוסח החלטה- בית הראשונים, מציג: עו"ד עמית בן צבי, מנכ"ל

עו"ד עמית בן צבי: דנו במליאה הקודמת בנושא בית הראשונים וקיבלנו ההחלטה המוצגת בפניכם. החלק

העליון הוא בעצם ההחלטה שקיבלנו. דיברנו בישיבה הקודמת, שאנו מאשרים גם נטילת מענק ממפעל הפיס

לאותו פרויקט. אבל, מפעל הפיס, בדומה לגופים ממשלתיים אחרים, מבקשים נוסח דווקני, שעונה בדיוק

לדרישות. הנוסח מוצג פה לפניכם, אני אקריא ולאחר מכן אבקש את אישורכם, בכדי שנוכל לפנות למשרד

הפיס.

8

הצעת החלטה"מליאת המועצה מאשרת את הרעיון הכללי שהוצג בפניה בעניין תכנון ופיתוח בית הראשונים

מתוך מטרה להחזירו לקהילה, כאשר התוכנית המפורטת תוצג בפני המליאה לאחר הליך של שיתוף הציבור.

מליאת המועצה מאשרת את התוכנית לשיפוץ בית הראשונים, במסגרת תוכנית הפיס לשיפוץ מבנה אומנות

ותרבות ומבקשת ממפעל הפיס לבצע הקדמת מימון ע"ח תקציבי מורה הדרך של המועצה בפיס לשנים 2019-

2021."

עו"ד עמית בן צבי האם יש מתנגדים?

ירון קומפל, בת חפר: אתה מחליף בין הפסקאות?

עו"ד עמית צבי: לא, ביחד.

דורון גייר, בת חפר: מה זה אומנות ותרבות? אתה מייעד אותו למשהו ספציפי בלי לשתף את הציבור.

עו"ד עמית צבי: לא. מדובר על שיתוף ציבור לגבי הרעיון. הרעיון זה מה שאתם ביקשתם ומה שנשלח אליכם

במייל. בחלק התחתון של ההצעה אתם מחליטים על מהות הייעוד.

דורון גייר, בת חפר: מה שאתם מבקשים מאתנו זה לבטל את השיתוף ציבור.

ירון קומפל, בת חפר: אתה בעצם מוסיף עוד פסקה. זה לא תיקון, זו תוספת.

עו"ד עמית צבי: בהחלט. אני לא מומחה לענייני מפעל הפיס אך זו ההגדרה המוסדית. שיתוף ציבור יהיה

לתוכנית, כך הוחלט וכך גם יהיה. במקביל אנחנו רוצים כבר לדאוג למקורות תקציביים וזו הפסקה השנייה.

אם אנחנו לא נשלח למפעל הפיס את הנוסח הזה הוא "לא ידע לקרוא שפה אחרת". מורה הדרך מדבר על

פרויקט של הגשת בקשות מטעם מפעל הפיס. למפעל הפיס יש מענק של סכום מסוים בכל שנה, אבל אם

הפרויקט עולה מעבר וקיבלתם עדכון מהגזבר, שמדובר על פרויקט בסדר גודל של 7 מיליון ש"ח, הדברים

כתובים בפרוטוקול. לכן יש לנו אפשרות להגדיל/ להקדים מענקים עד שנת 2021 ,כדי להגיע לאותם 7 מיליון

ש"ח. במליאה הקודמת, אושר סכום של 7 מיליון ש"ח ובפניכם מוצג אך ורק נוסח שהוא טכני

יוכבד מרגלית, כפר חיים: בעצם 3 שנים, כספימפעל הפיס נשמרים והם ללא שימוש לשום מטרה אחרת.

עו"ד עמית בן צבי: השאלה היא במקומה. זאת השאלה ששאלתי את מנשה מכיוון שדווח על 7 מיליון₪.

למיטב ידיעתי, אנחנו לא יכולים לומר מה יהיה תקציב הרשות בשנת 2021. לפי המידע שאני קיבלתי, התקציב

בין השנים 2019-2021 יהיה יותר מ-7 מיליון ש"ח. כרגע זה סך השנים שיודעי דבר והנתונים מייעדים לנו

בדבר ה- 7 מיליון₪.

רחל מרום, גבעת חיים איחוד: אני מתנגדת.

עו"ד עמית בן צבי: בסדר. יש מתנגדת אחת, האם יש נמנעים?

רחל מרום, גבעת חיים איחוד: לא אמרתי למה אני מתנגדת.

עו"ד עמית בן צבי: אם אתה רוצה לשתף אותנו בהתנגדות, אשמח לשמוע.

רחל מרום, גבעת חיים איחוד: אני היום חושבת שבעמק יש נושאים הרבה יותר דחופים שמפעל הפיס באמת

נותן ולא דווקא לאומנות. יש פה צרכים מאוד חשובים שאנו חייבים לתת לתושבים לפני הנושא הזה או שניתן

את הסכום הזה ונתאם אותו לצרכים שלנו.

9

ד"ר גלית שאול אנחנו מדברים על שיפוץ של בית הראשונים כסוג של מקום ציבורי. לא החלטנו בהחלטה,

מה יהיה שם, איזה סוג של שירות יינתן בבית הראשונים. יכול להיות שזה יענה על הצורך שלך ויכול להיות

שלא. אנחנו קבענו רק שנשפץ את בית הראשונים. ההחלטה לגבי מה יהיה, תהיה בהליך שדיברנו עליו, הליך

שיתוף ציבור. הסברתי במליאה הקודמת איך זה יעשה. אנחנו בהתקשרות עם קול קורא של ישראל דיגיטלית

ע"מ לקבל כלי דיגיטאלי שנקרא "תובנות" ובאמצעותו תהיה פניה לציבור. ישאלו השאלות- מה הינו רוצים?

מה חסר לנו בעמק הזה? מה הייתם רוצים שיהיה בעמק? ביחד נגיע למסקנות, תובנות לגבי מה חסר לנו.

בדיוק כמו שאת אומרת, חסרים הרבה דברים בעמק, אני מסכימה. בכספים של מפעל הפיס אנחנו רוצים

להשתמש כדי לשפץ את המבנה הזה.

אני חושבת שהייתה הסכמה מ"קיר לקיר", בפעם הקודמת שהעלנו את הנושא. ראוי שהדבר הראשון שאנו

נעשה כאן במועצה, זה לחדש ולטפל במבנה משמעותי, היסטורי וחשוב לקהילה שלנו. מה יהיה בתוך המבנה?

זה כבר סוגיה אחרת. כרגע הרעיון הוא לשפץ את הבית הזה ולתת לו חזות הולמת מבחינת היבט הציבור

למבנה כ"כ משמעותי פה בעמק. לזה אני חושבת שאת לא מתנגדת.

רחל מרום, גבעת חיים איחוד: לא, אני לא מתנגדת כי יש לי אינטרס, ברור לך.

ליאור פרץ, עין החורש: מפעל הפיס מתקצב פרויקטים ייעודיים או שהם מתוקצבים למועצה?

עו"ד עמית בן צבי: זה יתוקצב לכל מועצה ולפי נושא. יש מבנה תרבות ואומנות, בריאות, ספורט, אתה בוחר.

ליאור פרץ, עין החורש: אין סדר גודל של תקציב? נניח בשנת 2017 כמה התקבל

עו"ד עמית בן צבי: הנתון הזה עוד לא בפני. אבל אני מבטיח להעביר לך.

ישי שוסטר, יד חנה: אני רוצה להתייחס וקצת להתרעם על נושא זה. תמיד יש דברים הרבה יותר דחופים

מאשר נושא כזה או אחר. אני חושב שגם לתרבות ואומנות יש קדימות.

אם יש איזשהו מחסור בעמק חפר לאיזשהו צד, זה דווקא לתרבות ולאומנות. סליחה שאני חולק עליך.

רחל מרום, גבעת חיים איחוד: אני אתך.

עו"ד עמית בן צבי: הגברת אמרה בעצם: "אני בעד".

הילה עיני, כפר הרא"ה: אני חושבת, שהקושי של רחל זאת העובדה שלא היה ברור האם אלה כל תקציבי

מפעל הפיס לכלל הדברים. זה אומר שלא יהיו יותר תקציבים לשיפוץ אולמות ספורט, מגרשי כדורסל? נושאים

שבדר"כ היו להם תמיכות? האם במקום תקצוב נושאים אלו תוקצב נושא זה?

ד"ר גלית שאול: זה רק תקציב מורה דרך.

עו"ד עמית בן צבי: בתחום האומנות והתרבות.

הילה עיני, כפר הרא"ה: זה לא על חשבון.

עו"ד עמית בן צבי: לא ניתן לקחת תקציב לאולם ספורט ולייעד אותו למבנה תרבות.

האם יש מתנגדים? אין מתנגדים.

האם יש נמנעים? אין נמנעים.

החלטה: מליאת המועצה מאשרת פה אחד את הצעת ההחלטה.

חנן אדרי, אחיטוב: בסדר יום של המליאה, אם אפשר לציין כל נושא עם מספר עמוד לגשת אליו, זה יהיה

ממש נוח.

10

עו"ד עמית בן צבי הערה במקומה.

חנן אדרי, אחיטוב: זה היה תקופה מסוימת וזה נעצר.

5. אישור קריטריונים והצטרפות המועצה כמגישת תכניות מתאר ביוזמת המושבים כפר מונאש, חניאל וכפר

חיים, מציג: ארמין אברמוביץ, מהנדס המועצה והוועדה המקומית.

**ארמין אברמוביץ מציג מצגת.

גדעון ברי, חופית: אם אתה רוצה שאנחנו נצביע עבור תוכנית כזו, זה לא מספיק שיציגו לנו. על מידע זה

נדרשת התייחסות משפטית שצריכה להיות חתומה ע"י מישהו שאני סומך עליו, כי אני מרים פה אצבע

אוטומטי.

ארמין אברמוביץ: שאלה מצוינת, אני אסביר. תכף תראה שאת התוכניות עצמן, הוועדה המקומית שהיא

הסמכות, דנה בהן ואישרה אותן. אני לא מבקש כרגע לדון בתוכנית לגופה. אני מבקש שתצטרפו/ תאשרו את

התוכנית מתוך אותו אינטרס, כדי להקל על התהליך.

