פרוטוקול ועדת איכות הסביבה מס' 31

סיכום מפגש ועדת לאיכות הסביבה: מפגש 1

תאריך: 08.05.24

מיקום: משרדי היחידה הסביבתית

נוכחים:

• רונית ויתקון ברקאי: יו"ר ועדה, נציגת מליאה/ סתריה

• גלית הופמן: נציגת מליאה/ רמות מאיר

• שרי קורן גור: נציגת מליאה/ בית חשמונאי

• ארז אוסישקין: נציג מליאה/ כפר שמואל

• ענת אכר שוהם: נציגת ציבור, בית חשמונאי

• נדב גופר: נציג ציבור, קיבוץ גזר

• דקלה בן יעקב: מנהלת מחלקת תברואה

• נופר עופר ששון: מנהלת היחידה הסביבתית

סדר היום:

• היכרות ומיפוי תחומי עניין

• דיון בנוגע לאופן פעילות הועדה בקדנציה הנוכחית

סבב הכרות ואפיון תחומי עניין בנושאי הועדה:

גלית הופמן – נציגת רמות מאיר במליאה. בעלת ניסיון מוניציפלי החל מ .2013 מתעניינת בסביבה, איכות

אוויר, שבילים, מחזור. מדיניות מוניציפלית של פיתוח סביבתי.

שרי גור – נציגת בית חשמונאי במליאה. חמש שנים חברת ועד קדנציה אחרונה. קדנציה זו נבחרה למליאה.

אחד הנושאים בהם עסקה בוועד היה תחום המחזור, מעידה כי קיים אתגר גדול בחינוך התושבים לשינוי

התנהגות. פריסת הפחים ועידוד המיחזור חשובים ומאתגרים מאחר והשכונות החדשות בבית חשמונאי

צפופות ולכן העמדת פחי מיחזור הינה אתגר.

ארז אוסישקין – נציג כפר שמואל במליאה. מעוניין לקדם פרויקטים לצמיחה כלכלית במועצה. מעוניין לקדם

תחומים שונים כגון: חקלאות, ביטחון תזונתי ועוד. לדעתו, ייתן חוזק למושבניקים במועצה. מעוניין לקדם את

נושא השקיפות ויחסי הציבור של הועדה. לדעתו חלק מתפקידי הועדה היא להגדיל את יחסי הציבור של כל

תחומי הסביבה בקרב היישובים והתושבים.

ענת איכר שהם – תושבת בית חשמונאי, נציגת תושבים מטעם הארגונים הסביבתיים. פעילה בפורום תושבים

למען אוויר נקי. תחומים שמעוניינת להתמקד בהם: זיהום אוויר ממפעל נשר רמלה, שטחים פתוחים, פיתוח

סביבתי במועצה, חינוך סביבתי, המשך הטמעת נושאים מהקדנציה הקודמת, הבניית שיתופי פעולה עם

משרדי המועצה, בעיקר ועדה לתכנון ובניה, שילוב עבודת אקולוג בתוכניות פיתוח, נהלי עבודה.

דקלה בן יעקב– מנהלת מחלקת תברואה בשנתיים אחרונות. תחומי אחריות – איסוף פסולת לסוגיה: אשפה

ביתית גזם גושית ונושא הדברה ודיגומי מים. בימים אלו יצאה המועצה למכרז ליועץ לכתיבת תכנית אב

לפסולת – כולל פסולת חקלאית ובניין בשטחים חקלאים. החשיבה היא איך להפחית פסולת כרשות ומהי

חלוקת האחריות בין רשות/ יישובים/ תושבים. חשוב להעלות מודעות בקרב כולם להבנות הקשר בין מה אני

צורך/ מייצר ולאן זה הולך (הטמנה ומחזור). המגמה להנגיש את פחי ההפרדה לתושבים תוך התאמת מערך

האיסוף וההפרדה לכל יישוב לפי צרכיו והמאפיינים שלו. חקלאות – הועדה החקלאית החלה את פעילותה תוך

שיח להבנה מה הם צרכי החקלאים.

