פרוטוקול החלטות ערר לענייני ארנונה עירונית מס' 2

ועדת הערר לענייני ארנונה ערר מס' 2-2022

שליד עיריית גני תקוה

העורר גדעון הר חרמון

- נגד -

המשיב מנהלת הארנונה בעיריית גני תקוה

החלטה

.1 העורר הוא המחזיק של דירת מגורים בגני תקווה, שחויב החל משנת 2022 בארנונה בגין שטח של סוכך

מתקפל כשהוא פתוח באופן מקסימלי, בגודל 16.81 מ"ר המצוי מפלס הקרקע בהמשך של הדירה, בתעריף

החל על בניין.

.2 לאחר שנדחתה על ידי המשיבה השגה שהגיש העורר, הגיש העורר ביום 2.8.2022 את הערר דנן. במסגרת

הערר, המתייחס לשנת הכספים ,2022 העלה העורר את הטענה לפיה הסוכך הנמצא בדירתו הינו סוכך

מתקפל הבנוי משלושה פרופיליי אלומיניום שמכוסים ביריעת בד, שמצויים לטענתו במצב סגור רוב חודשי

השנה, למעט בחודשי הקיץ.

.3 מנגד, עמדת המשיבה במסגרת כתב תשובה מטעמה מיום ,18.9.2022 הינה שבהתאם לצו הארנונה של עיריית

גני תקווה, שטח הסוכך הינו בן חיוב בארנונה לאור הוראת סעיף 1.3 לצו, הקובעת שכ"שטח בנוי" יחשב

"שטח בו קיים או עליו בנוי מבנה מאיזה סוג שהוא" וכי "חישוב השטח הינו שטח המ"ר של המבנה

במדידה חיצונית של המבנה, כולל... מבני עזר". לשיטת המשיבה, הסוכך הוא "מתקן שנבנה" ולכן הוא

בגדר "מבנה". לטענת המשיבה המונח 'מבנה' הינו רחב ביותר, ולתמיכה בטענתה הזכירה את פסקי הדין

בעניין ע"א 600/800 חברת חלקות בגושים ,6758 ,6759 6760 בע"מ נ' הממונה האזורי על מס רכוש וקרן

פיצויים, אזור המרכז, ע"ש (ת"א) חניוני נחום ()94 בע"מ נ' מנהל הארנונה של עיריית תל אביב, ע"ש (ת"א)

טית בית בע"מ נ' מנהל הארנונה עיריית פתח תקוה ועמ"נ (חיפה) 328/06 חברת דואר ישראל בע"מ נ' מנהל

הארנונה קרית אתא. נוסף לכך, הפנתה המשיבה את וועדת הערר להחלטה בעניין ערר 1-2019 ו-.2-2019

לסיכום, עמדת המשיבה היא שהחיוב שהושת על העורר נעשה כדין.

.4 ביום 10.11.2022 התקיים דיון בערר. וועדת הערר יידעה את העורר בתחילת הדיון, בדבר זכותו להיות מיוצג

על ידי עורך דין ולהגיע לדיון כשהוא מיוצג. העורר עמד על רצונו לייצג את עצמו. במהלך הדיון ציין העורר

שפנה לעיתונאי שביצע תחקיר, ומצא שאין רשות נוספת במדינת ישראל שמחייבת סוכך מתקפל בארנונה.

המשיבה מצידה הבהירה במסגרת הדיון, לשאלת הוועדה כיצד מחויב שטח הסוכך בתקופות שהוא סגור,

שהשטח כולו ממוסה כשטח בניין בכל יימות השנה בהתאם לפוטנציאל השימוש בו, דהיינו בשטחו המלא

כשהוא פתוח. כמו כן הבהירה המשיבה בהתייחס לשאלת הוועדה בנוגע להיקף חיוב הארנונה של סוככים

מתקפלים כדוגמת הסוכך של העורר ברחבי העיר גני תקווה, שבשנת 2016 נערך סקר מטעם המועצה

ובעקבותיו חויב כל מי שמחזיק במתקן דומה בארנונה. במסגרת הדיון ניתנה החלטת הוועדה לפיה נדרשה

1

המשיבה להגיש בתוך 45 ימים ממועד הדיון, רשימה מדגמית של סוככים ברחבי המועצה, שטחם והחיוב

בגינם.

