פרוטוקול ועדת ערר לארנונה הכללית מס' 0

בפני ועדת ערר לענייני ארנונת כללית

שליד מועצה אזולית הגליל תתחתון ערר מס 10/13

שחר תבור

מושב שרונה 15232

המערער

מנהל הארנונה - מועצה אזורית הגליל התחתון

עייי ב'יכ עוחייד: אבי שמואלי ו/או אליהו שמואלי

ו/או שגיא רובינסקי ו/או אופירת אשל ו/או דותן לופט

מרתי שמריהו לוין 24, ת.ד. 4758, חיפה 31047

טלי: 04-8674875 ; פקס: 04-8674450

דוא'יל: [|.60.ש8!-ץ/1006ה66695+ס

המשיב

החלטה בערר 10/13

הערר:

1

2

הערר הנו בגין חיוב בעבור תוספת שטח של 20 מייר כמגורים, הגס שלטענת העורר מדובר

בתניה מקורה, ומשכך אין לחייב חניח מקורח בארנונת.

1. בתמיכה לטענתו וו מבקש העורר להתבסס על סעי 4.1 לצו הארנונה לשנת 2011, כפי

שבא לידי ביטוי בפרוטוקול מס' 8/2010, מלוס 24/11/2010, של ישיבת המליאה של

המועצה, לפיה חניה מקורה פטורה מארנונה.

כן מבקש העורר להיבנות מכך שלטענתו התשגה שהגיש ביום 16/11/11 [ונקראה על ידו-

ייהודעת שומה-ערריי] לא נענתה במסגרת 60 חימיס בהם על הרשות להשיב על השגה בענייני

ארנונה.

ההליכים:

3

4

ביום 29/9/13 התקיימה ישיבה בעניינו של העורר בפני ועדת הערר בה נשמעו טענות העורר

וטענות בייכ מנהל הארנונה. [עוייד רובינסקי].

נוכת כך שהובחר לעורר כי סמכויות ועדת הערר אינן כוללות התערבות בחוקיות צו הארנונה

והטלת התיוביס בגין הניה מקורה למגורים- הופנה העורר לבדוק צעדיו כולל פניה לבית

המשפט לענייניס מנהליים.

העורר פנה שוב ביום 23/10/13 לוועדה בבקשה למתן ארכה לבדיקת עניין הפניה לבית

המשפט המנהלי וכן ביקש לדון בטענתו בדבר אי מתן תשובה להשגתו במהלך 60 הלמלם.

משכך נדרשיס אנו להחלטה בערר זה על כל ראשיו.

דיו(:

7

.10

1

בעקבות סקר מדידת נכסים שנערך בתחומי המועצה, נשלחה לעורר, בתאריך 30/10/11,

הודעת שומה מעודכנת, ומגדילה, את שטת ביתו הרלבנטי ב- 20 מייר המהוויס שטח של תנית

מקורה שנמצאת בסמוך/בצמוד לאותו בית. בהודעת השומה הנייל צוין כי העדכון חאמור

יבוצע החל בתאריך 1/7/09. [נספת אי לתשובת חמשיב].

בתאריך 16/11/11 הוגשה מטעמו של העורר השגה [אותה כינה 'יערריי], במסגרת אותה השגה

ביקש העורר לחייב את שטח החניה ייעפייי חנה ולא מגוריסיי, ואף ביקש שבכל מקרה תוספת

העדכון תתושב החל בתאריך 1/1/11 [ולא החל בתאריך 1/7/09], ובכל מקרה הכוונה חיתה

לפוטרו מתשלום בגין תניח לא מקורה.

בתאריכים 4/1/12 ו- 5/2/12 נשלתו לעורר תשובות מטעם המשיב, שבהן התקבלה, חלקית,

ההשגה הנייל שהוגשה על ידו, וואת תוך תיקון מועד תחילת עדכון השומה לתאריך 1/11/11

ואילך (להבדיל מתאריך 1/7/09 שצוין לכתחילה בהודעת השומה])- [נספת ג' לתשובת חמשיב].

במצב דבריס גה, מנוסחה של ההשגה [שכאמור כונתה ייהודעת שומח-ערריי] עולה כי טרונייתו

של העורר אודות חיובו משנות 2009 ולא משנת 2011- הוסדרה בתשובת המשיב, לפיח תחילת

התיוב הנו מיוס 1/1/2011.

