פרוטוקול ועדת מליאה מס' 18
מועצה אזורית גזר
פרוטוקול ישיבת מליאה מן המניין מס' 18
שהתקיימה באמצעות זום
מיום ראשון, כ"א בחשון תשפ"א, 08.11.2020
מועצה אזורית גזר
ישיבת מליאה מן המניין מס' ,18 מיום ראשון, 08.11.2020
- הופק ע"י: בונוס פרוטוקולים בע"מ, טלפון: 03-5373237 -
מועצה אזורית גזר
ישיבת מליאה מן המניין מס' 18
מיום ראשון, כ"א בחשון תשפ"א, 08.11.2020
משתתפים: גב' רותם ידלין - ראשת המועצה
מר ישראל פרץ - חבר מועצה
גב' יהודית דהן - חברת מועצה
גב' צביה אלבז - חברת מועצה
מר יואל ויינגרטין ג'ינג'י - חבר מועצה
גב' נעמה מאירי-מקוב - חברת מועצה
מר איתי שייביץ - חבר מועצה
מר גד איצקוביץ - חבר מועצה
מר רחמים מימון - חבר מועצה
מר אלעד לוי - חבר מועצה
מר רן שדה - חבר מועצה
מר עמיר כהן - חבר מועצה
מר אמיר קרסנטי - חבר מועצה
גב' דרורה בלגה - חברת מועצה
מר נריה הרואה - חבר מועצה
מר רן שובע - חבר מועצה
גב' מיכל ילובסקי - חברת מועצה
מר שנייויס יהודה - חבר מועצה
גב' חיה לזר נוטקין - חברת מועצה
גב' רונית ויתקון ברקאי - חברת מועצה
מר יוחנן יומטוביאן - חבר מועצה
מר רמי ליבר - חבר מועצה
מר תמיר ארז - חבר מועצה
חסרים: מר אבי אביטל - חבר מועצה
גב' רחל צרויה - חברת מועצה
מר ישראל כהן - חבר מועצה
מר ויקטור חמני - חבר מועצה
מר ראובן ביטן - חבר מועצה
מר אורי נדם - חבר מועצה
נוכחים: גב' כרמל טל - מנכ"לית
עו"ד חן סומך - יועמ"ש
מר דוד גמליאל - גזבר
גב' אילנית ביטון - מ. לשכת ראשת המועצה
גב' אופיר עלוה - עוזרת ראשת המועצה
2
מועצה אזורית גזר
ישיבת מליאה מן המניין מס' ,18 מיום ראשון, 08.11.2020
על סדר היום:
.1 מידע.
.2 אישור פרוטוקול מליאה מס' .17
.3 חילופי גברי והצהרת אמונים חברי מליאה חדשים.
.4 מינוי חברי המליאה החדשים לוועדות.
.5 חוקי העזר:
- חוק עזר לפינוי פסולת – הצגת ואישור.
- חוק עזר סלילת רחובות ותיעול צמוד – הצגה ואישור.
- חוק עזר מודעות ושלטים – הצגה ואישור.
- עדכון בנוגע לחוק עזר שמירת איכות הסביבה – אישור.
.6 קביעת שמות לרחובות ביישוב גני הדר – אישור פרוטוקול הוועד
המקומי.
.7 אישור תב"רים.
3
מועצה אזורית גזר
ישיבת מליאה מן המניין מס' ,18 מיום ראשון, 08.11.2020
.1 מידע.
גב' רותם ידלין: אני מתכבדת לפתוח את ישיבת מליאה מספר 18 ה-
,8.11.2020 בסוף כל נושא, נעצור לסבב הערות, אם אתם רוצים לכתוב אתם
כמובן יכולים לכתוב תוך כדי בצ'ט לבקש זכות דיבור וכיוצא בזה, בכל מקרה
אנחנו נעצור בין לבין, כל מי שירצה לדבר כמובן יוכל להביע את דעתו.
אם אתם כן יכולים לשמור אצלכם על mute בזמן שאנחנו מציגים זה יעזור לנו
להתרכז.
אז אנחנו מתחילים בסעיף ראשון על סדר היום מידע, יהיה קצת ארוך היום,
חשוב לנו לעדכן אתכם בכל מה שקורה כאן וקורה לא מעט.
נתחיל בקורונה כרגיל - אנחנו עומדים על 6 חולים פעילים וזו בשורה משמחת,
זה המספר הכי נמוך שהיה לנו בגל השני. בסך הכול 4 מאומתים בשבוע
האחרון, זה נתון שאתם יכולים לראות פה למטה במצגת. אנחנו נמצאים
בחמישית מהנתונים הארציים, יש לנו 2 חולים בנוף איילון, חולה 1 בפדיה,
פתחיה, כפר בילו ומצליח.
אבל כן נגיד לכם שכל יום מצטרף חולה ומבריא חולה, אתם יכולים לראות
שאתמול התווסף לנו חולה 1 ומצד שני החלימו היום .2 זאת תמונת מצב
עדכנית, זה בעצם הגל השני כמו שחווינו אותו.
אתם מכירים בסך הכול את המספרים, 63 חולים היו שבועיים אחרי פתיחת
שנת הלימודים, היינו סביב ה-197 בראש השנה ו-227 כבר בשיא שהיה ביום
כיפור, מאז אנחנו בירידה מתמדת ובשבועיים האחרונים אנחנו די מיושרים.
שוב על כל חולה שמבריא בערך יש לנו חולה 1 חדש.
המועצה ממשיכה לעבוד עם הערכות מצב שבועיות גם בחירום וכמובן גם
בעבודתנו השגרתית.
4
מועצה אזורית גזר
ישיבת מליאה מן המניין מס' ,18 מיום ראשון, 08.11.2020
אנחנו כן צופים שהגל השלישי יתחיל בקרוב וזאת ההכנה שלנו, למדנו את
מסקנות הגל השני, ואנחנו מוכנים קדימה.
שבוע שעבר היה מתחם בדיקות קורונה במועצה, היה לנו חשוב להביא לכאן
את פיקוד העורף, את משרד הבריאות.
הגיעו למתחם הבדיקות 366 נבדקים שזה לא מעט, מתוכם 305 היו תושבים
שלנו, הגיעו גם אנשים ממקומות אחרים, אנשים שגרים כאן והכתובת שלהם
במקום אחר ולא היה ולו חולה 1 שאותר בבדיקה הזאת. זה מבחינתנו נתון
משמח.
אני אמשיך עוד קצת רגע לפרוס לכם מה עשינו בספטמבר אוקטובר בקורונה,
ואז נפתח את זה לשאלות והערות.
מערכת החינוך נפתחה ב-9.20.1 עשינו שדרוג דיגיטלי לבתי הספר, השמשנו
כיתות בתיכונים עבור בתי הספר היסודיים.
התרבות שלנו עברה בספטמבר לזום עבור הוותיקים עבור הגיל השלישי,
הספקנו עוד לעשות 4 מופעי רחוב במימון של מפעל הפיס ברחבי המועצה.
הנוער שלנו התחיל להתנדב וממשיך להתנדב אצל חקלאיים שמעוניינים, אבל
ב-15.9.20 בעצם התחילה עלייה בתחלואה בכל הארץ ובעצם גם אצלנו.
וב-17.9.20 נעצרו הלימודים בבתי הספר ובגנים אני כן אגיד שמקביל כל
החקירות האפידמיולוגיות של המועצה נעשות על ידי הצוות של המועצה,
אנחנו חוקרים בעצמנו, אנחנו חושבים שזאת הדרך הנכונה ולשמחתי גם פיקוד
העורף ומשרד הבריאות חושבים ככה עלינו.
אז הכול נעשה כאן אין האוס.
ביחס לחגי תשרי, הוצאנו קול קורא לתמיכה ביישובים, והרבה מאוד יישובים
חזרו אלינו וביקשו עזרה וכל מי שביקש קיבל, תמכנו בסך הכול ב-15 יישובים
בהוצאות ייחודיות לתקופת החגים.
5
מועצה אזורית גזר
ישיבת מליאה מן המניין מס' ,18 מיום ראשון, 08.11.2020
טוגזר עיקר התרבות שלנו מתבצעת היום בצורה דיגיטלית, אני מקווה שכולכם
חברים בקבוצות וואטסאפ מהמועצה ליישוב שלכם.
בכל התקופה הזאת של ספטמבר אוקטובר, זה היה ממש יומי, של מה הפעילות
היומית שיש במועצה, הכול קיים גם באתר, ואנחנו מתחילים לעבור לשבועי,
להרגיל אנשים לבדוק מה קורה באתר המועצה החדש. יותר קל להירשם שם,
ולקבל שם נתונים באופן קבוע.
מהמקום הזה אני גם רוצה לחזק את ידי הרבנים, לפני יום כיפור עשינו שיח
עם כלל הרבנים, ביקשנו שבתי הכנסת ייסגרו גם ביום כיפור, מרבית הרבנים
והיישובים נענו לקריאה שלנו ואכן לא היו תפילות בתוך בתי הכנסת אלא רק
במתחמים חיצוניים.
אני אציין שבמקומות שבהם כן היו תפילות בתוך בתי הכנסת או במניינים,
ראינו עלייה בתחלואה ביישובים האלה בשבוע שלאחר מכן.
קיימות הרבה מאוד יוזמות קהילתיות, חלק מתוך המועצה וחלק ביוזמה של
הקהילה.
אתם יכולים לראות למעלה במצגת את רחלי אנוך מחלקת ערכה מתוך 1,600
ערכות לגני הילדים שהמועצה חילקה בעזרת צוותי החירום היישוביים,
קישוטים לסוכה, שי לקשישים במועצה, ארגזר זה פרויקט מקסים שקהילת
כפר שמואל מובילה וכבר קורה בהרבה מאוד יישובים במועצה, אבל עדיין הם
מובילים את זה, מדובר בארגזי מזון למי שנפגע בקורונה.
הרבה מאוד פעילויות קהילתיות בספטמבר אוקטובר.
אתם יכולים לראות כמה דוגמאות, בסוכות, איך ממש אנשים ישבו בבית ואגף
קהילה העביר כמעט את כל הפעילויות שלו למרחב הווירטואלי וגם את
פעילויות היחידה הסביבתית וכל מי שהשתתף נתן מחמאות מאוד גדולות אחר
6
מועצה אזורית גזר
ישיבת מליאה מן המניין מס' ,18 מיום ראשון, 08.11.2020
כך, גם לאגף קהילה וגם ליחידה הסביבתית.
חזרנו להיות מועצה ירוקה ב-10.2020.11 ואז גם פתחנו את כיתות הוותיקים,
יש לנו כיתת ותיקים בתיכון איתן, כיתת ותיקים באולפנת שעלבים,
לאוכלוסייה החילונית ולאוכלוסייה הדתית.
חשוב שתכירו זה פרויקט ממשלתי, אך בשנה הזאת אין ממשלה ואין תקציב
מדינה, יש ממשלה אבל אין תקציב מדינה ואנחנו החלטנו לצאת לדרך בכל
זאת, מקווים שהמשרד לשוויון חברתי יתקצב את זה בהמשך, בכל מקרה
הפעילות הזאת בטח בתקופת הקורונה הוגדרה על ידינו כפעילות קריטית
לאוכלוסייה הוותיקה ולכן היא נפתחה.
גם פעילוית ספורט פה מרחוק בכל התקופה הזאת, מדור ספורט העבירו את
הפעילות שלהם למרחוק, באופן יומי יש כ-6-5 פעילויות לכל הגילאים השונים.
מילה על מערכת החינוך. בתמונה הזאת במצגת אתם יכולים לראות, זו תמונה
מה-9.20.1 , בעצם מי שמכיר, כולכם אני מניחה מכירים, זאת הספרייה שלנו,
והייתה שם ב-1.9.20 כיתת לימוד, בכל השבועיים הראשונים בעצם שכיתות ה'
ו' למדו אצלנו בגזר באופן מלא 5 ימים בשבוע ולא רק חצי שבוע, זה נעשה
בעקבות השימוש בכיתות הלימוד בתיכונים ובמערכת המבנים שיש למועצה
וזה מה שאפשר לנו להביא את כולם ללמידה.
אני כן אגיד שזאת תקופה קצת מוזרה, מי שרואה במסך, הממשלה ממציאה
לנו כל מיני מתווים שונים, אנחנו החלטנו שלא בגזר ולא בבית ספרנו, אצלנו
עובדים לפי שיטה, אנחנו שומרים ממש וזה מיקוד מידע ושיטה.
אנחנו מתמקדים ב-3 דברים בהפעלת מערכת החינוך, שזה קודם כל בריאות
לפני הכול, למזער מגעים, למנוע הדבקה, לעמוד בכל הנהלים שמשרד הבריאות
מגדיר לנו, זה הדבר הראשון שחשוב לנו ממש.
7
מועצה אזורית גזר
ישיבת מליאה מן המניין מס' ,18 מיום ראשון, 08.11.2020
הדבר השני זה רצף חינוכי, אנחנו מאמינים שילדים צריכים להיות בבית ספר
ואם אפשר להחזיר אותם לבית ספר, אם משרד הבריאות מגדיר לנו שהם
יכולים לבוא עד כיתה ד', אנחנו נביא את כולם לבית ספר כמה שיותר ימים
בשבוע, כי ברור לנו הצורך של ילדים בכל ההיבטים, חינוכי, חברתי ורגשי וגם
הצורך הכלכלי של התושבים שלנו לצאת לעבודה בצורה סדירה.
הדרך שבה אנחנו עושים את זה, אני קצת מכניסה אתכם מאחורי הקלעים של
איסוף הנתונים של המועצה.
יש לנו אקסלים מפורטים מאוד על כל בית ספר ולכמה קפסולות זה מתחלק
וכמה שעות הוראה בסך הכול יש, כמה מרחבים יש בקריית החינוך כולה, איזה
מרחבים הם יכולים להשתמש, באיזה אולמות, מה כוח האדם, אנחנו יודעים
להגיד בכל בית ספר כמה שעות הוראה יש לנו פרונטליות, שעות פרטניות
ושהייה, זה שעות הוראה מסוגים שונים, כדי לראות איך אנחנו יכולים ללמד
בצורה שתאפשר לנו להביא כמה שיותר, לעשות אופטימום של שעות ההוראה,
כמה כל קפסולה, כמה ילדים יש בכל שכבה.
את זה אתם כבר מכירים אלו המפות של בתי הספר והשימושים שאנחנו עושים
גם בתיכונים עבור בתי הספר היסודיים, יש לנו גם מפות הושבה בהיסעים,
שזה אנחנו עושים ביחד עם היישובים, מפות הושבה של הילדים בתוך
האוטובוס.
