פרוטוקול ועדת מליאה מס' 30
מועצה אזורית גזר
פרוטוקול ישיבת מליאה מן המניין מס' 30
מיום ראשון, י"ב באדר א' תשפ"ב, 13.02.2022
- הופק ע"י: בונוס פרוטוקולים בע"מ, טלפון: 03-5373237 -
מועצה אזורית גזר
ישיבת מליאה מן המניין מס' ,30 מיום ראשון, 13.02.2022
מועצה אזורית גזר
ישיבת מליאה מן המניין מס' 30
מיום ראשון, י"ב באדר א' תשפ"ב, 13.02.2022
משתתפים: גב' רותם ידלין - ראשת המועצה
מר ישראל פרץ - חבר מועצה
גב' יהודית דהן - חברת מועצה
גב' צביה אלבז - חברת מועצה
מר יואל ויינגרטין ג'ינג'י - חבר מועצה
גב' נעמה מאירי -מקוב - חבר מועצה
מר איתי שייביץ - חבר מועצה
מר גד איצקוביץ' - חבר מועצה
מר אלעד לוי - חבר מועצה
מר רן שדה - חבר מועצה
מר עמיר כהן - חבר מועצה
מר אמיר קרסנטי - חבר מועצה
גב' רחל צוריה - חברת מועצה
מר נריה הרואה - חבר מועצה
מר רן שובע - חבר מועצה
מר שנייויס יהודה - חבר מועצה
מר תמיר ארז - חבר מועצה
גב' רונית ויתקון ברקאי - חברת מועצה
מר אורי נדם - חבר מועצה
מר יוחנן יומטוביאן - חבר מועצה
מר משה פולאקוביץ - חבר מועצה
חסרים: מר ראובן ביטן - חבר מועצה
גב' דרורה בלגה - חברת מועצה
מר אבי אביטל - חבר מועצה
מר איתי ברדה - חבר מועצה
מר רמי ליבר - חבר מועצה
גב' חיה לזר נוטקין - חברת מועצה
מר ישראל כהן - חבר מועצה
מר ויקטור חמני - חבר מועצה
נוכחים: גב' כרמל טל - מנכ"לית
עו"ד חן סומך - יועמ"ש
מר דוד גמליאל - גזבר
גב' עמירה מוסקוביץ - מבקרת המועצה
גב' אילנית ביטון - מ. לשכת ראשת המועצה
גב' אופיר עלוה - עוזרת ראשת המועצה
2
מועצה אזורית גזר
ישיבת מליאה מן המניין מס' ,30 מיום ראשון, 13.02.2022
על סדר היום:
.1 עדכון ראשת המועצה.
.2 אישור פרוטוקולי מליאה מס' 28 ומס' .29
.3 אישור תב"רים.
.4 חברה כלכלית – אסדרה ומינוי דירקטוריון.
.5 אישור הסכם מבנה לודים הישן.
.6 הסכמי פשרה למחיקת חובות ארנונה לפי חוזר מנכ"ל .5/2012
.7 אישור מינוי חברי ועדות ביקורת יישוביות.
.8 אישור דו"ח ממונה תלונות הציבור לשנת .2021
3
מועצה אזורית גזר
ישיבת מליאה מן המניין מס' ,30 מיום ראשון, 13.02.2022
.1 עדכון ראשת המועצה.
גב' רותם ידלין: ערב טוב, אנחנו מתחילים את ישיבת מליאה מספר
.30 תקפידו מי שלא מדבר להיות עם מסכה, בבקשה.
אנחנו מתחילים בסעיף 1 עדכונים. אני מתחילה כמובן בקורונה, 1,007 חולים
במועצה. אתם יכולים שלפני שבועיים כבר היינו ב -1,500 חולים, ככה שבסך
הכל גם אנחנו נמצאים במגמת דעיכה. ויחד עם זאת אתם רואים שהציון שלנו
הוא .9.9 זה הציון הממוצע של כלל הרשויות בישראל. בסדר גודל של %25
מהבדיקות מידי יום חוזרות חיוביות. ויחד עם זה אנחנו נמצאים במתווה של 2
בדיקות ביתיות במערכת החינוך של כלל הילדים. אנחנו שומרים על שגרת
לימודים. אנחנו חושבים שזה הסיפור המרכזי היום, לשמור על שגרת לימודים
לילדים ולילדות שלנו, שכמובן מי שמאומת נמצא בבית בבידוד. אתם יכולים
לראות מאחוריי את החלוקה של התלמידים החולים בבתי הספר שלנו, ששדות
איילון כרגע מובילים עם 45 ילדים חולים. אתם יכולים לראות את החלוקה על
פני כלל הגלגל.
בנוסף, בגני הילדים יש לנו 49 ילדים מאומתים ב -28 גני ילדים, בין ילד או 0
ילדים בגן, ועד 5 ילדים חולים בגן אחד. אני חושבת שמעל הכול צריך להגיד
תודה על התקופה האחרונה לצוותי מערכת החינוך, למנהלים מנהלות, למורים
ולמורות, לגננות ולגנן ולסייעות שלנו, שבאמת על אף חוסר בכוח אדם בקרב
הצוותים, עושים הכול כדי שהילדים והילדות יגיעו לבית ספר, ועל כך התודה
העיקרית שלנו.
נריה בישיבה הקודמת ביקשת לשמוע איך אנחנו מצטיינים. אז סיירת
הצטיינות, קודם כל זאת שרת הכלכלה, קיבלנו מקום ראשון במדד עשיית
עסקים business in do ברשויות עד 50,000 תושבים. וזה גאווה גדולה, אנחנו
4
מועצה אזורית גזר
ישיבת מליאה מן המניין מס' ,30 מיום ראשון, 13.02.2022
לא רק מקום ראשון, אנחנו מקום ראשון בדאבל. גם קיבלנו מקום ראשון
לרשויות של עד 50,000 איש, וגם מקום ראשון בטיפול בעסקים בקורונה. לשם
השוואה מעל 50,000 איש זה היה 2 רשויות שונות.
עבודה נפלאה של הצוות של יהודה שניוייס: של כרמית גבע ואילנית צמח,
ובאמת פעם ראשונה שנכנסנו למדד, ולקחנו אותו בצורה נהדרת. אז זה היה
הראשון.
השני, אנחנו בעשור הצטיינות של 5 כוכבי יופי מועצה לישראל יפה. 10 שנים
שהמועצה מקבלת כוכבי יופי, זה התחיל עוד לפנינו, וממשיך גם אצלנו. יניר
שמולביץ ייצג אותנו בטקס הזה, שהיה לפני כחודש.
אנחנו אחת מ -36 רשויות איתנות של משרד הפנים, דוד, הפרס הזה שלך.
מר דוד גמליאל: .2017
גב' רותם ידלין: שנה חמישית ברציפות, רביעית ברציפות. וגם זה
קרה החודש. וקיבלנו גם את אות המגדר לשנת 2021 על ייצוג נשים מעל %40
בתפקידים הסטטוטוריים, תפקידים שמחויבים על פי דין.
מר ישראל פרץ: כמה אחוזים אנחנו?
גב' רותם ידלין: מעל %.40
מר ישראל פרץ: אני יודע, אבל כמה?
גב' רותם ידלין: נבדוק ונעדכן.
אז אלו כמה מהדברים המשמחים שקרו בחודש האחרון. מבחינת תב"רים
5
מועצה אזורית גזר
ישיבת מליאה מן המניין מס' ,30 מיום ראשון, 13.02.2022
אנחנו תמיד חוזרים לעדכן אתכם, גם בשביל שיהיו לכם רעיונות על דברים
יפים שקורים, וגם בשביל לעדכן אתכם מה אנחנו עושים עם הכסף. אז הפעם 2
פארקים. בחלק העליון אלו תמונות מבית עוזיאל, פרויקט יפיפה של מרכז
המושב שטופל ביחד עם הוועד המקומי ובאמת אני ממליצה לכל מי שמקדם
פרויקטים במרכז היישוב, ללכת לראות את הפרויקט היפה של בית עוזיאל.
למטה אלו תמונות מתוך הפארק שאנחנו מקימים יחד עם ועד משמר איילון,
זה היה השלב הראשון, ואנחנו נכנסים שם עכשיו לשלב השני.
שבוע חירום 360 עם פיקוד העורף, היה לפני כחודש, בסוף דצמבר, שבוע חירום
שהיה מצד אחד מאוד מוצלח. אתם חשתם אותו גם, הוא שולב עם אזעקות
ביישובים. אני חושבת שהדבר הכי חשוב שקרה כאן, זה שכל גני הילדים
במועצה אזורית גזר היום עם מיגוניות. זה פרויקט שתוקצב על ידכם. והיום
כלל גני הילדים שלנו, אם חלילה מגיעה תקופת חירום, והיא עוד תגיע, כי כבר
היו לנו 3 כאלה, יהיו במצב שיש להם לאן ללכת במקרה של אזעקה.
שר הדתות היה במועצה לפני שבועיים בביקור. קודם כל אמרנו תודה על מה
שתאשרו בהמשך, שזה בית כנסת שקיבלנו, תקציב להשלמת בית כנסת בנוף
איילון. דיברנו איתו על תקנים של רבנים שחסרים, שזה שיח שעולה עם חלק
מכם. על הרחבה של תרבות תורנית, על מבנה דת שחסרים, גני יוחנן במקרה
הזה. היה ביקור מאוד מוצלח וכבר יש ממנו תוצרים.
חודש הקיימות של היחידה הסביבתית, היה מאמצע חודש נובמבר לאמצע
חודש דצמבר, עשינו 11 אירועים קהילתיים. אתם יכולים לראות באיזה
יישובים. זה היה שוב קול קורא שפנינו ליישובים, כל יישוב שביקש להרים
איתנו אירוע קהילתי של קיימות עשינו את זה יחד. היו 2 אירועים לעובדי
6
מועצה אזורית גזר
ישיבת מליאה מן המניין מס' ,30 מיום ראשון, 13.02.2022
המועצה, ואירוע מרכזי במשמר דוד לכלל המועצה, אירוע מוצלח מאוד. עוד
בענייני היחידה הסביבתית וחלק מההחלטות שלנו מהישיבה הקודמת כבר
יוצאות לפועל. אם אתם זוכרים את מנהיגות משותפת, אחריות משותפת,
האירוע שבו ישבנו עם הוועדים המקומיים ודיברנו על מה חסר, וכתוצאה מזה
הוקמה סיירת ניקיון. היישובים אמרו שקשה להם לתפעל, חלק מהיישובים,
ושוב חלק זה בדיוק העניין. שלחלק מהיישובים קשה לתפעל את הניקיון בתוך
היישוב. הם ביקשו לקבל עזרה בעניין הזה, וזה צמח מתוך אותו אירוע. אתם
אישרתם את זה, עד ישיבת התקציב כבר הבאנו לכם את זה לאישור. זה אירוע
שמתוקצב יחד עם היישובים עצמם, חלק המועצה וחלק היישובים. סיירת
הניקיון הזאת מגיעה פעמיים בשבוע לכל יישוב, ומבצעת עבודות ניקיון, גם של
פינות המחזור וגם מפגעים ברחובות. יש פה הרבה אנשים שהניקיון חשוב להם,
וחשוב לעדכן אתכם גם בזה.
מר תמיר ארז: מה קורה עם הבקבוקים? מעניין לעניין באותו עניין.
זה סיפור -
גב' כרמל טל: זה לא אותו עניין בדיוק. זה עניין קצת שונה
הבקבוקים. הבקבוקים זה אירוע בכל המדינה, שינוי של כל נושא המחזור. זה
משהו נקודתי שלנו סי ירת ה ניקיון.
מר תמיר ארז: אבי לא פה, זה נוגע ישירות אליו.
גב' כרמל טל: סליחה?
מר תמיר ארז: אני אומר שאבי לא פה וזה נוגע ישירות אליו.
7
מועצה אזורית גזר
ישיבת מליאה מן המניין מס' ,30 מיום ראשון, 13.02.2022
גב' כרמל טל: זה נוגע בסופו של דבר לכל אחד מאיתנו. להבדיל
אני רגע רק אגיד בסוגריים, אני אכניס לשנייה אחת את מה שתמיר מדבר עליו,
השינוי החל מ -1.1 בכל נושא מחזור הבקבוקים, כלובי הבקבוקים, והאזרחים
נשלחים להזדכות על בקבוקים ברשתות המזון, בסופרים. אנחנו במרחב הכפרי
מכיוון שאין לנו את המענים האלו, כן השארנו את הכלובים ביישובים, וכן
אנחנו יוצרים כל מיני פתרונות יצירתיים נקודתיים לאיסוף של הבקבוקים.
אני כן יכולה לומר פה לכולם שזה אחלה מנוף למשל של בני נוער בהרבה
יישובים לקחו על עצמם. הם אוספים, הם מזדכים, וככה הם אוספים כסף
לפעילויות שלהם. לשנת בר מצווה וכו'. אז אנחנו בחצי פתרון כרגע, ואנחנו
בעבודה אינטנסיבית על פתרון מלא, תמיר לכל המרחב הכפרי, שצריך לקבל
פתרון שונה מהמרחב העירוני.
גב' רותם ידלין: ושוב, זה נושא שמטופל ברמה של השלטון האזורי
כולו.
