פרוטוקול מליאה מס' 29
ישיבת מליאה מן המניין מס' 29
מיום שלישי, 14 ביולי ,2026 כ"ט תמוז תשפ"ו
השתתפו: מר עומר שלומוביץ - סגן ראש העיר ומ"מ לראש העיר
מר מיכאל לוין - חבר מועצה
גב' אורלי רובין שטול - חברת מועצה
גב' נופר מזולה בלולו - חברת מועצה
מר יונה בקלצ'וק - חבר מועצה
מר טל מתתיהו - חבר מועצה
מר אמיר רחמנינוב - חבר מועצה
מר אלי רבי - חבר מועצה
נוכחים: ערן חמו - מנכ"ל העירייה
עו"ד אושרת מצליח קרנט - יועמ"ש
גב' גורן לין אלרגנד - גזברית העירייה
גב' נעמה קורן - מבקרת
מר אמנון מססה - קב"ט
רו"ח רוני דנה - יועץ
נוצר על ידי
1
על סדר היום:
[ 1 ] אישור פרוטוקול ישיבת מליאה מס' 28 מתאריך .............................................................9/6/26 8
[ 2 ] דיווחי ראש העיר. ............................................................................................................ 9
[ 3 ] תב"רים. ...................................................................................................................... 10
[ - ] תב"ר חדש 894 - חינוך סביבתי .2025-2027 ......................................................................... 10
[ - ] תב"ר 751 - רכישת רכבי עבודה.......................................................................................... 10
[ - ] תב"ר 832 - נגישות בישיבת נהרדעא................................................................................... 10
[ 4 ] דיון בדוחות הכספיים של העירייה לרבעון 1 .2026 ................................................................. 10
[ 5 ] אישור לקיחת הלוואה מבנק בסך של עד 40 מליון ₪ (כחלק מהאישור העקרוני שניתן) לתקופה של עד 15
שנים, בריבית שנתית של עד פריים מינוס %,0.2 עם או בלי גרייס של עד 3 שנים לטובת קריית החינוך
החדשה בלב הבקעה. לטובת ההלוואה תשעבד העירייה לבנק את כלל ההכנסות העצמיות שלה................ 14
[ 6 ] אישור קבלת מסגרת אשראי לזמן קצר מבנקים (משיכת יתר) בסכום של עד 5 אחוז מהתקציב השוטף של
העירייה, בעמלת הקצאת מסגרת של עד %0.6 שנתי ובריבית שנתית בגין ניצול המסגרת של עד פריים מינוס
%,0.2 וזאת לצורך ניהול תזרים המזומנים השוטף וגישור על פערי עיתוי בין תקבולים לתשלומים. לטובת
האשראי תשעבד העירייה לבנק את כלל ההכנסות העצמיות שלה. .................................................... 16
[ 7 ] אישור חוזה בכירים לדובר.ת העירייה ,%,60%-70 משכר מנכ"ל. .............................................. 18
[ 8 ] אישור חוזה בכירים למנהל.ת אגף תאום, תכנון ,בקרה ומיזמים עירוניים,%,60%-70 משכר מנכ"ל. ... 19
נוצר על ידי
2
פ ר ו ט ו ק ו ל
עומר שלומוביץ [סגן ו-מ"מ ראש העיר]: ישיבת מליאה מספר .29 סדר היום: .1 אישור פרוטוקול ישיבת
מליאה מספר 28 מתאריך .9/6/2026
עו"ד אושרת מצליח קרנט [יועמ"ש]: לפני שמתחילים, נוסיף רק סעיף.
ערן חמו [מנכ"ל העירייה]: בפתח הישיבה אני רוצה להעלות נושא לדיון שקיבלנו עליו פניות, נוגע בשינוי
תדירות הפינוי של הדחסנים בבנייני מגורים. גם יניב הגיש בקשה לסדר בעניין הזה, אבל בחרנו להעלות את
הנושא, כי אנחנו חושבים שזה נושא שחשוב שיקבל הסבר לציבור בפורום הזה, ואחר כך נעביר הסבר, ואחר
כך נעביר-
יונה בקלצ'וק [חבר מועצה]: ... אנחנו מדברים על הנושא.
ערן חמו [מנכ"ל העירייה]: אל תחתוך אותי בבקשה.
יונה בקלצ'וק [חבר מועצה]: לא, לא, אני שואל אם אתה מדבר על הנושא.
עומר שלומוביץ [סגן ו-מ"מ ראש העיר]: אל תחתוך. אני מדבר, אתה תשמע. הכול יהיה ברור.
יונה בקלצ'וק [חבר מועצה]: אני נהנה מסדרת החינוך של אושרת, היא מנסה ...
עומר שלומוביץ [סגן ו-מ"מ ראש העיר]: יונה, סבבה. תמשיך.
ערן חמו [מנכ"ל העירייה]: מאחר שזה לא רשום בהזמנה, אז אנחנו צריכים את ההסכמה של כולם, ואז
אני אוכל להציג.
עומר שלומוביץ [סגן ו-מ"מ ראש העיר]: יש מישהו שמתנגד? כולם בעד? להעלות לסדר היום.
החלטה: מליאת המועצה מאשרת פה אחד להעלות על סדר היום סעיף דיון בעניין פינוי דחסניות מחדרי
אשפה בבניינים.
ערן חמו [מנכ"ל העירייה]: טוב, אז יש פה מצגת שהכנתי, כדי שהנושא הזה יוכל להיות מוסבר כמו שצריך.
ניר נמצא איתנו כאן בזום, כדי שאם יהיו שאלות, אז הוא יוכל גם לענות. אני מתחיל רגע את הסיפור בהסבר
למה, נזיז רגע את ניר. מאיפה בכלל הדבר הזה הגיע? לפני כמה חודשים, אולי חצי שנה, התחילו להגיע אלינו
נוצר על ידי
3
פניות בנוגע לריח שמגיע מחדרי דחסנים משוטים של אשפה בחלק מהמבנים. ניסינו להבין מאיפה התלונות
האלה מגיעות. לא הצלחנו להבין למה זה פתאום מתחיל להגיע. הקמנו צוות שעשה עבודה והלך לבדוק את
הנושא. הצוות מורכב מניר אריאלי - מנהל אגף חזות העיר, אורן הלוי - מנהל אגף הנדסה, תומר, שמנהל
את השפ"ע, ויועץ שהוא אחד הבכירים בתחום, קוראים לו ירוחם איש-גור. הוא יועץ שמלווה אותנו, הוא
מלווה עוד המון רשויות עם עשרות שנים של ניסיון. ביקשנו מהם להבין מה מקור הריח. המסקנה החד
משמעית של הצוות הזה הייתה שמקור הריח לא קשור לתדירות פינוי, הוא קשור למצב האחזקה של חדרי
האצירה. תיכף אני אסביר גם איך הדברים האלה, יש פה הסבר מפורט, איך זה עובד בתוך החדרים.
אורלי רובין: רק מה זה חדרי אצירה? זה חדרי האשפה?
ערן חמו [מנכ"ל העירייה]: חדרי אשפה, איפה שהדחסן יושב. הצוות מצא שאנחנו מפנים את האשפה
הזאת, שבתוך הדחסנים, בקצב מוגבר, גדול מדי. מתוך כל הדבר הזה, החלטנו לצאת למהלך שמצמצם את
כמות ימי הפינוי ומייצר יכולת שלנו לעשות בקרה יותר גבוהה, באמצעות ועדי הבתים על החדרים והאחזקה
שלהם. עכשיו, אני רוצה רגע קצת נתונים, ומיד אחר כך אני אסביר גם איך זה עובד.
אמיר רחמנינוב [חבר מועצה]: זה לא יוצר עודף אשפה? אתה מצמצם ימים.
ערן חמו [מנכ"ל העירייה]: מצמצם את הימים.
עומר שלומוביץ [סגן ו-מ"מ ראש העיר]: תיכף, שנייה.
