פרוטוקול ועדת ערר לארנונה הכללית מס' 0

ועדת ערר לארנונה הכללית

מועצה אזורית הגליל התחתון

1

ערר מס 31/8

בפני ועדת ערר לענייני ארנונה כללית

שליד מועצה אזורית הגליל תחתון

בעניין שבין:

בליל חברה לשיווק מזון לבקר וצאן בע"מ ח.פ. 9//88/115

ע"י ב"כ עוה"ד מרדכי כהן-ניסן ו/או זהר

נסים ו/או ג'וליאן חדאד ו/או אופיר רשף

ו/או סנדי טמיר ו/או אלעד דידי ו/או רוני

פפיסמדוב ואח' משד' המגינים 11-93 ,

ת.ד1111, חיפה– 91113 טל 2118118-

11 פקס 2118218-11

העוררת

נ ג ד

מנהל הארנונה - מועצה אזורית גליל תחתון

ע"י ב"כ עוה"ד אבי שמואלי ואח'

מרח' שמריהו לוין 81, ת.ד1512, חיפה 91115

טל 11-2151251 פקס 11-2151111

המשיב

החלטה

ההליכים

1. חברת בליל– חברה לשיווק מזון לבקר וצאן בע"מ, ח.פ. 11-1991813

[להלן: העוררת]

גליל תחתון להלן: המשיב ]

למועדים שבין 1/5/8113 ועד 91/1/8111, לפי דרישת מנהל הארנונה

מיום 11/1/11, על -סך של 1,111,911.81 [ .₪נספח א' לתצהיר

העוררת]

1. בגין הודעת שומה זו הגישה העוררת השגה נושאת תאריך

91/2/8111 , [נספח ב' לתצהיר העוררת

9. המשיב השיב להשגה זו ביום 12/3/8111 [נספח ג' לתצהיר העוררת]

1. נוכח דחייתההשגה הגישה העוררת ערר זה ביום 3/11/8111.

1. בערר זה התקיימו דיונים ביום 1/8/11 [83/1/11

[

ועדת ערר לארנונה הכללית

מועצה אזורית הגליל התחתון

8

1. הצדדים הגישו סיכומים בכתב ועתה הגיעה שעת ההכרעה

הסכמות מקדמיות

5. כפי העולה מסיכומי העוררת- סע' 9 ,1 ,1 – ואשר מפאת חשיבותם

מצוטטים:

8. " כאן חשוב לציין כי במסגרת ת.א811//-13-//- תובענה אשר הוגשה על

ידי המשיבה במקביל להליכי הערר שנוהלו בין הצדדים – הוסכם כי העוררת

תחוייב בהתאם לסכומי הארנונה הנגזרים מהכרעת ועדת הערר, אגב עיכוב

הליכי הגביה מטעם המשיבה עד להכרעה בהליך דנן, אשר יכתיב את היחסים

המשפטיים בין הצדדים.

4. למען הסדר הטוב יצויין כי, מלבד הודעת שומה המתייחסת נכון לתאריך

81111//, העוררת לא קיבלה שום הודעת שומה מאוחרת

9. אין מחלוקת בין הצדדים לגבי גודל השטחים המוחזקים על ידי העוררת של

11..3/ דונם

2. הסכמות אלה יעמדו כנגד עינינו בהמשך לצורך הכרעה בערר זה.

טענות העוררת

3. טענות העוררת הנן רבות ובעלות היקף רחב, הן במישור העובדתי והן

במישור המשפטי, כמפורט להלן בתמצית:

1. יש לשנות את סווג הנכסים כפי שנקבע ע"י המשיב

תפוסה" בשטח של 11,521 מ"ר- סווג 511 ]- "מבנה המשמש

לתעשייה" בשטח של 11,331 מ"ר– סווג 111 ]- לפריט סווג מס

221 – קרי– "מבנים חקלאיים".

8. יש לחייב את המערערת, אם בכלל החל משומת שנת 8111 ולא

רטרואקטיבית כפי שדרש המשיב משנת 8113.

9. המסמכים שבקשה מהמשיב, ולטענתה עליהם בסס את השומה-

לא נמסרו לידיה, חרף בקשתה ממנו - שכן אין ולא היו בידי

המשיב מסמכים כלשהם הקבילים משפטית, כדי לבסס את

השומה.

1. עדותה של המצהירה היחידה מטעם המשיב - גב' אושרית

אדמוני- מנהלת מחלקת הגביה- לא היה בה כדי להרים את הנטל

הנדרש מהמשיב כדי לבסס את השומה שהוצא למערערת.

1. העדרה של חוות דעת מומחה מטעם המ שיב יש בה כדי לפעול

כנגד המשיב, בניגוד להמצאת חוות דעת מומחה מטעמה למרות

חקירתו בחקירה נגדית, ומשלא נסתרה עדותו יש לקבל את חוות

דעתו, שמסקנתה הנה כי סווג נכסי העוררת אמור להיות 221 ,

קרי "מבנים חקלאיים

ועדת ערר לארנונה הכללית

מועצה אזורית הגליל התחתון

9

טענות המשיב

11. המשיב מאידך מצמצם את המחלוקת לכדי "סווג ה נכסים" נשוא

הערר בלבד, דהינו האם יש לסווג את המבנים כפי שהחליט המשיב

[- "מבנים חקלאיים", כאשר "הקרקע

התפוסה"- נותרת ללא שינוי.

11. לביסוס טענותיו מפרט המשיב את ההיסטוריה בכל הקשור לחיוב

בארנונה את העוררת, לאמר- מאז יסודה של העוררת בשנת 1322 ,

לא חויבה היא בארנונה עד לשנת 8111[ ,

מחודש 5/8113.]

18. בעקבות השומה הראשונה מחודש 9/8111 חויבה המערערת בגין

קרקע תפוסה 511]111.]

19. לפי השגה שהגישה המערערת בחודש 1/8111 [

פרקליטה הנוכחיאת סווג המשרדים, לסווג "מבנים

המשמשים לתעשייה 111 ]– שהנו בתעריף נמוך יותר

ממשרדים.

