פרוטוקול מליאה מס' 10/2024

נוצר על ידי

1

ישיבת מליאהמין המיניין מס 10/2024 מיום 24/09/2024

מיום רביעי, כ״ב אלול התשפ״ד25/9/2024

משתתפים

המועצה ראשת – ארי בן מירה

המועצה לית"מנכ – רהב ליטל

המועצה גזברית – אוהר אידה

מימון לאה – מבקרת המועצה

המועצה ש"יועמ – עובדיה רונית

לשכה מזכירת – מן'תורג סופי

חברי מליאה:

יברי 'ג יוסי

מידן איציק

מורדוך קוך איילת

קימלוב דודי

דוד יוסי

עזריה רמי

גרשמן הילה

אלרגנד יואב

שקרוב עמיר

קרטנשטיין תומר

כהן שי

אלכסנדר עופר

אפק גדי

ליטמנוביץ גוסטבו

נחמן אלי

הדר לוי

חן איתן

כהן אבירם

ישיבת מליאה 24.9.24

נוצר על ידי

2

נוכחים נוספים:

מתי בן אברהם

שרי ארזי

צביקה קוזיקרו

שלומי אמיגה

ישיבת מליאה 24.9.24

נוצר על ידי

3

על סדר היום

[1 ] ...................................................................................................... 4

[2 ] ............................................................................................. 4

[3 ] ............................................................................................................ 10

[4 ] ...................................................................................................... 11

[5 ] ................................................................................................... 19

[6 ]- הסבר היועמ"שית .............................................................................. 20

[7 ] .......................................... 29

[8 ] ...................................................................................................................... 29

ישיבת מליאה 24.9.24

נוצר על ידי

4

פ ר ו ט ו ק ו ל

ליטל רהב: נתחיל באישור הפרוטוקול הקודם, נשלח אליכם במייל.

[1 ]

שי כהן הצעה לסדר על שליחת הדברים, זה אפילו לא 24 שעות לפני

ליטל רהב: אני מתנצלת שלא קיבלתם את החומרים מספיק זמן מראש. אתם תקבלו את החומרים מראש,

לפעמים יקרו בלת"מים כמו הפעם, אני עושה ואמשיך לעשות כל מה שאני יכולה כדי שזה לא יקרה.

פרוטוקול קודם, בדרך כלל הערות מתקבלות במייל ואנחנו מתקנים בהתאם. אם יש משהו שאתם רוצים

לתקן בפרוטוקול, משהו לא נכון, כתוב שאמרתם משהו ולא אמרתם אותו, לא דויק מספיק, אז אפשר. אם

יש משהו כאוטי, אז עכשיו, אם לא אז בוא נתקדם. מי בעד? פה אחד.

החלטה: מליאת המועצה מאשרת פה אחד את הפרוטוקול הקודם.

ליטל רהב: תודה. אנחנו נתחיל עם עדכוני ראשת המועצה, העדכון הראשון שלנו יעסוק במצב הביטחוני,

ולשם כך הזמנו את מתי בן אברהם, שהוא היקל"ר שלנו. מתי תתחיל אנחנו נמשיך.

[2 ]

מתי בן אברהם שלום. אני מפקד יקל"ר , שזה יחידת קישור לרשות מטעם פיקוד העורף. התחלנו את

המלחמה ב -7 לאוקטובר, מצב לא טוב, כולכם מכירים. כדי להתכונן הבנו שהאיום מהצפון לא הולך

להיעלם, ומינואר פיקוד העורף נתן את פקודת "עוגן איתן" כדי להכין את הרשויות כמה שניתן לאיום מצפון.

אפשר להגיד שממרץ - אפריל, אנחנו עושים עבודה יפה עם הרשות, עוברים על מה הם הפערים, אלו פערים

קיימים, מה ניתן לעשות ואיך. לחלק תפקידים, מקרים ותגובות, ציוד שחסר וכו', כל מה שאפשר לעשות

כדי להכין כמה שניתן לאירוע שנקווה שלא יתרחש אצלנו ברשות. על מה שקורה כרגע, אנחנו ידענו כי הצפון

מאוים כבר מעל 11 חודשים, לפני שבוע התחיל את האירוע, אירוע הביפרים שמייחסים לנו ונכנסנו לכוננות

ספיגה בכל הארץ. מאז פיקוד העורף, שאנחנו אמונים על הגנה של העורף, קפצנו, ואנחנו מרדדים ומרעננים

את ההנחיות, עוברים שוב פעם על פערים ומאז אנחנו כאן. מאז אני פה ברמה היומית ואנחנו עושים את

הפיין-טיונינג של מה צריך לעשות ואיך, נפגשתי גם עם כל ראשי בתי הספר פה ברשות לוודא ולראות שכולם

ערוכים ומוכנים. בעיקר אנחנו מכירים את המצב של מה שיקרה ברגע שיפלו עלינו טילים, הצפי כרגע שלא

יגיע אלינו והדברים יכולים להשתנות וזה לא תלוי בנו. המוכנות היא מ-0 ל-100, לא בטוח שתגיע, כמו שהיה

ישיבת מליאה 24.9.24

נוצר על ידי

5

עם איראן התראה קודמת, ולכן אנחנו רוצים להיות מוכנים ברמה המיטבית, ואנחנו עובדים על זה ביחד

עם הרשות.

ליטל רהב: הזדמנות טובה להגיד תודה רבה לך ולכל הצוות בפיקוד העורף, תמיכה נהדרת ותודה רבה. אם

יש לכם שאלות בנושא עכשיו זה הזמן, תודה מתי.

מתי בן אברהם: בשמחה.

רמי עזריה: זה מתי או אנחנו מבחינת המוכנות של מועצה אזורית גן רוה?

ליטל רהב: מי שאחראי על המוכנות בחירום זה היקל"ר, הוא גויס ברגע שהמדינה נדחפת למצב ופיקוד

העורף רואה את זה לנכון, הוא מלווה אותנו והוא מה שמקשר, אבל מי שאמור לתת סקירה על המוכנות של

המועצה זה הקב"טים, ואם תרצו לקיים כזה דיון אפשר להיערך אליו.

רמי עזריה: כל נושא המקלטים הציבוריים, הישובים?

ליטל רהב: זה בתוך מה שעניתי.

מתי בן אברהם: המקלטים זה ברמת המועצה, פיקוד העורף עושה ביקורות ונותן את הדו"חות למועצה.

רמי עזריה: עשית ביקורות?

ליטל רהב: כשמתי אומר מועצה הוא מתכוון מועצה, הוא לא עושה הבחנה בין ועד מקומי לאגודה, למועצה,

ואנחנו כן עושים. הוא מבחינתו זו רשות מקומית

של נעשה את זה.

* מדברים ביחד, לא ברור.

ליטל רהב: נעשו ביקורות, אני לא יודעת עכשיו להגיד לך כמה הן, אני יודעת שנעשו, אם תרצו לקיים דיון

אגיע אליו מוכנה יותר.

רמי עזריה: אם את אומרת שנעשו, נעשו.

ליטל רהב: אני יודעת שנעשו, אני צריכה לבדוק את זה לעומק.

שי כהן: אני יכול להגיד בתור יו"ר צח"י שנפגע, מירה באה עשתה איתנו סיור ביישוב, עברנו על תיק צח"י,

עשינו את כל הדברים.

ישיבת מליאה 24.9.24

נוצר על ידי

6

ליטל רהב לקחתי לתשומת ליבי, נעשה בישיבה הבאה עדכון על מוכנות המועצה לחירום.

הילה גרשמן: דיון כזה יכול להתקיים, אני כן חושבת שבגלל המצב הביטחוני מורגש שחשוב לנו הערכות

מצב. אני חושבת שלא הייתי מחכה לדיון אלא אפילו שהקב"ט יוציא, או שהחלטת מועצה שראש צח"י

ידווח.

ליטל רהב: לנו יש מטה בחירום. המועצה כולה, כל בעלי התפקידים בה, יש מבנה הערכות בשגרה, ויש

במקביל מבנה בחירום. מי שקובע אותו זה משרד הפנים, רשות רח"ל, רשות החירום הלאומית, ולכל אחד

מאיתנו יש תפקיד שהוא תפקיד בחירום. אנחנו במהלך השנה נדרשים לערוך ביקורות, היערכויות, תהליכי

למידה וימי עיון. אנחנו גם מחויבים ללכת להכשרות של פיקוד העורף, לקבל את ההסמכה למלא את

התפקיד שאנחנו ממלאים בחירום, רענונים, וגם לכל אחד כאן יש רפרנטים במשרד הרלוונטי שמלווה אותו.

את כל הדברים של העדכונים השוטפים והלמידה, אנחנו עושים ויודעים. כאן אין לי מה להוציא עדכון על

זה, ובטח שאני לא אוציא מסמך על זה שיופץ, אני לא יודעת לכל מיני. מה שאפשר לעשות זה דיון, שהוא

לא לפרוטוקול, כדי שלא יהיה תיעוד לדברים האלה, אני לא יודעת איך זה מופץ וכו'. אפשר לעשות פה דיון,

לשקף לחברי המליאה, וזו שאלה מאוד לגיטימית ואני מברכת עליה. על מוצב המוכנות שלנו, אני אכין את

הדיון הזה.

רמי עזריה: אני מציע שתינתן הנחיה לקב"ט המועצה לעבור בישובים, לעשות בדיקה ולתת אוקיי.

ליטל רהב: שוב אני אומרת, אני אציג לכם את הדברים בישיבת המליאה הבאה. שאלות נוספות למתי?

תודה, מתי. הנושא הבא. כפי שאתם יודעים, התחדשנו במנהלים מקצועיים, טובים ונחוצים עד מאוד, והיה

לי חשוב שאתם תכירו אותם ותהנו ותתרשמו כמו שאני נהנית מהם כל יום. אני אציג אותם ואני גם אתן

לכל אחד להציג את עצמו. אנחנו נתחיל עם צביקה, הוא מנהל התפעול החדש. אני אבקש שכל מנהל יציג

את עצמו, רקע אישי וקצת על מה שנמצא על שולחנו, מה בעיקר מעסיק אותו.

צביקה קוזיקרו: שלום לכולם, נעים מאוד. שמי צביקה, הגעתי לתחום של התפעול, תכלול של כל התפעול,

אני בן 41, נשוי עם שלושה ילדים, מתגורר ברחבי המועצה, מזה כשנה וחצי, מכיר את חלקכם מהיום-יום,

את חלקכם מהפגישות שהספקנו לעשות. חי את עולם התפעול בעשר השנים האחרונות במועצות אזוריו ת

ובתחומים פרטיים, הולך לתת מענה על כל התחומים כפי שזה משתמע, מרמת המשאבות, הביובים שאני

מכיר שזה נקודה שנחשפתי אליה והיא קצת כואבת, אנחנו נכנסים למתכונת של תוכנית עבודה ומתן מענה

מיטבי ככל האפשר, לאותן משאבות שאני הספקתי בתקופה הקצרה לראות ש צריכים התייחסות יותר

מעמיקה. תחום התברואה, תחום הניקיון, תחום פינוי האשפה, זה עוד אחד מהתחומים העיקריים שאני

אעבוד עליהם כדי לנסות ולשפר ולשדרג את רמת השירות ואופן השירות. אני מודע למרבית הבעיות

הנוכחיות, הן בתחום של ההשפעה כהשפעה, והן בצד של המחזור - פחים כתומים, פחים כחולים, פסולת

ישיבת מליאה 24.9.24

נוצר על ידי

7

אלקטרונית, גזם קצוץ, וכל הדברים למיניהם, חשוב שנעשה התכנסות לדבר הזה ונשפר את השירות מצד

אחד ואני מאמין שגם נוכל לחסוך בעלויות בצד השני. מרכז את יתר התחומים, תחום התפעול השוטף,

תחום האחזקה השוטפת, תחום ההסעות בבוקר, אנחנו בתהליכים של קליטת קצין בטיחות חדש לטובת

הדברים האלה ולטובת שדרוג והעלאת רמת המוכנות והבטיחות באוטובוסים, במשאיות ובכלל. אני איפגש

עם כולכם, נפגשתי עם חלקכם מפניות מוקד ומסיורים בשטח, אנחנו נתכנס לפגישות מסודרות ואני ארכז

מכם את כל הנושאים שצריכים טיפול והתייחסות, נגיע להכל. אנחנו כרגע נערכ ים למתן שירות מיטבי

לקראת החגים שבאים אלינו, על הכל כולל הכל, מתחילת החג לצאת החג ובמהלך החג. אני מאחל לכולנו

בהצלחה, ולי בהצלחה, ושיתוף פעולה פורה ושנהיה בדרך טובה, תודה.