.5 ביום 2.1.2023 ולאחר החלטת הוועדה לאשר ארכה להגשת הנתונים על ידי המשיבה, הגיש העורר בקשה

המבקשת מהוועדה לשקול בשנית החלטה בעניין הארכה. עוד באותו יום ניתנה החלטת הועדה לפיה הוועדה

אינה מחויבת להעביר בקשה למתן ארכה לתגובת המשיב, ובנסיבות העניין, מאחר שנימוקי המשיבה שכנעו

את הוועדה והוועדה סבורה כי לעורר לא ייגרם כל נזק בשל ארכה כאמור, ניתנה הארכה. הוועדה אף קבעה

שהיא אינה מהווה ערכאת ערעור על החלטותיה ועל כן אין מקום לבקשת העורר מהוועדה לעיון חוזר

בהחלטתה.

.6 ביום 26.12.2023 ביקשה המשיבה ארכה בת 30 יום להגשת הנתונים אותם התבקשה להגיש לוועדה, אשר

אושרה על ידי הוועדה ביום ,29.12.2022 וביום ,30.1.2023 ולאחר שהנתונים הנדרשים לא הוגשו לוועדה על

ידי המשיבה, ניתנה החלטה בזו הלשון:

"ביום 10.11.2022 נערך דיון בתיק, שבסופו התבקשה המשיבה להגיש לוועדה רשימה מדגמית של סוככים

ברחבי המועצה, ואופן החיוב שלהם בארנונה, וזאת בתוך 45 ימים ממועד הדיון.

ביום 29.12.2022 פנתה באת כוח המשיבה לוועדה, בבקשה לארכה בת 30 יום להגשת הנתונים וארכה זו

ניתנה לה, כמבוקש.

יצוין שהגם שבמסגרת בקשת הארכה צוין בטעות שמועד הדיון וההחלטה המקורית להגשת הנתונים היה

,10.12.2022 אין בכך לשנות את המועד הנכון - קרי .10.11.2022

בהתאם לכך, היה על המשיבה להגיש את הנתונים הנדרשים כאמור בתוך 75 ימים ממועד ההחלטה

המקורית, דהיינו - עד ליום ,25.1.2023 ואולם עד היום לא הוגשה רשימה מדגמית .

לאור האמור, על המשיבה להעביר רשימה מדגמית לכל המאוחר עד ליום .5.2.2023

היה ולא תועבר רשימה עד למועד זה, תינתן החלטה בערר על סמך הנתונים שבפני הוועדה".

.7 ביום 6.2.2023 הגישה המשיבה הודעת עדכון, במסגרתה טענה ש"לאחר בדיקות כאמור שבוצעו על ידי

המשיבה, מצאה המשיבה כי על אף הנחיות עבודה שניתנו על ידה למודדים מטעמה, בין היתר במסגרת

סקר נכסים הגדול האחרון שבוצע בשנת ,2016 לפיהן יש לחייב בארנונה מרקיזות/סוככים למעט אם הינם

מקרים שטח שאינו בנוי (אדמה, כביש, קרקע לא מרוצפת( - בפועל, בטעות, המודדים לא לקחו בחשבון

במדידות, את השטח המקורה על ידי מרקיזה/סוכך מתקפל אשר נפתח ונסגר לחלוטין באופן שבמקרה של

סגירתו, לא נשארת מסגרת חיצונית". המשיבה אף צילמה קטע מתוך דף הנחיות למודדים שבו נאמר

שמרקיזה/סוכך תיחשב כקירוי למרפסת, אלא אם הקירוי הוא לשטח אדמה שאינו בנוי (כמו אדמה / כביש/

קרקע לא מרוצפת) שאז שאין לחייבה כי לא עומדת בהגדרת שטח בנוי. המשיבה המשיכה וטענה ש"במרבית

המקרים שנמצאו ונבדקו על ידה, החיוב בארנונה במקרה של מרקיזה/סוכך כאמור, היה בכל מקרה בשל

קיום קירוי נוסף בנוי הקיים מעל המרקיזה/סוכך" בעוד ש"במקרה של העורר, נעשתה מדידה פרטנית

עקב פנייתו להפחתת שטחים בנכס". לפיכך ביקשה המשיבה ארכה נוספת בת 10 ימים "לבחינת החיוב של

הסוכך/מרקיזה של העורר בארנונה ובחינת חיוב מרקיזות / סוככים בארנונה בכלל".

