פרוטוקול ועדת איכות הסביבה מס' 32
סיכום מפגש ועדת לאיכות הסביבה: מפגש 2
תאריך: 10.07.24
מיקום: חדר ישיבות, מבנה מועצה
נוכחים:
• רונית ויתקון ברקאי: יו"ר ועדה, נציגת מליאה/ סתריה
• גלית הופמן: נציגת מליאה/ רמות מאיר
• שרי קורן גור: נציגת מליאה/ בית חשמונאי
• ארז אוסישקין: נציג מליאה/ כפר שמואל
• ענת אכר שוהם: נציגת ציבור, בית חשמונאי
• נדב גופר: נציג ציבור, קיבוץ גזר
• דקלה בן יעקב: מנהלת מחלקת תברואה
• נופר עופר ששון: מנהלת היחידה הסביבתית
סדר היום:
• עדכונים ממחלקת תברואה והיחידה הסביבתית
• פורמט עבודה לפגישות הוועדה
עדכוני תברואה (פסולת):
דקלה
.1 תפיסה של כלי רכב- זה עניין של המשטרה ולא של הפקחים שיכולים לעשות לבד. וצריך לתפוס בפועל את
העברה.
.2 הותקנו שערים על חשבון המועצה ובקרוב יותקנו מצלמות. העבודה בשיתוף עם האגודות החקלאיות. בנוסף
למצלמות ציידים קבועות שנמצאות בנקודות מוכרות, נבחרו אזורים שידועים שהם מועדים לעבירות. נקודות
מעבר לכיוון השטחים הפתוחים- מול יד רמב"ם ויציץ. על סמך התמונות שיתקבלו מהמצלמות ניתן להגיש כתב
אישום לשופכי זבל.
.3 התקדמות תוכנית אב לפסולת – מתקדם. יש ניתוחים מעניינים.
ענת – קצב הפינוי של הפחים לא מספיק מהיר.
דקלה – המועצה הוסיפה פחים כתומים, לא מכירים מצב שיש פחים שעולים על גדותיהם וכשבאים לפנות זה לא מלא
עד הסוף.
ענת- מה עם הבגדים?
דקלה ונופר – צריך לשלוח ליד שניה, זו בעיה ארצית. היחידה הסביבתית מקדמת פורום למובילות מיזמים יד שניה
במועצה. חברנו לכל המיזמים קבלן שאוסף מעמותות ומחנויות היד שניה.
נדב – חינוך להפרדה- לא זוכר הסברה.
דקלה – על המשאיות הגזם והגושית יש גם שילוט עם תמונות של מה עושים הפסולת. מתחילים להכניס כיוון של נראות.
נופר- נעשתה הסברה בכל בתי הספר וגני הילדים בשיתוף עם תאגיד תמי"ר. חוץ מלעשות קמפיין חד פעמי יש חשיבות
מאוד גדולה לאורח חיים שאנחנו מנסים להנחיל. אירועים באפס פסולת להטמנה זו אמירה משמעותית. זה יתחיל
בתחילת שנה גם בבתי הספר. יותר מהפרדה למיחזור מכניסים גם צמצום צריכה, שימוש חוזר, ועוד דברים שנכנסים
תחת אפס פסולת להטמנה
בקומפוסטרים יצאנו במכירה נוספת, ותוך 5 ימים הכל נגמר. יש 150 קומפוסטרים והקהילה פעילה, בעיתון הקרוב תצא
כתבה על פסולת אורגנית, זה לא מהפך גדול אבל זה תהליך וזה מעלה מודעות בישובים שלא היו בהם.
תוכנית האב לפסולת היא יוזמה של המועצה ולא משהו שמישהו מסבסד את זה. זה לא דבר מובן מאליו ולא קורה
ברשויות אחרות.
דקלה – לוחות הזמנים לכתיבת תוכנית אב: חצי שנה.
עדכוני היחידה הסביבתית:
.1 ביחידה הסביבתית יש פקח חדש, ליאב מנטל, מתעסק בפסולת למיחזור עובד תחת היחידה הסביבתית
ובשיתוף פעולה עם שאר הפקחים.