לכל יישוב יש את המפה שלו, זה מאפשר לנו להוריד את הבידודים, זה אפשר
לנו כבר בספטמבר להוריד את הבידודים של הילדים שהיו באוטובוס, כל עוד
המקומות הקבועים נשמרים והקביעות הזאת היא הסיבה שאנחנו בעצם
מלמדים 5 ימים בשבוע, זאת השיטה.
כל האקסלים האלה למה הם הופכים בסוף? הם בסוף הופכים לשיטה פשוטה
8
מועצה אזורית גזר
ישיבת מליאה מן המניין מס' ,18 מיום ראשון, 08.11.2020
ויפהפייה 5 ימים 5 שעות 25 שעות הוראה לכל כיתה.
כן זה במקום ממוצע של 30-30.5 בבית ספר יסודי, אבל הוויתור הזה מאפשר
לנו להביא את כולם ללמוד בבית ספר וזה הדבר הכי חשוב בעינינו.
כשכל מנהל קיבל את האוטונומיה שלו על מה הוא מוותר בכל שכבת גיל, בכל
כיתה ואנחנו אחרי שבוע שלם שכיתות א'-ד' הגיעו וזה עובד יפה אחרי
שבועיים בתחילת שנה.
אז בעצם ב-1.11.20 פתחנו שוב שזה יום ראשון שעבר.
אנחנו רואים %94 הגעה היו ביום ראשון שעבר, וזה פחות או יותר עומד על
האחוז הזה לאורך כל השבוע, מבחינתנו זה מעיד יותר מהכול שלהורים יש
אמון במה שאנחנו עושים כאן.
מדובר בנתונים הרבה יותר גבוהים ממה שהיו בחזרה בחודש מאי.
וזה משמח אותנו, כי אנחנו חושבים שילדים צריכים להיות בבית ספר.
אם נסתכל רגע קדימה, הנה בדיוק עליהם, כיתות ה' עד י"ב מקיימים לימודים
גם מרחוק בעיקר בזום ובמקביל כל הילדים עד סוף השבוע הזה יפגשו מורים
ביישובים.
אתם יכולים לראות כאן במצגת חלק מהפעילויות, רואים פה את תיכון איתן
את האולפנה ואת הישיבה, אבל היו פעילויות כאלה גם לקטנים בחלק מבתי
הספר בשבוע לפני שזה נפתח בוודאי והשבוע זה כבר יגיע לכולם.
זה הגיע אגב לרובם בשבוע שעבר, אבל עד סוף השבוע הזה בוודאי כל ילד בגזר
יראה פרונטלית את המורה שלו ביישוב שלו.
אנחנו גם מקווים שהם יחזרו ביום ראשון הקרוב.
שוב, עוד אין החלטת ממשלה, כן יש כבר שיטה והשיטה אומרת שכיתות -א' ו-
ב' יחזרו לכיתות מלאות, כדי לאפשר לכיתותה' ו-ו' להיכנס פנימה.
9
מועצה אזורית גזר
ישיבת מליאה מן המניין מס' ,18 מיום ראשון, 08.11.2020
בעצם אנחנו חוזרים למתווה שהיה בתחילת שנה, וזה יהיה המיפוי, זאת
אומרת אנחנו מתפרסים לתוך התיכונים, ככל הנראה כיתות י"א ו-י"ב יחזרו
באופן מלא בשבוע הבא, אנחנו ערוכים לכל תרחיש ומניחים שהוא יגיע כמו
תמיד לקראת יום חמישי.
השיטה הזאת עובדת גם בגני הילדים במועצה, גני הילדים במועצה פתוחים
כבר, בעצם התחילו עכשיו את השבוע הרביעי, גם שם אנחנו לומדים 5 ימים.
יש לזה 2 מטרות: המטרה הראשונה שבעצם יהיה צוות כמה שיותר קבוע, גננת
וסייעת.
הסייעת נמצאת שם בימים א' עד ה', הגננת לצערנו משרד החינוך עוד לא
התקדם אלינו, אבל במרבית הגנים או בחלק ניכר מהגנים, הגננות יתאימו את
היום החופשי שלהם.
אני אגיד לכם יותר מזה וזה הסבר קצת יותר מסובך, יש פה צורך בבניין כוח.
ולמה אני מתכוונת שאני אומרת את זה, יש לנו יותר סייעות במערכת מכמות
הגנים, אבל מה שקרה בספטמבר שסייעות נכנסו מאוד מהר לבידוד, בין אם
מתוך הגנים שלנו, בין אם מהבתים שלהם הפרטיים ואני אגיד לכם את האמת,
ביום שבו סגרו את מערכת החינוך, אנחנו באותו יום לא יכולנו לפתוח לפחות 4
גנים, כי לא היה לנו כבר כוח אדם.
אז חלק מההסתכלות הזאת של 5 ימי לימוד בגנים, זה הבנה של השלטון
המקומי, שאנחנו צריכים עכשיו להסתכל לטווח ארוך, אנחנו כולנו מבינים
שהגל השלישי מגיע ואנחנו רוצים לשמר גנים בריאים ופתוחים כמה שניתן.
אז זאת התפיסה בגני הילדים.
אני אחמיא פה למערכת, לאגף חינוך ובכלל, לפני שאני אחמיא להם אני אתן
לכם רגע גם את המעטפת מסביב.
המעטפת מסביב נקראת חיבוק חינוכי, יש לה כמה, בעצם 6 תכניות בתוך
10
מועצה אזורית גזר
ישיבת מליאה מן המניין מס' ,18 מיום ראשון, 08.11.2020
חיבוק חינוכי. הראשונה זה נוער טוגזר, אנחנו ביחד עם היישובים, הוועדים
המקומיים ו ועדות הנוער בכל יישוב פתחנו, נתנו להם דרך מחלקת הנוער שלנו
תורת הפעלה בתוך היישוב. היא לא מערבבת ילדים מיישובים שונים, היא
מאפשרת פעילות בתוך היישוב עצמו, במגבלות משרד הבריאות.
אסור לנו לפתוח תנועות נוער כרגע, זה פעילות שהיא פעילות נוער אחרת,
יישובית לא מערבבת, בחלק מהיישובים זה נשען על תנועת הנוער וזה בסדר
גמור, אבל הכול עומד בכללים, אז זה דבר אחד שמחלקת הנוער שלנו הובילה.
הדבר השני שמובילה משכ"ל דרך אגף חינוך והתחלנו את זה עוד כשהילדים
הקטנים היו בבית, זה לתת מענה של הוראה מתקנת מכל מיני סוגים בקבוצות
קטנות לילדי היסודי.
אנחנו תכף מסיימים 4 שבועות של התוכנית הראשונה ומתחילים עם ילדים
נוספים שמרגישים שהם צריכים תמיכה. בנוסף השירות הפסיכולוגי מפעיל כל
מיני סוגים של ייעוץ פסיכולוגי החל מהיישובים – קפה עם ההורים דרך
הדרכות הורים פרטניות שקוראות כאן בקומה מתחת, קו תמיכה רגשי לכולם
לא רק להורים לילדים ויש לנו מוקד תמיכה טכנית שפעיל זה הרגע שאני
אתפוס רגע גאווה באגף חינוך שלנו ובמועצה בכלל.
המודל של 5 ימים זה מודל שאנחנו היינו הראשונים לדבר עליו ולהגיד שמועצה
אזורית גזר תלמד בימים א' עד ד',5 ימים מלאים.
לשמחתנו המודל תפס אחרי זה בכל השלטון המקומי, העתיקו אותו, לקחו
משלי קרן מנהלת אגף חינוך את האקסלים שלה בשביל ללמוד איך עושים את
זה וחלקנו את האקסלים בשמחה ולא רק זה, זה הביא לגזר התעניינות ברמה
הארצית, גם חה"כ יאיר לפיד, גם חה"כ איילת שקד הגיעו לכאן למועצה
לשמוע ממש את מה שתיארתי לכם ב-10 דקות אחרונות איך עושים את זה
מגזר ושמחנו שהם גם החמיאו לנו בהמשך.
11
מועצה אזורית גזר
ישיבת מליאה מן המניין מס' ,18 מיום ראשון, 08.11.2020
עד כאן קורונה. שאלות הערות?
איתי שייביץ שואל מה התחלואה במערכת החינוך?
לשמחתנו מאז שפתחנו את הגנים ואת בתי הספר, כרגע אין לנו תחלואה בתוך
המערכת עצמה. זה יג יע, זה ברור לנו שזה יגיע, יגיעו אם זה בידודים, אנחנו
מקווים לצמצם את זה כמה שיותר.
יהודית דהן שואלת אם יש נתונים על צריכת שירותי תרבות.
כרמל, את רוצה להגיד על זה כמה מילים?
גב' כרמל טל: כן, קודם כל ערב טוב. יש לנו נתונים על הכול.
היתרון הגדול בדיגיטלי זה שהכול הכול מנוטר וזה מאוד קל לעקוב אחרי
הכול. יש לנו יעדים רצויים, אבל יש גם הרבה ניסוי ותהייה, צריך לזכור שכל
התקופה הזו היא חדשה לכולנו.
נכנסו לכל התחום הזה הרבה קהלים חדשים שלומדים גם הם בעצמם, אז אני
יכולה לומר שיש לנו את כל המנעד בין 25-30 איש עד 250 ו-,300 תלוי כמובן
בנושא, במידת העניין וכו'.
היעד העיקרי שלנו הוא לתת מענה רחב, לתת מענה לכל קבוצה בהתאם
לתחומי עניין שלה ואנחנו למדים את זה תוך כדי תנועה. אם יש משהו שאנחנו
מזהים שהיה מאוד טוב, נניח לבני הגיל השלישי, אז נשתדל להביא עוד דברים
באותה קטגוריה אחרים שיעניינו אותם וכך לגבי כל שאר הקהלים.
מעקב מלא וצמוד, מה שטוב משומר ומתפתח, מה שפחות הצליח שמים בצד,
מנסים משהו אחר.
גב' רותם ידלין: רונית ויתקון ברקאי שואלת האם המענה לגיל תיכון
עבור ילדים שלומדים בבתי הספר של המועצה בלבד?
12
מועצה אזורית גזר
ישיבת מליאה מן המניין מס' ,18 מיום ראשון, 08.11.2020
המענה של הגעת מורים ליישובים זה מורים של בית הספר, הם לומדים עם
המורים שלהם, אז זה מענה פנים תיכוני, זה נעשה ישירות מבית הספר, אז זו
התשובה.
גב' רונית ויתקון ברקאי: אני מתכוונת לחיבוק החינוכי.
גב' רותם ידלין: נוער טוגזר זה היה החלק השני של התשובה שלי.
נוער טוגזר זו פעילות עבור כולם, היא פעילות שאנחנו מובילים ביחד עם
הוועדים המקומיים וועדות הנוער היישוביות. אז הייתם אמורים לקבל איזה
שהיא פנייה.
אני יודעת שאצלנו הייתה פנייה של ועדת הנוער היישובית וחלוקה לקבוצות
והזמנה לקחת חלק בפעילויות. אז לצורך המשך בירור, רונית תעשו את זה מול
הוועדים.
צפי חזרה לשאר הכיתות רחמים מימון אמרתי, כרגע אין החלטה סופית, אבל
מדברים על החזרה של כיתות ה' ו-ו'.
המדרגה הבאה תהיה החזרה של כיתות ה' ו' בקפסולות, באותו שלב גם יאוחדו
א' ו-ב' לכיתות מלאות. זאת אומרת, היום כל כיתה ב-א' ב' מחולקת
לקפסולות, הם בעצם יאוחדו חזרה לכיתות האם שלהם.
כיתות י"א י"ב גם אמורות לחזור במדרגה הבאה, השאלה היא פשוט מתי
המדרגה הזאת תופעל. האם היא תופעל ביום ראשון הקרוב, או שהיא תופעל
בהמשך וההחלטה היא החלטה של קבינט הקורונה, בהתאם לנתוני התחלואה
במדינת ישראל כולה.
אנחנו עוברים הלאה ברשותכם,
13
מועצה אזורית גזר
ישיבת מליאה מן המניין מס' ,18 מיום ראשון, 08.11.2020
עדכונים נוספים מידע ב'. זה הזמן להסתכל שנייה על המצגת במסך, ככה נראה
מתחם הגוגיה אנחנו קוראים לו רבותא בשלהבת בנים שלהבת בנות, מתחם
משותף ל-2 בתי הספר, אישרתם את זה במליאת המועצה בתחילת שנה וככה
הפרויקט הסתיים, ממש ניצלנו את הסגר לסיים אותו.
פרויקט מאוד יפה אנחנו מקווים להרחיב את מרחבי הלמידה החדשניים, אני
אזכיר שזה חלק מהתוכנית האסטרטגית שלנו וזה יוצא לפועל, וימשיך לצאת
לפועל בכל התקופה.
לצד המתחמים האלה שיפצנו שם גם 2 חדרי ספורט נפרדים, אחד בשלהבת
בנים ואחד בשלהבת בנות. זה משהו יותר צנוע מאולמות הספורט שיש לנו
בבתי הספר האחרים, אבל בהחלט יפה ונהדר.
במקביל בסגר ניצלנו גם לסיים כיתת חוץ, אתם יכולים לראות אותה מצד
שמאל בשדות איילון, שיכולה להכיל עד שכבה שלמה, וגם כיתות יותר קטנות,
ומתחם נינג'ה ממש בכניסה לשדות איילון לשמחת הילדים.
זה הילד שלי אגב, שמח ממש. במקביל אנחנו מטפלים בותמ"לים, זה היה ככה
חודשיים של ותמ"לים, הרבה הופעות בהתנגדויות בחקירה, מה שנקרא חוקר
בותמ"לים השונים.
אנחנו כבר רואים הצלחות, ותמ"ל קריית עקרון, בעקבות הטענות של המועצה
ושל היישובים של כפר ביל"ו וגני יוחנן צומצם ב-140 דונם, זה הישג
משמעותי.
פעם ראשונה שותמ"ל צומצם בצורה כל כך דרמטית. אנחנו ממשיכים לטעון
נגד הותמ"ל הזה גם במקומות אחרים גם השבוע בכנסת.
ותמ"ל רחובות מזרחי היינו רונית ויתקון ברקאי מטעם סתריה, ביחד עם
מזכיר קיבוץ נצר סרני בעצם בהתנגדות לחוקר במהלך ספטמבר, אנחנו
ממתינים שם לדו"ח לראות האם הטענות שלנו נפלו על אוזניים קשובות.
