פרוטוקול מליאה מס' 11/2024

נוצר על ידי

1

ישיבת מליאה מין המיניין מס 11/2024

מיוםשלישי, כ"ז בתשרי השתפ"ה, 29.10.2024

משתתפים

מירה בן ארי – ראשת המועצה

ליטל רהב – מנכ"לית המועצה

אידה אוהר – גזברית המועצה

לאה מימון – לאה מימון

רונית עובדיה – יועמ"ש המועצה

סופי תורג'מן – מזכירת לשכה

חברי מליאה:

יוסי ג'יברי

איציק מידן– כפר הנגיד

איילת קוך מורדוך

דודי קימלוב– מושב גאליה

יוסי דוד– מושב גאליה

רמי עזריה

הילה גרשמן

יואב אלרגנד

עמיר שקרוב– אירוס

שי כהן– בית חנן

עופר אלכסנדר– בית חנן

גדי אפק– מושב נטעים

גוסטבו ליטמנוביץ– נתניה

אלי נחמן– גן שורק

הדר לוי, פלמחים

איתן חן

נעדרו:

תומר קרטנשטיין

אבירם כהן

נוכחים נוספים:

נטלי זליחה – גזברית

סיון אביאלי- עוזרת אישית ראשת המועצה

ניסים דוידוב- רואה חשבון

ישיבת מליאה 29.10.24

נוצר על ידי

2

על סדר היום

[1 ]אישור פרוטוקול קודם .................................................................................................................... 3

[2 ]עדכוני ראשת המועצה ..................................................................................................................... 4

[3 ]עדכוני מנכ"לית המועצה בנושא תוכניות עבודה מקושרות תקציב 2025 ............................................... 5

[4 ]דוחות כספיים מבוקר ומפורט, דוח מבקרת המועצה, דוחות מבקר המדינה ומשרד הפנים ................... 10

[5 ]שאילתה של חבר המליאה איציק מידן ........................................................................................... 30

[6 ]מדיניות אכיפה ............................................................................................................................. 32

[7 ]סגירת תב"רים ישנים ................................................................................................................... 33

ישיבת מליאה 29.10.24

נוצר על ידי

3

פ ר ו ט ו ק ו ל

ליטל רהב: טוב, אז אנחנו מתחילים על סדר היום, ישיבת מליאה, חברים. אז אנחנו נתחיל עם, קודם כל,

כל החומרים נשלחו אליכם בזמן. אני מקווה שעברתם על הכל כמו שצריך. הייתה לנו גם שאילתה שהיא

חלק מהסעיפים, נגיע אליה. אנחנו מתחילים עם סעיף ראשון, אישור פרוטוקול קודם,

[1 ]

ליטל רהב מי בעד? מי בעד?

מירה בן ארי: מי מתנגד? אין מתנגד. אושר.

החלטה: מליאת המועצה מאשרת פה אחד את הפרוטוקול הקודם

ליטל רהב: טוב, ורגע לפני שאנחנו עוברים לעדכונים, חשוב לי שנתחיל בלהגיד, ברוכה הבאה, לנטלי, היא

גזברית המועצה החדשה שמחליפה את-

* מדברות יחד

ליטל רהב: כרגע יש לנו שתי גזבריות. ולתת רגע לנטלי להציג את עצמה.

נטלי זליחה: היי, קוראים לי נטלי זליחה, בת 40 .

דובר לא שומעים, נטלי.

נטלי זליחה: אני בן אדם פשוט, שקט.

דובר: כן, צריך לשמוע.

נטלי זליחה: אני נטלי זליחה , בת 40, כרגע מתגוררת בעומר. אמא לשלושה, נשואה. עבדתי 9 שנים בעיריית

ערד, מנהלת אגף הכנסות ומנהלת הארנונה. לפני כן, עבדתי 6.5 שנים בבנק בעתודה ניהולית, מנהלת

השקעות.

יוסי דוד: איזה בנק?

נטלי זליחה: בנק מסד, מוכר פחות. יש את בין לאומי. בנק של מורים.

* מדברים יחד

ישיבת מליאה 29.10.24

נוצר על ידי

4

נטליזליחה: אז בבנק פחות ידוע, וזהו. מבחינת השכלה תואר ראשון כלכלה וניהול, תואר שני ניהול עסקים,

אחר כך עבדתי בניהול תיקי השקעות. כל מיני הכשרות, הכשרת דירקטורים, מנהלי הכנסות וכדומה. בעל

הדרך אני רוצה להודות לאידה שחופפת אותי בצורה מושלמת, והיא ממש נותנת לי את כל הי דע והכל

בשקיפות מלאה, אז תודה. זה לא מובן מאליו.

ליטל רהב: לא מובן מאליו, לא כולם עושים את זה.

אידה אוהר: מה אני אקח את זה הביתה?

שי כהן: יש כאלה שלקחו הביתה. יש כאלה לקחו למקומות אחרים.

אידה אוהר: ההצלחה הכי גדולה שלי תהיה, שהיא תצליח ושהמועצה תשגשג. יותר מזה אני לא רוצה.

מירה בן ארי: כל הכבוד אידה.

נטלי זליחה: ולגמרי רואים את זה.

ליטל רהב: אז תודה לנטלי ושיהיה לך בהצלחה. וכמו שאמרו לי, הצלחתך הצלחתנו. יאללה, עדכונינו.

[2 ]

מירה בן ארי טוב, התחלנו את החודש עם אירועי ה-7 באוקטובר. היה לנו חשוב מאוד שזה יהיה תחת

הצוות שלנו והקהילה שלנו. בעצם היה גם טקס מרגש ומקצועי מטעמנו, ומעבר לזה התצוגות היו כאן. עדיין

אחת מן הפרוסה ברחבי המועצה של האמנים שלנו והקהילה שלנו הביעו את עמדתם באומנות, היו לנו כל

מיני עוד הרצאות אחרות, כנסים ומשפחה של החטופים ועוד כמה אומנים. באמת הקהילה שלנו הגיעה

לטקסים וזה היה חשוב ביותר. הנה, כאן אתם רואים את חלק מהתערוכות, אחת מפה, אחת שם. היה לנו

טיול סליחות גם ברחבי ירושלים, שיצא אוטובוס מהמועצה. מפגש של ראשי רשויות בתיכון ברנר, זה משהו.

סליחה, סליחה. אז, סליחה. מפגשים עם הנהגת היישובים, היה לנו חשוב להגיע לכל יישוב ויישוב, להיפגש

עם כל הוועדים, עם כל ההרכבים שלהם, גם צחי, כל המתנדבים, כיתות כוננות, מזכירים וכדומה. להביע

את הערכתנו ואת התמיכה בחיזוק שיתוף הפעולה. בכל אחד מהיישובים הגענו, הצוות, והרמנו קוצים לשנה

החדשה. ברנר. כחלק מחיזוק הקשר והתוכנית החינוכית, הפורמלית והבלתי פורמלית שאנחנו מקיימים עם

ברנר, אנחנו עושים ישיבות תכופות, אנחנו נמצאים ביחד גם בטקסים, באירועים ובסיור. רואים את

המגמות השונות, לא מנותקים מהתוכניות, מביעים את העניין שלנו וגם ליטל בצוותים המקצועיים אצלנו,

חופפים את הצוותים המקצועיים גם ברשויות האחרות של ברנר בגדרות, כדי להעמיק את שיתוף הפעולה.

בתחומים נוספים, ליצור רצף עבור הילדים שלנו.

ישיבת מליאה 29.10.24

נוצר על ידי

5

[3 ]2025

ליטל רהב כמה עדכונים מאוד מאוד רלוונטיים כבר לשבוע הזה. ובשעה טובה, המוקד שלנו חובר גם

לטלפון. אני מספרת לכם את זה עכשיו, הפרסום לתושבים ייצא לכל המאוחר ביום חמישי, אבל עד שבוע

הבא, עולים עם מוקד טלפוני 24/7, זמינות מלאה. אז זו באמת בשורה נהדרת

מירה בן ארי: שהחיינו.

ליטל רהב: שהחיינו, תושבות ותושבי וגן רווה.

מירה בן ארי: כל הכבוד לליטל.

ליטל רהב: תודה רבה. וכל הכבוד לשלומי, גם מנהל המוקד. ובאמת אני מפצירה בכם להפנות את התושבים,

לפתוח פניות במוקד על כל תלונה, בכל נושא, גם אם זה משהו שאומרים אה, רגע, לא רק תקלות. כל נושא

להגיע למוקד. אמרתי לכם, ככל שיהיו יותר פניות במוקד ככה אני יותר מבסוטית, יש לי יותר תיעוד, יותר

בקרה, יותר שימור ידע, הכי חשוב לי. אז כמה שיותר פניות מוקד, הכי-

שי כהן: אנחנו מפנים המון אנשים, המון אצלנו מהמושב, אולי גם כדאי מדי פעם להוציא איזה פידבק של

מה המוקד עושה.

ליטל רהב: בטח, היינו עד עכשיו בפיילוט בהרצה, אנחנו נתחיל עם הטלפונים, בכלל יהיה לנו קצת יותר

בשר, יותר נתונים. אגב, אנחנו כבר עומדים על, אם אני לא טועה, 500 פניות, כן? זה כבר, שתבינו, זה מטורף

וזה רק בוואטסאפ עד עכשיו היה. אז תארו לכם שאנחנו מוסיפים גם את המוקד הטלפוני, ותכף תראו עוד

שירות שאני מתווסף כבר השבוע. אז ברגע שנתחיל במוקד הטלפוני, יהיה בשר, אתם תראו פה, אני אציג

לכם במליאות נתונים. וזה אגב, כמו שאמרתי לכם, בסיס נהדר לקבלת החלטות, בייחוד לחברי מליאה של

דירקטוריון. טוב, אז יודעים מה, שנייה, אז אני כבר הייתי במוקד, עוד פיצ'ר חדש, 106 אקספרס, גם יעלה

פרסום השבוע. בעצם התושבים יוכלו, במקום, לא בא להתקשר למוקד, ולא בא להתחיל להתכתב איתנו.

הם רוצים עכשיו פנייה מהירה, אפילו לא רוצים להגיד רגע מי הם, יכול להיות שהם רוצים פנייה מהירה.

אז יש לינק, לוחצים על הלינק, זה החלון שנפתח, אני אשלח לכם את הלינק גם, תוכלו לראות. ממש אתה

בוחר איזה נושא אתה רוצה, מה התקלה, שגר. כאילו מיקום, שגר. זהו, אתם תתנסו בזה, אפילו תעשו

בדיקה שתיים, שגר. שתיים, שלוש, שגר, תעשו בדיקה, תכתבו שזו בדיקה שהמוקד לא יחשוב שצריך לטפל,

ותתנסו בזה, זה מטורף. זה שלב א'. שלב ב', אני מספרת לכם את זה עכשיו, זה פיצ'ר, זה כאילו, אני מבקשת

שאל תפיצו את זה עד, כי עוד לא, אני לא מוציאה פרסום, אבל זה שלב א'. שלב ב'-

שי כהן: זה בוואטסאפ?

ליטל רהב: לא לא, זה פשוט בלינק, דרך האתר, שגר פניה מהירה.

ישיבת מליאה 29.10.24

נוצר על ידי

6

איילת קוך מורדוך כל הפניות זה דרך האתר?

ליטל רהב: לא, לא, יהיה את כל האפשרויות. וואטסאפ, טלפון, יונת דואר, הכל. זה שלב א'. שלב ב', מה

שאנחנו הולכים לעשות, אבל זה שלב מתקדם בסדר? אני רק מאוד מתרגשת מזה. שלב ב' זה בעצם לקחת

את הנכסים הציבוריים שלנו ברמת נגיד עמוד תאורה, או ספסל ציבורי סתם. יהיה עליהם QR ,ותושב

פשוט, הוא לא צריך עכשיו להתחיל לכתוב לי, מיקום, מה זה כתובת וזה. ממש עושה בטלפון, על ה-QR ,ה-

QR כבר מזהה את הנכס, הוא מזהה את העמוד, את המיקום שלו, איזו עמוד זה בדיוק, רק צריך לכתוב

מה התקלה, יש רעש לא מאיר, התאורה פגומה, נפל עמוד לא יודעת מה, ולשגר. והפנייה נפתחת, זהו, אני

כבר לא צריכה שהוא יעשה כלום חוץ מזה. זהו, נפתח למעקב ומקבל עדכונים. אבל השלב המתקדם, אז רק

בגלל שאני מתרגשת, אז תחכו. זה שלב א'.

* מדברים יחד

ליטל רהב: אני אתן לכם עדכון על זה כל ישיבת מליאה עד שנגיע אליו, תנו לי להחליט.

רמי עזריה: תעשי QR על הפנים

ליטל רהב: אני אלך, איזה גיחה, איפה עוד אפשר לשים. רגע, סליחה. אז רק התרגשתי. אז סיפרתי לכם.

