פרוטוקול ועדת מליאה מס' 39
מועצה אזורית גזר
לוגו המועצה האזורית גזר
פרוטוקול
ישיבת מליאה מן המניין 39
מיום ראשון, ב' באייר תשפ"ג, 23/04/2023
- הופק ע"י: בונוס פרוטוקולים בע"מ, טלפון: 03-5373237 –
מועצה אזורית גזר
פרוטוקול ישיבת מליאה מן המניין 39
מיום ראשון, ב' באייר תשפ"ג, 23/04/2023
משתתפים:
גב' רותם ידלין - ראשת המועצה
מר ישראל פרץ - חבר מועצה
גב' יהודית דהן - חברת מועצה
מר יואל ויינגרטין ג'ינג'י - חבר מועצה
גב' נעמה מאירי-מקוב - חבר מועצה
מר איתי שייביץ - חבר מועצה
מר אבי אביטל - חבר מועצה
מר איתי ברדה - חבר מועצה
מר אלעד לוי - חבר מועצה
מר אמיר קרסנטי - חבר מועצה
גב' דרורה בלגה - חברת מועצה
גב' רחל צוריה - חברת מועצה
מר נריה הרואה - חבר מועצה
מר משה פולאקוביץ - חברת מועצה
מר שנייויס יהודה - חבר מועצה
מר תמיר ארז - חבר מועצה
גב' רונית ויתקון ברקאי - חברת מועצה
מר אורי נדם - חבר מועצה
מר רמי ליבר - חבר מועצה
חסרים:
גב' צביה אלבז - חברת מועצה
מר גד איצקוביץ' - חבר מועצה
מר רן שדה - חבר מועצה
מר עמיר כהן - חבר מועצה
2
מר רן שובע - חבר מועצה
גב' חיה לזר נוטקין - חברת מועצה
מר יוסי בסעד - חבר מועצה
מר ויקטור חמני - חבר מועצה
מר ראובן ביטן - חבר מועצה
מר יוחנן יומטוביאן - חבר מועצה
מוזמנים:
גב' כרמל טל - מנכ"לית
עו"ד חן סומך - יועמ"ש
מר דוד גמליאל - גזבר
גב' עמירה מוסקוביץ - מבקרת המועצה
מר עמית קפוזה - מהנדס המועצה
גב' אילנית ביטון - מ. לשכת ראשת המועצה
גב' אופיר עלוה - עוזרת ראשת המועצה
על סדר היום:
.1 עדכון ראשת המועצה.
.2 אישור פרוטוקול מליאות ,36 ,37 .38
.3 אישור תב"רים.
.4 אישור מחיקת חובות והסכמי פשרה על פי נוהל .5/2012
.5 אישור המלצות ועדת ביקורת לדו"ח כספי מבוקר, ודו"ח מפורט לשנת .2021
.6 התאמת תחום השיפוט – טרמינל .6
.7 התאמת מרחבי תכנון - כללי.
.8 אישור מחודש להגשת תב"ע בית עלמין כרמי יוסף.
.9 אישור מליאת המועצה להגדלת ההתקשרות עם חברת א.ש. בינה לצורך הקמת מערכת ישות
תושב ומרחב אישי.
3
.10 דו"ח הממונה על תלונות הציבור לשנת .2022
.11 אישור הרכב ועדת בחירות.
.12 אישור יציאה למשלחת לעיר התאומה גרימא בגרמניה.
.13 אימוץ חוק עזר למבנים מסוכנים )תיקון(.
.14 אישור זכות חתימה למזכירת בית ספר שלהבת בנים.
תוספת לסדר היום:
הוספת תב"ר לקירוי הבריכה המועצתית.
הורדת תב"ר תוספת השתתפות בעלים אגודת יד רמב"ם.
אישור מורשה חתימה למזכירה בתיכון איתן.
4
* אישור סדר היום.
גב' רותם ידלין: ישיבת מליאה ,39 אנחנו מתחילים.
מתחילים עם אישור הוספת והורדת נושאים מסדר היום. בסעיף תב"רים אנחנו
מוסיפים את קירוי הבריכה המועצתית ומורידים את השתתפות בעלים אגודת יד
רמב"ם. ואנחנו מוסיפים לאישור מורשי חתימה בבתי ספר את המזכירה בתיכון איתן,
בנוסף למזכירה והמנהל בשלהבת בנים.
שאלות? בואו רק נצביע על זה. נלך הפוך בסדר? מתנגדים יש? נמנעים יש? תודה.
אושר פה אחד. אנחנו מתקדמים.
החלטה: הוחלט פה אחד לאשר את סדר היום ואת התוספת לסדר היום.
.1 עדכון ראשת המועצה.
גב' רותם ידלין: סעיף ראשון עדכון.
עדכון שכר במגזר הציבורי - זה יהיה העדכון הראשון. את מועד הישיבה היום בעצם
דחינו בגלל שלא היה ברור מה הולך להיות בהסכמי השכר במגזר הציבורי. חשוב לנו
לעדכן אתכם במה מסתמן, מה קורה, ואיפה תהיה ההשפעה על תקציב המועצה
בשלבים מתקדמים יותר.
טרם נחתם הסכם מסגרת במגזר הציבורי, אבל הגיעו להסכמות הראשוניות. ההסכמות
מדברות על הטבת תנאי העסקתם של עובדי המגזר הציבורי כולו, עם תוספת שכר של
%,11 שתשולם בכמה פעימות, וכרגע מה שכבר שולם זה מענק גובה מחיה, בסך של
6,000 ₪ לעובד שעובד %100 משרה. המענק שולם בראשון לאפריל לכלל העובדים.
אגיד שנתנו לנו אפשרות מהממשלה וממרכז שלטון מקומי לשלם רק חלק מהסכום,
5
ויש הרבה רשויות ששילמו רק 1/3 מהסכום לפני חג הפסח. אנחנו בחרנו, לאור העובדה
שהייתה התחייבות מוקדמת כלפי העובדים במגזר הציבורי בכלל )לא התחייבות שלנו(,
הייתה אמירה שישולם מלוא המענק, אז אנחנו בחרנו לא להשאיר את העובדים ככה
תלויים על בלימה, אלא לשלם את מלוא המענק במשכורת שלפני חג הפסח. עוד 3
דברים שמצויים בהסכם: קיצור שבוע העבודה בשעתיים, תיקוני שכר לסקטורים
ייחודיים וכן הוספת יום שבתון במימונה, שגם זה כבר קרה בפועל. אחדד שוב
שההסכם הזה טרם נחתם, ואנחנו שילמנו מתקציב המועצה כרגע את המענק הזה, ללא
כל שיפוי.
הרפורמה השנייה שקורית במקביל זו הרפורמה בשכר של תומכות חינוך, סייעות,
סייעות בגני ילדים, סייעות בית ספר. זו רפורמה שכבר נחתמה. רפורמה מאוד חשובה.
השכר של הסייעות היה בעיניי מתחת לכל ביקורת.
מר אמיר קרסנטי: בדיחה, בדיחה. בדיחה, אני אגיד את זה.
גב' רותם ידלין: תודה.
מר אמיר קרסנטי: אני יכול להגיד, את אולי לא.
גב' רותם ידלין: אמיר יכול להגיד מה שאני לא יכולה להגיד ולשמחתנו
נאבקנו על זה, כולל יום שביתה, ותודה על ההבנה. הוחלט על העלאת שכר היסוד, על
תוספת ותק, על תוספת הכשרה מקצועית ועל תמריץ התמדה ואי היעדרות מעבודה.
המשמעות היא שאם בחודש עבודה סייעת לא נעדרת, אז יש לה תוספת תמריץ, תוספת
לשכר. וגם קיצור שבוע עבודה.
ל- 2 ההסכמים האלה תהיה משמעות בשכר המועצה בשנה זו ובשנים הבאות. מכיוון
6
שחלק מההסכמים עדיין לא נחתמו אנחנו לא מביאים לכם היום עדכון תקציב,
ובישיבה הבאה יהיה עדכון תקציבי שייקח בין השאר בחשבון את העניין הזה.
מר אמיר קרסנטי: רגע, זה לא משרד החינוך.
גב' רותם ידלין: בעדכון השכר, סייעות זה עובדות מועצה, יש שיפוי לחלק
מהעובדים, יש שיפוי לעובדים בחינוך, יש שיפוי לפסיכולוגים, לעובדים סוציאליים.
אבל אין שיפוי לעובדי מועצה רגילים. יש שיפוי אמרתי לעובדים סוציאליים. בגלל
שעוד לא הכול סגור כמו שאתם רואים, לא הכול נחתם, אנחנו נביא לכם את זה בישיבה
הבאה לאישור. דחינו את הישיבה הקודמת להיום בגלל העניין הזה, היה חשוב לנו
לתת לכם רגע עדכון ביניים, ולעדכן אתכם לקראת הבאות.
מתקדמים. יש לנו גם כמה גאוות לדווח עליהם.
קיבלנו מקום ראשון בקרב המועצות האזוריות בדיגיטל - אתם יודעים עברנו מהפכה
דיגיטלית . תמכתם בנו בהחלטות, העברנו לכם גם סקירה של הדברים האלה לאורך
התקופה. זה ככה תמיד כיף לראות שזה קורה באמת ושאנחנו קוצרים פירות. אז הגענו
ראשונים במועצות האזוריות. חשוב להגיד שהמדד אובייקטיבי. ומקום 15 בסך הכל
ברשימה הארצית יחד עם עיריות מאוד מאוד גדולות, ותקציבים גדולים משלנו
בהרבה. אז כבוד לכרמל טל ולשרלי שוורץ ותודה רבה.
הן לא עוצרות שם, אנחנו במקום ראשון בשקיפות - שגם זה יעד ששמנו לנו כמליאה
בתחילת הדרך, להיות שקופים יותר, גם זה מדד אובייקטיבי של עמותת שקיפות
בינלאומית ישראל. ואנחנו במקום הראשון בין כלל המועצות האזוריות, ובמקום
ה תשיעי ברמה הארצית. שקיפות זה גם השידור הזה כדוגמא. יש הרבה מאוד
קריטריונים של תקציב, עד כמה הוא מפורסם ועד כמה הוא מפורט, אתם מכירים את
הדרך שבה אנחנו מפרטים תקציב. חוזים, תשתיות, מכרזים גם של רכש וגם של כוח
7
אדם. נתונים על הסביבה, נתוני חירום. אז גם כאן כבשנו את המקום הראשון וזו
שמחה גדולה. הרבה מאוד עבודה של גליה באגף הדיגיטל, ושל כולנו כארגון. בעינינו
שקיפות בונה אמון, גם אמון של התושבים, גם אמון פנימה של העובדים. ואנחנו גם
בזה מתקדמים.
ציון נוסף שקיבלנו 90 במדד ההון האנושי ברשויות מקומיות - שוב, ציון של משרד
הפנים שבוחן את כוח האדם, ניהול כוח האדם בעצם ברשות במועצה. קיבלנו פה ציון
,90 שזה ציון גבוה בכל קנה מידה.
את הנתון הבא בעצם נתנו לנו תושבים. זה התוצאות של סקר שביעות הרצון שלנו
האחרון.
*** הקרנת סרטון ***
גב' רותם ידלין: אז אלו הנתונים של סקר שביעות רצון האחרון שעשינו. אני
מניחה שראיתם את זה גם כששלחנו את זה. ממשיכה קצת לפעילויות ברשותכם.
הראשון זה אירוע פתיחת חוות הרצל. חלקכם הגעתם. בעצם השקנו את השלב הראשון
של הפיתוח של חוות הרצל כולה. אזכיר לכם, יש לנו פה תכנית משותפת עם קק"ל,
שגוייסו אליה 40 מיליון ₪ בתוכנית חומש מקק"ל. השלב הראשון זה בעצם היה שיקום
של בית הרצל עצמו, הושקע פה סכום של מיליון ₪ שהתקבלו מקק"ל. הבית הזה הושק
כבית תרבות והוא חלק מהעבודה שעשינו בתחום המורשת. פתחנו את זה בערב מאוד
חגיגי, תראו איזה יופי ההקרנה על הבית עצמו, הווידאו ארט שנעשה על הבית עצמו.