הנושא הבא זה פרויקט פריסת הסיבים האופטיים. גם על זה חשוב לנו רגע
לעדכן אתכם, איפה זה נמצא, ובוודאי איפה נמצא היישוב שלכם. אז אנחנו
כבר ב -2 יישובים שנמצאים בשלב פריסה, כמו שאתם יכולים לראות בתמונה,
בית חשמונאי ועזריה. 2 יישובים שסיימו תכנון, אלו היישובים הבאים בתור,
כפר שמואל ומשמר דוד. 5 יישובים שכבר יצאו לתכנון יחד עם החברה, הם -
סתריה, גני הדר, רמות מאיר, מצליח ובן נון. ושאר היישובים שמופיעים כאן,
יישובים שבחרו ללכת דרך המכרז של המועצה ולא במכרזים עצמאיים,
יתקדמו, והכוונה שלנו היא עד סוף 2022 לסיים פריסה אצל כולם. ואנחנו
נשוב ונעדכן אתכם. מי שרוצה להתעדכן ספציפית על היישוב שלו, מוזמן לפנות
8
מועצה אזורית גזר
ישיבת מליאה מן המניין מס' ,30 מיום ראשון, 13.02.2022
לאופיר עלווה.
דברים שקורים קדימה, ואני אשמח שתרשמו ביומנים שלכם - צעדת הרצל
תהיה ביום שישי של פורים ב -18.3.22 ביער חולדה, יהיה אירוע מקסים. בכלל
אני אגיד שאגף קהילה, גם בתקופה הזאת, שהיא תקופה מורכבת וגם תוך כדי
הגל החמישי, היו לנו אירועים שהתקיימו. זה היה תמיד בהתאם למצב
ובהתאם למספר הנרשמים. פסטיבל חקלאות ושמיטה מצוין שהיה בשעלבים,
ופעילויות ט"ו בשבט שהיו ב -5 מוקדים במועצה. לקראת פורים, אני בטוחה
שכולכם ראיתם, יש לנו שלל פעילויות בכל רחבי המועצה – מופעים, הצגות
לילדים, אירועי ספורט, וזה נמצא בכל מקום, פרסום הועבר לכל התושבים
בשבוע שעבר, ואני מניחה שהופץ, ואם לא, אז יופץ גם בקבוצה שלנו. בכל
מקרה הכול נמצא באתר. עד כאן עדכונים.
.2 אישור פרוטוקולי מליאה מס' 28 ומס' .29
גב' רותם ידלין: אני עוברת לסעיף ,2 אישור פרוטוקול מליאה מספר
28 ו -.29 שאלות? הערות? מתנגדים? נמנעים? פה אחד, תודה רבה.
החלטה: הוחלט פה אחד לאשר פרוטוקולי מליאה מס' 28 ומס' .29
.3 אישור תב"רים.
גב' רותם ידלין: עוברת לסעיף ,3 אישור תב"רים. אישור תב"רים
היום משמח, הרבה מאוד פרויקטים חדשים. הרבה מאוד קולות קוראים
שהצגנו לממשלה וזכינו, ואנחנו מביאים היום לאישורכם.
9
מועצה אזורית גזר
ישיבת מליאה מן המניין מס' ,30 מיום ראשון, 13.02.2022
התב"ר הראשון, רכישת מדיחי כלים לגני הילדים 60,000 ₪. המועצה מקדמת
קיימות. אני אזכיר בשנת 2019 רכשנו מדיחים ל -34 גני ילדים ואנחנו
משלימים את המהלך עכשיו בעזרת כסף ממשלתי ל -13 גני ילדים נוספים. אז
זה התב"ר הראשון.
התב"ר השני, הזכרתי אותו קודם, זכינו בקול קורא של המשרד לשירותי דת
לבית כנסת בנוף איילון. התקציב שזכינו מהמשרד לשירותי דת זה 450,000 ₪,
נוף איילון משלימים מהתב"ר היישובי עוד 250,000 ₪ וזוכים בשדרוג
משמעותי לבית הכנסת בשלב א'.
מר נריה הרואה: זה 2 בתי כנסת?
גב' רותם ידלין: לא, זה קומות. מה שרואים פה במפה זה התשריט
של בית הכנסת.
מר יהודה שנייויס: תשריט של קומה עליונה ושל קומה תחתונה, עושים
את הקומה התחתונה.
גב' רותם ידלין: כמו בבית, כמו בבית א' ו -ב'.
מר דוד גמליאל: והיישוב משלים בנוסף וזה עוד...
גב' רותם ידלין: שדרוג התאורה מגרש הכדורגל במצליח. הצלחנו
לזכות בקול קורא של משרד התרבות והספורט, ולהביא למגרש הכדורגל
במצליח למעלה מחצי מיליון ₪. זה סכום משמעותי מאוד. מצליח ישלימו
מהתב"ר שלהם עוד 127,000 ₪ מתקציבם, ויזכו לשדרוג דרמטי במגרש
10
מועצה אזורית גזר
ישיבת מליאה מן המניין מס' ,30 מיום ראשון, 13.02.2022
הכדורגל.
שדרוג אולם הספורט בישיבת שעלבים, גם זה משרד התרבות והספורט.
בתמונות במצגת אתם יכולים לראות את השדרוג שעשינו מתקציב דומה, מקול
קורא דומה לפני שנה בבית חשמונאי. השנה הגשנו את אולם הספורט של
ישיבת שעלבים, זכינו שם ב -600,000 ₪ מתקציב המשרד, כשהישיבה כבעלות
של בית הספר משלימה 600,000 ₪ נוספים מטעמה.
סימון כבישים והתקני בטיחות, קול קורא של משרד התחבורה, 50,000 ₪
ממשרד התחבורה ועוד 21,500 ₪ מטעם המועצה.
הקול קורא הבא התאמת נגישות מוסדות חינוך במועצה, תחום שקרוב לליבו
של ישראל, וקרוב לליבו של כולנו. זכינו ב -4 בתי ספר שהגשנו לפרויקט הזה,
וסך הכל 440,000 ₪ לארבעת בתי ספר הוותיקים במועצה במבנים הישנים
ביותר.
בהיבט הזה זכינו גם לתקציב ממשרד החינוך לשדרוג אולפנת שעלבים 310,000
₪.
רק אגיד שמופיע אצלכם גם עדכון תב"רים וסגירת תב"רים של 2 תב"רים
נוספים. כן רונית.
גב' רונית ויתקון ברקאי: הקול קורא להתאמת נגישות מבוצע לפי צרכים של
בית הספר, זאת אומרת צרכים לא צרכים פיזיים אלא צרכים בהתאם
לתלמידים שלומדים בבית הספר, או איך זה עובד?
גב' רותם ידלין: שאלה מצוינת, יש לנו בעצם 2 סוגים, יש מה שנקרא
הנגשות פרטניות, כל ילד שצריך הנגשה, בין אם זה הנגשת שמע, בין אם זה
הנגשה לכיסא גלגלים, כל סוג הנגשה שהוא, מקבל הנגשה פרטנית. הוא מגיש
טפסים למשרד החינוך, משרד החינוך מאשר ואנחנו מתאימים מה שצריך.
11
מועצה אזורית גזר
ישיבת מליאה מן המניין מס' ,30 מיום ראשון, 13.02.2022
לפעמים זו יכולה להיות מעלית, לפעמים זה שוב התאמה של השמע בכיתה או
כל התאמה שהיא, וזה הולך פר ילד ולפעמים גם פר הורה. וזה אנחנו מאשרים
כל שנה בתקציב השנתי, ומריצים קדימה. אנחנו שומרים לזה כסף אצלנו, וכל
ילד שזכאי אנחנו נכנסים לתהליך הזה.
גב' רונית ויתקון ברקאי: כלומר זה קורה לפני תחילת שנה.
גב' רותם ידלין: זה קורה במהלך השנה, ואנחנו מתאימים. לדוגמא
ילד שעולה מגן לגן ואז עולה לכיתה א', אנחנו לוקחים את ההנגשה שלו איתו.
זה תהליך, הוא בירוקרטי, הוא לא פשוט, אבל זה נקרא הנגשה פרטנית וזה
לילדים או להורים שצריכים.
במקביל, הגשנו את בתי הספר הוותיקים להנגשה של המבנה כולו, זה בתי
הספר היותר ישנים שלנו, שלרוב אין להם, זה לא היה אז בסטנדרט לבנות עוד,
מעליות או כל מיני פתרונות הנגשה. ולשמחתי ארבעתם הוכרו על ידי משרד
החינוך והתקציב הזה עכשיו ייצא לביצוע, מיד אחרי שתאשרו -
גב' רונית ויתקון ברקאי: התקציב הזה מייצר איזה שהוא יישור קו או שהוא -
גב' רותם ידלין: לא הבנתי.
גב' רונית ויתקון ברקאי: התקציב הזה מייצר איזה שהוא יישור קו מבחינת
הנגישות של המבנים האלה?
גב' רותם ידלין: זאת השאיפה, זאת השאיפה. כי בבתי הספר -
12
מועצה אזורית גזר
ישיבת מליאה מן המניין מס' ,30 מיום ראשון, 13.02.2022
גב' רונית ויתקון ברקאי: התקציב של 440,000 ₪ זה לא -
גב' רותם ידלין: זה התחלה. גם בבתי הספר החדשים שלנו, לדוגמא
אם ניקח את תיכון איתן, שהוא יחסית מבנה חדש, לא בכל האגפים שלו
מונגשת הקומה השנייה. משרד החינוך מאשר איזה מהמבנים מנגישים. אז גם
כאן אנחנו לוקחים בית בבית ספר, שוב, זה גם תלוי בגודל בית הספר או
בחטיבה. מבחינתנו, כל הקולות קוראים האלה, כל סכום כסף שהמדינה
מציעה, אנחנו מתנפלים עליו, אתם רואים את התוצאות של זה כאן,
שמאפשרות לנו לשדרג את מגרש הכדורגל במצליח, ולשדרג את בית הכנסת
בנוף איילון, ואולם הספורט בישיבה. זאת אומרת גם חלק מזה זה שותפויות
עם היישובים. אנחנו מראש אומרים ליישוב אנחנו רוצים להגיש אותך, ושים
כסף בצד לתב"ר. לא הכל מצליח, אבל כשזה מצליח זה נפלא.
מר ישראל פרץ: רותם, אני אוסיף פה משהו.
גב' רותם ידלין: בבקשה ישראל.
מר ישראל פרץ: בהנגשת מבנה חינוך יש חוק ברור בעניין הזה לפי
לוח זמנים, שקבוע בחוק, ובהתאם באמת לאילוצי תקציב. אבל כעיקרון יש גם
הנושא הזה של החוק, וגם תקנות שמסדירות את זה, כך שלאורך זמן יצטרכו
להשלים את כל מבני החינוך הקיימים, זה נקרא הישן קיימים, לסטנדרט של
נגישות. מבנה חדש הוא מראש כבר בסטנדרט של נגישות.
גב' רותם ידלין: תודה. שאלות נוספות? אז אני מעלה את התב"רים
להצבעה, מי בעד? פה אחד, תודה רבה, הרבה עבודה לפנינו.
13
מועצה אזורית גזר
ישיבת מליאה מן המניין מס' ,30 מיום ראשון, 13.02.2022
החלטה: הוחלט פה אחד לאשר את התב"רים כלהלן: -
א. תב"רים חדשים
מס' נושא סכום מקור מימון הבהרות
תב"ר ש"ח
1 רכישת מדיחי כלים לגני 58,733 משרד להגנת הסביבה ציוד ופעילות הסברה
הילדים לגנ"י, השתתפות
המועצה ב-6,881
₪. יתוקצב מתקציב
רגיל לשנת 2022
2 בניית בית כנסת נוף איילון 450,000 המשרד לשירותי דת
(קול קורא )2021 250,000 תב"ר היישוב
700,000
3 שדרוג תאורה מגרש כדורגל 508,756 משרד המדע, התרבות
מצליח והספורט
127,189 תב"ר היישוב
635,945
4 שדרוג אולם ספורט ישיבה 600,000 משרד המדע, התרבות
תיכונית שעלבים והספורט
600,000 התחייבות בעלים
1,200,000
5 סימון כבישים והתקני 50,000 משרד התחבורה
בטיחות לשנת 2021 21,429 קרנות הרשות
71,429
6 חידוש מבנים – אולפנת 310,800 משרד החינוך
שעלבים
7 התאמת נגישות למוסדות 440,000 משרד החינוך
חינוך קיימים במועצה
עדכון תב"רים
מס' נושא תקציב מקור מימון הבהרות
תב"ר קודם (₪)
14
מועצה אזורית גזר
ישיבת מליאה מן המניין מס' ,30 מיום ראשון, 13.02.2022
625 בינוי כיתות אולפנת 1,547,211 השתתפות בעלים עדכון תוספות אחוזיות
שעלבים 5,767,983 משרד החינוך
3,050,000 קרנות הרשות
10,365,194
()297,211 השתתפות בעלים
225,589 משרד החינוך
10,293,572
769 ציוד מחשבים בית 300,000 מפעל הפיס ביצוע הסתיים
ספר עתידים – כרמי ()4,748 מפעל הפיס
יוסף 295,252
תב"רים לסגירה
מספר שם תב"ר ביצוע הערות
תב"ר (₪)
לסגירה
769 ציוד מחשבים בית ספר עתידים – כרמי יוסף 295,252
508 פיתוח נצר סרני 1,424,524
לסגירה
.4 חברה כלכלית – אסדרה ומינוי דירקטוריון.
גב' רותם ידלין: נושא הבא, הקמת חברה כלכלית, יהודה בבקשה.
עו"ד חן סומך: למען הסדר הטוב, זה לא הקמת חברה כלכלית אלא
אסדרה חברה כלכלית.
גב' רותם ידלין: אסדרה, בסוף אנחנו עושים 2 הצבעות, הצבעה
ראשונה על אסדרה והצבעה שניה על הדירקטוריון, בבקשה יהודה.