ליטל רהב: צביקה ייפגש איתכם בשביל ההיכרות ובשביל להבין איך אתם רואים את השטח, ומשם אנחנו

מקפידים על המתכונת. מכיוון, ואני אומרת את זה בכוונה בהקשר של צביקה, כי אני מכירה אתכם, וגם

התפקיד, אני מבינה, אני יודעת במה צביקה עוסק ביום יום. אין "צביקה לא פינו לי את הפח", זה לא שם.

או "צביקה, חייבים לעשות משהו עם הגזם". אנחנו חוזרים לעבודה בפורמט מסודר, פותחים פנייה כמו כל

התושבים בעיר אם זה משהו אישי. אם זה משהו מערכתי, יש את הוועדה הרלוונטית, איציק מידן המלווה

את ועדת איכות הסביבה, שעוסקת בין היתר בהרבה ממה שנמצא בתפעול. דברים מערכתיים ומדיניות,

אפשר לדבר עם איציק, אפשר להצטרף גם לישיבות ועדת איכות הסביבה ולהעלות את זה שם. תעזרו לנו

להקפיד על עבודה במנגנונים המקצועיים, ולא לערבב את הנבחרים עם המנגנון המקצועי. זה מאוד חשוב

לי באופן אישי, ואם יש בעיה אני זמינה בשבילכם. פגישות היכרות חשוב לעשות בשביל להבין את התמונה

הכללית, להיות מחוברים לשטח, ומשם אנחנו נתקדם. מה?

תומר קרטנשטיין: האם זה גם כולל פיקוח?

צביקה קוזיקרו: גם כולל פיקוח.

ליטל רהב: תחומי האחריות תחת תפעול, זה כל מה שקשור לטיפול באשפה על כל סוגיה. גזם, מחזור,

ביתית וכו'. היסעים, האוטובוסים שלנו, הסעות גם בבוקר, גם לגנים, לחוגים מה שהוספנו. כל נושא

הפיקוח, וטרינר, תברואה, תחזוקה, מים, ביוב.

תומר קרטנשטיין: יוסי ממשיך איתנו?

ליטל רהב: יוסי ממשיך איתנו, אבל הוא בעצם תחת צביקה.

מירה בן ארי: יש מנהל מחלקה עכשיו.

ישיבת מליאה 24.9.24

נוצר על ידי

8

ליטל רהב צביקה הוא מנהל המחלקה שנבחר במכרז. כולם מאחלים לך בהצלחה. מנהלת ההון האנושי,

בבקשה, שרי.

שרי ארזי: נעים מאוד, אני שרי, מגיעה מרחובות, אמא לשתי בנות קטנות. אני מגיעה מתאגיד המים

מאביבים. גדלתי במי אביבים כמעט שבע שנים, אני באה לפה עם ניסיון. אני אתעסק בכל העולם של משאבי

אנוש מא' עד ת', בכל מה שקשור לעובדים מקליטה עד סיום. יש לי פרויקטים גדולים ב-2025. אני רוצה

להשקיע במשאב האנושי ובעובד ולהבין איפה צריך להשקיע, אם זה בסייעות, ובנהגים, ובקבוצות ששנים

לא עסקו בהם. אני באה עם אנרגיות ועם אנרגיה טובה, אני אתעסק בכל העולם של הערכת עובד, שזה דבר

שהוא מאוד חשוב, ופיתוח ההון האנושי מבחינת קריירה ולימודים ועוד.

ליטל רהב: אני אתן דוגמה קטנה שתבינו. עובד למשל היום רוצה העלאת שכר. על שום מה, האם מגיעה לו

העלאת שכר, האם זה במסגרת התפקיד שלו, האם הוא עובד מומלץ, על פי איזה קריטריונים הוא עובד,

כמה ניתן לו, האם מותר לתת לו, כל הדברים האלה. האם זה צריך לעבור ועדת שכר. כל הדברים הללו הם

דברים ששרי, המשימה שהיא צריכה לעשות זה לייצר את המנגנונים האלה. מנגנון של ועדת שכר, של

תהליכי משוב לעובדים, של תיעוד ההון האנושי, של תהליכי הקליטה שלהם, תהליכי ההעסקה שלהם, אם

עובד עבד בצורה טובה או לא, פגישות אישיות. כל הדברים האלה צריכים להיות ממוסמכים, להיות בתוך

קלסרים, הכל צריך להיות מסודר. עובד שרוצה הלוואה, איך ניתן לו, מה הסכום שמותר, איך נפרוס את

זה. הכל צריך להיות בצורה מסודרת ולהתנהל בשקיפות גם כלפי העובדים. אז הרבה גם על כתפיה ושיהיה

לה המון בהצלחה. תפקיד חדש לא היה לפני.

גוסטבו ליטמנוביץ': שאלה בנושא של מתנדבים, האם זה משהו-

ליטל רהב: לא, רק עובדי הרשות המקומית וגמלאיה, בהצלחה. שלומי מנהל המוקד.

שלומי אמיגה: שנה טובה, שתהיה לנו שנה מוצלחת. קצת על עצמי, שמי שלומי אמיגה, אני בן 45. בוגר

תכנית המנהלים בבר אילן במנהל עסקים לתואר שני. מגיע גם מהמגזר הפרטי וגם מהמגזר הציבורי

בעולמות השירות, מתחילת ימי התעסוקה שלי כנציג שירות, לאחר מכן עבדתי בחברות הייטק, מנהל

פרויקטים, מנהל לקוחות, מנהל מערכת תמיכה וכו'. התפקיד הזה הוא תפקיד חדש. ברשותך ליטל, אני

רוצה לתקן את המילה הזאת מנהל מוקד, כי אני לא רואה את זה כמנהל מוקד, אני רואה את זה כמרכז

שירות לתושב, זה המינוח המקצועי שלי. שבעצם הגורם המתכלל לכל פניות התושבי ם של המועצה, מפקח,

מבקר ודואג שיהיה להם מענה הכי טוב לשביעות רצונם המלאה. כרגע אנחנו בשלב הבנייה, אנחנו בישורת

האחרונה, חלקכם אולי נחשפתם, וואטסאפ שכבר פעיל אצלנו, מיילים, ואני מאמין שכבר במהלך השבוע

הקרוב אנחנו נעלה גם עם מענה טלפוני. אנחנו כרגע עובדים על תשתית האינטרנט במועצה, הקווים היו

מאוד ישנים, מתקינים כרגע סיבים כדי שגם בשגרה ועל אחת כמה וכמה בחירום, נדע לתת לכם את המענה

ישיבת מליאה 24.9.24

נוצר על ידי

9

הכי טוב לתושבים, כמובן בזמן הנתון. מישהי מאוד חכמה אמרה לי ששירות זה פרופסורה, ולא סתם. אם

חלקכם או כולכם רואים, שהיום כל הארגונים הכי גדולים משקיעים קודם כל בשירות, אפשר לראות בבנק

לאומי שכל הזמן מעלה את הפרסומות, בנק מזרחי, קודם כל שירות. קודם כל בשלב הראשוני, אני זה

שיתכלל את כל הנושא, אני כבר התחלתי לעבוד הרבה, על מערכת ה-CRM שהוטמעה לאחרונה במועצה

וחלקכם כבר נחשפתם ופתחתם פניות, כאשר המטרה היא בעתיד הקרוב לגייס נציגי שירות, שהמוקד יפעל

בין השעה 6:00 בבוקר-

ליטל רהב: 24/7 אמרתי, או אנחנו בעצם חברה חיצונית אבל לתושב יהיה מענה 24/7.

שלומי אמיגה אוקי. כמו שאמרתי אני מגיע מעולמות השירות, אני איש שירות בכל רמ"ח איברי, אני מבין

את הערך של השירות לתושב וכמה הוא חשוב. כמובן שאחת המטרות של מרכז השירות לתושב הוא לבנות

מערכת יחסים מקצועית עם המחלקות המקבילות, כדי לשקף את תמונת המצב האמיתית על הפניות

שמתקבלות, איפה אנחנו צריכים להשתפר, איפה החוזקות שלנו ואיפה החולשות שלנו. ותוך כדי תנועה

אנחנו נדע לשפר וכמובן שאני אשמח לקבל מכם משובים.

ליטל רהב: אתם תקבלו, גם בגמר הפנייה כבר יש סקר שמוטמע, אני מבקשת למלא ציונים גבוהים.

שלומי אמיגה: אני כרגע גר בחולון, אני גרוש עם שני ילדים קטנים. אני עובר עוד מעט לגור יבנה, קרוב לפה.

ליטל רהב: תודה לכל המנהלים החדשים, המקצועיים והמקסימים שלנו.

רמי עזריה: איפה הם יושבים כולם?

ליטל רהב: עשיתי להם חדר המתנה למשרד, זה בעצם חדר הדיונים. שם כל אחד חדש עם שנקלט הוא

ממתין למשרד. אנחנו נגיד לכם מה הייתה עיקר הבעיה, יש לנו את החמ"ל, לא יודעת כמה מכם ביקרתם

בו, הוא מדהים. העניין הוא שיש לו תשתית שזה מתחת לבניין קרקע. הנקודה היא שהחמ"ל, הייתה בו

תשתית אינטרנט של ADSL ,מה שאומר שרק משתמש או שניים יכולים לגלוש שם. גם לא היה לנו בכלל

מרכזייה חכמה, המשמעות היא שאי אפשר היה לחבר מחשבים לעבוד שם. כרגע מה שעשינו זה לפרוס

תשתית של סיבים, ורק עכשיו אנחנו לקראת סיום העבודות, הוט הגיעו, התקינו את התשתית. שבוע הבא

חלק מהעובדים יעברו כבר לשם, לעבוד משם, התפעול בעיקר. אז מתפנים כמה חדרים זמניים, ובכל מקרה

יש תב"ר שאושר במליאה בקדנציה הקודמת לשיפוץ המבנה, והוא באמת צריך את זה. יש לו בעיות גם

תחזוקה וגם של מקום. אנחנו עכשיו מול המהנדס בתוכנית אדריכלית להתח יל לתכנן את החדרים, וברמה

גם של חווית התושב, שהוא מגיע, נוחות ונגישות, מעלית וכל מה שצריך. אני אציג את זה בפניכם, כרגע אני

רק מאיישת אותם.

ישיבת מליאה 24.9.24

נוצר על ידי

10

רמי עזריה למה שנאמר קודם, אני מציע לעשות למי שלא מכיר את החמ"ל סיור בחמ"ל.

ליטל רהב: נעשה. אולי את דיון הביטחון נקיים שם, אני אכין לנו דיון ביטחון למליאה הבאה. לגבי הגזברית,

אני יוצאת מהסעיף של העדכון, ואני רוצה לבקש אישורכם להעלות-

מירה בן ארי: קודם כל נגיד תודה ענקית לאידה המדהימה שלנו. זה העדכון השני, שהיא עדיין נשארת.

ליטל רהב: משרד הפנים אישר, רק אתמול קיבלתי אישור עקרוני למינוי של הגזברית, ולכן רק עכשיו אני

יכולה להעלות את זה, ולכן ביקשתי גם את אישור ההנהלה ואני מבקשת את אישורכם להוסיף סעיף לסדר

היום שזה האישור של הגזברית שלנו. רק כדי שאני אוכל להעלות את הסעיף, מי בעד? תודה רב ה.