נופר ששון עופר- מנהלת היחידה הסביבתית בחודשיים וחצי האחרונים. בעלת ניסיון של 16 שנים בתחום

קיימות וחינוך סביבתי, קהילה ואיכות סביבה. בעלת תואר שני בתכנון סביבתי באוניברסיטה העברית.

המבנה הארגונים של האגף המרחב הכפרי: יניר שמולביץ מונה למנהל אגף המרחב הכפרי. האגף בנוי מ-3

מחלקות: מחלקת תברואה וטרינריה ויחידה סביבתית .היחידה הסביבתית מחולקת %70 מועצה אזורית גזר ו

%30 מועצה אזורית שדות דן. כוח האדם ביחידה הסביבתית כולל: פקח סביבתי בשדות דן בחצי משרה ופקח

סביבתי בגזר במשרה מלאה. אנו עוסקים בכל הנושאים שהועלו בשיח עד עכשיו ועוד. באגף עובדים 4 פקחים.

3 פקחים עובדים במחלקת תברואה ופקח אחד ביחידה הסביבתית. בין הפקחים קיימת חלוקת עבודה ברורה

(עומר עדי- פסולת גושית וגזם, יועד חנן- פסולת ביתית וסיירת ניקיון, דורון רזניק- שטחים פתוחים, ליאב

מנטל- פקח יחידה סביבתית). בנוסף לתחומי האחריות לכל פקח יש מספר יישובים שהוא אחראי עליהם.

במסגרת תיאור תפקידם של הפקחים התעורר שיח בנושא האכיפה והמורכבות שלו. הן המועצה והן וועדי

היישובים והתושבים מעוניינים בהגברת האכיפה. היכולת של המועצה לאכוף ולתת קנסות הינה מוגבלת.

התעורר דיון בנושא האכיפה- רונית העלתה רעיון לייצר פלטפורמה של תושבים שמסתובבים במרחב וידווחו

על מפגעים והשלכות בזמן אמת. הובהר כי הדיווחים אינם יכולים להיעשות אנונימיים. לדעתה של שרי קיים

פוטנציאל ליותר דו"חות.

המשך עדכון על פעילות העשייה הסביבתית-היחידה הסביבתית מקדמת, מטמיעה ומפקחת על נושאי איכות

סביבה (רעש, ריח, קרינה, זיהום אוויר ועוד). בנוסף, היחידה מטמיעה את ערכי הקיימות בעבודה השוטפת של

המועצה ומקדמת את נושא היערכות המועצה לשינוי האקלים. במסגרת זו מקדמת היחידה תחומים שונים כגון:

חינוך סביבתי, חקלאות מקיימת, שמירה על שטחים פתוחים, שילוב פתרונות מבוססי טבע בשטחים ציבוריים

ובחקלאות ועוד. במסגרת העשייה וכהמשך לסקר הטבע שערכה המועצה מקדמת היחידה כתיבת מסמך

הנחיות לניהול טבע בשטחים פתוחים. במסמך יהיו סיווגים לאזורים מסוימים שלכל אחד מהם תהיה הנחייה

לצורך פיתוח בר קיימא.

המועצה קבלה תמיכה מקק"ל לקידום תחום חקלאות מקיימת. מתוך 120 פרויקטים שהוגשו, אנו בין 12

הפרויקטים שזכו ולצורך כך קבלה המועצה תמיכה של 280,000 ₪ לצורך יצירת דור ההמשך של החקלאים

ולצורך הטמעת חקלאות מקיימת בקרב עבודתם של 15 חקלאים. ביחידה הסביבתית קיימים מספר קולות

קוראים אשר מהווים בסיס לעבודתה בנוסף לתקציב מהמשרד להגנת הסביבה ותקציב המועצות.

בתקופה הקרובה עתיד לצאת קול קורא נוסף שיתמוך בכתיבת תוכנית היערכות המועצה לשינוי האקלים.