מר יהודה שנייויס: טוב, אנחנו בחרנו לפתוח את ההצגה של הנושא של
15
מועצה אזורית גזר
ישיבת מליאה מן המניין מס' ,30 מיום ראשון, 13.02.2022
אסדרת החברה הכלכלית במילים שהם קצת בומבסטיות, אבל זה חייב להיות
חלק מהאווירה. כי אחרי הרבה מאוד שנים שלא הייתה כאן חברה כלכלית,
אנחנו בדרך במייל האחרון להקמת החברה הכלכלית. ואנחנו כתבנו במכתב
ההנמקה שלנו את המילים היפות האלה, שאנחנו בחרנו אחרי בדיקת חלופות
ולאחר התייעצויות עם מומחים כלכליים בתחום, להגדיל את מוטת הניהול
הכלכלי, בדרך של הקמת חברה כלכלית.
בדקנו פתרונות עומק של מיקור חוץ והגדלת מצבת כוח אדם של המועצה.
ואנחנו מצאנו שאל מול מגוון האתגרים הכלכליים, שתכף אנחנו נדבר עליהם,
נדרשת הקמת חברה כלכלית שתיתן מענה יזמי ותהיה זרוע ביצועית להוצאה
לפועל של פרויקטים לפיתוח. אז אלו כל המילים היפות האלה, עכשיו אנחנו
מבחינת המתודולוגיה נציג את המסלול שעברנו, ומה עשינו בתחום הזה.
אז קודם כל להקים חברה כלכלית או להסדיר את החברה הכלכלית, אחרי
ששלחתם אותנו בהצבעה. הפרויקטים בתוכנית האסטרטגית של המועצה,
דיברנו מבחינת צמיחה כלכלית על 4 פרויקטים. פרויקט ראשון זה פארק
תעסוקה רג"מ. שבהזדמנות אחרת יהיה לי ממש כיף לדווח לכם על מה שקורה,
כל הזמן מתקדמים דברים וברוך השם זה מתקדם עם אנרגיות מאוד טובות.
הנושא השני זה שיתופי פעולה אזוריים שדיברנו עליהם. ישראל פרץ דאג לעדכן
את כולנו באירוע של ותמ"ל 1560 עיריית עפולה ומועצה אזורית יזרעאל.
אנחנו הגענו להסכם הרבה יותר טוב, הרבה יותר מוקדם, שהצבענו עליו בעבר
ביחסים בינינו לבין רמלה, ובעניין הזה אנחנו רצים קדימה. והנושא הבא
שניגע בו בנין לודים הוא פרי נוסף של שיתופי פעולה אזוריים. הנושא הרביעי
היה פיתוח תיירות כפרית, גם לזה צריך להעביר דיווח בזמן הקרוב, כי קורים
דברים דרמטיים, כשאני אומר דרמטיים אני לא סתם אומר, הכוונה קורים
דברים שמצעידים אותנו מהר מאוד קדימה, ועל זה גם נדווח בקרוב. חלק מזה
כבר שמעתם, ה נושא של הנגשת תל גזר ותוכנית מורשת, ויש עוד הרבה מה
16
מועצה אזורית גזר
ישיבת מליאה מן המניין מס' ,30 מיום ראשון, 13.02.2022
לספר, אבל זה לא לערב. והדבר השלישי ששלחתם אותנו זה להקים חברה
כלכלית, להסדיר. כל פעם, לטובת חן היא קיימת היא קיימת.
יש כאן חברה כלכלית, תכף ניגע בזה, המילה היא אסדרה. שאנחנו אומרים זה.
אז זאת המשימה. המטרה הייתה צמיחה כלכלית. היעד אסדרת חברה כלכלית
והפעלתה. ואנחנו ניקח אתכם ל -5 צעדים שבהם צעדנו אל היעד. הדבר הראשון
לאתר את תחומי הפעולה הכלכליים מתוך תכניות המועצה, תכף אני אסביר
למה הכוונה. אחר כך להכין תכנית כלכלית מפורטת לפרויקטים נבחרים, כדי
שנוכל להציג את זה למשרד הפנים ולקבל את אישור משרד הפנים.
הדבר השלישי זה הליכי אסדרה, שהתכנסנו הערב כאן בין השאר לקדם את
הליכי האסדרה. החלק שנקרא לזה הרגולציה, החלק שמחייב את ההצבעה
שלנו. והשלב החמישי שבמהלך 2022 אנחנו נהיה שם, זה הפעלה בפועל של
החברה. טוב, אז מה הכוונה, איתור תחומי הפעולה הכלכליים מתוך תכניות
המועצה השלב הראשון? אנחנו במהלך השנים, בשנתיים האחרונות, מצביעים
כאן על תכניות פעולה במסגרת המועצה, וכל תכנית כזאת משאירה לנו על
השולחן כמה פרויקטים כלכליים.
אנחנו אישרנו תכנית אסטרטגית ל -5 שנים. לגבי הסטטוס של התוכנית עדכנו
בסוף השנה מה השלב שבו אנחנו נמצאים בכל התוכנית. אבל התוכנית
האסטרטגית הזאת הולידה פרויקטים כלכליים שאנחנו צריכים לטפל בהם. זה
מה ששלחתם אותנו לעשות במסגרת התוכנית האסטרטגית.
יש לנו תכנית כוללנית של המועצה, שנמצאת כרגע בדיון ההפקדה. גם בתוכנית
הכוללנית הזאת גלומים מיזמים כלכליים או היא צובעת משימות כלכליות,
שאנחנו צריכים להוציא אל הפועל. יש לנו תכנית מרחב מורשת שגם אותה
הצגנו בעבר. גם התוכנית הזאת שולחת אותנו לבצע הרבה מאוד פעולות
כלכליות. יש לנו תכניות העבודה השנתיות שאותן אנחנו מכירים. יש לנו חוקי
עזר כלכליים, שגם על זה דיברנו, מעבירים אל תחומי אחריות המועצה את
17
מועצה אזורית גזר
ישיבת מליאה מן המניין מס' ,30 מיום ראשון, 13.02.2022
הנושא של הכבישים והתיעול. מישהו צריך לבצע את זה, זה גם כן מולנו. ויש
לנו תכנית ישנה שגם בה הגיע הזמן שנתחיל לטפל בצורה רצינית, זו תכנית
שקצת יותר ישנה, שאושרה בוועדת משנה ליד הוועדה המחוזית. זו תכנית
שמשרד הבריאות דוחף אותנו אליה. התוכנית הזו עוסקת בשדרוג מערכת
הביוב שלנו, תחנות הביוב, תחנות הסליקה והקווים, וזאת תכנית שאנחנו
צריכים לבצע אותה, תכנית שהיא גדולה מאוד בהיקפה, כמה עשרות מיליוני
שקלים. מישהו צריך לבצע את זה.
בגדול אז מה הפרויקטים הכלכליים שנגזרים מהתוכנית שדיברתי עליהם. דבר
ראשון אזורי תעסוקה, אנחנו צבענו אזורי תעסוקה ברחבי המועצה, במסגרת
התוכניות השונות שלנו. למשל דיברנו על הקמת אזורי תעסוקה מועצתיים
קטנים בהיקפים שלהם, גם צריך לקדם אותם, באזור נען באזור פתחיה, איזה
אזור תעסוקה חקלאי יותר, זה נושא אחד. כמובן הנושא המגה ענק הוא של
אזור התעסוקה המשותף רג"מ.
משולש התשתיות קורא לנו כל הזמן לפתח אותו, כי כרגע כל העולם לוטש את
עיניו על משולש התשתיות. אנחנו יודעים את זה, אנחנו במלחמה על זה, יש לנו
התנגדות שתלויה ועומדת סביב תכנית ותמ"ל של לוד, שהם רוצים לפתח שם
מיזמים כלכליים בתוך משולש התשתיות שלנו, ואנחנו צריכים להזדרז לפני
כולם ולבצע שם מיזמים שונים. כי זה אזור לצורך העניין שהוא "מלוכלך", זה
אזור שמזמין פרויקטים הנדסיים ופרויקטים כאלה ואחרים שהם הזדמנויות
באמת משמעותיות לייצר הכנסות. ויש לנו גם כן עוד דבר נוסף, שגם אותו
אנחנו צריכים לעורר, הסכם עם מזכרת בתיה, שקיבל אישור של הוועדה
הגיאוגרפית. וזה בעצם עוסק בבניית אזור תעסוקה משותף לנו ולמזכרת בתיה.
קצת עובר כאן מתחת לרדאר, אבל זה נושא שצריך להקים אותו להחיות אותו.
אנחנו על זה כל הזמן, אבל אנחנו קצת תלויים בשותפים שלנו במקרה הזה,
18
מועצה אזורית גזר
ישיבת מליאה מן המניין מס' ,30 מיום ראשון, 13.02.2022
ואנחנו נשתדל להניע אותם קדימה, יש לנו שם לפחות 80 דונם של תעסוקה
במקום שהוא ממש צמוד לרכבת. זה משהו שקורא לנו גם כן להתעסק איתו
לפתח אותו -
גב' רונית ויתקון ברקאי: יהודה, זה צבוע פה בתוכנית מתאר כוללנית?
מר יהודה שנייויס: כן.
גב' רונית ויתקון ברקאי: יש לזה כבר...
מר יהודה שנייויס: כן, וזה חלק מהדיון שלנו במזכרת בתיה. פעם ניתן
על זה דיווח בצורה מפורטת, אבל הם כללו את זה בתוכנית הכוללנית שלהם.
גב' רותם ידלין: זה בשטח שלהם. אזור התעשייה המשותף עם מזכרת
בתיה, נמצא בשטח של מזכרת בתיה בתוכנית המתאר הכוללנית של מזכרת
בתיה, לא בשטח גזר. חלק מהזכויות באזור התעשייה הם של מועצה אזורית
גזר.
מר יהודה שנייויס: יש הסכם חלוקת הכנסות בעקבות ועדה גיאוגרפית.
זה סיפור ישן והוא סיפור שצריך -
עו"ד חן סומך: לא כל כך ישן.
מר יהודה שנייויס: לא כל כך ישן נכון.
19
מועצה אזורית גזר
ישיבת מליאה מן המניין מס' ,30 מיום ראשון, 13.02.2022
עו"ד חן סומך: 5 שנים האחרונות.
מר יהודה שנייויס: זה על השולחן. גם את זה צריך להניע, זה סיפור
שצריך להניע, זה פרויקט כלכלי שהוא לא קטן, וצריך להיות עליו.
הנושא השני שגם הוא נגזר מהתוכניות שלנו, זה נושא של הרחבת יישובים. יש
לנו תכנית עם יז ם, להקים דיור מוגן כאן בבית חשמונאי. יש לנו הרחבות
פוטנציאליות של יישובים. הרחבות פוטנציאליות של יישובים שיש לגבם תב"ע
מאושרת, וצריך ל הוציא את זה אל הפועל. ויש לנו הרחבות עתידיות שכרגע על
הפרק, לפחות 2 יישובים, יש יישובים נוספים שאולי היו רוצים להצטרף לעניין
הזה. ומי שעוקב בזמן האחרון רואה שיש כרגע באמת שינוי כיוון לגמרי
במשרדי הממשלה, ואפילו במינהל התכנון.
היינו בפגישות במשרד השיכון, היינו בפגישות במינהל התכנון. כולם מבינים
שהמועצות האזוריות בכל אופן זה בנק מסוים לפתרון מצוקת הדיור, ולכן כמו
שהצהירה שרת הפנים איילת שקד, שלוח 2 של תמ"א 35 צריך להסיר אותו מן
השולחן. אז המשמעות המיידית לנו, הנגזרת המיידית היא שאנחנו נוכל לצאת
להרחבת יישובים, יישובים שרוצים את זה. וכמובן זה פרויקט כלכלי. מי
מרחיב את הי ישובים האלה, ומה הכלי הביצועי שמרחיב את היישובים האלה.
הניסיון המצט בר שלנו כרגע אומר שכל הדרכים שבהם ניסינו לעשות את זה עד
היום, לא צלחו. וכל ניסיו ן כזה השאיר לנו איזה צריבה, ממשמר דוד בעבר
דרך בית עוזיאל בהווה ומקומות נוספים. אנחנו היינו רוצים מאוד לקחת את
הפיתוח הזה אלינו לידיים, וזה חולדה, יש לנו סיפורים שאנחנו גוררים לאורך
כל השנים. וגם כאלה שמתהווים בימינו ממש. אנחנו החלטנו שאת הדבר הזה
אנחנו מפ סיקים, אנחנו מפתחים לבד, בכוחות עצמנו עם זרוע ביצועית שלנו.
כי נראה לנו שזאת הדרך הנכונה.
20
מועצה אזורית גזר
ישיבת מליאה מן המניין מס' ,30 מיום ראשון, 13.02.2022
מר עמיר כהן: יהודה אפשר לשאול שאלה רגע לגבי הרחבת
היישובים. למה אתה מתכוון הרחבה? שכאילו ביישובים לצורך המשקים יעשו -
גב' רותם ידלין: לא.
עו"ד חן סומך: זאת לא הרחבה.
גב' רותם ידלין: זאת לא הרחבה. מה שאתה מדבר עליו זה בעצם בית
שלישי בנחלה. שאתה צודק שמשם תגיע עיקר ההתרחבות של מועצה אזורית
גזר, נכון לכללים שקיימים במדינת ישראל היום. אבל הגיעה ממשלה חדשה,
ולממשלה החדשה יש מדיניות חדשה. מדיניות שמאפשרת אם נרצה להרחיב
חלק מהיישובים שלנו בהרחבה נוספת. כתוצאה משינוי המדיניות הזו - שאנחנו
חלק מהאנשים שדחפו את שינוי המדיניות הזו במשרד הפנים. יהיו לנו מיזמים
של הרחבות פוטנציאליות ברחבי המועצה. ומה שאנחנו אומרים שחלק
מהצורך, אנחנו בדיון היום על חברה כלכלית. היות שלא הייתה חברה כלכלית
למועצה אזורית גזר, או הייתה אבל היא הייתה קפואה.