ערן חמו [מנכ"ל העירייה]: הכול נמצא פה, יש פה ממש היררכי. יש פה נתונים שהם ערב השינוי. הנתונים
מדברים על 38 דחסנים שיושבים במבנה מגורים. יש עוד דחסנים שיושבים לא במבנה מגורים, וזה פחות
רלוונטי. הפינוי היה בממוצע של 600 קילו משקל דחסן. שזה בעצם 15 אחוז מתוך הנפח המלא שלו.
הדחסנים הם דחסנים של 4 טון בתוך הבניינים, ומשך ממוצע של נסיעה עם אותו דחסן כמעט ריק לחירייה
הלוך חזור לוקח שעה וחצי, בסדר? זה הבסיס שאיתו התחלנו. תהליך הפינוי הוא כזה - הנהג של המשאית
מתקשר עם חברת האחזקה של הבניין. חברת האחזקה מודעת למועד שהדחסן יוצא מתוך הבניין. החברה
אמורה, ברגע שהחלק שיוצא, זה החלק הזה, יוצא מתוך הבניין, החלק שהוא מעבר לקו האדום, יוצא מתוך
הבניין, לתחזק את החלק שנשאר, תיכף אנחנו נראה את המשמעויות של הדברים האלה, לנקות את החדר.
הנהג, אחרי שהוא פינה את האשפה בחירייה, אמור לנקות ולשטוף את הדחסן, את החלק הפנימי. ואז בעצם
אחרי שעה וחצי, שני החלקים חוזרים להתחבר בחדר, כששניהם נקיים, והחדר אמור להיות במצב תחזוקתי
מצוין. כשזה עובד, זה נראה כך. זה חדר שמתוחזק ברמה טובה. תיכף אני ארד גם לרזולוציה של הפרטים
שלו. כשזה לא עובד, זה נראה כך. יש פה סרטון, תיכף נפעיל אותו. נשתיק את הסאונד. אבל תיכף תוכלו
לראות. זה הדחסן שנותק החוצה, מה נשאר בצד השני. אם חברת האחזקה את זה לא מנקה, אז כשהדחסן
נוצר על ידי
4
יחזור, הוא יפגוש את הזבל המסריח הזה שם, וזה יסריח, זה ימשיך להסריח. יש פה צילום מצד ימין של
בדיוק הסיטואציה הזאת. שזה מה שהדחסן שיחזור יפגוש. זה מקור הריח.
עו"ד אושרת מצליח קרנט [יועמ"ש]: וגם יש מעל הדחסנית למעלה.
ערן חמו [מנכ"ל העירייה]: עוד חלקים. עכשיו, מקור הריח, בעצם מה שאנחנו אומרים, הוא לא בדחסן.
דחסן מתוחזק ותקין יכול להישאר ללא פינוי לפחות שבוע ימים. זה לא אני אומר, זה אומר ירוחם איש-
גור, אותו יועץ תברואה שלקחנו. אין שום בעיה, כי הדחסן הוא בעצם אלמנט אטום וסגור. אבל כשאנחנו
רואים פה חדר, ואני פה כן, באחרים לא אמרתי איזה מקומות אלה, אבל כשזה מתוחזק ונקי, אז כן ניתן
קרדיט – דרך המשי ,10 רואים פה את הלוגו שלהם. החדר שלהם מתוחזק לעילא ולעילא. אנחנו רואים כאן
שתעלות הניקוז שלהם נקיות, שהשוט האשפה סגור, נקי, שהמזגן פועל באופן קבוע, שהדחסן מתוחזק ונקי
והרצפה נקייה. אין שום סיבה שיהיה ריח. אמרנו - מקור הריח הוא מחדר דחסן לא נקי ומרכיבים של החדר
שלא פעילים, כמו מזגן או מפוחים. מזגן שדואג שהטמפרטורה תישאר נמוכה וקבועה, מפוח שדואג
שהריחות, אם יהיו, יוצאים מתוך החדר לא לכיוון המקומות שהתושבים יוצאים, אלא מחוץ לבניין. דחסן
תקול או מחורר, שפה אני רוצה להראות לכם איך נראה דחסן, זה דחסן שעומד בהנפה בדיוק. תסתכלו מה
קורה בחלק התחתון שלו, איזה חורים יש פה, שאפשר להכניס יד. אם אפשר להכניס יד, אני מניח שהריח
יוצא בדיוק באותה צורה, אוקיי? אז בכזה דבר לא יעזור כלום, גם אם נפנה את זה כל שעה, את החדר,
החדר יסריח. החדר יסריח, כל הבניין יסריח.
אמיר רחמנינוב [חבר מועצה]: חברת התחזוקה צריכה לטפל בזה?
ערן חמו [מנכ"ל העירייה]: כן. הדחסן הוא לא דחסן עירוני, הדחסן הוא חלק מהציוד של הבניין. הבניין
אמור לתחזק דחסן, אנחנו רק מפנים את הזבל ומחזירים אותו. מפעילים מערכת שמוציאה ומחזירה חזרה
את החלק הנתיק של הדחסן. המסקנות שלנו הן שמקור הריח, כמו שהראיתי, לא בכמות ימי הפינוי. הריח
מגיע מאחזקה לקויה של הדחסן או חדר האצירה. אני מדגיש פה את העניין של הפעלה של מזגנים, גם חוסר
הפעלה של מזגן יכול לעשות ריח. כל המערכת הזאת היא מערכת אחת סגורה. אנחנו מלווים את המהלך
באופן צמוד. כל פנייה שמגיעה אליי ללשכה, מטופלת ישר עם הצוות של אורן, ניר, תומר וירוחם איש-גור.
הצוות שעשה את הבדיקה מגיע לשטח, למבנה, נפגש עם איש האחזקה של הבניין ועם הוועד ביחד, ובודק
את כל המתקן. אם יש הערות או מסקנות, אנחנו מוציאים אותן בכתב, עם דברים שהם צריכים לטפל כדי
שהריח ייעלם, כי אז התחזוקה תתוקן. בנוסף, אנחנו נקיים מפגש עם חברות האחזקה, כדי להבהיר להן
בדיוק את המצגת הזאת. נבהיר מה צריך לעשות. את המצגת הזאת נעלה גם לאתר, כדי שהדברים יהיו
ברורים ושקופים, כי יכול להיות שהמהלך שלנו לא לווה בהסברה מספיקה, אבל אני מקווה שעכשיו הדברים
הרבה יותר ברורים.
נוצר על ידי
5
יונה בקלצ'וק [חבר מועצה]: ערן, יש לי שאלה. יש חברות תחזוקה שהן מתחזקות כמה בניינים, אותה
חברה, או שכל בניין זה חברה אחרת?
ערן חמו [מנכ"ל העירייה]: יש כמה חברות שעוסקות ...
יונה בקלצ'וק [חבר מועצה]: האם יש הבדל בין בניינים עם חברת תחזוקה אחת וחברת התחזוקה אחרת?
ערן חמו [מנכ"ל העירייה]: בטח, אתה ראית.
יונה בקלצ'וק [חבר מועצה]: לא, לא. לא, אני מתכוון שאותה חברה שמחזיקה כמה בניינים-
ערן חמו [מנכ"ל העירייה]: אני לא יודע להגיד.
יונה בקלצ'וק [חבר מועצה]: בבניינים מסוימים זה ככה ובבניינים אחרים זה אחרת?
ערן חמו [מנכ"ל העירייה]: אני מניח שיכול להיות, אבל אני לא רוצה רגע להגיד. זה כמו שאתה מחזיק
עוזרת בית בבית, ויכול להיות שאצלך היא מנקה סבבה, ואצל השכן שלך היא מורחת. זה אותו דבר. צריך
להקפיד על הדברים האלה. אם ועד בית חזק ומקפיד, כמו בדרך 5 ... ,10 אז זה נראה ככה.
אורלי רובין: אני .4 לא, 10 זה הגבוה של אלה.
