פרוטוקול ישיבת מועצה 19.16 מיום 26.2.20

פרוטוקול ישיבת מועצה מס' 19/16

מיום 26 לפברואר 2020

נוכחים: אבי הררי – ראש המועצה

דרור ריבובסקי – סגן ראש המועצה

זיו קמיני – סגנית ראש המועצה

לימור גיל שני – סגנית ראש המועצה

שיר אידלסון – חברת המועצה

הילה קולט – חברת המועצה

מיגל אבינועם – חברת המועצה

יוסי אלבז – חבר המועצה

ערן אליאס – חבר המועצה

זוהר אברמוב – חבר המועצה

משתתפים: אשר שמע – גזבר המועצה

עו"ד קרן קדמי – יועמ"ש

ויקטור אבקסיס – מהנדס המועצה

רשם: אלי גטר – מזכיר המועצה

על סדר היום:

.1 הצעה לסדר היום לימור גיל שני, מי-גל אבינועם ושיר אידלסון – (מצ"ב)

.2 אישור תב"ר 1511 יום הניקיון הלאומי

.3 הצגת מצגת המחלקה לשירותים חברתיים.

אבי הררי: בפתח הישיבה אני מבקש להעניק תעודת הערכה והוקרה לעו"ד

רובי גוברין חבר יקר על תרומתו רבת השנים בתפקיד יו"ר ועדת ערר לארנונה

(העתק התעודה מצורף לפרוטוקול).

סדר היום:

אבי הררי: אני מבקש לשמור על הסדר ולא להפריע לחברי המועצה להביא את

דבריהם.

כל חבר מועצה יאמר את שיש לו להגיד בנושא ההצעה לסדר ולבסוף נקיים את

ההצבעה.

חברי המועצה יצביעו איש איש עפ"י מצפונו.

אני מבקש מלימור להציג את ההצעה לסדר כפי שהוגשה ע"י לימור, מיגל ושיר.

.1 הצעה לסדר היום לימור גיל שני, מי-גל אבינועם ושיר אידלסון

לימור גיל שני: בישיבה שנערכה ביום ,18.2.20 העלתה לדיון חברת המועצה,

שיר אידלסון, את נושא קביעת המדיניות לשטחים החומים בישוב בכלל ואת

שאלת השימושים המיטביים בפרט בהתייחס לשטח שרכשה חב"ד.

על שאלתה: "האם לדעת חברי המועצה השימוש האופטימלי לחתך הרחב

באוכלוסייה לטווח הרחוק בשטח שרכשה חב"ד, הוא בית כנסת?" הייתה

הסכמה רחבה בקרב חברי המועצה, כי בית כנסת אינו השימוש האופטימלי וכי

אינו משרת את האינטרס הציבורי הרחב.

על שאילתה השנייה, המבוססת על חו"ד של אדריכלית מירב שניר המציינת כי

קביעת השימוש נתונה לשיקול דעת הוועדה ב"שרונים", ומשכך על ראש

המועצה המשמש כנציג אבן-יהודה בוועדה, לייצג את האינטרס הציבורי הרחב,

הגיב מר ויקטור אבקסיס, מנהל מחלקת הנדסה, כי אכן לוועדה יש שיקול דעת

כמו מול כל בקשה להיתר, אך כי הסיכוי שהוועדה תקבל את העמדה של אבן-

יהודה, לאור העובדה שהיא אינה הבעלים הבלעדי בקרקע ולאור אי הצגת

תכנית חלופית לקרקע, הוא קלוש.

לדעה זו, הצטרפה היועמ"ש, הגב' קרן קדמי, וכשהעלו חברי המועצה חשש

גדול מפני תביעה אישית, בהתאם למכתבי האיום שקיבלו מחב"ד באם יפעלו

נגד הקמת בית הכנסת, לא נתנה היועמ"ש תשובה חד משמעית.

בתום הצגת הדברים, שאל ראש המועצה את החברים האם הם מבקשים

התנגד לבקשת ההיתר שהגישו חב"ד. ההגדרה של "התנגדות" הינה ניסוח

מוטה ומטעה לאור העובדה שמדובר בהפעלת שיקול דעת ייחודי לשימוש ולא

התנגדות והוא מתוקף סמכויותינו בחוק. כמו כן, הניסיון להקטין ובכך לבטל את

שיקול הדעת של הוועדה על אופן השימוש בקרקע, אף הוא מטעה ומוטעה.

