פרוטוקול ישיבות הנהלה מס' 5
לשכת מנכ"ל המועצה
1
פרוטוקול דיון הנהלה מס 5
מתאריך 19.05.19
השתתפו ד"ר גלית שאול, עו"ד חיזקי סיבק, עו"ד גיא ויצלבסקי, יעריב, עו"ד גלדיס
פליישר קרוב, עו"ד שמיל פלג, אדרי חנן, מיכל אביחי גאון, אילנה גולן, מידד
כלפון, אמיר שילה, נטע אראלי, הילה עיני, שרון דביר, יוכבד מרגלית, יואב בר
סלע, גדעון ברי
התנצלו אהובה פאר, ברי גדעון
לא השתתפו רון קינן
בנוכחות עו"ד עמית בן צבי - מנכ"ל המועצה
מנשה דוד- גזבר המועצה
אלון הימן- מנכ"ל החברה הכלכלית
ד"ר עידית נס ויסמן- מבקרת המועצה והממונה על תלונות הציבור
ארמין אברמוביץ- מהנדס המועצה
מורן בן דרור - ע. מנכ"ל המועצה
סדר יום:
1. דיווחי ראשת המועצה
2. אישור פרוטוקול הנהלה מספר 4/19 +3/19.
3. אישור הגשת ערר בפני ועדת המשנה לעררים (המועצה הארצית לתו"בשל המועצה
הארצית לתכנון ובניה כנגד החלטת הועדה המחוזית לדחות תוכנית לביטול נחלות בלתי
מאויישות ויצירת מגרשי מגורים בבורגתא , מציג: ארמין א ברמוביץ, מהנדס המועצה
והועדה המקומית לתכנון ובניה .
4. תמ"ל1071 – חבצלתמציגה: ד"ר גלית שאול, ראשת המועצה.
5. המרכזהקהילתי האזורי – שינויים ארגוניים, מציגה: ד"ר גלית שאול, ראשת המועצה.
6. תב"רים.
פרוטוקול
1 .דיווחי ראשת המועצה
ע. בן צבי: אחר צהריים טובים. תודה לכל החברים שהטריחו עצמם למלא את שליחותם
הציבורית ולהגיע לישיבת ההנהלה מספר 5/19. סדר היום מונח בפניכם. לפני כן הייתי רוצה
להפנות את תשומת לבכם, אני רק מזכיר ששינינו את אופן הקלדת הפרוטוקול בכדי שאתם תקבלו
לשכת מנכ"ל המועצה
2
אותו בצורה מהירה יותר. הדיון מוקלט. מיד בתום ההקלטה חברה חיצונית מתמללת את השמע
והפרוטוקול נערך. לא מצולם, וגם אם היה מצולם, החברה לא תמיד יודעת לזהות אותנו. אנא
מכם, מי שמדבר יאמר את שמו. כמו שכתוב, הדברים יופיעו כדובר/דוברת. מאוד אשמח לשיתוף
הפעולה. אשתדל להאיר את עיניכם. מי ששכח, שייכנס לשגרה. אנחנו נתחיל ברשותכם בדיווחי
ראשת המועצה. גלית, בבקשה.
ג. שאול: הרבה סוגיות נמצאות על הפרק והרבה דברים מאוד סוערים. ממש חזרנו למפגש
שהוא מאוד אקוטי לחלק נכבד, 75% מבני הנוער שלנו נמצאים בתנועת בני המושבים. סוגיה אולי
שכדאי ליידע עליה בכמה מילים ולהגיד שכרגע התנועה נמצאת בסערה אחרי שלפני כחצי שנה
החליטה לצאת לעצמאות. עושה רושם שהעצמאות הזו לא צלחה. החשיבה לגבי מה המשך הדרך
היתה אמורה להיעשות באופן מאוד ציבורי ומשתף במועצת תנועת המושבים. יום לפני מועצת
תנועת המושבים זה בוטל. הודיעו על ביטול הישיבה הזאתי. במקום זה, שבוע-שבועיים אחר כך
התקבלה ההחלטה בתוך הוועד המנהל של תנועת המושבים, מה שבעצם גרם להרבה מאוד כעס
לכל האנשים שהיו שותפים ושרצו לומר ושרצו לקחת חלק כמובן בקשר ל... התנועה. אסור לשכוח
שזו תנועת נוער ומחליטים על עתידו של הנוער. גם לנוער יש מה להגיד, איך לקחת חלק. בכל אופן,
הסיטואציה היא כזאתי שכרגע יש מספר אפשרויות שעומדות על הפרק. אני הגעתי עכשיו מפגישה
של ראשי המועצות. ראשי המועצות הבינו שאם לא יקומו ויתערבו בעניין הזה אז זה לא יקרה.
הפגישה שהתקיימה במסגרת וועדת החינוך של מרכז המועצות. אני חברה בוועדת החינוך וגם
בהנהלת מרכז המועצות. הפגישה התקיימה עכשיו במועצה אזורית גן שורק. האפשרויות
שעומדות על הפרק הן מצד אחד חזרה למצב הקודם, שזה בעצם להיות חטיבה בתוך תנועת הנוער
העובד והלומד. הנהלת התנועה העצמאית של בני המושבים, שזה המנכ"לית שירי והצוות הבכיר,
עברו לשומר החדש מתוך רצון שכל המועצות אחרי יבואו איתם לשומר החדש כתנועה חדשה.
צריך להגיד שלשומר החדש כרגע אין תנועת נוער. הם ארגון נוער והמטרה שלהם בעוד כמה
חודשים להגיש בקשה שהם יהיו תנועת נוער. זאת אומרת, זה לא אופציה מאוד וודאית או
אפשרית והיא לא נותנת פתרון בזמן הממש קצר. אבל הערכים והרעיונות שהתנועה מבטאת דיי
עולים בקנה אחד עם מה שמדברים עליהם בני המושבים. האופציה השלישית היא לנסות לחשוב
על רעיונות אחרים כמו האיחוד החקלאי, שאולי יארח את בני המושבים וכו'. היו כמה ימים מאוד
סוערים במפגשים שלנו, שחלק מאיתנו של הנוער, של מחלקת הנוער של מי שמעורב, אלון פה גם
נציג בכיר במזכירות תנועת המושבים. הדס היא חלק מוועדת הנוער ביישובים. נפגשנו כמה וכמה
פעמים עם התנועות, עם הבוגרים, עם וועדות הנוער. גם היום התקיימו פגישות. השטח סוער כי
כל אחד מהפתרונות שקיימים הוא לא מדבר לאף אחד מהצדדים, צריך להגיד. הוא מדבר לחלק
מהאנשים ולא לכולם. ואנחנו, לפחות האינטרס מאוד מובה ק שלי, אבל היום שמעתי שגם של
ראשי הרשויות האחרות, זה לייצר איזושהי אחדות במועצה ולא להביא למצב שכל יישוב יילך
כראות ליבו לכאן או לכאן. אנחנו רוצים לשמור על הנוער שלנו ביחד ושהפעילויות ימשיכו להיות
משותפות ושנהיה כולנו חלק מאותה תנועה או לפחות הרוב של ה -75% יישארו חלק מאותה
תנועה. משימה לא פשוטה לחשוב על איזה פתרון אפשרי. וכרגע או לפחות עלה על הפרק, את
הגישה הזאת אני הצגתי היום בפני ראשי המועצות שאנחנו רוצים פתרון אחר שהוא לא אחד
משלושת הפתרונות האלה. והכוונה להשאיר את התנועה עצמאית, כשהרעיון הוא שהתנועה בעצם
תעמוד על הרגליים או לפחות מבחינה כלכלית לעשות איזושהי חשיבה יותר רחבה של איך להחזיק
לשכת מנכ"ל המועצה
3
אותה בשנתיים הקרובות עד לבקשה להכרזה עליה כתנועת נוערלרעיון הזה היו שותפים כמה
וכה ראשי מועצות, דווקא המועצות הגדולות שבהם יש הרבה חניכים, בעיקר מתוך הבנה
שהחניכים, או הבוגרים, לא רוצים לאבד את התנועה. והתוצאה של הפגישה של ראשי הרשויות
זה הקמת צוות חירום כזה של ראשי הרשויות שאני חברה בו. הוא יתחיל לפעול אולי אפילו ממחר,
כרגע אנחנו מנסים לתאם פגישה למחר, שיקבל חשיבה איך יוצאים מאחד הפתרונות וכשהדגש
הוא כמובן על הכיוון שהצ גתי, של עצמאות. לצערי לא נשארתי עד סוף הפגישה מכיוון שרצנו
לפגישה לרמ"י, כך שאת הפרטים המדויקים אני לא יודעת, רק משיחות עם אחרים. אבל הכיוון
הכללי דיבר על כך שהרוב רוצים לשמור על אחדות. וגם ראיתי עכשיו הודעה לתקשורת שהוציא
מרכז המועצות שהכוונה היא בעצם להג יד אנחנו רוצים לשמור על האחדות של תנועת בני
המושבים. אז זה כרגע הכיוון. אנחנו לא יודעים אם זה יצליח. אנחנו מאוד מקווים ועושים מה
שאפשר שזה יצליח. אם זה לא יצליח, אני מאוד מקווה שעדיין נצליח לשמור על העמק מאוחד
בכל פתרון שלא יהיה מתוך הבנה שעשינו את מה שאפשר.
ע. בן צבי: האם קיים מאוחד עד היום?
ג. שאול: שוב, אני מדברת על כל אותם סניפים שנמצאים. היתר זה עוד 4 תנועות אחרות
איחוד החקלאים, הצופים, בני עקיבא, השומר הצעיר.
(מדברים ביחד)
ג. שאול: קשה לי להגיד בדיוק למה. כמו שנראה לי, היה רעיון מאוד יפה לצאת לעצמאות
אבל לא נעשה ב... נכונה, לא נעשתה חשיבה ממש מדויקת. וקצת נראה שכוחות פוליטיים שיחקו
אחד על אחד. לא יודעת להגיד בדיוק, מכיוון שאני כמו ראשי המועצות האחרים שזה נפל עלינו
בערך בחודש האחרון של הבחירות לא יכולנו לגמרי להבין. פתאום הבנו שזה קורה. וישב אצלנו
במשרד מאיר צור ביחד עם ... שהיא היתה מנכ"לית התנועה, והם הסבירו לנו את הרעיון של
העצמאות. אני חושבת שכולנו הבנו שזה ראוי וזה נכון. ובסופו של דבר זה באמת מה שרוצים
החניכים שלנו. והלכנו בעקבות זה. אני לא יכולה להגיד איך זה בדיוק קרה, אבל לצערי זה קרה.
דובר: היו כמה הנחות יסוד שקרסו. אחת, שבנט הבטיח לבני צור שתוך חודשיים הוא
יעשה את התהליך שאמור לקחת חודשיים. ועוד מגוון שלם. וגם טעויות ניהוליות, שפשוט הזרימו
כבר כ-3 מיליון שקלים וראו שאין לזה סוף. ואז אמרה תנועת המושבים מצידה, 'מה, רגע, אנחנו
עוצרים את ההזרמה הזאת'.
א. שילה: מי יממן את זה בשנתיים הקרובות אם זה באמת הולך לכיוון של העצמאות?
ג. שאול: אז אנחנו כרגע לא יודעים להגיד. ייבנה מתווה. אנחנו לא יודעים. זה לא סכומים
בשמיים. מדובר על משהו כמו 6 מיליון. אז זה אפשר לקחת הלוואה מתנועת המושבים, כי בסופו
של דבר מה שברור זה לא סתם שיש פה מלחמה על זה. 30,000 חניכים שמקבלים כסף מהמדינה
ברגע שהם תנועת נוער. אז ביום שזה יוכר כתנועה יקבלו 13 או 14 מיליון, וההוצאות הם משהו
כמו 6 או 7 מיליון. אז תבינו שכלתנועה שתקבל את המספר הזה של הילדים מאוד משתלם לחכות
שנתיים או לקבל את הילדים אליהם . אנחנו אבל יודעים שמבחינת המושבים משתלם לחכות
שנתיים ותוך שנתיים לכסות את הסכום הזה. אני לא יודעת. יכול להיות שהמשמעות תהיה לגבות
לשכת מנכ"ל המועצה
4
בשנתיים האלו דמי חבר. אני יודעת שתנועת הצופים גובה כ-850 שקלים לילד לשנה. יכול להיות
שהמשמעות היא לעשות HEADSTART ולהצטרף לזה. אנחנו לא יודעים. אבל אם הדבר הזה
מספיק חשוב ל בוגרי התנועה, לחניכי התנועה, להורים, לאנשים שחיים במושבים כמו לראשי
המועצות אני מניחה שיתגייסו. טכנית אין דרך שהמועצות ... זה היה לנו כבר ברור. אסור גם
חוקית למועצות להקים תנועה. הבנו את זה גם כן היום בפגישה.
דובר: כי גם לא יתנו לכם את המימון?
ג. שאול: לא קשור למימון. זה רק לתנועה התיישבותית מותר להקים.