גופים אחרים קידמו הרחבות בעבר במועצה אזורית גזר, לדוגמא במשמר דוד.
וכתוצאה מזה גופים כלכליים אחרים עשו, מצד אחד עשו רווח שיכול היה
להישאר בבית במועצה, ומצד שני גם לא נתנו שירות מספיק טוב ליישובים
שבהם נבנו ההרחבות האלה. ובתפיסת עולמנו הרחבה צריכה להיבנות על ידי
חברה כלכלית של המועצה מ -2 סיבות: אחת, אנחנו כחברה כלכלית נשאיר את
הרווח בבית, במועצה שלנו, זה מצד אחד. ומצד שני גם נדע לתת שירות טוב
יותר ליישובים שבהם תיבנינה ההרחבות הללו.
מר תמיר ארז: את מדברת על הרחבות למגורים או הרחבות
21
מועצה אזורית גזר
ישיבת מליאה מן המניין מס' ,30 מיום ראשון, 13.02.2022
לתעשייה?
גב' רותם ידלין: אנחנו מדברים על הרחבות למגורים.
מר יהודה שנייויס: עכשיו דיברנו על מגורים. טוב, הנושא הבא -
מר תמיר ארז: רגע, רגע, זה חשוב, נושא קריטי לכולנו.
גב' רותם ידלין: נכון.
מר תמיר ארז: ההרחבות האלה איפה מוצאים אותם, איך אפשר
ללמוד אותם? יש החלטות אין החלטות איפה זה עומד?
גב' רותם ידלין: דבר לא ייצא בלי שיעבור את היישובים עצמם, את
הוועדה לתכנון ובנייה.
מר תמיר ארז: זה ברור.
מר אורי נדם: אנחנו לא נהיה.
מר תמיר ארז: ההחלטות האלה להקל בנושא של ההרחבות, הם
קיימות כבר או שזה -
מר יהודה שנייויס: זה בדרך, זה במייל האחרון. כשאני אומר במייל
האחרון, יש כרגע החלטה, יש תיקון 4 לתמ"א 35 שלוקחת אותנו בכיוון הזה.
22
מועצה אזורית גזר
ישיבת מליאה מן המניין מס' ,30 מיום ראשון, 13.02.2022
יש הצהרות של משרד הפנים, יש הצהרות של משרד השיכון ויש עמדת מינהל
התכנון. עוד אין החלטה סופית. אבל כרגע ברור לכולם שלשם הולכים.
מר תמיר ארז: זה אומר שהתוכנית שעשינו לכל המועצה.
גב' רותם ידלין: יכול להיות שהיא תשתנה.
מר תמיר ארז: עכשיו צריך לחשוב עליה עוד פעם. רק אמרנו, צריך
להתחיל עוד פעם.
מר יהודה שנייויס: תמיר הערה נכונה.
גב' רותם ידלין: הערה סופר חשובה. זה בדיוק נכון, ברגע שהממשלה
משנה מדיניות, אנחנו בעצם חשופים למדיניות חדשה, שתאפשר לנו לגדול או
להשתנות, ואתה צודק יהיו לזה השלכות על בתי הספר, יהיו לזה השלכות.
מר תמיר ארז: ומה שאומר שאנחנו צריכים לעשות את זה מהר, כדי
שלא תבוא החלטה שתהפוך את ההחלטה הזאת.
גב' רותם ידלין: אנחנו לגמרי שם.
מר יהודה שנייויס: אנחנו לא ישנים בלילה. רותם אמרה ברמז זה שזה
זז, זה גם קשור קצת למועצה אזורית גזר. אנחנו מזיזים את זה, זה לא זז
מאליו -
23
מועצה אזורית גזר
ישיבת מליאה מן המניין מס' ,30 מיום ראשון, 13.02.2022
מר תמיר ארז: אני חושב ש -
גב' רותם ידלין: אגב לדוגמא במקרה שלך ממש מרצון ספציפי
שהביעה הנהלת הקיבוץ להגדלת לוח 2 לנצר סרני לדוגמא.
מר תמיר ארז: לא, כי אני חושב שכולנו, כל היישובים צריכים
לחשוב ככה.
גב' רותם ידלין: נכון.
מר יהודה שנייויס: אתה צודק.
מר תמיר ארז: העניין הוא שמה שאנחנו צריכים, אני חושב במקרה
הזה כמו שאמרתי לד וד, שלא היה תקציבי יישוב, שאנחנו צריכים ליזום את
הפנייה ליישובים או בטלפונים או במכתבים רשומים. גם במקרה הזה אנחנו
צר יכים ליזום את הפעולות מול היישובים, ולקרוא להם אחד אחד לישיבה עם
הוועדה לתכנון, בלי החברים רק -
מר יהודה שנייויס: אנחנו שם. תן לזה להתקדם, זה תהליך.
מר תמיר ארז: ולעשות את העבודה מול היישובים אחד אחד.
מר יהודה שנייויס: שאנחנו בונים אותו.
מר תמיר ארז: שלא יגידו לא ידענו.
24
מועצה אזורית גזר
ישיבת מליאה מן המניין מס' ,30 מיום ראשון, 13.02.2022
גב' רותם ידלין: לא, בוודאי אנחנו קודם כל מחכים שזה יעבור,
שהמועצה הארצית לתכנון ובנייה תאשר את השינוי הזה. אני אגיד שבמרבית
המקרים היישובים שרוצים לגדול רודפים אחרינו, או בוא נגיד רצים איתנו,
כאן ביחד בשינוי הזה. אני יגיד כמו תמיד, כל שינוי שנעשה ביישוב נעשה יחד
עם היישוב יד ביד ובהסכמה.
מר רן שובע: האם ההחלטה של יישוב ללכת לפתח עם החברה
הכלכלית או עצמאית נתונה בידי מי? בידי היישוב?
מר יהודה שנייויס: בוא לא נרוץ כל כך מהר.
גב' רותם ידלין: אנחנו עוד לא שם.
מר יהודה שנייויס: כן, אנחנו לא שם. חבר'ה יש לנו דרך -
דוברת: ...
מר יהודה שנייויס: דיברנו על זה, זה חלק מחוקי העזר, גם זה פרויקט
כלכלי שמ וטל עלינו כמועצה. בואו נתקדם הלאה, כי זה כבר מתחיל להלאות
אני חושב. אבל רק דוגמא נוספת לפרויקטים כלכליים שעומדים לפתחנו, יש
לנו את התוכנית הכוללנית שנמצאת בדיון להפקדה. ניסינו לייצר דגם של
כלכלה יישובית. כלכלה יישובית שנשענת על מרכז מסחרי קטן, אבל מכיוון
שעמדת מינהל התכנון או עמדת הוועדה המחוזית כאן, שהשטחים האלה הם
לא יכולים להיות נניח יותר גדולים מ -300-500 מ"ר ליישוב, אנחנו דיברנו על
25
מועצה אזורית גזר
ישיבת מליאה מן המניין מס' ,30 מיום ראשון, 13.02.2022
איגום. דיברנו על אפשרות להקים מרכז מסחרי קצת יותר גדול עם כמה חנויות
וכמה זה באגד של יישובים, ולדבר על כמויות יותר גדולות. בתוכנית הכוללנית
שאתם הצבעתם עליה יש שטחים גדולים 1,500 מ"ר, 2,000 מ"ר ו -3,000 מ"ר.
גם כאן מישהו צריך להקים את זה. הכוונה אם היישובים יחליטו שהולכים על
זה, מישהו צריך להקים את התשתיות, לטפל בקידום של הדבר הזה, וזה
פרויקט כלכלי נכבד כשלעצמו.
אז לסיכום, כל סעיף כשאתם מרימים אצבע, אתם צריכים להבין נולדת
משימה, זה לא שמרימים אצבע וכולם מחייכים. מרימים אצבע ונולדת עבודה.
אז אלה הפרויקטים שאנחנו גזרנו, זה לא הכול. אלה פרויקטים שנגזרו
מתוכניות שאישרנו במליאה. הנושא של הרחבת יישובים ושכונות, שטחי
תעסוקה מ ועצתיים, שדיברתי עליהם. אזורי מסחר ותעסוקה יישוביים, פיתוח
תשתיות תיירות, פיתוח מבנים ותשתיות חינוך וקהילה. אני אגיד על זה מילה
אחת, כי לא התעכבנו על זה. יש לנו החלטה עתידית, שהיא נעוצה בתוכנית
הכוללנית כבר, לסמן קריית חינוך נוספת באזור חולדה. מישהו צריך להקים
את קריית החינוך הזאת. בפעם האחרונה הקמנו את קריית חינוך עתידים עם
משכ"ל. בפעם הבאה אנחנו רוצים לעשות את זה לבד. אנחנו רוצים שיהיה
מישהו שהוא מהבית, שהוא minded לעשות את זה על הדרך הטובה ביותר, על
הדרך הנכונה ביותר.
זה דוגמא של מגה, אני בכוונה אומר מגה, זה פרויקט ענק, כי את הפרויקטים
של הגנים שאנחנו מקימים בכל שנה, גם את זה הגיע הזמן שניקח הביתה, לא
נוציא את זה החוצה לכל מיני חברות שמנהלות לנו את זה. יש לנו עוד בנייה
ושדרוג של תשתיות מועצתיות, צביה על מה שאת דיברת. פרויקטים הנדסיים,
דיברתי עליהם. יש לנו דבר שבכלל לא נכנסו אליו, כי לא הצבענו על זה אף
פעם, וטרחתי להכניס כאן רק פרויקטים שהצבענו עליו, וזה החדשנות. היום
מסתכלים על חברות כלכליות כגוף יזמי, כשהוא קם בבוקר והוא הולך לישון
26
מועצה אזורית גזר
ישיבת מליאה מן המניין מס' ,30 מיום ראשון, 13.02.2022
בלילה עם מחשבה אחת, מה אני עושה חדש, איך אני מנסה יותר את המשאבים
של הרשות, וכאן השמים זה הגבול.
כמה דברים קטנים שאנחנו הרמנו בתקופה האחרונה. אופיר עם הסיבים
האופטיים, זו דוגמא אחת. ומחר יש את תחנות הטענת חשמליות ומחרתיים יש
פרויקטים כאלה ואחרים מישהו צריך להיות minded לדבר הזה, ולהריץ את
זה קדימה. זו בדיוק משימה לחברה כלכלית, כל התחומים של החדשנות הזאת.
מר תמיר ארז: אתה לא מדבר על החממות, אתה מדבר על -
מר יהודה שנייויס: לא.
מר תמיר ארז: על טכנולוגיות חדשות.
מר יהודה שנייויס: כן, בהחלט.
עו"ד חן סומך: לא, אבל רק לידיעתך יש היום לא מעט מועצות
אזוריות שמתחילות להסתכל על הנושא הזה כאיזה שהוא מקום, כאפשרות
לעשות אינקובטור לחממות.
מר תמיר ארז: בגלל זה אני שואל.
עו"ד חן סומך: מה שיהודה אמר זה ש -once הכלי הזה יהיה
השמיים זה הגבול.
27
מועצה אזורית גזר
ישיבת מליאה מן המניין מס' ,30 מיום ראשון, 13.02.2022
מר יהודה שנייויס: פחות או יותר. עכשיו יש פיל שנמצא קצת בחדר,
בשקט אני אומר את זה. יש את הנושא של הולכת קולחין, אנחנו היינו רוצים
שזה יתקדם בקצב שלנו. כרגע מי שמנהל את זה זה גוף פרטי. אגודה של
הקיבוצים שמנהלת את זה. יכול להיות שבעתיד אנחנו נרצה להשתלב גם
בעניין הזה, זה גם נושא שצריך לשבת אצלנו בזה, נושא כבד מאוד. יש תכנית
אב לפיתוח המרחב זה מבחינת הולכת קולחין, שמתחיל במט"ש ונגמר דרומה.
זה 600 מיליון ₪ רק הפרויקט הזה עצמו. גם פרויקט כזה משאיר לך פירורים,
ואתה לומד להיות חלק ממנו, שכרגע אני לא צריך לחשוב בדיוק בדגם המדויק.
אבל זה אני חושב שהוא נושא שיושב אצלנו גם כן על השולחן, למרות שכרגע
אנחנו רק מלווים אותו מבחוץ, כי יש מי שעושה את זה. ודבר אחרון הגיע
הזמן שנפתח כלכלית את נכסי המועצה וכנסי היישובים. נכסי המועצה יש לנו
כמה רעיונות, יש כאן מבנה שמדברים עליו, מבנה ועדה שאפשר לעשות ממנו
מבנה רב שימושי. ויש לנו דברים נוספים, וכל הזמן עולים ויורדים דברים על
השולחן, שאנחנו צריכים לפתח אותם. לדוגמא לנכס מועצתי שנצביע עליו
בסוף, זה נכס שלנו ששכב מ -2007 בעיר רמלה.
עו"ד חן סומך: הוא עדיין שוכב ברמלה.
מר יהודה שנייויס: הוא עדיין שוכב ברמלה. אי אפשר יהיה לגרור אותו
לכאן כנראה, אבל ברגע שאתה חושב יזמית, ואתה חושב שיתוף פעולה, ואתה
מחזיק את חן, אז הדברים האלה כבר מתחילים להיראות אחרת.
מר תמיר ארז: השאלה הנשאלת לגבי השקף הזה -
גב' יהודית דהן: כן, גם לי יש.
28
מועצה אזורית גזר
ישיבת מליאה מן המניין מס' ,30 מיום ראשון, 13.02.2022
מר תמיר ארז: היה צריך פה איזו הערכה כמה זה יעלה לנו.
מר דוד גמליאל: זה יגיע.
גב' יהודית דהן: זמן, יעדים, תעדוף, עלויות.
מר יהודה שנייויס: רגע, שנייה. לא נשאיר אתכם ככה, זה בינתיים -
גב' יהודית דהן: לא, כי אפשר ללכת להיות, ולחזור עוד X שנים ואז
כל זה קורה?