ויתרה על כך, לא ניתנה לחברי המועצה ההזדמנות להציג ולדון בשימוש

המיטבי בקרקע ולהציע חלופה לשימוש בקרקע, כמתבקש מהעיסוק בדיון זה.

מכיוון שמדובר בנושא מהותי לציבור תושבי אבן-יהודה, ראוי שנושא זה יובא

לדיון בישיבת מועצה מסודרת, בשקיפות מלאה לציבור ולא באמצעות פוסט

בפייסבוק.

כפי שכתב עו"ד גזית בחוות דעתו: "המועצה היא גוף נבחר, המשמש כנאמן

הציבור בכל פעולותיו. נאמנות זו מחייבת את המועצה להפעיל את סמכותה

מתוך דאגה לאינטרס הציבורי". הדברים נכונים במיוחד בכל הנוגע לשימוש

במקרקעין על מאפייניהם הייחודיים והשפעתם הגדולה על הציבור.

להלן ההצעה לסדר:

.1 ראש המועצה יקיים דיון מיוחד בנושא בקשת חב"ד לקבלת היתר בניה

לשימוש בקרקע להקמת בית חב"ד.

.2 לישיבה זאת תוזמן האדריכלית מירב שניר אשר תציג את עמדתה

המקצועית בנושא זה.

.3 לישיבה זאת יוזמן עו"ד חיצוני מטעם המועצה, אשר יציג את עמדתו

המשפטית בכל הקשור לאיום חב"ד כלפי חברי המועצה.

.4 ראש המועצה וחברי המועצה ידרשו להציג את עמדתם בנוגע לשימוש

המיטבי לשטח אסטרטגי זה, בראיה כוללת של צרכי הישוב.

רק על סמך כל אלו, תתקיים הצבעה בנושא שיקול הדעת הנדרש מראש

המועצה וחבריה, לשימוש המבוקש בשטח ייעודי זה.

עד למיצוי תהליך זה כפי שפורט לעיל, ראש המועצה ינחה את כל הגורמים

הרלוונטים להשהות כל טיפול בנושא.

לפני ששיר תשלים את התמונה, אני מבקשת להזכיר לכולנו שאנו עוסקים

בנושא ציבורי חשוב ובוער אשר ישפיע על הישוב כולו לדורות קדימה.

אני קוראת לכולנו לקחת אחריות במסגרת תפקידנו כנבחרי ציבור אשר

מחויבים לפעול לטובת כלל התושבים לקיים דיון מעמיק בנושא, ולפעול בצורה

דמוקרטית (!) , מאוזנת ושקופה, משתפת ופתוחה לכל. אנחנו לא יכולים

להתעלם מהצורך הבוער והדחוף שבקיום הישיבה המבוקשת, בה נדון בחוות

הדעת השונות שניתנו ע"י עורכי-הדין ומומחים בתחום התכנון והבניה.

אל לנו להירתע מהעיסוק בנושא, מסעיר ככל שיהיה ואל לנו להרים ידיים

ולהסיר אחריותנו בטענה של איומים וחששות.

התושבים סומכים עלינו שננהג בכובד ראש ובאחריות ציבורית אמיתית, מכבדת

ודמוקרטית!

אני מתנגדת לטענה משוללת כל יסוד שנטענה ברקע הדברים, על כך

שהמועצה מסתכנת בתביעה משפטית בעצם הדיון. לא יתכן שניתן מקום

לאיומים, עלינו למלא את שליחותנו הציבורית בלב שלם.

אני מנצלת את ההזדמנות למחות שוב על כך שעד לרגע זה לא הועברה לידינו

שום התייחסות מהמועצה למכתבי האיום של חב"ד שעוררו אצלי כשליחת

ציבור אי נוחות גדולה בעיקר כשראיתי את השפעתם על חלק מחברי המועצה

בדיונים בנושא.

בנוסף, חשוב לי גם לציין, שעד כה אין סימנים לעסקה המדוברת שמעסיקה

ישוב שלם, לא ברשויות המס ואף לא הוכנסה הערת אזהרה, וכנראה שגם

חב"ד ממתינים להבין מה השימוש המיטבי בקרקע, כך שראוי שנקיים את הדיון

מוקדם ככל שניתן.

