פרוטוקול ועדת מליאה מס' 6
מועצה אזורית גזר
פרוטוקול ישיבת מליאה מן המניין מס' 6
מיום ראשון, י"ד באייר תשע"ט, 19.05.2019
- הופק ע"י: בונוס פרוטוקולים בע"מ, טלפון: 03-5373237 -
מועצה אזורית גזר
ישיבת מליאה מן המניין מס' ,6 מיום ראשון, 19.05.2019
מועצה אזורית גזר
ישיבת מליאה מן המניין מס' 6
מיום ראשון, י"ד באייר תשע"ט, 19.05.2019
משתתפים: גב' רותם ידלין - ראשת המועצה
מר ישראל פרץ - חבר מועצה
גב' צביה אלבז - חברת מועצה
מר איתי שייביץ - חבר מועצה
מר אבי אביטל - חבר מועצה
מר רחמים מימון - חבר מועצה
מר אלעד לוי - חבר מועצה
מר עמיר כהן - חבר מועצה
גב' דרורה בלגה - חברת מועצה
מר נריה הרואה - חבר מועצה
מר רן שובע - חבר מועצה
גב' מיכל ילובסקי - חברת מועצה
מר שנייויס יהודה - חבר מועצה
גב' חיה לזר נוטקין - חברת מועצה
מר תמיר ארז - חבר מועצה
גב' רונית ויתקון ברקאי - חברת מועצה
מר ויקטור חמני - חבר מועצה
מר אורי נדם - חבר מועצה
מר יוחנן יומטוביאן - חבר מועצה
חסרים: גב' יהודית דהן - חברת מועצה
מר יואל ויינגרטין ג'ינג'י - חבר מועצה
מר מתן גור-לביא - חבר מועצה
מר גד איצקוביץ' - חבר מועצה
מר רן שדה - חבר מועצה
מר אמיר קרסנטי - חבר מועצה
גב' מיכל דבורצקי עיני - חברת מועצה
מר אריאל לביא - חבר מועצה
מר ישראל כהן - חבר מועצה
מר ראובן ביטן - חבר מועצה
נוכחים: גב' כרמל טל - מנכ"לית
עו"ד חן סומך - יועמ"ש
מר דוד גמליאל - גזבר
ד"ר עמירה מוסקוביץ - מבקרת המועצה
גב' אילנית ביטון - ר' לשכת ראשת המועצה
מר לירון פוקס - עוזר ראשת המועצה
עו"ד עמית שווימר - יועץ משפטי
גב' מזל דמרי - מנהלת מח' גבייה
2
מועצה אזורית גזר
ישיבת מליאה מן המניין מס' ,6 מיום ראשון, 19.05.2019
על סדר היום:
.1 מידע.
.2 אישור פרוטוקול מליאה מס' .5
.3 אישור קריטריונים למתן הנחות ופשרות לנישומים בעלי נכסים (מצ"ב).
.4 חוק עזר לגזר (איכות הסביבה), תשע"ט 2019 (מצ"ב).
.5 אישור התקשרות עם קבלן לפינוי אשפה ללא מכרז ומינוי צוות מו"מ,
בהתאם להוראות סעיף 22 (ח) לתוספת השנייה לצו המועצות המקומיות
מועצות אזוריות.
3
מועצה אזורית גזר
ישיבת מליאה מן המניין מס' ,6 מיום ראשון, 19.05.2019
גב' רותם ידלין: אנחנו מתכבדים לפתוח את ישיבת מליאה מספר 6
ברוכים הבאים כולם. סדר היום, יש לנו 5 נושאים היום, מידע, אישור
פרוטוקול, אישור קריטריונים למתן הנחות ופשרות לנישומים בעלי נכסים,
חוק עזר לגזר איכות סביבה ואישור התקשרות עם קבלן לפינוי אשפה. נתחיל
נושא נושא.
.1 מידע.
גב' רותם ידלין: מידע, אני חושבת שנכון וראוי לעדכן אתכם פה קצת
בפעילות שהייתה סביב מבצע גן סגור, זה אומנם מרגיש כאילו זה כבר היה
מזמן, אבל בסך הכול זה היה לפני שבועיים, אז קצת פרטים. ב-4.5.19 זה היה
שבת ב-10:21 נשמעה אזעקה במרבית יישובי המועצה, לא בכולם, אנחנו
מחולקים על 4 אזורים שונים, באזור המרכזי הייתה אזעקה. באופן מיידי
הגיעו למועצה ועדת מל"ח, אני אציין פה במיוחד את יהודית דהן שהגיעה גם
היא ראש המטה במצב לחימה. עשינו הערכת מצב, החלטנו להתכנס שוב ב-
21:30 בערב, בכינוס של ה-21:30 בערב התקבלו החלטות הבאות שהמערכת
ממשיכה ב שגרה וזה לא היה מובן מאליו, זאת אומרת היינו צריכים לדון בזה.
אני כן אציין שלא הייתה נפילה מעבר לקו ה-20 ק"מ, האזעקות שנשמעו בגזר
גם ביום הזה וגם למחרת היו כתוצאה מירי מסיבי שהפעיל חיישנים גם באזור
שלנו, ועדיין החלטות כאלה לא צריך לקבל בקלות ראש, אז הוחרגו מההחלטה
להישאר בשגרה, היישוב גני יוחנן שנמצא בתוך קו 40 ק"מ, ביטלנו טיולים של
בתי הספר, ביטול כינוס של גני הילדים שהיה אמור להיות ביום ראשון, ואני
כן אציין שקיבוץ חולדה החליט באופן עצמאי לא לקיים לימודים במסגרת
חינוכית אצלו בגנים של ה-0 עד .6 למחרת ב-5.5.19 הייתה פה הערכת מצב
שוב של ועדת מל"ח ב-05:45 בבוקר במהלכה התקבלו ההחלטות הבאות,
4
מועצה אזורית גזר
ישיבת מליאה מן המניין מס' ,6 מיום ראשון, 19.05.2019
לתרגל ירידה למקלטים בכל מערכת החינוך, נוכחות של הנהלת המועצה בבתי
הספר וגני הילדים במועצה, בעצם אצל כולם עבר מישהו מהנהלת המועצה
באותו יום ראשון, החלטנו לבטל את פעילות החוגים אחרי הצהריים מתוך
תפיסה שלהבדיל מבתי הספר שמאומנים לרדת למקלטים, בפעילות הבלתי
פורמלית אין את ההסתכלות הזאת והמיומנות הזאת. כן המועצה עזרה
בהשמשה של מקלטים ב-3 יישובים, יישוב אחד בסוף עשה את זה בעצמו, כל
היישובים האלה חויבו אחר כך..., השמשת מקלטים ותכף נדבר על זה, זה
באחריות יישובים. בשעה 13:00 באותו יום הייתה אזעקה ברחובות ונצר
סירני. האזעקה נשמעה היא לא הופעלה, אבל היא נשמעה בקריית החינוך
הדרומית גוונים שחקים ואיתן ירדו למקלטים. כל הנהלת המועצה הגיעה לשם
קצת אחרי שהם יצאו כבר. אני חייבת להגיד לכם שהדרך שבה מערכת החינוך
תפקדה הייתה באמת למופת, הם היו יותר רגועים מכל האחרים, וזה היה
משמח לראות את זה. באותו ערב התכנסנו שוב להערכת מצב ולא היה שינוי
מהחלטות היום הקודם, זאת אומרת ביטלנו טיולים למחרת, לא הייתה פעילות
בגני יוחנן, חולדה כן חזרו לפעילות, ובוטל אירוע גני הילדים של יום שני.
לשמחתנו ביום שני ב-06:00 בבוקר הערכת מצב אותו מצב וב-07:00 כבר
חזרנו לשגרה. קיימנו במהלך שבוע שעבר תחקיר במועצה. ואלה ככה בתמצית
המסקנות שלו, בסך הכול מערכת החינוך תפקדה מצוין, ממש אפשר היה
ללמוד מהם. יש לנו פערים ברמת המקלטים בבתי הספר בייחוד בשדות איילון
ובהרצוג, אנחנו מפנים את כלל המקלטים, יש לנו מקלטים ששימשו שנים
כמחסנים, יצאה הוראה לבתי הספר לפנות מקלטים, מקלטים לא ישמשו יותר
מחסנים באף בית ספר. עשינו פנייה למשרד החינוך ופיקוד העורף, אני יכולה
להגיד לכם שבסך הכול יש כל כך הרבה בתי ספר למגן בדרך עד שיגיעו למיגון
אצלנו, אני לא צופה שזה יקרה בקרוב. מבחינת גני הילדים אנחנו מחלקים את
זה ל-2 . יש מעט גני ילדים באופן יחסי שאינם ממוגנים, חלקם זה גני ילדים
5
מועצה אזורית גזר
ישיבת מליאה מן המניין מס' ,6 מיום ראשון, 19.05.2019
שייכנסו לבינוי בשנה שנתיים ושלוש הקרובות, ולכן אנחנו לא נטפל בהם בשלב
הזה, אנחנו כן נציב מגוניות בגנים שאנחנו יודעים שאין להם פתרון בטווח
הרחוק. מבחינת הדוברות היה פה עדכון קבוע, בעצם היו 9 עדכונים במהלך ה-
48 שעות האלה, קצת פחות מ-48 שעות של התושבים, 5 יצאו גם באמצעות
מערכת הוואטסאפ היישובית, וזו הייתה חלק מהמטרה של הקמת וואטסאפ
יישובי ה יה בדיוק זה, שנוכל להשתמש גם בשעת חירום. בסך הכול הרגשנו גם
מהפידבק שקיבלנו מהתושבים שהם מעודכנים. אנחנו כן יודעים שיש פער
שכבר נסגור אותו מולכם שנעדכן גם אתכם בקבוצת הוואטסאפ. מקלטים
ביישובים משהו שחשוב לתת עליו את הדעת, מקלטים ביישובים ברובם
המוחלט באזורים ששייכים לאגודות החקלאיות, ובכלל באזורים היישובים הם
באחריות היישובים. ולכן יש לנו פער, יישובים שלקחו את זה ברצינות בשנים
האחרונות בעצם הביאו את המקלטים שלהם לרמת השמשה גבוהה, בחלקם
נעשה גם מה שנקרא פעילות דואלית, נוער שיושב ומנגן, קבוצה שמתאספת
באופן קב וע ואז המקלט שמיש, ובחלקם לא. אנחנו נכנס, אני לא חושבת שזה
צריך להיות לשיקול דעתו של יישוב זה או אחר רמת המיגון במקלטים. אנחנו
עושים עכשיו פעילות מול היישובים, במקומות שבהם הם החליטו לא להיכנס,
אנחנו נכנס ונחייב את היישובים בתקציבים שלהם, בעינינו ביטחון זה לא דבר
שצריך להקל בו ראש. אז זה מבחינת גן סגור, אני ברשותכם אלך לכל
העדכונים ואז-
מר אבי אביטל: רק שאלה עקרונית בנושא המקלטים, זה נושא
שבאחריות הוועדים? רק הוועדים?
גב' רותם ידלין: זה באחריות-
6
מועצה אזורית גזר
ישיבת מליאה מן המניין מס' ,6 מיום ראשון, 19.05.2019
מר אבי אביטל: ... שום אחריות לאכיפה-
גב' רותם ידלין: נכון, זה נמצא בשטח לרוב של האגודות החקלאיות,
אנחנו אפילו לא בעלי השטח. נעשתה השמשה-
מר אבי אביטל: זה לא משמש רק את האגודות זה משמש את כל
התושבים.
גב' רותם ידלין: נעשתה השמשה בשנים האחרונות עד רמה
מינימאלית צבעו וזה, אבל שוב זה נעשה בהחלטות עבר בהחלטות תחת אחריות
היישובים, ואפשר לראות יישובים שלקחו את זה ברצינות, המקלטים שלהם
שמישים עם חשמל, אנחנו נכנס עכשיו לתוכנית כבר התחילו לעבוד עליה
במחלקת ביטחון, שאנחנו משמישים את כל המקלטים כולל חשמל, כי זה הדבר
הנכון לעשות.
מר אבי אביטל: אני בעד, אני רק אומר זה לא הגיוני את אומרת אם
לא יעשו אנחנו נבוא ונחייב את היישובים, אני חושב שזה צריך להיות משהו
ביחד-
גב' רותם ידלין: נכון.
מר אבי אביטל: כמובן שצריכה לבוא תמיכה גם מהמועצה.
מר נריה הרואה: נושא כמו ביטחון זה באחריות המועצה.
7
מועצה אזורית גזר
ישיבת מליאה מן המניין מס' ,6 מיום ראשון, 19.05.2019
גב' רותם ידלין: אז זה כבר דיון שעשינו כמה פעמים, יצטרכו להיות
לזה השלכות, האם אנחנו יורדים מ -%20 החזר ליישובים, אי אפשר להעביר
את כל הדברים, בטח בתחום התשתיות שהוא תחום כבד לאחריות המועצה.
מר אבי אביטל: המצב של הוועדים הרבה יותר חמור מהמצב של
המועצה.
גב' רותם ידלין: נכון, אבל זאת החלטה שתבוא לפתחכם. אם אנחנו
משנים את הסטטוס קוו של תחומי האחריות, אנחנו צריכים לשנות גם את
התקצוב ובהתאם לשנות את ההחזר. זה משהו שיגיע לכאן לדיון, כרגע אני
יכולה להגיד לכם, גם צריך לעשות פה איזה שהיא השוואה, לא יכול להיות
שיש יישובים לדוגמא ישרש כל המקלטים שלהם במצב טוב, אז הם השקיעו,
אז עכשיו האם ייפול על התושבים שלהם ההשקעה של אחרים, אחרי שהם כבר
דאגו לשלהם, אנחנו צריכים לקחת גם את זה בחשבון. שוב, תהיה פה תכנית
רב שנתית, אנחנו לא נוותר בעניין הזה.
הנושא הבא אני מעדכנת אתכם, בישיבה האחרונה עדכנתי על המינוי של שלי
קרן למנהלת אגף החינוך, והרעיון הוא להביא לידיעתם כל מינוי משמעותי
ממנהל מחלקה ומעלה שקורה במועצה, ויש לנו 3 כאלה שקרו מאז הישיבה
האחרונה, הראשון זה מינוי של בת שבע פיק למנהלת מחלקת שירותים
חברתיים, כל הדברים האלה יוצאים גם בעדכון לתושבים, ואני בטוחה שאתם
מעודכנים גם שם, אבל חשוב שתכירו, חלקכם כבר ישבתם, ועדת רווחה כבר
ישבה לישיבה עם בת שבע, היא ב-20 השנה האחרונות עבדה בשלל רשויות
מקומיות בתחום הרווחה וגם במגזר החברתי. מרצה במכללת אשקלון לעבודה
סוציאלית קהילתית, עבודה סוציאלית קהילתית זה התחום שלה, והרוח
החדשה כבר נושבת במחלקת לשירותים חברתיים, אז כל מי שאתם מכירים
8
מועצה אזורית גזר
ישיבת מליאה מן המניין מס' ,6 מיום ראשון, 19.05.2019
תושב שצריך חשוב שגם אתם תכירו.
גב' דרורה בלגה: היא לא נמצאת יותר במשרה מלאה?
