פרוטוקול מליאה מס' 11-25

מליאת המועצה מן המניין מס ' 11/25

מיום שלישי, כ׳ חשוון התשפ״ו, 11/11/2025

משתתפים:

מירה בן ארי- ראשת המועצה

יואב אלרגנד

הילה גרשמן

איילת קוך מורדוך

יוסי דוד

איציק מידן

איתן חן

יוסי ג'יברי

תומר קרטנשטיין

עמיר שקרוב

גדי אפק

שי כהן

גוסטבו ליטמנוביץ

דודי קימלוב

עופר אלכסנדר

רמי עזריה

נוכחים:

אילן רפאלי - מנכ"ל המועצה

נתלי זליחה - גזברית המועצה

רונית עובדיה - יועמ"ש המועצה

ג'ולי פלד - רואה חשבון

סופי תורג'מן – מנהלת לשכה

על סדר היום:

[ 1 ] אישור פרוטוקולים קודמים

6

[ 2 ] עדכונים

6

[ 3 ] אישרור חוזר לפתיחת תב"ר מלגות תשפ"ו בסך 100,000 ש"ח

28

[ 5 ] דוח רבעוני לשנת 2025 (רבעון 2)

29

[ 6 ] האצלת סמכויות

31

[ 7 ] ועדות המועצה

50

[ 8 ] בחירות לוועד בית חנן

51

[ 9 ] מינוי חברי ועדת ביקורת ועד מקומי גאליה

55

[ 10 ] פתיחת תב"ר 664, חידוש ספספלים, אשפתונים ולוחות מודעות בישובים, השתתפות המועצה 100,200 ש"ח, מקור מימון התב"ר: קרנות הפיתוח

55

[ 11 ] מענה לשאלות בנושא תיקון התעריפים בחוק העזר לסלילה ואישור חוק העזר לשצ"פ

55

אישור פרוטוקולים קודמים פרוטוקולי הישיבות הקודמות אושרו ללא הערות. כמו כן, אושר מחדש תב"ר בסך 100,000 ש"ח למלגות לשנת תשפ"ו, שלא נקלט בפרוטוקול הקודם.

עדכוני מועצה כלליים המועצה פרסמה 19 מכרזים בחצי השנה האחרונה, עם יעד של כ-40 מכרזים נוספים, במטרה לשפר את המינהל התקין. תהליך זה מלווה על ידי נטלי, רונית ולימור. תקציב 2026 נמצא בשלבי תכנון ראשוניים, כאשר דרישות הפיתוח מהיישובים מסתכמות בעשרות מיליוני שקלים, ויוצגו בישיבת התקציב בדצמבר יחד עם תוכנית עבודה מפורטת. בתחום התפעול ואיכות הסביבה, יפוזרו מתקני מחזור אלקטרוניקה בכל היישובים בשלושת השבועות הקרובים, וכן פחים כתומים למחזור אריזות. שלומי מאגף תפעול יתאם את מיקומי הפחים עם יושבי הראש של הוועדים המקומיים. בנוסף, נחתם הסכם עם חברת "וולטר" לקירוי גגות מבני המועצה ומוסדות חינוך, וכן קירוי חניון גדול בצפון המועצה בפאנלים סולאריים, במימון החברה, כאשר המועצה תקבל דמי שכירות. החברה תבצע מיפוי ותכנון מפורט לפני הביצוע. בתחום הביטחון, המועצה ממשיכה בתרגול מצבי חירום, כולל אימון מחלצים ותרגיל צונאמי מתוכנן. צוין קושי בגיוס משתתפים להשתלמות מד"א. מבנה המועצה צפוי לעבור שיפוץ בחודשיים הקרובים, כאשר העובדים יועברו למקומות חלופיים בתוך המועצה. לבסוף, הונחה אבן פינה להטמעת מערכת מידע גיאוגרפי (GIS) בשיתוף חברת "מאפי", שתכלול מיפוי תשתיות המועצה, ונטלי אוספת נתונים רלוונטיים.

מצב בית ספר גן רווה בית הספר גן רווה מתמודד עם בעיות משמעת ואלימות, כולל תלונות הורים ומעורבות משטרה באירועים שהתרחשו מחוץ לכותלי בית הספר. ראשת המועצה, מירה בן ארי, הדגישה אפס סובלנות לאלימות והתחייבה לפעול למיגור התופעות, תוך בחינת הצוות הניהולי הקיים ואפשרות להביא צוות ניהולי חיצוני שיפקח על מוגנות ויקדם את מדיניות בית הספר הסביבתי-קהילתי. יתקיים דיון עם הפיקוח וצוותים מקצועיים מהרשות (רווחה, ביטחון, שיטור קהילתי, אגף חינוך) כדי לגבש תוכנית פעולה. מעגלי שיח עם בני נוער נפתחו כדי להקשיב לצרכיהם, אך נרשמה היענות נמוכה. תוכנית חוסן נתפסת כחיונית לטיפול בהשלכות תקופת הקורונה והמלחמה. כמו כן, צוינו אירועי סמים בטיול כיתות י"א, שהובילו להשעיית תלמידים ולמכתב חריף מהמועצה.

מצב פיננסי וקרן עודפי ארנונה המועצה נדרשה להחזיר למדינה חצי מיליון שקלים לקרן עודפי ארנונה, עקב גבייה גבוהה מהצפוי. נתלי זליחה ציינה כי הגבייה המוגברת נובעת מפרויקטים חד-פעמיים כמו עררים והגדלות שומה. המועצה סגרה את השנה ביתרה חיובית של 1.351 מיליון שקלים, והחליפה את רואה החשבון ל"בר ניר". עודפי הארנונה מועברים לקרן ייעודית, המונה כ-4 מיליון שקלים, ומשמשת כפיקדון לצרכים שונים.

פרויקט הרחבת בית עובד פרויקט הרחבת בית עובד מתקדם, אך קיים פער מימוני בין הוצאות הפיתוח הנדרשות מהמועצה לבין התשלומים ממגרשי רמ"י ובעלי קרקע פרטית. המועצה מתכננת לגשר על פער זה כדי למנוע הטלת עלויות על משלמי המיסים, ויוציא את הפרויקט לפועל רק עם מימון מלא. הפרויקט כולל כ-112 יחידות דיור, וילווה על ידי איתי צחר, נתלי ורוני. המועצה תבצע את הפיתוח בעצמה, מכיוון שרמ"י לא הוציאה זכיין. יתקיים כנס תושבים בבית עובד להצגת תוכניות הפיתוח והשלכותיהן על היישוב.

אתגרי תחבורה ודרכי גישה בנוגע למחלף האירוס, השרה הודיעה כי המועצה תידרש לממן את הפרויקט בעלות של כ-10 מיליון שקלים, החלטה שהמועצה אינה מקבלת ותדון בה שוב עם מנכ"ל המשרד ונת"י. בגוש הצפוני, קיימת בעיית תנועה חמורה עקב מפעלים ומתקנים שונים. המועצה הגישה עתירה נגד נת"י ומשרד התחבורה בגין סלילת כביש למפעל האשפה שלא בהתאם לתב"ע וללא תיאום, ורונית עובדיה מלווה את ההליך המשפטי. המועצה דורשת פתרונות תחבורתיים קבועים, כולל פתיחת כביש חלופי למעוין שורק ואיסור כניסת משאיות ליישובים בשעות העומס, באמצעות פנייה לוועדת התמרור הארצית.

האצלת סמכויות לוועדים המקומיים המועצה אישרה פה אחד מסמך המבהיר את חלוקת הסמכויות בין המועצה לוועדים המקומיים, במטרה לפתור אי-בהירויות קודמות. המסמך מפרט את תחומי האחריות בחינוך (המועצה אחראית על בטיחות ולימודים, היישובים על אספקת מזון בגנים ופעילויות התנדבותיות), ביטחון (המועצה אחראית על אחזקת מקלטים, אך לא על נזקים אם אינם בשימוש המועצה), רווחה ושירותי דת (אין שינויים מהותיים), גינון (המועצה אחראית על שטחים ציבוריים גדולים, היישובים על שטחים קטנים וגיזום), מתקני משחק וספורט (המועצה אחראית על בדיקות בטיחות חודשיות ושנתיות ותיקונים בסיסיים, אך החלפת מתקנים גדולים מותנית בתקציב), ביוב וניקוז (המועצה אחראית על תחנות ביוב ותעלות ניקוז ציבוריות, היישובים על ניקוז פנימי), כבישים ומדרכות (המועצה אחראית על פיתוח ואחזקה, ניקיון ותאורת רחוב), פינוי אשפה ומיחזור (המועצה אחראית על פינוי אשפה, מחזור וגזם גושית, למעט גזם חקלאי), דיגומי מים (באחריות ספק המים, כלומר גם היישובים וגם המועצה), הדברה (באחריות היישובים, שכן מקבלים תקציב שוטף לכך), ובעלי חיים משוטטים (המועצה מבצעת פעילות אקטיבית וסגרה מכרז לטיפול וקבורה). הוועדים המקומיים נדרשים להגיש את תקציבם עד דצמבר, וג'ולי תלווה אותם בתהליך. יוסי דוד העלה חשש לגבי היעדר בקרה על יישום הסמכויות והתנהלות כספית של הוועדים, וציין כי מבקרת המועצה אמורה לבדוק את חשבונותיהם.

ועדות המועצה המועצה פועלת להסדרת פעילות הוועדות, כולל קביעת תדירות ישיבות ופרסום פרוטוקולים באתר המועצה. יעל מלשכת המנכ"ל תעקוב אחר העברת הפרוטוקולים ותדאג להנגשתם באתר.

בחירות ומינויים בוועדים מקומיים אושר מינוי ועדת ביקורת בגאליה, הכוללת את עידן סידי וליאור מיניקוב. בנוגע לבחירות לוועד המקומי בבית חנן, הוחלט לקיים בחירות ב-13 בינואר, כאשר רשימות מועמדים (מינימום חמישה חברים) יוגשו למנכ"ל המועצה עד ה-31 בדצמבר. המועמדים צריכים לעמוד בתנאי סף (לא חברי ועד עבודה שיתופית, מליאה או ועדת ביקורת, ללא תיקים פליליים, ותושבי בית חנן מ-1 בנובמבר). כל רשימה צריכה לכלול חתימות של 50 תושבים תומכים. בקלפי יהיו שני עובדי מועצה ונציג מהיישוב. באשר לוועד המקומי באירוס, קיים חוסר בנציג אחד (מתוך חמישה נדרשים), וראשת המועצה ביקשה מחברי המליאה להמליץ על מועמד עד סוף נובמבר, אחרת לא יאושר תקציב לוועד.

פתיחת תב"ר לחידוש תשתיות יישובים אושר תב"ר בסך 100,200 שקלים לחידוש ספסלים, אשפתונים ולוחות מודעות ביישובים.

דיון והבהרות על חוקי עזר והיטלי פיתוח התקיים דיון מורכב בנוגע לחוקי העזר והיטלי הפיתוח (סלילה, תיעול ושצ"פ), שכן התעריפים לא עודכנו שנים רבות וקפצו במאות אחוזים. רונית עובדיה הסבירה כי היטלי פיתוח נועדו לממן תשתיות, בניגוד להיטל השבחה. חוקי העזר החדשים יחולו על בנייה חדשה או תוספת בנייה בבתים קיימים ובפיצול נחלות, אך לא על רכיב הקרקע בנחלות קיימות שכבר שילמו בעבר. המועצה אינה יכולה לחוקק חוקי עזר שיחולו רק על פרויקט ספציפי (כמו הרחבת בית עובד), אלא הם חלים רוחבית על כל המועצה. תקבולי ההיטלים מיועדים לכלל המועצה ולא למשק סגור. יוסי ג'יברי ביקש לקבל מסמך שאלות ותשובות כתוב ומפורט בנושא.

פריטים נוספים שהוזכרו בקצרה שי כהן הזכיר כי ב-29 בינואר יתקיים ערב לזכרו של נדב.

פרוטוקול

אילן רפאלי: אנחנו פותחים את ישיבת המליאה מספר 11, יש לנו סך הכל מעט נושאים.

[ 1 ] אישור פרוטוקולים קודמים

אילן רפאלי: נתחיל עם הנושא הראשון של אישור פרוטוקולים קודמים, אם יש הערות וכדומה, מאושר? מאושר. מעולה.

החלטה: מליאת המועצה אישרה פה אחד את הפרוטוקולים הקודמים

[ 2 ] עדכונים

אילן רפאלי: עדכונים? מירה את רוצה להתחיל?

מירה בן ארי: תתחיל אני אצטרף.

