פרוטוקול ועדת מליאה מס' 6
מועצה אזורית גזר
וגו המועצה האזורית גזר
פרוטוקול
ישיבת מליאה מן המניין 6/24
מיום שני, כ"ו בתשרי תשפ"ה, 28/10/2024
- הופק ע"י: בונוס פרוטוקולים בע"מ, טלפון: 03-5373237 –
מועצה אזורית גזרלוגו חברת התמלול
ישיבת מליאה מן המניין 6/24 28/10/2024
מועצה אזורית גזר
פרוטוקול ישיבת מליאה מן המניין 6/24
מיום שני, כ"ו בתשרי תשפ"ה, 28/10/2024
משתתפים:
גב' רותם ידלין - ראשת המועצה
גב' מתי אברהם - חברת מועצה
גב' שרי קורן גור - חברת מועצה
מר משה סבן - חבר מועצה
מר יואל ווניגרטן - חבר מועצה
מר דורי פרי אור - חבר מועצה
מר איתי שייביץ - חבר מועצה
מר אבי אביטל - חבר מועצה
מר אלעד לוי - חבר מועצה
מר בן הופמן - חבר מועצה
מר ארז אוסישקין - חבר מועצה
גב' מיכל דבורצקי - חברת מועצה
מר לאון ארונוביץ - חבר מועצה
מר מור יעקב - חבר מועצה
מר סימו טובול - חבר מועצה
גב' עינב לביא פלד - חברת מועצה
מר יהודה שניויס - חבר מועצה
מר לירון פוקס - חבר מועצה
גב' רינת צפנייה שורץ - חברת מועצה
גב' רונית ויתקון ברקאי - חברת מועצה
מר מרדכי אלגלי - חבר מועצה
גב' גלית קוניק -הופמן - חברת מועצה
מר יוחנן יומטוביאן - חבר מועצה
2
מועצה אזורית גזרלוגו חברת התמלול
ישיבת מליאה מן המניין 6/24 28/10/2024
חסרים:
מר ישראל שמולביץ - חבר מועצה
גב' חוה פולנאור - חברת מועצה
גב' רותם שניצקי - חברת מועצה
מר נחום עובדיה - חבר מועצה
מר ביטן ראובן - חבר מועצה
גב' חני דורון - חברת מועצה
מר איתיי ברדה - חבר מועצה
מוזמנים:
גב' כרמל טל - מנכ"לית
עו"ד חן סומך - יועמ"ש
מר דוד גמליאל - גזבר
מר רמי תמם - יקל"ר פיקוד העורף
מר גילי בן צור - קב"ט
גב' ליאת פרמון - תקציבאית
גב' אילנית ביטון - מ. לשכת ראשת המועצה
גב' שחר גולן - עוזרת ראשת המועצה
3
מועצה אזורית גזרלוגו חברת התמלול
ישיבת מליאה מן המניין 6/24 28/10/2024
על סדר היום:
.1 השבעת נציג משמר איילון למליאת המועצה (הוספת סעיף לסדר היום).
.2 עדכון ראשת המועצה.
.3 אישור פרוטוקול מליאה 5/2024 (מצ"ב).
.4 אישור עדכון לתקציב המועצה לשנת 2024 (מצ"ב).
.5 עדכון תקציבי ועדים מקומיים.
.6 אישור המלצת ועדת ביקורת לדו"ח המפורט ולדו"ח הכספי לשנת 2023 (מצ"ב).
.7 אישור תב"רים (מצ"ב).
.8 אישור מחיקת חובות על פי נוהל 5/2012 משרד הפנים (מצ"ב).
.9 אישור תמיכות בעמותות ספורט לשנת 2024 (מצ"ב).
.10הסמכת ועדות ביקורת יישוביות.
.11הג"א – רקע, מדיניות, תקציבים וחלוקת אחריות בין המועצה והיישובים.
.12 מינוי מנהל ארנונה במועצה.
.13אישור נסיעת ראשת המועצה.
4
מועצה אזורית גזרלוגו חברת התמלול
ישיבת מליאה מן המניין 6/24 28/10/2024
גב' רותם ידלין: אני מתכבדת לפתוח את ישיבה .6/24 אנחנו נברך את גיא
הופמן (הבן של בן הופמן) שהגיע לישיבה. שלום גיא, ברוך הבא שבאת לראות איך
עושים דמוקרטיה.
מר אבי אביטל: הוא אמר שלום, אבל לא שמענו.
גב' רותם ידלין: הוא אמר שלום, בטח ששמעתי, שמעתי וראיתי גם את
החיוך היפה שלו. תביאו את הילדים.
מר איתי שייביץ: בלי שנגיע.
גב' רותם ידלין: תביאו את הילדים זה משמח אותנו. זה רק יבטיח שאתם
גם תראו להם איך עושים דמוקרטיה.
אפתח בכמה מילים אישיות ברשותכם - איבדנו השבוע בלבנון את שמואל הררי ז"ל,
חלקכם מכירים ויצא לכם לעבוד איתו. שמואל היה מנהל אגף תשתיות במועצה עד
לפני 3 שנים. ברשותכם אני אקריא לכם חלק מדברי ההספד שהקראתי בשם עובדי
ותושבי מועצה אזורית גזר בהלוויה של שמואל: "שמואל היה מקצוען. הוא היה
משרת ציבור משכמו ומעלה, כל מי שעבד איתו ומולו העריך אותו עד מאוד, את
הרצינות, המסירות, האדיבות, הירידה לפרטים. שמואל היה איש של אנשים, הוא
תמיד מצא זמן לשבת, לדבר, להסביר, להגיד מילה טובה. למצוא פתרון לכל בעיה
ואקסל לכל משימה. החיוך תמיד היה נסוך על פניו, שמואל היה חיובי ואופטימי,
נעים הליכות וטוב לב, ישר וערכי. שמואל היה איש שיחה, היו לנו שיחות ארוכות על
ציונות, על עלייה לארץ בגיל מאוחר, על המחירים של זה. על החוזק המנטלי שנדרש
מעולים חדשים. כי ויתור על בית, על שפת אם, על מרחק ממשפחה הוא כל כך
5
מועצה אזורית גזרלוגו חברת התמלול
ישיבת מליאה מן המניין 6/24 28/10/2024
משמעותי. שמואל בדרך שלו בחיוך ובעיניים המאירות, ידע לראות את כל היתרונות.
אהבת הארץ , המורכבות של הארץ הזאת, הרצון לחיות דווקא כאן ולגדל ילדים
צברים בעברית בארץ ישראל. תמיד בשיחות עם שמואל למדתי עוד משהו, על
המקצוע, על המועצה, על עצמי, עליו, דיברנו על שאיפות עתידיות ועל הדרך להגשים
אותם כעולה חדש בארץ.
אגיד גם ש הערכתי מאוד את שמואל, מבחינתי זכינו ואני חושבת שזאת ההרגשה של
כולנו במועצה, זכינו לעבוד עם שמואל. בשם מדינת ישראל בשם עובדי ותושבי
מועצה אזורית גזר, תודה על שירות אזרחי ועל שירות צבאי. תודה שאהבת את
מדינת ישראל ונתת לה את כל אשר יכולת לתת.
ובנימה אישית אני אגיד הלוואי שנהיה ראויים לשמואל, ראויים להקרבה שלו, של
המשפחה שלו. ושהאור שלו יהיה השראה בשבילנו לשירות ציבורי, לאהבת הארץ,
לשאיפה לבנות אותה לציונות".
אלו כמה מילים שהיה לנו חשוב לפתוח את הישיבה בהם.
ג'ינג'י בבקשה.
מר יואל ווינגרטן: נראה לי שאני העולה החדש היחיד פה. לפחות הייתי קורא
לו הררי. הכרתי אותו, היינו מדברים הרבה על ספורט. הוא היה איש ציוני, והבין
כמה זה קשה לעלות ארצה. תמיד הייתי אומר לו, לא עלינו ארצה,... עלייה. זו מילה
גדולה שצריך להגיד את זה, אבל הוא הבין את זה. תמיד היה לו את החיוך, ותמיד
הייתה לו מילה טובה להגיד, והוא יהיה חסר.
גב' רותם ידלין: להלוויה יצא אוטובוס מהמועצה של עובדים, הגיעו גם
הרבה ראשי ועדים ואנשים שעבדו עם שמואל, ואני חושבת שזה מאוד מכובד.
המשפחה יושבת "שבעה" בירושלים עד יום חמישי, מי שמעוניין. תודה ג'ינג'י.
6
מועצה אזורית גזרלוגו חברת התמלול
ישיבת מליאה מן המניין 6/24 28/10/2024
2 עדכונים לפני שאנחנו מתחילים את סדר היום. יושב פה רמי תמם היקל"ר של
פיקוד העורף במועצה. אנחנו נקדים את סעיף ,11 אחרי סעיף ,3 לבקשתו של רמי, כי
הוא צריך לצאת וחשוב לנו שהוא ישתתף ואנחנו מוסיפים סעיף לסדר היום, אנחנו
נתחיל איתו עכשיו. שזה השבעת נציג משמר איילון למליאת המועצה ונמשיך.
.1 השבעת נציג משמר איילון למליאת המועצה (הוספת סעיף לסדר היום).
גב' רותם ידלין: אז ברוך הבא סימו טובול, איזה כיף שאתה מצטרף אלינו.
כל חבר מליאה שמצטרף בעצם מצהיר אמונים. הנוסח נמצא פה, הוא נמצא גם
לפניך. סימו תספר עליך בכמה מילים לחברי המליאה, אנחנו מכירים אבל שכולם
יכירו אותך.
מר סימו טובול: סימו טובול, גר במשמר איילון 9 שנים, עצמאי עוסק
בנדל"ן. שמח להיות פה.
גב' רותם ידלין: שמחים שאתה פה. אתה רק צריך להקריא את זה בקול.
מר סימו טובול: אני סימו טובול מתחייב לשמור אמונים למדינת ישראל,
ולמלא באמונה את שליחותי במועצה.
גב' רותם ידלין: איזה כיף. ברוך הבא.
7
מועצה אזורית גזרלוגו חברת התמלול
ישיבת מליאה מן המניין 6/24 28/10/2024
מר אבי אביטל: עכשיו אתה יכול להצביע כבר זהו.
גב' רותם ידלין: זהו, מעכשיו אתה יכול להצביע.
.2 עדכון ראשת המועצה.
גב' רותם ידלין: אז אנחנו נתחיל בעדכון ואחרי זה נתחיל בסדר היום.
בעצם אנחנו נמצאים כבר למעלה משנה בשגרה בצל מלחמה. אני מקפידה בכל ישיבה
כזאת לסקור לכם מה התרחש מאז ישיבתנו הקודמת. ומאז ישיבתנו התרחש לא
מעט, ב -15/9/24 היו אזעקות בבוקר ב -6:34 משיגור מתימן, בכל חלקי המועצה. זה
היה יום ראשון בשבוע, אגיד שאחד הדברים היפים היו לראות איך ב -7:10 כל ילדי
המועצה ללא יוצאים מן הכלל עלו על ההסעות ונסעו לבית הספר. היות שאנחנו כבר
שנה במלחמה ועברנו לפני זה גם 5 אירועים ביטחוניים. יש לנו פרספקטיבה להגיד
שבעבר זה לא היה קורה. פעם כולנו היינו רגע מתכנסים בבית. ואני חושבת שאחת
המשמעויות הכי גדולות, זה שמירה על שגרה ויציאה לבתי הספר. אגיד שהנפילות
במקרה הזה היו לא רחוקות מאיתנו. ממש על קו המועצה הצפוני, נפילות של
יירוטים כמובן. לא היה שינוי, לא של הנחיות פיקוד העורף באותה העת והמסגרות
נפתחו כרגיל. מיד לאחר מכן באותו שבוע היה את מתקפת הביפרים וחיסולו של
חסאן נסראללה בלבנון, כתוצאה מכך היה גיוס של היקל"ר למועצה והערכות מצב
שאנחנו מקיימים מעת לעת עם פיקוד העורף וכל מנהלי המכלולים. אגיד שאחד
השיקולים הכי משמעותיים, שב -18 לחודש נפתח פסטיבל חוויה בכרם ואני מכניסה
אתכם קצת אלינו ולשיקולים שלנו, אירוע פסטיבלי קורה ברחבי המועצה, האם
פותחים או לא פותחים במצב כזה. בעצם קיבלנו 2 החלטות - הראשונה זו החשיבות
של שמירה על שגרה, כמו שפתחנו את בתי הספר, על הצורך של הציבור בקצת
מוזיקה ותרבות . מי שעוקב יודע שאת מרוץ הבוז'ולה, שהוא אירוע קצת יותר
8
מועצה אזורית גזרלוגו חברת התמלול
ישיבת מליאה מן המניין 6/24 28/10/2024
פסטיבלי, דחינו, לא קיימנו. אבל לאנשים יש צורך לצאת. לפיכך, את האירועים
שיכולנו העברנו לקרבה של מרחבים מוגנים, ככה לתת לאנשים הרגשה טובה. אלו
היו 2 האירועים הראשונים אחרי האירוע הזה. ואחר כך גם עשינו אירועים פתוחים
במרחב. אגיד שאפילו זכינו שפיקוד העורף שהוזמנו על ידינו להשתתף באירועים,
באו ולקחו בהם חלק. וזה היה גם הזדמנות שלנו להגיד תודה לאלוף משנה אמיר בן
דוד, שהוא מפקד המחוז. אם תהינו האם תהיה פחות הגעה בגלל המצב. אז לא.
אנשים הגיעו, כאלה שהרגישו פחות נוח וביקשו לבטל, קישרנו ביניהם לבין תושבים
שרצו בכל זאת להגיע והיו ברשימות המתנה.
וזה נראה כאילו ממש הכול מוכוון מלמעלה, כי הפסטיבל הסתיים ב -,26/9/24 זה
היה יום חמישי ב -23:00 בלילה וב -00:30 כבר הייתה אזעקה נוספת. אז אנחנו
מאמינים בהשגחה עליונה. תודו שזה רגע, סמיכות מקרים מעניינת. ב -27 שבעצם
היה יום שישי לפנות בוקר היו אזעקות.
ב -28 בשבת לקראת מוצאי שבת היו אזעקות במועצה, 2 שיגורים מתימן. בשיגור של
שבת היו רסיסים שנמצאו בנוף איילון. בכל אירוע כזה, היישובים מדווחים לנו
לאחר אירוע. ואם הם מוצאים רסיסי יירוטים, הם מודיעים לגילי בן צור קב"ט
המועצה. אנחנו מגיעים ביחד עם המשטרה לפנות אותם.
וכל זה ככה הכנה ל -,1/10/24 התקיפה מאיראן. 1/10/24 היה יום שלישי, בתי הספר
הסתיימו מוקדם , יום שלישי זה יום שכלל בתי הספר שלנו מסיימים מוקדם, בגלל
תנועות הנוער. וממש עם הסיום של כל ההסעות בשעה 14:00 עודכן מדרג ההתגוננות
לכתום. אסרנו על קיום של התקהלויות ואירועים מעל 300 איש במבנה סגור ו -30
בשטח פתוח, ערכנו הערכת מצב מועצתית, דרכנו את כל כיתות הסער, כיתות הסער
המועצתיות ואת כיתות הכוננות. היה לנו שם שאילתות לגבי קיומם של חוגים
ופעילויות נוער. החלטנו להמליץ ליישובים לבטל פעילויות כאלה, ורובם אכן הקשיבו
וביטלו אותם. וחוגים קוימו אך ורק לצד מרחבים מוגנים ואכן בשעה 19:30 היו
9
מועצה אזורית גזרלוגו חברת התמלול
ישיבת מליאה מן המניין 6/24 28/10/2024
אזעקות בכל רחבי המועצה, והיינו במרחבים מוגנים כ -50 דקות.