גב' רותם ידלין: היא מרצה, אנחנו מרשים, גם שלי מרצה במכללת
לוינסקי, אנחנו לא עוצרים אנשים מלהרצות בחוץ, זה על הזמן שלהם וזה
חשוב שהם יעשו. היא לא מרצה באופן קבוע, היא מרצה בקורס.
גב' דרורה בלגה: אבל היא כן במשרה מלאה.
גב' רותם ידלין: בוודאי.
גב' דרורה בלגה: היא במשרה מלאה.
גב' רותם ידלין: היא במשרה מלאה.
גב' דרורה בלגה: ו-6 ילדים.
גב' רותם ידלין: ו-6 ילדים.
גב' דרורה בלגה: ומועצה שלמה אשת חיל מי ימצא.
גב' רותם ידלין: יניר שמולביץ מנהל היחידה הסביבתית האזורית, זה
יחידה סביבתית שלנו ושל שדות דן, אבל בייחוד שלנו. יניר גר בכפר ביל"ו
מגיע מתחום הגנת הסביבה, הוא התחיל כממלא מקום, כי זה תפקיד שלא היה
9
מועצה אזורית גזר
ישיבת מליאה מן המניין מס' ,6 מיום ראשון, 19.05.2019
מאויש ותפקיד חשוב, כולכם מגיעים לדבר איתנו על התחום הזה. ואחרי 3
חודשים בתפקיד מילוי מקום הוא נכנס לתפקיד באופן קבוע. עוד תפקיד
במילוי מקום שהיה והפך להיות עובד.
גב' דרורה בלגה: רגע, רגע, יניר במשרה מלאה אצלנו?
גב' רותם ידלין: בוודאי.
גב' דרורה בלגה: אז מה אמרת-
גב' רותם ידלין: לא, זה שיתוף שלנו, היחידה הסביבתית היא יחידה
אזורית, גזר קטנה מידי בשביל יחידה משל עצמה, ולכן גזר ושדות דן שנים
כבר.
גב' דרורה בלגה: מה זה יחידה סביבתית ממתי הוא נקרא מחלקת
איכות הסביבה של מועצה אזורית גזר, יש כזאת מחלקה?
גב' רותם ידלין: זה זה.
גב' דרורה בלגה: אז למה אנחנו לא ראויים שיהיה לנו מנהל מחלקה
משלנו?
גב' רותם ידלין: כי זה תקנים שניתנים על ידי המשרד לאיכות
הסביבה, והם לפי גודל מינימאלי, ולכן אם אנחנו רוצים יחידה סביבתית שיש
לה יותר יכו לות אכיפה, אנחנו צריכים לקרב אלינו מועצה נוספת, במקרה הזה
10
מועצה אזורית גזר
ישיבת מליאה מן המניין מס' ,6 מיום ראשון, 19.05.2019
שדות דן עובדת איתנו כבר כמה שנים, נדמה לי -7
עו"ד חן סומך: 6 או 7 שנים.
גב' רותם ידלין: ואנחנו פועלים במשותף, יש לנו פקחים במשותף, זה
פשוט עניין של תקנים וגודל ממשרד לאיכות הסביבה.
מר רן שובע: איפה הוא יושב פיזית?
גב' רותם ידלין: פיזית הוא יושב פה בקצה השני של המסדרון.
גב' דרורה בלגה: ייתכן שאיכות הסביבה זה מה שהם מממנים אבל
השאלה מה הצורך שלנו במועצה. יכול להיות שהצורך שלא עונה לנו, אי
התקדמות מסוימת בתחום הזה נובעת מזה שהוא-
מר אבי אביטל: גם איך זה מחולק בימים מסוימים? יש ימים
מסוימים שידוע שהוא במועצה?
גב' רותם ידלין: כן, יש לנו 2 פקחים, פקח אחד יושב אצלנו במשרה
יותר מלאה, פקח אחד שיושב אצלם במשרה פחותה, זה מתחלק בימים, הוא
חלק פה וחלק שם.
גב' דרורה בלגה: כי זה מועצה גדולה, אנחנו מועצה גדולה עם המון
יישובים.
11
מועצה אזורית גזר
ישיבת מליאה מן המניין מס' ,6 מיום ראשון, 19.05.2019
גב' רותם ידלין: נכון, והם מועצה קטנה.
גב' דרורה בלגה: וזה נושא שמצריך עבודת כוח אדם, והשאלה היא,
נכון אני מבינה שגורם מסוים מממן לנו את המשרה הזאת, אבל השאלה אם
אנחנו מסתפקים בזה.
גב' רותם ידלין: הם מממנים את הפקחים, אתה רוצה להוסיף?
גב' דרורה בלגה: אולי את הפקחים אבל את המנהל-
עו"ד חן סומך: כן, כן, הנושאים האלה הם נושאים שהמשמעות
שלהם היא משמעות תקציבית. המשמעות התקציבית לגבי שנת 2019 היא
משמעות תקציבית שהיא נסגרה. אי אפשר עכשיו לקחת ולהוסיף תקן גם אם
אנחנ ו מאוד רוצים, אלא מוצאים איזה מקורות תקציביים ומעבירים מסעיף
לסעיף. התקציב הזה היה על השולחן במשך 6 או 7 שנים כפי שהוא על בסיס
היכולות של המועצה, אם רוצים עכשיו לעשות שינוי, קודם כל זה במסגרת
עדכונים, כמובן שאנחנו עכשיו לא משנים ולא מתקנים דברים. הערה שאפשר
להעלות אותה ולקראת תקציב שנת 2020 צריך לשקול מה עושים, רוצים עוד
כסף בקטע הזה, שהמועצה תגיד מאיפה היא מאיפה היא מביאה את הכסף
הזה, על מה היא מוותרת ומה היא שמה.
גב' רותם ידלין: ואני אגיד יותר מזה בייחוד עם מחליפים פונקציונר
אחרי תקופה ארוכה, אז אפשר גם לתת את הזמן רגע לשפר את המערכת, ואז
לקבל החלטה, זאת החלטה כבדה גם בתקנים וגם בתקציבים.
12
מועצה אזורית גזר
ישיבת מליאה מן המניין מס' ,6 מיום ראשון, 19.05.2019
עו"ד חן סומך: כל המועצות האזוריות השיתוף שלהם בנושא של
היחידות הסביבתיות הוא בשיתוף. יש מועצות יותר קטנות אז השיתוף הוא של
3 מועצות, יש מועצות יותר גדולות השיתוף שלהם הוא של 2 מועצות. למשל
בחבל מודיעין השיתוף שלהם הוא עם מועצה מקומית שהם ביחידה הסביבתית.
זה התקנים שהמשרד להגנת הסביבה מקצה.
גב' דרורה בלגה: כי זה חבל עכשיו אני שומעת על 2 יחידות ובשניהם
אין לנו בן אדם פול טיים ג'וב, זה 2 דברים...
גב' רותם ידלין: לא, זה לא נכון.
עו"ד חן סומך: למה? איפה היו 2 פול טיים ג'וב?
גב' דרורה בלגה: זה... כרגע.
עו"ד חן סומך: אני לא שמעתי שאמרו שהיחידה לשירותים חברתיים
היא לא בפול טיים ג'וב. עובדים בכירים יש אישור אם הם מלמדים בקורסים
שהם קורסים אוניברסיטאיים או ברמה אקדמית, יש אישור לתת להם עד 4
שעות, שהם ילמדו עד 4 שעות כחלק מההבנה של משרד הפנים שהמשרות האלה
הם משרות שההזנה, האיזון החוזר בין השלטון המקומי לאקדמי הוא חשוב,
אז יש אישור לצורך העניין. זה לא נעשה על בסיס זמן העבודה במועצה, זה
נעשה מעבר לזמן העבודה במועצה, זאת אומרת העובד הוא עובד במשרה מלאה
והוא מרצה 4 שעות או פחות, אני לא יודע כמה, זה לא דבר שהוא מופרך וזה
לא דבר שהוא לא נהוג.
13
מועצה אזורית גזר
ישיבת מליאה מן המניין מס' ,6 מיום ראשון, 19.05.2019
גב' דרורה בלגה: אני מבקשת ש-2 הנקודות האלו לציין מתי צריך
לדון עליהם, עכשיו אולי זה לא הזמן, אבל איפה שהוא לרשום לפני הפעם
הבאה-
גב' רותם ידלין: לא דנים אם לקבל עובד לעבודה או לא, זה אנחנו.
אני אגיד לכם יותר מזה זה כמו להגיד שאתם לא יכולים להיות פה, כי יש לכם
עבודה אחרת, זאת המקבילה, זאת המקבילה מבחינתי. מבחינת היחידה
הסביבתית בתקציב 2020 אפשר להעלות את זה, שוב השאלה תמיד היא חברים
על חשבון מה, ואם אין מועצות אחרות שפועלות ככה, אז כנראה שיש סיבה,
ואם נכון לקחת בן אדם שנכנס לתפקידו ומרים את היחידה הזאת עכשיו
מאיפה שהיא נמצאת, אפשר גם לתת לזה זמן לימודים, אלה השיקולים שלנו.
מר ישראל פרץ: עד כמה שידוע לי כאשר... עובדת במשרה מלאה
ברשות מקומית ורוצה לעבוד במקום נוסף, לא יודע באיזה סדר גודל, זה טעון
אישור מועצה.
דובר: כן, בדרך כלל כן, אלא אם זה משהו ש-
עו"ד חן סומך: סליחה, סליחה, א' אישור מועצה לצורך העניין יש
הבדל בין אדם שעובד עבודה נוספת, זה לא הסיפור, העבודה הנוספת פה זה
הרצאה ולימודים בקורס אקדמי לצורך העניין.
מר ישראל פרץ: הוא מקבל על זה שכר.
עו"ד חן סומך: בסדר-
14
מועצה אזורית גזר
ישיבת מליאה מן המניין מס' ,6 מיום ראשון, 19.05.2019
מר ישראל פרץ: ... נוסף.
עו"ד חן סומך: א' אני לא יודע אם הגישו בקשה או לא הגישו בקשה
בעניין הזה, אבל ממילא הדבר הזה הוא אפשרי.
מר אבי אביטל: הוא צודק, אם זה עם שכר הוא צודק.
גב' רותם ידלין: לא, לא, הוא לא צודק.
מר אבי אביטל: אנחנו פעם אישרנו, אני זוכר שאישרנו כזה דבר.
גב' רותם ידלין: חברים, תנוח דעתכם שכנראה חן יביא לכאן כל דבר
שצריך לאשר במליאה, אנחנו לא מעבירים דברים-
מר תמיר ארז: אני חושב שטוב שמי שעובד פה הוא גם מרצה
באוניברסיטה.
גב' רותם ידלין: נכון, זה מביא לנו סטודנטים.
מר אבי אביטל: לא, לא מדברים ממקום רע.
עו"ד חן סומך: פתאום זה נהיה אישיו במקום דיווח. אם צריך נאשר
את זה פה, חברים אף אחד לא מתכוון.
15
מועצה אזורית גזר
ישיבת מליאה מן המניין מס' ,6 מיום ראשון, 19.05.2019
גב' רותם ידלין: טוב נע בור, שירי עופר מנהלת מחלקת בתי ספר, גם
לאור סמיכות הזמנים נכנסה במילוי מקום, הצטיינה בעבודתה ונכנסה לעבוד
באופן קבוע, שירי אולי חלקכם מכירים אותה, עבדה בבית ספר בנצר סירני
כשעוד היה שם בית ספר ואחר כך בבית ספר הרצוג, אחרי זה היא ניהלה את
מחלקת בתי ספר של שהם, ולשמחתנו באה לעבוד איתנו. מינוי נוסף שאני
רוצה להציג לכם, הוא עוד לא נכנס לתוקף, אבל הוא כבר עבר מכרז ונחתם
איתו חוזה, זה המינוי של עמית קפוזה למהנדס המועצה, כמו שרובכם יודעים
זה פורסם פומבי, איתי פרס ממשיך לחייו העצמאיים, אני אומרת את זה בעצב
רב, אני אוהבת את איתי מאוד ואנחנו נהנים, אני נהנית מאוד לעבוד איתו,
אבל איתי ממשיך, יצא מכרז ניגשו אנשים עמית נבחר, עמית עבד גם בשוק
הפרטי בפרויקטים גדולים, ואחר כך בעיריית רעננה בשלל תפקידים, הוא
ייכנס לתפקידו במהלך יולי. איתי פה בינתיים, אבל היה חשוב לנו היות
שמדובר בתפקיד בכיר לעדכן אתכם כבר עכשיו.
דובר: ... ממתי? הוא אמור להמשיך או לסיים איתי?
גב' רותם ידלין: לא, איתי מסיים את תפקידו.
עו"ד חן סומך: איתי מסר הודעה שהוא מסיים את העסקתו במועצה
ויוצא לחיים עצמאיים. אנחנו במועצה היינו מאוד שמחים אם איתי היה
מלווה אותנו, זו יוזמה לחלוטין ב-%100 של איתי, היינו שמחים אם הוא היה
מלווה אותנו בכמה פרויקטים, ימשיך לעבוד איתנו בכמה פרויקטים כגורם
ייעוצי מבחוץ, זה תלוי בו, תלוי במועצה ביכולות שלה. זה לא בהכרח-
גב' חיה לזר נוטקין: ... החדש הוא גר במועצה או מחוץ למועצה?
16
מועצה אזורית גזר
ישיבת מליאה מן המניין מס' ,6 מיום ראשון, 19.05.2019
גב' רותם ידלין: לא, לא, הוא לא גר במועצה. הוא לא גר במועצה,
הוא גר בהרצליה.
גב' דרורה בלגה: לא הבנו את מה שכאן נאמר, היינו שמחים אם הוא
היה ממשיך ללוות אותנו, הוא ממשיך או-
עו"ד חן סומך: בשלב זה הוא מסר הודעה שהוא מפסיק את עבודתו
במועצה בחוד ש יולי, הוא מפסיק את עבודתו, מסר הודעה. היות ואיתי מלווה
את המועצה ואת הוועדה לתכנון ובנייה מהיום שהוועדה קמה, והיות ויש
קונצנזוס רחב גם ביישובים וגם במועצה שאיתי הוא בן אדם בעל ערך מוסף,
והיות וזו יוזמה שלו, זה לא שהמועצה פה באה ואמרה לו תלך לצורך העניין,
אז יש סיכוי סביר שאם זה יהיה מפגש רצונות הוא ילווה חלק מהפרויקטים
של המועצה בעתיד במסגרת חוקיות אפשריות.
גב' רותם ידלין: סיורים ופעילויות לחברי המליאה, חשוב לנו גם
שככה תרשמו בפני היומן שלכם, בשבוע שעבר היינו בגיבוש, תודה למי שהגיע,
אני חושבת שהיה מצוין, אני לפחות נהניתי. הבוקר היה סיור של ועדת חינוך
בירושלים, אבל אם אנחנו מסתכלים קדימה וזה חשוב יותר, ביום ראשון הבא
ב-26.5.19 יש לנו סיור במפעל נשר, כל מי שרוצה להסתכל על המועצה ככה
בפריזמה יותר רחבה, נכון לו שיבוא לסיור הזה, זה סיור חשוב נשמח
לראותכם.
מר אבי אביטל: זה נדחה?
17
מועצה אזורית גזר
ישיבת מליאה מן המניין מס' ,6 מיום ראשון, 19.05.2019
גב' רותם ידלין: לא, זה לא נדחה.