זה בית של תערוכות מתחלפות. הנושאים הם בעצם הנושאים של החווה - ייעור,
התיישבות, מורשת וחקלאות. זה היה ערב מקסים ואנחנו ממשיכים להפעיל את חוות
הרצל כבית תרבות עונתי. יש גם סיור שמע שפתוח לכולם. הווידאו ארט היה לאותו
ערב, אבל עוד נעשה שם ערבים נוספים, ואני ממליצה.
שבוע לאחר מכן נערכה צעדת הרצל המסורתית שלנו - הפעם צעדו 2,000 צועדים
8
וצועדות ב- 3 מסלולים בדרגות קושי שונות, כולל מסלול אחד שהותאם לעגלות
וכיסאות גלגלים. הצעדה כולה כמו השינוי שעבר עלינו, דיברה על הקשר בין האדם
לאדמה, דיברה על קיימות. עשינו לאורך הצעדה הרבה מאוד תחנות. ניטור פרפרים,
מנדלות, אפיית פיתות, מרכז המחול של המועצה שהופיע. אפשר לראות חלק מהדברים
פה מאחוריי בתמונות. זה הסתיים בפסטיבל בסימן קיימות. לא היה שם בכלל חד
פעמי, זה היה מאוד יפה לראות. ובתערוכה של אומנים ואומניות מקומיות.
שבועיים קודם לכן - האביב אין מה לעשות, זה העונה שלנו - שבועיים קודם לכן אבל
בעצם גם לאורך כל החודש האחרון, היו שלושה מקטעים בטור-גזר שנערך במתכונת
קצת שונה. במקום אירוע אחד גדול, עשינו בעצם 3 מקטעי רכיבה לאורך שביל גזר,
במקטע ,1 במקטע 3 ובמקטע ,4 בימי שישי. אחד היה בחופש, 2 היו בצהריים. זה בעצם
התאפיין יותר ברכיבה שהותאמה למשפחות. בכל טור היה אמן, שבנה עם המשתתפים
אומנות חזותית טבעית. זה היה אירוע מקסים.
בקייטנות בחג הפסח נתנו מענה ל- 1,660 ילדים במועצה בשלל קייטנות, גם בתוך בתי
הספר וגני הילדים, ב קייטנות יותר מסורתיות. אבל גם בתחום הכדורסל, ההתעמלות,
האקרובטיקה, והמחול. זה ב- 5 ימים של החופש לפני החג.
עוד בתחום השירותים החברתיים. חודש פברואר היה חודש יוצא מן הכלל, הרעיון
היה להעלות מודעות להשתלבות של אנשים עם צרכים מיוחדים בחברה ובקהילה.
עשינו שלל פעילויות, גם בגני הילדים ובתי הספר וגם בקהילה. על כל אלה אחראית
שקד אריאב שהיא עובדת סוציאלית קהילתית שמתעסקת בתחום הצרכים המיוחדים.
פתחנו גם תכנית מנהיגות לצעירים, לא ילדים, אלא צעירים עם צרכים מיוחדים,
בשיתוף פעולה עם חוות המרחב הפתוח בכפר שמואל. משתדלים להמשיך ולעשות כמה
שיותר.
רגע אני קופצת לימים הנוכחיים. יום השואה - מסורת שהחלה בתקופת הקורונה, היא
חלוקת זרים ביום השואה. עובדות אגף רווחה חילקו ל- 181 ניצולי שואה שחיים
9
במועצה מאירופה ומצפון אפריקה. זו מבחינתנו גם הזדמנות להוקיר, אבל גם
הזדמנות ליצירת קשר להמשך פעילויות בכל השנה. להכיר את התושבים, שאת רובם
אנחנו מכירים. אבל ש וב לפתוח את הדלת להזכיר שאנחנו כאן, המצב משתנה לפעמים
משנה לשנה. וכמובן שעוד טקסי יום השואה במתכונת יישובית קהילתית ביישובים.
אתמול היה לנו ערב מאוד מיוחד, ערב שרים וזוכרים של חבורת הזמר שהשתתף בו גם
יהורם גאון. הערב הועבר בשידור ישיר לכל התושבים, שוב, לקחי קורונה שאנחנו
ממשיכים ליזום כי הם עובדים. אז תודה למי שהגיע והיה. אנחנו לקראת יום הזיכרון
ויום העצמאות - טקסי ערב יום הזיכרון שוב ביישובים במתוכנת קהילתית. למי
שמעוניין אנחנו ב- 9:00 בבוקר בטקס יום הזיכרון בתיכון הרצוג, זה טקס בהשתתפות
משפחות שכולות של בוגרי בית הספר. מתקיים מידי שנה לפני הצפירה, כדי שהם
יספיקו לעלות אחר כך לקברים של יקיריהם. בשעה 11:00 שוב כמו בשנים האחרונות,
חיברנו בין בתי ה ספר לאנדרטה או לבית עלמין. יהיה טקס בבית העלמין בקיבוץ גזר
בהשתתפות תלמידים נבחרים מתיכון הרצוג. טקס באנדרטת לח"י בהשתתפות בנות
האולפנה. וטקס באנדרטת אפרים-
דובר: זה לא אנדרטה, זה קבר.
גב' רותם ידלין: זה קבר נכון, אפרים צ'יזיק ביער חולדה, תודה איתי,
בהשתתפות תלמידי תיכון איתן. כל הדברים האלה דברים שאנחנו עושים ב- 5 השנים
האחרונות.
משם נצא לאירועי יום העצמאות. גני הילדים ערכו השנה את יום העצמאות במתכונת
יישובית, התאחדו הגנים בכל יישוב וחגגו יחד. אתם יכולים לראות פה את החגיגות
בחולדה הבוקר. ומשם אנחנו נעבור לאירועי מוצאי יום העצמאות. אז כמו שאתם
זוכרים בשנה שעברה ערכנו סקר אחרי 3 שנים שניסינו כל מיני אפשרויות לחגיגות.
10
את תוצאות הסקר הראינו לכם כאן בישיבה, והחלטנו ביחד שאנחנו נשלב בין 2
העדפות הראשיות של התושבים - הוחלט שנעניק 10,000 ₪ לכל יישוב לקיום טקס יום
עצמאות קהילתי ביישוב בערב עצמאות, ונעזור למי שצריך בהפקות. וכן הוחלט שיהיה
אירוע מועצתי משותף בצאת החג. אז זה האירוע שקורה במוצאי יום רביעי. אז עד
כאן השבוע הזה.
אציג קצת את ה שבוע הבא, בדרך כלל אנחנו לא עושים את זה אבל זה חשוב. נוף
ילדותי הפך להיות משבוע אחד בו צוין לתוכנית כוללת שילדי כיתות ג' עד י"ב לוקחים
בה חלק. לכל שכבה במועצה יש תכנית משלה, שעוסקת בתחום אחר. ובמהלך השבוע
הבא, כל בתי הספר יוצאים למרחבים שונים במועצה, פוגשים דמויות מהקהילה, אם
זה ביישובים, אם זה במועצה עצמה, הם באים לדבר איתנו, נצמדים אלינו לראות את
העבודה שלנו, מטיילים על שביל גזר, מבקרים באתרי מורשת. כולם מגיעים לכל מקום
ומבחינתנו זה חגיגה. ליטל ורונית מובילות את זה באגף חינוך. והן באמת לקחו רעיון
והפכו אותו להיות תכנית חינוכית יפהפייה. אגב עכשיו הם זכו, הכניסו אותם להיות
אקסלרטור של הסתדרות המורים לאיך מחברים רשות מקומית למורשת שלה. שוב,
עוד פרגון בשבילם.
זו דוגמא מהתוכנית שאנחנו מריצים כבר כמה שנים. היא הייתה התוכנית השכבתית
הראשונה. תכנית שמחברת בין כל כיתות י' שלנו, יוצאים ביחד. התוכנית שנתית,
המטרה היא בעצם להפגיש בין דתיים וחילוניים לדבר על ערכים משותפים במדינה,
זהות משותפת במועצה. הם עושים 3 מפגשים לאורך השנה, אנחנו מדייקים את זה
משנה לשנה, משפרים את זה משנה לשנה. ובעיקר נותנים לילדים שלנו להכיר אחד את
השני.
אם אנחנו כבר מדברים על זה, אז עדכון אחרון. ביום הראשון הקרוב צמח מפגש
הקשבה, מפגש מעגלי שיח, בעצם עלה מתוך אגף חינוך, עלה מתוך תושבים שמודאגים
מהמצב כרגע במדינה. וביקשו שאנחנו ניקח רגע אחריות על קיום מעגלי שיח. יש לנו
11
בגזר את כל הדעות האידיאולוגיות השונות. מתוך הבנה שהדרך לפתרון של שוני
אידיאולוגי הוא גם שיחה משותפת. זה קורה ביום ראשון הקרוב פה באשכול הפיס.
אני חושבת שאתם מנהיגים קהילתיים, ואשמח לראות אתכם בשיח הזה גם. אפשר
להירשם באתר המועצה בהרשמה מראש. אתם כמובן יכולים גם לבקש מאיתנו, בסדר?
עד כאן העדכון שלי.
.2 אישור פרוטוקול מליאות ,36 ,37 .38
גב' רותם ידלין: אני עוברת לסעיף ,2 אישור פרוטוקולים של מליאות ,36 לא
כתוב פה מאחורה, אצלכם זה כתוב בסדר היום. ,36 37 ו- .38 הערות למישהו? אז
נמנעים? מתנגדים? אין. פה אחד, תודה.
החלטה: הוחלט פה אחד לאשר את פרוטוקול מליאות ,36 ,37 .38
.3 אישור תב"רים.
גב' רותם ידלין: תב"רים. יש לנו 3 תב"רים חדשים ותב"רים נוספים
לשינויים. התב"רים החדשים הם משמעותיים.
קירוי בריכת השחייה בבית חשמונאי. כזכור, אישרתם לנו לצאת לתכנון של בית
תרבות פנאי וספורט, וישנם 2 חלקים, הקומה השנייה שתוקם מעל חדר הכושר
והכניסה לבריכה בבית חשמונאי, שעדיין נמצאת בתכנון, וקירוי הבריכה. סיימנו את
התכנון של הקירוי. הפרויקט הזה, ככול שתאשרו אותו היום, יוצא לביצוע בסוף עונת
השחייה הנוכחית, דהיינו בספטמבר, אמצע ספטמבר תחילת אוקטובר, כדי שנוכל
לצאת לדרך. אנחנו צריכים בבקשה את אישורכם היום.
12
גב' רוני ת ויתקון ברקאי: רותם זה קירוי עונתי?
גב' רותם ידלין: זה קירוי עונתי.
השני זה תקציב שגייסנו מהמשרד לשירותי דת למקווה נשים ביישוב נוף איילון. סך
הכל 1,500,000 ₪, שגויסו מהמשרד לשירותי דת. זה הדבר השני.
התב"ר השלישי הוא פשוט יותר, סכום יותר פעוט, אבל גם אותו צריך לאשר כתב"ר.
סכום של 185,469 ₪, מהמשרד להגנת הסביבה וקרנות הרשות לחינוך סביבתי. לאן
ילך הכסף הזה? כמו שאתם רואים יש פה גם תוספת מצ'ינג שלנו על הסכום של המשרד
להגנת הסביבה. קודם כל על פיתוח כולכם מכירים את תכנית א' עד ג' של בתי הספר
היסודיים של חינוך יער. אנחנו בעצם מהתקציב הזה נבנה את תכנית ההמשך ל-ד' עד
ו', של חקר שמירה ושמירת טבע. אנחנו נשלים הסמכה של בית ספר נוסף, בית ספר
מעיין כבית ספר ירוק. הוא מצטרף ל- 6 ירוקים אחרים ול- 2 בתי ספר בתהליך הסמכה.
ונמשיך לתמוך במיזמים קהילתיים אקולוגיים, קול קורא שאנחנו מוציאים ליישובים
למיזמים אקולוגיים, והם חוזרים אלינו, זה יאפשר לנו לתקצב גם את זה.
אז אלה שלושת התב"רים הגדולים. יש לפניכם גם תב"רים לעדכונים ותב"רים
לסגירה. חלק ממה שתוכלו לראות בהם זה הכנסה של תקציב של אגודות פנימה, כדי
לחזק את התב"ר שהמועצה נותנת ליישובים שלהם. שאלות?
מר אמיר קרסנטי: יש יישובים שלא משתמשים בתב"רים?