[3 ]

ליטל רהב גזברית זה תפקיד סטטוטורי, והבכיר ביותר להבנתי. יש תהליך שהוא מובנה על פי חוק, בגלל

שזה תפקיד שהוא מאוד אסטרטגי והוא חשוב, אז היה לי מאוד חשוב שכל התהליך עצמו, זה היה לפני

ששרה הגיעה למשאבי אנוש, ניהלה את זה חברה חיצונית שמלווה אותנו, את כל התהליך מתחילתו ועד

סופו. אז הם אספו את קורות החיים, בדקו עמידה בתנאי הסף, השלמת מסמכים. יש דברים מאוד ברורים

שצריך לעמוד בהם, מבחנים חיצוניים, ובסוף ועדת בחינה. ועדת בחינה היא ועדה סטטוטורית, יש בה

יועמ"ש, יש בה נציג של משרד הפנים, ראש הרשות, אני, ונציגי חברי המליאה, היה את יוסי ועופר. ראיינו,

בסוף הגיעו לוועדה שישה מועמדים סופיים, נטלי היא זו שהוועדה בחרה. אני אשתף אתכם בכללי, היא

תציג את עצמה, היא פשוט בכנס באילת אז היא לא יכלה להגיע היום, אבל היא תגיע בישיבה הבאה. היא

מדהימה, היא עשתה עלינו רושם שממש כולנו נפלנו מהכיסא, ואני קיבלתי עליה המלצות מצוינות אחר כך.

מירה בן ארי: גם מרשויות אחרות.

ליטל רהב: כן, מרשויות אחרות. אני שמחה מאוד שהוועדה בחרה בה, ואני צריכה להעלות את ההתקשרות

איתה לאישור. מה שאנחנו מאשרים היום נקרא אישור התקשרות עם הגברת נטלי זליכה, בחוזי בכירים

בטווח שכר של 85% -95%, זה טווח השכר של התפקיד. מינוי הגברת נטלי זליכה כמנהלת הארנונה וכממונה

על הגבייה לפי פקודת המיסים. שינוי הרכב מורשי החתימה ברשות המקומית, כך שחתימתה של הגברת

נטלי זליכה או חתימת גזברית המועצה הגברת אידה אוהר, בצד חתימת ראש המועצה הגברת מירה בן ארי

או מנכ"לית המועצה הגברת ליטל רהב, וחותמת המועצה יחייבו את המועצה בכל דבר ועניין. תחילת

עבודתה של נטלי תהיה בתאריך 27/10/24. מי בעד

שי כהן: הכהונה הקצובה? לחוזי בכירים הכהונה לא קצובה?

ליטל רהב: לא. יושבת פה גזברית שמסיימת 25 -

ישיבת מליאה 24.9.24

נוצר על ידי

11

שי כהן לא אני יודע שהיום בשירות המדינה-

מירה בן ארי: סטטוטורי. לתקופה שאינה קצובה.

רמי עזריה: חפיפה יש?

ליטל רהב: כן, לכן ציינתי, גם מורשי חתימה, לכן עשינו שזה לצד אידה, או היא או אידה לתקופה הזאת.

רמי עזריה: החתימה להיום?

ליטל רהב: לא, מה-27.10 תחילת עבודתה, היא לא תחתום לפני. מי בעד? תודה רבה, פה אחד

החלטה: מליאת המועצה מאשרת פה אחד את ההתקשרות עם נתלי זליחה.

ליטל רהב: אנחנו חוזרים לעדכונים.

[4 ]

דודי קימלוב אני רוצה לשאול שאלה לגבי המוקד, מוקד 24/7, מה הוא אמור לשרת? מה בדיוק הנושאים

שהוא אמור לשרת 24/7 ?

ליטל רהב כל תושב שפונה לכל עניין.

מירה בן ארי: חתול על העץ.

יוסי ג'יברי: אדם חונה על המדרכה וחוסם את המעבר?

דודי קימלוב: ב-2 בלילה

יוסי ג'יברי: ב-2 בלילה, כן

מירה בן ארי: האוטובוס לא הגיע.

דודי קימלוב: מי מטפל בזה?

ליטל רהב: מוקד המועצה אמור לטפל בכל פניות התושבים. זו יכולה להיות פנייה על חתול שנדרס וצריך

לפנות וזה יכול להיות פנייה על לא עונים לי במחלקת החינוך, מבחינתי המוקד מטפל בהכל. במקום

שהתושב יחפש את עצמו במסדרונות המועצה, דרך המוקד. יש עוד פעילות לבעלי המקצוע, זה שהמוקד

ישיבת מליאה 24.9.24

נוצר על ידי

12

פעיל 24/7 לא אומר שגם כל בעלי המקצוע פעילים 24/7. אם תיפתח פנייה בשעה שמונה בערב, לקרין

שתחזור לתושבת, קרין תחזור אליה למחרת בבוקר אבל הפנייה תירשם, והיא תקבל מענה ברגע שקרין

תגיע לעבודה. אם מדובר בבעיות פיקוח כלשהן, בשעות העבודה של הפקחים, והם כן עובדים, גם בערבים,

גם בסופי שבוע, הם יקבלו מענה. מוקד הוא מתכלל, הוא לא מבצע בפועל את הפעילות.

דודי קימלוב: גם ב-2 בלילה

ליטל רהב: תלוי באיזה מקרה.

יוסי ג'יברי: אבל אם ידעו שלא ב-2 בלילה, כולם יעשו את העבירות בשתיים בלילה

דודי קימלוב: אנשים לא יודעים את התשובות, גם פה לא נתנו תשובות עד הסוף.

ליטל רהב: אני עונה. יש עובדים שמתוקף תפקידם יש להם שעות כוננות, זה חלק בילט-אין בתפקיד. כמו

פקח, הוא מקבל כסף כדי שהוא יהיה זמין. ואז, אם יש אירוע בשעה 23:00 בלילה, וקרו כאלה דברים

קוראים לו ובמידת הצורך הוא מגיע ומטפל, זה הכל. אני רוצה להגיד שאנחנו מנהלים דיון על משהו שקיים

ברשויות כבר בערך 20 שנה

דודי קימלוב: מכיוון שאצלנו זה חדש, נראה לי שלא התקיים דיון על הנושא הזה.

ליטל רהב: אבל התקיים.

דודי קימלוב: כן?

ליטל רהב: כן, אתה פשוט מעלה את זה כל ישיבה מחדש.

דודי קימלוב: התקיים דיון על מה שאמרת כרגע?

ליטל רהב: כן. אני הצגתי לכם את המערכת.

דודי קימלוב: אני מדבר על המקרים, סליחה.

ליטל רהב: צריך לעבור איתך על כל המקרים?

דודי קימלוב: לא איתי, עם הציבור לא יודע מה הוא מקבל.

מירה בן ארי: אין בעיה. אנחנו נעביר לחברי המליאה והם יעבירו את זה לאישור.

ישיבת מליאה 24.9.24

נוצר על ידי

13

ליטל רהב בסדר אז נוציא עדכון מה יש במוקד.

יוסי דוד: אין שום ספק שזה תפקיד מאוד חשוב. הבעיה פה שלנו, כתושבי מועצה, כמו שאמרו פה, לא

מכירים את הנושא הזה, ולא היה את הנושא הזה. יש פה תרבות, אי תלונה או אי-

ליטל רהב: זה לא נכון. יש, הם פשוט פנו לראש המועצה ולא לגופים המקצועיים שיטפלו בהם.

יוסי דוד: התרבות כרגע היא מינימלית. אם את רוצה שהמקום הזה יעבוד, והלוואי והוא יקרוס, כמו

שאיציק אומר לי שהשאיפה שלו שהמקום הזה יקרוס מתנועות, צריך לעשות עבודת שטח טובה לכל ציבור

המועצה, שיבינו שיש את הדבר הזה, על איזה נושאים-

ליטל רהב: נכון וזה בדיוק מה שנעשה. אנחנו רק בשלב ההטמעה, ברגע שזה עולה יהיה קמפיין מסודר.

* מדברים ביחד, לא ברור.

איתן חן: אני חושב שכל אחד מאיתנו כאן, אליי מגיעות הרבה תלונות. לא יודע איך אתם, אני שולח למוקד.

אם אנחנו נשלח אנשים למוקד, זה ייקח זמן, ייקח שנה.

שי כהן: חנייה, תחבורה, שימוש לא נכון.

ליטל רהב: הכל, זה הבקרה, זה עניין של בניית אמון. אני יכולה לשתף אתכם, כשאני פתחתי את המוקד

לפני 6 שנים בדרום השרון, היו בערך בממוצע 30, בלחץ, פניות ביום. עכשיו כשאני סיימתי שם את הקדנציה

המוקד בגידול של מעל 300% בכמות הפניות. למה? זה אמון של הציבור. בשירות זה עובד הפוך, ככל שיש

יותר פניות, יש יותר אמון. איפה התפקיד שלכם? בלנתב את הפניות למוקד, בדיוק מה שאיתן אמר. לא

משנה על מה פונים אליכם, המוקד יטפל בהכל, הוא ידע לנתב, אני רוצה שהתושב ידע מספר אחד, 106, זה

הכל. אני לא צריכה שהוא יחפש אף אחד, תגיע ל-106, אני אטפל בך. ולא רק זה, יהיה לי שימור של הידע.

מירה בן ארי: ומעקב.

ליטל רהב: אני אדע על מה התושב פנה, מי טיפל בו, איך הוא טיפל פה.

יוסי דוד: צריך להעביר הדרכות לכל המזכירויות של כל המושבים-

מירה בן ארי: יש לנו כאן קושי, אתם מתפרצים לדלת פתוחה, המצב היום זה שאנחנו מעבירים הודעות

לוועדים ולקבוצות וזה לא עובר ביישובים. יש איזה כשל בעניין הזה וצריכים לשפר את זה. אתם צריכים

ישיבת מליאה 24.9.24

נוצר על ידי

14

גם כחברי מליאה לברר שיו"ר הוועדים שלכם או המזכירים מעבירים ביישובים את הודעות המועצה. לא

כולם מצטרפים לזה.

יוסי דוד: אולי נבקש פידבק בתגובה, האם העברתם את המסר או לא העברתם?

מירה בן ארי: לא צריכים, יש בקבוצה, זה התפקיד שלהם.

שי כהן: אם שולחים למזכירה של היישוב היא לא שולחת את זה?

מירה בן ארי: לא. ראה מקרה גאליה.

מירה בן ארי: לא בכל היישובים. יש יישובים שלא ידעו על ה- 10,000 שקל על התרבות שאישרתם, ולא ידעו

על כל מיני תקציבים שהעברנו פה ואישרנו כאן, כל מיני החלטות שהתקבלו. הוועדים קיבלו את כל ההודעות

האלה והם פשוט לא ידעו.

שי כהן: אנשים מוצפים ב- 1500 קבוצות-

ליטל רהב: אתה מבין, אתה אומר את זה, אני אומרת שכשמגיע התושב לקבלת קהל אצל מירה הוא אומר-

מירה בן ארי: לא ידעתי, לא שמעתי שיש פסטיבל יין.

ליטל רהב: אתה מרגיש מוצף, אני יכולה להבין, אתה גם במרכז העניינים.

שי כהן: אנחנו מעבירים, עופר ואני מעבירים בכל הקבוצות, ואני אומר לך עוד פעם, זה לא אומר שאנשים

קוראים, יש הרבה דברים שבסוף אנשים לא קוראים.

ליטל רהב: נכון, אני מסכימה איתך. מילה אחרונה לסיום, כל הנושא של המוקד ידובר, זה יהיה מסודר.

אני לא רוצה לדבר על משהו שעוד לא עלה, אל תדאגו. נחזור לסדר היום.

תומר קרטנשטיין: נושא הביטחון האם גם כן המוקד יטפל?

מירה בן ארי: בכל דבר.

ליטל רהב: בכל הנושאים. אם יש בעיה בביטחון, תפתחו פנייה למוקד.

תומר קרטנשטיין: מה אם זה היה נניח הפגנה או תאונת דרכים?

ליטל רהב: לא, הוא לא משטרה. במסגרת הנחיות הרשות המקומית.

ישיבת מליאה 24.9.24

נוצר על ידי

15

תומר קרטנשטיין זה ביטחון, בגלל זה שאלתי על ביטחון.

מירה בן ארי: לא, ביטחון זה לא תאונת דרכים.

ליטל רהב: הביטחון יכול להיות הרבה דברים, אבל אין לנו סמכויות למשטרה. אם יש הפגנה זה רק

למשטרה.

מירה בן ארי: אם מתקיפים אתכם, תתקשרו למשטרה.

תומר קרטנשטיין: במקרה של אירוע של מים, פיצוץ של הידרנט או פיצוץ של מים?

ליטל רהב: כן, נתקשר למוקד.