(מדברים ביחד)
ג. שאול: אנחנו אגב חושבים שהתכניות של ה -... החדש הן מאוד יפות. אבל אם היתה
איזושהי אפשרות שבני המושבים יישארו בשומר החדש, סבבה. כרגע ההבנה של כולנו, וישב פה
בחור מאוד מרשים ביום שישי, רון ריפמן הסמנכ"ל שלהם. הוא איש מאוד רציני. אבל הוא גם
אמר בכנות, המשמעות היא מיזוג. זאת אומרת, לא תהיה יותר בני המושבים. זו תהיה איזושהי
תנועה חדשה של המרחב הכפרי. ואנשים מאוד מאוד קשים עם זה לאבד את כל העבר. ושוב,
מדובר פה על התמזגות. ואז זה אובדן לגמרי של הרוח והדרך וכו'. ולאנשים זה מאוד קשה. זה
כמו שלי נגיד יגידו, במקום צופים יקראו לזה זימבאווה. אז זה יהיה משהו אחר. אז אני יכולה
להתגייס לתנועה אחרת. השאלה אם זה מה שאני רוצה. השטח אומר לא.
דובר: יש לי 2 שאלות. שירי נשארה בתפקיד בסוף
ג. שאול: לא, היא עברה לשומר החדש.
דובר: אז אני לא יודע מי עושה את החישובים הכלכליים, אלון, אבל הייתי ממליץ
שהחישובים גם יכללו את זה שיכול להיות שבעוד שנתיים לא יהיו את ה -70 ,80 אלף חניכים
שהיום יש. השערה. 30 אלף. יעברו שנתיים. יכול להיות שהם יילכו גם למקומות אחרים. והחישוב
הכלכלי וכל הדברים האלה זה צריך לראות שם. אני חושב שגם בהחלטה החינוכית השומר החדש
הוא לא ארגון עם מגוון דיי רחב של תפיסות. ואני חושב שסביב השולחן הזה רובנו לא נוכל לחיות
בשלום עם כל הדברים שהם עושים.
ג. שאול: אני יכולה להגיד לך שזה באמת דרישה, שהרבה מועצות שיש בהן גם קיבוצים.
אז בדיוק מה שאמרתי, זו גזירה שהציבור לא יכול לעמוד בה. אם נלך לנוער העובד, אלו לא יוכלו.
ואם נלך לזה, אלו לא יוכלו. המסקנה היחידה זה לעשות משהו עצמאי שינוהל נכון. אם אני יכולה
להגיד לך שזה יכול לקרות? אני לא יכולה להיות הכי חד-משמעית בנושא הזה. אני כראשת מועצה
לא יכולה לקחת על הראש שלי תנועה. אבל אם כל ראשי המועצות, והבנו היום שיש כוונה זאת
ורצון כזה, שוב, הכל במגבלות ו... את הצוות. אז אם זה יקרה. אנחנו אין לנו שליטה על הכל. כמו
שאמרתי, אני יכולה לקחת אחריות על המעשים שלי או המעשים של המועצה שלי. אבל האלמנט
האחדות הוא היה מאוד חזק היום ועיוור, אני חושבת, למרבית המשתתפים. אני לא יודעת לומר
לאן זה יתפתח, אבל אני יכולה להבטיח שנעדכן אתכם.
לשכת מנכ"ל המועצה
5
כמה מילים, אם הזכרנו את מרכז המועצות המקומיות, ישבתי בצוות שמנסה לאתר את המנכ"ל
הבא של מרכז המועצות. הצוות הזה בחן שורה של מועמדים. וכרגע עדיין אין תשובה סופית. זו
וועדת איתור כזאת. הם מצאו 3 שמות, אבל עוד לא ניתנה תשובה לגבי מי מהם. אעדכן כמובן
ברגע שיהיה. אבל יש לנו חלק גם כחברת הנהלה בחברת המועצה, יש לנו אמירה בהקשר הזה.
דובר: לא כדאי להוסיף את הירידה של קרנן של התנועות ההתיישבותיות, שהיא מעלה
את החשיבות של מרכז המועצות האזוריות? שזה גוף שמתכננים עליו שיתרומם מאוד. זאת
אומרת, מנכ"ל מרכז המועצות האזוריות זה תפקיד מאוד קריטי בימים אלה.
ג. שאול: מסכימה איתך. בתקופה שמאז שנפגשנו נכנס לתפקיד מנהל אגף תפעול חדש.
ששי, שהיה מנהל אגף התפעול במועצה התמנה לתפקיד מנכ"ל עיריית כפר יונה שכנתנו. נאחל לו
בהצלחה. היה הליך מכרזי וכתוצאה מההליך המכרזי נבחר אוראל סובול כמנהל אגף בתפקיד
החדש. הוא מגיע אלינו מחוף השרון, היה מנהל אגף תפעול שם במועצה קטנה יותר. והגיע לכאן
כקידום. אז רק לידיעה. לחלק מכם יש ממשקים עם ראשי האגפים. אז שיהיה על סדר היום.
פתיחת בית ספר שורשים. במפגש האחרון שלנו אישרנו באופן מזורז את נושא בי"ס שורשים בגלל
לוח הזמנים והסוגיות שעומדות על הפרק. צריך להגיד שהנושא מתקדם. אנחנו מקווים או
מאמינים שנצליח לעמוד בזמנים. היום היתה ישיבה בבוקר. חלק מהגורמים המשותפים שלנו ...
התחייבו בפניי שהדבר הזה יקרה. יש דעות מאוד טובות. אני מקבלת חוות דעת מאוד טובות בשטח
מאנשים ששומעים על היוזמה גם ממועצות אחרות. בכלל, כל התפיסה של קידום הנושא החקלאי
היא מאוד מסתדרת גם עם האג'נדה שלנו בעמק גם עם הנושאים האחרים שמתממשקים לזה. גם
עם החשיבה על מצבה של החקלאות כיום, איך עושים חקלאות מתקדמת וכו'. אז הנושא הזה הוא
גם קיבל תאוצה. ואני מאמינה ומקווה שזה יעמוד בזמנים.
במפגש האחרון במקביל לנושא של בית הספר אז דיווחנו גם על הנושא של הבור התקציבי, אפשר
לקרוא לזה ככה. צריך להגיד שהבטחנו במליאה שאנחנו נפעל בשני מישורים. המישור האחד הוא
צוות מצומצם, שלשמחתי שרון דביר ... כנציג מליאה בהנהלה, עמית מנשה, אלון וגזבר שהוא יועץ
חיצוני. וביקשנו גם ... כחלק מהצוות. לקח קצת זמן להתכנסות. בשבוע הקרוב מתוכננים 2 או 3
מפגשים בעצם כדי להגיע עם חלופה של פתרונות. אני מניחה שאנחנו נציג את זה במליאה הבאה,
אם הכל יקרה כמו שצריך. לא תהיה לנו ישיבת הנהלה עד אז, אז חשוב לי להגיד שהנושא הזה
אתם תראו אותו רק במליאה בגלל הזמנים, בגלל שהבטחנו להגיע למליאה הבאה. אז חשוב לי
שתדעו שזה יעלה למליאת כמות שהוא. אנחנו כמובן נשמע ונחשוב איך אנחנו רוצים להמליץ. אבל
יש נציג של ההנהלה לצוות, שרון.
החלק השני בהתמודדות הזאתי כמו שאמרנו אז זה הליך של ביקורת. עידית, את רוצה להגיד
במשפט על זה? או שאנחנו פשוט נעדכן שהמשכנו בעצם עם אותו רו"ח שכבר נתן לנו את הבדיקה
הראשונית. ועכשיו בעצם הוא ממשיך את בדיקת הנושא מטעם המחלקה של עידית. עידית מבקרת
המועצה. בנושא הזה לא יהיו לנו תשובות עד השבוע הבא. זה יעלה, אני מניחה, במליאה הבאה.
ונוכל לדבר על הנושא הזה.
מרלו"ג ... עוד נושא שנמצא על סדר היום שלנו בעת האחרונה. צריך להגיד שהנושא הזה שהגיע
לשולחננו בעקבות יוזמת היישוב יד חנה. היוזמה הזאת קודמה בקדנציה הקודמת, הגי עה
לשכת מנכ"ל המועצה
6
לשולחננו במפגש הראשון שלנו בוועדה בינואר. במפגש הזה הבנו שלא נעשה שיתוף ציבור. העברנו
את זה לשיתופי ציבור. ומכאן הדברים התגלגלו עד כדי הפגנה ראשונה בנושא הזה. זה בסדר.
מותר למוחים למחות. אני עשיתי עשרות פגישות עם כל הצדדים. הודעות, שיחות. הבנתי שגם
נשלח אליכם מכתב בנושא. תודה למי ששיתף אותי, כי המתנגדים עצמם לא חשבו לשתף.
(מדברים ביחד)
ג. שאול: אני יכולה להגיד אפילו כאן עכשיו שהשפה שבה הדברים נכתבו אני חושבת שהיא
יכולה להיאמר בדרך שהיא נאמרה. ביקשתי שתיעשה בדיקה משפטית לנושא הזה.
(מדברים ביחד)
ג. שאול: אני רוצה שעמית יתאר את התהליך שעשינו מול היישוב. והדבר השני, ארמין
יתאר גם את כל החלק המקצועי כאן. חשוב לי להגיד, ואם אנחנו עוסקים בנושא של השלטון הדו-
רובדי, אני חושבת שזה משהו שהוא רלוונטי לכל האנשים כאן, כי כשאני מסתכלת על מזרח העמק
אני רואה שם הרבה מאוד יישובים שכל אחד מהם רוצה לעשות תכניות ובקשות לגבי איך שהיישוב
שלו צריך להיות ולהתנהל ומה הוא צריך לעשות. אחד הדברים בשלטון הדו-רובדי וזה חלק אני
חושבת מסדר היום שלנו זה לא לבוא ולהגיד ליישובים מה לעשות. אנחנו יכולים לבחון את
האינטרס הציבורי, אנחנו יכולים לחשוב האם זה מפריע או פוגע לגבי אחרים. אבל אנחנו בוודאי
ובוודאי לא אלו שבאים ליישובים ואומרים להם, 'אוקי, אתם תשבו בדלות ובעניות, והיישוב השני
ירוויח כסף מאותו דבר' או משהו אחר. אז אני חושבת שאחד הדברים שאנחנו כנבחרי ציבור
צריכים לחשוב עליו זה האם כל אחד מאיתנו היה רוצה שליישוב שלו היו באים ומתייחסים בצורה
אחרת. זה נושא שבעיניי הוא חותך ומתייחס כלפי כולנו. כל אחד מהיישובים פה בסיטואציה
אחרת מגיע לוועדה לתכנון ובנייה. כל אחד עם הנושאים שנמצאים על סדר היום שלו. לפחות
בכביש של מזרח העמק, גם בבת חפר יש אזור תעסוקה. גם ... יש להם רעיונות כאלו, כלכליים.
אני לא מדברת על אחיטוב, ובכלל על כל היישובים שם באזור המזרח. כולם היום בעידן הזה של
פוסט עידן החקלאות הקונבציונלי. מנסים למצוא את דרכם. זה קורה בכל היישובים. מגיעים
אלינו עם יוזמות מפה ועד הודעה חדשה. שימו לב איך מתייחסים ליישוב אחד כשאתם חושבים
מה הייתם רוצים. זה בהקשר הזה. ואני לא מתייחסת לשאלה אם אני היו מגיעים אליי עם הנושא
הזה לפני 4 שנים אז אם הייתי תומכת בו או לא. מדובר פה באזור תעסוקה שכבר מתוכנן הרבה
שנים ומנסים להביא אותו לידי ביצוע.
ע. בן צבי: אני רק ארצה לשתף אתכם בתהליכים שאנחנו כמועצה ניסינו לבצע בין הצדדים
השונים לנושא המרלו"ג. האמירה שלי היא אך ורק מערכת יחסים שניסינו לייצר, כל הדברים
המקצועיים, ואחרי ארמין ירחיב. לאחר הדיון הראשון בוועדה לתכנון ובנייה, כשהוחלט על
הפקדת התכנית בתנאים, בעצם היישוב חולק למתנגדים, תושבים שהביעו התנגדות דיי עזה
לתכנית. הוועד המקומי שניסה להבין את המאטריה ולגבי ... והאגודה שהיא בעצם מחוברת עם
אגודה נוספת, בוא נקרא להם "היזם". היו פערים דיי גדולים בין הצדדים. על פניו נראה שלא ניתן
להביא אותם לאיזשהו שולחן של דין ודברים. גלית כראשת המועצה, אני כמנכ"ל, גם ביחד וגם
לחוד השקענו שעות רבות. לא היה אני חושב אדם ביד חנה שביקש לפגוש, גם חיזקי אני יודע,
שביקש לפגוש מישהו מההנהלה והדלת לא היתה פתוחה גם בשעות לא קונבציונליות מה שנקרא.