גב' רותם ידלין: בגדול אנחנו ב- 3 חודשים האחרונים ישבנו כמעט עם כל
היישובים שלכם, נשארו 3 יישובים שטרם ישבנו איתם. אנחנו יושבים עם הוועדים
המקומיים באופן שוטף לאורך השנה והפעם המטרה שלנו הייתה רגע לעשות יישור קו,
13
ו לוודא שאין יישוב שלא מוציא לפועל תכנון של תב"ר. בסך הכל אנחנו יושבים על זה
מידי חודש. אתם רואים גם מה מתקדם בכל היישובים שלכם. לא יהיה יישוב שלא
ימצה, ואם יהיה יישוב שלא ימצה, אז זה יהיה באישור. למשל בבן נון אנחנו בתכנון
של מועדון גדול, הם אגמ ו את הכסף בשביל זה. התכנון משתנה, מתקדם. עוד לא יצא
לפועל. במרבית היישובים, ככול שאני זוכרת רגע בשליפה, אנחנו מתקדמים, ואנחנו
לגמרי על זה. זאת אומרת מטרתנו היא שהם יוציאו לפועל פרויקטים. וכמו שאתה
רואה חלקם גם מכניסים יד לכיס ומוסיפים, מגדילים את התקציב של הפרויקט
מתקציבם.
מר אמיר קרסנטי: מה עם תב"ר לתשתיות וכבישים זה משהו זוועתי.
גב' רותם ידלין: אנחנו מסכימים, בגלל זה העברנו פה חוק לפני 3 שנים, הוא
התעכב כי חלק מחבר י המליאה עיכבו אותו. עכשיו הוא מתעכב בחתימות, כי מתחלפת
הממשלה ואין שר פנים. אבל ברגע שהחוק ייכנס לתוקף יתחילו להכנס תשלומים
והקופה תתוקצב, התהליכים האלה הם תהליכים ארוכים, כשדיברתי אתכם לפני 3
שנים על הצורך לחשוב לטווח ארוך על תשתיות בגלל שזה עולה הרבה מאוד כסף וצריך
זמן. אגיד שחלק מהיישובים בינתיים בחרו לשים את תקציבי הפיתוח שלהם, את כולם
או את רובם על שיקום תשתיות. כי הם לא רצו להמשיך ולחכות. לדוגמא זה גני יוחנן,
דוגמא נוספת זה עזריה.
מר אמיר קרסנטי: כן, אבל איפה הממשלה בעניין הזה?
גב' רותם ידלין: איפה הממשלה זו שאלה מצוינת.
14
גב' יהודית דהן: צודק, זה גם אחד הדברים, בסקר זה אחד הדברים היותר
חלשים.
גב' רותם ידלין: נכון, זה הדבר הכי חלש. אנחנו גם יודעים שזה הדבר הכי
חלש. בואו כולנו, אנחנו חיים בתוך עמנו-
מר אמיר קרסנטי: כן, אבל בסוף אנחנו מכניסים ידיים לכיסים של התושבים
בשביל לעשות כבישים, הדבר לא הגיוני.
גב' רותם ידלין: אבל אין דרך אחרת במרכז הארץ. זה היה אגב חלק
מההסבר לפני 3 שנים. אין דרך אחרת למועצה אזורית בדירוג סוציו 8 במרכז הארץ,
אף אחד לא יסייע לה, ואמרנו את זה כבר אז ביושר.
דובר: לא אלה ולא אלה.
גב' רותם ידלין: אף ממשלה, לא תיתן כספים לתשתיות, במרכז הארץ. זה
לא תלוי בשום דבר אחר, ולכן יש חוקים שנקראים חוקי עזר. יש היטלי סלילה והיטלי
תשתיות כמו בכל יישוב אחר זה המקור לתשתיות. היינו בדיון הזה מספיק פעמים.
אגב אולי באמת בעיכוב הזה שנעשה, כולנו מבינים עוד יותר את הצורך בשיקום
תשתיות ובחוק העזר.
מר אמיר קרסנטי: ובמסגרת... עוד פעם את הרג"מ.
מר אבי אביטל: טרמינל 6 יפתור לנו את כל הבעיות.
15
מר אמיר קרסנטי: זה יפתור את הבעיה, ואז אפשר להוריד את הסעיף הזה, כי
עד שיאשרו ועד שזה התב"ר יקום.
גב' רותם ידלין: זה כשיגיע היום.
מר אבי אביטל: דוד מסכים איתי, זה כבר טוב.
גב' רותם ידלין: יגיע היום לפתור את זה.
מר דוד גמליאל: אבל גם ישנה מהקצה לקצה את כל הכנסות המועצה, יכפיל
אותם.
מר אמיר קרסנטי: ואת הפיתוח, אז יש סיכוי שיורידו לנו מיסים.
מר דוד גמליאל: להוריד לא.
מר אמיר קרסנטי: כאילו אתה עכשיו אמרת את זה.
)מדברים יחד(
מר דוד גמליאל: סוציו 10 במינימום.
גב' דרורה בלגה: יש הפרדה בתב"רים בין תב"ר שמיועד לתשתית כביש לבין
שאר...?
16
גב' רותם ידלין: היום לא, חלק מהחקיקה שעשינו, אחת הבקשות שלכם
הייתה באמת לראות שזה חוזר ליישובים, ולכן התקציב תיעול וסלילה רצינו להפריד,
אבל שוב זה לא עוד לא יצא לפועל.
גב' דרורה בלגה: אז כיום אין הפרדה.
גב' רותם ידלין: נכון. והיישובים בוחרים. שוב אני אומרת, חלק מהיישובים
שלכם-
מר אמיר קרסנטי: היישובים... הם לא נתנו לעשות כבישים. לא נתנו לנו
לעשות כבישים.
גב' רותם ידלין: למי לא נתנו לעשות? אין דבר כזה, הוועדים המקומיים-
מר אמיר קרסנטי: רצינו לעשות את זה, אבל אמרתם לא, בסוף הם בנו פה
פארק אתגרי.
גב' רותם ידלין: ממש לא.
מר אמיר קרסנטי: זה בכפר שמואל.
גב' רותם ידלין: בכל אחד מהפרויקטים-
17
מר אמיר קרסנטי: רצינו לפני שנתיים.
גב' רותם ידלין: אמיר אתה שואל ואתה רוצה לקבל תשובה, אז רק שיהיה
ברור - הוועדים המקומיים הם אלה שבחרו את הפרויקטים, כולל בכפר שמואל. הוועד
המקומי הוא זה שבחר להיכנס לפרויקט כזה או אחר. גם אצלכם, אצל כולכם. הוועדים
המקומיים בוחרים את הפרויקטים, אנחנו לפעמים אומרים לא על פרויקטים שהם
נורא קטנים, או שהם נראים לנו שוליים ולא משנים פני יישוב. אבל בסוף יש יישוב
שבוחר לעשות כביש, יש יישוב שבוחר לעשות מגרש כדורסל, יש יישוב שבוחר מגרש
טניס. אני יכולה לא להסכים, אבל אני מזכירה לכם, הוועדים המקומיים הם אלה
שהאצלנו להם את האחריות להחליט מה הפרויקט של היישוב, כי הם אלה שקרובים
לתושבים, והם יודעים אם מה שהכי כואב. זה יכול להיות כביש - במקרה של גני יוחנן,
או מגרש כדורסל במקרה של גני הדר.
מר אמיר קרסנטי: לפני שנתיים אני יודע שזה לא היה ככה, רצינו לעשות כביש
ולא נתתם לנו. פתאום תב"ר לא לכבישים.
גב' רותם ידלין: אז שיהיה ברור בפרוטוקול, מה שאתה אומר זה לא נכון,
אתה מוזמן להוכיח את זה אחרת.
מר אמיר קרסנטי: אוקיי, אני אדחוף את זה פעם נוספת.
מר תמיר ארז: זה הכול בהתאם לכללים של התב"רים. יש לכללים
לתב"רים ולפי זה עובדים, זה הכול.
18
גב' רותם ידלין: כן, כן, חד וחלק. ועובדה, יש פה מספיק יישובים שאישרנו
להם לעשות כבישים - מצליח, יד רמב"ם, גני יוחנן, עזריה, וזה הרגע במי שאני רואה
כאן.
מר אבי אביטל: חסר לנו עכשיו... כבר 3 שנים לזה.
גב' רותם ידלין: נכון, והם אגמו תקציבים בשביל לעשות את זה, ולכן ברור
שאין מניעה לעשות כביש, ככול שזה מה שרוצים לעשות.
אז אני מביאה ברשותכם את סעיף התב"רים להצבעה. תב"רים חדשים, עדכון תב"רים
וסגירת תב"רים. מי בעד? נעשה את זה פוזיטיבי עכשיו.
גב' דרורה בלגה: מה שהוצג כאן עכשיו או שזה עוד לא.
גב' רותם ידלין: הכול.
גב' דרורה בלגה: כל אלו? הרשימה שקיבלנו פה.
גב' רותם ידלין: כן, תודה. בסדר? מישהו נמנע? מתנגדים? פה אחד, תודה
רבה.
אה סליחה, את צודקת היה לי עדכון על תל גזר, סכומים גדולים. שימו לב, זה פספוס
שלי. אז רגע, על אף שהצבענו אני אסביר גם את זה. גייסנו 4.1 מיליון ₪ נוספים
ממשרד התיירות ומשרד מורשת, זה 2.6 מיליון ₪ ממשרד התיירות ו- 1.5 מיליון ₪
ממשרד מורשת. תקציבים קול קורא שהייעוד שלהם הוא תל גזר, הגשנו את זה כתל
גזר. אתם רואים את המפה מאחוריי, זה בעצם תל גזר ממבט עילי. התקציבים שהיו
19
עד היום מרשות הטבע והגנים ממקורות אחרים אפשרו לנו בעצם לצאת לביצוע רק
ב מסלול הכחול, זה פחות או יותר מגיע מהכניסה לתל גזר עד מפעל המים. עשינו כמובן
בתקציבים קודמים את מפעל המים, הכשרה של הדרך. אבל התקציבים שנותרו לנו
אפשרו לנו לעשות רק את המסלול הכחול. ואנחנו בעצם הלכנו למשרד התיירות, הם
פתחו קול קורא, אנחנו הגשנו את תל גזר עבור המסלול הורוד, המסלול הסגול והירידה
שרואים אותה בצד. בעצם זה נקרא איגום משאבים. אגמנו עוד למעלה מ- 4 מיליון ₪
לטובת תל גזר מ- 2 משרדי הממשלה האלה, זה מצטרף לתב"ר שכבר קיים. נבהיר, אין
פה איזה פיתוח נוסף. את התוכנית בטח מי מכם שמחברי ועדת תיירות, כולכם מכירים
כבר. זה תמונות שכבר ראיתם. זה התכנון הקיים, הרעיון של להדגיש-
גב' דרורה בלגה: חברי ועדת-
גב' רותם ידלין: זו התוכנית שהוגשה.
גב' דרורה בלגה: ועדת?
גב' רותם ידלין: תיירות, הוצגה ממזמן.
מר אבי אביטל: התוכנית ישנה אבל בפועל זה עדיין...
גב' רותם ידלין: בדיוק, זו תכנית שראיתם כבר, בפועל לא היה תקציב לבצע
את כולה. ולכן יצאנו בגיוס הזה ממשרד התיירות ומשרד מורשת, והתקציבים האלה
אושרו לנו - במשרד התיירות עוד בממשלה הקודמת, ממשרד מורשת בממשלה
הנוכחית. ואנחנו רצים עם תל גזר קדימה. שוב, אין לנו כוונה לפתוח מעבר, לא מרכזי
20
מבקרים ולא פיתוח מוחצן כזה ואחר. אלא לקחת את התוכנית הזאת של הנגשת
שבילים, שתאפשר יותר בקלות לאנשים מבוגרים ללכת בתל גזר, למשפחות עם עגלות
ללכת בתל גזר, ולחוות אותו בצורה יותר משמעותית. אנחנו מתקדמים עם התוכנית
הזאת קדימה. אני מאוד מקווה שזה הגיוס האחרון, ושנוכל סוף סוף לסיים את
התוכנית הזאת.
מר איתי שייביץ: זה הולך לכלול גם, את זוכרת שדיברנו על זה בטור-גזר, זה
כולל גם את המעיין.
גב' רותם ידלין: זה כולל גם את המעיין.
מר איתי שייביץ: כן, וגם את הסטטוטורי שלו וגם את הזה שלו?