אילן רפאלי: אז אני אתן כמה עדכונים. עוד כמה עדכונים קצרים, קודם כל אני שמח להגיד לכם שאנחנו נכנסנו טרם בנושא של המכרזים במועצה, עד כה פרסמנו 19 מכרזים בתקופה של חצי שנה, אנחנו בהישג יפה של בסביבות עוד 40 מכרזים. המטרה היא באמת להתמקצע במינהל תקין של המועצה, שכל דבר, וכל ספק וכל עובדי השיווק יהיה תחת מכרז. כמו שאמרתי יש לנו בסביבות 40 מכרזים אז ועדת מכרזים, טל, תהיה חזק.

דובר: יישר כוח על כל העבודה.

אילן רפאלי: תודה לכולם. בהקשר הזה אנחנו לא עושים רק מכרזים, אנחנו עושים גם ועדות התקשרות. כל יום ראשון עבודות התקשרות, בשבוע ראשון אנחנו בעצם מאשרים לספקים שהתקשרו עם המועצה עד סכום שחלוף באחד ומתחת ל-82 אלף, אני באמת רוצה להגיד תודה לנטלי שנמצאת פה ולרונית וללימור שמלוות אותנו בכל מה שקשור למכרזים, ואני חושב שזה עבודה מאוד סיזיפית ולא פשוטה ואנחנו בכיוון המצוין. מבחינת תקציב אני רוצה להזכיר לכם שכרגע אנחנו חושבים על תקציב 2026, ממש צריך מלאכת מחשבת לכל הסעיפים, לדייק אותם, חלק לבטל, חלק להוסיף, להוריד, לתקן וכדומה. סשן ראשון שמתבצע איתי ועם הגזברית ובסשן הבא פה נציג את הכל לראשת המועצה, לקראת ישיבת התקציב שתתבצע בחודש דצמבר שבה אנחנו נציג לכם גם את ספר התקציב, גם משימות חדשות, יש הרבה לפי האג'נדה של ראשת המועצה ויש המון פרויקטים ומשימות חדשות, ושם אנחנו נציג לכם את הפיתוח. בעצם ריכזנו לכל היישובים את הדרישות שלכם, אני יכול להגיד לכם שיש המון המון בקשות, שזה בסדר גמור, כמו שאתם יודעים המצב התשתיתי של המועצה הוא לא הכי טוב, סך הכל זה כרגע מסתכם בעשרות מיליונים, אנחנו צריכים להעריך מה אנחנו עושים בשלוש ארבע שנים הקרובות, וחלק מהמשימות לא התבצעו לצערנו כי מדובר באמת בהמון פרויקטים וזה אירוע גדול, אבל אנחנו נציג לכם את הדבר הזה גם בישיבת התקציב, בישיבת המליאה החגיגית, אני אציג לכם את התקציב.

עמיר שקרוב: אילן, שאלה לגבי התקציב. התקציב שתציגו זה יהיה רק מספרים או גם תוכנית עבודה שעומדת מאחורי המספרים?

אילן רפאלי: תוכנית העבודה, בוודאי. אנחנו עושים תוכניות מאושרות תקציב, בסדר? יהיה גם פירוט של כל המשימות וגם הסעיף התקציבי ולא רק היבטים תקציביים, אלא גם היבטים יותר רכים, איכותיים של משימות, כל הנושאים האלה. זה לגבי התקציבים. לגבי דברים שקשורים לתפעול באיכות הסביבה, אנחנו נפזר בשלושת השבועות הקרובים מתקני אלקטרוניקה בכל היישובים, נתחיל בעצם מחזור אלקטרוניקה במועצה. אנחנו במכרז של סיום מענה לשעות הבהרה, יש לנו כבר מכרז של הרכש של מיחזור פחים כתומים. אני ביקשתי מאחד העובדים של אגף תפעול שידברו עם היו"רים כדי לקבוע את המיקומים כי זה ממש קרוב, זה מאוד מאוד קרוב, כמו שאמרתי אנחנו רכשנו פחים, כבר עשינו באופן עקרוני, רק עוד לא סיפקו כי אנחנו לא נספק כי יש לנו קבלן פינוי. אנחנו בשלב-

איתן חן: אילן, פחים ב-1,100 או הפחים הגדולים?

אילן רפאלי: פחים ב-1,100, אצלכם ב-1,100.

איתן חן: הגדולים אבל עם ה-

אילן רפאלי: לא, לא, מה שיש לך ב-

איתן חן: 1,100 רגילים כאלה.

אילן רפאלי: כן. אצלך זה מופיע, לא בכל מקום זה מופיע, בעצם, אצלך זה יהיה פחות לפניה, וביישובים זה יהיה פחות לפניה, למרכזי מיחזור זה יהיה פחות, 360 שיהיו מפוזרים ביישוב. אני יודע שיש לא מעט, אולי קצת התרסה כנגד הדבר הזה, כדי, אמורים בעצם לפזר את הפחים ביישובים, אבל מה שאני מצע זה שתקבלו את הדבר הזה וברגע שהפחים יסופקו אז מה שנקרא נפזר אותם, מה שנקרא בשיקול דעת כדי שלא תהיה פגיעה מה שנקרא באיכות החיים ואיכות השביל שהפחים לא יהיו מול העיניים.

עמיר שקרוב: עדיף לתאם את זה מול המזכירים המקומיים, מול הועד המקומי.

אילן רפאלי: אמרתי, אמרתי שמיניתי את אחד העובדים של אגף תפעול, שלומי, שהוא יעבור על כל המקומות, וידע בדיוק את המיקומים.

דודי קימלוב: מצוין. כי אתה יודע, אנחנו לא ערוכים לזה, אין גומחות, אין כלום, זה יהיה זרוק ברחובות, חבל.

אילן רפאלי: ברור. בסדר, כמו שאמרתי, הסברתי פעם שעברה. תאגיד תמיר הוא תאגיד מונופול, סליחה שאני אומר את זה פה, בסדר? בצורה כזאת, אבל זו האמת. הוא בעל המאה אז הוא בעל הדעה, הוא זה שמשלם על הפחים, הוא זה שמשלם על ה, והוא קובע את השיטה. ולגידור הפחים האלה שיש כאן, פחים שהם לא טובים מבחינת זה שבסוף הם תקועים בכל מיני מקומות, ואנשים שנמצאים רחוק מזה לא ממחזרים, השיקול שלו זה מיחזור, הוא רוצה שימינו מישהו-

דובר: דודי, בגליה למה זה ריק?

אילן רפאלי: אני אטפל בזה, אל תדאגו. נושא האחרון שקשור לאיכות הסביבה, זה נושא האנרגיה . אז תודה גם לאיציק, דרך אגב, על כל הדיווח של הכתומים והכל. אנחנו חתמנו השבוע על הסכם חברת וולטר, חברת וולטר זו חברה שתעשה לנו קירוי של המבנים, של הגגות של מבני המועצה ומוסדות חינוך, ותעשה גם קירוי של המגרש החנייה הגדול, שיש לנו בצפון המועצה.

דודי קימלוב: באיזו מתכונת?

אילן רפאלי: מקרים את כל החניון.

דודי קימלוב: לא, אבל איך, אתה עושה גם סככה, אתה עושה משהו? לא, לא, שנייה. אין שם חניון כרגע סגור, אוקיי? איך אתה תעשה? באיזו מתכונת תמקם את הפאנלים?

אילן רפאלי: הם עושים סככה.

דודי קימלוב: הם עושים סככה?

אילן רפאלי: על כל הגודל של ה,

דובר: לא, לא מלא, לא מלא, שורות שורות.

* מדברים ביחד

אילן רפאלי: חלק פתוח מטרה למקסם את הדבר הזה. כרגע החברה קיבלה מאיתנו צו תכנון וכרגע התפקיד שלהם זה למפות את ה, את המבנים ומה שצריך לעשות ואחרי זה ייתנו לנו דוח שמפרט בעצם מה צריך לעשות ואם יש כל מיני משמעויות של גג שיש פה נזילות אז זה כנראה נצטרך לתקן את זה, אבל אם נצטרך לתקן את זה-

דודי קימלוב: כמה קילו וואט יש פה? אתה יודע להגיד?

דובר: לא, לא, אין עדיין.

אילן רפאלי: דיברתי רק בנושא של אגירה וכדומה, אנחנו נקבל גם את ההמלצה לפני, פשוט זה לא חלק מהמכרז של האשכול, נקבל את ההמלצה ונפעל לפי ההמלצה. ורמי נכון גם היה איתנו בישיבות והשפיע.

יוסי דוד: המימון על חשבון החברות, אילן?

אילן רפאלי: הקונספט שאנחנו קבענו, הם עושים את המימון הכולל ומה שנשאר לנו, ככה וככה שקלים שכירות כל חודש של הזה. אז ברגע שהם עושים את החניון הם משלמים פחות, בסביבות 21 שקל למטר רבוע וברגע שהם עושים את זה על גג קיים זה 43 שקלים.

יוסי דוד: לכמה שנים?

דובר: 24 ו-11 חודשים.

אילן רפאלי: 25. בדקנו קודם כל אופציות אחרות, עומר דיבר איתנו בישיבה הקודמת לבדוק מימון, לבדוק דרך המועצה. עשינו חושבים כלכליים, עשינו את הבדיקות הנכונות, הגענו למסקנה שהדרך הכי טובה כרגע זה בעיקר כי המועצה היא לא מרובת תקציבים, לך את הדבר הזה, אז יש שם כל מיני דרכי מימון ויש פה כל מיני כוכביות שבסוף אתה צריך להחזיר כספים ועמלות והכל.

יוסי דוד: אתה עושה איזה עסקת ליסינג, בקיצור.

אילן רפאלי: בדיוק. כן, בדיוק ככה. אז זה לגבי העניין הזה. לגבי הביטחון, אני רוצה שתדעו שהשבוע היה לנו אימון, שאנחנו..., אנחנו לא גרים בשוויץ, אנחנו גרים במדינת ישראל, יש דיבור כנראה, על איזה מצב רגיש, יכול להיות, אנחנו ממשיכים להתעסק במועצה בתרגול מצבי חירום, יש לנו השבוע אימון מחלולים, מחר בעצם, ודחינו את האימון של הרשות בשביל שישתמשו בזה, גם ליאור וצחי, בתחילת שנה, גם אמור להיות תרגיל צונאמי בתחילת שנה. לצערי הרב לא זכיתי לשיתוף פעולה בתחום השתלמות של מד"א למרות שבהתחלה כולם התלהבו ושלחו לי נתונים ושלחו זה, אז אנחנו התחלנו לאסוף נתונים מי רוצה להשתתף, כמעט אף אחד לא רוצה להשתתף.

הילה גרשמן: אני עושה במעיינות, אני מחויבת לצוות ב-18, אתם רוצים להצטרף? אפשר, אם זה בודדים.

אילן רפאלי: טוב, דבר אחרון, זה יהיה קצר, מבחינת הנדסה, אנחנו הולכים לקראת שיפוץ המועצה בחודשיים הקרובים, אנחנו נעביר את כל בעלי התפקידים למקומות חדשים, אנחנו לא רוצים שאף אחד יעבוד מהבית, אני לא מאמין בזה כל כך, אז אנחנו נתחיל לשפץ וליצור לעובדים שלנו סביבת עבודה ראויה.

איתן חן: אילן, כבר יש תכנון?

אילן רפאלי: יש מערכת חיצונית שהתחילה תכנון, היא צריכה להציג לי את התוצר לשבוע הבא.

איתן חן: לעוד חודשיים?

אילן רפאלי: מה? כן, יש לי קבלן. זהו, הנושא האחרון זה שעשינו, ברוך השם, הנחת אבן פינה מה שנקרא ל-GIS למועצה. התקשרנו עם חברת מאפי, שהיא עושה את התשתית ואנחנו מתחילים להזין לאט לאט. GIS זה בעצם, אתה לא יודע מה זה GIS? זה מיפוי. זה מיפוי בעצם, מיפוי של המועצה שאפשר להגיש על המיפוי הזה הכל. ממתקני ביוב, דרך תשתית הביוב שעוברת ביישובים, דרך הצנרת המים, דרך איפה מרכזי המחזור, דרך איפה נמצאים העמודי חשמל, זאת אומרת שזה דבר מאוד חשוב לנו, כבר הנחנו את התשתית, יש לנו את החברה. התחלנו ליצור שכבת של מתקני ביוב, אנחנו צריכים לעשות כנראה סקר כי אין לנו את הנתונים, יש פה בעיה של שימור ידע במועצה ואין את הנתונים של איפה התשתית עוברת אז יש סקר מסוים. אגב, עכשיו נטלי אוספת מידה על מבנים כאלה ואחרים, אז כל אחד שיוצר איזה מאגר מידע כזה או אחר, כמו שאמרתי, מעמודי חשמל עד בכלל, אנחנו מייצרים על זה שכבה ב-GIS, וצריך ליצור מצב שיש לנו שליטה על את כל התשתיות, מה צריך להיות והעברת הקשר של המועצה.

דודי קימלוב: אילן, שניה, סליחה שאני חוזר לנושא הזה, ככה זה היה לי בראש כפנטזיה, החניה הזאת. עוד פעם אני חוזר לעניין הסולארי, בסדר? דובר בזמנו, מצחיק? כן. יופי, יופי, אני שמח.