אז תהיו סבלנים ותנו לי להפתיע. שיהיה לי עוד ככה דברים לתת לכם. ודיברנו, אישרנו בישיבת המליאה

את נושא הפחים, ייצא לינק גם השבוע, פרסום מסודר לתושבים. רכישת כמו שאמרנו, אישרנו פה רכישת

פח, במחיר מסובסד של 100 שקלים, עם אחריות ל- 5 שנים, מחזירים את הפח הישן כמו שסיכמנו. הלינק

שייצא זה לינק להרשמה. אם יירשמו, אנחנו נראה את הפעימה הראשונה, נגביל אותה בזמן, נראה את

הפעימה הראשונה, כמה פחים זה, נעשה רכש מרוכז, נתחיל חלוקה ראשונה ונצא במקביל לפעימת הרשמה

שנייה. בסדר? רק ש-

איילת קוך מורדוך: מה מיוחד בפח החדשני?

שי כהן: יש QR -

ליטל רהב אז יהיה בפח כמה דברים. כל תושב יקבל את הפח, מוטבע על הפח, זה חשוב, השם שלו ומספר

הפח, בנוסף מדבקת QR .כן? אבל ה-QR הוא במדבקה, ואז הוא יכול לפתוח את הפנייה דרך ה-QR ,ולתת

את מספר הפח. השלב הבא, כשיעלה הפיצ'ר שאמרתי לכם, הוא כבר לא צריך לדבר איתנו בכלל, הוא רק

עושה QR וכותב

יוסי דוד: וכל פח יהיה לו ה- QR שלו

ליטל רהב: כן. שתדעו שזה אחד הדברים החדשניים, זה לא קיים ב-

ישיבת מליאה 29.10.24

נוצר על ידי

7

עופר אלכסנדר הכי חדשני זה שאחר כך ה -QR הזה יראו כמה זבל הוא מייצר ויגבו ממנו

ליטל רהב: סליחה מה זה מזכיר לך?

* מדברים יחד

ליטל רהב: כי הפרוטוקול לא אישרתם, פרוטוקול המאושר, אני לא מפרסמת. רק אחרי אישור, עכשיו

אישרת, מחר הפרוטוקול באתר.

רמי עזריה: יהיה כתוב שם את הכל?

ליטל רהב: כן בטח. מי שיכנס ללינק יקבל את כל המידע. יאללה, היידה, הלכתי אחורה.

גדי אפק: אבל את תשלחי את הזה?

ליטל רהב: הכל אני שולחת, עכשיו אני שולחת.

גדי אפק: אבל איך נזמין את הפח?

ליטל רהב: אחרי שמירה תסיים לדבר כדי שתהיו מרוכזים.

גדי אפק: איך מחזירים את הפח?

ליטל רהב: יוצא פרסום מסודר. השבוע עם לינק.

דודי קימלוב: ליטל, לגבי הסיפור של הווטסאפ והמוקד 24/7, לא כל יישוב נותנים לו הכל. צריך לפלח את

היישובים. מה מטופל-

מירה בן ארי: לא, בזה יהיה, זה לא יישובים. כל אחד יבחר לו את הדרך שהוא רוצה. אנחנו לא פר יישוב

עדר. אחד מגאליה ירצה את זה והילדה מגאליה תרצה משהו אחר.

דודי קימלוב: על מה את מדברת?

מירה בן ארי: על המוקד. נכון. כל אחד יבחר את הדרך.

דודי קימלוב: למשל, ביוב מטופל על ידנו, אז אם תושב-

מירה בן ארי: לא, זה ברור. אז רגע, נסביר את התהליך של המוקד. רגע, רגע. אתה צודק.

ישיבת מליאה 29.10.24

נוצר על ידי

8

דודי קימלוב יש כאן סוגיות, ... איתנו שעוסקים בעניין הזה, למשל איסוף גזם מול הבית, דברים כאלה.

אצלנו זה לא מתקיים. ביוב לא מתקיים, מים לא מתקיים. זאת אחריותנו המלאה, למשל.

מירה בן ארי: אז אנחנו נסביר. אתה צודק. רגע, רגע. כמה שלא נבהיר ואנחנו אומרים ומסבירים כאן

והסברנו 800 פעם במליאה על מה הם נכסי אגודה ומה עבר על זה, ומה עבור עובדים ומה ועד מקומי, זה

לא ילך, בסוף התושב לא מבין. ובגלל זה אנחנו מבקשות שבכל פנייה תהיה דרך המועצה. אנחנו יודעים

לתכלל את זה מול הוועדים. זאת אומרת, אם הייתה פנייה לטיפול במערכת הביוב של גאליה, זה יעבור

לטיפול הוועד בגאליה, עם העתק לבקרה שתודיעו לנו שהדבר טופל, ואז אנחנו נודיע להם.

דודי קימלוב: אז את, כראשת מועצה, מעבירה בעצם את האחריות ל-

ליטל רהב: לא, לא.

דודי קימלוב: שנייה. אני לא רוצה שאנחנו ניפול פה כמועצה.

ליטל רהב: לא, דודי, אני רוצה להסביר את התהליך, אני אענה לך בתשובה מלאה. תשובה מלאה לגבי

התהליך. אני אדבר רגע על התהליך בסוף. טוב? על התמונה המלאה כמה חודשים קדימה. טוב? בתמונה

המלאה כמה חודשים קדימה, יש את מוקד המועצה ובכל ישוב יש את הפונקציה, אם זה מזכיר ישוב או מ י

שהישוב יבחר, שיש לו את האפשרות, אם הישוב בחר. יש לו את האפשרות לעבוד, גם כן יש לו את המערכת

שלי יש, הוא מחובר למערכת שלי. אוקיי? בחינם אין כסף, מיני בתוך המערכת שלי של אותו 'ווג'. ואני

לצורך העניין, תושב מתקשר, והוא מתקשר ופונה על משהו שלא קשור אליי, אני אומרת לו שזה לא אני,

אני אומרת לו שזה באחריות של הוועד המקומי כי אני כבר יודעת את זה שזה באחריות של הוועד המקומי

בגאליה. ואני אומרת לו, אבל אתה לא צריך לעשות כלום, אני עכשיו פותחת לך פניה ישירות לוועד המקומי,

יחזרו אליך משם. פותחת את פנייה למערכת, הפנייה כבר מופיעה לאותו איש קשר בגאליה -

דודי קימלוב: זה מועבר-

ליטל רהב: מועבר לו שם והוא מנהל את זה ואני, יש לי בקרה לראות שהועד באמת ניהל את זה. רגע, והפוך.

הפוך, התקשרו לגאליה, או משהו קשור למועצה, אני לא צריכה שדודי יעדכן אותי בזה. באותו רגע אומרים

לתושב זה לא אנחנו, המועצה מטפלת, אבל אנחנו כבר פותחים לך פניה, יחזרו אליך, וזה מנותב ישירות. זו

התמונה הסופית. בהדרגה לזה, בסדר? שלומי מנהל המוקד, כן קיבל איזושהי הצעת סמכויות לפי הישובים

והוא מבין פחות או יותר איפה הדברים עומדים. הוא עדיין צריך לעשות הידוק של זה, הוא ידבר עם כל

מזכירי הישובים, במערכת עצמה מכניסים את כל ההנחיות לפתיחת פנייה ובכל מקרה יהיו תקלות ואנחנו

נסדר אותן. ככה גם נלמד, אבל ברור שיש הבחנה בכל יישוב לגבי מה היישוב עושה ומה המועצה עושה.

בסדר?

ישיבת מליאה 29.10.24

נוצר על ידי

9

רמי עזריה ליטל, אתן צריכות להקפיד גם עם מזכירים של דתיים, ולא דתיים-

ליטל רהב: חד משמעית, אנחנו עושים את זה גם פה ונעשה את זה גם ביישובים אתם צודקים מאה אחוז.

מירה בן ארי: טוב, ביקור של לשכת התכנון אצלנו, הוועדה המחוזית באה עם היו"ר מיכה גדרון, מתכננת

את המחוז, וכולם באו ללמוד ולראות ולשמוע את החזון שלנו, הצגנו להם את כל התוכניות שיש כאן, את

החזון גם של ההתפתחות הכפרית שאנחנו רוצים, דנו בתיקונים לחוק הרלוונטיים. תכף נדבר על ההשלכות

של זה בשקף הבא, אבל אני, רגע רגע. גם הכרנו את המפקד החדש של משטרת יבנה, ושל ראשון, זה, הרחבנו

את שיתופי הפעולה ובהחלט כל הצוותים כבר מתוכללים, אנחנו צריכים לחשוב שוב, כמו שאמרנו גם על

הישובים, גם על שיתופי הפעולה האזוריים שלנו ומי נותן לנו עוד הגנה. לעניין המאבקים הארציים של

השלטון האזורי. יש כמה דברים שאני רוצה לעדכן אתכם, שהם נושאים די על סדר היום עכשיו בכל הארץ.

אחד מהם, זה מה שדיברנו בזמנו על הקרן לשטחים פתוחים, וזו הקרן של רשות מקרקעי ישראל, שבעצם

נותנת תקציבים לפיתוח השטחים הפתוחי ם, כמו שאמרנו המרחב הכפרי, שבילי תיירות, נופש וכדומה,

בשמירה על קרקע חקלאית והשטחים הפתוחים. מהקרן הזאתי היום, המאבק עם הערים, שהערים רוצות

בעצם לנגוס בחצי, 50% מהקרן הזאת. שזה אומר שבעצם יהיה לנו פחות כסף לפיתוח הכפרי שלנו. זה

מאבק מאוד גדול, שאנחנו עכשיו בכלל, כל השלטון האזורי, מנסה להדוף את המהלך הזה. חוק ההסדרים

גם שעולה, שתדעו מה זה המשמעות שלו, משמעות שלו, שרוצים לבטל בעצם את כל הוועדות שלנו, כמו

שיש לכל מליאה או וועדות על פי חוק, את וועדות החובה לבטל. לנו זה פחות רלוונטי, גם ועדות החובה

ככלל, הן ללא תשלום. יחד עם זאת, כאן, אם הן לא היו חובה, נפעיל אותן כרשות, אז זה פחות רלוונטי לנו.

עניין אחר של מצוקת כוח אדם במוסדות חינוך, בעיה כלל ארצית, בכלל, קודם כל דבר ראשון שחסר ממלא

מקום בכל מוסדות החינוך שאין, ואז אם לא מגיעה גננת, אין לה ממלאת מקום ואז בעיה ל הפעיל גן באותו

יום. אבל שוב, המוטו שלנו שכל מוסדות החינוך הם על און כל הזמן, זאת אומרת בעבודה, אנחנו נעשה את

הכל כדי שלא ייסגר גן. אבל מבחינת משרד החינוך, המפקחת, אם אין, אז שלא יהיה גן. ובעיה קשה שיש

לנו במעונות לכוח אדם, אנחנו שוב מתארגנים גם ב -2025, לראות איך אנחנו יכולים להפעיל את הגנים

באופן ישיר עם מפעיל חיצוני, את המעונות. ולראות איך אנחנו יכולים, או ננסה לעשות את הכל כדי להפעיל

אותם גם בימי שישי, כשיש לחץ מאוד מאוד גדול, בוא בזמן שכרגע קשה למצוא עובדים. תקציב הסעות,

זה גם משהו שהוא נידון בכל הארץ במ ועצות אזוריות, זה החלק הארי של התקציב שלנו, יותר אפילו

מתקציב החינוך, הולך רק על ההסעות. המועצות האזוריות מבקשים סיוע ותוספת לזה, עדיין לא קיבלנו

אבל יש לזה גם שיח. ואבטחה בגני ילדים, כפי שאתם רואים וגם אצלנו, אבטחה במוסדות חינוך, אין לגנים

שומר, רוני לא פ ה. אין לגני הילדים שומר עם נשק, זאת אומרת אין לנו תקן לשומר חמוש, ועל כן אנחנו

יכולים רק לתגבר מבחינת המועצה בשומר שאינו חמוש, שזה מה שאנחנו עושים. מעדכנת אתכם גם שהיה

שיח על זה. מי שיודע בקבוצות והורים שחשו חוסר ביטחון, אנחנו מתגברים את זה גם על ידי כיתות הכוננות

שלנו, גם על ידי מג"ב וגם על ידי השומר כרגע שיש לנו. בנוסף, פנינו גם לבקש, גם אני באופן אישי וחבריי

ראשי המועצות, לבקש תקנים לזה ברמה הארצית, וברמה המקומית גם פניה של הקב"ט כאן ליבנה, להפוך

ישיבת מליאה 29.10.24

נוצר על ידי

10

את השומר שיש לנו כאן לשומר חמוש. אני מקווה שזה ייעשה אבל עד אז אנחנו עושים את כל מה שיכולתנו

כאן, כדי לתגבר את הביטחון והרגשת המוגנות וביטחון אישי.

גדי אפק: השומר פה לא חמוש?