מר יהודה שנייויס: אפשר לקחת את המסננת ובינתיים שמים את זה על
השולחן.
עו"ד חן סומך: מה שבטוח זה שאם לא נעשה משהו שום דבר לא
יקרה.
גב' יהודית דהן: זה בטוח, זה בטוח.
מר יהודה שנייויס: מה שעשינו, אחרי שליקטנו בגדול, זה כאילו אני
מציג לכם את צורת החשיבה, אחרי שליקטנו את כל רשימת הפרויקטים. עכשיו
היינו צריכים להביא את זה לפני משרד הפנים. ולהגיד להם חבר'ה תקשיבו,
אנחנו רוצים חברה כלכלית. לצורך העניין הזה הייתה כאן עבודת מטה ארוכה
של הגזבר ומהנדס המועצה, לברור את הפרויקטים שאותם אנחנו מציגים
29
מועצה אזורית גזר
ישיבת מליאה מן המניין מס' ,30 מיום ראשון, 13.02.2022
בחלון הראווה שלנו. לקחנו יועץ חיצוני כלכלי דן ויזניצר, בנינו אתו תכנית על
דברים מאוד ספציפיים ונבחרו פרויקטים לבחינה לאישור משרד הפנים,
ולדעתי בחומר שקיבלתם ראיתם פרויקטים, שבעיניי הם הפרויקטים היותר
אזוטריים, אבל הם פרויקטים חשובים שאתה יכול להציג אותם. כשאני אומר
שהצגנו אותם למשרד הפנים זה כולל תזרים, זה כולל ניתוח כלכלי, זה כולל
הכול, וזה כולל להראות איך הפרויקטים האלה מחזיקים את עצמם, מחזיקים
את החברה הכלכלית. זה כרגע מביא אותנו למקום שבו אנחנו נמצאים עכשיו.
אז אנחנו נמצאים בהליכי אסדרה, כמו שחן אמר. זה לא להקים חברה. כי
הייתה כאן חברה נחמדה שנקראת החברה לפיתוח מרכזים כפריים ותעשייתיים
גזר בע"מ. אנחנו נחליף את השם הזה, השם הזה לא יכול להישאר, אבל כרגע
לא רצינו, יותר מידי עם משימות. החברה הזאת פעלה עד .1999 החברה הזאת
השאירה איזה זנב רישומי, אבל זנב שהקשה. יש איזה סעיף כזה שחוזר כמעט
עד 2015 אני חושב בדו"חות השנתיים, שמדבר על איזה שהוא חוב או גירעון או
משהו שהחברה הזאת גוררת. ואנחנו היינו צריכים לאפס את העניין הזה,
לנקות את העניין הזה. הצענו כמה מודלים למשרד הפנים, בסוף הם בחרו
לאמץ את המודל שאנחנו הצענו להם. אז בשלב הראשון הצענו טכניקה בשביל
לקחת את החברה הזאת, קודם כל לנקות אותה, כדי שיהיה אפשר להחזיר
אותה ולהפעיל אותה מחדש. הרגשנו צורך להביא לכאן את הצוות או את הסגן
של האגף בכיר לתאגידים עירוניים החבר איתי פלומבו, הבאנו אותו לכאן רק
בשביל שיקבל את הרושם עם מה אנחנו מתמודדים, או מה האתגרים העומדים
בפנינו . היה ביקור מאוד מאוד מוצלח שבסוף הביקור, הדבר היחיד שהוא אמר
זה -
גב' רותם ידלין: צאו לדרך.
30
מועצה אזורית גזר
ישיבת מליאה מן המניין מס' ,30 מיום ראשון, 13.02.2022
מר יהודה שנייויס: צאו לדרך חבר'ה. זה היה באמת ביקור פצצה
מהבחינה הזאת. בדקה הוא הסיר את כל החסמים, ואמר אני מתרשם שאתם
יודעים מה שאתם עושים. אני מתרשם שאתם מאוד מאורגנים בחשיבה שלכם,
צאו לדרך. אנחנו צריכים כרגע להביא את אישור התוכנית למנכ"ל משרד
הפנים. התוכנית שלנו, אנחנו כמליאה חייבים לאשר את מסמכי היסוד של
החברה, זה בעצם התקנון. יש כאן קצת טוויסט, כי כשהחברה הזאתי פעלה,
אני אומר עכשיו עניין משפטי סתם, כי אני אשוויץ קצת. אבל כשהחברה הזאת
פעלה היה לה תזכיר ותקנון, מאז השתנה חוק החברות. אין יותר תזכיר, יש
רק תקנון. אנחנו צריכים לעשות את הסוויץ' הזה. אבל אנחנו גם לכן יצרנו את
תקנון חדש, טיוטה של תקנון חדש. שכרגע הבאנו את התקנון הזה לידיעתכם,
זה חלק מהמסמכים. אתם לא מאשרים את התקנון, אנחנו רק מציגים אותו
ואח ר כך מעבירים אותו לאישור משרד הפנים. כרגע מה שצריך להציג. ובעצם
במסגרת ניקוי השולחן או האיפוס כמו שקראנו לזה, היינו צריכים לעשות 2
דברים. זה דרישת משרד הפנים. אחד, התחייבות של המועצה לסלק את חובות
העבר אם יש. אני אומר לכם שאין. הבאנו ארגזים מהארכיב, ואני ודוד על
הברכיים חיפשנו, לחפש מסמכים.
מר דוד גמליאל: לא רק שאין, עברו 20 שנה.
מר יהודה שנייויס: כן.
מר דוד גמליאל: אז גם אם יש, אין...
מר יהודה שנייויס: בקיצור אין חובות. אין חובות. אין זכות תביעה לאף
אחד אחרי 20 שנה. אבל תצא התחייבות שאומרת שאם יש חובות עבר, אנחנו
31
מועצה אזורית גזר
ישיבת מליאה מן המניין מס' ,30 מיום ראשון, 13.02.2022
נסלק אותם. דרך אגב זה לא דרמה, כי החובות האלה זה שלנו, זה לא של
מישהו אחר. אז נסלק אותם. אבל אין חובות כאלה זה 20 שנה, זה באמת, 22
שנה. זה כבר יותר מידי זמן. וכדי להבטיח שהחברה הזאת לא תהיה איזה פלופ
כזה שכמו זיקוק מתרומם ונעלמת. אז נדרשנו לתת רשת ביטחון של 500,000 ₪
במשך השנתיים הראשונות, דהיינו ביחד מיליון ₪, 500,000 ₪ כל שנה
כהלוואת בעלים. הכוונה זה כסף שאמור לחזור. זה לא מענק, זה לא מתנה, זה
הלוואה להבטיח שלחברה הזאת יש לה מספיק חמצן, והיא לא צריכה לייצר לה
הכנסות כבר מ -one ,day אלא יש לה מספיק זמן להתארגן, ללמוד, להתקדם
וכו'. אלה בעצם 2 החלטות שאנחנו מביאים בפניכם. הכוונה אנחנו מציגים
לכם את התקנון, אנחנו מקבלים החלטה על סילוק חובות העבר אם יש.
התחייבות שלנו לסלק את חובות העבר אם יש, ומתן רשת ביטחון.
זה בעצם מה שאמרתי. הדבר השני שאנחנו עושים, אנחנו כרגע גם צריכים
למנות דירקטוריון לחברה. דירקטוריון של החברה עבר ואיננו. על פי הוראות
של פקודת העיריות כשממנים תקנון צריך להקפיד על 2 דברים. אחד, דבר
שכאן נופל על אוזניים קשובות, שזה איזון מגדרי, הכוונה חצי גברים חצי
נשים. היום זה קבוע בחוק סעיף 294 א' לפקודת העיריות. ודבר שני שצריך
לתת איזה שהוא ייצוג לסיעות של המליאה, ככה זה כתוב. מכיוון שאנחנו
במועצה אזורית אין לנו סיעות, אבל עדיין יש כאן משהו שמרחף ברקע וזה
קיבוצים, מושבים יישובים קהילתיים. ניסינו לייצר איזה שהוא תמהיל, שעונה
להגדרות האלה. אנחנו מראש בחרנו במינימום דירקטוריון של 6 אנשים בשלב
ראשון, כדי שהחברה הזאת תוכל לעבוד, וגם הדירקטוריון שלה יהיה זריז,
יעיל, אפ קטיבי. כרגע על פי הוראות החוק זה מתחלק 1/3 חברי מליאה, 1/3
עובדי מועצה ו -1/3 נציגי ציבור. ואלה השמות שאנחנו מביאים לכם היום
לאישור. חברי המליאה זה רותם ידלין שעל פי חוק ראשת המועצה היא יו"ר
הדירקטורי ון, ואני אשמש גם כן כנבחר ציבור בדירקטוריון. עובדי המועצה
32
מועצה אזורית גזר
ישיבת מליאה מן המניין מס' ,30 מיום ראשון, 13.02.2022
כרמל טל ודוד גמליאל, מצאנו שזה נכון לעשות את זה כך. ו -2 נציגי ציבור
אחד ג'ו לוי, שאתם מכירים אותו, הוא שימש בעברו למי שלא מכיר כסגן ראש
המועצה במשך 10 שנים.
מר ישראל פרץ: ממלא מקום ראש המועצה.
מר יהודה שנייויס: כן, סגן וממלא מקום.
מר ישראל פרץ: ... זכות חתימה.
מר יהודה שנייויס: במשך 25 שנים האחרונות הוא משמש כסמנכ"ל
אגודות מי הדרום, שהיא מאגדת 51 מושבים. דרשתי לקבל פרטים מדויקים,
תקציב האגודה בין 80 ל -90 מיליון ₪ לשנה. אנחנו חושבים שזה נותן איזה
שהוא רקע בעסקים -
מר נריה הרואה: עוד פעם לא שמעתי.
מר יהודה שנייויס: את מה לא שמעת?
מר נריה הרואה: כמה -
מר יהודה שנייויס: כמה התקציב של מי הדרום? בין 80 ל -90 מיליון ₪
לשנה.
מר נריה הרואה: מאיפה היא?
33
מועצה אזורית גזר
ישיבת מליאה מן המניין מס' ,30 מיום ראשון, 13.02.2022
מר יהודה שנייויס: זה אגודת מים.
מר נריה הרואה: לא, מאיפה היא?
גב' רותם ידלין: אנחנו עוד לא שם. חשוב להקשיב.
מר יהודה שנייויס: ג'ו יוסף לוי מישרש שהתחלנו. והחברה השנייה זאת
החברה אנטיה.
גב' רותם ידלין: אנטיה קסל.
מר יהודה שנייויס: אנטיה קסל מנען, היא בעלת תואר במשפטים
ביחסים בינלאומיים. כמו שאתם רואים כאן משמשת שנים ארוכות כמנהלת
אחריות תאגידית בחברת סטארט -אפ.
(מדברים יחד)
גב' רותם ידלין: אפלייד מטריאס זו לא חברת סטארט -אפ. זו חברת
תוכנה רצינית.
עו"ד חן סומך: בזהירות הראויה. 50-70 מיליארד דולר שווי חברה.
מר יהודה שנייויס: אנחנו חושבים שזה צוות ראוי, אנחנו כמובן נביא
את זה להצבעה. ובהמשך, השלב האחרון שאנחנו מבטיחים שזה יהיה עד סוף
,2022 נמנה מנכ"ל לחברה הזאת במכרז. ואחר כך נקבע את מסגרת הפעולה.
34
מועצה אזורית גזר
ישיבת מליאה מן המניין מס' ,30 מיום ראשון, 13.02.2022
הכוונה נגדיר פרויקטים, הדירקטוריון יצטרך לשבת ולהחליט מה אנחנו
מעבירים לחברה. קשה להחליט מראש, זה לא נכון להחליט מראש, צריך
לראות מי המנכ"ל, ולעשות את זה בתור הליך ניהולי של חברה שמגדירים לה
מנכ"ל. ואז כמובן הקמת מטה, צוות עובדים ויועצים.
כרגע, החברה לפי התחשיבים הכלכליים שלנו נשענת על מנכ"ל ומזכירה, שהוא
יעבוד במיקור חוץ. השאר יהיה במיקור חוץ. אנחנו כרגע חושבים שמושבה של
החברה יהיה כאן, סמוך לבנייני המועצה. ואחר כך שהחברה הכלכלית הזאת
תהיה החברה הכלכלית המובילה בארץ, נצטרך למצוא לה משרדים במקום
אחר. אז זו ההחלטה שאנחנו מביאים לכם, ההחלטה המלאה נמצאת אצלכם.
אבל עדיין המילים היפות האלה כדאי להקריא אותם בקול רם, כי באמת אני
אומר, שלחתם אותנו, הבטחנו, והיום אנחנו מקיימים וזה כיף גדול, כיף גדול.
גם את זה צריך להגיד. אני חשבתי שבכלל צריך להיות בקבוקי יין על
השולחנות, אבל לא יודע.
מר דוד גמליאל: לא, האמת שלא רציתי שתירדמו.
גב' רותם ידלין: אז רגע לפני, אנחנו נפתח לשאלות. נוסח ההחלטה
נמצא לפניכם. שאלות אם יש לצוות? רונית ואחרי זה ישראל, עוד לא הצבעה.
שאלות הערות.
גב' רונית ויתקון ברקאי: כן, ההצבעה היא כמו שאמרת לא על התקנון שנשלח
אלינו, אלא על ההקמה של החברה הכלכלית.
גב' רותם ידלין: על האסדרה.
35
מועצה אזורית גזר
ישיבת מליאה מן המניין מס' ,30 מיום ראשון, 13.02.2022
עו"ד חן סומך: על האסדרה של החברה הכלכלית.