רונית – חסר שיתעסק בנושאים של איכות סביבה
נופר- כל תחומי איכות הסביבה יושבים אצלו: קרינה, אסבסט, ריח, זיהום אוויר ועוד. בקרוב הוא יתחיל קורס הסמכה
לפקחי סביבה. בעבודה השוטפת יעזר ברכזים של המשרד להגנת הסביבה. יש שם כוח אדם מקצועי שאנחנו צריכים
להיעזר בו.
.2 הוצאנו מכרז לרכזת חינוך לקיימות. יש מישהי אחת שרכשה את המכרז.
.3 קיבלנו את הקול קורא של האיחוד האירופי לתהליך הטמעה של חקלאות מחדשת – זה מאוד מרגש. זכינו
30,000 יורו. אמור לצאת המכרז לליווי. אנחנו הגשנו עם אדמה חיה. בתוך המכרז אנחנו מבקשים שמי שיגש
זה אנשים שמתמחים אנשים בחקלאות מחדשת + שיתוף ציבור ומנהיגות השתתפותית. המון עבודה קהילתית
סביב הדבר הזה.
.4 עובדים על מיפוי חקלאים במועצה – גם חקלאים שעבדנו מולם, גם נתונים ממשרד החקלאות.
.5 מתוכננים להגיש 2 קולות קוראים: רשויות שאפתיות לשינוי אקלים: אקלימה, רכבת ישראל- נטיעה של עצים
ברשויות – אנחנו בודקים אם אנחנו מתאימים.
ענת – בשטחים הציבוריים אין צל במדרכות.
נופר- קיימת מפת צל, לפי המיפוי עולה כי ביישובי המועצה שמופו אין צל ברחובות היישובים. לא כל הישובים ממופים.
החלטנו להנביט זרעים של עצים, נוצר קשר עם האגרונום לירון בר – פרויקט של משתלות עצים והנבטה- בתי ספר,
"משפחה חוקרת טבע" ועוד.
.6 יצא קול קורא לגינון אקולוגי – חוץ מני הישובים כפר בן נון וסתריה שזו השנה השנייה לליווי שלהם, הגישו עוד 4
– רמות מאיר, עזריה, משמר דוד וגני הדר.
.7 הפורום בין אגפי חזר להתכנס – דוח המבקרת הוצג ואנחנו עובדים על הדוח הזה.
.8 יצא קול קורא לגינות קהילתיות.
.9 חודש קיימות יתקיים, גם השנה, בחודש נובמבר.
.10 במסגרת תוכנית המאיץ וכתיבת תוכנית פעולה למעבר לאנרגיה מקיימת התקיים שיתוף ציבור– פנינו באופן
נקודתי לבעלי עניין שיש להם נגיעה כמו: יו"ר ועדים מקומיים, אגודות חקלאיות, תושבים וחקלאים.
.11 מקדמים תכנון רעיוני והערכה תקציבית של פיתוח ותחזוקה, של שביל האופניים בין משמר איילון ליד רמב"ם
– אין שם פיתוח נופי וצל, אין גיזום טוב בשיתוף רשות ניקוז ונתיבי ישראל – ביקשו עבודה קונקרטית. בקרוב
יתקיימו פגישות עם האגודות החקלאיות.
ענת – יש אקולוג שמלווה את זה?
נופר- מלווה אותנו בעשייה אדריכלית נוף שעוסקת בגינון אקולוגי עם התמחות בצמחיית בר.
.12 המועצה תגיש לקש"פ, בשיתוף רשות ניקוז ירקון, את שיקום נחל עזריה שעובר בין גזר ועזריה ומגיע לבית
חשמונאי.
התנהלות הוועדה
רונית – דיברנו על איך מתנהלים בועדה – אם נסמן נושאים מסוימים שנעמיק בהם, אם זה בחפיפה עם מה שיושב אצל
דקלה ונופר או נושאים שבאג'נדה שלנו, אם נקדם כועדה אחת או בחלוקה לצוותים.
נדב – הדיון הראשוני לפני הנושאים – זה מה הכלים שלנו ומה מאפייני העבודה שלנו?
רונית, נדב, ענת: אם אנחנו כוח עזר, מה הערך המוסף שלנו? איך נחזק? לא להעמיס עבודה.
גלית- כמה זמן מוקצה לישיבה?
רונית – שעתיים
גלית- אני חדשה פה ואני מהצד לא רואה פה יחידה בעייתית. רואה שמובילה קו מצוין לקידום חינוך ופרויקטים שחושבת
נכון. זה לא שצריך לכוון אתכם אתן לא גוף שצריך לאפס, לבקר
אני שמחה לראות שאנחנו מדברים באותה שפה רעיונית ואנשים פה מומחים.