14
מועצה אזורית גזר
ישיבת מליאה מן המניין מס' ,18 מיום ראשון, 08.11.2020
ויש ותמ"ל נוסף שזה ותמ"ל לוד צפון הוא מערב את מתקן טיהור השפכים
שנמצא בשטחנו ואנחנו יחד בעצם עם האיגוד של טיהור השפכים איילון
טוענים שם ביחס לותמ"ל הזה.
פגישה שאני שמחה לעדכן אתכם עליה זה פגישה שהתקיימה עם מנכ"ל נתיבי
ישראל ניסים פרץ בפגישה הסתכלנו על בקשות שלנו לטווח הקצר, לטווח
הבינוני ולטווח היותר ארוך.
בטווח הקצר פרויקטים שהם בביצוע, ממש מתחילים ביצוע בימים אלה, גשר
מעל הנחל בקיבוץ גזר בכניסה לקיבוץ, כל מי שנמצא פה במרחב רואה, זה כבר
בעבודה כחודשיים. כיכר משמר איילון, כיכר גזר והסדרת הניקוזים בכניסה
לכפר שמואל, זה פרויקט אחד, הוא כבר התחיל וזה פרויקט לא פשוט בעיקר
הכיכר במשמר איילון. הוא לא פשוט בגלל כמות התשתיות שעוברות בכיכר
הזאת, אז אם אתם רואים כבר עבודות, ככה פחות או יותר מול גזר, זה תחילת
הזזה בתשתיות, התשתיות הראשונות שזזות זה התשתיות של הוט, והם כבר
פועלים בשטח, אחר כך השאר, זה פרויקט שילווה אותנו הרבה זמן.
פרויקט שלקראת סיום זה התאורה בכביש משמר איילון שעלבים.
פרויקט שיתכנס לביצוע בתקופה הקרובה אנחנו מקווים, זה תחנת ההיסעים
בנוף איילון והסדרת הדרך לבסיס שורה, זה הנושא בדיון בינינו לבין נתיבי
ישראל לבין משרד הביטחון.
בסיס שורה למי שלא מכיר זה הבסיס בכביש של מצליח האחורי לכיוון נען,
הבסיס שנבנה שם כרגע ואנחנו חושבים שההסדרה של הכביש צריכה להיות
קצת יותר טובה מהתכנון המקורי. הדברים האלה קודמו בטווח קצר.
בטווח בינוני פרויקטים שיוצאים כרגע לתכנון, הם יצטרכו לעבור אישור נוסף
לביצוע, זה כיכר ומדרכה בכניסה לבית עוזיאל, עם הסדרת הפנייה מהמטמנה
גם בתוך אותו פרויקט.
15
מועצה אזורית גזר
ישיבת מליאה מן המניין מס' ,18 מיום ראשון, 08.11.2020
מדרכה בכביש הכניסה לקיבוץ גזר וכיכר בכניסה לקיבוץ חולדה בכביש .411
פרויקטים בטווח יותר ארוך זה כיכר בכניסה ליד רמב"ם ואחר כך בעדיפות
הבאה כיכר בכניסה המשותפת של עזריה ויד רמב"ם.
ההחלטה של מה בא קודם, זה לפי מצב התנועה בכבישים ושלל צרכים
ותבחינים אחרים. זה מבחינת הפגישה עם נתיבי ישראל.
אני אזכיר לכם שאנחנו מדברים על נתיבי ישראל, זה כבישים בין עירוניים, זה
לא כבישים בתוך היישובים עצמם, אלא הכבישים בין היישובים.
אני כן אגיד שפרויקטים נוספים שתקועים מול משרד התחבורה כרגע בהיעדר
ממשלה בהיעדר תקציב מדינה והם פרויקטים חשובים לא פחות, זה קודם כל
פרויקטים בתוך היישובים עצמם, לדוגמא הכיכר בכניסה לכרמים. הכביש
גישה ליציץ שתקוע בגלל שאין תקציב מדינה, והסדרה של כביש 423 מה
שנקרא מנען לכביש 40 ובעתיד גם מנען לכביש ,44 אבל זה ממש בעתיד הרבה
יותר רחוק. זה נתיבי ישראל.
עוד עניין תכנוני שחשבתי ששווה להזכיר כאן, עצרנו בשלבי דיון בואו נגיד
אמצעיים את התוכנית להקמת מחלף לטרון בלב עמק איילון.
אני רגע אצביע לכם כאן במצגת, זה מחלף לטרון המקורי, איפה שאנחנו עולים
לכביש ,1 הם רצו להקים לו מחלף חלופי בלב העמק, זאת אופציה 1 ו-2
אופציה ,3 אנחנו הקמנו קואליציה זריזה עם הארגונים הירוקים, החברה
להגנת הטבע, אדם טבע בקק"ל, רט"ג, מי לא הגיע לדיון, העמדנו בצורה
אמרנו: 'חבר'ה, זה לא יהיה', יש פה שיקולים של דין בינלאומי ושל נושא
תנועה עתידיים של ניסיון לעשות עוד יציאה לעיר מודיעין ולשמחתנו הצלחנו
בדיון בוועדה לתחבורה בין יבשתית של מינהל תכנון לעצור את המחלף הזה
ואנחנו נמשיך להיות ככה ולשים לב שאירועים כאלה לא קורים במרחב שלנו.
עוד עדכונים – תכנית מורשת מרחבית, קורים פה הרבה דברים, זכינו זכייה
16
מועצה אזורית גזר
ישיבת מליאה מן המניין מס' ,18 מיום ראשון, 08.11.2020
יפה להיות תכנית הפיילוט הראשונה של משרד מורשת.
מי שלא מכיר, תכנית מורשת הוקמה בשנת-,2009 הייתה לי את הזכות להיות
ממקימיה והיא יושבת היום במשרד שנקרא מורשת וירושלים.
אנחנו עניינו אותם לבוא.
אנחנו בונים איתם איזה שהיא תכנית של הסתכלות על מרחב מורשת.
עד היום תכנית מורשת ב-10 שנים הראשונות שלה עשתה פרויקטים בודדים.
לקחה פרויקט בעיר בכפר הסתכלה עליו.
הם יחד אתנו רצו להסתכל על מרחב ואנחנו אמרנו להם: יופי, בואו אלינו
למועצה , אנחנו נהיה הפיילוט שלכם, תסתכלו על מועצה אזורית גזר כמרחב
מורשת מרתק, שמסתכל גם על מורשת ארץ ישראל אומה, אבל גם על מורשת
מלחמת העצמאות.
יש לנו פה אתרים יפהפיים, אתם יכולים לראות שניים מהם, את חוות שפון
נצר סרני ואת בית הרצל בחולדה.
אבל מעבר לזה המרחב של נען, חולדה, נצר והמושבים.
בכפר שמואל יש בית עם אחד הנופים היפים בארץ ואנחנו בעצם רוצים לעשות
הסתכלות הוליסטית על כל המרחב שלנו.
הם שמו 300,000 ₪ מהמשרד שלהם עלינו, אנחנו מוסיפים עוד 200,000 ₪,
מצ'ינג משלנו ומבחינתנו זה גם ישים אותנו אחרי זה בתעדוף מאוד ברור לקבל
תקציבים מתוכנית מורשת עצמה שבעוד כשנה יוצאת לפרויקטים נוספים.
אז זה נחתם היום וזו בשורה טובה.
לבקשתכם גם יהודה שניוייס יעדכן מה קורה ברג"מ, כי גם שם היום ממש
חתמנו על הסכם גדול ומרגש.
מר יהודה שנייויס: ערב טוב, בקצרה על איפה נמצאת תכנית הרג"מ,
17
מועצה אזורית גזר
ישיבת מליאה מן המניין מס' ,18 מיום ראשון, 08.11.2020
אנחנו אחרי שהתוכנית הגיעה לוועדה המחוזית, התוכנית חזרה לבדיקת
השלביות, לדעתי דיווחנו על העניין הזה.
הגענו להבנות יפות מאוד וטובות לגבי השלביות של פיתוח רג"מ.
כרגע התוכנית עוברת התאמות, חלק מההצלחה שלנו למשל בהקטנת שטחים
הנדסיים בתחום הרג"מ דוגמא אחת. שינוי תוואי של דרכים, דוגמא שנייה
להחזיר את זה לשולחן התכנון, בעיקר בשביל לשנות קצת את הנתונים
בתוכנית.
התוכנית היום חזרה להערות סופיות של משרד לאיכות הסביבה לפני שזה חוזר
לוועדה המחוזית. אני ממש מקווה שבזמן המאוד קרוב יושלמו כל התנאים
להפקדת התוכנית.
אנחנו על העניין הזה אפשר להגיד יום יום עם צוות התכנון ואנחנו באמת
עובדים קשה בשביל להשלים את זה ולברך על המוגמר, זה בנוגע לתכנון.
בנוגע לעבודה שלנו מול רמ"י, בעבר אישרתם הסכם פיתוח תשתיות, ההסכם
הזה עבר ורסיה נוספת שבו גזר הוכרה כרשות מובילה. חייב לעשות קצת
התאמה בהסכמים.
ההסכם הוא בסבב של הערות של עירית רמלה ושל מ.א. חבל מודיעין, היום
חתמנו על ההסכם. הכוונה זה לא שאנחנו מבטיחים שזה ייחתם מחר,
ההסכמים חזרו היום ונחתמו כולם, זו נקודה ראשונה לגבי הסכם פיתוח
התשתיות.
נקודה שנייה מאוד חשובה זה הישג גם כן של תולדה של אמון, כרגע יש
הסכמה שגם הנושא של מים וביוב יבוא לתכנון אחד מרכזי, בעניין הזה יש
שאלות סטטוטוריות, היה תאגיד מים של תמר בעצם הוא התאגיד שמופקד על
זה, אבל הייתה הסכמה שזה יחזור אלינו לגזר כרשות מובילה ואנחנו נכניס
את זה לתוך הסל שבו התכנון וברמה הפרקטית זה הישג אדיר, שהוא ממש
18
מועצה אזורית גזר
ישיבת מליאה מן המניין מס' ,18 מיום ראשון, 08.11.2020
תוצאה של יחסי האמון שנרקמו כאן בשנה פלוס האחרונות.
כרגע וזה עוד משהו שהוא מאוד חשוב, אנחנו אחרי העובדה שהפכנו להיות
רשות מובילה, עוד לפני כן מינינו יועץ ביטוחי שילווה את המועצה אזורית
גזר, לרא ות שאנחנו מכוסים בכל ההתחייבויות האלה ברמה הביטוחית, שיש
לנו כיסוי ביטוחי מתאים, לקחנו יועץ מיוחד לעניין הזה, החזרנו להם את הסט
של ההסכמים, עכשיו בעקבות הצמיחה של גזר לרשות מובילה ואנחנו עם
היועץ הזה שמלווה אותנו תחת המטריה של הביטוח, להבטיח כל הזמן שאנחנו
בעצם נמצאים ב-side safe ולא נוטלים סיכוים שלא מכוסים מבחינה ביטוחית.
השלמנו בגזר מהלך של הליך רכש בעצם לחברת מיתוג.
בזמנו הצגנו לפניכם, אני כבר לא זוכר באיזו רמה של הצגה, אבל דיברנו על
העובדה שאנחנו עסוקים בקביעת שם לרג"מ, עבודה שבעצם הובילה בזמנו
מיכל דבורצקי עד שהיא עזבה.
אנחנו כרגע ממשיכים את הדבר הזה, אנחנו בחרנו חברה שתטפל במיתוג של
רג"מ, סיימנו הליך מאוד מוקפד ומאוד מובנה של בחירת החברה הזאת ואנחנו
לקראת התקשרות ויציאה לדרך שיתחילו ממש לעבוד על המיתוג של רג"מ.
במקביל אנחנו כבר מתכננים את השלב שאחרי, אנחנו נפגשנו עם חברת בקרה
חיצונית של רמ"י, בשביל שתלווה אותנו ממש בימים הראשונים, זאת בעצם
חברת בקרה חיצונית שמלווה את כל הנושא של פיתוח תשתיות.
ישבנו איתם לגבי ליווי שלנו ועבודה צמודה איתם, אנחנו למדנו בדרך שלנו עד
היום ברג"מ ששיתופי פעולה בהחלט מניבים תוצרים טובים, אז אנחנו בונים
את הכול איתם מהתחלה.
יש לנו גם פגישות ראשוניות לגבי שיווק של השטחים לרג"מ, שאלות מורכבות,
בעיקר בתקופה הזאת של הקורונה, שצריך לעשות הרבה חשיבה, איך יוצאים
לשיווק, איזה שטחים מוציאים לשיווק, איזה שימושים מוציאים לשיווק,
19
מועצה אזורית גזר
ישיבת מליאה מן המניין מס' ,18 מיום ראשון, 08.11.2020
אנחנו כ מובן בתחילתו של שיח, אבל זה כבר נמצא על השולחן.
כרגע 3 נושאים אחרונים בעצם שכרגע הם הופכים להיות מאוד חשובים בשלב
הזה, זה אחד, בחירה של חברה מנהלת שתנהל את תכנון ופיתוח התשתיות
ברג"מ, החברה שבעצם רמ"י, אנחנו לוקחים אותה במכרז של רמ"י, אנחנו
רוצים להיות בשליטה, אנחנו בשליטה על תהליך הבחירה של החברה הזאת.
עניין שני, מאוד חשוב לפי הערה של בעלי ניסיון וגם על זה אנחנו כרגע
עובדים, זה בחירת צוות המתכננים, הכוונה לא רק לבחור את החברה אלא
להיות עם זכות וטו על צוות התכנון ויש לנו את זכות הוטו הזאת, אנחנו כרגע
עובדים על זה.
ודבר שלישי שהוא היבט כלכלי, זה קביעת התקורה, זה משא ומתן מול רמ"י,
שגם כאן נכנסנו לשלבים ראשוניים.
עוד דבר אחד שלא מופיע כאן ברשימה, אנחנו עובדים קשה בשביל לאשר את
ההקמה של המנהלת. ההקמה של המנהלת לצערי הרב בשלב זה נתקלת בחומה
של אגף בכיר של תאגידים עירוניים קצת מעמיד עלינו קשיים, הם לא כל כך
בנויים למבנה כזה של חברה עירונית, שבעצם היא של 3 רשויות. אבל גם את
זה אנחנו נצלח. זה כרגע נוסע. התוכנית הכלכלית של המנהלת אושרה על ידי
הגורמים המקצועיים, אבל כרגע אנחנו רק עסוקים בעניין נקרא לזה
הרגולטיבי, הכו ונה יותר לתקנון המנהלת וכו'. אבל גם כאן אנחנו נוסעים כל
הזמן קדימה. ובאמת התחושה המאוד ברורה, שכל מי שמתעסק בזה, שהעסק
הזה נוסע, נוסע אפילו יפה ואפילו בצורה מפתיעה. וכל פעם שאנחנו הופכים דף
אנחנו מגלים שיש לנו עוד אוקיאנוס של משימות שמקדם את העניין הזה של
רג"מ.
