פרוטוקול החלטות ערר לענייני ארנונה עירונית מס' 7

עיר
גני תקווה
ועדה
החלטות ערר לענייני ארנונה עירונית
קטגוריה
החלטות ערר לענייני ארנונה עירונית
תאריך
15/06/2010
מקור
הקובץ המקורי באתר גני תקווה
עותק שמור
עותק מהארכיון שלנו (אם הקישור למקור אינו זמין)

פתח את קובץ ה-PDF באתר המקור

ועדת הערר לענייני ארנונה ערר מס' 04/2010

שליד המועצה המקומית גני תקווה

העורר: דנית וחנן אבידן

דרך המלך 3/19

גני תקווה

טלפון: 03-6356966

- נגד -

המשיב: מנהל הארנונה של המועצה המקומית גני תקווה

רחוב הגליל 48

גני תקווה 55900

ע"י ב"כ עו"ד ענבל כספי ממשרד עו"ד הררי - טויסטר ושות'

מדרך בן גוריון 2

רמת גן 52573

טלפון: 03-7553800 פקס: 03-7553801

החלטה

.1 אחר קריאת כתבי הטענות הראשונים, עלתה בפנינו בקשה לדחייה על הסף מצד ב"כ

המשיבה לערר, משני טעמים: האחד, הטענה כי הערר מוקדם, הוא הוגש טרם התקבלה

לידי העוררים ההחלטה בהשגה ולפיכך לא ניתן היה להגיש כלל את הערר והשני, הטענה

לחוסר סמכות עניינית ומהותית לוועדת הערר לדון בטענת אי חוקיות צו הארנונה - נשוא

הערר.

.2 החלטנו להעביר את כתב התשובה לערר לעיונם ולהתייחסותם של העוררים בסוגיית

הבקשה לדחייה על הסף בתוך 14 ימים. נשלח אליהם בדואר רשום ביום .26-05-2010

.3 ביום 15-06-2010 התקבלה התייחסות מצד העוררים לטענות ב"כ המשיבה. התייחסותם

הועברה לב"כ המשיבה לתגובה.

.4 ביום 27-06-2010 התקבלה תגובת ב"כ המשיבה.

.5 מכיוון שהטענות הובאו ע"י הצדדים בכתב בצורה יסודית ומקיפה, מצאנו לנכון ליתר את

זימון באי כוח הצדדים לדיון והחלטתנו התקבלה על יסוד טענותיהם בכתב, כפי שיפורט

ערר 04-2010 עמוד 1

להלן.

.6 המשיבה העלתה שתי טענות שבגינן יש לדעתה לדחות את הערר על הסף: האחת מחמת

שהערר הוגש טרם הזמן הקבוע לכך בחוק והשנייה, מחוסר סמכות עניינית. מטעמים של

נוחיות הדיון נתייחס תחילה לטענה השנייה.

.7 טענת חוסר הסמכות העניינית: מקור הסמכות של וועדת הערר לענייני ארנונה הוא בחוק

הרשויות המקומיות (ערר על קביעת ארנונה כללית), תשל"ו-1976 (להלן: חוק הערר)

הקובע כי:

" .3 השגה

(א) מי שחוייב בתשלום ארנונה כללית רשאי תוך תשעים ימים מיום קבלת הודעת התשלום

להשיג עליה לפני מנהל הארנונה על יסוד טענה מטענות אלה:

()1 הנכס שבשלו נדרש התשלום אינו מצוי באזור כפי שנקבע בהודעת התשלום;

()2 נפלה בהודעת התשלום שמשיגים עליה טעות בציון סוג הנכס, גדלו או השימוש בו.

()3 הוא אינו מחזיק בנכס כמשמעותו בסעיפים 1 ו-269 לפקודת העיריות.

()4 היה הנכס עסק כמשמעותו בסעיף (8ג) לחוק הסדרים התשנ"ג - שהוא אינו בעל שליטה

או שחוב הארנונה הכללית בשל אותו הנכס נפרע בידי המחזיק בנכס.

(ב) אין באמור בחוק זה כדי להסמיך את מנהל הארנונה או את ועדת הערר לדון או להחליט

בטענה שמעשה המועצה של הרשות המקומית בהטלת הארנונה או בקביעת סכומיה היה

נגוע באי-חוקיות שלא כאמור בפסקאות ()1 עד ()3 של סעיף קטן (א) ... " (הדגשים שלנו -

וועדת הערר).

.8 לעניין הסמכות: סמכותה של וועדת ערר זו מוגבלת בחוק אך ורק לעניינים הקבועים בסעיף

3 לחוק הערר. בערר זה לא מעט עניינים שאינם בסמכות ולפיכך מנועה וועדת הערר מלדון

בם. סעיף 3 מקנה לוועדה את הסמכות לדון אך ורק ברשימה סגורה ומוגבלת של עניינים

אותם החליט המחוקק להפקיד בידיה. לבד מעניינים אלו, אין לה לוועדה כל סמכות לדון.

בכל העניינים הללו אין לוועדת הערר סמכות עניינית ולפיכך אסור לה לדון. כל דיון של

הוועדה בעניינים אלו יהיה Vires ,Ultra ותוצאותיו Factum Est .Non

.9 לטענה הראשונה כי הערר מוקדם: סעיף 6 לחוק הערר קובע במפורש:

"ערר וערעור

(.6א) הרואה עצמו מקופח בתשובת מנהל הארנונה על השגתו רשאי, תוך שלושים יום מיום

שנמסרה לו התשובה, לערור עליה בפני ועדת ערר." לשון החוק ברורה, משלא התקבלה

אצל העוררים תשובת מנהלת הארנונה להשגה, טרם נוצרה לעוררים הזכות להגיש ערר זה.