גב' רותם ידלין: גם הסטטוטורית. אבל התקציב הזה מאפשר לנו גם לטפל
במעיין. האמת שאפילו חלק מהתקציבים של המעיין זה תקציבים קודמים שכבר
אושרו, אם אתם זוכרים על ידי הקרן לשטחים פתוחים 0.7 מיליון ₪, שאישרנו לפני
שנה. אז המעיין היה כלול בתוך זה. הסיפור העיקרי מבחינתכם רגע זה הגיבוי שאנחנו
מבקשים מכם, אנחנו ממשיכים לגייס כסף לתוך הפרויקטים האלה. ושוב,
גב' דרורה בלגה: מה מתוכנן בעין ורדה?
גב' רותם ידלין: בעצם תל גזר ההכרזה שלו הורחבה גם על עין ורדה, אנחנו
רוצים להוציא משם, היום נכנסים פנימה טרקטורונים, רכבים, המקום לא נראה
מספיק משומר, כי הוא לא שייך לרשות הטבע והגנים היום. אנחנו נכנסים משקמים
21
אותו, ודואגים, אנחנו זה אנחנו ורשות הטבע והגנים, ודואגים שהוא ייראה כמו
שמעיין בתוך גן לאומי צריך להיראות.
גב' דרורה בלגה: שזה אומר מה?
גב' רותם ידלין: זה אומר מה שהסברתי כרגע, לא איך שזה נראה היום.
גב' דרורה בלגה: לא הבנתי מה הולכים לעשות בעין וורדה?
גב' רותם ידלין: מה הולכים לעשות בעין ורדה? הולכים לטפל ברכבים
שנמצאים בתוך עין ורדה. הולכים להפריד ביניהם לבין בני האדם. הולכים לסדר את
המעיין שייראה כמו שצריך.
דובר: לא לתת לרכבים להיכנס.
גב' רותם ידלין: לא לתת לרכבים להיכנס פנימה, להציב במקום שילוט
שאומר מה אפשר ומה אסור. לאסור על זה שילונו שם בלילה, כי זה דבר שקורה שם
היום, ואסור. וזה לא יכול לקרות בתחומים של גנים לאומיים. יש פה תכנית שלמה
של רשות הטבע והגנים.
מר ישראל פרץ: לשפר נגישות.
גב' רותם ידלין: התוכנית הגדולה, וזה רלוונטי מן הסתם לעין ורדה.
22
מר תמיר ארז: בטווח הרחוק זה לשפר אי נגישות, שתהיה גדר מסביב
ולא... בשטח.
גב' רותם ידלין: במקרה של עין ורדה זה לשפר אי נגישות בהחלט.
גב' דרורה בלגה: מה? לא הבנתי.
גב' רותם ידלין: במקרה של עין ורדה זה לשפר אי נגישות.
גב' דרורה בלגה: כיצד עושים את זה?
גב' רותם ידלין: דרורה יש תכנית.
גב' דרורה בלגה: לא, לא ראינו. רק עכשיו מציגים את זה. אין כאן הצגה של
זה פשוט, אז אני שואלת.
מר נריה הרואה: מה שהם עושים בדרך כלל, הם סוגרים את המעיינות ולא
נותנים להם להיכנס.
מר אבי אביטל: רק מניעת... מה יהיה שומר?
גב' רותם ידלין: הם מגיעים, מגיעים פקחים. יש פה תכנית גדולה, אנחנו
מניעים אותה כבר 5 שנים.
23
גב' דרורה בלגה: אז איפה אפשר לראות אותה?
גב' רותם ידלין: את יכולה לבוא אלינו, נתאם לך גם עם רשות הטבע והגנים
אם תרצי. יש פה תכנית גדולה, אני מדברת על כל תל גזר, דבר לא השתנה בה. לא
הקמנו מבנים, לא יצרנו תכניות שלא היו פה קודם. אגמנו משאבים בשביל להוציא
לפועל את התוכנית ברשות הטבע והגנים.
מר תמיר ארז: בקיצור מפתחים ושומרים על השטח.
גב' רותם ידלין: נכון. זאת המטרה. אני לא מביאה את זה שוב להצבעה,
בסדר? הצבענו גם על זה. ברשותכם אני מתקדמת. אז הצבענו על סעיף 3 פה אחד.
החלטה: הוחלט פה אחד לאשר את התב"רים הבאים:
תב"רים חדשים
מס' נושא סכום מקור מימון הבהרות
תב"ר ש"ח
1 קירוי בריכת שחיה אזורית 2,000,000 קרנות הרשות
בית חשמונאי
2 בניית מקווה נשים ביישוב נוף 1,500,000 המשרד לשירותי דת
איילון
3 קידום חינוך בנושא משבר 148,375 המשרד להגנת הסביבה
האקלים 37,094 קרנות הרשות
185,469
עדכון תב"רים
24
מס' נושא תקציב קודם מקור מימון הבהרות
תב"ר )₪(
801 הסדרת גישה ופיתוח 1,705,421 רשות טבע והגנים
תל גזר 0
0
1,705,421
2,650,000 משרד התיירות מותנה באישור חשב משרד
1,500,000 משרד המורשת מותנה באישור חשב משרד
5,855,421
720 סולר וחשמל 200,000 קרן דת ביצוע הסתיים
למקוואות 200,000
100,000 קרן דת
300,000
770 שיפוץ 12 גני ילדים 500,000 מפעל הפיס
500,000
)(23,158 מפעל הפיס
476,842
781 שדרוג אולם ספורט 600,000 משרד התרבות והספורט
ישיבה תיכונית 600,000 קרית החינוך שעלבים
השתתפות בעלים
שעלבים 0 קרנות הרשות
1,200,000
)(300,000 השתתפות בעלים
300,000 קרנות הרשות
1,200,000
785 בית כנסת נוף איילון 450,000 המשרד לשירותי דת
250,000 השתתפות היישוב יישוב נוף איילון
0 השתתפות בעלים עמותת ביכנ"ס נוף איילון
700,000
השתתפות היישוב
200,000
השתתפות בעלים
960,000
1,860,000
787 גן ילדים בכפר ביל"ו 955,000 משרד החינוך
930,000 קרנות הרשות
1,885,000
משרד החינוך
1,982
1,886,982
710 פיתוח ובינוי 5,000,000 קרנות הרשות
במוסדות החינוך 1,700,000 הלוואה
ובמועצה 6,700,000
השתתפות בעלים
200,000 אגודה כרמי יוסף
6,900,000
804 שיפוץ מחלקת רווחה 125,000 השתתפות היישוב יישוב בית חשמונאי
ופיתוח סביבתי 125,000 השתתפות בעלים ביכנ"ס בית חשמונאי
500,000 משרד הרווחה
קרנות הרשות
1,095,000
25
TTTTTTTeeeeeeexxxxxxxttttttt DDDDDDDuuuuuuummmmmmmmmmmmmmyyyyyyy
1,845,000
)(400,000
קרנות הרשות
400,000
מפעל הפיס
1,845,000
תב"רים לסגירה
מספר שם תב"ר ביצוע הערות
תב"ר )₪(
735 בינוי ישיבת שעלבים- קידום תכנון 322,457
לסגירה
770 שיפוץ 12 גני ילדים 476,842
לסגירה
772 פיתוח ושיפוץ מוסדות חינוך ויישובי המועצה 2,000,000
לסגירה
778 שיפוץ ובינוי אתרי מורשת 500,000
לסגירה
.4 אישור מחיקת חובות והסכמי פשרה על פי נוהל .5/2012
גב' רותם ידלין: ואנחנו עוברים לסעיף .4 דוד בבקשה.
מר דוד גמליאל: חברים, צרפנו לכם חומר לגבי מחיקת חובות של נישומים,
על פי נוהל ,5/2012 כפי שעשינו במהלך הקדנציה. חלק מהחובות, סעיף 338 זה
נישומים שאין להם נכס, ו- 339 זה לנישומים שיש להם נכס. סך החובות שאנחנו
מבקשים למחוק זה 1,195,000 ₪ לעומת הכנסות של 503,000 ₪, ולגבי 338 נישומים
שבפשיטות רגל ולא נמצאים פה ואין להם נכסים של 723,429 ₪. הרשימות האלה
למעשה נבדקו במהלך החצי שנה האחרונה ישבנו על כל התיקים שיש להם חוב ותק
של 30 שנה 25 שנה, והגענו לפשרות. ומאידך גם הגענו למחיקות חובות. ועדת הנחות
אישרה את הפשרות והמחיקות.
26
גב' יהודית דהן: הפשרות זה בעצם מתוך המיליון ₪ 500,000 ₪, ואלה שאין
ברירה זה...
מר דוד גמליאל: בדיוק, 1,195,000 ₪. זהו. שאלות אם למישהו יש, אם לא-
גב' יהודית דהן: מה קונים ב- 500,000 ₪?
מר ישראל פרץ: אני רציתי לשאול... בפעם שעברה... שאלתי מה הצפי לשאר
התיקים שעומדים על הפרק, ואמרתם שתבדקו ותציגו על מה מדובר. אתה יודע להגיד
לי?
מר דוד גמליאל: אני לא יודע להגיד לך עכשיו תשובה ישירה לשאלה הישירה.
אבל אני רק יודע להגיד לך, שאנחנו נלחמים על כל תיק. הרבה תלוי גם בבעל החוב.
יש הרבה בעלי חובות שלמעשה לא מעוניינים לסגור את החוב, לא הם ולא היורשים
שלהם. ולכן קשה לי לומר לך מה הצפי לחצי שנה הקרובה או לשנה הקרובה.
גב' יהודית דהן: אבל מה האחוז לפחות של מה שעכשיו דיברת עליו?
מר דוד גמליאל: מה אחוז מסך החובות הכלליים?
גב' יהודית דהן: כן.
מר דוד גמליאל: %,20 %.15 זה משמעותי. משמעותי.
27
מר ישראל פרץ: קודם כל אני חושב שאפשר לבדוק את זה, וצריך לקבל
תמונה קצת יותר מדויקת, במגבלות האפשריות, שנראה על מה אנחנו מדברים. בכל
זאת זה סכומים גדולים, זה לא סכומים קטנים.
מר דוד גמליאל: ודאי.
מר ישראל פרץ: זה דבר אחד. דבר שני, אני הייתי רוצה שהמועצה תיתן
איזה מ סר שזה פה לא המדיניות למחוק את החובות. להעביר מסר שכדאי לתושבים
לא לשלם ולהגיע להסדרים עתידיים. צריך איזה מסר, הבהרה בעניין הזה. אני יודע
שזאת לא מדיניות המועצה.
מר דוד גמליאל: לא, לא, זה לא קשור.
מר אמיר קרסנטי: כשמישהו מכריז פשיטת רגל אתה יכול לתפוס...
)מדברים יחד(
מר דוד גמליאל: חבר'ה רק שתנוח דעתכם-
מר אמיר קרסנטי: לא, זה לא הגיוני-
מר דוד גמליאל: ישראל, תנוח דעתך, יש מדיניות מאוד ברורה-
מר אמיר קרסנטי: זה חברות, זה רק חברות.
28
מר דוד גמליאל: הקריטריונים מאוד ברורים, ומי שלא משלם יש הליכים
מאוד דרקוניים , הן בנושא של עיקולים מנהליים, והן בנושא של עיקולים משפטיים.
ואם אחרי כל... האלה אנחנו לא מוציאים כסף, גם על פי הנוהל שהעברנו פה.
מר אבי אביטל: זה כן יוצאים מן הכלל, זה לא-
מר דוד גמליאל: קבענו נוהל.
מר ישראל פרץ: אני לא מדבר על המקרים האלה שמטפלים. אני מדבר על
המסר הכללי, שיכול לתת פה.
מר דוד גמליאל: אנחנו אוכפים ללא פשרות
מר ישראל פרץ: רושם שכביכול אפשר איך שהוא לא לשלם-
מר דוד גמליאל: ישראל %94 גבייה מעבירים לך שם המסר עובר. %94 גבייה.