יונה בקלצ'וק [חבר מועצה]: הבנתי שיש בניינים או בניין, לא יודע, תקן אותי אם אני טועה, שוויתרו על כל
הדבר הזה והכניסו פחים ירוקים רגילים.
ערן חמו [מנכ"ל העירייה]: לא, לא ניתן להמיר דחסן לפחים, זה כל המנגנון.
עו"ד אושרת מצליח קרנט [יועמ"ש]: לא, להיפך. אני אגיד לך מה יכול להיות שקרה. הדחסנית שלהם
הייתה תקולה, ברמה שאי אפשר באמת לפנות את הדחסנית. כדי שיפנו להם מהבניין, אז שמו בינתיים
פחים ירוקים זמניים, כדי שיהיה בינתיים פינוי כלשהו. זה יכול להיות מה שקרה, כי יש כמה דחסניות, אני
יודעת אישית, על כמה בניינים עם דחסניות תקולות, שביקשנו שוב ושוב-, זה יכול להיות כמה, הם סוגרים
גם את השוט, אבל לא משנה. כדי שיהיה פינוי מאיפשהו, אז הם יכולים לשים פחים ירוקים ונפנה, אבל זה
לא אידיאלי.
ערן חמו [מנכ"ל העירייה]: רגע, ניר אומר שהוא פה ואיכשהו זה לא-
נוצר על ידי
6
ניר אריאלי [מנהל אגף חזות העיר]: באילות יש בניין שהיה לו שוט והוא ביקש לעבור לפחים. אם אני זוכר
טוב, יש גם במשי, פשוט זה אצלי במשרד, אבל יש שני בניינים שביקשו לוותר על הדחסן, ושמנו להם פחי
.1100 מפנים להם בצורה רגילה.
ערן חמו [מנכ"ל העירייה]: ואז הם יורדים בעצם לא לשוט, הם יורדים למטה וזורקים?
ניר אריאלי [מנהל אגף חזות העיר]: הם יורדים לחדר אשפה רגיל, כן.
עו"ד אושרת מצליח קרנט [יועמ"ש]: אז יש כאלה.
ניר אריאלי [מנהל אגף חזות העיר]: ... כאלה מתוך ה-,42 מתוך ה--44
ערן חמו [מנכ"ל העירייה]: בעצם זה מנטרל את השוט?
יונה בקלצ'וק [חבר מועצה]: ואז מוטרדי הריח לא קמים?
ערן חמו [מנכ"ל העירייה]: זה לא קשור.
יונה בקלצ'וק [חבר מועצה]: לא, אני שואל ...
ערן חמו [מנכ"ל העירייה]: אם לא מנקים את החדר, אז כן.
עומר שלומוביץ [סגן ו-מ"מ ראש העיר]: אני גר כפול, גם 28 וגם ,30 שאין שם את הדחסנית, זה בפחים.
אם ועד הבית לא דואג לניקיון, תוך שנייה זה, לא יעזור. את הפחים שלנו מפנים פעמיים-שלוש בשבוע, כן?
אבל אם לא מנקים, אין שום שאלה. זה עניין-
אמיר רחמנינוב: עוד מעט יתחילו. הכול מתחיל ומסתיים בתרבות שלהם. זריקת זבל.
עומר שלומוביץ [סגן ו-מ"מ ראש העיר]: בדיוק. זה כמו בבית שלך, אתה צריך לפנות את הזבל. אני חושב
שמה שכתוב בסעיף 4 זה הדבר החשוב ביותר, שצריך לקיים מפגש עם חברות התחזוקה. הם עובדים על זה
פה בעירייה כבר כמה זמן. זה לא בא בהפתעה, כי תכננו לעשות את זה. נקיים מפגש, ויגידו להם - חבר'ה,
קחו בחשבון. הוועדים צריכים ללחוץ על חברות הניהול שיעשו את זה, אחרת לא נגמור עם זה.
ערן חמו [מנכ"ל העירייה]: לנו אין מנוף מול חברות הניהול.
נוצר על ידי
7
עומר שלומוביץ [סגן ו-מ"מ ראש העיר]: לא, ראית איך נראים פה פחים. פח כזה, צריך להחליף אותו. מה
השאלה?
אמיר רחמנינוב [חבר מועצה]: אתה יכול לתת את האופציה אבל אם רוצים להוריד פחים. אנחנו לא מונעים
מהם?
עומר שלומוביץ [סגן ו-מ"מ ראש העיר]: לא משנה, עזוב.
ערן חמו [מנכ"ל העירייה]: מבחינתם, זה אומר לרדת למטה לזרוק את הזבל.
עומר שלומוביץ [סגן ו-מ"מ ראש העיר]: לפחים יש יתרונות ויש חסרונות. גם לשוטים יש יתרונות
וחסרונות. אבל אם נראה פח של שוט, כמו שהוא נראה פה, ההוא, אז מה הרעיון בכלל?
ערן חמו [מנכ"ל העירייה]: צריך לגופו של בניין גם לטפל, כי יש-
אמיר רחמנינוב [חבר מועצה]: בגוש הצפוני עושים פנאומטי?
ערן חמו [מנכ"ל העירייה]: לא, לא.
אמיר רחמנינוב [חבר מועצה]: זה אמור לחסוך את כל הבלגן הזה.
ערן חמו [מנכ"ל העירייה]: זה לא אמור, זה אותו דבר. יש לזה בעיות אחרות. פנאומטי תקלה זה אומר
שאף אחד בכל הבניינים לא יכול לזרוק זבל.
עומר שלומוביץ [סגן ו-מ"מ ראש העיר]: אני בכלל שמעתי שבגוש החדש בתל אביב, בבניינים החדשים,
אתה זורק את הפח בכלל לא קשור לבניין. אתה זורק את הזבל, יש עיר שלמה מתחת לבניין, שמפנים את
זה בכלל למקום אחר.
ערן חמו [מנכ"ל העירייה]: אבל בנפחים שלנו, זה נפח קטן מדי. 1,200 זה היה קטן מדי. האחזקה והתקלות
האלה הופכות להיות מורכבות יותר.
עומר שלומוביץ [סגן ו-מ"מ ראש העיר]: טוב, תודה, ערן. תודה לכולם. בואו נמשיך. תודה.
[ 1 ] אישור פרוטוקול ישיבת מליאה מס' 28 מתאריך .9/6/26
עומר שלומוביץ [סגן ו-מ"מ ראש העיר]: מי בעד? כולם בעד, תודה.
נוצר על ידי
8
החלטה: מליאת המועצה מאשרת פה אחד את פרוטוקול ישיבת מליאה מס' 28 מתאריך .9/6/26
[ 2 ] דיווחי ראש העיר.
עומר שלומוביץ [סגן ו-מ"מ ראש העיר]: אני אעדכן רק דבר אחד. אנחנו מנהלים מזה כמה חודשים פעילות,
שמטרתה סנכרון של כל גורמי הביטחון ביישוב ובחוץ, לטובת מתן מענה מיטבי בנושאים שונים, שכוללים
נוער, פעילות בקיץ בגלל החופשה, אלימות מסוגים שונים, שמירה על רכוש, אכיפת קורקינטים וכל הדברים
שכרוכים בזה. מה שאנחנו עשינו זה בעצם יצרנו גוף אחד מסונכרן, שכולל את סיירת עידו, מחלקת הביטחון,
מחלקת פיקוח, מחלקת נוער, שיטור עירוני, מתנדבים של המשטרה והמשטרה עצמה. אנחנו מנהלים את
זה, אני וערן. מדי יום חמישי, יש פה פעילות איתם של סנכרון, ואז הם יוצאים לשטח באחד הימים. אמנון,
עמית, אמרתי, מחלקת ביטחון, נמצאים בפנים. אנחנו גם מנהלים את זה איתם ביחד ונוכחים איתם בחלק
מהזמן. בשביל זה גם שלחנו אנשים לתל אביב, בשביל ללמוד איך אנחנו עושים, כי שינו פה גם רגולציות.