11. לאחר מתן החלטה זו, הגישה המערערת השגה נוספת, באמצעות בא

כוחה זה, ביום 91/2/8111, בה בקשה לבטל את הסווגים הנ"ל

ולקבוע כי המבנים שסווגו "כתעשייה" יש לשנותם לסו וג "מבנה

חקלאי".

11. טרוניית המשיב הנה שהיה על העוררת להגיש ערר על ההחלטה

הראשונה ולא השגה, משכך דין ההשגה השניה להידחות, כמו גם

ערר זה - מן הנימוק הפורמלי של עקיפת סדרי הדין הנהוגים

והקבועים בחוק.

11. מכל מקום המשיב אוחז בדעה, הגם שלא הגיש חוות דעת מטעמו

שכן לטעמ ו הפרשנות הנכונה של מצב הדברים כפי שהוצג בפני

הועדה ולאחר חקירת המצהירים הנה כי מדובר "במבנה לתעשייה"

לכל דבר וענין, ואין מדובר "במבנה חקלאי", ומשכך יש לדחות את

הערר, לחילופין מבקש ב"כ המשיב לקבוע כי במידה ועמדתו תידחה,

יש לקבל את עמדת העוררת דווקא, דהיינו שפעילותה הנה "מתן

שירות לחקלאי". משכך- לטענת המשיב- יש לקבוע כי המבנים נשוא

הערר יסווגו כ"מבנים המשמשים למשרדים, שירותים ומסחר" -

פריט סיווג 111 לצו הארנונה

דיון:

15. יש לברך את המשיב כי לא עמד על טענתו המקדמית לדחיה על הסף

של הערר, כפי שפורט בראשית החלטה זו.

החלטה זו תתייחס לטענות העובדתיות והמשפטיות כפי שעלו מכתבי

הטענות, המסמכים והדיון שהתקיים בפני הועדה.

ועדת ערר לארנונה הכללית

מועצה אזורית הגליל התחתון

1

12. א. מצאתי לנכון להתייחס כבר בראשית הדיון לטענות ב"כ העוררת

– כפי המפורט בסע' 88-81 לתשובת העוררת לסיכומי המשיבה

ב. בסעיפים אלו מיחס ב"כ העוררת למשיב פעולות שנעשו בחוסר

סמכות דהינו- "משלא התקבל אישור שרי הפנים והאוצר לשינוי סוג

הנכס וקביעת סיווג באופן המשפיע באופן מהותי על סכומי הארנונה... – דין

פעולה מנהלית שנעשתה בחוסר סמכות – להתבטל".

ג. להווה ידוע שהדין אינו מעניק לועדת הערר את הסמכות לדון

בטענות מסוג זה.

הפורום הנכון הנו בית המשפט לעניינים מנהליים בלבד.

לענין סמכות הועדה ראה סע' 8 לחוק הרשויות המקומיות [

על קביעת ארנונה כללית– 1351.

ד ויודגש-הטענות שניתן להעלות בפני מנהל הארנונה לפי סעיף 9

(א) לחוק הערר הינו הן מצומצמות לעניינים טכניים ועובדתיים,

ואין הסעיף עוסק בסוגיות משפטיות מובהקות כגון: חוקיות

השומה ו/או חיוב רטרואקטיבי וכו'. לענין זה ראו בגצ' 14133-

דשנים וחומרים כימיים בע"מ נ' עירית קרית אתא מו/].58.:

"מכאן שסמכותו של מנהל הארנונה מצומצמת היא ומוגבלת לנושאים

עובדתיים, טכניים ברורים בלבד. לשאלות עקרוניות יותר, כמו

הקריטריונים שנקבעו לאופן הטלת הארנונה, סבירות גובה הארנונה

וכדומה, אין הוא רשאי להידרש. אם זה הדין בסמכותו של מנהל הארנונה,

ממילא זהו גם הדין לגבי סמכותה של ועדת הערר והשופט המחוזי, שכן אלו

מהוות ערכאות ערעור על החלטותיו של הנ"ל."

בית המשפט העליון קבע כי סמכות הוועדה מוגבלת לטענות

המנויות בחוק הערר והיא אינה מוסמכת לדון, לדוגמא, בחריגה

מדיני ההקפאה. במסגרת פסק הדין בעע"ם 1112/11 עירית חולון

נ' קר פרי בע"מ ואח'. קבע בית המשפט כדלקמן:

"על פי חוק הערר סמכויות מנהל הארנונה וועדת הערר בעקבותיו תחומות

למספר נושאים מצומצם ואין מחלוקת כי בחינת החלטות השרים בענייני

ארנונה אינה נכללת בגדר אותם נושאים. בהתאם לכך אך מובן הוא שבית

משפט לעניינים מנהליים בשבתו בערעור מנהלי על החלטות ועדת הערר גם

כן אי נו מוסמך לבחון החלטות אלו [3215/11 וינברג נ' מנהל

הארנונה- עיריית תל אביב, פסקה 1 [2.1.8115.]

יודגש כי פרשנות זו של סעיף 9 [9

[ לחוק הערר על כך, כי מנהל הארנונה או ועדת הערר אינם

מוסמכים:

"להחליט בטענה ש מעשה המועצה של הרשות המקומית בהטלת הארנונה

או בקביעת סכומיה היה נגוע באי-חוקיות שלא כאמור בפסקאות 1]9 ]

של סעיף קטן

יוצא אפוא, כי חרף השאיפה לרכז את הסמכויות לדון בתקיפה

ישירה של החלטות מנהליות בפני ערכאה אחת על ידי הרחבת

סמכויות גופי הערר מנת למנוע פיצול הדיון בערכאות שונות

ועדת ערר לארנונה הכללית

מועצה אזורית הגליל התחתון

1

הרי שבתחום הארנונה המחוקק אמר דברו מפורשות והגביל את

הטענות בפני מנהל הארנונה וועדת הערר לאלו המנויות בסעיף 9

לחוק הערר, כך שיתכן, כי החייב בארנונה המבקש לתקוף חיובו

בטענות שונות בחלקן באות בגדרו של סעיף 9 [רר

וחלקן מחוצה לו, ימצא עצמו נאלץ ללכת במסלולים שונים וראו

לענין זה עניין מקורות, בסעיף 2; וכן עע"מ 9112/18 רג'יבי נ

יו"ר הועדה המקומית לתכנון ולבניה ירושלים , פ"ד נז 1 ]

131 ,811-811.