גב' רותם ידלין: אני יודעת שיכול להיות שלכם זה מרגיש לפעמים, בגלל שזה
חוזר הרבה, חוזר בערך אחת ל- 2 ישיבות, זה חוזר לכאן כי זה מסוג הדברים שאנחנו
צריכים להביא לכם. אבל בואו נזכור שבסוף אחוזי הגבייה במועצה אזורית גזר בשנה
שעברה עמדו על %94 גביית ארנונה. זה מהגבוהים בארץ. זה יוצא דופן. כמו שאתם
יודעים אנחנו מפעילים אכיפה כמו שאמר דוד, אנחנו מגיעים גם לעיתים לעיקולים,
לדברים שהם פחות נעימים. אזכיר שפעם לא היו מוציאים פה עיקולים, לא סגרו חובות
אבודים. אז אומנם אליכם זה מגיע כמחיקת חובות, כי זה מצריך את אישורכם. אנחנו
29
לא נעשה דבר כזה בלי אישורכם. אבל בפועל תזכרו את הצד השני של המטבע, %94
גבייה שנתית. זה בעצם מחקנו פה היום, כמה אמרת יהודית? בכסף, אמרת מיליון ₪?
גב' יהודית דהן: 1,200,000 ₪.
מר דוד גמליאל: 1,900,000 ₪ בערך.
גב' רותם ידלין: אנחנו גבינו בשנה שעברה למעלה מ- 100 מיליון ₪ בארנונה,
בואו נבין את הפרופורציה. אנחנו לא מוותרים על שום שקל. יש פה אגף גבייה יעיל
וטוב. בגל ל זה אגב לפעמים הוא גם לא כל כך אהוב. אף אחד לא אוהב שלוקחים ממנו
כסף. אבל זה חלק מהתפקיד שלנו, ואנחנו עושים אותו. ומצד שני אזכיר שכדי להישמר
כמועצה איתנה, כדי לשמור את הדו"חות הכספיים שלנו בגבולות של החוקי והמותר,
ובהתאם להוראות משרד הפנים, אנחנו מחויבים גם לעשות מחיקת חובות, ולא סתם
חלק מהדברים שמגיעים אליכם, זה בסוף פושטי רגל ומקומות שהחוב הוא חוב אבוד.
בגלל זה, זה עובר ועדה וזה עובר תהליך.
עו"ד חן סומך: התהליך הוא תהליך, היות ובאמת כמו שנאמר כאן זה דז'ה-
וו לדברים שעשינו בקטע הזה, למחוק חוב ולהגיע להסדיר פשרת חוב, זה תהליך שהוא
תהליך ארוך, שמתחיל בזה שקודם כל החוב מטופל די הרבה זמן ולא מצליחים להגיע
בקטע הזה. בזהירות אני אומר, הנתונים פה הם נתונים מאוד מרשימים של המועצה
האזורית גזר. אני אומר את זה לא רק זה, אני רואה את הרוחב בכל מיני מקומות
אחרים. המוע צה האזורית גזר היא לא עם יד קלה לוותר, ואם יש איזה שהוא רושם,
זה רק בגלל מה שרותם אומרת, פשוט גם כמות המקרים שמגיעים, מטפלים בהם כאן
היא לא כזאת גבוהה. זה פשוט בגלל שההליך החוקי כדי לסגור אותו מחייב אישור של
30
המועצה, בגלל שהמועצה היא מועצה איתנה, אנחנו התחנה האחרונה. בגלל שאנחנו
התחנה האחרונה, אנחנו מביאים לכאן חובות רק אחרי ויה דלרוזה שלמה בקטע הזה.
באמת ככול שאתם רוצים לסמוך על דעתו של דוד, אבל לדעתי זה באמת מקרים
בודדים ונדירים, שאם הוצאנו 500,000 ₪, זה להוציא מים מן הסלע.
מר תמיר ארז: כדאי לראות את החצי כוס המלאה, ולא את חצי הכוס
הריקה. אני חושב שזו עבודה טובה.
גב' דרורה בלגה: רציתי לשאול, אחרי שכבר יש נתונים של ביטולים, האם יש
איזה שהיא למידה או הסתכלות, אז מה קרה עם אותו אחד שביטלו לו ויישרו איתו
קו?
גב' רותם ידלין: חבר'ה הכול מופיע לכם, שנייה, שנייה, תעברו על החומר,
בסדר? הכול מופיע לכם פה. שוב בלי שמות של אנשים ספציפי, בלי מספרי משקים.
אבל אתם יכולים להתרשם גם מסוג הבן אדם, פחות או יותר מגילו, ממצבו המשפחתי
ממצבו הרפואי, ממצב החובות שלו לא רק בהתייחס למועצה. ואני אגיד שוב, אם יש
לכם שאלות
מר דוד גמליאל: גיל החוב.
גב' דרורה בלגה: לא, אני שאלתי משהו אחר, מה קרה עם אותם אלו שביטלנו
או שאיפסנו, האם נעשית איזו חשיבה, כאילו מה קורה מהרגע שזה מאופס, הוא לא
חייב, עכשיו עברו עוד 4 שנים-
31
מר דוד גמליאל: הם משלמים, הם משלמים.
מר תמיר ארז: אנשים מגיעים לחדלות פירעון. חלק מהחיים זה שאנשים
מגיעים-
מר דוד גמליאל: הם נכנסים למעגל, מי שלא עומד במעגל התשלומים, הן של
החוב או של השוטף, נכנס שוב להליך של מה שהגדרתי קודם לישראל, של מיצוי
הליכים כללי.
מר תמיר ארז: זה טבעי בהחלט מה שקורה.
גב' רותם ידלין: גם אגיד את הצד השני של אותו דבר, אחת הסיבות שאנחנו
עושים את המדיניות הזאת, אני מזכירה את זה כל פעם, זה אנשים קשי יום שלא ישנים
בלילה מהחובות שלהם. אנחנו מורידים להם אבן ריחיים מהצוואר, ומשחררים אותם.
ויותר מזה מאותו רגע מתחילים לשלם לנו באופן תדיר, ואני מאוד גאה במהלך הזה
שנעשה באגף כספים.
מר תמיר ארז: בהחלט, אין מה לריב על מה שאי אפשר להשיג.
מר אמיר קרסנטי: לגמרי.
גב' רותם ידלין: וישר כוח. מביאה להצבעה, מי בעד?
גב' יהודית דהן: תביא עוד %.20
32
גב' רותם ידלין: מתנגדים? נמנעים? פה אחד.
גב' דרורה בלגה: לפחות תביאו על... 500,000 ₪.
גב' רותם ידלין: תודה.
החלטה: הוחלט פה אחד לאשר את מחיקת חובות והסכמי פשרה על פי נוהל
5/2012 בסך כולל של 1,923,020.68 ₪
.5 אישור המלצות ועדת ביקורת לדו"ח כספי מבוקר, ודו"ח מפורט לשנת .2021
גב' רותם ידלין: אנחנו עוברים לסעיף ,5 דוד בבקשה.
מר דוד גמליאל: אתם מתבקשים לאשר את המלצות ועדת הביקורת בנושא
של דו"חות כספיים ודו"ח מפורט. גם השנה בדו"ח המפורט בפרק ב' למעשה לא היה
בו הערות. למעט איזה שהיא הערה שמבקרת המועצה כבר השיבה לגבי נושא הסייבר,
שאנחנו מאוד פועלים בטיפול השוטף בו. משרד הפנים מגדיר בביקורת את מה שנכון
לאותה שנה, אבל לא לקצב התקדמות הדברים. גם רותם בתחילת דבריה דיברה על כל
נושא הדיגיטציה, וכל הדברים הקשורים האחרים שמאוד מתקדמים במועצה. הדוחות
הכספיים, אנחנו גם השנה נהיה רשות איתנה, על פי כל הקריטריונים שמשרד הפנים
מגדיר לקבלת מעמד של רשות איתנה. כולל סך החובות המצטבר שלמעשה מהווה אבן
ריחיים על הרבה מאוד רשויות, בבואם לקבל מעמד של רשות איתנה. אנחנו גם עומדים
גם בקריטריון זה השנה. בסך הכל גמרנו השנה ב- 2021 בעודף של 157,000 ₪. המבקר
33
לא הסתייג מהדו"חות, והעביר אותם בצורה חלקה. ועל כן, אני לא אכנס לדו"ח, כי
בטח קראתם אותו. השנה נעשתה ביקורת על יתרות חובות, שכר עובדים בכירים, על
התקציב עצמו ועל הביצוע מול התוכנית. התקשרויות בנושא ספקים ונותני שירותים
וכו' וכו'. אתם תקראו את זה, מופיע בדו"ח של ועדת ביקורת. ולמי שאין שאלות אנחנו
נבקש לאשר.
גב' רותם ידלין: רמי, ג'ינג'י, אתם רוצים להגיד משהו? עמירה? שאלות? אז
אנחנו מביאים גם את הסעיף הזה להצבעה, מי בעד? מתנגדים? נמנעים? אין.
פה אחד.
החלטה: הוחלט פה אחד לאשר את הדו"חות הכספיים והדו"ח המפורט לשנת
2021 ע"פ המלצות ועדת ביקורת לדו"ח כספי מבוקר, ודו"ח מפורט לשנת .2021
.6 התאמת תחום השיפוט – טרמינל .6
גב' רותם ידלין: אנחנו עוברים לסעיף ,6 יהודה בבקשה.
מר יהודה שנייויס: ערב טוב, קודם כל 2 דיווחים ממש קצרים. בשבוע שעבר
אושרה סופית התוכנית של טרמינל .6 יש איזה צדק פואטי מסוים שמישהו שאמר לי
לפני 3 שנים במשרדי רמ"י, שלעולם התוכנית הזאת לא תצא לפועל, חתם השבוע בתור
מוסמך מטעם השר לחתום על התוכנית. ואני-
מר אבי אביטל: אה זה אותו אחד?
34
מר יהודה שנייויס: אותו אחד בדיוק.
גב' רותם ידלין: הוא התקדם.
מר יהודה שנייויס: הוא התקדם.
)מדברים יחד(
מר אבי אביטל: מצד אחד התקדם, מצד אחד חזר אחורה.
מר יהודה שנייויס: היום הוא עושה כבר תפקיד אחר. אבל הוא אמר לי שלעולם
התוכנית הזאת לא תצא לפועל. אז התוכנית הזאת אושרה סופית.
מר תמיר ארז: כל הכבוד.
מר יהודה שנייויס: זה עדכון אחד. עדכון שני, אנחנו... מאוד-
מר תמיר ארז: למה אין פה בקבוק יין אני לא מבין.
מר יהודה שנייויס: אמרתי לרותם שאנחנו כבר נחגוג בשלב הבא, אנחנו רצים
כל כך מהר קדימה, שאנחנו כבר לפני השלב הבא. אנחנו נמצאים כרגע בתכנון משלים,
תכנון לקביעת תקציב הפרויקט. זה אומר שאם תקציב הפרויקט יאושר במהלך
השבועות הקרובים, אנחנו נצא לשיווק עד סוף השנה. זה כרגע מה שקורה. כרגע
במהלך העבודה אנחנו נתקלים בבעיה, שאנחנו צריכים להצביע על המתווה של הפתרון.
זו מפת התוכנית. הציבו את התוכנית על השטח, ולא בדקו את החלוקה המוניציפאלית.
35
דהיינו יוצא היום שהגבול המוניציפאלי עובר בתוך חלקות, שזה המצב אנורמלי, אי
אפשר לעבוד כך. כי בתוך אותה חלקה אתה לא יכול לבקש אישור בנייה מ- 2 רשויות
שונות.
דובר: אחוזי ארנונה...
מר נריה הרואה: לא, ארנונה זה לא קשור.
מר יהודה שנייויס: אתה לא יכול לתת 2 חיובי ארנונה, אתה לא יכול לתת
היטלים שונים. ולכן אנחנו השקענו בזה הרבה מאוד עבודה. הרציונל אומר שאנחנו
נעשה חילופי שטחים מינוריים, באופן שבו אנחנו נמסור שטחים לחבל מודיעין, ונקבל
כנגדם שטחים, שההחלפה הזאת תהיה על המ"ר כמו מופיע בטבלאות. ואותו דבר חבל
מודיעין יעשו עם רמלה. באופן שנגמור את ההחלפות האלה, אז הגבול המוניציפאלי
יהיה חופף לתחום החלקות, לתחום המגרשים של הפרויקט. החילופים הם באמת
מינוריים בשטחים זהים. התהליך זה לפנות לוועדה גיאוגרפית באופן מוסכם עם טבלה
מסכמת לפי הגושים והחלקות, ואנחנו מבקשים כרגע את אישור המליאה לפנייה
לוועדה גיאוגרפית. כשאני אומר את אותו שטח שאנחנו מוסרים, את אותה כמות שטח
בדיוק אנחנו נקבל חזרה, רק במקומות אחרים באופן שיאפשר להמשיך את התכנון
והשיווק.