את המהות, הבחינה המקצועית, הוועדה המקומית לתכנון ובניה כבר ביצעה וזה עובר בתוכניות מתאר מסוג

זה גם לוועדה המחוזית. הם בודקים את הקריטריונים המקצועיים. דבר נוסף, כקריטריון זה לקבל כתב שיפוי

מאותו יזם, כתב שיפוי מורחב. לבסוף, גם המועצה/ הוועדה שמצטרפת לתהליך בעצם חשופה לתביעות כאלו

ואחרות כמו סעיף 197 וכו'. לכן, אנחנו ננסח, במקרה כזה שהמועצה תצטרף

כתב שיפוי מאותו יזם, שבעצם פוטר את המועצה מלעמוד בפרונט ולהיות מחויבת באותם פיצויים אל מול

אותם תובעים.

רו"ח סתיו וייס, חגלה: אולי זה אפילו לטובה, כי סעיף 197 בין כה חל, גם אם נצטרף להיות מגישי תוכנית

וגם אם לא, לא יכולים לתבוע את המועצה. אז אם אתה אפילו כבר מקבל כתב שיפוי על זה...

ארמין אברמוביץ: נכון, אבל לא נרצה "לצאת פראיירים". אותו יזם יצטרך לעמוד בפרונט בהיבט של

הפיצויים. דהיינו, אותה אגודה, ועד מקומי ורק לאחר מכן המועצה.

עו"ד שמיל פלג, הדר עם : בעניין הקריטריונים. אינני חבר בוועד ת משנה לתכנון ובניה ואני שמח על

הקריטריונים ועל הצטרפות המועצה.

תוכנית העמק בנויה מאשכולות ובדר"כ יישוב אחד עושה לעצמו תוכנית מתאר ועד כמה שאני יודע אין בחוק

חובה כמו בתוכנית בניה, על התייחסות השכנים. כיוון שאותן אשכולות, ברחוב אחד, כשמצד אחד כפר אחד

ומצד אחר כפר שני, אני חושב שיש חובה לבחון או לקבל אישור/ התייחסות של היישובים הסמוכים. לכן, כן

הייתי מצפה לראות בקריטריונים, את ההשפעה ההדדית ואת האישור ההדדי בדיוק באותה המידה.

ארמין אברמוביץ: אחלק את תשובתי ל-2 חלקיםבאופן המהותי, אני מסכים אתך. לא יכול להיות שיישוב

אחד יגיש תוכנית ולא נשמע את הדעה של הישובים הסמוכים. מה שמוצג פה אלו קריטריונים להצטרפות

המועצה לתהליך. הליך זה של תוכנית מתאר, שיש בתוכו שיתוף ציבור והתנגדות פורמלית של יישובים, כולל

שכנים.

עו"ד שמיל פלג, הדר עם: נכון, שיתוף ציבור אם הזמינו את השכנים. הם מחויבים להזמין את הציבור

שלהם, הם לא מחויבים להזמין את השכנים. לכן אני אומר, כפרים שכנים, הייתי רוצה לראות

11

בקריטריונים לא רק ועד יישוב או ועד אגודהאלא גם את היישובים הסמוכים באשכול, זו חובה לדעתי.

תוכנית המתאר הכוללת לא מטפלת בזה ולא משווה לזה.

יעריב: ארמין, כדאי לקרוא להם צמודים.

ארמין אברמוביץ: אני שוב אומר, זה כן חלק מהתהליך הכללי של אישורי תכניות מתאר. בוודאי שאנחנו

שומעים גם את הדעות וגם את ההתייחסות של היישובים הסמוכים, אבל אין בעיה שנצרף את זה ספציפית

לנושא ההצטרפות, אנחנו נחזור ונעלה את זה גם בוועדת המשנה ונקבל את הגושפנקא בהתאם.

ד"ר יצחק עזוז, אמץ: לגבי הקריטריון של שיתוף הציבור. ראשית, התהליך הינו חיוני כי לא כל חוק מקודש.

אם החוק מעכב אפשרויות לפיתוח וכן הלאה, בהחלט צריך למצוא דרכים איך לעקוף את זה וכן הלאה .

ספציפית, לגבי נושא שיתוף הציבור, אנחנו מכירים את היישובים ואת הבעיות של שיתוף הציבור. רב הציבור

אינו מגיע לישיבות האלה, לא מתעניין וכן הלאה. צריך למצוא דרך איך להקל על הציבור לקבל את

האינפורמציה הזו ולהשפיע על תהליך קבלת ההחלטות. אני מציע, בתוך הקריטריון הזה, שכל התהליך הזה

יהיה דרך אתר האינטרנט של היישוב, שבו מציגים את התכוניות לכל חברי היישוב ולבחון האם התושבים

יכולים להצביע דרך האינטרנט של היישוב כדי להיות מעורבים.

ארמין אברמוביץ: אני חושב שלנחמיה יש תשובה.

נחמיה גנות, גנות נדל"ן: אני מסכים עם יצחק. כשאנחנו נתקלנו בבעיה באנו והצענו את הקריטריונים וידענו

שזה ישפיע על כלל היישובים. ביצענו 4 דבריםראשית, צורת הפניה לתושבים. אנחנו מדברים על תוספת

בשלושת היישובים, תוספת של יחידה שלישית בנחלות בלבד, שאינה משפיעה על כלל היישוב. ולמרות זאת

כל החתכים של יועצים ובחינות של כלל התוכנית נמצאים בתוך התוכנית ואנחנו רוצים להוסיף על זה את

הדברים הבאים:

א- שלחנו בשלושת היישובים, בכל אמצעי התקשורת לכל התיבות, אינטרנט, ווטאסאפ, הודעה שעתיד להתבצע

שיתוף ציבור.

ב- אני השתתפתי בכל ישיבות שיתוף הציבור. כולם קיבלנו אפשרות להגיב למרות שבעלי הנח לות הם בעלי

העניין. בחניאל היו 6 תושבים מתוך 40 , בכפר מונאש נכחו 20 תושבים מתוך 60 ובכפר חיים עשינו 4 פעמים

שיתוף ציבור וכל היישוב השתתף. זאת אומרת, הצענו את זה ואמרנו. לא רק זה, אנחנו נפקיד את התוכנית

שתוגש לוועדה המחוזית לפני הדיון, במזכירות היישוב ע"מ שתהיה פתוחה ליישוב, מי שירצה יבוא ויגיב ולא

רק בזמן ההפקדה. משמע, יותר זמן פתוח לציבור כשהתוכנית כבר גמורה, לפני זה אין טעם להציג אותה.

ג- מעבר לזה הצענו גם את הנושא של כתב השיפוי וכל זה ע"מ לאפשר להליך הטכני להתקדם באופן מהיר יותר.

כל הדברים האלו אינם קשורים למהות. אני מסכים עם החבר שרוצה להרחיב אשכולות וניתן להרחיב

אשכולות לוועדי כפר יונה ונתניה, אין בעיה. אבל לדעתי, החוק חשב על זה ואמר תוכנית מוכרת. אם אתה

חושב שאתה נפגע מהתוכנית (יש לנו לזה דוגמאות) תבוא ותציג. היות והתוכנית שלנו היא תוכנית לתוספת

יחידת דיור, שבעבר תוכניות כאלו היו רק ורבליות, משמע, היו כותבים אותם ולא מציגים אותם וזה עבר.

היום, לתוכניות אלו יש נספחי ת נועה, ניקוז, שיתוף ציבור ומבני ציבור. בראיה כוללת, למרות הצורך רק

בתוספת של עוד 70-80 יחידות ציבור ודיור ביישו, אני כן חושב שאם יבקשו להרחיב את שיתוף

הציבור עם ועדים או עם תושבים באשכול אני לא רואה בזה בעיה. יש לנו אשכולות כגון: חניאל, עולש,

בארותיים, בורגתא ואותו דבר בכפר חיים, אשכול חיה ועוד.

12

ארמין אברמוביץ אני מסכים עם נחמיה. יש הליך מובנה של התנגדות וכדומה אבל, אני לחלוטין מקבל את

מה ששמיל פלג העיר, זה חלק מאג'נדה להרחיב. אנחנו נתקלנו לאחרונה במיזמים כאלה ואחרים של ישובים

שאמרו: "בכלל לא ידענו". עצם אי הידיעה יוצרת איזשהו אנטגוניזם וחבל. אני מסכים איתך, שמיל, אפשר

לחסוך את זה.

הצעת החלטה: מליאת המועצה האזורית עמק חפר מאשרת את הצטרפותה כמגישת תכניות המתאר של

היישובים כפר חיים, חניאל וכפר מונאש, בכפוף להמצאת כתב שיפוי מורחב כנדרש.

עו"ד עמית בן צבי: השלב הראשון בהצגת המהנדס היו אותם קריטריונים. ההערה של שמיל נרשמה, אני

חושב שהיא גם נכונה- קבלת עמדה. עמדה זה חלק משיקול הדעת של הרשות. וכפי שארמין אמר ההערה

תובא גם לוועדת המשנה.

הצעת החלטה: מליאת המועצה מאשרת את הקריטריונים לבחינת הצטרפות המועצה ל"מגישי תוכנית מתאר

ליישוב":

• הכנת תוכנית מתאר ליישוב כולו ("למחנה") והצגתה בפני מהנדס המועצה והצוות המקצועי.

• כתב שיפוי חתום ע"י יזם התוכנית.

• שיתוף ציבור, הצגת התוכנית בפני חברי הוועד המקומי, האגודה והציבור בכללותו, רישום פרוטוקול

והגשתו למהנדס המועצה.

• היעדר מחלוקות מהותיות בין היישוב והמועצה באשר לתוכן תוכנית המתאר.

האם יש מתנגדים לקריטריונים הכללים? אין מתנגדים.

האם יש נמנעים? אין נמנעים.

עו"ד שמיל פלג, הדר עם: בצירוף הקריטריונים.

עו"ד עמית בן צבי: כן, אמרתי ההערה נרשמה, היא רק צריכה לעבור לוועדת המשנה.

החלטה: בשים לב להערה של שמיל, המליאה מאשרת את הצעת ההחלטה לגבי הקריטריונים.