שלטים מתאימים, כל הדברים האלה, לדוגמה, אתה לא יכול להיכנס לצים ולאכוף, אם אין לך שלט מתאים.
בפארקים גם למנוע רעש ופעילות עם הנוער, גם המורים מעורבים בזה. אנחנו מבצעים פעולה גם של אכיפה,
החרמה ומניעת פח"ע. תיכף אני אדבר על זה בקצרה. אנחנו מבצעים עבודה של פעילות מסיבית ורציפה עד
מעצרים, ובוצעו. בשבוע שעבר, במהלך הפעילות ביום חמישי, במסגרת פעילות שקשורה לנוער ואכיפת
קורקינטים, נתפסו פה גנבי רכב מטייבה. על חם, במסגרת הפעילות. זה שאתה נמצא בשטח, אני עד,
נמצאים, רואים פתאום מה, מה זה, שתי מכוניות, ההיא אמרה, טאק, תופסים אותם ותודה רבה. זו פעילות
מבורכת, סיירת עידו. ברכה. נותנת פה את כל הרציפות על היד. הצלחנו גם את החבר'ה מהמשטרה, שהם
נמצאים פה. זאת הייתה הכוונה, לקחת את החבר'ה של המשטרה שאצלנו במתנדבים, ולהפוך אותם לחלק
מהפעילות שאנחנו צריכים לטובת היישוב. ביחד עם עידן הצלחנו לעשות את זה כיחידה אחת. ליזי לחצה
על מפקד מסובים. ביחד עשינו את המהלך הזה. היום, אם אתם תראו אותם, אני לא יודע אם אתם
מסתובבים ביישוב, תראו פתאום איזה משטרות עוצרות ליד ילדים, ליד-
יונה בקלצ'וק [חבר מועצה]: אתמול ראיתי.
עומר שלומוביץ [סגן ו-מ"מ ראש העיר]: כן, אתמול. עובדים באמת מסביב לשעון. יש כבר הצלחות, אבל
אני לא רוצה עוד לדבר על זה, כי זה בסוף, אתם יודעים, זה עניין של יום ביומו. באמת בסוף, המטרה,
כשאתה מתחיל בפח"ע, אבל אתה רואה את כל הדברים האחרים. יש פה פעילות, יש פה עניינים שקשורים
לוונדליזם, דברים כאלה, שאותם אנחנו מנסים למנוע ולראות. אני רואה את זה בעיניים, כי אני גם נמצא
שם והכול. ממש פעילות מדהימה של כל הגופים ביחד. נמשיך לפעול, על מנת להבטיח את ביטחון התושבים
ולשפר את ההרגשה שלהם. זה בכל רחבי היישוב, בלי הפרדה. זו פעילות מבורכת, ואני שמח שסנכרון העל
הזה הביא לתוצאה טובה בינתיים. שאלות? מעולה.
נוצר על ידי
9
[ 3 ] תב"רים.
[ - ] תב"ר חדש 894 - חינוך סביבתי .2025-2027
גורן לין אלרגנד [גזברית העירייה]: תב"ר חדש, תב"ר ,894 חינוך סביבתי .2025-2027 זו הרשאה של משרד
להגנת הסביבה עם מאצ'ינג של הרשות. ,65,270 7,252 הרשות. שאלתם אותי אתמול בוועדת כספים מה זה
כולל, אז קצת ביררתי היום בדיוק. כמו שאמרתי, זה חינוך סביבתי. כשם זה, זה כך. יש שם שני חלקים.
אחד קשור לקהילה ואחד קשור לחינוך. החינוך מתמקד בגני הילדים. התוכנית שהוגשה זה שהחינוך
מתמקד בגני הילדים, כנראה יחד עם החווה החקלאית, בנייה וחומרים מתכלים. חינוך וסביבה נקייה,
ושימוש בחומרים סביבתיים. אז זה .894 כולם בעד?
החלטה: מליאת המועצה מאשרת פה אחד תב"ר חדש ,894 חינוך סביבתי .2025-2027
[ - ] תב"ר 751 - רכישת רכבי עבודה.
[ - ] תב"ר 832 - נגישות בישיבת נהרדעא.
גורן לין אלרגנד [גזברית העירייה]: סגירת תב"רים - ,751 רכישת רכבי עבודה. מדובר על תב"ר סל שממומן
בעיקר מקרן מכירת רכוש. הוא נפתח ב-.2017 יצאו ממנו הרבה דברים, כמו מכונת ... וכל מיני רכבים של
הטכני בעיקר, של התפעול. כבר פתחנו תב"ר חדש באחת המליאות הקודמות להלוואה. התב"ר הזה בעצם
ייסגר. הוא ייסגר בעודף של ,3,967.69 שיועבר לקרן מכירת רכוש. ותב"ר ,832 נגישות בישיבת נהרדעא,
30,000 שקל הרשאה של משרד החינוך לנגישות. נסגר באיזון. בעד כולם?
החלטה: מליאת המועצה מאשרת פה אחד סגירת תב"ר ,751 רכישת רכבי עבודה.
החלטה: מליאת המועצה מאשרת פה סגירת תב"ר ,832 נגישות בישיבת נהרדעא.
גורן לין אלרגנד [גזברית העירייה]: זהו, זה התב"רים. הלאה.
[ 4 ] דיון בדוחות הכספיים של העירייה לרבעון 1 .2026
רו"ח רוני דנה [יועץ]: אני אתן לכם סקירה על הדו"ח הרבעוני הראשון לשנת .2026 סליחה על הצרידות.
היו לנו נכסים נזילים בבנקים בקופות, כ-18 מיליון במעוגל, השורה הראשונה. הכנסות מתוקצבות שטרם
נוצר על ידי
10
התקבלו זה בעיקר משרדי ממשלה, שזה משרד החינוך בעיקר, וכרטיסי אשראי, חברות האשראי שהיו
חייבים לנו. השקעות מיועדות לכיסוי הקרנות - 38 מיליון שקל. אנחנו משריינים תמיד את כספי הקרנות
בחשבונות הבנק בנפרד, ולא משתמשים בהם באופן שוטף. השקעות במימון קרנות מתוקצבות זה תאגיד
המים והביוב כאן שאתם רואים, זה בעיקר מולו. יש לנו כאן, בתקציב הבלתי רגיל, גירעונות מימון זמניים
- 24 מיליון, עודפים זמניים - ,16 גירעון נטו - .7,600,000 זה בדרך כלל תהליך של עבודות קבלניות
שמתבצעות. אנחנו רושמים, מגישים דיווחים למשרדי הממשלה, עד שהם מעבירים את הכסף. לכן יש גם
את הגירעונות, והם בהגדרה זמניים עד שמגיע הכסף. ספקים ויתרות זה בערך מקביל לדצמבר. טור
ההשוואה הוא 31 בדצמבר. פיקדונות בהכנסות מראש - 5 מיליון שקל .90 זה ארנונה מראש שאנחנו גובים
בתחילת השנה, ואנחנו מפזרים אותה, כל רבעון אנחנו לוקחים את החלק היחסי לתקציב. קרנות שהיה לנו
35 מיליון שקל, בקרנות מתוקצבות, זה מה שאמרתי קודם, זה של התאגיד מול ההשקעה. בדצמבר היו לנו
עודפים זמניים בתב"רים, לכן זה מוצג כאן. למעלה ראיתם את זה כגירעונות, כאן למעלה, בעמוד השני,
אנחנו רואים בעיקר את עומס המלוות של 39 מיליון שקל, ואת פירוט הקרנות, שזה קרן היטלי השבחה -
22 מיליון, וקרנות אחרות של 12 מיליון. חלקם הגדול זה קרנות של עובדים שאנחנו מפרישים לקרנות האלו.