בקק"ל פתחו אגף אקלים וקיימות שעתיד לתמוך המועצות האזוריות בכתיבת תוכניות היערכות. מבקרת

המועצה כתבה דוח על היערכות מועצה לשינוי אקלים – דוח מאוד מפורט שיוצג במליאת המועצה. הדו"ח

יהווה בסיס לעבודת הפורום הבין אגפי שנכנס לשנתו הרביעית. מטרת הפורום הטמעת עקרונות הקיימות

והיערכות לשינוי אקלים. מטרת הפורום בשנתו הרביעית להכניס פרויקטים ודפוסי עבודה לתוכנית העבודה

לשנת .2025

בתחום קהילה וחינוך סביבתי היחידה הסביבתית מוציאה קולות קוראים ליישובים כך מקודמים הנושאים עם

יישובים הבוחרים להיכנס למהלך. לדוגמה: קול קורא לגינון אקולוגי- אנו תומכים בשני יישובים ובימים אלו יצא

קול קורא נוסף ליישובים נוספים. קול קורא לגינות קהילתיות – היחידה מחברת את הקולות הקוראים לתחומים

אותה מעוניינת המועצה לקדם. המטרה לעבוד עם מובילים בתחומים שונים המעוניינים לייצר שינוי ביישוב

שלהם וכך לייצר קהילה של תושבים ותושבות פעילים הפועלים מתוך אחריות אישית בתמיכת המועצה.

מטרתנו, לתת הבסיס, התמיכה והיכולת לייצר את מנגנוני ההנעה לתהליכים.

בימים אלו מחפשת היחידה הסביבתית רכזת לחינוך סביבתי – רכזת חינוך ב %75 בנוסף ליעל רכזת

פרויקטים. שתי פונקציות אלו יהוו משרה מלאה לחינוך וקהילה.

התעורר דיון בנושא שיתוף הפעול העם היישובים: גלית – לאחרונה התחלפו הוועדים כך שיש צורך לחשוף

בפני הוועדים החדשים את הנעשה ביחידה הסביבתית. דקלה- האגף מקיים פגישות עם הוועדים החדשים

בפורום רחב. מפגישות אלו אנחנו מקבלים את כל המידע. נופר – בסדרת מפגשים המתוכננים לוועדים

בהובלתה של ליאורה מנהלת היישובים במועצה. יש מפגש שלם שיעסוק בקיימות והיערכות לשינוי אקלים.

במסגרת חינוך סביבתי- היחידה עובדת בשיתוף פעולה עם אגף חינוך. היחידה יצרה רצף חינוכי להטמעת

נושאים שונים ומגוונים בכל בתי הספר. אנו עודים עם כל בית ספר על תוכנית ייחודית התואמת את העבודה

החינוכית של צוות בית הספר ובמקביל מטמיעים תוכניות המקדמות את המודעות והמעורבות של תלמידי

ותלמידות המועצה עם הנעשה במועצה: שמירה על מגוון ביולוגי ושמירה על שטחים פתוחים. והיד עוד נטויה

עם האפשרויות לקידום התחומים השונים במערכת החינוך.

פיתוח נופי בין הישובים – היחידה הסביבתית ביחד עם מחלקות ואגפים נוספים במועצה ועם שותפים חוץ

מועצתיים מנסים לייצר שינוי. עדיין לא היה פיצוח, עוד לא הצלחנו לייצר סיפור הצלחה, כיום קיים שביל

מקסים- עוטף בית חשמונאי ששם תכננו, קידמו ופעלו, אביב כרמי וועד הישוב בית חשמונאי. בהקשר זה עלה

נושא חשיבות העבודה הצמודה עם אגף תכנון ותשתיות. כמו כן, עלה הצורך באקולוג שיהיה צמוד ליחידה

הסביבתית.

התעורר דיון בנושא הפיתוח של השטחים הפתוחים: ארז – מבקש שביל עם תאורה שיקשר בין הישובים

ויאפשר לבני נוער לנוע בין הישובים ללא צורך בהסעת הורים. כמו כן, עדכן ששוחח עם רותם בנושא זה וקיבל

מענה שלילי בשל סוגיית זיהום האור, בעטיה השבילים לא מוארים. שרי- הזכירה שמור ניצני החתימה על

תאורה בשבילים.