ויקטור אבקסיס: .1 הציטוט שלך מהדיון הפנימי בשבוע שעבר לא מדויק, לא

התייחסתי לסיכויי הצלחה מכיוון שבשום שלב בכל הדיונים בנושא לא הוצג

נימוק להתנגדות שאפשר להתייחס אליו. לא הוצגה סיבה.

.2 לא אחזור על כל ההתייחסות מהשבוע שעבר מכיוון שהיא ארוכה, אלא אם

כן תבקשו זאת, אבל בתמצות אם רוצים להתנגד למשהו בוועדת תכנון יש צורך

בנימוק, סיבה. גם הערב לא הוצגו נימוקים.

.3 בנוסף חשוב להבין שיש הבדל מהותי בין קרקע בבעלות פרטית לקרקע

בבעלות ציבורית, המועצה מתכננת את שטחי הציבור שבבעלותה. המועצה לא

לוקחת בחשבון את השטחים למבני הציבור הפרטיים.

עו"ד קרן קדמי: מכיוון שהדברים שנאמרו על ידי לימור אינם מדוייקים, אבקש

לדייקם, ואתחיל דווקא בחלק שנוגע לאחריות של חברי המועצה-

קיבלתי שלשום מכתב מעו״ד מכובד, המפנה בסוגיה זו לשני דברי חקיקה. דבר

החקיקה הראשון מכונה על ידו- חוק הנזיקים האזרחיים, תשי״ב- ,1952 וממנו

מסיק עוה״ד כי לחברי המועצה אין אחריות. אלא ששמו המלא של החוק הוא-

חוק הנזיקים האזרחיים (אחריות מדינה), התשי״ב- -1952 והוא חל על

המדינה או מי מטעמה, ועוסק בנסיבותיו של נזק שנגרם בהקשר של מלחמה או

פעולות למניעת טרור. אין לו שום קשר או תחולה לא על המועצה, ולא על

הסיטואציה בה אנו נמצאים (המבנה של חב״ד).

דבר החקיקה השני שמפנה אליו עוה״ד הינו ס׳ 7א׳ לפק׳ הנזיקין- הס׳ אכן מקנה

הגנה לעובד ציבור שגרם לנזק תוך כדי מילוי תפקידו השלטוני, אך זאת

בסיטואציה שלא נהג ב״שוויון נפש״ לנזק. זה דבר החקיקה שבגינו אמרתי

בישיבה הקודמת- שלטעמי חברי המועצה לא צריכים לחשוש מתביעות אישיות,

וכי ככל שתוגשנה קיים סיכוי גדול שנצליח להסירן כנגד חברי המועצה. אבל ברור

שאיני יכולה להתחייב ולהבטיח תוצאה, מהטעם הפשוט שאני איני קובעת את מי

יבחר תובע לתבוע, או מה יחליט בימ״ש בבקשה שכזו.

אני חייבת להוסיף, שהמכתב של עוה״ד של חב״ד מתריע מפני הגשת תביעה.

הלשון אשר ננקטת בו אינה חריגה באופן מיוחד, והדבר הלא שכיח היחידי הוא

שעוה״ד בחר להפנות את המכתב באופן אישי לחברי המועצה. כפי שהשבנו על

המכתב הקודם, ויצאה תשובה מטעם המועצה, נשיב גם על המכתב הזה, וגם

נתייחס לפניה האישית לכל אחד מחברי המועצה.

יחד עם זאת אתם כחברי מועצה צריכים לקחת בחשבון במסגרת שיקוליכם גם

תביעות נזיקיות שעלולות להיות מוגשות כנגד המועצה, שהינה הגוף שאתם

אורגנים שלו.

לגופם של דברים-

הדברים נידונו רבות, ודעתי הושמעה כבר בצורה ברורה.

המקרקעין שנמכרו לחב״ד הם מקרקעין של גוף פרטי, אשר נמכרו על ידו לגוף

פרטי אחר. הם אינם מקרקעין של המועצה. זה שיש להם יעוד תכנוני של מבני

ציבור (שב״צ- חום), אין משמעות הדבר שלמועצה יש זכויות בהם.

נכון, המועצה בעלים במושע עם החקלאי, אולם הצדדים (המועצה והחקלאי) נהגו

שנים רבות בקרקע בהתאם לחלוקה פיזית ברורה, כשכל צד נוהג מנהג בעלים

בחלק שהוקצה לו. המועצה נהגה ועדיין נוהגת מנהג בעלים במחצית החלקה

עליה ממוקמת הספריה העירונית, והחקלאי נוהג מנהג בעלים במחצית השניה,

על אשר חלקה ממוקמת קופ״ח מאוחדת ועל חלקה האחר ממוקם מבנה, וזהו

החלק שנמכר לחב״ד.