צוות המועצה ניהל את האירוע מכאן, ממרכז ההפעלה במועצה. ובשעה 23:00 בעצם
השתחררנו למדרג התגוננות ירוק. שחררנו את כיתות הכוננות שהיו פעילות בכל
רחבי המועצה. אושרו התכנסויות עד 1,000 איש. במטח היו רסיסי יירוט בגני יוחנן.
אחר כך בראש השנה - היינו בהתנהלות מול היישובים, הוצאנו הוראות לגבי
תפילות, לגבי ניהול שלהם, היה תגבור של סיירים מועצתיים לאורך החג, אתם תראו
את זה בהמשך, גם ביום כיפור ושל כיתות הצח"י.
וב -,7/10/24 שוב, אחרי ראש השנה יש שיגור נוסף מתימן עם 2 אזעקות. זה התחיל
באזעקות ביישובי כביש -,424 ואחרי זה התרחב סביב היירוט לאזעקות בכל רחבי
המועצה. לאחר מכן יום כיפור.
סוכות - בסוכות המועצה הייתה בהדממה, ועדיין היו לנו פה צוותים, ראשי מכלולים
או סגני ראשי מכלולים כל הזמן בכוננות. וב -26/10 בעצם שוב פתחנו פה את מרכז
ההפעלה בלילה, סביב התקיפה באיראן. אנחנו יושבים ומוכנים למקרה שתצטרך
להיות גם הפעלה בהגנה, כמו שהיינו ב -.1/10/24
סך הכל אנחנו מסכמים חודש וחצי של 4 שיגורים מתימן, ואירוע מסיבי של שיגורים
מאיראן, לאזורנו לא הגיעו שיגורים הפעם לא מעזה, ועד היום לא מלבנון. סך הכל
156 אזעקות ביישובי המועצה בחודש האחרון. שוב, 5 מקרים אומנם, אבל הם
מפעילים אזעקות יותר רחבות. זה מביא אותנו ל -478 אזעקות ברחבי המועצה ב -13
חודש האחרונים.
אנחנו מקיימים הערכות מצב קבועות. גם רמי תמם היקל"ר נמצא פה אבל גם מנהלי
המכלולים כאמור נמצאים פה בגיוס וגילי בן -צור הקב"ט מפעיל את צוותי הכוננות
ואת יחידות הסער. עד כאן הנושא הביטחוני.
אגיד גם שבין לבין בתוך החודש הזה גם ציינו שנה ל -7 באוקטובר. הזמנו אתכם,
תודה למי שהגיע. היה אירוע מכובד, שגם כיבד את הנופלים ואת המשפחות השכולות
10
מועצה אזורית גזרלוגו חברת התמלול
ישיבת מליאה מן המניין 6/24 28/10/2024
תושבי המועצה. האירוע גם הועבר בשידור וקיבלנו על זה תגובות חיוביות מהציבור.
בבתי הספר במועצה ציינו את ה -7 באוקטובר ב -2 תאריכים, בתאריך הלועזי ב -7
באוקטובר, ואתמול ביום הזיכרון הממלכתי. למי שלא ראה, אני ממליצה בין השאר
לראות גם את הסרטים שעשינו על נופלי המועצה, על פעילות המועצה ביום הזה, קחו
זמן ותעיפו מבט, זו פעילות שמדברת איך המועצה פעלה בתקופה הזאת. יש פה גם
נוכחות לצוותי הכיבוי, גם לצוותי הכוננות.
*** הקרנת סרטון ***
גב' רותם ידלין: חלק מהשיח שלנו בתקופה הזאת זה לשמר קשר עם הערים
התאומות שלנו, שתומכות בנו מתחילת המלחמה - גם ליווד בקנזס וגם גרימה
בגרמניה. אתם יכולים לראות שגם בחודש האחרון הם ממשיכים להתנהל מולנו
ולדבר עם 7 לאוקטובר. השיח שאנחנו עושים איתם כל הזמן, יש לו משמעויות
רחבות ברמה של people to ,people ובשמירת מערכת יחסים עבור יחסי החוץ של
מדינת ישראל, אז אתם יכולים לראות פה את הפסל שהוצב בליווד, העיר התאומה
שלנו בארצות הברית שמסמל את השלום ואת החברות עם גזר. ליווד וגזר ציינו בשנה
האחרונה 75 שנה להיווסדן.
יש פה ממש תיאוריה שלמה של הפסל, זה מעניין. שמנו את זה באתר, מי שרוצה יכול
לראות. זה של הקהילה היהודית בקנזס, וגם של גרימה גרמניה שב -7 באוקטובר עשו
שם טקס. בעיניי, אירוע משמעותי.
אנחנו עדיין בביטחון. בעבר הצגנו לכם את מאגר המים המלאכותי שבנינו בשיתוף
פעולה עם כיבוי אש למרגלות תל גזר. בינתיים הספקנו כבר להפעיל אותו פעמיים -
ב -8/9 בשריפה שהייתה בכניסה לבית עוזיאל, זה ממש היה משמעותי ההפעלה שלו,
היא עזרה לנו לכבות יותר מהר. אתם יכולים לראות פה את הנתונים.
11
מועצה אזורית גזרלוגו חברת התמלול
ישיבת מליאה מן המניין 6/24 28/10/2024
כמובן שזה לא רק המסוק, יש לנו 2 צוותי מתנדבים, אחד יושב בחולדה, צוות חולדה
משמר דוד ואחד יושב בכרמי יוסף, שגם הם היו שם יחד כמובן, עם כוחות הכיבוי
של תחנת איילון, שהם אלה שמפעילים אותנו. שוב זה פרויקט שגילי הקב"ט הוביל
עם משטרת ישראל, שכבר מוכיח את עצמו פעמיים. אנחנו הולכים ומשתדרגים גם
בכל הפעלה כזאת בהפעלת הכוח.
*** הקרנת סרטון ***
גב' רותם ידלין: ככה זה נראה, זאת הטלה של 6 טון מים, זה סבב אחד. אז
תחשבו בעצם מסוק שעושה 14 סבבים כאלה, זו עזרה משמעותית לצוות הכיבוי.
עדכוני קהילה - התחלנו שנה חדשה בקתדרה. קתדרה זו פעילות לאנשים בגיל
הפנסיה, שפנויים בימי שלישי להרצאות בוקר וצהריים. אנחנו בשיא הרשמה של כל
הזמנים לקתדרה. אתם יכולים לראות האולם מלא. אני ממליצה שככה מידי פעם,
אנחנו מדברים אתכם על נתונים להביא לתוך הקהילות שלכם. הקתדרה מאוד
מוצלחת, מאוד איכותית, וההרשמה עדיין פתוחה. השנה בעצם זאת ההרצאה
הראשונה ושנת הלימודים מתחילה ביום שלישי הקרוב.
חוץ מזה גם בתחום הקהילה, פתחנו מחנה כדורסל פעם ראשונה בסוכות. הפועל גזר
ממשיכה ותופסת תאוצה, ואתם תראו את זה גם בהמשך.
עד כאן פתיחת העדכונים שלי.
.3 אישור פרוטוקול מליאה 5/2024 .
גב' רותם ידלין: סעיף ,3 אנחנו באישור פרוטוקול המליאה.
שאלות? הערות?
12
מועצה אזורית גזרלוגו חברת התמלול
ישיבת מליאה מן המניין 6/24 28/10/2024
מר מרדכי אלגלי: אני רוצה להגיד, במליאה האחרונה נמחקו דברים
מהפרוטוקול, בדקתי וזה לא חוקי. היועץ המשפטי אמר כמה דברים, מחקתם אותם.
במקרה הזה זה היה פוליטי. במקרה אחר זה גם יכל להיות ייעוץ, שהיה משפיע על
חבר מליאה אחר, כל אחד פה בבחירה שלו. זאת אומרת אם יש לכם את האפשרות
למחוק את זה, זה יכול לקרות עוד פעם. אני חושב שזה לא תקין ושלחתי מייל
וביקשתי לתקן את הפרוטוקול. אתם הגבתם בשלילה שאתם לא רוצים לעשות את
זה. אני אמרתי שאני מגיש ערעור, ואני חושב שאסור לאף חבר מליאה פה לאשר את
הפרוטוקול הזה, כי נמחקו ממנו דברים. ואתם חייבים להחזיר את הדברים.
גב' כרמל טל: אגיד רגע, אם רוצים אני גם יכולה להפנות לסעיף.
מר מרדכי אלגלי: הסעיף נמצא פה.
גב' כרמל טל: הייתה לך זכות הדיבור, עכשיו נענה.
עו"ד חן סומך: פשוט יש חוסר בהירות בין נושא של תמלול לבין
פרוטוקול. פרוטוקול לצורך העניין הסעיף הוא מאוד ברור, הפרוטוקול צריך להכיל
את מהלך הדיונים ואת תוצאות ההצבעה. מה שנמחק מהפרוטוקול שהוא לא תמלול,
נמחקה האמירה שהייתה אמירה, באותו מועד אם היית באותה ישיבה, היית גם
יודע -
מר מרדכי אלגלי: הייתי מאושפז לצערי.
13
מועצה אזורית גזרלוגו חברת התמלול
ישיבת מליאה מן המניין 6/24 28/10/2024
עו"ד חן סומך: אני מקווה שתמשיך להיות בריא. באותו מועד אמרתי את
ההתבטאות הזאת וראשת המועצה נזפה בי ובצדק נזפה בי. התנצלתי בפני הפורום
הזה ואמרתי שאני חוזר בי ושאני מבקש לקחת את דבריי. הדבר הזה אתם חייבים
להבין, הפרוטוקול זה בדיוק מה שמונח בפניכם. בפרוטוקול אין התייחסות למה
אתה אמרת ומה אני אמרתי בקטע הזה. ממילא ראשת המועצה יכולה להחליט
להוציא מהמושג של פרוטוקול לאישור, כל דבר שהוא לא מן העניין. אז בכל הכבוד
הראוי אין כאן שום פגיעה.
מר מרדכי אלגלי: אני חושב שזה פגם גדול מאוד. בעקבות נושא שביקשתי
להעלות מליאה קודמת, זה קשור.
עו"ד חן סומך: אתה עכשיו מערבב 2 נושאים שונים.
מר מרדכי אלגלי: זה קשור בהחלט.
מר מרדכי אלגלי: לא, לא, לא, אתה מערבב עכשיו 2 נושאים שונים.
גב' כרמל טל: חן תודה. חן תודה.
גב' גלית קוניק -הופמן: מה סדר היום?
גב' רותם ידלין: לא, מותר לערער, זה בסדר.
14
מועצה אזורית גזרלוגו חברת התמלול
ישיבת מליאה מן המניין 6/24 28/10/2024
גב' רותם ידלין: אתם תכף תצביעו. מותר לו להביע את דעתו.
גב' כרמל טל: ... מי שיש לו איזה שהוא ספק, מוזמן אחר כך לקבל את
כל הסעיפים. הפרוטוקול נעשה באופן חוקי. ואני רוצה להעלות בבקשה להצבעה,
לאישור את פרוטוקול המליאה שנשלח אליכם.
גב' רותם ידלין: רק יובהר, הדבר נאמר לכולכם, כולכם שמעתם אותו,
אנחנו לעולם לא מוחקים דברים מפרוטוקול בלי להגיד. מעת לעת כשמישהו אומר
הערה לא במקום, כמו שנאמרה על ידי היועץ המשפטי, או לפעמים כמו שאתם
אומרים בדיחות גזעניות, הערות שאינם מן העניין. אני מיד אומרת במקום שההערה
תימחק מהפרוטוקול, כולכם שמעתם את זה, המקליט שומע גם ובתהליכי התמלול
זה נמחק. אז אם לרגע נעשה פה ניסיון לרמוז שנעשה משהו בצורה שונה, בלי לעשות
גילוי נאות, אני רק אציין, כולכם או בואו נגיד - רובכם שהייתם פה - הייתם חלק
מהדיון.
גב' גלית קוניק -הופמן: יש גם משהו שנקרא מודה ועוזב ירוחם. אני לא זוכרת מה
חן היועץ המשפטי אמר, אבל אני זוכרת שהוא לקח אחריות על הדברים האלה מוטי,
והוא ביקש -
מר מרדכי אלגלי: זה צריך להיות רשום.
גב' גלית קוניק -הופמן: והוא ביקש. אז אתה יודע שמודה ועוזב ירוחם.
15
מועצה אזורית גזרלוגו חברת התמלול
ישיבת מליאה מן המניין 6/24 28/10/2024
גב' כרמל טל: בואו אנחנו לא פותחים דיון, בואו נתקדם בבקשה. בואו
נעלה להצבעה בבקשה. מי בעד? מתנגדים? .2
גב' כרמל טל: אתה בעד או מתנגד?
דובר: בעד.
גב' כרמל טל: בעד. אז יש מתנגד .1 נמנעים? ללא. תודה רבה.
אושר ברוב קולות
החלטה: הוחלט ברוב קולות לאשר פרוטוקול מליאה .5/24
.11 הג"א – רקע, מדיניות, תקציבים וחלוקת אחריות בין המועצה והיישובים.
גב' כרמל טל: נעבור לסעיף הבא.
גב' רותם ידלין: תודה. את הסעיף הבא כאמור אנחנו מקדימים לבקשתו
של רמי תמם היקל"ר, אישרתם את זה בתחילת הישיבה.
התגוננות אזרחית, רקע, מדיניות, תקציבים, חלוקת אחריות בין המועצה לבין
היישובים - הכנו לכם סקירה גדולה, שוב לבקשתו של מוטי, בקשה בהחלט נכונה
והגיונית ותודה על כך. אתן לכם את הסקירה, אני מניחה שיעלו שאלות, תכתבו את
השאלות, אחרי זה נעבור ונענה. וכמובן גם רמי וגילי פה לתת מענה.
נתחיל מציר הזמן, מדינת ישראל בשנת 1948 קובעת שהמדינה היא האחראית על
16
מועצה אזורית גזרלוגו חברת התמלול
ישיבת מליאה מן המניין 6/24 28/10/2024
הקמת מקלטים ציבוריים ומימונם. זאת התפיסה. בשנת -1951 מעבירים את
האחריות לרשות המקומית. שרשות מקומית אני מזכירה, המועצה היא רשות
מקומית וועד הוא רשות מקומית. בשנת -1991 הממשלה משנה את המדיניות של
ההתגוננות בעקבות מלחמת המפרץ הראשונה. ממשלת ישראל קובעת שמדיניות
ההתגוננות הארצית היא שכל בנייה מחויבת במרחב מוגן, בין אם זה מרחב מוגן
דירתי, שאנחנו מקיימים כממ"ד, בין אם זה מרחב מוגן קומתי או מרחב מוגן
מוסדי, ממ"ד, ממ"ק וממ"מ. והסיבה לשינוי הזה היא בעצם שינוי האיום, איום
הייחוס על מדינת ישראל. איום הייחוס עובר להיות טילים. והרצון של מדינת
ישראל, מה שעומד מאחורי זה, זה רצון להגיע בזמן התגוננות קצר כמה שיותר מהר
למרחב מוגן. מרחב מוגן הוא יותר טוב כשיש בו שימוש סדיר, שימוש שוטף. ולכן
מעדיפים שזה יהיה חלק מהדירה. וגם הבנה שזה מועיל לחוסן כשאתה נמצא, כשאת
נמצאת בחדר מוכר. ממ"דים היום הם חלק מהדירה, הם יכולים להיות חדר ילדים,
הם יכולים להיות חדר אחר בבית. כשהחדר מוכר, זה מסייע בהפחתת חרדות.