לשכת מנכ"ל המועצה
7
ובסופו של דבר הצענו איזשהו הליך של גישור שיאפשר לצדדים לשבת, לשים את הטענות שלהם
כנגד ובעד התכנית ואולי לגבש איזושהי הסכמה. בסוגריים אני אומר שהליך של גישור הולך וחודר
יותר ויותר בוועדות לתכנון ובנייה ככלי תכנוני, בוא נקרא לזה כך, או כלי מסייע כתומך תכנון.
בסיוע של מרכז הגישור שלנו במועצה האזורית נבחרו שני מגשרים מקצועיים, לא הכרתי אותם
לפני כן, שהם גם מגיעים מהתחום הקהילתי, הכלכלי והתכנוני. העברנו לצדדים את שמות
המגשרים. לא קיבלנו התנגדות. וכל הצדדים כפי שאמרתי כשחילקתי אותם הביעו את הנכונות
ללכת לאותו הליך בלי תנאים מוקדמים, מה שנקרא. אני כן אציין שאנחנו כמועצה מימנו את
התהליך כי היה לנו חשוב גם בפן התכנוני ולא פחות מכך בפן הקהילתי. התכנית תתקבל, לא
תתקבל, תופקד, לא תופקד? מה שאנחנו קיבלנו באמת נקרה בדבר שעבורו הוא מהותי. התהליך
התקדם. השלב הראשון היה מיפוי של המציאות ע"י המגשרים. הם נפגשו איתי פה ערב חג ליל
הסדר והציגו בפניי איך הם רואים את מפת האינטרסים וביקשו אור ירוק להמשיך. כמובן שנתנו
את האור הירוק להמשיך. הם נפגשו עם כל קבוצה לחוד, נפגשו ביחד. אנחנו כמועצה הזנו את
המגשרים בפן המקצועי ולקחנו צעד אחד אחורנית. לא שותפים בהליך הגישור במובן שנאמר
ליישוב מה נכון ומה לא נכון. להפתעתי מה שעמד על הפרק זה נושא של ההפקדה. המתנגדים ראו,
ואני מזכיר לכולם שהוועדה לתכנון ובנייה מישיבתה בוועדת המשנה בינואר, קיבלה כבר החלטה
על הפקדה. והמתנגדים אמרו לשיטתם ש'אם התכנית תופקד מבחינתנו זה סדין אדום ואנחנו לא
נמשיך בגישור'. יש בכך משום אמירה. והיזמים מהאגודה מן הצד השני, 'אם תמנעו מאיתנו את
הזכות החוקית להפקיד אנחנו לא בהליך הגישור'. ובדרך מאוד יצירתית ומיוחדת קיבלתי טלפון
מהמגשרים, שהצדדים כולם הגיעו להבנה והסכמה שהיזם יוכל להפקיד את התכנית מצד אחד,
אבל ידחה את הפרסום מכיוון שמניין הימים בדיוק מתחיל מיום הפרסום והיזם אמר 'אני מוכן.
תתקבל החלטה להפקדה ואני אדחה את הפרסום ל-3 שבועות'. אני אומר לכם, אם היה צריך גם
ל-4 שבועות, הערכתי היא שגם זה היה קורה. בירכתי על ההישג. הוא אמנם טכני, אבל יש בו הרבה
לפחות גם להביע נכונות לגישור. אני מקבל הודעת וואטסאפ מאותו בחור נעמן ששלח לכם את
המיילים שהוא מייצג את קבוצת המתנגדים.
דובר: הוא עו"ד שלהם?
ע. בן צבי: הוא לא עו"ד, הוא תושב יד חנה. אני בהחלט מכבד את עמדתו. הוא מתנגד
לתכנית בניינים כאלה ואחרים. יש כמה הודעות שהוא כתב ולאחר מכן מחק. אבל אני אלך
להודעה שלא נמחקה. אני אגיע רק לשורה הרלוונטית מכיוון שהיא גם הוכחשה בסופו של דבר.
הוא מפרט את כל התהליך ובסופו של דבר הוא אומר לי, 'במצב דברים זה אנחנו מעדיפים ללכת
למסלול המשפטי'. הם בעצם משכו את ידם מהליך הגישור והחליטו ללכת לאותו עורך דין ולפעול
בדרכים משפטיות. 'צר לי לקרוא את עמדתכם, עם זאת אני מקבל את זכותכם להחליט באשר
לדרך בה תרצו לצעוד. אבקש לתקן טיעון אחד מדבריך. התהליך מבחינת המועצה יותר מרציני
ואף הצליח להשיג הישגים עד עתה. המועצה באופן שאינו מובן מאליו הלכה כברת דרך ... לצדדים
להתגשר, אך כאמור לא ניתן לכפות הליכי גישור על מי שמסרב להם'. בנקודת המציאות הזאת
יתקיים דיון נוסף בוועדה לתכנון ובנייה. ואמין ירחיב על כך. היה לי חשוב מבחינת הוועד המקומי,
שהוא מבחינתנו המייצג את הציבור. לפנים משורת הדין נתנו מקום גם לקבוצות אחרות שהן באו
ואמרו 'אנחנו מייצגים', ואפילו לא תמיד ראו בוועד המקומי כלגיטימי. גם היום חשוב לשמור על
לשכת מנכ"ל המועצה
8
המיקום של הוועד, אבל גם לתת לכל אחד הבמה לטעון את הטענות. לפני שבוע ביחד עם נחמה
מנהלת מחלקת היישובים פגשתי את הוועד המקומי ביד חנה. שמעתי את עמדתם. היתה פגישה
טובה בסך הכל. הם העלו כל מיני סוגיות. עמדתם נאמרה פה בדיון. יכול להיות שהוועד רוצה
לבצע חשיבה כזו או אחרת. הכל לגיטימי. אז זה בעצם התיאור של עמדת המועצה בניהול
הקונפליקט והמאבק. ובעניינים המקצועיים אמין ירחיב.
דוברת: מה עמדת הוועד המקומי?
ע. בן צבי: בואו נעשה סדר. זה קצת מזכיר לי את אירוע המים שאנחנו מתמודדים. היו כל
כך הרבה הודעות וכו', וכדי לעשות סדר אמרתי, 'אוקי, יש רק הודעה רשמית שיוצאת מהמנכ"ל'.
אני יכול להגיד מה היתה עמדת הוועד פה בוועדה. לאחר מכן מה העמדה אני לא יודע. עוד לא
ראיתי עמדה אחרת. הוועד נשאל 'האם תתנגדו לתכנית?'. נציג הוועד אמר 'לא נתנגד'. זו היתה
העמדה שנאמרה לפרוטוקול ונרשמה בפרוטוקול. מה יהיה בעוד שבוע? אני לא יודע.
דובר: והיא זהה לעמדת האגודה והיזמים?
ע. בן צבי: הוא אמר 'אנחנו לא נתנגד'. כמובן שהיזם הגיש את התכנית. הוא לא רוצה
להתנגד.
(מדברים ביחד)
דוברת: הוא אמר שהוא כבר לא תומך אבל גם לא מתנגד. בהודעות שאנחנו מקבלים,
חברי הוועדת משנה, טוענים המתנגדים שהוא הולך לשנות את ה-...
(מדברים ביחד)
ע. בן צבי: אני מציע לכולנו, אחד, עמדת הוועד נאמרה בוועדה. בהחלט מותר להם לחשוב
אחרת וגם להגיש התנגדות. זאת אומרת, יכול להיות שהוועד יגיש התנגדות לתכנית. לגיטימי
לחלוטין.
א. אברמוביץ: אז שוב, לא מן הנמנע שאתם תמשיכו לקבל בנושא הזה מיילים, הודעות וכו'.
המטרה שלי כרגע זה לפרוש בפניכם תמונת מצב אינפורמטיבית. כלומר לתת לכם את המידע, את
הכלים. אתם מקבלים את אותם מיילים, את אותו מידע. לבחון את זה בצורה הכי אובייקטיבית
שיש. אז באמת אני עושה את זה בקצרה. כמו שגלית ועמית תיארו היה פה תהליך ארוך. אבל כמה
נקודות שכדאי שתזכרו כדי להתמודד עם אותו, נקרא לזה, מידע חסר עד כדי מידע לא נכון.
מבחינה סטטוטורית, ראשית חשוב להבין שבמקום שעליו המיזם הזה הולך להיות מוקם קיימת
כבר תכנית בינוי עיר של אזור תעשייה. זה חשוב להבין, כי כשאנחנו באים לבחון את המרלו"ג הזה
על יתרונותיו וחסרונותיו, צריך לבחון ביחס לאלטרנטיבה, ביחס לחלופה. אין פה חלופת אפס. זה
לא שעכשיו יש לנו תמ"א של פארק או גן לאומי ואנחנו רוצים לבוא ולהקים את המרלו"ג. לא. יש
שם תב"ע.
דובר: זה היה חלק מהאיחוד עם חומש, לדעתי, התב"ע הזאת. נכון?
לשכת מנכ"ל המועצה
9
א. אברמוביץ נכון, זה היה כיתרון. מהי האלטרנטיבה? אוקי, בוא נאמר נניח שאין מרלו"ג. יש
שם תב"ע של 90 דונם לתעשייה. יכולה לבוא תעשייה מסוג אחר. אולי היא לא באותו גובה, אולי
היא לא באותם היקפים. אבל היא יכולה להיות מצד שני מחוללת יותר נסיעות תחבורתיות. היא
יכולה להיות מזהמת כלפי הסביבה. היא יכולה להיות רועשת. היא יכולה להשפיע בהרבה דברים
או אפקטים או אספקטים אחרים על הסביבה. לכן כשאנחנו באים לבדוק את המרלו"ג צריך לבחון
ביחס למה יכול להיות במקום. והמרלו"ג הזה, נכון, תיכף נראה. אבל יש לו גם יתרונות. בסוף זה
איזשהו מבנה שהוא אילם. ומי שמכיר מרלו"גים, מרכזים לוגיסטיים, רואה שם מה שנקרא מיכון
אוטומטי של סידור והוצאת סחורות. יש מסביב את ההיבטים התפעוליים של משאיות תפעול.
אבל המבנה כמבנה והפעילות שמבוצעת בתוכו היא כלפי הסביבה כמעט ואיננה משפיעה. מה
התב"ע שהונחה על שולחננו על ידי היזם? אך רק ומתייחסת לנושא של הגובה. הוא אומר, כל שאר
הדברים, עוד פעם, יש כמובן עדכונים נוספים כמו קו בניין, אבל מבחינה מהותית בא היזם ואומר
'את התב"ע הנוכחית אני מבקש לשנות רק באספקט אחד. לא רוצה להרחיב שטחים, לא רוצה עוד
זכויות. רוצה דבר אחד. תנו לי עוד גובה. במקום 15 מטר עפ"י תב"ע קיימת 22 בחלק מהבניין ו-
36 מטר בחלקו האחר'. זה היה בעבר אפילו 42. הוא הנמיך בהתאם. בסוף ינואר הנושא הזה עלה
לראשונה בפני וועדת המשנה לתכנון ובנייה. חלק מהחברים יושבים פה. והוחלט על הפקדת
התכנית ... לאחר שראינו שנדרש עיבוי מסוים ... הרחבות בעיקר בהיבט ההנדסי כדי לקבל מידע
נוסף וכדי לוודא שמה שקיבלנו כמידע ראשוני עקרוני אכן מבוסס, ביקשנו בצורה מסודרת מהיזם
לתת לנו השלמות מידע. ולאחר שההשלמות האלה התקבלו אז בוועדה האחרונה הוועדה חזרה
ל... החלטתה בדיון שהתקיים. היזם הביא לנו נספחים. תיכף אני קצת אפרט יותר בנושא הזה.
הנספחים בעיקר בתחום התחבורה, הסביבה, הנוף. ומבחינתנו מסמכים אלה אנחנו נתרגם אותם
למסמכים מנחים להוראות ההיתר שייכנסו כחלק בלתי נפרד ממסמכי התכנית.
אז איזה מידע ומסמכים בעצם היזם נתן לנו? מבחינה תכנונית, תנועה ותחבורה, אז הדו"ח שהוא
נתן לנו מלמד שההשפעה על מערך התנועה באזור היא תהיה נמוכה, מכיוון שהוא מדבר בעיקר על
הכבדת זמנים, שסבב ההפצה העיקרי שלהם מתקיים בבוקר. כלומר, מערך הכבישים במצבו
באזור הזה, בעיקר כביש 5714, מצבו הלא טוב ידוע לנו. אבל בא היזם ואומר, 'למרות זאת אני
בקושי משפיע עליו, מכיוון שאני-', מתוך אינטרס שלו, דרך אגב, לא כי עכשיו מישהו בא ואוכף
עליו, 'אני רוצה לשחרר את המשאיות שלי, לשחרר את ההפצה לפני שעות השיא'. זאת אומרת, מ-
5:00 לפנות בוקר ועד 7:00 הוא חייב לסיים את הסבב, אחרת הוא נתקע בכבישים. כלכלית לא
טוב לו. הוא בסוף רוצה לשמור על הרווח שלו. לא טוב אם הוא ייצא ויצטרף לפקקים. דרך אגב,
בינינו, זה השיקול האמיתי כדי שנדע שבהחלט הוא מתכוון למה שהוא כתב, מכיוון שיכולת
האכיפה גם אם נכתוב ונאמר ונתנה, בסוף אנחנו מוגבלים ביכולת האכיפה. הרי אף אחד לא ישים
עכשיו שוטרים או פקחים כדי לראות אם הוא באמת יצא לפני 7:00 וכדומה. אבל לא הסתפקנו
בזה אלא עשינו גם מבחן רגישות. אמרנו, בוא נניח שבכל זאת 20% ... שלא גולש לתוך שעת השיא
האם יש השפעה או שאין? ההשפעה היא מינורית גם כן.