דווקא פה״ד אליו מפנה עוה״ד הנכבד- עת״מ 13222-09-15 עמותת עיר ימים

נ׳ ועדת המשנה לעררים של המועצה הארצית לתכנון ולבניה מחזק את

העמדה האמורה, שכן נקבע בו כאקסיומה שיכולים להיות שטחי מקרקעין בייעוד

תכנוני ״חום״ (שב״צ) ובבעלות פרטית לחלוטין!

שיקול הדעת עליו מדברים הינו שיקול דעת של שרונים, ושלה בלבד. לא של

המועצה. שרונים והמועצה הינם שני גופים אחרים, ישויות משפטיות שונות

לחלוטין, ואפילו ראש המועצה הוא נציג המועצה בשרונים. גם אם המועצה תאמר

לשרונים מה ברצונה לעשות בשטח זה, שרונים בוודאי שאינה מחוייבת בכך.

באשר לביטוי ׳לשיקול דעת הוועדה׳ ממנו מבקשים להסיק כאילו הוועדה רשאית

לשלול את ההיתר, רק מפני שהמועצה תחליט שאינה רוצה שם בית כנסת- גם

אם היתה לי סברה בנוגע לאיך לפרש את האמור בתוכנית, מכיוון שאני אינני

היועצת המשפטית של שרונים, שהיא היא הגורם המוסמך לפרש את התוכנית,

פניתי אליה. תשובתה הברורה היתה שככל שתוגש בקשה להיתר תואמת

תוכנית, שרונים תבחן את המבוקש בהתאם לדין, וככלל ניתן לסרב לבקשה

להיתר התואמת את התב״ע רק בנסיבות חריגות במיוחד, ובשים לב לזכויות

הקניין של הפרט.

ערן אליאס: בית כנסת של חב"ד קיים בישוב מזה זמן רב. בתחילה פעל בקניון

כשבקומה מעליו פועל בית קולנוע בימי חול ושבת, אין שום שינוי בסטטוס קוו.

במקרה הנדון יש מקרה ייחודי של קרקע ציבורית שהיא רכוש של גוף פרטי. יש

זכות קניין חופשית. אני לא חושב שהמועצה יכולה להתנגד לעסקה של אנשים

פרטיים. צריכים להיות טיעונים כבדי משקל ולא מצאנו כאלה, גם לא בהצעה

לסדר שהוגשה.

חברי המועצה הקדישו שעות רבות עם אנשי המקצוע של המועצה וכן עם בעלי

מקצוע חיצוניים ולא נמצאו טיעונים כבדי משקל.

בעניין השקיפות אני שמח שתושבים נוכחים בדיון זה.

לקיים דיון נוסף זה חסר טעם הואיל וחברי המועצה דנו רבות בנושא זה.

בעניין ההצבעה נאמר כי חברי המועצה מצביעים מתוך פחד. אין כאן פחד. יש

אומץ ציבורי.

יש לי הרבה חברים שמשקיעים זמן רב ואנרגיות ומתנדבים בישוב.

אני מלא תקווה כי ברגע שהנושא "ישקע" נמשיך יחד להוביל את הישוב.

דרור ריבובסקי: אני מצטרף לעיקר דבריו של ערן.

יוסי אלבז: חברי המועצה, הגענו יחד ונרתמנו לעשייה למען הישוב. במהלך

העבודה המשותפת במועצה קיבלנו החלטות כבדות משקל בנושאים שונים.

בעת האחרונה נוצר שיח בישוב בעניין הקמת בית כנסת של חב"ד.

במהלך הדיונים הרבים שקיימנו ניכר זלזול מצד חלק מחברי המועצה ביועמ"ש,

במהנדס וגם בראש המועצה.

היום אנו דנים בפעם המי יודע כמה באותו נושא וכל זאת מכיוון שהתוצאה לא

מצאה חן בעיני מספר חברי מועצה.

לא קיבלנו שום טיעון רציני שאפשר להסתמך עליו.

מקווה שנגיע בחזרה לדיונים ענייניים למען תושבי אבן-יהודה.

יוכי פרי: מצטרפת לדברי ערן ויוסי.

מי-גל אבינועם: התקבלתי בכניסה בקריאות בוז.