ה מאחר וטענה זו

שהוגש ע"י ב"כ העוררת 3/11/11]- הרי שאין לקבלה כלל-

אף במישור זה.

ו. היות והערר אינו מבוסס על טענה זו של חוסר סמכות, אשר

נטענה אך בשולי התגובה, אתייחס ליתר טענות העוררת- לגופו

של ערר.

13. המחלוקת האמיתית והעיקרית שבין הצדדים הנה כאמור סיווגו של

העסק בו מנהלת העוררת את עסקיה בשטח של 88,521 מ"ר. האם

כבקשת העוררת 5 לסיכומיהכולם

כמבנה חקלאי 221]

חלוקה של הנכסים לפי שני סיווגים-

11,521 מ"ר– קרקע תפוסה – סיווג מס' 511.

11,331 מ"ר– תעשיה – סיווג מס' 111.

81. מעיון במסמכים הרבים שהונחו בפני עולה כי טיעוני העוררת ביחס

למבנים הנה כמפורט:

1. בהשגה על הודעת השומה מיום 91/2/11 בקשה העוררת לשנות

את סיווג המבנים שסווגו בקוד 111, לסווג חקלאי 221]

הארנונה של 8111[ .1 להשגה

8. גם בערר מיום 3/11/11, בסע 11 נאמר: "בזיקה לאמור עולה כי

הנכס נשוא עניינינו תואם את הגדרת הנכס בסיווג בקוד 221 ,

ולא כזה שמסווג בקוד 111 שעניינו נכס המשמש כמבנה

תעשייתי".

ובסעיף 15-

"... הרי לגישת מרשתי, ההחלטה בסיווג נכסיה כנכס 111, מחוסרת כל

יסוד עובדתי ומשפטי כאחד".

ועדת ערר לארנונה הכללית

מועצה אזורית הגליל התחתון

1

81. 1. לפיכך- נוכח האמור בסע' ./ לתקנות הרשויות המקומיות [

ערר על קביעת ארנונה כללית–

1355 הקובע

"בשמיעת הערר לא תיזקק הועדה לכל נימוק שלא יצוין בכתב הערר או

בתשובה..." –

הרינו לקבוע כי הויכוח והמחלוקת שבין הצדדים מתמקדת אך

ורק לגבי המבנים שסווגו ע"י המשיבה בקוד 41/ [

בשטח של 1,551 מ"ר, כאשר יתרת השטח בגודל 39 מ"ר

מסווגת כ"קרקע תפוסה" לפי סיווג 11- ועל כך אין מחלוקת

8. גבולות המגרש בדיון בערר נקבעים כאמור בטענות המפורטות

בהשגה ובערר. "סיכומים" אינם הזירה המשפטית לטענות

חדשות שלא נטענו קודם, משכך כאמור הדיון יתמקד כאמור

במבנים שסווגו כתעשיה בלבד 111.]

מבנה חקלאי או מבנה תעשייתי

88. מלאכה זו של סיווג נכסים אינה קלה כלל וכלל, במיוחד כאשר

הנכסים פנים רבים להם.

89. הפסיקה בענין סיווג הנכסים נתנה כלים ומבחנים לשם קביעת סיווג

נכסים בהם מתבצעת פעילות כלכלית.

81. המתווה הנורמטיבי מחייב ראשית בדיקה לשונית, שכן צו הארנונה

לשנת 8111 קובע

סוג נכס 111 : מבנה המשמש לתעשייה, לרבות מיכלים

עיליים ו/או תת קרקעיים ו/או מתקנים מכל

סוג לכל מ"ר של המבנה או חלק ממנו.

[91.13 /₪מ"ר לשנה

סוג נכס 221: מבנה חקלאי לכל מ"ר - כל מבנה המשמש

לחקלאות, ולרבות מבנה המשמש לגידול

תוצרת חקלאית מכל סוג שהוא, או לאחסנת

ציוד חקלאי או תוצרת חקלאית, או המשמש

לבעלי חיים, כגון צאן, בקר ועופות, והכל

בלבד שהמדובר במבנה בעל שלוש קירות

לפחות.

[1.91 ₪למ"ר לשנה

81. להוכחת טענתם הגישו המערערים חוות דעת מטעם האגרונום מר

אייל שפירא שאף העיד בישיבת יום 83/1/11, ונחקר נגדית ע"י ב"כ

המשיב

ועדת ערר לארנונה הכללית

מועצה אזורית הגליל התחתון

5

81. ראשית יש לאמר כי הבליל הנו מאכל לבעל י חיים, ואשר מורכב

מחומרים שונים כמו: תירס, חיטה, שעורה, תחמיץ ושאר אבות

מזון. כל מנת בליל שונה בהרכבה בהתאם לדרישות הלקוח, למשל –

לפרה חולבת, לפרה לפיטום, לכבשים וכד'.

הבליל אשר מוציאה תחת ידה העוררת, ואשר כאמור משתנה בערך

התזונתי בכל מנה שלו, מתבצע כאשר לתוך המערבלת מכניסים את

המרכיבים השונים-

לרבות מרכיב הנקרא תחמיץ.

כאן יש לאמר שהתחמיץ הנו התוצאה הסופית של תהליך בו –

"קוצרים את חומר הגלם

לבורות אחסון המכונים ב ורות תחמיץ. מפזרים מעל מלח ומכסים ביריעות

פוליאתילן כדי למנוע חדירת מי גשם, על היריעות מונחים צמיגים להכבדה

מפני הרוח... שיטה זו מקבילה לשמירה באופן של ייבוש חומר הפיכתו לחציר

ואחסונו תחת סככה נגד הגשם."