בביצוע אנחנו רואים כאן, לפי הסעיפים העיקריים, ארנונה. יש לנו חוסר גבייה של 1,700,000 שקל, זו
השומה הראשונה. הסכומים הגדולים העיקריים, אין פה חריגות גדולות.
יונה בקלצ'וק [חבר מועצה]: מה זאת אומרת חוסר גבייה? רק תסביר לי.
רו"ח רוני דנה [יועץ]: כאן יש לנו את התקציב השנתי, בטור הימני, שהוא 87 מיליון. הטור השני הוא חלק-
יונה בקלצ'וק [חבר מועצה]: יש לזה הסדר?
גורן לין אלרגנד [גזברית העירייה]: חלק מההסדר נובע מצים, מערער של צים, שהוא היום כבר מגיע,
לדעתי, אם אני לא טועה, ל-3 מיליון שקל, כשהחלטה עוד לא התקבלה, עוד מ-2024? כלומר יש איזה שנתיים
שהם עוד לא שילמו על השטחים המשותפים בצים. אנחנו מקווים שהחודש נקבל החלטה סופית. זה חלק
מהפער. וחלק מהפער זה המצב. אין מה. אנחנו עובדים קשה לגבות את הארנונה. אחוזי הגבייה הם יפים,
ואני מניחה שאנחנו נסתדר עם זה.
אמיר רחמנינוב [חבר מועצה]: זה 67 אחוזים של גבייה, בלי צים, אני לא מדבר על-
גורן לין אלרגנד [גזברית העירייה]: כן, אנחנו באחוזי גבייה-
יונה בקלצ'וק [חבר מועצה]: איך התברר העניין של צים?
נוצר על ידי
11
עו"ד אושרת מצליח קרנט [יועמ"ש]: צים הגישו ערר לוועדת ערר ל-,2024 ,2025 .2026 ועדת ערר קיימה
הליך ארוך, כולל הוכחות, כולל הרבה הליכים. במקביל יש גם הליכים משפטיים בנושאים דומים, שהתנהלו
בבית משפט מחוזי ועליון. לפני כמה חודשים, יצא פסק דין בעליון נוסף, שמחזק פסק דין שהיה כבר מ-
,2023 שתומך בעמדה שלנו. ועדת ערר לדעתי פשוט רוצה לעשות עבודה מאוד יסודית, כי מטבע הדברים, יש
מצב שזה יגיע גם לבתי המשפט לאחר מכן. אז מחכים להחלטה הסופית, ומשם אנחנו נתקדם.
גורן לין אלרגנד [גזברית העירייה]: אנחנו כמובן הצענו להם לשלם.
עו"ד אושרת מצליח קרנט [יועמ"ש]: הצענו לשלם כבר.
גורן לין אלרגנד [גזברית העירייה]: כי זה צובר ריבית גבוהה. הם לא משלמים.
עו"ד אושרת מצליח קרנט [יועמ"ש]: נכון, ובינתיים גובים מהשוכרים שלהם את הארנונה.
רו"ח רוני דנה [יועץ]: יתר הסטיות הן לא כל כך משמעותיות. יש כאן אולי סטייה גדולה בהנחות ארנונה,
אבל זו סטייה זמנית. חלק גדול מההנחות ניתן בתחילת השנה, כשאנשים מגישים את הבקשות. לאורך
השנה זה מתיישב.
יונה בקלצ'וק [חבר מועצה]: אבל יש איזושהי מגמה שאתה יכול לזהות פה בהנחות?
רו"ח רוני דנה [יועץ]: לא, לא. זה הנחות על פי חוק בדרך כלל.
יונה בקלצ'וק [חבר מועצה]: לא, זה ברור לי. אני שואל אם יש מגמה בכמויות.
גורן לין אלרגנד [גזברית העירייה]: לא, אין.
רו"ח רוני דנה [יועץ]: לא, אין משהו יוצא דופן.
אמיר רחמנינוב [חבר מועצה]: הוועדה נהייתה יותר נוקשה בזמן האחרון. אני חושב שהיא צריכה להיות
יותר-
*מדבריםביחד,לאברור.
רו"ח רוני דנה [יועץ]: טוב, אלה עיקרי הדברים. אם אתם הייתם רוצים לשאול שאלות או משהו, אני
אשמח.
נוצר על ידי
12
יונה בקלצ'וק [חבר מועצה]: מה קרה, רק עוד פעם, בהוצאות השכר?
רו"ח רוני דנה [יועץ]: הוצאות השכר, בשכר הכללי יש לנו תת ביצוע של 600,000 שקל.
גורן לין אלרגנד [גזברית העירייה]: זה גם לא נכון להסתכל בדיוק ככה, כי בכלל כל החינוך, לא מדברת על
השכר, זה עונתי, הרי יולי-אוגוסט ההוצאות יותר נמוכות. לא של השכר, העיקר של הפעולות. כי אתה
משווה פה ל-3 חלקי 12 מהתקציב, זה לא נכון על החינוך להסתכל ככה. על החינוך קשה קצת להסתכל. חוץ
מזה שהשכר קשור לסייעות, וזה שאתה לא תמיד יודע לצפות את זה בתקציב, כמה סייעות פנויות יהיו, רק
כשמתחילה שנת הלימודים, וגם במהלך השנה נוספות לך. אז זה קשה להעריך בדיוק. גם חלק מזה יש
בהכנסות, חלק מתקבל בהכנסות.
יונה בקלצ'וק [חבר מועצה]: לא, אבל שנה מול שנה, יש מגמות ...?
גורן לין אלרגנד [גזברית העירייה]: לא, אין איזה משהו.
רו"ח רוני דנה [יועץ]: אין דברים בומבסטיים, אין שינויים מרחיקי לכת. באמת, החינוך, בדרך כלל אנחנו
מחשבים אותו, לפחות בהסדרים, כעשרה חודשים בשנה. לכן ברבעון ראשון זה שלושה חודשים, זה שלושה
מתוך ,10 לא מתוך .12 לכן התקציב מול ביצוע זה קצת מעוות את התמונה, כשלאורך השנה, אחרי יולי-
אוגוסט, זה מתיישר בגדול.
יונה בקלצ'וק [חבר מועצה]: יש רק עוד שאלה אחת, ברשותך.
רו"ח רוני דנה [יועץ]: בבקשה.
יונה בקלצ'וק [חבר מועצה]: כשאנחנו גדלים בכמות התושבים, האם יש לינאריות בהוצאות או שאנחנו
אומרים כשיש יותר תושבים, אנחנו לא צריכים להגדיל באותו אחוז את ההוצאות?
גורן לין אלרגנד [גזברית העירייה]: קשה מאוד לענות על השאלה הזאת. קודם כל, יש כל כך הרבה משתנים
שקשורים למשל בניקיון, צו הרחבה, העלאת השכר של עובדי הניקיון באיזה עשרה אחוז. במהלך השנה,
אנחנו נתקלים בכל מיני עלויות. אתה לא יכול באמת לספור. אנחנו יודעים היום שכל תושב מביא גירעון,
זה אני לא צריכה להגיד.
יונה בקלצ'וק [חבר מועצה]: כל תושב מביא גירעון?
גורן לין אלרגנד [גזברית העירייה]: זה ברור ... מגורים.
נוצר על ידי
13
עומר שלומוביץ [סגן ו-מ"מ ראש העיר]: תמיד היה, זה לא חדש.
יונה בקלצ'וק [חבר מועצה]: זה נשאר?
גורן לין אלרגנד [גזברית העירייה]: זה לא חדש, זה נשאר. זה לא משהו שונה. להיפך, בגלל שהעלויות גדלות
והטייס האוטומטי בארנונה לא מדביק את הקצב של העלייה, אלא תמיד הוא מסתכל איזה שנתיים אחורה,
החישוב, אז הפער הולך וגדל. אין מה לעשות. אנחנו כל הזמן מחפשים מקורות עצמיים.