תומר קרטנשטיין: אמרת מקודם שמים לא קשור בלילות.

מירה בן ארי: מה? כל דבר שיש למוקד.

ליטל רהב: מתקשרים למוקד בכל שעה. המוקד יודע לנתב ואם אפשר לטפל בזה במיידי.

דודי קימלוב: תוציאו פרסום לעניין הזה וזהו.

ליטל רהב: אבל עוד לא הגענו לשם. 30 שנה לא היה מוקד, עכשיו רוצים שיקימו יעשו ויפעילו תוך חודש

מירה בן ארי: נתחיל בסדר היום. בסיס הפעלה גן רוה נבחר למצטיין מג"ב, בצל מלחמת חרבות ברזל על

הובלת הבסיס, גיוס מערך מתנדבים וכיתות כוננות, הכשרה מקצועית. תודה רבה לדני שגב ורוז'ניק על

ההובלה הגדולה ולכל כיתות הכוננות והמתנדבים שחלקכם או רובכם כאן לוקחים בזה חלק, תודה רבה,

אני מעריכה מאוד, יש על מי לסמוך ויש לנו כאן חוסן מאוד גדול בזמן מאוד קצר שהובלנו ונמשיך ונתמוך

בכוחות הביטחון באשר הם ונודה להם מאוד. חינוך, התחלנו בחינוך, כל מסגרות החינוך, היסודיים והגנים

נפתחו כסדרם, ביקרנו בכל המוסדות, הקפדנו לבקר בכל המ וסדות שלנו יחד עם יוסי ג'יברי ויוסי דוד,

קארין, הצוות המקצועי בכל המוסדות, ביניהם זה היה בית ספר גן רווה, גני ילדים, מעונות, בית ספר בטבע,

בית ספר זרקור, בסיס ופלמ"חים. התרשמנו מאוד ותמיד זה יום חגיגי ומדהים שהתחיל באופן מדהים, בכל

המוסדות בהתרגשות רבה. בבית ספר בטבע ליווה וביקר שר הרווחה דאז חבר הכנסת מאיר כהן שבא ללמוד

ולראות את המסגרת, ללוות, להכיר את הילדים והצוותים החינוכיים. פתיחת שנת הלימודים בתיכונים

הייתה מהממת, הדשא מוכן, הכל. אחרי שהייתה קודם כל שביתה של המורים, אחר כך הייתה שביתת

הצוות, אחר כך ש ביתת הילדים, ובסוף הגענו ללמוד ועכשיו יש טילים. פתיחת שנה בתנועות הנוער גם

בשומר הצעיר וגם בצופים, זה אירוע גם משמח. יש לנו לפי דעתי 80% מתלמידי היסודי משולבים בתנועות

ישיבת מליאה 24.9.24

נוצר על ידי

16

הנוער באשר הן, נמשיך ונלווה את תנועות הנוער. ועדת חינוך, ברשות יוסי דוד, הייתה ועדה מאוד ארוכה

ומשמעותית, נגעה בנושא הליבה של החינוך שלנו. ועדת החינוך תומכת בכל תוכניות החינוך ומתקשרת עם

קארין לתוכניות מקושרות תקציב. זה משהו שהיה לנו מאוד חשוב לקיים ונעשה. חשוב לי לעדכן את הבעיה

והמצוקה שיש לנו, יחד עם זאת, עשינו מאמצים עילאיים לפתוח את כל מעונות היום והצהרונים. בעיה

מאוד גדולה בכל הארץ, שהיא כוח אדם, חוסר בכוח אדם שיש בצהרונים ובסייעות במעונות. כפי שאתם

יודעים, לסייעות במעונות לא השוו את התנאים לתנאי סייעות מגיל שלוש ומעלה במדינת ישראל, ולכן תנאי

העבודה והמגבלות שלנו הם מאוד גדולים. אנחנו כפופים לנהלי משרד החינוך להעסקה, וכן לסכום שאנחנו

יכולים לגבות מהמעונות והצהרונים. אנחנו עובדים על מציאת פתרון לסוגיה הזו, כדי לא להיות שבויים

בידי כוח אדם או בהעדר מענה לתושבים שלנו, ועל כן אנחנו עושים את הכל למען מציאת חלופה לזה, בין

אם הפרטה של הצהרונים במעונות היום כדי לפתוח את הצוהר ולאפשר לכל התושבים והתושבות שלנו

מענה כאן. בעניין קהילה, יחד עם אמיר שקרוב, יו"ר ועדת קהילה, תוכנן סיור סליחות שאמור לצאת לדרך

ביום חמישי, פסטיבל יין, גן רווה שיידחה, אני מקווה לסוכות, אבל חשוב מאוד, גם עם ועדת קהילה וגם

עם תוכנית קהילתית, יחד עם אסי, מנהל מחלקת קהילה ותרבות. יש לנו תוכנית גם לתרבות, למרוץ

אופניים, לטיולים רגליים ולראות איך אנחנו מפתחים את כל התרבות הזאת.

גוסטבו ליטמנוביץ': מה הייתה היענות התושבים לשני הדברים האלה?

מירה בן ארי: טובה, ואכזבה שביטלנו. סיור בבסיס פלמ"חים, כחלק מהמדיניות שלנו לסייר בכל אחד

מהישובים, וכן ראיתם גם לקבל מתנה לשנה החדשה, ומי שהיינו עם הרמת כוסית, כל פעם המתנה תהיה

פרי יוצר מישוב אחר. לכן גם הסיורים שעשינו בהתחלה היו בכפר נגיד, עכשיו היה סיור בבסיס פלמ"חים.

סיור מדהים, תודה לאבירם ולכל הצוות, למדנו הרבה, מעריכים אתכם, ואתם גאוות מדינת ישראל, אנחנו

כאן בשבילכם, תודה. אירועי קיץ וטקסי עלייה לכיתה א', נכחנו בכל היישובים שקיימו את האירועים האלו

ותודה. בחלק מהמקרים שעדיין לא היה את האירועים הקהילתיים והרמות הכוסית, אנחנו נגיע כמובן לפי

הלו"ז. פרויקט קשר רב דורי, זה חלק מהעניין שאנחנו מובילים כאן, יוסי מוביל את זה, בהתחלה הוא היה,

או עד עכשיו היה תחת ידיד לחינוך, יוסי לקח את השרביט ועכשיו מוביל תכנית קהילתית כאן אצלנו

להנהגת הפרויקט, הקשר הרב דורי ואנחנו מאוד מודים. יהיה לנו פרויקט קשר רב דורי להפעלת הגמלאים

והתכנית הספירלית שבכל מוסדות החינוך, דבר שהיה מאוד חשוב לנו לחבר את הקהילה. שנה לאירועי ה-

7 באוקטובר, לא יאומן שזה כבר מגיע, אז גן רוה זוכרת ויוצרת וחשבנו לעשות משהו אחר מהטקס הרגיל

שיש, אנחנו רוצים לעשות תוכנית שיוכלו להיות נוכחים בה ולהגיע לצפות במגוון האוכלוסיות שלנו. מעבר

לקיום הטקס עצמו, הטקס יהיה בפתיחת תערוכה שהוצאנו לה קול קורא. כחול לבן של אומני גן רווה,

שיוכלו להציג את האומנויות שלהם עם גם תרומה של מולטימדיה, עם דברים מהבסיס עצמו שמלווים את

האירועים. לשמוע, לראות את הדברים ולהמשיך, ושהתערוכה תהיה כאן במוסדות, כאן באולם הזה, כולל

בבניין המועצה. במשך שבועיים יוכלו להגיע בזמנם החופשי כל אחד מהתושבים, מעבר לטקס של האירוע

עצמו. יש תאריך לזה? אני לא זוכרת בדיוק.

ישיבת מליאה 24.9.24

נוצר על ידי

17

ליטל רהב מוצאי שבת חמישה באוקטובר.

מירה בן ארי: כנסי תושבים. אני מקיימת באופן קבוע פגישות בימי שלישי, בגלל זה קצת איחרתי עם כל

התושבים. אני חייבת להגיד שאני לומדת מהימים האלו הכי הרבה מהכל. היום לדוגמא, הופיע בפניי תלמיד

בן 15, שהציג בפנינו תכנית מיפוי תחבורתית לבני נוער עם תחבורה ציבורית של אגד על פני כל המועצה.

במצגת, היחיד שיגיע מכל התושבים, מאז שאני מכהנת בקדנציה, עם מצגת, עם דיוק כזה. מה הבעיות ומה

הפתרונות ומה אנחנו הולכים להעלות. גם יש לנו פגישה, תכף נפרט אם נפגשנו, אבל בקרוב עם מנכ"ל משרד

התחבורה לשדרוג דרכי התחבורה הציבורית, בראיית בני הנוער כאן עם פנים לעתיד. מעבר לזה, יש לנו כנסי

תושבים. אני מעט זמן בתפקיד, הבנתי שיש מידע שמגיע וזורם לנציגי הציבור באשר הם, בכל הכובעים

שלהם הציבוריים, מליאה, ועדים וכדומה, ויש את הציבור עצמו. לא תמיד יש הלימה בין הדברים, ולכן

חשוב לי לשמוע את כל התוש בים ואת כל ההערות. ויש לנו בלו"ז עכשיו, כנסי תושבים בכל הישובים, כמובן

בתיאום איתכם, עם מצגת, עם נציגי הציבור שצריכים להיות, אבל זה משהו שמאוד חשוב ואנחנו נמשיך

לקיים אותם לאורך כל הקדנציה ואנחנו כבר יוצאים לסבב. זה אחרי שפגשנו את מרבית היישובים כבר

בהרמות כוסית, את הוועדים, נצרף את זה כמובן למצגת ונראה את כל העשייה שהייתה עד היום ונראה

איפה אנחנו ומה ניתן לשפר.

ליטל רהב: לכל מפגש כזה יש מקדימה שעה קודם, שהצוות המקצועי מגיע ביחד איתי לשבת עם הוועדים.

אנחנו שומעים, המנהלים ישבו, יקשיבו גם לוועדים, הם גם יהיו נוכחים בכל הכנסים האלה, כדי להבין

ולהכיר יותר טוב את השטח, לשמור על החיבור, שהתושבים יחברו, לא יגידו אשפה - יגידו מי זה הבן אדם

שמטפל באשפה. שיראו את הנגישות, זה משהו שהוא מאוד חשוב.

מירה בן ארי: ביקרנו בתחנת כיבוי אש ראשון לציון, היום הרשות עברה רובה לראשון לציון בסמכות שלנו.

מעבר לאירוח הנחמד והמכבד, הכרנו את כל המוסדות שם, גם את הרישוי, איך אפשר לעשות רישוי ואת

שיתופי הפעולה, דבר שמאוד חשוב לנו כאן עם כל הכוחות הביטחוניים שמסביבנו. תכנון ובנייה, זה משהו

שרואים לאורך זמן, אבל את הזרעים של זה חייבים לתת היום. אני מקדישה מרבית זמן לדיון במוסדות

התכנון ובגורמים הרלוונטיים כדי לפתח את המועצה שלנו. בין היתר, היה דיון בוועדה המחוזית לתכנון

ובנייה להוראות תמ"א 35 תיקון 5, היה דיון שנכחתי שם אני חברה בוועדה במועצות אזוריות, ולכן אנחנו

קיימנו דיון ואמרנו מה ההערות שלנו. ההערות שהצגנו שם מבחינת גן רוה שהיה לי חשוב להגיד, זה תוספת

יחידות הדיור, שנוכל להקל על התושבים, להגדיר שבמגרש מגורים לא יהיו יותר מארבע יחידות דיור, כדי

לשמר את המגזר הכפרי ול א לעשות שכונות ונחלות. מעבר לזה יש את החוק לפיצול דירות, תיקון 155 .