מר אבי אביטל: היה שלב שאמרו שזה בינתיים מוקפא.
גב' רותם ידלין: לא, לא, זה אתה מדבר על חנוכת הפארק ליד נשר,
זה עניין אחר, זה עניין לימודי, חשוב לנו שתכירו, כדי שנוכל לקבל פה
החלטות על בסיס ידע רחב ככול האפשר, אז הסיור הזה קורה ביום ראשון,
כולכם קיבלתם עליו זימון. במהלך יולי אולי אפילו סוף יוני אנחנו נקיים
סמינר על תכנית המתאר הכוללנית שבה כל היועצים יבואו ויציגו לכם במשך
כמה שעות את העבודה שלהם בינתיים, וייפתח לשאלות. אני חושבת ששוב
ברמת המאקרו והפריזמה הרחבה זה אירוע שחשוב שתגיעו אליו, אנחנו נפיץ
בשבוע הקרוב את התאריך הסופי.
מר ישראל פרץ: אולי כדאי לבקש מאיתי פרס שבכל זאת ימצא לנכון
להגיע.
גב' רותם ידלין: הוא יהיה, הוא יהיה.
מר ישראל פרץ: לא, כי זה ביולי.
גב' רותם ידלין: א' עמית רק מגיע ביולי, תהיה פה חפיפה, מדובר
בתפקיד משמעותי. פשוט עוד לא סגרנו את התאריך הסופי והוא ייסגר ממש
השבוע.
גב' רונית ויתקון ברקאי: זה יהיה בתחילת יולי?
18
מועצה אזורית גזר
ישיבת מליאה מן המניין מס' ,6 מיום ראשון, 19.05.2019
גב' רותם ידלין: שנייה, זה יהיה או בסוף יוני או בתחילת יולי. סיור
חקלאות-
עו"ד חן סומך: אישור של השכר של המהנדס לא ראיתי...
גב' רותם ידלין: אז נביא את זה כשזה יהיה רלוונטי. סיור חקלאות
יהיה בספטמבר, חשוב שנחבר גם את מי שכאן לא הגיע מהרקע של החקלאות,
קצת להבנה יותר משמעותית. חוץ מזה יש הכשרות לנבחרי ציבור שזה גם
לוועדים וגם לכם, כמו ההכשרה הראשונה שעשינו שככה מי מכם שהגיע נתן
פידבקים מאוד טובים, אז יש 2 נוספים. בנושא צווי מיסים לקראת מיסים
2020 והגדלת הכנסות לוועדים, זה יהיה במאי ותקבלו תאריך סופי. כרמל
מעדכנת שכבר יש. והתייעלות אנרגטית ביישובים, שוב מתוך מחשבה איך
אנחנו מעלים את ההכנסות של היישובים ומטפלים בנושא ההתייעלות
אנרגטית בצורה משותפת תהיה ביוני. רצית להגיד משהו רונית?
גב' רונית ויתקון ברקאי: כן, הסמינר לתוכנית מתאר כוללנית הוא... רק לנו
לחברי המליאה?
גב' רותם ידלין: לא, יהיו בעצם 3 נפרדים, אנחנו נכנסים עכשיו
לתהליך של שיתוף ציבור יותר משמעותי בתוכנית המתאר הכוללנית, קודם כל
אתם, אני חושבת שאתם צריכים לשמוע דבר ראשון, לשמוע אתכם לשמוע את
ההערות שלכם. אחר כך אנחנו נעשה מפגש שיהיה פתוח לכלל הציבור, מי
שרוצה להגיע יכול להגיע. הייתה ככה שאלה האם לסגור את זה ל-2-3 נציגים
מהיישוב, בעיניי זה צריך להיות פתוח לכל מי שרוצה לבוא. זה יהיה באשכול
19
מועצה אזורית גזר
ישיבת מליאה מן המניין מס' ,6 מיום ראשון, 19.05.2019
הפיס וזה יהיה רחב יותר, וכל אחד מהציבור מוזמן לבוא לשמוע להעיר
הערות. חוץ מזה אנחנו נכנסים לסבב שני אולי אפילו כבר שלישי, עשינו
בתקופתי סבב אחד עם כלל היישובים, ואנחנו נכנסים עכשיו לסבב נוסף, זה
בדרך כלל מגיע הוועד ונציג או ,2 זה על היישוב עצמו, ובסוף כל התהליך הזה
או תוך כדי התהליך הזה, אנחנו גם נעלה את כל המצגות והכול לאתר, שבו כל
אחד יכול להיכנס מהבית לקרוא לראות את המצגות ואת החומרים, ואפילו
לשלוח הערות למתכננים.
גב' רונית ויתקון ברקאי: בסמינר או לא יודעת איך אתם מגדירים הפתוח
לקהל, יהיה אני מניחה איזה שהוא תיווך לקהל גם?
גב' רותם ידלין: כן, כן. אגב זה כבר יהיה סמינר שני, זאת אומרת
במהלך שנת 2017 לדעתי היה כבר תהליך שיתוף ציבור אחד, אנחנו הפעם
עושים אותו יותר רחב, כל אחד מוזמן.
מר ישראל פרץ: היו כבר 2 בעבר...
גב' רותם ידלין: לא, המפגש היה בזמן שאני קיימתי היה מפגש
יישובים, לא מפגש פתוח לציבור, מפגש יישובים. זה היה הסבב השני שלו,
אנחנו עכשיו נכנסים לסבב שלישי של מפגשים עם הנהגות היישובים, במקביל
לסבב שני עם כלל הציבור ולפני הכול עוד יחד אתכם, בעצם עבורכם. זה יום
שהייתי מפנה, תקפידו להגיע זה מאוד מאוד חשוב, אני חושבת שזה גם
ללמידה האישית שלכם וגם ללמידה הקולקטיבית שלנו על הכיוונים שאליה
המועצה הולכת ב-20 השנים הבאות, אז זה מבחינת-
20
מועצה אזורית גזר
ישיבת מליאה מן המניין מס' ,6 מיום ראשון, 19.05.2019
מר אורי נדם: אני רוצה להוסיף משהו לגבי תכנית המתאר. איתי
הוא איש שבאמת תרם את חלקו הגדול במועצה בתור מהנדס המועצה.
התוכנית הזאת היא מאוד מורכבת והייתי מציע שנבדוק איתו אפשרות שהוא
ימשיך ללוות את התוכנית הזאת, היא מאוד מאוד חשובה ואני לא בטוח
שמישהו אחר יכול להיכנס לנעליים של איתי.
גב' רותם ידלין: אורי, קלעת לדעת גדולים.
מר אורי נדם: מה?
גב' רותם ידלין: קלעת לדעת גדולים.
עו"ד חן סומך: איתי שם את המפתחות והלך, זה לא שאנחנו-
גב' רותם ידלין: חבר'ה הוא עובד איתנו, הוא ממשיך איתנו, הוא
ממשיך ללוות אותנו.
מר אורי נדם: הבנתי שלעת עתה הוא פשוט מאוד הודיע שהוא...
גב' רותם ידלין: לא, לא, הכול נעשה בהסכמה בשמחה בטוב.
עו"ד חן סומך: תראו אני לא יודע אם-
מר אורי נדם: אם אני יודע שהוא ממשיך ללוות אותנו, אני אשמח
מאוד.
21
מועצה אזורית גזר
ישיבת מליאה מן המניין מס' ,6 מיום ראשון, 19.05.2019
עו"ד חן סומך: אז התשובה לעניין הזה-
גב' רותם ידלין: גם אנחנו.
מר אורי נדם: אתה שמת סימן שאלה כל כך גדול-
עו"ד חן סומך: יש דברים שהם בגדר עובדות ויש דברים שהם בגדר
רצון. הרצון הוא כמו שרותם אמרה וכמו שאתה אומר, הרצון הוא לראות את
איתי לצד המועצה בתקופה מסוימת, גם אם הוא לא יהיה עובד המועצה בקטע
הזה. אבל זה תלוי ברצון של איתי, אנחנו לא יכולים לכפות עליו.
מר אורי נדם: עוד מפעל לא יקרה כלום.
מר רן שובע: רותם, לפני הסבב השני ביישובים צריך לפרסם את
הסיכומים של הסבב הראשון, מצפים לזה אנחנו רוצים לראות...
גב' רותם ידלין: הערה טובה, תודה רן.
.2 אישור פרוטוקול מליאה מס' .5
גב' כרמל טל: קיבלתם הביתה את פרוטוקול הישיבה הקודמת
ישיבת מליאה מספר ,5 אנחנו רוצים להביא אותו לאישור, היה ואין איזה שהן
הערות. את כל החומרים של הישיבה קיבלתם.
22
מועצה אזורית גזר
ישיבת מליאה מן המניין מס' ,6 מיום ראשון, 19.05.2019
דובר: הביתה לא קיבלנו.
גב' כרמל טל: סליחה במייל לא הביתה, אין הביתה יותר.
מר אבי אביטל: יש כאלה שביקשו והבטיחו שישלחו להם.
גב' כרמל טל: מי שביקשו נשלח להם, זה 3 בסך הכול.
מר אבי אביטל: אבי ביקשתי.
גב' כרמל טל: אין לי את השם שלך.
מר אבי אביטל: ביקשתי, במליאה ביקשנו כן.
גב' כרמל טל: אתה ביקשת?
מר אבי אביטל: כן.
גב' כרמל טל: אז אני ארשום.
מר אבי אביטל: גם ישראל אם אני לא טועה, גם ישראל.
גב' רותם ידלין: חבר'ה, חבל על העצים אבל בסדר.
גב' כרמל טל: אז אם אין לנו הערות בואו נאשר ונתקדם הלאה. מי
23
מועצה אזורית גזר
ישיבת מליאה מן המניין מס' ,6 מיום ראשון, 19.05.2019
בעד אישור פרוטוקול המליאה הקודמת? מי נגד? נמנעים? תודה רבה.
החלטה: הוחלט לאשר פה אחד את פרוטוקול מליאה מס' .5
.3 אישור קריטריונים למתן הנחות ופשרות לנישומים בעלי נכסים (מצ"ב).
גב' רותם ידלין: הנושא הבא זה אישור קריטריונים למתן הנחות
ופשרות לנישומים בעלי נכסים. אם אתם זוכרים בישיבה הקודמת המשכנו
בעצם תהליך שהתחיל פה במליאה ב-2017 של איך בעצם מאשרים הנחות
ופשרות עם נישומים שיש להם חובות למועצה. בישיבה הקודמת טיפלנו
בנישומים שאין להם נכסים, ובעצם זה השלב הבא של נישומים בעלי נכסים.
נמצא איתנו עורך דין עמית שווימר שטיפל בזה, עמית רשות הדיבור אליכם.
עו"ד עמית שווימר: אז קודם כל נעים מאוד מי שאני לא מכיר, שמי
עמית שווימר אני שותף במשרד עורכי דין בן יעקב שווימר דולב, אנחנו
מייצגים כ-20 רשויות מקומיות בתחומים האלה, ואנחנו מלווים גם את
המועצה האזורית גזר. אז באמת לפני שנכנס לקריטריונים, רק נסביר שככלל
ברגע שלנישום נוצר חוב המועצה פועלת כנגדו במלוא האמצעים שהחוק
מאפשר לה, זאת אומרת מוגשים תביעות לבתי המשפט, נפתחים תיקי הוצאה
לפועל. במסגרת תיקי ההוצאה לפועל המועצה פועלת בכל האמצעים שיש לה,
לרבות עיקולים במדיה מגנטית, עיקולי משכורות, הגבלת עיכוב יציאה מהארץ,
הגבלת רישיון נהיגה ושלל הפעולות והכלים שיש למועצה. בעצם אנחנו
מתכנסים לדבר עכשיו על ה-step .next מה שקורה זה שבעצם לכל רשות
מקומית, מועצה אזורית מקומית ועירייה אנחנו כולנו כפופים לחוזר מנכ"ל
להוראות החוק בכל מה שנוגע למחיקת חובות, ולחוזר מנכ"ל משרד הפנים מה
24
מועצה אזורית גזר
ישיבת מליאה מן המניין מס' ,6 מיום ראשון, 19.05.2019
שקרוי חוזר מנכ"ל .5/2012 בהתאם לאותו נוהל בעצם יש פרוצדורה, יש
פרוצדורה מאוד מאוד ברורה כדי שרשות מקומית תוכל לבצע מחיקת חובות
מהספרים שלה. השלב הראשון כמו שרותם אמרה מקודם, בעצם השלב הראשון
היה שלב שהמועצה הייתה צריכה לאמץ את אותו חוזר מנכ"ל, וזה נעשה ב-
.2017 אני חייב לציין פה רק ככה כנקודת פתוחה, שהמועצה האזורית גזר
בשונה מרשויות מקומיות אחרות בכלל ברחבי הארץ, בעצם כל הנושא של
מחיקת החובות והסכמי הפשרה פשוט לא קרה, זאת אומרת זה משהו שהתחיל
באמת ב-,2017 עד 2017 התהליך הזה לא קרה. חשוב להגיד כבר עכשיו שברגע
שנישום הוא בעל זכויות במקרקעין, לא ניתן לבצע מחיקת חוב מלאה. התנאי
הראשון שאנחנו מדברים על מחיקת חובות, אז יש הפרדה בין מישהו בעל
זכויות במקרקעין לבין מישהו לא בעל זכויות במקרקעין. כשמישהו בעל זכויות
מקרקעין אין אפשרות לבצע מחיקת חוב מלאה. במסגרת הפעולות שהמועצה
עושה כמובן מתבצעים הליכים מיוחדים כמו תביעות של הרמות מסך כנגד
חברות, כל מיני נישומים שאנחנו מגלים שהם לא המחזיקים הנכונים, נושא של
נפטרים, יש פעולות משפטיות מאוד מאוד כבדות, אנחנו רוצים לדבר עכשיו
בעצם על מקרה הקצה. מקרה הקצה זה בעצם אותם נישומים שפעלו כנגדם
לאורך שנים רבות, במסגרת כל הכלים שהמחוקק מאפשר, ובעצם הדבר
האחרון שנשאר לאותו נישום זה בעצם אותו בית, בית מגורים, כשבעצם החוב
בספרים הולך ותופח המועצה האזורית גזר, אנחנו נדבר על זה בהמשך קיבלה
מעמד של רשות איתנה, יש לזה השפעה מאוד מאוד גדולה כלפי כל ההתנהלות
ולגבי איך משרד הפנים ואיך המדינה רואה את המועצה. יש עשרות מקרים
שהמועצה עשתה את כל מה שהיא יכולה, ונשאר באמת אותו נכס מקרקעין,
ובנקודה הזאתי המועצה צריכה לקבל החלטה איך היא מגיעה לפשרה עם אותו
נישום, והכול כמובן בהתאם להוראות החוק. אז בואו נתקדם ונראה מה נעשה
עד כה. אז באמת אישור נוהל פנימי בקדנציה הקודמת, והתחלנו כבר בקדנציה
25
מועצה אזורית גזר
ישיבת מליאה מן המניין מס' ,6 מיום ראשון, 19.05.2019
הקודמת לשבת ב-2017 כמדומני מזל ואני, התחלנו לשבת באמת כבר עם
הנישומים הגדולים, עם נישומים שבאמת יש להם חובות מאוד מאוד גבוהים.