גב' רותם ידלין: שואל ישראל מה שם היועץ הביטוחי.
20
מועצה אזורית גזר
ישיבת מליאה מן המניין מס' ,18 מיום ראשון, 08.11.2020
מר יהודה שנייויס: היועצת הביטוחית נקראת הגב' ליאת, אם זה חשוב
דקה אחת אני אגיד את שמה.
מר דוד גמליאל: ליאת הרטוב.
מר יהודה שנייויס: ליאת הרטוב.
אלעד לוי: אין דוד, דוד, שולט בפרטים דוד, אין עליו זה
משהו לא רגיל, אין דוד, אתה משהו דוד. מה היינו עושים בלעדיך.
מר יהודה שנייויס: הקמת המנהלת זה תהליך שהוא בעצם הקמה של
תאגיד עירוני. כרגע התוכנית הכלכלית נבנתה וההליך של השלמת משא ומתן
מול משרד הפנים, זה משהו שמסתכם בכמה, אני חושב בסביבות 30,000 ₪ עם
כל הנלוות, זה לא תהליך יקר, התהליך הבא זה כמובן למצוא מי שיעמוד
בראש המנהלת, למצוא מקום למנהלת, גם על זה אנחנו עובדים.
איפה המנהלת הזו בדיוק תשב. גם אלו האינטרסים שמסתובבים במרחב. כרגע
בשלב הזה העלות היא ממש שולית, בכל מקרה יש לנו הסכמה עם רמ"י, אנחנו
לא מעלים את זה בשלב הזה בשביל לא להישמע יותר מידי קטנוניים.
אבל בסופו של דבר כל הדברים האלה של המיתוג, של הקמת המנהלת, של
הפעלת הפרויקטור, כל ההוצאות האלה בסוף יבואו בחשבון כשנדון על
התקורה ויהיו חלק מהתקורה של הרשויות בניהול הזה של הסיפור של רג"מ.
מר ישראל פרץ: אז איפה מקומו של איתי פרס עכשיו כפרויקטור?
21
מועצה אזורית גזר
ישיבת מליאה מן המניין מס' ,18 מיום ראשון, 08.11.2020
מר יהודה שנייויס: איתי פרס הוא הפרויקטור, כרגע הוא מניע את
הכול.
כרגע אין מנהלת, המנהלת כרגע לא פועלת, איתי כרגע הוא הפרויקטור של
שלושת הרשויות, עובד מאוד מאוד קשה על בסיס יומי כי יש לנו שביעות רצון
מהפעילות שלו, זה איך אנחנו משמרים את התרומה שלו לרג"מ.
צריך עוד לחשוב על העניין הזה בהמשך. אבל כרגע הוא בפול טיים ג'וב על
העניין הזה, כי אין מי שממלא כרגע את הפונקציה הזו.
בגדול ובשקט אני אומר לכם שכרגע ההנעה של רג"מ היא יוצאת מכאן מגזר
כרשות מובילה והזרוע הביצועית שלנו זה בעצם איתי פרס.
גב' רותם ידלין: אני חושבת שהדגש העיקרי הוא מה שיהודה אמר
בסוף ההצגה שלו, זה אוקיאנוס של משימות.
הרג"מ זה כנראה גם אחת הסיבות שזה לא התקדם לאורך שנים, זו הזדמנות
להגיד תודה ליהודה שניוייס ולאיתי פרס, שבאמת עובדים על זה פרט אחרי
פרט, יום אחרי יום, אירוע באמת מורכב.
ראיתי שיש כמה שאלות, אז אני אחזור שנייה אחורה.
רונית ויתקון ברקאי שואלת האם העמדה של המועצה להסדרת הכניסה לבסיס
שורה התקבלה?
אני רגע אגיד וארחיב, משרד הביטחון מבצע בעצמו את 2 הצמתים של המחנה,
הוא לא תכנן לבצע שדרוג של הכביש. בעצם השיח שלנו אל מול משרד הביטחון
ונתיבי ישראל הוא שיח לשדרוג הכביש כולו, זו העמדה המקצועית שלנו.
הצלחנו לגייס פנימה את נתיבי ישראל בסכום יפה.
אנחנו כרגע בשיח מול מיכאל ביטון, השר לעניינים חברתיים ואזרחיים במשרד
22
מועצה אזורית גזר
ישיבת מליאה מן המניין מס' ,18 מיום ראשון, 08.11.2020
הביטחון, כדי שגם משרד הביטחון יהיה בפנים, זה אירוע מורכב שמנוהל
מכאן.
שוב, מתוך הסתכלות קודם כל על התושבים שלנו, אבל לא פחות מזה במקרה
הזה על הבטיחות של חיילי צה"ל שיצעדו לאורך הכביש הזה לתחנת הרכבת
ברמלה ולתחבורה הציבורית.
דרורה בלגה שואלת האם הכניסה למטמנה מכביש 44 תהיה בכיכר הכניסה
לבית עוזיאל?
אז שוב זאת השאיפה התכנונית של נתיבי ישראל וגם שלנו ובגלל זה אמרתי זה
יוצא כרגע לתכנון.
זה יפתור 2 בעיות במכה אחת ולאפשר גם למי שמגיע מכיוון בעצם מזרח,
לפנות בצורה בטיחותית לכיוון מערב המועצה, וגם למי שמגיע מהכיכר לצאת
שוב מערבה בצורה בטיחותית ומסודרת ולמנוע את מה שקורה היום בכניסה
לבית עוזיאל ולייצר מעל הכול כניסה מסודרת לבית עוזיאל.
הם לא התכוונו להיכנס עם מדרכה פנימה, אנחנו גם ביקשנו מדרכה עד למושב
עצמו.
ממשיכה ושואלת דרורה: למה נוצר צורך לחלופה ללטרון?
אז פה אני אגיד 2 דברים, אמרתי רגע בקצרה, אבל אני ארחיב מעט.
הצומת לפי נתוני התחבורה של משרד התחבורה ושל נתיבי ישראל אמורה
להיות שם יותר תנועה עם השנים וכולנו רואים את זה בכל הכבישים שאנחנו
נוסעים בהם.
הצורך בחלופה שהורידה את המחלף לתוך העמק, נבע מהדין הבינלאומי, מי
שיודע או לא יודע, מחלף לטרון עצמו כבר נמצא בתוך שטחי יהודה ושומרון,
מועצה אזורית בנימין, זה בדין הבינלאומי אי אפשר לעשות שם הרחבה של
הכביש שאינה גם לאוכלוסייה הפלסטינית. אני בין השאר עליתי וטענתי
23
מועצה אזורית גזר
ישיבת מליאה מן המניין מס' ,18 מיום ראשון, 08.11.2020
שבמקרה הזה הם לא עשו עבודה מספיק טובה, שאפשר להגיע לפתרונות
משפטיים אחרים ושבטח לא בשם השלום שיבוא או לא יבוא בעוד הרבה שנים,
אנחנו נהרוס את עמק איילון לנצח.
ולשמחתי גם בהיבט הזה הטיעון שלנו התקבל.
רונית ויתקון ברקאי שואלת האם תכנית מורשת מתייחסת גם למבנים
ציבוריים ביישובים מראשית ההתיישבות שימור מבנים?
התשובה היא כן, באמת לבחון את כל המרחב של גזר ולהעלות על כל המבנים
הרלוונטיים.
ישראל פרץ שואל: מי עומד בראש משרד מורשת?
בראש משרד מורשת וירושלים עומד רפי פרץ אבל העבודה שלנו היא מול אגף
מורשת המקצועי לא מול הדרג הפוליטי במשרד.
שאלות נוספות הערות?
מר ישראל פרץ: כן, רק על התמונה, אחלה תמונה יש לכם, אבל
איפה, למה אין קרדיט לצלם?
גב' רותם ידלין: כן, קרדיט לצלם יינתן.
.2 אישור פרוטוקול מליאה מס' .17
24
מועצה אזורית גזר
ישיבת מליאה מן המניין מס' ,18 מיום ראשון, 08.11.2020
גב' רותם ידלין: אני עוברת לסעיף 2 אישור פרוטוקול מליאה מספר
,17 האם יש למישהו יש הערות לפרוטוקול? הועבר אליכם עם כל החומרים.
אז אנחנו נעשה את השיטה הרגילה שבה, אם מישהו מתנגד או נמנע, אז הוא
כותב את זה בהערות ומי שלא כתב שום דבר, אנחנו יוצאים מנקודת הנחה
שהצבעתם בעד.
אז האם יש מתנגדים או נמנעים?
אז פרוטוקול ישיבה מספר 17 עבר פה אחד, תודה רבה.
החלטה: הוחלט פה אחד לאשר את פרוטוקול מליאה מס' .17
.3 חילופי גברי והצהרת אמונים חברי מליאה חדשים.
גב' רותם ידלין: ועכשיו רגע חגיגי שחיכינו לו הרבה זמן. כרמל פה
אומרת המון, הרבה עבודה של כרמל מול משרד הפנים, שוב בירוקרטיה היא
לא פשוטה. נעמה ורמי נשמח שכל אחד מכם יגיד רגע כמה מילים על עצמו, ואז
ביחד תצהירו אמונים למליאה, אבל נעמה first ladies אז בואי תעלי.
גב' נעמה מאירי מקוב: אז הנה אני רואה שכתבתם יפה, באמת קודם כול כל
הכבוד לכרמל. היה צריך לנשום עמוק שם עם הסיפור הזה, אז תודה כרמל.
זהו אני שמחה להיות כאן, אני ככה צופה מהצד בשנתיים האחרונות, במה
שקורה במועצה ובהתעוררות המטורפת ואני שמחה להיות חלק מהדבר הזה
עכשיו. וזהו.
25
מועצה אזורית גזר
ישיבת מליאה מן המניין מס' ,18 מיום ראשון, 08.11.2020
גב' רותם ידלין: תודה נעמה, ורמי?
מר רמי ליבר: ערב טוב, רמי ליבר אני תושב מנוף איילון פחות או
יותר מיום ההקמה שלו, לפני איזה 26-27 שנים.
אני גמלאי של צה"ל בח יל המודיעין, היום אני עוסק בכל מיני פרויקטים
שמחברים נוער גם חרדי וגם אחר לשירות משמעותי בצה"ל ואחרי זה
השתלבות בשוק ההיי-טק, זהו שמח לעזור.
גב' רותם ידלין: שלחנו לכם הביתה את ההצהרה, הם צריכים
להצהיר גם בעל פה נכון חן? אז הנה ההצהרה, אתם יכולים לקרוא פשוט
מהלוח, נעמה את ראשונה ואז רמי.
גב' נעמה מאירי מקוב: אוקיי, אני מתחייבת בזאת לשמור אמונים למדינת
ישראל ולמלא באמונה את שליחותי במועצה.
מר רמי ליבר: אני מתחייב בזאת לשמור אמונים למדינת ישראל
ולמלא באמונה את שליחותי במועצה.
גב' רותם ידלין: מעולה. תודה רבה, ברוכים הבאים אנחנו שמחים,
אתם כוח משמעותי.
.4 מינוי חברי המליאה החדשים לוועדות.
26
מועצה אזורית גזר
ישיבת מליאה מן המניין מס' ,18 מיום ראשון, 08.11.2020
גב' רותם ידלין: אנחנו כן מצביעים, אחרי שנעמה ורמי הצהירו
אמונים אנחנו מצביעים על המינוי של נעמה מאירי לוועדת הנהלה וכספים.
נעמה גם חברה בוועדת חינוך והיא נשארת בוועדת חינוך. ואנחנו מצביעים על
רמי כחבר ועדת ביקורת, הוועדה מחכה לו הרבה זמן כבר ושמחה על הכוח שלו
ועל ההצטרפות שלו לוועדת ביקורת וכחבר הוועדה לתכנון ובנייה.
אז אם יש הערות, מישהו מתנגד או נמנע אנא תכתבו את זה בצ'ט ואנחנו
מצביעים על זה פה אחד.
ברוכים הבאים, ממש שמחים שאתם איתנו.
החלטה: הוחלט פה אחד לאשר את מינויה של נעמה מאירי מקוב כחברת ועדת
הנהלה וכספים, וכן את מינויו של רמי ליבר כחבר ועדת ביקורת וועדת תכנון
ובנייה.
.5 חוקי העזר:
- חוק עזר לפינוי פסולת – הצגת ואישור.
- חוק עזר סלילת רחובות ותיעול צמוד – הצגה ואישור.
- חוק עזר מודעות ושלטים – הצגה ואישור.
- עדכון בנוגע לחוק עזר שמירת איכות הסביבה – אישור.
גב' רותם ידלין: חוקי עזר, יהודה בבקשה.
אני אתחיל ואגיד ביחס לחוקי העזר, אתם שלחתם אותנו למשימה הזאת מתוך
התוכנית האסטרטגית, כשישבנו ביחד ודיברנו על חולשות המועצה, דיברנו בין
השאר על נראות היישובים ועל הצורך באכיפה יותר משמעותית ועל קפיצת
מדרגה בשירותים לתושב באיכות סביבה, תברואה, נראות.
27
מועצה אזורית גזר
ישיבת מליאה מן המניין מס' ,18 מיום ראשון, 08.11.2020
הדבר הזה עלה מאיתנו כמליאה בדיונים שמיכל דבורצקי הובילה, מתוך עבודת
חברי המליאה באוקטובר 2019 ובעצם מכאן הצוות של יהודה של פיתוח כלכלי
ישב ביחד עם חברי מליאה שהם בצוות החקיקה שלנו ואני מעבירה להמשך
הסעיף.
מר יהודה שנייויס: אני רוצה קודם כל לדבר על איך ואחר כך נדבר על
מה. אני חושב שההליך בעניין הזה מניסיון העבר הוא מאוד חשוב, אני רוצה
להסביר בכמה מילים מה היה תהליך בניסוח חוק העזר.
אז שלב ראשון של התהליך היה בעצם המשרד של חן סומך עם עו"ד אלון אדיר
שזו הזדמנות פעם שנייה להודות לו, הם הכינו טיוטה של נוסח החוק.