יש קבוצת וואטסאפ – דיווחים שוטפים אפשר לשים שם וכל אחד יקרא בזמנו. לא צריך בשביל כל דבר להתכנס כי אין
לנו את הזמן הזה.
ישיבה צריכה להתחיל מעדכונים – של חצי שעה, כמעט שעה בלדון בנושא/שניים ואז סיכום ומסקנות. אין סיבה להמציא
גלגלים, אפשר להמשיך אותם.
נדב – צריכים לסגל לעצמנו שיטת עבודה של פעילות בין המפגשים.
נופר- אתם יכולים לעשות יותר טוב ממני זה הפצה של הדברים שלנו הלאה. בועדה החקלאית המוטיבציה היא להפיץ
את הדברים הלאה. איך הדברים יוצאים החוצה.
נדב – לייצר מנגנון מניפה – נציג מכל ישוב שיהיה אחראי להעביר את הדברים ליישוב שלו.
רונית – מכפילי כוח זה נושא בפני עצמו, ועדות בישובים, פורום תושבים
נדב – לייצג את הציבור יהיה דו כיווני, נציג של ישוב שישמע סקירה פעם ברבעון
רונית – קשה לנהל את זה, אפשר אחד לתקופה לאפשר להשמיע ולשמוע. מניסיון של מה שהיה, זה לא רק לזרוק רעיון,
צריך לעבוד עליו ולהעמיק
נופר- תחומים של קיימות ואיכות סביבה הם תחומים מקצועיים – יש לנו אנשי מקצוע מהתחום. המון יועצים שאנחנו
נעזרים בהם לעבודה מקצועית. אנחנו לא נוכל לתמוך בתתי ועדות שמתעסקות בנושאים שהם לא על השולחן שלנו
בשוטף.
דקלה – להכין סדר יום לישיבה ולראות מה נכנס ומה לא ולהכניס למסגרת
גלית, שרי - להתחבר לקיים
ענת – גם להתחבר לקיים וגם לחפש אזורים שלא מטופלים
נדב -לחפש מקום לשני הדברים , בניית הכוח ובניית התשתית, היכולת שלנו להשפיע היא לא לייצר עוד עבודה ,
התשתית היא מימד אסטרטגי, כוח אדם, צוותי עבודה קבועים ולנושאים ספציפיים
ארז - קטע הברידי –במקום לדבר בפלאשים, להציג אסטרטגיה- לייצר סינרגיה ולבחור 3-4 נושאים מרכזיים לשנה
הקרובה ולגזור פעולות.
נופר- לא לחפש "כתם עיוור", להצטרף לעשייה של היחידה או לבחור 2-3 נושאים וללכת איתם לאורך כל השנה.
רונית – לעבוד על מבנה היברידי. הנפח המשמעותי הוא חיבור לעשייה שכבר קיימת. מי שדוחף נושא שיעשה את זה
ברצינות חצי אפוי ושיבקש מראש את הזמן לזה. זו החלטה עקרונית – נושאים שמתלכדים עם העבודה של היחידה
ותברואה או רק נושאים שאנחנו מעלים.
נופר- צוות שרוצה לקדם משהו שלא בתוכנית עבודה שלנו ואין לנו תקציב, וזה מייצר תסכול. אם זה לא משתלב
בתוכנית שלנו קשה לנו לתמוך בזה.
ארז – אם אין למועצה מרווחים לתקציב, מה כן אפשר לעשות? לייצר קהילות ידע, למשל גננים במועצה, משלב פרנסה
יחד עם חיים במועצה ואפשר לייצר קהילה אחרת,
ענת – יכול להיות שנשאיר נייר עבודה לדברים שיוכלו להיות בהמשך.
החלטות שהתקבלו
משך מפגש וועדה: שעתיים
עד שבוע לפני הפגישה צריך להודיע לרונית אם יש נושאים שרוצים להעלות אבל אין התחייבות שכל נושא יקבל את מלוא
תשומת הלב אבל המבקש יקבל את הזכות לדבר בפורום.
רונית תבנה את סדר היום ואת הנפח של כל נושא.
ישיבה דו שנתית פתוחה לציבור עם נציגי ישובים.