התיקון הזה אומר שאפשר היום לפצל את יחידות הדיור בנחלות, או בכלל במגזר, בכל מקום שרוצים

המשמעות של זה היא גם הפחתה בתילים. יחד עם זאת, הפיצול עצמו במחוז מרכז אומר שזה על חשבון

מניין יחידות הדיור בטבלה 2 היום בתמ"א 35. מספר היחידות המוגבלות בכל יישוב, זה לוקח ממניין

יחידות הדיור, ועל כן הקושי. ביקשתי שתהיה החרגה לזה בתמ"א 35 תיקון 5, ההערה הייתה קבלה

ישיבת מליאה 24.9.24

נוצר על ידי

18

ונרשמה. מעבר לזה גם ביקשתי שתהיה את התוספת של יחידות הוסטלים או בתים לחיים לאנשים עם

מוגבלויות, שלא יבוא ממניין היחידות בטבלה, וכן בתים למבוגרים, באשר הם יהיו, אם זה דיור מוגן

וכדומה. זה משהו שמאוד חשוב לקיים כאן, כדי להצעיר את הדור שלנו ולתת מקומות דיור. נפגשתי גם עם

שרת התחבורה בעניין שדרוג תשתיות התחבורה והתחבורה הציבורית, דבר שהוליד עבודה עם מנכ"ל משרד

התחבורה. בין היתר, הדברים החשובים לנו זה שדרוג הכביש לפלמ"חים, על כל המשתמע מכך, בין אם שזה

כביש מסוכן, בין אם הוא ליד שורק, בין עכשיו אם מפעל האשפה שאמור לקום והמרלוק או בסיס בחוף

פלמ"חים. זה דברים שאנחנו רוצים לקיים, מעבר לזה יש את מחלף האירוס, תחבורה ציבורית, שבילים

ועומסים שאנחנו רוצים לפתור. דיון בשורקות רשות הניקוז, אנחנו מושקעים בנחלים, נחל סורק, יבניאל

בנס ציונה, זה נחלים שלא טופלו הרבה זמן וחשוב לטפל בהם בכל האופנים. בין אם לטיפול בתברואה, הגנת

הסביבה ותיירות ונופש. מעבר לזה שעדכנתי אתכם שהגשנו יחד עם איציק מידן שסייע לנו בכל הגשת

הקש"פים להתקדם ולראות גם איך מעבר לזה, רשות הניקוז יכולים לטפל בנחלים, אנחנו בסביבתם.

השתתפנו בפורום אזורי לשיתופי פעולה של ראשי מועצות כאן באזור, אני עושה את זה באופן קבוע, דבר

מאוד חשוב. המנהיגות החדשה אומרת שיש כאן שיתוף פעולה. נגמר התקופה של אחד נגד השני, אנחנו לא

רואים כאן פוליטיקה במגזר ברשות המקומית, אלא שיתופי פעולה תורמים ואסטרטגיים. במצב הזה, רוב

ראשי הרשויות, בע יקר החדשים, פועלים בשיתופי פעולה כדי להימנע מהתנגדויות אחר כך במוסדות

התכנון, ולכן כל שיתופי הפעולה, גם בהגנת הסביבה וגם בתכנון, אנחנו יושבים באופן קבוע בפורומים

ומקדמים, כל עוד זה בהסכמה. אם זה לא בהסכמה, היום זה המוטו ברשויות המקומיות, לא לקדם.

להפריד, יש כאלו ויש כאלו ונתקלתי כבר מתחילת הקדנציה בדברים שהיו בשיתופי פעולה ואם הם לא היו

בשיתופי פעולה, נפרדנו כידידים. פגישות עם רמ"י, פגישות קבועות עם מנהל המחוז וכל הדברים שיש לנו,

בין אם בסוגיות של תכנון, בין אם בהוצאה לפועל של הרחבות או בין שכונות, גם זה יה יה בתיאום עם רמ"י

ועם המחלקה כאן ועם היועמ"שית בפגישות. רשות הטבע והגנים, יש לנו כאן גם עם זה וגם עם מנכ"ל משרד

הפנים בקשה להכרזה על חוף פלמ"חים, אנחנו מטפלים בזה בחודשים האחרונים. יש דעות לכאן ולכאן,

אנחנו נתמוך בעמדת התושבים כמו ביתר התוכניות של תכנון וב נייה, כך שחוף פלמ"חים יישאר בידי

פלמ"חים והיתר לראות איך אנחנו עושים בצורה הטובה ביותר שהחוף יהיה מטופל, טיפול במצוקים, וינוהל

בצורה הטובה ביותר למועצה שלנו.

שי כהן: את מדברת על החוף הציבורי?

מירה בן ארי: אני מדברת על מכלל. היום החוף הציבורי הוא חוף מוכרז, מעבר לזה יש תב"ע לתכנית. אבל

יש שני דברים, אחד חוק התכנון ובנייה שהתב"ע כבר מאושרת, לתכנית של חוף ונופש כפרי וחניון וכדומה.

השאלה מי מפעיל את זה, ככל שרט"ג מכריזים על השטח, הם גם מקבלים את זה ואת ההפעלה. אנחנו בשיח

בעניין הזה, כדי לראות מה טוב ביותר לטובת התושבים והמועצה בכלל.

שי כהן: חוף הדייגים ירד?

ישיבת מליאה 24.9.24

נוצר על ידי

19

מירה בן ארי לא, חוף הדייגים עדיין מוחזק על ידי יזמים עם הליך פתוח, הליך משא ומתן או הליכים

משפטיים שמתקיימים בינם לבין רמ"י, לכן העניין די סבוך. אני מקווה, כדי לא להשאיר את הרשות כבת

ערובה, לראות איך אפשר לפתור את הסוגיי ה הזו בצורה הטובה ביותר ולכן הכרזה על זה עכשיו שיש

הליכים משפטיים לא יועיל לנו. צריכים לראות איך פותרים את הפלונטר הזה, למקום כבר היו כמה טביעות

שם, צריך להיות מטופל, צריכים לשים סוף לדברים האלה.

שי כהן: והחוף הדרומי?

מירה בן ארי: מוכרז. והדבר המעניין ביותר-

תומר קרטנשטיין: מי הבעל של החניון?

מירה בן ארי: היום השטח תפוס על ידי יזמים, אין בעלים. יש רק ייעוד קרקע, זה הכל. ועדה מרחבית

שורקות, טרם אושר המינוי שלנו כחלק מהוועדה ועל כן עדיין קודמים לתפקיד מכהנים בוועדה, ואנחנו

מחכים לאישור של משרד הפנים.

תומר קרטנשטיין: לגבי החוק של הפיצול. החוק עצמו, זה הוראת שעה?

מירה בן ארי: לא, זה תיקון 155 לחוק, זה אומר שניתן לפצל. הוא מוגבל, צודק

תומר קרטנשטיין: האם זה כולל גם את המושבים? כי להוראת השעה הקודמת לא היו מושבים.

מירה בן ארי: זה כולל את כולם.

רונית עובדיה: זה כולל את כולם, בלבד שאין מגבלת יחידות דיור של הישוב.

מירה בן ארי: זה לא כולל אצלם, זה רק במושבים, זה לא רלוונטי.

[5 ]

ליטל רהב תקציב פלמ"חים, זה רק עדכון פרוטוקול. אישרנו את התקציב הזה, זה לא פלמ"חים הקיבוץ,

זה השיכון. שיכון משפחות, אישרנו להם, רק תב"ר ושוטף. אישרנו את זה אבל לא ציינו את הסכום, זה לא

נכתב לי בפרוטוקול. אני רוצה לאשרר את זה, שהתקציב שאישרנו לשיכון משפחות פלמ"חים עמד על

35,000 ש"ח לשוטף שמשמש אותם לסל גינון, תרבות וכו', ועוד 70,000 ש"חכתב"ר. החגים וביטחון זה

הכלל מועצתי, מה שכולם קיבלו, זה לא קשור. לא כתבנו את זה ואני רוצה שזה יופיע כתוב.

דודי קימלוב: 105 התקציב

ישיבת מליאה 24.9.24

נוצר על ידי

20

ליטל רהב כן, פשוט החלוקה הזו.

דודי קימלוב: 35 סל תרבות ומה זה ה-70 ?

ליטל רהב תב"ר, זה דברים של פיתוח, הם מחויבים לתת לנו את זה כנגד חשבונית.

דודי קימלוב: זאת אומרת זה מה שהישובים לא מקבלים-

מירה בן ארי: אני אסביר, בסיס פלמ"חים שונה מכל היישובים האחרים שיש להם תקציב, להם יש סל.

ולכן, את הסל חילקנו בערך, זה בחלק היחסי לכל ישוב. אידה תוכל לפרט כמה יש סל גינון לכל אחד, כפלנו

לכל אחד, כפלנו את זה במספר המשפחות בבסיס והגענו לסכום הזה, 35. מעבר לזה 10,000 ש"ח זה היה

בחגים מה שנתנו. ו-70 תב"ר יסגור, כי אנחנו לא יכולים לתת תקציב שוטף לבסיס כי אין להם תקציב. סגרנו

את זה בתב"ר שיהיה למען פרויקט. הבנו שהם מתעלים את זה למען עוד מבנה שיהיה להם שם, או ממ"ד

שחסר להם ליישוב ובזה הם יעשו. מאשרים? תודה.

החלטה: מליאת המועצה מאשרת פה אחד את התקציב המחולק 35,000 ש"ח לשוטף ו-70,000 ש"ח

לתב"ר לבסיס פלמ"חים.

ליטל רהב: סעיף הבא היועמ"שית.

[6 ]פוץ נכסי אגודה - הסבר היועמ"שית.

ליטל רהב: בעקבות כל מיני פניות גם שלכם, גם של אגודות וכו', היה לי חשוב שרונית תסביר את הרציונל

לגבי מה שקשור לשיפוץ נכסי אגודה מכל מיני סוגים.

רונית עובדיה: דיברנו על זה בוועדת הכספים, אני הסברתי שהרשות המקומית, כשהיא משקיעה בכסף, זה

כסף של הציבור. אנחנו לא יכולים להשקיע את הכסף הזה בנכסים פרטיים. כמו שאנחנו לא באים ועושים

שיפוץ בבית פרטי של מישהו, ולא בונים לו גדר, גם אם זה מאוד יעזור לו, אז ככה לא משפצים נכסים של

עבודה חקלאית. ולכן אם נכסים של אגודה חקלאית משמשים את הציבור, והישובים רוצים לאפשר לציבור

להשתמש בנכסים האלה, אפשר להשתמש בכספי הציבור לצורך התחזוקה או שיפוץ שהם רוצים, בלבד

שהנכסים יועברו לרשות המקומית, שהיא תנהל אותם ותתחזק, או שיועבר ו באופן כללי. נגיד ויתנו אפשרות

להפקיע אותם ויוותרו על טענות או תביעות בעניין, או שייכרת איזשהו הסכם שימוש לתקופה מסוימת עם

הוועד המקומי, ובפרק הזמן הזה של תקופת השימוש יהיה אפשר גם לחשוב מה הגיוני להשקיע. למשל, אם

הסכם השימוש הוא לשנה אז ברור שלא עושים עכשיו מיליון שקל של שיפוצים. אבל אם מסכמים אפשרות

שימוש לתקופה ארוכה יותר, אז ברור שככל שהתקופה ארוכה יותר, הגיוני מבחינת כספי הציבור, להשקיע

יותר במבנה ולטפח אותו. חשוב להבין, שאם עושים הסכם כזה עם הוועד המקומי, אז האגודה מקנה לוועד

ישיבת מליאה 24.9.24

נוצר על ידי

21

אפשרות להשתמש בנכס הזה לטובת כלל הציבור. היא לא מחזיקה אצלה את היכולת או הזכות להגיד מה

זאת אומרת אפשר להגיד שזה ישמש בבית כנסת, אבל אתם לא יכולים להתחיל להגיד לשמש בבית כנסת

רק לככה וככה. אם הוועד המקומי מתחזק, משלם ומנהל, אז הוא גם קובע מה יהיה שם, כמובן לשימוש

המוסכם על האגודה.

שי כהן: מה שאת אומרת זה שאם נניח יש לנו חדר תרבות של ועד האגודה, ואם הוא חותם הסכם עם הוועד

המקומי של שימוש לכל חברי המושב בנכס הזה ל- 1,000 שנה, זה אומר שכן אפשר לקבל תקציב

רונית עובדיה: קודם כל זה לא לחברי המושב. כי הוועד המקומי הוא הזרוע הארוכה של המועצה, לא של

המושב, ולכן החובה שלו היא כלפי הציבור, וגם הוא מתכוון להשתמש בכספים של המועצה, של כלל תושבי

המועצה. זה לא משהו שיכול להיות מקומי, זה לא שאנחנו עושים עכשיו חוגי בלט רק לתושבי היישוב בית

חנן. חוגי בלט, מי שרוצה ירשם ויוכל לבוא לשם.