עו"ד עמית בן צבי: מכאן אנחנו עוברים לאישור הנקודתי של הצטרפות המועצה לתוכנית המתאר של

המושבים כפר מונאש, חניאל וכפר חיים. כרגע אנו רק מאשרים את הצטרפות המועצה כמגישה. זה לא דיון

בתוכנית עצמה אבל, מכיוון שהתוכניות הללו יכולות להשפיע על מי מחברי מליאה, כך שהיא תשביח את

הזכויות של אדם כזה או אחר. לכן, אני מציע ומבקש, כי חברי מליאה שהם גם חברי אגודה ותוכניות אלו

מקדמות עניין אישי, שהוא לגיטימי, להרים את היד שנאמר את שמם והם לא ישתתפו בהצבעה.

יוסי בכרטן ,בורגתא: שיצאו החוצה.

עו"ד חיזקי סיבק: אם אין מתנגדים או נמנעים אין צורך.

עו"ד עמית בן צבי: בכל זאת.

ד"ר גלית שאול: אפשר לציין רק את היישובים.

13

עו"ד עמית בן צבי

• עו"ד גלדיס פליישר קרוב, חניאל.

• יוכבד מרגלית, כפר חיים.

• רון פז, כפר מונאש.

הנ"ל לא השתתפו בהצבעה. מעבר לכך, האם יש מתנגדים? אין מתנגדים.

האם יש נמנעים? אין נמנעים.

הצעת ההחלטה: מליאת המועצה מאשרת את החלטת ועדת המשנה מיום ה- 07.02.2019, כדלקמן "הוועדה

מנחה את המושבים לקיים הליך שיתוף ציבור, לכלל התושבים, ולחתום על כתב שיפוי חדש בתאום עם

היועמ"ש. הוועדה מחליטה שלאחר השלמות אלה, להצטרף להגשת התוכנית.

הוועדה רואה בחיוב את הצטרפות המועצה כמגישת הת וכנית גם במקרים עתידיים, בכפוף לקריטריונים

סדורים שיגובשו בנפרד, ורואה בזאת כשירות ליישובי המועצה".

החלטה: מליאת המועצה מאשרת פה אחד את הצעת ההחלטה.

נחמיה גנות, גנות נדל"ן: אני מבקש להודות לכם על ההחלטה.

עו"ד עמית בן צבי: ואנחנו לך.

נחמיה גנות, גנות נדל"ן: גם לוועדה וגם למליאה, המשך דיון נעים.

עו"ד עמית בן צבי: תודה לך על הבעת עמדתך, בפני חברי המליאה.

ברצוני לעדכן ולבקש שני דברים.

האחד, אנו מקבלים פניות של תושבים שמעוניינים ליצור עמכם קשר כנבחרי ציבור. כמובן, בטלפונים כל אחד

יכול לפנות ואפשר להקיש בדלתותיכם. מבקשים מאתנו גם ליצור עמכם קשר באמצעות המייל.

הנושא נבדק ומה שאנו מציעים זה כדלקמן: אני אעביר רשימה של כל שמות חברי המליאה ואתם תצטרכו

לאשר בחתימתכם שאתם מעוניינים לקבל כנבחריי ציבור מייל מהתושבים המעוניינים לפנות אליכם.

אם יש לכם מייל אחר ושונה מהמייל שאנחנו מתקשרים אתכם, אז תכתבו את כתובת המייל. הרי אנחנו

מתקשרים אתכם עם מייל ובאם מדובר על אותו מייל ואין לכם מניעה לקבל מיילים לתיבה זו רק תחתמו ולא

צריך לכתוב את המייל.

עו"ד שמיל פלג, הדר עם: כיוון שהדברים די ברורים ונאמרו פה גם בהתחלה ואני לא ממש מתבייש לומר

אותם, כיוון שאני "זוכה" לקבל את המיילים על בסיס תדיר. צר לי, אך זה כיוון שהמייל שלי הוא מייל פרטי.

אם המועצה רוצה שיהיה לנו קשר עם כל תושבי המועצה אין לי שום בעיה וזה בסדר אבל, אני מבקש כי

במקרה כזה תיפתח תיבת מייל של המועצה. אני אכנס אליו בזמני החופשי ולא כמו שאני משתמש בתיבת

המייל הפרטי. אני חושב שזה חובה לאור ההצפה הצפויה מצדם של אותם דורשי דברים.

14

עו"ד עמית בן צבי: אני מכבד את עמדתו של שמיל. בהחלט, עמדה לגיטימית.

עו"ד שמיל פלג, הדר עם: אני לא מתבייש לחזור על עמדתי.

עו"ד עמית בן צבי: אפשר לראות את זה ב- LIVE, גם בשידור חוזר

מי שלא מאשר בעצם אומר, ביחס לתיבה שאני מתקשר אתכם –"אני מבקש לא לתת לה פרסום". מי שיש לו

תיבה נוספת, יכול לכתוב את התיבה הנוספת.

רו"ח סתיו וייס, חגלה: אם אנחנו רוצים לחתום, במידה ויהיה מייל שיהיה מועצתי, מה לעשות?

עו"ד עמית בן צבי: אתה לא חותם פה, פה אתה חותם על דבר אחד...

יוסי בכרטן, בורגתא: עמית תעשה מייל מועצתי, זה רעיון יותר טוב לדעתי, כי רוב המיילים אלו מיילים

אישיים.

עו"ד עמית בן צבי: זה בסדר, יכול להיות שיש חבר מליאה שכן מסכים. מידת הבקשות שקיבלנו אינן עשרות

ומאות ביום. ברשותכם, זה בסדר, זה לא אומר דבר על מי שלא חותם. הייתה סיבה למה אנחנו פועלים כך.

שוב, אני אומר, אנחנו ניתן מענה לכל מי שמבקש לא לעשות שימוש במייל האישי. כרגע, חותם רק מי שמעוניין

שהמייל שבאמצעותו אנחנו מתקשרים מול יקבל דואר ציבורי.

חברים, לא קיבלנו יותר מידי בקשות, בואו ניכנס לפרופורציה. אני לא יכול לאשר לפרסם מייל אישי של חבר

מליאה לכלל הציבור, אם לא קיבלתי את אישורכם.

ישי שוסטר, יד חנה: יש דרך חזרה?

עו"ד עמית בן צבי: בהחלט, התשובה היא כן.

עו"ד שמיל פלג, הדר עם: לא, אין דרך חזרה.

יוסי בכרטן, בורגתא: עמית תעלה את זה להצבעה.

עו"ד עמית בן צבי: לא צריך, אני מעביר דף חתימות. אם חבר מליאה, בעוד חודש, שולח לי מייל ואומר לי:

"אני מבקש לא להעביר את המייל", מה שהועבר הועבר, אך מכאן והלאה אנחנו לא נעביר את המייל.

רו"ח סתיו וייס, חגלה: עמית, לי חשוב רק לחדד שהטענה שלי לא הייתה, כי אני לא רוצה לקבל פניות.

עו"ד עמית בן צבי: היא הובנה.

רו"ח סתיו וייס, חגלה: כן, אלא יותר מעניין של נראות וממלכתיות שהייתי רוצה לתקשר במייל מוסדר.

עו"ד עמית בן צבי: הכי קל היה לתת למליאה כתובת מייל של המועצה. ייעוץ משפטי בא ואמר "זה לא פשוט.

זה מורכב ויש השלכות". הדברים ברורים, מי שלא חותם ולא מציין מייל אומר בעצם "אני מסכים לעשות עם

כתובת המייל הידועה למועצה. מי שחותם ורוצה לתת מייל אחר שיכתוב את המייל.

עו"ד שמיל פלג, הדר עם: ברשותך, אני מבקש להוסיף, אני אכתוב כי אני מוכן לקבל מייל מתושבי המועצה

בתיבת מייל שתועמד לרשותי ע"י המועצה.

עוד" עמית בן צבי: בסדר גמור.

6. הצגת החברה הכלכלית לפיתוח עמק חפר, מציג: אלון הימן, מנכ"ל חכ"ל.

***אלון הימן מציג מצגת.

יוסי בכרטן, בורגתא: רציתי להעלות את נושא אולם בי"ס קדם. העסק נמרח "כמו מסטיק". למה

15

אנחנו לא יכולים לקדם את הנושא דרך החברה הכלכלית? יש בעיות עם החניות, דובר עלX, ירד שליש איפה

זה עומד?

אלון הימן: אני חושב שזה לא הפורום, אם יורשה לי. ב- 30.04.2019 אנחנו נגמור את כל העבודות הקבלניות,

כמו שאנחנו אומרים כבר כמה חודשים. אני לא יכול להבטיח לצערי שחנוכת האולם תהיה בסוף אפריל. יש

עוד תהליך של אישור כיבוי אש ועוד פרוצדורות, עד שנקבל טופס 4.

יוסי בכרטן, בורגתא זאת אומרת שמבחינת לימודים, אנחנו גומרים את השנה.

אלון הימן: נכון, ככה צריך להתייחס לזה.

יוסי בכרטן, בורגתא: מה לגבי החניות?

אלון הימן: בדבר הפרטים לגבי החניות, זה נושא בפני עצמו.

חנן אדרי, אחיטוב: הייתי שמח להכניס למצגת מלבד התמונות והנתונים הכללים, קצת מספרים על החברה

הכלכלית.

אלון הימן: הערה מקובלת, אומר כמה מילים. בחברה הכלכלית עובדים 30 עובדים, כאשר 20 עובדים הם

אבות הבית של בתי הספר. בחברה הכלכלית יש לנו 4 עובדים במט"ש יד חנה 6 עובדים במערך האחזקה של

הביוב/ שפכים, 4 עובדים במנהלת העסקים ו6 עובדים במטה

רו"ח סתיו וייס, חגלה: הרפרנט של החופים שהיה בעבר, הוא במועצה או בחברה הכלכלית?

אלון הימן: בחברה הכלכלית.

רו"ח סתיו וייס, חגלה: זה קיים כרגע?

אלון הימן: כן. היקף הפעילות ומחזור המכירות עומד על כ- 42 מיליון₪, היקף שנתי. אבל, הפרויקטים שאנו

מנהלים הם בסדר גודל של 600 מיליון₪. ישנו פרויקט הרחבת פארק תעשיות בסך של 50 מיליון₪, בניית

מט"ש 250 מיליון₪, הרחבת בת חפר 200 מיליון ש"ח ועוד פרויקטים שאנו מנהלים

ליאור פרץ, עין החורש: דיברת על צרכים שגדלים עם הזמן אל מול פרויקטים וסגירת פערים. איך נראה

הגרף?