מירה בן ארי: לא, אני רק רוצה להזכיר בתחילת היום מה אמרתי עליך.

דודי קימלוב: חשוב לי, אני יורד לפרטים ואני חושב על העתיד, הלאה. בכל אופן תשמע, הפנטזיה שלי כאחד שחי ומכיר, החניה הזו היא ענקית והיא לא משמשת ביום יום כמעט, חצייה ריק ביותר. אני אומר, הייתה חשיבה לגבי העניין הזה של קירוי המקום הזה לצורך אירועים, לעשות שווקים ולעשות כל מיני. השאלה, אז מכיוון ששוב אני יורד לפרטים ולא כולם יורדים אז אני כן, אז אני רוצה לדעת באיזו מתכונת עושים את הקירוי הזה, חשוב לי. אז בוא, אם אפשר לדעת.

מירה בן ארי: לא, זו לא ברמה של מתכונת, זו ברמה של בחינה בתוכנית הפרויקטים. ברגע שזה יהיה, אנחנו נאגד את כל התושבים ואנחנו-

* מדברים ביחד

דודי קימלוב: לא, אבל זו תשובה כללית. מירה, אני רוצה להבין איזה סככה עושים, כן, לא, טכנית, טכנית. איך אתם קיבלתם הצעות מחיר? על מה? על איזה קירוי? אני מכיר פאנלים ואני יודע מה זה פאנלים שעושים על חניות בדרך כלל זה עמודים. רק עמודים, עמודים, קונסטרוקציה ומניחים תק, תק, כמו שעושים בחו"ל עושים עכשיו במכללה למינהל, שלחתי לך תמונות אגב. שוב, אני יורד לפרטים, יוסי, חשוב לדעת. אני אומר, אני חושב שיש משמעות למקום הזה ואם אפשר לנצל אותו גם וגם, מה טוב.

מירה בן ארי: אין ספק.

דודי קימלוב: אז בוא, למה אנחנו, אנחנו שם? אנחנו לא שם.

מירה בן ארי: אין ספק, יבחנו את הכל ויראו.

דודי קימלוב: אבל הוא קיבל, קיבלתם הצעות מחיר.

אילן רפאלי: קודם כל אנחנו עוד לא יצאנו לביצוע, בסדר?

דודי קימלוב: לא, אבל אתה קיבלת הצעות מחיר.

* מדברים ביחד

דודי קימלוב: שנייה, אתה אמרת שאתה סגרת בעצם מכיוון שהם רוצים את החניה הזאת אז המחיר גם יורד. מה הם מבצעים?

אילן רפאלי: תכנון.

דודי קימלוב: אז אם הם יבצעו משהו יותר זה, אז המחיר ירד עוד? זה גם תהיה השקעה שלנו אולי? אולי שלנו נשקיע?

אילן רפאלי: אנחנו לא מוציאים שקל.

דודי קימלוב: אז איך אתה רוצה?

מירה בן ארי: כי התנאים, כמה שהתנאים יותר טובים שאנחנו נביא.

דובר: דודי, זה שכירות, זה לא,

דודי קימלוב: אני מדבר טכנית.

* מדברים ביחד

אילן רפאלי: אני רוצה להגיד משהו, אם יש פה עניין, בסדר? אני מבין שיש פה עניין, בסדר? כרגע החברה יוצאת לצו תכנון, בסדר? הם לא הציגו לי עדיין איזה פריסה ואיזה דרך, איזה קונסטרוקציה וכדומה, כרגע אנחנו מקדימים-

דודי קימלוב: אז אני אומר לך שהקונסטרוקציה תהיה רק פאנלים על עמודים ותו לא.

אילן רפאלי: אני חושב שלבינתיים נעשה את זה בכמה מקומות.

* מדברים ביחד

דודי קימלוב: אבל מבחינה חוקית קודם כל, מבחינה חוקית, ברגע שאתה תקרה את זה, זה יהיה סגור, הרמטי, כמו שאתה רוצה? לפי החוק אמורים, צריכים לשלם היטלי פיתוח. אתה לא יכול זה. במתכונת הזו זה פתור, ברגע שזה מקורה, מחויב בהיטלים וזה תוקע את הפרויקט.

מירה בן ארי: חבר'ה, אנחנו נבדוק את הדברים, אתם יודעים שאנחנו לא אוהבים להביא דברים סתם, אנחנו נביא דברים, שמענו, אנחנו נפגשים-

דודי קימלוב: את יודעת, אני חייב להגיד את הדברים.

אילן רפאלי: אני מתחייב להסביר כל ישיבת מליאה לגבי סטטוס הפרויקט, בסדר?

דודי קימלוב: לפני קבלת החלטות.

מירה בן ארי: ברור.

אילן רפאלי: בסדר. כרגע זה רק בצד התכנון. תכנון, בלבד.

רמי עזריה: עוד דבר, חייבים לתת לנו תוכנית מסודרת איך ההצבה ואיך כל הדברים. עכשיו, מה שהם אמרו זה שהם דיברנו איתם גם על קירוי מלא אבל הם אמרו שזה לא עובד אולי גם בגלל הנושא של תכנוני שאסור לקרות חניון מלא ואז הופך להיות למשהו אחר ולא חניון. אבל אנחנו נראה, נקבל את התוכנית, נראה מה זה, נעשה את המקסים שאפשר, זה ברור, כי אנחנו רוצים כל מטר להרוויח.

אילן רפאלי: אני רוצה להגיד משהו, אני מקווה שנקבל את הכסף למגרש, יש לנו קול קורא-

* מדברים ביחד

מירה בן ארי: אני רוצה לעדכן בעניין בית ספר גן רווה. בית ספר גן רווה, אנחנו נתקלים כמובן יחד עם עדי לצידי מנהלת אגף, ויוסי דוד שהוא יו"ר ועדת חינוך אצלנו, בהמון המון בעיות בבית הספר האחרונה, במיוחד בעניין המשמעת. אני גם יכולה להגיד שאנחנו גם לעניין ביצוע המדיניות שלנו, של בית ספר סביבתי קהילתי, למידה פרטנית, לשחרור הבית ספר, בצורה כזו או אחרת, נבחנים באופן אישי ועדים למצוינות. אנחנו היום בבית הספר והם התלמידים שלנו, שומעים, רואים, מקבלת פידבק מההורים, טוב, לפעמים גם פחות ולכן אני רואה את זה כמטרה עיקרית השנה, לעשות, לראות מה שאפשר לעשות עם הצוות הקיים, ואם לא להביא צוות מנהל, לא כמנהל, אלא כצוות ניהולי שאפשר יהיה לבצע את האג'נדות שלנו והמדיניות שלנו ולהפוך את הדבר הזה, בראש ובראשונה, לבית ספר סביבתי קהילתי שמכיר את הסביבה וחי בה. וזה מבחינת השליחות שלנו כאן, של החברים, ואנחנו הולכים לנסות לבצע את זה. אני מראש רציתי משהו יומיומי, ביום חמישי יהיה לנו עוד דיונים על פיקוח ואנחנו נראה איך בעצם אנחנו נחלק את תוכניות העבודה בתוך הבית ספר. ככל שהדבר הזה לא יאמץ, יהיה צוות מנהל בית הספר כדי שיוכל גם לפקח על מוגנות בבית הספר, כל ילד בכתליי בבית הספר יהיה מוגן, אפס בסובלנות לאלימות, פלוס יבוצע מגמות לעתיד לצד קישורי חיים בקהילות סביבתית.

הילה גרשמן: למה, אחד, ממליצה לבצע סקר כלי מיטבי, נגיד בין התחושות לפעמים ובין, לכאן ולכאן, דרך אגב, ולדעתי מחויבים כל כמה שנים להעביר אותם, אני לא זוכרת שהוא עבר, בין התלמידים להורים ולצוות. אני חושבת שזה ייתן תמונה גם-

מירה בן ארי: קצת קורה בבית הספר ובמשרד הבריאות, לצערי, לצערי, העובדים הם לא שלנו, למעט סייעות ... לצד הקושי באמת בין רשות לעבודה עם משרד החינוך, שיש פער כזה גדול, הבית ספר צריך להוציא את זה. אני חיה בתוך עמי, אני אעשה סיור מקיף ואני לוקחת על עצמי, אני שומעת את השטח וחיה איתו, מקבלת את כל הטלפונים ועונה להם מיד, אני חושבת שיש בעיה ומבינים את המגרש הזה.

* מדברים ביחד

איתן חן: אפשר להעיף ילדים מבית הספר?

מירה בן ארי: קודם כל ברור, אפשר להשעות תלמיד מבית הספר-

הילה גרשמן: מאוד קשה.

מירה בן ארי: לא קשה, לא קשה, הילדים הם לא בעיה. הבעיה היא כאן, שיש כל מיני אירועים שקרו השבוע, שתדעו ותכירו, כמה אירועים שקרו, מעורבות של הורים, שהוגשו תלונות במשטרה. הורים נגד ילדים, ילדים נגד הורים, הורים נגד הורה אחר, הכל קרה מחוץ, בין בית הספר לחוץ כתלי בית ספר. וכאן זה קו אדום. זה הכול. לא יהיה, אפס סובלנות, לא להורים ולא לילדים.

הילה גרשמן: הצוות הגיש תלונה?

מירה בן ארי: הורים, ההורים באו ולקחו יוזמה ועשו מעשה. וילדים עשו מעשה, וכתוצאה מזה בלי להיכנס לפרטים, בלי להכיר אותם ולדעת ולשפוט, הוגשו תלונות השבוע, מיום שישי עד היום, תלונות במשטרת ישראל כאן על ידי כמובן בגירים, כאן נעשה בבית הספר-

איתן חן: בבית הספר או בהסעות?

מירה בן ארי: לא בהסעות, בבית הספר בסיום הלימודים. סיום הלימודים שגלש כמובן ליציאה שם, לא יכולה לדייק איך זה היה לפני. אני ביקשתי פגישה של צוות מקצועי שיהיה כבר עכשיו גם מבחינת פיקוח, גם מבחינת הצוותים אצלנו, רווחה, ביטחון, שיטור קהילתי, אגף חינוך וכמובן צוות בית ספר כדי לראות מה הפעולות שאנחנו ננקוט כאן כרשות למיגור התופעות האלו בבית הספר, וזה משהו שהולך לקרות. לאחר מכן נוציא הודעה להורים על השלבים, מה המועצה עושה מעבר למה שבית הספר, ואנחנו רואים את זה כחובה. אני בכל זאת באופן אישי, באחריות מלאה, למוגנות של הילדים שלנו.

עמיר שקרוב: אני כאילו, אני מקבל בכל מה שאת אומרת אבל קצת קשה לי לשמוע מה שאת אומרת כי איך אומרים? לא יודע אם נגיד את אותה שיחה או במתכונת אחרת, קיימנו לפני שלושה חודשים ואמרנו נביא צוות ונדאג שזו פעם מנהלת לקבל ליווי והייתה פה ספורטה ואמרה והבטיחה לנו הבטחות.

מירה בן ארי: המנהלת מקבל ליווי.

עמיר שקרוב: אני שואל, שנייה מירה, רגע מירה, אני לא, אני חס וחלילה לא מאשים, אני שואל שאלה, כאילו, האם כאילו, מה שאת אומרת, כי זה בינתיים כאילו, אני לא הצלחתי להבין, יכול להיות שיש פה חברים ששמעו ומכירים את הדברים, ויותר פרטים, האם זה דברים שקשורים בסופו של דבר בניהול ובצוות הניהולי של בית הספר או שזה הורים של ילדים?

מירה בן ארי: הכל קשור בניהול. בכל מקום, גם במועצה-

עמיר שקרוב: אבל בסופו של דבר יש פה הורים שמתערבים לפעמים בהתנהלות ונכנסים ומורשים לעצמם דברים כאלה. זה חבל שאיך אומרים, אנחנו לומדים את זה אחרי שאמרנו את זה כבר לפני שלושה חודשים כשיש כנראה בעיה עם הניהול ולא קרה שום דבר.

מירה בן ארי: גם אמרנו את זה לפני שנה.

עמיר שקרוב: לא, לפני שנה היא נכנסה לתפקיד.

מירה בן ארי: יפה, נתנו, ונתנו את כל הכלים ואם זה לא עובד, מטעמים כאלה ואחרים, ואגב זה לא-

עמיר שקרוב: זה הילדים שלנו.

מירה בן ארי: אנחנו שלוש מועצות ביחד ואם אתם קוראים את העיתונים ופותחים ורואים מה קורה גם במקומות אחרים. אז אנחנו בעולם של חלומות לעומת סכינים ודקירות במקום אחר, בבתי ספר יסודיים, כאן שמרכיבים אותנו. יחד עם זאת, גם אם יש עניין שעושים הטרדה ניהולית לילד, מבחינתי זה סמן אדום.