"מסכים שיש לבדוק האם יש פטריות אנארוביות ואאירוביות. מסכים כי לשם

כך יש לדחוס ולהבטיח את חומר הגלם".

"כדי שהתחמיץ לא יתעפש אני עושה תהליכים שימנעו התעפשותו".

[8-9 לפרוטוקול יום 83/1/11- עדותו של מר שפירא

85. ללמדנו- הבליל אותו מייצרת העוררת, הנו מנת מזון לבעלי חיים

המורכבת מחומרי גלם רס

יחדיו- הכל כדי ליתן לבעלי החיים את המזון המיטבי עבורם- כל

בהמה כאמור לפי צרכיה ודרישותיה.

82. לצרכי הכנת בליל זה נדרשת העוררת לשטח קרקע גדול - 88,521

מ"ר, ובשטח זה ישנם מבניםstructure ]-פי התשריט

מטעם המשיב שנערך ע"י קלימי-אורן בע"מ, והמהווה חלק בלתי

נפרד מהחלטה זו, עולה כי נמצאים: סככות מתבן, מתבן, בורות

תחמיץ, סככות תחמיץ, סככת תערובת ומספר נוסף של מבנים

קטנים בשטחם.

83. עולה אם כן שהבליל - עד יציאתו משער העוררת עובר תהליך,

מחומר גלם למנת מזון.

91. 1 . חומרי הגלם שהנם כאמור סוגים שונים של מזון [- חיטה-

שעורה- זבל עופות- קליפות פרי הדר וכד

התחמיץ- כדי שבסופו של יום

תתקבל אותה מנת מזון- הבליל.

8 . מר שפירא בחוות דעתו סכם את התהליך ב- 8 שורות– עמ' 9-

"במרכז המזון אמצעי שינוע מתאימים לקבלת חומרי הגלם, לאחסנתם,

לערבולם ל"בליל" ולמסירת הבליל, כ לומר לחלוקתו לאיבוס ברפת או

לפריקתו לעגלה פורקת או למשאית".

ועדת ערר לארנונה הכללית

מועצה אזורית הגליל התחתון

2

9. תהליך זה אשר נצפה ע"י גב' אושרת אדמוני מקבל נפח גדול

יותר בתצהירה מיום 1/1/11 שהוגש לועדה ועליו אף נחקרה

בסע' 5.9 מתארת היא את שראתה

"מבלי לגרוע ובנוסף לאמור, ביום 83/18/19 הח"מ יחד עם פקח המועצה

שניר אלמליח, ביקרנו בשטח. בביקור זה ראינו סככה ענקית המחולקת

למספר תאים. בתאים אלה הונחו חומרי גלם מסוגים שונים. אין לי

הכשרה מתאימה לזהות חומרי גלם אלה, אולם אפשר ללמוד על טיבם, בין

היתר, מהאמור בחוות דעת האגרונום מטעם העוררת. בתא האחרון הוצב

מיכל תערובת ענק. כפי שהבנו, וכפי שגם מפורט בחוות הדעת של מומחה

העוררת, חלק מאותם חומרי גלם עוברים תהליכים כימיים שונים, כגון

החמצה. ראינו כיצד טרקטור עם כף גדולה עובר בין התאים, או סף את

חומרי גלם מסוגים שונים ומעביר אותם או למיכל תערובת או למערבלות

ניידות הנגררות אחרי טרקטורים. בתוך כלי קיבול אלה, כך הבנו, מתבצע

תהליך הערבוב של חומרי הגלם וייצור התערובת הסופית, לפי הזמנת

הלקוח. התערובת שמיוצרת באופן הנ"ל מועברת לידי המזמינים

באמצעות משאיות גדולות. ואכן, במהלך הביקור ראינו בשטח וצילמנו

משאית".

91. 1. עינינו הרואות אם כן שבשטחה של העוררת מתבצעת פעילות

החורגת מההגדרה הכוללת של "מבנה חקלאי" בצו הארנונה

[221]- המבנים אינם משמשים לגידול תוצרת חקלאית

ואינם משמשים לבעלי חיים.

8. לענין "אח סנת ציוד חקלאי או תוצרת חקלאית" - שהנו חלק

מהגדרת "מבנה חקלאי" בצו הארנונה - הרי שאחסנתם של

חומרי הגלם המגיעים לעוררת - כמו "מבנים לשיירי מספוא

"רטובים טריים 9.1.8 לחוות הדעת

חומרי מספוא יבשים לזמן קצר 9.1.9 לחוות הדעת

"מבנים רב שימושיים לאחסנת חומרי מספוא יבשים לזמן ארוך

["9.1.1 לחוות הדעת 9.1.1

לחוות הדעת- אחסנה זו הנה אחסנה קצרת מועד ומהווה רק

חוליה בשרשרת של הכנת הבליל - שהנו התוצר המוגמר של

אותם חומרי גלם

במערבלים השונים- בין הניידים ובין הנייחים הנמצאים

בשטחה של העוררת 9.1.5 ו- 9.1.2 לחוות הדעת

98. בדקתי את הערך"תחמיץ" בויקיפדיה שהוגדר-

תחמיץ הינו מזון למעלי גירה שהוכן תוך החמצה, שיטת שימור שנועדה לאפשר שמירת מזון

לתקופות ארוכות.

התחמיץ הנפוץ בישראל הוא תחמיץ חיטה ותחמיץ תירס, המיועדים להזנת בקר לחלב. ברפת

החלב הישראלית משמש בדרך כלל תחמיץ החיטה כרכיב המזון הגס המרכזי במנת המזון של

הפרות החולבות וכיוון שהוא מיוצר פעם אחת בלבד בשנה, נודעת חשיבות מרכזית לאופן

ולאיכות הכנתו.

ועדת ערר לארנונה הכללית

מועצה אזורית הגליל התחתון

3

ייצור התחמיץ מתבצע במספר שלבים

• הקציר בשדה- החיטה נקצרת ונאספת על ידי קומביין אל תוך משאיות. עיתוי הקציר

הוא בעל השפעה מכרעת על איכות החומר. מקובל לקצור את החיטה לפני שהגרעינים

מתמלאים ומתיבשים, בעת שהגרעין נמצא במצב שבין הבשלת חלב להבשלת דונג.