יונה בקלצ'וק [חבר מועצה]: טוב, אי אפשר הכול. לפחות נגמר, כן.
גורן לין אלרגנד [גזברית העירייה]: אנחנו כל הזמן מחפשים מקורות עצמיים אחרים, כדי לממן את הפערים
האלה. זו עבודה שהיא קשה. ולהתייעל בהוצאות כל הזמן. עובדים על זה כל הזמן.
עומר שלומוביץ [סגן ו-מ"מ ראש העיר]: תודה רבה, תודה.
[ 5 ] אישור לקיחת הלוואה מבנק בסך של עד 40 מיליון ₪ (כחלק מהאישור העקרוני שניתן) לתקופה של
עד 15 שנים, בריבית שנתית של עד פריים מינוס %,0.2 עם או בלי גרייס של עד 3 שנים לטובת קריית
החינוך החדשה בלב הבקעה. לטובת ההלוואה תשעבד העירייה לבנק את כלל ההכנסות העצמיות שלה.
גורן לין אלרגנד [גזברית העירייה]: טוב, אני מזכירה לכם שבמהלך ,2025 נתתם אישור עקרוני להלוואה,
אישרנו את זה פה במליאה, של 74 מיליון לקריית החינוך החדשה. אחרי שמשרד הפנים בא ובעצם אמר,
אחרי ששוחחנו איתו ואמרנו לו שאנחנו לא רוצים כרגע לקחת הלוואות, כי אוטוטו יכנס כסף מלב הבקעה
וחבל לקחת הלוואות לזמן ארוך, כשעוד מעט יכנס כסף. ואז הם באו אפילו עם הרעיון ואמרו - תראו לנו
כמה הכנסות יש, וניתן לכם אישור עקרוני על סמך הכנסות עתידיות. זה מה שעשינו. אישרתי פה אישור
עקרוני. הלכנו למשרד הפנים באיזה 3 נגלות של בקשות. הם נתנו לנו 14 מיליון, ואחרי זה עוד 25 ועוד .25
סך הכול 64 מיליון. אישור עקרוני כנגד הכנסות ... להיתר אשראי, ועל בסיס זה פתחנו תב"ר. זאת אומרת,
עשינו תב"רים של קריית החינוך ושל פיתוח השכונה, שזה תב"ר 847848 על סמך אישור עקרוני. נכון להיום,
אנחנו מחכים עדיין לכסף מלב הבקעה. אני מאוד מקווה שזה יגיע לפי התוכנית - ספטמבר, אוקטובר,
נובמבר. אבל אני בעצם מביאה לפה אישור לקחת 40 מיליון, כדי לא להיתקע. זאת אומרת, נכון להיום, אני
עוד מה שנקרא, אנחנו שורדים ואנחנו מצליחים לשלם את מה שאנחנו צריכים, אבל יש חשבונות בדרך
שמגיעים מקבלנים. בגלל שהמליאה מתכנסת פעם בחודש והיתר אשראי ממשרד הפנים לוקח זמן, אני רוצה
להכין שיהיה לי היתר אשראי. לכן אני מביאה את זה לאישור. יכול להיות שהכסף יגיע באוקטובר, ואני לא
אצטרך לקחת את ההלוואה, אבל אני לא יכולה להיות במצב שעכשיו נדחה, עדיין לא יצא ההיתר, אני מחכה
למליאה, שתהיה רק עוד חודש, מחכה אז רק לפנות למשרד הפנים. לכן אני בעצם מבקשת עכשיו, מתוך
נוצר על ידי
14
האישור העקרוני הזה של ה-,74 שאז אישרתם .40 למה 40? היום, עומס המלוות, אחרי כל ההלוואות
שלקחנו, וגם אלה שאישרנו ועוד לא קיבלתי היתר, למשל על שאגת הארי, בגדול אנחנו בעומס מלוות של
28 אחוז. משרד הפנים בדרך כלל מאשר עד 50 אחוז. עשיתי איזשהו חישוב, ב-40 מיליון נגיע ל45 אחוז.
אמרתי - אוקיי, 40 מיליון נראה לי סביר, ואולי יחזיק אותנו לעוד החודשיים-שלושה שנצטרך בבוא העת.
אמיר רחמנינוב [חבר מועצה]: למה לא לקחת את המקסימום? את ה-4?
גורן לין אלרגנד [גזברית העירייה]: אני יכולה לקחת את המקסימום, אבל בשביל זה אני לא אצטרך. אז
הלכתי, יכול להיות-
עומר שלומוביץ [סגן ו-מ"מ ראש העיר]: בסדר, היא משערת שהיא תצטרך את זה.
גורן לין אלרגנד [גזברית העירייה]: אני אגיד לך למה. אני אסביר לך גם למה. כי יכול להיות שמחר בבוקר
תהיה איזושהי דרישה לאיזה תב"ר שצריך, וצריך לעשות בשבילו הלוואה. אני לא רוצה לוותר על, אני
צריכה להשאיר גם איזשהו מטווח קטן לתב"רים נוספים ולפעילות נוספת שצריך לעשות. אז אמרתי - אני
לא אלך על השפיץ, עיגלתי את זה ל-.40
אמיר רחמנינוב [חבר מועצה]: תזכירי לי רגע, סליחה, בנושא של תאגיד המים. עשינו הרבה השקעות אז,
בהתחלה. יש בעצם דיבידנדים שהעירייה אמורה לקבל אותם, בחרה אז-
גורן לין אלרגנד [גזברית העירייה]: קיבלנו דיבידנד מתאגיד המים בשנת ,2017 אני חושבת, אם אני לא
טועה, או ,2016 בסביבה הזאת קיבלנו. זה חלק מהמתווה, אם אתם זוכרים, שאני באמת מדברת על
המתווה, שעזר לנו בשנתיים-שלוש האחרונות, בכלל בכל השנים האחרונות. ניצלנו אותו בעיקר בשנתיים-
שלוש האחרונות בתקציב השוטף. זאת אומרת, לא הכרנו בתקציב השוטף דאז, אלא עשינו מין פרישה של
מתווה. בעצם הצלחנו להסתדר בלעדיו ולהיות מאוזנים עד שלוש השנים האחרונות, שהתחלנו להשתמש
במתווה. אותו דבר גם עשינו פירעון מוקדם של הלוואת בעלים שניתנה. זה החלק שמרכיב את המתווה הזה
שאני מדברת עליו כל הזמן - מתווה, מתווה, ניצלנו מתווה, זה זה. היום יש שם רווחים צבורים. אנחנו בשיח
עם התאגיד. הם אומרים שהם צריכים את זה בשביל הפיתוח של השכונה אבל אנחנו נמשיך את השיח.
אמיר רחמנינוב [חבר מועצה]: עדיין.
עומר שלומוביץ [סגן ו-מ"מ ראש העיר]: מי בעד? כולם.
יונה בקלצ'וק [חבר מועצה]: אני נמנע.
נוצר על ידי
15
עומר שלומוביץ [סגן ו-מ"מ ראש העיר]: אתה נמנע. נמנע יונה.
החלטה: מליאת המועצה מאשרת ברוב קולות לקיחת הלוואה מבנק בסך של עד 40 מיליון ₪ (כחלק
מהאישור העקרוני שניתן) לתקופה של עד 15 שנים, בריבית שנתית של עד פריים מינוס %,0.2 עם או
בלי גרייס של עד 3 שנים לטובת קריית החינוך החדשה בלב הבקעה. לטובת ההלוואה תשעבד העירייה
לבנק את כלל ההכנסות העצמיות שלה.
גורן לין אלרגנד [גזברית העירייה]: רגע, שכחתי משהו להגיד על הקודם, שאני מאשרת פה גם טווח ריבית.