גב' דרורה בלגה: יהודה, יש מפה אחת זום אאוט, לראות את זה איך זה
במרחב הכתם הצבעוני?
גב' רותם ידלין: אתם מכירים את זה, זה מעל-
36
גב' דרורה בלגה: זום אאוט שרואים קצת את הרשויות מסביב, לא רק-
מר יהודה שנייויס: את רואה את הרשויות כאן. השטח הצהוב זה חבל מודיעין,
השטח האדום זה-
גב' דרורה בלגה: לא, זה נגזרות בתוך טרמינל ,6 אני מדברת על המרחב.
גב' רותם ידלין: אתם מכירים את המרחב. טרמינל 6 נמצא-
מר יהודה שנייויס: דרורה, אני אראה לך ב- GIS במועצה זה רחב. כרגע מה
שרואים זה את החלוקה של שלושת הרשויות בתוך טרמינל .6 זה עניין טכני לחלוטין,
אנחנו צריכים את הסכמת המליאה כדי שנוכל להתקדם הלאה.
מר אבי אביטל: יהודה יש לי שאלה, התעריף למ"ר הוא יהיה אחיד לכולם
נכון?
מר יהודה שנייויס: אנחנו לא קובעים תעריף למ"ר. כשאתה אומר תעריף למ"ר
למה אתה מתכוון?
מר אבי אביטל: ארנונה.
מר דוד גמליאל: בעזרת השם, רגע, רגע-
37
מר יהודה שנייויס: יהיה אחיד, יש לנו כבר בצו הארנונה שלנו אזור מיסוי
מיוחד לטרמינל .6 עדיין אנחנו צריכים לשכנע את משרד הפנים לחתום על הדבר הזה.
אנחנו נשכנע אותם.
מר אבי אביטל: הרי כל המטרה הייתה שהלכנו על ה-
גב' רותם ידלין: אבל זה לא כל כך משנה, כי בסוף הכול נכנס לתוך הפול של
טרמינל ,6 ומחולק .50-40-10 דווקא הארנונה היא לא קריטית מבחינת החלוקה
הסופית לפי המפה הזאת. המפה הזאת חשובה בסופו של יום בשביל התכנון.
מר אבי אביטל: לא, לא, אני לא מדבר על... אני מדבר על-
גב' רותם ידלין: מי מגיע לתכנון-
מר יהודה שנייויס: אתה מדבר-
גב' רותם ידלין: בוועדה מקומית גזר, מי מגיע לתכנון בוועדה מקומית
רמלה, ומי מגיע לתכנון בוועדה מקומית.
מר אבי אביטל: זה אני מבין, אני מתכוון-
מר יהודה שנייויס: לשאלתך, התשובה היא כן. יהיה תעריף אחיד של ארנונה
בכל טרמינל ,6 יהיה משטר רגולטיבי אחיד בכל טרמינל .6 בגלל זה אנחנו עובדים על
הדבר הזה. אבל זה כרגע לא הנושא.
38
מר אבי אביטל: אבל לכל אחד יהיה את המתחם שלו. זאת אומרת ידוע
מראש מועצה אזורית גזר, זה האזור שלה.
מר יהודה שנייויס: כן. עדיין תהיה מינהלת שתהיה פרונט דסק לכל היזמים.
אבל בסוף בתחום של הוצאת היתרי בנייה, בתחום של תכנון, זה יהיה לפי הרשויות
השונות. ... צריך לייצר פטנט שאומר שזה ינוהל על ידי-
מר אבי אביטל: עכשיו שאלה נוספת, השיווק שאתה אומר. כל רשות-
)מדברים יחד(
מר יהודה שנייויס: ... רמ"י . אבל כמו בכל התהליכים עד היום, אנחנו מובילים
את השיווק. אנחנו בונים תכנית אסטרטגית לשיווק. רמ"י מצפים מאיתנו לעשות את
זה, כי הם התרגלו שאנחנו עושים. אז אנחנו נהיה מאוד מעורבים בתוכנית השיווק-
מר אמיר קרסנטי: אין להם כוח...
מר יהודה שנייויס: כשזה יגיע לשולחן אתם תשמעו מזה.
מר תמיר ארז: המשבצות האדומות זה חלוקה היסטורית או חלוקה
עתידית? הקוביות.
מר עמית קפוזה: זו התב"ע.
39
גב' רותם ידלין: זו התב"ע. הקוביות זו התב"ע שאתה רואה.
מר תמיר ארז: בכל קובייה יהיה עסק להשכרה?
מר יהודה שנייויס: כן, כן.
מר אמיר קרסנטי: שנייה, למה זה לא כמו סוג של מאושר? יש מינהלת, ושיעשו
את הכול במה שנקרא תחת קורת גג אחת.
מר יהודה שנייויס: אני עונה לך, משפט אחד.
מר אמיר קרסנטי: אתה הבנת למה אני מתכוון.
מר יהודה שנייויס: בוודאי. מושע זה ענייני קניין, שאלה של בעלויות. ותכנון
ובנייה זה חוק אחר לגמרי. לא נוגע לבעלויות, אלא נוגע למי הרשות המוסמכת.
מר אמיר קרסנטי: אם יש לך מינהלת שעושה את זה, שהיא תעשה את כל ה-
מר עמית קפוזה: אבל זה עדיין עומד בעולם של מרחבי תכנון בוועדות
מקומיות. היום יש מגרשים שיושבים על 2 ועדות מקומיות, אם אנחנו לא נעשה את
הדבר הזה.
מר אבי אביטל: וזה לא יקרה, כל רשות יהיה לה את האזור שלה.
40
מר יהודה שנייויס: כן. ממש ככה.
מר אבי אביטל: עכשיו השאלה מי יהיה בכל אזור, איזה חברות, יש לזה
משמעות.
)מדברים יחד(
מר אבי אביטל: יש לזה משמעות.
מר תמיר ארז: יש מצב שרמלה יאשרו הרבה יותר מאשר גזר או הפוך.
מר יהודה שנייויס: יש לנו הסכם מינהלת, חלוקת הכנסות לפי אחוזים, מי
שמנהל את העסק זה אנחנו, אני אומר את זה בשקט, אבל שיהיה באופן הכי ברור,
בסוף יש קופה אחת משותפת. מי שיאשר יותר יקבל צל"ש. אם הוא יכניס יותר כסף
לקופה, אבל זה לא עובד ככה. זה עובד עם תכנית שיווק מסודרת לפי תחומים באזור
טרמינל ,6 לפי שימושים, לפי ייעודים. אז זה לא מי שרץ מהר-
מר אבי אביטל: בקיצור אני קורא לזה צרות של עשירים.
גב' רותם ידלין: נכון.
מר יהודה שנייויס: בעזרת השם.
עו"ד חן סומך: האמת זה צרות של עשירים.
41
גב' רותם ידלין: אנחנו נבוא אליכם כל פעם עם אישורים שאפשר לעשות.
אבל התוכנית מתקדמת מהר, וכל מי שרוצה לבוא ללמוד אצל יהודה מוזמן.
מר ישראל פרץ: אני רוצה התייחסות קטנה. קודם כל אני מדבר... כל
המהירות שזה הלך. אני הייתי משוכנע שזה ייקח הרבה יותר זמן. אבל אני חייב, זה
ככה מפריע לי שנאלצנו לוותר לרמלה על השטח שלנו, ששם יוקם הבקו"ם של גיוס
ה חיילים. אני יודע שזה משהו שהיה צריך להיות, בגלל שנאלצנו, ואם לא היו כופים
עלינו, אני מכיר את כל הסיפור.
מר יהודה שנייויס: ישראל, אם יש-
מר ישראל פרץ: ויחד עם זאת, יהודה תעזוב, יחד עם זאת תרשה לי להגיד
משהו שלי זה מפריע. יחד עם זאת, אני חושב שהיה מקום להילחם על זה יותר. אני
חושב שהפסדנו שמה משהו-
גב' רותם ידלין: ישראל אי אפשר-
מר ישראל פרץ: מה גם שאני חושב שעיריית רמלה עם כל הכבוד לה, יש לה
הרבה בע יות ענייניות כאלה ואחרות, שאני לא בטוח שנקבל את הכסף שמגיע לנו
בסיפור של ה-
מר יהודה שנייויס: ישראל, ... של שלטון קשה מאוד-
גב' רותם ידלין: לא.
42
מר יהודה שנייויס: רגע, שיתוף הפעולה הוכיח את עצמו, ובלוח זמנים קצר
מאוד, קצר מאוד, אפשר לראות הוכחה בשטח. לא הייתה הצבעה יותר חכמה של
המליאה הזאת, מאשר לאשר את ההסכם הזה. אני לא רוצה לדבר. אנחנו מאשרים את
הפיתוח למגרשים, חבר'ה תמיד צריך לזכור מאיפה באנו ולאיפה אנחנו הולכים.
בתמונה הכוללת עשינו את עסקת חיינו בעניין הזה. לא רק אנחנו חושבים כך, גם רמלה
חושבים כך.
גב' רותם ידלין: אנחנו עשינו את עסקת חיינו.
מר ישראל פרץ: ... בטח שרמלה תסכים-
גב' רותם ידלין: ישראל אי אפשר.
מר ישראל פרץ: רמלה קיבלה את הבקו"ם, שזה עכשיו עוד מעט נפתח.
גב' רותם ידלין: ישראל, הבקו"ם רחוק מלהיפתח ורמלה משלמת את חלקה
בארנונה לגזר. אי אפשר להגיד מצד אחד לא האמנתי שזה ירוץ קדימה טרמינל 6 כל
כך מהר בכזאת יעילות ומצד שני להגיד אבל לא היינו צריכים לוותר. אם לא היינו
מוותרים, אז טרמינל 6 לא היה רץ קדימה. התוכנית הזאת הוצגה לכם, הוצגה לכם
בצורה מלאה, יהודה אמר זו התוכנית, זו ההחלטה הכי חכמה.
מר ישראל פרץ: אני הצבעתי בעד.
43
גב' רותם ידלין: זו החלטה חכמה שהמליאה הזאת קיבלה.
מר ישראל פרץ: לא אמרתי שלא.
גב' רותם ידלין: אז מה זה קשור? זה ללכת 3 שנים אחורה להגיד, אבל בעצם
לא היינו צריכים לקבל את התנאים, ואז לא היינו נמצאים איפה שאנחנו היום. אנחנו
מריצים קדימה את גזר שנות אור, אחרי שהיא הייתה תקועה 24 שנה על טרמינל 6 או
בשמו הקודם רג"מ. לא היינו פותרים את האירוע, היית נשאר קירח מכאן ומכאן. לא
היה לנו לא את טרמינל 6 וגם לא את הבקו"ם. אז להגיד בדיעבד זה חוכמה קטנה
מאד, אבל בטח אתה לא יכול להגיד אני גם שמח שהתקדמתם, אבל גם אומר שהיה
צריך לעשות משהו אחר.
מר ישראל פרץ: אני אמרתי שיכולנו לעשות-
גב' רותם ידלין: זה היה מוביל למקום אחר, אי אפשר היה לעשות את זה
בצורה שונה. לתקן את העבר זה קל. אני מציעה הצעה להחלטה-
מר אבי אביטל: רותם, שאלה בנושא הזה, הנושא של הרכבת מתקדם
במקביל?
גב' רותם ידלין: הנושא של הרכבת אם נהיה כנים המדינה לא מקדמת אותו
כרגע כמעט בכלל. הם צופים את זה בשנת .2030-2035 אבל אנחנו מתקדמים. טרמינל
6 יהיה עם או בלי רכבת. אנחנו מקדמים, יותר נכון הצוות של יהודה מקדם... אני
אזכיר לכם-
44
)מדברים יחד(
מר אבי אביטל: יש היגיון שזה יתקדם במקביל.