הקדמת הקציר תביא לשיפור איכות החלבון ולעלייה ברמת הנעכלות של התחמיץ, אך

תפגע בכמות היבול שתיקצר מהשדה.

• אחסון- השלב השני הוא הבאת החומר לבורות גדולים שם נפרק החומר. הירק הקצוץ

נפרק בבור, ומהודק על ידי שופלים למניעת היווצרות כיסי אוויר, לעתים בתוספת

חומרים מונעי חימצון או משפרי תסיסה. לאחר ההידוק מכסים את החומר ביריעות

פלסטיות. המטרה של תהליך זה הוא למנוע נוכחות אוויר, שתאפשר פעולת חיידקים

מחמצנים שגורמים לקלקול החומר.

לאחר הכיסוי הירק עובר תהליך תסיסה אנאירובית ולאחר שבועיים החומר מוכן לשימוש.

במהלך השימוש בחומר חושפים כל פעם מעט חומר כדי לא לקלקל את החומר בבור. התחמיץ

יכול להישמר בתנאי איחסון אופטימליים למשך שנים.

בהפניה לערך החמצה- מפאת אורכו של הערך, להלן ציטוט

הרישא:

" החמצה היא תהליך הכנה ושימור מזון, תוך שימוש במים בתוספת חומץ או מלח, שמטרתו

העיקרית לשמר את מרבית הרכיבים המזינים, תוך כדי הפיכתו לאכיל לאורך זמן רב מהרגיל.

התהליך מלווה גם בשינויי טעם וריח אופייניים. החמצה נעשית בעיקר בתהליך תסיסה שאותו

מבצעים מיקרואורגניזמים.

..........גם חיות משק, או ליתר דיוק - החקלאים שמגדלים אותן, נהנים מהאפשרות של הכנת

כמות גדולה של מזון בהמות בתהליך החמצה, ועל ידי כך ישנה אפשרות של הזנה טובה לאורך

כל השנה ללא תלות בכמות היבולים החודשית ובאיכותם. לפיכך, החמצת מספוא לבהמות

במגדלי ובבורות תחמיץ (סיילו) היא מראה שכיח במשקים חקלאיים רבים.

ובהפניה לערך תסיסה הקובע:

תסיסה (בלועזית: פרמנטציה, Fermentation) היא תהליך כימי המשמש להפקת אנרגיה

בחלק מהיצורים החיים.

תסיסה מתרחשת בהיעדר חמצן ומטרתה היא לגרום ל-NADH למסור את האלקטרונים שלו

להפוך ל-+NAD ולקלוט אלקטרונים מחדש בגליקוליזה.

תהליך התסיסה מוכר לאדם מזה אלפי שנים, זאת הודות לתוצרים הסופיים של מספר תהליכי

תסיסה במיקרואורגניזמים, תוצרים המשמשים את האדם רבות בתעשיית המזון

ועדת ערר לארנונה הכללית

מועצה אזורית הגליל התחתון

11

לאור האמור והמפורט לעיל המסקנה המתבקשת היא אם כן

שתהליך ההחמצה - או הכנת התחמיץ- הנו תהליך כימי לכל דבר

וענין- וכך אף העיד מר שפירא- [8 לפרוטוקול, ובורות התחמיץ

– [9.1.1 לחוות הדעת-

אלא שטחים המהווים מקור לפעילות כימית - תסיסה-

המפיקים מזון לכל דבר וענין.

88. ובחזרה לאמור בסעיף 88 דלעיל-מבדיקת המבחנים בענין סיווג

נכסים עולה כי הסיווג אמור להיות פרטני לכל נכס החייב בארנונה.

[ראה בר"מ 1/8- מנהלת הארנונה בעירית חולון נגד תוצרת

חקלאית מובחרת בע"מ, כדברי השופטת ברק - ארז בפס"ד מיום

18/1/19]- "והנטועה במאפיינו של כל נכס

וכפי שיפורט להלן.

84. השוואה ואנלוגיה- גזירה שווה

1. בפס"ד זה בר"מ 1/8]

לצרכי ארנונה

8. בעלת חדרי הקירור בקשה לראות "בחדרי הקירור

"תעשייה" מאחר שפעולת הקירור מהווה השבחה של

המוצרים ומיועדת להארכת חיי המדף שלהם ולא לאחסונם

בלבד. בסיס לעמדתה זו בקשה החברה למצוא בפס"ד

רעיונות 511151] בו אופיינה פעילות תעשייתית

במבחנים כמו: "יצירת יש מוחשי אחד מיש מוחשי אחר"

"היקף הפעילות היצורית". "המבחן הכלכלי המדגיש את

השבחת המוצר".

9. מאידך- העיריה בקשה לראות בחדרים- "משרדים שרותים

ומסחר, מחסן עצמאי", תוך התבססות על פס"ד שטראוס

[- מחוזי חיפה 915/11]

אחסנה אינו עולה כדי פעולה יצורית= דהינו ביקשה לבצע

גזרה שווה לעניינה, שכן במוצרים המאוחסנים לא מתבצע כל

תהליך של יצור ו/או שינוי של טיב המוצר, וכי יעודו הבלעדי

של הנכס נשוא המחלוקת הוא אחסנה בקירור של מוצרים

מוגמרים תמורת תשלום.

1. ועדת הערר קיבלה את עמדת בעלת חדרי הקירור וקבעה כי

הסיווג המתאים הנו "תעשייה".

1. ערעור מינהלי שהוגש ע"י העירייה לביהמ"ש המחוזי- נדחה.