אלון הימן: אני לא זוכר בע"פ. כשהכינו את הדוח, לפני 5-6 שנים לערך, דיברו על זה שתוך 8-10 שנים זה

יתחיל להיות בעייתי. מן הסתם, אנחנו כל הזמן בבקרה, בכל ההקשרים, גם לגבי תמיכת המדינה וכמו שדיברנו

היום גם על תמיכת מפעל הפיס וגופים שונים. אנו בונים את עצמנו לעתיד עם ראיה מאוד סדורה, איך ליצר

הכנסות עתידיות מתוך מחשבה שבכל קול קורא שאנו ניגשים אומרים לנו שאנחנו במצב סוציו-אקונומי גבוה

ולא מגיע לנו או מגיע לנו משהו סמלי. אנחנו נלחמים על כל קול קורא של המדינה והרשויות השונות כי אנחנו

צריכים לדאוג לעצמינו.

יואב גיסיס, המעפיל: הרווח התפעולי בסוף שנה, מהו לערך?

אלון הימן: מדובר על סדר גודל של 200 אש"ח. צריך להבין שאם הרווח גדול מידי, רבע ממנו הולך למס

הכנסה.

יואב גיסיס, המעפיל: זה יכול להיות מנותב לדברים אחרים.

יוסי בכרטן, בורגתא: אז תשקיע את זה בחניות של בי"ס קדם.

יואב גיסיס, המעפיל: בדיוק, תשקיע.

ד"ר יצחק עזוז, אמץ: מה האחריות המשפטית של מליאת המועצה לגבי הפעילות של החברה הכלכלית?

אלון הימן: אני לא יודע לענות לך על זה.

עו"ד עמית בן צבי: שאלתך נרשמה, תינתן תשובה.

16

ד"ר יצחק עזוז, אמץזה חיוני ממדרגה ראשונה כדי לדעת עד כמה אנחנו צריכים להיות חשופים למה שקורה

בתוך החברה הכלכלית

אלון הימן: אני לא אתן תשובה משפטית, אני רק אציין שיש לחברה דירקטוריון ובמסגרת ממשל תאגידי, יש

דירקטוריון, כמו כל חברה, משלמת אגרת חברות, הכול מתנהל כמו חברה רגילה. אם יש לכם אחריות מוגדרת

אני לא מאמין, אבל נבדוק.

ד"ר יצחק עזוז, אמץ: לגבי מטרות ההקמה, הצגת את המטרות יפה מאוד. חילקת את זה ל-2 תחומים של

פעילות שוטפת, וביוב וכן הלאה.

אלון הימן: זרוע ביצועית קראתי לזה.

ד"ר יצחק עזוז, אמץ: לגבי זה, השאלה היא, למה מחלקות המועצה לא מטפלות בנושא הזה וזה צריך להיות

במסגרת החברה הכלכלית?

אלון הימן: זאת שאלה טובה מאוד, זה ממש לא צריך להיות. זה שונה מעיר לעיר אין לזה כללים ובאופן די

טבעי, מחלקה ברשות מקומית יש לה ראש קצת אחר מאשר לחברה שנמדדת ויש לה מנגנון מצומם, זריז יותר

עם חשיבה קצת יותר עסקית- מהירה. הטיפול בחופי הים באותה מידה יכול להיות באגף התפעול או באגף

חופים במועצה, תאגיד חופים או חברת תיירות.

ד"ר יצחק עזוז, אמץ: אני לא שואל את השאלה סתם, כי זה עלויות נוספות למעשה, עלויות תפעול נוספות.

אם המחלקה של המועצה הייתה עושה את זה אז בוודאי שאז לא היה צריך לעשות את זה באמצעות אנשים

שפועלים בתוך החברה הכלכלית.

אלון הימן: כמו שציינתי, החברה הכלכלית שלנו היא מאוד צנועה בעלויות שלה, כך שאם אתה מעביר פעילות

או סוגר אותה זה משהו אחר. אני חושב שבהקשר הזה אם היינו מקיימים לחוד את תחום החברה הכלכלית

ומעסיקים רואה חשבון, יועץ משפטי , מזכירות וכו' אז היית צודק.

ד"ר יצחק עזוז, אמץ: לגבי המבנה התקציבי של החברה הכלכלית, האם כל ענף שציינת וכל פרויקט שציינת

יש לו תקציב ייעודי ברור? מה ההכנסות ומה ההוצאות?

אלון הימן: כן, חד משמעי.

ד"ר יצחק עזוז, אמץ: באיזה מידה הניהול של הפרויקטים הללו והתקציב שלהם הוא שקוף לכלל חברי

המועצה, לפחות ובוודאי לגבי כלל חברי עמק חפר. האם אפשר, את כל הפעילות הזו, כל פרויקט ופרויקט,

להעלות לאתר שבו כל אחד יוכל לראות מהם הפרויקטים, מה המבנה התקציבי שלהם, איך זה מתנהל?

אלון הימן: רוב הפרויקטים שאנחנו עושים מתוקצבים ע"י תב"ר שאתם מאשרים, אתם יודעים שגם מאשרים

תוספות לתב"ר ומנשה צריך להסביר למה יש תוספת. מי שיש לו סבלנות ומתעמק בתב"רים הוא חשוף לכל

הפרויקטים האלה.

לגבי מידת החשיפה של ניהול הפרויקט תוך כדי, עד היום לא פתחנו את זה מול הציבור. לא הסתרנו את זה

גם אבל נראה לי כי ההנהלה צריכה לתת תשובה על זה.

גדעון ברי, חופית: יש איזה קו בין שיתוף ציבור לבין אי שיתוף ציבור שיכול לעכב כל דבר.

ד"ר יצחק עזוז, אמץ: זה לא עניין של לעכב בכלל. הם ינהלו, הציבור יוכל לראות את זה, זה הכול.

עו"ד עמית בן צבי: טרם נגיע לנושא הבא ברצוני לעדכן, כי לקראת כל מליאה, חברי מליאה שאינם יכולים

להגיע, יכולים לבחור לשלוח אלינו מייל מתנצל ולפרט את הסיבה. אם תודיעו, כי הנכם "מתנצלים", דהיינו

הודעתם שלא תוכלו להגיע לדיון. חבר מליאה שהוזמן והחליט מכל סיבה אחרת לא להגיע ולא לשלוח הודעת

התנצלות - ברשימת הנוכחות יצוין כ"לא נוכח". כמובן מי שמגיע מצוין כ"נוכח".

17

אנו פעם בחציון נעלה לאתר המועצה את הטבלה שמציינת את הנוכחות/ אי נוכחות של חברי המליאה. אני

חייב לומר שזו הייתה בקשה די סבירה והגיונית מתושבים. אני חושב שזוהי בקשה שיש לה מקום.

7. עקרונות "אסטרטגיה בחינוך", מציג: יעריב, סגן ראשת המועצה

ד"ר גלית שאול: נושא החינוך הוא נושא מאוד משמעותי וזה לא סוד שאחד הדברים שההנהלה נבחרה היא

כדי לקדם את החינוך בעמק. נושא זה היה במרכז מערכת הבחירות. נושא משמעותי, חשוב וראוי להפקיד

אותו גם בידיו של סגן, שמגיע מתחום החינוך כדי שנושא זה באמת ייערך בחשיבה נכונה. חינוך לא קל לשנות

ואנו ראינו פרויקטים בעלי חשיבה, שהתנהלה במשך כמה שנים רבות בשיתוף הורים וציבור תוך עשיה רבה.

מאז שנכנסנו לתפקיד אנחנו חושבים ומנהלים שיח עם אנשי חינוך ועם תושבים ויזמים בתחום.

אנו רוצים לבצע חשיבה של מה אנו רוצים לראות כאן? החשיבה הזו היא גם מעוררת גלים מצד אחד. אנו

רואים הודעות של אנשים בציבור שאומרים/ מכריזים שיוקם בית ספר כזה או מחפשים מנהל לבית ספר אחר

ברשתות החברתיות. אנו בשלב מאוד מקדמי ברעיונות שלנו, שלב שמדבר על עקרונות ולא על תוכנית. עקרונות

שאנחנו רוצים להתקדם ולראות את התוכנית האסטרטגית שלנו בתחום החינוך.

עקרונות שאותם אנו הרגע בודקים וחושבים עליהם וחשוב לנו להביא אותם לכאן.

הנושא הזה עלה גם בהנהלה. חשוב לנו להביא את הנושא אליכם למליאה וגם לערב את הציבור כולו ולהציג

לכם מהם העקרונות שאותם אנחנו רוצים לקדם/ להוביל. כמובן, שוב אני מדגישה, מדובר בעקרונות, לא

תוכנית. מדובר על חשיבה לאן אנחנו רוצים ללכת, להגיע, איזה נושאים אנחנו רוצים לבדוק. הרבה יותר סימני

שאלה מאשר סימני קריאה. אנו כן במקום שאומר, אנחנו מבקשים את רשותכם לבדוק את הכיוונים האלו.

כמובן, שתוצאת הבדיקה והחשיבה שתתגבש לידי תוכנית ביחד עם צוותי החינוך, יחד עם האנשים שאמונים

על חינוך ויחד עם תושבות ותושבים שמעורבים בנושא. כל התוצאות יבואו לפניכם ויוצגו כתוכנית סדורה

ומדויקת ומאחר ונושא זה נמצא יום יום על סדר היום שלנו, חשבנו שלא נכון להמשיך ולדבר בלי להציג את

הנושא לפניכם.

יואב בר סלע, בחן: הפרסומים שנמצאים במדיה כרגע, של פתיחת בתי ספר חדשים, האם אתם עומדים

מאחוריהם?

ד"ר גלית שאול: התושבים מעורבים, מבצעים הרבה בדיקות. אם מישהו מפרסם שהוא מחפש מנהל בית ספר,

אני לא ראיתי באף מקום שרשום על זה סמל רשות.

יואב בר סלע, בחן: נכון.

ד"ר גלית שאול: כשאני אפרסם אני אשים את המודעה.

יואב בר סלע, בחן: זה יכול לבלבל את התושבים.