עמיר שקרוב: חד משמעית.

מירה בן ארי: לכן אני אומרת, המצב שלנו לא גרוע, יחד עם זאת, הוא צריך להיות הרבה יותר גבוה ביעדים שאנחנו ואני הצבתי לעצמי.

עמיר שקרוב: חד משמעית אנחנו מועצה איתנה, אין שום סיבה שאנחנו לא נהיה שם.

איילת קוך מורדוך: אפשר, בהקשר הזה שאלה, לגבי מעגלי השיח שהיו? אני לא יודעת איך זה עובד כרגע, ואם יש איזושהי התקדמות-

מירה בן ארי: יש, בטח.

איילת קוך מורדוך: אני יודעת שאחד המעגלים לא התקיים.

מירה בן ארי: נכון. אחד לא, אבל כולם מתקיימים ויתקיימו במועד. אבל בהחלט חייבת לומר, גם במעגלי השיח וגם בשיתופי הפעולה בתכנית החינוך נכנסים ארבע וחצי תושבים שלנו, אותם תושבים, אותו הדבר, אין פתיחות, אפילו עשינו עכשיו, פותחים, לא יודעת אם זה פורסם או יפורסם שמות בני הנוער. אני הכי הרבה לומדת בשעת השוק השבועית שלי. הכי הרבה מהילדים, הם אחד אומרים בדיוק בלי פילטרים, שתיים, הדברים ברורים, הם נותנים רעיונות מדהימים, אני לומדת הכי מהם, ולכן גם פתחנו להם לבני נוער החל מכיתה ז' ועד לתיכון כדי להקשיב להם, מעגלי שיח לשמוע מה הצרכים שלהם, מה הם צריכים, איפה כואב להם, מה לא טוב, איך לא עובר טוב. אלה דברים שחייבים לשמוע ולעשות אבל-

איילת קוך מורדוך: הדברים מעובדים גם כדי שנוכל לקבל איזשהו משוב, פידבק על הדברים האלה?

מירה בן ארי: בהחלט, בהחלט, עדי עובדת על זה ביחד עם יוסי ואסנת, ועם הפיקוח, זאת אומרת מעלים שקיפות בשיח עם הפיקוח, חוזר לבית ספר ורואים מה ניתן לעשות.

הילה גרשמן: אחד, אני מנסה להפריד אותי בתור אמא לילדים, לתפקידי פה. אבל, אחד אני שואלת באמת מה ברמה הניהולית של בית הספר או באחריות משרד החינוך, עם מוגבלויות הכוח וזה, ומה באמת כן קשור למליאה פה ולתושבים?

מירה בן ארי: למליאה קשור רק עניין התקציב והתוכנית, שום דבר אחר לא. זאת אומרת, הכל זה חונה במשרד החינוך, ושמשרד החינוך לא עושה, זה המקום שלנו להציף.

הילה גרשמן: אני כן אגיד שאני חושבת שיכול להיות עוד שלב דווקא, כי זו מועצה חזקה ואני אגיד שאני רואה מה בית הספר מנסה לעשות ומה התושבים לא נותנים לו לעשות, ההורים, סליחה. אני אגיד ההורים זה התושבים. ושם אני שואלת איך אפשר כי זה מבחינתי, סתם אגיד, אני רואה מורה אומרת לא יהיה וואטצאפ יש שם אלימות מינית, אלימות פיזית בכיתה ג', עולים סרטונים, מצלמים ילדים בשירותים וההורים מחליטים שזה סבבה ש, שהקבוצה הזאת תמשיך בלי פיקוח.

מירה בן ארי: נכון, ולכן היום צריך להיות מאוד קשוב, ולכן תלמידים שמגיעים לבית הספר, ומי שבלי טלפון הולך הביתה, קוראים להורים שלו. כמו שקרה עכשיו, שהיה טיול והיה משהו וילדים באו לא עם תלבושת, ואני לא מוכנה לקחת את עצמי עם נחש יקיש את הילד, כי הם היו צריכים לצאת ללמידה סביבתית קהילתית, הוא נשאר בכיתה. וכמו שילד אחר עשה קללושקה, איך שלא קוראים לזה עכשיו בטיקטוק, משהו כזה, שני ילדים הושעו בשנייה הראשונה שזה היה, ובאו ההורים וצרחו והרביצו ואמרנו לא.

הילה גרשמן: השאלה מה אחריותנו, מה הנחיותינו, מה יש לעשות בתושבים ברמה, דרך אגב, אני אגיד, יש לנו את זה-

מירה בן ארי: הסברה ודוגמה אישית. זה כמו, אתם יודעים, הסברה, כמה שתסבירו את זה, זה לא ילך. אם אין דוגמה אישית, ואין יצירתיות, ואין רצון לשינוי, זה לא ישתנה.

איילת קוך מורדוך: אני חושבת שצריך לגייס את ועד ההורים.

יוסי דוד: אני רוצה לחזק את מירה, קודם כל, הבן לשי לומד, הבן שלי, הנכד שלי לומד בברנר, שם במועצה האזורית, הם עברו לגור שם.

עמיר שקרוב: מה, המכתב שאיציק שלח?

יוסי דוד: מה? המכתב שאיציק שלח-

מירה בן ארי: לא, לא קשור לאיציק, ליסודי.

יוסי דוד: לא, זה הכיתה של הבן, של הנכד-

מירה בן ארי: ליסודי.

יוסי דוד: ביסודי, זה היה בכיתה של הנכד שלי, עם הסכין, הוציאו סכין שם. כן, עם סכין. לא פה, בברנר, בגדרות. מה שמירה אומרת, צרת רבים היא נחמת טיפשים אומרים, זה לא אומר שאנחנו צריכים להגיד כי אנחנו הכי פחות, אנחנו צריכים לעבוד והבעיה ניהולית בעיקר בבית הספר, זה לשינוי האקלים של בית הספר, הבית ספרי אקלים. ברגע שהאקלים ישתנה, של פעילויות חברתיות, של פעילויות קהילתיות, של פעילות כזה, ידיעה של הילדים, זה ישנה את הכל. ויש בעיה בלנהל את העניין הזה. מה שכוח שלנו כמועצה, זה התקציבים שאישרנו פה, אני אמרתי למירה, לא להוציא שום תקציב, כל עוד אנחנו לא נרגיש שיש רווח בעניין הזה. אם לא יהיה רווח בעניין הזה, חבל על הכסף.

מירה בן ארי: בדיוק.

יוסי דוד: אז צריך לראות איך עושים יש מאין,

דודי קימלוב: אתה יודע יוסי, אני רואה, אתה יודע, בתוך עמי אני חי ואני שומע מקרים וילדים ואתה רואה התנהגויות, שלוש שנים קורונה ושנתיים מלחמה, יש לזה מחיר, לא יעזור כלום.

מירה בן ארי: לכן תכנית חוסן, היא א' ב' שצריכים להשקיע. בסדר?

יוסי דוד: צריך להתחיל מאיזשהו מקום.

דודי קימלוב: נכון. יש לזה מחיר, צריך לטפל בזה נקודתית, זה לא יעזור.

יוסי דוד: דודי, צריך להתחיל באיזשהו מקום.

דודי קימלוב: ברור, אני בעד.

יוסי דוד: אבל צריך כושר ניהולי לעשות את זה.

* מדברים ביחד

הילה גרשמן: אבל אני אגיד שיש, שניה, אני לא יודעת, עד הסוף, אני באמת לא, לא מנהלת את בית הספר, אני מנהלת את החינוך הבלתי פורמלי, אבל אני אגיד שיש תקציבים לבית הספר ויש לחינוך משלים. במצילה-

מירה בן ארי: אין לנו, לנו אין.

הילה גרשמן: ואין דרך לעלות על מכרזים כאלה, השבוע יצאו שלושה מכרזים.

יוסי דוד: אבל הקצאנו כסף, הקצאנו חצי מיליון שקל לכל-

מירה בן ארי: לא קשור לחינוך, מליאה, לא כתקציבים שמקבלים. בחינוך הבלתי פורמלי-

הילה גרשמן: חוסן קהילתי, אין תוכניות? למניעת אלכוהול?

יוסי דוד: אבל זה לא בעיה של כסף.

עמיר שקרוב: מירה, אני חושב כי הטון שאת אומרת בדברים, אני לא מכיר את הפרטים, הוא טון של דברים של אירועים מאוד חמורים. ואני חושב כמו שאיך אומרים, הוציאו את המכתב על דברים שנראה לי שהם פחות חמורים, הוציאו לכל הקהילה-

מירה בן ארי: הם לא היו פחות חמורים.

עמיר שקרוב: אני עוד פעם, אני לא יודע מה היה פה אז אני לא יכול להשוות מה יותר מה יותר. שנייה, הוציאו מכתב חריג וזה ושאני עוד כהורה של ילד שנפגע מכל מה שיצא שם. אני לא יודע, מירה, אבל אני שומע פה שדברים מאוד חמורים ואני חושב שכן צריך לצאת מכתב. אם אנחנו רואים כדוגמה, אבל רגע, אני אסיים. מירה, ברשותך, עוד משפט. אני עוד פעם לא יודע, שאני שומע פה, לא אצלנו, כן? שילדים מוצאים סכינים וזה, לפני שבוע שבועיים היה טיול שנתי בברנר, של י"א, של בני נוער, לא יודע מה, אני לא יודע למי, לא יודע איזה מועצה.

מירה בן ארי: גם אצלנו. המכתב יצא, כשאני הייתי עם גלזר, היינו בים המלח בדיוק שם ליד הזה, וקפצנו לבקר, והיינו שם, גלזר נכנס, ואחר כך נכנסתי וזה, רק שבוע אחר כך, כשאנחנו היינו בטקס רבין, גם גלזר וגם אני, מנהל בית הספר לא מצא לנכון... האירוע החמור שהיה.

עמיר שקרוב: זה לא תקין.

מירה בן ארי: יותר לא תקין מזה, לא יכול להיות. אני הוצאתי את מהמכתב שלי, הבטיחו לי שזה לא יקרה יותר, להגיד לך שזה לא יקרה? זה קורה פעם אחרי פעם.

איילת קוך מורדוך: מה? האירוע סמים?

יוסי דוד: אני לא יודע מה קרה.

מירה בן ארי: היו ענייני סמים בטיול י"א.

עמיר שקרוב: הילדים האלה נענשו בצורה חמורה, הם הושעו מכל הפעילויות החברתיות כולל הפעילות בשנה הבאה. הדבר הזה הובא לידי עקירה, אני בטוח שהורים תפסו את הילדים שלהם וניערו אותם. הילדים האלה פתחו תיקים במשטרה גם, לא יודע מה המשמעות של להביא אותם לאורך השנים. אבל פה זה אירוע חמור.

הילה גרשמן: ולילדים האלה פתחו תיק במשטרה?

מירה בן ארי: לא, לא, קיבלנו את המסמך, היה לי את זה לעדכן, זה לא היה אמור להיות יותר מדקה, גלשנו יותר מידי, סליחה. נדרשנו השנה, לאור, תודה נתלי על גביית הארנונה והכנסות, לשלם חצי מיליון שקל להחזיר למדינה ולקרן ארנונה. מה זה אומר? כשגובים הרבה כספים, אנחנו צריכים לשלם. עד היום הגענו לגבייה של 80 אלף שקל, נכון, עד עכשיו?

נתלי זליחה: שנה שעברה זה היה 80,000, אבל כאילו הקרן מדברת על זה שבעצם אם יש הרבה היתרים אז זה מתקדם. אם הוציאו הרבה היתרים.

יוסי דוד: לא, אבל את משלמת את העודפים שצברת יותר משנה קודמת.

נתלי זליחה: נכון, נכון, אבל זה מתקדם עם כמות היתרים. המטרה הייתה להגדיל את הכמות.

יוסי דוד: אז אל תגבי יותר מיסים , תשאירי.

נתלי זליחה: או שנוציא יותר היתרים.

מירה בן ארי: או שנוציא יותר היתרים, אמרנו שאנחנו צריכים להתקדם.

דודי קימלוב: רק שנייה, אנחנו מדברים על עסקים?

יוסי דוד: לא, על הכל.

* מדברים ביחד

יוסי דוד: כמה צריכים להעביר?

נתלי זליחה: הם מבקשים חמש מאות.

יוסי דוד: חמש מאות אלף?

נתלי זליחה: כן.

יוסי דוד: איציק אמר שאין בעיה, שאפשר לשלם.

נתלי זליחה: אבל אני מנסה לעשות הזה שזה גבייה הרבה מזה, זה חד פעמי. זאת אומרת, כי עשינו פרויקטים כמו עררים ושכרות, חד פעמי.