באותו תהליך משרד הפנים ביקש מאיתנו לעצור, כיוון שזה כבר ככה התקרב
לתקופת הבחירות, באמת הכול נעצר ומפה אנחנו מתקדמים הלאה. אז מה
נדרש מאיתנו כיום? החלטת מועצה לגיבוש מדיניות בנוגע לחייבים בעלי
זכויות בעלי נכסים. עכשיו אני אציג בקצרה באמת מה אנחנו רוצים לעשות,
ובאמת מה האפשרויות העומדות בפני המועצה לגבייה מבעלי נכסים. המטרה
היא באמת בסופו של דבר לקבוע קריטריונים. לקבוע קריטריונים שבהם ניתן
להגיע להסכם פשרה עם בעל זכויות, כשבעצם אנחנו מדברים על הזרמת
כספים, אני מקריא מתוך השקופית, הזרמת כספים לקופת המועצה, צמצום
האובליגו הרשום בספרי המועצה, זאת אומרת יושב על כתפי המועצה באמת
סכומי עתק של כל מיני חובות היסטוריים, שלא ניתנים כרגע לגבייה, מקסום
אפשרות הגבייה, והנקודה המאוד מאוד חשובה זה הכנסת החייבים אל מעגל
המשלמים. אנחנו נדבר על זה אחר כך בהמשך בקריטריונים. התנאי הבסיסי
של כל הסכם והסכם ככול שבאמת כאלה יאושרו, שבעצם אותו נישום נכנס
למעגל המשלמים, ו אם הוא לא יעמוד בתשלום השוטף שלו, אז בעצם כל הסדר
הפשרה יחזור לקדמותו. יש לנו פה שני אינטרסים משני הכיוונים. מימוש
הנכס וגבייה בעת העברת זכויות בנכס, אז באמת אנחנו מדברים על האפשרות
האחרונה, זאת אומרת יש פה קושי לסלק אדם מביתו, והמתנה של שנים רבות,
אני רק ככה אזכיר בקצרה שגם כשבן אדם נפטר ובעצם הוא מוריש את
הזכויות שלו, אז לא צריך את אישור המועצה בשביל להעביר זכויות ליורש,
בשונה ממה שכולנו מכירים כשאנחנו מוכרים את הנכס שלנו לצד ג', אז בעצם
צריך אישור העדר חובות, טופס טיולים שמחתימים ברשות, בירושה לא צריך
את זה, זאת אומרת גם אם אנחנו נבוא ונגיד נחכה שהבן אדם יגיע ל-,120 אז
בעצם הנכס עובר ליורש והם לא צריכים אישור מועצה. והנקודה שדיברתי
26
מועצה אזורית גזר
ישיבת מליאה מן המניין מס' ,6 מיום ראשון, 19.05.2019
עליה ככה היא המראה של הנקודה הקודמת שבעצם יש העדר מוטיבציה
להיכנס למעגל המשלמים, נישומים שבמשך שנים רבות עם חובות היסטריים
בה וצאה לפועל, עם עיקולים, חייבים מוגבלים באמצעים נכנסים להליכי
חדלות פירעון כאלה ואחרים, אין שום מוטיבציה בעצם להיכנס לתוך המעגל
כשיש לך חובות כאלה ענקיים בספרי המועצה. אז מה נשתנה רשות איתנה?
בשנת 2017 נדמה לי נכון?
עו"ד חן סומך: .2018
עו"ד עמית שווימר: בשנת 2018 המועצה האזורית גזר קיבלה את המעמד
של רשות איתנה, יש לזה כל מיני השפעות והשלכות, כשהמשמעות הרלוונטית
לנושא שלנו שבעצם חוזר מנכ"ל 5/2012 שדיברנו עליו חל על המועצה האזורית
גזר, אבל לא צריך אישור משרד הפנים. זאת אומרת כשאתם מאשרים אתם
מחליפים את משרד הפנים, ובעצם החברים פה הם אלו שמאשרים את הסכמי
הפשרה, זה אחד השינויים.
עו"ד חן סומך: במסגרת השרשרת של האישור של הדבר הזה תמיד
המועצה הייתה הגורם שאישר את הסדרי הפשרה. לפני שהיינו רשות איתנה
אחרי האישור של המועצה נדרש אישור של משרד הפנים. בהיותנו רשות איתנה
לא נדרש יותר אישור של משרד הפנים.
עו"ד עמית שווימר: חשוב להגיד שבעצם עוד לפני שזה מגיע כמובן
אליכם, אז יש בעצם 2 ועדות שזה עובר פה ברשות, יש פה ועדה של היועץ
המשפטי של גזבר ושל מנכ"לית, ויש את ועדת ההנחות, ורק אז זה עובר-
27
מועצה אזורית גזר
ישיבת מליאה מן המניין מס' ,6 מיום ראשון, 19.05.2019
עו"ד חן סומך: מדובר בשני מסלולים, ועדת הנחות היא ועדה שבה
אנשים זכאים להנחות על פי הדין לצורך העניין. ובגלל מעמד מצב משפחתי
מצב פיזי זה סוג הדברים, זאת ועדה מעורבת שהיא ועדה שמעורבת של גם
נציגי ציבור גם של גורמי הרווחה וגם של גורמים מקצועיים. הוועדה השנייה
היא ועדה על בסיס הנוהל שאומרת מתי לחייב שאין לו נכס במועצה, מתי
אנחנו יכולים להביא למועצה הצעה להגיע איתו להסדר פשרה. השינוי הגדול
במה שאנחנו מדברים עליו עכשיו זה שאנחנו מדברים על חייבים שיש להם
נכסים במועצה.
עו"ד עמית שווימר: אנחנו עוברים לקריטריונים, אנחנו עוברים
לקריטריונים שבעצם אנחנו מבקשים לאשר היום. אז בשלב ראשון מיצוי
הליכי אכיפה אפשריים למעט מימוש הנכס. זאת אומרת שבאמת כל פעולות
האכיפה שהמחוקק מאפשר לנו כמועצה לפעול כנגד אותו נישום נעשו ובוצעו
ועבר זמן מה, זה לא איזה שהוא עיקול שככה בוצע אתמול, באמת תיקים
שפועלים כנגדם במשך תקופה ארוכה בהוצאה לפועל, ובעצם כל הכלים אותם
כלים שדיברנו עליהם, כל נושא העיקולים וההגבלות וכל מה שהמחוקק מאפשר
נעשה ניסיון לאכוף ואלה לא הביאו לגביית החוב. הוכחת מצב כלכלי אישי
רפואי של החייב, אז אנחנו מדברים פה ממש על שאלון רחב היקף שאנחנו
מבקשים ממש חקירה כלכלית, זאת אומרת שהנישום יבוא ויציג את ההכנסות
ואת כל הנושא של החובות שלו ואת כל אישורי ביטוח לאומי ואישורים
רפואיים, ממש שאלון שלם שהנישום יצטרך למלא בכלל כתנאי סף להיכנס
לדיון בחוב שלו, התייחסות מחלקת הרווחה של המועצה, מסמכי בעלות
במקרקעין, במקרים שהוועדה תגיע למסקנה שבעצם יש חשש, ככה יש עוד
איזה שהוא מידע מוכמן שלא הגיע לידיה, אז היא גם תזמין חקירה כלכלית
לרבות איסוף מידע מהיישוב. נושא נוסף זה איתור הבגירים המתגוררים עם
28
מועצה אזורית גזר
ישיבת מליאה מן המניין מס' ,6 מיום ראשון, 19.05.2019
הנישום החייב. אנחנו ננסה כן למקסם, אנחנו מנסים כל הזמן, אבל זה ככה
משהו שעלה והוא חשוב, יש הרבה פעמים באמת מקרים שמתגוררים עוד
בגירים בתוך אותו נכס נשוא החוב, ואולי אפשר לדרוש מהם, אפשר להיפרע
גם מהם. קבלת חוות דעת יועץ משפטי. התחייבות החייב לשלם את החובות
השוטפים דיברנו על זה, זה תנאי מאוד מאוד חשוב ומאוד בסיסי. אם החייב
לא י יכנס למעגל המשלמים, אם הוא לא יתחיל לעמוד בתשלום השוטף שלו גם
אותה פשרה שנעשתה תתבטל, זה יהיה תנאי יסוד בתוך ההסכם. על מנת
למקסם את הגבייה ועל מנת להתאים פתרון לכל מקרה על מאפייניו הייחודיים
לא ייקבע מראש שיעורי מינימום מקסימום להסכמי הפשרה, חשוב להבין
שבעצם המקרים הם שונים אחד מהשני גם מהפן העובדתי וגם מהפן המשפטי.
ישנם מקרים שבאמת אנחנו נוכל להפעיל מנופים ובאמת נוכל לבקש דרישות,
כמו לדוגמא מקרים של בגירים נוספים שמתגוררים בנכס. מצב משפטי מאוד
מאוד שונה, כי כל נושא ההתיישנות, כל נושא השעבוד, יש כמה פסיקות מאוד
משנות סדרי עולם שניתנו בשנתיים שלוש האחרונות, בכל מה שנוגע לזכויות
הרשות המקומית, וכל מקרה בעצם ייבחן בהתאם למצב העובדתי ולמצב
המשפטי שלו. פריסת תשלומים תהא בהתאם לנסיבות התיק. המטרה היא
כמובן לא לאפשר יותר מידי תשלומים אלא באמת לנסות בכלל לשאוף לגיוס
כספים ולתשלום מזומן, אבל ככול שהדבר לא יהיה אפשרי, אנחנו פה קובעים
שבעצם מקסימום התשלומים שיהיו למקרה זה לא יותר מ-36 תשלומים.
מר אלעד לוי: כל אירוע כזה בסוף מגיע למליאה?
עו"ד עמית שווימר: כן, כן, כן.
מר אלעד לוי: זאת אומרת אין מצב שמאשרים...
29
מועצה אזורית גזר
ישיבת מליאה מן המניין מס' ,6 מיום ראשון, 19.05.2019
עו"ד עמית שווימר: חובה, חובה, זה החוק.
עו"ד חן סומך: כל מקרה כזה יעבור את כל המשוחות. אתם צריכים
להבין שחוב על מנת שהוא יגיע למצב הזה הוא צריך להיות במעמד-
מר אלעד לוי: חן אבל זה קצר, אמרתי הכול טוב.
גב' רותם ידלין: אלעד בעד להצביע. שאלות לעמית לפני שאנחנו
מצביעים.
מר אורי נדם: כן, לי יש שאלה. אתה דיברת על חובות לגיטימיים
וחובות שיש הוכחה לחוב. אני רוצה לדבר על דבר שאין הוכחה לחוב. מחייבים
יישוב שלם-
גב' רותם ידלין: לא, לא, לא, זה לא, אורי אני עוצרת כאן, זה לא על
סדר היום, אתה יכול להגיש בקשה לדיון אנחנו נעלה את זה לסדר היום.
למישהו יש שאלה על הנושא הספציפי הזה? עמית אנחנו נצבור כמה שאלות
והתייחסות-
מר אורי נדם: אבל זו שאלה.
עו"ד חן סומך: יש כאן גברת עמירה מוסקוביץ.
מר אורי נדם: מה?
30
מועצה אזורית גזר
ישיבת מליאה מן המניין מס' ,6 מיום ראשון, 19.05.2019
עו"ד חן סומך: תשלח לה שאלה בקטע הזה אם יש בעיה.
גב' מיכל ילובסקי: אמרת שאם למעשה הם לא עומדים בתשלום השוטף
אחרי הסכם הפשרה החוב חוזר לקדמותו, ואז מה? ואז כן מממשים את הנכס?
עו"ד עמית שווימר: קודם כל זו שאלה-
גב' רותם ידלין: רגע, בואו נאסוף.
עו"ד חן סומך: שנייה, שנייה, תראו אני לא יודע לכמה אנשים יצא
לממש בית מגורים של מישהו שזה מה שיש לו כל מה שיש לו. אנחנו לא לשכת
הוצאה לפועל או בנק שיש לנו מה שנקרא ויתור על בית המגורים-
עו"ד עמית שווימר: ... מוגנת.
עו"ד חן סומך: גם כשאנחנו מממשים בסופו של דבר בהליך מאוד
מאוד קשה ואגרסיבי אנחנו לא מסוגלים להגיע למצב שאנחנו גובים את
הסכום של החוב בקטע הזה. המימוש בנושא הזה זה אופציה שלא סתם
הדברים האלה נערמו כאן, אף אחד לא רצה ללכת למקום הזה.
גב' מיכל ילובסקי: אבל אז מה הסנקציה חן? אם אני הגעתי להסכם
פשרה ואני בסופו של דבר לא עומדת בתשלומים השוטפים-
עו"ד חן סומך: אז זה חוזר.
31
מועצה אזורית גזר
ישיבת מליאה מן המניין מס' ,6 מיום ראשון, 19.05.2019
גב' מיכל ילובסקי: והחוב חוזר-
עו"ד חן סומך: נכון.
גב' מיכל ילובסקי: ואני יודעת שבסוף אתם לא תעשו כלום, כי אתם לא
תממשו את הנכס-
עו"ד עמית שווימר: על הנכס-
עו"ד חן סומך: האינטרס שלך זה לחזור להיכנס למעגל של בן אדם
נורמלי של א יהיה לו חרב על הראש. עכשיו לא כל דבר אנחנו נבוא ונבקש
מהמועצה, אנחנו נעשה את זה באמת בדחילו וברחימו מכיוון שיש כאן נכס
בסופו של דבר, זאת החלטת מדיניות של המועצה. האם המועצה רוצה את
הגיבנת הזאת, יש לזה משמעות, עמית לא נגע במשמעויות של זה. ככול שיש
לנו כמו ת נפח כזה אין לנו כסף מזה, אבל אנחנו מתחשבים בזה כאילו יש לנו
נכס. אז בכל מקום מסתכלים ואומרים לנו אתם לא גובים, אתם לא עושים,
אתם לא מצמצמים את הדבר הזה, זה מגביל את הפעילות שלנו, אנחנו גם לא
מקבלים כסף, וגם אנחנו מוגבלים בפעילות שלנו. יש כאן סיכוי. במקרה הכי
גרוע זה יצליח מה לעשות.
עו"ד עמית שווימר: שאלת לגבי האינטרס, זה לא מדויק, כי בסופו של
דבר על הנכס נרשם שעבוד, על הנכס נרשם שעבוד ובעצם הנכס משועבד לטובת
המועצה. גם אם בפועל עכשיו לא תתבצע מכירה בוודאי שאת המשפחה זה
מאוד מאוד מטריד מבחינת היכולות שלה להתקדם והדור השני והדור השלישי,
32
מועצה אזורית גזר
ישיבת מליאה מן המניין מס' ,6 מיום ראשון, 19.05.2019
בוודאי שיש פה סנקציה, זה מאוד מטריד.
גב' רותם ידלין: אנחנו נעלה את זה להצבעה, מי בעד? נגד? נמנעים?
פה אחד, תודה רבה. תודה עמית.
עו"ד חן סומך: לא מעלים את דוד?
גב' רותם ידלין: נגיד תודה גם לדוד שנשאר איתנו, תגידו לו תודה.
גב' כרמל טל: הוא היה פה בסטנד ביי.
גב' רותם ידלין: הוא היה פה, הוזמן, הקשיב וחיכה לשאלות שלכם
ועכשיו-
גב' כרמל טל: תודה דוד.