ד"ר גלית שאול: נכון, התושבים מעורבים. יש המון יוזמות ושיתוף עם תושבים, זה דבר שחשוב לנו. אני לא

יכולה לומר ויזו יוזמה תתממש. יש הרבה גורמים, מי שעוסק בחינוך יודע. ישנם גורמים כגון: משרד חינוך,

אנשי חינוך וכו' מלבד תושבים וזה בסדר. אנחנו שומעים את התושבים, מחפשים ביחד איתם פתרונות. יש

רעיונות שנראים טוב בעניינו אך צריך להסתכל על כל התמונה, לבחון סיטואציה קיימת, האם יש מקור

תקציבי? כל אלו הם חלק מתוכנית והן יפרסו גם בפניכם. כל עוד אנחנו לא מפרסמים בשמנו אנחנו לא נותנים

אמירה לכאן ולכאן למעט אמירה שאתם תשמעו אותה כאן עכשיו, שהנושאים שנמצאים בבדיקה.

18

כמובן שיש נושאים שמתקדמים יותר או פחות אבל ברגע שהם יהיו הם כמובן יוצגו כתוכנית

יוכבד מרגלית, כפר חיים: הערה, כמו שיש שיתוף תושבים, אני חושבת שבשלב הזה אפשר בתהליך

השיתוף לשתף גם את הנוער, תלמידי כיתה י'- י"א.

ד"ר גלית שאול: בדיוק אמרתי היום לנציגת הנוער שנמצאת פה להעביר את זה הלאה.

יוכבד מרגלית, כפר חיים: זוהי הזדמנות לשמוע את התלמידים, מה הם חושבים? מה הם היו רוצים? איך

זה יראה אחרת?

ד"ר גלית שאול: לגמרי מסכימה. זה חלק מהתהליך אבל שוב, צריך להבין אנחנו עמק לא גדול אבל

כשמתחלים לבדוק ושואלים שאלות זה עושה "גלים". אי אפשר להביא את זה לתודעה בלי שאתם תדעו.

לכן אנחנו רוצים שאתם תהיו מעורבים, כל הדברים האלה ימשיכו ויקרו. מלבד משרד החינוך, יש כאן

הרבה מאו ד שחקנים משמעותיים וחשובים שמתקדמים איתם. אני מודה שאני מאוד מתרגשת שאנו

נמצאים ברגע הזה עכשיו, כי אם יש נושא שהוא משמעותי ומרכזי להרבה מאוד אנשים פה בעמק זה נושא

החינוך.

***יעריב מציג מצגת.

ענבל עמיר, נציגת הנוער: איפה הנוער בכל התוכנית?

יעריב: שאלה טובה, זה מוזכר בסעיף 9, אך כפי שיוכבד אמרה צריך להוסיף את ההתייעצות עם הנוער

ישי שוסטר, יד חנה: ביד חנה יש רעיון שמדברים עליו אך זה עדיין בוסר.

יעריב: זה מה שאמרתי, אני מסכים איתך לגמרי. זה רק רעיון.

ישי שוסטר, יד חנה: אני מתפלא לראות את זה על מצגת במליאת המועצה, אני מצטער.

יעריב: היה כתוב בהתחלה, רעיונות ועקרונות, זה רק רעיון, כמו שאמרת בעצמך.

ד"ר גלית שאול: הסיבה שאנחנו מציגים את זה כאן זה כדי שאתה תשמע שכגורם במועצה בודק את הרעיון

הזה, אתה תבין למה ומה הסיבה שהוא בודק את זה. שלא תופתע כשמישהו יבוא לבדו ותשמע אנשים ביד

חנה שמספרים ששאלו אותם או דיברו איתם ואתה לא תרגיש חלק מהעניין.

ישי שוסטר, יד חנה: "לא נפלתי מהכיסא". אני מכיר את הרעיון ומאוד אוהב אותו.

ד"ר גלית שאול: כרגע זה הוגדר כרעיון ולכן זה נמצא על סדר היום.

טומי זיו, מכמורת: מה עם צמצום מספר התלמידים בכיתה?

יעריב: יש צמצום. אנחנו עובדים על פי כללי המדינה וגם גודל הכיתות בבתי הספר הייחודיים יהיו בגודל

הכיתות הממוצע בעמק.

עו"ד שמיל פלג, הדר עם: אנחנו יודעים מספרים באחוזים של כמה מילדי העמק נמצאים בחינוך ביתי?

יעריב: אני לא יודע. זה רשום לי לערוך את הסקר הזה. מדובר על עשרות מעטות, כיום המספרים רק הולכים

ועולים וזה חוקי במדינת ישראל.

אורי נאהרי, חרב לאת: לא חשבו על בית ספר מקצועי?

יעריב: זה מופיע במצגת, אני אגיע לזה ואסביר.

ענבל עמיר, נציגת הנוער: הבעיה הגדולה בהקמת בי"ס כזה היא שבכיתות ט-י"ב, זה קריטי מבחינת תעודת

בגרות והעתיד.

כשנכנסים לחטיבה יש איזשהו הלם של תקופת הסתגלות. להכיר אנשים חדשים, מורים ובי"ס חדש, ברגע

19

שמעביריםבנוסף עם היכולת להתמודד עם הרבה יותר לחץ, יש בעתיות מאוד גדולה.

יעריב: ככל שהבן אדם יותר מבוגר הוא מתמודד עם ההלם יותר טוב.

בתיה רגב, כפר ידידיה: לגבי השקף הראשון, מי בעלי המקצוע העוסקים בתחום?

שנית, ברצוני לומר, כי החלום הזה הוא חלום, כי הבעיה התקציבית של המועצה תהיה מאוד קשה, אלא

אם כן תצליחו ואני מאחלת לכם הצלחה. הצלחתכם היא הצלחתנו.

אם רק אפשר לקבל מידע על הסעיף הראשון.

יעריב: איפה את רואה בעיה כלכלית? באיזה מהסעיפים? אני לא רואה בעיה.

בתיה רגב, כפר ידידיה: יעריב, לא ניכנס עכשיו לפרטים האלה. אני רק אומרת את המסגרת הגדולה.

יש בעיה טכנית, תקציבים של משרד החינוך, האם יכנסו או לא יכנסו. יש פה המון קטגוריות. אני כרגע לא

יכולה לגעת בנקודה הספציפית. אני אומרת בהכללה, צריך לחשוב על הדבר הזה, כי המועצה היא לא רק

חינוך אלא גם דברים נוספים. אודה למענה בדבר אנשי המקצוע שמלווים את התוכנית הזו.

יעריב: בתוכנית אנו מגדירים איזשהו כיוון לאן אנחנו רוצים ללכת עם החינוך ואז עושים תוכנית.

בתוכנית יש פרק של תקציב. בכל נושא שנבוא לאשר הקמה או שינוי נצטרך להתייחס גם לכסף. צריך

להיזהר, לא בגלל החשש שאין כסף לא לעשות דברים.

ישי שוסטר, יד חנה: לא לחשוב על דברים, לא לתכנן.

יעריב: לגבי אנשי המקצוע, יש הרבה אנשים שעוסקים בחינוך. גם בתקציב המועצה זה סעיף גדול וגם

מסעיף המדינה זה תקציב ענק. עד עכשיו זה אנשים שאספנו מהמליאה, מועצה ומורים בבתי הספר. זוהי

התייעצות ראשונית כמו שהיה כתוב. כעת, כשזה יאושר פה לעדכון הציבור ולהתחיל לעבוד אז נצטרך לעשות

את זה יותר מובנה.

ד"ר יצחק עזוז, אמץ: תבורך על העקרונות. במסגרת הזו אני לא נכנס לעובי הקורה, כי זה עניין מקצועי, זה

יעשה בוועדת החינוך. שאלה עקרוני ת לגבי ניהול כל "העסק" הזה. איך מונעים מיצירת בתי הספר

הייחודיים להפוך, כמו שקורה בהרבה מאוד בתי ספר כאלה, לבתי ספר סלקטיביים?

יעריב: משרד החינוך מאוד רגיש לנושא זה. אני שמח שהעלית את השאלה הזו, זו שאלה מאוד טובה.

כשהמועצה פתחה את בית הספר במעברות, רשום בהסכם שמקיימים הגרלה ומאז נערכים כבר להגרלה

השלישית. למעברות כישוב שאצלו בית הספר (וזה יהיה אותו דבר בבתי הספר הבאים) יש עדיפות ומעבר

לתושבי היישוב עצמו כולם בהגרלה. משרד החינוך עומד על זה. יש בעיה אחת בין הוראות משרד החינוך

ובין ההגרלה וזה בנושא "אחי ם של...". אם יש ילד שלומד בבית הספר ואח שלו רוצה גם לבוא לשם

והמשפחה היא משפחה של קהילת בית הספר, אז נשאלת השאלה - האם יש לו זכות קדימה בהגרלה או לא?

זה נראה הגיונית שכן. יש מקומות שנהוג שכן, מבחינת משרד החינוך לא. משרד החינוך מאוד קשוח בעניין

זה. איפה משרד החינוך כן מקבל את הסוגיה בלי שום בעיה? בממלכתי דתי ובמגזר החרדי.

רו"ח סתיו וייס, חגלה: גם אם יבוצעו רק חלק מהעקרונות, זו תהיה ברכה גדולה.

יעריב: כל מה שנרצה לעשות, נעשה.

רו"ח סתיו וייס, חגלה: אני רוצה להתייחס להערה בשקף הראשון, שבו היה כתוב שילדי גילאי 0-6 ישולבו

ב- 2020. הכוונה בספטמבר 2020 יהיה מענה לילדים 0-3?

יעריב גם היום יש ומנסים לפתור איזושהי חשיבה יסודית.

רו"ח סתיו וייס, חגלה: זה לא אישי, מי שאומר לי אישי לא מכיר את הסוגיה.

20

יעריב טוב שאתה שואל. הכוונה שלי היתה להיכנס לכל הנושא הזה, מחשבה אסטרטגית, להתמודד ולחשוב

מה עושים בתחום שהוא מאוד בעייתי. 0-3 כמו שאמרת, מצד אחד מאוד נדרש מענה אליו ומצד

שני כרגע המדינה לא משתתפת בכלל.

רו"ח סתיו וייס, חגלה: גם החשיבה תהיה ב- 2020?

יעריב כן, זאת הכוונה.