רונית ויתקון ברקאי –נציגת סתריה במליאה ויו"ר ועדה לאיכות הסביבה קדנציה שניה. אני אדריכלית

בהכשרתה כיום עובדת כמתכננת נוף. הוועדות הנוספות בהן היא חברה: .1 ועדה לתכנון ובנייה. .2 ועדה

חקלאית. בעיני רונית הזכות לחיות במרחב כפרי מגיעה עם אחריות לשמור על המקום. המרחב הכפרי,

מבחינתה, טומן בחובו את הגורמים למשבר האקלים ויחד עם זאת הוא מהווה חלק מהפתרון בראיה הלאומית.

רונית שלחה לחברי הוועדה את החזון של הוועדה שגובשה בוועדה הקודמת. בתחילת הקדנציה נשאלה

השאלה – האם אנו רוצים לתפוס נושא ולרוץ קדימה או רוצים לפתוח יריעה רחבה יותר ולהתייחס להיות

בעמדה של מתווי מדיניות. הוועדה בקשה להתוות מדיניות. לפי הגדרות החוק אין לוועדה סמכויות. מטרת

הוועדה: לבקר את עשיית המועצה ולהתוות מדיניות. אין לועדה כלים שמסמיכים אותה לעשייה אפקטיבית. לכן

הגישה הייתה שהעבודה צריכה להיעשות תוך שיתוף פעולה עם היחידה סביבתית. המטרה היתה: לייצר לנו

מכפילי כוח – לייצר מערכת שתצליח להגדיל את הכוח של הוועדה- קיימות ואיכות סביבה נוגעים בתחומי

עשייה רבים כך נולד הפורום הבין-אגפי. מכפיל כוח משמעותי. בפורום יושבים מנהלי מחלקות ואגפים ממנעד

רחב של תחומים ורונית כנציגת הועד לאיכות הסביבה. בקדנציה הנוכחית גם הועדה החקלאית פועלת תחת

היחידה הסביבתית. הוועדה שעדיין לא נוצר חיבור ודפוסי עבודה של שיתוף פעולה היא הועדה לתכנון ובניה.

גם בתחום התכנון יש צורך לייצר שיתוף פעולה כבר בשלבי התכנון הראשוניים. בועדה לתכנון ובנייה צריך

לשבת נציג.ת המשרד להגנת הסביבה אך בגלל עומס עבודה הדבר לא קורה בפועל.

בקדנציה הקודמת הרעיון היה לייצר מכפילי כוח עם ע"י עבודה בצוותים סביב נקודות עניין של חברי וועדה.

הנושאים בה הועדה עסקה עלו מתוך נקודות עניין של המשתתפים בוועדה. הצוותים היו אמורים לעבוד בצורה

עצמאית. בצורת עבודה זו נתקלו המשתתפים בקושי לקדם תחומים שונים. דרך נוספת שעלתה לייצר מכפילי

כוח הייתה לעודד בישובים ועדות איכות סביבה- לא קודם בקדנציה הקודמת.

הערה בנושא וועדות קיימות/ איכות סביבה יישוביות: נופר- לא חושבת שצריכה להיות ועדה בישוב זה חייב

להיות מוטמע דרך הוועד בוועדות השונות. היחידה הסביבתית תשמח להגיע לישיבות של ועדות יישוביות.

כמו כן, האגף מקיים פגישות היכרות עם הוועדים החדשים ושם מעלה היחידה הסביבתית את הרעיונות

לקידום התחום ביישוב.

דיון בנוגע לאופן פעילות הועדה בקדנציה הנוכחית

רונית – פתחה את הדיון להבין איך לדעת חברי הוועדה כדאי לוועדה החדשה לפעול תוך שמירה על שמירה

על המשכיות העשייה מהועדה הקודמת.

השאלות שעלו לדיון:

.1 האם לפתוח את הוועדה לכל מי שמעוניין להשתתף?

.2 מה תדירות מפגשי הוועדה?

.3 איך צריכים להתנהל מפגשי הוועדה?