אני בעד חב"ד באבן-יהודה. אני נגד שיבנו על שטחים חומים.

לצערי חלק מהציבור מנסה "לצבוע" את ההתנגדות שלי לבניה על שטחים

חומים למלחמת דת.

ההצעה שהגשנו היום היא לבחון האם המועצה יכולה להתנגד לבניה בשטחים

חומים של גופים פרטיים.

אני מתנצלת בפני היועמ"ש, אני לא מרגישה מאוימת.

השיקול שלנו ענייני. אני לא פוחדת מהדתה במרחב הציבורי. כל אחד צריך

לעשות חשבון בביתו.

תפקידנו לקבל החלטה ולנקוט עמדה והוועדה המרחבית תקבל את ההחלטה.

אני מבקשת לציין כי לא קיבלנו תשובה האם המועצה גבתה ארנונה על המבנה

של "החקלאי".

לדעתנו יש לאשר לגופים ועמותות קרקע ציבורית ולכן מבקשות לקיים דיון

בשטחים החומים של המועצה.

זוהר אברמוב: אני שמח ומברך על הגעת התושבים לישיבת המועצה.

אני מבקש לציין כי למדתי את החומר בעניין ההצעה לסדר. בחודש האחרון

התקיימו מספר רב של ישיבות ודיונים במועצה.

למדתי מהיועמ"ש וממהנדס המועצה ואף מראש המועצה כי מדובר בקרקע

פרטית של אנשים פרטיים ונמכרה לגוף פרטי.

צריך לציין כי הקרקע עם ייעוד למבני ציבור.

אני אדם חילוני. יחד עם זאת אנחנו צריכים לכבד את החוק.

בשבוע שעבר התקיימה ישיבת הנהלה. ראש המועצה זימן אותי לישיבה.

בישיבה עלה הנושא פעם נוספת. לא נשמע כל טיעון המצדיק הגשת התנגדות.

שמעתי פעם נוספת את אנשי המקצוע ומכיוון שאין לנו מניע חוקי להתנגדות לכן

אצביע נגד ההצעה לסדר.

זיו קמיני: הקשבתי לחוות דעת משפטיות, מקצועיות ותכנוניות פנימיות של

המועצה.

כמו כן למדתי את הנושא בפניה לאנשי מקצוע שאינם מהישוב.

הקשבתי לרבים מתושבי הישוב שפנו אלי ואומר בזהירות שחלק מהשיחות היו

תוקפניות כשמתעלמים מעובדות

מכתב האיום המדובר חידד עבורי את התשובות של האחריות שלי בסוגיה זו

וסוגיות אחרות בהן אני שותפה.

אני חושבת שהדאגה משינוי מובנת ואני שותפה לחשש של רבים על הפרת

האיזון המיוחד שמתקיים בישוב.

גם השמעתי את דעתי על שיקול הדעת בבחירת המיקום להקמת בית כנסת

נוסף. יאמר שאני לא אוהבת את הבחירה.

אני אדם שומר חוק ובוחרת את המאבקים שלי מתוך שיקול דעת ושום שכל.

כפי שאמרתי אני חושבת ששיקול דעת בבחירת המקום להקמת בית הכנסת

פחות מועדף עלי. אך לא הוצאה כל אפשרות או טענה שאיתה אוכ לפעול

כחברת מועצה ולהגיש התנגדות.

אני רואה את הקהילה שבחלוף השנים השכילה ללמוד לחיות חיים משותפים

מתוך כבוד והערכה, מה שהופר, ואני יכולה להבין את החששות של כל אחד.

הילה קולט: הנושא נדון מספר פעמים. עוד בית כנסת בישוב לא ישנה את

הצביון.

הנושא יצא מפרופורציה, יצר קרע בישוב. אבן-יהודה קהילה חזקה.

אני מודה לקרן ולויקטור על השעות הרבות שהקדישו לנו, חברי המועצה.

שיר אידלסון: הנושא הנדון מעסיק אותנו זמן רב.

השיח עסק בטעות "בפחדים".

השיח הוא לא על התנגדות לבית חב"ד.

השיח הוא על בניית בית כנסת בטבורו של הישוב.

יש לכך משמעות לטווח הרחוק. בניית בית כנסת בסמוך לספריה ולגן משחקים

ששם נפשים ילדים ומבוגרים בימי חול ובימי שבת וביום כיפור.

השבר בקהילה יימשך אם חב"ד יבנו בית כנסת.