ד"ר גלית שאול: זה בדיוק מהמקום של המשאבים. כרגע, בלתי אפשרי לעסוק בהכול בבת אחת, בדיוק

מהסיבות שדיברתן עליהם קודם.

רו"ח סתיו וייס, חגלה: סמלי מעון זה דבר שגם ברשויות זאת יכולה להיות בשורה גדולה לתושבים.

יעריב: יש דברים שאנו יכולים לעשות מול אגף החינוך ואם יש לך רעיון פשוט וקל אז אין סיבה שלא יתבצע.

ישי שוסטר, יד חנה: אני מצטרף לברכות. כפי שאמרתי קודם אני מאוד אוהב את העקרונות והיוזמה. אני

חושב שראשית צריך לפתח את זה ומחזק את ידכם להמשיך בפיתוח. אני אישית, מאוד חושש מהאג'נדה

של בתי ספר בתוך היישובים. יש ניסיון לדעתי לא הכי מוצלח של בתי ספר בתוך היישובים מכיוון שיש שם

קונפליקטים. לכן, יש לחפש בתי ספר חדשים במקום מחוץ ליישוב הכולל ההסעות ואם התוכנית הזו ביד

חנה אז בכלל הדבר מבורך.

יעריב: החשש שלך מוצדק, יש מקומות שזה לא הצליח. מצד שני, היינו בביקור בכפר ויתקין עם הוועד של

ויתקין. הם אמרו לנו, אנחנו בחרנו בכוונה. כשהתחילו לאחד, היה דיון אם בי"ס יישאר בתוך היישוב או לא

ובחרנו ואנחנו שמחים על הבחירה הזאת] אם כי לא כולם שמחים עליה. ישוב או נציגות של היישוב אמרו

אנחנו שמחים על הבחירה הזו שזה בפנים, זה קהילתי ושלנו, אז יש ויש. בבתי הספר שראינו קודם אנחנו

מחפשים מקומות בטווח הקצר ובטווח הארוך. בטווח הקצר זה פתרון על משהו קיים ובטווח הארוך, שכבר

בית ספר עובד, קיים והוכיח את עצמו משרד החינוך מגיע לבינוי ואז צריך לקיים מחשבה, כמו שאמרת,

יותר רצינית על המיקום.

ישי שוסטר, יד חנה: מבחינה טכנית, אם אפשר לקבל את המצגת למייל. אני חושב שזה היה נכון אם היו

שולחים לנו עם הפרוטוקול את המצגת. זוהי מצגת כ"כ חשובה וכ"כ מאתגרת בטווח מאוד ארוך לכן היה

צריך לשלוח אותה לפני הישיבה למייל.

יעריב: אפשר לשלוח את המצגת למייל.

דותן בורנשטיין, גבעת שפירא: אני רוצה להצטרף להערה האחרונה. אני הייתי בוועדת חינוך, ביקשתי גם

אז את המצגת וביקשתי לפני שעושים דיונים כאלו חשובים לשלוח חומר רקע. קיבלנו בחומר זה 100 עמודים

כולל חוזה חתום ותקנות בניה ושורה אחת בנושא הכוללת 3 מילים לגבי נושא החינוך או אסטרטגיה בחינוך

אנחנו לא יכולים לקבל החלטות ולהתייחס בצורה מקצועית, בטח מי שאינו איש חינוך, מבלי לקבל את

חומר הרקע.

עו"ד שמיל פלג, הדר עם: אלו רק עקרונות.

דותן בורנשטיין, גבעת שפירא: גם לעקרונות צריך לתת רקע. אני לא יכול לקבל החלטות או להתייחס

למשהו ש"מפילים" עלי והוא לא מהרקע שלי.

ד"ר יצחק עזוז, אמץ: אתה צודק.

ד"ר גלית שאול: אנחנו פותחים שיח.

21

דותן בורנשטיין, גבעת שפירא השיח נפתח בוועדת חינוך וביקשתי את סיכום הפרוטוקול וגם פרוטוקול

זה לא הגיע.

יעריב: היתה בעיה עד היום להוציא את זה. כפי שאמרתי בהתחלה, הבעיה היא איך עושים את התהליך, יש

בעיה שהמצגת תופץ אצל אנשי החינוך לפני שהוצגה לכם. אני הרגשתי ככה, יכול להיות שטעיתי, אבל ככה

הרגשתי.

דותן בורנשטיין, גבעת שפירא: המצגת היא בלי הסברים ועם סיסמאות בעיקר, בלי נקודות, התייחסויות,

מאמרים ולקחים ממקומות אחרים. כשמוצג משפט ואין רקע יש בעיה להתייחס אליו, כי הוא ניתן לניתוח

ע"י פרשנות כזו או אחרת, זו לפחות הבעיה שלי.

לגבי הנוסח, התוכנית היא פוזיטיבית על מה שיש ולא על מה שאין. אני מבקש שהעקרונות יתייחסו באותה

מידה למה הם הסיכונים הקהילתיים, הפדגוגיים והכלכליים, כי בסוף אין "יש מאין". העקרונות צריכים

לבטא גם מה יפגע או מה יותר חשוב. ברור שכל אחד רוצה לאמץ את האוטופיה הזו. העקרונות צריכים

להתייחס גם למה שפחות יעבוד.

אני לא הבנתי, באופן נקודתי, מה קורה עם התוכנית שקרתה בשנתיים האחרונות בנושא התחדשות בחינוך.

האם היא נעצרת? האם היא ממשיכה? האם שייכת לתוכנית הזאת?

יעריב: רוב הייחודיות שהיתה זה עם בתי הספר הקיימים. אנחנו ממשיכי ם לעשות את התהליך ויש לו

תוצאות מעשיות בשטח, לא בכל בתי הספר ולא תמיד, אבל מבחינת התחושה של הציבור ושל צוות המורים

- התהליך היה מאוד מוצלח. הרצון, ההבנה והנכונות להשתנות ולקדם קיימים.

דותן בורנשטיין, גבעת שפירא: האם ימשיכו עם התוכנית הזו (כי הוקצו משאבים) או יסיתו אותה לכיוונים

אחרים?

יעריב: הכוונה שלנו לשים את החינוך במקום הראשון מבחינת המשאבים של המועצה.

דותן בורנשטיין, גבעת שפירא: זה כבר שם. הכוונה היא להשאיר את זה בתוכנית הקודמת או בתוכנית

שאת העקרונות שלה אנו מנסים לבנות?

יעריב: זאת אותה תוכנית.

ד"ר גלית שאול: זה המשך של אותה תוכנית.

יעריב: אם בית ספר בוחר לעצמו ייחודיות מסוימת עדיין יש גם את העקרונות הכללי ים. אנחנו רוצים

שבתוך התוכנית הזאת מיומנויות היסוד יהיו בקצב אישי מכיוון שאנחנו רוצים לקדם בכל העמק

פרסונליזציה, זה גם וגם.

באותו בי"ס ספציפי שקיים כבר אנחנו ממשיכים להתקדם קדימה, אנחנו לא מפסיקים. על הרקע הזה אנחנו

רואים את הצורך גם לפתוח עוד בתי ספר וזה ידרוש עוד יותר משאבים ממה שהיה עד עכשיו. היו הרבה

מאוד מפגשים משותפים עם יורם הרפז ומנהלים מבתי הספר שאמרו: "עשינו את העבודה, מיצינו וכעת

נעבור לשלב המעשי יותר". ממשיכים את אותו תהליך אך לא את אותם הדברים.

בתיה רגב, כפר ידידה: לגבי התהליכים שנעשו עכשיו בבית הספר. אני הבנתי מבי"ס מסוים שעצרו

תהליכים/ תקציבים שהתחילו בכיתות א' בשיטה מסוימת ולא נתנו להמשיך?

יעריב: היה עניין של קושי עם התקציבים. ישנו פער, שנת הלימודים, לפי לוח השנה, ושנת התק ציב לא

חופפות ולכן תקציבים שהתחילו בשנת הלימודים והיו צריכים להמשיך על כל שנת הלימודים לא נרשמו

לתקציב 2019, אין סעיף כזה. לבתי הספר נאמר להמשיך, אבל בתקציב 2019 זה לא נרשם

22

עו"ד חיזקי סיבק אני מתנצל, אך ישנם עוד 5 סעיפים בסדר היום וחלקם אינם קצרים. השיח הוא מאוד

חשוב וצריך לאפשר אותו בצורה מלאה. אפשר לעשות דיון ספציפי עם נציגי המליאה בוועדה כדי שתהיה

תשומת לב לשאלות שלהם בין אם ישולב עם הוועדה לחינוך ובין אם לאו.

יעריב: בוועדת החינוך יש גם הרבה נציגי מליאה.

בתיה רגב, כפר ידידה: אולי לא צריך להכניס כ"כ הרבה נושאים למליאה.

יעריב: לא מדובר על מיליונים. הפער הקיים לא קרוב לזה ואנחנו מתכוונים לתקן את זה. אמרתי זאת

למנהלים.

עו"ד עמית בן צבי: תודה ליעריב על הצגת הדברים. אני רק אחדד את המובן מאליו. מדובר באישור של

המליאה לגבי העקרונות. נשאלו פה שאלות טובות וכבדות משקל. אנו נגזור את כל המשמעויות. אתם הוא

הפורום שצריך לתת את האור הירוק ולכן המצגת לא נשלחה טרם הדיון.

נטע אראלי, העוגן: אולי תסביר שוב, אתה מבקש את האור הירוק להמשיך לעבוד עם העקרונות שהוצגו.

עו"ד עמית בן צבי: כמובן. זה לא רק להמשיך לעבוד אלא להמשיך לבחון ולבדוק ויכול להיות שהבחינה של

עקרון מסוים, בגלל עניין תקציבי, לא יוביל בכלל תוכנית.

עו"ד גלדיס פליישר קרוב, חניאל: אז מה אנו מאשרים?

ישי שוסטר, יד חנה: זה לא הולך לביצוע.

עו"ד עמית בן צבי: בדיוק ככה.

בתיה רגב, כפר ידידה: אז זו לא צריכה להיות החלטה.

עו"ד עמית בן צבי: יותר מזה, מה שכן ילך לביצוע, כפי שיוצג, יובא כאן לאישור קונקרטי ונקודתי.