* מדברים ביחד

מירה בן ארי: אבל אנחנו גירעונים, ואין לנו כסף. אז על זה אנחנו נלחם בעניין הזה, חשוב שתכירו ותדעו רק. הרחבת בית עובד, אני רוצה להגיד שהיום הייתה שיחה די סיכום לראות איך אנחנו מוצאים לפועל ומשיקים את בית עובד. מוציאים אותם מתישהו היועצים שלנו, זה לא נסגר סופית, יחד עם זאת הכיוון הוא חיובי. אנחנו צריכים לגשר על עוד מספר, שיש דלתא בעצם בין הוצאות הפיתוח שהמועצה נדרשת לעשות. למגרשי המפתחי רמ"י ואחרים בבעלות פרטית. אני מסבירה באופן כללי, יועמ"שית כאן, תדייקי אותי אם אני טועה. חוקי העזר וההיטלים שדיברנו עליהם בעצם הם חלים על פרטים, יש דרך או לגבות כסף לפיתוח על ידי אוצר לפיתוח או על ידי היטלים. לא משלמים גם וגם, זה או זה או זה. אבל הפרטיים חייבים להיטלים, ולרמ"י יש את הוצאות הפיתוח. וכאן יש לנו איזשהי דלתא שאנחנו צריכים לגשר, ונוציא את הפרויקט רק כשאנחנו נדע שיש לו מימון מלא, ושלא יהיה איזה פיל לבן או שזה לא יושת על כספי משלמי המיסים שלנו. וכרגע עדיין יש פער ואני מקווה שנגשר כדי שנוכל להוציא את זה לפועל. לאחר ההוצאה לפועל, אנחנו נעשה כנס תושבים בבית עובד, אנחנו בקשר כמובן עם הוועד וחברי המליאה וכדומה, להראות איך היישוב, איך פניו ישתנו בעשור הקרוב, גם דרכי הגישה, גם כדי בתקופת הביניים לא לפגוע ביישוב ולראות איך הוא מתקיים. וגם לראות איך אנחנו משפרים את היישוב, ישן מול חדש ומפתחים אותו. אז זה שיח שתכירו.

יוסי דוד: מירה, אי אפשר שאת הפיתוח לתת לקבלן פרטי חיצוני ושלא נצטרך להתעסק עם זה?

מירה בן ארי: בסדר, אנחנו פה צריכים להסכים על הסכום ואז לדבר על זה, לראות אם אנחנו רוצים קבלן, הם רוצים לקבלן.

דודי קימלוב: מי מלווה אותנו בפרויקט הזה מבחינת-

מירה בן ארי: איתי.

דודי קימלוב: לא, מבחינת התחשיב של כל הסכומים של הפיתוח שלא ניפול פה בעניין הזה?

מירה בן ארי: הכל בעלי מקצוע, נתלי, תיקים כאלו כולל אורבני, וחברות-

נתלי זליחה: בעצם מה שאנחנו עושים, כשעושים חוק עזר נעזרים יועצים אחרים, אורבנית שעושים את כל התושבים ביחס ליחידת דיור, כל התחשיבים של הדברים שזה הבסיס בעצם, אחר כך מקבלים את האישור של ג'יגה, חברת ג'יגה ואז בעצם מתחילים לרוץ. מי שמתכלל את האירוע הזה זה איתי צחר ושיתוף פעולה איתי ועם רוני.

דודי קימלוב: על כמה יחידות מדובר?

מירה בן ארי: שם אני חושבת 112.

דודי קימלוב: 112 יחידות? כמה, 15 מהישוב רק?

דובר: 15 מגרשים-

* מדברים ביחד

רמי עזריה: כל הנושא של אספקת מים, ביוב, זה יגיע, יעבור למועצה? או שהם מנהלים?

מירה בן ארי: זה הכול חלק מהפיתוח של היישוב.

עמיר שקרוב: לא, מי אמור להיות ספק למים?

מירה בן ארי: אותו ספק למים שקיים.

עמיר שקרוב: האגודה תספק לו מים?

מירה בן ארי: לא, מה פתאום. כמו כל היישובים החדשים.

עמיר שקרוב: אז בהמשך זה כן חשוב היות ומדובר פה בתשתית מאוד גדולה, כן צריך לבדוק את אגרות הביוב, את ההיטלים. לא, אבל צריך, מירה, זה מה שדיברנו, צריך לבדוק את הספרים כי ההיטלים שאני לא יודע פה בפרוטוקול,

מירה בן ארי: זה בדיוק מהות הדיון, שנייה, שנייה,

רונית עובדיה: זה לא חוקי העזר.

מירה בן ארי: אה, לפיתוח?

עמיר שקרוב: כן.

מירה בן ארי: אז לעניין הפיתוח-

עמיר שקרוב: כי זה חלק בסופו של דבר כשאת הולכת לרמ"י, מי יפתח את זה.

מירה בן ארי: ברור.

עמיר שקרוב: המספרים היום אני לא יודע אם תומכים בעלויות האלה. אין בעיה. האם יש אופציה של שרמ"י-

מירה בן ארי: רגע, רגע,

עמיר שקרוב: סליחה, סליחה.

מירה בן ארי: קודם כל, נקודה טובה ואני אעיר את זה. אני ארשום בפניי ואני אבקש לבדוק אותו, אחד. שתיים, אני חושבת שהוא עשה את זה, הוא הלך על כל הרכיבים ועשה את הכל עם עבודה מעמיקה, אבל אני אבדוק את זה ותודה על ההערה.

רונית עובדיה: בהמשך למה שעמיר אמר, הם בדקו את חוקי העזר שאנחנו גובים, ואנחנו עלינו את זה כבר, אני דיברתי עם אמיר שאנחנו, צריכים גם לעדכן את התחשיבים שמופיעים בכללי המים, אבל זה לא רלוונטי כרגע, אנחנו מטפלים בזה. כבר עלינו על זה, אנחנו כבר יודעים.

עמיר שקרוב: כי הם, שהם, אם את תתני להם היתרים, הם ישלמו לפי התעריף-

רונית עובדיה: אני יודעת, הם ישלמו לפי תאריך בכללי, בשביל זה התקשרתי אליך כשהיית בחו"ל ואמרתי לך דחוף, אני צריכה את עזרתך. כן, זה מטופל, תודה.

דודי קימלוב: מה היתרון בזה שאנחנו עושים את הפיתוח ולא המינהל?

מירה בן ארי: זה או פיתוח או היטלים. הפיתוח קורה או על ידי חברה מפתחת מהמינהל, שמאוד חיכינו לה במשך שנה, שהמינהל אמר לי כל יום מחר זה יוצא, אבל בסוף הוא לא הוציא זכיין. עד היום זה עוד לא קרה, הם אומרים כל הזמן עוד חודש, אז אין להם חברות מפתחות, לכן אנחנו נצטרך להיות עם הכספים שהם נותנים לנו. ולכן אנחנו נהיה בטוחים שהפרויקט הזה ייצא שהוא יהיה מתוכנן מעל הכתב כמו שעושים בבתים ורואים שאין לנו חייבים.

דודי קימלוב: אז מכיוון שהמועצה עושה את זה פעם ראשונה אי פעם, כי זה לא קרה, המועצה, המועצה לא עשתה פיתוח אצלנו אני יודע, בכפר הנגיד למשל, בכפר הנגיד עשו, בגאליה עשו.

מירה בן ארי: בכפר הנגיד וגאליה הם עשו עם המועצה.

דודי קימלוב: ורואים באירוס את המים, כן?

מירה בן ארי: כן.

דודי קימלוב: אז אני אומר יש פה סכנה, יש פה ריסק, יש פה סיכון מסוים. בגלל זה אני רוצה לדעת שאנחנו עושים את זה בצורה מושכלת ונכונה ומקצועית.

מירה בן ארי: יש את הצורה הזאת, או לגבות היטלים מהתושבים שלנו-

דודי קימלוב: שלא ניפול פה, זו הכוונה שלי, סך הכל.

מירה בן ארי: או היטלים או פיתוח. ההיטלים הם הרבה פחות, ממה שאפשר לגבות מהפיתוח כנגד. הבדל הרבה יותר גדול. אם בהיטלים אפשר לגבות, נגיד, 100 שקל, בפיתוח אפשר פי שניים שהם ישלמו. למה? אנחנו מבקשים פיתוח ישן מול חדש, כי יש עוד דברים של דרך שנכנסים שם, עוד תשתיות.

דודי קימלוב: של באיזו רמת פיתוח גם? את יודעת, הכל נגזר.

מירה בן ארי: אנחנו הולכים על המקסימום ולכן עדיין יש פערים ולכן לא חתמנו עם רמ"י, אנחנו בישורת האחרונה, אם היו כאלה פערים היום יש כאלה. עד שלא נדע באופן סופי. לא, זה בערך אומר גם שנוכל להרוויח מסופו של יום, כי המגרשים עוד לא יצאו, אז יכול להיות שגם הפיתוח הזה-

דודי קימלוב: האם כל העלויות, הרי זו אופרציה שלמה להפעיל, שנייה, שנייה, לא שומעים. האם זו אופרציה שלמה להפעיל, גם בתוך המועצה וגם מחוצה לה? זאת אומרת, זה לא פשוט, זו תעסוקה של לא מעט בעלי מקצוע בתוך המועצה. האם התחשיב הזה נלקח בחשבון לטובת הפרויקט הזה? כי אנחנו פה הולכים להשקיע פה לא מעט.

מירה בן ארי: ברור. נותנים תקציב גם לתכנון וגם כמובן למינהלת ולפיתוח שהמינהל מממן וזה לא ממומן מהיטלים, זה בדיוק הפער.

דודי קימלוב: זה יהיה רמזור גם בתכנון? אגב? כי אני יודע שזה מנותק, אני יודע שזה עומד על חוט.

מירה בן ארי: חייב. זה חלק מהעניין.

דובר: איפה זה?

דודי קימלוב: זה במליבו, ההמשך של מליבו.

מירה בן ארי: מול נטי, אבל גם המינהל הם ביקשו את זה, הם הכניסו את זה לקו הכחול של הבפנים. טוב, שיהיה יותר רלוונטי, אנחנו נסביר את כל הדברים. אנחנו מקבלים המון המון פניות-

* מדברים ביחד

מירה בן ארי: אבל אם אתם רוצים גם עדכון בעניין הזה, נפגשתי באופן אישי עם השרה בפגישה, היה מאוד נחמד, היה ממש כיף. ישבנו, אכלנו ושתינו, ולמחרת היום קיבלנו תשובה לעניין מחלף האירוס, שבאמת המחלף מתוכנן מאוד יפה, ואנחנו מועצה מאוד עשירה ועל כן אנחנו נעלה את המחלף היוצא, יום למחרת שנפגשנו. עכשיו זה עוד דבר אחר, ככה, אם כבר בענייני התחבורה עסקינן, יש לנו בעיה מאוד גדולה בגוש הצפוני, של כל המפעלים וכדומה, מי מעוין שורק שיוצאים וזרוקים מהיישובים שלנו, הפערים רק הולכים וגדלים. הגשנו בלית ברירה עתירה נגד נת"י, נתיבי ישראל ומשרד התחבורה על פתיחת הכביש למפעל האשפה, הטענה המרכזית שלנו שהעבודות המבוצעות לכאורה לא בהתאם לתב"ע הקיימת והן מנוגדות להיתר. לכאורה, זו הטענה שלנו. ומעבר לזה, הטענה הנוספת הייתה שלא נעשה תיאום עם המועצה, אנחנו יודעים שהעבודות הן רק עבודות תמרור וגישה של כיכרות ולא, וחלקם בכלל טעונות החפר. רונית הגישה את העתירה, בואי רונית, תני לנו סקירה.

יוסי דוד: הפתרון לחסום את השער וזה הכל, שישברו את הראש.

מירה בן ארי: זה החוק.

יוסי דוד: לא זה לא החוק.

מירה בן ארי: אסור לחסום דרך, נתיב ל-

איתן חן: את מי יעצרו? את מי יענישו?

יוסי דוד: את מי שיסגור את השער. כל יום יש משהו אחר שיסגור.

גדי אפק: אתה יודע מי מתלונן?

יוסי דוד: מי?

גדי אפק: התושבים. התושבים של גן שורק מתלוננים שסוגרים את השער.

יוסי דוד: שסוגרים את השער?

גדי אפק: כן. הם פנו למשטרה שיפתחו את השער, התושבים.

שי כהן: כמו שאתה זוכר, השיחה שהייתה, נחמן אחד אמר תסגור את השעה והבחור השני אמר אל תסגור את השער, והוא אמר אני אדאג שכל התושבים-

יוסי דוד: כי גן שורק לא סובלים מזה.

איתן חן: נכון, אבל הם סובלים שהשער סגור ויש להם פקק כתום בדרך לשער, מזה הם סובלים.

גדי אפק: אבל אם הם היו חכמים, הם היו רוצים לצאת, יוצאים דרך בית חנן, ברגע שהם יוצאים את השער, אין פקק דרך בית חנן, אבל אם הוא ממשיך הוא אוכל אותה. אבל הם מדברים על אלה שבאים, לא על אלה שיוצאים.