גב' רותם ידלין: אנחנו משחררים אותו, תודה דוד.
החלטה: הוחלט לאשר פה אחד את הקריטריונים למתן הנחות ופשרות
לנישומים בעלי נכסים (מצ"ב).
.4 חוק עזר לגזר (איכות הסביבה), תשע"ט 2019 (מצ"ב).
גב' רותם ידלין: אנחנו עוברים לנושא הרביעי, אנחנו עוברים לחוק
עזר לגזר איכות סביבה, יהודה בבקשה.
33
מועצה אזורית גזר
ישיבת מליאה מן המניין מס' ,6 מיום ראשון, 19.05.2019
מר יהודה שנייויס: אני יוצא מנקודת הנחה שלחלק גדול מהאנשים כאן
יש איזה שהוא רקע, אני אתן בכל זאת סקירה קצרה, אני מבטיח לא להכביד.
דובר: ...
מר יהודה שנייויס: רגע, לאט, לאט.
דובר: לא, איזה רקע?
מר יהודה שנייויס: אז גם למי שאין רקע הסקירה הזאת תהיה סקירה
ממצה, ובסופה כולם ישלטו בחומר הנדרש. טוב חוקי עזר, חוק עזר זה בעצם
חוק שהוא תקף בתחום של רשות מקומית. החוקים האלה הם חוקים שנחקקים
על ידי הרשות המקומית. דהיינו החוק הזה הוא חוק לצורך העניין
טריטוריאלי רק למועצה אזורית גזר. הוא יחול על מי שנמצא בתחום המועצה,
אם זה מטיילים, תושבים, יזמים שמחר יבנו אצלנו עסקים וכו'. חוק עזר צריך
להיות מאושר על ידי מליאת הרשות, ואחר כך הוא עובר לאישור של שר
הפנים. שר הפנים בדרך כלל בחוקים מסוימים מעביר את זה להתייחסות של
שרים נוספים לפי העניין, אבל בעיקרון החותמת היא חותמת של שר הפנים.
התפיסה של השלטון המקומי רואה בחוק העזר את האמצעי העיקרי
שבאמצעו תו הרשות מסדירה חובות וזכויות בתחום הרשות. אחר כך אני
אסביר למה זה כך. ואולי סעיף יותר חשוב זו הדרך שבה רשות יכולה לגבות
תשלומים שנדרשים, בשביל לפתח דברים ברשות. הארנונה נועדה לשמש
לפעילות השוטפת של הרשות, הרשות נדרשת להשקעות כמו מערכות ניקוז,
סלילת כבישים , אחזקת שצ"פים וכו', על זה אנחנו נדבר עוד מעט. הסמכות של
34
מועצה אזורית גזר
ישיבת מליאה מן המניין מס' ,6 מיום ראשון, 19.05.2019
רשות לחוקק חוקים קבוע בסעיף 250 לפקודת העיריות, אני הבאתי את זה רק
בשביל לקבל אוריינטציה כללי מה תפקיד חוקי העזר. אותו דבר קיים לנו גם
בפקודת המועצות המקומית. מועצה רשאית להתקין חוקי עזר כדי לאפשר
לע ירייה ביצוע הדברים שהיא נדרשת ומוסמכת לעשותם על פי הפקודה או כל
דין אחר, או לעזור לה בביצועם, או כדי לדרוש מבעל נכס או ממחזיק לבצע
באותו נכס עבודה נחוצה למטרות האמורות. דהיינו החוק מסמיך את הרשות
לקבוע מערכת של כללים ונורמות שמחייבות את האנשים בתחומי הרשות,
והדוגמא הכי בנאלית, אם אני יש לי עץ שנוטה לרשות הרבים, למרות שהעץ
גדל אצלי בגינה, לרשות יש מה להגיד לגבי העץ הזה, ולרשות יש מה להגיד
לגבי רעש שאני עושה בלילה, או תרנגולות שאני מגדל בחצר, או אשפה שאני
זורק בכביש. זה התפקיד של חוק העזר, ומטרת העל זה לקדם את המדיניות
של הרשות בתחומים האמורים. בעצם חוק העזר זה סוג של חקיקת משנה. אני
כבר עכשיו מקדים את המאוחר ביחס להערות שקיבלנו. דהיינו מי שמחוקק
חוק עזר צריך לראות אותו בהקשר של מערכת שלמה של חוקים, מחקיקה
ראשית דרך תקנות, דהיינו חוקי העזר לא יכולים לסתור אלא חייבים להיות
חלק ממארג של כלל החוקים, אז כבר אני נותן דוגמא, יש חוקים שאנחנו
פטורים מלחוקק, המחוקק הראשי או לקח מאיתנו את הסמכות או חוקק
אותם כבר. אני רוצה לקחת דוגמא מהתקופה האחרונה ממש, סוף 2018 נגבו
תשלומים או תעריף קבוע לגבי מערכות ביוב התקנה ודמי ביוב, פעם זה היה
בידי הרשות כל רשות יכלה לקבוע כמה היא רוצה לגבות עבור התקנה של
מערכת ביוב, בא מחוקק ראשי ואמר אנחנו נעשה משהו אחיד, כל הרשויות
יהיו כפופות לחקיקה שהיא מעל חקיקה של חוקי העזר, ונקבעו כללים אחידים
על ידי רשות המים וזה נלקח מאיתנו, זה לא התחום היחידי, יש תחומים
נוספים, ואני אגע בזה בסוף כשנדבר על הערות שקיבלתי לחוק העזר. אז חוק
העזר זה בעצם כמו שאמרתי חקיקת משנה, זה נועד לאפשר לרשות למלא את
35
מועצה אזורית גזר
ישיבת מליאה מן המניין מס' ,6 מיום ראשון, 19.05.2019
תפקידיה, לפעול על פי סמכויותיה ולהסדיר את דרכי הפעולה של מחלקותיה.
חוק העזק תפקידו אפשרות למתן הוראות לבעלי נכסים לבצע פעולות מסוימות
או להימנע מהם כדי לשמור על טובת הציבור בריאותו וביטחונו, וכמו שאמרנו
כבר הטלת היטלים, אגרות ודמי הוצאות כדי לממן את פעולות הרשות. כבר
מראש אני אומר כל הטלת התשלומים האלה היא מכאן ואילך זה לא
רטרואקטיבי, אנחנו נסביר רק באופן פשוט שיישב לנו בראש מה הכוונה להטיל
היטלים, מחר בעזרת השם אנחנו מפתחים את רג"ם ויש יזמים בנסיבות
מסוימות שאנחנו צריכים לגבות מהם תשלום עבור כבישים עבור ניקוזים, או
אם ניקח את זה לדוגמאות יותר קרובות אלינו הרחבות של יישובים, זה
במאקרו בסדר? בדרך כלל אנחנו עושים הסכמים עם רמ"י שהם מפתחים,
ואנחנו מוותרים על ההיטלים כמו שעשינו לא מזמן באחד היישובים, אני כבר
לא זוכר, אבל בכל מקרה הרציונל הוא שבאמצעות ההיטלים האלה אנחנו
יכולים לפתח תשתיות של הרשות לא להחזיק אותם אלא לפתח אותם.
עו"ד חן סומך: זה לא חוק העזר הזה שיהיה ברור.
מר יהודה שנייויס: לא, לא, בוודאי, תכף אנחנו נסקור.
גב' רותם ידלין: ההקדמה של יהודה היא כוללת לחוקי עזר בכלל,
והיום אנחנו -
מר יהודה שנייויס: בכלל אחר כך נגיע לעיקר.
גב' רותם ידלין: מעבירים את החוק הראשון.
36
מועצה אזורית גזר
ישיבת מליאה מן המניין מס' ,6 מיום ראשון, 19.05.2019
מר יהודה שנייויס: תכף אנחנו נגיע לזה. אז כמובן בצד הסמכות החוק
לחוקק את החוק צומחת החובה, זה כלל כמעט יסודי במשפט מינהלי, כשאתה
רשאי לעשות משהו בסופו של דבר אתה נדרש לעשות אותו. הכוונה אם יש לך
כוח שאתה יכול להפעיל, אז אתה נדרש להפעיל אותו. בשביל זה אנחנו רשות
ואם המחוקק הראשי נתן לנו כוח ואפשרות להסדיר את תחומי החיים שאנחנו
מופקדים עליהם, אז זה לא רק אפשרות שהוא נותן לנו, אלא זה ציפייה
שאנחנו נעשה את זה, והציפייה היא שאנחנו נפעיל את הסמכות נחוקק חוקים,
נעדכן מעת לעת את החוק, תכף אני אגע בזה. אנחנו צריכים להסדיר נושאים
חדשים, מעת לעת עולים נושאים חדשים שהמחוקק לא חשב עליהם, גם חקיקת
העזר לא חשבה עליהם, הגיע הזמן להסדיר אותם. רק נושאים שעולים חלק
מהם עלו בזמן האחרון בשנים האחרונות נושא של מחזור למשל, נושא שהיום
הוא נושא לחקיקת חוקי עזר, אשפה עודפת נושא לחקיקת עזר, שצ"פים שלא
היה פעם נושא לחקי קת עזר. רונית דיברה איתי על זיהום אור, זה אולי נושא
של מחר לא של היום, גם זה אולי יום אחד יגיע לחקיקה, דברים שאנחנו לא
חושבים עליהם היום במסגרת איכות הסביבה, אבל יום אחד הם יגיעו ומצפים
מאיתנו לעשות את זה. והדבר העיקרי שמצפים מאיתנו זה לאכוף את החוקים.
הכו ונה אם יש חוק עזר תפקידנו לאכוף אותו, ואם אנחנו לא נאכוף את חוקי
העזר יום אחד מישהו יבוא וייקח מאיתנו את סמכויות האכיפה, ויאלץ אותנו
לעשות את זה בדרך כזאת או אחרת. אני בהערת אגב רק אומר זה לא הנושא
שלנו, אבל אם אנחנו מופקדים על אכיפה אז שאנחנו, לא אנחנו הכוונה
השלטון המקומי שנראה למישהו בשלטון המרכזי שאנחנו קצת מתרשלים, אז
מקימים יחידות אכיפה ארציות ומאלצים אותנו לאכוף, לכן הציפייה היא
שאנחנו נאכוף את החוקים שלנו. אז מה היה לנו במועצה אזורית גזר? היה לנו
מספר חוקים, יש כאן רשימה, היה לנו חוק עזר הדברת מזיקים, מניעת מפגעים
והסרתם, שמות ומספרים לרחובות, הגנה על הצומח, אימצנו חוק עזר לדוגמא,
37
מועצה אזורית גזר
ישיבת מליאה מן המניין מס' ,6 מיום ראשון, 19.05.2019
זה טכניקת חקיקה שאתה יכול לקחת חוק שמשרד הפנים כתב אותו, והיה לנו
רישיונות לאופניים, הסדרת גדר חיה, פיקוח על כלבים, אם תראו החוקים
האלה היו חוקים ישנים, מפוזרים, יש כמה חוקים חדשים שנחקקו, אחד מהם
ב-2008 אחזקת בעלי חיים, אני אגיע לזה, אמיר כהן העיר לי שבחוק הזה
שמונח לפניכם אין הוראות לגבי רעייה בשטחי הרשות, זה קיים בחוק עזר
שנחקק ב-2008 ולא הכנסנו אותו לכאן, אחר כך אני אעמוד גם על שיקולים מה
מכניסים ומה לא מכניסים, אז זה דוגמא שצריך להכיר את מערך החוקים, יש
לנו חוק הסדרת שמירה שנחקק יחסית בשנים מאוחרות, אז יש לנו עוד כמה
חוקים כל מי שרוצה-
מר אבי אביטל: אבל חלק אתה מבטל את החוקים-
מר יהודה שנייויס: מה שאנחנו כוללים בחוק הזה-
מר אבי אביטל: לא רלוונטי מה שהיה, אם תבטל את זה-
מר יהודה שנייויס: אנחנו לא מבטלים גורף, אנחנו מבטלים את החוקים
שמקבלים ביטוי בחוק שנמצא לפניכם. יש חוקים אחרים שנשארים. יש הסדרת
שמירה, אחזקת בעלי חיים, יש חוקים שאנחנו משאירים אותם הם חוקים
טובים שחוקקו יחסית לא מזמן, ואין טעם לנער את כל הערימה הזאת, עוד
מעט אולי אני אסביר גם למה. אז אלה חוקי העזר, אם תשימו לב חוקי העזר
חלק מהם היו מאוד מאוד ישנים ונושנים, חלק לא רלוונטיים, והגיע העת
להחליף אותם. למה דווקא עכשיו? למה בעצם אנחנו נכנסנו למהלך הזה? קודם
כל סוף ,2016 נובמבר 2016 התפרסם דו"ח מבקר המדינה שקרא לרשויות
המקומיות לטפל בנושאי חוקי העזר. הוא מצא שהחוקים לא נחקקים, חוקים
38
מועצה אזורית גזר
ישיבת מליאה מן המניין מס' ,6 מיום ראשון, 19.05.2019
מיושנים. את מבקר המדינה העסיקו יותר החוקים הכלכליים, ראו בזה שלא
אוכפים את החוקים האלה חסם ענק לפיתוח של הרשויות, רשויות לא גובות
היטלים, והרשויות נתקעות ולא מתקדמות. מבקר המדינה הורה לרשויות
המליץ להם, כי משרד הפנים אין לו סמכות בעניין הזה, אבל ההמלצה הייתה
חד משמעית ורועמת לחוקק חוקי עזר נדרשים, לעדכן את חוקי העזר הקיימים,
זאת סיבה מספר .1 וסיבה מספר 2 עשינו סבב בכל היישובים, פגשנו את כל
הוועדים המקומיים, את האגודות השיתופיות ולרבים מהיישובים עלה באופן
ברור, ביישובים הקהילתיים יותר בקיבוצים אולי פחות, אבל עלה הנושא של
דרישה של אנשים לראות יותר את המועצה מתערבת בהסדרת נושאים של
איכות סביבה, של אכיפה, זה יכל להיות מה שעלה בגזר על מטיילים
שמסתובבים להם בשטחים והורסים ואין אכיפה. עבור יישובים קהילתיים
שרצו, לא סכסוכי שכנים אבל שנגיד יותר את מה שיש לנו להגיד בעניין הזה.