1. תשובה זו נמסרה למשיב במועד הקבוע בחוק חרשויות המקומיות [ערר על קביעת

אונונה כללית] התשלי/ו- 1976, [להלן: החוק] בסעיף 4 (א), כאמור במסמך גי 1, 2

לתשובת המשיב.

2. לפיכך למעשה מוצתה השגתו של העורר כפי שבאה לידי ביטוי בסעי 4 להשגתו-

''התוספת רק מתחילת 2011 ולא מ- 1/7/09'י. שכן כאמור חמשיב קיבל את השגתו של

העורר ותקן את מועד תחילת החיוב, דהינו מיוס 1/1/2011.

ניסיונו של העורר לראות בסעי 3 להשגתו משום 'יחזיתיי הפותחת את הטיעון בדבר חוקלות צו

הארנונת- גם אם נקבלה באילוץ רב ומתוך רצון שלא לפגוע בטענות העורר, הרי שיש לדחותת

על הסף.

1. יש לאמר שטענות כנגד חוקיות צו הארנונה אינן נידונות בפני ועדת ערר, שכן אין

לוועדה אלא את הסמכויות המוקנות לה על-פי חוק.

2. בּתוק הנייל הוגדרו ונקבעו סמכויות מנהל הארנונה וועדת הערר לדון בטענות כפי

הקבוע בסעי 3 (א) לחוק זה, דהינו: הנכס שבשלו נדרש התשלוס אינו מצו? באזור כפי

שנקבע בהודעת התשלום, נפלה בהודעת התשלוס שמשיגיס עליה טעות בציון סוג

הנכס, גודלו או השימוש בו, הנישוס אינו מתזיק בנכס.

סעי 3 (ב) קובע מפורשות: ''אין באמור בחוק זה כדי להסמיך את מנהל הארנונה או

את ועדת העור [ההדגשה שלי ג.נ.] לדון או להחליט בטענה שמעשה המועצה של

הרשות המקומית והטלת הארנונה או בקביעת סכומיה היה נגוע באי חוקיות שלא

באמור בפסקאות (1) עד (3) של סע' קטן א'.?י

3. סוגיה זו הובהרה חזור והבהר לעורר, אלא שאין לחותיר סוגיה וו פתוחה, ויש לדחותה

כאמור.

.4

65

.6

7

.8

.9

יודגש כי העורר בתקופה הרלבנטית לערר [משנת 2010-11] היה חבר מליאת המועצה

האזורית גליל תחתון. בכובעו ה נכח בישיבות מליאת המועצה [ישיבה 8/2010 וישיבה

0 בהן נדון צו הארנונה לשנת 2011. בעררו התעלם העורר מההתלטה האתרונה

[היא הקובעת דהינו מישיבה מסי 9/2010] לפיה חניות מקורות מחויבות בארנונת.

כן עולה גם מדבריו בדיון שהתקיים בפני הועדה ביום 29/9/13- *'....אני עדיין בדיעה

שהתחלטה של מליאת המועצה מט' 9/10 אינה נכונה ואינה חוקית, ולכן אף לא

הזכרת: אותה בערר שהגשתי, הגם שידעתי על ההחלטה בישיבה 9/10.../

בנסיבות הללו, החובה המוגברת של חבר מליאה להביא טענותיו בשלמות, גס אם

ההחלטות אינן לרוחו [בין אס הוא נמנע ובין אס התנגד]- בפני ועדת ערר. מכות אותת

חובה מוגברת ובתוקף טמכותו כתחבר מליאה, ברורות ונהירות לו דרכי פעולת המועצה,

כוחה וסמכויותיה וכן מגבלותיה להתיר פטור מארנונה [בגין חניה מקורה- במקרה

זה]- אלא באישור השריס הרלבנטיים.

עובדה זו- חובת אישור השרים לקבלת הפטור מתניה מקורה- היתה ידועה לו היטב,

הגס שטיוטת צו הארנונה במפורש הפנתה לכוכבית (*) המתנה את הפטור בקבלת

אישור השרים.

להווה ידוע כי אישור השרים לא ניתן, ומליאת הוועדה מלוס 27/12/11 [ישיבה מסי

0 אלשרה את המשך חיוב החניות המקורות בארנונה לפי פריט סיווג 101 [ סעי 2

לפרוטוקול הישיבה]. בין היתר משיקולי תקציב, הכל כפי המופיע בפרוטוקול ישיבה זו

וצורף לתגובת חמשיבה. [ בישיבה זו נמנע המשיב] ולפיכך החובה לשלם ארנונח בגין

חניה מקורה- היתה ועודנה בתוקף.