בהתאם, המדיניות הממשלתית במדינת ישראל מאז, היא להסתמך על מרחבים
מוגנים כאלה. לא נבנים יותר ולא מתוקצבים יותר על ידי הממשלה מקלטים
ציבוריים חדשים, אני ארחיב על זה בהמשך.
כדי לעודד בנייה של ממ"דים, כי המדינה מבינה שאין מספיק אנשים שהיו להם
בתים ותיקים מלפני שנת ,1991 ולא היו מחויבים לבנות ממ"דים, לאו דווקא רצים
ובונים ממ"דים. אז מדינת ישראל בשנת -2017 בעצם מתקנת את חוק התכנון
והבנייה, מצמצמת את אורך הזמן שלוקח לקבל אישור לבניית ממ"ד. קובעת הליך
רישוי מקוצר. גם במדינת ישראל וגם בגזר, אנחנו רואים שהציבור לא ממש מבין את
המדיניות הזאת, ואגב מדיניות חברי ועדת משנה לתכנון ובנייה, ולא ממש מכיר את
מסלול הרישוי המקוצר. אז אנחנו פה בשנת -2021 אחרי אירוע שומר חומות
כמדומני, שומר חומות. בעצם אמרנו אנחנו נצא לציבור ואנחנו נסביר לו, נעשה
17
מועצה אזורית גזרלוגו חברת התמלול
ישיבת מליאה מן המניין 6/24 28/10/2024
תהליך הסברתי של איך אפשר לבנות ממ"ד בזמן יותר קצר. ההליך הזה נמצא באתר
המועצה, הוא הופיע בכל הפרסומים לציבור, ברשתות החברתיות, בכתבה בגזרי
מידע. ואמרנו שם לתושבים, אתם יכולים לבקש בקשה להוספת ממ"ד, זה פטור
מהיטלים, זה פטור מרשות מקרקעי ישראל, זה פטור מהיטלי השבחה, רוצו תבנו
ממ"דים. ובאמת מאותה שנה אנחנו רואים עלייה בכמות הפניות לבניית ממ"דים.
ששוב אנחנו מדברים בעיקר על בתים ותיקים במושבים, ובתים ותיקים בקיבוצים.
אחרי פרוץ המלחמה, בעצם באוקטובר ,2023 כל התהליך הזה מתקצר עוד יותר. לא
צריך יותר אישורים, זה כבר לא תהליך של 4 עד 6 חודשים. כל מה שצריך זה ללכת
לקבל אישור של פיקוד העורף. פיקוד העורף מחויבים לתת לכם אישור תוך 14 יום,
ואז בעצם אנשים יכולים לבנות את הממ"ד ולהגיע בדיעבד לוועדה אחר כך בנוחות
ו להסדיר את הממ"ד שלהם. וגם את זה פרסמנו לציבור. ואנחנו רואים עלייה מן
הסתם זו גם הסיטואציה הקיימת.
אז מה למדנו בינתיים? תרחיש הייחוס במועצה האזורית גזר הוא איום רקטי. שוב,
אנחנו כבר מכוסים יפה מ -3 חזיתות בשנה האחרונה. זמן ההגעה למרחב מוגן בגזר
הוא 90 שניות. אנחנו מבינים שהמענה הוא בתוך המגורים, כי צריך להגיע מהר.
קשה להגיע למקלטים ביותר מ -90 שניות שנמצאים ברחוב. צריך שזה יהיה מקום
שעובר אחזקה שוטפת וסדירה, כדי שיהיה נעים להיכנס אליו, אפשרי להיכנס אליו,
וגם מבחינת החוסן. והתהליך הוא תהליך מהיר. המדינה נותנת תמריצים לבנות
ממ"דים.
כשאנחנו מסתכלים על זה בעצם, מרבית הנכסים הפרטיים ביישובי המועצה
ממוגנים. כל ההרחבות, כל היישובים היותר חדשים ממוגנים במלואם, ולא משנה
אם זה הרחבות של קיבוצים, או הרחבות של מושבים. כל הבתים השניים בנחלה,
כולם נבנו אחרי שנות ה -,90 כולם נבנו עם מיגון. אותו כנ"ל פל"ח. זאת אומרת,
18
מועצה אזורית גזרלוגו חברת התמלול
ישיבת מליאה מן המניין 6/24 28/10/2024
בנחלה יכול להיות שהבית הראשון הוא בית ללא מיגון, אבל הבית השני כבר הוא עם
מיגון, והפל"ח שנבנה הוא עם מיגון. ולכן בעצם כשאנחנו מסתכלים על זה במרבית
המושבים יהיה מיגון קיים במרחב הנחלה, אלא אם נשאר עליה רק בית ראשון שלא
בנה ממ"ד. ובקיבוץ אנחנו גם רואים תהליך של בניית ממ"דים בקיבוצים הישנים,
אבל גם בקיבוצים אנחנו רואים תופעה של מקלטים ציבוריים, שנמצאים בשימוש של
הקהילה ומתוחזקים היטב על ידי הוועד המקומי.
עכשיו מה עושים אם אין ממ"ד במרחק של 90 שניות ואני אתייחס לזה בהרחבה אחר
כך ביחס לבתי הספר. אם אין ממ"ד במרחק של 90 שניות, בעצם הפתרון של פיקוד
העורף נקרא "הכי מוגן שיש". אפשר להיכנס למסדרון אחורי בבית, וכל עוד זה
מתחת לגג בטון, וכמובן שאם אנחנו בשטח פתוח, אז לשכב על הקרקע, להגן על
הראש באמצעות הידיים. אנחנו לא סתם מסיימים כל הודעה שלנו לציבור, ב"נא
להקשיב להוראות פיקוד העורף, זה עובד", זה אכן עובד. שוב, אני אסקור לכם את
זה בהמשך עם תמונות.
בואו עכשיו נעשה רגע זום אין למקלטים ציבוריים. במרחב מועצה אזורית גזר מרחב
היישובים יש 157 מקלטים ציבוריים. 32 מהם זה כאלה שאשררנו וביקשנו, וביחד
עם פיקוד העורף אגף ביטחון נמצא בתהליכי אשרור שלהם בשנה האחרונה. זאת
אומרת שאלו מקלטים שכבר חלקם הוצאו משימוש והחזרנו אותם ביחד עם
היישובים.
כדי שמקלט יתאים לשהייה, שוב שהייה כזאת של איום רקטי, צריך לתחזק אותו
בשגרה. צריך לפקח על זה שהוא כשיר, ועל זה שהוא תקין. וזה נעשה בעיקר כשיש
דו -שימוש במקלט. כשיש דו -שימוש במקלט, ואנחנו רואים שלל תופעות. זה יכול
להיות חדר מוסיקה ביישוב מסוים, זה יכול להיות פילאטיס במקום אחר, זה יכול
להיות חדר ציור לוותיקי יישוב. כל יישוב והדברים שהוא עושה במקלט. אבל זה מה
שצריך, זה נפלא, אנחנו מעודדים את זה, אנחנו חושבים שזה נכון. אנחנו מעודדים
19
מועצה אזורית גזרלוגו חברת התמלול
ישיבת מליאה מן המניין 6/24 28/10/2024
את הוועדים לעשות את זה. כי זה מבטיח כנראה שהמקלט יהיה במצב טוב, כאילו
הוא חדר בבית. אז %22 מהמקלטים הציבוריים במועצה הם בדו -שימוש. אנחנו
בעיקר רואים את זה בקיבוצים. מקלט של דו -שימוש, זה מקלט שבהגדרה חובר
לחשמל, לרוב מחובר גם למים. אתם יכולים לראות שגם כאלה שהם לא בדו -שימוש,
חוברו לחשמל ומים לאורך השנים על ידי הוועדים.
מעבר למקלטים האלה, המועצה מתחזקת עוד 116 מקלטים במוסדות החינוך: 55
מקלטים בגני הילדים ביישובים ו -61 מקלטים בבתי הספר. ושוב מה שאנחנו מצפים
מהיישובים, אנחנו עושים גם בעצמנו. אנחנו מתחזקים אותם. כל המקלטים האלה
זה מקלטים שנמצאים בדו -שימוש, בין אם הם חדר ספח בבית ספר. אתם מכירים את
זה מבתי הספר של הילדים שלכם.
מר אבי אביטל: רותם יש ילדים שלא מכוסים?
גב' רותם ידלין: אז תכף, אני ממש נכנסת לזה. וכולם כמובן מחוברים
לחשמל, ואת כולם אנחנו מתחזקים באופן קבוע.
חובת תחזוקה של מקלטים ציבוריים. החוק אומר שרשות מקומית מחויבת לשמור
על שלמות המקלט במצב תקין ובעצם החובה החלה פה על רשות מקומית. ואזכיר,
רשות מקומית היא או המועצה האזורית או הוועד המקומי, שניהם הם רשות
מקומית. ובעצם אנחנו במסמך האצלת הסמכויות שלנו, קבענו שהמועצה היא
שאחראית על התחזוקה על ההקמה של מקלטים בבתי הספר ובגני הילדים בכל
המועצה. והאחריות על מקלטים ציבוריים הואצלה לוועדים המקומיים. למה? כי ועד
מקומי משתמש במקלט בשגרה, ומה שעובד בשגרה עובד בחירום. אנחנו רוצים לעודד
דו -שימוש. ודו -שימוש זה על ידי הוועד שמשלם גם את החשמל, ומשלם גם את
המים, שמנקה. בדיוק כמו המועדונים היישוביים, תנועות הנוער היישוביות. כך גם
20
מועצה אזורית גזרלוגו חברת התמלול
ישיבת מליאה מן המניין 6/24 28/10/2024
המקלטים. הסמכות הזאת הואצלה ממזמן, וככה היא מתנהלת. שהמועצה כן עוזרת.
אנחנו מבינים שמקלט זה לאו דווקא מועדון. וכאן יש לנו תכנית רב שנתית
שמשתנה, שנעשית יחד עם פיקוד העורף, שמסתכלת ומטפלת, עוזרת ליישובים לטפל
ברכיבים תקולים של מים וחשמל, בסורגים, בגומיות, בכל מה שהוא יותר התגוננות
הארדקור המועצה יחד עם פיקוד העורף, שוב בתוכנית תעדפנו את זה, יש לנו תכנית
שבעצם סוקרת את כל מקלטי המועצה, ומה המצב שלהם, וכל שנה אנחנו נכנסים
למקלטים אחרים, ומביאים אותם למצב תחזוקתי טוב.
זה בשלב הזה, כמו שאנחנו בונים מועדון ביישובים, זה עובר לאחריות היישוב.
היישוב מחליט אם לחבר למים חשמל וביוב, מזכירה לכם אנחנו לא עושים את
הדברים האל ה. תחזוקת שבר וליקויים במבנה, ותפעול שוטף. היישוב צריך לדאוג,
כמו שהוא דואג שהמועדון היישובי יהיה נקי, הגישה אליו תהיה טובה. אז כאמור
אחראיים גם לזה במקלטים. ושוב ההמלצה היא לדו -שימוש.
מתי נפסל מקלט? פסילת מקלט רק פיקוד העורף יכול לפסול מקלט. הוא מגיע יחד
איתנו שוב לאותה ביקורת שנעשית לאותה תכנית עבודה רב שנתית, ובמקרה
שההנדסה של פיקוד העורף בוחרת אם יש שבר במבנה חזק. ושוב מתי זה קורה? זה
קורה שיישוב לא תחזק את המקלט. אי אפשר להשתמש בו, הוא פסול, הוא לא
בטוח, והוא גם לא מתוחזק, אנחנו לא מחייבים יישובים לתחזק מקלטים פסולים
כמובן, וגם לא מתחזקים אותם. דיברנו על מה שיש.
מה לגבי חדש? האם מדינת ישראל בונה מקלטים? האם היא מתקצבת אותנו לבניית
מקלטים? אז מדינת ישראל משנת -1991 לא מתקצבת בנייה של מרחבים מוגנים.
משרד החינוך לא מתקצב בנייה מ -0 של מקלט. זאת אומרת אם בגן ילדים אין
מקלט, משרד החינוך לא נותן כסף למקלט. הוא שולח למשרד הביטחון. משרד
הביטחון מתקצב מקלטים רק מ -0 עד 7 ק"מ מקו עימות. אנחנו רגע בשיח עם
השלטון המקומי עכשיו להרחיב את הטווח. אבל אזכיר לכם, אנחנו נמצאים בטווח
21
מועצה אזורית גזרלוגו חברת התמלול
ישיבת מליאה מן המניין 6/24 28/10/2024
של מ -39 ק"מ מקו עימות עד 55 ק"מ מקו עימות, לא רואה שממשלת ישראל במצב
הנוכחי התקציבית תתחיל לשנות את מדיניות המיגון שלה. כן נגיד שכל מבנה חדש
שנבנה, נבנה כמובן עם מיגון, וככה כל מועדון יישובי חדש שנבנה, כל גן ילדים חדש
שנבנה, כל בית ספר חדש שנבנה נבנים עם מקלט,נגיד גם דבר מאוד מעניין, ותכף
תראו אותו בהתייחסות לבתי הספר. כשבונים מבנה חדש בבית ספר, סוגרים פערי
מיגון ישנים בבית ספר. זאת אומרת אם במבנה הראשון של בית ספר שדות איילון,
במבנים הוותיקים, שאנחנו למדנו בהם לא היה מיגון, כשבנו את המבנים החדשים,
בנו בהם מיגון עבור המבנים הוותיקים. ואנחנו באמת מתוך הבנת אחריות, המליאה
הקודמת הובלנו תכנית רב שנתית למיגון גני הילדים. זאת אומרת, האמירה שלנו
הייתה, אנחנו מבינים שהמדינה לא תמגן גני ילדים ולכן ביחד עם היישובים פתחנו
תכנית רב שנתית, ומיגנו את כל גני הילדים במועצה אזורית גזר ב -6 השנים
האחרונות. אתם יכולים גם לראות את הפריסה של המיגון. אגיד שהיישובים מבינים
את החשיבות של מקלוט, הם נכנסו ביחד איתנו לטיפול בדבר הזה. במקביל בנינו גם
2 גני ילדים חדשים, שכמובן כבר נבנו עם ממ"ד. תראו במצגת - פה נגענו בחולדה,
בכפר שמואל, בכפר ביל"ו, בנען, בגזר, בפדיה, נצר, רמות מאיר, בית חשמונאי זה גן
חינוך מיוחד, וביד רמב"ם. פער מיגון שיש לנו היום הוא בגני הילדים, זה רק
בקריית חינוך שעלבים ב -2 הגנים החרדים שלנו. שאם אתם זוכרים, חברי המליאה
הקודמים, אנחנו אימצנו אותם, הם היו גנים לא רשמיים, ואימצנו אותם להיות
ממ"ח – ממלכתי חרדי. היום במשרד החינוך עומדת בקשה לבנייה של 2 גנים חדשים
בשבילם. אנחנו מקווים שהיא תאושר על ידי משרד החינוך והאמירה שלנו היא, אם
אנחנו תכף הולכים לבנות גן חדש, אנחנו לא נסגור עכשיו את פער המיגון, הם פשוט
עוברים במקרה חירום למקלט שנמצא בקריית החינוך שעלבים עצמה. ואני מקווה
שאנחנו נתחיל לבנות את הגנים האלה, נקבל אישור בדיון הקרוב, ונתחיל לבנות
אותם כבר ב -.2025 אם אתם זוכרים אישור כבר נתתם לנו לתב"ר כללי בתקציב
22
מועצה אזורית גזרלוגו חברת התמלול
ישיבת מליאה מן המניין 6/24 28/10/2024
הקודם. עד כאן גני ילדים.