מירה בן ארי: השומר של מוסדות חינוך, מוסדות חינוך, בתי ספר. מוסדות חינוך ובתי ספר חמוש, לגן

ובכניסה, מה שעודף לא חמוש.

גדי אפק: יש פה אחד כזה יושב בבוטקה.

מירה בן ארי: לא, בודק לא חמוש. את זה בדיוק אנחנו רוצים, לקבל תקן לחמוש. המועצה לא יכולה לבד

לחמש אותו. אין דבר כזה, אנחנו רק תקן משטרה, אחרת אי אפשר. כן התגבורים שאנחנו עושים על ידי

מג"ב, שמסייעים מאוד בידינו כאן ועושים פטרולים וסיורים וכיתות הכוננות. זה גם מה שעשינו ביישובים

לאורך החג ובימים המאתגרים האלו. תודה.

ליטל רהב: טוב, אנחנו נתחיל עם הדו"ח הכספי. בואו נחלק אותו רק פה, נכון? עשינו העתקים?

[4 ]

ניסים דוידוב שלום לכולם. אני אתמקד בנקודות המרכזיות שלדעתי הן צריכות לעניין את, על מליאת

המועצה, ניתן סקירה שמתייחסת למצב הכספי, לכל ההיבטים או היבטים שונים, שלדעתי מעניין להתייחס

אליהם. אני מבקש להתחיל בעמוד 6, זה דו"ח הביצוע. בעמוד 6 מוצגים למעשה הנתונים של ביצוע התקציב

הרגיל לשנים 2022-2023. הבהרה קצרה למי שלא מצוי בזה עד הסוף, התקציבים של הרשויות המקומיות

מחלקים לשתי קבוצות. קבוצה אחת התקציב הרגיל, שבאמצעותו מבצעת הרשות המקומית את הפעילות

השוטפת של המועצה, של הרשות המקומית, על כל ההיבטים, שכר, פעולות, פירעו ן מניבות וכיוצא בזה.

הקבוצה השנייה היא של תקציבים בלתי רגילים. הבהרה קצרה לנושא הזה, המונח תקציב בלתי רגיל, הוא

למעשה משהו שלא מוגדר בצורה מפורשת בפקודת העיריות וצווי המועצות, אלא כתוב שם דבר אחד מאוד

פשוט, שכל פעילות שאינה מתוקצבת בתקציב הרגיל, יכולה להתבצע בתקציב הבלתי רגיל, שזה למעשה

מהלך שהוא קיים בכל הרשויות המקומיות. מה שמאפיין את התקציב הרגיל הוא למעשה מבוצע במסגרת

תקציב שנתי שחופף את שנת הכספים, תקציבים בלתי רגילים לעומת זאת, הם תקציבים שמטבע הדברים

מתמשכים בדרך כלל לתקופה של יותר משנה אחת, אם כי יש מקרים, אמנם די קיצוניים, שתקציב בלתי

רגיל נפתח ומסתיים באותה שנת כספים. זה יכול להיות קיים, אבל אלה המצבים היותר נדירים. אז אם

נחזור לעמוד מספר 6, מה שאנחנו יכולים לראות זה שהמועצה סיימה את 22' וגם את 23' באיזון תקציבי

אם איזה עודף איזה מסוים שהוא ממש לא משמעותי. זה למעשה מורה על ביצוע כבר די יציב של מספר

שנים, של הקפדה על ביצוע התקציבי, התקציב השוטף החד-שנתי. נקודה נוספת שאני חושב שהיא חשובה,

קשורה לאיתנות הפיננסית של הרשות המקומית, של המועצה, ואני מפנה אתכם לעמוד 4. אחד המפתחות

ישיבת מליאה 29.10.24

נוצר על ידי

11

ואחד הקריטריונים לכך של איתנות פיננסית, היא הבדיקה של, מה היחס בין הרכוש השוטף לבין

ההתחייבויות השוטפות. אני רוצה רק להבהיר את המונח הזה. רכוש שוטף זה אומר או כסף מזומן, כסף

נזיל, או השקעות לזמן קצר, או כל חוק שמיועד למעשה לגביה בשנה העוקבת. דהיינו, בסוף דצמבר 2023 ,

אנחנו למעשה מציגים את הרכוש השוטף כסכומים שאו שהם במזומן או שהם מיועדים לגביה בשנה, בשנה

השוטפת. הקריטריון של איתנות פיננסית, אחד הקריטריונים, זה בדיקה של היחס הזה. אם נסתכל על

הנתונים כאן, נוכל לראות שהרכוש השוטף יסוד 12.23 יסתכם ב-10,722,000 שקל וההתחייבויות השוטפות

בעמוד העוקב מסתכמות ב- 8,860,000 שקלים. המשמעות היא של יחס של 1.2, זה אומר שהיחס הזה הוא

גדול מאחד שלעצמו אינדיקציה לאיתנות פיננסית של התאגיד המסחרי או במקרה הזה הלא מסחרי וזה

אחד הקריטריונים בנושא הזה. צריך להבין בחשבון לדבר נוסף בה קשר הזה, שיש בזה הטיה מסוימת דווקא

במקרה שלכם או של רשויות המקומיים בכלל, היא לחיוב, מדוע? כי חלק לא מבוטל ברכוש השוטף שזה

רחובות ארנונה של תושבים, לא מוצא ביטוי ברכוש השוטף אלא זה מוצג בנפרד, כחלק מהחייבים עבור

הארנונה וכדומה, פרט לסכום אחד והוא חברות כרט יסי האשראי שהחוב שלהם מופיע כחלק מהרכוש

השוטף. זו תוצאה של המדיניות הכללית של משרד הפנים לגבי בכל הנוגע לרשויות המקומיות, להציג נכסים

שיש לגביהם ביטחון רב שהנכסים האלו יורשו. דהיינו, רק אותם סכומים שיקבלו בכרטיסי אשראי, שנפרעו

בפועל במקרה שלנו ב -01.2024, רק הם מוצגים שם.

יואב אלרגנד: מה אחוזי הבנייה במגורים ועסקים?

ניסים דוידוב: אני אגיע לצד זה בהמשך, אוקיי? ואתן תשובות לשאלות האלו. לא תהיה שום בעיה.

איתן חן: עוד שאלה, החייבים לשנה הספציפית?

ניסים דוידוב: לסוף השנה.

איתן חן: או שזה נאגר גם משנים אחרות?

ניסים דוידוב: לסוף השנה.

איתן חן: זה נאגר אבל.

ניסים דוידוב: רגע, רגע. לא, לא, רגע. לאט לאט. סוף דצמבר 2023 -

איתן חן שנאגר משנים אחורה.

ניסים דוידוב: לא, לא. לא בהכרח. הם חייבים שנובעים מהפעילות השוטפת של 2023.

מירה בן ארי הוא שואל אם זה מצטבר.

ישיבת מליאה 29.10.24

נוצר על ידי

12

ניסים דוידוב זה מצטבר-

מירה בן ארי: זה מצטבר אבל עד 3 שנים, אחרי 3 שנים יש חובות-

ניסים דוידוב: לא, אני רוצה להבהיר את זה. שאני אומר, נובע מהפעילות השוטפת, יש מעט מאוד סכומים

שמוצגים ברכוש השוטף, שנוצרו כחובות משנים עברו. מעט מאוד. איפה הם כן מוצאים ביטוי, תסתכל

בבקשה בעמוד ארבע למטה, חייבים בדין ארנונה ומיסים אחרים, סכום של 4,600,000 שקלים, שם יש גם

חובות שנצברו בעבר. אבל בסוף דצמבר 2023, הסכומים שמוצגים למעלה, אותם 10,700,000 מיליון שקלים

הם אך ורק סכומים, במירכאות או לא במירכאות, סכומים חדשים.

איתן חן: זאת אומרת, ה-2.9, סכומים שבתוך ה-

ניסים דוידוב: מה זה ה -2.9, סליחה

איתן חן: חייבים תשלומים-

ניסים דוידוב: אה, כן, כן. זה נובע מהפעילות השוטפת, וחשוב לציין שאותם 2,900,000 מיליון שקלים

שמוצגים בפירוטים, הם סכומים שנגבו בפועל, התקבלו בפועל, מ - 1.1.2024 כדין, במהלך החודשים

העוקבים.

יוסי דוד: זה חוב שכלפינו.

ניסים דוידוב: כן, כן. זה חוב שהם כלפינו.

יוסי דוד: אבל יש לי שאלה גם, התחייבויות, יש לך-

ניסים דוידוב: רגע, עוד יש לי רק הערה אחת להבהרה. אמרתי שהמדיניות של, כל הדיווח ברשויות

המקומיות, הוא מיועד לדבר אחד. ואני אומר את זה בצורה בוטה, זה נכון. אבל הדו"ח הכספי אמור לשקף

את המצב הכי קשה או הכי פחות טוב של הרשויות המקומיות. איפה זה מתבטא? למשל, חייבים עבור

ארנונה, לא נרשמים כהכנסה של שנת 2023. מי שנשאר חייב, לא מופיע כחלק מההכנסות של 2023. שוב

מתוך ראייה שמרנית שאומרת, אתם יכולים לכלול אך ורק את אלה ששילמו מכרטיסי האשראי, מדוע? כי

יש ודעות שהסכומים האלה ישולמו בתחילת 2024. לעומת זאת, בהתחייבויות רושמים את כל ההתחייבויות

בסוף דצמבר 23', בין אם שולמו בפועל ובין אם לא שולמו בפועל, במילים אחרות זה נרשם שם ומנוהל על

מה שקורה בשפה המקצועית, בסיס מצטבר. כל הוצאה ששייכת לאותה השנה נרשמת כהוצאה באותה שנה,

בין אם שולמה ובין אם לא שולמה. להבדיל מההכנסות שפה כפי שאמרתי יש גישה, הגישה השמרנית אומרת

לרשום את מה שגבית בפועל בלבד ותציג את אותם הסכומים שנגבו בתחילת, בתחילת 2024, או חובות של

משרדי הממשלה למשל שנפרעו עד מרץ או אפריל 2024. זו גישה שמרנית, שמשקפת בסופו של דבר, את

ישיבת מליאה 29.10.24

נוצר על ידי

13

המדיניות של משרד הפנים. בתפיסה הזאת שאומרת אנחנו מציגים בדו"חות הכספיים את המצב הכי פחות

נוח מבחינה חשבונאית, כלכלית, לא משנה איפה.

גדי אפק: זה אמור להיות מאוזן, כי ב-2023, בעקבות ה-2023 קיבלת את מה שהיה ב-2022. איפה הכסף

נעלם?

ניסים דוידוב: זה נכון, הכסף לא נעלם, כי מה שנרשם כחוק שנקבע בתחילת 2023, כפי שאתה אומר, אחרי

..., כבר נכנס, כבר נרשם כהכנסה ב- 2022 .

גדי אפק אבל מה קורה ב-2023 ?

יוסי דוד הוא שיקף את זה ב-2022 ככסף שמגיע לו-

ניסים דוידוב: בדיוק. אני מבין את השאלה שלך. אתה אומר, רגע, אבל-

גדי אפק: כי גם בתחילת השנה קיבלת של שנה קודמת.

ניסים דוידוב: נכון. אבל כל מה שקיבלת בתחילת השנה עבור שנה קודמת, נרשם כהכנסה, כבר נרשם

כהכנסה בשנה הקודמת.

גדי אפק: אבל גם השנה זה נרשם הכנסה, גם-

ניסים דוידוב: לא, והשנה, מה שייגבה בתחילת 24', הוא, עם הסכומים של-

גדי אפק: מיוחסים ל-2023 .

ניסים דוידוב מיוחסים ל - 2023. אה. אין פה כפל, שום דבר לא בורח. אבל שוב, זה מתוך אותה גישה

שמרנית של כל הגישה כולה, של מה צריך לשקף ובאיזה אופן צריך לשקף את הנתונים בדוחות הכספיים.

יוסי דוד: ההוצאות המתוקצבות שטרם שולמו, 7,700 -

ניסים דוידוב איפה אתה נמצא, סליחה?

יוסי דוד: בעמוד חמש.

ניסים דוידוב: אלה התחייבויות של ספקים. אלה הוצאות שנרשמו-

יוסי דוד: מה שיש לך בשוטף, למעשה 10 מיליון זה מקור הכסף, שמכאן תשלם את ה-7.7, נכון

ישיבת מליאה 29.10.24

נוצר על ידי

14

ניסים דוידוב בוודאי.

יוסי דוד: למה אנחנו מחזיקים ניירות ערך 5.7 ?

ניסים דוידוב רגע, אני תכף אתייחס לכל הנושא של זמינות-

ליטל רהב: בואו נעשה רק תיאום ציפיות, חברים. שני דברים. אחד, החומרים נשלחו לכם לפני שבועיים,

לא קיבלתי אפילו שאלה אחת חזרה. שתיים, דנו בזה אל העומק בישיבת הנהלה, שלוש היה עשרים ל -8 וזה

רק הסעיף הראשון.