רונית- המטרה מבחינת הוועדה להגיע לכמה שיותר אנשים. יש דיוני וועדות (במועצה וברשויות אחרות)

שמצולמים ומועלים לפייסבוק. תדירות המפגשים צריכה להיות כל חודשיים למרות שעל פי חוק מחויבים פעם

ברבעון.

כל חברי הוועדה החליטו שצריך יותר מ-4 מפגשים בשנה.

להלן מספר הצעות של רונית ונופר להתנהלות הועדה בקדנציה הנוכחית :

.1 ועדת ביקורת לעשיית המועצה ללא פרו אקטיביות מצד חברי הוועדה.

.2 מפגש אחת לחודשיים להעמיק סביב הנושאים. להזמין אורחים כדי שנוכל להעמיק וללמוד מה קורה

במועצה או ברשויות אחרות.

.3 יצירה של צוותי עבודה בתחומים שונים כמו שהתנהלה הועדה בקדנציה הקודמת.

נופר – מניסיון הקדנציה הקודמת עלו נושאים רבים – מעבר לצוותים, הייתה תחושה שתפסת מרובה לא

תפסת. היו פעמים שיחידה הציגה עדכון ואז עלו דברים דרך הועדה והיה מאוחר מדי לשינוי או הוספה.

לתחושתה הייתה תחושת פספוס בקרב חברי הוועדה. אנו עובדים בשיתוף וחשוב לבעלי התפקידים במועצה

לשמוע את השטח.

ארז – העיד על עצמו כי הוא אדם משימתי אשר רוצה לייצר הצלחות מהירות ברות יישום.

רונית – מי שבסופו של דבר מבצע הרבה מהדברים שעלו בדיונים זו היחידה הסביבתית. המטרה היא למצוא

יחד דרך אפקטיבית לקידום תחומים בהם עוסקת היחידה הסביבתית.

ענת – הציעה למפות תחומי עיסוק של היחידה הסביבתית, בהתייחס אליהם יציינו חברי.ות הוועדה מה מעניין

אותם ובמה ירצו לתרום. כמו כן ימופה משאב הזמן והפניות ובהתאם יבחרו נושאים אותם ירצו לקדם חברי

הועדה. מציעה להפיץ שאלון גוגל פורמס שיאפשר לקבל חתכים של נושאים אלו.

נדב – יש לוועדה רצון להשפיע. זמננו מוגבל אין לנו סמכויות ותקציבים. לרשום מטרות במחברת של מישהו

אחר שיש לו חזון ומניע עצמו.

ארז – שיהיה תכלס. לעשות דברים פשוטים מהירים עם יחסי ציבור כמו גינה קהילתית.

נדב- הציע לבחון את נושא הגינות הקהילתיות כמקרה בוחן – יש לוועדה יכולת לקחת רעיון, לבחון אותו, לסייע

בהתאמה המקומית ולהניע בכוחות שלנו פיילוט. השאלה הנשאלת היא לכמה שעות חברי הוועדה יכולים

להתחייב. בסוף יש יותר משימות ממה שהזמן מאפשר לקדם. אני זורק יותר חלומות ממה שאני מסוגל לפדות.

גלית –לדעתה תדירות המפגשים צריכה להיות פעם בחודש. מבחינתה חברי הוועדה הגיעו כדי לעבוד ולא

לשחק. חשוב לה לעזור בקביעת מדיניות אבל לצורך כך צריכה להבין מה היה ומה הבסיס. מבקשת לקבל

חומרים לפני פגישות הוועדה כדי להגיע מוכנה.

ארז – מחזק מה שגלית אומרת.

ענת- מעוניינת להקים תת ועדה עם תושבים נוספים בנושא מפעל נשר רמלה. מבקשת שקרין, יועצת לאיכות

אוויר של המועצה, תוכל מעת לעת לתת תובנות לגבי הנושא.

החלטות שהתקבלו

תדירות מפגשים: הוחלט על קיום פעם בחודש.

בבדיקה- ועדת משנה למפעל נשר: הצעה להקמת ועדת משנה בהשתתפות תושבים.

תכנון מפגש פתוח בנושא גינות קהילתיות בחודש קיימות.

המשך שיתוף פעולה עם שותפים לטיפול בנושאים סביבתיים.