נעבור למושבים שהתלוננו שהרשות לא אוכפת, שאנחנו לא אוכפים את הנושא
של פסולת חקלאית או בכלל של פסולת, ועוד דוגמאות רבות, כמעט בכל
היישובים זה עלה העניין הזה, שהייתה קריאה למועצה לבוא ולשים את היד,
לבוא ולהסדיר את מה שאנחנו צריכים להסדיר. זה סיבה שנייה של למה
עכשיו. וסיבה שלישית אני מקווה, על זה אנחנו עובדים כל היום, שאנחנו
הולכים קראת פיתוח של הרשות, ומה שעד אתמול היה אנחנו ביישובים שלנו,
מחר זה יזמים שונים, מחרתיים זה רג"ם, זה אנשים שבאים להיות אצלנו
ואנחנו צריכים תשתית נורמטיבית, לדאוג לזה שלא שאנחנו מסתדרים בינינו,
אלא שאנחנו מצליחים לייצר תשתית של רגולציה של נורמות שמחייבות גם את
מי שמצטרף אלינו גם יזמים באזורי תעשייה, גם מטיילים שמגיעים כאן
תיירות שתתפתח מאוד בעזרת השם, ואנחנו בעצם אחד הדברים שאנחנו
יודעים שהוא משדר יציבות, זה אם יזם יודע שהוא מגיע למקום שיש בו סדר
וכללי התנהגות ברורים, זה גם עוזר לנו מול מצטרפים נקרא לזה כך, וגם עוזר
39
מועצה אזורית גזר
ישיבת מליאה מן המניין מס' ,6 מיום ראשון, 19.05.2019
להם בינם לבין עצמם, מי שיודע שהוא מגיע למקום מסודר, אז יש לו תמריץ
להגיע. איך אנחנו מחוקקים את החוקים האלה? בעצם מה שעשינו אנחנו
ניהלנו דיון במסגרת הגופים המקצועיים כאן שמופקדים על זה ברשות. בחוק
הספציפי הזה יש לנו מי שמטפל בנושא איכות הסביבה, יש לנו מי שמתעסק
בנושאים שמשיקים לזה. אני רוצה להסביר שחוק עזר בתוך הרשות הוא נדבך
אחד, הכוונה זה אולי נדבך חשוב ועיקרי אבל בצידו נושא איכות הסביבה
מוסדרים גם על ידי תכנון ובנייה, כחלק מהתנאים שאנחנו נותנים להיתרים,
וגם על ידי רישוי עסקים, וחלק מהתנאים שאנחנו נותנים לעסקים. היה כאן
איזה שיח בין הגורמים האלה. אחר כך העברנו את הדברים ליועץ המשפטי,
וכאן אתם צריכים להבין שהמשרד של חן עשה את העניין הזה. הייעוץ
המשפטי כאן הוא קריטי בשני מובנים, ואני אשתדל לעשות את זה קצר. הוא
קריטי במובן האחד שהיועצים המשפטיים זה לא חוק ראשון שהם מעבירים,
והבקשה שלי או הדרישה שלי הייתה שתיערך השוואה לרשויות שחוקקו חוקי
עזר בשנים האחרונות, פעולה שנעשתה. והיתרון של הדבר הזה זה, אני עושה
קצת פאוז אבל אני לוקח את זה, זה להפוך את החוק לפרקטי. משרד הפנים
הנוהל של אישור החוקים זה נוהל ארוך, הוא מורכב ובאיזה שהוא מקום
הולכים בדרך כלל על נוסחה מנצחת, הכוונה חוק שאנחנו יודעים שהוא עבר,
חוק דומה לו שהוא עבר יתקל בפחות קשיים במשרד הפנים, הסיכוי שהוא
יתקבל הוא סיכוי טוב יותר, מהיר יותר, ובעניין הזה סמכנו על הניסוח של
היועצים המשפטיים, למרות שאולי חלק מהניסוחים נשמעים לכם קצת
ארכאיים וקצת אולי מיושנים אולי קצת הולכים מאחור, הרעיון היה בעניין
הזה, ואני אומר את זה בצורה הברורה ביותר, להוריד את הראש לסמוך על
הניסיון של המשרד של חן, לקבל מהם את החוק, להעיר את ההערות שלנו,
אבל בגדול לקבל את זה לפחות ברמת הניסוח המשפטי הם מובילים, לא ברמת
התוכן ברמת הניסוח המשפטי הם מובילים. השלב הבא ואליו אני אחזור בסוף,
40
מועצה אזורית גזר
ישיבת מליאה מן המניין מס' ,6 מיום ראשון, 19.05.2019
כי זה השלב הכי חשוב, הייתה כאן הנהלה וכספים נתנו את החוק, העברנו את
החוק לחברי המליאה, ביקשנו הערות. אנשים בהחלט תרמו הערות משמעותיות
ביותר, זה נריה, זה רונית, זה אמיר, זה חיה, זה ישראל, העבירו הערות, כל
הערה נבדקה ונבחנה. מי שרצה גם לנצל את ההזדמנות בא ודיברנו על הדברים,
ישבנו על הדברים, ואני אחזור לזה בסוף להערות המשמעותיות שלדעתי חלק
מהם משמעותיות, שנייה אחת, תן לי רק לגמור את הסקירה, משמעותיות
ביותר שנכנסו לחוק הזה והנוסח שלפניכם זה נוסח אחרי תיקונים, לפעמים
התיקונים הם קטנים אבל הם משמעותיים ביותר. טוב אז מה יש לנו על הפרק
כרגע. על הפרק יש לנו חוק איכות הסביבה, שהוא כרגע החוק המיידי והמהיר
ביותר, כי החוק הזה אין בו תעריפים, דהיינו משרד הפנים לא בודק האם
אנחנו חייבנו חיובים הוגנים או ראויים את התושבים, אלא הוא רק בודק את
הוראות החוק. את ההשוואה שלהם לחקיקה הראשית וכו', אז זה דבר ראשון
שיצאנו איתו לדרך, בגלל הסיבה הזאת היינו צריכים להפריד תחום אחד שחלק
מההערות התייחסו אליו וזה תחום הפסולת. תחום הפסולת יהיה בחקיקה
נפרדת, כי תחום הפסולת היום מחייב תעריפים לפסולת עודפת, שלגביהם
אנחנו צריכים להגיש תחשיבים. עכשיו במילה אחת איך עושים את התחשיבים
האלה. יש חברות חיצוניות שמתמחות בעריכת תחשיבים, הם מקבלים את
הנתונים של הרשות, צפי הגידול של הרשות, כל מיני פרמטרים שבעזרתם
יוצרים איזה שהוא תחשיב.
עו"ד חן סומך: רק מילה מה זה פסולת עודפת.
מר יהודה שנייויס: אני אסביר עוד שנייה אחת מה זה פסולת עודפת. הם
עורכים לנו את התחשיבים, אנחנו בעניין הזה כמו שאתם רואים יצאנו כבר
בהליך רכש, דהיינו פנינו לחברות שמתמחות וביקשנו מהם לקבל הצעות מחיר,
41
מועצה אזורית גזר
ישיבת מליאה מן המניין מס' ,6 מיום ראשון, 19.05.2019
כדי שמהם נבחר את החברה, וזה בעיקר מתייחס לפסולת, חוק עזר של פסולת
ופסולת עודפת. פסולת עודפת הכוונה, אנחנו עד היום היינו רגילים ברשות
שלכל אחד יש פח זבל אחד קטן ליד הבית שמפנים אותו, ברגע שאנחנו נכנסים
לעולם קצת אחר לעולם של עסקים ומסחר, אז מסעדה מייצרת יותר פסולת,
צריך למצוא את הט כניקה איך מחייבים אותה. ומפעל קייטרינג מייצר הרבה
יותר פסולת, ומפעל תעשייתי מייצר הרבה הרבה יותר פסולת, ויש דרך או
צריכים למצוא את הדרך לחייב פסולת עודפת, היום המדינה יושבת על הראש
בתחום הזה של פסולת העודפת, ולוחצת שרשויות יטפלו בעניין הזה,
ושהארנונה שלנו תכסה את הפינוי של הפסולת הביתית, וכל הפסולת שהיא לא
פסולת ביתית, פסולת תעשייתית או פסולת ביתית עודפת שמי שמייצר כמויות
של פסולת שיחויב בתעריפים נפרדים. אז זה חוק אחד שהוא כרגע בקנה. שאר
החוקים שבקנה זה חוק עזר לסלילת כבישים ומדרכות, חוק עזר לתיעול
וניקוז, חוק עזר לשצ"פים זה פיתוח של שטחים ציבוריים פתוחים, וחוק עזר
לשילוט גם כאן יש איזו דרישה ליצירת איזה שהוא תחשיב, כאן זה לא תעריף
מסובך, אבל עדיין הקריאה היא לייצר איזו אחידות בין חוקי העזר. יצאנו
להליך רכש, ברגע שאנחנו נקבל את התחשיבים החוקים הם לא מורכבים, ברגע
שנקבל את התחשיבים אנחנו נבוא עם החקיקה המשלימה הזאת. את חוק העזר
אתם ראיתם, אני לא רוצה לחזור על הפרקים שלו, אני חושב שזה מיותר.
ואנחנו נלך רק לדבר האחרון וזה איך אוכפים את חוקי העזר, וזה גם ייתן
תשובה לחלק מהערות. יש בעצם 3 טכניקות עיקריות, יש טכניקה אחת והיא
נמצאת במסגרת החוק של פקודת המועצות המקומיות, והחוק הזה קובע
שסעיף סל שלא מבחין בין עבירה לעבירה, שמי שמפר הוראה שכתובה בחוק
עזר יש לו קנס 3,300 ₪, אבל צריך להגיש כתב אישום, לקחת אותו לבית
משפט להראות שהוא עבר עבירה ושופט יכול לחייב אותו בתעריף הזה 3,300
₪, זה דרך-
42
מועצה אזורית גזר
ישיבת מליאה מן המניין מס' ,6 מיום ראשון, 19.05.2019
דובר: 3,600 ₪.
מר יהודה שנייויס: 3,600 ₪, אני עם הגב. זאת טכניקה שהיא טכניקה
שלא מבחינה בין עבירות, היא מסובכת והנטייה היום בכלל ללכת לכיוון של
עבירות קנס, וגם הטכניקה הזאת מצויה, דהיינו אחרי שרשות מחוקקת חוק
היא עומדת וממיינת את ההפרות. והיא אומרת יש בחוק תעריפים ל-3 סוגי
עבירות, אני חושב 3 סוגי עבירות לפי סכומי כסף משתנים, ואז אתה שולח
למשרד הפנים ואתה אומר על עבירה ,7 ,9 17 אני רוצה שיוחלט 750 ₪. על
עבירה ,3 32 – 150 ₪. כלומר זה נראה בתור צו שבו יש סעיפי חוק ולידם
סכומים, וזה אומר שמפקח של הרשות במקום לסחוב בן אדם לבית משפט הוא
נותן לו קנס, זה כמו שאתם מכירים מהכביש בתעבורה, מי שלא מוצא חן
בעיניו יכול ללכת לבית משפט, מי שמוצא חן בעיניו משלם את הקנס הזה, אין
לו כתם, זה לא הליך משפטי, זאת עבירת קנס. עוד טכניקה אחת שהיא נוגעת
קצת לחלק מהערות שהעבירו אליי, ואני אעשה את זה ממש בקצרה. יש חוקים
שמסמיכים ומאפשרים הסמכה של פקחים בתוך הרשות לאכוף חקיקה ראשית,
אני אסביר. יש חוקים מאוד מפורטים שעוסקים ב-, ניקח את התחום של
איכות הסביבה יש חוקים מאוד מפורטים שעוסקים באחזקת כלבים, במניעת
כלבת, חוק ניקיון, חוק למניעת רעש, החוקים האלה הם מאוד מאוד מפורטים,
חוקים מאוד מקצועיים. ועכשיו בא המחוקק הראשי ואומר אנחנו מוכנים
במקום שאתם תחוקקו חוקים לבד, אתם יכולים למנות מפקח באישור שלנו
שהוא יאכוף בתחומי הרשות את החוקים הארציים האלה. שני חוקים עיקריים
יש חוק עבירות מנהליות, חוק נוסף אני לא נכנס למצגת אבל הוא מאוד חשוב,
זה חוק הרשויות המקומיות אכיפה סביבתית סמכויות של מפקחים. אלה בעצם
חוקים שראשת הרשות רשאית להסמיך מפקחים שהם יאכפו חוקים כאלה.
43
מועצה אזורית גזר
ישיבת מליאה מן המניין מס' ,6 מיום ראשון, 19.05.2019
למה אני מזכיר את זה? כי חלק מהחוקים אין טעם שנחוקק אותם, ולכן הם גם
לא נכנסו לכאן. כמו למשל חוקים שנוגעים לרעש, אנשים שאלו אותי למה לא
הכנסתם פרק על רעש. התקנות של הרעש, התקנות הם תקנות מקצועיות ומאוד
מפורטות. הדרך הנכונה היא לא להכניס אותם חוק עזר, כי להכניס אותם
לחוק עזר פרושו של דבר לקחת אותם is as ולשתול אותם לחוק העזר, זה לא
מקדם לשום מקום. הטכניקה הנכונה זה לייצר מנגנון אכיפה אפקטיבי
שמאפשר לנו כרשות לאכוף חוקים ארציים. העניין הזה מחייב עוד הרבה
למידה, הכוונה חלק מהלמידה זה להפעיל מערך אכיפה אפקטיבי ונכון, ואת
זה צריך לעשות במקביל. עכשיו כמה מילים על ההערות שקיבלתי למה שנשלח
אליכם, לחוק שנשלח אליכם מההתחלה, ורק את ההתייחסות הגדולה בגדול
לדברים. קודם כל הערה אחת עקרונית קיבלתי מרונית, יש לנו ועדה של איכות
הסביבה, והסיכום עם רונית היה שהוועדה ברגע שהיא תגבש את סדרי העבודה
שלה, היא תעסוק בנושא הזה, זה עיסוק שצריך להיות ארוך טווח, ובסוף
כשנגמור את כל החוקים כולל חוקי האשפה כולל הכול, אנחנו ותכלל באיזה
שהוא מקום את סך החוקים ונראה אם החמצנו משהו, אם צריכים להתייחס
אחרת למשהו, אם יש מקום לחוקק משהו, או שצריך להסדיר משהו לא בדרך
של חקיקה, אבל זה תלוי עבודה כרגע של ועדת איכות הסביבה. עכשיו הערה
אחת של מדיניות, וזאת הערה שחיה ונריה העירו, הערה מאוד מאוד חשובה.