דובר: על כמה רכבים מדובר?
א. אברמוביץ: 300 רכבים פרטיים שנכנסים בשעות כנגד התנועה כמובן, אבל נכנסים ישירות
לחניון, ועוד כ-200 משאיות. ועדיין למרות זאת, הרי אנחנו לא יכולים רק לומר 'אוקי', ... כי יש
לשכת מנכ"ל המועצה
10
פה הפרדה בטיימינג. אנחנו באים ויחד איתו ניסינו לראות איזה סל פתרונות אפשרי כדי לשפר את
המצב התחבורתי. אז ראשית כולכם ראיתם כבר כעת ביחס לכביש 5714, שהוא העורק הראשי
היום לכל יישובי ... כבר היום ישנן עבודות להרחבת צומת ניצני עוז שיש בהן כדי לשפר את הגודש
שמצטבר בבקרים לאורך הכביש. ככל שהמצב לא ישתפר ועדיין יהיה בעייתי גם על הפרק רמזור
צומת יד חנה עם כביש 5714, מה שהיום הוא ככר. זה ישפר את העבירות בכביש 5714 וקצת יעכב
אולי את היוצאים מהיישוב עצמו. זה חשוב לציין, שזה נקודת איזון קצת שונה כדי לראות שאנחנו
באמת לא נותנים את כל המרווח ליד חנה על חשבון 5714. זאת אומרת, אם נגיע למסקנה שעדיף
קצת לעכב את יד חנה ולתת יותר ל-5714 נלך לרמזור. מעבר לזה, אנחנו נפעל כדי לקדם תב"ע כדי
שהדרך הדרומית שעוקפת את המרלו"ג תוכל להתחבר ישירות לכביש 5714. היזם גם הוא נרתם
לנושא, מוכן לממן את התהליך הזה ואת הביצוע. ובסוף הפתרון אכן האמיתי והחשוב זה שכביש
444, כביש שעתיד להחליף את 5714, יושלם. כרגע כמו שאנחנו מקבלים את המידע מנת"י וממשרד
התחבורה, לא מן הנמנע שיהיה סנכרון. אבל מבחינת תיאום ציפיות זה כרגע דורש כל הזמן מעקב.
זאת אומרת, שכשהמרלו"ג יושלם גם 444 יהיה כבר בשלבים של סיום... ונוף היזם המציא לנו
דו"חות מאוד מפורטים גם בנושא של האקוסטיקה. ראשית, חשוב להבין שהרעש העיקרי כמו
שציינתי שעלול להיווצר זה מהרכבים התפעוליים. אבל המבנה עצמו משמש כחיץ בין אותם רכבים
תפעוליים לבין היישוב מכיוון שכל התפעול נעשה מדרום למבנה. ובכל מקרה הוא גם עשה אנליזה
אקוסטית. אנחנו מבקשים ממנו לתת בהתאם לאנליזה פתרונות לחומרא, זאת אומרת למשל מיגון
דירתי אמרתי שמבחינתי לא בא בחשבון. אתה תצטרך לשים שם פתרונות אחרים כגון קירות,
סוללות או כל מה שיימצא לנכון. ובסוף גם יהיה ניטור ... זאת אומרת אחרי שיהיה ה-..., יבואו,
ינטרו, יראו באמת מה רמות הרעש ואם צריך לשפ ר אמצעים הוא יעשה את זה. בהיבט של
ההצללה רצינו לראות לאור גובהו של הבניין האם הוא באמת גורם להצללה על הבתים. עשה
אנליזה ממוחשבת. בסופו של דבר הוא הגיע למסקנה ששעתיים בשנה יש איזושהי הצללה נוספת
על הבית הקיצוני שליד המרלו"ג. זו ברמה זאת. מבחינת משטר רוחות, היות ומדובר במבנה גבוה
רצינו לראות שאין איזו טרובולציה של הרוחות. המסקנה היתה שזה ללא השפעה. מבחינת
חומ"ס, אין חומ"ס. ובכל מקרה בהוראות ההיתר הוא יהיה מחויב לקבל את ההתייחסות של
המשרד להגנת הסביבה. בהיבט של נוף אז הוא הציג לנו חיץ ירוק שהוא מבצע בין אותו בניין, בין
ה-... לבין היישוב. גם חומרי הגמר כבר ביקשנו ממנו אינדיקציות, אף על פי שאנחנו עוד בשלב
התב"ע, עדיין ביקשנו ממנו כדי לראות שאכן המבנה הזה מוטמע ככל שניתן בסביבתו. מבחינת
בטיחות זה שהוא יהיה מחויב לעבוד מול רשות הכבאות ולקבל מהם את ההנחיות בהתאם.
מבחינת אבני הדרך בתהליך אני לא אחזור. כבר עמית פירט. אבל אכן התב"ע הזו התחילה כבר
לפני כשנתיים. קיימנו הליך שיתוף ציבור כאג'נדה גורפת של ההנהגה. קיימנו כנס. הצגנו את ה-...
לתושבים. התקיימו מספר פגישות, גם עם גלית, גם עם עמית, גם איתי. זה קבוצות המתנגדים.
דרך אגב, זה לא בהכרח קבוצה אחת אלא קיימנו עם מספר קבוצות.
ג. שאול: אבל לא רק עם המתנגדים. נפגשנו עם כל הקבוצות.
א. אברמוביץ: נכון. כפי שעמית ציין הצענו גם הליך גישור מקצועי, שהמתנגדים פרשו ממנו.
ובסופו של דבר, רק בשביל שתוכלו להתרשם, זו איזושהי הדמיה. אין עדי ין תכנון מפורט של
המבנה, אבל זה המבנה. שוב, כל הרכבים התפעוליים הם בצד הדרומי, כאשר פה היישוב יד חנה.
לשכת מנכ"ל המועצה
11
המתחם הגבוה גם הוא קודם מזרחה כדי להיות יותר בצד של השטחים הציבוריים של יד חנה. יש
שם בריכה ומגרשי ספורט ולא בצמידות לבתים עצמם. ליד הבתים הגובה הוא 22. זה גובה של 36
מטרים. עד כאן מבחינת ה-... האינפורמטיבית.
דובר: הוא דרומית לבריכה?
דובר: הוא דרומית לכל היישוב.
דובר: ובעניין ההצללה על הבריכה, אתה דיברת על הצללה על מבנה שנמצא ביישוב?
א. אברמוביץ: כן. אם יש שאלות אינפורמטיביות, אז אני אשמח.
דובר: ראיתי שכתבת ששוקלים להחליף את הכיכר ב... 5714 ברמזור. לפי מיטב ידיעתי
כיכר היא עדיפה מבחינת סנכרון של תנועה. אז מה השיקול בעצם? יותר בטיחותי גם?
א. אברמוביץ: אני אסביר שוב. היום יש כיכר. כיכר מה היא בעצם עושה? נותנת עדיפות למי
שיוצא מיד חנה. הוא יוצא לכיוון כביש 5714, אלה שבאים מצפון יש פקק בבוקר. עוצרים. נותנים
ליד חנה לצאת. נכון?
דובר: הכיכר מבצעת איזון עם מי שמגיע?
א. אברמוביץ: היא נותנת זכות קדימה למי שבא משמאל. מה מסתבר? שבעצם ביד חנה אין שום
פקקון אפילו, אין שום גודש. הגודש מתחיל להצטבר על 5714. אז אמרתי, אם בסוף נגיע למסקנה
שבמקום כיכר צריך רמזור באופן כזה שישפיע קצת לרעה על היוצאים מיד חנה אבל ייתן יותר
קדימות כנקודת איזון יותר נכונה בין שני הצרכנים שלנו, זה צומת T בסוף, אז אנחנו נעשה את
זה. ניתן יותר קדימות ל-5714. זו הכוונהתודה.
דובר: גודש התנועה. אני חושב שכל מי שנמצא פה נחמד וטוב. אני גר באזור, סובל סבל
רב מ-5714.
א. אברמוביץ בלי קשר ל-...?
דובר: בלי קשר. אנחנו צריכים כאן עוד עוצמה של כלים שיהיו ... דרך אגב, הפקקים מ-
6:30 .6:20 כבר עומדים. זה בניגוד לכל היגיון
א. אברמוביץ: אני חושב שהסברתי בצורה מאוד הגיונית.
דובר: אני חושב שהמועצה בעניין הזה צריכה לעשות חשיבה, האם החיים של בחן, בת
חפר, יד חנה ויתר היישובים שמשתמשים בכביש הזה,
(מדברים ביחד)
ג. שאול: יש לי שאלה ואני אומרת אותה בשיא התמימות, אבל היא שאלה שצריך
לקחת אותה בחשבון. מה שאמרתי מקודם מתייחס לכל האזור של הפיתוח של מזרח העמק. כל
אחד מהיישובים כולל בחן, כולל בת חפר, כולל כולם, רוצים לקיים ולהתקדם בדברים שלהם,
בפעילויות שלהם. האם אנחנו כל היישובים אומרים 'אנחנו עוצרים את כל הפיתוח שלנו' ואנחנו
לשכת מנכ"ל המועצה
12
יכולים לשמוע את זה חד -משמעית, 'כל היישובים, אנחנו עוצרים את כל הפיתוח שלנו בשנים
הקרובות', או שאנחנו אומרים 'בשביל בחן כן ושל יד חנה לא'? אני שואלת את זה מכיוון שכולנו
מבינים שאנחנו צריכים להתקדם לכיוון של פתרון תחבורתי בכביש הזה. הפתרון ייקח עוד איזה
4 שנים
דובר: איך אנשים סובלים מהכביש הזה.
ג. שאול: אני לגמרי מבינה אותך. גם אני נסעתי בכביש הזה עד לאחרונה. זה היה הכביש
שלי לירושלים.
דוברת: אבל מצד שני גם לעתודה של יד חנה יש איזושהן זכויות. יש להם תב"ע לאזור
תעשייה. זה אלטרנטיבה. זה לא אפס. זה לא פארק לאומי.
דובר: בואו נמתין שיהיה פתרון תחבורתי ראוי למקום. ונתקדם בהמשך גם עם הרחבת
בת חפר.
דוברת: אבל אתה לא יכול לעכב מישהו כי זה לא מתאים לך.
דובר: אז בואי תראי איך זה לא רק לא מתאים לי. יש כאן אנשי בת חפר. חבל שאתם
לא אומרים את מה שאתם חושבים.
(מדברים ביחד)
א. אברמוביץ: אני חוזר על מה שאמרתי. הנדסית, אחד, משפרים כבר היום את צומת ניצני עוז
כדי לשחרר את העבירות. שנית, הדלתא שמסיום הקמת המיזם הזה תהיה במקרה הטוב עוד 3
שנים ועד שיושלם 444, הדלתא כנראה היא לא גדולה
ג. שאול: אני יכולה להגיד שהנושא הזה של התחבורה הוא מטריד לכולנו. הוא נמצא על
סדר היום. הוא לא נושא שהוא מטריד אותנו רק במזרח העמק. הוא מטריד אותנו גם במערב
העמק. גם שם יש פקקים. כל מי שיוצא מהבית שלו לכל מקום. אני חושבת שבכל מקום שאנחנו
נמצאים בו בעמק יש את הסוגיה הזאת. אחת ההחלטות שקיבלנו היום בבוקר זה חשיבה שאנחנו
רוצים לעשות תסקיר תחבורתי שלוקח בחשבון את כלל הפרויקטים במזרח העמק. יכול להיות.
אני לא יודעת. זה יכול לקרות, כי בדיוק כמו שאתה רוצה, שבוע שעבר היו פה גבעת חיים גם עם
איזשהו פרויקט. צריך לקחת בחשבון. וזה דבר שאפשר להציב אותו על סדר היום. אפשר גם
להחליט שעד שלא מתקנים את ענייני התחבורה במדינת ישראל לא עושים שום דבר, זה גם בסדר.
יכול להיות שאנחנו יכולים להתנות תנאים, לקבוע דברים, כמו שארמין הציע. שוב, אני שמה את
זה ... אבל כל אחד כמובן זכאי לחשוב את דעתו ועמדתו.