יוסי דוד: זה בפועל קורה.

מירה בן ארי: לא, זה לא קורה.

ליטל רהב: קודם כל, כמו שרונית אמרה, ברגע שיש הסכם שימוש עם הוועד המקומי, הוועד המקומי הוא

הזרוע הארוכה של המועצה ואז הוא מחויב בתקנות ונהלים וכו', כמו של רשות מקומית, הם צריכים לפתוח

את זה כמובן ללא אפליה. ברגע שהאגודה חותמת עם הוועד הסכם שימוש, הוועד יכול לקחת את הכספים

שהוא מקבל מהמועצה במסגרת התקציבים שלו, אם זה תב"ר או משהו כזה, ולהשתמש בזה לטובת אותו

מבנה. הוא יכול להחליט לעשות מה שהוא רוצה, המועצה לא יכולה לעשות עבורו. המועצה לא תשפץ עבור

הוועד המקומי, אלא הוועד המקומי יקבל כסף והוא יעשה עם הכסף הזה מה שהוא רוצה. זה אחד, שוטף.

ניקיון ותחזוקה זה שוטף. עוד משהו שחשוב לי לשתף אתכם, זה שיכולים לצאת מזה דברים נפלאים. אני

יכולה לספר שבאחד מהיישובים, דווקא מניסיון בתפקידי הקודם, היו הרבה שיתופי פעולה בין המועצה

לאגודות בהקשר הזה, דרך הוועדים המקומיים, כי בעצם האגודות באו ואמרו יש לנו נכסים שעומדים

ריקים ללא שימוש. המועצה באה ואמרה לי אין נכסים, אני מסתכלת על עצמי כיזם. אני רוצה לפתח ככה

נכסים ישנים, ולעשות מהם מיזמים לטובת הקהילה. זה יכול להיות ווי -וורקים, זה יכול להיות מרכזי

חדשנות שמשמשים את הנוער ביום, בערב אולי לדברים אחרים, בבוקר לבעלי עסקים. זה יכול להיות הרבה

מאוד דברים, ויש סיור, אני גם אזמין אתכם מי שירצה, דברים שהם ייבנו בצורת השיתוף פעולה הזו. וגם

פה זה נכון, המועצה רואה את עצמה כיזם. היה ויש יישוב שבשותפות מלאה בין הוועד לאגודה מעוניין

לקיים את האיר וע הזו, אז המועצה בוודאי שתשמח לבחון את הדברים. תסתכלו על זה כמשהו של

התפתחות, במקום פילים לבנים או אפורים מוזנחים ביישובים, לפתח את האזור שיהיה ביטוח ושגשוג

ובסוף זה יהיה הפרנסה של כולם.

ישיבת מליאה 24.9.24

נוצר על ידי

22

שי כהן יש אצלנו בית עם נטוש. האם אנחנו נוכל לבוא ו-

מירה בן ארי: יועיל ועד האגודה לבוא ולדבר עם הוועד המקומי, ולבוא למועצה, ויהיה הסכם.

ליטל רהב: בעצם יש לו שתי אפשרויות. או שהוא מעביר, הוא אומר אני לא רוצה לא וועד מקומי ולא כלום,

המועצה קחי את זה, תעשי מה שאת רוצה. אופציה שנייה, הסכם שימוש מול הוועד המקומי, והוועד

המקומי מקבל תקציב שנתי מהמועצה, הוא יכול להשתמש בו גם לטובת שיפוץ.

שי כהן: נניח עכשיו הלכתי ושיפצתי.

מירה בן ארי: מי זה אני הלכתי ושיפצתי?

תומר קרטנשטיין: יחד עם המועצה, בית חנן שיפצו את בית העם. האם עכשיו אנחנו יכולים להשכיר-

מירה בן ארי: הכל זה תכנית עסקית. המועצה היא עסק יזמי לכל דבר ועניין, קהילתי למען הקהילה. זאת

אומרת, אם יש בית עם בבית חנן שעומד ריק לגמרי ואנחנו רוצים לעשות ממנו משהו, ועד האגודה יכול

להתקשר עם ועד מקומי \מועצה בהסכם לשימוש, או דרכים אחרות ארוכי טווח יותר, ולפי מודל עס קי

לראות מה אפשר לעשות שם, לטובת כלל התושבים במועצה ובכלל.

ליטל רהב: אבל ההסכם רק עם הוועד המקומי.

עופר אלכסנדר: צריך לקחת בחשבון שיש שותף סמוי, כמו המועצה לשימור מבנים שגם להם יש-

מירה בן ארי: לא, הוא לא שותף. שימור, עתיקות, יש אלף דברים, זה תנאים להיתר.

רונית עובדיה: בדיוק. חשוב להגיד משהו בכל מקרה, הנכסים שמיועדים מבחינת תב"ע לצורכי ציבור, צריך

לראות בדיוק מה הייעוד שלהם. אי אפשר להפוך אותם פתאום לנכסים מסחריים, צריך להיכנס-

תומר קרטנשטיין: אני דיברתי ספציפית על בית חנן.

מירה בן ארי: מישהו היה בגדרות? מי ראה את הווי-וורק של הילדים בגדרות? יופי. למה לנו אין? כי אנחנו

לא אמיצים מספיק.

* מדברים ביחד, לא ברור.

איילת קוך מורדוך: האם במסגרת הסכם ההתקשרות הזה שיש בין האגודה לבין הוועד המקומי, האם זה

עשוי לעבוד הפוך? זאת אומרת שהמועצה עשויה לכפות על המבנה שיהיה בו עכשיו-

ישיבת מליאה 24.9.24

נוצר על ידי

23

מירה בן ארי לא, אלא אם כן המועצה מפקיעה. או בתהליך איחוד וחלוקה. כרגע ככה לא.

ליטל רהב: תגדירי נכסי אגודה מה הם.

מירה בן ארי: נכסים ציבוריים.

רונית עובדיה: אמרתי שכל עוד אתם לא מעבירים את הדרכים למועצה אז כן, גם הדרכים בתוך היישובים,

חלק מהדרכים לא רשומים על שם המועצה.

יוסי דוד: סליחה אז אפשר לכרות חוזה מול הוועד המקומי לשימוש כלל הציבור -

מירה בן ארי: לא, זה בדרך הפקעה.

יוסי דוד: אז אני שואל מה ההתניות פה?

רונית עובדיה: דיברנו על משהו עקרוני -

יוסי דוד: גם זה עקרוני.

מירה בן ארי: זה עולה לא אחת, דרכים חקלאיות.

רונית עובדיה: יש דרך חקלאית שהיא דרך שמשמשת את החקלאי להגיע -

ליטל רהב: עליה הוא מדבר.

מירה בן ארי: הוא שואל למה המועצה לא משפצת את זה, כי זו דרך חקלאית. הוא שואל איך אפשר לעשות

את זה, רק בדרך של הפקעה ואם תהיה תוכנית.

יוסי דוד: לא קיבלתי תשובה אני רוצה להבין.

מירה בן ארי: התשובה בדרך הפקעה ובתוכנית בניין עיר, עם התעלה ציבורית בדיוק-

יוסי דוד: ואם זה כריתת חוזה בהסכם-

מירה בן ארי: אין הסכם על דרך.

ישיבת מליאה 24.9.24

נוצר על ידי

24

יוסי דוד אז זה תשובה, אין הסכם על דרך. מה שהחוק אומר, שאם הנכס או הכביש משמש את כלל הציבור.

כלל הציבור עולה על כביש, עובר דרך הכביש. לא מחייב אותך, לפי מה שהבנתי ומה שקראת, שיהיה לך

הסכם להפקיע כדי להשקיע בכביש הזה.

מירה בן ארי: אין הסכם להפקעה, זה שני דברים שונים. בואו נעזוב רגע את הדרכים, בואו נפריד בין

הדברים.

רונית עובדיה: לגבי המבנים אני חושבת שהכול ברור. לגבי הדרכים-

יוסי דוד: לא, המבנים עוד לא ברורים.

מירה בן ארי: בואו נדבר על המבנים. לפני רונית בואו נשמע את גדי, יש לו ניסיון בכמה וכמה דברים כאלו

במושב אחר. תבין איך זה נעשה ביישוב אחר, ואולי זה ייתן את הדעת.

גדי אפק: בנטעים אנחנו עשינו הסכם על הבית כנסת בין וועד מקומי לבין האגודה, הסכם ל-50 שנה, שאנחנו

השקענו כסף בבית הכנסת, אם הם רוצים מחר להוציא אותנו, הם חייבים לשלם לנו את כל ההשקעה שהיה

לנו בבית כנסת כולל הריבית וההצמדה, ככה אנחנו הגנו על הכסף שלנו מבחינת זה שמחר יגידו לנו תצאו

מפה זה מבנה שלנו.

יוסי דוד: לנו יש הסכם אחר, כל אחד וההסכם שלו. אם את רוצה ללכת קדימה, אני הולך איתך קדימה,

את אומרת אני רוצה שיהיה הסכם, בין למשל מועדון גאליה או מועדון נטעים, או בית כנסת, יהיה הסכם

בין האגודה החקלאית לבין הוועד המקומי שיש לי שימוש, מינימום 10 שנים תקדים. תנסחי הסכם אחד

ברור, שאומר שאם אתם רוצים שאנחנו נשקיע משנה הבאה תקבלו כספים מאיתנו להשקעה, אני רוצה

לראות שההסכם הזה, כמובן עם ייעוץ משפטי כזה או אחר, שיהיה כבר בסיס כדי שנוכל להשקיע במקומות

האלה.

מירה בן ארי: אני מסבירה. יש שני דברים, קודם כל ההסכמים זה בין ועד אגודה לוועד מקומי, זה ביניכם.

ועד מקומי הוא זרוע ארוכה של המועצה, המועצה כאן ברשותי תעשה את זה רק ככל שיש תוכנית כלכלית

שיכולה להחזיק את זה, אחרת מה זה יעזור ואנחנו כאן חיים, בכל אחד מהיישובים עם הסכמי שימוש שלא

חיים, כי אין לזה תוכנית כלכלית. צריכה להיות תוכנית כלכלית, מה עושים בזה, זה המגוון וכמה אפשר

לשפץ. זה לא יעזור אם יש שיפוץ לדוגמה, שעלות השיפוץ צריכה להיות כמעט מיליון ש"ח, ונשקיע 50,000

ש"ח זה לא יוצא לפועל

ליטל רהב: ההסכם הוא בין הוועד המקומי לאגודה, לא משנה מה.

יוסי דוד: את אומרת שנגיד המועצה משקמת את מועדון נטעים לצורך העניין כי שם דובר על זה-

ישיבת מליאה 24.9.24

נוצר על ידי

25

מירה בן ארי דובר על כל הישובים. לא הדרומיים, כל הצפוניים, אין להם מקום התכנסות.

יוסי דוד: אז אני כמועצה יכולה מחר להביא לשם כיתה, ולעשות שם שיעור?

מירה בן ארי: נכון. לפי מה שנחליט ביחד בהסכם שימוש.

רונית עובדיה: רגע, לפי הכללים אמרתי שלא יהיה שום דבר.

גדי אפק: לעשות את זה כעסק, לא יכול להיות.

מירה בן ארי: עסק לא יכול להיות בשימוש ציבורי.

ליטל רהב: לא עסק, זה יכול להיות חוג לילדים, מתנ"ס, כל מה שנרצה.