חב"ד רוצים בית של קבע. אני מבינה ומכבדת. גם הציבור החילוני רוצה

להרגיש בנוח.

הציבור החילוני לא צריך רק להתחשב. כל מה שאנחנו מבקשות זה לקיים דיון

בנושא זה.

עד עכשיו שמענו רק את אנשי המקצוע של המועצה. אנחנו מבקשים לשמוע

אנשי מקצוע חיצוניים.

אם המועצה תחליט לאור זאת שהמקום לא מתאים לבניית בית כנסת אז

מחליט היכן כן.

אם יוחלט שההצעה לא תתקבל אז זה יהיה הרס של כולם.

לימור גיל שני: הדיונים האחרונים היו על הקמת בית חב"ד, על ערכים על

שקיפות וחופש הביטוי.

הערכים שהמועצה מובילה מתפספסים. התחייבנו לציבור להקים קואליציה

רחבה על מנת שניתן מענה לכלל הציבור.

אבי הררי: חברי מליאת המועצה, תושבים יקרים, אני מבקש לשתף בתחושתי

האישית שמלווה אותי בימים האחרונים.

כראש מועצה של כולם, אני חש צער וכאב עמוק מהעימותים והוויכוחים

ברשתות החברתיות.

השמצות, הכפשות ושנאת חינם אינם מאפיינים את המושבה והקהילה שלנו.

כפי שהצהרתי בעבר, אני מתחייב, שכל עוד אני מכהן כראש מועצה לא תהיה

באבן-יהודה כפייה מכל סוג שהוא לא חילונית ולא דתית.

לאורך כל השנים, חיינו כאן בשלום, אחווה ורעות, זה לצד זה, דתיים וחילוניים,

ותיקים וחדשים וידענו לשמור ולכבד כל אחד ואת האחר השונה.

אבן-יהודה מהווה בית חם ומכיל לכולם, חילונים ודתיים כאחד.

כולנו חיים כאן לאורך השנים כקהילה חזקה במיטבה, אף אחד אינו מעונין

לשנות את צביון המושבה החילוני ואין כפיה דתית כלפי אף אחד, כך היה עד

עתה וכך יהיה גם בעתיד.

אני ראש המועצה של כולם, ממלא את תפקידי ביושר, הגינות, שקיפות, דרך

ארץ, ללא שיקולים זרים וללא מורא, על פי החוק והשמירה על האינטרס

הציבורי של כלל התושבים, כל זאת, מתוך תחושת שליחות ואהבה גדולה

לתושבים ולישוב בו נולדתי.

כך פעלתי לאורך כל ארבעים שנות עבודתי בשירות הציבורי.

אבן-יהודה ישוב חילוני בו מתגוררת גם אוכלוסייה דתית חיה כאן בהרמוניה,

שקט, שלווה וכבוד הדדי, כולל חב"ד שנמצאים כאן עשרים ותשע שנים.

מסעדת שטמפר פתוחה בשבת מול בית הכנסת והכל בסדר, בתי קפה, בתי

קולנוע ומסעדות פתוחות בשבת, ככה חיים זה לצד זה קהילה וחברה שיודעת

לקבל ולכבד את השונה ואת האחר המאמינה בערך של חיה ותן לחיות.

לפני כשש שנים, כשנבחרתי לתפקיד ראש המועצה, פנו אלי עמותת חב"ד

והציגו מעל אלף חתימות של תושבים שדרשו ממני לאפשר להם לבנות בית

כנסת בשטח ציבורי השייך למועצה. זאת, לאור הבטחה קודמת של קודמי

בתפקיד. אני סירבתי לאפשר הקצאת שטח ציבורי של המועצה לטובת בניית

בית הכנסת לחב"ד והם המשיכו להפעיל בית כנסת בקניון המרכזי בישוב.

באותו זמן, הגיעה פניה מקבוצה שנקראת "קהילת השחר" (שהחלה לפעול

באבן-יהודה), שביקשה שהמועצה תדאג להם למקום להקמת בית כנסת.

סייעתי לחברי הקבוצה להשתלב בישוב וכרגע הם נמצאים ברחוב איילת

השחר.