(מדברים ביחד)
דובר: הנושא הזה עלה ועולה כל הזמן, הנושא התחבורתי. אנחנו נעים במנעד שהוא
בעייתי. ואנחנו כבר היום נמצאים במצב של FAILURE של הכבישים. ומי כמוך יודע כמה אנחנו
ואני דוחפים לנושא של 444. אתה מכיר את זה לא פחות טוב. ואנחנו מקדמים לפעמים לא בקו
ישיר אלא בקו צדדי פתרונות כמה שיותר מהירים מול נת"י וכיו"ב כדי לקדם את זה. אם לא
לשכת מנכ"ל המועצה
13
במישרין, אז כמו שאמרתי בעקיפין, כדי שזה יהיה. זה לא יהיה מושלם. אני רוצה שיהיה ברור
דעתי בעניין הזה זה שעד שכביש 444 לא יהיה, יהיה לא פשוט. צריך להבין שאם לא היינו עושים
דבר גם לא היו מבקשים את ההקלה, אז יכול להיות שהיינו באותה בעיה בדרך קצת שונה. הפתרון
האמיתי הוא 444 ולשם אני ממקד את המאמץ שלי ולשם גם המועצה לבקשתי ממקדת את
המאמץ. ואני רוצה להזכיר שעדיין קיימת עתירה תלויה ועומדת בעניין הזה של 444. ואנחנו לא
נרפה. אבל אני לא רוצה פתרון של פלסטר.
ג. שאול: המדינה מקיימת הרחבה ואזור תעסוקה של 60 דונם בבת חפר במקביל
דובר: אגב, זה יותר מסובך כי יש לנו קידום של ... אצלכם, שאתם יכולים. יש את יד
חנה, יש אותם. הפתרון האמיתי הוא הכביש הזה. בו צריך למקד את כל המאמצים. כל דבר אחר
זה פתרון שהוא זמני.
ג. שאול: אנחנו מבינים את זה. ישבנו בשבוע שעבר עם מנכ"ל נת"י וביקשנו ממנו תשובות
לגבי 444. כל האמירה שלו היתה שהתהליך הזה מתקדם כמו שתוכנן, גם לתכנון וגם לביצוע. הוא
דיבר על החלק הצפוני, הוא דיבר גם על החלק הדרומי. כמובן שיכולים להיות דברים בלתי
נשלטים, אבל הוא אמר שכרגע זה מתקדם בקצב טוב ומשביע רצון, 'ואני יכול להגיד כרגע בוודאות
גמורה שהכביש הזה יוצא לדרך'. שוב, אין הבטחות במדינת ישראל. יכול להיות שמחר בבוקר
יקרו דברים. אנחנו לא יודעים. כרגע זה המצב.
דובר: אני חושב יותר מזה. לכל אחד יש את הדברים שכואבים לו. ודברים כואבים
כאלה לפי מה שאני מבין בעמק חפר אין מקום שאין, כי בסוף מה אנחנו ...? אלה שעובדים
בהרצליה, תל אביב, גוש דן, נתניה וכו'. לכולנו כואב, וכולנו עוברים דרכנו כי זה גם לא מועצה
בקצה. זו מועצה באמצע. אז כל מי שנוסע לאנשהו או שהוא עובר דרכי או שהוא עובר דרכך וכו'.
אז אנחנו יכולים לעצור הכל, אולי. אני לא חושב שזה באמת ריאלי. אנחנו צריכים לעשות הכי טוב
במסגרת מה שיש כדי לרוץ הלאה. וזה אולי עצוב וכואב, אבל אני כבר הבנתי מזמן שלא יהיה
פתרון של קסם בדברים שאני מאוד רוצה. ואצלך זה בערך אותו מצב.
דובר: מצד שני אי-אפשר להשלים עם המצב.
דובר: לא אמרתי להשלים, חס וחלילה.
דובר: שלא ישתמע, כי המצב כרגע הוא בלתי נסבל והוא יהיה עוד יותר בלתי נסבל. אי-
אפשר להשלים עם זה. ואנחנו צריכים לעשות כל מאמץ.
דובר: לא אמרתי להשלים, אבל גם אמרתי לא לעצור כי אתה לא יכול לעצור.
ג. שאול: הדיון הבא שלנו בתמ"ל 1071 חבצלת, וצריך להגיד ששם יש קטסטרופה
תחבורתית. את המדינה זה לא מעניין. כל הנתונים שהבאנו להם לא מעניין אותם. בונים שם 3,500
יחידות דיור פלוס דיור מוגן. דיונים במסגרת התמ"להזה שהיו עוד לפנינו, אמר אביגדור יצחקי,
'שיקחו שקי שינה וישנו באוטו. מצידי שיהיו רק בסופ"ש בבית'. ככה הוא מתייחס למדינה.
(מדברים ביחד)
לשכת מנכ"ל המועצה
14
ג. שאול אני רוצה להמשיך הלאה.
ע. בן צבי: בטרם נמשיך לשאר סדר היום, אני רק רוצה לתת מידע לגבי הוועדה לבחינת
השלטון הדו -רובדי. המידע שאתן יהיה מאוד מצומצם מכיוון שנקבעה ישיבה שלא מן המניין
בראשית יוני. הישיבה הזו שאתם מוזמנים היא תוקדש אך ורק לנושא הזה. יציגו אנשי דרך ... כך
נקראת חברת הייעוץ שמלווה את התוצרים. יוצגו התוצרים ונחשוף בפניכם. גם קיימנו שיח עם
תושבים, עם וועדים.
דובר: ענו הרבה?
ע. בן צבי: ענו, ענו. קודם כל היענות מבחינת היישובים, הוועדים, היענות כמעט מוחלטת.
פנינו גם לאגודות שיתופיות להבין את הצד שלהם. החוכמה בסופו של דבר, התושב במרכאות
הקטן פתאום יכול לבוא עם איזשהו הבזק ורעיון. כל הדברים האלה יוצגו בפניכם. מטרת הדיון
זה לא רק להציג בפניכם, אלא גם לשמוע את עמדתכם. ככה אתם ביקשתם. והעמדה של המליאה
תהיה חלק בלתי נפרד מהתוצר של ההמלצה. לכן זה העדכון שאני יכול לתת. ונמתין עוד שבועיים
לדיון עומק בנושא הזה.
ש. דביר: מה קורה עם פרויקט מהילת המים בחלק המערבי?
ע. בן צבי: אני מודה לך על השאלה ואני גם רוצה לתת עדכון. מיום חמישי בערב התקבלה
התראה של מקורות. מקורות קיבלה התראה על פיצוץ בצינור מים שמחבר את כל יישובי העמק
מערבית לנחל אלכסנדר. מאותו רג ע התחיל אירוע שמי שמנהלים אותו זה המועצה וחברת
מקורות. בסופו של דבר ביום שישי מובא צוללן בכדי לבדוק את המיקום של הפיצוץ. וביום שישי
בבוקר מתחוור לנו שלא ניתן לתקן את הפיצוץ וצריך לעשות מעקף של אותו צינור. חייבים להבין,
בכדי לבצע את המעקף היו הרבה שעות של הכנה של להביא את הצינור, לתכנן אותו, אישורים.
אני אומר את מה שאני אומר מכיוון שלא היה שום שיקול של שישי-שבת. כל מי שהיה בשטח ראה
שעובדים סביב השעון, גם ביום שישי וגם ביום שבת, ובסך הכל המדינה רואה גם במים כדבר
שהוא פיקוח נפש. ולכן גם היתרים ככל שיידרשו מן הסתם היו ניתנים. לאחר שהחיבור עצמו של
הצינור נעשה במוצאי שבת, שאז סיימו את כל עבודות ההכנה, הצינור חובר. ב -18:45 קיבלתי
הודעה ממקורות שהמעקף חובר והזרימו את המים לאחר ניקיון של הצינור. איפה אנחנו עומדים
כעת? כעת משרד הבריאות שליווה אותנו בכל התהליך וגם משרד החינוך בכל מה שקשור לסגירת
מוסדות חינוך, אני אומר בקול רם, היתה בהחלט החלטה או הנחיה של משרד הבריאות בשיתוף
משרד החינוך לא לקיים את הלימודים. וביצענו הערכת מצב במהלך השבת, מכיוון שהעבודות
התקדמו וזה כן איפשר לנו לפתוח היום את הלימודים בכך שאנחנו נספק בקבוקי מים. ובאמת
סיפקנו 6,300 בקבוקי מים של חצי ליטר לכל תלמיד בגן ובמעון, בצהרון, בפנימיות וכו'. לאחר
שביצענו את החיבור משרד הבריאות בהערכת מצב היום במועצה קיבלנו הנחיה להמשיך את נוהל
הרתחת המים עד למחר בצהריים. כרגע אני לא אומר שמחר בצהריים לא, אבל זה הצפי. ומחר
יתקיימו הלימודים כסדרם במתכונת של היום. עוד 3,400 בקבוקים יחולקו מחר בכל מוסדות
החינוך. בכל מוסדות החינוך ברזי השתייה סגורים והמים מהווים רק לשירותים ולצרכים הללו.
להערכתי האירוע יסתיים מחר בצהריים וכל גוש ויתקין יוכל לחזור לשגרה של היעדר הרתחה.
לשכת מנכ"ל המועצה
15
אנחנו מדבררים ומעדכנים אונליין גם באתר, גם במכתבים לתושבים. אני חייב לומר שזוכים
לשיתוף פעולה ולהבנה.
דובר: כל בדיקות המים היו תקינות עד עכשיו?
ע. בן צבי: כן.
דובר: מה לגבי עניין הזבובים בשבועיים האחרונים?
דובר: זבובים אני לא יודע, אני לא זוכר לענות לך. אני יודע שלגבי יתושים אנחנו
נמצאים כרגע גם איגוד ערים לתברואה נמצא עכשיו באמצע ריסוס וגם רשות ניקוז מבצעת חישוף
של חלק מים גדול. אז המהלך הוא משולב. לגבי זבובים אני אתן לך תשובה.
2 .אישור פרוטוקול הנהלה מס 3/19+4/19
ע. בן צבי: נעבור לאישור פרוטוקול הנהלה מס' 3/19. זו הנהלה מן העניין שקיימנו
הפרוטוקול נשלח אליכם. הערות לא התקבלו ולכן אנחנו מבקשים את האישור להצעת החלטה,
הנהלת המועצה מאשרת את פרוטוקול ההנהלה 3/19. מתנגדים נמנעים? ללא נמנעים או
מתנגדים. ההצעה אושרה, הפרוטוקול 3/19 אושר פה אחד
הפרוטוקול הבא שנבקש לאשר זה אותו פרוטוקול של ישיבה שלא מן המניין שקיימנו בקומה
למטה באגף התחבורה. פרוטוקול זה נשלח אליכם. לא התקבלו הערות. ולכן נבקש לאשר את
הצעת ההחלטה, הנהלת המועצה מאשרת את פרוטוקול הנהלה מס' 4/19. צריך בהצעת החלטה
לציין שזו ישיבה שלא מן המניין. מתנגדים? נמנעים? ללא נמנעים או מתנגדים. ההצעה אושרה,
הפרוטוקול 4/19 אושר פה אחד
3 .אישור הגשת ערר בפני ועדת המשנה לעררים (המועצה הארצית לתו"בשל המועצה הארצית
לתכנון ובניה כנגד החלטת הועדה המחוזית לדחות תוכנ ית לביטול נחלות בלתי
מאויישות ויצירת מגרשי מגורים בבורגתא
א. אברמוביץ: מדובר במושב בורגתא. התכנית שבעזרתה מבטלים 4 נחלות, מחליטים אם
מאויישות ומבקשים ליצור 12 מגרשי מגורים. אתן לכם מעט את הרקע. לאחר מכן נבין את
הבקשה שלנו לערר על החלטת הוועדה. ראשית, התכנית היא ביוזמת האגודה החקלאית בבורגתא.
המטרות שלה זה לבטל 4 נחלות בלתי מאויישות וייעודן לחקלאי. קצת קשה אולי לראות, אבל
סימנתי את זה בצהוב. זה הצפון, וזו הכניסה לבורגתא. 2 נחלות בלתי מאויישות בחלק הצפוני
עוד נחלה בלתי מאויישת באזור המזרחי ובחלק הדרומי זו נחלה בלתי מאויישת. כנגדן להוסיף 12
מגרשי מגורים ובמקביל בכל מגרש לתת אפשרות לתת זכויות ל-12 יחידות דיור
דובר: ומה הם מתכוונים לעשות עם יתר השטח?
דוברת: רגע, זאת אומרת, רוצים לעשות 24 נחלות
לשכת מנכ"ל המועצה
16
דובר 12 מגרשים
דוברת: ומה זה הוספה של יחידות דיור?
א. אברמוביץ: יחידת דיור אחת. נחלה היום יש לה 2. והיא יחידת סמך למגורים. אנחנו רוצים
להוסיף עוד יחידה אחת, כך שבנחלה תהיינה 3 כפי שאנחנו רגילים לעשות תכניות ביישובים 3
כפול 4 זה 12 יחידות
(מדברים ביחד)
א. אברמוביץ: התכנית היא כמובן איחוד וחלוקה בהסכמה. על מה מבוססת התכנית? על
החלטה של מועצת רמ"י של איוש נחלות פנויות במושבי עובדים ובכפרים שיתופיים ועל הנוהל
שמאפשר המרת נחלות פנויות בלתי מאוישות למגרשי מגורים. ויתרה מכך, מי שמבצע את
התהליך הזה, אותם כספים שמתקבלים מהשיווק בעצם חוזרים לאגודה, חוזרים למושב עצמו
לטובת פיתוח, לטובת שדרוג התשתיות בתוך היישוב עצמו.