ביהמ"ש המחוזי קבע כי אחסון בקירור עמוק משביחים את

התוצרת החקלאית, ולכן החלטת ועדת הערר לפיה פעולת

"השימור" מהווה תהליך של ייצור היא החלטה סבירה. כן

קבע כי פעולת הקירור נעשית בתהליך תעשייתי המצריך

ועדת ערר לארנונה הכללית

מועצה אזורית הגליל התחתון

11

העסקת עובדים -פרי 1533/15]

שהפעלת מיכון קירור מיוחד מהווה תהליך תעשייתי ההופך

מוצר טרי למ וצר קפוא 119/11- החברה

לקירור

מגיעים מוצרים מוגמרים וארוזים לתקופת מעבר לא ארוכה

ויוצאים ממנה באותה צורה, שאותו יש לסווג כמקור

"מסחר", לבין מקום שיש בו מוצרים מושבחים ומשך חייהם

מוארך, תוך שימוש בציוד תעשייתי מיוחד, שאותו יש לסווג

"כתעשייה".

1. גם בקשת רשות הערעור-בר"מ 1511/19 הנ"ל- שהוגשה ע"י

העירייה לבית המשפט העליון- נדחתה- תוך אימוץ עמדת בית

המשפט המחוזי והשארת הסיווג כתעשייה.

91. 1. כן הריני להפנות לעת"מ 34118- בימ"ש מינהלי חיפה

השופטת שטמר- יאיר שיווק בע"מ נ' עיריית חדרה ואחרים.

פס"ד מיום 2/9/8115.

8. בפס"ד זה נידונה השאלה כיצד לסווג בית מיון ואריזה

לביצים, הסככות והשטח הצמוד לו - לטענת העירייה - יש

לסווגו "כמבנה מסחרי", לטענת העותרת- - "מבנה חקלאי".

9. הפעילות בבית האריזה כוללת קבלת ביצים מן החקלאים,

העברתן במכונות המיון והאריזה, מיונן הכולל הוצאת ביצים

פסולות, שיקוף, החתמה, מיון על-פי גודל, והכנסה למארזי

קרטון, לאחר מכן מועברות הביצים לשווקים באמצעות

מפיצים. פעילות העותרת אינה כוללת תהליך עיבוד, ולו

חלקי של המוצר.

1. ועדת ערר קבעה כי מדובר בנכס "מסחרי".

1. בפס"ד זה המהווה ערעור על החלטת הועדה סוקרת כב

השופטת שטמר את המצב המשפטי דאז בעיריית חדרה, את

טענות הצדדים וקובעת כי הנכס הנו מסחרי ולא חקלאי,

וכדבריה-

בנידוננו, העותרת אינה מגדלת את העופות ואינה אוספת את הביצים. היא אמנם לא מסרה פרטים

על אופן ההתקשרות עם הלולנים וכיצד היא מקבלת תמורה, אולם נראה כי אין מחלוקת שהיא

רוכשת מהם את הביצים, ועיסוקה הוא מיון הביצים במכונות המיון הגדולות שבעסקה, אריזתן

ומסירתן למשווקים, שאינם עובדים שלה .

בנסיבות אלה, אין העותרת עוסקת בעיסוק חקלאי. "הפן החקלאי" הסתיים עם מכירת הביצים לה על

ידי הלולנים. מכאן ואילך מתחיל העיסוק של העותרת, הנבדל ונפרד מעיסוק החקלאים. אין הפעילות

של העותרת שונה מעיסוקם של כל אלה הקונים תוצרת חקלאית מאחרים ומשווקים אותה לאחר מיון

ואריזה. לא ניתן לומר כי כל אותם הסיטונאים המחזיקים בערים או בסמוך להן מחסנים או בתי מסחר

לתוצרת חקלאית לפני שיווקה לצרכנים, הם חקלאים והמבנה הוא חקלאי .

אם החקלאי עוסק בלולים ובביצי מאכל, והוא עצמו ממין את הביצים ומשווק, הרי גידול העופות הוא

העיסוק העיקרי, ואילו הפן המסחרי הוא התוצאה של העיסוק. בנידוננו חסר השלב העיקרי של

ועדת ערר לארנונה הכללית

מועצה אזורית הגליל התחתון

18

הפעילות החקלאית. כל העיסוק הוא מסחרי. בית האריזה נפתח לצרכים מסחריים ולא לצרכים של

עזרה לחקלאות ועידודה. לפיכך לעמדתי, הפרשנות הנכונה היא שבסוג כזה של עסקים, כאשר הפן

השולט היחידי או העיקרי הוא הפן העסקי, המבנה המשמש לפעילות המסחרית הזו, הוא מבנה

מסחרי .

משכך, אין מקום לשינוי סיווגה של העותרת כעסק "מסחרי". אומנם אין מחלוקת כי עסקינן במצרך

בעל "אופי חקלאי" אך בחינת פעולתו של בית האריזה מובילה למסקנה כי מדובר בעסק מסחרי

מובהק, בעל מחזור מכירות נרחב ומניב רווחים, המשרת לקוחות רבים, לרבות סיטונאים וקמעונאים .

הואיל ולעמדתי בית האריזה אינו חוסה תחת הגדרת "מבנה חקלאי", אזי, אין גם להתערב בסיווגם

של יתר נכסי העותרת, קרי, הסככות והקרקע עליהם ניצב בית האריזה, הואיל ומטרתם לשרת את

בית האריזה ולפיכך, הם מהווים חלק בלתי נפרד מבית האריזה (יש לציין בהקשר זה כי כך אף ע ולה

מעמדת העותרת]

91. 1. כן הריני להפנות לעמ"נ 11115- בימ"ש מינהלי ירושלים

כב' השופט מרזל - עופר ל. אלומיניום בע"מ נ' עיריית

ירושלים- [

8. בפס"ד זה נידונה השאלה כיצד לסווג עסק שעניינו ביצוע

עבודות אלומיניום - ייצור חלונות ודלתות מאלומיניום

וזכוכית. האם מדובר בסיווג "מלאכה" או "תעשייה".

9. ועדת הערר פסקה כי מדובר "במלאכה", לפי מבחנים

המפורטים בהחלטתה.

1. העוררת ערערה על החלטה זו ובקשה להכיר בעסק כסיווג

"תעשייה

המשפט, בנסיבותיו של מקרה זה דחה את הערעור, תוך

שהוא מציין שהמבחנים הידועים והמוכרים ל"תעשייה"

אינם חלים כאן- ולדוגמא- גודל השטח בו מקיים העסק את

פעילותו, אופי הייצור, יצירת "יש" אחד מ"יש" אחר,

ופעילות המשביחה את חומר הגלם.