לפני כארבע שנים, קיבלתי החלטה לא קלה, ללא חשש כשטובת האינטרס

הציבורי לנגד עיני, להרוס לאחר שלושים שנה מרפסת של בית כנסת בשכונה

ברחוב אהבת ציון, מאחר ופלשו לשטח הציבורי ומנעו את שדרוג הרחוב. אף

ראש רשות לא רצה להתעסק בזה וכך המצב היה עד שאני ביצעתי את

ההריסה ולאחר מכן את שדרוג הרחוב. לא חששתי לרגע מכיוון שפעלתי על פי

החוק.

אני יודע ומבין שלעיתים חלק מן ההחלטות שמתקבלות אינן משביעות את רצון

כולם, אך אני וחברי המועצה פועלים תמיד בצורה דמוקרטית, על פי החוק וכללי

המנהל התקין.

למרות ההתקפות והקמפיין האישי שמתנהל נגדי, אני מקבל באהבה ובשמחה

ביקורת, אני אוהב ומחבק את כל התושבים כולם.

אני מבקש להבהיר לכולם פעם נוספת את עמדתי ועמדת המועצה בנושא

מכירת וייעוד הקרקע ברחוב איילת השחר, כפי שידוע לכל חברי המליאה,

המועצה אינה צד להסכם המכר, והיא אינה יכולה למנוע מ"החקלאי" לסחור

בזכויותיו בחלקה.

הנושא נדון מספר פעמים בפורומים מקצועיים של המועצה וסוכם, שהמועצה

לא תתערב, במיוחד כשמדובר בנכס פרטי להבדיל מנכס שבבעלות המועצה.

הדרישה לקיים דיון בשלב זה, בעניין הצרכים והשימושים הציבוריים ברחבי

הישוב, אינה הגיונית ואינה ברת ביצוע. מכיוון שהדרישה הינה מלאכותית, רק

עכשיו כדי להצדיק את ההתנגדות לבניית בית כנסת של חב"ד.

על פי הנחיית הגורמים המקצועיים כולם, לא ניתן להחליט היום על שימושים

ציבוריים כשאוכלוסיית הישוב הולכת וגדלה והשימושים משתנים מעת לעת.

הצרכים של היום, לא בהכרח שיהיו מתאימים לעוד עשר שנים.

כך הבהירו גם גורמי המקצוע הסטטוטוריים, מהנדס המועצה וגם יועמ"ש

המועצה, בישיבה מקצועית שנערכה עם כל חברי המועצה, ישיבה שנערכה

מתוך רצון לפרוש בפני חברי המועצה את כלל השיקולים והנסיבות, ולאפשר

להם לשאול שאלות ולקבל תשובות מהגורמים המקצועיים.

חשוב לי לומר פעם נוספת בקול רם וברור, אני כעומד בראש המערכת וחברי

המועצה פועלים תמיד בכל החלטה ובכל נושא בהתאם לחוק והמלצת הגורמים

המקצועיים, לרבות יועמ"ש המועצה, כך היה עד עתה וכך יהיה גם בעתיד.

משהבינו המתנגדים להליך, כי לא ניתן לעצור את עסקת המכר בין "החקלאי"

לחב"ד, התבקשנו חברי המועצה לפעול לשינוי הייעוד התכנוני של המגרש

שנמכר לחב"ד, ולכל הפחות להגביל את השימושים עליו, כך שלא יהיה ניתן

לבנות בית כנסת.

במענה להצעה זו שהמועצה תפעל לשינוי ייעוד הקרקע בעיתוי הנוכחי, הציגה

יועמ"ש המועצה, את הבעייתיות במהלך של בקשה לשינוי ייעוד של המועצה

בקרקע פרטית לאחר שהתבצעה עסקת רכישה בין שני גופים פרטיים.

כמו כן, יועמ"ש המועצה הדגישה כי בקשה של המועצה לשינוי ייעוד בעיתוי זה,

לאחר שבוצעה עסקת מכירה, עלולה לגרור תביעות משפטיות של רוכש הקרקע

כנגד המועצה.

ככל שיש התנגדות לתושבים, הם רשאים להגישה ל"שרונים" באופן עצמאי. אין

מניעה לכך.

לצערי, הבקשה ל"קיום דיון עקרוני בנוגע לשטחים ציבוריים בישוב", לא יכולה

לשנות את העובדה שמהיום הראשון, הדיון סבב סביב המגרש הספציפי הזה

ברחוב איילת השחר שנרכש ע"י חב"ד.