.10 משנאלץ לדחות את הערר בסוגיות אלו, לא נותיר את העוררים חסרי מזור, ונפנה אותם אל

בית המשפט המנהלי, אשר לו הסמכות לדון בכל אותם עניינים שאין בכוחה של וועדת ערר

זו לדון בם, אם עדיין יימצאו לנכון לאחר מתן החלטתנו בערר זה.

ערר 04-2010 עמוד 2

.11 טוענת ב"כ המשיבה כי שעה שהעוררים לא קבלו לידיהם את החלטת מנהלת הארנונה

בהשגה, לא ניתן היה כלל לערור ולפיכך אין כל סמכות לוועדת הערר לדון בערר. טענה זו,

הינה טענה נכונה וצודקת. לשון החוק מאד מדויקת והיא מקנה לוועדת הערר את הסמכות

לדון בערר שהוגש על החלטת מנהלת הארנונה בהשגה בתוך 30 ימים מיום שנתקבלה אצל

המשיג תשובת מנהלת הארנונה בהשגה. אין לה לוועדה זו, ככל שהדבר יכול להישמע

מאכזב, כל סמכות לדון בכל עניין, חשוב ככל שיהיה, אם אינו מבוסס על השגה שנדחתה

ושהוגש בתוך 30 ימים. גם הודעת ב"כ המשיבה כי היא נכונה, לפנים משורת הדין, לחזור

בה מטענתה המקדמית בדבר תוקפו של הערר שהוגש טרם קבלת ההחלטה בהשגה, בכל

הכבוד אין בה כדי להעניק סמכות מקום שאין סמכות לוועדת ערר זו. היה ותמצא מנהלת

הארנונה לחרוג ממנהגה ולהגיע עם העוררים לכדי הסדר לפנים משורת הדין – תבורך.

.12 צודקת ב"כ המשיבה בטענתה כי משלא התקבלה אצל העוררים החלטת המשיבה בהשגה,

לא ניתן להגיש ערר זה. גם מסיבה זו בלבד, יש כדי לדחות ערר נכבד זה על הסף. ייאמר

מיד, כי גם אם היינו מחליטים לדון בערר כאילו הוגש לאחר שהתקבלה בידי העוררים

התשובה בהשגה ( למרות שזו הרי לא יכלה להתקבל שכן נשלחה לעוררים בדואר רשום רק

יום לפני הגשת הערר) הרי שדין הערר היה להידחות מחמת הטענה האחרת והיא חוסר

סמכות עניינית.

.13 מכיוון שהחלטנו לדחות על הסף ערר זה, לא נזקקנו להתייחס לטענות לגופו של עניין, אותן

יוכלו העוררים, ככל שיבקשו לעשות כן, להעלות בפני בית המשפט המנהלי.

.14 לסיכום אנחנו דוחים את הערר על הסף מן הטעמים הבאים: ראשית מהסיבה כי טענות

בשאלת חוקיותו או אי-חוקיותו של צו ארנונה אינן בסמכות וועדת ערר זו ואין לוועדת הערר

כל סמכות לדון בהן שכן אין היא הערכאה המתאימה לטענות העוררים. ייאמר מיד כי

הערכאה המתאימה לדון בשאלות אלו היא בית המשפט המנהלי וכן נוסיף ונאמר שהנושא

נשוא ערר זה תלוי ועומד בפני בית המשפט העליון. ושנית, משלא קבלו לידם העוררים את

החלטת המשיבה בהשגה, לא קמה זכותם להגיש ערר זה ולפיכך לא יכול ערר זה לבוא אל

העולם.

.15 משיצאה החלטתנו כמפורט לעיל, לא נותר לנו אלא להתמודד עם שאלת ההוצאות בתיק זה.

עפ"י תיק בימ"ש לעניינים מנהליים, עמ"נ [חיפה] 206/08 חן רפאל נ' עיריית כרמיאל:

"צריך להחיל את הכלל שלפניו פוסקים הוצאות לזכות מי שההליך הסתיים לטובתו... כבר

ראינו שחיוב בהוצאות הוא בגדר סמכות שניתנה לועדת הערר על פי חוק..." וכן ראה עמ'נ

[חיפה] 436/01 בנק הפועלים בע"מ נ' מנהלת הארנונה של עירית חדרה, תק-מח 2003

()1 .13-02-2003

בהיעדר הוכחה לסכום ההוצאות שבהן נשא הזוכה בהליך, אנו מחילים את הוראות תקנה

512 לתקנות סדרי הדין האזרחי, התשמ"ד – 1984 ומחייבים את העוררים עפ"י התוספת

לכללי לשכת עורכי הדין (התעריף המינימלי המומלץ) תש"ס – .2000 אנו קובעים כי

העוררים ישלמו למשיבה הוצאות ושכ"ט עו"ד בסך 3,000 ₪ בתוספת ריבית והפרשי

הצמדה כחוק מיום מתן החלטתנו ועד לתשלום בפועל. קביעת ההוצאות לקחה בחשבון את

העובדה כי ראוי היה לעוררים לטפל בענייניהם בהתאם לחוק ולהוראותיו, להפנות את

טענותיהם לערכאה המתאימה, ולחסוך עבודה רבה ומיותרת של ב"כ המשיבה ושל חברי

וועדת ערר זו.

ערר 04-2010 עמוד 3

.16 החלטה זו התקבלה פה אחד והיא תועבר בדואר אלקטרוני אל העוררים ואל משרד באי כוח

המשיבה ותשלח אליהם גם בדואר רשום.

.17 ניתן ביום 28-06-2010 בגני תקווה.

______________ ___________ __________

רו"ח איזט מולינה ליוי אפל גוראל, עו"ד רז לבנת, עו"ד

חבר חבר יו"ר

ערר 04-2010 עמוד 4