גב' רונית ויתקון ברקאי: סליחה, על האסדרה של החברה הכלכלית.
מר יהודה שנייויס: כן.
גב' רותם ידלין: כן, ישראל.
מר ישראל פרץ: אני רציתי לשאול אם החברה הכלכלית תוכל להיכנס
לפעילות גם לגבי היזם שיש לנו פה בבית חשמונאי, יש לו שטח הוא אמור
להקים איזה -
גב' רותם ידלין: זה היה אחד הסעיפים שדיברנו עליהם.
מר יהודה שנייויס: רגע, ישראל.
(מדברים יחד)
מר יהודה שנייויס: ישראל, השאלות האלה באמת, הן קצת מורכבות,
יש כאן יזם שזכה כדין, קיבל את היזמות הזאת כדין, בסדר.
גב' כרמל טל: זה גם לא לדיון עכשיו.
מר יהודה שנייויס: זה לא לדיון. חבל זה -
מר ישראל פרץ: לא, אבל יכול... בגלל זה אני שואל...
36
מועצה אזורית גזר
ישיבת מליאה מן המניין מס' ,30 מיום ראשון, 13.02.2022
עו"ד חן סומך: בכל מקרה -
גב' רותם ידלין: חבר'ה כל כיוון כלכלי הוא כיוון שהחברה תיכנס,
תבחן, תשקול, תקבל, החלטה כלכלית מסודרת, בשביל זה לחברה הזאת יש גם
דירקטוריון. הדירקטוריון הזה יגיע אחת לשנה לדווח לכם כחברי מליאה מה
נעשה בחברה. אתם אסיפת בעלי המניות של הדירקטוריון הזה של החברה
הזאת בעצם.
עו"ד חן סומך: תהיה אסיפה כללית.
גב' רותם ידלין: זה אתם.
עו"ד חן סומך: אחת לשנה מאשרים את הדו"חות הכספיים,
מקבלים דיווח תכניות עבודה בקטע הזה. אגב מה שאתה מדבר הנושא של
יזמות ויזמויות, מה שמוגדר כ -,PPP עבודה עם המגזר הפרטי לצורך העניין,
אנחנו מוצאים את זה הרבה יותר בחברות כלכליות מאשר בתוך הרשויות
עצמם, הרבה יותר.
מר איתי שייביץ: זה רשויות כבולות לכל מיני דברים.
עו"ד חן סומך: בגלל הרבה מאוד.
מר ישראל פרץ: גם בגלל המע"מ.
37
מועצה אזורית גזר
ישיבת מליאה מן המניין מס' ,30 מיום ראשון, 13.02.2022
עו"ד חן סומך: המע"מ זה משתנה נוסף לצורך העניין, שזה באופן
מיידי %17 רווח למי שעושה את זה בתוך החברה.
מר ישראל פרץ: למי שיש הוצאות אז הוא.
גב' רותם ידלין: יוחנן ואחרי זה תמיר.
מר יוחנן יומטוביאן: רק אני שואל מה בכל זאת. אז חברות כלכליות
נסגרו בשל בזבוז וכן הלאה. מה גורע מהמועצה לפעול בכל מיני תחומים כשאין
את החברה? או מה ההבדל, מה זה משנה בעצם? אני מנסה להבין.
גב' רותם ידלין: חן נתן דוגמא.
עו"ד חן סומך: אני יכול לתת כמה דוגמאות לצורך העניין. א'
חברות כלכליות טובות של רשויות מקומיות לא נסגרות. חברות כלכליות
טובות של רשויות מקומיות משמשות זרוע ארוכה של הרשות המקומית,
ומקפיצות את הרשויות המקומיות למקומות שהרשויות לא היו בהם. אני יכול
לתת לך דוגמאות.
מר יוחנן יומטוביאן: מה למשל?
עו"ד חן סומך: תכף אני אתן לך דוגמאות בקטע הזה. דוגמאות
מבחינת חברות כלכליות מצוינות. בעמק חפר יש חברה כלכלית מצוינת
שמקפיצה את המועצה. בחבל מודיעין יש חברה כלכלית מצוינת.
38
מועצה אזורית גזר
ישיבת מליאה מן המניין מס' ,30 מיום ראשון, 13.02.2022
גב' רותם ידלין: לבני שמעון יש 6 חברות כלכליות.
עו"ד חן סומך: הדברים שחברה כלכלית יודעת לעשות ושהמועצה
לא יודעת לעשות, קודם כל חברה כלכלית עובדת במטה מאוד מצומצם, היא
גמישה מאוד בדרך קבלת ההחלטות שלה, ויכולה להניע תהליכים במהירות
גדולה יחסית. זה גוף שהוא יותר קטן, פעם אחת.
פעם שנייה, זה גוף שהוא כולו ממוקד כלכלה, הוא ממוקד כלכלה בניגוד
למועצה שלא חייבת להיות ממוקדת כלכלית, החברה הכלכלית חייבת לחשוב
כלכלית.
בסופו של דבר היא חייבת להביא רווחים לבעלי המניות שלה, שזה המועצה.
חברות כלכליות טובות גומרות כל שנה ברווח שמחלקים אותו או כדיבידנד או
עושים בו השקעה מסוימת לטובת הפעילויות של הרשויות שהם שותפות בהם.
הדבר השלישי, ברגע שאנחנו כמועצה מזמינים שירות כלשהו, אנחנו משלמים
על השירות הזה %,17 אנחנו לא יכולים להזדכות בו. מה שמייקר לנו את
השירות ב -%17 על כל דבר שאנחנו עושים. החברות הכלכליות יכולות להזדכות
במע"מ. היכולת של חברות כלכליות לרקום קשרים, מה שרותם אמרה כאן על
בני שמעון, ב ני שמעון זה אליפות העולם במה שנקרא מודלים כלכליים. בני
שמעון הם מועצה יותר קטנה מגזר בהרבה, מבחינת היציבות הפיננסית שלהם,
הם מועצה מאוד יציבה פיננסית. למה? כי הם לקחו את מנועי הצמיחה
הכלכליים שלהם, ועשו כל מיני פעילויות שהם גם חיברו אותם עם המגזר
הפרטי. למשל הם מחזיקים היום את אתר האשפה דודאים. האתר הזה מנוהל
היום בשותפות בין חברה שנקראת, אני לא זוכר את השם שלה שהיא חברה
רשותית, ועם חברה שהיא חברה פרטית לצורך העניין. הדבר הזה מינף בצורה
משמעותית את היכולת שלהם לעשות את הפעילות הכלכלית בקטע הזה.
למעשה כשאנחנ ו מסתכלים על הקמה של זרוע כלכלית, וחושבים להקים אותו
39
מועצה אזורית גזר
ישיבת מליאה מן המניין מס' ,30 מיום ראשון, 13.02.2022
בתוך המועצה או לא, בתוך המועצה יש הרבה מאוד חסמים. חסמים של יחסי
עבודה, חסמים של צורך ברגולציה שהיא רגולציה גדלה והולכת.
חברה כלכלית יכולה לעשות את זה בצורה הרבה יותר מהירה בעניין הזה. זה
נכון שיכולות להיות חברות כלכליות נוראיות, כמו שיכולות להיות מועצות
נוראיות.
מר יוחנן יומטוביאן: אתה... את בני שמעון אלינו, יש איזה דברים שהם
זהים לנו ולהם?
עו"ד חן סומך: יש הרבה מאוד דברים, יהודה -
גב' רותם ידלין: מועצה אזורית גזר גדולה מבני שמעון פי 3 במספר
התושבים, פי 2.5 במספר היישובים.
עו"ד חן סומך: תיקח את המועצה השכנה שלך חבל מודיעין, יש לה
חברה כלכלית מדוגמת. החברה הכלכלית הזאת מאפשרת, כשמסתכלים על חבל
מודיעין ואומרים למה חבל מודיעין נראית כמו שהיא נראית. זה בגלל הרבה
סיבות. אבל בין היתר יש לה חברה כלכלית, שאני מסתכל היום על חבל
מודיעין, זה תקציב שהוא קצת יותר גדול מהתקציב של המועצה, וחברה
כלכלית שמנהלת פרויקטים של 150 מיליון ₪ בשנה.
הדבר הזה כאילו מכפיל כמעט את היכולת של המועצה לעשות פעולות כלכליות
ופעולות בכל קנה מידה. אני אומר לך, זה דבר שכשיש חברה כלכלית שהיא
חברה כלכלית טובה, ולגזר אין שום סיבה שלא תהיה חברה כלכלית מצוינת
בגזר.
40
מועצה אזורית גזר
ישיבת מליאה מן המניין מס' ,30 מיום ראשון, 13.02.2022
מר יוחנן יומטוביאן: האם היה הליך של בדיקה של חוזקות חולשות?
גב' רותם ידלין: בוודאי.
מר דוד גמליאל: זו הסיבה שמשרד הפנים אישר את זה.
מר יהודה שנייויס: אנחנו עובדים על זה שנתיים. עכשיו היה סמינריון
על מקומה של החברה הכלכלית בכלכלה המועצתית המודרנית.
היום זה ברור לחלוטין, זה בכלל לא נתון לשאלה. פעם חברות כלכליות היו
החצר האחורית של הרשות.
בשנים האחרונות יש שינוי, אין כמעט רשות אחת במדינת ישראל שאין לה
חברה כלכלית. החברות הכלכליות הם זרוע ביצועית יזמית של הרשויות. אנחנו
בדקנו. זה המילים הראשונות שפתחנו בהם. בדקנו בלחץ של משרד הפנים. דרך
אגב הם דרשו מאיתנו לבצע בדיקה מעמיקה, האם אנחנו נבצע את הפרויקטים
שלנו במיקור חוץ, הכוונה להוציא את זה לקבלנים שהם חיצוניים למועצה,
כמו שאנחנו עושים עד היום. האם אפשר בדרך של הגדלת המטה הכלכלית
בתוך המועצה, הגדלת כוח האדם בתוך המועצה. והם קיבלו את ההנמקות
שלנו. זה לא היה מילים, הצגנו להם מודלים כלכליים. הם קיבלו את העמדה
שלנו, זה מה שאמרתי. העובדה היא שהם הולכים איתנו בעניין הזה. היום
הנחת העבודה אומרת שחברה כלכלית זה דרמטי, לא משהו דרמטי, אני חוזר
על המילה הזאת יותר מידי. כי זה משמעותי ביותר.
מר יוחנן יומטוביאן: אני שמעתי הרבה דברים של כוח, אבל עדיין לא
שמעתי משהו יותר ספציפי.
41
מועצה אזורית גזר
ישיבת מליאה מן המניין מס' ,30 מיום ראשון, 13.02.2022
מר יהודה שנייויס: מה אתה רוצה לשמוע?
גב' רותם ידלין: יוחנן בוא נלך להכי ספציפי. יושב לידך משה
פולאקוביץ ממשמר דוד, מועצה אזורית גזר קידמה הרחבה במשמר דוד. לשם
ההרחבה הזאת נלקחה חברה דרך רמ"י, חברה מפתחת, לחברה הזאת קוראים
א.ס.ת. החברה, לא רק שהם אלה שגזרו גם את המע"מ. כי אנחנו לא יכולנו
להזדכות על מע"מ, לא רק שהם לקחו את הרווחים בגין ההכשרה של ההרחבה
במשמר דוד לכיס שלהם, אלא הם גם עשו עבודה מאוד גרועה, אשר עד היום,
או אולי אני לא אתן להם ציונים, אבל בוא נגיד שעד היום אנחנו מכסים על
חלק מהבעיות שנעשות שם. שלהבדיל אם הייתה חברה כלכלית כמו שעושים
בחבל מודיעין או בבני שמעון או בעמק המעיינות או בכל מועצה אזורית
אחרת, החברה הכלכלית של המועצה היא זו שמפתחת את ההרחבה של היישוב,
גם מזדכה על המע"מ, גם מכניסה את הרווח למועצה עצמה, ומעבר לכל
מחויבת, איכות הביצוע. החברה הכלכלית לא נעלמת למחרת, היא לא חברה
מנותקת, היא חברה שלנו. ולכן אנחנו אלה שנהנים ממנה, זה דוגמא אחת. אבל
גם פרויקטים כלכליים אחרים גגות סולאריים, לכל תחום שאתה חושב. אגב
למה למושבי מועצה אזורית גזר ברובם אין הולכת מי קולחין? כי הקיבוצים
שהם היו מאוד חזקים יכלו, ויש להם גופים כלכליים, יכלו לקדם הולכת מי
קולחין, והמושבים לא. והחברה הכלכלית יכולה לקחת את הסיכון הזה על
עצמה במרחב, לקדם מי קולחין עבור כולם, וגם להרוויח מזה כסף, שחוזר
בסוף לרשות ולתושביה באמצעות מתן שירותים.
אין היום רשות מתקדמת, רשות מקומית מתקדמת שאין לה זרוע כלכלית,
ושוב אמרנו, נתנו דוגמא דווקא של רשויות, אני לא אביא לך את תל אביב עם
60 חברות כלכליות, בסדר? את בני שמעון הקטנה הדומה, עם 6 חברות
כלכליות ואת שכנתינו חבל מודיעין, שאין חולק על זה שהיא מועצה אזורית
42
מועצה אזורית גזר
ישיבת מליאה מן המניין מס' ,30 מיום ראשון, 13.02.2022
כלכלית מצטיינת, שיש לה חברה כלכלית שמובילה את מרבית הפרויקטים
הכלכליים שלה. תמיר בבקשה.
מר תמיר ארז: אם אנחנו אספה כללית, אז צריך להביא תקציב
לאישור.
גב' רותם ידלין: לא, אנחנו עוד לא שם.
עו"ד חן סומך: אנחנו עוד לא שם.
גב' רותם ידלין: אתם מאשרים.
מר יהודה שנייויס: היום אנחנו מאשרים במליאת המועצה.