ההכנה של הטיוטה של נוסח החוק היא עבודה שצריך להשקיע בה הרבה
מחשבה. בעצם זה עבודה שנולדת מתוך היכרות עם חקיקה מודרנית, מה עשו
ברשויות אחרות, מה מתאים לנו, איזה נוסחים עוברים את משרד הפנים או
את המשרדים השונים ובעצם הביאו לשולחן חוק מודרני בכל אחד מהתחומים
שתכף נדבר עליהם, ושמו את זה אצלנו על השולחן, זו עבודה משפטית פר-
אקסלנס ואנחנו מברכים עליה, עבודה מקצוענית.
אנחנו את טיוטת נוסח החוק הזה הנחנו בפני הגורמים המקצועיים במועצה,
כל החוקים האלה בהיבטים מקצועיים, אם זה חוק שעוסק באשפה עודפת, אז
יש כאן אנשים שמתעסקים בתחומים האלה של אשפה, רישוי עסקים בתחום
של שילוט וכל הגורמים המקצועיים האלה מתוך המועצה החוו את דעתם.
אנחנו בעקבות החלטה מחודש דצמבר ,2019 החלטה של המליאה, שמינתה
לצורך העניין צוות, היה לנו סדרה של פגישות יחסית בעיניי נרחבות.
בצוות הזה היו אני, נריה הרואה, חיה לזר נוטקין, רונית ויתקון ברקאי ומיכל
ילובסקי, ובכל הפגישות השתתף גם היועץ המשפטי ממשרדו של חן אלון.
28
מועצה אזורית גזר
ישיבת מליאה מן המניין מס' ,18 מיום ראשון, 08.11.2020
ואנחנו בעצם לקחנו את הנוסח הזה, בדקנו את ההתאמה שלו אלינו למועצה
אזורית גזר, בדקנו אם יש לנו הערות לנוסח של החוק, עלו הסתייגויות, ניהלנו
דיון. חלק מהדברים שהתקבלו נכנסו לנוסח החוק שהוא גובש בסופו של דבר
לצורך הצגתו למליאה.
ואני אומר עוד הפעם, זאת עבודה משותפת של חברי המליאה שנבחרו תחת
צוות עם יועץ משפטי של המועצה.
בשלב הבא, אנחנו הלכנו להליך שהוא היה הליך ארוך, קשה והוא הליך של
הכנת בסיס נתונים, החוקים שאנחנו מעבירים היום נשענים על נתונים. דהיינו
זה חוקים תעריפיים שהם לא ניחושים, אלא לקחת, כמו שעוד מעט אנחנו
נראה, לקחת את נתוני המועצה בתחומים מסוימים, ולהציג את בסיס הנתונים
האלה בפני צוות של חברת אורבניקס ששכרנו את השירותים שלהם, על מנת
שיכינו לנו את התעריף.
זה היה תהליך ארוך מאוד של הלוך ושוב, לדייק את הנתונים עד הסוף, וחברת
אורבניקס אספה את הנתונים שאנחנו העברנו להם.
עברנו לשלב שהוא שלב ראשון של בקרה, וזאת בקרה חיצונית. זו בקרה של
חברה חיצונית של משרד הפנים, חברת ג'יגה, שהיא לקחה את דפי העבודה
שלנו את הנתונים שאנחנו העברנו, היא לקחה את התעריף שאנחנו יצרנו, והם
בדקו את התעריפים האלה. אני אומר עוד הפעם על סמך נתוני מועצה אזורית
גזר ובחומר שקיבלתם ראיתם את האישורים של החברה, של חברת ג'יגה גם
לחוק שעוסק בפינוי אשפה, גם לחוק שעוסק בסלילה.
זה בעצם תנאי סף או שער כניסה בעצם להעביר את החוק הזה, אבל זה גם
הגדרה מקצועית ברצינות של העבודה שעשינו. זאת בקרה חיצונית שהייתה לנו
על העבודה שלנו, שהיא כמובן תנאי לחוק.
אחר כך חזרנו הביתה ובדקנו את התוצאות שהיה לנו, שאושרו על ידי חברת
29
מועצה אזורית גזר
ישיבת מליאה מן המניין מס' ,18 מיום ראשון, 08.11.2020
ג'יגה, איפה אנחנו נמצאים בסך הכול מול רשויות, במרחב שלנו או רשויות
שדומות לנו, זה היה סוג של בקרה פנימית, שבעצם עזרה לנו לדייק, עזרה לנו
לראות איפה אנחנו נמצאים וגם זה חומר שיונח בפניכם.
שלב נוסף שלא מופיע כאן בשקף, אנחנו את כל העבודה הזאת הצגנו כבר לפני
הנהלה וכספים בפני הוועדה שאישרה פה אחד את הצגת נוסח החוקים, את
הנוסח, את התעריפים, להביא אותם בפני המליאה.
והנה היום הגענו לתחנה הסופית, זה לאשר את החוקים האלה במליאה, אחרי
שעברה את הדרך ואני אומר עוד הפעם היה מאוד חשוב לי לתאר את הדרך, זו
הייתה דרך ארוכה. אני מזכיר לכולם משהו מהפרהיסטוריה, יצאנו לדרך במאי
,2019 אז התווינו את התוכנית, בזמנו במאי בישיבת מליאה דיברתי אז על
רשימת החוקים שאנחנו נעביר, והנה לקח לנו זמן עבודה, ואנחנו כרגע מביאים
אותם לאישורכם.
מר דוד גמליאל: שנה וחצי.
מר יהודה שנייויס: ואנחנו כרגע באנו, אני מרגיש מבושלים, נכון,
ובעצם לעשות את הצעד של מנהיגות אמיתית של מליאה, שהתחלנו אותה
במאי ואני מקווה שאנחנו מסיימים אותה היום, זה מה שנמצא לפניכם.
אז איזה חוקי עזר אנחנו מדברים בעצם, 3 חוקי עזר. חוק עזר ראשון זה
שילוט, בגדול תכף אני קצת ארד יותר לפרטים, חוק שני זה חוק של פינוי
אשפה, בעצם היא מתעסקת בעיקר באשפה עודפת ואשפה של בתי עסק, וחוק
שלישי זה חוק של סלילת כבישים מדרכות ותיעול צמוד להם. איחדנו את זה
לחוק אחד, וגם על זה תכף נדבר. ובסוף נדבר על חוק העזר שיצא לדרך באיזה
שהוא מקום בשלהי 2019 ולצערי הרבה מסיבות שאני עוד מעט אעמוד עליהם
30
מועצה אזורית גזר
ישיבת מליאה מן המניין מס' ,18 מיום ראשון, 08.11.2020
לא הסתיים, והיום אנחנו נביא גם אותו לידי סיום.
אז בואו רגע נדבר על החוקים. החוק הראשון הוא חוק של מודעות ושלטים, זה
חוק שמצוי בכל הרשויות המקומיות. החוק הזה עוסק בהסדרת שילוט עסקי
מבחינת צורה, תוכן ובטיחות. הכוונה אנחנו במסגרת רישוי העסקים רישוי
העסק, מופקדים בין השאר על הנושא של השילוט של העסקים, עם כל
המרכיבים של זה, החל מצורת השלט, הנראות שלו דרך התוכן שלו, הבטיחות
שלו, יש הרבה סוגיות של בטיחות שקשורות לשלטים האלה, ואנחנו היינו
צריכים להסדיר את הדבר הזה. החוק הזה כרוך בתשלום אגרה, האגרה הזו
היא אגרה שנתית. אגרה שנתית שהיא אגרה נמוכה יחסית, היא לא הרבה כסף,
ואנחנו במסגרת הדיונים של הצוות של המליאה הכנסנו, אני חייב להגיד שזו
פעם ראשונה שיש לנו כזה דבר בחקיקה, של שלטים צנועים של עסקים בתוך
היישובים שבאמת עסקים קטנים, ספרית שמפרסמת את העסק שלה, עו"ד דין
שמפרסמת את העסק שלה, או אדריכל שמפרסם את העסק שלו, אז אנחנו נתנו
פטור לשלטים צנועים.
אם ראיתם את נוסח החוק, נתנו גם איזה שהוא כוח לוועד מקומי לקבוע איזה
שהוא פורמט אחיד לשלטים, כדי שיהיה נראות בתוך היישוב, אבל בסופו של
דבר הוא חוק טכני, אין בו הרבה חידושים.
רק תסתכלו למטה בתמונות במצגת תבינו שבאיזה שהוא מקום היום אנחנו גן
עדן לעסקים, כי על זה לא משלמים שקל, דור אלון בכל הארץ משלמים על
שילוט זה השלטים הגדולים, זה עמודי שילוט, זה החנויות, זה האלוניות, כנ"ל
יוחננוף, הגיע הזמן, אולי אני אגיד משהו על העניין הזה, אנחנו גם באיזה
שהוא מקום בשנה האחרונה הוצאנו המון כסף על קידום העסקים ובאיזה
שהוא מקום התנהלות נכונה, או יכולת שלנו לקדם את התחום הזה של
העסקים בתחומי המועצה, מחייבים אותנו להסדרה של הנושא הזה.
31
מועצה אזורית גזר
ישיבת מליאה מן המניין מס' ,18 מיום ראשון, 08.11.2020
את החוק אתם ראיתם, אתם מבינים, אין בו הרבה מה להרחיב. החוק השני-
מר אמיר קרסנטי: רגע, אפשר להתעכב רגע אחד אחד, כדי שנוכל להעיר
פה?
גב' רותם ידלין: כן.
מר יהודה שנייויס: בבקשה.
מר אמיר קרסנטי: אני חושב שהחוק הזה הוא קצת מוגזם, אני חושב
שכל איזה בעל עסק פה באיזה יישוב שעושה, איזה קוסמטיקאית או איזה
מישהו שעושה, לא יודע איזה ספר ספרית לא משנה מה, הדברים הקטנים
האלה זה להתעמר בהם עכשיו, לקחת את האגרה, למרות שזה 200 ₪ שנתי.
אבל גם ככה קשה להם, ועזבו את הקטע של הקורונה, גם בלי קשר לקורונה,
גם ככה מאוד מאוד קשה להם, למה להקשות עליהם עוד יותר את כל הדבר
הזה? עכשיו אני לא מדבר איתך על סופר, אתה מראה פה את השלטים
שופרסל, כללית וזה, אין כאלה עסקים בתוך המושבים נו באמת, זה נראה לי
קצת הזוי. אולי יש איזה שהוא סופר בבית חשמונאי שמה, יש את השופרסל
הזה האקספרס, אבל חוץ ממנו, אני לא מכיר עוד עסקים כאלה, ואני חושב
שלעשות את הדבר הזה, זה להעמיס פה על התושבים, זה לדעתי לא נכון.
גב' רותם ידלין: הערות נוספות?
מר נריה הרואה: יש לי הערה. ישבנו בוועדה כשדיברנו על זה, זה
32
מועצה אזורית גזר
ישיבת מליאה מן המניין מס' ,18 מיום ראשון, 08.11.2020
בדיוק השינוי שהכנסנו בהצעה של חוק העזר הזה, להבדיל מחוקי העזר
שקיימים ביישובים אחרים, שיש פטור לשלטים בגדלים מסוימים ויש איזה
שהיא דרישה לאיזה שהיא רמה של אחידות, כדי לשמור על הנראות.
אז ככה שהספרית שאתה מדבר עליה, היא לא תיפגע מהחוק הזה ואני חושב
שזה הישג גדול.
גב' רותם ידלין: תודה נריה. מישהו נוסף?
מר איתי שייביץ: זה אמיר, זה מה שרציתי להוסיף לדברים, זה בדיוק
מה שבאתי להגיד נריה אמר. דבר שני אנחנו צריכים לזכור שהמועצה היא לא
רק היישובים אלא גם הרג"מ שיהיה ועוד אתרים שאולי יקומו בעתיד ולכן
אנחנו צריכים את החוק הזה שיסדיר את כלל הדברים במועצה.
ושתיים, לגבי המושב עצמו, בתוך היישוב עצמו אני מסכים, צריך להיות סדר.
לא יכול להיות שבגלל שאנחנו לא רוצים לפגוע בפרנסתו של אדם מסוים,
השטח הציבורי יהפוך להיות איזה לוח מודעות ענק ובלתי מסודר.
אני חושב שהחוק הזה כן עושה פה איזון בין כן אפשרות לפרסם ולא פגיעה
בפרנסה, אבל מצד שני כן שומר על סדר ונראות בתוך רחבי המושב, שהוא
מושב מגורים ולא אזור תעשייה או מסחר.
גב' רותם ידלין: תודה איתי ונריה.
מר אמיר קרסנטי: רגע שנייה, אני רק רוצה להבין, רוצה רק שתחדדו
את הנקודה הזאתי, האם מדובר עכשיו שאם בכניסה למשק שלי, אם אני
חקלאי וזה השטח שלי הפרטי, אני שם שלט האם אני משלם עליו, או שאתה
33
מועצה אזורית גזר
ישיבת מליאה מן המניין מס' ,18 מיום ראשון, 08.11.2020
מדבר על שטח ציבורי.
אם זה בשטח הציבורי בצרכנייה בבית העם, אצלנו בבית העם או לא משנה כל
רחבה מרכזית כזאת, אז אני אומר בסדר אין בעיה, תגבו מיסים כמה שאתם
רוצים. אבל בכניסה לבית שלי או במשק שלי, לא משנה מי, כשאני שם עכשיו,
כשאני מוכר איזה שהוא משהו מסוים, אז מגבילים אותי באיזה שהוא שלט
כזה או אחר, ואלא אם כן אתה לא, תעשה את זה טיפה יותר גדול מ-30 על ,50
אז אתה תשלם על זה מס.
גב' רותם ידלין: אמיר, זה בדיוק האיזון. האיזון הוא, זה פטור ולא
סתם, זה פטור שנריה והצוות הביאו, ואין כמוהו בעוד רשויות. החוק הבסיסי
הזה קיים במרבית הרשויות המקומית בישראל, גזר בהיבט הזה צריכה ליישר
קו עם כולם, זאת הדרך.
כל התמונות שאתה רואה כאן זה לא תמונות ממקומות אחרים, זה תמונות
מגזר, יוחננוף נמצאת בתוך השטח שלנו. יוחננוף ברחובות הוא משלם לעיריית
רחובות על השלט , אבל הוא לא משלם בכניסה לכפר בילו למועצה אזורית גזר.
דור אלון ותחנות התדלוק שלה על כביש ,6 לא משלמות בגזר, אך כן משלמות
בחלק הצפוני של כביש .6 כנ"ל שופרסל בכלל המועצה או קופ"ח כללית, נתנו
לכם להיפך דוגמאות רק מדברים שקיימים במועצה אזורית גזר ונכון להיום
ברשויות אחרות משלמים, ובמועצה אזורית גזר לא משלמים.