מירה בן ארי: רונית סקירה, בבקשה.

רונית עובדיה: בעצם הגשנו עתירה וביקשנו שלא יסללו את הכיכר בגלל שהכיכר נמצאת, דרך אגב, במשך הרבה מאוד זמן גם מירה נפגשה עם הנציגים של נתיבי ישראל וגם מסורקות, ניסו להגיד להם שהם סוללים שלא לפי התוואי המאושר והם הכחישו את הכל, וכל הזמן אמרו לנו מה פתאום, מה פתאום, יש לנו אישור, זה לפי התוכנית, אנחנו לא צריכים שום היתרים. וב-16 באוקטובר, הם סוף סוף שלחו לנו את תוכניות הביצוע וראינו חריגה. כי מה הם עשו? הם לקחו, אני לא יודעת אם אתם מכירים פה את התוכניות אבל יש את הכביש שסלול, שהוא לפי תוכנית ישנה, ואחרי זה עשו תוכנית ב/ר/211, זו תוכנית שכבר אושרה לפני כמה שנים, שבעצם מיישרת שם את הכביש. אז התוואי הקיים היום, נמצא בתחום של תוכנית שהתוואי הזה מסומן לביטול, כי מה שנתיבי ישראל צריכה לעשות כבר שנים רבות, לפי התוכניות זה לסלול כביש ישר, ליישר שם את הקטע הזה. מירה פנתה אליהם וביקשה מהם ליישר את הכביש כבר מזמן, ולהרחיב אותו, ולא רק שהם מתמהמהים אם לעשות את זה, עכשיו הם עושים כיכר על התוואי הקיים ואז זה גם לא יאפשר את האישור שלו בהמשך. הגשנו עתירה, בקשה לצו ביניים והשופט נתן להם עד יום ראשון להשיב לבקשה. אנחנו מצלמים שם כל יום את הכביש ואת הכיכר-

מירה בן ארי: עובדים במרץ.

רונית עובדיה: כן, מאז שהם קיבלו את העתירה הם עובדים במרץ.

גדי אפק: איפה הכיכר איזה כיכר?

רונית עובדיה: כי נתנו להם להשיב עד יום ראשון.

עמיר שקרוב: מתקן ההתפלה החדש,

גדי אפק: אה, נכון.

רונית עובדיה: אנחנו מקווים, זו שערורייה, כן? אנחנו מקווים שבית המשפט יעצור את זה כי על פניו ברור שהם בעצם מרחו אותנו כל הזמן ושהם יודעים שזה לא בסדר אבל לא היה להם נוח לקדם תוכנית כי הם עושים את זה מהר מהר בשביל לייצר כביש יציאה שם מהכורכר.

דודי קימלוב: הם ייסעו על הכביש שלנו עם ה-800 משאיות.

יוסי דוד: ברור.

מירה בן ארי: 800 משאיות יסעו על הכביש ממתקן האשפה וההתפלה ותחנת הכוח. עם משאיות זבל ועם זה, הם ייכנסו לתוך היישובים שלנו.

דודי קימלוב: איתן, עד שלא יהיה מחלף בכביש 4 שם, זה לא ייגמר.

* מדברים ביחד

איתן חן: אסון, הולכים להיהרג שם לפחות 2 אנשים כל שנה, מהנושא הזה.

דודי קימלוב: מאיפה הם יצאו? מה הפתרון? תגיד לי מאיפה הם יצאו אלא אם כן יהיה מחליף. מאיפה הם יצאו אלא אם כן יהיה מחליף? אתם מוכנים לקבל פסולת אבל אתם לא יכולים לקבל פסולת. אף פקיד במדינה לא יגיד את זה.

מירה בן ארי: תסתדרו בוועדה. ביחד היינו עם רונית, האם נשאל וגם נטלי, האם לקחו בחשבון את העניין התחבורתי הם מנעו? לא. מתקן אסטרטגי במדינת ישראל שמוערך במיליארד, ולא לקחו בחשבון-

* מדברים ביחד

איתן חן: המועצה לא הייתה, אבל הקיבוץ התנגד התנגדות מאוד מנומקת עם מהנדס תנועה ואמר בדיוק עד כמה משאיות אתה מוסיף וכמה הרוגים אתה מוסיף.

דודי קימלוב: למה אתה לא מצפה ממשרד הביטחון לעניין הזה? בסיס, למה? למה?

מירה בן ארי: בכל התכתבות שלי בשנה האחרונה למשרדי התחבורה והמוסדות התיכנון, הכל היה על זה, לא מתייחסים לזה.

דודי קימלוב: יש שם בסיס, מה זאת אומרת?

מירה בן ארי: לא מתייחסים, עד שלא מגישים עתירה לא מתייחסים לצו.

* מדברים ביחד

יוסי דוד: מירה, יש פתרון, בכלל? נראה לי שכל מה שתעשי שם, יישאר ככה, זה לא יעשה כלום, שום דבר.

מירה בן ארי: ממש לא, ממש לא.

* מדברים ביחד

מירה בן ארי: טוב, אם מישהו באמת רוצה לשמוע על הפתרון, כתבתי, אמרתי, ומתן גם כן יחזור. מעוין שורק. למעוין שורק יש דרך אחרת לכיוון ראשון שהיא גם המתקנים וגם מהמעוין השורק, היא הייתה אמורה להיפתח ברגע שיש 70 אחוז אכלוס, אנחנו טוענים שיש, עבר כי זה האכלוס הזה, גם כאן יש משא ומתן-

גדי אפק: אם זה מה שקורה ב-70 אחוז מה יקרה ב-100?

מירה בן ארי: ולכן היה צריך להיות, להיפתח כביש, פה לא נפתח, אם היה נפתח, זה היה שונה לגמרי, וזה מעבר אחד לכיוון ראשון.

איתן חן: אבל הוא לא יעשה את זה כי אז הוא יתקע את הכיכרות. הוא יודע מה יקרה עם הוא יעשה את זה.

* מדברים ביחד

מירה בן ארי: ולכן, ההליך שאנחנו הבנו, גם שערים זה לא פתרון. קודם כל, השער ממוקם לא כולו ברשות שלנו, ונדרשנו גם לוועדת תמרור ברשות אחרת לעשות, ושם אפשר לסגור רק בשעות הרלוונטיות בין עשר בלילה לשש בבוקר. לא יהיה פתרון. אחרת זה הכל, אי אפשר ומה שזה, כל עתירה שתהיה, צריך לפתוח, זה לא הפתרון וכשנכנסת שיירה אחת, כולם עוברים, זה לא הפתרון. הפתרון כן מבחינת תמרור ולכן אנחנו פנינו לוועדת התמרור הארצי, במשרד התחבורה בנת"י כדי לעשות איסור כניסה ליישובים בשעות מסוימות בשעות העומס, זה מה שהולך להיות כרגע בתקופת ביניים. עד שיעשו מחליפים ויבדקו וינסו, שאני מבינה אחרי שנה כבר שזה לא יקרה, זה לא משהו בזה, וצריכים לשמור על התושבים, זה פשוט.

דודי קימלוב: זה בסדר, אבל זה לא פתרון לפלמ"חים, שפלמ"חים יתקעו שם בפקק, חבל על הזמן.

יוסי דוד: אבל מה הפתרון שם? דרך חקלאית? שמעתי על הדבר הזה, אפשר להגדיר את זה כדרך חקלאית ואז אסור שרכב יכנס לשם?

מירה בן ארי: תשאל את ...

יוסי דוד: אני שאלתי.

עופר אלכסנדר: יוסי, רכב אחד נכנס אחריו עוד 20 רכבים.

יוסי דוד: לא, לא, לזה הכוונה. כל מי שנכנס לשם, הוא יחטוף דוח אם הוא לא נכנס בדרך שהיא אסורה. זה מה שצריך להיות.

מירה בן ארי: אתה יודע כמה פעמים אנחנו רצינו לקחת שוטר בשכר גם לפלמ"חים, וגם כמה פעמים אנחנו מבקשים ששוטר יבוא לדברים הרבה יותר חשובים, אבל אף אחד לא מגיע ממשטרת ישראל.

יוסי דוד: אם תשלמי להם, הם יבואו.

מירה בן ארי: בתשלום ביקשנו.

* מדברים ביחד

דודי קימלוב: ומה יהיה כשיקימו את הבית סוהר? מה יקימו? מה יעשו? כשיקימו את הבית סוהר, אז מה יהיה?

מירה בן ארי: מי אמר שיקימו את הבית סוהר? סתם, זה היה איזה משהו בין הביקור הממשלתי, היה, לא? מה, נכון? הכל תוכניות מאושרות מלפני שנים, בואו, לא מגלים את ההיסטוריה. עד שזה יהיה. אני חושבת שאנחנו קצת עם סדר היום, אלא אם כן-

תומר קרטנשטיין: מירה, נגעת בנושא של הצומת של האירוס, אמרת שהשרה אמרה שהמועצה תממן.

מירה בן ארי: נכון.

תומר קרטנשטיין: איפה זה עומד?

מירה בן ארי: באותו מקום.

תומר קרטנשטיין: שזה אומר?

גדי אפק: שתמשיך לעשות פרסות. תמשיך לעשות בפרסות.

מירה בן ארי: אנחנו כמובן לא נקבל את זה ויש לנו עוד חודש, עוד שבועיים, אישרתי עם מנכ"ל המשרד ועם הצוות המקצועי שלו יחד עם נת"י, דבר שאנחנו לא מוכנים לקבל ואנחנו מבקשים שיהיה תקצוב, והמועצה לא צריכה לתקצב. אם אנחנו גם צריכים לתקן אז אנחנו גם יכולים לסגור את הכביש.

יוסי דוד: עופר, אין אצלכם מישהו, חברי מרכז ליכוד?

עופר אלכסנדר: זה תומר. תומר.

תומר קרטנשטיין: אני לא מכיר, באמת. אני לא מכיר.

* מדברים ביחד

תומר קרטנשטיין: אז מירה, אז בעוד שבועיים תהיה פגישה בשאיפה שאולי יקדם איזשהו משהו. ובמידה וזה לא, לא מתקדם, נמשיך לעשות פרסות. השאלה, במידה וזה לא יתקדם.

מירה בן ארי: נעלה את זה לדיון כאן.

גדי אפק: מה העלות של דבר כזה?

מירה בן ארי: עשרה מיליון.

גדי אפק: עשרה מיליון?

* מדברים ביחד

תומר קרטנשטיין: מי שילם את הצמתים של היישובים האחרים?

איתן חן: אתה רוצה, אז בוא נעשה מחלף בפלמ"חים, נפתור את הבעיה.

תומר קרטנשטיין: מי תקצב את ביאליק וכפר הנגיד?

* מדברים ביחד

מירה בן ארי: הנגיד היה בתקציב. תקציב שאני ראיתי שקיבלתי את זה, היה כסף.

דובר: היה 2 מיליון של תב"רים.

* מדברים ביחד

[ 3 ] אישרור חוזר לפתיחת תב"ר מלגות תשפ"ו בסך 100,000 ש"ח

מירה בן ארי: חבר'ה יש לנו הוספה לסדר יום - אישור פתיחת תב"ר, 100,000 שקל למלגות. זה לא נקלט בתמלול של הפרוטוקול הקודם אז אני רוצה לאשרר את זה, נא אישורכם מחדש, אישור מילגות שאושר. הנה זה לפרוטוקול, רק לראות שזה יהיה אישור ועדת מלגות תשפ''ו, מה שלא נקלט בפעם הקודמת, כרגע מאושרר, כבר יצא לדרך, תודה גוסטבו ולכל חברי הוועדה שלקחו חלק.

החלטה: מליאת המועצה אישרה פה אחד את תב"ר מלגות תשפ"ו בסך 100,000.

[ 5 ] דוח רבעוני לשנת 2025 (רבעון 2)

מירה בן ארי: באופן כללי, אנחנו רוצים להגיד, הצגנו את זה בהנהלה על הדוח הרבעוני, אנחנו, לא, בחציון, סליחה. בחציון אנחנו עומדים בדיוק בתחזית, עשינו טיפה קצת זה, אבל עובדים לגמרי. כן, את לא חייבת להגיד לי את הסכום, אבל בסדר, יש גם בולגרים שלא יגידו את זה.

* מדברים ביחד

נתלי זליחה: אתם הכרתם כל השנים שהציגו לכם רואה חשבון דוידוב, החלפנו את רואה חשבון דוידוב, יש לנו חברה-

דודי קימלוב: נתלי, לא שומעים אותך.

נתלי זליחה: בעצם כל השנים היה איתכם את רואה חשבון דוידוב שהציג לכם את הדוחות. כרגע החלפנו בתהליך אחד את דוידוב והכנסנו את חברת בר ניר, הם בין הכי חזקים בשוק. ג'ולי היא רואת חשבון מטעם המשרד, שמלווה אותנו והדוחות הכספיים שלנו מגישים בעצם למשרד הפנים. אני אקדים ואומר שהדוח כבר עבר אישור של משרד הפנים, את המבקרת, את רואה החשבון שם והכל תקין. ככה על רגל אחת. אני כן אגיד שסגרנו ביתרה 1.351 מיליון שקל.