ואני אסביר מה עשינו מהערה הזאת. החוק מי שיראה אותו זה לפעמים נראה
שהוא לא מתאים לאופי של היישובים שלנו, נראה כך, וזה אכן כך. אבל אתם
צריכים להבין אי אפשר לחוקק חוק למסיבת אסיד בתל גזר בחוק לחתונה
בנען, זה לא עובד ככה, החוק הוא חוק אחד. אלא שהחוק מכיל סעיפי גמישות,
הכוונה ראשת הרשות יכולה לתת היתרים, ראשת הרשות יכולה לתת תנאים,
ובאיזה שהוא מקום זה ה-bypass זה הדרך שבה אתה מכניס גמישות לחוק
44
מועצה אזורית גזר
ישיבת מליאה מן המניין מס' ,6 מיום ראשון, 19.05.2019
ומביא לידי ביטוי את האופי החקלאי של הרשות או את האופי השיתופי של
היישובים ואת העובדה שזה קיבוצים. זו הערה שהייתה הערה כללית שיש קצת
אי התאמה או אי הלימה בין החוק לבין האופי של היישובים. היו 2 אפשרויות
שעמדו על הפרק. נריה וחיה רצו שטכניקת החקיקה תהיה שאנחנו נאציל
מראש במסגרת החוק לוועדים המקומיים את האפשרות לתת הוראות, התאמה
נקרא לזה, או לתת היתרי התאמה בתוך תחומי הוועדים המקומיים אחד,
ולתת לוועדים המקומיים גם סמכויות אכיפה בתחומי הוועדים המקומיים
שתיים. וכמובן עם סמכות של ראש הרשות לקחת את הסמכויות האלה אם
אנחנו חושבים שהם לא מיושמים באופן נכון. טכניקת חקיקה אחרת שקיימת
במקומות אחרים, ממה שאני בדקתי ברוב הרשויות אין דבר כזה, אין חיה
כזאת, אבל יש מקומות שיש זה, אבל יש גם טכניקה הפוכה שאומרת שהסמכות
היא של ראשת הרשות אבל היא יכולה להאציל את הסמכות הזו במסגרת
מדיניות של הרשות שצריך לפתח אותה, ולהשאיר ליישובים להחליט אם הם
יכולים לעשות מסיבות בשטחי הגן שלהם, אני לוקח דוגמאות קיצוניות, בטח
שמי שקרא את החוק זה מאוד הפריע לו, או לעשות פעולות כאלה או אחרת
בתחומי הוועדים המקומיים. רותם חשבה שזאת טכניקת חקיקה נכונה, לפחות
עד שנלמד את החוקים ונפעיל אותם, כי עד היום זה קצת היה בתת ביצוע או
תת חקיקה, שהדרך הנכונה תהיה שזה החוק אבל ראשת הרשות יכולה להאציל
לוועדים מקומיים את היכולת להכניס מרווח של גמישות, וככה בחרנו לתקן
את החוק, מי שיראה זה נכנס במקום מאוד צנוע, אבל זה המשמעות. בהגדרה
של ראש הרשות, הסעיף המקורי היה הסמכה רק של עובדי המועצה, שראש
הרשות יכול להאציל מהסמכויות שלו רק לעובדי המועצה, אבל יש תיקון קטן
בעמוד 6 שהוא תיקון קריטי, ראש המועצה כרגע, ששינינו עכשיו, הכוונה על
זה אנחנו הולכים להצביע-
45
מועצה אזורית גזר
ישיבת מליאה מן המניין מס' ,6 מיום ראשון, 19.05.2019
דובר: איפה זה?
מר יהודה שנייויס: עמוד 6 הגדרה.
דובר: עמוד 6 איפה?
מר יהודה שנייויס: ... של ראש המועצה לרבות עובד המועצה, מפקח,
מהנדס, תברואן או מי שראש המועצה אצל לו מסמכויותיו, ומי שראש המועצה
אצל לו מסמכויותיו הכוונה אין יותר מגבלה שזה עובד רשות, אז זה גם יכול
להיות כל מי שראש המועצה אוצל לו מסמכויותיו-
מר אבי אביטל: זה לא משהו שמיוחד רק לנו, זה נמצא גם בהרבה
מועצות אחרות וגם רשויות אחרות.
דובר: לא, זה לא.
מר אבי אביטל: אולי זה לא היה אצלנו והוספנו.
מר יהודה שנייויס: זה כרגע העניין-
מר אבי אביטל: אתם יכולים לבדוק זה קיים.
מר יהודה שנייויס: באיזה שהוא מקום זו הייתה שאלה של מדיניות,
הערה שהייתה תלוית מדיניות, באותה מידה אפשר להחליט שהולכים ככה או
להחליט שבכלל לא מאצילים סמכויות, וההחלטה כרגע מאפשרת האצלת
46
מועצה אזורית גזר
ישיבת מליאה מן המניין מס' ,6 מיום ראשון, 19.05.2019
סמכויות שאני חושב שזה דבר מאוד חשוב, זה יאפשר שיח ודיבור בין ועדים
מקומיים מסוימים כאלה ואחרים לגבי זה. שאר ההערות היו הערות שהורדנו
כפילויות, היו הערות למשל סעיף ,15 תיקנו את כל הסעיף בעקבות הערה של
אמיר, תיקנו את כל הנושא של אחזקת כלבים, כיוון שהנושא הוסדר, הוא
מוסדר היום באופן יותר מלא גם בחקיקה ראשית וגם מההנחיות של משרד
החקל אות. אז הסרנו את מה שהפריע להרבה מאוד אנשים, את היכולת שלנו
להמית כלבים שלא באו לקחת אותם. תראו כל ההערות האלה של המתה
הוצאנו החוצה, למרות שזה נמצא אבל בחקיקה ראשית, לפחות בחוק עזר שלנו
למי שזה צורם זה לא נמצא.
מר אבי אביטל: עדיין אבל השארתם את זה בסעיף .91
מר יהודה שנייויס: סעיף 91 מה כתוב?
מר אבי אביטל: רשאי רופא, וטרינר או מפקח... בידוד-
מר יהודה שנייויס: זה משהו אחר. בחוק הזה בהערות הראשונות היו
כלב שלא באו לקחת אותו וכו', סמכויות המתה, העניין הזה היום נשלט
לחלוטין על ידי הנחיות של משרד החקלאות. יש היום חוק, אתם יודעים חוק
של אחזקת כלבים הוא חוק מדינה. בסך הכול היינו צריכים לכלול את זה כאן,
כדי שיאפשר לנו לקבל אגרות על מה שאנחנו היום לוקחים בלאו הכי של
סימון, של חיסון וכו'. אז מי שיראה גם בזה, וזה פשוט תקלה שאמיר הסב את
תשומת ליבנו, ואני שמח שתיקנו אותה, למרות שמבחינת המהות זה לא משנה
כלום. בעמוד 22 שינינו את כל שיעורי האגרה, הסכומים הם הסכומים הנכונים
שמופיעים היום בחוק, הסכומים שנגבים בפועל במועצה, למרות שהוראת
47
מועצה אזורית גזר
ישיבת מליאה מן המניין מס' ,6 מיום ראשון, 19.05.2019
החוק הוראת התוספת הזאת קבעה שבכל מקרה גובה האגרות יהיה בגובה
שנקבע על פי התקנות, וז ה פחות או יותר. יש עוד שינויים קלים, בסך הכול-
מר אורי נדם: לגבי הכלבים אני רוצה להעלות משהו-
מר יהודה שנייויס: רק שנייה אני רק אסיים, אני רק אסיים.
מר אורי נדם: מה עם החתולים?
מר יהודה שנייויס: אני רק אסיים, אני עונה לך, אני אסיים, אני אסיים.
קו דם כל אני מאוד שמח, באמת ובתמים אני שמח על כל מי שהעיר הערות, אני
חושב שכל ההערות שהבאתם באתם נלקחו בחשבון, מי ששלח ההערות קיבל
תשובות. למשל העירו לי כאן על רעייה, אמרתי זה נמצא בחוק אחר. העירו לי
על רעש, זה כלול כאן. העירו לי על קמין, גם זה נכנס כאן. אבל באופן שבו
אנחנו מוציאים מכאן את ההוראות הסופר מקצועיות של למשל רעש או דברים
שקיימים בחקיקה ראשית, ואני אומר עוד הפעם, גם אני כשאני קורא את
החוק הזה, ואני אומר כמו שאומרים עם יד על הלב, יכול להיות שיש לי הרבה
מאוד הערות אליו, והוא הרבה הערות, לא הרבה מאוד הערות, בעניין הזה יש
לנו יועץ משפטי שערך לנו את החוק וניסח אותו, אני מתאר לעצמי שהדרך
שבה עורך דין ברש ואלון וחן רואים את החקיקה הזאת, זה בהקשר קצת יותר
רחב, מתוך התאמה לחקיקה ראשית, מתוך ניסיון מה עובר ביתר קלות מה
עובר בזה, אנחנו העלינו את ההערות שלנו, את כל ההערות העלינו, אחורה
בחזרה למשרד, ההערות נשקלו, נבדקו, נבחנו וזאת התוצאה כרגע לפניכם. אני
חושב-
48
מועצה אזורית גזר
ישיבת מליאה מן המניין מס' ,6 מיום ראשון, 19.05.2019
עו"ד חן סומך: לשאלתך באופן ספציפי יש התייחסות לכלבים באופן
קונקרטי, מכיוון שהחקיקה הראשית מדברת על כלבים, ויש חוקים
שמתייחסים לכלבים. לעומת זאת חתול נכנס בגדר הגדרת בעל חיים ויש
התייחסות כוללנית לבעלי חיים, אז זה מופיע בתוך הזה, זה לשאלתך.
מר אורי נדם: אני חשבתי שחתול אין לו בעל בית.
עו"ד חן סומך: יש גם כאלה שיש להם.
מר אלעד לוי: אפשר הערה...? אין ספק שזה חשוב, לא נראה לי
שמישהו יכול להתווכח על זה. אנחנו נדרשנו כנציגים של היישובים לקרוא
להסתכל ללמוד, לא תמיד מה שאני קורא אני מבין בדיוק מה שאני קורא, אלא
אם כן מישהו יסביר לי מה אני קורא. אני חייב לומר בקטע של, אני היום טיפה
נבהלתי, כי אוקיי מה שקראתי זה לא בדיוק שעכשיו אני מבין למה אנחנו לא
עושים. א ני חוזר במה שהתחלתי, אין ספק שזה חשוב, יש פה דברים, לפחות
אצלי ביישוב יצילו אותנו מהרבה אירועים שיש לנו, מודה. אבל למה אנחנו לא
עושים איזה שהוא מפגש שיבאר לנו. נשמע לי על פניו נראה לי מגניב, נראה לי
טוב, אבל כשאתה קצת קורא אתה אומר: רגע, אני רוצה לדבר על ההקשר של
הצביון היישובי, אנחנו מדברים על היישובים שלנו, כי בסוף את הבחור או
הבחורה מהיישוב מעניין אותו הגדר, אם הוא חייב לשים גדר, אני בעצמי לא
מבין אם אני חייב לשים גדר או אני לא חייב לשים גדר.
גב' חיה לזר נוטקין: חייב סעיף 13 (א).
מר יהודה שנייויס: ממ ש לא נכון, תקראי את זה סעיף 13 (א) אי אפשר
49
מועצה אזורית גזר
ישיבת מליאה מן המניין מס' ,6 מיום ראשון, 19.05.2019
להגיד כזה דבר.
גב' חיה לזר נוטקין: בעליו של מגרש או המחזיק חייבים לשמור על ניקיון
המגרש, לנקותו וכן לגדרו בהתאם לדרישות המפקח ולהנחת דעתו.
מר יהודה שנייויס: אז מה כתוב?
גב' חיה לזר נוטקין: בהתאם לדרישות המפקח.
מר יהודה שנייויס: אז מה כתוב?
גב' חיה לזר נוטקין: יכול להיות היום שאין כוונה-
מר אבי אביטל: אם אתה אומר שלא אז נמחק את זה.
מר יהודה שנייויס: לא, לא, לא.
גב' חיה לזר נוטקין: מחר מחרתיים יבוא מישהו שלא הכיר את מרדכי-
מר אבי אביטל: מה כתוב?
(מדברים יחד)
מר יהודה שנייויס: אני אענה, אני אענה.
50
מועצה אזורית גזר
ישיבת מליאה מן המניין מס' ,6 מיום ראשון, 19.05.2019
מר אבי אביטל: זאת אומרת שהמפקח הוא זה שיחליט לא אנחנו,
אנחנו צריכים להחליט מה אנחנו רוצים.
דובר: ... פירוש לחוק, צריך... עורכי דין.
מר יהודה שנייויס: תרשו לי רגע לענות, קודם כל לגבי ההערה שלך, אני
חושב שאנחנו ניסינו לעשות משהו פתוח, אנשים ישבו אצלי במשרד, ודיברנו
על החוק. מי שרצה לקבל הסברים על החוק, קיבל-
מר אלעד לוי: אין ויכוח על זה.
מר יהודה שנייויס: שנייה, שנייה אחת-
גב' כרמל טל: היה מפגש.
מר יהודה שנייויס: מי שרצה לקבל הסברים קיבל הסברים אחד. שתיים,
עוד הפעם שלא יבינו אותי לא נכון, אבל בעניין הזה באיזה שהוא מקום צריך
לעצום עין בלתי מכוונת ולסמוך על היועץ המשפטי שלנו. בכל אופן לפי... אני
לא אומר לך בעיניים עצומות, אבל בסופו של דבר לקחת מהמהות אל הניסוח,
אני חושב שזאת עבודה של המשרד של חן עם כל הביקורת שלנו. עכשיו אני
בכוונה רוצה לקחת את הדוגמא הזאת של גדר שחזרו והעירו את ההערה הזאת.
תקשיבו, אולי אתם לא יודעים, אבל במסגרת היתרי בנייה, אנשים שמגישים
בקשה להיתר נדרשים לשים גדר.
דובר: במשק?
51
מועצה אזורית גזר
ישיבת מליאה מן המניין מס' ,6 מיום ראשון, 19.05.2019
מר יהודה שנייויס: לא אמרתי במשק, רגע, תיתנו לי לענות עד הסוף. יש
היום במסגרת היתרי בנייה במסגרת תנאים להיתר, לא בקיבוצים, אבל יש
מקומות בתחומי המועצה שנדרשים לעשות גדר. עכשיו אני שואל שאלה, מה
אנחנו עושים כשמישהו נדרש לעשות גדר לפי ההיתר, עשה גדר והגדר נפלה?
עכשיו אנחנו צריכים כלי בתור מועצה לדאוג שהנורמה הזאת נשמרת. ולכן אין
לנו ברירה החקיקה לא יכולה להיות חקיקה לרחוב... של נוף איילון לקיבוץ
נצר סרני-
מר אלעד לוי: אבל עכשיו אתה מסביר את זה, זה מעולה. ... איזה
חבר שואל אותי ביישוב אני צריך לענות לו תשובה-
מר יהודה שנייויס: אז אני עונה לך, אז אני אגמור את התשובה שלי.
ולכן זה בדיוק סעיפי הגמישות שדיברנו עליהם, זה בדיוק הסעיפים, יש
יישובים שאין לנו מנוף אנחנו חייבים לדאוג שיהיה לנו כלי אפקטיבי שמחייב
אנשים לעשות גדר, או אנשים... לבנות גדר והגדר נפלה, שאנחנו נוכל לחייב
אותם לבנות אותה מחדש. ויש מקומות שאנחנו לא מפעילים, אלה בדיוק
הסעיפים. ולכן לא כתוב כאן שכולם חייבים לעשות גדר ממש לא, אלא תהיה
מדיניות והמדיניות הזאת היא מדיניות שמוכתבת על ידי המועצה, והמועצה
דואגת לאכוף את המדיניות הזאת במקום שהיא מוצאת לנכון. עכשיו אני לא
רוצה להדהים אתכם, אבל יכול להיות שיום אחד נתכנס כאן כולנו ונחליט שגם
בקיבוצים יצטרכו גדר, אז גם בקיבוצים יעשו גדר, אבל זה פרי מדיניות
שנקבעת על ידי המועצה. מה שכתוב כאן זה בדיוק מה שאמרתי. דהיינו אותה
סמכות שיש לוועדה לתת היתרים ולהתנות היתרים בתנאים, זה הזכות
שעומדת למועצה לגבש מדיניות ולהפעיל אותה במקום שהיא מוצאת לנכון.
52
מועצה אזורית גזר
ישיבת מליאה מן המניין מס' ,6 מיום ראשון, 19.05.2019
מר אלעד לוי: תיקח בחשבון, אני חוזר למה שהתחלתי וזה חשוב
כי משום זה נובע, זה מדויק ונכון וצריך להעביר את החוקים האלה, אבל
כשאתה מסביר לי כמו שאתה מסביר את זה אני מבין נכון, ואני גם יודע
להסביר את זה הלאה, הרי אני לא חותמת גומי נכון? קראתי את זה פעם אחת,
אבל אחרי אני שואל שאלה רגע, אני אומר זה יפה להגיד שאנחנו מקבלים ומי
שירצה להעיר הערה יעיר, לא בטוח שאני יודע להעיר את ההערות הנכונות,
בדיוק על זה אני מדבר.