בתי ספר – אתם יכולים לראות מאחוריי את רשימת בתי הספר, גם בתי הספר
הציבוריים, הרשמיים, וגם בתי הספר שאינם רשמיים, שנמצאים במרחב המועצה
הפרטיים. כל מי שב צהוב בעצם זה בתי ספר שממוגנים במלואם. ובתי הספר
שנמצאים בתכלת, זה בתי ספר שלא ממוגנים. בואו נקפוץ רגע אליהם. ומה תכנית
סגירת הפערים במקלטי בתי הספר. בעצם אנחנו מסתכלים פה על 3 בתי הספר
הראשונים - שדות איילון, בשדות איילון תלמידים שנמצאים ללא מיגון זה 46
תלמידים ב -2 כיתות. כמות תלמידים שלא יכולה להגיע בדקה וחצי למרחב מוגן,
שעושה היום הכי מוגן שיש, זה בעצם 2 שכבות. והפתרון שלהם זה מעבר ללימודים
בבית ספר דרור. מה שאמרתי קודם, כשבנו את המבנים החדשים של שדות איילון
(שהם היום בית ספר דרור) , אז בנו בהם יותר מקלטים ממה שהיה צריך עבורם. כי
אם אתם זוכרים, 2 הבניינים האחרונים בקריית חינוך בית חשמונאי יוחסו בזמנו
לבית ספר שדות איילון. ולכן כבר היום פרסנו כיתות לבית ספר דרור, לבקשת בית
הספר והנהגת ההורים. ובמקרה הצורך אנחנו יכולים לפרוס לשם את כולם. זאת
אומרת בעצם בית הספר הזה בפועל מכוסה.
דובר: יש קושי להביא לשם מיגונית?
גב' רותם ידלין: תנו לי לסיים ואז. ישיבת שעלבים – ישיבת שעלבים 2
שכבות ללא מיגון בכלל ושוב במצב שלא מגיעים בדקה וחצי 3 שכבות. וגם שם אם
אתם זוכרים, הגשנו למשרד החינוך בקשה למבנה חדש בישיבת שעלבים, וכשהמבנה
הזה ייבנה הפער ייסגר.
בית הספר עם הבעיה בעצם הכי אקוטית, זה תיכון הרצוג, שהוא ללא מיגון בכלל,
אנחנו מדברים על 3 כיתות. ולא מגיעים בדקה וחצי, אנחנו מדברים על 3 שכבות.
23
מועצה אזורית גזרלוגו חברת התמלול
ישיבת מליאה מן המניין 6/24 28/10/2024
ופה יש 2 פתרונות, ואני רגע משתפת אתם, איך אנחנו חושבים בהנהלת המועצה על
פתרון בדבר כזה. מיגוניות זה לא פתרון במרחב מועצה אזורית גזר. מיגונית היא
מתאימה לירי קרוב, לפצמ"רים. במרחק שלנו היא לא פתרון.
מר רמי תמם (יקל"ר): לא קשור, מיגונית זה לא מרחב מיגון תקני.
גב' רותם ידלין: היא לא מרחב מוגן תקני.
מר איתי שייביץ: למה לא?
מר רמי תמם (יקל"ר): כי זה לא, על פי התקן זה לא.
גב' רותם ידלין: חוק התכנון והבנייה ותקנים.
מר איתי שייביץ: לא, אני התכוונתי מיגונית שזה מיגון.
גב' רותם ידלין: לא, זה מקלט.
מר רמי תמם(יקך"ר): אתה מדבר על ממ"ד נייד.
מר אבי אביטל: ממ"ד נייד.
מר רמי תמם(יקל"ר): זה ממ"ד נייד.
24
מועצה אזורית גזרלוגו חברת התמלול
ישיבת מליאה מן המניין 6/24 28/10/2024
מר איתי שייביץ: אני לא יודע מה זה מיגונית מבחינתך.
מר רמי תמם(יקל"ר): מיגונית אנחנו לא שואלים על זה, זה די ברור אחרי ה -7
באוקטובר מה זה. מיגונית זה חדר בטון סגור עם שער פתוח ולא דלת, שנכנסים
הצידה כדי למנוע הדף, זה לא מרחב מיגון תקני. ממ"ד נייד, העלות שלו כמו של
ממ"ד, ולכן אם כבר אתה בונה, תבנה ממ"ד.
גב' רותם ידלין: אז הנה אני אסביר.
מר איתי שייביץ: לא, אבל הוא יביל, ואתה יכול להזיז אותו במקרה הצורך.
גב' רותם ידלין: ברגע שהרמת אותו, נגמר העסק המיגון לא תקף והעלות
של הצבה מחדש היא כמעט כמו בינוי נוסף. ולכן בואו זה פתרון לא רלוונטי, זה
פתרון פופוליסטי, ואנחנו לא מאמינים בפתרונות פופוליסטיים, אנחנו מאמינים
בבינוי כמו שצריך. ולכן בשיקול של בית ספר הרצוג יש פה 2 אפשרויות. אחת
שאנחנו נכנס לבנייה במימון מלא של המועצה, לאותם 431 תלמידים, העלות
המשוערת היא 4 מיליון ₪. וכמו שאמרתי קודם, מדינת ישראל לא משתתפת. אם
אנחנו בונים רק מרחב מוגן, אין לנו השתתפות של המדינה, ואנחנו נצטרך לצופף
מבנים בתוך בית הספר. היתרון: זה יותר מהיר אין ספק. אנחנו חושבים שהפתרון
הנכון הוא דווקא ב'. שזה הפתרון במסגרת הבניין הבא של הרצוג, כמו שעשו בשדות
איילון. אנחנו בעצם מגישים עכשיו בניין חדש להרצוג. הרצוג בית ספר שלא משנה
מה קורה, הוא רק הולך וגדל. ועשינו רגע הסתכלות פנימה. ואנחנו מבינים שבמצאי
הכיתות שם, מגיע לנו יותר כיתות. ולכן מה שאנחנו הולכים לעשות, וכבר התחלנו
את התהליך הזה מול משרד החינוך. זה בעצם לבקש את הבניין הבא של הרצוג, שבו
25
מועצה אזורית גזרלוגו חברת התמלול
ישיבת מליאה מן המניין 6/24 28/10/2024
אנחנו נסגור את פערי המיגון של בית הספר. זאת אומרת יהיו שם גם כיתות וגם
מרחבים מוגנים לכל גודל בית הספר. בפתרון הזה זה עלות בערך של, שוב לא
במספרים, אל תתפסו אותי במילה אבל זה יהיה סדר גודל של כ -10 מיליון ₪. ששוב
אנחנו נשים רק פחות או יותר את אותו סכום 4 מיליון ₪, 6 מיליון ₪ נקבל
מהמדינה, אבל יהיה לנו מבנה נוסף להרצוג, עם כיתות נוספות, עם חדרי ספח
נוספים, עם פרוגרמה מלאה של משרד החינוך. כמובן שהחיסרון זה שזה ייקח יותר
זמן.
מר איתי שייביץ: כמה זה יותר זמן? 10 שנים זה לא רלוונטי.
גב' רותם ידלין: לא, זה לא ייקח 10 שנים. כמו שאמרתי.
דוברת: לא פחות מ -4 שנים.
גב' רותם ידלין: לא.
מר אבי אביטל: לא נקבל הקלות במסגרת הדבר הזה? לבוא ולבקש -
גב' רותם ידלין: ולכן אנחנו עובדים איתם על זה.
מר דוד גמליאל: יש לנו התחייבויות להקלות חבר'ה.
גב' רותם ידלין: להקלות ולעזרה.
26
מועצה אזורית גזרלוגו חברת התמלול
ישיבת מליאה מן המניין 6/24 28/10/2024
(מדברים יחד)
מר אבי אביטל: יש היגיון.
גב' רותם ידלין: יש היגיון.
גב' רינת צפנייה שורץ: לא משנה מה, זה לא יהיה השנה.
גב' רותם ידלין: השנה זה לא יהיה זה, נכון. אבל גם הפתרון של בינוי של
ממ"ד בלבד, לא יקרה השנה.
(מדברים יחד)
גב' רותם ידלין: איתי אומר אמירה שהיא חשובה והיא מופיעה פה. היתרון
בלבנות רק מיגון ב -4 מיליון ₪, זה שזה יותר מהיר, זה ייקח סדר גודל של שנה.
חבר'ה המקלטים שבנינו בגני הילדים, אתם זוכרים, חברי המליאה הקודמים, אנחנו
בתחילת המלחמה בעצם העברנו תקציב לסגירת פערים ב -3 גני ילדים. זה לקח 7-8
חודשים.
גב' רינת צפנייה שורץ: 7-8 חודשים כדי להביא יביל?.
גב' רותם ידלין: לא, אנחנו לא בונים יביל. אנחנו בונים כמו שצריך ואגיד
שוב, בחישובים האלה צריך לזכור כשמגיע איום רציני אנחנו נשלחים הביתה. אנחנו
סומכים פה גם על פיקוד העורף שהוכיחו, בעיקר בשנה האחרונה, וגם בשיתופי
פעולה שלנו איתם קודם, שהם יודעים לשלוח את הילדים הביתה כשצריך.
27
מועצה אזורית גזרלוגו חברת התמלול
ישיבת מליאה מן המניין 6/24 28/10/2024
מר רמי תמם (יקל"ר): אני רוצה להגיד משהו בנוגע ליביל. תזכרו שממ"ד
שהוא נבנה או ממ"מ כשהוא נבנה, הוא מחובר ישירות לבית הספר, והילדים הולכים
שם ונכנסים. ברגע שזה יביל, הפתח בחוץ והוא מנותק מהמבנה, יש לנו 90 שניות.
ואם זה כטב"ם גם זה אין לנו. לכן עדיף שהם ילכו לתוך מקום שהוא מוגן יחסית אל
הממ"מ, מאשר יצאו החוצה לגינה. ייפלו שם כל מיני לבנים ודברים שיש שמה, ואז
ייכנסו לממ"ד הנייד.
מר איתי שייביץ: אתה מדבר פה על פתרון של עוד כמה שנים או שעכשיו
אנחנו...
מר רמי תמם (יקל"ר): תראה, אני לא מתעסק בשנים ובבינוי, אני אומר לך
מה עובד.
מר איתי שייביץ: אני מזכיר איתך שזה -
מר רמי תמם (יקל"ר): או ממ"מ יביל בחוץ, יותר ילדים ישברו רגליים
מאשר ייפצעו מכטב"ם.
מר איתי שייביץ: אין ספק, זה ברור. וזה נכון ואתה צודק. הבעיה שעכשיו
אנחנו צריכים פתרון ,4 ,5 6 שנים מהיום.
מר רמי תמם (יקל"ר): אני מניח ששום פתרון שייעשה עכשיו, לא יהיה...
28
מועצה אזורית גזרלוגו חברת התמלול
ישיבת מליאה מן המניין 6/24 28/10/2024
מר בן הופמן: אבל יש פתרון עכשיו, הכי מוגן שיש. הכי מוגן שיש זה
פתרון.
גב' רותם ידלין: נכון.
מר רמי תמם (יקל"ר): אני רוצה להגיד משהו בנוגע -
גב' רותם ידלין: אגיד יותר מזה, תראו את אשכול הפיס כדוגמא. בואו
נדבר על תקרות בטון, שזה גם עוד משהו שהציבור צריך לדעת. תקרת בטון בסופו של
יום מגינה לנו ממרבית הסיכונים. באשכול הפיס לדוגמא, המבנה מבנה שלם שאין בו
מרחב מוגן. אבל כולם נכנסים לאולם מתחת לתקרת בטון וזה פתרון מוגן. בבקשה
רמי.
מר רמי תמם: תראו אנחנו מיפינו את כל הרצוג. עברנו לבנה לבנה בכל
בית הספר. אנחנו יודעים איפה הכי מוגן שיש. מיפינו את כל המקומות, זה גם אמור
להיות מסומן שמה, אם הילדים לא הורידו את זה. אני מניח שלא. בואו נבין עוד
משהו. יש לנו כמה סוגים של איומים. כאשר מדובר באיום של טיל, נניח טיל חצי טון
שנופל על ממ"ד, שום דבר לא יעזור. ממ"ד אמור למנוע הדף. הוא לא אמור למנוע
פגיעה ישירה. מעבר לזה, הילדים נמצאים בחוץ כל הזמן. גם בצהוב וגם בירוק, הם
נמצאים בחוץ כל הזמן. הם הולכים למכולת, הם מסתובבים בבית, הם נמצאים
בהרבה מאוד מקומות. אז צריך להבין שכאשר מדובר באיום של טילים, הכי מוגן
שיש מספיק.
גב' כרמל טל: אולי אנחנו רגע נתקדם ואז נגיע לשאלות?
29
מועצה אזורית גזרלוגו חברת התמלול
ישיבת מליאה מן המניין 6/24 28/10/2024
גב' רותם ידלין: יש פה עוד 3 שקפים.
מר רמי תמם(יקל"ר): מה שאתם רואים כאן במצגת זה בית ספר בגדרה. בית
הספר הזה הוא בית ספר שזה הקיר החיצוני שלו, נפלה שם רקטה של 150 קילו. זה
כמו 4 רקטות רגילות שנופלות בדרך כלל. 150 קילו מרחק של 7 מטרים מהבניין הזה.