לשם השוואה, בעמק חפר מדברים על תקציב של 2.5 מיליון ₪ הכנסות מאגרות
שילוט, האם אתם מוכנים להגיד שאנחנו רוצים לוותר על ההכנסות האלה
שבסופו של יום חוזרות בשירותים לתושבים שלנו? לא.
איך עשינו את האיזון? האיזון בדיוק נעשה משלטים צנועים שרוצים לקדם
עסקים קטנים ובינוניים ביישובים, הם פטורים. אין דבר כזה ברשויות אחרות
34
מועצה אזורית גזר
ישיבת מליאה מן המניין מס' ,18 מיום ראשון, 08.11.2020
בארץ, וזה בדיוק האיזון של ההסתכלות בין עסקים מקומיים שאנחנו רוצים
לתמוך בהם, לבין עסקים גדולים ומשמעותיים, שפה שוב ראוי שניישר קו עם
שאר הרשויות המקומית במדינת ישראל.
מר אמיר קרסנטי: יש לי עוד נקודה אחת שהיא קצת לא ברורה לי.
כשאנחנו מדברים עכשיו, אתם מדברים איתי על יוחננוף, ועל כל מיני גופים
כאלה ענקיים, שהם גובלים במועצה שלנו וזה בסדר וזה נכון לגבות מהם וזה
אחלה. אבל אם אני עכשיו מגדל פטריות במשק שלי, ואני שם על הסככה במשק
שלי שלט שהוא גדול, של 3 מטר על 6 מטר, מה הבעיה, אני צריך לשלם על זה
מיסים? שזה המשק שאני מגדל בו פטריות עכשיו לצורך העניין?
עו"ד חן סומך: קודם כל זה לא מיסים זאת אגרה.
מר אמיר קרסנטי: אגרה לא משנה, אגרה, מה זה משנה.
עו"ד חן סומך: פעם אחת התשלום שלה-
מר אמיר קרסנטי: תקרא לכסף הזה איך שאתה רוצה, מה זה משנה.
עו"ד חן סומך: והתשלום שלה הוא שנתי חד פעמי, והתשובה היא
כן, גם בכל רשות מקומית וגם במועצות אזוריות אחרות, חקלאיים שרוצים
לתלות שלט ענק של 3 מטר על 3 מטר, משלמים על השלטים האלה אגרות.
מר אמיר קרסנטי: אני חושב שזה לא נכון לעשות את זה, ואני חושב
35
מועצה אזורית גזר
ישיבת מליאה מן המניין מס' ,18 מיום ראשון, 08.11.2020
שהחוק הזה פה הוא יותר מידי כללי.
מר יהודה שנייויס: הפולמוס כאן נראה לי, הדברים נאמרו, ואני חושב
שנריה הטיב לבטא את זה וגם איתי, אנחנו מנסים לעשות סדר, וזה חלק
מהסדר. גם צריך להסתכל על הגובה של האגרה, הגובה של האגרה הוא בהחלט
אגרה זעומה, ובהחלט אנחנו, אני אומר עוד הפעם, כמות המאמץ שאנחנו
משקיעים לפיתוח העסקים, אני חושב מצדיקה הסדרה בכלל של העניין הזה,
של הנראות, של הבטיחות. ואם זה קודם כל תשלום אגרה, האגרה בעיניי
נראית מזערית. בסופו של דבר צריך לזכור שמי ששם שלט רוצה לקנות מזה
יתרונות עסקיים, וזה בסדר גמור. החוק השני הוא חוק של פינוי פסולת, אני
אומר החוק הזה בעצם בא להשלים סדרה של פעולות.
מר נריה הרואה: רגע, אולי נצביע על חוק חוק? סתם שאלה.
גב' רותם ידלין: אין בעיה, אין בעיה. אנחנו ברשותכם נעלה להצבעה
את החוק הראשון, חוק עזר לגזר מודעות ושלטים, מי שמתנגד או נמנע יכול
לרשום את זה עכשיו בצ'ט. אני אתן עוד 30 שניות או 10 שניות.
אז אושר ברוב קולות חוק עזר לגזר מודעות ושלטים עובר. אושר.
החלטה: הוחלט ברוב קולות לאשר את חוק עזר לגזר מודעות ושלטים התש"פ
2020 ע"פ התעריפים הקבועים בו.
מר יהודה שנייויס: החוק הבא בעצם חוק עזר של פינוי פסולת, אני
רוצה להגיד על זה כמה מילים. החוק הזה הוא חלק מסדרה שלמה של פעולות,
שאנחנו מנסים לעשות קצת סדר בנוגע לפינוי הפסולת במועצה. אנחנו
36
מועצה אזורית גזר
ישיבת מליאה מן המניין מס' ,18 מיום ראשון, 08.11.2020
משקיעים הרבה מאוד מאוד כסף בכל הנושא של פינוי פסולת במועצה. זה
נושא שמעסיק אותנו, אנחנו מנסים לתקוף אותו. פעם חשבנו ש-900 טון
לחודש פינוי פסולת ועוד שמביא אותנו כמעט ל-1,000 טון לחודש זה מספיק,
מסתבר שזה לא מספיק.
החוק הזה בא לפתור חלק מהבעיות והבעיות שבעצם החוק הזה בא לפתור
בגדול, זה הנושא של פסולת של בתי עסק.
אנחנו כרשות מקומית מכוח החוק מופקדים על פינוי פסולת שנובעת מפעילות
של משקי בית, אנחנו לא מופקדים מכוח החוק לטפל בפסולת שהיא תוצר של
בית עסק, ובעצם מה שהחוק הזה עושה, החוק הזה מגדיר קודם כל את החובה
של בתי עסק להתחיל פינוי הפסולת וזה יכול להיעשות ב-2 דרכים, בתי עסק
יכולים להתקשר בהסכם עם קבלן פינוי ולפנות בעצמם, בתי עסק יכולים לפנות
אשפה באמצעות ההסכמים של המועצה, שכאן יש תחשיב שאומר בעצם את
הדבר הבא, זה תחשיב מורכב מסובך, אבל זה הרעיון שלו. התחשיב הזה בא
ואומר אם יש בית עסק של 10 פועלים, אנחנו מניחים שהעסק הזה מייצר
פסולת של עסק, אבל גם מייצר פסולת לצורך העניין אורגנית ביתית,
שהפועלים בה נמצאים במקום העבודה, ואוכלים ושותים ומייצרים פסולת. יש
תחשיב שבעצם מי שהתווה אותו בסופו של דבר את הנוסחה זה משרד הפנים,
אנחנו הכנסנו את הנתונים של המועצה, התחשיב הזה מחשב בגדול כאילו
בגדול מאוד ייצור פסולת ביתית פר שעה, מכפילים את זה בשעות העבודה,
מכפי לים את זה בכמות הפועלים בעסק וזה בעצם פטור שהעסק מקבל, או
ההנחה שהעסק מקבל על פינוי הפסולת.
בעצם אנחנו אומרים, אנחנו נפנה לך את הפסולת, אתה תהיה אחראי על
הפסולת העסקית ואנחנו נהיה אחראיים על הפסולת הביתית, זה מה שהחוק
הזה קובע, זה התעריף של החוק הזה.
37
מועצה אזורית גזר
ישיבת מליאה מן המניין מס' ,18 מיום ראשון, 08.11.2020
החוק הזה מרוויח או מנסה להרוויח בהישגים צדדים, למשל יש תגמול על
מחזור, עסק שממחזר עובד מול תמי"ר וממחזר מקבל שיפור בצורת החישוב
ומעבר לזה בגדול החוק הזה עוסק ברעיון הכללי או מנסה להסדיר את כל
האשפה שהיא לא אשפה ביתית.
האשפה הביתית זה דבר שיושב לפתחנו, זה אנחנו צריכים לפתור בתוך
המועצה, בדרכים שהם משהו שהוא מעבר לחוק, הכוונה בדרכים ניהוליות.
איך אנחנו עושים את זה נכון, איך אנחנו מתקצבים נכון, איך בונים את
ההסכמים שלנו נכון, אבל החוק עזר הזה הוא חוק נדרש בשביל שאנחנו נהיה
מסוגלים לנהל את פינוי הפסולת, שהיא פסולת של בתי עסק. הדברים נמצאים
על המסך, הדברים נמצאים לפניכם, התחשיב שלנו עבר עם דפי עבודה לג'יגה,
אישרו את התעריף שלנו, זה בגדול מה שיש מולכם על המסך.
גב' רותם ידלין: שאלות הערות?
מר נריה הרואה: אני מבין שזה רק לבעלי עסקים, זה לא-
מר יהודה שנייויס: רק לבעלי עסקים. עוד הפעם, החלק התעריפי נוגע
רק לבעלי העסקים. הוראות החוק מסדירות באופן עקרוני את החובה של מי
שמייצר פסולת, לדאוג לסלק אותה זה העיקרון שמוגדר במדינת ישראל.
אנחנו אחראיים על פינוי הפסולת הביתי.
גב' דרורה בלגה: לגבי פינוי הפסולת הביתית, יש שם התייחסות גם
לא לעסקים גם לביתית?
38
מועצה אזורית גזר
ישיבת מליאה מן המניין מס' ,18 מיום ראשון, 08.11.2020
מר יהודה שנייויס: לא.
גב' דרורה בלגה: כי גם כאן אפשר לחשוב על איזה תשלום פה מספר
אנשים על אותה יחידת שטח.
עו"ד חן סומך: את זה המחוקק מטיל עלינו לעשות כחלק מהחובות
והשירותים שאנחנו צריכים לעשות בתור רשות מקומית ולמשל תשלום
הארנונה אמור לכסות את הדברים האלה למשקי הבית.
מר יהודה שנייויס: אנחנו לא יכולים לפתור, אני אגיד את זה במילים
מאוד פשוטות מה שחן אמר, אנחנו לא יכולים לפתור בדרך של הטלת תשלום
על מי שמייצר אשפה ביתית, זאת לא הדרך, ואנחנו לא יכולים לייצר תעריפים
עו"ד חן סומך: אנחנו לא יכולים לא לחייב אותו.
מר יהודה שנייויס: הדבר היחיד שאנחנו יכולים לעשות זה לעודד
מחזור, לראות שאנשים משלמים ארנונה, לראות שמי ששם 4 פחים מחוץ לבית
שלו ויש לו 4 יחידות ומשלם ארנונה על ארבעת היחידות.
אבל אנחנו לא יכולים על פסולת ביתית, אנחנו לא יכולים להטיל תשלום
בהקשר הזה, התשלום הוא ארנונה, התשלום שאנחנו מטילים הוא ארנונה, וזה
מה שרמזתי שהחוק הזה הוא רק חלק מסדרה שלמה של פעולות שאנחנו
צריכים לנקוט בהם בשביל לייעל את כל נושא פינוי הפסולת אצלנו במועצה
ולהוזיל אותה, אנחנו על זה כל הזמן.
39
מועצה אזורית גזר
ישיבת מליאה מן המניין מס' ,18 מיום ראשון, 08.11.2020
גב' דרורה בלגה: אני ראיתי מודלים כאלו למשל בחו"ל אולי יש גם
בארץ, של פסולת ביתית ככול שאתה מייצר יותר פסולת ביתית אתה משלם
יותר.
גב' יהודית דהן: דרורה, בואי לא נסחף, דרורה בואי לא נסחף. יש
ארנונה, לזה זה נועד, אף אחד לא יספור לי את הפסולת הביתית שלי, זה ממש
לא מקובל, יש לזה את הארנונה ואני חושב שהסביר את זה, בואי לא נסחף.
דובר: בשביל זה בעלי עסקים משלמים ארנונה.
עו"ד חן סומך: א' גם בעלי עסקים משלמים ארנונה, ולכן מה
שיהודה אמר שאנחנו מטפלים פה באשפה עודפת.
הרי לא ייתכן שבעל עסק שמייצר, למשל נגרייה שיש לו פסולת עץ ומייצרת
מאות טון של פסולת ובעל בית שמייצר מעט אשפה, ישלמו אגרות טיפול
באשפה את אותו דבר.
לכן הארנונה מעסקים מקטע הזה מבוססת על האשפה שהיא אשפה
נורמטיבית, על האשפה העודפת בעל העסק ישלם.
גב' יהודית דהן: זה ברור.
גב' דרורה בלגה: לא, זה לא לגמרי ברור, בגלל שאם יש בית שיש לידו
4 פחי אשפה.
דובר: משלם ארנונה.
40
מועצה אזורית גזר
ישיבת מליאה מן המניין מס' ,18 מיום ראשון, 08.11.2020
גב' דרורה בלגה: ובית אחר שיש לו חצי פח, זה לא אותו דבר.
עו"ד חן סומך: אין כאן מונחים של צדק אבסולוטי, יש משפחה עם
10 ילדים ויש משפחה עם 2 ילדים, זה ברור בקטע הזה שאנחנו מדברים על
ערכים נורמטיביים.
דובר: יהודית תאכלי פחות עכשיו, יהודית.
גב' יהודית דהן: אני הולכת לשים עוד פח, דרורה לא לעקוב אחריי.
גב' רותם ידלין: אני אגיד רגע לכולם, יש פה עקרונות סביבתיים
חשובים. המזהם משלם, הפנמת עלויות סביבתיות, שינוי התנהגות.
אנחנו בצד הביתי הולכים להסתכל בתוכנית העבודה 2021 על דרכים אחרות
להוריד זבל יישובי, לדוגמא לעשות יישובים שבהם תעלה כמות המחזור, אנחנו
רוצים לעודד מחזור, רוצים להפנים עלויות סביבתיות, אנחנו נעזור להם
בהקמת פינות מחזור יותר משוכללות.
זה יבוא בישיבה הבאה עם תכניות העבודה, אבל אנחנו כל הזמן חושבים על
זה, אנחנו משלמים מיליונים, דוד יגיד בדיוק כמה שנתי כ-10 מיליון ₪?
מר דוד גמליאל: 15 מיליון ₪.
גב' רותם ידלין: 15 מיליון ₪, %7 מהתקציב שלנו הולך על פינוי זבל
אשפה מחזור וכו', אנחנו רוצים להוריד את זה, הדרך זה להגדיל מחזור, וכל
41
מועצה אזורית גזר
ישיבת מליאה מן המניין מס' ,18 מיום ראשון, 08.11.2020
מה שהחוק מאפשר לנו דרורה אנחנו מקדמים. אז אם אין הערות נוספות.