* מדברים יחד

ליטל רהב: אתה צודק מאה אחוז גדי, ואני רוצה שתשאלו שאלות, אבל שניה תחשבו שניה, תבחרו את

השאלות שלכם, שיהיו חשובות ושבאמת תהיה גם אפשרות לכל מי שרוצה לשאול, לשאול. בוא ניתן לניסים

לסיים, תכתבו את השאלות, נעשה אחרי זה סבב מהיר של שאלות והתייחסויות.

ניסים דוידוב: עכשיו אני רוצה להתייחס לדבר נוסף, אל האמצעים הכספיים של המועצה.

ליטל רהב: איזה עמוד?

ניסים דוידוב: אני נמצא בעמוד 4. סליחה בעמוד, כן, עמוד 4. האמצעים הכספיים שעמדו לרשות המועצה

בסוף 2023, הם כוללים את הסכומים הבאים: יש סכום אחד, שימו לב הרכוש השוטף, ניירות ערך שכירים

5754, זה סכום אחד, וקופה ובנקים מעליו 232,000 שקלים. במילים אחרות, בסוף דצמבר 23' עמדו לרשות

המועצה אמצעים כספיים שוטפים, אני מדגיש, של חמישה נקודה, קרוב ל- 6 מיליון שקלים. זה כסף שהוא

למעשה כסף פנוי, לא מיועד לשום דבר. תכף נגיע גם לנושא של אותם אמצעים כספיים שהם כבר אמצעים

כספיים מיועדים. אבל תכף ניגע בהם ותכף נגיע לזה. עכשיו בואו ניגע באמצעים הכספיים שהם לא כספים

פנויים, במשמעות שניתן לעשות בהם מה שרוצים, אלא מדובר על אמצעים כספיים מיועדים. באותו עמוד

4 תסתכלו בבקשה למטה, השקעות מיועדות לכיסוי קרנות לעבודות פיתוח ולגופים זמניים ותקציבים

מתגלגלים. מה הכסף הזה בעצם? זה כסף שנקבע בעבר או עד 31.12.23, והוא מושקע באמצעים למעשה

בניירות ערך או מה שתלוי ערך, תכף נראה גם בדיוק מה ההרכב של זה. זה כסף להבדיל מהכסף הראשון

של ה-5,600,000 שקלים, פה מדובר על כסף צבוע בהיקף של 55,000,000 שקלים שמיועד למעשה לממן את

הקרנות לעבודות פיתוח כספים שנגבו בעבר עד 12.23 ועדיין לא הוצאו, או תקציבים בלתי רגילים שגבו

עבורם כספים, והעבודות עדיין לא בוצעו.

ליטל רהב: אני רוצה רגע להסביר אותך במילים שלנו. שנייה אחת. למשל, שתבינו את ההבדל בין כסף צבוע

ללא צבוע, למשל קרן ביוב. כסף שנקבע מתושב עבור ביוב יכול בסוף, גם אם אנחנו אחרי זה שמים אותו,

החלטנו שאנחנו לא משתמשים בו, לא צריך עכשיו להשתמש בו, הכול טוב בביוב. רוצים לש ים אותו בצד

ישיבת מליאה 29.10.24

נוצר על ידי

15

באיזו קרן בבנק. זה עדיין צבוע, אפשר להשתמש בו רק לביוב. גם אם זה יהיה 30,000,000 שקלים ואני

צריכה את כל ה- 30 לעשות מלא דברים אחרים והביוב שלי חבל על הזמן דנדש, אני אוכל להשתמש בזה רק

לביוב מעכשיו ועד נצח. אם לפי כסף שגביתי שהגיע מכספי פיתוח, ולא מכספי ארנו נה, אני אוכל להשתמש

בו, בבנק עכשיו, תמיד אני אוכל להשתמש בו רק לפיתוח. אם סיימתי את השנה, את התקציב שלי השנתי,

השוטף, בעודף, זהו, הגעתי לסוף שנה, אני לוקחת את הכסף הזה, שמה אותו בצד, אני יכולה להחזיר אותו

ולהשתמש בו רק לדברים שהייתי יכולה להשתמש בשוטף. זה נקרא צבוע. אז כשניסים מדבר פה על

הסכומים האלה, אז שתדעו שזה מחולק. כך וכך לבירור, כך וכך לפיתוח, כך וכך ארנונה, זה לא חופשי כמה

שרוצים מחלקים. בסדר?

ניסים דוידוב: עוד הבהרה קצרה, על מנת לסגור לכם את המעגל. תסתכלו בעמוד 5, בקבוצה השנייה

מלמעלה, יש לנו קרנות פיתוח ועודפים זמניים בתב"רים ותקציבים בלתי רגילים נטו. מה זה כולל? זה בדיוק

מה שאמרת כרגע. אותה קרן עבודות פיתוח של 24,900,000 שקלים 25,000,000 שקלים, ועוד 30,600,000

שקלים עודפים זמניים בתקציבים בלתי רגילים. מה זה אומר? כסף שקיבלתי, כבר עברו תקציבים בלתי

רגילים, מיועד שוב ככסף צבוע לתקציבים בלתי רגילים, כל תקציב בלתי רגיל והכסף הצבוע שלו, ועדיין

העבודות האלה לא הושלמו נכון ל-12.23, וזה אומר שאותם 30,000,000 שקלים מיועדים לממן את אותן

עבודות, סליחה, מתוך אותם 55,000,000 שקלים 30,000,000 שקלים מיועדים למעשה לבצע את התקציבים

הבלתי רגילים שביצועם עדיין לא הסתיים בסוף דצמבר 23 .'

יוסי דוד זאת אומרת שיש התחייבויות של 30,000,000 שקל של ביצועים שהם לא בוצעו? אני חושב שאתה

טועה.

ניסים דוידוב: יש 30,000,000 שקלים של-

* מדברים יחד

ניסים דוידוב: רגע, רגע. זה ממש התחייבות ואני אסביר גם מדוע. גבית כסף בהיקף של 30,000,000 שקלים

בעבודות, נניח 50,000,000 שקלים, בסדר? נניח. גבית 50,000,000 שקלים עבור תקציבים בלתי רגילים

והוצאת בפועל מתוך ה-50 רק 20. נשארת לך התחייבות כלפי אותם אלה ששילמו את הכסף הזה להשלים

את העבודות. זו במפורש התחייבות של המועצה.

יוסי דוד: כן, זאת אומרת שיש עבודות בשווי של 30,000,000 שקל שהן עובדות בביצוע ואני צריך לשלם

המועצה צריכה לשלם את זה בשנה שנתיים הקרובות שזה חתום?

ניסים דוידוב: כן, בוודאי. שצריכים לבצע את זה.

יוסי דוד: אין פה אחוזים, צריך לפתוח הסכמים, צריך להזמין עבודה.

ישיבת מליאה 29.10.24

נוצר על ידי

16

ניסים דוידוב זה לא בהכרח שצריך לפתוח הסכמים. יש הסכמים חתומים.

דודי קימלוב: אז הכסף בתב"ר, סליחה, לתב"ר הזה, ידוע מראש לאן הוא הולך-

* מדברים יחד

מירה בן ארי: יש כספים, נסביר, נסביר, צבוע זה אומר שהסכום הוא-

* מדברים יחד

ליטל רהב: תראו, קודם כל אני שוב חוזרת על זה. אנחנו מדברים פה על דו"ח כספי לשנת 23'. יש פה בתוך

הדו"ח הכספי של המועצה, יש התייחסות גם לתקציב השוטף וגם ליתרות ולקרנות, שחלק מהם זה גם קרן

פיתוח, ולא רק קרן פיתוח. אנחנו מתייחסים כרגע לנושא של הדו"ח הכספי, ולראות את תמו נת המצב

הכללית. לדעת בתוך כספי הפיתוח, בתוך הקרנות כמה כסף יש. במה הם מיועדים, מה הם רשומים, אני לא

אכנס לזה עכשיו. זה דיון בפני עצמו שהוא באמת-

מירה בן ארי: אנחנו נציג לכם-

* מדברים יחד

יוסי דוד: זה כבר כמה פעמים שאנחנו שואלים לגבי הנושא הזה-

* מדברים יחד

ליטל רהב: אני כבר שמעתי אותך. תנו לי להסביר. יוסי, יוסי, קודם כל, יוסי. קודם כל, אני מברכת על

השאלות ואני גם מבינה את זה פעם ראשונה שרובכם נחשפים לדו"ח הכספי של המועצה, של המועצה.

דודי קימלוב: זה ממש לא פעם ראשונה.

ליטל רהב: אמרתי רובכם וזה בסדר. אני כמובן לא מסתירים שום דבר וכמו שאתם יודעים, לא אני ולא

מירה היינו בתקופה הזו, וגם אנחנו כמוכם עבדנו על הדו"ח הכספי הזה. זה דו"ח כספי שעל שנה שהסתיימה

ב-23. זה אחד. שתיים. הדו"ח הכספי מתאר את תנועת המצב הכללית, גם התקציב השוטף ובחלקו גם

התייחסות לסך יתרה בקרנות. הדיון כרגע הוא הדו"ח הכספי, הוא לא, אנחנו לא נרד לרזולוציות האלה.

הדיון שאתם מבקשים הוא דיון מבורך, הוא דיון חשוב. עד שאני לא אסיים כמנכ"לית, אני אומרת לכם, עד

שאני לא אסיים עם תוכניות העבודה והתקציב השוטף שנוכל להצביע ולפתוח את שנת הפעילות הבאה, אני

בכלל לא מתפנה להגיע ולדון בנושא התב"רים. נושא התב"רים הוא חשוב ומהותי ויש לו השפעה מאוד

גדולה, נמצאת עליו מתוך ההחלטות שאתם תקבלו בדיוני התקציב. אחרי, רגע. אני לא סיימתי. דודי, תן לי

ישיבת מליאה 29.10.24

נוצר על ידי

17

לסיים. אחרי שנקבל תמונת מצב של תקציב שוטף, אחרי שתקבלו את ההחלטות ותגידו במה אתם רוצים

להשקיע את הכספים שלכם, אחרי שתגידו בדיוק מה המדיניות שלכם בתוך דיני התקציב, נקבל את

ההחלטות, נקיים מיד לאחר מכן דיון תב"רים מסודר, תנו להגיע מוכנה, יש גזברית חדשה שגם צר יכה

ללמוד את החומר, היא תראה מה יש בקרנות, תראו את כל רשימת התב"רים. תקבלו גם מסודרת, עם

הגרפים הנכונים, עם כל החומרים, ונעשה דיון מבורך בן 5 שעות אם תרצו זה ממש לא דיון של רגל אחת

* מדברים יחד

יוסי דוד: יש פה סעיף שהוא, לא, לא דיברנו על זה.

ליטל רהב: אתה היית בישיבת המתנה, והיה לך שבועיים לשלוח שאלות ולא שאלת. זה לא המקום לשאול

את כל השאלות האלה כרגע, אני מצטערת.

יוסי דוד: עובדה שאת לא יודעת-

ליטל רהב: למה לא שאלת לפני? ביקשתי לשלוח חומרים לראש. טענתם שלא מקבלים חומרים מראש.

קיבלתם חומרים מראש ואפילו לא שאלה אחת במייל. אז עכשיו נענה על זה?

* מדברים יחד

ליטל רהב: אבל אם היית שולח לי, הייתי מפנה והיית מקבל תשובה מקצועית בזמן.

מירה בן ארי: בואו נקצר את הדיון ונוריד את הטונים בבקשה. אחד. אתה יכול להתייחס בבקשה לשאלה

כאן? הנה, בוא נפנה אותך לסעיפים הרלוונטיים.

* מדברים יחד

מירה בן ארי: שנייה רגע, חכה שנייה. יוסי? יוסי?

יוסי דוד: לא מעניין אותה אף אחד אז בסדר לא צריך.

מירה בן ארי: יש כאן, הנה, בבקשה, הוא יתייחס לשאלות, אבל בואו נראה למקד את זה. רוצים דיון עומק?

ליטל ענתה לכם. ויהיה פה דיון עומק ומבורך, הכל בשקיפות מלאה. אין כאן מגמה כזו או אחרת, רק צריכים

להיות מוכנים ובאמת שנייעל את זה. כי שאילתות, אם הן עולות בזמן, הן יקבלו תשובה מעמיקה ואנחנו

רוצים באמת תראו איזה נועם, והיה כאן הכל, הכל הוכן כמו שצריך, והדברים, הייתה גם ישיבת הנהלה

בעניין. אז בבקשה להתייחס ונמשיך הלאה.