דובר: וצריך לציין שכשעושים את זה צריך להחזיר את הקרקע החקלאית של רמ"י בגין
הנחלות הבלתי המאויישות?
א. אברמוביץ: זה ייעוד חקלאי, וחוזר אליהם.
(מדברים ביחד)
א. אברמוביץ: לדעתי כן נשאר במשבצת, אבל חוזר לרמ"י.
דובר: לא, במשבצת מבחינה תכנונית זה בטוח נשאר. אני רק אומר שהמעמד הזה של
מול רמ"י הוא שונה.
א. אברמוביץ: לאור מה שפירטתי, מהו האינטרס הציבורי? מה החשיבות הציבורית? פעם אחת
זה לאפשר, הנה, יצרנו עכשיו 12 מגרשים, עוד 12 יחידות דיור ואנחנו בעצם מזרימים "דם חדש
לתוך היישוב. זה יישוב שמשווע לכך. ובעצם כמו שאמרתי, מתוך התגמולים, מתוך הכספים
שהיישוב הזה יקבל הוא יוכ ל לשדרג את עצמו מבחינה תשתיתית, לפתח תשתיות לרווחת
התושבים עצמם. התכנית שנוצרה התב"ע החדשה כוללת 12 מגרשים למגורים. היא הוצעה
כרציפות מרחבית ל-2 הרחבות שקיימות כבר ביישוב. יש פה הרחבה א', יש פה הרחבה ב' ופה היה
מעין שטח שהוא כמובן נותר בייעוד חקלאי. אבל זה היה איזשהו באפר, איזשהו חיץ בין שני
הגושים. באה התכנית, דרך אגב מי שיזם ותכנן אותה זה אדריכל ארז מ... עצמה, ואומרת 'אוקי,
הדבר הסביר והנכון גם תכנונית וגם תשתיתית זה בעצם ליצור את הרצף הזה. בוא ניקח את ה-
12 היחידות לדיור ונמקם אותן, נתכנן אותן בין אל"ף לבי"ת'. הציגו את זה בפניי, הציגו את זה
לאחר מכן בפורום קצת יותר רחב מקצועית. הם קיבלו מאיתנו את ה-או.קיי. לאחר שגם כן קיבלנו
ישיבת פרה-רולינג במחוזית לגשת ולדון בוועדה המקומית אצלנו, שהמליצה ללכת ולהפקיד את
התכנית בוועדה המחוזית. כשהגיעו למחוזית במרץ האחרון, החליטה המחוזית, בהפתעה או שלא
בהפתעה, אבל היא החליטה לדחות את התכנית. למה? אני חייב לומר לכם לדאבוני שזה נימוקים
כמו מנטרה. הם באים ואומרים, 'לא, יש אפשרות לעיבוי בתוך המושב. אז אין צורך לפרוץ החוצה
ואין צורך לעשות הרחבות נוספות'. כמנטרה זה נכון להרבה מקרים. במקרה הזה בואו תפעילו
לשכת מנכ"ל המועצה
17
שיקול דעת, בואו תראו. מדובר באיזשהו רצף מופר, רצף שגם ככה הקרקע החקלאית שם למיטב
ידיעתי אינני מעובדת. תראו שזה הדבר הנכון ביותר לעשות. הם דרשו מאיתנו גם חלופות, אז רצו
מהר ועשו חלופה. תיכף אני אראה לכם. אבל הם עוד ציינו שבכלל כל החלופות שהצגנו להם של
פרישות יחידות דיור בכלל צריך להיבחן במסגרת תהליך ... כוללת ליישוב, אפילו במסגרת
הכוללנית של עמק חפר בכלל. ועוד הם אמרו שלא נכון ולא ניתן בהיבטים משפטיים לנצל את
התוספת שדיברנו עליה, של יחידה שלישית בנחלה, ולקחת את כל הזכות הזו ולהמיר א ותה
ליחידות דיור ולמגרשים. ולכן הם דחו את הדו"ח. אנחנו באים ואומרים, תראו, לאור האינטרס
הציבורי שראינו ולאור השיקולים שלדעתי שאינם נכונים אנחנו באנו ואמרנו 'אנחנו רוצים לעבור
על ההחלטה הזאתי כדי שנוכל לערור על החלטת המחוזי. אנחנו מבקשים את אישורכם'. הרי מה
בעצם אנחנו טוענים? הצגנו מספר חלופות. החלופה שבה המגרשים החדשים מותאמים ברציפות
להרחבות כמו שציינתי גם בהיבט תכנוני וגם מבחינה תשתיתית היא כבר במקום הזה. יש דרך.
ראיתם אותה. יש תשתיות. חשמל, מים, ביוב. זה פשוט טריוויאלי לקלוט לשם עוד 12 יחידות
דיור. ובכל זאת לאור בקשתם אמרנו 'אוקי, בוא נראה חלופות'. מהם החלופות שהראו? כל נחלה
שבוטלה אפשר בחלק הצהוב, בחלק המגורים שלה, לתת מספר יחידות מגורים. אז פיזרנו את 12
יחידות המגורים במקום הנחלות האלה שבוטלו, במקום הנחלה הזו שבוטלה, וגם כאן. אתם לא
צריכים אותי בשביל להגיד לכם שזה מאולץ, זה מלאכותי, זה לא נכון לעומת החלופה שהציעה
לרציפות בחלק הזה, באזור הזה בין שתי ההרחבות. מעבר לכך, אנחנו חייבים להתקדם עם
התכנית הזאת מכיוון שאותו נוהל שאמרתי שמאפשר את אותה המרה צפוי או עתיד לפוג בסוף
השנה הבאה. ותכנית המתאר שעליה המחוזית דיברה היא בראשיתה במושב עצמו. ייקח זמן. חבל
יהיה לפספס את זה. מה גם, שגם אם התכנית הנקודתית הזאתי תאושר, של אותה רציפות, היא
לא באמת תפגע באיזשהם אינטרסים או באיזשהם יתרונות תכנון לכשתהיה תכנית מתאר ליישוב.
לכולם זה ברור שהרצף הזה כנראה יהיה בכל קונסטלציה שהיא. ואנחנו סבורים, וכמובן זה מגובה
בחוות דעת של שלמה וולדמן, שכן תכנית המתאר הארצית 35 מאפשרת יחידה נוספת בנחלה
שניתן באמצעות תכנית חדשה להמיר את הזכויות האלה לאותן 3 יחידות דיור. בסך הכל 4 נחלות
12 מגרשים. בשורה התחתונה, לדעתי, ואני רוצה לשתף אתכם בנושא הזה, ההחלטה של הוועדה
המחוזית היא שגויה, וצר לי על השפה הבוטה, אבל היא לוקה בחוסר שיקול דעת תכנוני משווע.
היא פוגעת באינטרס הציבורי של המושב. אני הייתי מצפה קצת להפעיל שיקול דעת תכנוני. ובסוף
חוזר ואומר להם את זה, זה בסוף לא בית משפט. לא בוחנים את זה רק בהיבטים משפטיים, אלא
בואו תסתכלו גם קצת תכנונית. ולכן אני מבקש מכם מהנהלת המועצה לאשר את הגשת הערר
מתוך אותו אינטרס ציבורי. אני חושב שזה שירות למושב הזה, זה שירות לבורגתא. לא יכלתי
להישאר ולהגיד, 'אוקי, החליטו ככה ובזה זה נגמר'. אני חושב שנכון יהיה לתת את השירות הזה
למושב. לנסות לפחות להפוך את ההחלטה על פיה. לנסות לפחות כדי שהם יוכלו להשיג את אותם
יתרונות של התכנית הזאת. עד כאן.
דובר: אולי תוסיף רק שההתמודדות עם הדרישה של המחוזית לחכות לכוללנית זה
בעיה שחוזרת אצלנו.
לשכת מנכ"ל המועצה
18
א. אברמוביץ גם להגיד כל פעם, כל פעם שאנחנו באים, וזו סוגיה קצת יותר קשה ומורכבת.
האסקייפ רום שלהם זה להגיד 'אוקי, אז בוא נפתור את זה באמצעות הכוללני'. לא. יש סוגיות
שלדעתי כמו זו, זו סוגיה מאוד פשוטה. אם מפעילים שיקול דעת תכנוני אפשר להגיע לזה.
ע. בן צבי: אני רק רוצה ליידע אתכם למה הנושא הזה בכלל עולה פה, מכיוון שאתם לא
וועדת המשנה. מכיוון שעפ"י היועץ המשפטי של היועמ"ש של המועצה וולדמן בכדי להגיש את
הערר נדרשת החלטת מליאה. ולכן משתפים אתכם. וזה הוצג גם במליאה. הליך פורמלי. אבל
בהחלט אם מישהו יש לו שאלות לגוף העניין יכול להציג.
דובר: השאלה הראשונה היא, אם אני מבין נכון היזם הוא או הועד המקומי או האגודה
החקלאית בורגתא. ולא ברור אם ככה למה המועצה צריכה להיות העורר ולא רק מצטרפת. זאת
אומרת, למה שהאגודה החקלאית בורגתא לא תהיה זו שעורר כי היא גם היזם? והמועצה תיתן
רק את עמדתה. הדבר השני, אמנם הוא תוצר לוואי אבל נאמר תוך כדי זה שהכסף שאמור להגיע
חזרה מתוך מכירת המגרשים זה כסף שאמור ללכת חזרה ליישוב לשיפור תשתיות. לפחות להבנתי,
מאז ש... ישבה על זה לפני משהו כמו 20 שנה אז זה הולך בחזרה למועצה וזה לא חוזר ליישובים
אז אני מקווה שגם במקרה הזה אף אחד לא הבטיח להם באופן חריג שכל כסף יילך אליהם.
דוברת: כספי התמורה יועברו לאגודה לטובת השקעות של פיתוח התשתיות ליישוב
בהתאם לתכנית ...
דובר: אם זה היישוב הזה באופן מובחן שונה מהיתר אז על אחת כמה וכמה.
דובר: אני חושב שאנחנו צריכים להתנגד כי אני יודע שביי שובים אחרים כשהגיעו
כספים והכספים היו אמורים להגיע ליישוב לצרכי פיתוח, הכספים האלה נעצרו במועצה וחולקו
בין כל יישובי המועצה.
דובר: זה לא קשור. החלף היטל השבחה הולך למועצה. ועם זה מחלקים לכל היישובים.
היטלי הפיתוח, הם צריכים לבנות. הסלילה הולך ליישוב. הביוב הולך למועצה כי המועצה בנתה
את הביוב. אז זה המצב. חצי מהיטל פיתוח הולך ליישוב לסלילה.
דובר: ואין פה חלף השבחה?
דובר: בית השיווק המועצה תקבל את זה. וזה מה שעושים בכל היישובים. אין אפליה.
א. אברמוביץ: התשובה שלי למה המועצה מגישה את הערר היא גם טכנית וגם ערכית. טכנית,
למועצה יש זכות אוטומטית להגיש ערר. כל גוף אחר חייב לבקש קודם כל את ההסכמה של הוועדה
המחוזית. אני לא צריך לשאול, אני מגיש. זה בפן הטכני. אבל בפן הערכי אני חושב ש... קשורות
למושב.
(מדברים ביחד)
א. אברמוביץ: כן נכון שהמועצה תוביל את זה. גם מתיי חסים אחרת. ... עבודה של בורגתא
מגיעה למועצה האזורית.
(מדברים ביחד)
לשכת מנכ"ל המועצה
19
דובר עוד תוספת לנושא הערכי זה שהשלטון הדו-רובדי של המועצה אל מול השלטון
הלאומי. ובעצם לטעמי וועדה מחוזית לא צריכה לרדת לרזולוציות האלה, שעכשיו אם וועדה
מקומית ומהנדס ראשי, וועדה מוסמכת אומרת שנכון לה לעשות את זה ככה, אני חושב שברמה
הדו-רובדית מול הוועדה המחוזית הם צריכים לזרום עם זה. אלא אם כן אני לא יודע מה קרה.
וזה גם אמירה. גם אם נפסיד שווה להגיד את זה.
(מדברים ביחד)
דוברת: מה בדבר תשובה לגבי השאלה על עלויות של הערר? אני מזכירה שכשהי ישוב
מבקש אישור באגודה, מבקשים מהמועצה אז המועצה מקבלת שיפוי מלא לגבי הגשה של תכנית.
על אחת כמה וכמה כשהמועצה מגישה ערר. זאת אומרת, לא יכול להיות שהמצב יהיה יותר קל.
א. אברמוביץ: מסכים, אבל בוא נגיד ככה שזה בתוך הבית.
(מדברים ביחד)
דוברת: אין ספק, מבחינה ערכית אני לא חושבת שמישהו חושב פה אחרת.
דובר: לעניין העלויות או לעניין ההוצאות ...? זה לא בהכרח אותו דבר. עניין ההוצאות
שיתווספו אז ... כתב שיפוי. לעניין עלויות צריך להחליט מהן, ואנחנו נותנים את זה במסגרת
השירות ליישוב.