רונית עובדיה: אתם לא חייבים, אם האגודה לא רוצה לתת לוועד המקומי את האפשרות לעשות שימוש

בנכס, היא לא חייבת, ובכל מקרה, צריך להבחין בין האפשרות המשפטית לעשות את זה לבין התקציבים

שיש למועצה. זה לא שעכשיו אתם עושים הסכמים ויש למועצה פה 50 מיליון שקל שהיא הולכת לשווק את

כל הנכסים. אז יהיה הסכם, ברגע שיהיה הסכם צריך לראות את מי הוא משרת, אם יש צורך כזה, מה

הצורך, האם זה משהו שמשרת את כל הקהילה, או רק אנשים ספציפיים, לשים לב לזה. המועצה, שזה

כולכם, תחליטו כמה להשקיע, באיזה מבנה. אני רוצה להשלים בקשר לדרכים. יש היגיון בזה שהאגודה

החקלאית ממשיכה ומחזיקה במבנים, כי היא אומרת - זה מבנה שלי, אני לא יודעת מה יהיה. זו קרקע שלי,

אני רוצה עוד 20 שנה לעשות שם משהו אחר, היא לא מוסרת את זה, למרות שזה מבנה ציבורי. דרך אגב

יש מבנים ציבוריים שהם של קופת חולים כללית, המועצה גם לא הולכת לשפץ א ותם למרות שזה מבנה

ציבורי, קרקע ציבורית, כי זה שימוש פרטי בסוף. זה אנחנו יכולים להבין, והרשות שימוש נותנת לכולם את

המענה. בקשר לדרכים, אין שום הגיון שדרך, שאתם רוצים שהמועצה תתחזק ותסלול, או תעשה שם אם

צריך, מדרכה, לא יודעת מה אתם רוצים, זה לא אמור להישאר אף פעם של אגודה פרטית, אין לזה שום

הצדקה. זה שזה נשאר ככה בישובים, זה איזשהו עיוות היסטורי. אבל אם אתם רוצים להחזיק בקרקע

הזאת, תחזיקו ותטפלו, ואם לא, תעבירו אותה לרשות המועצה. כי זה מה שהיה צריך להיות מלכתחילה

ולא שום דבר אחר.

יוסי דוד: רונית, לגבי דרכים, רק להזכיר לך. שכל הדרכים שנבנו, התושבים שילמו שקל מול שקל-

דודי קימלוב: המועצה עשתה את זה כל השנה.

מירה בן ארי: יש כבישים ויש כבישים.

ישיבת מליאה 24.9.24

נוצר על ידי

26

רונית עובדיה מתי פעם אחרונה שילמתם שקל מול שקל על הכבישים?

מירה בן ארי: סליחה, עצור. יש גזברית, זה תיאוריות כלליות, אנחנו מדברים על עובדות.

אידה אוהר: מאז שאני עובדת פה אולי פעם אחת.

דודי קימלוב: אבל לא, המועצה השקיעה בכבישים, זה לא שהיא השקיעה.

מירה בן ארי: כבישים של המועצה, יש דרכים של המועצה. זה החוק, ציבוריים.

דודי קימלוב: אני לא מבין, הכבישים שנכנסים למושב? איך את מגדירה מה זה ציבוריים?

מירה בן ארי: על פי חוק. זה ברור, זה סטטוטורי.

רונית עובדיה: זה דרך חקלאית, זה לא דרך שעכשיו משמשת-

ליטל רהב: כשפותחים את התוכניות אז יש דרכים חקלאיות ויש דרכים ציבוריות, זה סטטוטורי.

גדי אפק: אנחנו יכולים להביא לפה מנהל שפע, את כל המנהלים, לפוצץ את כל הקומה השנייה באנשים

שיתנו שירות מצוין. אבל אם המועצה, אם אנחנו, אני מדבר איתך כנציג נטעים, אם אני לא מביא למושב

שלנו כמרתכה גם על השער בכניסה וגם על בית העם, אם אנחנו לא באים ונותנים להם על הדברים שהם

באמת מבקשים, כל הדברים האלו לא שווים.

ליטל רהב: זה מאוד מפתיע אותי מה שאתה אומר. כי תושבי נטעים לא כל מה שמעניין אותם זה רק השער,

ורק בית העם. הם מתקשרים בנוגע לזבל, והם כל פעם באים ואומרים, רק השער זה כל מה ש-

גדי אפק: זה בנוסף-

ליטל רהב: אתה יודע שבפתיחת שנה, המושב נטעים היה כמרתכה כי האוטובוס איחר. אבל איך ידענו

שהאוטובוס איחר? כי מנהל התחבורה יכל לענות למה האוטובוס איחר. אולי נוציא אותו ונשים את השער

בנטעים.

גדי אפק: את לוקחת את זה למקום אחר.

ליטל רהב: אני רק אומרת שיש את זה ואת זה והכל חשוב. אי אפשר לבטל את השוטף ואת השירות שצריך

לתת כי גם שם זה לא אותו דבר, זה לא באותה קטגוריה.

ישיבת מליאה 24.9.24

נוצר על ידי

27

איציק מידן אבל אם יש כרגע מלחמה. את מדברת, אז תבואי אלינו למושב ותעשי-

ליטל רהב: אבל מה הקשר בין השער הצהוב לפינוי אשפה?

גדי אפק: אני דיברתי על פינוי אשפה?

ליטל רהב: מנהל תפעול מה תפקידו?

גדי אפק: גם בקדנציה הקודמת לא היה מנהל תפעול ולקחו זבל.

ליטל רהב: אין בעיה, אם אתם חושבים שהכל סבבה, בואו נשאיר את הכל כמו שהוא. גם אפשר.

מירה בן ארי: אני אתייחס. אני חיה בתוך עמי במושב נטעים. אני יוצאת כל בוקר, ובכניסה לבית שלי יש

כל יום עשרה אנשים ששואלים למה לא פינו להם את הגזם, למה האוטובוס לא הגיע בזמן, למה חונים

בחניה של הצרכנייה, למה אין מראה שם, למה אין תמרור, למה הפקח נתן. אני יודעת, אני חיה בת וך עמי.

אני 20 שנה במושב ואין בית עם, אני יודעת את הקושי המאוד גדול. הבית שלי בתעסוקה מכהן כבית עם

לצעירים שלנו בזמן המלחמה. ואני עם התושבים, וזה לא רק בנטעים, זה בכל אחד מהישובים הצפוניים,

זה לא שונה מבית עובד, זה לא שונה מבית חנן, אין לנו איפה להתכנס. זו מצוקה גדולה מאוד, ולכן גדי, אני

צריכה את העזרה שלך וכל מי שיושב כאן כחברי מליאה, כי יש לנו פער דורי כאן, בין הוועדים החקלאיים

לוועד המקומי, ולכן אם לא יהיו איזה שהם הסכמי שימוש, משהו איתם, אי אפשר יהיה להתקדם. אנחנו

לא נוכל להשקיע את הכספים אם לא יהיה הסכם שימוש. יש הסכם שימוש של 50,000 שקל

גדי אפק: לא נכון.

ליטל רהב: של הוועד אז הוועד יכול להשתמש.

גדי אפק: היה הסכם שימוש לשיפוץ בית העם שוועד האגודה משקיע 50,000 ש"ח, מוני שם את הכל. הם

שמו את ה- 50,000 שקל מוני לקח את ה-50,000 ש"ח-

מירה בן ארי: אבל מוני שם את הכל, לא מופיע בהסכם.

גדי אפק: למה?

מירה בן ארי: אני לא יודעת למה.

גדי אפק: את יודעת למה הוא לא שיפץ את בית העם. בגלל זיכרונה לברכה גברת טננבאום, בגלל זה הוא

עצר את זה באמצע וזהו.

ישיבת מליאה 24.9.24

נוצר על ידי

28

מירה בן ארי לא גברת טננבאום, שתזכה לחיים ארוכים, כל יום אני שומעת מה הוא הבטיח, אחרי חצי

שנה אומרים לי במקומות אחרים מירה הבטיחה, די. אם זה לא כתוב יש מנהל תקין ואני עובדת רק לפי

מנהל תקין. יחד עם זאת אני מבינה את הצורך. בבירוקרטיה זה לא יהווה חסם, אנחנו נעלה את כל בתי

העם ואת כל הדברים האלו כאן מיד לדיון. ויש לנו פגישות גם עם האגודה וגם עם הוועד כדי להעלות את

הכל לדיון. ואתם תחליטו, אני חושבת שיש צורך ונקדם את הכל בעניין הזה. יחד עם זאת, יש מגבלת תקציב

ויש הסכמים. זה הכל, נעבוד לפי חוק ונעשה את זה. בעניין השער הצהוב וגם דברים אחרים, יש עניינים

שהם גם טכניים וגם משפטיים, אני בעד זה. ולהגיד לך למה בוועד בנתן גוש לא שיפצו את השער הקיים

היום ולא תיקנו? בגלל שאין לו היתר. והוועד לא רוצה לקחת אחריות על שער ללא היתר. אני מבינה, זה

ייקח קצת זמן אבל נעשה את זה כמו שצריך וככה זה כל התהליך.

גדי אפק: יש היתר לאיזה שער במועצה?

מירה בן ארי: כן.

גדי אפק: אין שום היתר לשום שער במועצה.

דודי קימלוב: לנו יש.

גדי אפק: אז יכול להיות שאתם היחידים.

מירה בן ארי: גם כאן בעבר בבית ספר אין מקלטים להכל כי זה היתרים ישנים. כשאני הקמתי בית ספר

בטבע, הייתי צריכה לכל כיתה מקלט. יש תקנים להיום, זה לא עוזר מה היה בעבר. אנשים שהם בעלי

תפקידים לא רוצים לקחת את האחריות, אי אפשר לגלגל את זה.

גדי אפק: את יודעת שאין היתר לשערים, אף אחד לא נותן היתר לשערים, 80% מהשערים בארץ אין

היתרים.

דודי קימלוב: מירה אני מציע שתעודדי ועד קהילתי לכל היישובים, זו עבודה קשה-

מירה בן ארי: אני קראתי לא אחת בכל היישובים לעשות, ואי אפשר לחייב את זה.

דודי קימלוב: כי המועצה לא תפתור לכולם את העניינים. וועד קהילה יכול לתת תנופה רצינית לכל יישוב

מניסיון, את יודעת את זה.

מירה בן ארי: לא קשור. אבל זה לא בידינו, הם לא מוכנים.

ישיבת מליאה 24.9.24

נוצר על ידי

29

גדי אפק הם לא מוכנים כי לא רוצים לתת כסף.

איציק מידן: אני חושב שהדיון הזה קצת עקר, מכיוון שאישרנו עכשיו תב"ר ליועצים שהולכים לבדוק את

כל הנכסים.

ליטל רהב: עוד לא הגענו לזה.

איציק מידן: נאשר אותו, ליועצים שזה התפקיד שלהם, ניתן להם לעשות את העבודה, לבוא עם תוצאות

ונדבר על תוצאות. זה אחד. הדבר השני שאני מבקש להעלות, כשאילתה, לא כשאילתה, לדיון, זה הנושא

הזה של גודל יישובים פר חלוקת כספים בתב"רים כאלה ואחרים, שלדעתי הוא הבסיס לכל הדברים.

ליטל רהב: עובדים על זה, מכינים את זה וזה יעלה אצלכם לדיון לקראת הדיון על התקציב בנובמבר.

דודי קימלוב: מה מכינים?

ליטל רהב: את הנתונים והחלופות, הצעות, שתצטרכו להצביע עליהן.

מירה בן ארי: יהיה לנו דיון ארוך, מפורט, מוצג, עם מצגות.

ליטל רהב: זה יעלה קודם כל לוועדה ואחר כך זה יבוא למליאה, ואתם תצטרכו להצביע על זה. הנושא הבא.

[7 ]

ליטל רהב החלפת מורשה חתימה לחשבון הגפן ולחשבון ההורים בביה"ס היסודי יצחק נבון גן רוה. אנחנו

מחליפים את המנהל היוצא משה מור בחתימתה של המנהלת הנכנסת מיכל גד. מי בעד? תודה רבה.

החלטה: מליאת המועצה מאשרת פה אחד את החלפת מורשי חתימה לחשבון הגפן ולחשבון ההורים של

בית הספר.

ליטל רהב: הנושא האחרון, תב"רים.