יוסי דוד: אתה אמרת, 30,000,000 שקל, האם יש התחייבות-

ישיבת מליאה 29.10.24

נוצר על ידי

18

ניסים דוידוב אני מפנה אותך לתשובה, בעמוד 7. מה יש לנו בדו"ח הזה? היות ומדובר פה במערכת של

תקציבים רב שנתיים, אז יש פה בטונים של ביצוע בפועל ב-2023, ובתוספת יתרות שביצוען לא הסתיים

בשנים עברו. משנים עברו. עד כאן בסדר, יוסי? אז בואו נסתכל מה יש בעמוד 7. תקבולים ותשלומים משנת

הדו"ח, יש לנו סך הכל תקבולים 21,500,000 שקלים, אתה איתי? ותשלומים שמתייחסים לעבודות שבוצעו

במהלך השנה של 23,500,000 שקלים, מה שאומר שיש פה גירעון זמני באותה שנה של 2,000,000 שקלים

יוסי דוד: זאת אומרת שתב"רים בוצעו 23,000,000 שקל במהלך 2023 .

ניסים דוידוב נכון. מדויק. עכשיו מאחר שמדובר על פרויקטים שהם רב שנתיים, אנחנו מציגים, אנחנו

מוסיפים לנתונים האלה, את מה שלא הסתיים בשנת, נכון לסוף שנת 2022. האם אני מספיק ברור? וזה

אומר, המועצה קיבלה עד סוף 22 ,'165,000,000 שקלים, והוציאה 133,000,000 שקלים, דהיינו, נשאר עודף

במירכאות כפולות ומשולשות, עודף זמני שנובע מכך שכספים שהתקבלו עדיין לא בוצעו בהיקף של

32,000,000 שקלים. כשאתה סוכם את שני הדברים האלה יחד, נראה בחשבון 32,000,000 שקלים, גורע מזה

את הגירעון, ואתה מקבל את אותם 30,645,000 שמוצג לך למעשה בדו "ח הכספי. מה זה אומר? כסף

שהמועצה קיבלה, כסף שהמועצה הוציאה על סמך חוזים שנחתמו, עבודות שבוצעו על פי אותם חוזים

ויתרות שעדיין לא בוצעו בכלל. בין אם זה קשור לעבודה שנחתם חוזה עם הקבלן ובין אם מדובר עבודות

שלא היו. האם זה מספיק ברור?

יוסי דוד: כן. האם אפשר לקבל את הרשימה הזאת?

ניסים דוידוב: יש רשימות מפורטות, תוכלו לקבל בלי שום בעיה. ממש רשימה מאוד מפורטת, אני יכול

להעביר לך אותה בלי שום בעיה.

מירה בן ארי: זהו? עוד שאלות?

ניסים דוידוב: יש פה עוד כמה נקודות, לא הייתי אומר בשולי העניין אבל אני בכל אופן, רוצה להתייחס.

אני אומר שיש פה עוד כמה נקודות שהן לא בשולי העניין, אני בכל אופן אני מוצא לנכון להתייחס אליהן.

אני מדבר על שני תקציבים מהותיים, אני כבר מגיע, קבוצת השירותים הממלכתיים בעמוד 6. אני מדגיש

את זה כי חשוב לראות מה קורה באותן פעילויות שהן נכנסות בקטגוריה של שירותים ממלכתיים ומתוכם

אפשר לראות איזה סכומים המועצה למעשה נמנה מתוך הכספים שהתקבלו, סליחה, או מתוך ההוצאות

שהוצאו, איזה כספים קיבלה, המועצה קיבלה מהמדינה כהחזר ואיזה סכומים למעשה היא נמנה למעשה

ממקורות האחרים, שהמקורות האחרים הם למעשה ארנונה. אז בואו ניקח, בעמוד 6 יש לנו, נתחיל

מהחינוך. תשימו לב בצד שמאל, סליחה מצד ימין בעמודה, מצד ימין בסעיף 3.1. ההוצאות על חינוך

הכספים שהתקבלו מהמדינה למעשה, כולל הורים, יסתכמו ב- 13,200,000. ההוצאות הסתכמו ב-20,788 ,

אתם יכולים לראות בדיוק באותה שורה בהמשך מה ההוצאות שהוצאו על חינוך, שוב בסעיף 8.1 ,20,788 .

ישיבת מליאה 29.10.24

נוצר על ידי

19

רמי עזריה ממול סעיף 8.1 -

ניסים דוידוב כן כן, בשורה ממול ממש. מה המשמעות של זה? המשמעות היא שהמועצה נמנעה שלא

מתקציבי החינוך, אלא ממקומותיה האחרים, שזה בסופו של דבר מתחיל ומסתיים בארנונה, סכום של

7,500,000 שקלים שזה מעל ידיהם 36% מסך ההוצאות על חינוך. זה נתון שצריך, צריך להכיר אותו

ליטל רהב: אתם מכירים את הנתון על הארנונה הגירעונית? בסדר, כל נפש, לידע כללי בכל רשות מקומית,

נפש גירעוני בסדר גודל של 2,000-3,000 שקלים בשנה. זאת אומרת, אם אנחנו משפחה עם חמישה נפשות

הרשות המקומית מוסיפה על תשלום הארנונה של אותה משפחה בשנה כ-10,000 שקלים על מנת לממן את

כלל השירותים המוניציפליים לאותה משפחה. איך היא מוסיפה את זה, מאיפה? מהארנונה העסקית,

בסדר?

ניסים דוידוב: עוד באותו הקשר של פעילויות שממומנות בחלקן על ידי המדינה, זה נושא הרווחה. אנחנו

שוב נמצאים באותה עמוד. בצד ימין יש לנו סעיף 34 רווחה, הכנסות של 2,000,018, בהמשך של אותה שורה

ההוצאות יסתכמו ב-2,690,000, המשמעות היא שהמועצה מימנה מכספי הארנונה 670,000 שקל, שזה 25%

מסך תקציב הארנונה. אני חושב שבזה אני פשוט פחות או יותר נגעתי בפרטים-

איתן חן: רק לגבי אחוזי הגביה של הארנונה?

ניסים דוידוב: אני אפנה אותך רגע.

איתן חן: 82% ו-28 ...

ניסים דוידוב רגע, רגע. יש, יש בעוד.

* מדברים יחד

שי כהן: איזה עמוד אתה מסתכל?

איתן חן: 6 ,6 .

דובר 28 לעומת ביצוע-

איתן חן: לא, לעומת חובות של ארבע. זה מה שאני מדבר.

ליטל רהב: אה, לא ככה מסתכלים על התרשים.

רמי עזריה: הפער הוא 10,000,000 בין השירותים לבין ה-

ישיבת מליאה 29.10.24

נוצר על ידי

20

דודי קימלוב יש הפער בתרבות. תרבות, מעניין. לא הייתה פעילות שאני זוכר, יש פער אדיר. 2,000,000

שקל חריגה, מעניין

ליטל רהב: לא יודעת מה היה. היה גם תרבות וספורט יחד.

איתן חן: כן נמשיך, אני רציתי לדעת מה אחוזי הגביה שלכם על המצב?

ניסים דוידוב: אוקיי לא קשור למה שהצגתי קודם.

ליטל רהב: אז זה לא שם זה בעמוד אחר, באיזה עמוד ניסים?

* מדברים יחד

שי כהן: מה זה בריאות כתוב שם באחד? מה זה בריאות?

מירה בן ארי: שנהיה בריאים. ממש שנהיה בריאים-

שי כהן: אבל מה זה?

מירה בן ארי: קרונה ושו"ת.

שי כהן: זה לא הרבה כסף אבל סתם להבין מה זה.

דודי קימלוב: סקרן לדעת מה יהיה שנה הבאה.

* מדברים יחד

מירה בן ארי: רגע, בואו רק נסכם את זה.

ניסים דוידוב: אני חוזר, בעמוד 21 אפשר לראות את הנתונים שמתייחסים למקורות הכנסה השונים של

המועצה בשנת 23'. אפשר לראות כאן ל מעלה למשל, סעיף 1.1 ארנונה מגורים. היחס בעמודה האחרונה

משמאל, יחס הגבייה באחוזים לכלל החיובים, כלל החיובים הכוונה היא יתרת החובות משנים עברו,

החיו בים של השנה, פחות הנחות שניתנו וכדומה, אז יחס הגבייה כאן הוא 80%, ובארנונה אחרת שהיא

הארנונה שלא למגורים, הכוללת את כל השאר, זה 91.2%. זה נותן לך למעשה תשובה ממש מדויקת לשאלה

שהעלית.

איתן חן: תודה רבה.

ליטל רהב: עוד שאלות? תודה רבה.

ישיבת מליאה 29.10.24

נוצר על ידי

21

ניסים דוידוב אני חושב שבזה אני סיימתי.

ליטל רהב: נעלה להצבעה קודם כל? אישור הדו"ח.

ניסים דוידוב: את לא צריכה אישור.

ליטל רהב: אבל אנחנו חייבים לאשרר את זה.

* מדברים יחד

ניסים דוידוב: הדו"ח הכספי לא חייב אישור מועצה.

ליטל רהב: אני יודעת, אבל צריכים לאשרר את זה, זה בחתימות שלנו.

יוסי דוד: אני זוכר שמוני היה מעלה את זה.

מירה בן ארי: אתם הגשתם את זה? תמיד העלנו את זה.

רמי עזריה: אז בואו נעלה להצבעה וזהו.

מירה בן ארי: אישור למען הסדר הטוב, אנחנו מאשרים את הדו"ח הזה, הדו"ח הכספי לשנת 2023 .

ליטל רהב מי בעד? תודה.

החלטה: מליאת המועצה מאשרת פה אחד את הדו"ח הכספי לשנת 2023

ליטל רהב טוב, אנחנו נעבור ללאה. לאה איך זה נקרא, איפה זה שאני לא-

מירה בן ארי: דו"ח מבקרת.

לאה מימון: דו"ח מבקרת המועצה כמבקרת המועצה.

מירה בן ארי: רגע. הנה, הנה, מעלים את זה, תסבירי מה זה קודם כל.

לאה מימון: דו"ח מבקרת המועצה כמבקרת המועצה שממונה מטעם משרד הפנים לתפקיד, תפקיד הוא על

פי חוק, חלה עליי חובה לבדוק את הרשות בנושאים מסוימים, כל שנה זה נושא אחר. ולהביא את זה אליכם

כחברי מליאה, זה לפני שזה יוגש לפה יש ... שצריך לעשות אותו. בסיום הכתיבה שלו אני מגישה אותו

לראשת המועצה ולחברי הוועדה לענייני ביקורת, שבמתכונת הזו זה איתן, הדר ויואב. בתקופה מסוימת

צריך לקבל תשובה של ראשת המועצה, ראש המועצה. ותוך תקופה מסוימת צריך לדון בדו"ח ובתגובת ראש

ישיבת מליאה 29.10.24

נוצר על ידי

22

המועצה. לאחר מכן, הדו"ח עצמו וההמלצות של הוועדה לענייני ביקורת, מובאות לכאן אליכם. אז בעצם

אנחנו בתהליך הסופי, לפני פרסום הדו"ח, כי מפה, הדו"ח מותר לפרסום עד כה, הדו"ח היה אסור בפרסום.

אנחנו בשלב האחרון, כפי שמפה אפשר לפרסם אותו, להביא אותו לכאן בדיון, כמובן גם המלצת הוועדה

לענייני ביקורת. אז מה שיבחן כאן זה תמצית של הדו"ח, מי שרוצה את הדו"ח אפשר, אני יכולה להעביר

אליו, אין כמובן שום בעיה. לפני שאני מתחילה את הדו"ח, אני רוצה להודות קודם כל, כמו תמיד, אני

חושבת שזו חובה, קודם כל, ראש המועצה הקודם מוני, שהתיי חס לביקורת בצורה מאוד חיובית ונתן לי

לעשות ביקורת בכל מקום, ואם היו כאלה שלא סירבו, או לא שיתפו פעולה, אז כן תמיד ישר שיתף פעולה,

וזה תודה. אני רוצה להודות לחברי הוועדה, ..., על היחס שלהם לביקורת, על זה שהם תמיד זמינים, מוכנים,

תמיד היו נכונים, תודה רבה. אני רוצה להודות גם לעובדי המועצה על שיתוף הפעולה ולאידה, שכל השנים

האלה שעבדנו בתוך שיתוף פעולה, מאוד קורה, מאוד משתף, מאוד שקוף, תודה רבה.

ניסים דוידוב: סליחה שאני קוטע אותך, אני פשוט לא אמרתי, תודה לאידה. זה שיתוף פעולה של באמת

ארוך שנים, ואני רוצה לומר עוד משפט אחד. כמבקרים אנחנו לפעמים נתקלים במצבים, אפילו די מביכים,

שאנחנו לא סומכים על התשובות שאנחנו מקבלים מהגוף המוכר, זה לא היה קיים אף פעם בגללה, ועל זה

תודה רבה. משני הכיוונים, שנותנים את השירותים ומצידה של בעלי התפקידים, זה בעיקר אידה ומוני,

שיתוף הפעולה היה באמת במהלך כל השנים, אידה, תודה רבה. ואוריה. אוריה תודה רבה. יש לנו מטפל

בפועל בנושא שוטף, זה הולך להיות על אוריה במשרד שלנו, פרוי קטור ותיק. שמטפל במועצה כבר הרבה

מאוד שנים. אז שוב, תודה רבה. אני מתנצל על זה שלא אמרתי את זה בזמנו.