דוברת: אם כן, אז יהיה צריך לעשות את זה גם במסגרת השירות שמול היישוב שמבקש
לקבל ...
דובר: אל תשכחי שחלק מזה שאנחנו מקבלים את החלף השבחה בסופו של דבר
ההשבחה נועדה לתכנן את המרחב התכנוני.
דוברת: גם כשהיישוב מבקש, המועצה תגיש את התכנית בשמו. אותו דבר. גם אז
מקבלים היטל השבחה.
(מדברים ביחד)
דובר: את מכירה החלטות קודמות של המליאה בנושאים האלו?
דוברת: לא, אבל אנחנו רק עכשיו אישרנו הגשה של תכניות בשם חניאל, בשם כפר מונא.
ונתקבל כתב שיפוי. חוץ מזה שהיישוב מקדם ...
דובר: כתב השיפוי שם הוא למטרה אחרת, אל תשכחי. שם הוא כיזם.
דוברת: אבל שם היזם מקדם את כל התהליכים. אין שקל והוצאה למועצה.
דובר: זה לא מדויק.
דוברת: זה מדויק לחלוטין.
(מדברים ביחד)
לשכת מנכ"ל המועצה
20
ע. בן צבי ברשותכם אני רוצה להקריא את ה -... אני אקריא לכם את ההחלטה. הנהלת
המועצה מאשרת הגשת ערר בפני וועדת המשנה לעררים של המועצה האזורית לתכנון ובנייה כנגד
החלטת הוועדה המחוזית לביטול נחלות בלתי מאוישות ויצירת מגרשי מגורים בבורגתא. האם יש
מתנגדים?
דובר: רגע, תחלק את זה לשתיים, לעצם הערר ו... לעניין ההוצאות וכתב השיפוי. או
לשלושה חלקים. בעצם לגבי הערר אני חושב שיש לזה הסכמה. לעניין כתב השיפוי יש הסכמה.
ע. בן צבי: ההחלטה היא החלטה עקרונית. ... על זה אין מחלוקת. אפשר לדון ולקבל כל
החלטה אחרת. אבל וועדת העררים שתרצה לראות את אישור המליאה פחות מעניין מה דנתם מי
ישלם. אני מציע לאשר את זה כך, ואפשר לדון בכל עניין. אני שוב אקריא (מקריא פעם חוזרת את
ההצעה להחלטה). מתנגדים? נמנעים?
דובר: כנגד החלטת הוועדה המחוזית לדחות את התכנית לביטול.
ע. בן צבי: אוקי. נגד החלטת הועדה המחוזית לדחות את התכנית לביטול נחלות בלתי
מאוישות ויצירת מגרשי מגורים בבורגתא. אין מתנגדים או נמנעים. הצעת ההחלטה התקבלה.
ההחלטה הבאה שאקריא מתייחסת לעניין בורגתא, אבל היא תהיה החלטה רוחבית. הנהלת
המועצה מחליטה כי עלות הערר והוצאות שייפסקו בגינו לחובת המועצה ככל שייפסקו ישולמו
ע"י היזם והודעה על כך תינתן ליזם בטרם הגשת הערר ובכפוף להמצאת כתב שיפוי ו/או
התחייבות אחרת למועצה. העליתי את הסוגיה גם בפני ולדמן. ולדמן אומר 'לפי לוחות הזמנים
אני מחויב להגיש. אבל ברגע שהמליאה לא מאשרת אני פשוט רשאי למשוך את זה בחזרה'. וזה
בעצם ההסבר. יש מתנגדים? נמנעים? (ללא). הצעת ההחלטה התקבלה.
4 .תמ"ל1071 – חבצלת
ג. שאול: שוחחנו בנושא של תמ"ל חבצלת כמה וכמה פעמים. עוד ירושה שקיבלנו בצורה
לא משמחת מהשלטון הקודם. צריך לומר שמדובר בהחלטה לא ברורה ורעה מאוד מבחינתנו.
החליט לקחת אדמות של מושב חבצלת בחלק הכי יפה מול הים, שטח פתוח, ולהפוך אותו לשכונה
של נתניה. שכונה עם מגדלים שלא מתאימה בכלל לאזור שלה, כי לא רק שאנחנו נמצאים מצד
אחד של השטח, מהצד השני נמצאות שכונות אחרות שגם הן חד-קומתיות כמו עין התכלת, שהן
אזור פרברי העיר. השכונה הזאת התחילה בצורה מסוימת בתהליך שהיה ב-3 שנים האחרונות
לערך. הגיעה מועצה קודמת להסדרים מסוימים ביחד עם הוועדים. ואין לי מו שג למה, אבל
התכנית לא הופקדה. שמענו כל מיני אמירות שלא רצו לפני הבחירות, שהיתה בקשה לא לפני
הבחירות. אני לא יודעת להגיד. באמת שאין לי שום ידיעה אמיתית לגבי הנושא הזה. אבל אני כן
יודעת שאנחנו מיד אחרי הבחירות נדרשנו לנושא. ואנחנו מתוך הבנה לרציפות השלטונית לא באנו
ואמרנו, למרות שגם חיזקי וגם אני אני חושבת מאוחדים מאוד בדעה שזו תכנית רעה מאוד. אבל
הבנו שאי-אפשר לבוא ולהתחיל מהתחלה. יש קשר בין מה שהמועצה הקודמת ... ולכן במפגש
הראשון שלנו הכנו רשימה של נושאים שאנחנו חושבים שעדיין נמצאים במחלוקת מול המתמ"ל.
לצערנו הרב המתמ"ל לא אהב את הרעיון. הוא חשב שאם הוחלף השלטון אז זה לא אומר
לשכת מנכ"ל המועצה
21
שצריכים לשנות את ההסכמה. אנחנו לא ראינו שום הסכמה רשמית. להיפך, ראינו מכתבים
שנותרו פערים. אבל הם סירבו לא רק להמשיך את ההידברות, באופן חד -צדדי הם הגישו את
התכנית להפקדה. הם הזמינו אותנו לדיון. אנחנו במאמצים רבים הצלחנו לבטל את הדיון הזה.
נדמה לי שעל כך אתם מיודעים. ובעצם קיווינו לראות מה קורה בבחירות, אולי נצליח ואחרי
הבחירות משהו יקרה והמתמ"ל ישנה את פניו. כמו ששמענו, אנשי מינהל התכנון לא המתינו.
בבוקר אחרי הבחירות בשעה 8:07 קיבלנו הזמנה לדיון בהפקדה בשבוע לאחר מכן. צריך להגיד
שהתכנית להפקדה היא לא תכנית שסיכמו עליה עם המועצה הקודמת. מתוך רצון להעניש אותנו
ביטלו את כל החלקים שקשורים לגבי ההסכמות שהיו עם המועצה הקודמת. השאירו רק את
השכונה. כלומר, כאילו החזירו ... ועונש על זה שהפסקנו את התהליך למשא ומתן, למרות שלא
הפסקנו. הם החליטו להפסיק. בכל אופן, זה כמובן היה מבחינתנו מצב בלתי אפשרי. הפעלנו לחץ
בכל הדרכים שאנחנו מכירים. והאמת היא שממש שבוע אפילו לפני הבחירות או כמה ימים לפני
בעקבות הבטחה של כחלון שאמר 'אני שר האוצר, אני דואג שלא תהי ה תכנית בלי שאתם
מעורבים', באנו ואמרנו להנהלת המתמ"ל, 'תראו, בואו תעשו איתנו משא ומתן'. קבעו איתנו משא
ומתן ליום שני. זה היה 4 ימים לפני פסח. וביום רביעי יומיים אחר כך היה המתמ"ל מתוכנן לעלות
לדיון הפקדה. אמרנו, 'רגע, זה רק למראית עין. אז מה נבוא לדיון ביום שני? איך אפשר לעשות
משא ומתן כשיומיים אחרי זה יש מתמ"ל?'. לשמחתי הצלחנו להגיע להסכמות גם בנושא הזה.
והדיון בהפקדה נדחה, שזה דבר מאוד נדיר. לא קרה לנו אף פעם. נדחה לדיון נוסף. לפי החוקים
של המתמ"ל מותר את הדיון הראשון להפקדה לדחות בשבועיים. דחו אותו ב-3 שבועות כי זה היה
אחרי פסח. הימים של פסח לא נספרו. ונכנסנו לאיזשהו תהליך מואץ של משא ומתן. התהליך
המואץ הזה נקבע במספר פעימות, מפגשים. צריך להגיד שאנחנו לפני כל היציאה לדרך כינסנו את
כל היישובים. ישבנו איתם. הסברנו על מה אנחנו הולכים לדבר, לאיזה רעיון אנחנו הולכים
להתכנס ואיך אנחנו רוצים להגיע למשא ומתן עם המדינה. ברור לכולנו שוב שנקודת המוצא היא
שאנחנו לא רוצים את המתמ"ל הזה, מתנגדים אליו, אבל מבינים שהוא כנראה יקרה. ולכן מגיעים
להסכמות כדי לשפר את מה שאפשר. כשהבנו שבאמת המתמ"ל יהיה, הדבר העיקרי אני חושבת
שעמד לנגד עיני כולם זה איך גורמים לזה שהוא יהיה המתמ"ל האחרון, כלומר שלאחריו בעצם
נתניה לא תוכל להמשיך להשתלט. מה שעמד בבסיס הרעיון שאנחנו הצגנו זה היה רעיון שאני
לפחות שמעתי אותו לראשונה מהחברה להגנת הטבע. בעצם דיבר על כך שתיעשה הצרכת שטחים
עם שמורת טבע שצפונית ליישובים שלנו. שמורת טבע שלא תפקדה כשמורת טבע אלא רק הוכרזה
כשמורת טבע. לעומת זאת, שמורת הטבע תהיה על המצוקים כדי להגן בעצם על קו החוף. והרעיון
היה העברת ההרחבות שלנו צפונה ויצירת מרחב מספיק גדול שהוא יהיה גן לאומי מאביחי עד
הצוקים של הים. הוא ייקח בעצם את כל האזור הרחב בין היישובים שלנו לבין נתניה כדי לייצר
מרחב אחד גדול שיחסום את נתניה מהשתלטות עתידית. צריך להגיד שגן לאומי זה המעמד
הסטטוטורי הכי חזק שאפשר כדי שאי-אפשר יהיה לעקוף אותו ולהתחבר לעמק חפר. חוץ מזה,
גן לאומי זה נכס. זה נכס שישרת גם את תושבי עמק חפר, גם את תושבי נתניה. וחשבנו ששווה
לעשות את הכל כדי שהדבר הזה יקרה. במסגרת המשא ומתן והתהליכים שקיימנו ביחד עם
המתמ"ל צריך להגיד שנידונו כמה דברים ונפתרה למשל סוגיה של שכונת רסקו. מתברר שבעבר
היתה תכנית מאושרת לבניית וילות של חברת רסקו בדיוק בקו הק דמי של החוף. במסגרת זו
ביקשנו למצוא פתרון, גם לפצות את שכונת רסקו ולהביא לאיזשהו פתרון, שהבתים שלהם לא
לשכת מנכ"ל המועצה
22
יהיו ממש על החוף אלא בעצם באותו תא שטח יקבלו פיצוי, שלא יחסום לנו את הגן הלאומי
במסגרת זו רצינו להביא להרחבת היישובים שנמצאים באזור הזה שהם יסבלו בעיקר מהשכונה
הגדולה. מדברים על שושנת העמקים, על יחידות נוספות גם לצוקי ים וגם לחבצלת השרון מתוך
רצון באמת לפתור את המצוקה שהיישובים האלה גם התבגרו, בלי ילדים, בלי עתיד, לא עצרו ככה
לצמוח ולגדול. בנוסף היו לנו סוגיות לא פשוטות שנכפו עלינו בשכונה. חלק מהן נוגע גם למספר
היחידות.
דובר: הנושא של מסוף תחבורתי על אביחיל של 5 דונם
(מדברים ביחד)
ג. שאול: מסוף תחבורתי שהשכונה תצא ממנו. אוטובוסים שיהיו שם של השכונה הזאתי
כי הם מניחים ש-30% ייסעו בתחבורה ציבורית
(מדברים ביחד)
ג. שאול: ויותר מזה, הם נתנו שם לשכונה בין 30 אלף מטר באזורי תעסוקה, מסחר. רק
לסבר את האוזן, כשישבנו עם המתכנן של מינהל התכנון ... יוסמן, שהוא גם עושה את התכנית
הכוללנית שלנו, הוא סיפר לנו שכן ... זה 20 אלף. זאת אומרת שבתוך השכונה המסכנה הזאתי
הכניסו פי 6 קניון איילון. אז הצלחנו להוריד בשליש את הסיפור של התעסוקה והמסחר. בוא
נאמר, הדברים התקדמו מאוד לסוג של הסכמות. אנחנו חייבים להגיד שאנחנו בכל הזמן הזה
נמצאים במקום מאוד אמביוולנטי. מצד אחד מבינים שאין ברירה, אם אנחנו לא מסכימים על
תכנית ... כמו שהיא. ומהצד השני מסכימי ם, מתקדמים לכל מיני דברים כי לא היתה ברירה
אחרת. כמונו אגב כל היישובים. כל הזמן נעשו פגישות עם היישובים והסכמות שלהם שניתנו
במקביל. חשוב להגיד דבר נוסף. בדקה האחרונה לא מספיק בלגאן היה לנו בתכנית, מרים פיירברג
שלפה קלף מנצח. היא רוצה 2 מגרשי כדורגל בתוך הגן הלאומי. הצלחנו להגיע בסוף למגרש אחד.