מר ישראל פרץ: רק הערה אחת בעניין הזה, אני פשוט מסב את
תשומת ליבנו שאני מניח שכשהחוק הזה ייכנס, בעלי עסקים יבחרו, בטח
חלקם אלה שיש להם הרבה פסולת עודפת, לשנע את הפסולת שלהם למקומות
כאלה ואחרים, כדי לא לשלם את התשלום שנגזר התופעה הזאת קיימת גם ככה
היום, אנחנו נהיה צפויים לערמות אשפה בכל מיני אזורים.
עו"ד חן סומך: אז א' בקטע הזה החוק האחרון שאנחנו צריכים
לתקן אותו, נותן לנו כלים להתעסק בדברים האלה ו-ב' אף אחד לא מפנה
פסולת בחינם.
בעלי עסק שלא ירצו שהמועצה תפנה להם את הפסולת שלהם, יצטרכו
להתקשר עם קבלנים פרטיים שישנעו להם את זה ויחייבו אותם בהיטלי
הטמנה וכל הדברים האלה ובשינוע של הדברים האלה, המועצה כאן נותנת
אלטרנטיבה שהיא אלטרנטיבה ראויה ותחת פיקוח כולל של המועצה.
גב' יהודית דהן: ישראל לא כיוון את זה.
מר ישראל פרץ: התכוונתי לשינוע הפירטי.
גב' יהודית דהן: בדיוק.
מר ישראל פרץ: לא התכוונתי לשינוע מסודר.
42
מועצה אזורית גזר
ישיבת מליאה מן המניין מס' ,18 מיום ראשון, 08.11.2020
גב' יהודית דהן: שינוע פירטי.
עו"ד חן סומך: לכן החוק הרביעי שאתם היום תתקנו אותו, יגרום
לכך שברגע שהוא יעבור, מי שאנחנו נתפוס אותו שופך פסולת באופן פירטי,
יקבל קנסות נכבדים על הדבר הזה.
גב' יהודית דהן: אכיפה, אכיפה, אכיפה. אכיפה של החוקים האלה זה
הרבה יותר מהחוק עצמו.
גב' רותם ידלין: וזה חלק מהסיבה שאנחנו צריכים להעביר אותם, כי
בחוק שדנו בו לפני שנה, הוא נתקע, תכף יהודה ידבר על זה וזה לא נותן לנו
כלים. אני כן אגיד גם פינוי פירטי עולה כסף, ובעצם את האשפה המרבית
אנחנו מפנים, אז גם ההשלכות הכלכלית של זה הן ברורות, וזה גם מוריד להם
את הצורך ללכת לפתרונות אלטרנטיביים, הפתרון שלנו גם עכשיו הוא יותר
זול, זה מה שרציתי להגיד, הוא יותר זול מפינוי פירטי.
כי את המרבית אנחנו מפנים גם ככה. ואנחנו מביאים את זה להצבעה, אז חוק
עזר לגזר לפינוי.
מר נריה הרואה: רגע, יש לי הערה, יש לי הסתייגות. אנחנו דיברנו על
זה בישיבה, ודיברנו על העניין של מתקני האצירה כלומר על הפחים ודיברנו על
העניין שהיום המועצה היא זאת שמחליפה את הפחים, הנה לדוגמא אצלי רק
לפני חודש החליפו לי פח. והיום המועצה עושה את זה ללא תשלום עבור
התושבים. אני מדבר על סעיף 5 לחוק העזר.
אני חושב שכרגע ההצעה של חוק העזר שבעצם מציעה לחייב את התושב, כל
43
מועצה אזורית גזר
ישיבת מליאה מן המניין מס' ,18 מיום ראשון, 08.11.2020
תושב לא רק בעלי מפעלים, בתיקון או בהחלפה של הפחים שלו, היא בעצם
הרעה של התנאים והרעה של השירות לתושב עבור התושבים, ואני מציע לכן
למחוק את הסעיפים שנוגעים להחלפה, ולהשאיר את זה באחריות המועצה,
כפי שזה כיום.
גב' יהודית דהן: איפה אתה רואה את הסעיף הזה נריה שהפחים על
התושבים?
מר נריה הרואה: סעיף ,5 סעיף .5
דובר: איפה זה באמת? סעיף 5?
מר נריה הרואה: סעיף 5 לחוק העזר. "בעל נכס חייב להתקין בנכס או
בחצרו... וחייב הוא להחזיקם במצב תקין, לתקנם או להחליפם באחרים."
גב' יהודית דהן: מה זה להחליפם באחרים, להחליפם ב-
מר נריה הרואה: נניח נשבר לי הפח, אני מה שקרה לפני חודש.
דובר: מחליפים לך אוטומטית.
מר נריה הרואה: כן, התקשרתי למועצה, למוקד של המועצה, פח שלי
שבור, המועצה מ חליפה, ככה זה קיים במועצה, אצלנו זה שירות שנותנים.
44
מועצה אזורית גזר
ישיבת מליאה מן המניין מס' ,18 מיום ראשון, 08.11.2020
גב' יהודית דהן: גם זה צריך להימשך, אלא אם כן זה לא כתוב כך.
מר נריה הרואה: מה?
גב' יהודית דהן: כך זה צריך להימשך.
דובר: איפה אתה רואה בתקנה 5?
מר יהודה שנייויס: אני רוצה לענות, אני רוצה להתייחס לדבר הזה.
קודם כל ההסדר היום אומר שאדם רוכש את הפח שלו, ברכישה הראשונה.
אנחנו בהסכמי ההתקשרות שלנו עם קבלני האשפה, הם מסרבים לבצע את
החלפת הפחים, מה שהיה בעבר. ההערה הזאת עלתה בצוות, ההיבטים של זה
נבחנו, הנושא הזה חוזר לפי העקרונות של החוק, כמו שמצוי ברשויות אחרות.
אדם אחראי על הפח שלו.
אנחנו נשתדל, אני אומר אבל זה להשתדל כרשות, אנחנו נשתדל להטמיע
בהסכמי התקשרות שלנו עם קבלני האשפה, החלפה מסוימת של פחים.
אני אומר שזה נעשה לנו קשה מפעם לפעם, הקבלנים לא מוכנים להחליף את
הפחים על חשבונם מה שהיה בעבר, ואנחנו לא יכולים לממן את הדבר הזה.
(מדברים יחד)
גב' יהודית דהן: זה לא מקובל מה שאתה אומר בכלל.
דובר: לא, זה לא נכון.
45
מועצה אזורית גזר
ישיבת מליאה מן המניין מס' ,18 מיום ראשון, 08.11.2020
גב' יהודית דהן: מה זה נשתדל? אנחנו לא משתדלים, וזה חלק
מהארנונה, אפשר להגיד איזה שהוא בלאי סביר.
(מדברים יחד)
מר דוד גמליאל: תנו לי לדייק בבקשה.
גב' יהודית דהן: לא סיימתי.
מר דוד גמליאל: דיוק, עד 5 שנים בן אדם, יהודה צודק בעובדה
שבפעם הראשונה התושב משלם עבור הפח. עד 5 שנים במידה והפח נשבר מכל
סיבה שהיא, הקבלן מחליף.
דובר: עד 5 שנים.
מר דוד גמליאל: זה הרעיון. מעבר ל-5 שנים החוק מדבר פה שהתושב
ישלם.
מר נריה הרואה: לא, החוק לא מדבר לא על שנים ולא על כלום. הפח
שלי בן 15 שנה, החליפו לי אותו.
מר דוד גמליאל: עד 5 שנים בחוזים שלנו עם הקבלנים הקבלן מחליף
46
מועצה אזורית גזר
ישיבת מליאה מן המניין מס' ,18 מיום ראשון, 08.11.2020
על חשבונו.
גב' יהודית דהן: המועצה יכולה לשנות את החוזים ולהחליט שגם
אחרי שנתיים מחליפים פה על חשבון המועצה, זה לא הסיפור.
מר דוד גמליאל: עד 5 שנים, יותר משנתיים. עד 5 שנים יש אחריות
הקבלן להחליף את הפח...
(מדברים יחד)
גב' יהודית דהן: זה לא קשור, זה לא קשור לקבלן, זה קשור לחוזה
שהמועצה עושה איתו, זה בכלל לא קשור לקבלן, כל שנה להחליף, תשלם לו כל
שנה, תחליף כל שנה.
רק יש איזה שהוא בלאי סביר, אתה יכול להגיד אם שכן או דייר מחליף כל
שנה מבקש כל שנה, זה לא סביר, אפשר להחליט מה סביר. אבל אתה לא יכול
להגיד שאחרי 5 שנים אם קורה משהו, אז אחריות הדייר, ממש לא, זה בזה את
הארנונה חלק מזה.
(מדברים יחד)
עו"ד חן סומך: זה לא נכון, באופן עקרוני הפחים הם פחים
שהתושבים קונים אותם, התושבים צריכים להיות אחראיים-
גב' יהודית דהן: אני לא זוכרת מתי קניתי את הפח שלי.
47
מועצה אזורית גזר
ישיבת מליאה מן המניין מס' ,18 מיום ראשון, 08.11.2020
עו"ד חן סומך: בסדר, זה שאת לא זוכרת זה לא אומר שלא קניתם.
גב' יהודית דהן: ואני גם זוכרת אם אני 14 שנים כבר פה והפח שלי-
עו"ד חן סומך: המועצה בהסכמים שלה עם הקבלנים מכניסה
הסכמים, בהסכמים היא מכניסה הוראות שאומרות שמי שאחראי במשך
תקופת הכהונה של אותו קבלן, זה אותו קבלן, הוא אחראי לעשות את זה.
למה? מכיוון שהקבלן בא בחיכוך מתמשך עם הפח.
ואם הפח נשבר בתוך התקופה הזאתי, לקבלן יש אחריות, הדבר הזה הוא דבר
שהולך על תקופות סבירות. אם אנחנו נכניס שהקבלן צריך להחליף את הפחים
האלה כל שנה לצורך העניין, העלות של השירות של הקבלן תעלה, אין כאן
דברים שלא עולה כסף.
גב' יהודית דהן: ברור, ברור. אבל צריך להחליט.
עו"ד חן סומך: הארנונה המשולמת לא משולמת עבור רכישת הפח,
היא משולמת עבור זה שאנחנו לוקחים קבלן, שמשלמים לו 15 מיליון ₪, בתוך
כל סל העלויות האלה, הדברים האלה קיימים, נכנסים פנימה לצורך העניין.
ולכן -
(מדברים יחד)
עו"ד חן סומך: השירות מי שאחראי על הפח שלו, כמו שמי שאחראי
48
מועצה אזורית גזר
ישיבת מליאה מן המניין מס' ,18 מיום ראשון, 08.11.2020
על החנייה שלו.
גב' יהודית דהן: אז טוב שפותחים את זה.
מר ישראל פרץ: חן, אני רוצה להזכיר לך שבזמנו בעבר-
גב' יהודית דהן: זה ממש לא ואם הפח נשבר במסגרת ריקון הפח.
מר נריה הרואה: תמיד זה נשבר במסגרת.
גב' יהודית דהן: ואם הפח נשבר במסגרת ריקון הפח.
(מדברים יחד)
עו"ד חן סומך: אנחנו בודקים את הדברים האלה.
תראו, אם הקבלן במסגרת הפעילות שלו שבר את הפח, ויש בלאי סביר של
הפחים, אם לצורך העניין הקבלן %100 מהפחים כל שנה יישבר, הקבלן יבוא
ויגיד לנו: חברים, עם כל הכבוד אי אפשר לעשות את הדברים האלה.
אם יש %10 פחים שנשברים בתוך הפעילות השוטפת של הקבלן, הקבלן מחליף
אותם, הוא מתמחר את הדברים האלה.
עכשיו שלא יהיה ספק, אם אני אגיד לקבלן תחליף %100 מהפחים, %100
מהזמן, זה יעלה יותר כסף.
גב' יהודית דהן: זה ברור, זה ברור. ולכן צריך-
49
מועצה אזורית גזר
ישיבת מליאה מן המניין מס' ,18 מיום ראשון, 08.11.2020
(מדברים יחד)
גב' יהודית דהן: הקבלן צריך לעשות באופן סביר כך שבסופו של
דבר...-
עו"ד חן סומך: החוזה עם הקבלן נעשה באופן סביר, והיא הנותנת
שרובכם לא משלמים כל שני וחמישי על הפחים.
גב' יהודית דהן: על זה אין ויכוח.
עו"ד חן סומך: ואתם לא משלמים על כל הדברים האלה.
מר נריה הרואה: אנחנו לא משלמים בכלל, כי היום יש למועצה
אחריות, זה לא נכון רן.
עו"ד חן סומך: אל תתבלבלו למועצה אין אחריות על הפחים שלכם.
מר נריה הרואה: זה לא נכון מה שאתה אומר.
עו"ד חן סומך: אין למועצה שום אחריות על הפחים שלכם-
מר נריה הרואה: זה לא נכון.
50
מועצה אזורית גזר
ישיבת מליאה מן המניין מס' ,18 מיום ראשון, 08.11.2020
עו"ד חן סומך: לכם יש אחריות על הפחים שלכם.
מר נריה הרואה: זה לא נכון. חן, אתה יודע יותר טוב מאיתנו, ואתה
יודע שארנונה זה מס וארנונה לא נותנים בתמורתה שום דבר.
המועצה היא זאת שקובעת מה סל השירותים שהיא נותנת לתושבים.
גב' יהודית דהן: נכון מאוד.
מר נריה הרואה: זה במסגרת סל התושבים שנותנים לנו-
גב' רותם ידלין: חברים, זה הכול בסדר, רק שאנחנו ממשיכים חוזים
קיימים, לא שינינו פה דבר מהסטטוס קוו, זה החוק, ככה אנחנו מעלים אותו.
מר נריה הרואה: אנחנו כן משנים, מטילים אחריות על התושבים.
גב' רותם ידלין: אנחנו לא. נריה, זה קיים בחוזים, הם קיימים, אתה
לא חלק מניסוח החוקים. זה קיים.
עו"ד חן סומך: נריה, לפחות אתה היית חלק מהניסוח, אז אתה
צריך להגיד את הדברים כמו שהם, וגם כמו שיהודה אומר.
הדברים האל ה זה לא דברים שבאו לכאן, העלית אותם, הצוות המקצועי של
חברי המועצה האחרים דן בהם, שמע וקיבל את הנתונים הרלוונטיים ובכל
זאת החליטו להשאיר את הדבר הזה כאן.
עכשיו אני לא אומר שזכותך לא להביא את הדברים ולשים אותם פה על
51
מועצה אזורית גזר
ישיבת מליאה מן המניין מס' ,18 מיום ראשון, 08.11.2020
השולחן, אבל היה דיון על הנושא הזה, וקיבלתם תשובות על הנושאים האלה.