אם תסתכלו אתם תראו, ואולי גם רואים אותי שם ברקע, יהודה ואנוכי היינו שם
בתחקיר אירוע. אם תסתכלו אתם תראו שכל מה שעם בלוקים בקיר החיצוני עף
פנימה, נעלם... אתם רואים שכל מה שהוא בלוקים עף. כל מה שהוא בטון, אתם
רואים את הקורות, נשאר. למה אני אומר את זה ולמה זה חשוב? כי אם תסתכלו
בכיתה הזאת, אתם תראו 2 דברים נורא מעניינים. קודם כל אתם תראו, וזה חשוב
נורא, אני אומר את זה כדי שגם תעבירו את זה הלאה. אתם תראו שהפתח הזה
שנפתח היה בבלוקים וחלונות הוא גם כן הוסר. דרך אגב באותו לילה הגיעו צוותים
של העירייה והעיפו את כל ההריסות. למה? וגם סגרו את הבור. היה שם בור של
משהו 4 מטר קוטר. כיסו אותו כחלק מתהליכי החוסן של התושבים למחרת. אבל
למה אני אומר לכם? מאחורי הקיר הזה יש כאן המשך של הכיתה למרחק של משהו
כמו חצי מטר. על הקיר הזה היו תמונות. לא קרה להם כלום. כלומר מה שנמצא בצל
ההדף, ההדף נכנס מכאן ישר, מה שנמצא בצל ההדף נהרס לגמרי. עכשיו פה יש דלת,
עברנו את בדלת הזו, יש לכם את התמונה בפנים, הנה הדלת הזו. אתם רואים אותה
כאן. מאחורי הדלת הזו יש מסדרון. המסדרון, איך אמרתי לרותם, המגב של השרת
רטוב עדיין עמד שמה, לא זז. כלומר הקיר הזה שהוא קיר בלוקים, הוא לא קיר
בטון, הוא קיר בלוקים, סגר את ההדף. הוא קיר פנימי שסגר. לכן הכי מוגן שיש זה
לא איזה שהוא בלוף שאנחנו בפיקוד העורף המצאנו, כדי שאנשים ירגישו יותר בנוח.
זה עובד. חדרי מדרגות שהם לא בקומה העליונה, הם עובדים, וזה מוכח. יש לא מעט
30
מועצה אזורית גזרלוגו חברת התמלול
ישיבת מליאה מן המניין 6/24 28/10/2024
תמונות כאלה שמראות איך 2 תקרות בטון טובות לא פחות מממ"ד, כאשר טיל פוגע
בהם. ברחובות אני רוצה להזכיר בסבב הקודם, נכנסתי לתוך בית. הטיל נכנס לתוך
בית, הדיירים שמה בנו את הממ"ד לא על פי חוק. כלומר דלת של ממ"ד אמורה
להיות תמיד לא בנטייה אל המופע אל הנוף, אלא אמור להיות איזה שהוא קיר הדף
לפניה. לא היה קיר הדף. ולכן הדלת נכנסה פנימה, גם לא הייתה סגורה והם מתו.
אבל קומה מעל קומה מתחת, לא קרה שום דבר. זה טיל שנכנס לתוך בית. טיל של 40
קילו TNT וזה משמעותי. לכן ההנחיות הללו הם נורא נורא חשובות. אנחנו שוב
רואים את זה. גם ה -10 דקות מאוד מאוד חשובות, גם את זה אנחנו רואים. עוד דבר
אחד לא רואים את זה פה. בבניין ממול המון המון המון רסס. למרחק של כמעט 45
מטרים עף רסס. רסס זה המון חתיכות ברזל רותחות שפוגעות בקירות ,פוגעות
בגגות. יש לא מעט אנשים בגדרה, רק בחורף יבינו שאין להם רעפים. אבל אנשים
שהיו בתך הממ"דים לא קרה להם שום דבר.
גב' רותם ידלין: תודה רמי. אחזור רגע אחורה, אז דיברנו על תכנית סגירת
פערי מיגון. דיברנו על כך שסגרנו פערי מיגון בגני ילדים. מה התוכנית שלנו לסגירת
פערי מיגון במקלטים בבתי ספר ששייכים למועצה, יש לנו עוד בתי ספר שנמצאים
ללא מיגון. הראשון זה בית ספר מעיין, הוא בית ספר מועצתי. הבעלות שלו היא
המועצה. זה בית הספר האנתרופוסופי למי שלא מכיר. אבל בית הספר הזה יושב
בנכס ששייך לקיבוץ נען. הוא לא נכס ששייך למועצה, ואנחנו לא יכולים לבנות בו
קיבוץ נען צריך לבנות את הממ"ד הזה בנכס ששייך לו. ולכן המענה שלנו בחירום
עבור בית ספר מעיין, שהוא בית ספר של 196 תלמידים ואנשי סגל, הוא פריסה.
בשנה שעברה הם פרסו לתיכון אית"ן. השנה לבקשת בית ספר מעיין הם פורסים -
במקרה שהם יבקשו להפעיל את הפריסה - לבתי ספר גוונים ולשחקים, שזה 2 בתי
31
מועצה אזורית גזרלוגו חברת התמלול
ישיבת מליאה מן המניין 6/24 28/10/2024
ספר יסודיים בקריית החינוך הסמוכה ש -3 שכבות פורסות לכל בית ספר. מבחינתנו
זה בסדר. ונגיד קיבוץ נען יכול לקדם ממ"ד בשטח בית ספר, הוא יצטרך להגיש את
ההיתרים, אנחנו כמובן נעזור. סיבה נוספת זה שבית ספר מעיין בסוף בעתיד
ההסכמה שלנו של השטח היא עד שנת ,2030 ואחר כך, ואני מקווה שעוד קודם לכן
בית הספר הזה יעבור, אחרי שנשלים את קריית החינוך בחולדה. הוא לא יעבור
לחולדה, הוא יעבור. זה מבחינת בית הספר שהבעלות שלו היא המועצה. יש לנו -3
מר דורי פרי אור: כאילו... בחולדה?
גב' רותם ידלין: אמרתי, זה לא אומר שהוא יעבור לחולדה, זה אומר
שכשתהיה קריה בחולדה, יהיה תזוזות במרחב. אנחנו עוד רחוקים מהיום הזה. אבל
הוא לא יישאר במיקום הנוכחי שלו, שכאמור הוא מיקום מושכר. עוד 3 בתי ספר
מוכש"ר שאין להם מיגון: יש אחד מוכש"ר שיש לו מיגון, אבל 3 שאין להם. תלמוד
תורה דביר, ששייך לעמותה פרטית, ויושב בנכס של קיבוץ שעלבים. הוא מקבל מענה
מהקיבוץ במקלטי הקיבוץ. ובית אקשטיין, בית אקשטיין זה בתי ספר לחינוך מיוחד,
עמותה שאנחנו שמחים שמתארחת במועצה. יש לה נכסים גם ביד רמב"ם וגם בנצר
סירני. והם ללא מרחבים מוגנים.
מר אבי אביטל: ביד רמב"ם יש מרחב מוגן.
גב' רותם ידלין: לחטיבת ביניים יש מרחב מוגן.
יש לבית אקשטיין שתכירו 3 בתי ספר. יסודי בנצר, חטיבה ותיכון ביד רמב"ם.
מר אבי אביטל: דרך אגב גם בבניין השני יש, רק הוא לא תקין, הוא לא
שמיש.
32
מועצה אזורית גזרלוגו חברת התמלול
ישיבת מליאה מן המניין 6/24 28/10/2024
מר דוד גמליאל: למטה.
גב' רותם ידלין: זה לא בתי ספר ציבוריים. הם לא הלכו לשאול אותנו
כשהם השכירו איפה הם שוכרים ואיפה המבנה. והשיח צריך להיות מול הבעלים של
הקרקע והמבנה.
מר איתי שייביץ: יש לנו נגיעה לדבר הזה בעצם או שלא?
גב' רותם ידלין: שוב, הם בתי ספר מוכש"ר. אנחנו מספקים שם את
השומר. יש לנו הסדרים כספיים עם תלמוד תורה בהתאם לחוק נהרי. אגב, בית
הספר שאתה יכול לשאול את השאלה הזאת עליו עוד יותר, זה בית ספר מעיין, כי
הבעלות שלו זאת המועצה. אבל שוב, כל עוד בית ספר יושב בנכס שלא שייך למועצה,
המועצה לא יכולה לבנות שם. אני לא יכולה להשקיע כסף במרחב פרטי. אני אגיד
יותר מזה, אתם מכירים את זה גם מגני הילדים. הרי כל פעם שאנחנו בונים גן ילדים
או מועדון יישובי, או מקווה, אנחנו מעבירים את הנכס למועצה. אם הנכס הזה היה
שייך למועצה, היא הייתה יכולה לבנות בו. כל עוד נכס הוא לא שייך למועצה,
הקרקע לא שייכת למועצה, אז אי אפשר, אז אנחנו לא יכולים להוציא שם כסף
ציבורי לשיפור הנכס.
מר אלעד לוי: מה זה חוק נהרי?
גב' רותם ידלין: זה סיפור אחר. חוק נהרי זה חוק...
(מדברים יחד)
33
מועצה אזורית גזרלוגו חברת התמלול
ישיבת מליאה מן המניין 6/24 28/10/2024
מר דוד גמליאל: זה סיפור של עוד חצי שעה.
גב' רינת צפנייה שורץ: יש לי שאלה, האם נבחנה האופציה להפוך חדרים בתוך
בתי הספר, להפוך אותם למרחב המוגן. סליחה על השאלה
גב' רותם ידלין: לא, הכול בסדר.
גב' רינת צפנייה שורץ: ואני אומרת, ולא לבקש מההורים כמו במעיין למלא שקי
חול. כאילו שזה מה שעשינו, וזה היה מגוחך.
גב' רותם ידלין: את הבקשה למילוי שקי החול עשה פיקוד העורף.
גב' רינת צפנייה שורץ: בסדר, אני יודעת שפיקוד העורף. מבחינתי זה מגוחך.
גב' רותם ידלין: שנייה, אותו אלוף משנה אמיר בן דוד, אחראי על כל גזרת
ירושלים ומרכז הארץ. הגיע באופן ספציפי איתנו לבקשתנו יחד עם רמי היקל"ר, עם
גילי הקב"ט ואיתי. מיפה את בית ספר מעיין, ואמר מה שאפשר. בגלל זה פרסנו.
גב' רינת צפנייה שורץ: בגלל זה אני שואלת -
גב' רותם ידלין: השאלה במקומה, נעשה, וזאת הייתה ההוראה של פיקוד
העורף.
34
מועצה אזורית גזרלוגו חברת התמלול
ישיבת מליאה מן המניין 6/24 28/10/2024
גב' רינת צפנייה שורץ: לא שאלתי לגבי מעיין -
גב' רותם ידלין: הבנתי.
מר לירון פוקס: גם אם תמגני, המועצה לא יכולה להשקיע בנכס.
גב' רינת צפנייה שורץ: עזוב את מעיין, אני מדברת על הרצוג, לא משנה מה.
לקחת כיתה ענקית אחת, להוסיף לה עוד בטון, עוד זה. אולי זה פחות כסף ויותר
מהיר, מאשר לחכות לבנות עוד מבנה של בית ספר.
(מדברים יחד)
גב' רותם ידלין: רמי בבקשה.
מר רמי תמם: לבנות מרחב מוגן בתוך חדר קיים, זה דבר שנבחן, אבל
הוא עדיין לא מאושר. הסיבה שהוא לא מאושר, כי מרחב מוגן זה לא קופסת בטון
מזוין. יש לה גם יסודות, יש גם דברים אחרים. לבנות קופסא בתוך משהו, זה לא
יעבוד פשוט. אני מצטער שאני לא איש בשורות.
גב' רינת צפנייה שורץ: לא, אני שואלת כי אני יודעת למשל שיש בתים שהפכו חדר
לממ"ד.
גב' רותם ידלין: ואז של מי האחריות?
גב' רינת צפנייה שורץ: והפכו אותו לממ"ד.
35
מועצה אזורית גזרלוגו חברת התמלול
ישיבת מליאה מן המניין 6/24 28/10/2024
מר רמי תמם(יקל"ר): אני לא יודע איך מהנדס מועצה חותם על זה.
גב' רותם ידלין: החובה שחלה על רשות מקומית, בטח בתחום שמערב
ילדים, בטח בתחום שבו מהנדס המועצה ואנוכי חותמים על היתרי בנייה כאלה, היא
אחרת. באמת בתחום הזה אנחנו מלווים את בתי הספר באופן הדוק.
אתם רואים, אני מבינה שסקירות זה קשה. שאלות קצרות, תשובות ארוכות, החיים
מורכבים.
אנחנו תופרים בעצם ממש לעומק חליפה לכל בית ספר. גם חליפה של פינוי, גם
חליפה של איך אנחנו ממגנים אותו, לכל בית ספר וגן ילדים. אני ארוץ רגע קדימה.
בכל זאת שוב, יש פתרונות גם במקרה שעכשיו נעבור למדרג חמור יותר, שבו נוכל
להביא רק ילדים שמגיעים בדקה וחצי למרחב מוגן. אז אתם רואים פה את
הפתרונות של בתי הספר. חלקם עוברים ללמידה מרחוק, חלקם לומדים בתוך בית
ספר בכיתות אחרות או בבתי ספר אחרים.
מר איתי שייביץ: אין אפשרות לשים את הרצוג במקום אחר חוץ מלמידה
מרחוק? באיזה מבנה ציבורי כלשהו שיש בו ממ"ד? את השכבה הזאת.
גב' רותם ידלין: יש אפשרות, אבל אנחנו לא שם כרגע. אז כרגע הפתרונות,
אתם צריכים להבין, נורא קל לשלוף פתרונות מהמותן. עכשיו כשאתה מפזר את
הכיתות של תיכון אית"ן בין המועדונים ביישובים איך המורים עוברים? המורה
למתמטיקה, איך הוא נוסע בין סתריה לגני יוחנן ליציץ?
מר איתי שייביץ: לא מדבר בין יישובים, השאלה אם פה במועצה ליד הרצוג,
36
מועצה אזורית גזרלוגו חברת התמלול
ישיבת מליאה מן המניין 6/24 28/10/2024
אין איזה מבנה פה?
גב' כרמל טל: אין מבנה.
מר יהודה שניויס: יש לנו גם פקטור של הסעות, גם זה צריך להביא בחשבון.
זה מורכב השיקולים האלה.
גב' רותם ידלין: זה מה שאני תמיד מנסה להגיד לכם. השיקולים שלנו
הרבה יותר נרחבים.
תקציב התגוננות אזרחית. בתקציב המועצה יש תקציב התגוננות אזרחית. התקציב
הזה הוא תקציב חובה, הוא תקציב שלנו. בניגוד למה שנאמר, אנחנו לא מקבלים
תקציבים חיצוניים, אלא מקצים חלק מתקציב המועצה.
גב' כרמל טל: צובעים.
גב' רותם ידלין: צובעים אותו לתחום ההתגוננות האזרחית. הסכום הזה
הוא סכום של 620,000 ₪ בשנה, זה הממוצע של ה -5 השנים האחרונות. שימו לב
בתוך הסכום הזה אנחנו מחזירים למדינה, זאת אומרת המועצה משלמת להג"א
ארצית ולפיקוד העורף 160,000 ₪. אנחנו לא מחייבים את היישובים על זה, אנחנו
משלמים, נושאים בסכום הזה בעצמו. זאת אומרת המדינה גם מצד אחד צובעת לנו
כסף בתקציב, וגם מצד שני אומרת מהכסף הזה -
גב' רינת צפנייה שורץ: זה מה שהמדינה נותנת?
37
מועצה אזורית גזרלוגו חברת התמלול
ישיבת מליאה מן המניין 6/24 28/10/2024
גב' רותם ידלין: לא. המדינה לא נותנת תקציב. המדינה אומרת לרשות
מקומית, אני צובעת לך סכום שאותו את חייבת להוציא למרכיב זה.