מר תמיר ארז: לא, לא היום, אבל -
גב' רותם ידלין: אומר תמיר מה שגם אמרנו קודם, שאחת לשנה
אנחנו מגיעים אליכם לאשר תקציבים, לדווח על פעילויות. זאת אומרת אתם
לא מאבדים את הקשר עם הזרוע הכלכלית הזאת. היא ממשיכה לדווח לאורך
כל הזמן. כן נריה ואחרי זה רן.
מר נריה הרואה: אני רוצה להגיד כמה מילים, חברים אני מתנגד
לרעיון של חברה כלכלית. ואני קורא לכולם להצביע נגד הרעיון של חברה
כלכלית. עד עכשיו בישיבות של המליאה קיבלנו מיהודה תשובות שאומרות
למה משרד הפנים חושב שזה לא באמת יעיל ולא כדאי להקים חברה כלכלית.
43
מועצה אזורית גזר
ישיבת מליאה מן המניין מס' ,30 מיום ראשון, 13.02.2022
ואני מצטט את יהודה מהישיבה ב -30.12.2020 שאומר ככה, ואני מצטט:
"העקרונות של 2021 נשארו העקרונות הישנים והטובים. פיתוח כלכלה
מועצתית, השלמת הקמת חברה כלכלית כמנוף להגדלת מקורות הכנסה. אני
רק אומר לכם בגדול שכרגע אנחנו נתקלים בקושי עם משרד הפנים, מהטעם
שאולי הוא נשמע קצת דמיוני, אבל אמרו לנו: חבר'ה אתם יודעים לעשות את
זה לבד טוב. שאגף לצמיחה כלכלית שלכם ירים את כל הפרויקטים שאתם
מצביעים עליהם." ופתאום לאחר שנה עכשיו, שוב עולה הרעיון. לא ברור מה
התחדש ומה השתנה, שהמסמך האחרון שמציגים לנו בחומרים ששלחו לנו, זה
מסמך מפברואר ,2021 לפני שנה. אז את הדברים שלי אני אחלק ל -4 חלקים.
קודם כל אני אסביר מדוע בישיבה הזאת אי אפשר להקים חברה כלכלית,
מבחינה חוקית לפי הנוהל של משרד הפנים. אחר כך אני אסביר למה זה לא
נכון להקים חברה כלכלית, לאחר מכן אני אתייחס למטרות שלשמן מוקמת
החברה הכלכלית. ובסוף אני אתייחס לדירקטורים המוצעים. אז יש בעניין
הזה של חברה כלכלית נוהל של משרד הפנים. והנוהל הזה, אני אשלח לכם
אותו כרגע עכשיו לכל חברי המועצה בוואטסאפ. סעיף 10.1 בנוהל קובע
שהתוכנית האסטרטגית של אותה חברה כלכלית יוגשו לחברי המועצה בטרם
תחליט המועצה על הקמת החברה, ויש קו תחתון על בטרם.
אנחנו במסמכים שקיבלנו, קיבלנו 2 מסמכים, שאף אחד מהם הוא לא התוכנית
האסטרטגית. אחד מהם זה מסמך של אותו דן ויז'ניצר מה -9.2.2020 לפני שנה
וחצי, והוא התייחסות לנספח א' שהיא התוכנית האסטרטגית להקמה של
תאגיד עירוני. התוכנית עצמה לא נמסרה לנו. גם את 2 הנספחים שהיו באותו
מכתב שזה גיליונות רווח והפסד, לא צורפו לנו ולא הוגשו לנו. המסמך השני
שהוא המסמך מלפני שנה, שזה המכתב של דן ויז'ניצר מה -,7.2.2021 שהוא
התייחסות למכתב של יהודית פמיני, מרכזת בכירה במשרד הפנים, שגם אותו
לא קיבלנו. גם המכתב הזה הוא לא תכנית אסטרטגית. גם אליו צורפו קבצי
44
מועצה אזורית גזר
ישיבת מליאה מן המניין מס' ,30 מיום ראשון, 13.02.2022
אקסל, שהם העיקר הם התוכניות רווח והפסד. שמה מדברים על הכספים,
האם זה כדאי, לא כדאי. הדברים האלה אותם לא קיבלנו. לכן למרבה הצער
אנחנו לא יכולים להתייחס כיאות לרעיון של הקמת החברה, מהסיבה שלא
קיבלנו את המסמכים שהם מחויבים לפי הנוהל של משרד הפנים. ולכן גם אם
תתקבל עכשיו החלטה שמדברת על הקמה של חברה כלכלית, ההחלטה הזאת
היא בניגוד לנוהל. זה דבר שצריך להיות לנו כאן על השולחן. הנושא השני
שאני אדבר עליו, זה מדוע לא נכון להקים חברה כלכלית. כמו שאמר יהודה
באותה ישיבה, מה שאמרו לנו ממשרד הפנים: חבר'ה אתם יודעים לעשות את
זה לבד טוב. המועצה באמת יודעת לעשות את זה לבד טוב, בשביל להשכיר נכס
מישהו צריך כאן חברה כלכלית? כל מי שסיים בית ספר עממי, לא לדבר על בית
ספר בכרמי יוסף, יודע להשכיר נכס. להקים מבנים סולאריים, פאנלים
סולאריים צריכים חברה כלכלית, בשביל להקים איזה שהוא מבנה צריך חברה
כלכלית? בואו, זה לא סיפור. אני לא מאמין שכרמל מנכ"לית המועצה
וסמנכ"לית מוצצים לשעבר לא מסוגלת להתמודד עם זה. לא מאמין שאנחנו
צריכים את העזרה של ג'ו לוי בשביל זה, בשביל להקים חברה כלכלית. אז
נכון -
(מדברים יחד)
גב' רותם ידלין: תנו לו לדבר.
מר נריה הרואה: אני מעריך אותה הרבה יותר ממה...
עו"ד חן סומך: זה בסדר, גם לדודי אמסלם יש זכות דיבור.
מר נריה הרואה: כי גם, היועץ המשפטי שאתה יועץ שלנו, לא יפריע
45
מועצה אזורית גזר
ישיבת מליאה מן המניין מס' ,30 מיום ראשון, 13.02.2022
באמצע.
עו"ד חן סומך: לא, אני לא יועץ שלך.
מר נריה הרואה: אז נכון שבמכתב של דן ויז'נצר מה -7.2.2021 כתוב
למטה, תסתכלו בעמוד השני, "מנהל מתאים בעל תרבות מתאימה יעשה את
ההבדל." אבל אנחנו סמוכים ובטוחים שיש לנו הנהלה מתאימה, עם תרבות
ארגונית מתאימה, אחרת לא היינו ממנים את המנכ"לית למועצה. אני חושב
שאנחנו צריכים לשפוך עוד כספ ים ועוד ג'ובים למנכ"ל חברה, לעוד יועץ
משפטי, לעוד רו"ח, לעוד הנהלת חשבונות, זה כסף של כולנו, ואתם לא
העליתם את הארנונה בגלל זה. הנושא השלישי, זה המטרות של החברה. כאשר
אם אנחנו נזקק את הדברים שאנחנו יודעים לעשות, וזה אין מחלוקת
שלהשכיר נכס או לבנות מוסדות חינוך אנחנו כן יודעים לעשות. מה שבאמת
בפועל נשאר מאותם מטרות שכתובות במסמכים שהועברו לנו, זו מטרה אחת.
והמטרה זה קידום תכנון להרחבת יישובים בהתאם לשינוי הוראות תמ"א ,35
וזה דבר מעניין. כי אנו עכשיו מוצאים לראשונה כאן במסמך שאנחנו קיבלנו,
שיש כוונה להרחיב את כרמי יוסף ואת נוף איילון, שאלה במקרה היישובים של
ראש המועצה ושל סגן ראש המועצה, ביחד גם משמר דוד -ב -660 יחידות דיור.
אנחנו אף פעם לא דיברנו על זה במליאה, לא אישרנו כוונה כזאת, לא שקלנו
האם בכלל זה רצוי מבחינת שינוי המרקם החברתי והדמוגרפי של המועצה.
גב' רותם ידלין: תן לו לעשות את הפיליבסטר שלו.
מר יואל ויינגרטין: כמה זמן...
46
מועצה אזורית גזר
ישיבת מליאה מן המניין מס' ,30 מיום ראשון, 13.02.2022
גב' יהודית דהן: זה לא פיליבסטר, לא צריך להגזים, נריה ימשיך -
גב' רותם ידלין: יהודית, האם את חושבת שהיינו מביאים לך משהו
שלא עומד בנהלי משרד הפנים? האם את חושבת שזה לא עבר הנהלה?
מר רן שדה: חבר'ה בואו נתקדם.
(מדברים יחד)
גב' רותם ידלין: בואו נתקדם.
מר נריה הרואה: לא, אתם לא יכולים להפריע לי נו באמת, אני
באמצע.
מר רן שדה: אני עוזר לך, אני רוצה שתסיים.
מר נריה הרואה: לא, אני לא צריך עזרה.
גב' כרמל טל: לא מפריעים, נריה תתקדם הכול בסדר, מקשיבים
לך קשב רב.
מר נריה הרואה: אז לא שקלנו בכלל האם זה רצוי מבחינת המרקם
החברתי והדמוגרפי של המועצה. ולא רק זה אלא שבישיבה הקודמת של
המועצה, וזה כולנו יודעים, אנחנו אישרנו חלוקת תפקידים בין המועצה לבין
הוועדים המקומיים. ובחלוקת התפקידים שאותה אנחנו אישרנו, שגם עכשיו
47
מועצה אזורית גזר
ישיבת מליאה מן המניין מס' ,30 מיום ראשון, 13.02.2022
אתם מקבלים אותה בוואטסאפ, אנחנו -
גב' יהודית דהן: נריה אתה אומר שאתה, גם את הקודם לא שלחת.
דובר: לא, הוא שלח עכשיו.
מר אמיר קרסנטי: לא, זה לא לוקח זמן לרדת.
גב' יהודית דהן: לא, את הקודם שאמרת שאתה שולח.
מר נריה הרואה: אז אתם תרעננו את הזיכרון שלכם במה שאישרנו
בחלוקת תפקידים. כתבנו והחלטנו, וזה גם מה שהיה הנוהל תמיד עד היום,
שקידום תב"עות של יישובים זה באחריות היישובים. אז למה שכל יישוב כמו
משמר איילון כמו כפר שמואל כמו מצליח, שמקדמים תב"ע זה יהיה על חשבון
היישוב, אבל כשכרמי יוסף ונוף איילון זה צריך להיות מהחברה הכלכלית.
האם חסר לכרמי יוסף כסף?
גב' רותם ידלין: מי אמר שזה יהיה מהחברה הכלכלית. תמשיך. רק
חשוב לנו לציין שמרבית הדברים שנאמרים על ידי נריה, אינם נכונים.
מר נריה הרואה: בסדר, את לא תפריעי לי באמצע.
גב' רותם ידלין: מה אתה אומר? טוב תמשיך.
מר נריה הרואה: אל תפריעי לי באמצע.
48
מועצה אזורית גזר
ישיבת מליאה מן המניין מס' ,30 מיום ראשון, 13.02.2022
גב' רותם ידלין: תמשיך.
מר נריה הרואה: אני חושב שכדאי שתקראי את המסמכים שאת
שולחת.
גב' כרמל טל: נריה יאללה, חבל לנו על הזמן.
מר נריה הרואה: הנושא הרביעי זה מינוי דירקטורים. ומינוי
דירקטורים זה נושא מאוד מעניין, כי לא ברור לי למה כרגע אנחנו צריכים
באמצע ישיבה לשמוע לראשונה על הזהות של הדירקטורים שאותם אנחנו
אמורים למנות. האם לא נכון שנקבל את השמות קודם? כדי שנבצע בדיקה,
האם הם באמת מתאימים, האם הם לא מתאימים, האם הם כן ראויים, האם
הם לא ראויים?
הנושא השני בקשר לדירקטורים זה סעיף 249 א' ( )3 לפקודת העיריות שקובע
נציגי העירייה כאמור שהינם חברי המועצה ייבחרו כך שישמרו ככול האפשר
יחסי הכוחות של הסיעות במועצה. ואנחנו את מי אנחנו ממנים? את ראש
המועצה ואת סגן ראש המועצה. כלומר -
עו"ד חן סומך: איזה סיעות בדיוק יש במועצה?
מר נריה הרואה: כלומר -
גב' רותם ידלין: עזוב, תן לו.
49
מועצה אזורית גזר
ישיבת מליאה מן המניין מס' ,30 מיום ראשון, 13.02.2022
מר נריה הרואה: כלומר במינוי של חברי המועצה לפי החוק צריך
שיהיו נציגים של כלל הסיעות, ולא רק של הנהלת המועצה. ההצעה של ראש
המועצה לא כוללת שום נציג מאף אחד מהסיעות האחרות.
מר איתי שייביץ: רגע, אז אתה פוסל ומביא שמות אחרים?
מר נריה הרואה: מה?
מר איתי שייביץ: אתה פוסל ומביא שמות אחרים?
מר נריה הרואה: אני כרגע אומר.
גב' רותם ידלין: אנשי הסיעה בדרך כלל -
מר נריה הרואה: ... לא מתאימה לפי החוק.
גב' רותם ידלין: בדרך כלל אנשי סיעת הקואליציה יושבים בהנהלה,
אבל יש פה מישהו שהוא חושב שהוא מנהל אופוזיציה ועדיין יושב בהנהלה, בה
אגב הובאו השמות ואף אושרו. תתקדם.
עו"ד חן סומך: איזה סיעה? אין כאן שום סיעה.
גב' רותם ידלין: ברור שאין פה סיעות.