[8 ]

ליטל רהב במהלך שיפוצי הקיץ ביצענו שיפוצי קיץ בכל מוסדות החינוך, ותוכננו להתבצע גם עבודות שיפוץ

והחלפה של תשתית הניקוזים, בעיקר בגני הילדים. תכננו לעשות את זה במהלך סוכות, לקראת חורף, אבל

תוך כדי העבודות הבנו שזה בלתי נמנע, הקבלנים כבר שם ואנחנו צריכים לבצע את זה מיידית. היו בעיות

ניקוז שהמשמעות שלהן הייתה שהגננות בכל חורף, כל פעם שירד גשם, היו צריכות לגרוף מים, זה היה חלק

ישיבת מליאה 24.9.24

נוצר על ידי

30

ממה שהן עושות במהלך היום. היינו חייבים לתקן ולהחליף את תשתיות הניקוז, גם מה שמתחת לפני

הקרקע וגם הגגות, הפרגולות שנמצאות איפה שהילדים משחקים. לא הייתה לנו ברירה ואני צריכה לצורך

העניין הזה לאשר תב"ר על סך 400,000 ש"ח. חוץ מזה יש לנו תב"ר חדש שביקשתי להוסיף , של פחים

ביתיים חדשים, לעשות מבצע של החלפת הפח הביתי. אנחנו נעשה את זה במודל מסודר, הפח יהיה עם

הטבעה של השם, של מספר וקוד QR .כדי לקבל את הפח, התושב יהיה צריך להיות משלם ארנונה. הוא

יוכל לבוא, להביא את הפח הישן שלו, לשלם דמי השתתפות של 100 ש"ח, לקבל פח חדש עם אחריות לחמש

שנים. הקוד QR מחובר למוקד המועצה, זאת אומרת שעל כל תקלה בפח הוא יוכל לסרוק, לצלם, לשלוח

ותיפתח פנייה עבורו ואנחנו נדע בדיוק של מי הפח וכו'. כן, איתן?

איתן חן: איך זה יעבוד בקיבוץ?

ליטל רהב: מאיזו בחינה? לכם יש את הרוב טמונים.

איתן חן: לא, אבל יש לנו מעט טמונים והרבה פחים 1000/100 .

ליטל רהב אנחנו נצטרך לדבר על זה.

מירה בן ארי: נתאים את זה, תודה על ההערה.

ליטל רהב: אנחנו נספק את הפחים. נעשה איזה שהיא חלוקה מרוכזת, בתוך היישובים.

דודי קימלוב: להחליף את כל הפחים באופן גורף?

ליטל רהב: תושב שירצה גם אם הפח שלו תקין לחלוטין, אם הוא מביא פח הוא מקבל פח.

דודי קימלוב: ואם יש תקלה בפח אתם הולכים ומחליפים.

ליטל רהב: עם אחריות לחמש שנים.

יוסי דוד: התקציב שאת מבקשת זה יספיק בהערכה שכל המועצה עכשיו רוצה להחליף?

ליטל רהב: כן. העלות המלאה היא כחצי מיליון לכל המועצה, אבל אני לוקחת בחשבון השתתפות של מעט

שקלים לתושב, ואני מניחה ש-300 יספיקו לכסות את הכל. אני גם לא חושבת שה- 300 האלה יצאו בבת

אחת, כי זה יהיה בפעימות, ולא כולם ירשמו בהתחלה, זה יהיו לדעתי תוך כמה חודשים. זה ייצא לנו מחיר

של הנחה קבוצתית, מה שצביקה הצליח למצוא זה כ-250 שקלים. זה כולל הכל עם ההטבעה

מירה בן ארי: צריכים לראות להרחיב את התוכנית, עסקים גם.

ישיבת מליאה 24.9.24

נוצר על ידי

31

ליטל רהב עסקים זה חוק אשפה עודפת, זה לא זה, זה יעלה לדיון במליאה. זה רק לפחים ביתיים.

הילה גרשמן: אני אגיד שהקיבוץ צריך לעשות דגם נפרד.

ליטל רהב: בסדר אז אנחנו נעשה את זה בנפרד.

מירה בן ארי: צודקת, תודה.

ליטל רהב: עכשיו תב"ר תכנון. אנחנו רוצים לעשות עדכון של חוקי עזר לנושא סלילה. יש חמישה חוקים

שצריך לעדכן אותם. זה משהו שהרשות נדרשת לעשות, ועל מנת לעשות את העדכון הזה, זו עבודה מקצועית

כלכלנית שעושה אותה חברה חיצונית. זה פרויקט אחד, פרויקט שני ברמת התכנון זה לבצע עבודה מקיפה,

תוכנית כלכלית למועצה שתבדוק את נכסי המועצה, תאתר מקומות שהם אסטרטגיים שאפשר לפתח שם

יזמות וכו'. וזה יהווה בסיס כדי להציג לכם תוכנית אסטרטגית כלכלית רב -שנתית לשנים קדימה. לשם כך

אנחנו נדרשים לקחת יועצים. היועצים האלה הם תחת תב"ר התכנון שאנחנו מבקשים על סך 200,000 ש"ח

דודי קימלוב: נכסי מועצה\מושבים כמו בית העם

מירה בן ארי: לא אגודה, רק נכסי מועצה ושטחים שאפשר לאתר עתודות קרקע כדי לפתח אותה.

ליטל רהב: התב"רים הבאים, 8-4, אלה תב"רים שאנחנו המועצה מהווה צינור לתב"רים שמועברים ממשרד

הפנים לרט"ג, דרך המועצה, כמו שהם. המקור התקציבי הוא חיצוני, זה רק לצרכי רישום. הם עבור החוף

שהם מתחזקים. ברשותכם, אני מבקשת להעלות להצבעה, תב"רים מ-1 עד 8. מי בעד? פה אחד. תודה רבה

החלטה: מליאת המועצה מאשרת פה אחד את תב"רים 8-1 .

מירה בן ארי יש עוד שאלות? כן.

שי כהן: התחבורה אצלנו בחודש האחרון הפכה להיות סיוט, הנסיעה גם בבקרים וגם אחרי הצהרים הפכה

להיות סיוט. כולל זה שהאוטובוסים לא מצליחים לעבור, מזה שיש עומס ועד זה שחונים כמו חיות. אחרי

הצהריים יש לנו גם את זה וגם את הצלמים שבאים. מה אנחנו עושים עם זה? כי זה משגע את כולם.

מירה בן ארי: אני נפגשתי עם הוועדים השונים וכל המוסדות, והרובד של הדברים שיש אצלכם, יחד ליטל

קיימה תוכנית וסיור כדי להעלות דברים לוועדת תמרור, יחד עם זאת הכפלנו את האכיפה של פקח נוסף

ואנחנו עושים את הכל לטיפול בנושא. בלי טיפול שורש ובלי הסכמים, לא יעזור.

שי כהן: הסכמים?

ישיבת מליאה 24.9.24

נוצר על ידי

32

מירה בן ארי אצלכם בישוב.

ליטל רהב: אצלכם בתוך הישוב צריך לפתור את זה. זה בעצם נכס שהושכר לגוף פרטי.

מירה בן ארי: וגם בזה אני אשמח לסייע.

שי כהן: זרקור, הוא בית ספר פרטי שיזם פה, סליחה, מחרבן על המושב ועל כל מה שהוא חתם ועושה מה

שהוא רוצה.

מירה בן ארי: הכל מטופל, אנחנו מקבלים בכל הצרכניות את הדברים האלה. אכיפה.

ליטל רהב: הפיקוח שם הרבה מאוד פעמים, חולקו קנסות בהתאם. וגם אני אשתף שלא רק בבית חנן,

זוכרים שעדכנתי אתכם על מהנדסת תנועה, שתפקידה התנועה, אנחנו נקרא לוועדת תמרור חדשה. היא

עבדה עם הרבה מאוד מהישובים, אחרי זה נצא לפרויקט של התקנה של התמרורים בתיקון שלה, סימון

למעברי חציה, נעשית פה עבודה יפה.

שי כהן: הפיקוח בשבת בים שלנו?

ליטל רהב: שלנו, הוא עושה עבודה מצוינת. לגבי סימוני כבישים, אני לא רוצה להתחייב, זה יהיה ב- 24 .'

עניין של חורף, גשמים-

מירה בן ארי: מדיניות האכיפה.

ליטל רהב: צביקה, היום למשל ישבתי איתו על נושא מדיניות האכיפה, הוא מנסח מסמך מדיניות שיעלה

פה גם כן אליכם. וזה יפורסם כמובן גם לתושבים, תהיה שקיפות באכיפה.

מירה בן ארי: עוד שאלות?

איציק מידן: לא, בקשה. הזכרתם אכיפה וכך הלאה, אבל כדי שהדברים יהיו מאוד ברורים, אני הייתי שמח

מאוד לקבל רשימה של כל חוקי העזר, בשפה הכי פשוטה שיש ולצידם את הקנס. טבלה, הכי פשוטה שנוכל

להבין על מה מדובר. יש לדעתי קנסות שהסכום הסמלי הוא מזערי, ולכן אנשים מצפצפים על זה ואנחנו

צריכים למצוא דרך לעשות את זה אבל צריך לעשות את זה.

רונית עובדיה: כל חוקי העזר, יש להם סעיפי עבירה, ואז לוקחים את סעיפי העבירה ורושמים בטבלה,

והטבלה הזו מקבלת תוקף בתוך צו המועצות המקומיות, עבירות קנס. הטבלה הזאת נמצאת שם, אני יכולה

לשלוח לכם אותה, אבל רק שתדעו, גם אם המועצה קבעה מה הקנס שיהיה, בסוף מי שמאשר את זה, זה

ישיבת מליאה 24.9.24

נוצר על ידי

33

משרד הפנים, בהתאם למתחם עבירות קנס שמקובל עליו. יכול להיות שאנחנו רצינו לתת לעבירה מסוימת

קנס של 730, והם אמרו לנו לא, זה 250. יש שם א', ב', ג', ד', ה', ובסוף משרד הפנים מאשר את זה. אני

אשלח לכם את הטבלה הזאת, אבל רק שתדעו, זה עם כל חוקי העזר וכל הקנסות.

איציק מידן: בשפה קריאה.

מירה בן ארי: מה שאיציק רוצה זה צמצום, הוא רוצה טבלה שתוצג לו כאן. חניה 250 ש"ח, זה 100 ש"ח

רשמנו לנו, ננסה לעשות את זה במהרה. עוד שאלות?

ליטל רהב: תשתמשו בשאילתות, הצעות לסדר היום, זה חלק מהתפקיד שלכם. תשלחו לנו דברים בדיוק

כמו שצריך לא על רגל אחת.

מירה בן ארי: כל אלו שהעליתם עכשיו ואין תשובה או אין התייחסות, תנסו להעלות לנו ואז תקבלו את

ההתייחסות, היינו יכולים לייעל את העניין, אם לא, זה יעלה לפעם הבאה.

איילת קוך מורדוך: אני רוצה לשאול משהו בנושא שחור וטחון לגבי תב"רים ושיפוץ של פרויקטים שנעשו

בישובים ולא הסתיימו עדיין, באיזה שלב של חיינו נוכל להתקדם עם הפרויקט הזה?

ליטל רהב: יש שם תוכנית עבודה שהיא רב שנתית, זה לא משהו שיכול לקרות הכל בשנה אחת. וזה

בתקשורת של הוועד המקומי, עם המועצה. מנחם יודע, הוא מעודכן, אמיר המהנדס בקשר איתו. ואפשר

להתעדכן דרכו. דברי איתי, אם צריך, אני אשפוך עוד קצת אור. זה לא לפורום הזה. יש לכם מתנות לחג,

תודה רבה לסופי הנהדרת על המתנות והברכות, אנחנו מאוד אוהבים אותך ומעריכים אותך, תודה לכולם.

בבקשה, ראש המועצה.

מירה בן ארי: תודה רבה לליטל היקרה, על כל ההכוונה והדברים, תודה רבה לסיוון, תודה לסגן ראש

המועצה, לכל חברי המליאה, תודה ללאה, תודה לרונית ולאידה היקרה ביותר, שיהיה לנו רק בריאות וימים

טובים, שנה טובה.

תום הדיון

ישיבת מליאה 24.9.24

נוצר על ידי

34

החלטות

מ החלטה חלוקת

קולות

1 מליאת המועצה מאשרת את הפרוטוקול הקודם פה אחד

2 מליאת המועצה מאשרת פה אחד את ההתקשרות עם נטלי זליכה פה אחד

3 מליאת המועצה מאשרת פה אחד את התקציב המחולק 35,000 ש"ח לשוטף ו- 70,000

ש"ח לתב"ר לבסיס פלמ"חים פה אחד

4 מליאת המועצה מאשרת פה אחד את החלפת מורשי חתימה לחשבון הגפן ולחשבון

ההורים של בית הספר. פה אחד

5 מליאת המועצה מאשרת פה אחד את תב"רים 1-8 . פה אחד