מר דוד גמליאל: מחייבת את הרשות.
גב' רותם ידלין: התגוננות אזרחית, ומתוכו היא לוקחת 160,000 ₪.
מר דוד גמליאל: זה נקרא הג"א ארצי.
גב' רותם ידלין: היא צובעת. את חייבת לשים סכום כזה, ומתוכו אני
לוקחת, בסדר?
גב' רינת צפנייה שורץ: לא נותנת.
גב' רותם ידלין: לא נותנת. לוקחת.
מר דוד גמליאל: לוקחת.
גב' רותם ידלין: בנוסף, מתוך הסכום הזה בממוצע ב -5 שנים האחרונות,
50,000 ₪ מוקצה למחסן החירום המועצתי, שבו כל רכש החירום שמשמש גם את
היישובים בעת חירום. בשנה האחרונה חילקנו משם לא מעט ציוד ליישובים מתוך
המחסן. בנוסף, תקצוב של כוח אדם חלקי באגף ביטחון, וסכום משמעותי 270,000 ₪
שהולך כל שנה לשיפוץ ותחזוקת מקלטים ציבוריים ומקלטים במוסדות חינוך. מעבר
לתקציב הזה, אנחנו מקצים עוד סכום של כ -350,000 ₪ לטיפול במקלטים בשנה.
38
מועצה אזורית גזרלוגו חברת התמלול
ישיבת מליאה מן המניין 6/24 28/10/2024
תכף אני אפרוס לכם את זה ב -6 השנים האחרונות.
מעבר לכך אנחנו מתקצבים כל שנה בתקציב שלנו גם חלק מתקצוב של מג"ב, של
כיתות הכוננות של יחידות הכיבוי, של יחידת הסער, של יחידות המד"א וביטחון
ושמירה.
וכמובן שמעבר לזה גם היישובים מתקציבים חלק מהסכומים האלה מתקציבם.
ככה רק בשביל לסבר את האוזן, בחלק שנקרא תקציב התגוננות אזרחית, אותו סכום
שאנחנו צובעים, זה מה שעשינו ב -6 שנים האחרונות. גם מיגון בגני הילדים אתם
יכולים לראות פה את ביל"ו, את גזר, את נצר, את כפר שמואל, זה בגני ילדים
ומוסדות חינוך. את יד רמב"ם, את מצליח, את גוונים, את שדות איילון, את שלהבת
בנות, ואת האולפנה ואת אית"ן. גם תחזוקה של מקלטים במוסדות החינוך עצמם,
אבל גם תחזוקה של מקלטים ביישובים. ופה אתם רואים את כפר ביל"ו את עזריה, 2
(מקלטים) בעזריה. את בית עוזיאל, את שעלבים, את פדיה, את ישרש, את בן נון,
בית חשמונאי, את יציץ, את גני יוחנן, את רמות מאיר, את פתחיה 2 (מקלטים),
משמר איילון, כפר שמואל, נצר סירני, יציץ, כפר בן נון, בית חשמונאי, את גני יוחנן
(2מקלטים), סתריה 3 (מקלטים), פתחיה 4 (מקלטים), בית עוזיאל 2 (מקלטים),
משמר איילון 2 (מקלטים), כפר ביל"ו 2 (מקלטים), אני ב -,2023 זה קצת לפני
ומתחילת המלחמה. ישרש, מצליח 3 (מקלטים), נצר סירני. ב -2024 עשינו כבר את
מצליח ,3 שוב, זאת תכנית העבודה של גילי. כפר שמואל 2 (מקלטים), נצר סירני 2
(מקלטים), פתחיה 2 (מקלטים), בית חשמונאי, שעלבים ומשמר איילון. ובביצוע
בימים אלה קדימה ברבעון האחרון של :2024 2 (מקלטים) בביל"ו, 3 (מקלטים) בנצר
סרני, 3 (מקלטים) במצליח, בית חשמונאי, שעלבים, כפר שמואל פתחיה. מעבר לזה
אנחנו קונים ציוד גם למועצה ולפעמים גם לכיתות הכוננות. כל זה רק התקציב
הצבוע.
מעבר לתקציב הצבוע, בתקציב תוספתי הקמנו מיגונים בנען, בחולדה, בגזר, חלק זה
39
מועצה אזורית גזרלוגו חברת התמלול
ישיבת מליאה מן המניין 6/24 28/10/2024
חלוקה תקציבית שעשינו גם שם וגם פה. אז אתם יכולים לראות לאן הלך הכסף
התקציבי, כי השקענו שוב מעבר לצבוע. ומהכסף הנוסף קנינו גם ציודים, שאתם
יכולים לראות שהציודים של 2024 אתם מכירים אותם, הם הגיעו ליישובים:
אפודים, קסדות, מחסומי ברזל ביישובים, כובעים, ווסטים, הכול ציוד שחולק.
אם אתם מסתכלים על 6 השנים האחרונות, אתם יכולים לראות את ההשקעות שלנו
בתחום הזה. ששוב, חלקם היישובים השקיעו מעבר, גם במיגון גני ילדים וגם במיגון
כיתות הכוננות וכיוצא בזה. זה רק מספרים שלנו, שאני מציינת שמן הסתם שנת
השיא ,2024 ה -1,200,000 ₪ שאתם רואים, לא סיימנו את השנה, אנחנו משלמים
שוטף + .90 זאת אומרת אתם רואים פה בערך את מחצית השנה. אז זה ביחס
לתקציבים שביקשתם לקבל התייחסות.
אם אסכם את מה שאמרתי עד כה בתחום הזה - המדיניות במדינת ישראל היא
ממ"דים כהגנה לציבור בנכסים פרטיים. זה המענה הכי מהיר, הכי בטוח, הכי
מתוחזק. מרבית הנכסים הפרטיים במועצה אזורית גזר, יש בהם מרחב מוגן בנכס או
בנחלה במושב או מקלט במרחק סביר בקיבוץ. מדינת ישראל מעודדת כבר 30 שנה
בנייה של מיגון פרטי, היא מקלה במס ובירוקרטיה. היא לא מממנת בינוי או אחזקה
שוטפת של מקלטים ציבוריים לא בבתי ספר ולא ביישובים. תקציב התגוננות
אזרחית הוא תקציב צבוע, הוא תקציב שלנו והוא לא ניתן לנו מגורם חיצוני (אגב,
יכול להיות שאפשר לשקול לעשות דבר דומה כזה גם ליישובים). המקלטים
הציבוריים ביישובים, הם נכס של היישוב. הם נכס שאם יישוב מטפח אותו, אז הוא
נכס שעובד גם בשגרה וגם בחירום. המקלטים הטובים ביותר זה אלה שנמצאים בדו
שימוש. המועצה אחראית במלואה, לא מבקשים תקציבים, ולא מתנהלת על מקלטי
מוסדות החינוך. והמקלטים הציבוריים ביישובים הם נכס ציבורי יישובי כמו
המועדון היישובי שאחראים עליו היישובים כל עוד אנחנו בתצורה של שלטון דו
רובדי. עד כאן. אלעד ואחרי זה לירון.
40
מועצה אזורית גזרלוגו חברת התמלול
ישיבת מליאה מן המניין 6/24 28/10/2024
מר אלעד לוי: רק להוסיף עניין לתוך זה שהייתי בישרש יו"ר ועד. יש
פער נוסף, אני לא רוצה להגיד, %80 מהפערים שעולים בתוך היישובים, זה גם קורה
עכשיו. לא רוצה להגיד יותר. %80 מהפערים שקורים בתוך היישוב של בעיות מיגון,
זה של דיירים שהם גרים בדירות ארעיות, שהם לא יודעים, הדייר לא יודע שהוא
דייר ארעי. או שבעל הבית לא סיפר לו, או שאף אחד אחר לא אמר לו. אבל הוא
מבחינת המערכת, מבחינתנו, הוא ארעי. חלקם גם לא יודעים שהוא קיים. ואז הוא
צועק, אין מיגון, אין מיגון, אין מיגון. אבל אם היה כל אחד לפי הבתים הנכונים,
אני לא רוצה להגיד %,100 אבל %80 מכל הפערים הקיימים היום, לא היו קיימים.
זה נתון שצריך להסתכל עליו נכון. ולדעתי זה גם בתים לכל היישובים, לא יודע
בקיבוצים, אבל ברוב היישובים בטוח.
גב' רינת צפנייה שורץ: מה זאת אומרת בן אדם לא יודע אם הוא ארעי?
מר אלעד לוי: כשבן אדם בא לגור אצל -
גב' רינת צפנייה שורץ: הוא לא יודע שהוא ארעי?
מר אלעד לוי: לא. הוא לא יודע שהבית שלו, אם הוא משלם ארנונה או
לא משלם ארנונה, הוא לא יודע אם הבית שלו הוא חוקי או לא חוקי. יחידת דיור
הוא מפרסם דירה, הוא בא להשכיר. הוא יודע שהוא גר בישרש, הוא נכנס והכול
בסדר, מבחינתו.
גב' רינת צפנייה שורץ: הבנתי.
41
מועצה אזורית גזרלוגו חברת התמלול
ישיבת מליאה מן המניין 6/24 28/10/2024
מר אלעד לוי: אז הוא נכנס לקבוצת וואטסאפ, והוא צועק על השער,
והוא צועק על גן המשחקים, והוא צועק על המכולת המלוכלכת, על האשפה על הכול.
אבל הוא לא יודע שהוא, החישוב עליו הוא לא קיים.
גב' רותם ידלין: לירון בבקשה.
מר לירון פוקס: אני רוצה להגיד 2 דברים, דבר ראשון לגבי מקלטים, בתור
איש שגר בקיבוץ והייתי מזכיר מושב 3 שנים, אין פתרון שהוא לא דו שימוש.
כתושבים, אני אומר את זה כתושבים, כי נניח והמועצה או לא יודע, או אפילו
היישוב יגיד, זה שלי אני נועל אותו, ואנחנו לא נתערב ונריב עם הוועד המקומי
שיהיה לו שימוש. אז הוא יהפוך למקלט רפאים ותוך שנייה זה רטיבות. אנחנו עכשיו
בתקופה של לחץ של היסטריה של טילים, אז כולם על זה. עוד שנה שנתיים הטילים
יחזרו להיות רק בעוטף או רק בצפון או עד רמת הגולן. אנחנו כבר חיים עם זה יותר
מידי זמן. והמצב יחזור לקדמותו. אז אני חושב שלבוא, וראיתי שמשקיעים 350,000
₪ או משהו כזה בשנה במקלטים, זה בטח...
גב' רותם ידלין: כפול.
מר לירון פוקס: לא משנה. זה סבבה, זה נחמד שיש, אבל אם יש מישהו
שזה שלו, ואני אגיד הנה אצלנו בנען זה בית כנסת, חוג דרמה, עריכת סרטי וידאו.
ראית בית כנסת בקיבוץ במקלט, גם גם וגם.
מר דוד גמליאל: ורסטילי.
42
מועצה אזורית גזרלוגו חברת התמלול
ישיבת מליאה מן המניין 6/24 28/10/2024
מר איתי שייביץ: זה תלת שימוש אתה אומר.
מר לירון פוקס: במושב שעבדתי איתו אז גם כן, לא החליטו מה לעשות,
וזה נהפך למועדון נוער, וזה הפתרון היחידי אני חושב שאנחנו כמועצה רוצים לדחוף
את הוועדים לעשות את זה. לחבר לחשמל, לחבר למים. כל יישוב ילד גדול יעשה את
זה. כי מי שמקבל את הנכס לא משנה אם זה הנוער או מישהו פרטי, אז הוא מקבל
נכס בחינם, ושידאג לו. זה דבר ראשון. דבר שני, לגבי המדיניות של הילדים. אז אני
רק אזכיר שהתחלנו את המיגון הזה, זה היה בגלל שבמרץ ,2019 ממש רק שנכנסנו
לזה. היה איזה הסלמה. אני זוכר את זה כי הייתי בדיוק ביום הולדת של חבר בתל
גזר, בגלל זה אני זוכר מרץ .2019 ואז אמרנו שנעשה תכנית רב שנתית. ואני שמח
לראות שמ -5 ממ"דים, אני רק אגיד בתקופה ההיא ב -2019 היישובים לא רצו
להשתתף. למה? כי זה היה איזה 70,000 ₪ לקיבוץ או למושב, ו -70,000 ₪ המועצה.
אמרו .50-50 אני שמח לראות שעכשיו זה כבר התפשט בהרבה מקומות. וחלק
מהתפקיד שלנו זה לבוא רגע לוועדים, ולהגיד להם: חבר'ה בואו תראו איך אנחנו
עושים ביחד עם המועצה. אני ראיתי עכשיו שאצלנו נגיד בנען נבנה עוד איזה ממ"ד
בגן. ויש לי 3 ילדים במערכת החינוך, אז אני אשמח שבראש שקט, עם יש מה שזה
יגיע. זהו, זה 2 דברים שהיה חשוב לי להגיד. דבר אחרון לגבי בית הספר. אנחנו
רואים לשנייה נתונים, כמות חומר שנעבד ונתחיל לחשוב... מבחינתי הוא כמעט
אפסי. אתם יושבים על זה יום יום... שהוא הכי טוב נשתדל לתמוך בו. ושיהיה
בהצלחה.
גב' רותם ידלין: תודה לירון. מוטי.
43
מועצה אזורית גזרלוגו חברת התמלול
ישיבת מליאה מן המניין 6/24 28/10/2024
מר מרדכי אלגלי: טוב אני... את חוק ההתגוננות האזרחית, ואני מחזיק פה
ביד חוזר, המנהל הכללי של משרד הפנים, ויש פה את נספח ו'. אני רוצה להקריא
משהו. "מועצה אזורית מוגדרת כרשות מקומית המאגדת בתוכה יישובים, ואחראית
לכלל הנושאים הציבוריים שבתחומה. מכוח כך בהתאם לחוק הג"א, מועצה אזורית
אחראית להקמה ותחזוקה של מקלטים ציבוריים בתחומה, ונדרשת לתת בתקציבה
סכום לכיסוי ההוצאות של צרכי ההתגוננות האזרחית בתחומה, לרבות תחזוקת
המקלטים הציבוריים בתחומה. ככול שהמקלטים מצויים ביישובים לא נועדו לשמש
בית מסוים או מפעל מסוים, המקלטים מוגדרים כמקלטים ציבוריים כאמור בחוק
הג"א. על כן הקמתם ותחזוקתם מוטלת על המועצה האזורית. הנושא באחריות על
כלל המקלטים הציבוריים המצויים בתחום." עוד בחוק ההתגוננות כתוב: "ביצע
המחזיק... ציבורי את תקנות הציוד כולם או מקצתם, רשאי הוא לגבות את הוצאתם
מהרשות המקומית למטרה זו, רשאי הוא גם לקזז מכל חוב המגיע ממנו לרשות
המקומית." המסמכים האלה אומרים דברים מאוד פשוטים. האחריות היא שלכם
ולא של הציבור, לא של היישובים סליחה. התקציבים צריכים להגיע מכם, אתם לא
יכולים להטיל את ההוצאות של כל זה על היישובים בכספים שלהם. אתם צריכים
להקצות. אם באתם ואמרתם, אנחנו מסמיכים להיות הרשות המקומית, תעבירו לנו
את התקציבים האלה. יש פה מפרט מאוד מאוד מפורט לגבי תקציבים, שאומר כמה
כסף לתחזוקה, ולחשמל ולכל. בפועל יוצא, אני בעזריה 5 שנים אף אחד לא נכנס
למקלטים אצלי, למרות שזו אחריות שלכם. צעקתי ושלחתי מיילים, אף אחד מכם
לא ענה. ועד שעניתם לקח חודש ומשהו, והמייל האחרון עדיין לא נענה עד לרגע זה,
שכתבתי את הדברים האלה.