מהכלל לפרט

95. 1. ענינו הרואות כי פסקי הדין, שפורטו לעיל ובאריכות

הקובעים את המבחנים לצרכי סיווג נכסים, מעידים כי

מלאכת הסיווג אינה פשוטה כלל וכלל, והמבחנים שנקבעו יש

בהם לסייע.

8. בענין שלפנינו - השטח בו מנהלת העוררת את עסקה הנו

למעלה מ- 88 דונם- שטח גדול ורחב- לכל הדעות.

9 . מחזור עסקיה של העוררת הנו כ- 11 מיליון₪ לשנה- לפי

עדותו של מנכל"ה

1. מ"תרשים הזרימה" כפי שתואר בהחלטה זו, וכפי שהעידו

מר שפירא

[

ועדת ערר לארנונה הכללית

מועצה אזורית הגליל התחתון

19

מעורבותה של העוררת בעניינינו היא: השבחה של חומרי

הגלם הנכנסים בשע ריה, דהינו: נכנסים חיטה / תירס /

שעורה וכו'- העוררת מייצרת בליל המהווה מזון לבעלי חיים,

ומנות המזון יוצאות משעריה אל לקוחותיה - שהם כדברי

המומחה: "אין קשר בין החקלאים המספקים את מרכיבי

הבליל לעוררת, לבין הרוכשים שיכולים להיות כל קונה

פוטנציאלי" [8 רישא- ובדברי המנכ"ל- "כל אחד רשאי

לקנות בליל" [1 סיפא

מדובר בתהליך ההופך מוצר אחד

למוצר אחר- מנת מזון לכל דבר לענין הכולל בתוכו הן את

חומרי הגלם והן את התחמיץ, ואשר כבר הוחלט לגביו שהנו

מוצר מזון שמתקבל לאחר תהליך כימי בבורות תחמיץ.

יתרה מזו- חומרי הגלם המגיעים לעסקיה של העוררת כמו

שהם

ואורך חייהם מוארך- וכשהם מוכנים לאכילה- כל בהמה לפי

צרכיה ודרישותיה.

כן יודגש כי חומרי הגלם-כשמם כן הם - אין הם מוצר מוגמר

הנכנס למקררים ונמכר כמו שהו א תמורת תשלום

תוצרת חקלאית]

ביד היוצר

חיים,וכאמור –כל בעל חיים לפי צרכיו ודרישותיו.

1. כך אף מניתוח פסק הדין בעניןיאיר שיווק [

לביצים- שם מצאה השופטת שטמר שהסי ווג הנכון הוא

"מסחר" ולא "מבנה חקלאי" - שכן "השלב החקלאי"

מסתיים עם מכירת הביצים לעותרת

ובענייננו – הפן החקלאי מסתיים עם מכירת חומרי הגלם

לעוררת

ושאר מיני אבות מזון

מכאן ואילך מ תחיל העיסוק של העותרת הנבדל והנפרד

מעיסוק החקלאים.

הריני שב ומפנה לציטוט מפסק הדין של השופטת שטמר,

אשר מתאים והולם לענין זה שלפנינו.

[- [

מנימוקים אחרים לחלוטין שאינם רלבנטיים לעניינו

1. גם לפי המבחנים בפס"ד עופר אלומיניום, ניתן לקבוע כי אכן

מדובר במבני תעשיה ולא במבנה חקלאי.

ועדת ערר לארנונה הכללית

מועצה אזורית הגליל התחתון

11

5. התהליך שעוברים חומרי הגלם מרגע כניסתם לשטחה של

העוררת –הכל כפי שבואר והוסבר לעיל , ובקצרה:

קליטה - מיון ושינוע חומרי הגלם לאיחסון לפי מין - תהליך

הכנת התחמי ץ - הכנת נוסחת הבליל המסוים לפי נוסחה

שקובע טכנולוג מזון לכל בעל חיים - הכנת הבליל באמצעות

עירבולם של חומרי הגלם במערבלות ניידות ונייחות - הכנת

מנות לפי דרישת הצרכן- הפצת המנות לצרכן הסופי על ידי

משאית העוררת.

[-הצרכן הסופי הוא כל רוכש פוטנציאלי ולאו דווקא

החקלאים המוכרים את חומרי הגלם לעוררת

תהליך זה המבוצע במבנים - איננו חקלאי כלל וכלל. זהו

תהליך יצורי לכל דבר ועניין.

2. לפי עדותו של המנכ"ל -מחיר המנה הנמכרת של הבליל הנו

גבוה מסך המחיר של רכישת כל חומרי הגלם, שהרי נוכח

מעורבות פעילות העוררת , מקבל החקלאי, בעלים של

הבהמות, מזון שניתן לאחסנו לאורך זמן, להבדיל מחומר

הגלם אשר לכשעצמו אינו בעל חיי מדף ארוכים,והוא לבדו

אינו יכול לשמש כמזון בריא ומזין לבהמות.

3. לכן, ולאור המבחנים שפורטו ונבדקו מול עסקה של העוררת-

הרי יש לאמר בפה מלא שאכן מדובר בסיווג מס' 111- קרי

"תעשייה".

עניינים נוספים

92. 1. עיינתי ב"הסכם הפשרה" שנחתם בין מ.א. גליל תחתון לבין

העוררת, מיום 81.1.11 בענין היטל הביוב

8. יש לציין שהסכם זה הנו ספציפי לענין היטל הביוב, ואין

להקיש ממנו לענין המבנים המחויבים בארנונה - הכל

כמפורט בהחלטה זו.

93. 1. רישיון העסק שהוגש מטעם הצדדים בהסכמה ונושא תאריך

89/8/8111, לא נחקר עד תום על-ידי הצדדים. מעיון ברישיון

העסק עולה כי הוא ניתן לשדה אילן- אגודה שיתופית, שת.ז.