מר נריה הרואה: ההצעה הזאת היא לא חוקית. אם ראש המועצה
50
מועצה אזורית גזר
ישיבת מליאה מן המניין מס' ,30 מיום ראשון, 13.02.2022
מוכנה לשנות את הרשימה של -
גב' רותם ידלין: לא, התשובה היא לא.
מר נריה הרואה: של חברי הוועדות ולהתאים אותה לחוק, אני
הראשון שאצביע בעד.
גב' רותם ידלין: זה יהיה רגע אחרי שתתפטר מההנהלה.
מר נריה הרואה: לא, אני לא סיימתי.
גב' רותם ידלין: אמיר רוצה להגיב.
מר נריה הרואה: לא, אני לא סיימתי.
מר רן שדה: רגע היה תורי לדבר.
גב' רותם ידלין: תמתין עכשיו.
מר נריה הרואה: שנייה, אתה לא תפריע לי. הנושא השלישי והאחרון,
זה כמובן הנושא של השקיפות. וזה בקשר לנציגי הציבור. קשה לי להאמין
שאין במועצה אנשים ראויים יותר להתמנות כדירקטורים מטעם הציבור. וזאת
השאלה הכי פשוטה, למה לא לעשות קול קורא. כשיש ואם רוצים למנות
דירקטורים בחברות ממשלתיות, יש קול קורא, למנות דירקטורים. יש נבחרי
דירקטורים. למה לא לעשות קול קורא כמו שעשתה מועצה אזורית שער הנגב,
51
מועצה אזורית גזר
ישיבת מליאה מן המניין מס' ,30 מיום ראשון, 13.02.2022
כמו שקיבלתם כרגע את הדוגמא של הקול קורא. למה לא לעשות כמו עמק
יזרעאל? למה לא כמו עמק הירדן? מה אנחנו פחות טובים, או שהדבר הזה
צריך להיעשות במחשכים. בואו נפרסם לכלל התושבים מי יהיו נציגי הציבור.
נפרסם גם, יש גם נוהל של בדיקה של מועצות אחרות, מועצות מפרסמות.
עושים שאלון, מסגרת של ניגודי עניינים, כישורים. אני בטוח שאחרי שנקבל
את הדברים האלה, אולי ימצאו חברים אחרים במועצה שמעוניינים להתנדב.
אז בקשר לדבר הזה זה גם דבר שהוא ראוי להיעשות.
הדבר האחרון זה שליטה בחברה. לפי התקנון, הטיוטה של התקנון שיש לנו, זה
יש מניות הנהלה ב', שהם מחזיקות %51 מכוח ההצבעה בדירקטוריון, זה
למעשה המשמעות של הדבר הזה, זה נטרול של הדירקטוריון ושל נציגי הציבור
וכלל הנציגים, והעברה של כוח ההצבעה למי שמחזיק 2 מניות של הנהלה ב'
שלהם יש %51 מכוח ההצבעה בדירקטוריון.
גב' רותם ידלין: לא מבין. בבקשה עמיר כהן -
גב' כרמל טל: רגע נריה.
גב' רותם ידלין: סיימת נריה, בפעם הבאה תקבל 5 דקות.
מר נריה הרואה: לא, את לא תפריעי לי.
גב' כרמל טל: התחלת עם 3 דברים אני כבר ספרתי ,7 כמה עוד
נשאר לנו רק בשביל שנתמקם בלוחות זמנים?
מר נריה הרואה: לאור כל האמור אני מציע לכולם להצביע נגד.
52
מועצה אזורית גזר
ישיבת מליאה מן המניין מס' ,30 מיום ראשון, 13.02.2022
גב' כרמל טל: תודה רבה.
גב' רותם ידלין: תודה רבה.
מר יהודה שנייויס: רק מילה אחת אני רוצה להגיד, אני רוצה לדבר
משהו על הטכניקה, כי באמת הדבר הזה כבר מטפס עד לכאן. זה לא יכול
להיות שבכל ישיבת מליאה אתה חוזר עם אותה טכניקה.
גב' כרמל טל: אחרי שהוא לא היה בישיבת הנהלה.
מר יהודה שנייויס: לא עובדים ככה, אנחנו עובדים כאן אחרי 3 שנים
בשיתוף פעולה. אנשים יודעים להרים טלפון ולשאול ולברר, אותך זה בכלל לא
מעניין. אתה לא מסוגל להרים את הראש שלך, תסלח לי שאני אומר לך את זה
בצורה בוטה. אם אתה חושב שחסר מסמכים, שזה לא נכון, אבל אם אתה
חושב שחסר מסמכים, מה הייתה הבעיה להרים טלפון לפני יומיים ולהגיד
"יהודה חסר מסמכים". השיטה הזאת היא שיטה קלוקלת, אתה לא מנסה
לקדם כאן כלום, אתה רק מנסה לחבל. לשמחתנו אתה לא מצליח. אבל מה
הטכניקה הזאת שאתה מגיע, אנשים עובדים כאן יום ולילה.
מר איתי שייביץ: אותם חברים בישיבת הנהלה.
גב' כרמל טל: נכון.
מר יהודה שנייויס: שנייה אחת, חברי מליאה תורמים מזמנם במועצה,
53
מועצה אזורית גזר
ישיבת מליאה מן המניין מס' ,30 מיום ראשון, 13.02.2022
אתה מגיע לכאן פעם אחת בחודש בישיבת המליאה במקרה הטוב, ואתה מגיע
עם דברים שבאמת רק לחבל. כי מי שלא רוצה לחבל, מי שרוצה לקדם, בא
ומשוחח ושואל שאלות ומבקש תשובות, ולא יושב ושולף עם כל הכבוד את כל
הוואטסאפים שלך, יכולת להעביר לפני שעה.
(מדברים יחד)
גב' רותם ידלין: רגע, רגע, עכשיו מדברים לפי הסדר. לפיכך -
מר רן שדה: אני הייתי אחרי נריה.
גב' כרמל טל: נכון.
מר רן שדה: נכון? אז אני -
גב' רותם ידלין: רגע, רגע, לא, לא -
מר יהודה שנייויס: נריה אתה קיבלת את זכות הדיבור, אתה לא תקבל
עוד פעם נוספת.
גב' רותם ידלין: רן תודה. אני מבקשת שעמיר כהן ידבר ואחר כך
אתה תדבר ואחר כך רן, בבקשה עמיר.
מר עמיר כהן: קודם כל אני חושב שיוחנן לא הבין מה התפקיד של
החברה הכלכלית ומה היא צריכה לעשות. סתם דבר קטן, המבנה הזה שברמלה
נמצא, אם הייתה חברה כלכלית היא הייתה משכירה אותה.
54
מועצה אזורית גזר
ישיבת מליאה מן המניין מס' ,30 מיום ראשון, 13.02.2022
עו"ד חן סומך: מזמן.
מר עמיר כהן: והייתה יכולה לעשות כל מיני תכניות, אולי להגדיל
את אחוזי הבנייה, לבנות שם בנייה, והמועצה הייתה מרוויחה משכירות.
עו"ד חן סומך: מזמן.
מר עמיר כהן: זה התפקיד של החברה הכלכלית. יש פה ים כסף
בשטחי המועצה שנמצא על הקרקע, המון. ליד. במשמר איילון, המון, שאפשר
לעשות המון פרויקטים כלכליים ולהביא מהם כסף. אני לא חושב שהצוות של
המועצה שמתעסק ברווחה ובחינוך ובכל זה, יכול לעשות את זה.
החברה הכלכלית התפקיד שלה זה רווח והפסד, להביא כסף למועצה. הם לא
יכולים לעשות את זה. אין להם אפשרות לעשות את זה. החברה הזאתי תעמוד
בפנינו פעם בשנה, תביא דו"ח רווח והפסד. המועצה נדמה לי נתנה איזה
500,000 ₪.
מר דוד גמליאל: רשת.
מר עמיר כהן: רשת ביטחון, לא יעמדו בזה, לא תהיה חברה. יעמדו
בזה תהיה חברה פשוט מאוד. אבל אם אתה לא משקיע, אתה לא מקבל. זה חד
משמעית בכלכלה ועסקים. לא השקעת לא תקבל. אז אני חושב שהגיע כבר לא
מהיום, מאתמול הייתה צריכה להיות פה חברה כלכלית.
55
מועצה אזורית גזר
ישיבת מליאה מן המניין מס' ,30 מיום ראשון, 13.02.2022
גב' רותם ידלין: תודה רבה.
מר עמיר כהן: תסתכלו על מועצה אזורית משגב, הקימו שמה
ביודפת פארק חבל על הזמן.
מר דוד גמליאל: פארק תעשייה.
מר עמיר כהן: פארק תעשייה, הכול שכירות לאן הולך? למועצה.
הקימו ברקפת אזור תעשייה, לאן הולך? למועצה?
עו"ד חן סומך: למה ללכת כל כך רחוק? פארק חמן.
גב' רותם ידלין: טוב לשמוע.
גב' רחל צוריה: אבל... לעשות דמגוגיה.
גב' רותם ידלין: טוב לשמוע ממי שמבין בכלכלה, ולא רק ממישהו
שחושב שהוא מבין. כן רן בבקשה.
מר רן שדה: כן, אני רוצה להגיד -
מר עמיר כהן: זה לא משנה כרגע מי הפרסונליים, הם יעמדו בפני
ביקורת. לא יהיו טובים, המועצה יכולה -
56
מועצה אזורית גזר
ישיבת מליאה מן המניין מס' ,30 מיום ראשון, 13.02.2022
גב' רותם ידלין: תודה.
מר רן שדה: תודה. קודם כל אני מסכים עם כל מילה שצריך
להרים פה את הכסף מהרצפה, ואני מסכים עם יהודה שחברה כלכלית כגוף
גמיש יכול לעשות את זה, והכי טוב מכולם.
מה ששמעתי מנריה, אני חושב נריה דבר ראשון שאתה צריך עכשיו ברגע זה
להתפטר מהחברות שלך בוועדת הנהלה וכספים של המועצה.
מר נריה הרואה: אני אשמח..
מר רן שדה: ואם לא אז אני קורא לראשת המועצה לפטר את
נריה מוועדת הנהלה וכספים.
גב' יהודית דהן: מה זה הגזמת.
מר רן שדה: אני אסביר למה.
דובר: למה? כי יש לו דעות שונות?
מר רן שדה: לא.
(מדברים יחד)
גב' יהודית דהן: אתה תעשה את זה...
57
מועצה אזורית גזר
ישיבת מליאה מן המניין מס' ,30 מיום ראשון, 13.02.2022
מר רן שדה: אני באמצע הדברים, אני אסביר לך למה.
גב' יהודית דהן: אל תסביר לי.
מר רן שדה: את שואלת, אז אני אגיד לך.
גב' יהודית דהן: תחזור בך, תחזור בך, אל תסביר לי.
מר רן שדה: לא, אני לא אחזור בי.
גב' יהודית דהן: אל תחזור בי. תגיד מה שם אותך?
מר רן שדה: סליחה, אני מדבר עכשיו.
(מדברים יחד)
גב' יהודית דהן: הוא יותר מניפולטיבי ממה שנריה עשה.
גב' רותם ידלין: יהודית, הייתה ישיבת הנהלה.
גב' יהודית דהן: אל תגזים.
מר רן שדה: לא, אני לא אגזים.
גב' יהודית דהן: תכבד.
58
מועצה אזורית גזר
ישיבת מליאה מן המניין מס' ,30 מיום ראשון, 13.02.2022
מר רן שדה: סליחה, אני מכבד אגב.
גב' יהודית דהן: לא, אתה לא מכבד.
מר רן שדה: לא, אני מכבד.
גב' יהודית דהן: אם זה נקרא מכבד אבוי לנו.
מר רן שדה: אני מאוד מכבד, ואני אסביר לך למה. כי הוא, ואמר
יהודה, תבוא מראש תשב, אתה חבר הנהלה.
גב' יהודית דהן: די, גם אני אף פעם מראש לא שואלת, אין לי זמן.
מר רן שדה: סליחה, תבוא מראש, סליחה אני מדבר. תבוא
מראש, תשב כחבר הנהלה רציני, והוא רציני. הוא אדם רציני, אני לא בא אליו
באופן אישי כמליאה.
גב' יהודית דהן: ברור, הוא מאוד רציני, הוא הכי רציני פה.
מר רן שדה: לא, זה לא אל נריה אני מסתכל באופן אישי.
גב' רותם ידלין: תענה אחרי זה, רן, יהודית.
גב' יהודית דהן: מותר לי להביע את דעתי.
59
מועצה אזורית גזר
ישיבת מליאה מן המניין מס' ,30 מיום ראשון, 13.02.2022
מר רן שדה: אבל אני באמצע, את מפריעה לי.
גב' רותם ידלין: יהודית, את אחרי רן. יהודית את אחרי רן, תני לרן
לסיים.
מר רן שדה: את מפריעה לי.
מר נריה הרואה: אני אגיד לך שאני אשמח לתקן את רשימת חברי
הוועדה -
מר רן שדה: סליחה, אבל אני באמצע. אני אין לי שום דבר אישי
עם נריה, אני שם את זה על השולחן.
גב' כרמל טל: רן תתקדם.
גב' רותם ידלין: רן שדה אתה מדבר. אחר כך רן שובע, אחר כך
יהודית, אחרי זה איתי, אנא שמרו על תרבות דיון.
מר רן שדה: אז אני מבקש תיתנו לי להשלים את דבריי, אני
מכבד את נריה, הוא עושה עבודה מעמיקה אגב, כל הדברים שהוא אמר, זה
אחרי שהוא קרא את החומרים. דרך אגב אני מעריך אותו באופן אישי, אבל
אני חושב שהוא לא יכול להיות חבר הנהלה מאוד פשוט.
הוא יכול להיות חבר מליאה, הוא יכול להיות חבר בוועדות אחרות, אין בעיה.
60