גב' מתי אברהם: אבל אם אני קוראת פה את מדיניות המועצה -
44
מועצה אזורית גזרלוגו חברת התמלול
ישיבת מליאה מן המניין 6/24 28/10/2024
מר מרדכי אלגלי: עזבי, יש חוק.
גב' מתי אברהם: החוק הוא שזה בדיוק בהלימה מלאה לחוק.
גב' רותם ידלין: נכון.
מר מרדכי אלגלי: למה? אם המושב צריך להוציא כסף על מקלטים, יש כאן
יישובים באזורים ותיקים שאין להם מקלטים. יש לי אזור במושב שאין בו מקלט. יד
רמב"ם פסלו לו את כל המקלטים, בגלל שלא רצו להשקיע כסף על איטום או אני לא
יודע מה. זה לא בא מהנדס ואמר המבנה הזה הולך לקרוס. יש נזילת מים, תפסלו.
הכי פשוט. גם הנושא של הדו -שימוש. ברור דו -שימוש, כי משרד הפנים כותב שמקלט
דו -שימושי, אתם צריכים לתת חצי מהכסף.
גב' מתי אברהם: דו -שימוש הוא לא כדי להפיל עליהם.
מר מרדכי אלגלי: זה לא משנה, אבל החוק אומר שמקלט רגיל צריך לתקצב
2,000 ₪ ודו -שימוש 1,000 ₪. אז ברור שהמטרה של כולם שיעשו דו -שימוש.
מר אלעד לוי: מאיפה נביא את הכסף הזה אבל?
מר מרדכי אלגלי: מה זה מאיפה?
מר אלעד לוי: מאיפה נביא אותו?
45
מועצה אזורית גזרלוגו חברת התמלול
ישיבת מליאה מן המניין 6/24 28/10/2024
מר מרדכי אלגלי: אנחנו משלמים מיסים, תעשו פחות בוז'ולה, פחות
אוטובוסים...
מר אלעד לוי: אנחנו עושים, אל תגיד תעשו.
מר מרדכי אלגלי: אני מדבר עכשיו, אני מדבר.
מר אלעד לוי: זה אנחנו עושים.
מר מרדכי אלגלי: אני מדבר.
גב' כרמל טל: רגע, אז בואו ניתן לו לדבר, תסיים את דבריך.
מר מרדכי אלגלי: אני אסיים. אתם באים ומשקיעים כספים, אמרת מקודם
דבר, האמת זה קצת הצחיק אותי. אמרת -
גב' כרמל טל: אנחנו שמחים שאנחנו מצחיקים.
מר מרדכי אלגלי: אנשים זקוקים למוזיקה. אנשים זקוקים למקלטים. אנחנו
במלחמה. יש לי אזור ותיקים שיכלו ליפול בו טילים, יכלו לרוץ מבוגרים וליפול. זה
יותר חשוב ממוזיקה. זה יותר חשוב מאוטו 4X4 שייקח ילדים.
גב' מתי אברהם: אם היית בערב הזה, היית מצדיק את הערב הזה.
46
מועצה אזורית גזרלוגו חברת התמלול
ישיבת מליאה מן המניין 6/24 28/10/2024
גב' רינת צפנייה שורץ: מה זה משנה, הוא אומר משהו -
מר מרדכי אלגלי: אני אומר את דעתי, אני חושב שהמקלטים יותר חשובים.
זו דעתי. אני חושב לפי החוק המועצה צריכה לשאת בכל, הכול כתוב פה בצורה מאוד
מדויקת. אני חושב, פחות תרבות, יותר להשקיע בזה. אנשים צועקים פה. אני יודע
לפחות על 3-4 יישובים במועצה שצועקים המון על הנושא הזה, והם לא נענים כמוני,
פשוט לא נענים זה הכול.
מר דורי פרי אור: רק שאלה, אני חושב שנגעתם בזה. אנחנו נגיד אין לנו
מקלט ציבורי לצורך העניין.
גב' כרמל טל: גני הדר.
מר דורי פרי אור: גני הדר כן. ובזמן נחמד, אף אחד לא יוצא החוצה, אף
אחד לא מסתובב אלא רק ברמות מאיר. הולכים לשם כי שם יש עוד איזה שהם
מקלטים שאפשר להיכנס אליהם. השאלה שלי לאור זה שהבנתי עכשיו שמיגונית
לצורך העניין זה בכלל לא תקין, אז אי אפשר להניח מיגונית שם. מה עושים? כלומר
מה הפתרון?
מר אבי אביטל: מיגונית לא תקין, אבל ממ"ד הוא כן תקין. יש ממ"ד נייד.
גב' רותם ידלין: בכל הנחלות בגני הדר לפי רישום שלנו יש ממ"ד.
47
מועצה אזורית גזרלוגו חברת התמלול
ישיבת מליאה מן המניין 6/24 28/10/2024
מר דורי פרי אור: לא אני מדבר עכשיו ציבורי.
גב' רותם ידלין: חברים אמרנו בצורה מאוד ברורה. לא נבנים מקלטים
ציבוריים. אם ייבנה מבנה ציבורי חדש, אנחנו מקווים שנצליח לבנות גני ילדים בגני
הדר בעתיד, הם ייבנו עם מקלט. הציפייה היא שאנשים יהיו דקה וחצי ממקלט
שמוכרז אירוע התגוננות, ואם זה קורה מעכשיו לעכשיו, הכי מוגן שיש, זה הפתרון.
אגיד לכם יותר מזה, הילדים שלכם מסתובבים בחוץ כל הזמן. כשביקשנו לפני שבוע
שאנשים יחזרו לבתים שלהם, ולא יהיו פעילויות תנועות נוער, יש יישובים שביטלו
את הפעילויות, שהקשיבו, לקחו את הילדים הביתה, יש כאלה שלא.
מר דורי פרי אור: אני רוצה להגיד משהו.
גב' רותם ידלין: אני יכולה להגיד לכם שאפילו הילדים שלי בחלק
מהאזעקות בחודש וחצי האחרונים, היו בחוץ. מה לעשות? האם אנחנו שמים את
ילדנו בצמר גפן, בכלל את כל הציבור הישראלי?
מר דורי פרי אור: בסדר, אני שואל ברמה הטכנית העקרונית.
גב' רותם ידלין: ברמה העקרונית, מדינת ישראל החליטה שהיא לא בונה
מקלטים ציבוריים יותר. היא לא עושה את זה. לא היא, אנשים צריכים למגן את
עצמם. זאת תפיסת עולם שאינה סוציאליסטית, קפיטליסטית שהובלה על ידי
ממשלת ישראל משנות ה -,90 שיש בה הרבה מאוד היגיון.
מר רמי תמם (יקל"ר): אני רוצה להגיד משהו, צריך להבין שמיגון זה לא
48
מועצה אזורית גזרלוגו חברת התמלול
ישיבת מליאה מן המניין 6/24 28/10/2024
הדבר היחידי. הרי התפיסה מובנית בעצם על התרעה, הרתעה והכרעה. אז אצלנו
לפחות ההתרעה נורא רלוונטית. והתרעה היא לפעמים גם ספציפית לדוגמא אנחנו
עכשיו נמצאים במצב של שגרה קשובה אני קורה לזה, לא שגרת חירום, שגרה
קשובה. למה קשובה? כי לדוגמא אמרו ש -2,000 יכולים להתכנס, וביטלו אתמול את
יום הגיוס, כי אמרנו מלש"בים בשטחי כינוס עם פלאפונים שמזהים איפה נמצאים,
זה כנראה מטרה, אז לא נעשה את זה. כלומר ההתרעה נורא חשובה. ולכן שום דבר
לא יהיה באוויר. אנחנו מניחים, ועד היום תשימו לב שאנחנו שומרים על ירוק כמה
שאפשר בהרבה מאוד מקומות. ואנחנו עושים את זה בהצלחה ברוך השם עד היום.
אז זה לא באוויר. ולכן מיגון זה לא חזות הכול. זה חשוב גם כי אתם בתור ראשי
יישובים או ראשי ועדים ביישובים, אתם השופר שלנו פנימה ליישוב. וחשוב נורא
שאנשים לא ייכנסו להיסטריה של מיגון. חשוב שיהיה מיגון, חשוב הכי מוגן שיש.
אבל חשוב גם שאנשים יקשיבו להתרעה. כי אנחנו מקבלים... מהיישובים שוב ושוב
ושוב טלפונים , על למה אני לא שומע צופר בבית? כי בבית יש אפליקציה, תשתמש
באפליקציה. כלומר אנחנו כן רוצים שאנשים יקשיבו להנחיות, ויעשו אותם. כי ככה
הם יהיו מוגנים.
מר איתי שייביץ: אבל ההנחיות הן להיכנס למיגון.
מר רמי תמם (יקל"ר): אין בעיה, אבל גם הכי מוגן שיש זה מספיק טוב.
מר איתי שייביץ: בסדר, גם לשכב על הגב -
מר רמי תמם (יקל"ר): שנייה, אני אתן לך דוגמא, לא נכון. אתה בתוך
הבית לא צריך לשכב על הרצפה. אתה בתוך הבית תתרחק מהחלון, תיכנס לחדר
49
מועצה אזורית גזרלוגו חברת התמלול
ישיבת מליאה מן המניין 6/24 28/10/2024
פנימי וסגור, לרוב השירותים בבית או מקום במדרגות בתוך הבית זה מספיק טוב.
תבינו למה. אנחנו מקבלים לפעמים טלפונים מאנשים מבוגרים שיושבים בבית,
אנשים מבוגרים באחד מהקיבוצים. ישבו בבית בהיסטריה מטורפת. באנו עד לבית
שלהם, כל הבית שלהם קוביית בטון. כאילו לא הבנו למה הם יוצאים, הם גרים
במקום מוגן מאוד יחסית. לכן אני אומר, חשוב שגם אתם תדבררו את זה הלאה. גם
התרעה חשובה, גם האלמנטים של ההתרעה, וגם המיגון, והכי מוגן שיש. חברים זה
מספיק טוב. הראיתי לכם את זה.
גב' רותם ידלין: תודה רמי. שרי.
גב' שרי קורן גור: שאלה, מי פוסל מקלט ציבורי?
גב' רותם ידלין: פיקוד העורף פוסל.
גב' שרי קורן גור: למועצה אין שום...
גב' רותם ידלין: הכשרנו כמו שהראיתי קודם הרבה מאוד מקלטים, בין
השאר ביישובים ששמם נטען פה קודם כאילו אין בהם מיגון, ככה שאפשר לדבר בשם
אחרים, אבל בסוף את העבודה אנחנו עושים ביחד עם הוועדים המקומיים האלה.
ושוב, כל מקלט שאפשר לא לפסול או להחזיר, החזרנו מקלטים לכשרות. ויחד עם
אותם ועדים רלוונטיים הכשרנו אותם.
כן גלית.
גב' גלית קוניק -הופמן: נזכרתי עכשיו כשאני הייתי ראש ועד מקומי ברמות מאיר
50
מועצה אזורית גזרלוגו חברת התמלול
ישיבת מליאה מן המניין 6/24 28/10/2024
ב -2013 ו -,2018 היה ראש מועצה אחר, היה פטר. וכשבאתי אליו עם הנושא של
המקלטים, הוא אמר לי: שימו חצי – חצי. אמרתי לו: אבל החוק אומר שהרשות
אחראית. הוא אמר לי: כן, חצי – חצי, וזה מה שהיה חצי – חצי. עכשיו...
גב' רינת צפנייה שורץ: לא הבנתי יש חוק...
גב' רותם ידלין: רגע, רינת, אני מבינה שזה נאמר על ידי מוטי, רק זה לא
נכון, זה לא מדויק. יש לנו ייעוץ משפטי. המדיניות מאפשרת לנו להוריד את זה
לאחריות הוועד המקומי, להאציל סמכויות שגם הוא רשות מקומית. וגם אני אגיד
לכם חברים, כסף לא גדל על העצים. אם אנחנו ניקח את זה לכאן, אנחנו נוריד את
ההחזר ל -%15 וניקח עלינו את האחריות. יישובים שהכשירו את המקלטים שלהם,
האם אתם חושבים שנכון יהיה להוריד את ההחזרים? אני לא חושבת כך. כי יש
יישובים, ועדים, שלאורך שנים לא עשו מה שראשי ועדים אחראים עשו, וזה להכשיר
את המקלטים שלהם ולחבר אותם לחשמל ולהפוך אותם לדו -שימוש. כשאת אומרת
אנחנו המשכנו מדיניות קיימת, לא מצאנו, לא שינינו אותה. כן נכנסנו למיגון של כל
גני הילדים שהוזנחו במועצה אזורית גזר על פני שנים, כמו שלירון אמר, באירוע
חירום ראשון שנתקלנו בו, מאותו רגע הייתה תכנית רב שנתית.
גב' גלית קוניק -הופמן: רותם, אני רק אני עניתי למוטי.
גב' רותם ידלין: להיפך, אני מחזקת את דבריך. רונית בבקשה.
גב' רונית ויתקון ברקאי: טוב, אני רק רציתי להעיר לתשומת הלב שבסתריה המקרה
הוא קצת שונה. בסתריה יש לא מעט משקים שאין להם ממ"דים, שבית שני בנחלה
51
מועצה אזורית גזרלוגו חברת התמלול
ישיבת מליאה מן המניין 6/24 28/10/2024
נבנה בשנות ה -70 וה -.80 ולגבי מקלטים ציבוריים, זה לא אמירה שהיא, זאת אומרת
הדו שימוש במקלטים ציבוריים, זו לא אמירה שהיא רלוונטית לסוג המקלטים שיש
לנו. זאת אומרת המקלטים הציבוריים אם הסתכלתם קודם על המפה, בסתריה יש
המון המון המון המון נקודות. המקלטים הם פשוט מקלטים מאוד קטנים, שבזמנו
בשנות ה -80 לדעתי הוצבו במשקים פרטיים. והם כן משמשים אותנו, הם כן משמשים
את המשקים שסובבים סביב אותם מקלטים.
מר רמי תמם (יקל"ר): דרך אגב, אני מכיר בסתריה חלק מהמקומות, כי עשינו
שם ביקורת לאחרונה המקלטים הקטנים שאת מדברת עליהם. בואי עכשיו נחזור
לליל האיראנים שהיה לנו פה. אנשים ישבו כמעט שעה ומשהו עם אזעקות מתחלפות
כל הזמן, זה גם יכול להיות לילה שלם. יבחרו לא לשלוח בבת אחת, ישלחו אותם
בגלים, אנשים ישבו לילה שלם בכזה מקום. זה לא פתרון המקלטים האלה בשביל
לילה שלם.
גב' רונית ויתקון ברקאי: נכון.