2

.8 בו ביום הועברה הודעת המשיבה כאמור לתגובת העורר, וכבר באותו יום שלח העורר את תגובתו, במסגרתה

התנגד למתן ארכה נוספת, וחזר וטען שיש לקבל את הערר. ביום 19.2.2023 ניתנה החלטת הוועדה לפיה

"בהתחשב בתגובות העורר, ולאור העובדה שחלפו 13 יום ממועד הודעת עדכון מטעם המשיבה, במסגרתה

ביקשה המשיבה ארכה בת 10 ימים נוספים להודיע על עמדתה ביחס לחיוב סוככים/מרקיזות, ובהתחשב

בכך שהחלטה בתיק זה תהיה בעלת השפעה רוחבית, ניתנת למשיבה אפשרות להודיע על עמדתה עד ליום

.21.2.2023 לאחר מכן יועבר התיק למתן החלטה סופית בין אם תוגש עמדת המועצה ובין אם לאו".

.9 מאחר שלא הוגשה עמדת המשיבה עד ל-21.2.2023 עבר התיק למתן החלטה.

.10 למען לא יהא הדף חסר יצוין שביום 2.4.2023 הגיש העורר בקשה למתן החלטה בתוך 48 שעות, בעקבותיה

ניתנה החלטה כדלקמן:

"ביום 19.2.2023 אפשרנו למשיבה להודיע על עמדתה עד ליום 21.2.2023 וקבענו שלאחר מכן יועבר התיק

למתן החלטה סופית בין אם תוגש עמדת המועצה ובין אם לאו. היות שלא הוגשה עמדת המשיבה, עבר

התיק למתן החלטה, משמע - הצדדים אינם רשאים עוד להגיש ראיות ו/או טענות נוספות ביחס לערר זה.

בכל הכבוד הראוי, אין הועדה מחויבת לסד זמנים, ובהתאם, החלטה תינתן בהקדם האפשרי בהתאם ליומן

חברות הועדה.

העורר מתבקש להיתאזר בסבלנות עד לקבלת החלטה".

דיון והחלטה

.11 לאחר שעיינו בכתבי הטענות ובבקשות שהגישו הצדדים, ושמענו את הצדדים בדיון בערר, אנו סבורות שדין

הערר להתקבל.

.12 כאמור, סעיף 1.3 לצו הארנונה קובע שכ"שטח בנוי" יחשב "שטח בו קיים או עליו בנוי מבנה מאיזה סוג

שהוא. חישוב השטח הינו שטח המ"ר של המבנה במדידה חיצונית של המבנה, כולל השטח שמתחת

לקירות החיצוניים והקירות הפנימיים, וכולל חדרי כניסה מדרגות, מעברים, שטחי מרפסות מקורות,

שטחי חניה מקורה, שטחי מקלט, מחסן, מרתף, חדרי הסקה, יציעים ומבני עזר בין אם הם בנויים במפלס

אחד או במפלסים אחדים, בין אם רשומים כיחידת רישום אחת או כמס' יחידות רישום בכל שימוש

שהוא".

.13 כפי שנקבע בעניין עעמ 1721/10 מועצה מקומית גני תקווה נ' זאב קופלביץ ו-70 אח' בעניין הגדרת "שטח

בנוי" שבצו הארנונה של עיריית גני תקווה (בזמן מתן פסק הדין – מועצה מקומית): "בחינת לשון הגדרת

השטח לחישוב בצווי הארנונה השונים של המועצה מעלה כי היא בנויה מהגדרה כללית ומרשימת דוגמאות

בלתי ממצה..".

כלומר, הגדרת שטח בנוי רחבה דיה כדי לכלול כל סוג של קירוי.

.14 ואולם, בהתאם לטענת העורר בעניין דנן, הסככה המתקפלת אינה פתוחה בכל ימות השנה. באת כוחה של

המשיבה ציינה במסגרת דיון בפנינו ש"אין חולק שמדובר על איזושהי קונסטרוקציה, גם אם היא נמצאת

בחלק מימות השנה כן ובחלק מימות השנה לא". עם זאת, לשאלת הוועדה ענתה באת כוח המשיבה ש"אנחנו

לא באים לבדוק את התושב מתי הוא פותח ומתי הוא סוגר. זה החלטה של התושב. בפועל מחייבים על

הפוטנציאל". דהיינו, לא היתה מחלוקת בין הצדדים שהסככה לעיתים פתוחה ולעיתים מקופלת וסגורה,

3

אך המועצה הבהירה שהיא מחייבת לפי פוטנציאל השימוש, שכן העורר יכול להחליט מתי לפתוח את הסככה

ומתי להשאירה סגורה.