גב' חיה לזר נוטקין: לא רק זה, גם אם לא זוכרים מתי זה הוחלף בפעם
האחרונה זה אומר דרשני, אני חושבת שאנחנו יכולים להצביע.
גב' רותם ידלין: כן, אנחנו בהחלט יכולים להצביע.
מר אמיר קרסנטי: אני חושב שזה לא נכון, יש פה איזה סוג כמו של
מחטף כזה, יש פה סעיף שהוא לא בסדר.
גב' רותם ידלין: הדבר האחרון שיש כאן זה מחטף, יש פה צוות מטעם
חברי המליאה שישב, הדברים האלה נוסחו על פני שנה, כל אחד מכם שמעונין
להיכנס לצוות החקיקה מוזמן.
הצגנו את זה בהתחלה, זה תהליך שקיים גם ברשויות אחרות, מבין היושבים
פה בחדר הזה, לפחות ,5 לא בחדר הזה ספציפית אבל בזום, אני לא ב-5 האלה,
ישבו בתוך הוועדה שדנה לעומק.
מר נריה הרואה: אבל לא דיברנו על זה, לא אמרנו.
מר אמיר קרסנטי: אומר פה חבר ועדה שלא דנו בזה, אז למה אתם
אומרים את זה.
מר יהודה שנייויס: לא נכון. סליחה אמיר, אף חבר ועדה לא אמר את
זה.
52
מועצה אזורית גזר
ישיבת מליאה מן המניין מס' ,18 מיום ראשון, 08.11.2020
מר אמיר קרסנטי: הנה אמר נריה עכשיו שלא דנו בסעיף הזה.
מר יהודה שנייויס: אמיר, אמיר אבל כדאי שתקשיב.
החברה שלנו החברה חיה לזר כתבה בצ'ט שהיא אישרה ואם אתם לא רואים
תסתכלו, אישרה שהנושא הזה עלה ונידון, עלתה ההסתייגות הזאת והוחלט
להשאיר את החוק כמו שהוא.
גב' חיה לזר נוטקין: נריה נתן הרי את הדוגמא.
מר יהודה שנייויס: נריה העלה את זה גם שם ומה שבעצם אנחנו מנסים
להגיד, אנחנו מנסים להגיד שהחוק הזה משמר מצב קיים, למועצה מעולם לא
הייתה אחריות על הפחים, יחד עם זה המועצה דואגת ותדאג להכניס
בהסכמים.
מר אמיר קרסנטי: זה לא נכון.
מר יהודה שנייויס: לא להגיד לא נכון, להכניס בהסכמים-
מר אמיר קרסנטי: זה לא נכון, כי אני עצמי ב-17 שנים האחרונות
החלפתי 2 פחים, זה לא נכון.
גב' חיה לזר נוטקין: תסתכלו על מה אתם מתווכחים 17 שנה.
53
מועצה אזורית גזר
ישיבת מליאה מן המניין מס' ,18 מיום ראשון, 08.11.2020
מר יהודה שנייויס: חבר'ה אני אנסח מחדש-
מר רן שובע: יהודה, יכול להיות שבחוק, יכול להיות מאוד שבחוק
אכן למועצה לא הייתה אחריות, בפועל זה מה-
מר יהודה שנייויס: אבל אם תקשיבו עד הסוף-
מר רן שובע: ברגע שהפח שלו נהרס, זה מוחלף.
מר יהודה שנייויס: נכון, וזה ימשיך להיות מוחלף. אבל הוא לא יהיה
מוחלף מכוח חוק, זה יהיה מוחלף מכוח ההסכמים כמו שהיה עד היום.
אנחנו מכניסים בהסכמים את חובת הקבלן, נקרא לזה הנזיקית לתקן פחים
שהוא שבר נקודה. של שבר פונים אלינו והקבלן מחליף, אבל זה עניין שבין
התושב לבין הקבלן בהסכם שאנחנו מנסחים.
בחוק זה לא באחריות המועצה.
אני מציע שתעלו להצבעה.
גב' רותם ידלין: אני מעלה את זה להצבעה.
מר ישראל פרץ: רותם, האם כשדנים על נושאים כבדים של עשרות
מיליונים, הדיון הוא 2 דקות. ברגע שאנחנו מדברים על פח של 200 ₪ הדיון
הוא חצי שעה.
מר דוד גמליאל: 5 שנים, 5 שנים.
54
מועצה אזורית גזר
ישיבת מליאה מן המניין מס' ,18 מיום ראשון, 08.11.2020
גב' רותם ידלין: תמיר רצית להגיד משהו?
מר תמיר ארז: אני חושב שאנחנו לא עושים שום דבר חריג, עושים
את זה במועצות אחרות.
מר ישראל פרץ: בטח.
מר תמיר ארז: מי שאחראי על העבודה הזו במועצה ומפקח על
העניינים האלה, אם יהיו שאלות ובעיות וכל מיני דברים, אנחנו נעדכן בשנה
הבאה או בעוד שנתיים.
לא צריך לקחת כל דיון על פח של 200 ₪, ההצעה של המועצה נראית הגיונית.
גב' יהודית דהן: זה לא על 200 ₪.
גב' רותם ידלין: רגע יהודית, עד שתמיר לקח זכות דיבור, אפשר לתת
לו לסיים לא שמענו את המשפט האחרון.
מר תמיר ארז: אני חושב שהבנו את כולם, ואפשר לעבור להצבעה.
מר רחמים מימון: יש לי שאלה רגע על סעיף 6 אם אפשר בבקשה.
גב' רותם ידלין: כן רחמים.
55
מועצה אזורית גזר
ישיבת מליאה מן המניין מס' ,18 מיום ראשון, 08.11.2020
מר רחמים מימון: סעיף 6 מה זה ביתן אשפה, שמחויב להיות ביתן
אשפה?
גב' רותם ידלין: הבית של האשפה, המסתור אשפה שמחזיק את הפח.
מר רחמים מימון: כל בית עכשיו לעשות דבר כזה?
דובר: הפיר כן, אתה חייב לעשות את זה.
גב' רותם ידלין: אנחנו לא הולכים אחורה, זה בבתים חדשים.
לדוגמא משמר דוד, הרחבה בחולדה, כל בית חדש היום שעובר בוועדה, בין
שאר האישורים יש גם פילר.
אני מעלה את זה להצבעה, מי שמתנגד או רוצה להימנע יכול לכתוב את זה
בצ'ט עכשיו בבקשה. אף אחד לא כתב
דוברת: כותבים, כותבים רגע.
גב' רותם ידלין: אז בואו תכתבו, בסדר.
גב' דרורה בלגה: רותם, ההערות שלנו נכנסות לפרוטוקול?
גב' רותם ידלין: ההערות שלכם נכנסות לפרוטוקול.
גב' דרורה בלגה: כי חשוב לי שיהיה רשום בפרוטוקול את הנושא של
56
מועצה אזורית גזר
ישיבת מליאה מן המניין מס' ,18 מיום ראשון, 08.11.2020
תמחור אשפה לתושב, על פי כמות האשפה.
גב' רותם ידלין: הנה עכשיו גם אמרת, אז זה בוודאות בפרוטוקול. אי
אפשר להסתייג מסעיפים ספציפיים חברים, או שאתם נמנעים, נמנעים על
הכול, בסדר. אז יש לנו כרגע 3 נמנעים, אם מישהו נוסף רוצה להצטרף, 1 נגד,
.4
מר דוד גמליאל: נריה הוא נגד או נמנע?
גב' רותם ידלין: אם מישהו נוסף רוצה לכתוב זה הזמן, ואם לא
החוק עובר ברוב קולות עם 4 נמנעים ו-1 שהצביע נגד, החוק הבא.
מר יהודה שנייויס: טוב תודה לכם מה-200 ₪ אנחנו ממשיכים הלאה.
גב' דרורה בלגה: יהודה זה לא ה-200 ₪, זה העיקרון.
(מדברים יחד)
מר יהודה שנייויס: .זה בסדר, זה לא ה-200 ₪ זה העיקרון.
גב' דרורה בלגה: קשה לנו לראות את החיוך בזום. קשה לנו לראות
את החיוכים מהזום פשוט.
מר יהודה שנייויס: סליחה.
57
מועצה אזורית גזר
ישיבת מליאה מן המניין מס' ,18 מיום ראשון, 08.11.2020
החלטה: הוחלט ברוב קולות לאשר את חוק עזר לגזר לפינוי פסולת התש"פ
2020 ע"פ התעריפים הקבועים בו.
מר יהודה שנייויס: חוק עזר לגזר סלילת רחובות ותיעול צמוד.
אז מטרת החוק זה הסדרת נושאי תשלומי החובה שזה בעצם היטלי הפיתוח,
שנוגעים לתשתיות הציבוריות ברחובות והמדרכות ביישובים והתיעול שצמוד
להם. אני רוצה להסביר שזה יהיה ברור.
התעריפים הקבועים בחוק והחיובים הקבועים בחוק הם רק לבנייה חדשה
מעתה והלאה, אין חיובים אחורה. החיובים הם רק לבנייה חדשה קדימה.
החוק מטיל עלינו את החובה לטפל בתשתיות ציבוריות כמו שאתם יודעים,
החוק מטיל עלינו, המדינה לא נותנת לנו ואת מצב התשתיות של המועצה אתם
מכירים.
אנחנו אחת המועצות האחרונות בארץ האחרונות ממש שאין להם חוק של
היטלי פיתוח. עד כדי כך שכרגע אנחנו מוותרים לרג"מ על היטלי פיתוח שלנו
שבעצם אין לנו.
בגדול איך נעשתה העבודה, העבודה בסלילת רחובות הייתה בטכניקה שנקראת
כלל היישוב. לקחו את כל התב"עות בכל היישובים, היה לנו מזל שהייתה לנו
את התוכנית הכוללנית, אז כבר הייתה לנו עבודת מטה טובה.
לקחנו את כלל התב"עות בכל היישובים, בדקנו בתוכניות איזה בנייה, איזה
שטחי מגורים יש, בדקנ ו איזה כבישים יש, איזה מדרכות יש, יצא לנו בגדול
סכומים שהם דמיוניים.
בתחומי המועצה יש לנו אחריות על פיתוח תשתיות בסדר גודל של 1.5
מיליארד ₪ שמהם בערך %30 זה תשתיות לפיתוח שעוד לא קיימים וצריך
58
מועצה אזורית גזר
ישיבת מליאה מן המניין מס' ,18 מיום ראשון, 08.11.2020
לפתח אותם.
יש לנו מצב תשתיות עגום כמו שכולנו מכירים בעבר והגיע הזמן להתחיל לסגור
פערים.
ההיטל הזה הוא משמש הוא היטל ייעודי, הוא נכנס לחשבון בנק סגור שמשמש
רק לסלילת כבישים ומדרכות.
כמו שאמרתי, לקחנו את כלל השטחים בתור מונה, חילקנו את זה בדרכים,
ויצא לנו כמה עולה לפתח מטר כביש יחסית למטר בניין צפוי במועצה.
בשביל לה קל על התעריף, קבענו גם שטחי ציבור, בנייני ציבור שלא משלמים
את התעריף, אנחנו הגדלנו את המונה באופן שהתעריף יקטן ובעצם הגענו
לתוצאה שממקמת את עצמנו, תכף תראו את הטבלאות בשליש התחתון של
המועצות האזוריות בישראל, מועצות אזוריות בישראל, בשליש התחתון שלהם
מבחינת גובה ההיטל.
עוד פעולה אחת שעשינו גם כאן בשביל להקל, ההיטל הזה בנוי על קרקע ועל
בניין. מכיוון שאנחנו יודעים ומכירים את המרחב הכפרי, שאנשים בונים
יחסית על שטחי קרקע גדולים יותר, בחרנו מרכיב של קרקע נמוך באופן שמי
שבונה יחידה במושב ישלם תעריף נמוך יותר.
אז בו או נראה, רק נשים את התוצאות על השולחן, רק תבינו על מה אנחנו
מדברים. זה סדרי גודל של תעריפים, לקחנו כאן סימולציה של בית צמוד
קרקע, יושב על השטח של 400 מ"ר מבנה 200 מ"ר ואתם רואים שזה שם אותנו
בשליש התחתון, שאחרינו אתם רק יכולים להתרשם מרשויות סמוכות לנו פה,
מטה יהודה כמו נחל שורק, דברים שדומים לנו כמו יואב, באר טוביה,
שנמצאים הרבה מעלינו.
אני אומר היה כאן ברמה מסוימת, אני לא אקרא לזה משחק, אבל היה כאן
קביעת מדיניות של איך עורכים את התחשיב באופן שבסופו של דבר יקל על
59
מועצה אזורית גזר
ישיבת מליאה מן המניין מס' ,18 מיום ראשון, 08.11.2020
התעריף, ואני חושב שאנחנו יכולים להיות גאים בתוצאה, יחס קרקע בנוי בצד
שמאל זה ,0.5 תראו שיש רשויות שבחרו יחסים אחרים בשביל להגדיל את
התעריף. אתם יכולים להסתכל על נחל שורק למשל, משיקולים פנימיים שלהם.
אנחנו מוצאים שההיטל הזה שלנו זה מה שאמרתי הבקרה הפנימית, מביאה
אותנו למקום שהוא פייר אינף.
לפני כן רק שתבינו, אם מישהו חי בתחושה שהתאמנו עם הקרקע ובבנייה
רוויה הגענו לתוצאה חמורה יותר, אז גם בבנייה רוויה אנחנו מגיעים לתוצאה
שממקם אותנו בהחלט במקום נמוך. התעריפים האלה סבירים, אני אומר
באמת ובתמים.
המועצה הייתה צריכה להתקין תעריפים כאלה כבר לפני 10 ו-15 שנה, אולי
היינו נמצאים במקום אחר היום.
אבל לעולם לא מאוחר, וזה באמת בשורה, אני באמת חושב שזו בשורה של
מנהיגות של הנהלת המועצה, שהחלטנו ללכת לצעד הזה, זה צעד שבאמת יושב
על התושבים, אבל זה בנייה מעכשיו והלאה.
הבנייה הזאת אני אומר, התעריף הזה עוד הפעם, התעריפים האלה ההיטלים
האלה ישמשו באופן ישיר ובלעדי בפיתוח של המועצה.
גב' רותם ידלין: שאלות? חבר'ה תרשמו לדבר, כי אתם מדברים ביחד
וזה מקשה.
מר ישראל פרץ: אז אני רציתי פשוט לשאול, אני שאלתי את זה גם
בוועדת כספים ואמרתם שזה יתוקן. אני לא רואה פה שזה תוקן. אין התאמה
בין מה-
60