לאה מימון: טוב. בשנת 23' בדקתי שני נושאים ונבדק, הנושא הראשון זה אתר המועצה והנושא השני זה

רישוי עסקים, ביקורת מעקב בנושא רישוי עסקים. התמצית הועברה אליכם אז אני לא אעבור על ההקדמה

וכדומה אבל אני אעבור ישירות על הממצאים ועל ההמלצות. אז אני אעבור קודם כל על הנושא הראשון

שזה אתר המועצה. בגדול אני אגיד שכל הנושא שלא צריך לפרסם, זה קובע מחוק חופש המידע והתקנות

שלו, ויש נושאים מסוימים שהם מופיעים בחוקים שונים, אז אני לקחתי, חיפשתי מקורות חקיקה חוץ

מחוק חופש המידע והתקנות שלו, חקיקה בנושאים שונים, אז אני אתחיל בעמוד 4, תציג את הממצאים

אוקיי, תודה. אז לגבי הפרסום, אני לא אוהבת את כל הסעיפים שכתבתי, אבל אני אתן דוגמה שצריך לפרסם

באתר המועצה, את העובדה שהמועצה היא רשות איתנה, את פרטי רכז ההדגשה, את כל חוקי העזר, יש

חלק מפורסמים, לא את כולם, באתר המועצה, זה דוגמאות שצריך לפרסם. דבר נוסף שמצאתי באתר עצמו,

שלגבי המידע שנמצא, אז הוא לא מופרד בצורה מסודרת, שתהיה נגישה למי שמחפש מידע. הוא מאוד לא

מסודר, למשל כדוגמה, הקטע של מכרזים של עבודות ושירותים, זה ביחד עם מכרזים של כוח אדם ויש

חשיבות להפרדה ביניהם, למי שמחפש משרה מסוימת, קל לו לגשת למידע. אוקיי, מה שנעשה מצוין, הרבה

דברים נעשו פה בחצי שנה הקרוב, כל הכבוד מירה וליטל. לגבי חוקי עזר, אז מה שלפי חוזר המנכ"ל משרד

הפנים, חוקי עזר צריך לעדכן אותם אחת לחמש שנים, זה חוקי עזר שראיתי הם יותר ישנים. לגבי הנגשה,

יש חובת פרסום של מקומות מונגשים, אז באמת לאתר יש בו חלק אבל לא את כל המבנים, וגם לא מבנים

ישיבת מליאה 29.10.24

נוצר על ידי

23

שנמצאים בישובים שגם זו חובה. מוקד 106 אז באתר הייתה, נכון להיום זה לא, הייתה אפשרות להגיש

פנייה דרך לינק, ולא דרך מוקד 106. לגבי ועדים מקומיים. ועדים מקומיים הם רשות מקומית, בהתאם

לחוק חופש המידע, ובעצם חוק חופש המידע ותקנותיו חלות עליו. אין, לפחות לא היה במקרה שעשיתי

ביקורת, קישור בין האתר המועצה לקישור לוועדה לפי מוקדי הסמכות שהמועצה חברה בה. ואין נוהל שאני

אתייחס לכל מה שקשור לפרסום ולאופן פרסום. אז ההמלצות שלי בהמשך של עמוד 4 למטה, לגבי הפרסום

אז כל מה שדליתי ממקורות חקיקה שונים-

ליטל רהב: גם לא דיברת על מכרזי זוטא, זה משהו מאוד חשוב לחברה, שידעו.

לאה מימון: אני תכף אכתוב את זה בהמלצה, בנושא של זה כהמלצה.

ליטל רהב: שזה כלי עבודה מאוד חשוב לנו כדי לתת לכם את השירותים שאתם רוצים, שהוא לא קיים

היום.

שי כהן: האתר נגיש על פי חוק, מקבלים על זה בלי סוף פניות. כולל המסמכים שיש בתוך האתר.

ליטל רהב: כל המסמכים, יש לנו יועץ נגישות שהמסמכים, האתר אצלו מונגש וגם המסמכים שאנחנו

מעלים, יש לנו יועץ נגישות שאנחנו מעבירים, זה לא אני. יועץ נגישות שמעבירים לו את המסמכים עובר

הנגשה ואז עולה. גם פרוטוקולים לוקח להם זמן חוץ מזה, הם עוברים הנגשה.

שי כהן: אחרת מקבלים וואחד תביעות.

ליטל רהב: יש אנשים שזאת העבודה שלהם.

* מדברים יחד

ליטל רהב: וטוב שכך, שימשיכו לבקר את הרשויות על הנגשה, זה חשוב.

לאה מימון: אני עוברת לעמוד הבא, עמוד 5. ההמלצה השנייה חוץ מהפרסום כמובן, זה לבחון את כל חוקי

העזר, אם הם בעלי תוקף, עונים על הצרכים ועדכניים בהתאם, מה?

ליטל רהב: אני קוטעת אותך לסוגריים בשני דברים. סוגריים בשני דברים. אחד, חקיקה של חוקי עזר, יש

חקיקה, בסדר, יש במועצה חוקי עזר, אבל כן, חלקם צריך קצת לרענן מה שנקרא, ויש חוקי עזר שצריך גם

לאמץ ולהעלות. אתם תראו, אנחנו שוב נסיים עם התקציב השוטף שלנו. ואנחנו נתחיל להיכנס למרתון

ישיבות מליאה של חקיקות. חקיקות חוקי עזר, אתם תקבלו את הכל מראש, עם כל ההכוונה וכולי. והנושא

השני שאני כן רוצה גם להתייחס אליו, התחלנו לדבר על מכרזי זוטא. זה חשוב.

ישיבת מליאה 29.10.24

נוצר על ידי

24

לאה מימון זה בסוף, אני כותבת את זה בסוף, 4 מכרזי זוטא. דבר נוסף שיש לבחון, זה לגבי המידע שנמצא

באתר, אופן הסידור שלו, קודם את הנמצא, וכמובן למנות גורם שיהיה מוסמך לתחום וממה שליטל אמרה

שכנראה כרגע יש מישהו. סעיף 3 זה למנות רכז נגישות, ולפרסם את הפרטים שלו באתר המועצה, להקים

מוקד ולמנות גורם אחראי שנעשה.

ליטל רהב: אין לנו רכז נגישות. רכז נגישות זה משהו שהוא חובה. אז אנחנו צריכים לראות מי, בדרך כלל

זה מתחת למחלקת הנדסה. אבל צריך לעשות את זה עוד פעם.

מירה בן ארי: שתהיה לנו מחלקת הנדסה.

לאה מימון: נגישות זה מטוס וכאלו, זה לא, לא נגישות חינוך. זה פשוט לראות שהמבנה עצמו נגיש.

מירה בן ארי: פיזית ומילולית.

ליטל רהב: גם וגם, כן.

דודי קימלוב: אז אי אפשר למנות נאמן?

ליטל רהב: זה לא נאמן, זה ממש תפקיד בפני עצמו.

מירה בן ארי: בינתיים יש יועץ, כדי לא לאייש את המשרה.

רמי עזריה: אבל יש מהנדס מועצה.

מירה בן ארי: הוא לא קשור לזה.

ליטל רהב: 50% משרה ואמור להיות תחתיו. נדבר על זה

לאה מימון: נושא נוסף זה לבנות מישהו שיהיה אחראי על אתר המועצה וכמובן שיקבל מיידעים ושיתעדכן

כל הזמן, וכמובן להנגיש את המידע באתר בהתאם לחקיקה המשתנה. סעיף הבא זה לבנות נוהל אתר מועצה

ולבנות נוהל מכרזי זוטא, שזה מאוד חשוב לכל נושא הרכש.

ליטל רהב: תסבירי מה זה.

לאה מימון: הרכש מתחלק לשלושה דברים על פי חוק: יש רכש עד סכום מסוים שהוא פטור ממכרז, יש

רכש-

ישיבת מליאה 29.10.24

נוצר על ידי

25

ליטל רהב 70,000, רק לצורך העניין, לסדר את האוזן. למשל, אם רוצים לעשות, לא יודעת, אפילו ברמה

של תיקון מדרכה, או כמה מטרים, זה יכול גם לעבור העבודה עצמה או בור או ביוב, עוברת כאילו בהפרעה

את ה-70,000. אז רק בשביל הפרופורציה

לאה מימון: כן. זה מסכום של 70,000 עד משהו כמו 400,00 שקל, עד 200 ומשהו, צריך לקחת לפחות שתי

הצעות מחיר. ואחת ארבע. ארבע ושש, אוקיי.

שי כהן: ופירסום בעיתון וכל מיני כאלה ...

לאה מימון: אז זה בעצם מכרז פומבי. מכרז פומבי זה מסכום מסוים, זה ממש מכרז. גם לגבי מכרז -

* מדברים יחד

ליטל רהב: אז בסוף מה שמאפשר לנו מכרז, זה בכלל המאגר עצמו.

מירה בן ארי: תסבירי מה זה-

ליטל רהב: המאגר היום, מאגר הספקים הוא לא מאוד ישן, הוא משנת 20', אבל כן צריךריענו ן, לפחות

ספקים שאני פניתי אליהם לא היו כל כך זמינים, ועדיין גם לפני שנמצאים במאגר, אם יש התקשרות

שמגיעה לסכום מסוים, אני עדיין צריכה למכרז את ההתקשרות. אז בעצם מכרזי זוטא מאפשרים לנו לייצר

מצב של מכרזים בהיקפים טיפה יותר קטנים, עוד יותר מהיר.

שי כהן: ליטל אנחנו יכולים לבקש-

ליטל רהב: הנקודה היא שזה מאפשר מתן שירות יותר, יותר מהיר. שהיום עדיין אין אותו, אנחנו בונים את

המאגר ואנחנו גם עושים את זה בצורה דיגיטלית. מה זה אומר? זה אומר שיש מערכת, מציע יכול להגיש,

הוא מכניס את הפרטים שלו, בעצם זה יופיע ישר במערכת ואז יש לי נגיד את כל המאגר במערכת. ואז נגיד

ישבנו באיזו פגישה ואמרנו, אוקי, רוצים עכשיו תיקון מדרכה. מכניסה למערכת בקשה להזמנת עבודה, זה

נשלח לכל הספקים הרלוונטיים שבמאגר, הם מחזירים לי את ההצעות שלהם ואז אני אוכל לבחור הצעה

נמוכה וטובה ביותר ולאשר את ההזמנה. כל התהליך עצמו יותר מהר.

דודי קימלוב: מי עושה את זה ועדת מכרזים או את?

ליטל רהב: לא, לא אני. כל התהליך עצמו ינוהל, זה תהליך, לא בחרנו אף אחד. זה תהליך שינוהל תחת

הגזברות, תחת בעצם הרכש, אבל זו לא ועדת מכרזים.

לאה מימון: יש שתי ועדות. יש ועדת מכרזים ויש ועדת הרכש, ועדת הרכש היא ועדה מקצועית-

ישיבת מליאה 29.10.24

נוצר על ידי

26

* מדברים יחד

ליטל רהב: רוב המכרזים היום הם דרך משכ"ל, במועצה.

שי כהן: כי אז זה בעצם פוטר אותך מכל ההליך הזה וכל הזה.

ליטל רהב: נכון אבל משכ"ל יש להם גם 7% עמלה. תלוי באיזה היבט, זה לא תמיד משתלם. יש פרויקטים

שזה מאוד משתלם בהם ויש פרויקטים שפחות, אני אתן לכם דוגמה אחת ונתקדם.

שי כהן: המכרזים זה הדבר הכי-

ליטל רהב: נכון, נכון. אני אתן לכם דוגמה אחת, למשל בנושא תאורת הרחובות. אין למועצה היום

התקשרות מסודרת, למשל, בתאורת רחובות, אין למועצה היום בכלל התקשרות שהיא מסודרת למכרז

קדים עם איזשהו ספק. ועל כן, כדי שאני אוכל לתת שירותים, שכרגע יש לי קריאות מוקד שאני לא יכולה

לתת להם מענה כי אין לי ספק שיש לי איתו ההתקשרות מוסדרת, אני יוצאת למכרז משכ"ל כי זה מהיר,

אבל במקביל חשוב לי לעשות מיפוי, תוכנית אסטרטגית לחשמל, למפות את הכל. זה כבר אני אעשה תהליך

של מכרז, בזה זה ייקח זמן. אבל המהירות, זה משכ"ל. לא תמיד זה חכם, זה ההבדלים.

מירה בן ארי: והיום יש לנו עוד אפשרות דרך האשכול, גם עכשיו שהצטרפתי-

ליטל רהב: בכל מיני דברים.

רמי עזריה: את הספקים, מאיפה את מקבלת ליטל, מרשימה מסוימת?

ליטל רהב: לא אני עושה, אם זה צריכים, או מכרז או קול קורא-

* מדברים יחד

ליטל רהב: זה בדיוק זה. בסדר? טוב. סליחה שהפרענו, זה היה חשוב.