מירה בן ארי: מה ביקשנו ממך?

נתלי זליחה: זה נובע מהגדלת הכנסות בארנונה. זאת אומרת, אתה אמרת שקיבלנו אישורים חריגים. זה לא קשור לאישורים חריגים, כי האישורים חריגים כבר נלקחו בחשבון כשעשינו את התקציב. אוקיי? את התשואות לישובים האחרים כבר קיבלנו לפני התקציב של 25'. לקחנו את זה בחשבון, לקחנו את התוספת של טייס אוטומטי, לקחנו הכול ועדיין גבינו הרבה מעבר לתקציב אחרי כל התוספות.

דודי קימלוב: מה זה, חובות אבודים חלק או שהצלחתם לגבות?

נתלי זליחה: חובות אבודים-

דודי קימלוב: לא לא, אני מדבר על קטע של בעלי חוב?

נתלי זליחה: כן, לא רק בעלי חוב, שנייה. יש מה שנקרא השגות עררים. זה בעצם נישום שמלין על השומה שלו. וזה היה קצת תקוע ולא היו ועדות, כרגע שחררנו את הוועדות, קיבלנו הרבה צוותים, במקום חברת פופיקס, משרד הביטחון עוד קצת הגדלנו, ועשינו מעבר להשגות בעררים, עשינו גם הגדלות שומה. זאת אומרת שלקחנו לצורך העניין, נגיד לדוגמה עדיין לא ראית כסף, אבל את מתחם בזק, כבר ראינו את הכסף שעשינו שם, הגדלת שומה. כל מיני נכסים שככה נעצנו מבטים בנכסים האלה ועשינו הגדלת מחיר.

איתן חן: עד כמה מחלקים?

נתלי זליחה: אז בעצם הייתה הגדלת שומה-

איתן חן: כמה מחלקים?

יוסי דוד: לציבור, מה זאת אומרת?

* מדברים ביחד

נתלי זליחה: גם ההוצאות גדלו מעבר למה שתקצבנו אבל לא על אותו משקל.

רמי עזריה: נטו ברוטו כמה נשאר ביד?

נתלי זליחה: 1.351 מיליון, ההוצאות גדלו מעבר לתקציב ב-24 אחוז והינו הוצאות גדלו מעבר לזה ב-19 אחוז בעצם,

רמי עזריה: 4%?

נתלי זליחה: בכסף אני אגיד לך? הכנסות 39,883 והוצאות 38,532. אז לפחות זה 1,351,000.

יוסי דוד: אם לא היה לך 24 אחוז, מאיפה היית מקבלת את ה-19 אחוז?

מירה בן ארי: מהקרנות.

נתלי זליחה: קרן עודפי ארנונה, נכון. קרן עודפי ארנונה, זה בעצם, נגיד גם עכשיו-

יוסי דוד: לא עודפי, חוסר ארנונה.

נתלי זליחה: לא, אני אסביר לך. כל שנה שאתה סוגר, שנייה, אני אסביר-

מירה בן ארי: שואפים לגירעון וככה הם יכולים לקבל את זה.

נתלי זליחה: אני אסביר לך. רגע, אני אסביר לך. כל שנה שאתה סוגר את המאזן בעודף, אתה מעביר את זה לקרן ייעודית שנקראת קרן לפי ארנונה. הקרן הזאת יכולה לשמש אותך לכל מה שאתה רוצה-

יוסי דוד: יש לך עכשיו עודפים.

נתלי זליחה: נכון. גם השנה אנחנו ניקח את העודפים, לא נבזבז אותם, אנחנו נעביר אותם לקרן עודפי הארנונה.

יוסי דוד: זאת אומרת כשאת מבזבזת כסף, כמה יש לך עודפים, אם אפשר לחרוג, או אי אפשר לחרוג.

נתלי זליחה: נכון. הקרן לפי הארנונה זה סוג של פיקדון כמו שיש לך בעובר ושב, יש לך עובר ושב ויש לך פיקדון, פיקדון שאתה יכול תמיד לקחת ממנו כסף. ויש הרבה, הרי רוב הקרנות אתה לא יכול באמת לקחת.

יוסי דוד: כמה יש לך שם בקרנות של העודפים?

נתלי זליחה: של הקרן לפי ארנונה?

* מדברים ביחד

נתלי זליחה: סביבות ה-4 מיליון, אבל מדויק, אני צריכה להוציא. כן, בסך הכל 22 של כל הקרנות, אבל זה בערך 4 מיליון קרן בארנונה. אבל עכשיו אני אכניס עוד הרבה, ובסוף שנה אני מוסיפה. אנחנו נסגור את השנה בעודף.

מירה בן ארי: הבנתי. יאללה, נושא הבא.

[ 6 ] האצלת סמכויות

אילן רפאלי: נושא הבא זה נושא של חלוקת סמכויות לוועדים. בעצם יש פה את המסמך שקיבלתם אותו, אפשר לעבור שורה שורה, אבל מה שבעצם, מה שבעצם באנו ועשינו פה זה בעצם, אני אפרט את כל הנושאים שתמיד היו אפורים, שלא היה ברור, אם המועצה אחראית או היישוב אחראי והכל כרגע מפורט בצורה הכי טובה שאנחנו יכולים לעשות.

עמיר שקרוב: רגע, היישובים קיבלו את זה? ראשי הוועדים?

אילן רפאלי: צריכים לאשר. צריכים לדבר על השורות.

דובר: אני עברתי על השינוי שם.

אילן רפאלי: כן כן,

גדי אפק: איפה הבעיות האפורות כאילו נקרא, איפה הדברים האפורים מה שנקרא.

אילן רפאלי: יש פה הרבה דברים אפורים, אני אעבור אתכם, אני אעבור על רוב הדברים, בסדר? קודם כל מבחינת חינוך במועצה, מה שקשור לחינוך במועצה יחד עם הלימודים למעונות, בית ספר וכדומה. כל אישור בטיחות בתחילת שנת הלימודים, אני מביא את החלטות המועצה. יש פה כמה אישורים קטנים שבמלא, האישורים מתקיימים על ידי הבסיס עצמו, על אספקת המזון של הגני ילדים בקיבוץ, פעילה, זה התנדבות היישוב, יש קומה בקיצור שאתה ...זה בעצם היישובים. כל מה שקשור לחינוך משלים, יש פה חוגי תרבות וספורט שהמועצה מביאה, ויש את האירועי תרבות שגם קשורים מבצעים שזה חלק מהתקציב השוטף שתיכף יצא לפה מבחינתנו בזמן הבא. זאת אומרת שהתושבים קיבלו תקציב, הם קיבלו תרבות מקומית. כל מה שקשור לביטחון, המועצה כמובן מספקת את הדברים פה שיש לנו כמובן אבטחה מקומית בגאליה וכדומה עושים לעצמם, יש פה באמת את הפירוט. רק חשוב להבהיר לגבי המקלטים, חשוב להגיד את זה, על פניו, המועצה אחראית על אחזקת המקלטים, מצד שני, המועצה לא יכולה לקחת על זה אחריות מלאה אלא אם כן מה שנקרא דבר אחר בהסכם שימוש למועצה. יש לנו מורכבות עם הסוגייה הזאת, אנחנו רוצים לתחזק, רוצים לעשות ויש לנו עוד דברים שצריך לעשות.

דובר: מה גם תחזוקה.

אילן רפאלי: שזה לא אצלנו, כל עוד זה לא באחריות המועצה, בשימוש, ומשכירים את זה פה ונותנים את זה לפעילות כזו או אחרת, אם יש שני נזקים אחר כך-

דובר: אילן, מה אם לדאוג, למשל שיהיה חשמל במקלטים בבית חנן? המקלטים לא מושכרים, לא כלום, פשוט אין חשמל.

מירה בן ארי: יש, מקלט זה מקלט.

אילן רפאלי: זה איכות המועצה ויש מקומות שרצו להגיד-

דובר: אין לנו, אין לנו חשמל במקלט.

אילן רפאלי: יש מקומות שעשינו בפתרונות במסגרת המלחמה, שמנו פתרונות סולריים שיכולים לעשות-

* מדברים ביחד

גדי אפק: השאלה מי אחראי על התחזוקה האלמנטרית, חשמל, מים, דברים פשוטים. יש תב"ר מאושר, את יכולה לתת כסף.

מירה בן ארי: תקשיבו רגע, תקשיבו, באופן כללי לפני שניכנס לרזולוציה. בכל דבר שאומרים למה המועצה לא לוקחת. אנחנו לא מעלים מיסים, אנחנו גובים הכי פחות ארנונה במדינת ישראל וקיבלנו הערה על זה. המשחק הוא סכום אפס, או שמעלים ארנונה ונותנים את כל השירותים או שלא ומנסים לחיות עם זה. תחליטו. זו החלטה, כאילו, אי אפשר להגיד הכול צריך לעשות. אם היום נצטרך לטפל בכל המתקנים שבגני השעשועים של המועצה, בחשמל בכל המקלטים, בגינון, לא יהיה חינוך, לא יהיו לנו אוטובוסים צהובים ונצטרך, לא יהיה. הדברים הם מאוד ברורים וצריכים להיעשות בשום שכל, איפה ומה. כאן אנחנו מנסים לדייק. קודם כל, זה סדר עדיפות של מדיניות, מדיניות.

* מדברים ביחד

גדי אפק: מירה, אבל זה גם כסף קטן יחסית, מירה, אבל מירה, היה תב"ר על המקלטים והוועדים שסידרו את המקלטים אנחנו בנטעים, עשינו מפתח מיוחד שדרך הטלפון אתה יכול לתת מתקשר והדלת נפתחת ואז זה לא פתוח כי השארנו את זה פתוח. באו תאילנדים, גרו שם, הסריחו את המקום, הרסו לנו את המקלט.

שי כהן: אבל אי אפשר כל דבר, אי אפשר כל דבר-

גדי אפק: אני אומר המקלט נבנה בשנות ה-60.

שי כהן: תביא דברים חשמלאי.

* מדברים ביחד

גדי אפק: תראו, הוועד המקומי גם פה גם פה גובים כספים ביישובים ועם הכסף הזה גם צריך לעשות דברים. אני אומר לך בתור זה, כל דבר של היישובים הם באים למועצה.

שי כהן: גדי, יש בעיה חוקית, לא בגלל זה.

גדי אפק: לא, לא, מדבר אתך על זה. אני לא מדבר אתך על זה אלא בכלל בגדול, חושבים אנשים, אנשים משלמים גרוש וחצי ארנונה אצלנו במושבים, כי אני אומר לך, אח שלי גר בראשון לציון, יש לו בית בדיוק כמו של קופי. הוא משלם ארנונה פי שתיים ממני. אז אם באים ומבקשים דברים, אין בעיה, השאלה מאיפה מביאים את הכסף הזה.

שי כהן: גדי, אין ויכוח, אני רק אומר

גדי אפק: לא, אני לא מדבר על המקלטים. אני מדבר איתך בגדול. אני כל יום כנציג מליאה, מקבל רשימות, אנשים באים ומשלמים, אני משלם מהארנונה, אני משלם מס, מגיע לי, מגיע לי. צריך להגיד לאנשים, נכון מגיע לך, אבל יש ועד. אתה רוצה? אין בעיה, הכסף הזה צריך לבוא מאיזה שהוא מקום.

רמי עזריה: גדי, זה לא שאלה של הכסף, השאלה מבחינת מדינת ישראל. מי אחראי על תחזוקת המקלטים? המועצה?

* מדברים ביחד

מירה בן ארי: מי אחראי מטעם מדינת ישראל על נגישות? מדינת ישראל, איזה תקציב קיבלנו? מי אחראי על הביטחון מטעם מדינת ישראל? כמה שקלים העבירו למועצה שלנו עבור ביטחון לכל מה שעשינו ורישתנו, כולל שיפוץ מקלטים, אפס. זה על חשבוננו, משלמי המיסים, במקום חינוך, במקום רווחה ובמקום תשתיות.

שי כהן: צריך לחשוב על מה אנחנו רוצים להשקיע את הכסף ועל מה לא.

יוסי ג'יברי: אני חושב שהמועצה עשתה רבות במקלטים בזמן ה-12 יום. שיפרה את החשמל, שיפרה הרבה תשתיות במקלט. אני רואה את זה כאחריות שלנו היישובים לתחזק את זה. רק אני אומר עכשיו אני חייב להשאיר את מקלטים פתוחים, כל שלושה חודשים מוריד לשם נער לנקות.