המצב הוא כזה שאנחנו נמצאים בהליכי אישור של ההפקדה של התכנית. זה היה ביום רביעי
בלילה. הערב יש לנו מפגש עם כל היישובים. אנחנו אמורים לשבת וללמוד את ההחלטה.
דובר: ושני השלבים הבאים זה בעצם בחינה של התנאים להפקדה, כי ב -60 הימים
הקרובים ייבדקו התנאים להפקדה. ולאחר כך משתתבצע ההפקדה יתחיל הפרק זמן של ...
והתנגדויות.
דוברת: ... שייבנו שם ... לתושבים של היישובים האלה?
ג. שאול: לא, כמו בכל התכניות האלו 20% יהיו לתושבי העמק
(מדברים ביחד)
5 .המרכז הקהילתי האזורי– שינויים ארגוניים
ג. שאול: מספר ימים לאחר שנכנסנו לתפקיד ביקשו מאיתנו לשבת עם ייעוץ ארגוני שעסק
בשאלה 'עתידו של המרכז הקהילתי לאן'. בשנים האחרונות מאז חוק ניצנים שדיבר על הגבלת
לשכת מנכ"ל המועצה
23
המחיר לצהרונים ולקייטנות ומאז שהמרכזים הקהילתיים נאלצו להתמודד עם מחירים מאוד
מוגבלים על פי חוק, המרכז הקהילתי צבר גירעונות בעיקר בשני מוקדים עיקריים. מוקד אחד זה
בבת חפר, מוקד שני בחוף חפר. והיה ברור להנהגה הקודמת שצריך לעשות איזשהו תהליך של
בדיקה. הם התחילו את תהליך הבדיקה הזה קצת לפני הבחירות, נדמה לי ביולי או באוגוסט.
ובעצם הסוגיה של המרכז הקהילתי הגיעה לפתחנו. כמובן שלא יכולנו לקבל את ההחלטה הזאת
באופן מיידי מבלי לבדוק את הסוגיות שכרוכות בכך. ובחודשים האחרונים עשינו בדיקה
אינטנסיבית. יריב שהוא אחראי על הנושא הזה ביחד עם יעל, עשרות פגישות, ישיבות עם חברי
המרכזים, עם מרכזים קהילתיים ברחבי העמק. חשיבה מכל מיני הזדמנויות כאלה ואחרות. אני
אומרת הזדמנויות כי קמו וצצו כל מיני נושאים שקשורים לזה. הספורט. שאלת הצהרונים אם כן
להשאיר במועצה או לא. זאת אומרת, הזדמנויות לבחון את הנושאים האלו בדרכים שונות מתוך
הבנה שחייבים לקבל החלטה לקראת השנה הבאה. ניסינו לקבל את ההחלטה המיטבית ביותר
שאפשר להחליט לגביה. אני אנ סה לתאר בקצרה את העקרונות שקיבלנו. ונשמח לשמוע
התייחסויות או שאלות. ברמה העקרונית הבנו שכמו תמיד כמעט הגיוון ביישובים שלנו מאוד
רחב, מאוד שונה. מנעד שונה גם במרכז קהילתי כזה או אחר. ולכן כדאי לנסות לאפשר ... גם
בהקשר הזה של המרכזים או האוטונומיה של המרכזים ... כתוצאה מכך הגענו בעצם למסקנה
שיהיו שני דגמים של פעילות. דגם אחד של פעילות שיהיה שייך למרכז הקהילתי וינוהל ע"י המרכז
הקהילתי ובעצם יפעל במאסה אחת משותפת. ויהיה את הדגם השני שייקרא בעצם מרכז קהילתי
אוטונומי, שיפעל כמו משק סגור. למה אני אומרת משק סגור? כי הכוונה היא בעצם שהכנסות
והוצאות כמו נניח בית ספר שמנוהל באופן עצמאי, עם התקציבים, מה שעומד לרשותו, אבל בעצם
יקבל את ההחלטות, כמה כוח אדם, איזה כוח אדם וכו' וכו' ואיזה פעילויות ויישא גם באחריות
לחובות מתוך הבנה שאנחנו לא רוצים לחזור למצב הקודם שבו כל המער כת של המרכזים
הקהילתיים חויבה בעצם בהתחייבויות שהיו בשני המרכזים האלה שציינתי. צריך להגיד
שהמרכזים שביקשו את ההבנות האלו אמרו שכשהם מתפקדים בצורה אוטונומית בדיוק כמו
בדגם של בתי ספר אוטונומיים יודעים לנהל, יודעים לעשות את זה בצורה הכי טובה. יש שם כמות
גדולה של מתנדבים. קבוצה גדולה של אנשים שרוצים לקחת חלק כשהם יודעים שזה שלהם.
ומהבחינה הזו הם חושבים שזה נכון יותר ליישובים שהם שייכים בעצם לאזורים שלהם.
החלטה נוספת שאנחנו קיבלנו כחלק מהעניין הזה היתה להפוך את מספר המרכזים הקהילתיים
לקטן יותר מתוך הבנה שגם היא עלתה מה-... שכשיש מרכז קהילתי שעוסק במספר מאוד קטן
של תושבים קשה לו לתפקד בעיקר כלכלית, גם ברמת הפעילויות אבל גם מבחינת תכנים, אבל
בעיקר ברמה הכלכלית. ממה שהבנו מהיועץ הארגוני אין אח ורע למרכזים קהילתיים עם מספר
כל כך קטן של משפחות. החשיבה שאנחנו עשינו ח ילקה את העמק ל -4 חלקים מתוך תפיסה
שניסתה פחות או יותר לייצר מספר זהה לכל אחד מהמרכזים הקהילתיים. אבל צריך לשים את
זה פה על השולחן. זה ממש לא סוף פסוק. לא לקחנו בחשבון ורצינו דווקא שהדבר הזה יבוא
מהיישובים. אם יש יישוב שמרגיש שיותר נוח באזור אחד או באזור אחר, כי הוא מרגיש שמשויך
תרבותית או מבחינה גאוגרפית או שהילדים שלו הולכים לבית ספר עם אזור אחר, יש לו רצון
להיות באזור אחר, כמובן אמרנו שהדבר הזה ייבחן. שוב, כמו שאמרתי, היתה מגבלה של הזמנים
בגלל שרצינו להתחיל לקבל החלטות לקראת שנת הלימודים הבאה ולדעת איך מתחילים לתפקד
בעיקר בשלוחות האוטונומיות שמשנות את הפעילות שלהן ומתחילות לעבוד בדרך אחרת.
לשכת מנכ"ל המועצה
24
נושא נוסף שהיה על סדר היום כמו שאמרתי זה המועדוניות והצהרונים. אנחנו מתוך תפיסה
ערכית חשבנו שנכון שהנושא הזה יהיה חלק ממערכת החינוך שלנו, כדי שיהיה רצף תפקודי
מהבוקר עד אחר הצהריים. זאת אומרת, שאנשים שמטפלים בילדים בבוקר יידעו גם מה קורה
איתם אחר הצהריים. חלק מזה הרצון שלנו היה להעביר את זה כבר עכשיו למחלקת החינוך. זה
היה קצת מוקדם מבחינת הכוח של אגף החינוך שנמצא כרגע גם בבנייה. אבל בעצם החלטנו
שהנושא של מועדוניות וצהרונים ירוכז כרגע ביחד ולא יהיה בכל שלוחה בנפרד, כי התברר שחלק
גדול מהזמן של אנשי השלוחות הוא מוקדש לטיפול בצהרונים ובמועדוניות. כדי להקל עליהם
ולאפשר להם לעשות פעילויות שמטבע הדברים שייכות למרכזים הקהילתיים הרעיון היה לקחת
את זה ולרכז את זה. אז בשלב הראשון זה ירוכז ברמה המערכתית במרכז הקהילתי. בשלב הבא,
נדמה לי ב-1 לינואר, זה יועבר לתוך אגף החינוך, שעד אז יאוישו כל התקנים בו ויוכל לקלוט את
זה. אגב, כך עלתה הסוגיה של האם להוציא את הנושא של מועדוניות וצהרונים באאוטסורסינג
למשכ"ל, לגוף אחר שיפעיל את המערך הזה. זו סוגיה שהיו עליה דעות לכאן ולכאן, וחשבנו שאי-
אפשר לעשות את זה. זה יזעזע את כל המערכת בבת-אחת. ולכן חשבנו שנכון יהיה להשאיר את
זה שוב בשנה הבאה כצורה דומה אבל בידיים של המרכז הקהילתי, לראות, לעשות חשיבה. היו
חילוקי דעות גם אם הדבר הזה כלכלי או לא. היתה הזדמנות להפעיל את זה ככה. ולקראת שנה
הבאה, לקראת גם המעבר לתוך אגף החינוך, לעשות חשיבה מחודשת האם רוצים חלק, האם
רוצים את הכל, האם רוצים להפעיל בצורה אחרת. יש אנשים שחושבים שמאוד נכון להעביר את
זה לידיים פרטיות. יש אנשים שחושבים ששירות כזה משמעותי לא נכון להעביר לידיים פרטיות.
כרגע לא הצלחנו להגיע להחלטה האם זה נכון יותר. וחשבנו שראוי את הנושא הזה לדחות הלאה.
הבסיס לכל המהלך הזה זה אמירה של המועצה הקודמת. ההנהלה הקודמת אמרה בפירוש
לשלוחות האלו, 'כל יתרה שלילית שלכם תכוסה'. הראו לנו את זה בכתובים. ולכן כל המהלך הזה,
הבסיס שלו שאנחנו ניקח על עצמנו גם את ה-... האלו, ואותן שלוחות שנמצאות בגרעון יתחילו
מאפס ויפעלו בהקשר הזה בצורה המיטבית כמו שהם מאמינים או מקווים שיכולים. אנחנו לא
יודעים להגיד האם ההסדר הזה הכי טוב לעמק. אנחנו חושבים שהוא הכי טוב בנסיבות שנוצרו.
... למרכזים קהילתיים ולא לחבריי בהנהלה. אנחנו קיבלנו את הדברים ששמענו. קיבלנו גם את
הייעוץ הארגוני. שמענו את המרכזים הקהילתיים. התבססנו על הנתונים ועל העובדות שניתנו לנו.
זה תהליך שאנחנו יוצאים איתו לדרך, ראוי לומר. זה לא סוף פסוק. אנחנו לאורך כל הדרך נמשיך
ונבחן את ההסדרים. אם יהיו תובנות מסוימות למרכז כזה או אחר, לפי נושאים כאלו או אחרים,
אנחנו נגדל, נשנה, נתקדם בהתאם לצורך. כרגע זה הרעיון שהצלחנו להגיע אליו להסכמות. אני
מציעה את זה לפניכם. אנחנו בשבוע הבא נעלה את זה גם בפני המליאה. זהו. אשמח לשמוע אם
יש שאלות או רצון להבהרה.
דובר: אל"ף, דיברת על 4 אזורים. כמו שאני זוכר כיום, נדמה לי שיש 6 אזורים. מה
השינוי ואיך החלוקה? ושנית, מספרים? במיוחד במצב שדיברת, על התחלה מאפס בגרעון. מה
המשמעות של ההתחלה מאפס, שכמה מזה נלקח ...?
ג. שאול: אז לגבי השלוחות, הכוונה היא בעצם להפוך את זה למשהו כמו בת חפר. אני
אומרת את זה ממש ב... כי יש יישובים שלא החליטו לכאן או לכאן. אבל הרעיון הוא בעצם לאחד
את חוף חפר עם ים חפר, זאת אומרת את האזור ההוא עם כפר ויתקין, חוף חפר, כל האזור שיש
לשכת מנכ"ל המועצה
25
חופים. צפון ודרום. לייצר מצב בעצם של צפון ... ודרום מרכז המועצה. שוב, למעט חריגים. אני
כבר שמעתי קולות לכאן ולכאן. אז אני לא רוצה להתחייב. אנחנו ביקשנו מהיישובים להגיד.
דובר: לא הבנתי ... צפון, דרום. בת חפר חיה אחת יחד עם בחן?
ג. שאול: ... יד חנה ביקשו ...
דובר: ים וחוף ביחד. ובעיקרון יישובי כביש 581 וכל היתר
(מדברים ביחד)
ג. שאול: יד חנה ביקשו להיות עם צפון חפר. אז אני לא יו
[הטקסט קוצץ - הקובץ המלא זמין בקישור למקור]