מר רמי תמם (יקל"ר): ולכן אני אומר שוב, יש הליך מזורז לממ"דים. האישור
העיקרי שאתם צריכים זה אישור שלנו. לא ראיתי מישהו שסירבנו לו. אני אומר
תעשו את זה חבר'ה. יש לזה עלות אבל יש לזה גם ערך. זה לא רק ערך מיגוני, יש
לזה גם ערך נדל"ני. תשמשו בזה, תחשבו. אתם אנשים מבוגרים. תחשבו על ילד
שנמצא במקלט, בחלק מהמקלטים בואו לא הייתם רוצים להיות שם יותר מ -10
דקות. אתה רק מטאטא את הרצפה שם, אתה מקבל התקף אסטמה. הייתי שם. ולכן
אני אומר - שאנשים יבנו ממ"דים.
52
מועצה אזורית גזרלוגו חברת התמלול
ישיבת מליאה מן המניין 6/24 28/10/2024
מר לירון פוקס: המענה המהיר של פיקוד העורף לפטור מהיתר, הוא רק
לפטור, או גם להיתר אתם תיתנו מענה מהיר? אני יכול להגיד שלך שהנתונים
נתקעים אצלכם הרבה זמן.
גב' רותם ידלין: כבר לא.
מר רמי תמם: אני מדבר על בניית ממ"ד. אתה בא ואתה אומר, אני רוצה
להוסיף ממ"ד לבית.
מר לירון פוקס: פיקוד העורף אם צריך להגיש אישור הג"א -
גב' רותם ידלין: לא, אם הם לא מאשרים לך תוך, לא, זה רק לממ"ד.
מר רמי תמם: אני מבין מה אתה שואל. אתה מדבר על בית חדש או על
ממ"ד?
מר לירון פוקס: בית חדש.
מר רמי תמם: לא, אני מדבר על ממ"ד. יש לך בית, תבנה לו ממ"ד.
גב' רותם ידלין: חבר'ה, זכות הדיבור למשה, תודה.
מר משה סבן: הקול קורא שהם עשו בשנה האחרונה של הממ"דים, 9
מ"ר לא 12 מ"ר נטו. אני קפצתי על המציאה.
53
מועצה אזורית גזרלוגו חברת התמלול
ישיבת מליאה מן המניין 6/24 28/10/2024
גב' רותם ידלין: נכון. לא רק אתה, כל כך הרבה תושבים קפצו על המציאה
הזאת -.
מר משה סבן: להביא ממ"ד יביל, כמו שהוא אמר, עדיף לבנות. קיבלתי
אישור תוך יומיים.
גב' רותם ידלין: נכון. עדיף, זה הכיוון, זאת מדיניות הממשלה ולשם
הולכים.
טוב, אני יכולה להתקדם?
גב' רינת צפנייה שורץ: תראו, אני לא בקיאה בפרטים, אני לא יודעת כל יישוב
וכל קיבוץ וכל זה, למה עשו, למה לא עשו. אני כן שומעת פה שיש פה כמה יישובים,
שאני כן חושבת שתפקידנו גם כנציגי המועצה, לדאוג ליישובים שזועקים ואומרים,
לא טוב לי, קשה לי, אני מפחד, אני מפחדת. אין לי אפשרות, יש לי אפשרות. לא
יודעת, אני שומעת מה שאתה אומר, אני אומרת לעצמי, אז מה הם יעשו? עוד יומיים
איראן זה, ומה הם יעשו? זה בסדר לבוא ולהגיד, אני אוהבת את התשובות האלה של
פיקוד העורף הכי מוגן שיש. אבל הכי מוגן שיש לא עוזר לחרדה. וכשאנשים הם
זקנים, וכשיש מצוקה, אני לא יודעת. עוד פעם אני לא בנבכי הדברים. אני לא יודעת
למה יישוב מסוים החליט שהוא כן משקיע, למה יישוב אחר החליט שהוא לא
משקיע. לי בבית אין ממ"ד, אני רצה. יכולה לרוץ לפה, יכולה לרוץ לפה, ביכולות
הריצה שלי. ובנען ברוך השם בסדר, עשו. לא יודעת למה -
גב' רותם ידלין: עשו את עבודתם.
54
מועצה אזורית גזרלוגו חברת התמלול
ישיבת מליאה מן המניין 6/24 28/10/2024
גב' רינת צפנייה שורץ: שנייה, יכול להיות שיש אופציה, יכול להיות שאין
אופציה. אין לי מושג. אני רק אומרת שאני כן חושבת שזה תפקיד של כולנו פה,
לשמוע את כל היישובים, ולהגיד אנחנו פה כדי לחשוב אולי בעוד מחשבה של לא
יודעת איך, אבל אני הייתי שמחה לדעת שכל היישובים פה הכי מוגנים שאפשרי.
מר מור יעקב: יש אפשרות אולי שהמועצה תנסה לרכוש כמות אדירה של
ממ"דים והמושב ישתתף בתקציב מסוים.
עו"ד חן סומך: במקום זה, שהמושב ייקח את התקציב הזה ויעשה.
מר מור יעקב: הוא יכול לקנות -
גב' רותם ידלין: בוודאי. יש אגודות שבשנה האחרונה התארגנו לרכישה
משותפת.
מר מור יעקב: יופי.
גב' רותם ידלין: אני לא יודעת אם האירוע הסתיים. אבל יש מושבים
שממש מיפו. בכפר שמואל עשו מיפוי של כל מי שצריך ממ"דים, ויצאו לחפש חברות
שיתנו להם מחיר טוב לממ"דים. ששוב כמו שמשה אמר היום, כל מה שצריך זה 14
יום, זה ממתין בפיקוד העורף ואפשר ללכת ולבנות את הממ"ד, זה הפתרון הנכון.
חברים, בסוף אנחנו חיים -
55
מועצה אזורית גזרלוגו חברת התמלול
ישיבת מליאה מן המניין 6/24 28/10/2024
דובר: הממ"דים האלה יישארו פילים לבנים במושבים.
מר מור יעקב: לא, אבל אולי אתם בתור מועצה יכולים להביא ולחלק
אותם, לעזור להם. לא לחלק אותם בחינם -
גב' כרמל טל: אנחנו לא ארגון קניות.
(מדברים יחד)
מר לירון פוקס: אם יישוב בחר או בוחר להקים מכספי התב"ר שלו מרחב
מוגן, זה אפשרי?
גב' רותם ידלין: בוודאי.
מר לירון פוקס: הנה יש לנו פתרונות. אני אומר את זה לא סתם.
גב' מיכל דבורצקי: אבל מה תקים מרחב מוגן אחד בכל השטח?
גב' רותם ידלין: אם יישוב, זה מה שהוא מעונין -
גב' מיכל דבורצקי: זה לא נותן באמת -
מר לירון פוקס: שנייה, אני אגיד למה אני אומר את זה. כי אם אתה רוצה
לשים סדרי עדיפויות, ובראש סדר העדיפויות שלך זה מרחבים מוגנים ולא כביש, גן
שעשועים וזה, אז יש כסף... אני אומר את זה כי התחלתי קודם, ב -2019 פנינו
56
מועצה אזורית גזרלוגו חברת התמלול
ישיבת מליאה מן המניין 6/24 28/10/2024
ליישובים והכסף והתב"רים היה... באותה תקופה זה היה 200,000 ₪ ומשהו לכל
יישוב. היה יישוב שהחליט לבנות עם זה מרחב מוגן, והיה יישוב שאמר אני לא רוצה
לבנות, כי אז היה סכסוך, לא מדבר ספציפית על עזריה. אז היה סכסוך... אז לא רצו
לבנות. ואחרי זה שמעו, כאילו כל אחד... אני אומר אנחנו רוצים לבוא ליישובים,
בואו נבדוק כמה כסף יש בתב"רים שלנו. יושב פה אדון גמליאל היקר, ואפשר עם זה
לעשות...
מר אלעד לוי: ברוב המקרים מושב לא רוצה, הוא רוצה גם וגם. מושב לא
ירצה.
מר לירון פוקס: בסדר גם וגם...
גב' רותם ידלין: לירון בהיבט הזה יש הרבה פתרונות, חברים אפשר להוריד
ל -%15 את ההחזר, ולקבוע ש -%5 הולכים לביטחון. אפשר להוריד את כמות
התב"רים, ולקבוע שכסף ילך למיגון אני לא חושבת שזה נכון, אבל אפשר..
מר איתי שייביץ: השיטה להוריד כל דבר...
גב' רותם ידלין: שנייה לא סיימתי, אני יכולה לסיים? תודה. אפשר להיות
פטרנליסטיים. אני חושבת שלוועדים המקומיים ניגשים אנשים אחראיים וטובים,
שקובעים סדרי עדיפויות ליישוב. ויש להם אחריות. בואו, גם אנחנו היינו שמחים לא
לטפל בהסעות לבתי ספר, אבל זה חלק מהאחריות שלנו. וזה הוגדר כחלק מהאחריות
שלהם כמו אחריות שמירת יישוב נקי. ולכן להציע, אני מסכימה עם מה שלירון אמר
ביחד לזה, שאפשר לראות איך אנחנו גורמים להם לעשות את זה. אני חושבת שהם
57
מועצה אזורית גזרלוגו חברת התמלול
ישיבת מליאה מן המניין 6/24 28/10/2024
ילדים גדולים, ואני לא מעוניינת להיות פטרנליסטית על הוועדים. בבקשה עינב
ביקשת לדבר.
גב' עינב לביא פלד: כן, אני רוצה להתייחס לדברים שלך. אני חושבת שלפני
שבכלל בודקים את הדברים האלה, צריך לבדוק מי באמת צריך ממ"ד ואמור להיות
במקלט... לבין כאלה שאנחנו בכלל לא יודעים שקיימים במרחב שלנו. אני אומרת
בואו נעשה קודם בדק בית בכל יישוב, כמה אנשים חיים על כמה יחידות דיור. ולא
בקטע של עכשיו ארנונה וכאלה. לוודא שלא סתם בכלל ניגשים לראות איזה תקציב
צריך בשביל זה. כי אני יכולה להגיד לכם שבמשך שנים בתור... של משמר דוד,
ואללה אני שמעתי מלא תלונות על מקלטים. וכשהתחלתי באמת להסתכל, חלק
מהאנשים יכלו לעשות ממ"דים, בחרו לא לעשות גם. חלק המקלט מהווה באמת
מקום שהם צריכים להגיע אליו. תבדקו ביישובים שלכם מה קורה. השונות היא -
מר לירון פוקס: אני חייב ללכת, להחליף את אשתי.
גב' רותם ידלין: בן, איפה גיא?
מר בן הופמן: אשתי לקחה אותו. רק התייחסות קצרה, אני חושב שהשיח
הזה, ואולי המענה שצריך פה לקבל מהמועצה, הוא לא מענה תקציבי ולא מענה
פטרנליסטי כזה או אחר, אלא הוא הרבה יותר בפן ההסברתי. והוא הרבה יותר, יש
פה פניקה, בסדר. ודווקא להדהד את המצגת הזו שהוצגה לנו כעת, ואולי אפילו בין
אם זה באתר האינטרנט או בגזרי מידע או .whatever את הדברים שאמר פה נציג
פיקוד העורף, להדהד אותם הלאה לתושבים, אני חושב שיש בזה מן המרגיע, קצת
58
מועצה אזורית גזרלוגו חברת התמלול
ישיבת מליאה מן המניין 6/24 28/10/2024
אנשים גם יבינו את האחריות האישית שחלה עליהם. ואני חושב שכן יש, אני מבין
שיש את האישה המבוגרת שלא יודעת האם המרחב המוגן שלה זה השירותים או חדר
השינה שלה. אז פה יש מקום באמצעות, יש את הצוותים, צוותי הצח"י והצוותים
היישוביים יותר, לתת לאותה גברת את המענה.
מר יהודה שניויס: אני רוצה שנייה אחת רגע משהו, רק בשביל לעשות סדר.
קודם כל אני רוצה מוטי להפיס את דעתך, אתה חבר שלנו, הכוונה יושב כאן. ואתה
אמרת דברים, אני רגע אתייחס אליהם. עכשיו אני לא אומר לך את זה כמשפטן אם
זה נכון או לא נכון. אני רק רוצה להגיד דבר אחד. בסוף צריך לזכור שיש כאן
מדיניות שאנחנו מצביעים אותה. והמדיניות הזאת אומרת שבשלטון שלנו הדו רובדי,
אנחנו מעבירים חלק מהסמכויות, חלק מהאחריות שיש לנו, מעבירים לוועדים
המקומיים. והוועדים המקומיים מממנים את זה, בין השאר כספים שאנחנו מחזירים
באמצעות הארנונה. מכיוון שיושבים כאן אנשים רציניים, שאנשים הצביעו על
חלוקת הסמכויות הזו. אז יש לזה משמעויות. ואחת מהסמכויות שהועברה לוועדים
המקומיים בהסכמת המליאה הזאת, זו לא הפעם הראשונה, זה האחריות למקלטים.
יש בזה הרבה מאוד היגיון, כמו שראיתם בדיון. הוועדים מכירים את הצרכים של כל
יישוב. הוועדים מכירים מה החוסרים של כל יישוב. הוועדים יכולים לטפל בנושאים
האלה של כל יישוב. בין השאר פעולה בתוך היישוב עצמו, לעודד בניית ממ"דים
לעודד הכול. אז זה שאתה מצטט הוראות חוק, אני כרגע לא נכנס אם זה נכון,
כמשפטן לא נכנס אם זה נכון אם זה לא נכון. אם ניתן להעביר את החובה הזאת,
להסמיך את הוועדים לטפל בזה. אני מדבר על הקונספט הכלכלי שנבדק כאן במליאה
הזאת במליאה הקודמת. ואני עכשיו שומע שזה גם היה בעבר אצל פטר. והקונספט
הזה אומר בסוף יש קופה אחת של כסף. אנחנו מחלקים את הקופה, בין השאר
לוועדים המקומיים, ומאצילים להם סמכויות בתחומים שהם יותר קרובים ליישוב,
59
מועצה אזורית גזרלוגו חברת התמלול
ישיבת מליאה מן המניין 6/24 28/10/2024
יותר מוכרים על ידי היישוב. אחד הנושאים שלא אנחנו החלטנו, המליאה החליטה,
שעובר ליישובים זה הנושא של המיגון. הרבה... פנימי. אז עכשיו -
מר אבי אביטל: אני לא מבין מה -
מר יהודה שניויס: רגע, רגע,
מר אבי אביטל: להאציל סמכויות רק בהוצאות, זה לא, עם כל הכבוד. זה
הכי קל...
(מדברים יחד)
מר דוד גמליאל: אבי, אבל אנחנו דואגים גם...
מר אבי אביטל: לבוא ולצייר את זה בהאצלת סמכויות כאילו זה דבר טוב.
גב' רותם ידלין: אין בעיה אפשר גם לבטל את זה.
גב' מתי אברהם: אתה לא שמעת אותו עד הסוף, תן לו לסיים.
מר אבי אביטל: רק דיברתי, את כל דבר, כאילו את איזה סנגורית. תשבי
שמה וזהו. אנחנו בסך הכל מדברים. אנחנו לא צריכים מתרגמים, עם כל הכבוד. לא
צריך מתרגם לכל דבר.
מר יהודה שניויס: אבי, אני לא צריך עזרה.
60