.15 אכן בדיני הארנונה מקובל לחייב בהתאם לפוטנציאל השימוש. כך למשל, נכס שלא נעשה שימוש בחלקו,

יחויב בגין מלוא שטחו שכן קיים פוטנציאל להשתמש בו (ר' למשל עמ"נ (ת"א) 56524-02-14 מנהל הארנונה

של עיריית הרצליה נ' אינטרגאמא נכסים בע"מ). ואולם, עקרון יסוד בדיני הארנונה הוא גביית מס אמת

(ר' למשל ע"א 8417/09 עיריית ירושלים נ' ששון לוי שם נקבע ש"גביית מס אמת היא עיקרון יסוד בדיני

המס – "נשמת החוק ותכליתו" (ע"א 1527/97 אינטרבילדינג חברה לבנין בע"מ נ' פקיד שומה ת"א ,1 פ"ד

נג()1 ,699 719 ()1999; ראו גם: ע"א 4030/03 מפעלי גרנות אגודה שיתופית חקלאית מרכזית בע"מ נ' מס

הכנסה פקיד שומה למפעלים גדולים, פס' 30 לפסק דינו של השופט י' עדיאל ([פורסם בנבו], )2.7.2007").

בעוד שחדר שלא נעשה בו שימוש צריך להיות ממוסה לפי פוטנציאל השימוש שלו, מאחר שגם כשלא נעשה

בו שימוש הוא עונה להגדרת מבנה, וכך גם במקרה של סככה קבועה שגם אם לא יושבים תחתיה, השטח

תחתיה לעולם יהיה מקורה ועל כן בין אם נהנים מהסככה ובין אם לאו יש להטיל ארנונה בגינה בהתאם

לפוטנציאל השימוש בה, במקרה של סככה מתקפלת, בזמנים שהסככה סגורה, השטח מתחתיה אינו שטח

מקורה ואינו עונה להגדרת שטח בנוי. במצב דברים זה, חיוב בהתאם לפוטנציאל השימוש סותר את עקרון

היסוד עליו עמדנו – של חיוב במס אמת.

.16 מילים אחרות, בשונה מסככה קבועה, שניתן לחייבה בהתאם לפוטנציאל השימוש בה, אנו סבורות שסככה

מתקפלת או מרקיזה שאינה פתוחה באופן קבוע, לא ניתן לחייב בארנונה כשהן אינן פתוחות.

.17 כפי שהזכרנו, בהתאם לדברים שציינה באת כוח המשיבה בפני הועדה, העירייה לא יודעת לאמוד מתי סככה

פתוחה ומתי לא. עם זאת, לדעתנו אין בכך כדי לאפשר לעירייה להטיל חיוב באופן גורף בגין שטחה המלא

של הסככה כשהיא במצב פתוח, גם כאשר היא סגורה.

.18 לפיכך, אנו סבורות שבאין דרך לפקח על התקופות בהן הסככה קבועה, אין להטיל את הקושי בשיערוך

התקופות בהן הסככה פתוחה לעומת התקופות בהן היא סגורה, על כתפי נישומים ולחייבם באופן גורף בניגוד

לעקרון יסוד בגביית ארנונה.

.19 מסקנתנו מתחזקת לאור התרשמותנו שהעירייה לא מטילה חיוב אחיד על ככל הנישומים שבנכסיהם סככות

מתקפלות בתחום שיפוט העירייה, נוכח אי הצגת ראיות על ידי המשיבה בדבר היקף התופעה של חיוב סככות

מתקפלות בתחום שיפוט העירייה. יתרה מכך, המשיבה הודתה בהגינותה בהודעתה מיום 6.2.2023

ש"בפועל, בטעות, המודדים לא לקחו בחשבון במדידות, את השטח המקורה על ידי מרקיזה/סוכך מתקפל

אשר נפתח ונסגר לחלוטין באופן שבמקרה של סגירתו, לא נשארת מסגרת חיצונית" וכן ש"במרבית

המקרים שנמצאו ונבדקו על ידה, החיוב בארנונה במקרה של מרקיזה/סוכך כאמור, היה בכל מקרה בשל

קיום קירוי נוסף בנוי הקיים מעל המרקיזה/סוכך" בעוד ש" במקרה של העורר, נעשתה מדידה פרטנית

עקב פנייתו להפחתת שטחים בנכס".

סיכום:

.20 התוצאה – טענת העורר לפיה אין לחייב סוכך מתקפל / מרקיזה מתקבלת.

.21 לאור החלטתנו כמפורט לעיל, נותרה לנו התמודדות עם שאלת ההוצאות. עפ"י קביעת כב' השופט א' קיסרי

בעמ"נ [חיפה] 206/08 חן רפאל נ' עיריית כרמיאל: "משקיבלה הוועדה את עררו של המערער, צריך היה

4