עו"ד חן סומך: לכן ההתקנה לא נעשתה בדרך של הכתבה, ההתקנה
נעשתה בדרך של שיח. עכשיו תראו אין סוף שיח-
מר אלעד לוי: לא היה שיח-
גב' רותם ידלין: לא, לא, רגע, רגע, פה אני לא מסכימה, חברים זה
עלה בהנהלה וכספים לפני שבועיים, היה דיון על זה בהנהלה וכספים לפני
שבועיים. בסיום הדיון הוצאנו זימון למליאה הזאת שבועיים לפני עם סדר
יום, שבועיים לפני עם טיוטת החוק, אם תשימו לב בזימון אנחנו לא כותבים
סתם, הזמנו את כולכם להגיע לדיון ביום ראשון לאחר מכן, היה כתוב שיהיה
דיון במשרדו של יהודה, וכמו שיהודה אמר כל מי שהעביר הערות קיבל
התייחסות, חלקכם גם הגעתם לעשות דיון איתנו, צריך לשים בסוף סוף
לדיונים. אני מקבלת את ההערה לגבי אולי דברי הסבר קצת יותר-
מר אלעד לוי: בדיוק, תיקחו בחשבון שאנחנו-
53
מועצה אזורית גזר
ישיבת מליאה מן המניין מס' ,6 מיום ראשון, 19.05.2019
גב' רותם ידלין: קצת יותר משמעותיים.
עו"ד חן סומך: אבל דברי ההסבר לא היו משנים את...
גב' רותם ידלין: אבל גם זה המקום, אז תשימו לב דווקא בהיבט הזה
היה פה דיון, חשוב לנו להסדיר חלק מחוקי העזר. כמו שיהודה אמר בסקירה
שלו קודם אנחנו נביא עוד חוקי עזר יותר מסובכים מזה לדיון, כי צריך
להסדיר את דרך החיים. אף אחד פה לא מתכוון לשנות דברים בצורה דרמטית,
בטח לא דברים שיפגעו בתושבים ובאורחות חייהם. המטרה היא כן לאפשר לנו
לאכוף נראות של היישובים, דברים שעלו מכם ומהיישובים שלכם, לא
משמעותית יותר מזה. אני מחזירה ליהודה לדיון.
דוברת: האכיפה תתבצע על ידי המועצה?
מר יהודה שנייויס: כן.
מר רחמים מימון: יהודה, מה זה סעיף ...49 שיפוץ בחזית הנכס.
מר יהודה שנייויס: מה?
מר רחמים מימון: על מה מדובר פה בסעיף 49?
מר יהודה שנייויס: אני תכף אסתכל על זה, אני אסתכל שנייה.
עו"ד חן סומך: שיפוץ בחזית הנכס זה מצב שבו יש נכס שהוא הרוס
54
מועצה אזורית גזר
ישיבת מליאה מן המניין מס' ,6 מיום ראשון, 19.05.2019
לחלוטין מוזנח ויוצר מטרד לציבור, אז נותנים הנחייה לבעל הנכס, נותנים לו
צו לבצע שיפוץ. חברים תראו רגע שיהיה ברור, החוק הזה הוא חוק שאגם
הרבה מאוד חוקי עזר ישנים, יהודה עבר עליהם, זה לא שכאן גלגל נברא
מחדש. בלי לראות את זה, אני כמעט בטוח שהיה סעיף בחוק עזר קודם בקטע
שלא המצאנו את הגלגל בעניין הזה, אז קחו בחשבון שהשינויים פה אחד זה
שינוי שעשו נוסח משולב פעם אחת, ופעם שנייה הביאו את זה לרמה של איזה
שהוא ניסוח מודרני, זה לא שהגלגל הומצא בחוק העזר.
מר יהודה שנייויס: נאסוף את השאלות ונענה. ככה מימין לשמאל
משמאל לימין, נענה פעם אחת וזהו. כן חיה.
גב' חיה לזר נוטקין: קודם כל תודה רבה קיבלת אותנו ב-07:15 בבוקר
וזה לא ברור מאליו, אני אומרת כן היה שיח. ומצד שני לוחות הזמנים מאוד
מאוד בעייתיים. זאת אומרת שאם אנחנו ב-5 לחודש נתקלים במסמך הזה פעם
ראשונה, לא כולם משפטנים, יושבים קוראים, לא היה לנו מספיק זמן להעביר
את זה לוועדים המקומיים שגם הם, היועץ המשפטי שלהם והם עצמם לא
קבועים כל הזמן, ולכן אני אומרת אנחנו בדיוק שבועיים מאותו תאריך, זה
קצת מהיר מידי. וגם עוד פעם עם כל הרצון הטוב, אנחנו היום סומכים, בחרנו
ראשת מועצה, זאת אומרת יש כאן רוח חדשה מנשבת, ומצד שני החוק נעשה
לא לקדנציה הזאת, הוא בדרך כלל ארוך טווח. אנחנו לא יודעים מי הגיע, ידע
את מרדכי לא ידע, ולכן אנחנו צריכים כאן לחוקק אותו נורא נורא בזהירות.
כשרוצים לבוא ולהגיד תכנית מתאר, אז יש עוד רגע אנחנו נשב נלמד את
תכנית המתאר. לבוא לנסות כאן לעניין, לדוגמא איסור הבערת אש. חוץ
מחגי גות ל"ג בעומר אי אפשר. עכשיו כל יישוב הוא קצת אחרת מתנהל. אם
ביישוב מסוים עושים חגיגות באמצע שנה, נגיד טקס סיום אני לא יודעת מה,
55
מועצה אזורית גזר
ישיבת מליאה מן המניין מס' ,6 מיום ראשון, 19.05.2019
אז צריכים רגע לכבד את זה. אותו דבר גם לדוגמא לגדר. אז ראש הרשות יכול
להחליט אם הוא כן או לא מחייב לגדר.
עו"ד חן סומך: גם אם זה דרך אגב לא יהיה כתוב בחוק, ראש
הרשות מכוח היותו ראש הרשות הרישוי של המועצה, יכול בתנאים להיתר
לעשות...
גב' חיה לזר נוטקין: זה נכון, אבל אותו דבר גם... אני במקרה המזכירה
שלי לא מזמן הבת שלה הייתה בגן, בחורה בגילאי העשרה בעיריית נס ציונה,
באו נתנו לה קנס. אנחנו לא רוצים שהמקור שלנו של הכספים יהפוך להיות
כזה שמסתובב פקח רוצה להגדיל את ההכנסות, ולכן אם רשום כאן שאסור
להיות משעה כזו עד שעה כזו-
עו"ד חן סומך: אז בעניין-
גב' חיה לזר נוטקין: אנחנו צריכים רגע לאפשר גם לוועדים גם לנו לשבת,
כן אני חושבת שיש מקום ללמידה של הסעיפים, אני מתחברת מאוד למה
שאלעד אמר, שהיו צריכים רגע לשבת להסביר לכולנו, לא לצאת מתוך נקודת
הנחה שאנחנו למדנו, אותו דבר גם חובת הארה על שילוט, זה עניין כספי, בסוף
זה עניין כספי. אם ישלחו למישהו לעשות שיפוץ, אם ישלחו למישהו שאתה
חייב להאיר את הבית עם איזה שהוא סימון, אני אומרת יש לזה כל מיני
השלכות רוחביות. צריכים רגע לשבת ללמוד את זה. עכשיו הבקשה שלנו הייתה
לא עכשיו לתקוע את זה לחצי שנה, אלא לשבת עד למליאה הבאה שהיא אני
מניחה חודש פחות מחודש, רגע לשבת ולעשות יום מסכם כזה, כי נפל דבר, סוף
ס וף יש משהו שצריך היה לקרות, ואנחנו מברכים על זה. אבל צריכים רגע לתת
56
מועצה אזורית גזר
ישיבת מליאה מן המניין מס' ,6 מיום ראשון, 19.05.2019
לנשום שיחליק לנו גם בגרון, וגם לשתף את הוועדים, מה שלא הצלחנו לעשות
לפחות אצלנו.
מר תמיר ארז: חיה ממש קלעה לדעתי, יש הבדלים פה בין צורות
היישובים, יישובים עם הוראות חוק כאלה ויישובים עם הוראות חוק כאלה,
וזה נראה כאילו שזה בא מיישוב קהילתי או מעיר, זה ממש לא מתאים להרבה
מקומות. הרבה פעמים קורה משהו אחד ואני מבין משהו אחד, ואתה מבין
משהו שני, אני חושב שהצורה של הידברות זה להבין מה השני חושב, ואולי
לתקן ניסוחים, חיה צודקת ב- %100 אנחנו חייבים להיפגש לדון סעיף סעיף,
אני לא רוצה לבוא אליך ב-00:00 בלילה למשרד ולדאוג לאיזה משהו.
דובר: צריך להיות משהו משותף לכולם.
מר תמיר ארז: אני רוצה שהכול יהיה פתוח, איך ראש המועצה
אמרה? שקיפות, נדבר על הכול, נעשה שולחן עגול אפילו לא ישיבה-
דובר: הו רעיון מצוין.
מר תמיר ארז: לא מליאה רשמית אלא מליאה ידידותית באיזה בית
קפה ונשב ונדבר על כל מיני-
גב' רותם ידלין: חבר'ה, עשינו את זה בשבוע שעבר.
מר תמיר ארז: כמו שעשית שיקבי ברקן, היה נפלא. יושבים
מדברים על כל הנושאים, מגיעים להסכמות, הערות שוליים בנושא של החלטות
57
מועצה אזורית גזר
ישיבת מליאה מן המניין מס' ,6 מיום ראשון, 19.05.2019
היישובים, האצלת סמכויות לנציגי היישובים, זה רעיונות נפלאים המטרה, גם
העסק הזה שהבאת זה חשוב מאוד לעשות אותו. אבל אני חושב שהחיפזון
מהשטן, ואם נהיה כולנו מתואמים ונעבוד ביחד, ונבין אחד את הצרות של
השני כמו בוועדת תכנון ובנייה שיש חוקים שונים ליישובים שונים, אנחנו רק
נצא מזה מורווחים.
מר אורי נדם: תראו, קודם כל אני מברך פעם אחת שלוקחים
ברצינות את הנושא של איכות הסביבה. איכות הסביבה אם אנחנו ניישם באמת
את כל מה שכתוב, ולא משנה שזה עיר או מושב או כפר. אני חושב שהחוק הזה
בא לעודד אותנו שאנחנ ו רוצים מועצה יותר ירוקה, יותר טובה, אפשרות
לנשום אוויר טוב, אפשר לשתות מים בלי אסבסט שנכנס למי תהום, כל
הדברים האלה הם חשובים והכרחיים במועצה אזורית גזר. ואני חושב שהחוק
הוא בסדר. אי אפשר לבוא עכשיו ולהגיד זה מתאים וזה לא מתאים לי. או
שהחוקים מתאימים לנו או שלא מתאימים לנו. האם אני יכול לפסול אותם?
אני יכול להתנגד אליהם? אני לא יכול להתנגד אליהם, אלה הם החוקים
ואנחנו ניישם אותם. הבעיה היא עד כמה יהיה לנו כוח לאכוף את החוקים
האלה. האם נוכל לאכוף אותם או פשוט מאוד זה סתם הצבעה, גם אנחנו נעשה
הרבה רעש, ובסיכומו של דבר האזור יישאר אותו דבר עם כל פסולת הבנייה
שיש הרים כבר של פסולת הבנייה, ואף אחד לא עושה כלום. למה? כי זה לא
מתאים לי, כדאי לי שיישפך שמה. לכן אני חושב שאנחנו צריכים לעודד ובמשך
הזמן לראות איך זה יתקדם.
מר רן שובע: ... עוד כמה חוקי עזר... אני מסכים לחלוטין
התהליך עצמו הוא תהליך טוב ונכון, רק... זמן קצרים... אני חושב שצריך לתת
מרווח זמן גדול יותר כדי פשוט לאפשר וגם לשתף את הוועדים המקומיים, זו
58
מועצה אזורית גזר
ישיבת מליאה מן המניין מס' ,6 מיום ראשון, 19.05.2019
נקודה אחת. נקודה שנייה, לאפשר כן להאציל סמכויות לוועדים המקומיים
לאכיפה. פשוט יש לנו פקח אחד לאפשר... יישובים שרוצים להעלות את רמת
האכיפה לעשות להם איזה שהיא הכשרה וכן לאפשר להם.
עו"ד חן סומך: אי אפשר לאצול סמכויות-
(מדברים יחד)
עו"ד חן סומך: אי אפשר לאצול סמכויות של פקחים, אפשר לאצול
את הסמכות של ראש המועצה להפעיל את ההוראות של החוק לראש הוועד
המקומי, אבל את הסמכות של הפקח שהוא עובד ציבור אי אפשר להאציל.
מר אבי אביטל: לא של הפקח של ראש המועצה, זאת הכוונה.
עו"ד חן סומך: אז אמרנו אפשר לאצול את הסמכויות של ראש
המועצה לראש הוועד המקומי.
דובר: ואז הוא ייקח את זה על עצמו את הדברים האלה.
עו"ד חן סומך: בסדר.
(מדברים יחד)
עו"ד חן סומך: האפשרות קיימת.
59
מועצה אזורית גזר
ישיבת מליאה מן המניין מס' ,6 מיום ראשון, 19.05.2019
מר רן שובע: יש פה סעיף ...100 לפני הקמת רג"ם וזה מצוין, יש
פה סעיף אחד שמדבר על איכות הסביבה... מפעל שמגיש דו"ח אחת לשנה. ומה
קורה אם הוא מזהם במהלך השנה?...
מר יהודה שנייויס: אולי נגמור את הזה ואני אחר כך אחזור על כל
ההערות? אולי אני אגיד רק מילה על זה כי זה פשוט ,obvious הדו"ח הזה זה
אקסטרה, כל מפעל כזה כפוף לכל ההוראות האלה. דהיינו אם הוא מייצר מפגע
הוא חשוף לסנקציות שקבועות בחוק, אין סנקציות מיוחדות למפעלים, יש כאן
משהו שהוא אקסטרה וזאת הדרישה ממפעלים להגיש דו"חות. אם הוא מזהם
במהלך הדרך אז עושים לו את מה שעושים לכולם..., גם אם הוא אדם יקר ולא
עושה שום מפגע עדיין הוא חייב חובה של הגשת הדו"ח.
עו"ד חן סומך: חוק אוויר נקי הוא נמצא בתוך מתחם החוקים
שחוק הרשויות המקומיות אכיפה סביבתית חל עליהם, זאת אומרת שדברים
של... אין בחוק הזה.
מר ישראל פרץ: אני רציתי לומר להבין שבעצם החוק הזה יכול
להיות מודל לכל הרשויות המקומיות, כי אין חוק כזה מקיף וכולל-
מר יהודה שנייויס: יש חוקים מקיפים-
עו"ד חן סומך: יש חוקים כאלה-
מר יהודה שנייויס: אבל אם תסתכל-
60