גב' רותם ידלין: א' הם יהיו-
עו"ד חן סומך: אבל היגיון זה לא קו מנחה-
גב' רותם ידלין: לא, אבל גם מועצה אזורית גזר לא יכולה אחרי שהיא
שידרה 24 שנה של קיפאון בפרויקט. חבר'ה אנחנו צריכים להוכיח זה, ואנחנו
מוכיחים. אני לא אגיד לכם איך השתפר לעילא ולעילא מערכת היחסים שלנו עם רשות
מקרקעי ישראל עם מחוז מרכז בזכות הקידום הזה. באמת קורים פה דברים גדולים,
אתם נוגעים בהם בשוליים, כשאנחנו מגיעים לכם לאישורים. כל מי שרוצה לבוא
ללמוד יותר את התהליך, יותר ממוזמן. אז אנחנו מביאים את הצעת ההחלטה
כדלקמן: מליאת המועצה מאשרת פנייה לוועדה הגיאוגרפית, זו הוועדה של משרד
הפנים, לקביעת תחום שיפוט שתואם את מגרשי טרמינל ,6 באופן שבו יהיו חילופי
שטחים בין מועצה אזורית גזר ומועצה אזורית חבל מודיעין, בהתאם למפה שהוצגה
לחברי המליאה. מי בעד? מתנגדים? נמנעים? פה אחד.
מר אבי אביטל: אין החלפה עם רמלה אני מבין, זה רק-
גב' רותם ידלין: אנחנו מחליפים עם חבל מודיעין, אתה יכול לראות את זה
במפה, בסדר? אתם רואים שחבל מודיעין זה הכתום באמצע. אז יש להם החלפה עם
רמלה, ויש להם החלפה עם גזר. פשוט כי הם באמצע. שוב, טכני. המטרה שכל אחד
45
ייגש לפי המגרש שלו לוועדה אחת לתכנון ובנייה. זה רלוונטי לתכנון, זה לא רלוונטי
לחלוקת כספים. אז הצבענו פה אחד.
החלטה: מליאת המועצה פה אחד מאשרת פנייה לוועדה הגיאוגרפית, לקביעת תחום
שיפוט שתואם את מגרשי טרמינל ,6 באופן שבו יהיו חילופי שטחים בין מועצה
אזורית גזר ומועצה אזורית חבל מודיעין, בהתאם למפה שהוצגה לחברי המליאה.
.7 התאמת מרחבי תכנון - כללי.
גב' רותם ידלין: ואנחנו עוברים לסעיף הבא, שגם הוא עוסק בהתאמת
מרחבי תכנון. עמית בבקשה.
מר עמית קפוזה: אז בעצם כמו שדיברנו עכשיו על נושא של טרמינל .6 אז יש
לנו גם אזורים אחרים במועצה. מקומות שיש בעצם מצד אחד קו מתאר בגבול השיפוט
של המועצה, ומצד שני קו מתאר שונה למרחב התכנון של הוועדה המקומית. בעוד הם
אמורים לשבת אחד על השני, הם לא יושבים בצורה מדויקת אחד על אחד. קיבלנו
פנייה ממינהל התכנון, שעוסק כאמור בכל מה שקשור עם מרחבי תכנון לבצע התאמה.
בעצם המליאה נדרשת להמליץ. מי שקובע ומחליט את ההחלטה הסופית, היא המועצה
הארצית לתכנון ובנייה. ובעצם ההמלצה שלנו היום היא שתמליצו על הדבר הזה
כהחלטת מליאה. השינויים אצלנו במרחב המועצה על כל ה- 120,000 דונם הם בקצוות
ובשוליים. היה לנו פה 2 מקרים, לדוגמא אחד אזור כביש 6 הצהוב, כביש 1 סליחה,
הצהוב זה גבול השיפוט, החום שרואים את זה טיפה ממול, זה מרחב התכנון.
מר נריה הרואה: מימין?
46
גב' יהודית דהן: כן, יש איזה משהו ימינה.
מר עמית קפוזה: מימין, רואים את הקו החום?
דובר: מה אנחנו רוצים להגדיל את זה או להקטין?
מר עמית קפוזה: מה שאתה עושה-
גב' רותם ידלין: מתאימים.
מר עמית קפוזה: מתאימים, פשוט מתאימים.
מר נריה הרואה: לא, מתאימים למה? את הגדול או את הקטן או...?
מר עמית קפוזה: זה לא קשור לגדול או קטן, המרחקים פה הם מרחקים של
מטרים בודדים. אתם רואים את הדוגמא הזאתי באזור מאגר חולדה, זה אולי 3
מטרים, זה בדיחה. בכל מקרה כל מה שאפשר לעשות במועצה הארצית, זה להתאים
תכנון לשיפוט. בסופו של דבר זה מתאזן. מבחינת הגדלים, אז זה קצת יותר גדול פה,
זה קצת יותר קטן שמה. באמת לא היה יותר בטל בשישים ממה שמוצע פה במקרה
הזה. אבל זה טוב לעשות סדר.
גב' רותם ידלין: לפיכך הצעת ההחלטה היא: מליאת מועצה אזורית גזר
מחליטה להמליץ למועצה הארצית על ביצוע התאמה של מרחב התכנון של הוועדה
47
המקומית ואת גבול השיפו ט של המועצה. זה גם סוג של שיפוט. מי בעד? פה אחד,
תודה רבה.
החלטה: מליאת מועצה אזורית גזר מחליטה פה אחד להמליץ למועצה הארצית על
ביצוע התאמה של מרחב התכנון של הוועדה המקומית לגבול השיפוט של המועצה
האזורית.
.8 אישור מחודש להגשת תב"ע בית עלמין כרמי יוסף.
גב' רותם ידלין: אנחנו עוברים לסעיף הבא, סעיף ,8 עמית בבקשה.
מר עמית קפוזה: אז בעצם זה אישור מחדש להגשת תכנית, זה כבר נדון
במליאה כאן ואושר. מדובר על תב"ע של בית העלמין כרמי יוסף, שמקודמת באופן
מלא על ידי היישוב. המועצה פשוט שותפה פה, כי היא בעצם מגישת התוכנית עבור
היישוב. מסיבות טכניות שינו את המספר של התוכנית, ובגלל ששינו את המספר של
התוכנית, הוועדה המחוזית מבקשת מחדש את האישור הזה. מאוד טכני, זה נדרש.
מר אבי אביטל: למה שינוי את המספר?
מר עמית קפוזה: לקח להם יותר זמן ממה שהם היו צריכים בקליטה של
התוכנית.
גב' רותם ידלין: פג תוקף.
מר עמית קפוזה: פג תוקף, צריך לקבל מספר חדש.
48
גב' רותם ידלין: לתוכנית פגה תוקף. היישוב היה מאוד איטי.
מר עמית קפוזה: בדיוק, ממש כך.
גב' רותם ידלין: זה החידוש, בסדר? שאלות? הערות? מי בעד? נמנעים?
מתנגדים? פה אחד תודה רבה. תודה עמית.
החלטה: מליאת מועצה אזורית גזר מחליטה פה אחד להגיש את תכנית מס' -426
1156264 גז/ 31/157 בית עלמין כרמי יוסף.
.9 אישור מליאת המועצה להגדלת ההתקשרות עם חברת א.ש. בינה לצורך
הקמת מערכת ישות תושב ומרחב אישי.
גב' רותם ידלין: כרמל בבקשה. סעיף .9
גב' כרמל טל: אנחנו בהתקשרות עם חברת א.ש. בינה, עברנו על זה כבר
כשדיברנו לאורך הזמן על כל מיני תהליכים דיגיטליים שעשינו פה, הזכרנו גם את
הספק הזה. עיקר הדברים שעשינו איתו זו הייתה ההקמה של אתר האינטרנט, תחזוקה
ושדרוג שלו, הקמת מוקד המועצה, התקשרויות, תוכנות וכל מיני דברים שאנחנו
עובדים איתם ביום יום, הם נותנים לנו שירות נהדר. הם מעמידים לרשותנו מערכת
מתקדמת וגמישה מאוד. בגמישה הכוונה היא כשאנחנו צריכים איזו שהיא התאמה,
איזה שהוא ממשק, איזה שהוא משהו שיאפשר לנו לפתח עוד דברים, אנחנו מקבלים
מזה מענים טובים בסד זמן קצר מאוד, שזה לא מובן מאליו בכל מה שקשור בדיגיטציה
49
ושיפורי תוכנה ובעיקר בממשק בין תוכנות שונות. הזכרנו כבר את התוכנית של
המובילים הדיגיטליים ששרלי ואני השתתפנו בה. הזכרנו את התקציב שמועמד
לרשותנו, ואנחנו החלטנו לעשות איתו-
גב' רותם ידלין: ממשרד הפנים הועמד לרשותכם, מובילים דיגיטלית-
גב' כרמל טל: ממערך הדיגיטל.
גב' רותם ידלין: זאת אומרת תקציב חיצוני שהכנסנו לתוך המועצה.
גב' כרמל טל: תקציב חיצוני בסך 216,000 ₪. אנחנו נדרשים להעמיד
כמצ'ינג השתתפות סמלית, דמי רצינות אפילו אפשר לקרוא לזה, של 50,000 ₪.
המטרה שלנו היא לפתח, להמשיך ולפתח את החלום שלנו שהוא הסתכלות על התושב
ב – 360 מעלות, ישות תושב, מרחב אישי. השותף הטבעי שלנו לדבר הזה זו חברת א.ש.
בינה. אנחנו כבר הגדלנו את ההתקשרות לאורך הזמן, ובעצם עברנו כבר את ה- %25
שמותר לנו באופן אוטומטי לעשות פה בהליכים מכרזיים המותרים במסגרת המועצה.
ולכן, כשעוברים את זה אנחנו צריכים את אישור מליאת המועצה ואנחנו צריכים
להסביר למה דווקא הספק הזה. אני חושבת ששביעות הרצון הכללית שלנו והיכולת
שלו לעשות את זה בזמן 0 עבורנו, ספק חדש, מכרז חדש, עד שספק חדש ילמד ועד
שיוקם הממשק, יסרבל מאוד את התהליך, ולכן ההמלצה שלנו והבקשה שלנו ממליאת
המועצה, היא לאשר לנו את ההגדלה הזו שעומדת בדיוק ב- 50,000 ₪, סליחה ב- %,50
כשאנחנו מוסיפים את ה- 255,871 ₪. חן.
מר ישראל פרץ: כמה זמן ההתקשרות הנוספת?
50
גב' כרמל טל: זה לא עניין של זמן, זה עניין של פרויקט.
עו"ד חן סומך: לא, לא, זה פרויקט...
מר ישראל פרץ: אה זה פרויקט.
גב' כרמל טל: כן. אין פה עניין של זמן.
עו"ד חן סומך: משהו שהוא ב- alone .stand
גב' יהודית דהן: לא הבנתי את הסכומים. ה- %50 מה הסכום?
מר אבי אביטל: %50 מ- 250,000 ₪.
עו"ד חן סומך: לא, לא, לא. ההגדלה, סכום החוזה הבסיסי היה כ- 718,000
₪. ההגדלה לצורך העניין היא עד %50 מה- 718,000 ₪. חלק מההגדלה כבר בעבר
הועבר. היתרה לאותם 300,000 ₪, זו היתרה שתביא את זה לעד 50,000 ₪.
גב' כרמל טל: %.50
עו"ד חן סומך: סליחה נכון. ההיגיון שעומד מאחורי הדבר הזה, זה שללכת
לדבר הזה ולעשות את זה ב- alone stand כמכרז. אחד, יהיה יותר זמן. שתיים, יעלה
יותר כסף. הגורמים המקצועיים במועצה שבדקו את הדברים האלה, לא הגורמים
51
המשפט יים, סבורים שלא יהיה בזה שום תועלת לעשות מכרז. להיפך, הדבר הזה ייקר
את העלויות למועצה. ולכן יש סעיף פטור בתקנות שמאפשר את הדבר הזה. ומביאים
את זה לפה.
גב' יהודית דהן: עדיין לגבי הסכומים. אני רוצה רגע להבין. 700,000 ₪ זה
הפרויקט עצמו. מה זה המספר הזה-
גב' כרמל טל: זה לא הפרויקט עצמו. אני מניתי, אני אחזור עוד הפעמים.
גב' יהודית דהן: לא הבנתי את הסכומים.
גב' כרמל טל: יש לנו דרך ארוכה שעשינו איתם. ההקמה אפיון, הקמה,
שדרוג, פיתוח של אתר האינטרנט, התקשרויות לאורך הדרך, כל מיני תוכנות שהיינו
צריכים בשביל ממשק. התממשקות לעוד תוכנות-
גב' יהודית דהן: לא את זה הבנתי, אני רק בכספים. ה- 200,000 ₪ שהצגתם
לפני כן בשקף הראשון שקיבלתם, הם מתוך מה? מה זה ה- 200,000 ₪.