משכך תקיפת החלטת המועצה בגין צו הארנונה אמורה היתה להיות מוגשת במועדים

הקבועיס בחוק- לבית המשפט לעניינים מינהלים.

0. משלא הוגשה תביעה כאמור- ובהעדר כל התלטה אחרת- יש לדחות את טענות העורר

בכל הקשור לתוקיות הצו.

1. ראה גס בריימ 965/12 רחל ציביאק ואח'' נ'' עירית תל אביב, כבוד השופט פוגלמן,

החלטה מיוס 8/5/2013 , בה נקבע:

*" בצד האמור יצוין כי בדין קבע בית המשפט קמא כי אין בסמכותו לדון

בטענות המבקשים בנוגע לחוקיות צווי הארנונה .אכן ,כבר נקבע בפסיקה לא אחת כי טענות

מעין אלה לא ניתן להעלות בפני ועדת הערר ,אשר אינה מוסמכת לדון בהן ,וממילא גם

לא בכל הליך ערעורי על החלטותיה ,אלא במסגרת של עתירה מינהלית נפרדת .[בריימ 9817/06

וינברג נ' מנהל הארנונה,פסקה 5 , 8/1/2007: בריימ 1666/09 מגדסי נ' מנהל הארנונה של

רחובות,פטקה 9,1/2/2010] יי

2 למעלה מן הנדרש יאמר כי יש אנומליה בטענות העורר לקבל את ערעורו בכל הקשור לאי חיוב

החניה המקורה בארנונה נוכת אי תוקיות הצו [טענה שנדתית כאמור מכל וכל] וזאת נוכח אל

תשובת מנהל הארנונה להשגתו.

1. לכך נשיב שאם טענתו העיקרית של העורר בדבר העדר חוקיות הצו- טענה שנדתתה

כאמור- הרי שאין מקור לטענה בדבר אי-תשובה להשגה תוך 60 ימיס [שכאמור לעיל

נדחתה עובדתית שהרי השגתו תיקנה את מועד תחילת החיוב משנת 2009 לשנת 2011].

2. לא ניתן להבין טענה לפיה יילא ניתן לחייב בארנונה תרף קיומו של צו ארנונח תקףי-

מפי חבר מועצה. כיצד מצפה חבר מועצה שמנהל הארנונה יפטור אותו מארנונה שלא

במסגרת אותס מקרים המנויים בסעי 3 (א) לחוק, שחרי רק למקרים אלו תחומות

סמכויות מנהל הארנונה וועדת הערר. איצטלת העדר תשובה במסגרת 60 הימים אינת

יכולה לקבל גושפנקא מקוס שהטענה המרכנית הנה אי-תוקיות צו הארנונה. הפורוס

הנכון לתקיפת אי-חוקיות כאמור הנה בבית המשפט לענייניס מנהליים. וה לא נעשה

עייי המערער ואין לו להלין אלא על עצמו.

3. מעבר לכל, וכאותה חילה הרובצת מעל התנהלות העורר, מוצא הוא בהגינותו לאמר בדיון

מיום 29/9/13- //,.. לא הגשתי השגה לשנים 2012, 2013 לגבי התניה...'י. ללמדנו- אם אכן

היה העורר משוכנע בצדקת טענותיו חרי שהיה עוקר הריס ופונה לערכאות לביטול צוול

הארנונה ולא מגיש השגות- אך הוא לא עשה כן. ואידך זיל גמור..!

4. בנסיבות הללו ומתוך התחשבות בעורר ולפניס משורת הדין לא נפסקות נגדו הוצאות. [כאמור

בסעיף 19 אי לתקנות הרשויות המקומיות [ערר על קביעת ארנונה כללית] [טדרי דין בועדת

ערר] תשלייו -1977.

5. זכות ערעור בפני בית המשפט לעניינים מינהליס בנצרת בתוך 45 ימים ממועד המצאת

ההחלטה לצדדים.

0

| \

((7-0=<-. \ ו

-----\------

גבי ברכה נודלר : עוייד גד נום מר ואב אלמן 4

חברת ועדה יוייר ועד חבר ועדה