המועצה הכינה בשנים האחרונות תכנית מתאר. בתכנית סומנו השטחים

המיועדים למבני ציבור וכך גם המגרש הזה. חשוב להדגיש כי עצם העובדה

שתיכנונית השטחים מסומנים למבני ציבור, אין משמעות בהכרח שהם יהיו גם

בבעלות המועצה. יכול להיות מצב שגורם פרטי מחזיק בבעלות קרקע עליה בנוי

מבנה ציבורי. אין בכך כדי לפגוע בזכותו לעשות בקרקע הזו מה שרשאי

הבעלים לעשות בנכסו.

העובדה שמבחינה תכנונית ייעודו של המגרש הינו "חום", מגרש למבני ציבור,

אינה משנה את העובדה שהמגרש הינו פרטי, וככזה אין למועצה יכולת להחליט

מה ייבנה בו כל עוד עומד השימוש המבוקש בתנאים הקבועים בחוק.

כל אמירה לפיה על המועצה לקיים דיון עקרוני בנושא השטחים החומים בישוב,

היא לא יותר ממכבסת מילים. אנחנו לא מתבקשים לקיים דיון עקרוני בנוגע

לשטחים הציבוריים בישוב, אלא מבקשים מאיתנו לקיים דיון פרטני בנוגע

למגרש הזה, ורק בנוגע למגרש הזה. רק בגלל שחב"ד רכשה אותו ורוצה

להקים עליו בית כנסת.

גם אם אני שותף לדעה שאבן-יהודה הינו ישוב עם צביון חילוני, וכך יש להשאיר

אותו, התנגדות לבניית בית כנסת על המגרש באיילת השחר רק בגלל שמדובר

בחב"ד, אינו שיקול ענייני, ובטח לא שיקול סביר.

מעבר לכך ההחלטה בבקשה להיתר היא של "שרונים" ושלה בלבד, לא של

המועצה. כך גם שיקול הדעת הוא של "שרונים", ולא של המועצה.

חברי המועצה, אני סבור שכל אחד צריך לקבל החלטה בהתאם לצו מצפונו,

אולם בכפוף לעמידה בכללים בסיסיים של שוויון, סובלנות, סבירות והתחשבות

בכלל השיקולים. אבן-יהודה היא לא זירת מלחמה של דתיים מול חילוניים.

שנים רבות חיינו בדו קיום בסובלנות ובהערכה הדדית, וכך צריך להמשיך

ולחיות.

כפי שאמרתי לכם חברי המועצה, במקרה הזה אין משמעת קואליציונית, כל

אחד ואחת סביב שולחן מכובד זה, יכול להצביע לפי צו מצפונו ובדיקת חוקיות

ההחלטה שכל חבר מועצה מצביע.

ולסיום בנימה אישית,

לאורך כל השנים חיינו כאן יחד, בנינו חברה וקהילה למופת, חיי שכנות טובים

וידענו לשמור על כבודם של כל הזרמים בישוב.

אני מבקש להניח בצד את המחלוקות המפלגות ולעשות כל שנדרש כדי שנוכל

כולנו יחד להמשיך לחיות באבן-יהודה בשקט, שלווה ואחווה.

מי בעד ההצעה לסדר כפי שהוגשה ע"י חברות המועצה לימור, מיגל ושיר?

3 בעד לימור גיל שני, מיגל אבינועם ושיר אידלסון

8 נגד אבי הררי, ערן אליאס, דרור ריבובסקי, יוכי פרי, יוסי אלבז, זיו קמיני,

הילה קולט וזוהר אברמוב.

ההצעה לסדר נדחית.

.2 אישור תב"ר 1511 יום הניקיון הלאומי

תקבולים:

המשרד להגנת הסביבה 19,415 ₪ (מצ"ב אישורי תמיכה)

קרנות הרשות 4,854 ₪

סה"כ 24,269 ₪

תשלומים:

עבודות קבלניות 24,269 ₪

סה"כ 24,269 ₪

מדובר בתקצוב המשרד להגנת הסביבה ליום הניקיון הלאומי.

הצבעה פה אחד

.3 הצגת מצגת המחלקה לשירותים חברתיים

הוצגה מצגת ע"י יו"ר הוועדה לשירותים חברתיים, הגב' מיגל אבינועם,

ומנהלת המחלקה, הגב' חגית זהבי.

במצגת פורטו פעולות המחלקה, מבנה כ"א ויעדי המחלקה (המצגת

מצורפת לפרוטוקול).

אלי גטר אבי הררי

מזכיר המועצה ראש המועצה