גב' רותם ידלין: לא, הם 200,000 ₪.
גב' כרמל טל: יהודית שוב-
גב' רותם ידלין: הם מעל ה- 718,000 ₪.
52
עו"ד חן סומך: זה מקורות.
גב' יהודית דהן: הם מעל ה- 700,000 ₪.
גב' רותם ידלין: הם מעל ה- 718,000 ₪. הם התוספת.
עו"ד חן סומך: זה מקורות, אבל זה לא קשור.
גב' רותם ידלין: יש את ה- 718,000 ₪, שזה כל מה שא.ש. בינה כספק קיבל
עד היום. עכשיו קיבלנו עוד 216,000 ₪ ממטה הדיגיטל, ואנחנו מוסיפים עוד .50
בשביל זה אנחנו מגדילים התקשרות של 718,000 ₪. לתוספת הזאת זה מביא את זה
לסדר גודל של כמעט מיליון ₪.
עו"ד חן סומך: ה- 700,000 ₪ כבר אושר-
גב' רותם ידלין: בגלל שהגדלנו. אישרנו בוועדת מכרזים.
גב' כרמל טל: מזמן.
)מדברים יחד(
גב' רותם ידלין: עוד לא היה לנו. זה בסדר, השאלות טובות, כי זה עוד לא
היה לנו אף פעם.
גב' יהודית דהן: אני הבנתי.
53
גב' רותם ידלין: רק כדי שיהיה ברור, כי לפעמים לא נעים לשאול, בסדר?
מותר לנו להגדיל ב- %25 דברים שאישרנו לנו בוועדת מכרזים. אם אנחנו מאשרים
יותר מ- %25 אנחנו צריכים את אישור המליאה. ולכן באנו אליכם היום עם ההמלצה.
מר אמיר קרסנטי: יאללה בהצלחה.
גב' רותם ידלין: זה אגב יכול להיות גם בסכומים הרבה יותר גדולים, אבל
אז גם הפער הוא יותר גדול. אז בהמלצתו של אמיר אנחנו נלך להצבעה.
מר אמיר קרסנטי: בהצלחה.
גב' רותם ידלין: מי בעד? הבקשה היא לאישור מליאת המועצה להגדלת
התקשרות עם חברת א. ש. בינה, לצורך הקמת מערכת ישות תושב ומרחב אישי?
מתנגדים? נמנעים? פה אחד, תודה רבה.
החלטה: הוחלט פה אחד לאשר הגדלת ההתקשרות עם חברת א.ש. בינה לצורך
הקמת מערכת ישות תושב ומרחב אישי.
.10 דו"ח הממונה על תלונות הציבור לשנת .2022
גב' רותם ידלין: אנחנו עוברים לסעיף הבא, כרמל בבקשה.
גב' כרמל טל: דו"ח הממונה על תלונות הציבור. אנחנו שלחנו אליכם את
54
החומרים, וראיתם הייתה שם בעצם לכאורה תלונה אחת. אחרי כן הסתבר שאפילו עם
התלונה הזו, אנחנו מה שנקרא לא צלחנו, וגם היא לא מוגדרת כתלונת ציבור. ולכן
הנחנו על שולחנכם כרגע מסמך מעודכן, שאומר שבעצם אין לנו השנה בכלל תלונות
שהתקבלו פה. אז-
מר אמיר קרסנטי: בטח הם מתו המתלוננים.
גב' יהודית דהן: אנחנו פשוט מועצה איתנה.
עו"ד חן סומך: לא, לא, אתם צריכים לקחת בחשבון שיש הבדל בין מה
שנקרא פניות ציבור לתלונות ציבור.
גב' יהודית דהן: ברור, ברור.
עו"ד חן סומך: פניות ציבור יש לא מעט, הן מטופלות באופן שוטף-
גב' כרמל טל: ברוך השם.
עו"ד חן סומך: תלונות ציבור לצורך העניין זה משהו שיש לו היבט
סטטוטורי חוקי. צריך לטפל בו בדרך מסוימות. ולשמחתנו-
מר נריה הרואה: מה ההבדל?
מר אמיר קרסנטי: המתלוננים מתו, זה בסדר.
55
גב' כרמל טל: ואי אמיר.
גב' רותם ידלין: אז אנחנו מביאים לאישורכם, אין מה להעביר.
גב' כרמל טל: מיידעים.
גב' רותם ידלין: יידענו תודה.
גב' כרמל טל: מיידעים וזוקפים ראש...
.11 אישור הרכב ועדת בחירות.
גב' רותם ידלין: הסעיף הבא הוא אישור הרכב ועדת בחירות. יש בחירות
מוניציפאליות ב- .31.10.23 המועצה-
מר אבי אביטל: היו"ר הנצחי.
גב' רותם ידלין: נכון, היו"ר הנצחי. המועצה, בדיוק כמו בכנסת, צריכה
למנות ועדת בחירות. יו"ר ועדת בחירות יהיה משה דוקטורי, הוא היה יו"ר ועדת
הבחירות הקודמת, שלא נאמר הקודמת קודמת. ראש המועצה לשעבר, איש יקר,
והסכים גם השנה.
מר אמיר קרסנטי: יש לו עוד כוח להיות יו"ר הוועדה.
56
מר אבי אביטל: מי שלא מכיר, התמונה שלו על הקיר.
גב' רותם ידלין: מי שלא מכיר שווה לו להכיר. אחד האנשים המקסימים. אז
משה נענה לבקשתנו וישמש כיו"ר ועדת הבחירות של הבחירות. יחד איתו דפנה ראובן
ממושב ישרש, עדי שרון מקיבוץ נען, מתי אברהם מבית חשמונאי וחמדה אורן מקיבוץ
שעלבים. הם יהיו ועדת בחירות שלנו בבחירות המוניציפליות .2023 שאלות? הערות?
מי בעד?
מר אבי אביטל: מתי אברהם גם הייתה נראה לי.
גב' רותם ידלין: פה אחד. לא הייתה.
מר ישראל פרץ: לא, היא לא הייתה, לא הייתה.
גב' רותם ידלין: מתי אברהם היא נציגה שלנו בכוח אדם בוועדות בחינה כוח
אדם נכון.
החלטה: הוחלט פה אחד לאשר למנות את משה דוקטורי כיו"ר ועדת בחירות, וכן
למנות את דפנה ראובן ממושב ישרש, עדי שרון מקיבוץ נען, מתי אברהם מבית
חשמונאי וחמדה אורן מקיבוץ שעלבים כחברי הוועדה.
57
.12 אישור יציאה למשלחת לעיר התאומה גרימא בגרמניה.
גב' רותם ידלין: אז אנחנו עוברים לסעיף הבא, אישור יציאה למשלחת לעיר
התאומה גרימא בגרמניה. קצת פרטים על זה. תיכון איתן משתתף בתוכנית לשיתופי
פעולה של בתי ספר ישראליים ובתי ספר גרמניים, היא נקראת סקורה. המטרה שלה
זה מאבק בגזענות ואנטישמיות. במסגרת התוכנית משלחת של תלמידי ותלמידות
תיכון איתן יחד עם 3 אנשי צוות יוצאים בין ה- 4/5 ל- 14/5 לגרמניה. כששמע את זה
העיר התאומה שלנו גרימא,
מר ישראל פרץ: עוד פעם דוד נוסע?
גב' רותם ידלין: היא הזמינה אותנו להגיע לשם. אגיד שלא היינו בגרימא 5
שנים.
מר אמיר קרסנטי: דוד נוסע לוודא שלא מבזבזים כסף.
גב' רותם ידלין: לעומת זאת משלחת מגרימא הייתה כאן. לפיכך נענינו
לבקשתו של ראש העיר גרימא. אנחנו נצטרף לתלמידים. התלמידים יגיעו לגרימא,
ואנחנו נצטרף אליהם למשלחת הזאת. מי שבעצם אתם מאשרים זה אותי, שאר אנשי
המשלחת וגם את אלעד.
מר אמיר קרסנטי: אין יו"ר הורים של תיכון הרצוג באירוע הזה?
גב' רותם ידלין: אין פה הרצוג. זה משלחת של תיכון איתן.
58
מר אמיר קרסנטי: אה אוקיי.
גב' רותם ידלין: אני אגיד רגע שאחד מבתי הספר הישראליים עוזב את
התוכנית בסוף השנה, ואנחנו הגשנו בקשה להוסיף את תיכון הרצוג, ככה שבשנה הבאה
יהיו לנו 2 משלחות במקביל, משלחת של הרצוג ומשלחת של איתן.
מר אמיר קרסנטי: איך דוד ייסע, יתחלק ל- 2 או...
גב' רותם ידלין: אבל זה ככה הסתכלות קדימה.
מר דוד גמליאל: יהיה לך צ'אנס.
מר אמיר קרסנטי: דוד ייסע לשבועיים.
גב' רותם ידלין: חבר'ה. אנחנו מביאים בעצם, זאת המשלחת אני, דוד
גמליאל גזבר המועצה אחראי על תחום יחסי החוץ, שלי קרן מנהלת אגף חינוך, אלעד
לוי נציג מליאה, לי ריכטר יו"ר הנהגת ההורים של התיכון ואופיר. כאמור אתם
מאשרים את הנסיעה שלי ואת הנסיעה של אלעד. שאלות? מי בעד?
גב' יהודית דהן: מי החליט על נציג המליאה?
גב' רותם ידלין: העיר התאומה בגרימא יש לה מערכת יחסים ארוכת שנים
עם המועצה ואלעד לקח בה חלק בעבר, היות שהוא חבר המליאה היחידי שלקח חלק
59
במערכת היחסים הזאת לאורך השנים מצאנו לנכון להמשיך, ולצרף אותו גם לנסיעה
הזאת. אלעד גם מאוד פעיל בתוך תיכון איתן. אתם יכולים לראות שהאנשים שנוסעים
זה אנשים מהצד של המועצה של תיכון איתן, מן הסתם. ואנחנו נשמור על זה ככול
שיהיו משלחות נוספות.
הנושא קצת העלה גיחוך, שיש בזה משהו מאוד ישראלי וחבל. הערים התאומות שלנו
לוקחות את השותפות הזאת מאוד מאוד מאוד ברצינות. כל כך ברצינות שהם הודיעו
לנו, גם ראש העיר בגרימא, אחרי שהיה כאן ב- 2019 בשבוע של פסטיבל חוויה בכרם,
וגם ראשת העיר ליווד, היות שהם היו אצלנו בפעם האחרונה, ליווד הייתה פה פעם
אחרונה לפני 7 שנים. השותפות תימשך ותלך קדימה אך ורק אם תגיע משלחת מגזר
אליהם. על אף שכישראלים יש לנו נטייה קצת לזלזל בשותפויות בינלאומיות, בעולם
מתייחסים לזה ברצינות. בגרימא היה כנס גדול של כל הערים התאומות של גרימא
בשנה שעברה, שמועדו היה בשבוע של יום הזיכרון ויום העצמאות, ולכן בחרנו שלא
לנסוע. ואחרי הבחירה הזאת שכמובן הסברנו אותה והיא התקבלה בטוב, ראש העיר
הודיע שההגעה הבאה תהיה אליו, ומשם נמשיך את שיתופי הפעולה. ומבחינתנו ברגע
שתיכון איתן הגיע לגרמניה וסיפרנו את זה לראש העיר, והוא הזמין אותנו להגיע
לגרימא, זו רגע הזדמנות גם שלנו להוקיר תודה על השותפות הזאת. שלכולכם ברור
בטח בשבוע כזה כמה היא חשובה.
מר תמיר ארז: עיר מאוד ידידותית, מאוד אוהבת ישראל. את המשלחת
הראשונ ה ואת הקשר עם איתן עשינו, הייתה שם עדי מינץ ואני נסענו עם המשלחת,
והשגנו את הקשר הראשון. אנשים מאוד חמים ומאוד לבביים.
גב' רותם ידלין: בתוכנית הנסיעה מתוכננת גם פגישה עם אגודת ידידי
ישראל בגרימא, ובאמת שאני מאמינה מעומק ליבי שישנה חשיבות לשיתופי פעולה עם
60