* מדברים ביחד

דודי קימלוב: היה מבצע מאוד יפה של המועצה ועשיתם באמת עם הסולארי וכל הסיפור הזה של החשמל והכל והיה יישור קו. תחזוקה, אם מחר יש נזק אנחנו צריכים, לשאת זאת אומרת האחריות שלנו שיכנסו, סתם אני אומר, האחריות היא שלנו שהתחזוקה, אלא אם כן זה משהו אקוטי שאפשר לפנות למועצה.

דובר: המועצה צריכה לטפל בגדול, לא להיכנס עכשיו לפרטים.

אילן רפאלי: סכ"ה מבחינת הרווחה ושירותי דת, אין פה דברים מהותיים. מבחינת הגינון, חשוב להגיד כמובן שהחזקת שטחי היישוב ומקומות היישובים וזה גם קיבלת תקציב שוטף. יש פה הבהרה שחשוב לציין אותה כי היא כל השטחים הציבוריים, המועצה, תראו, לא לקחה קבלן גינון בשביל 2.5 מטר שיש לנו וכל מיני שטחים ציבוריים שקובעים יישובים ואנחנו לא עכשיו, עוד פעם, דיברה קודם מירה על תקציבים, ארנונה, אנחנו לא נעמיס את זה, נוכל לקחת את זה עכשיו ולהוציא את זה למכרז גינון ולבזבז את זה לכספי המיסים. אז במקומות שיש למשל הדרך הזאת שנמצאת מה שנקרא אחרי שער הצהוב לכיוון נטעים, יבחרו את השינויים.

מירה בן ארי: יש הבדלים בין השער לבין הסטטוטוריקה שיוצאים עוד עשרה מטר. כאן יש עוד זה, בין הפארק לזה עוד מעבר, כל מיני קטעים. אז אומרים לנו זה שת"פ של המועצה, או זה שטח מחוץ ליישוב. אז בשביל העשרה מטרים, אפשר להתקשר עם גנן ולעשות להם-

אילן רפאלי: אני לא מוכן לזה, נתנו כסף מהתקציב ליישובים, אל תתקעו כרגע את המועצה לעוד איזה 20 מטר שצריך לגזום.

* מדברים ביחד

אילן רפאלי: יש פה יש פה התקשרויות והמועצה מעבירה את זה למוקד יערות, מי שבסוף יעשה פקיד יערות מאשר קליטה עם זה שוב כי מי שעושה את זה זה קבלן גינון. אבל עוד פעם, אני לא רוצה להיכנס לכל דבר, אבל עוד פעם, הייתה פה, עשינו פה עבודה מאוד

דובר: איך אישורי הקליטה שלהם נמצאים באישור שקשורים למועצה?

* מדברים ביחד

דובר: לא, אל תעשה את זה איתן, הכל עץ ומוספר וזה, עזוב. עזוב.

דובר 2: אילן, אבל עד כה, גם אצלנו בגאליה, מי שהיה פונה זה היה המזכיר לפקיד הירוק, הוא היה מקבל ישירות אישור.

מירה בן ארי: מעולה, אז הכל טוב.

יוסי דוד: אילן תעשה גם וגם, בדיוק. אם אתה תפנה למועצה, אז תעזרו לו, אם לא הוא יעשה את זה.

אילן רפאלי: כל מה שקשור למתקני משחק ומתקני הספורט. נושא קצת כואב, גדול מאוד ובעייתי. המועצה לוקחת אחריות על הנושא של הבדיקות הבטיחותיות, יש בדיקות בטיחות שנעשית כל חודש במתקני משחק, בסדר? כל חודש, בחודש. ויש אחזקה שוטפת שהמועצה משלמת אם יש שטחים משהו בגדול. רגע, אני רוצה לסיים. יש גם בדיקות שנתיות של מכון התקנים שאנחנו עושים והמועצה מובילה על זה. יש נושא שהוא בפער שנקרא מגרשים משחק, שגיליתי שהוא לא יודע, כל אחד עשה את זה בעצמו, חלק לא עשו שנים, אני אומר שבדקתי ויש מקומות שלא עשו שנים. נופל שער על ילד ומה לעשות צריך לטפל.

גדי אפק: כל הכבוד, היו פה מגרש משחקים שלנו ויש פתק מתי בדיקה אחורה, מתי בדיקה הבאה, זה לא היה.

אילן רפאלי: נכון, אז אנחנו עושים את זה כרגע. גם עניין של משחק-

שי כהן: רציתי לשאול אם אתה מוודא מידי פעם בודק שהם באמת יורדים מהאוטו, כי אני מהבדיקה, פעם אחרונה שהייתי של גן המשחקים שנמצא מול הבית שלי, ראיתי שהבודקים אפילו לא טרחו לרדת מהאוטו.

אילן רפאלי: אני לא יודע להגיד לך-

שי כהן: אני רק אומר לך זה, אני שואל אם אתה-

אילן רפאלי: קודם כל, מיניתי ועד תקין, עכשיו שניקח את הדבר הזה, זה משהו שכמו שאמרתי לפני כן נפל בין הכיסאות, יש לי מישהו ששם מפקח על הדבר הזה, אז כן, אני גם מקבל כל חודש דוח על כל הגינות שניקו בהן ומה ניקו ומה הכל.

שי כהן: מה שאתה אומר, שבכל גינה כל חודש מבקרים?

אילן רפאלי: כן, וגם בהם מתקני כדורסל, סלים, זה הכול.

* מדברים ביחד

אילן רפאלי: גם מתקני כושר. מתקני כושר גם אף אחד לא בדק במועצה, עוד לא בדקו, אז גם זה נכנס כרגע.

איילת קוך מורדוך: אז זה נבדק אחד לשנה?

אילן רפאלי: אני אסביר, מתקני כושר, מתקני משחק, יש בדיקה שנתית-

* מדברים ביחד

אילן רפאלי: אבל יש פה כמה נקודות שחשוב להגיד על אותם, אם יש ונדליזם זה פחות היישוב. אם יש פה אחזקה שוטפת של משהו שטחי וכדומה אין בעיה, אבל אם יש משהו שמחייב להחליף את המתקן בשלמותו, עוד פעם, עזוב פה נחזור למה שמירה אמרה קודם, אפשר להעלות זה, אפשר לעשות, אני לא, המועצה לא יכולה עכשיו לשלם עכשיו עשרת אלפים שקל על מתקן כושר שהשביתו אותו. אנחנו לא נוכל לשלם את זה, לכן זה חשבון האישור, חשבון התקציב.

יוסי דוד: יש ליישוב גם תקציבים לטובת הדברים האלה, בסדר.

מירה בן ארי: הם יכולים לעשות מה שהם רוצים בתקציב שלהם.

יוסי דוד: לא, אבל אם יש מתקן, אילן, אתה יודע למשל, שהשרשרת עומדת להיקרע-

אילן רפאלי: אנחנו מתקנים. חלק מהביקורת החודשית הם גם בודקים וגם מתקנים.

איילת קוך מורדוך: הייתה רוח, רשת צל, נקרעה.

אילן רפאלי: איזה רשת?

איילת קוך מורדוך: הרשתות במגרש משחקים. הצללה.

יוסי דוד: כמו שעשית בבית ספר.

מירה בן ארי: זה עולה 300 אלף שקל, אי אפשר לשים.

איילת קוך מורדוך: אבל אי אפשר להשית אז זה על היישוב.

מירה בן ארי: אז מה נעשה?

איילת קוך מורדוך: אז אני שואלת.

דובר: עד היום היישובים-

איילת קוך מורדוך: לא, לא, לא, היישובים לא. חד משמעית המועצה.

* מדברים ביחד

דודי קימלוב: מירה, איפה הפטיש?

מירה בן ארי: הבטחתי שאני לא אשתמש בו.

דודי קימלוב: תביאי אותו אליי.

מירה בן ארי: התשובה היא מאוד מאוד פשוטה, הכל מתחיל ונגמר בתקציב. אנחנו כמועצה מחויבים על הבטיחות והביטחון, ולכן כחלק מהבטיחות לא נשאיר מתקן אם הוא מסוכן לציבור שאומרים לנו בדוח להוריד. קודם כל מורידים, או מפסיקים את השימוש. אם אפשר לתקן וזה חלק בבלאי שאפשר, אם זה משהו שזה או שזה לא בטיחותי, זה לא עניין של בטיחות אלא של בלאי של כמו שאמרת, סככה וכדומה, זה עניין של האישור פה לחכות לסדר העדיפות של התקצוב שיהיה לו באישור בתב"רים או בכל דבר אחר בפיתוח. והיישוב יכול לעשות, לדוגמה, גם בכפר הנגיד, שביקשו לעשות חורשה בתקציב של 300 אלף שקל, במקום זה יכלו לעשות מלא-

איילת קוך מורדוך: חורשה? לא, לא, לא, 60 אלף שקל.

מירה בן ארי: הוא אושר ב-300 אלף שקל. כל התב"ר השנתי הלך לחורשה. אז כל אחד מה ש-

איילת קוך מורדוך: לא, לא, זה לא מדויק לחלוטין. סביב ה-60 אלף שקל, על כל הניקוי של האירוע הזה, נכון? זה מוזנח במשך שנים-

מירה בן ארי: בסדר, אז יש תקציב לאישור, הוא צריך להחליט איך הוא עושה את זה.

איציק מידן: העניין הוא כזה, העניין שכל מתקנים האלה שנמצאים בגני המשחקים של הילדים יש להם אורך חיים כלשהם, ולכן אני חושב שמן הראוי, זה שאנחנו ניתן את הדעת על תקציב רב שנתי, ונניח אם זה אורך חיים של 5-10 שנים, שזה ייכנס לאישור תקציב ויצטבר שתהיה מוגבל לנושא הזה בעוד 5-10 שנים-

מירה בן ארי: כמה תב''ר אפשר לפתוח כל יום?

איציק מידן: זה לא משנה.

מירה בן ארי: שנייה, ולא לעשות חיובי, כל מקרה לגופו. אם אנחנו אומרים ליישוב יש 100 שקל, הוא יחליט אם הוא רוצה שזה ילך לכביש, לחורשה, זה יהיה על חשבון משהו.

איילת קוך מורדוך: או שזה על חשבון האיכות של, ואני בעד, אם אנחנו רוצים להיות גם שירותיים לתושב וגם לדאוג לבטיחות, אז אני חושבת שזה צריך להישאר באחריות המועצה.

מירה בן ארי: כמה את חושבת שצריכים להקצות לתב"ר כזה, ולשים את זה, אתם תחליטו.

* מדברים ביחד

מירה בן ארי: אני אומרת לכם, גן שעשועים, על 10 מטר רבוע, שילמנו חצי מיליון שקל.

איילת קוך מורדוך: את מדברת על גן חדש.

מירה בן ארי: לא, החלפנו את הגומי, כי זה מכון התקנים קבע.

איילת קוך מורדוך: כמה זה עלה?

מירה בן ארי: כמעט חצי מיליון שקל, נכון? נתלי? כמה עלה לנו הגן השעשועים כאן רק על הרצפה? רק על הרצפה, רק על הרצפה, רק על הגומי ל-10 מטר רבוע, כמה אתם רוצים להשקיע בכל יישוב?

איילת קוך מורדוך: מירה, אני מבינה שיוצא דוח בכל היישובים אז אפשר לארגן את המשאבים ולהחליט שעושים איזשהו פרויקט סביב הדבר הזה גם כן. אני לא חושבת שזה נכון להשית את זה על היישובים.

מירה בן ארי: אין בעיה-

* מדברים ביחד

מירה בן ארי: שוב, זו השאלה שלנו להחליט, כמה משאבים-

איילת קוך מורדוך: אנחנו מפילים יותר מידי על היישובים, ואני לא בטוחה שהם יכולים להתמודד עם זה.

מירה בן ארי: ואני לא בטוחה שהמועצה יכולה להתמודד עם זה.

איילת קוך מורדוך: אני לאור העובדה, שאני שומעת שלמועצה יש כסף, יש לנו תב"רים בואו נעשה את זה.

* מדברים ביחד

אילן רפאלי: אתה רוצה אחזקה שוטפת?

איילת קוך מורדוך: אמת.

אילן רפאלי: זה לא 5 שנים,

איילת קוך מורדוך: אני רוצה להשאיר את זה בתחזוקה שלו, נכון, אז התחזוקה השוטפת, עובדה שזה עובד, ולכן אני אומרת, כל האירוע הזה צריך להיות באחריות המועצה.

אילן רפאלי: זה הרבה כסף.

מירה בן ארי: אתם יודעים כמה עולה התחזוקה הזו? אתם יודעים כמה שילמנו? מאות אלפי שקלים-

איילת קוך מורדוך: אבל זה קשור גם לבטיחות, נכון?

מירה בן ארי: אבל זה לא היה קיים עד היום.

יוסי דוד: מירה, אני חושב שאנחנו צריכים לא לשים עין על היתרות שיש לנו במועצה

[הטקסט קוצץ - הקובץ המלא זמין בקישור למקור]