זאת אומרת, הריבית נגיד שהיום הבנק מציע ... 40 מיליון, היא יותר טובה עד פריים מינוס ,0.2 כי פריים
מינוס נקודה 7 ומשהו. אבל גם בגלל שעובר זמן עד שנדרוש את ההיתר, הבנק יכול לבוא להגיד לי - הציטוט
היה נכון למועד שבו ביקשת, למרות שאף פעם זה לא קרה. תמיד הבנק נשאר עם הציטוט שהוא נתן לי, אבל
אני לוקחת טווח ביטחון.
[ 6 ] אישור קבלת מסגרת אשראי לזמן קצר מבנקים (משיכת יתר) בסכום של עד 5 אחוז מהתקציב השוטף
של העירייה, בעמלת הקצאת מסגרת של עד %0.6 שנתי ובריבית שנתית בגין ניצול המסגרת של עד פריים
מינוס %,0.2 וזאת לצורך ניהול תזרים המזומנים השוטף וגישור על פערי עיתוי בין תקבולים לתשלומים.
לטובת האשראי תשעבד העירייה לבנק את כלל ההכנסות העצמיות שלה.
גורן לין אלרגנד [גזברית העירייה]: לגבי האשראי לזמן קצר, גם פה יש אפשרות בפעולת העיריות לעירייה
לקחת עד 5 אחוז מהתקציב, משיכת יתר, מה שנקרא, אשראי לזמן קצר. לא ניצלנו את זה אף פעם. דרך
אגב, רוב העיריות כן מנצלות את זה. אני רוצה לאשר גם את זה, כדי שתהיה לי את האפשרות להחליט אם
אני אראה שאין טעם לקחת עכשיו הלוואה לזמן ארוך, כי אנחנו יכולים להסתדר עם הכספים לקהילת
תכנון חדשה. אבל יש לי כרגע בשוטף בעיה תזרימית, אז אני אשתמש במכשיר הזה של אשראי לזמן קצר.
כלומר אני בעצם מכינה לי, מכינה לנו, גם הלוואה לזמן ארוך וגם אשראי לזמן קצר, כדי שבבוא העת, אם
אני אצטרך, בתקווה שלא, יהיה לי את האישורים הנדרשים. אני אוכל לעדכן במליאות הקודמות אם
השתמשנו או לא השתמשנו. פה יש לנו גם ריבית על המסגרת וגם ריבית על ניצול. זאת אומרת, אני משלמת
על הקצאת האשראי, ואחרי זה, אם אני מנצלת, אני משלמת ריבית לפי הניצול. ה-5 אחוז מהתקציב זה
בערך 11 מיליון שקל, משהו כזה. אני אפנה למשרד הפנים, אקבל את האישור, ואם יהיה צורך, נשתמש.
יונה בקלצ'וק [חבר מועצה]: ואיך הוא יתכסה? ממה תחזירי אותו?
גורן לין אלרגנד [גזברית העירייה]: זה אריה הביא את זה, זה בשוטף. זה אשראי לזמן קצר. זה גם אחד
השיקולים אם לקחת את הארוך או את הקצר. בהתאם למצב, אנחנו נחליט.
נוצר על ידי
16
עומר שלומוביץ [סגן ו-מ"מ ראש העיר]: כולם בעד?
יונה בקלצ'וק [חבר מועצה]: אני נמנע.
עומר שלומוביץ [סגן ו-מ"מ ראש העיר]: יונה נמנע.
החלטה: מליאת המועצה מאשרת ברוב קולות קבלת מסגרת אשראי לזמן קצר מבנקים (משיכת יתר)
בסכום של עד 5 אחוז מהתקציב השוטף של העירייה, בעמלת הקצאת מסגרת של עד %0.6 שנתי
ובריבית שנתית בגין ניצול המסגרת של עד פריים מינוס %,0.2 וזאת לצורך ניהול תזרים המזומנים
השוטף וגישור על פערי עיתוי בין תקבולים לתשלומים. לטובת האשראי תשעבד העירייה לבנק את כלל
ההכנסות העצמיות שלה.
אמיר רחמנינוב [חבר מועצה]: כמה קריית החינוך תעלה לעירייה בערך?
גורן לין אלרגנד [גזברית העירייה]: כרגע התב"ר פתוח על 106 מיליון, אם אני זוכרת.
ערן חמו [מנכ"ל העירייה]: זה לא כל הקריה, זה הבניין הראשון ובניין התגלית והפיתוח.
גורן לין אלרגנד [גזברית העירייה]: כרגע ההרשאה היא רק על 12 מיליון, אנחנו אמורים לקבל הרבה יותר.
אנחנו אמורים להיות, אם תוכל לפתוח רגע את הקובץ, באחוז די גבוה של משרד החינוך, לדעתי יותר מחצי
משרד החינוך.
ערן חמו [מנכ"ל העירייה]: יכול להיות שזה אפילו יותר, כי הם שינו את התעריפים. עוד לא עדכנו אותנו,
אבל הם אמורים לשנות את התעריפים.
עו"ד אושרת מצליח קרנט [יועמ"ש]: מתי זה אמור להגיע? אין לדעת.
ערן חמו [מנכ"ל העירייה]: זה היה כבר אמור להגיע. לא יודע מה קרה שם, לא קיבלנו את האישור. כביכול
אמרו לנו שזה עבר את הוועדה.
גורן לין אלרגנד [גזברית העירייה]: אני הבנתי שזה אמור להגיע בקרוב בשיחה עם משה.
עו"ד אושרת מצליח קרנט [יועמ"ש]: אה, ב-12?
גורן לין אלרגנד [גזברית העירייה]: זה כרגע יהיה ה-.12
נוצר על ידי
17
ערן חמו [מנכ"ל העירייה]: זה עבר את הוועדה, אבל אני חושב שיש בין משרד החינוך למשרד האוצר איזה-
עומר שלומוביץ [סגן ו-מ"מ ראש העיר]: אישור.
גורן לין אלרגנד [גזברית העירייה]: מניסיוננו, לוקח זמן למשרד החינוך, אבל בסוף זה מגיע.
ערן חמו [מנכ"ל העירייה]: בסוף זה יגיע.
[ 7 ] אישור חוזה בכירים לדובר.ת העירייה ,%,60%-70 משכר מנכ"ל.
ערן חמו [מנכ"ל העירייה]: עברה המכרז עדי קורמן פה, היא דוברת חדשה, היא אמורה להתחיל ב-21 ביולי.
אני לא אפרט פה את קורות החיים שלה, אני מניח שבישיבה הבאה היא תגיע ותציג את עצמה בצורה
מסודרת יותר.
יונה בקלצ'וק [חבר מועצה]: רגע, תספר על חוזה משרה. כמה הקודם היה?
ערן חמו [מנכ"ל העירייה]: מאה אחוז, אותו דבר. מאה אחוז משרה.
יונה בקלצ'וק [חבר מועצה]: מה, אנחנו צריכים באמת מאה אחוז משרה?
עו"ד אושרת מצליח קרנט [יועמ"ש]: אתה לא יכול לגייס לפחות ממאה אחוז משרה. אין אישור ממשרד
הפנים לגייס פחות ממאה אחוז משרה לכזה תפקיד. דובר, יש לו הגדרת תפקיד ברורה, וזה 100 אחוז משרה.
ערן חמו [מנכ"ל העירייה]: ויש פה עבודה.
יונה בקלצ'וק [חבר מועצה]: מה, זה הכלל?
עו"ד אושרת מצליח קרנט [יועמ"ש]: כן. כמו שמבקר ביועמ"ש אי אפשר לקחת גם בחלקיות משרה בכאלה
עיריות.
גורן לין אלרגנד [גזברית העירייה]: גזבר אפשר?
עו"ד אושרת מצליח קרנט [יועמ"ש]: גזבר גם לא. יש תפקידים שלא מאשרים חלקיות משרה.
עומר שלומוביץ [סגן ו-מ"מ ראש העיר]: אישור חוזה בכירים למנהלת, מי בעד?
גורן לין אלרגנד [גזברית העירייה]: מאושר?