דותן בורנשטיין, גבעת שפירא: אני מבקש בהצעה להחלטה לרשום את העקרונות האלו כולל עקרונות

שיעלו את הסיכונים הכרוכים בעקרונות שהעלינו.

עו"ד חיזקי סיבק: זאת ההצעה של דותן והיא לגיטימית.

עו"ד עמית בן צבי: אם תרצה נוכל להעלות זאת גם להצבעה. אין ויכוח ביחס למה שאתה אומר, אך כמובן

שחלק מהסיכונים זו הבדיקה שמתבצעת. אף אחד לא ילך ליישם משהו מבלי להבין את המחיר.

ד"ר גלית שאול: אנחנו נבדוק.

עו"ד עמית בן צבי: אתה רשאי להעלות את זה להצבעה.

דותן בורנשטיין, גבעת שפירא: העליתי כבר.

עו"ד עמית בן צבי: או קיי.

עו"ד גלדיס פליישר קרוב, חניאל: אני מציעה שההחלטה תהיה שמליאת המועצה מברכת ומאשרת המשך

בדיקה של העקרונות.

עו"ד עמית בן צבי: אני מקבל את הצעתך.

הצעת החלטה: מליאת המועצה מברכת על הצגת הדברים ומאשרת המשך בדיקתן ובחינתן.

עו"ד עמית בן צבי: דותן מקובל?

דותן בורנשטיין, גבעת שפירא: מצוין.

23

החלטה: מליאת המועצה מאשרת פה אחד את הצעת ההחלטה

8. מינוי חבר וועדת המשנה לתכנון ובניה, יואבגיסיס, חבר מליאה מקיבוץ המעפיל, מציג: עו"ד עמית בן

צבי, מנכ"ל.

אמיר שילה, שהיה חבר הוועדה לתכנון ובניה סיים את תפקידו. אנחנו מבקשים למנות את יואב גיסיס כחבר

הוועדה. יואב הביע את נכונותו להיות חלק ממנה. חשוב לשמור על ייצוג נציגי הקיבוצים בוועדה.

הצעת החלטה: מליאת המועצה מאשרת את מינוי יואב גיסיס, כחבר בוועדה לתכנון ובניה.

האם יש מתנגדים? אין.

האם יש נמנעים? אין.

החלטה: מליאת המועצה מאשרת פה אחד את הצעת ההחלטה.

9. מינוי דירקטורים לחברת בית גינס: פרופ' שחר איל, נעה גרינבוים ועוה"ד עדה רוזנברג, מציג

עו"ד עמית בן צבי, מנכ"ל.

עו"ד עמית בן צבי: נושא מס' 9 הוסר מסדר היוםמכיוון שביקשתם ובצדק, כי ברגע שממנים דירקטור לקבל

קורות חיים. קורות החיים לא הועברו לכן אני מכבד את הבקשה והם יועברו בישיבה הבאה בה נושא יידון.

רו"ח סתיו וייס, חגלה: אני עד לפני כמה דקות חשבתי שבית גינס זה תאגיד עירוני אבל אלון אמר שלא.

אם בית גינס אינו תאגיד עירוני, מדוע אנחנו ממנים שם דירקטור?

עו"ד עמית בן צבי: שאלה טובה, רציתי לתת מענה במבוא, אך מכיוון שזה ידון במליאה הבאה – העדכון

יינתן אז. ככלל, מדובר בחברה סוכנותית.

ד"ר יצחק עזוז, אמץ: טוב שדוחים את הנושא הזה לישיבה הבאה אבל כבר הזכרנו בעבר שראוי שכאשר

ממנים דירקטורים, מביאים יותר מהצעה אחת למועמדות, מאשר מציעים רק אנשים מסוימים ואומרים

לנו קבלו או קבלו.

עו"ד עמית בן צבי: לי לא זכורה החלטה שכזו.

ד"ר יצחק עזוז, אמץ: זה נאמר בישיבה הקודמת.

עו"ד עמית בן צבי: מן הסתם דבריך נרשמו, אך הם לא מחייבים.

ד"ר גלית שאול: אני מציעה שאם לא יאשרו...

עו"ד עמית בן צבי: מינוי דירקטור יובא כדלקמן, ראשת המועצה תציע את המועמדים והמליאה תוכל

לאשר או לא. כל מי שחושב שיש לו הצעות חלופיות יוכל טרם הישיבה להעביר את שם המועמד/ת.

24

10. מינוי חברי ועדת ביקורת של ועדים מקומיים, מציג: עו"ד עמית בן צבי, מנכ"ל.

עו"ד עמית בן צבי: אנו מדברים על ועדות ביקורת ביישובים עצמם. אנו רואים בביקורת כלי ניהולי חיובי

ולא דבר ש"מאיים" או שצריך להירתע ממנו.

סעיף 130 א' לצו המועצות המקומיות מורה כדלקמן" המועצה בחר ועדת ביקורת מבין תושביי היישוב

אשר אינם חברי ועד מקומי, מתוך רשימת תושבים שיציעו את מועמדותם".

וסעיף ב' אומר כי " מספר חברי ועדת ביקורת לא יפחת מ- 3 ולא יעלה על 5."

אנו מדברים על ועדות ביקורת בוועדים המקומיים. המועצה פנתה לוועדים המקומייםבבקשה לבצע

פרסום בכל ישוב וישוב כדי שנקבל מועמדים מתנדבים. קיבלנו מ-5 יישובים מועמדים לוועדת ביקורת,

שלגביהם אנחנו נבקש את אישורכם. יצאנו בקול קורא שני, על מנת לעודד את תושבי הישובים, שלא

מופיעים ברשימה, להציע את מועמדותם. אנחנו מודעים למצב וכרגע מתבצע דין ודברים וחשיבה ביני ובין

עידית, מבקרת המועצה, ונחמה, מנהלת מחלקת יישובי העמק ואנחנו מבינים שלא תמיד לוועד המקומי יש

את הכלים המקצועיים להתמודד עם נושא הביקורת. בסופו של דבר, מדובר באנשים מתנדבים. אנו

מבצעים חשיבה, איך לעזור גם לוועדים וגם לוועדות הביקורת לבצע מחד את תפקידם באופן מקצועי.

הוועדה, מעבר לכך שהינה סטטוטורית והחוק מחייב, היא דבר חשוב ויכולה להיות לעזר לוועד המקומי.

יוכבד מרגלית, כפר חיים: חייב את אישור המליאה?

ד"ר עמית בן צבי: כן. אני מקריא: "המועצה תבחר" ולכן אנחנו מציגים בנושא בפניכם.

כמובן כשאנו מקבלים שם מועמד אנחנו בוחנים עם הוועד שאין ניגוד עניינים, שאותו מועמד הוא תושב

רשום ולאחר שבדקנו שהמועמדים עומדים בתנאי הסף אנחנו מביאים אותם לאישורכם. השמות מוצגים

כאן לפניכם.

הצעת החלטה: מליאת המועצה מאשרת את חברי ועדת ביקורת של הוועדים המקומיים, כדלקמן:

בית הלוי שמואל איס אורנה פילי- אביב אורנה הרשקוביץ

בית יצחק דני כהן יצחק חלדי ירמי ויסמן ד"ר אמנון ולמוש

בת חן עו"ד אפרת

עדאקי

עו"ד דנה גולן תמר קפלן נטע פלג ג'ארד

בת חפר זיו לשם יהודה כהן רוית דניאלי

צוקי ים משה קלם אילן פרוינד עו"ד יהודה מישר

האם יש מתנגדים? אין.

האם יש נמנעים? אין.

החלטה: מליאת המועצה מאשרת פה אחד את הצעת ההחלטה.

25

11. אישור מינוייה של עו"ד הדס מדליה כחברת דירקטוריון בחברה הכלכליתלפיתוח עמק חפר, מציג:

עו"ד עמית בן צבי, מנכ"ל.

עו"ד עמית בן צבי: עו"ד הדס מדליה, בקדנציה הקודמת והנוכחית כיהנה כחברת דירקטוריון בחכ"ל.

הדס, לפי המידע שקיבלנו, ביצעה עבודה טובה ומקצועית ומכ יוון שמדובר ב מליאה חדשה אנחנו

מבקשים להאריך ולמנות אותה בשנית כחברת דירקטוריון.

רצון שרעבי, אלישיב: מה ההבדל בין סעיף 9 ל- 11 בסדר היום

עו"ד עמית בן צבי: סעיף 9 הם אנשים חדשים

ד"ר גלית שאול: ולא חברי מליאה.

עו"ד עמית בן צבי: מעולם לא כיהנו.

רצון שרעבי, אלישיב: לגבי מועמדים חדשים אנו רוצים לראות קורות חיים.

עו"ד עמית בן צבי: לכן, פניתי להדס ואמרתי לה שאם יהיה אדם שלא מכיר אותך – היא תציג את

עצמה. אעביר לך את זכות הדיבור להדס שתציג עצמה.

רצון שרעבי, אלישיב: זה לא בדיוק מחליף.

עו"ד עמית בן צבי: הדס, ברשותך, כמה מילים בקצרה.

עו"ד הדס מדליה, בארותיים – מציגה עצמה.

הצעת החלטה: מליאת המועצה מאשרת את מינוייה של עו"ד הדס מדליה כחברת דירקטוריון החברה

הכלכלית לפיתוח עמק חפר.

האם יש מתנגדים? אין מתנגדים.

האם יש נמנעים? אין נמנעים.

החלטה: מליאת המועצה מאשרת פה אחד את הצעת ההחלטה.

12. אשרור הסכם השכרת מרפאה לשירותיבריאות כללית במתחם קדם, מציג: עו"ד עמית בן צבי, מנכ"ל.

עו"ד עמית בן צבי: מכיוון שמדובר במליאה חדשה אנו מעלים את הנושא הזה בשנית. "אשרור" משמע

שההסכמים שתידרשו לאשר כבר אושרו במליאה הקודמת אבל ראינו לנכון, בעצת היועץ המשפטי, להביא

הנושא פעם נוספת בפניכם. במהלך הקדנציה הקודמת הועלה צורך להקמת מרפאה ציבורית באזור מתחם

קדם. ראשית, המועצה בחנה את הנושא מבחינה תכנונית, לראות, כי אכן יש שטח ציבורי המאפשר הקמת

מרפאה וזאת לאחר בדיקה והכרה בצורך מוסד רפואי אזורי.