שלה הנו- 15-1119351, ואשר שונה ממס' הזיהוי

של העוררת 111991813]

מיום זה שהוצא לטובת האגו"ש "שדה אילן" מתייחס

לעוררת- [

עסקיה באתר מאז שנת 1322, והמנכל העיד שהוא בתפקידו

משנת 8118.]

ועדת ערר לארנונה הכללית

מועצה אזורית הגליל התחתון

11

8. בהתחשב בעובדה זו- שרישיון העסק אינו של העוררת- הרי

נמצאנו למדים שהעוררת פועלת ללא רישיון עסק על- שמה.

כלום לכך כוונה העוררת?

[

סע 1 א"המשכיר- מושב עובדים אינו אחראי כלפי

השוכר–העוררתלקבלת רישיון מאת הרשות המוסמכת הדרוש

לניהול העסק במושכר ועל השוכר בלבד להשיג הרישיון הנ"ל..."]

9. המונחים ברישיון העסק אינם משקפים את הפעילות

האמיתית והנכונה המתנהלת בשטחה של העוררת- הכל כפי

הדברים שנאמרו ע"י המומחה, המנכ"ל וגב' אדמוני - וכפי

שנפסק לעיל - ראה במיוחד האנלוגיה לפס"ד תוצרת

חקלאית".ו-" יאיר שווק".

11. העוררת הסיטה את הדיון בסיכומיה מהמהות של העניין –

עיסוקה האמיתי של העוררת, קרי מהות השימוש בנכס ,שהרי על

פי השימוש נגזר הסווג לצרכי ארנונה, לעניין הפרוצדורה הדיונית

והתייחסות לכשלים בניהול עמדתו של המשיב,לרבות העדרה של

חוות דעת מטעמו ואי העדת עדים מהותיים לדעתה - כך שיש

לזקוף זאת לחובתו של המשיב, ומשום כך לקבל את הערר.

לטעמי יש לדחות טענות אלה. עובדי המועצה אינם אמורים

להיות בעלי הכשרה מקצועית בסוגי הנכסים הנמצאים בתחומי

הרשות. הדין מעניק את זכות ההשגה על השומה. ההשגה

מתבררת בפני מנהל הארנונה והוא מחליט האם לקבל או לדחות

את ההשגה.בפני הנישום עומדת זכות בדין להגיש ערר לוועדת

ערר שהיא טריבונל שהוקם לטובת הליך זה בלבד, כאשר אין

דרישה לקיום הליכים פרוצדוראליים נוקשים-סעיף 3

א לתקנות סדרי הדין בועדת ער ר

הקביעות העובדתיות של המומחה ושל המנכ"ל מקובלות עליו-

אך המסקנות הנובעות מהן שנויות במחלוקת.אין בכך כל פסול.

בפני ועדת הערר נמצאים מסמכים ועדויות מספיקות כדי ליתן

את ההחלטה , ואין לראות במחדלים הנטענים כדי לפ גוע

בטענות המשיב –בנסיבותיו המיוחדות של הליך זה.

11. לא מצאתי לנכון להיעתר לעררה זה של העוררת, נוכח העדרם של

צידוקים עובדתיים ומשפטיים לשנות את הסיווג מ"תעשייה"

ל"מבנה חקלאי".

18. כל הראיות- כפי שהוצגו על-ידי העוררת וכן ע"י המשיב מלמדים

שאכן המבנים שסווגו כ"תעשייה"- כדין ובדין סווגו כך.

ועדת ערר לארנונה הכללית

מועצה אזורית הגליל התחתון

11

19. על הרשות לדאוג שהעסקים בתחומה ישלמו את הארנונה

הנכונה, על -פי השימוש האמיתי שמתבצע במבנים הנמצאים

בשימושו של "המחזיק". העוררת היא המחזיקה במבנים הללו-

וחובה עליה לשלם ארנונה בגין שימוש זה במבנים אלו.

אין זה הוגן ואין זה ראוי שמחזיק בעסק לא ישא בהוצאות

ארנונה, שעה שתושבים אחרים כן משלמים,עם כל ההכבדה

הכלכלית הכרוכה בכך. הארנונה המשולמת על ידי תושבי הרשות

נועדה לרווחת התושבים כולם.אי תשלו ם ארנונה יהא בו כדי

לפגוע בשירותים הניתנים לתושבים, ובמקרה זה העוררת רק

נהנתה לאורך שנים אך לא שילמה מאומה.יוצא אם כן

שהנפסדים היו תושבי הרשות אשר למעשה מימנו את שירותי

הרשות שניתנו לעוררת מבלי שהיא שילמה עבור שירותים אלו.

בנקודה זו, מן הראוי היה שהעוררת לא תשמיע טענתה על פגיעה

כלכלית בגין השתת חיובי ארנונה על עסקה גדול המימדים

[ ₪]

היא זו שאמורה לתמחר את מחיר מנות המזון אשר מוכרת היא

לצרכנים הסופיים,כפי שכל סוחר מתמחר את מרכולתו וכולל

בתוכו את ההוצאות/תקורות הכרוכות ביצור-שיווק-מכירה .

11. את העדר חיובה בארנונה למשך שנים רבות 1322]

ביצוע סקר הנכסים בשנת 8113- יש לזקוף לחובת הרשות בשל

טעות.על הרשות לתקן טעות זו שאחרת תימצא כמי שמועלת

בתפקידה-ולכך לא ניתן להסכים כלל וכלל.

11. לפיכך דין הערר להידחות

על העוררת לשלם את שנקבע על-ידי המשיב הן בעבור הקרקע

התפוסה 11,521 מ"ר11,331 מ"ר

לתקופות – כפי שהוסכם עליהן בין הצדדים.

נוכח ייחודיות הערר, אופיו וראשוניותו- כל צד יישא בהוצאותיו.

11. זכות ערעור לבית המשפט לעניינים מנהליים בנצרת תוך 11 ימים

ממועד המצאת ההחלטה לצדדים.

גד נחום עו"ד

יו"ר הועדה

אני מסכימה- ברכה נודלר, חברת ועדה __________

אני מסכים– זאב אלמן, חבר ועדה __________