נוצר על ידי
18
יונה בקלצ'וק [חבר מועצה]: אם אין ברירה, אם חייבים 100 אחוז, אז חייבים.
החלטה: מליאת המועצה מאשרת פה אחד חוזה בכירים לדובר.ת העירייה, %,60%-70 משכר מנכ"ל.
[ 8 ] אישור חוזה בכירים למנהל.ת אגף תאום, תכנון ,בקרה ומיזמים עירוניים,%,60%-70 משכר מנכ"ל.
ערן חמו [מנכ"ל העירייה]: יש פה בעצם תפקיד חדש שלא היה, שבנינו אותו, אגף חדש שלא היה. המטרה
של האגף היא כמה דברים, גם איחדנו את זה בכל מיני משימות. למשל, לליזי ולי אין עוזר, אז חלק
מהמשימות של האגף הזה הוא צמוד לראש עיר וצמוד למנכ"ל. זה עניין של לעזור ולעשות משימות. לכן יש
פה את המיזמים העירוניים. זה משימות ייחודיות שצריך ,owner והיום אנחנו לא מצליחים לעשות אותם,
כי אין .owner בנוסף, יש פה תיאום תכנון ובקרה על כל תהליכי עבודה עירוניים, תוכנית עבודה, ההכנה של
תוכנית העבודה ובקרה על תוכנית עבודה, על הקיום שלה אצל כל האגפים. יש פה עניין מהותי נוסף, עומר
היום עוזר לנו, אבל אנחנו רוצים שיהיה פה אגף שיטפל בה. העניין הזה זה התכלול של כל נושא הביטחון.
אני היום לא מצליח לתת מענה, כמו שהייתי רוצה לעשות, של תכלול כל נושא הביטחון. זה הפך להיות
אישיו דרמטי ביישוב. יש פה המון כוחות שמסתובבים, צריך לוודא שהם כולם מכוונים על אותו תדר ועושים
את אותה משימה. צריך לעבוד בזה, לעבוד בזה ברמה יומיומית כל הזמן. זה חלק מהעניין. מי שעברה מכרז
קוראים לה שרית גרשקוביץ כהן, היא תת אלוף, היא הייתה בפיקוד העורף בתפקיד האחרון שלה, עם ניסיון
ביטחוני עשיר. אמנון מכיר אותה היטב, גם כולנו מכירים, כי היא בעצם נתנה שירות לרשויות מקומיות.
אנחנו חושבים שזה יכול להוביל את הרשות קדימה ולעשות טוב.
יונה בקלצ'וק [חבר מועצה]: כלומר אתה לוקח את תת אלוף וממנה אותו כעוזר מנכ"ל ועוזר ראש עיר.
עומר שלומוביץ [סגן ו-מ"מ ראש העיר]: לא.
יונה בקלצ'וק [חבר מועצה]: זה מה שאני מבין מה שאתה אומר.
עומר שלומוביץ [סגן ו-מ"מ ראש העיר]: קודם כל, אל תוריד מהזה.
יונה בקלצ'וק [חבר מועצה]: לא, לא. ממה?
עומר שלומוביץ [סגן ו-מ"מ ראש העיר]: זה לא משנה הדרגה, משנה התפקיד. מה זה, אני סגן אלוף, אז
מה, יש לי איזה-
ערן חמו [מנכ"ל העירייה]: זה אגף, זה לא-
נוצר על ידי
19
עומר שלומוביץ [סגן ו-מ"מ ראש העיר]: זה אגף שהוא הולך להיות אגף מאוד משמעותי.
ערן חמו [מנכ"ל העירייה]: אנחנו ייתרנו את התפקידים של עוזרים.
עומר שלומוביץ [סגן ו-מ"מ ראש העיר]: היא הייתה בפיקוד העורף מנהלת אוכלוסייה.
גורן לין אלרגנד [גזברית העירייה]: ראש מחלקת אוכלוסייה בפיקוד העורף.
עו"ד אושרת מצליח קרנט [יועמ"ש]: אני מכירה את שרית, היא מצוינת.
עומר שלומוביץ [סגן ו-מ"מ ראש העיר]: כן, אבל תקשיב-
ערן חמו [מנכ"ל העירייה]: זה לא שהיא תהיה עוזרת, לא שלי ולא של ליזי.
עומר שלומוביץ [סגן ו-מ"מ ראש העיר]: אתה מוריד את זה, יונה-
יונה בקלצ'וק [חבר מועצה]: אני הקשבתי למה שאמרת.
עומר שלומוביץ [סגן ו-מ"מ ראש העיר]: אבל אתה לוקח רק דבר אחד.
ערן חמו [מנכ"ל העירייה]: אנחנו מייתרים את תפקיד העוזר. אמרתי - את התפקידים והדברים שמצריכים
owner לפרויקטים ייחודיים, לוקחים אגף שיטפל בזה.
עומר שלומוביץ [סגן ו-מ"מ ראש העיר]: אני אתן לך דוגמה. בשעת חירום, כמו כל מה שהולך פה, ויהיו
עוד, כן? אתה מבין שנגיד, סתם אני עכשיו זורק משהו באוויר, בבחירות ה-term mid בארצות הברית,
טראמפ מחליט לחזור ללחימה. כל התכלול של כל האירוע הזה, שיתבצע דרך הגוף הזה שקם עכשיו, שיתכנן,
שיתכלל, שישלוט, שיראה מה קורה. שלא, אתה יודע, כמו שעכשיו אני ישן פה, ערן ישן פה.
יונה בקלצ'וק [חבר מועצה]: הרגשתי בטוח שישנתם.
עומר שלומוביץ [סגן ו-מ"מ ראש העיר]: לא, נכון, זה שהרגשת בטוח, סבבה, אבל זה אמור להיות, אני
אמשיך לישון פה, אבל כל התכלול יהיה הרבה יותר קל, יהיה מישהו שמתעסק עם זה.
יונה בקלצ'וק [חבר מועצה]: איפה היא גרה?
עומר שלומוביץ [סגן ו-מ"מ ראש העיר]: פה.
נוצר על ידי
20
יונה בקלצ'וק [חבר מועצה]: בגני תקווה?
עומר שלומוביץ [סגן ו-מ"מ ראש העיר]: כן.
יונה בקלצ'וק [חבר מועצה]: זאת אומרת, היא מקומית לפחות.
עומר שלומוביץ [סגן ו-מ"מ ראש העיר]: מקומית, יש לה רזומה מאוד עשיר.
ערן חמו [מנכ"ל העירייה]: זה גם חלק מהעניין, כי רוב הרזומה היא מפה.
עומר שלומוביץ [סגן ו-מ"מ ראש העיר]: נגיד כל הנושא של פיקוד העורף, כל הדברים האלה, היא מאוד
מאוד מחוברת. שלא לדבר על הצבא, כל הגורמים שקשורים לביטחון. מעבר לזה, כמו שאמרתי, לסגור
תהליכים. אתה יודע, יש דברים שאתה, כמו בחברה שלך, כמו עם מטריקס, כל הזמן מישהו סוגר מעגלים.
יונה בקלצ'וק [חבר מועצה]: אף אחד לא עושה כלום.
עומר שלומוביץ [סגן ו-מ"מ ראש העיר]: אז זו בעיה. כנראה-
ערן חמו [מנכ"ל העירייה]: אם אתה רוצה לדבר על זה-
עומר שלומוביץ [סגן ו-מ"מ ראש העיר]: אה, סבבה. דבר עם מוטי. טוב, עוד דברים? כולם מאשרים? כן,
בהצלחה.
החלטה: מליאת המועצה מאשרת פה אחד חוזה בכירים למנהל.ת אגף תאום, תכנון, בקרה ומיזמים
עירוניים,%,60%-70 משכר מנכ"ל.
עומר שלומוביץ [סגן ו-מ"מ ראש העיר]: 9 ו-10 יורד מסדר היום כרגע. תודה רבה לכולם.
תום הדיון
נוצר על ידי
21