בשלב השני, המועצה פנתה לקופות חולים לראות האם יש צורך והאם יש התכנות להקים את המבנה. כל

קופת חולים בדקה כמה מבוטחים יש לה בעמק חפר בכדי לראות מה הפוטנציאל ולא במקרה קופת חולים

כללית היא היחידה שנענתה לאתגר ומאז התחיל מו"מ מסחרי ומשפטי בין קופת החולים לבין המועצה.

בחודש אוגוסט 2018 ההסכמות התגבשו לכדי הסכם והמועצה חתמה על הסכם עם קופת חולים כללית

משיחות עם היועמ"ש עולה, כי היה מו"מ עיקש, מאוד ארוך ומורכב. המועצה אמורה לבנות את המתחם

26

כאשר הקומה הראשונה תשרת את קופת חולים כללית. כחלק מהסכם קופת החולים משקיעה כ-2 וחצי

מיליון ₪ בשיפוץ ובמעטפת הפנימית והמועצה בונה את המעטפת החיצונית. המתחם הצמוד אמור להיות

משווק למרפאות פרטיות, רופאים או נותני שירותים לאו דווקא רפואיים (בקופת החולים יש גם מרפאה

וגם בית מרקחת) ובמתחם הצמוד יהיו קליניקות בהקשר ישיר לתחום הרפואה. ההסכם התגבש, חוות

הדעת הוגשה בפניכם. מעבר להסכם ששלחנו לכם צורפה גם חוות הדעת של עו"ד שלמה ולדמן, יועמ"ש

המועצה, כי בחן את התהליך שהמועצה ניהלה ובהחלט ראה אותו כתקין. חוות הדעת גם מציינת, כי מכיוון

שמדובר בשירותי בריאות, החוק לא מחייב לבצע מכרז ולהתקשר ישירות עם קופת חולים כללית. היה לי

חשוב לשאול את יועמ"ש המועצה והוא אמר, כי על אף שאין חובה, בוצעה פניה לכל קופות החולים שבחרו

לא להיענות לפנייה.

בנוסף, לחוות הדעת של היועמ"ש יש גם הארכת שמאי שאומרת ש- 48 ₪פר מטר בהסכם ההתקשרות

עומד במתחם הנמוך של הטווח לדמי שכירות ראויים, בהתאם למקום ולנתונים הקיימים.

הצעת ההחלטה היא הצעת החלטה מדויקת שנכתבה ע"י היועץ המשפטי. אישור ההסכם מבוקש, כיוון

שהשכירות היא לתקופה של מעל 10 שנים ולאחר מכן 2 חטיבות זמן של 5 שנים. החוק מחייב אותנו לאשר

כל התקשרות במקרקעין מעבר ל 10 שנים בפני שר הפנים. שר הפנים לא יאשר לפני שהמליאה מאשרת

כל ההסכם מותנה בשני אישורים: האחד, אישור משרד הפנים והשני של רמ"י שהוא בעל הקרקע.

אלון הימן: רמ"י התקבל.

עו"ד עמית צבי: עודכנתי עתה, כי אישור רמ"י התקבל ולכן ההצעה היא כפי שהיא לפניכם. אם מישהו

מעוניין אני אקריא אותה אבל אני נוטה להאמין שכולכם קראתם היטב את החומר טרם הגעתם לדיון.

הצעת החלטה:

1. הוצג בפני מליאת המועצה הסכם בין המועצה לבין שירותי בריאות כללית להקמת מרפאה אזורית במתחם

קדם, אשר אושר כבר בקדנציה הקודמת.

מדובר במרפאה אזורית אשר תיתן מענה לתושבי הישובים הסמוכים, כאשר מדובר במטרה ציבורית ראויה

והכרחית.

2. ההסכם כולל השכרת שטח מבונה של כ- 440 מ"ר במבנה שיבנה במתחם קדם– הידוע כגוש 8096 חלקות

47 (בחלק 49 (בחלק) ו- 52 (בחלק וכן גוש 8556 חלקות 3 (בחלק) ו- 6 (בחלק

3. כן הוצגו בפני המועצה חוות דעת שמאית – מטעם שמאי המקרקעין אלי בן שושן, באשר לגובה דמי

השכירות הראויים וכן חוות דעת משפטית של יועמ"ש המועצה – עו"ד שלמה ולדמן, הקובעת כי אין כל

מניעה חוקית להתקשרות בהסכם.

4. המועצה מאשרת פעם נוספת בזאת את ההסכם הכולל השכרת מקרקעין לשירותי בריאות כללית לתקופה

העולה על 5 שנים, וזאת בכפוף לקבלת אישור שר הפנים ורמ"י. נציגי המועצה יפעלו לקבלת

27

האישורים הנדרשים ומורשי החתימה של המועצה יהיו רשאים לחתום על המסמכים שיידרשו לשם כך,

לרבות לגבי תיקונים שיידרשו לצורך קבלת האישורים הנדרשים.

האם יש מתנגדים? אין מתנגדים.

האם יש נמנעים? אין נמנעים.

החלטה: מליאת המועצה מאשרת פה אחד כתבה וכלשונה.

13. הצגה ואישור פרוגרמה לצרכי ציבורלטובת הליכי הקצאת מקרקעין, מציג: עו"ד עמית בן צבי,

מנכ"ל.

עו"ד עמית בן צבי: כל מה שאומר כרגע לעניין פרוגרמה לשטחי ציבור הוא אך ורק בגין אירוע/ מקרה

אחד: הקצאת מקרקעין במתחם רופין לפרויקט "הבית לשירה". גלית בפתח דבריה דיווחה על הנחת אבן

הפינה.

בשנת 1997 ממשלת ישראל קיבלה החלטה, לא רק לגבי עמק חפר, אלא החלטה כללית שבאה ואומרת

שרשות שמבקשת להקצות מקרקעין, שהם משאב ציבורי, תעבוד לפי נוהל סדור בו היא תבדוק איזה

שטחים יש לה לרכי ציבור, מה הצרכים שלה וכמה היא נדרשת למקרקעין לצרכי ציבור הרשות וזאת ,

טרם העברתם לגורם אחר. מטרת ההליך היא בנוסף, לוודא כי הליך ההקצאה שוויוני ושאין העדפה לתת

שטח לסקטור תרבותי, אומנותי, דתי וכדומה. ההליך מייצר שקיפות לציבור ע"י פרסום וכו'. בשנת 2001

משרד הפנים לקח את החלטת הממשלה וגיבש חוזר מנכ"ל מאוד ברור.

לנושא ייחודיות במועצות אזוריות, שכן מדובר במתחם מאוד רחב עם שונות בין ישובים ולכן לא הרבה

מועצות אזוריות הרימו את הכפפה ויישמו הלכה למעשה את הנוהל.

ברגע שאתה מבקש להקצות מקרקעין, הרשות חייבת לבקש אישור משרד הפנים. משרד הפנים אומר "אתה

זוכר את החלטת הממשלה, לא קיימת? תחזור הביתה וההקצאה לא מאושרת...". בהקצאת הבית לשירה

זוהי בעצם הפעם הראשונה, שהמועצה נדרשה להכין פרוגרמה. היה דין ודברים עם משרד הפנים. המועצה

ניסתה להסביר שזה לא פשוט והציעה לבצע פרוגרמה נקודתית ל מתחם רופין, כי הרי מה קשור שטח

ההקצאה ברופין לכפר ויתקין או כפר הרא"ה? משרד הפנים בא לקראתנו חלקית, אך בכל זאת דרש מאתנו

להגדיר ברשימה, לכל הפחות את ה"שטחים החומים", אותם מקרקעין ציבוריים שניתן לנצל אותם. לאחר

חילופי דברים בין משרד הפנים לבין המועצה, המועצה הקודמת ביצעה עבודה בנושא וייצרה את אותה

טבלה שמונחת בפניכם, המציינת את שם היישוב ואת השטחים החומים שבתחומו. קיבלתי הערות ויכול

להיות שיש אי אלו דיוקים בטבלה. ההצעה שאני ארצה להציע בהמשך היא הצעה משלימה. את הטבלה

שמשרד הפנים מבקש, אבקש מכם לאשר כדי שנוכל לקדם את התוכנית.

מנשה דיווח להנהלה שחברת "טלדור" הכי נה את הטבלה, וזו הטבלה שאי אישורה מעכב את קידום

התוכנית. בהנהלה הועלו הסתייגויות, אני מכיר את נושא הפרוגרמה מכובע אחר, אולי לא כל מה שנעשה

זה מה שהיה צריך לעשות. אנחנו, ביחד אתכם, מתכוונים לבצע עבודה אמיתית, יסודית, רצינית בהכנת

הפרוגרמה, לחשוב מה אנחנו רוצים בראייה רחבה ופעם אחת ולתמיד ליישר קו.

28

לכן, אנו מבקשים לאשר את הטבלה שהצגתי לכם אבל לפני שאני מעלה להצבעה אני כבר מציין את ההצעה

המשלימה בהתאם להערתה של הילה.

יוסי בכרטן, בורגתא: עמית, איך אתה רוצה שנאשר טבלה כזו?

עו"ד עמית בן צבי: היינו בהנחת אבן פינה של הבית לשירה וגלית באומץ רב באה ואמרה - אני רוצה

לעדכן אתכם שההקצאה לא אושרה.

גדעון ברי, חופית: מה אומרים התורמים?

ד"ר גלית שאול: בדיוק, זאת הבעיה. לכן אנחנו מביאים זאת בפניכם.

עו"ד עמית בן צבי: באיזה מובן?

גדעון ברי, חופית: אם אנחנו עכשיו עוצרים את זה.

עו"ד עמית בן צבי: זה בדיוק העניין, אנחנו לא רוצים לעצור. אך לא ניתן, להמשיך בתהליך בלי

שקיימנו אותו על פי הדקויות ע"פ חוק.

ולכן, חשוב לי שתראו את הצעת ההחלטה הזו שבאה ואומרת שאנחנו נקים ועדה תוך 30 יום ובה יהיו

נציגים גם מהמליאה וגם אנשי מקצוע מתוך המועצה. הוועדה הזו, בתוך 120 יום, תציג פרוגרמה

לצורכי ציבור אמיתית, מלאה ומפורטת שתובא לישיבת

[הטקסט קוצץ - הקובץ המלא זמין בקישור למקור]