לאה מימון: הנושא השני זה ביקורת מעקב אחר תיקון ליקויים בתחום רישוי עסקים. את הדו"ח הזה ביקש

ממני מוני לעשות. ביקורת ראשונה בנושא עשיתי בשנת 2017, זה היה בעקבות זה שנכנסה רפורמה בכל

נושא רישוי עסקים שהתקבלה במהלך 11.2014. מסתבר שמ -2017 עד נכון לעכשיו, נעשו עוד חקיקות

ותיקונים לחוק הזה, לרפורמה הזו, ואני התייחסתי בעצם לחקיקה שהייתה עד המועד שעשיתי את דו"ח

הביקורת, את הדו"ח הזה. המטרה של הרפורמה היא בעצם שני צדדים, מצד אחד זה בעצם לאפשר לרשות

להגדיל את ההכנסות שלה ומצד שני לאפשר ליזמים להתקין באופן מאוד ברור, בשקיפות, בצורה שמקלה

ישיבת מליאה 29.10.24

נוצר על ידי

27

גם מבחינה כספית וגם מבחינת זמן להתאים לעסקים. זה בעצםWIN WIN ,זאת המטרה של הרפורמה

אני אעבור עכשיו, לפני שאני עובדת בעצם, אני אגיד כמה נתונים. הנתון משנת 2017 עד 23'. עמוד 7 ?

ליטל רהב אני ב7 .

לאה מימון קצת למעלה.

רמי עזריה: שאלה לגבי הרישוי עסקים, האם מישהו עושה בדיקה במושבים, באתרים, שפתחו עסקים לא

חוקיים, לא מאושרים?

שי כהן: כן. אני יודע שאצלנו, אצלנו דיברו על זה-

ליטל רהב: היו שינויים בכוח אדם, התשובה היא כרגע, כן. כרגע.

שי כהן: אני יכול להגיד לך שנסגרנו בכל ה -fast food האלה, עגלות קפה, היו פקחים

רמי עזריה: טוב שעושים.

לאה מימון: אז ככה, באופן כללי אני אגיד שבשנת 2017 היו 102 פריטי רישוי, בשנת 2023 היו 131 פריטי

רישוי, כלומר גידול של 29 פריטי רישוי. מספר פריטי רישוי שהיה להם רישיון, זה היה בעצם 42% מתוך ה-

102 בשנת 2017 ,58 פחות 100 או 100 פחות 58, ובשנת 2023 מספר פרטי רישוי גדל ל- 72% שזה 94 פריטים

הדבר הבא שאני יודעת זה משך הזמן שממועד שאותו בעל עסק או יזם הגיש בקשה לרישיון עד שהוא מקבל

רישיון, אז לגבי אותם פריטי רישוי ללא רישיון אז לדעתי יש, כאלה שמחכים משהו בין מועד שהגישו עד

לחצי שנה, בין חצי שנה לשנה וחצי, בשנת 2023 היו 9, ומעל שנה וחצי ממתינים לקבל רישיון 13 פריטי

רישוי. זה נתונים כלליים. הביקורת בדקה דברים שתוקנו במהלך התקופה או במהלך עבודת הביקורת,

דברים שתוקנו באופן מוחלט, דברים שתוקנו באופן חלקי, דברים שנאמר שיתוקנו וכאלה שלא תוקנו בכלל.

אז לגבי פריטים שתוקנו, שב וצעו, זאת אומרת, תוקנו בתקופה מ -2017 עד עריכת הביקורת, ותוקנו זה

במהלך עריכת הדו"ח עצמו, עריכת הביקורת בשנת 2023, אני לא אגיד את כל הפריטים אבל אני אגיד

כדוגמה שהתחילה להיות שמירה של מסמכים שמעוברים שמהפרטים בבסיס לדוחות שמוגשים למשרד

הפנים. התחיל להיות שימוש בטפסים בהתאם לתקנות החדשות, הטפסים מתייחסים החל מזה שבן אדם

מגיש בקשה לקבל חוות דעת תכנונית או רישיון, ועד לקבלת תשובה מהרשות אם היא נותנת את הרישיון,

מסרבת, או דוחה הבקשה שלו. וגם מתן הודעה לבעל העסק שעוד 120 ימים הרישיון שלו פג תוקפו, והוא

צריך להתחיל תהליך של חידוש הרישיון. אלה חלק מהדברים שבוצעו ותוקנו. הכל נמצא שם, סעיף 1. נושא

שני שנבדק זה דברים שתוקנו באופן חלקי או בוצעו באופן חלקי, אז לפי הדוחות שהתקבלו מהמערכת

הממוחשבת, אז לא תמיד בכל עסקים מצאתי תשובות או בקשות שנדחו, המערכת כללה את הנתונים האלה.

כן, חלק מהנתונים בתוכן הממוחשב לא כוללים את כל אותם פריטי רישוי שנמצאים אצל התובע העירוני,

ישיבת מליאה 29.10.24

נוצר על ידי

28

כלומר, מידע פה חסר במערכת הממוחשבת, וחשוב כן לעדכן אותו, ובהתאם לכך, הנתונים במערכת

הממוחשבת לא מעודכנים. בחלק מהמקרים גם הנתונים במערכת לא יהיו תואמים לנתונים שנמצאו

בתיקים. ומבדיקה של התיקים אז מצאתי שגם התיקים היו פעמים רבות חסרי מסמכים ואז הגשתי בקשה

איפה המסמך הזה, מה התשובה הזאת וזה. ואז קיבלתי אותם, אבל למשל התכתבויות מול גורמי רישוי

היה חסר, לא מוספר במערכת הממוחשבת וגם לא בתיקים ואם היה שימוע אז לא היה לזה גיוס.

מירה בן ארי: נרדמתם?

ליטל רהב: האמת שזה דברים מאוד חשובים, אני מאוד מופתעת שאתם לא-

שי כהן: לא ליטל, אני רק יכול להגיד שאנחנו עשינו פה התקדמות עם התקנה שלנו למשאיות האוכל, עם

כל הדברים האלה, זה לא ש-

ליטל רהב: אני גם שמחה לבשר לכם שמתחילה לעבוד ב-50% משרה רכזת רישוי עסקים, ובנפרד המפקח

שלנו יעסוק ברשות עסקים וזה לא אותו בן אדם שגם אומר את ההכוונה וגם עושה את הפיקוח. אז תהיה

הפרדה. וכמובן כל הדיגיטציה הנדרשת.

לאה מימון: אני קצת אקפוץ, כי בגלל מה שהיה עכשיו, אז גם אם באמת אחרי הועדה לענייני ביקורת

בפרוטוקול, ההמלצה שלהם, ההחלטה שלהם יותר הייתה לקבל עדכון על תיקון נתונים כל שלושה חודשים.

זה בעצם המטרה של הדו"ח. המטרה של הדו"ח היא להציב את הליקויים, את הדברים, שהרשות תתקן,

תעדכן את החברים, כמובן גם אותי. אז בעצם זה באמת להעביר פה כל המערכת, זא ת המטרה בעצם.

יואב אלרגנד: כן, למשל אמרנו שאם אתה לא קוצר את זה באיזשהו זמן שסביר אז אתה סתם, מחשב,

מתנדב.

לאה מימון: נכון. טוב, אני אמשיך. דבר נוסף שהיא ביצעה זה שבקשות שהתקבלו לחוות דעת מדגמית או

לרישיון עסק, אז לא תמיד הבקשות נשלחו. היו מקרים מעטים, אבל גם עליהם צריך להתייחס וזה היה

צריך להיות 100%. כל בקשה לרישיון עסק חייבת לקבל התייחסות מלאה, והיו מקרים שהבקשות לא נשלחו

לגורמי הרישוי בזמן שנקבע בתקנות, או שלא נעשה מעקב אחר קבלת תשובה של גורמי רישוי. חלק מאותם

פרטי רישוי ללא רישיון אז גם מצאתי שחסר שם כתובת, חסר תשובה של אותו גורם רישוי, וזה דברים שכן

צריך מוסדרים ומסודרים וכתובים וברורים וזה גם מאפשר לקבל רישיון עסק בצורה יותר מהירה לאותו

גורם רישוי. חלק מהדברים אמרו לי שלא טופלו, כמו למשל שמירה על מסמכים שמועברים לתובע העירוני,

התובע העירוני שלנו הוא לא עובד מועצה, ולכן יש חשיבות לשמירה על המסמכים אצלנו במועצה, בטח

כשיתחלף מספר פעמים התובע העירוני בתקופה הזאת, בשנים האחרונות, יש לזה חשיבות מכרעת שזה

חומר ששייך למועצה. לגבי, נמצאו נתונים שחסר בהם גוש בחלקה, וכאשר מגיש בקשה לרישיון עסק, אז

הוא גם לא ממלא טופס שזה חובה על פי התקנות החדשות. זה לגבי דברים שנאמר, שיטופלו בהמשך. לגבי

ישיבת מליאה 29.10.24

נוצר על ידי

29

דברים שיותר בוצעו ותוקנו, כאשר משתנה מספר פריט רישוי, אז הרבה פעמים נמחק את ההיסטוריה

הישנה, אז אם אני רוצה לדעת מה ההיסטוריה של הפריט רישוי הזה, אז אין את הנתונים האלה וזה מקשה

על לבצע ביקורת מעקב, בעיקר חסרים מסמכים, יש מסמכים שהם מסמכי קבע, כמו למשל, המבנה של

המקום, התקנון של החברה, שזה חשוב לשמר. אין הפרדה בין מסמכים שוטפים למסמכי קבע, בין פרטי

רישוי לאותה יזם של מספר עסקים. לא מוצגת עמדת רישוי. לגבי אגרות, לא נעשית התאמה לפחות פעם

בשנה בגלל היקף הפעילות שלנו, בין הנתונים במחלקת רישוי עסקים לבין הנתונים הכספיים. הן נמשך בין

מחלקת רישוי עסקים לבין גביה, טרם הוכן מפרט אחיד רשותי וטרם כוננה ועדת השגה. אלה כל הממצאים.

* מדברים יחד

מירה בן ארי: כל הכבוד, תודה רבה ללאה.

ליטל רהב: אבל אם יש לכם התייחסויות, אנחנו נשמח מאוד.

מירה בן ארי: יש שאלות ללאה? מישה ו?

יוסי דוד: מותר לשאול?

ליטל רהב: בטח. זה בדיוק המקום לשאול.

יוסי דוד: לא, אני לא מכיר את זה. טוב.

מירה בן ארי: תודה רבה. לנושא השני להיום.

ליטל רהב: אז היו לנו עוד -

מירה בן ארי: יש לנו עוד נושא בחצי שעה -

ליטל רהב: שלחתי לכם גם את דו"ח מבקר המדינה, בנושא פעולות לשיפור וכו', ושלחתי לכם גם את דברי

ההסבר שלי. אחרי כל זה, בשביל שלא נדחה משום רשות, אחרי כל זה יש שאלות, יש צורך שאני אפתח את

זה גם, או שאנחנו יכולים להתקדם? בסדר? קראתם, ראיתם. טוב. שנייה, זה סעיף אחרון. זה סעיף אחרון,

נחכה לזה. בסדר. הדבר הבא. יש לנו את השאילתה של חבר המליאה, איציק מידן ושל דודי קימלוב, אז

שנייה אני רק רוצה לפתוח את השאילתה. אתם זוכרים שהסברתי לכם על הכלי הנהדר שעומד לרשותכם

שנקרא שאילתה? אז הכלי הזה אומר כך, אני שוב מזכירה, אתם יכולים לשלוח שאילתה, איזה שהוא נושא

שחשוב לכם לקבל עליו אינפורמציה, לא עכשיו, סתם, אני רק נותנת את זה כדוגמה, לא חלילה זה. למשל,

אתם רוצים לדעת מה עוגת חלוקת התב"רים, זה מה שהיה לנו קודם. אז זה לא שאילתה, זה נגיד נושא

לסדר היום. שאילתה זה למשל מה שתראו פה, את ם שולחים את השאילתה אליי, אני מכינה את כל

ישיבת מליאה 29.10.24

נוצר על ידי

30

החומרים, אני מחזירה לכם תשובה מסודרת וכתובה. יחד עם זאת, כל החומרים על השאילתה והתשובה

נכנסים לסדר היום של ההנהלה ובהתאמה למליאה, נכנס לפרוטוקול וזה משהו שהוא חשוב כי זה משהו

שבדרך כלל צריך להיות דברים שחשוב לכם שיבואו לידי שיח. אחרי שזה הולך, בעל לשאילתה, מי ששלח

את השאילתה, רשאי לשאול שאלה חוזרת, שאלה נוספת. או להעביר את הרשות של השאלה למישהו אחר.

אז זה עדיין חצי שאלה וחצי שאלה. טוב, אז השאילתה.

[ 5 ]

ליטל רהב אני אבקש להעלות את הנושאים הבאים: 1. קביעת מדד קבוע לחלוקת כספים ממנהל התב"רים

ואחרים על פי גודל הישובים, שאינו תלוי בבקשות אישיות או בלחצים. ו-2. קבלת ריכוז של כל חוקי העזר

של המועצה בטבלה בה יופיעו חוקי האזור במשפט ברור לאזרח ולצידו הקנס על אי קיומו, ומהם הדרכים

החוקיות להגדלת הקנס, מיידיות וכולי. אז השבתי שקודם כל כמובן לגבי החלק הראשון, שצריך מדד קבוע,

דיברנו על זה, זה אותו מודל. הובא לכם במסגרת דיוני התקציב, יצטרכו להצביע על זה, והמטרה כמובן

שתהיה הצעת לקויות, תקציב, דיברנו על כך. כל ועד יהיה לו את הסל שלו והוא רץ איתו כל השנה ואין פה

עניין של לבוא לבקשות ולחצים או בקשות אישיות או מה שבאמת הוקדם כאן.

רמי עזריה: זאת אומרת אתם תעלו הצעה והמליאה תחליט.

ליטל רהב: בהחלט.

רמי עזריה: אבל שיהיה דיון באותה עת.

ליטל רהב: ברור, בגלל זה קוראים לזה דיוני תקציב.

יוסי דוד: אתם דוחים את הישיבה שבוע הבא.

ליטל רהב: אני דוחה תיכף אתן לכם עדכון. שתיים, יישמנו, באמת לקחנו את ההערה של איציק ושל דודי.

יישמנו, עשינו מנוע חיפוש חכם באתר המועצה, שמאפשר כרגע לאתר את סביבת הקנס על פי גובה הקנס,

ואז קיבלתי שאלת המשך, הערת המשך, עכשיו תעשו את זה לפי נושא. אז הם עושים את זה עכשיו לפי

נושא, לדעתי הוא עוד לא מותקן. אז אני ב-FOLLOW UP על זה, אני אעדכן שיעשו את זה גם לפי נושא

איתן חן: לא הבנתי, סביבת הקנס לפי גובה הקנס?

ליטל רהב: כן, כי זה היה יותר קל בגלל שהנושאים הם כבדים כאלה וארוכים. אז היה יותר קל ככה. טוב,

תכף אני אמצא את זה ואני אעלה לכם. בקיצור, זו השאילתה, אני אשלח לכם את הלינק רגע בווטסאפ,

תוכלו גם לראות.

ישיבת מליאה 29.10.24

נוצר על ידי

31

דודי קימלוב אפשר לשאול?

ליטל רהב: כן. אתה שאלת את השאילתה אתה יכול לשאול.

דודי קימלוב: לגבי יוסי אלימלך, הוא היועץ, הוא עבר בישובים? שהה, מפגש?

ליטל רהב: הוא עבר בישובים, אני לא יודעת אם הם, עדיין לא עם כולם, יש לי איתו שיחת עדכון סטטוס

ביום ראשון-

דודי קימלוב: חשוב, כי בלי זה הוא לא יכול להתקדם.

ליטל רהב: ברור הוא חייב לעבור בכל הישובים.

מירה בן ארי: זו אחת הסיבות שאנחנו באמת רוצים.

דודי קימלוב: אוקיי, אבל לגבי ההחלטה, ועדת תקצוב, המלצות וכולי וכולי, זה יהיה לפני התקציב אני

מניח? איך זה יתבצע?

ליטל רהב: אבל דיוני התקציב זה גם, אני כבר גולשת -

מירה בן ארי: הוא שואל לדעתי על המפתח, נכון?

* מדברים יחד

גדי אפק: יש גודל יישוב גם.

מירה בן ארי: זה המפתח שאנחנו צריכים למדיניות לקבוע.

ליטל רהב: אז במסגרת דיוני התקציב, שאין בסוף הצבעה, זה מה שהיה לי חשוב.

יוסי דוד: דיון.

ליטל רהב: בדיוק. מה שהיה מאוד מאוד חשוב גם למירה, זה שתהיה הפרדה בין הדיון לבין התקציב, שיהיה

פרק זמן בין ההצבעה, שיהיה פרק זמן גם שהצוות המקצועי ששותף לדיונים מן הסתם מציג לכם ואז יהיה

לו זמן לקחת את ההערות שלכם ולהטמיע ולתקן. יפה. אז אנחנו נעשה את הדיוני תקציב, זה היה אמור

להיות בשביעי, אני דוחה כי אני רוצה לעשות עבודה, אני רוצה, מרגיש לי שצריך עוד כמה הידוקים לפני

שזה מגיע אליכם. אז אני אשלח לכם מחר זימון חדש, דיוני התקציב, לאחר כן יהיה את התיקונים. קיבלת

הסבר? טוב, אחלה. הנושא הבא שלנו, מדיניות אכיפה.

ישיבת מליאה 29.10.24

נוצר על ידי

32

[6 ]

ליטל רהב גם משהו שביקשתם שיעלה לכם לדיון, שלחתי לכם את המדיניות שגיבשנו וההצעה שלנו. לא

קיבלתי הערות מהותיות, אני אעבור על זה ממש בגדול, קידמנו את זה באמת גם בהנהלה, אז הקווים

המנחים רק, זה מדור של אכיפה ופיקוח. הקווים המנחים שהוא יעבוד על פי הם מתוך הדברים שהיו בוועדת

איכות הסביבה. הסברה ואכיפה צריך קו מנחה בפעילות של ליישם מדיניות, שגם לצד האכיפה יש מדיניות

של הסברה. גם במפגש של תושב מול פקח, נגישות, שקיפות ורגישות בכל תהליך העבודה, סתם למשל, גם

עם רגישות למקרים שהם חריגים, מיוחדים, בעלי מוגבלויות, אוכלוסייה ותיק ה, ושהפיקוח יעברו הכשרות

בהתאם. תכניות עבודה שמוכוונות לקוח, מוכוונות לתושב, עם יעדים מסודרים, מדדים איכותניים לפי

נקודות חמות, שיתוף פעולה מלא עם מנהל המוקד. דיגום ומיתוג, לא צריך להרחיב. קידום חקיקה

מניעתית, בעצם דיברנו על זה קודם בחוקי עזר, זה משהו שאמור גם לצוף מהשטח. ככל שפקח נמצא בשטח

והוא מזהה עבירה שחוזרת על עצמה או עבירה שהוא מתקשה לאכוף אותה, כי אין חוק העזר המתאים,

תפקידו להציף את זה כלפי מעלה כדי שאתם תדעו לחוקק את חוק העזר הרלוונטי.

שי כהן: יהיו להם תעודות מזהות וכל הדברים.

ליטל רהב: בדיוק בדיוק.

דודי קימלוב: מה שעות העבודה שלהם?

ליטל רהב: אני כבר אשיב על זה. למידה מתמדת, ריענונים וההכשרות לאורך כל הדרך. מעטפת של "בק

אופיס" הם יקבלו מהמוקד בתור התחלה. המטרה שלהם כמובן שמירה על סדר היום הסביבתי, שדרוג של

המרחב הציבורי קהילתי ביישובי המועצה בהיבטים של איכות סביבה וניקיון, שכנות טובה, הסדרי חנייה,

העלאה של רמת האמון של תושבי המועצה במועצה כגוף שהוא אוכף חוק, חיזוק יחסי העבודה ושיתופי

הפעולה עם מזכירויות הישובים והוועדים המקומיים וכמובן קידום הסברה לשמירה על איכות הסביבה

ויחסי שכנות טובה. הגדרנו גם יעדים של מענה מיידי של לפחות 90% מקריאות המוקד, ו-100% עמידה

ביעדי נקודות חמות על פי תכנית העבודה, שהיא גם מבוססת בין היתר מן הסתם על פניות מוקד בישובים.

שעות הפעילות, התחלנו עם פקח אחד, הוספנו עוד אחד, על מנת שהם יוכלו באמת לתת משמרות וגם כלפי

ערב, לחלוק ככה בשבתות.

שי כהן: היעד הוא על שעות הפעילות.

* מדברים יחד

גדי אפק: מי מפקח על הפקח?

שי כהן: מנהל התפעול.

ישיבת מליאה 29.10.24

נוצר על ידי

33

ליטל רהב הפיקוח קוראים לצביקה, למנהל מחלקת תפעול, בסדר? זה תחת היחידה הזאת. טוב, אז אם

אין הערות על מדיניות האכיפה, אני אשמח שנוכל לאשר אותה ולהעלות לאתר המועצה.

דודי קימלוב: חוקי העזר מתי עודכנו?

מירה בן ארי: לפני יותר מ-5 שנים

ליטל רהב: אוקיי אז מדיניות האכיפה אני אשמח שנוכל לאשר אותה, מי בעד? אחלה, פה אחד. תודה רבה.

החלטה: מליאת המועצה מאשרת פה אחד את מדיניות האכיפה

מירה בן ארי: ועכשיו לדיון שרציתם, סגירת תב"רים.

ליטל רהב: סגירת תב"רים ישנים.

[7 ]

ליטל רהב אידה, אני אצטרך שתסבירי רגע, בבקשה.

אידה אוהר: בתוך הרשימת התב"רים שלנו יש תב"רים ישנים שפעילות בהם הסתיימה, באיזשהו פלוס או

מינוס, קצת יותר קטן, קצת יותר גדול, אז אני עושה מה שנקרא ניקיון כזה, אני עוברת על הרשימות

ולישיבה הזאת הכנתי 10 תב"רים סגירה ואחד זה עדכון של תב"ר אירוס, שאתם רגילים כמעט בכל ישיבה

מקטינים אותו מגדילים אותו בהתאם להכנסות שמתקבלות, אז יש לכם את הטבלה? אה רואים את זה

שם. הראשון תב"ר איריס, שזו הגדלה של 225,840, השני זה שיקום כבישים במושב נטעים, זה תב"ר ממש

ישן וזה הוא נגמר בחריגה קטנה של 27,000, שאנחנו עוד צריכים לאשר אותם מקרנות הרשות. תב"ר של

פיתוח יישובים גם מאוד ישן שהיה מתוקצב 2,600,000, הוא הסתיים ב-2,590,865 .

דודי קימלוב אז זה משהו כללי כזה?

אידה אוהר: אז כן.

ליטל רהב: תב"רים גם משנת בערך 2014 .

אידה אוהר 13 ,'14', כן 15', כן כאלה

ליטל רהב: לפני עשר שנים ומעלה.

ישיבת מליאה 29.10.24

נוצר על ידי

34

אידה אוהר עכשיו פשוט לסגור את הקצוות, כי ב-9,000 שקל בתב"ר פיתוח שאי אפשר לעשות כלום, אז

עדיף להחזיר את זה לקרן ולערום עוד כל מיני זנבות כאלה ואחרי זה אתם תחליטו לעשות אולי עבודה יותר

גדולה. יש הקמת אנדרטה לנופלים שבטעות בזמנו חויבה בתקציב רגיל למרות שהיה תב"ר, אז ניתן להחזיר

165,000 שקל לקרן. מגרש חניה באזור תעשייה גן רווה הסתיים בהפרש של 1,343 שקלים שגם נחזיר לקרן

רכישת ציוד חירום היה מאושר 60, הרכישות יצאו יותר זולות משרד החינוך נתן חלק בהתאם למחיר הזול

יותר והם נותרו 6,000 שקל שלנו. לעומת זאת, קצת הפוך, קירות מגרש ספורט, היה מאושר תב"ר גדול

שעמד ב -10,000, הוא הסתיים בפחות ב -788 ומפעל הפיס אישר מתוך זה רק 759 אז את ההיתר אנחנו

צריכים לממן. נגישות אקוסטית גן רימון, אתם יודעים שאם יש ילד עם בעיית שמיעה או משהו כזה, זה

משרד החינוך מאשר נגישות אקוסטית באותו מוסד, גם אם הילד כל שנה הולך, לעולה כיתה, אז לכל כיתה

שהוא עולה, מאשר משרד החינוך מאשר נגישות אקוסטית. פה גם כן עלה לנו קצת פחות מהתקציב. שזה

2,166 שקלים מחזירים לקרן. החזקת כיס מג"ב זה היה איזה שיפוץ קטן שנתנו להם שם, וזה הסתיים

בחריגה של 947 שקלים, וצריך להוסיף לזה. הקצבה לתיכון ברנר, שזה התוספת לאגרות החוץ שאישרתם

לפני כמה שנים, היא תוספת מיוחדת, כ- 1,000 שקל תלמיד. זה הסתיים ב270,900 ,29,100 מחזירים לקרן

עוד תב"ר ישן של קיטור וסלילת כבישים שאושר תמיד הם מתקשרים בסכום עגול, שני מיליון, הסתיים

בהפרש של 2,259 שקלים, כל הזנבות ביחד מביאים לנו לשינוי, לתוספת לקרן 156,8

[הטקסט קוצץ - הקובץ המלא זמין בקישור למקור]